הכנסת התשע-עשרה

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

<פרוטוקול מס' 404>
מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י"א בכסלו התשע"ה (03 בדצמבר 2014), שעה 9:00

<תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות של יצרנים שיתופיים בענף הבקר), התשע"ה-2014>

חברי הוועדה: >
רוברט אילטוב – מ"מ היו"ר

ישראל חסון

>
אפרת אביאני - יועצת משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי צוק בר - סמנכ"ל אסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד לירז דמביץ כהן - לשכה משפטית, משרד האוצר

עלי בינג - רפרנט חקלאות, משרד האוצר

עו"ד שרון רוברטס - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד אנדרי ניקל - רשות ההגבלים העסקיים

מיכל קראוס - מנכ"לית, מועצת החלב

דורית אשכנזי - מנהלת מחלקת תכנון וסטטיסטיקה, מועצת החלב

עילית סקפה לנדאו - יועצת משפטית, מועצת החלב

יצחק שניידר - סמנכ"ל, המועצה לענף החלב בישראל

שמואל בלברמן - רכז התארגנות הרפתות של הנגב והעוטף, קבוץ ניר יצחק, מגדלי בקר לחלב

ראובן היינק - מנהל רפת חלב לבן, קיבוץ כיסופים

רזי יהל - אגף חקלאות ומים, התנועה הקיבוצית

עליזה מאיו - נציגת התארגנות רפתות בערבה

איילת סלע-יונגרמן - לוביסטית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצגת את מועצת החלב

מבשרת נבו - לוביסטית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצגת את מועצת החלב

איתי עצמון

לאה ורון

הדר אביב

<תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות של יצרנים שיתופיים בענף הבקר), התשע"ה-2014>

בוקר טוב, התבקשתי על-ידי יושב-ראש הוועדה לנהל את הוועדה היום בנושא: תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות של יצרנים שיתופיים בענף הבקר), התשע"ה-2014.

אני מבין שיש הסכמות ואין בעיה, והמשרד יציג את התקנות.

במשק החלב במסגרת המכסות יש אפשרות, כאשר יצרן פורש, לנייד את מכסתו ליצרן אחר. הניוד במשק המשפחתי, של המושבים, עוּגן בתקנות בוועדה ופועל מזה זמן כבר לפי התקנות במסגרת החוק. למשק השיתופי לא נקבעו תקנות. בפעם האחרונה שהיה ניוד זה התבצע לפי נוהל שעוד היה לפני חוק החלב מכיוון שנדרשנו לבצע ניוד לאור זה שאחד המשקים הודיע שהוא רוצה לפרוש. מצאנו לנכון שיש בדחיפות להתקין תקנות על-מנת לאפשר לו לבצע את הניוד במסגרת תקנות ולפי מדיניות. לכן קידמנו במהירות את התקנות האלה ואנחנו מודים לוועדה שקבעה לנו דיון בהקדם.

על איזה משק מדובר?

המשק שמתכוון לפרוש הוא משק קטורה בערבה.

העיקרון של הניוד הולך בכמה שלבים. העקרונות חולקו לכמה סדרי עדיפויות. סדר עדיפות ראשון שהכנסנו הוא עדיפות למשקים באותו איזור, מבחינת היתרונות הכלכליים, של שימור הפעילות באיזור והחלב שיישאר באותו איזור ומסופק לאותה מחלבה, על-מנת לא ליצור מצב אחר-כך שכל מיני מערכות אזוריות שנבנו כבר ייחלשו בגלל הפרישה של המשק.

למה רוצים לבטל את כל משק החלב שלהם בקטורה?

יש להם אלטרנטיבה של פעילות כלכלית חקלאית מאוד מפותחת מתקדמת אחרת, שהיא יושבת להם על אותו שטח עם הרפת, והם רוצים להרחיב אותה והיו להם דיונים מאוד קשים שם - - -

יש להם בעיית שטח בערבה?

יש בעיה ספציפית בתוך המחנה, כן. יש להם פרויקט של אצות שמפותח ומצליח, והם רוצים לקדם אותו.

למה לא לעשות גם וגם?

מבחינת בטיחות ביולוגית, אני חושבת. יש להם בעיה של קירבה של הרפת למפעל.

הם עברו הרבה דיונים וזה עבר אסיפות קיבוץ רבות, ובסוף הגיעו להחלטה.

אז השלב הראשון, בתוך האיזור עם מגבלה של עד גודל מסוים כי בכל זאת אנחנו לא רוצים לחלק את המכסות באופן שיהיו חלק שיהיו מאוד גדולים ולהגדיל את הקיצוניות.

לאור החלטת הממשלה לחיזוק עוטף עזה, נתנו עדיפות בזכות סירוב בקנייה ליישובי עוטף עזה. במקרה הזה לא יהיה, אבל על-מנת שהתקנות האלה יהיו רוחביות גם לעתיד, אם אחרי האיזור ואחרי עוטף עזה יישאר עוד עודף, זה יהיה בכלל איזור עדיפות.

אני ממליץ ממש בקצרה, כי אני חייב להיות אצל יושב-ראש הכנסת ב-10:00 בעקבות המשבר הקואליציוני ונפילת הכנסת. עד 10:00 אנחנו צריכים לסיים ל הקריא.

אז מבחינתנו אפשר להקריא.

הדברים ברורים. יש הערות כלליות לפני ההקראה?

אני מהאוצר, ויש לי הסתייגות קטנה. בנוגע לעדיפויות האלה של איזור עדיפות לאומית והיצרנים האחרים, אנחנו חושבים שמהקטן לגדול זה לא חכם לעשות כי זה יגלגל עלויות לצרכן בסוף, בגלל שהקטנים הם פחות יעילים בממוצע, ואחרי זה כשבודקים את מחיר המטרה, זה יגדיל את העלויות. לכן אנחנו מציעים לשנות את זה שזה לא יהיה מהקטן לגדול, אלא מהגדול לקטן או לפי יעילות או באופן שוויוני.

אנחנו חולקים גם כלכלית וגם יקרונית על ההערה הזאת. לדעתנו, היא לא נכונה והיא שגויה.

אם אתה אומר שהעלויות מהקטן לגדול הן יותר יקרות, אז איפה הבעיה בכלל?

המחלבות הקטנות בממוצע, על-פי המחקרים של משרד החקלאות ומועצת החלב הן פחות יעילות. לכן אם אתה נותן את התוספת הזאת דווקא לקטן, אתה בעצם נותן את התוספת למישהו שמייצר את זה ביותר יקר, וכשאתה דוגם אחרי זה את מחיר המטרה, אתה מקבל מחיר יותר יקר - - -

אתה נותן לו את התוספת עם הרפת ועם הכול.

דווקא אם תיתן לו תוספת, אז יש לו סיכוי לשפר את היעילות שלו. ולכן אנחנו לא חושבים שזה נכון.

ליועץ המשפטי של הוועדה יש הערות כלליות, בבקשה.

לא הערות כלליות, אדוני, יש לי הערות לגופם של הסעיפים. אני מציע להעיר תוך כדי הקראה.

אז נתחיל להקריא.

"תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות של יצרנים שיתופיים בענף הבקר), התשע"ה–2014
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12 ו-38 לחוק תכנון משק החלב, התשע"א–2011 (להלן – החוק),

בהתייעצות עם מועצת החלב, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

הגדרות
1.
בתקנות אלה –
"היקף מכסת הייחוס במשק השיתופי" – אחד מאלה:
1) בשנת 2014 – 3.6 מיליון ליטרים;

2) בכל אחת מהשנים שלאחר שנת 2014 – היחס בין היקף הייצור המקומי הכולל של חלב בקר שנקבע באותה שנה לפי סעיף 4(א) לחוק, לבין היקף הייצור המקומי הכולל של חלב בקר שנקבע בצו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2014), התשע"ד-2013, כפול 3.6 מיליון ליטרים;
"ועדת המכסות" – כמשמעותה בסעיף 5 לחוק;
"יום פנייתה של ועדת המכסות" – המועד שבו נשלחה הפנייה מוועדת המכסות לפי חותמת הדואר או לפי רישומי הדואר האלקטרוני של ועדת המכסות, לפי העניין;
"יישובי עוטף עזה" – יישובי עוטף עזה כהגדרתם בהחלטת הממשלה מספר 2017 מיום כ"ו בטבת התשע"ד (21 בספטמבר 2014);
"יצרן שיתופי" - כל אחד מאלה:

(1) קיבוץ או מושב שיתופי;

(2) יצרן שבעת שהוקצתה לו מכסת חלב לראשונה היה קיבוץ או מושב שיתופי;
(3) יצרן שהוא אגודה שיתופית שחברים בה עד שלושה קיבוצים או מושבים שיתופיים (להלן- אגודה);
"יצרן שיתופי בשותפות" – יצרן שיתופי שקיבל היתר לייצר את מכסתו במסגרת שותפות עם יצרן אחר לפי סעיף 7(ה)(2) לחוק, ובשנה השוטפת ייצר את מכסתו במסגרת שותפות יצרנים כאמור;
"יצרן מקבל" – יצרן שיתופי המבקש לקבל מנת מכסה מועברת לפי תקנות אלה, אולם לעניין יצרן שיתופי כאמור שהוא אגודה – יראו כל אחד מהקיבוצים או המושבים השיתופיים החברים בה ואשר ויתרו על מכסתם לטובתה כיצרן מקבל, שהיקף מכסתו הוא היקף מכסת האגודה, מחולקת במספר חבריה;

"יצרן פורש" – יצרן שיתופי המבקש לפרוש מייצור חלב ולפדות את מכסתו;

"מנת מכסה" – חלק ממכסה."

מה שצריך הסבר אולי הוא נושא היקף מכסת הייחוס במשק השיתופי, שזה איזשהו רפרנס שאנחנו מתייחסים אליו, והוא בעצם מתעדכן לאורך השנים. היום זה 3.6 מיליון ליטר, אבל בכל שנה שאחרי 2014 הוא מתעדכן ביחס להיקף המכסה הארצית הכולל.

"מכסת היעד", והכּוונה היא ל"מכסת הייחוס". אנחנו נתקן את זה בהמשך כשנקרא.

לגבי "יצרן שיתופי", היתה ליועץ המשפטי של הוועדה הערה ש:"יצרן שהוא אגודה שיתופית שחברים בה עד שלושה קיבוצים או מושבים שיתופיים", זה בעצם רלוונטי לאגודות שיתופיות שהתאגדו באופן הזה לפני תחילתו של החוק.

שנקבעה להם מכסה לפני תחילתו של החוק.

נכון. אז צריך להוסיף: "ושנקבעה לו מכסה לפי דין לפני תחילתו של החוק", והתיקון הזה מקובל עלינו.

עוד הערה קטנה נוספת לעניין הגדרת "ישובי עוטף עזה". אני מודה שמבחינת המדרג הנורמטיבי וגם ברמה הפרקטית, אני לא בטוח שזה נכון להפנות להחלטת ממשלה. אני מודה שלא מצאתי פתרון יותר טוב, אבל צריך להבין שהמשמעות היא שככל שהחלטת הממשלה תשתנה או תבוטל, ההפניה הזאת לא תהיה תקפה יותר, לא תהיה רלוונטית. וכפי שאני מבין, התקנות האלה נועדו בין היתר לעגן את החלטת הממשלה בנושא הזה.

וזה המנגנון שיש גם בתקנות אחרות שהתקנו. ככה עושים היו בחקיקה: מפנים להגדרות אזורי עדיפות שנקבעו בהחלטות ממשלה. זה המנגנון החוקי שקיים היום.

בכל מקרה נתנו את ההפניה רק לחמש שנים.

לא כל-כך הבנתי.

העדיפות של ישובי עוטף עזה היא עד 2019.

אם אחר-כך נרצה לתקן ולהאריך – מקווים שאף אחד לא יפרוש עד אז.

אני מעלה להצבעה את סעיף ההגדרות, עם השינויים שדוברו פה בוועדה.

הצבעה
בעד – פה אחד

פרק ההגדרות אוּשר.

פרק ההגדרות אוּשר יחד עם התיקונים.

"פרק ב': העברת מכסה של יצרן שיתופי


הודעה על בקשה לפרישה ולהעברת מכסה
2.
יצרן פורש רשאי להודיע לוועדת המכסות על בקשתו לפרוש מייצור חלב ולהעביר את מכסתו לפי תקנה 8, אם חלפו 5 שנים מיום שהחל לייצר חלב במשקו או במשקו של אחר בשותפות יצרנים לפי דין."

זה בעצם מי זכאי להודיע על בקשה לפרוש: הוא צריך להיות יצרן שייצר לפחות חמש שנים, ולא מישהו שקיבל לפני שנתיים ועוד לא ייצר וכבר רוצה להפיק רווח כספי מהמכסה. זה ההסבר לתקנה.

למה אתם מגבילים אותו? מה אכפת לכם אם הוא רוצה למכור?

אם הקצנו למישהו מכסה, ההקצאה היא בעצם בחינם. המדינה נתנה מכסה בשביל שאנשים יתפרנסו מרפת וייצרו, ולא שימכור אותה מיד.

אני מעלה את זה להצבעה.

הצבעה
בעד – פה אחד

תקנה 2 אוּשרה.

התקנה אוּשרה.

"בדיקת הבקשה לפרישה וקביעת היקף המכסה המועברת
3.
(א)
ועדת המכסות תבדוק את בקשת היצרן הפורש כאמור בתקנה 2 ותודיע לו בכתב, בתוך 14 ימים מיום קבלת הבקשה במועצת החלב, מהו היקף המכסה המותר להעברה (להלן – היקף המכסה המועברת), ועל התמורה לה יהיה זכאי בעד העברת מכסתו; ועדת המכסות תודיע על התמורה האמורה לפי התמורה האחרונה שנקבעה עד אותה עת לפי תקנה 17 לתקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות בשנים 2014 עד 2016 ומדיניות הפיתוח לשנת 2014 בענף הבקר) (הוראת שעה), התשע"ד-2014.



(ב)
ועדת המכסות תחליט על היקף המכסה המועברת לפי מכסת החלב שנקבעה ליצרן באותה שנה, בניכוי תוספות מכסה שהוקצו לו בשלוש השנים האחרונות לרבות השנה הנוכחית, ולמעט מנות מכסה שהועברו לו מיצרן אחר."

הוועדה, שהיא הרגולטור, מקבלת את הבקשה, בודקת אותה וקובעת את המחיר שהוא המחיר האחרון של הניוד שנקבע במגזר המושבי. כי זה מחיר שהוא קצת יותר דומה למחיר שוק, אז היא פשוט מפנה למחיר האחרון שנקבע בנוהל הניוד במגזר המושבי והיא קובעת כמה מותר לו להעביר. ושוב, היא לא מאפשרת ניוד של תוספות מכסה שהתקבלו בשלוש שנים אחרונות כי אלה תוספת מכסה שניתנו בחינם, ורוצים שהוא ייצר אותן. זאת אומרת, ההיבט הנכסי, הרכושי, שהוא יכול לנייד ולהפיק ממנו כסף, הוא צריך שהמכסה תהיה אצלו יותר משלוש שנים.

אבל למעשה העדכון האחרון לתמורה יכול להיות עד סוף שנת 2016 מכיוון שהתקנות שאתם מפנים אליהן כאן הן הוראות שעה שתקפות עד לסוף שנת 2016?

נכון. ואם אנחנו נתקין חדשות למגזר המושבי, ויהיה מחיר אחר או נוהל אחר לקביעת מחיר במגזר המושבי, אז אנחנו נצטרך לתקן גם את התקנות האלה ולהפנות לשם.

אבל מהי הסיבה להקפיא את עדכון התמורה עד לסוף שנת 2016? והרי התקנות האלה הן לא הוראת שעה.

אנחנו לא מקפיאים את העדכון. התקנות עצמן תופסות רק עד 2016, אבל אנחנו מפנים למחיר האחרון שנקבע עד אותו זמן. המחיר האחרון שנקבע עד אותו זמן נשאר, ואם נרצה לשנות, נשנה את התקנות. כרגע זאת ההצעה.

שאלה נוספת לעניין תקנת משנה (ב): מדוע מנכים את תוספות המכסה שהוקצו? האם בהכרח הוקצו? הרי לא בהכרח הוקצו לו תוספות.

ככל שהוקצו.

צריך להוסיף: "ככל שהוקצו". אבל שאלה עקרונית לעניין הניכוי - - -

אז אמרתי, כיוון שהתוספות האלה ניתנות בחינם, רוצים שיהיה פרק זמן מינימלי שבו באמת הן משמשות לייצור לפני שמניידים אותן - - -

שאנשים לא יעשו ספקולציות עם המכסות.

אני מעלה את זה להצבעה עם התיקון. מי בעד?

הצבעה
בעד – פה אחד

תקנה 3 אוּשרה.

התקנה אוּשרה.

"זכות סירוב ראשונה לשותפים ומחיר ליטר מכסה המועבר לשותפים
4.
(א)
קיבלה ועדת המכסות הודעה של יצרן שיתופי בשותפות לפי תקנה 2, והשותפות שבמסגרתה עסק בייצור חלב התקיימה במשך חמש שנים רצופות או יותר לפי דין, תפנה ועדת המכסות ליצרנים האחרים השותפים בשותפות ותודיע להם על זכאותם לקבל את מכסתו של היצרן האמור בעד התמורה האמורה בתקנה 3(א).



(ב)
יצרן שותף שוועדת המכסות פנתה אליו לפי תקנת משנה (א), רשאי להודיע לוועדת המכסות, בתוך 21 ימים מיום פנייתה אליו, על בקשתו לקבל את מכסת היצרן המבקש לפרוש לפי תקנה 2, או חלק ממנה.



(ג)
דוגמת טופס לבקשה לפי תקנת משנה (ב) תפורסם באתר האינטרנט של מועצת החלב.



(ד)
לא הודיע יצרן שותף על בקשתו לקבל את מכסת היצרן הפורש, לפי תקנת משנה (ב), תקיים ועדת המכסות הליך להעברת מכסתו של היצרן הפורש, כמפורט בתקנה 8."

זה מצב שבו היצרן הפורש מייצר בשותפות ברפת אחת עם יצרנים אחרים, לפני שמוציאים את זה לכלל היצרנים מחוץ לרפת, קודם כל נותנים זכות סירוב ראשונה לשותפים. זה קיים גם בנוהל העברת מכסות אצל המושבניקים. יש בזה היגיון רב.

הדברים ברורים. אני מעלה את זה להצבעה.

הצבעה
בעד – פה אחד

תקנה 4 אוּשרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. התקנה אוּשרה.

"תנאי סף לקבלת מכסה מועברת
5.

(1) היצרן השיתופי הוא אחד מאלה :
(1) מושב שיתופי או קיבוץ שחברים בו שישים חברים או יותר;
(2) מושב שיתופי או קיבוץ שחברים בו פחות משישים חברים, שהרשות לתכנון במשרד אישרה שהוא הגיש לה תכנית לצמיחה דמוגרפית בתוך 14 ימים מיום הפרסום לפי תקנה 8(1);
(2) ליצרן שיתופי שאינו ישוב מיישובי עוטף עזה – הוא עסק בייצור חלב, במשקו או בשותפות כדין במשקו של אחר, בכל אחת משלוש השנים הרצופות הקודמות למועד בחינת בקשתו על-ידי ועדת המכסות."

אלה תנאי סף, או תנאים מוקדמים, שצריכים לעמוד בהם היצרנים שרוצים לקנות את המכסה, לקבל את המכסה. ופה נאמר שרוצים להבטיח שקודם כל זה קיבוץ או מושב שיתופי שיש בו 60 חברים, או אם יש בו פחות מ-60 חברים הוא הגיש תוכנית לצמיחה דמוגרפית, שזה סוג של התחייבות שאנחנו דורשים לצמיחה.

יש לי שתי הערות לפסקה (1ב).

הרשות לתכנון במשרד החקלאות היא לא גורם שמוזכר באופן סטטוטורי – אני מציע למחוק ולכתוב: "המשרד".

בסדר גמור.

הערה נוספת: לפי הוראות אותה פסקה, המשרד אמור לאשר הגשה של תוכנית לצמיחה דמוגרפית, אבל לא ברור אם יש פה איזשהו שיקול דעת או בחינה של אותה תוכנית.

אפשר להוסיף: "להנחת דעתו", ואז זה בסדר.

אני מעלה את הסעיף להצבעה, בכפוף לתיקונים. מי בעד?

הצבעה
בעד – פה אחד

תקנה 5 אוּשרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 5 אוּשרה.

"סדר עדיפות יצרנים מקבלים
6.
(א)
סדר העדיפות ליצרנים מקבלים בכל הליך העברת מכסות הוא כמפורט להלן, מהגבוה לנמוך:




(1) יצרן מקבל שהוא ישוב בתחום מועצה אזורית של המועצה האזורית שאליה משתייך היצרן הפורש, ובלבד שהוא נמצא באזור עדיפות לאומית, והיקף מכסתו אינו עולה על היקף מכסת הייחוס במשק השיתופי. בפסקה זו – "מועצה אזורית" ו"תחום מועצה אזורית" – כהגדרתם בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח - 1958;
(2) בשנים 2014 עד 2019 – יצרן מקבל שהוא ישוב מיישובי עוטף עזה, שמכסתו נמוכה מהיקף מכסת הייחוס במשק השיתופי, ובלבד שהוא עסק בייצור חלב, במשקו או בשותפות כדין במשקו של אחר, בכל אחת משלוש השנים הרצופות הקודמות למועד בחינת בקשתו על ידי ועדת המכסות;
(3) בשנים 2014 עד 2019 – יצרן מקבל שהוא ישוב מיישובי עוטף עזה, שמכסתו אינה נמוכה מהיקף מכסת הייחוס במשק השיתופי, לרבות יצרן כאמור שקיבל מנת מכסה באותו הליך העברת מכסות לפי פסקה (2);
(4) יצרן מקבל באזור עדיפות לאומית, שלא קיבל מנת מכסה באותו הליך העברת מכסה לפי פסקאות (1) עד (3); סדר העדיפות בין יצרנים מקבלים כאמור בפסקה זו, ייקבע לפי היקף מכסתם, מהקטן לגדול;
(5) יצרנים מקבלים שאינם מנויים בפסקאות (1) עד (4); סדר העדיפות בין יצרנים מקבלים כאמור בפסקה זו, ייקבע לפי היקף מכסתם, מהקטן לגדול.




(ב)
בתקנה זו, "אזור עדיפות לאומית" - כמשמעותו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, ולפי החלטת הממשלה מס' 667 מיום כ"ח באב התשע"ג (4 באוגוסט 2013)."

שוב החלטת ממשלה של אזורי העדיפות הלאומית הכלליים.

אבל ככל שייקבעו אזורי עדיפות אחרים לפי החלטת ממשלה?

אנחנו נצטרך לשנות. זה המנגנון החוקי היום של אזורי עדיפות.

זאת תקנה שאומרת מה סדר העדיפות בין היצרנים המקבלים. זו בעצם אמירת המדיניות. אומרים פה: קודם כל באיזור, בתחום המועצה האזורית, אחרי זה ישובי עוטף עזה קטנים, אחרי זה ישובי עוטף עזה יותר גדולים, ואחרי זה אזורי עדיפות לאומית ואחרי זה כל השאר.

אין הרבה סיכוי שנגיע ל-(3) ול-(4).

זה מה שהתקנה הזאת אומרת בשפה פשוטה.

אם אפשר רק לחזור על התהייה: האם כדאי מהקטן לגדול? בסוף העלויות מתגלגלות לצרכן, בגלל שאם נותנים את זה למשקים לא יעילים - - -

שמענו, הבנו שהתהליך הוא הפוך. התהייה שלך לא התקבלה.

אני מעלה את הסעיף להצבעה.

הצבעה
בעד – פה אחד

תקנה 6 אוּשרה.

אני בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. נא להמשיך להקריא.

"מגבלות על העברת מנות מכסה ליצרנים מקבלים
7.
(א)
ועדת המכסות לא תעביר בהליך העברה לפי תקנות אלה ליצרן מקבל שמתקיים בו האמור בתקנה 6(א)(1) או (2), מנת מכסה שהיקפה עולה על הנדרש להשלמת מכסתו הכוללת להיקף מכסת הייחוס במשק השיתופי.



(ב)
ועדת המכסות לא תעביר בהליך העברת מכסה לפי תקנות אלה ליצרן מקבל שמתקיים בו האמור בתקנה 6(א)(3), מנת מכסה בהיקף העולה על 100,000 ליטרים; הועברה ליצרן כאמור באותו הליך העברת מכסות, מנת מכסה בהיקף קטן מ-100,000 ליטרים לפי תקנה 6(א)(2), רשאית ועדת המכסות להעביר לו מנת מכסה נוספת, בהיקף הנדרש להשלמת מנת המכסה הכוללת המועברת לו באותו הליך העברת מכסה ל-100,000 ליטרים.



(ג)
ועדת המכסות לא תעביר בהליך העברת מכסה לפי תקנות אלה ליצרן מקבל לפי תקנה 6(א)(4) או (5), מנות מכסה בהיקף כולל העולה על 40,000 ליטרים.



(ד)
ועדת המכסות לא תעביר ליצרן מקבל אחד בהליך העברת מכסה לפי תקנות אלה, מנות מכסה בהיקף כולל העולה על 10% מהיקף מכסת הייחוס במשק השיתופי.



(ה)
היה והקצאת מנות המכסה לכל היצרנים המקבלים הזכאים לקבלת מנת מכסה לפי פסקה (1), (2) או (3) שבתקנה 6(א) תעלה על יתרת היקף המכסה המועברת שנותרה להקצאה, תחולק היתרה האמורה בין כל היצרנים הזכאים לפי אותה פסקה באופן שווה."

אלה מגבלות שאומרות מה המקסימום שאפשר לקבל.

מהו למעשה היקף המכסה המקסימלי של יצרן שיתופי אחד?

המקסימום הוא 10% מ-3.6 מיליון, שזה 360,000 ליטר.

וזה מביא למה בערך?

הגודל הוא שלושה מיליון וקצת בממוצע.

אני מיכל קראוס, מנכ"לית מועצת החלב. הממוצע הוא שלושה מיליון ו-550. ויש כמובן, מתחת לממוצע, לא מעט יצרנים שהם מעל שלושה מיליון, שלושה מיליון ו-100, שלושה מיליון ו-200. המטרה היא להעלות את כולם, להביא אותם כמה שיותר גבוה. זה נותן את התשובה לנציג האוצר לגבי ההתייעלות.

יש שאלות? אני מעלה להצבעה.

הצבעה
בעד – פה אחד

תקנה 7 אוּשרה.

אני בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 7 אוּשרה.

"הליך העברת מכסה
8.
ועדת המכסות תבצע הליך להעברת מכסה של יצרן פורש שמסר הודעה לפי תקנה 2, כמפורט להלן:



(1)
ועדת המכסות תפרסם באתר האינטרנט של מועצת החלב קיומו של הליך העברת מכסה של היצרן הפורש ואת המחיר להעברה לפי תקנה 4(א);



(2)
ועדת המכסות תפנה ליצרנים שיתופיים שמתקיימים בהם תנאי הסף לקבלת מכסה לפי תקנה 5, בהתאם לסדר העדיפות המפורט בתקנה 6 ותודיע להם על זכאותם לקבל מנת מכסה בתמורה האמורה בתקנה 3(א), ובמגבלות המפורטות בתקנה 7;



(3)
יצרן שיתופי שקיבל הודעה לפי פסקה (2), ימסור לוועדת המכסות הודעה בכתב, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה, אם הוא מעוניין לקבל מנת מכסה במסגרת הליך העברת המכסה, ומהי מנת המכסה שהוא מבקש ומתחייב לקבל; מנת המכסה תצוין בהודעה ובהתחייבות במספר שהוא מכפלה של 10,000; דוגמת טופס להודעת היצרן לפי פסקה זו תפורסם באתר האינטרנט של מועצת החלב;



(4)
התקבלו הודעות לפי פסקה (3), תעביר ועדת המכסות את מנות מכסה בין היצרן הפורש ליצרן מקבל לפי תקנות 9 ו-10, לפי סדר העדיפות ליצרנים מקבלים לפי תקנה 6 מהגבוה לנמוך, במגבלות הקבועות בתקנה 7, עד להעברת מלוא מכסתו של היצרן הפורש."

זה בעצם התהליך המפרט איך ועדת המכסות עושה את זה.

כלומר, רק לאחר שמוצאים שאין בשותפות שותפים אחרים שמעוניינים לקבל את המכסה, אז מבצעים את הליך העברת המכסה?

נכון. עוברים לתקנה 8 רק אחרי שראינו שאין לנו שותף שרוצה לקנות. אם יש שותף שרוצה לקנות, אז זה ב-(4ד) שאישרנו – לא הודיע יצרן שותף שהוא רוצה לקנות, אז היא צריכה לקיים הליך לפי תקנה 8. זאת אומרת, קודם כל חייבים לעבור דרך השותף, ואחרי זה, אם אין שותף שרוצה, עוברים להליך הזה.

יש הערות? אני מעלה להצבעה את תקנה 8.

הצבעה
בעד – פה אחד

תקנה 8 אוּשרה.

אני בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 8 אוּשרה.

"הודעה על העברת מכסות
9.
התקיים האמור בתקנה 8(3), תודיע על כך ועדת המכסות ליצרנים שמסרו הודעות לפי התקנה האמורה וכן תודיע על היקף מנות המכסה המועברות לפי תקנות אלה ועל המועד להעברת התשלום בעד העברת מנות מכסה ביניהם."

כשהתהליך מסתיים, צריך לשלוח על זה הודעה.

איך נמסרת ההודעה?

יש לנו הוראות כלליות לגבי מסירת הודעות, אם בכתב או בדואר אלקטרוני?

בתקנות קביעת מכסות חלב?

אפשר לקבוע את אופן מסירת ההודעה, אפשר להוסיף.

השאלה היא אם אין הוראות כלליות שחלות על הנושא הזה.

לא, אין לנו הוראות כלליות בעניין הזה. אפשר לומר: בדואר ובדואר אלקטרוני.

גם וגם?

רצוי שלא יהיה גם בדואר וגם במייל.

אם הסכים לכך היצרן, לעניין העברת הודעה בדואר אלקטרוני.

אפשר: "ההודעה תישלח בדואר, או בדואר אלקטרוני אם היצרן הסכים לכך".

בדואר או בדואר רשום?

בדואר.

מה התיקון?

ההודעות יימסרו בדואר, ואם הסכים לכך היצרן – בדואר אלקטרוני.

אני מעלה להצבעה את תקנה 9.

הצבעה
בעד – פה אחד

תקנה 9 אוּשרה.

אני בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 9 אוּשרה.

"העברת התשלום והעברת מכסות
10.
(א)
יצרן מקבל שקיבל הודעה מוועדת המכסות לפי תקנה 9 ישלם ליצרן פורש את התמורה לפי תקנה 3(א), בתוספת מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.



(ב)
ועדת המכסות תאשר את העברת מנות המכסה ליצרן מקבל שקיבל הודעה לפי תקנה 9, רק לאחר שקיבלה הודעה בכתב מהיצרן הפורש על קבלת מלוא התמורה בעד מנת המכסה לפי תקנת משנה (א), במועד שהודיעה עליו לפי תקנה 9."

בעצם לא מעבירים את המכסה עד שאנחנו יודעים שהועבר הכסף.

אדוני, אני מבקש לנצל את ההזדמנות ולשאול את נציגי משרד החקלאות לעניין תשלום מס הכנסה לפי סעיף 10 לחוק תכנון משק החלב. בזמנו, הנושא עלה בעת הדיונים בתקנות מדיניות הפיתוח, אם אינני טועה, והבטחתם ליושב-ראש הוועדה כי תפעלו להתקנת תקנות בנושא הזה לפי סעיף 10.

התקנות הוכנו, הן אושרו עקרונית על-ידי הנהלת המשרד, והן נמצאות בשלבים אחרונים, בתור לאישור נוסח במשרד המשפטים. הן יגיעו.

הגעתם להסכמה עם רשות המסים?

היו לנו חילוקי דעות, אבל אמרנו את עמדתנו והסברנו אותה. ואנחנו הלכנו בדיוק לפי העקרונות שלפיהם חוקק חוק החלב.

יש מחלוקת עם רשות המסים, אבל פועלים לפי החוק.

כשיגיע לפה נכריע.

זה בלי אישור ועדה.

אז זה לא יגיע לפה ולא נכריע.

יש עוד הערות או שאלות? משרד האוצר, יש לכם שאלות, הערות? כי זה נושא שלכם.
אני מעלה את תקנה 10 להצבעה.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 10 אוּשרה.

אני בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 10 אוּשרה.

"פרק ג': הוראות כלליות לעניין העברת מכסות


מעמדה של מנת המכסה המועברת
11.
(א)
מנת מכסה שהועברה ליצרן מקבל לפי תקנות אלה, היא חלק ממכסתו לכל דבר ועניין.



(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), בשנה שבה התבצעה העברת מנת מכסה ליצרן מקבל, תהווה תוספת המכסה חלק יחסי ממכסתו לפי מספר הרבעונים שנותרו מיום קבלת המכסה עד סוף השנה."

אם זה מתבצע באמצע השנה וחלק מהשנה כבר חלפה, אז בעצם המכסה הזאת משמשת רק באופן יחסי, בגלל שהיא שנתית.

ולמה צריך לומר שהיא חלק ממכסתו לכל דבר ועניין? האם זה לא ברור?

שלא יהיו אי-הבנות.

זה לא ברור, כי לעתים יצרנים נוטים לחשוב שאם הם רכשו את המכסה בכסף יש להם זכות אחרת לגבי העברה שלה, לגבי הפחתה של המכסה אם נדרשת הפחתה. הם עושים איזשהו נתק בין המכסה שהם קיבלו ללא תמורה לבין המכסה שהם שילמו עליה.

מכיוון שהמכסה לשנה שלאחר מכן נקבעת בין היתר על בסיס המכסה שיש לו בשנה הנוכחית?

נכון. והיא לא נצבעת, כלומר, אנחנו רואים את המכסה כמכלול, בין אם הוא שילם על חלקה ובין אם היא התקבלה ללא תמורה.

אני מעלה את תקנה 11 להצבעה.

הצבעה
בעד – פה אחד

תקנה 11 אוּשרה.

אני בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 11 אוּשרה.

והתחילה של התקנות האלה היא ממועד הפרסום? אין בכוונתכם לקבוע מועד תחילה מיוחד?

כן, הן דחופות.

התקנות אוּשרו. הישיבה נעולה. תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:40.>