PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
01/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 117>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט' בכסלו התשע"ה (01 בדצמבר 2014), שעה 11:00

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): החלטת ממשלה 'צרפת תחילה': יישום החלטה לנוכח גלי העלייה המתגברים. של חה"כ יוני שטבון

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

ישראל חסון – מ"מ היו"ר
שמעון אוחיון

יוני שטבון

>
דוידי הרמלין - יועץ בכיר למנכ"ל משרד העלייה והקליטה

עודד פורר - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

אריאל פיקאר - מנהל מטה תיאום צרפת, משרד העלייה והקליטה

קלאודיה כץ - מנהלת אגף תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

שרה זילברשטרם - מנהלת אגף התמחות וכניסה להוראה, משרד החינוך

מגי קורן - מנהלת אגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

ציפי ויינברג - מנהלת גף הערכת תארים אקדמיים מחו"ל, משרד החינוך

נטליה זלינגר - מנהלת תחום רישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

מיכל אבגנים - מנהלת אגף רישום ורישוי עיסוקים, משרד הכלכלה

שרון שריקי - מרכזת רישום ורישוי מהנדסים ואדריכלים, משרד הכלכלה

עמנואל מהל - מנהל מח' קהילות יהודיות- חטיבת תפוצות, משרד החוץ

דפנה מושיוב - מרכזת מנהלת קליטה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שי פלבר - סמנכ"ל שירותי קהילה מחוץ לישראל, הסוכנות היהודית

יהודה שרף - מנהל יחידת עלייה וקליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

אור רז - עוזרת מזכ"ל הסוכנות, הסוכנות היהודית

אריאל דיפורטו - מנהלת תחום עליית מצוקה, הסוכנות היהודית

עודד פויר - ההסתדרות הציונית העולמית

ג'ורג' דובין - מנהל אגף קליטה בעיריית נתניה

אלן זיתון - מזכ"ל עמותת בוגרי המוסדות האקדמיים דוברי צרפתית

ישעיהו יחיאלי - ראש מִנהלת נעל"ה

סם קדוש - מנכל, C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

יחיאל אקשטיין - הרב, נשיא קרן הידידות

אסתר בלום - מועצת ארגוני העולים

אבי זאנה - מנכ"ל ami- עמ"י, עמי ישראל

זאב גרשנסקי - מנהל מחלקת קשרי ממשלה, 'נפש בנפש'

עליזה מרטין - קשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

בנימין טואטי - מנהל מח' דוברי צרפתית בתנועת בני עקיבא עולמי ובמזרחי העולמי, תנועת בני - עקיבא

קטי ביסראור - Radio J

אליז יאנה - מתמחה (משרד עו"ד מאיר אסרף), מייצגת את עיריית נתניה

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

החלטת ממשלה 'צרפת תחילה': יישום החלטה לנוכח גלי העלייה המתגברים. של חה"כ יוני שטבון.

שלום לכולם. הוועדה מתכנסת שוב אחרי דיון של בוקר. אני רואה פה הרבה אנשים שהשתתפו בדיון הקודם. הנושא החלטת ממשלה 'צרפת תחילה': יישום החלטה לנוכח גלי העלייה המתגברים. זו הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת יוני שטבון. בסיום הדיון או אחרי אנחנו נגבש מסקנות בצוות מצומצם ונניח אותן על שולחן הכנסת. אני אתן לחבר הכנסת יוני שטבון לפתוח את הדיון. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה וכל הארגונים שנוכחים כאן. אני רוצה קודם כל להודות, להגיד תודה רבה לכל מי שנמצא כאן ועוסק בנושא, מהגורמים הממשלתיים דרך הוועדה עצמה והארגונים שנמצאים בשטח. כיושב ראש שדולת העלייה מצרפת אני נכחתי בדיון הקודם, הקשבתי וסך הכול היה נשמע שהכול בסדר, הכול זורם, הכול טוב, אנחנו מסתובבים בשטח ונמצאים פה אנשים שחיים את העלייה, וכמו כל דבר בחיים לא הכול זורם ולא הכול טוב.
זאת אומרת צריך לדעת ולהבין שיש פערים, לפעמים כשאנחנו יושבים בכנסת או בממשלה, בין מה שאנחנו רואים פה על דפי הנייר לבין מה שקורה בשטח עם העולים עצמם. כל מי שנוכח כאן, אני בטוח, ממשרדי הממשלה, ודאי חברי הכנסת והארגונים, רוצים לעשות טוב, הכוונה לגרום לכך שגם עידוד עלייה וגם הקליטה יהיו בצורה המיטבית ואני מבקש בדיון הנוכחי לעשות רזולוציה, פוקוס, על התכנית הממשלתית, על ההחלטות השונות, ללמוד מה קרה עד עכשיו ברמה יותר פרטנית, גם להבין ברמה פרטנית מה הולך לקרות, ברזולוציה יותר נמוכה, ובעיקר לשמוע את הארגונים השונים, האם קיימים פערים. אני חושב שזה דו שיח שהוא בריא. אני יודע שהוא מתקיים גם בפורומים אחרים, אבל הכנסת כבית מחוקקים, תפקידה לבקר את זרועות הביצוע השונות, אם זה משרדי הממשלה ואם זה הגופים השונים.

לטובת מסגור הדברים אני מדבר על החלטת הממשלה, על תהליך, אגב מבורך, מיוחד, שלוקחים את העלייה מצרפת כנושא שעומד בפני עצמו, זה מתחיל ממשרדי הממשלה, כמובן השדולה שאנחנו עושים בכנסת והארגונים השונים. במרץ אנחנו נוכחים בהודעה ראשונה של משרד העלייה והקליטה על תכנית שנקראת 'צרפת תחילה'. לדעתי הכינוס הראשון היה באודיטוריום פה בכנסת, עם כלל הארגונים, מכריזים על תכנית שיש בה מספר עקרונות, לדעתי הסכום שם גם מבחינה תקציבית כ-17 מיליון, או 11 מיליון, תקן אותי, המנכ"ל. לאחר מכן בתאריך 22.6.2014 החלטת ממשלה שעליה דיברו מקודם, שתי החלטות למעשה. החלטה 1736 שעוסקת בתכנית עידוד עלייה ממדינות אירופה וההמשך של התכנית מופיע בכותרת והחלטה 1737 שעוסקת בהסרת חסמים בתעסוקת עולים. זה קורה, בשביל הכרונולוגיה, ב-22.6.2014 ולאחרונה ב-23.11 החלטה שהיא המשך, 2225, בנוגע להסרת חסמים והפירוט שהציגו ראש הממשלה ושרת העלייה והקליטה במסיבת העיתונים האחרונה, ב-23.11.

אני מבקש, אדוני, בדיון הנוכחי, גם מהמנכ"ל וגם מהנציגים השונים בוודאי, לשמוע את הארגונים אחר כך ולעשות כמו שפתחתי, לשמוע יותר פרטים ולראות מה טוב ומה פחות טוב ומה קורה. אני רוצה להתחיל מהמשפט הראשון שמופיע בהחלטה, לא המשפט הראשון, סעיף שמופיע בהחלטה, 'הגדלת תקציב התמיכות לארגונים מעודדי עלייה'. סך הכול התכנית מדברת על 30 מיליון ₪ בחלק הראשון, בחלק השני מה שנקרא לחל"צ ולוועדת ההיגוי ולכל מה שקשור כ-30 מיליון ₪ נוספים. הייתי שמח להבין איפה זה קיים, איך למעשה הגדלת התקציב קורית בפועל, אדוני המנכ"ל והיושב ראש, איך הארגונים כאן מקבלים את הנושא הזה, מה הקריטריונים, האם יש פערים בין ההחלטה לבין המציאות.

דבר נוסף, יש אקסיומה שנמצאת בשטח, בהחלטה נוספת, סעיף ג', כל מה שקשור לשיווק וחשיפה בפני אוכלוסיות היעד. אני שומע המון ואני שמח על כך, הבנתי שגם הפרויקטורים שדיברתי איתם, איפה מר ג'ורג'? לדעתי אתה פונקציה מאוד חשובה פה, לגבי הפרויקטורים שהיו עכשיו בחו"ל וחזרו וראיינו לא מעט משפחות, הנושא של המרחב בין עידוד עלייה לבין קליטת עלייה.

לגבי העלייה מצרפת ואני אשמח מאוד, אגב, אם יחלקו עליי פה, העלייה מצרפת קורית. זאת אומרת למעשה יש דחיפה, חלקה טבעית, חלקה פחות טבעית, של עולים מצרפת ואנחנו מדברים הרבה על עידוד, אבל אני רוצה לשים דגש דווקא על הקליטה. מה קורה עם עולה שמגיע לפה והאם האקסיומה הזו שבה שיווק וחשיפה, שזה דבר מאוד חשוב, איפה זה במדד מול הקליטה. זאת אומרת התנועה כבר קורית, איפה זה קורה הלכה לפועל.
אגב אני שם פה את הסרת החסמים. אני אבקש מכל הארגונים, אני יודע שזה נושא מאוד מאוד מאוד חשוב לכולם. בכל מקום, גם בסיור שעשיתי בצרפת לאחרונה יחד עם הגורמים השונים, הנושא של החסמים של מה שקרוי הדיפלומות קיים. אני מבקש ברשותכם, פחות לעסוק בזה עכשיו, להשאיר את זה לסוף, אם יהיה זמן, לעסוק בדברים האחרים של קשיי הקליטה, לאו דווקא בהקשר של הסרת חסמים.

אני רוצה לגעת בנושא הבא, מבחינתי זו הסוגיה של הפרויקטורים. איפה עומד הנושא הזה. ממה שאני שומע, לפחות בסיורים שלי כיושב ראש שדולת עולי צרפת, יש לא מעט פרויקטורים שמתעסקים בעלייה מצרפת שאומרים לי שהם קורסים. אני אתן דוגמה, רק בנתניה יש כמעט 1,800 עולים שעלו השנה, יש כ-2,000 עולים, יש 2 תקנים של פרויקטורים. אנחנו מדברים רק עם פרויקטור אחד שראיין 78 משפחות בחו"ל, הוא עוסק גם בעידוד עלייה, גם בקליטה, אני מבין את הרציונל, והוא צריך לעבוד סביב השעון. אני חושב שהנושא הזה הוא קריטי בכל רמה מוניציפאלית שאנחנו מסתובבים, הנושא של הפרויקטורים. אני מבקש לדעת, אדוני, גם המנכ"ל וגם ג'ורג', בבקשה, איפה הנושא הזה עומד.

הדבר האחרון, ואחרי זה אני אתן גם כמובן לכל מי שקשור לארגונים פה, זה סוגיית האולפנים. בהחלטה עצמה, כחלק מעידוד עלייה, וגם דיברתם על זה, אדוני המנכ"ל, במרץ, אם אני לא טועה, ובסקירות שלכם, על הגברת כל מה שקשור לאולפנים. גם בצרפת, גם אולפנים שקשורים לקליטה פה. אני רוצה, אדוני היושב ראש, בבקשה, לקבל תשובות בנושא הזה, איפה זה עומד.

ככלל, כיוון שיש פה הרבה נושאים ולא להתפזר, אני אשמח מאוד שאנחנו נתמקד במה שדיברתי, בתחילה, גם מבחינת הארגונים וגם מבחינת התשובות, איפה התקציב הולך, איך הארגונים שנמצאים פה, מה קורה בקליטה בהקשר של פרויקטורים, מה קורה עם משפחות מוחלשות, חלשות, ופחות להתעסק בשלב זה בדיפלומות ובדברים האסטרטגיים, שהם מאוד מאוד חשובים, אלא ברזולוציה יותר נמוכה. תודה רבה.

בבקשה, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, עודד פורר.

אני אתייחס לכמה דברים כי בערך פרשת את כל המניפה, מעידוד העלייה עד הקליטה בפועל. אני יכול לתת פה עכשיו נאום של שעה וחצי על כל תהליך ותהליך. אני אגע בנושאים המרכזיים, בהמשך יושבים פה נציגים גם של המשרד שלי ואני רואה גם של משרדים נוספים שנוגעים בדבר, אני מניח שהם ירצו לרדת לרזולוציות נוספות.

רק, ברשותך, אדוני המנכ"ל, משהו טכני לחלוטין, אני רוצה לדעת, כיוון שזימנו את הדיון המהיר, אני ביקשתי שיהיו לא רק נציגי משרד העלייה והקליטה אלא גם נציגי משרד החינוך.

יש פה.

אני רואה אותם פה, את הרווחה אני רואה פה ובריאות פה.

משרד הפנים, עמוס ארבל נמצא?

הוא יגיע.

משרד הבריאות חשוב כמובן. תודה רבה.

גם רווחה חשוב מאוד.

אני ארים את היד איתך ביחד.

כמה דברים בהקשר הזה. אל"ף, חשוב להבהיר ושיהיה גם ברור מבחינת הנושאים, ערבבת קצת בין החלטות כאלה להחלטות אחרות. תכנית 'צרפת תחילה' היא תכנית שהתקבלה בדחיפה של משרד העלייה והקליטה, קיבלה את ברכת ראש הממשלה, קיבלה את ברכת משרד האוצר, ייעדנו תקציבים ייעודיים, אכן, של 17.5 מיליון שקל לטובת העניין הזה בשנה הקודמת, ואני מדבר רק בפורמט של עידוד עלייה, כי בקליטה התקציבים היו הרבה יותר גדולים. אגב, היעד שהתכנית הזו שמה, כשאנחנו דיברנו במרץ השנה, זה היה 4,500 עולים ב-2014 ו-6,000 עולים ב-2015. לשמחתי מבחינת המדד הזה אנחנו הרבה מעבר לרצונות שלנו המקוריים. אני לא אומר שזה הרבה מעבר לרצונות שלנו, כי תמיד נרצה יותר, אבל בהחלט - - -

עכשיו חשוב גם להדגיש, כי כשמדברים על עלייה חשוב להגיד את המספרים בהקשר של עידוד עלייה. כשכולם אומרים 'אה, זה מה שקרה בצוק איתן', או שזו האנטישמיות שהייתה לאחרונה, צריך להבין, העולים שעלו ב-2014 תכננו את עלייתם ב-2013 ותחילת 2014 ומה שאתם מדברים, האנטישמיות שאנחנו רואים עכשיו, אנחנו באמת נראה את הקפיצה המשמעותית הזו ב-2015. אני חושב שיש המון גורמים שהצטרפו ביחד לעידוד העלייה מצרפת. חשוב להדגיש, התכנית הזו נולדה קודם כל מפקק שגילינו שקיים בצרפת. זה נולד מזה שראינו עלייה של 20%-30% במספר הפונים מצרפת, היה עומס מאוד גדול גם על הסוכנות היהודית ועל השליחים שלה שם וגם על הגלובל סנטר במובן הזה, אנשים חיכו דקות ארוכות למענה, לפעמים חיכו גם חודשיים לתור בסוכנות היהודית והיעד הראשון של תכנית 'צרפת תחילה' היה לחסל את כל העניין הזה, שמישהו עומד בתור לעלייה.

אני חייב לומר פה, אדוני היושב ראש, במובן הזה הצלחנו בעבודה משותפת יחד עם הסוכנות היהודית, ואני חייב לומר שזאת עבודה מאוד מאוד מאומצת, גם שהצריכה שיתוף פעולה וגם שהצריכה תקציב ובמסגרת התקציב התוספתי שקיבלנו תקצבנו את הסוכנות היהודית בתוספת שליחים לצרפת - - -

זה גם ב'צרפת תחילה' במרץ? אנחנו מדברים על מרץ?

כן. תקצבנו בתוספת של שליחים לצרפת, תקצבנו בתוספת של עובדים לגלובל, תקצבנו במסגרת ההסכם שלנו איתם פרויקט שאמור לגייס עכשיו עוד ארבעה רכזי מתנדבים לטובת העניין. במסגרת ההסכם ומה שהוצג במרץ, אני אעבור ככה בבריף כדי להראות גם איך זה בוצע מבחינת התקציבים. הצגנו את הנושא הזה שנפתח מרכז קליטה לצעירים, סגרנו את נושא בית ברודצקי, בוודאי יציג את זה יהודה מהסוכנות, אולי בהמשך, 200 מיטות בתל אביב, אנחנו חונכים את זה לדעתי החודש.

בשבוע הבא.

בשבוע הבא, אחרי שיפוץ שעשו שם הסוכנות היהודית, אחרי השקעה נוספת, מרכז קליטה לצעירים במרכז תל אביב, בסמוך לאוניברסיטת תל אביב. אגב, אין עוד עולים שזכאים ככה ואנחנו מצליחים לייצר להם מרכזי קליטה, אנחנו כן ננסה לעבות ולהמשיך את הפרויקט הזה, כי אנחנו רואים אותו כפרויקט מוצלח. אנחנו תגברנו את ירידי העלייה באופן משמעותי בצרפת, כבר התקיימו עוד כמה ירידי עלייה, שי?

התקיימו מעל שמונה.

שמונה ירידי עלייה, בנוסף ערבי המידע שמתקיימים בצרפת, גם הם תוגברו משמעותית בהיקפים של - - -

אנחנו היום עומדים על קרוב לשישה בשבוע.

שישה בשבוע לעומת שניים שהיו לפני תכנית 'צרפת תחילה'. בנוסף משלחות שיוצאות ביוזמת ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה, שיוצאות דווקא לפריפריה של פריז. בשבוע שעבר חזרה משלחת כזו, בוודאי ידבר על זה אולי קצת הפרויקטור שלנו לנושא הזה, אריאל פיקאר. אני מפה ממשיך לנושא של מינוי פרויקטור במשרד העלייה והקליטה רק לנושא הזה, מנהל מטה התיאום לעניין תכנית 'צרפת תחילה', תקן ייעודי שהושם לטובת העניין הזה. גם זה בתוך התקציב וגם זה בוצע. תוספת של פרויקטורים בקול הקורא של 2015, התווספו משמעותית תקציבים לפרויקטורים ברשויות רבות.

אם תוכל להתעכב על זה, בבקשה, כי הנתון שיש לי מול העיניים הוא לא בדיוק מראה שיש - - -

אם תיתן לי לדבר אני אתן לך תשובות על הכול, אבל אם תקטע אותי בכל דקה אני לא אצליח לענות.

בנושא הפרויקטורים, הוספנו עוד 30% לתקציב הפרויקטורים, שינינו גם את המנגנון במנגנון כזה שיחייב את הרשויות לשלוח את הפרויקטורים לחו"ל, התווספו ב-2015 פרויקטורים דוברי צרפתית לרשויות שלא היה בהם פרויקטורים דוברי צרפתית, אנחנו מדברים על עוד תוספת של שבעה פרויקטורים דוברי צרפתית ברחבי הארץ.

לגבי נושא אולפני העברית בצרפת. במסגרת העבודה שלנו, גם של החברה לעידוד עלייה, אחד הפרויקטים הראשונים שהנחנו עם ההסתדרות הציונית העולמית על שולחן ועדת ההיגוי הוא הנושא של תכנית לימודי העברית בצרפת. אני מקווה שבתכנית לימודי עברית בצרפת כהכנה לעלייה תתחיל כבר בשנה הקרובה. אני יכול לומר שיש דברים שבהם עדיין אנחנו מתקשים ובדרך כלל זה גם דברים שפחות קשורים בנו, למשל הייתי שמח אם היית מזמן אולי את משרד השיכון, אתם ביחסים טובים איתם, גרעין עלייה מצרפת. גרעין עלייה מצרפת ביקש הקצאת קרקעות ביישוב ניצן. למרות פניות חוזרות ונשנות, גם שלנו וגם של השרה שלנו לשר השיכון טרם התקבלה תשובה. אני חושב שאם רמ"י, רשות מקרקעי ישראל, ושר השיכון היו נרתמים גם הם לעניין הזה - - - אני יודע שזה חשוב לו, אני יודע שהנושא הזה הוא על סדר יומם, אבל בשביל לעזור לעלייה, ואני אומר את זה לכל השותפים, יושבים פה הרבה משרדי ממשלה שבהרבה דיונים קיבלו אותי מה שנקרא, ראו אותי גם פחות נחמד ונעים, בשביל לקלוט עלייה ובשביל לעודד עלייה לא מספיק לדבר על זה, צריך לעשות שינויים והשינויים האלה, צריך גם את זה להבין, בטווחים של ממשלה לוקחים קצת יותר זמן, אבל הם נעשו ואני חייב לומר שנעשו פה שינויים שלא נעשו במשך שנים גם בהיבט של הסרת חסמים.
אני רוצה לדבר על תקציב התמיכות לארגונים מעודדי עלייה. תקציב התמיכות לארגונים מעודדי עלייה עומד על מעל 20 מיליון שקלים. אני יכול לומר שיש ארגונים אחרים שמעודדים עלייה שתמיד זכו לתקציב מתוך התקציב הזה וחלקם היה גדול כי הם לא היו לפני כן בתוך הפרויקט הזה, כי לא היו ארגונים אחרים קטנים ולשמחתי השנה נכנסו ארגונים מעודדי עלייה כדוגמה הCNEF-, שנכנס ויקבל תקציב בשנת 2014, ככל שהם יראו ביצוע. בני עקיבא, שגם הם פועלים, ארגון כלל קהילות ישראל, שעוסק רק בעלייה מצרפת ושל גרעיני עלייה מצרפת, תקציבו גדל פי חמישה לטובת הנושא של עידוד עלייה, וזה אני מדבר על 2014. אני יכול לומר לכם שב-2015 בוודאות יהיו שם עוד שינויים. בסוף כמובן שבמסגרת הפיקוח על הארגונים האלה אנחנו נצטרך לבוא ולראות שאכן בוצע מה שהם התחייבו לבצע. גם תקציב התמיכות ישולם רק כנגד ביצוע.

אני לא אשקר ואומר, אני אשמח לראות עוד תקציב שמגיע לנושא תמיכות לארגונים מעודדי עלייה, אבל אני יכול לומר לכם רק במובן הזה שלפי הפרמטרים שלנו דווקא הארגונים שנוגעים בעלייה מצרפת מיצו את יכולתם מבחינת הפרמטרים, הדרישות שלהם והבקשות שלהם לקבלת תקציב. מי שייהנה היום, אם אנחנו נגדיל את התקציב, זה ארגון 'נפש בנפש' שגם הוא נפגע במובן הזה שהעלייה מצרפת גדלה אז כמובן שהעוגה מתחלקת קצת אחרת, לכן אני אשמח לשים עוד תקציב.

לא הבנתי את המשפט, המשמעות של 'מיצו', מהזווית שלהם הם מיצו?

בתמיכות אני יכול לשלם רק מה שביקשו בשלב הראשון, בנוסף רק בהתאם למה שהם יכולים לקבל מבחינת מספרי העולים. אני מסתכל בטלפון כי ביקשתי שישלחו לי את זה במייל. אז כלל קהילות ישראל, אישרנו לו תמיכה של 625,000 שקלים, הבונים דרור 400,000 שקל, בני עקיבא 900,000 שקל, ה-CNEF 150,000 שקל, שאגב הוא ארגון שלא היה קודם לכן, ארגון בית"ר, שגם הוא עוסק בעידוד עלייה גם מצרפת קיבל 400,000 שקל בתמיכות בהתאם לבקשות שלהם. אנחנו יכולים לאשר, אל"ף, מה שביקשו, בי"ת, בהתאם למספרי העולים שהם מביאים. יש ארגונים שביקשו תמיכה, קיבלו אישור לתמיכה ובסוף גם לא ניצלו את כל התקציב כי בסוף הם הביאו פחות עולים ממה שהם אמרו שהם יביאו. גם זה קורה.

יש איזה ארגון ש - - -

לא, אני לא אכנס לזה עכשיו. אין לי פה את הנתונים המדויקים ואני לא רוצה לעשות עוול ולא - - -

זה חשוב לי, כי מטרתו של הדיון הזה ל - - - יש ארגונים שלא הצליחו למצות? היו פוטנציאלים לקבל תקציב ולא הצליחו למצות אותו?

כן.

בגלל חוסר יעילות של עבודה שלהם?

לא יודע אם חוסר יעילות. תשמע, כשארגון בא ומגיש בקשה לתמיכה הוא אומר 'אני מעריך שאני בשנה הבאה אצליח להביא 200 עולים'. אישרנו לו תמיכה ל-200 עולים, הביא 180 עולים, נשלם לו על 180 עולים. וזה קורה, אין מה לעשות. אני גם לא בא אליהם בטענות, כי התחום הזה לא - - - הוא אומר שהוא חושב שהוא יביא 200 עולים, זה לגיטימי, זה הגיוני וזה הגיוני שהוא לא מצליח לפעמים לעמוד ביעדים שלו באופן מלא.

בהקשר של הקליטה כאן. משרד הקליטה, ואגב, בחלק הזה של הקליטה, גם בתכנית שהוצגה ב'צרפת תחילה', השקיע בעיקר בתחום התעסוקה. תגברנו את תקציב הוואוצ'רים שלנו לטובת העניין הזה ב-5 מיליון שקלים כדי שלא יחסרו ואוצ'רים להסבות. אני יכול לומר שדווקא בעלייה מצרפת, אני חושב שזה אולי אחד הנושאים המרכזיים, שלחנו על חשבוננו מספר פעמים גם נציגות של תעסוקה מטעם המשרד לכנסים בצרפת, כדי להבהיר כבר שם לאנשים איזה תעודות ואיזה דברים הם צריכים. אני חושב שדווקא במובן הזה צרפת זו מדינה שגם מערכת ההשכלה הגבוהה שלה, שהיא מעט שונה מהמערכת כאן ומערכת הרגולציה, דווקא הנושא של הסרת חסמים מאוד מאוד קריטי, גם במקצועות הבריאות, אבל לא רק, גם בנושא של הכרה בתעודות וצריך להבין שצריך לעשות את ההשלמות האלה. אני ממש יכול לברך על שיתוף הפעולה עם המשרדים האחרים ואני כן יכול לומר לכם את זה פה שאנחנו גם בהחלטת הממשלה האחרונה הבאנו החלטה שלא בהכרח משרדים אחרים הסכימו והממשלה הצביעה בניגוד לעמדת המשרד, לעיתים על מנת לשנות את התהליך גם מבחינת לוחות הזמנים שקוצרו. על פי בקשת ראש הממשלה ההחלטה הזו אמורה במהלך ינואר להגיע לממשלה, ככל שתהיה כזו, לדיון.

היום נדע.

אני חושב שיש לנו אתגר מאוד מאוד גדול בתחום העלייה מצרפת. אני חושב שיש רשויות שמתמודדות עם זה ביתר שאת. נתניה זו רשות שקלטה המון עולים מצרפת ובאופן טבעי גם נוהרים אליה לא מעט עולים מצרפת ואני מקווה מאוד שאנחנו נוכל - - - , תקציב 2015 הוא קריטי לטובת העניין הזה, לנו יש בתכניות לתקציב 2015 תוספת גם למועדוניות, בהקשר של ילדים עולים מצרפת, אני חושב שזה אתגר מאוד מאוד גדול שלנו ושל מערכת החינוך לטובת העניין הזה. בחינוך הבלתי פורמלי בכוונתנו לתקצב ולהוסיף שם מועדוניות כאלה שיאפשרו חינוך בלתי פורמלי אחרי שעות הלימודים, גם לילדים עולים מצרפת. אגב, גם הילדים מעלייה מאוקראינה הם רלוונטיים במובן הזה, כי המספרים הם דרמטית יותר גדולים מאשר במקומות האחרים, אבל המפתח, לשיטתי, קודם כל בשלב הראשון, שלא יהיה מצב שעולה בצרפת מחכה שלושה או ארבעה חודשים כדי שהוא יוכל לקדם את הליך העלייה שלו אם הוא רוצה לעלות. אני עומד על כך שעולה שרוצה לעלות יכול מיידית לבצע את העלייה שלו. הסוכנות היהודית מכירים טוב את העמדה הזו שלנו, הם גם התיישרו לפי העניין הזה, הוספנו לשם את התקציבים. אני חושב שזה המפתח.

ולגבי הקליטה כאן, כולנו שותפים להליך הקליטה. כמובן שתמיד יש מה להוסיף. אם תרצו שאני אפרט מה מקבל עולה חדש, אני יכול לפרט. כרגע אני לא חושב שיש צורך, אם יש שאלות אני אשמח לענות על העניין הזה.

תודה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה. אין ספק שישנו דגש במשאלה הזאת על עלייה מצרפת ומקצים לזה הרבה משאבים ואני גם רואה שיתוף פעולה בין המשרדים - - -

גם יש תוצאות.

יש תוצאות ועושים דברים באמת טובים ונכונים. אמנם, כמו שאמרנו, ברמת השטח יש לנו כאן ארגונים שיודעים לתת נקודות בעייתיות, בשביל זה התכנסנו כאן, כדי לתקן או לנסות לשפר את הדברים שמלמעלה קשה לראות ואנחנו יודעים את זה רק ברמת השטח. אנחנו באמת לא סתם כינסנו את הדיון הזה, גם חבר הכנסת שטבון שיזם את הדיון המהיר הזה, בשביל לשפר את המצב של עולי צרפת, גם את המצב שלהם כשהם שם וגם את המצב שלהם כשהם פה, כי זה קשור אחד לשני.

אני אשמח לשמוע את הארגונים ולאחר מכן משרדי הממשלה.

קודם אני אתן למנהל אגף הקליטה ג'ורג' דובין בנתניה, הוא רואה את זה מהרמה המוניציפאלית, שיגיד איפה הבעיות שהוא נתקל ואז אנחנו נשמע את הארגונים. בבקשה, ג'ורג'.

אני רוצה לרדת לעיר נתניה, לשטח. אנחנו עובדים בשטח, אנחנו מכירים, אנחנו נושמים את השטח. לעיר נתניה בשנת 2014 הגיעו 2,890 עולים מכל המדינות, בשנה אחת. בחודש יוני אני שיניתי את הצפי ממה שאני חושב, כמעט, אבל קצת פחות כתבתי, אבל עכשיו יש 2,890 ומתוכם 1,800 עולי צרפת. יש גם מאוקראינה - - -

10% מסך העולים?

ה-100% זה 35% מכל התושבים של העיר נתניה, יש לנו 213,000.

אני אוסיף ואומר, נתניה תמיד הייתה העיר השלישית או הרביעית בקליטת עלייה. תמיד, אחרי ירושלים ותל אביב, אחרי אשדוד לעיתים. אני חושב שבזכות העלייה מצרפת היום נתניה היא העיר שקיבלה הכי הרבה עולים.

איפה שיש ים, שם תראה את העולים.

אני רוצה להמשיך. הפרויקטור שלנו, פרדו פשטר, עכשיו חזר מצרפת ואתמול כבר הייתה לי ועדת היגוי על כל התקציבים של משרד הקליטה, על בניית פרויקטים ובטח אנחנו נשתמש גם בתקציב של הקליטה בקהילה לטובת קליטת עולי צרפת. אז בשנת 2015 כנראה זה יהיה פלוס 35%-40% עלייה מצרפת. גם כנראה יהיה פלוס עלייה מאוקראינה, שם יש בלגן שלם. אנחנו בקשר עם הנציגים של הסוכנות בכל מיני ערים, אז משם גם תהיה עלייה ענקית.

מה ההיערכות מבחינת הפרויקטורים? מספר הפרויקטורים הולך לגדול, כי כבר היום - - -

עכשיו אני אתן תשובה. נכון להיום אני קיבלתי ממשרד הקליטה 3.5 משרות ואני כבר בניתי קול קורא כמעט ל-4 משרות לפרויקטורים. יש לי 2 לצרפת, יש חצי משרה לעולים מאנגליה, יש גם עלייה מאנגליה, ויש 1 לחמ"ע, לברית המועצות לשעבר.

כיוון שהנושא פה זה עלייה מצרפת, ברשותך, אז עוד 2 פרויקטורים לעלייה מצרפת, זה אומר שסך הכול יהיה לך 4 משרות.

יש לי היום 2 משרות.

אז יהיה לך סך הכול 4 משרות.

אני אגיד תודה אם אני אקבל עוד משרות.

יש לך 2 משרות, איך יש לך 4?

לא, יש משרה אחת לפרויקטור אחד - - -

חשוב לי להגיד שאנחנו לא נותנים משרות, אנחנו נותנים תקציב.

בסדר גמור, זו מילה שלי. הם עובדים ולפי מה שאני קיבלתי אינפורמציה העיר שלנו היא העיר הכי מבוקשת. כנראה אנחנו עושים עבודה לא כל כך רעה, די טובה.

עכשיו אני רוצה להגיע לנקודות, כמו שיואל אמר, הבעיות שלנו ואיפה אני צריך לקבל עזרה. אני רוצה להתחיל, את אמרת דבר מאוד מעניין, באולפן. בעיר נתניה יש לי אולפן בינלאומי, נכון להיום יש לי כמעט 500 תלמידים מכל מיני מדינות. אני מקבל תמיכה מהסוכנות היהודית, פר כל תלמיד 500 שקל, מ-1990. אני חושב שהגיע הזמן - - -

אתה יכול לחזור שוב על המשפט הזה? אני לא הבנתי.

אני אמרתי שעל כל תלמיד שנמצא באולפן אני מקבל תמיכה מהסוכנות היהודית, 500 שקל. הם לומדים 500 שעות, 500 שקל, שקל אחד לשעה.

מה העלות ומי מתקצב את השאר?

מורים אנחנו מקבלים ממשרד החינוך וזה תקציב של משרד החינוך. אז אנחנו קיבלנו מורים כמה שאני צריך. אתמול פתחנו עוד ארבע כיתות, אבל כאן אני רוצה לשים דגש על התמיכה מהסוכנות היהודית. אני חושב שמ-1990 500 שקל, זה לא רק לנתניה, לכל הערים אותו דבר, אני לא חושב שיש הבדל ואני גם רוצה להגיד שאני חושב שהסוכנות היהודית צריכה לשנות את התמיכה. התמיכה זה ללוגיסטיקה, לשמירה, לדברים שאנחנו עושים למען התלמידים, לטיולים. רק לזה זה 500 שקל, רק לדברים שאני אמרתי - - -

המעטפת.

אנחנו לא מדברים על המורים - - -

500 שקל למה?

500 לחצי שנה נגיד. 500 שעות הם מקבלים מאיתנו, ממשרד החינוך, מחינוך מבוגרים, אנחנו מקבלים 500 שקל ואני צריך מ-500 שקל לבנות כל מה שאנחנו - - -

500 שקל לכמה אנשים?

לאחד.

וכמה תלמידים יש בכיתה?

בכיתה יש נגיד 20 תלמידים. אני מבין אותך, יהודה. אני מבין אותך מצוין, גם אתה מבין מה שאני אמרתי. אני צריך 500 שקל בזמן שאם אני רוצה להזמין אוטובוס, זה עולה במקום איקס כסף איקס כפול שתיים. אם אני רוצה לעשות אירוע, זה איקס כפול - - - זה כסף בשביל זה.

רק כדי להבין, כיוון שזה לא דיון רק על נתניה - - -

זה אותו דבר אצל כולם.

האולפן עצמו, ברשותכם, גם הסוכנות, משרד החינוך, שנשמח לשמוע אותו, והקליטה, כשלוקחים אולפן כמכלול שלם, מי הם הגורמים המתקצבים שיוצרים את השלם? והאם יש פערים, ואני מבין שיש פערים, מהזווית שלך, זה נורמלי, להבין מי השחקנים הרלוונטיים סביב אולפן ואיפה זה עומד. הסוכנות, הבנתי, זה 500 לתלמיד, ייעודי.

אבל צריך להבין דבר מאוד מאוד עקרוני. הסוכנות היהודית מביאה את העולים לארץ כאשר היא מטפלת בעולים שנמצאים בתוך מרכזי הקליטה שלה לקליטה ראשונית, אוכלוסייה מאוד מאוד מסוימת. בקליטה הישירה אנחנו מאפשרים ועוזרים מעבר למה שאנחנו אמורים לתת, 500 שקל לתלמיד. קח עיר כמו נתניה, אני פשוט בקי בנתונים, היית צריך לקחת עיר אחרת אז היה לי הרבה יותר קל, הייתי משתתק, קח עיר כמו נתניה שיש בה אולפן גדול מאוד, זה לא 2,000 שקל לכיתה, זה מסתכם לאולפן משהו מעל 20,000 שקל, הרבה מעל 20,000 שקל, כאשר אנחנו מתחייבים לממן - - -

20 או 10?

תלוי למה. השאלה, אני רוצה להבין, למה הכסף?

הכסף הזה מיועד ללוח, גיר, ללוגיסטיקה.

אנחנו לא מלמדים עם לוח וגיר.

תודה רבה, נתתי את זה כדוגמה. לניקיון, לסמרטוט, למים, למגב וללפטופ. ללוגיסטיקה זה מיועד. אני אומר לך, כאחד שמחזיק אולפנים בתוך מרכזי הקליטה, נשאר גם עודף.

אני רוצה להגיד מילה, אם אפשר. מ-1990, אני רוצה להמשיך את מה שאמרתי, אני לא רוצה להיכנס לוויכוח עם יהודה שרף, אני מאוד מעריך את יהודה שרף - - -

חברים, אנחנו פה במטרה לעזור, שאף אחד לא ייכנס פה לאווירת - - - המטרה פה לשים את הדברים הקטנים ולבדוק אותם, לבדוק מה קורה.

אתה אומר ש-500 שקל לא מספיק לך בשביל הטיולים, בשביל הלוגיסטיקה?

זה לא אמור להיות לטיולים.

זה לא אמור להיות לטיולים?

זה מה שאני אמרתי, אני אומר - - -

הסיורים זה משרד העלייה והקליטה?

משרד העלייה והקליטה, אתה מקבל מהם תקציב לסיורים ודברים כאלה?

כן. בקליטה חברתית ודאי.

אני אנסה לענות על השאלה. זו שאלה לא כל כך פשוטה. כסף שאנחנו כותבים פרויקטים לקליטה בקהילה, בחוסר ברירה אני נותן לתלמידים של האולפן, שיהיה להם לפחות טיול או כמה טיולים לשנה לכיתה. זו התשובה שאני אמרתי. אבל יש מאה ואחד דברים שאנחנו חייבים לעשות בכסף של קליטה בקהילה ועודד, סליחה, הוא יודע את זה לא פחות טוב ממני. זה מה שרציתי להגיד.

ומשרד החינוך? לא אמרת.

המורים זה משרד החינוך. הוא משלם משכורת למורים ישר ולפעמים חסר למורים, אני מתקשר לאנשים שנמצאים בחינוך למבוגרים ואנחנו מקבלים מה שצריך, אבל בגלל שיש לנו עלייה גדולה משרד החינוך קיצצו שעות עולים. כאן בידיים שלי יש הוכחה. אני הגעתי עם הוכחה.

משרד החינוך קיצץ מ-500 שעות לאולפן, שזה מה שצריך, לחמישה חודשי לוח. בפועל עולים באולפן מקבלים רק 320 עד 350 שעות.

אנחנו מקבלים הרבה פידבקים בגלל זה.

בעינינו, אנחנו רואים את זה בחומרה. היו לנו מספר דיונים בינינו לבין משרד החינוך ופה יצטרך לבוא פתרון. אני גם דיברתי על זה עם משרד האוצר. בפורמט הזה הנזק נגרם - - -

וגם מגיל מסוים. אם אני לא טועה, זה מגיל 15, ומי שעלה חודשיים לפני כן, באוקטובר, הוא כבר לא נכנס לגיל והוא אפילו לא נספר.

בידיים שלי כאן יש הוכחה.

אנחנו ניתן אחרי זה למאיה שריר ממשרד החינוך - - -

זה לא מאיה, זה מגי.

אני אתן דוגמה. אם בבית ספר יש 90 תלמידים עולים ובשנת 2013 היו לנו 150 שעות, נכון להיום יש לנו 25 שעות. זה פחות 25 שעות, זה המון.

זה לא אולפן, זה שעות תוספתיות בבית הספר.

שעות עולים לבית ספר.

יש לנו את מגי ואת מאיה. מאיה זה בתי הספר ומגי זה האולפנים.

אדוני היושב ראש, אני מבקש עוד שאלה אחת. כשאתם מדברים, משרד החינוך, גם על הקיצוץ, אני רוצה לדעת מי מבקר שהמנהל משתמש בשעות החינוך ל עולים דווקא לעלייה ולא לדבר אחר. למה אני שואל את השאלה הזו? לא סתם, כי אנחנו שומעים, עוד פעם, ציוצים אני קורא לזה, ממנהלי בתי ספר וממורים שלא רוצים לחשוף את שמם שאומרים שמשתמשים בכסף הזה שמיועד לעלייה לתחומים אחרים בתוך בית הספר. האם יש גורם שאוכף את הדברים האלה דווקא לנושא הזה?

אולי לפני כן, סליחה, אדוני היושב ראש, אני רוצה לשאול את השאלה. מאוד מאוד חשוב שתציגו לנו באמת מערך, כי זה מאוד חשוב. אנחנו רואים שמשרד הקליטה ערוך ומוכן ומסודר מבחינת הפעילות שלו והוא יוצא מגדרו כדי לקלוט את העלייה הזאת. האם משרד החינוך נערך, האם יש כאן תכניות מיוחדות שנוספו בעקבות העלייה החדשה? האם יש תוספת תקציבית? כפי שאנחנו שומעים עכשיו, יש ירידה בעניין הזה. בכלל כיצד משרד החינוך נערך בעניין הזה של קליטת העולים, כדי שבאמת ייקלטו, וגם אם תוכלו להגיד לנו משהו גם על קליטת מורים עולים. בסוגיה הזאת אני מבין שעל פי החלטת ראש הממשלה, על פי התכנית, יש גם ציפייה ממשרד החינוך שגם הוא יתרום את חלקו בהקלה ובקליטת מורים עולים.

בואו נשמע את משרד החינוך.

לאחר מכן ידברו ארגוני העולים, אבל נשמח לשמוע תשובה.

בוקר טוב. בהמשך לדברים של מר דובין בנתניה, אני רוצה לתת רק איזה רקע כללי כדי שהנוכחים יקבלו תמונה מלאה. משרד החינוך ומשרד הקליטה והסוכנות, שלושתם מאז קום המדינה מקיימים את האולפנים בשיתוף פעולה, אלא שלאורך השנים חלו שינויים. נכון להיום, כמו שג'ורג' ציין, מורים באולפנים ממומנים על ידי משרד החינוך. מתוך כ-70 מיליון שמוקדש לצורך של כ-450 מורים באולפנים משרד הקליטה מממן 12 מיליון בשכר ההוראה. הסכם ההפעלה שג'ורג' ציין על 500 שקל ללומד, עד לפני שנתיים הסוכנות שילמה וחתמה את הסכם ההפעלה מול כל גוף מפעיל. משרד הקליטה מפנה את העולה אל האולפן ביישוב מסוים. ברגע שהכיתה נפתחת אנחנו פותחים את הכיתה ומורים שלנו מתחילים לעבוד והגוף המפעיל מקבל פר לומד 500 ₪. החל משנת 2015 - - -

אני רואה שאת מדברת על הסוכנות.

לא, אבל הסוכנות כבר לא מממנת את זה. מ-2015 משרד הקליטה ומשרד החינוך מממנים את ה-500 שקלים.

יהודה שרף, אתה מאשר זאת?

זה סותר את מה שנאמר פה לפני רגע.

אנחנו צריכים לברר. לפני רגע דיברת בהתלהבות, יהודה.

אני דיברתי בהתלהבות עד 2014.

אם ב-2015 יעבור התקציב ו - - -

הסוכנות כגוף מקצועי ממשיך להפעיל וחותם את הסכם ההפעלה מול הגופים המפעילים וה-500 ₪ ממומנים גם על ידי משרד הקליטה ומשרד החינוך החל מ-2015, 50-50. בשנתיים האחרונות הייתה ירידה הדרגתית.

את יודעת בבקשה להסביר את ההיגיון שבהעברת התקציב מכיס אחד לכיס שני ודרכו לכיס הייעודי?

לא הבנתי את השאלה.

למה זה עבר מהסוכנות לשני משרדים במקביל על ה-500 שקלים?

לא, הסוכנות מימנה את זה לאורך שנים, 500 ₪.

אני אסביר בקצרה את העניין הזה. הסוכנות לאורך השנים לקחה חלק במימון האולפנים. במסגרת הסכם שנחתם ב-2012 הם אמרו שבשל קיצוצים שעשו הסוכנות היהודית הם צריכים לצאת מהעניין הזה. תקציב משרד הקליטה הוא זה שספג את היציאה של הסוכנות היהודית לטובת העניין, עדיין האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך עומד על כך, אגב, שמי שאחראי על החינוך ועל לימודי השפה זה משרד החינוך, לכן הוא זה שנושא בנושא הזה של האולפנים. נגעתם פה, אני חושב, בנקודה של מחלוקת משמעותית.

חבר הכנסת חסון, יש לי פגישה דחופה במשרד האוצר, חבר הכנסת חסון שהוא חבר ועדה ימשיך לנהל את הדיון במקומי ויש לנו כאן את חבר הכנסת שטבון.

תגיד להם להתנהג יפה.

להתנהג יפה.

(היו"ר ישראל חסון)

חבר הכנסת חסון, אפשר שמשרד החינוך ישלימו? בבקשה.

באמת לנוכח העלייה והגידול מספטמבר 2014 אנחנו גייסנו מורים חדשים ורבים במגבלות התקציב הקיים. בנתניה אנחנו עומדים על למעלה מ-30 כיתות שנפתחו באולפן ועד אתמול אני יודעת שכמעט בכל היישובים אנחנו ענינו על הצרכים, גויסו מורים ופתחנו כיתות לכל העולים, לא רק לעולי צרפת, גם עולים, כמו ששמעתם, מאוקראינה, שגם שם יש גידול. בית ברודצקי, כפי שהמנכ"ל אמר, אנחנו גייסנו גם מורים לשם, לאולפן הצעירים בתל אביב.

באשר לשעות. כדי לעמוד במגבלות התקציב אנחנו מקיימים את הלימודים - - -

מגבלות התקציב זה אחרי שהתקציב שקוצץ, צריך להגיד. קוצץ התקציב. את יכולה להסביר, בבקשה, כמה קוצץ מ-2013 ל-2014?

לא, הוא קוצץ בעבר עם הצמצום בעלייה. המשרד שלנו הגדיל את התקציב, אני קיבלתי תקציב של עוד כ-30 תקנים בשנתיים האחרונות שאותם עדיין אני מנצלת עכשיו. חמישה חודשים אנחנו מלמדים באולפנים ואין אולפן שמקבל פחות מ-440 שעות, זה בדוק. אנחנו יושבים על לוח, המקסימום זה 500, זה תלוי בחגי ישראל שנופלים. אנחנו משתדלים שאולפנים לא יירדו מ-450, 445 שעות, במקרים מסוימים אנחנו גם מוסיפים. כך שלגבי השעות אין בעיה.

אם יהיו שאלות נוספות, אני אשמח. מורים עולים, העמיתה שלי תוסיף, אנחנו גם מעמידים את המורים לקורסים של מורים עולים. תודה.

תאמרי לי, בבקשה, רק שאלה אחת. הירידה ל-440 שעות, מה המשמעות שלה מבחינת העולה? בממד האיכות של העניין.

ללא ספק ולפי כל הנתונים, והיה צוות בין משרדי, שמנכ"ל משרד הקליטה ומנכ"לית המשרד הקימו, ואנחנו הגשנו נייר עמדה, ללא ספק ומחקרים מעידים שעולה צריך לפחות 1,000 שעות כדי להגיע לרמה בסיסית של השפה. אנחנו הגשנו בקשה לתוספת תקציבית, אבל נכון להיום על מנת לענות לצרכים הקיימים כבר למעלה מעשור האולפן עומד על חמישה חודשים, כשעולי אתיופיה מקבלים עשרה חודשים. התכניות מותאמות גם לאוכלוסיות השונות. אז יש אוכלוסיות צעירות, שאנחנו מגיעים איתם להישגים יפים. אנשים מבוגרים צריכים להמשיך את תהליך הלמידה. ההישגים שאנחנו רואים לאורך השנים, יש הישגים גם במבחנים וגם בנתונים, אבל אנחנו - - -

אבל 1,000 שעות תמיד יותר טוב מ-500.

נכון, אבל כרגע אנחנו מתוקצבים על חמישה חודשים ואנחנו עושים את המרב במסגרת הקיימת.

מאחר שחבר הכנסת שטבון הוא זה שהזמין, אני הייתי עוצר על הנקודה הזו ועושה עליה זום ומפרק אותה, משום שלטעמי זו התשתית המשמעותית ביותר שהמדינה יודעת לתת בשלב הראשון. זה שבחור צעיר יודע ללמוד את השפה יותר מהר מהוריו, זה אין ספק, אבל הוריו צריכים לפרנס והפרנסה שלהם נגזרת מידיעת השפה ותהליך השילוב שלהם נגזר מידיעת השפה והיכולת הכלכלית שלהם נגזרת מהשפה ולפיכך הסוגיה הזו, יוני, אני הולך פה על פי הרצון שלך - - -

אני אומר פה בהמשך למה שאמר היושב ראש, אנחנו נזמן דיון ממוקד על הנושא של האולפנים בדגש על משרד החינוך, בשמחה רבה, אבל כיוון שעלו פה עוד נושאים אני אשמח לתת למר אבי זאנה.

מר זאנה, בבקשה.

שלום וברכה. אני קודם כל בהחלט רוצה לברך על הקידום הרב של הפעילות של הממסד לגבי העלייה מצרפת. אנחנו כעמותה עצמאית פרטית שחיה רק מכספי תרומות החלטנו גם לתרום את חלקנו בנושא של עידוד עלייה. לפי דעתי יש מספר תחומים שעוד לא מכוסים, אנחנו משתדלים להיות הראשונים בתחום הזה כדי לעורר וכדי לעודד פעילויות בתחומים מסוימים. למשל כל הנושא של מתבגרים, הרי את העלייה מצרפת, אם ננתח אותה לפי גילאים אנחנו נראה שב-2014 העלייה התחלקה פחות או יותר ב-2,000 ילדים, 2,000 מבוגרים ו-2,000 פנסיונרים. כל התחום של הפנסיונרים, שהוא תחום שיילך ויגדל, וזאת תרומה מאוד משמעותית למדינת ישראל מבחינה כלכלית, זו עלייה שקל מאוד לקלוט אותה, יש היום גידול מאוד משמעותי בתחום הזה, אנחנו שלחנו בשליש האחרון 11 שליחים לצרפת כדי לתת דגש וטיפול ייחודי ונפגשנו עם מאות פנסיונרים שפתחו דרכנו תיקי עלייה ושיעברו עכשיו לסוכנות היהודית כדי להמשיך את הטיפול.

אני מדבר על פרויקט שנקרא 'פרויקט סבבא', שהוא מאוד באופנה היום בצרפת, אני מדבר על תחום מאוד משמעותי שלצערנו בארץ מתמודדים איתו וניסינו, מה שנקרא יפה שעה אחת קודם, להתמודד איתו בחוץ לארץ, שזה התחום של המתבגרים. הילדים בני 12 עד 15, שמגיעים לארץ ללא שום הכנה, ללא שום מודעות, ללא שום הבנה למה שמצפה להם, לפעמים ללא ידיעתם. צריך להעלות את הנושא הזה. אם נסתכל על המספרים שמשרד הקליטה מעלה באתר שלו אנחנו נראה שהאוכלוסייה הזאת מהווה היום כמעט 2,000 אנשים, אני מדבר על הילדים, בני העולים, מה שנקרא. האוכלוסייה הזאת חייבת וצריכה, ויצרתי קשר עם מספר מנהלי בתי ספר שהסכימו שבתוך מסגרת בית הספר היהודי אולי יינתנו בצורה עדינה, בגלל שזה נושא שהוא לא קל, התמודדות של המשפחה. יש לנו פרויקט ייעודי לתחום הזה, שהוא מחנך מאוד, ידוע בקהילה, שמנסה לגבש עם ההורים ועם המחנכים בעיקר עם הצעירים את כל הנושא של ההכנה של ההתמודדות של בני הנוער שלצערנו כשהם מגיעים לפה, וג'ורג' יכול לדבר על זה, ויש לנו הרבה בעיות של נשירה, הרבה בעיות של טיפול נוער - - -

סוגיית הנשירה זו סוגיה שצריך להיכנס אליה. יש עוד סוגיה נוספת, נשירה של בני נוער וצריך להיכנס יותר לעומק.

אני חושב שזה תחום שבהחלט שווה הכנה בחוץ לארץ. לקחנו על עצמנו, היות שזה תחום שהוא לא מטופל, לטפל בו.

התחום השלישי, אני נותן בראשי פרקים, כדי שתדעו פחות או יותר מה עושה עמותת עמ"י, הנושא של האולפנים שעלה כאן. אנחנו לקחנו על עצמנו עם האולפן הכי גדול באירופה שנמצא בפריס, שרובכם מכירים אותו, כבר לפתוח מספר כיתות ייעודיות לנושא של עולים, עם תמיכה ייחודית, היות שללמוד ארבע-חמש שעות בשבוע לאולפן לקראת עלייה זה נושא שדורש כמעט 1,000 יורו היום בצרפת, ולכן בתיאום עם מנהל האולפן, מר רפי מרציאנו, לקחנו על עצמנו לפתוח כבר את שתי הכיתות הראשונות, שכבר מלאות, כי יש דרישה גם ב - - -

סליחה, איפה זה קורה? איפה שני האולפנים האלה?

בפריז, במרכז - - -

אני עוצר את זה פה בכוונה, כי הנושא של האולפנים, שאני זוכר, וגם מהתכנית של 'צרפת תחילה' וגם בכלל בהתחייבות, יש משימה שהוטלה על ההסתדרות הציונית, לפתוח אולפנים בצרפת. איפה זה עומד, בבקשה? איפה הסוגיה הזאת עומדת?

אנחנו בהחלט מאוד קרובים להסתדרות הציונית, שגם מארחת אותנו במשרדים שלה בפריז ואנחנו משלבים - - -

אני שואל שאלה פרקטית. זו המטרה של הדיון הזה, איפה עומדת, מר עודד פויר חברי, סוגיית האולפנים בצרפת עצמה? איפה הסוגיה הזאת עומדת עכשיו?

הסוגיה הזאת הייתה אמורה להיות בסיבוב הראשון של 'צרפת תחילה', מכל מיני סיבות שלא תלויות בהסתדרות הציונית, זה עבר כרגע למימוש דרך החברה החדשה לעידוד עלייה, בעדיפות ראשונה. התכניות קיימות - - -

מה ששמעתי עכשיו, שזה לא הולך לקרות. כי אם זה עבר מפה לפה ומפה לפה, זה אומר שזה כרגע באוויר.

התכניות קיימות, סגורות לפרטי פרטים, ברגע שכל התקציבים של החברה יאושרו אנחנו מוציאים את זה לפועל.

כמו שציינתי בדיון הקודם, החברה מגישה את ההצעות שלה עכשיו לוועדת המכרזים של המשרד. ההצעה הראשונה שעולה לדיון היא ההצעה הזו.

זו החברה לתועלת הציבור.

אגב, זה בלי קשר להקמת החברה. זה בירוקרטיה, תעזוב, זה לא משנה אם בסוף ההתקשרות תהיה עם החברה או עם - - -

בשביל זה אנחנו פה.

לא, לא משנה אם ההתקשרות תהיה עם החברה או עם הצ"ע (הסתדרות ציונית עולמית), כי בסוף זה המוסדות הלאומיים. מגישים את ההצעה הזו לוועדת המכרזים, זה אמור לעלות לדיון בשבועיים הקרובים. זה מתקציב של השנה הזו שאמור להיות מחויב לשנה הבאה ואז מרגע שאנחנו מאשרים את התקציב יכול לענות עודד תוך כמה זמן הם מבצעים את זה.

אם סוכנות הביצוע לעניין הסוגיה של האולפנים בצרפת?

כן.

כמה זמן לוקח לכם לפתוח דבר כזה?

יש כבר רכזת בשטח שמחכה לצאת לדרך, שהיא בן אדם מאוד מאוד מקצועי. יש שלבים בתכנית, זה לא המקום לפרט, ממיפוי, מציאת מורים וכו'. התהליך הזה הולך לכלול משהו חדשני, כי כיתת אולפן זה לא רק לצרף אנשים ולדבר איתם בעברית עם איזה שהוא מורה שמדבר עברית, כי הוא ישראלי לשעבר או משהו כזה, אנחנו הולכים לייצר הכשרת מורים ברמה הגבוהה ביותר, בשיתוף פעולה עם בית ספר לשפות של האוניברסיטה העברית. אולפן זה אולפן, ילמדו עברית ברמה גבוהה. אגב, האולפן הזה הולך להוות פלטפורמה לתכנים נוספים של עלייה. זאת אומרת דרך העברית אנחנו נכניס שמה תכני עלייה. מעבר לזה שאתה יוצר קבוצה שברגע שאתה בקבוצה אתה כבר יוצר תהליך, אנחנו מכניסים לשם עוד תכנים - - -

קודם שייצא המכרז. אני מבין שזה הסיפור.

חבר'ה, אני צריך להשתלט.

אני רוצה ברשותכם - - -

בבקשה, אדוני, רק יש לנו לוח זמנים מאוד מוגבל.

בהחלט. דבר אחרון בצרפת שאנחנו עושים ולפי דעתי צריך לשים את הדגש, אני קורא גם לכל האנשים העוסקים בתחום הזה, מעבר לסרסל ולקריטיי, יש עוד 300 קהילות בצרפת שלא מגיעים אליהן, גם במסגרת הירידים האחרונים שהיו מאוד מוצלחים ומאוד משמעותיים, בבולון ובקריטיי וכו'. אנחנו סבורים שיש היום כ-100 קהילות שכמעט אף שליח ציוני ישראלי לא מגיע אליהם. לקחנו באמצעים הדלים שלנו סבב של שלוש שליחויות בשליש האחרון להגיע למקומות שלא שמעתם עליהם, כמו אוטון, כמו רואן, כמו בזייה וכו', שם היהודים בקהילות של כמה מאות יהודים.

אבי, אפשר שאלה אינפורמטיבית? יהדות צרפת יוצאת למדינות אחרות? מה החלוקה הפנימית?

יש פה דב מימון שעשה את המחקר הזה, לא?

יש הגזמה מופרזת למספר היהודים שמגיעים לקנדה ולארצות הברית. אין לנו נתונים, לא יהיו לנו נתונים. לפי האנשים שאנחנו מכירים בתוך הקהילה, אם זה ראשי הקהילה, מנהיגים, אנשים שבתוך בתי הספר היהודיים, בוא לא ניסחף על ידי הכותרות בעיתונות, הרוב המוחלט של העולים מצרפת מגיעים לארץ. יש בהחלט קבוצת גיל מסוימת של משכילים שרוצים לרכוש ניסיון במדינות אנגלוסקסיות מבחינת שוק העבודה.

אבי, תודה רבה.

רציתי, ברשותכם, להוסיף כמה דברים על הדברים של - - -

אתה הולך להסתכסך עם חבר הכנסת אוחיון, הוא היה צריך לצאת לדיון לפני 10 דקות.

אני חייב לענות למנכ"ל משרד הקליטה, שרוצה להקים תכנית של לימודים אחר הצהריים בנתניה אצל ג'ורג', בשביל הצעירים היהודים מצרפת. אני רק רוצה להזכיר לעודד שעמותת עמ"י בשיתוף עם גורמים אחרים מספר שנים מפעילה ולפי דעתי זה הזמן אולי גם לעשות שיתוף פעולה, גם תקציבי, בתחום הזה. תכנית מאוד מוצלחת, עם רכזות, עם מורים, עם אוכל ולימודים אחר הצהריים. יש דברים שנעשים על ידי עמותות וחשוב שהפורום הזה ישמע מהם.

בבקשה, חבר הכנסת אוחיון.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מתנצל בפני כולם משום שגם ביוזמתי יש דיון בעוד כמה דקות שמתחיל בוועדת הכספים לגבי מפעל מגבות ערד ואני נאלץ לעזוב. אני יודע שאני אמור גם להקשיב לאחרים ולשמוע וללמוד מהם ואני מבקש את סליחתם מראש.

אני רוצה לומר משהו. כמובן תודה לחברי יוני שיזם את הדיון הזה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה כדי לקדם דברים ועשייה וגם חקיקת חוקים למען העלייה מצרפת. אני חושב שהתייחסות קצת שונה היום צריכה להיות לגבי הטיפול בעלייה. זה לא עניינו של משרד העלייה והקליטה ושל הסוכנות היהודית ובמידה כזאת או אחרת משרד אחר. הראייה צריכה להיות רב מערכתית. אנחנו מדברים על עלייה מאוד איכותית, ייחודית, גם אם ישנם אנשים שהגיעו והגרו מצרפת למקום אחר, הרי אותם אנשים שמגיעים לכאן מגיעים והחליטו בכל זאת בגלל הזיקה הציונית, זו עלייה עם חיבור חזק למסורת, לנושא הציוני, וכפי שאמר גם ראש הממשלה, אנחנו לא עוסקים בסעד ובתמיכה, אלא אנחנו רואים בעלייה הזאת כלי חשוב לקידום החברה גם מבחינה כלכלית וחברתית. זו עלייה שמביאה איתה בעלי מקצועות שיכולים לתרום לחברה ולקדם אותה, כפי שגם יהודים מברית המועצות תרמו בשנות ה-90 בצורה מאוד מאוד מרשימה.

לכן גם ההתייחסות צריכה להיות רב מערכתית. כל אחד יצטרך לבוא ולהפשיל שרוולים, כל משרד, נצטרך לעקוב אחריו, לא רק משרד החינוך, מה הוא נותן, מה הוא לא נותן בעניין הזה. גם אם משרד השיכון, פונים אליו וגרעין רוצה להתיישב בניצן ומחפש את העזרה, גם איתו אנחנו נבוא ונבדוק אחריו. אותו הדבר לגבי כל משרד ומשרד. גם משרד הכלכלה, לא נסתפק בהצהרות, אלא אנחנו נעקוב. אני מוכרח לומר שמצאתי גם שיתוף פעולה עם משרד הבריאות בקידום חוקים. אנחנו בשלב מתקדם לגבי המקצועות הפרא רפואיים, אנחנו בשלב התחלתי לגבי הרופאים. אני הנחתי מזמן הצעת חוק שנוגעת, גברתי ממשרד החינוך, לגבי מינימום של 1,000 שעות באולפן, שהמדינה תצטרך להתמודד עם זה. לא היה קל בהתחלה, אני מקווה שעכשיו אנחנו בשלים ומוכנים, המדינה מוכנה, כדי לקדם את הצעת החוק שהנחתי אותה לפני כמה וכמה חודשים כבר, רק צריך לראות שהיא בשלה.
אני רוצה לראות את השלטון המקומי, את מרכז השלטון המקומי, לא רק את נתניה ואשדוד, מה עושה מרכז השלטון המקומי, מה חלקו בקליטת העלייה הזאת. לא כל אחד מחפש מים, לא כל אחד מחפש ים, יש כאלה שמחפשים מקומות אחרים וצריך לראות מה התרומה של מרכז השלטון המקומי לגבי עלייה כזאת. במקרה אנחנו מדברים על צרפת, אבל כל עלייה אחרת.

אם באמת יחד נעבוד, גם במסגרת חברי הכנסת, החקיקה, הדיונים, המעקב שלנו, והמעקב, אני מאמין שזה לא יהיה רק פה, אני מתאר לעצמי, כפי שנעשה גם בעבר בוועדה לביקורת המדינה, אנחנו נלחץ שכל מי שקיבל על עצמו משהו מבחינת ההחלטה, מבחינת המדיניות. אנחנו נבקש ונזמן דיונים ונבקש ביקורת כדי שהדברים יבואו לידי ביצוע כדי שחלילה לא נאכזב את האנשים הללו והם באמת יעלו, ישתלבו וייקלטו כאן בארץ.

אז אני שוב מודה לחברי יוני ואני חושב שצריך להמשיך בדיונים הללו, במעקב, בחקיקה ובעשייה. תודה רבה.

מר סם.

אני מנהל של ארגון CNEF שמטפל ומלווה את הצעירים דוברי הצרפתית בארץ. בכמה נקודות, כמו שאומרים, 'עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה', אני אגיד שגם הארגונים העולים לא מפחדים מדרך ארוכה. פה זה בטוח שיש לנו, אנחנו מרגישים את השינוי ואנחנו רואים את זה. כמו שהיה לפני דיון פסטורלי, היושב ראש לא היה פה, אבל אם אנחנו נאמר הכול טוב והכול בסדר אנחנו לא נתקדם. יש גם דברים שאנחנו חייבים להתקדם ולראות עוד פעם מה קורה.

הדברים הכי חשובים בשבילי הם שיתוף פעולה. חבר הכנסת יוני שטבון היה לפני שבוע וגם מנכ"ל משרד הקליטה ראה בכנס שארגנו לצעירים, 700 צעירים שעשו יותר משמח בתיאטרון ז'ראר בכר והם פה, הם פה והם היו תוססים ואנחנו צריכים לטפל בהם. היו רק 700 בתיאטרון, אבל אחת הנקודות שאני רואה מבחינת הדיון הזה, יכול להיות שמבחינת הכוונות הטובות, גם מבחינת השרים, מבחינת המנכ"לים וכו', נראה לי שאנחנו מגיעים לאיזה קונצנזוס. יש ישיבות, ישיבות עם הסוכנות, עם ההסתדרות הציונית, ודווקא הכנס יצא משיתוף הפעולה, אבל מה שאני מרגיש שבדרג, אולי יותר למטה במשרדים, מבחינת הפקידים, הם לא מרגישים מה שכמעט כל אחד פה מרגיש כל יום, שיש עלייה צרפת. הצעירים באים, אני מדבר על הצעירים אבל בסופו של דבר כל העולים, נראה לי שהכול בסדר, טוב, נמשיך, כמו שהיינו מדברים כשהיו 1,500 עולים. לא, אנחנו ב-6,000, צריך שינויים ואת זה הארגונים לא מרגישים בשטח וגם העולים לא מרגישים.

אתה יכול לפרט?

סם, סליחה רגע, אפשר לעשות פה דיון שכולנו נרגיש בו טוב וסיסמאות. אם אתם רוצים להיות פרקטיים, זה אני אומר לך ולדוברים האחרים, תגיד בבקשה שלושה דברים שלפי דעתך הם 80% מהבעיה. תגיד, נראה, אם אנחנו מבינים שזו בעיה נמשיך לטפל. אבל אם לא, אז אנחנו יוצאים מפה בהורה.

יש כמה דברים, אני לא רוצה לקחת את הזמן של אחרים, אבל עוד פעם, יש דברים, כמו שאמרנו, אנחנו נהיה בסדר גם בדברים הקטנים. למשל לפני כמה חודשים היה דיון על האוכלוסייה שאנחנו גם מטפלים, כשאנחנו מדברים על צעירים זה לא רק סטודנטים, זה גם החיילים הבודדים, זה גם שירות לאומי. היה דיון על בנות שירות לאומי ונראה לי שאני כתבתי על זה לאנשים, עד היום הזה הבעיה לא נפתרה.

מה הבעיה?

יש 50 בנות שיש להן בעיה מבחינת הפטור, למה? מבחינת בירוקרטיה, גם ממשרד הביטחון. לא יודע אם יש מישהו פה ממשרד הביטחון או הצבא, זה לא מתקדם. עוד פעם, 50 בנות שבאות עם מוטיבציה גדולה לא יכולות לקבל - - -

סם, למי כתבת? למשרד הביטחון?

לכולם, אני כתבתי, פה היה דיון עם היושב ראש - - -

זה שהיה פה דיון בסדר, אבל אחרי הדיון למי נתת את זה?

כתבתי גם למִנהלת, אתמול ישבתי עם מנכ"ל השירות הלאומי, אבל הדברים - - -

אחד הדברים שאתה יודע, בשבוע שעבר נתת לי את אותו נאום ואמרתי לך, 'סם, תבוא אליי עם הבעיות, נטפל בהן'. אז באמת אני אומר את זה, תבוא, הבעיה הזו של מנהלת השירות הלאומי, אני לא מכיר אותה. תעביר אותה אליי.

היה פה כבר בוועדה והיו פה כל הנציגים - - -

יוני, זה שהיה פה דיון בוועדה זה בסדר, הבעיה היא לא בעיה שמשרד הקליטה אמון עליה. יש לנו מערכת יחסים מאוד טובה עם אכ"א וגם עם מנהלת השירות הלאומי, תבוא אליי עם הבעיה הזו ונעשה את הכול כדי לפתור אותה. באמת אני אומר. אני אומר את זה כדי לפתור, לא כדי להוריד את זה מסדר היום.

סם, יש לך עוד דקה. בבקשה.

גם לדעת. זאת אומרת עוד פעם, צריך חשיבה. למשל אני אגיד, השנה ה-CNEF הוציא, טוב שאני קיבלתי, עוד לא קיבלתי, אבל בעזרת ה' אני אקבל מהתמיכות 150,000, אבל - - -

זה 150,000 יותר משנה שעברה.

נכון, כי לא היה, אבל מצד שני הארגון הוציא 100,000 אירו, שזה לא אותו דבר, כדי לעזור, ופה יש ראשי ארגונים שיכולים להעיד על זה, כי מבחינת התורמים, הם רצו לעזור לצעירים שאין להם כסף בצרפת, כי לא כולם עשירים, ואנחנו שמנו 100,000 אירו על השולחן. הייתי רוצה, שאלה קונקרטית, כמו שהיושב ראש אומר, איפה אני יכול למצוא איזה פרטנר, איזה ווין-ווין, שקל מול שקל? יכול להיות שמי שיושב על ידי יוכל לעזור לי, אבל בסופו של דבר - - -

תגיד מי יושב לידך, שייכנס לפרוטוקול לפחות. אלי כהן, אני סגן נשיא הקרן לידידות, שבאנו לפה כדי להציע תכנית ולשמוע רעיונות מהחבורה, כי אנחנו הולכים לעבוד בצרפת ולסייע ביחד עם משרד הקליטה וביחד עם הסוכנות ואנחנו נכונים לעשות כל דבר על מנת לעזור בגידול בעלייה.

הנה, קיבלת כבר איזה רעיון. תודה, היושב ראש, אני כבר קיבלתי.

תודה רבה, אדוני.

מי זה מר אלן זיתון.

אני חוזר על נקודה שהעליתי בדיון הקודם ואני רוצה לפרט. שוב, יש תכנית, יש קידום, אבל האלוהים בפרטים. אני רוצה לתת לכם דוגמה של משהו שעבד אחרי הרבה שנים והוא דוגמה לכל משרדי הממשלה. לפני כשש-שבע שנים ישבנו עם אמיר שנון להסביר שמשרד הבריאות לא יודע לטפל בתארים של הצרפתים בישראל. אמיר שנון עם המנכ"ל שלו דאז ברלוביץ עבד איתנו, משרד הבריאות היה המשרד הראשון שתרגם כל דבר לגבי התארים באתר שלו בצרפתית. עכשיו אני שומע שגם משרד החינוך עובד על זה.

כל המשרדים, זאת החלטת הממשלה.

אבל פה הזמן - - - אנחנו כבר מדברים על זה הרבה שנים ועשינו את הרשימה הזאת, עודד, ביחד, צריך לקדם את זה במהירות ובדחיפות.

הנקודה השנייה, אנחנו רואים שיש צרפתים או דוברי צרפתית במשרדי הממשלה, שמבינים בגדול את המערכת הצרפתית, אז הרבה יותר קל. דיברנו לדוגמה עם ציפי ויינברג, שנמצאת פה, שבעצם שכשיש כמה אנשים ממדינות שבמשרד מדברים את השפה שלהם ההכרה בתארים פתאום מהירה יותר והרבה יותר פשוטה. אני מבקש מכל משרד ממשלה לדאוג שיהיו לו אנשים שמבינים את המערכת. כשמשרד החינוך עלה עם משלחת שלמה לצרפת להיפגש עם משרדי הממשלה שעובדים באותו תחום, הם חזרו לפה ואז 90% מהחסמים ההבנתיים של התארים הצרפתיים נעלמו בבת אחת. אני מבקש ממשרד הבריאות להחליט ולארגן משלחת של המשרד לצרפת כדי להבין בפרטים איך זה עובד ולקדם. בגלל שכל פעם שאנחנו, עם שמעון אוחיון שבאמת עושה עבודה פנטסטית, ואני חושב שהוא אחד מהגורמים היעילים ביותר בעניין של התארים - - - כל תואר זה שנה עבודה, שנה וחצי על שינוי אחד בתואר אחד של מקצוע אחד. אין זמן.

אלן, ברשותך, הנקודה ברורה. גב' ציפי ויינברג, את מוכנה לתת לנו הבהרה לנושא הזה?

אלן זיתון אמר נכון, אנחנו באמת לפני שנה וחצי יצאנו במשלחת של שלוש עובדות מהאגף להערכת תארים לצרפת במסגרת פרויקט טייקס של האיחוד האירופי, במימון האיחוד האירופי, ונפגשנו שם עם משרדי הממשלה הצרפתיים על מנת להבין את כל התעודות שמנפיקים שם. בצרפת כל נושא הענקת התעודות הוא מאוד מסובך, זה לא כמו בארץ. בצרפת משרדי ממשלה רבים מעניקים שם תעודות והיינו צריכים ללמוד את הנושא הזה, לראות מי מנפיק תעודות אקדמיות, מי לא תעודות אקדמיות, כי אנחנו מעריכים רק תארים שהם אקדמיים. נפגשנו עם משרד הבריאות הצרפתי, עם המשרד להשכלה גבוהה, עם משרד התרבות ובאמת לקחנו המון דברים, שינינו כמה נהלים אצלנו בכל מה שקשור להכרה בתארים בצרפת והיום ההכרה שלנו בתארים מצרפת היא נכונה יותר, היא מיטבית. זה בעניין מה שאלן אמר.

מעבר לזה, תרגמנו את אתר האינטרנט, כבר שלושה חודשים שהוא מתורגם לצרפתית, גם, בין היתר. לפני מספר שנים הסדרנו גם את ההכרה בתארים של הגרנד דה קול, שזה תארים מצרפת. בזמנו הם הוכרו כתואר ראשון, היום הם כבר מוכרים כתואר שני. בגדול, אני חושבת שאנחנו בסך הכול - - -

יש את החלטת הממשלה, צריך ליישם אותה. זה האירוע הגדול.

נכון, החלטת הממשלה לגבי משרד החינוך, האגף להערכת תארים, אומרת לנושא תעודות הבגרות שאנחנו נביא את זה בפני ועדת ההיגוי הבין משרדית. מאחר שהאגף להערכת תארים עובד לפי כללי הממונה על השכר באוצר ונציבות שירות המדינה, אז כל שינוי בכללים דורש החלטה של ועדת ההיגוי ובעצם נציבות שירות המדינה והממונה על השכר באוצר. כמו שאמרה החלטת הממשלה, נושא תעודות הבגרות יובא לדיון בוועדת ההיגוי, כמו כן יובא לדיון בוועדת ההיגוי נושא התרגומים.

מתי זה אמור לקרות?

החודש יש לנו ועדה.

אני רק אגיד בעניין הזה, כי האמירה של ראש הממשלה וגם של הממשלה ושל שרי הממשלה בישיבה הייתה ברורה, מה שנקרא נותנים חודש לוועדת ההיגוי להסדיר את הנושא הזה ואם לא, יכול להיות שהממשלה תחליט גם בניגוד לעמדה של ועדת ההיגוי בהקשר של הבגרויות. העמדה הייתה מאוד מאוד חדה וברורה, זאת העמדה שאנחנו נוביל, שהשרה שלי תוביל בממשלה וזו העמדה גם של ראש הממשלה בעניין הזה, במקרים מאוד מאוד חריגים יידרשו לטעמם תעודות בגרות. אם מישהו מגיע עם תואר ראשון, חזקה עליו שיש לו תואר ראשון, לא צריך לבדוק את תעודת הבגרות שלו או ללכת אחורה, למעט מקומות שהם חריגים מאוד, אבל בוודאי שרוב המוסדות בצרפת - - -

אני חושב שהגיע הזמן שאותו דבר יהיה גם במשרד הבריאות, שבעצם המון המון תארים צרפתיים, אין מה לעשות, יש הרבה יהודי צרפת בתחום של הבריאות ואני חושב שמשרד הבריאות, אם עכשיו תהיה משלחת שהולכת ללמוד את המערכת זה יזרז.

איזה עוד תחומים יש? משרד הבריאות, משרד - - -

משרד הכלכלה, לדוגמה מהנדס צרפתי - - - צריך להבין שכשמדברים על הכרה בתארים יש שתי הכרות, יש הכרה של תואר אקדמי בשביל משרד החינוך, אבל אותו בן אדם צריך לעשות הכרה בתארים פעמיים. מהנדס או אדריכל הלוך למשרד הכלכלה, שהאתר שלו עד היום רק בעברית. שוב, צריך שיתחילו להבין שלצרפתים יש תארים שונים ולעבוד על זה.
והנקודה שאני רוצה להוסיף לעודד פורר, הוועדה להסרת חסמים, בואו נפתח אותה. אני חושב שאתה צריך בוועדה הזאת עוד אנשים בתחום של ביזנס, בתחום של יזמות, ולפתוח אותה לא רק בעניין של התארים, בהרבה תחומים אחרים, בגלל שזה כנראה עובד, אבל זה מאוד מצומצם רק לתארים וזה חבל.

אני לא הבנתי את ההערה שלך.

הוועדה להסרת חסמים היום מתעסקת בעיקר בתחום של התארים.

זה לא נכון.

איך אומרים את זה בעברית?

חסמים בתעסוקה של עולים.

בתעסוקה, אבל בפועל, בוא נגיד ככה, רוב העבודה עד היום הייתה העניין של התארים.

ממש לא, רוב העבודה היום - - -

זה מה ששמענו עד היום.

שווה לקרוא את ההחלטה, היא מפורסמת ואנחנו גם נתרגם אותה לצרפתית השבוע ונפיץ אותה בצרפתית גם, אבל ההחלטה מדברת על כל חסמי התעסוקה, החל מהתרגומים שדיברת עליהם, שזו הערה שאתה העלית בזמנו בפנינו ונכנסה להחלטת הממשלה, תרגום כל אתרי הממשלה. היא מדברת על מבחנים של נציבות שירות המדינה, שיתקיימו בשפות לעולים, אגב לא רק מצרפת, גם באנגלית, ברוסית ובספרדית. היא מדברת על האפשרות להגיש, אמרתי את זה בדיון הקודם, מועמדות לשירות המדינה עוד לפני שיש לך בכלל את ההכרה בתואר ובלבד שעד ההגעה שלך לוועדה, כי זה לוקח לפעמים כמה חודשים, תציג את ההכרה הזו בתואר, על מנת לא לחסום מישהו מלגשת למכרז כי הוא לא ניגש קודם לוועדה. ההחלטה הזו מאוד מורכבת - - -

אבל כמה צרפתים היו רוצים להגיש למערכת המדינה? 90% מהצרפתים צריכים דברים אחרים.

אלן, אתה אמרת לפני רגע שצריך שיהיו עובדי מדינה צרפתים. אם לא ייגשו למכרזים הם לא יהיו. יותר מזה,אני רק אסיים ואומר, הוועדה הזו להסרת חסמים, אחד הדברים שהחליטה הממשלה, שהיא לא מתפרקת אלא היא הופכת לוועדה קבועה שתשב באופן קבוע ומעת לעת תביא לממשלה החלטות ככל שיידרשו לשנות, כי הרגולציה כל הזמן משתנה.

צריך לפתוח אותה לעוד תחומים.

אלן, אני יושב פה ובסוף אני רוצה לעזור לך ואני שואל את עצמי במה אני אמור לעזור לך. אז אמרת, תארים, אמרת משרד הבריאות, אמרת משרד הכלכלה ובסוף הוספת עוד חסמים. אפשר לדעת למה אתה מתכוון במדויק? כי עונה פה המנכ"ל והוא אמר, 'אדוני, אני יושב עם ועדה', תגיד בבקשה איזה רשימה של חסמים מפריעים לך שהמנכ"ל יודע לקחת את זה מחר לוועדה ולהודיע לי 'טיפלתי בחסמים שאלן אמר'.

אני רק אוסיף לשאלת היושב ראש. יש עוד דבר שעלה בשדולה וגם בדיונים פה, חסר לנו מיפוי. יש פה את הנושא של התארים שעולה כל הזמן ובאמת הוא אמיתי, ואני גם שמח על החלטת הממשלה ואנחנו גם מתכוונים לעקוב אחרי זה ולראות מה קורה עם הדברים, אבל למפות את העולים מצרפת. יש איזה תחושה שכולם מגיעים עם תארים, כולם מגיעים עם הבעיות האלה ויש חסמים נוספים שכדאי למפות. אני חושב שגם כארגון חוץ ממשלתי וגם אנחנו כממשלה וככנסת כן נכון פעם אחת ולהבין מה סוג האוכלוסייה שמגיעה. האם התארים זו הסוגיה המרכזית או שיש חסמים נוספים, וזו עבודה שמוטלת עליכם ועלינו יחד.

אלן, לפי דעתי אתה צריך להפנות את זה למשרד הקליטה, הם צריכים לתת לך את כל הנתונים.

יש פה גם את מנהלת אגף התעסוקה במשרד, יש פה גם את המרכז והם עוזרים בנתונים. אגב, הם אלה שהעלו את ה - - -

אז כמה יש באמת?

וגם ארגוני עולים. המנעד הוא רחב.

אני רוצה להגיב. אני מנהלת אגף רישוי עיסוקים במשרד הכלכלה, חברה בצוות להסרת חסמים לעולים. אני רוצה להתייחס למה שאמר ידידי כאן. לא מדובר בהכרה כפולה של משרד הכלכלה. משרד החינוך מכיר בתארים לצרכי שכר, אנחנו מכירים בתעודות לצרכי תעסוקה. במסגרת הוועדה להסרת חסמים ירדנו לרזולוציות יותר נמוכות - - -

עלינו, ברזולוציות עולים.

פתחנו את השערים, הפחתנו את הנטל הבירוקרטי שקיים כיום על בעלי רישיונות או בדרך להשגת רישיון. אנחנו סגורים על 'עלינו'.

אגב, ההתעסקות גם הייתה באופטיקאים, כך שזה יכול להסתדר עם הרזולוציות.

ועולים זה עלייה.

לעניין התארים עצמם אנחנו לא נסמכים על איזה שהיא ספרות שאומרת שהמוסד הזה אנחנו מכירים ומהמוסד הזה אנחנו לא מכירים. אנחנו מזמנים אישית את הבוגר עצמו כדי להבין אם הוא דובר את השפה ההנדסית או דובר את השפה האדריכלית כדי לסייע לו בתהליך של העיסוק. לשאלתך, או לאמירתך, לא מדובר פה בהכרה כפולה.

לעניין התרגום של אתר האינטרנט, משרד הכלכלה עובד על הנושא הזה, אנחנו לומדים את זה, צריכים להבין את המשמעויות. אני לא יודעת לומר אם נעמוד ביעד של חודש, אבל אנחנו אכן מבצעים פעולות כדי ללמוד את זה ולקדם את הנושא.

אני נציגת משרד הבריאות. משרד הבריאות עלה פה לא מעט פעמים בדיון הזה. אני חושבת שרוב המשתתפים פה בדיון מכירים באמת ברצון של משרד הבריאות לקדם את הנושא של הקליטה של העולים החדשים, בוודאי בהסרת החסמים. אני לא ארד פה לרזולוציה של מה שאנחנו עושים, אבל מה שכן, אני רוצה בפורום הזה להגיד, בגלל שיתוף הפעולה הפורה שלנו עם ארגוני העולים הנושא של הפצת מידע בקרב העולים, אם זה בארץ ואם זה בחו"ל, לפעמים המידע שאנחנו מקבלים, שהופץ לעולים, הוא מידע מוטעה ואחר כך אנשים, או שעולים לארץ או ששוקלים לעלות לארץ - - -

מי מפיץ אותו?

כל מיני אנשים, כל מיני גורמים, אנחנו לא יודעים, אנחנו לא יכולים לפנות אליהם - - -

בתקשורת, שלא מכירים את הנושא ומדברים עליו, ואז אנשים באים אלינו אחר כך.

בדיוק, מביאים אלינו דברים כאלה. דבר נוסף שעלה פה זה הנושא של הכנסים והמידע שמביאים לעולים. אני קוראת מפה שאנחנו נהיה שותפים בהעברת המידע הזה - - -

זה חשוב מה שאת אומרת, מאוד. ירידי העלייה, נמצא פה מר פיקאר, אולי תתייחס. יש מישהו שאחראי פה לירידים שקורים בצרפת? אולי תתייחס לנושא.

קודם כל אני רוצה להגיד שאנחנו כמשרד הקליטה לא אחראים על האנשים שמפיצים שמועות.

חבר'ה, די, עצור. זה ברור לחלוטין. משרדי הממשלה צריכים לפעול כמשרדי הממשלה, יש את האינפורמציה המוסמכת ולשם צריך להפנות את האנשים ואם מישהו מסתמך על תקשורת או חבר, אני חושב שזו בעיה שלו. בסך הכול מדברים על אנשים שבאים מארץ מאוד מתוקנת, עם מורשת ממשלית קצת יותר ותיקה משלנו והם יודעים היכן למצוא את האינפורמציה המוסמכת.

מה שחשוב, אדוני היושב ראש, שיהיה שיתוף פעולה בין הירידים לבין המשרד.

אבל מה שחשוב להגיד שאחד מהדברים שאנחנו עושים, בשיתוף פעולה עם הסוכנות ובמסגרת אותם ירידים, באמת להפיץ את האינפורמציה הנכונה. אנחנו מביאים עובדי מדינה ועובדי ממשלה מכל המשרדים שמעבירים את האינפורמציה. היה איזה שהוא ליקוי בנושא הפצת האינפורמציה מצד המשרד שלנו, הדבר הולך להיות מתוקן היום ואנחנו כל הזמן מנסים להעביר את ה - - -

תרשה לי לומר לך דבר אחד ובוא נעצור פה, כי יש לנו עוד שש דקות שאנחנו צריכים לסגור את הישיבה. אני חושב שברגע שהמסלול יהיה חלק וברור ואנשים ישתמשו בו לא תצטרך לעסוק בהסברה, אנשים יגיעו לזה. אני אומר לך מהרושם שלי, יש פה תהליך מאוד מאוד טוב, השאלה היא שאלה של קצב. זה כל הדיון. אם משרד הכלכלה ואם משרד הבריאות, ושמענו את משרד החינוך שמתעסק בתארים, יבואו ויגדירו לעצמם, 'אנחנו עוד חודשיים-שלושה', לא משנה, יגדירו זמן, 'אנחנו רוצים להיות מסונכרנים וסגורים', אז בסדר, אז הציון יהיה 90, לא 100, אבל גם 90 זה ציון עובר.
לפיכך אני אומר לך, אם יש לקח אחד פה, דווקא בגלל ריבוי המשתתפים, מהדיון הזה, זה שאני הייתי קובע תאריך יעד והולך ממנו אחורה ואז אני הייתי יודע לבוא ולהגיד לציבור רבותיי, בתאריך ה-1 במרץ, בתאריך ה-1 בפברואר, לא משנה לי, אנחנו שמים רגל על הגז וגומרים את הנושא, פשוט מסיימים את הנושא. זה לא משהו שכל היום כל יום נוספים לך עוד עשרות אלפי פרטים ונושאים שאתה צריך להתמודד איתם. המדינה צריכה לקחת את הנושא הזה, היא יודעת כבר מה עומד לפתחה, היא יודעת מה מתגלגל, להגדיר תאריך ומהתאריך הזה גמרנו, ואז לא צריך הסברה ולא צריך הצהרות ולא צריך כנסים ולא צריך כלום, החיים יעשו את שלהם. אני מציע לכם לחשוב על זה, אני אציע ליושב ראש הוועדה פה לעשות בעוד חודש דיון שיגדיר תאריך בתיאום.

יש תאריך בהחלטת הממשלה, ב-1 בינואר. אנחנו מסונכרנים עם כל המשרדים, כל דרכי הפעילות של העולים בכל המשרדים ובכל השפות יעלו לאוויר וייכנסו לתוקף, ואם יש עוד דברים שלא נגענו בהם אני אשמח לקבל מכל חבריי - - -

אני מבקש סליחה, לא הבנת אותי. אני טוען שאם יש בעיה בסנכרון תארים, למשל בתחום ההנדסי או בתחום הזה. זה שאת תתרגמי את זה, זה בסדר, אבל אני חושב שמשרד הכלכלה צריך לקבוע לעצמו, כמו שבמשרד החינוך פה נתנו דוגמה מאוד מאוד יפה, נסענו, ראינו, למדנו והתחלנו להניע תהליך של הכרה בתארים. לוקחים את כל התחומים, גם במשרד הבריאות וגם במשרד הכלכלה, קובעים לצורך העניין הזה חודשיים, שלושה, לא משנה כמה, כן משנה כמה, זה צריך להיעשות מהר ככל האפשר וזהו זה. ואז אני יודע, ואז לא אני יודע, אז אני מסתכל על החיים מהזווית של העולה, הרי מה שחשוב פה זו הזווית של העולה, כשהעולה מגיע יש לו מסלול שהוא יודע לעשות הערכת מצב לעצמו ולצאת לדרך בכוחות עצמו. לשם אנחנו צריכים לשאוף. זו דעתי.

זו המהות של החלטת הממשלה. בדיוק על זה מדובר. גם על איך מכירים בתארים וגם איך מכירים על תארים. ה-1 בינואר של כל מה שאתה אומר, זה נכון מאוד.

רק לפרוטוקול אני רוצה לציין שאנחנו משרדי הממשלה לא שותפים ולא מסונכרנים עם ערבי המידע שחושבים שהם נכונים והצגנו את זה בוועדה עצמה.

ערבי המידע של הסוכנות?

כן.

יש שני דברים. יש את ערבי המידע של הסוכנות היהודית ויש ירידים שאנחנו עושים בשיתוף עם כל המשרדים, משרד החינוך היה שותף. נשמח לשתף אותם בירידים בהמשך.

זה ממש לא מדויק.

אני מוכרח לומר לך, אני חושב שאתם צריכים ללכת בכלל במסלול אחר. אם אני מרשה לעצמי להעיר, אני חושב שאת צריכה לבוא לשבת ולהגיד לעצמך, אוקיי, מתי אני כמשרד יוצרת את ארגז הכלים לעולה, מתי אני אומרת לו - - -

זה קיים, כבר התארגנו.

אדוני היושב ראש, עשינו את המבחן הזה, לקחנו עולים חדשים, אמרנו לכל אחד מהמשרדים 'לך לחפש את המידע', הם לא מוצאים את המידע היום. זה מאוד מסובך. אנחנו עוזרים - - -

הנושא הובהר.

אני מציע לכם הצעה ידידותית. אני לא יודע כמה זמן הכנסת עוד תשקיע בדברים הללו ואתם תוזמנו וזה נושא שלטעמי הוא מדי חשוב לשנה-שנתיים הקרובות, אני מציע לכם להיות מאוד מאוד ממוקדים. אנחנו פה שעה, התבדרנו סביב הרבה אמירות, צריך לבוא לפה מאוד מאוד קונקרטי, 1, 2, 3, 4, 5 ולזוז עם זה קדימה.

יחיאל, אתה רצית לדבר?

רק להגיד מילה. אנחנו בקרן לידידות מוכנים ורוצים לעזור כמה שאפשר. אני ישבתי עם ראש הממשלה וקבוצה של הסוכנות לפני שנה על הנושא של צרפת והוא שאל 'למה שהמספרים לא יהיו יותר גדולים?' אני לא יודע מה קורה בנושא, אנחנו מתמקדים במיוחד על יהודי ברית המועצות לשעבר, אבל אנחנו מתחילים עכשיו מחלקה עם 15 מיליון דולר, 20 מיליון דולר, ולמרות שאנחנו מתמקדים בברית המועצות לשעבר ובאוקראינה במיוחד, אנחנו מוכנים להיכנס ולעזור ולשתף פעולה איפה שיש צורך. אנחנו לא יודעים מה קורה בתהליך של להביא יהודים בעלייה מצרפת, אני רק יודע שיש ביטוי באנגלית, strike when the iron's hot. עכשיו יש מצב של אנטישמיות בכל העולם, צריכים לקחת את ההזדמנות עכשיו, לא מחר, כמו שאמרת, עם תכניות מבוססות אחת אחרי השנייה ולהכפיל את המספרים ואנחנו מוכנים לעזור ולשתף פעולה כמה שאפשר.

תודה.

אסתר.

תודה רבה. צר לי, המנכ"ל כבר יצא, הוא דיבר על החלטה של המשרד להכניס ארבעה רכזי מתנדבים למשרד הקליטה. אני מאוד מבקשת מאריאל ומקלאודיה להעביר למנכ"ל את ההפתעה שלי ושל ארגוני העולים להכניס רכזי מתנדבים לתוך משרד ממשלה?

זה לא בתוך משרדי הממשלה. במסגרת תכנית 'צרפת תחילה' אנחנו נגייס ארבעה רכזי מתנדבים שיעברו ברשויות נתניה, חדרה, אשדוד, אשקלון, ירושלים והסביבה ותל אביב. הם יעבדו במסגרת וביחד עם הסוכנות היהודית ובשיתוף פעולה מלא גם עם הפרויקטורים ועם התאחדויות העולים מתוך כוונה להגיע למתנדבים. זה שיתוף פעולה עם משרד הקליטה.

בסדר, אז תודה על ההבהרה. ואדוני היושב ראש, אתה אמרת כמה פעמים איזה מילה עוד אפשר להוסיף, אבל זה עוד דיון רחב, זה רווחה. אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו יודעים שצרפת היא מדינת רווחה ואנשים מגיעים כשהם נראים על פניו אנשים עם אמצעים וכשהם מגיעים לכאן הם קורסים. זה דיון בפני עצמו. אנחנו גם עובדים עם משרד הרווחה, שגם משנה את תפיסתו, הן מבחינת כשירות תרבותית ומבחינת גיוס עובדים דוברי שפה ויש עוד מה לדבר ולעשות בנושא הזה. בבקשה, תשומת לבכם, מקבלי ההחלטות.

תודה רבה. קודם כל אני חושב שמה שעשינו עכשיו זה אירוע משמעותי ביותר. אחרי הדיון שהתחיל בתשע וחצי כשהראינו בסך הכול שיש אווירה חיובית של משרדי הממשלה והארגונים השונים להתקדם קדימה, ירדנו פתאום לתוך השטח ברזולוציה והבנו שיש הרבה דברים ופערים שכדאי - - -

עלינו לרזולוציה.

עלינו לרזולוציה, התקדמנו קדימה. זו שפה חיובית. עלינו, אנחנו עוסקים בעולים, הבנו שיש סוגיות שיש בהן פערים. לא הכול ורוד. אגב, זה טבעי, זה נורמלי, אין באף מקום או באף מדינה בעולם, חוץ מהמדינה היקרה שלנו, שהכול בסדר.

לעניין מה שאנחנו נמשיך לעשות. כיוון שאת הדיון המהיר הזה יזמנו כשדולה, אנחנו נמשיך לקחת את הנושאים המרכזיים שעלו פה ולפרק אותם בדיוני ועדת העלייה והקליטה ובשדולה. רק לדוגמה, מחר בערב אנחנו מקיימים דיון של השדולה בנושא חינוך ונציגי החינוך שיושבים כאן מגיעים ואנחנו ממשיכים בנושא.

שלושת הדברים שאני לקחתי מהסיפור הזה, אחד, כל הסוגיה של התארים, כמובן תקבל פה עלייה של רזולוציה נוספת בדיון בוועדה, מבחינתי, כמובן בתיאום עם היושב ראש וההנהלה עצמה. הסוגיה השנייה שעלתה פה זה כל מה שקשור לתחום החינוך, שדורש פה עוד הבנה, עוד מה קורה פה בממשק מהאולפנים ועד הנוער שנמצא בתחום הזה. והדבר השלישי זה כל מה שקשור לרווחה, שבאמת לא נגענו כאן מספיק. כל מי שניתח, גם ממה שראיתי במחקרים, העלייה מצרפת אינה בהכרח עלייה שהיא כולה עם תארים או כולה מבוססת וכולה יודעים לאיפה היא הולכת, יש פה הרבה בעיות שאנחנו מטפלים בהם בשגרה.

לסיכום, אני מתחייב כאן יחד עם הארגונים ויחד עם השותפים כאן להמשיך ולבקר ובעיקר לעשות. לא רק לבקר, להגיד מה לא טוב, אלא בעיקר לעשות יחד, תודה רבה.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:35.>