PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
25/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 419>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ג' בכסלו התשע"ה (25 בנובמבר 2014), שעה 12:30

<תופעת כלבי בר משוטטים בקרית ארבע - חברון>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר

>



רוני עוזרי - מנהל שירותים וטרינריים בשדה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מריו ינקלביץ - מ"מ מנהל לשכה וטרינרית מחוז שפלה והר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סמיר מועדי - קמ"ט חקלאות במנהל האזרחי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

בוריס אבן טוב - מנהל לשכה וטרינרית גליל גולן, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סמיר מועדי - קמ"ט חקלאות, מינהל אזרחי, משרד הביטחון

אבנר כהן - הממונה על יהודה ושומרון, משרד הפנים

אבים אתר - מנהל מרחב יהודה, רשות הטבע והגנים הלאומיים

לוינגר מלאכי - ראש המועצה, מועצה מקומית קריית ארבע חברון

שלום שמעון - מזכיר המועצה, מועצה מקומית קריית ארבע חברון

עוזיאל כהן - מנהל מח' שפע במועצה, מועצה מקומית קריית ארבע חברון

הילה מיקולשיק - וטרינרית המועצה, מועצה מקומית קריית ארבע חברון

לאה קריכלי

יפעת קדם
<תופעת כלבי בר משוטטים בקרית ארבע - חברון>

צהריים טובים לכולם, אני פותחת את ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון ראשון בנושא איו"ש. עד היום טיפלו בכל נושאי איו"ש בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת משנה לנושא איו"ש. חשבנו שזה לא נכון ולא הגיוני שנושאים אזרחיים של 300 אלף מתיישבים לא יטופלו בצורה מסודרת בוועדות הכנסת השונות. לאחר מהלך שעשינו עם יושב-ראש הכנסת, יושב ראש ועדת הכנסת, הצלחנו להעביר הצבעה בוועדת הכנסת שהנושאים האזרחיים של איו"ש יטופלו בוועדות הכנסת השונות, קרי כל אחד בתחומו – ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועדת העבודה והרווחה, ועדת הכספים, הוועדה למעמד האישה. התושבים שם הם לא תושבים סוג ב'. הם נדרשים להתייחסות הכנסת בדיוק כמו כל תושב אחר. אני שמחה על כך. אני שמחה שהייתי בין יוזמי המהלך הזה. יהיה סיור ראשון , בעזרת השם, של ועדת הפנים באיו"ש. לא היה סיור כזה באיו"ש. היינו בהרבה מאוד מקומות. היינו במגזר הערבי, במגזר הבדואי, במגזר היהודי, בערים גדולות, בערים קטנות. עסקנו בכל מיני סוגיות. אני חושבת שזה נכון וחשוב שנערוך סיור ראשון.


יש בעיית כלבים משוטטים בקרית ארבע. הרבה מאוד פעמים דיבר איתי על זה מלאכי. אמרתי לו שאני לא יכולה לקיים אצלי דיון בוועדה, כי הגורמים המקצועיים לא יגיעו. היום חלה הנחיה להגיע לכאן כמו לכל הוועדות האחרות. אני שמחה על כך. התופעה שתיכף יציג מלאכי היא תופעה חמורה של כלבי בר פראיים שמסתובבים בישוב קריית ארבע. הם מאיימים על ילדים, על נשים, על גברים, מפחידים אותם. מעבר לבעיית ביטחון אישי של פחד ובהלה, הורים צריכים ללוות את הילדים, להיות איתם כל הזמן צמוד. חשבנו שזה רק בענייני טרור, היום אנחנו רואים שה גם בעניין של כלבים משוטטים. אנחנו רוצים לתת לזה פתרון.

גברתי היושבת-ראש, אני קודם כל מודה לך על העזרה שלך ושל שותפייך בלתת התייחסות שוות זכויות לתושבי יהודה ושומרון על ידי התכנסות הוועדות השונות בנתינת מענה לצרכי ההתיישבות ביהודה ושומרון. אני חושב שהיוזמה הזאת תוביל אונו למקום אחר מבחינת המענה לצרכים הרבים. הסיור שיתקיים בשבוע הבא הוא דבר מבורך. הוא סיפתח של חברי ועדת הפנים בהכרה בהתיישבות ביהודה ושומרון, בצרכים של ההתיישבות.

הזכרת את הנושא של הטרור שקצת פוגע בביטחון, בתחושת הביטחון של המתיישבים ביהודה ושומרון. אני רוצה לדבר על נושא שפוגע בתחושת הביטחון של תושבי קריית ארבע חברון. אנחנו חיים במציאות שבה יש אלפי כלבי בר מסתובבים ברחבי העיר חברון שמתרבים בקצב מהיר. בעבר היו כלים שצמצמו את התופעה. היום התופעה הולכת וגדלה. בעקבות התופעה תושבים רבים אינם רוצים לצאת בשעות הערב מהבית, ילדים מפחדים לצאת לרחוב. זאת מציאת בעייתית. זאת מציאות שהפתרון שלה הוא לא פתרון מדיני, הוא לא פתרון של שר הביטחון, הוא פתרון של אנשי המקצוע שיושבים פה סביב השולחן. צריך לקבל החלטה איך מקלים על תושבי קריית ארבע חברון, עיר שנמצאת בעומק השטח שמתמודדת עם אתגרים ביטחוניים ואחרים. אני חושב שחשוב לתת מענה לנושא הזה.

מי איש המקצוע שאמור לטפל באופן עקרוני בבעיות הכלבים המשוטטים?

הווטרינרית.

אני הווטרינרית הראשית של קריית ארבע ממרץ 2014. נכנסתי לתפקיד וראיתי בעיה – זה ממכתבים שקיבלתי ומהשטח כשבדקתי - של כלבי בר מתפרעים. הכנתי לכם פה מצגת קלה. הייתי רוצה שתסתכלו. אנחנו ראים פה את היקף התופעה, את הסכנות ואת דרכי הטיפול. אנחנו רואים פה בעלי חיים שנראים כמו אריות. אלה לא אריות, אלה כלבים.

מאיפה מגיעים הכלבים האלה?

הכלבים האלה מגיחים בגני שעשועים. הם מגיעים מהשטחים, מהר חברון, מכל העוטף. מדובר בלהקות של בין 5 ל-15 פריטים. יש אנשים שדיווחו - תיכף נראה את הדיווחים של האנשים - על-כ-20 פריטים. שעות הפעילות שלהם בדרך כלל הן בשעות הערב, לפנות בוקר. ניתן לראות אותם במהלך היום מרחוק, כי הם רובצים במקומות מסתור שונים בישובים.

אלה מכתבי התושבים. לקחתי רק כמה. מגיעים אלי עשרות מכתבים. אני תיכף אראה איך אנחנו עובדים על זה. יש פה מכתב מאישה שכותבת כך: "בתי בת ה-13 הותקפה לילה אחד. גן השעשועים והמגרש של השכונה הפכו להיות טריטוריה בשליטת כלבים משוטטים. נהמות מצמררות ונביחות קולניות - -"

כל הדברים האלה ברורים. בואו נלך לטיפול.

חבר'ה, זו סכנה לבריאות הציבור ולשלום הציבור. הסכנות שאורבות לנו הן: הפחדות, נביחות, תקיפות, נשיכות, טריפה. שלום הציבור ובריאות הציבור בסכנה. אם תיכנס לפה מחלת הכלבת, היא זולגת לארץ. הכתובת פה היא על הקיר. תתחילו לעבוד. אנחנו צריכים את הכלים.

למי פנית?

פניתי לכל הגורמים. אנחנו עושים סניטציה וגידור. אנחנו מנסים לקדם אה הסיפור של עיקור וסירוס של כלבי בית. יש לנו עם זה בעיה הלכתית, אנחנו מתמודדים איתה. אנחנו מבצעים לכידות כלבים בכל מיני דרכים. הלכידות האלו הן עם הצלחה חלקית, כולל לכידה ידנית, כולל לכידת גורים, כולל ירי של חיצי הרדמה, תחנות האכלה מרוחקות. אנחנו עכשיו נמצאים בשני מקומות. אנחנו במקום של להשתמש בחומרי הרעלה, שזה משהו שאנחנו יכולים לעבוד איתו אבל הוא מאוד בעייתי, וירי בתוך הישוב וסביבו. הבעיה שלנו עם הירי זה שאנחנו צריכים עוד תקצוב. אנחנו צריכים תקצוב כדי לטפל בבעיה הזאת. זאת בעיה מאוד חמורה שדורשת כסף. צריך בשביל זה מתן אישורים, בין השאר אישורי ירי. יש לנו נוהל ירי בכלבים משוטטים. תיכף קמ"ט חקלאות יסביר מה הנוהל. אנחנו צריכים נוהל מחייב חדש, והחרגה של הנוהל על יישובים כמו קריית ארבע.

מי אחראי על הנוהל הזה?

רשות הטבע והגנים.

אני מבקשת את ההתייחסות של המשרדים הרלוונטיים. מה אנחנו עושים? למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? למה ועדת הפנים צריכה לטפל באירוע כל כך בעיתי של כלבים משוטטים ברמה ובכמות כזאת בישוב כל כך קטן? זה דבר שמאיים על אוכלוסייה, מאיים על ילדים, יכול ליצור בעיות תברואיות, סביבתיות ואישיות.

הרשות המקומית אמורה לתת את כל הפתרונות המעשיים עם התמיכה שלנו בהתמודדות עם הכלבים האלה. אותה רשות מקומית, ממה שהבנתי, נקטה בכל הפעולות האפשריות.

מה הם צריכים לעשות?

להמשיך

הם צריכים תקצוב, הם צריכים מתן אישורים, הם צריכים גורמים מוסמכים.

יש אישורים. אם מבקשים, מקבלים אישורים.

אתה מייצג את החקלאות?

כן.

איזה אישורים חסרים לכם?

השר גלעד ארדן, שהיה השר להגנת הסביבה בזמנו, נתן הנחיה גורפת של איסור מוחלט על ירי של כלבים. לא יכולנו לטפל.

זה משהו ארצי.

הסמכות בקטע של יהודה ושומרון היא בידי ראש המינהל האזרחי. הפקחים של רשות שמורות הטבע אמרו שהם נשמעים לשר, שהם לא יורים ולא משתמשים בזה יותר. מכאן הפסקנו לירות בכלבים. לפני כחצי שנה או שנה התקבל אישור שחוזרים לנוהל של ירי בכלבים. הוצאתי הסמכה לכל הפקחים של רשות שמורות הטבע והגנים שמותר לירות. הוצאנו גם נוהל. בתוך הישוב עצמו אי אפשר לירות. מדובר בביטחון התושבים. אתה לא יכול באמצע היום לשלוף אקדח או כלי נשק אחר ולירות בכלבים. בתוך הישוב אמרו שאפשר להשתמש בכל מיני שיטות, כמו לוכד, חיצי הרדמה. במקרה הכי גרוע אמרו להשתמש בפיתיונות בשם סטריכנין שיכולים להשפיע גם על בעלי חיים אחרים.

זאת גם הייתה הסיבה להתנגדות של רשות הטבע והגנים.

הנוהל שונה?

לא.

הוצאנו נוהל ירי. זה בוצע. החבר'ה השתמשו בזה. הייתה רק מגבלה אחת. את בסיסי צה"ל החרגנו. סגן ראש המינהל הוא זה שנותן אישור לחבר'ה מהצבא. קבענו שעד 500 מטר מקצה הבית האחרון ביישוב לא ניתן יהיה לירות.

מה עושים עם הכלבים שמסתובבים שם?

היה לנו דיון הבוקר אצל ראש המועצה, אצל המזכיר. אמרתי שכמי שאמון על הפקודה אני מתחיל לפעול מול היועץ המשפטי שלנו על-מנת לנסות להחריג לא רק את קריית ארבע אלא איפה שאפשר. אמרתי שננסה להחריג את קריית ארבע מבחינתה המרחק בכדי שנוכל לפעול בהתאם לנוהל. כרגע, על פי הנוהל, שמורות הטבע והגנים לא מוכנים. הם אומרים שכשמדובר ב-500 מטר הם לא יכולים.

גם משרד החקלאות הסמיך פקחים.

משרד החקלאות הסמיך את פקחי יחידת הפיצוח לפעול על פי פקודת הכלבת בתוך ישראל. בתוך הישוב עצמו הסמכות היא של משרד החקלאות, אנחנו יכולים לבחון עם הרופאים הווטרינרים שלנו בישראל, לראות אם אפשר להיעזר בחבר'ה של יחידת הפיצוח. צריך לבדוק את זה. ספציפית לגבי מה שהעלה- -

אפשר.

מה הבעיה?

הפיצוח לא יכול לירות בשטחים הפתוחים.

אתה לוקח על עצמך ריכוז של הנוהל מול משרד החקלאות ומול רשות הטבע?

אני עושה את זה באזור שלי, שזה בתוך יהודה ושומרון. אנחנו נעשה את המקסימום בכדי שנוכל לתקן את הנוהל עצמו.

מתי זה יקרה?

אני לא יכול להגיד לכבודה מתי. אני יכול להבטיח לך שאני מתחיל מהיום. יש יועצים משפטיים. כבר מחר יש לי פגישה.

זה שיש יועצים משפטיים זה בסדר, אבל יש גם חיי אדם.

אני מבטיח לך שאם זה בטיפול שלנו, זה יטופל.

אני אקיים בעוד חודש דיון מעקב. חודש זה הרבה זמן. בעוד חודש אתה צריך להגיד שיש אישור, שכך וכך עשיתם, שכך וכך פעלתם. זה לגבי יצירת נוהל מחייב. מה זה תקצוב מתן אישורים ותיאום עם הגורמים המוסמכים?

בגלל כמות כלבי הבר אנחנו צריכים איזה שהוא תקצוב חריג על מנת להכניס לוכדים עם חיצי הרדמה ומלכודות. מלכודות זה פחות אפקטיבי.

תחת מי זה?

הרשות המקומית.

אין לנו כסף כרשות מקומית לתקצב את זה.

הלוכדים הם פרטיים.

אם נקבל מהמדינה איזה שהוא תקציב - -

בכמה תקציב מדובר פה?

300,400 אלף.

בשנה.

מי המשרד שמטפל בעניין של כלבים?

משרד הפנים. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות אמונים על מחלות. תנאי מחיה של בני אדם ביישוב - -

בתחומי יהודה ושומרון זה אנחנו.

צריך לבקש מקמ"ט חקלאות לתת מענה.

קמ"ט חקלאות לא נותן מענה. עד היום הוא לא נתן מענה.

זה גם הנושא של חיצי הרדמה.

חד וחלק. אם לא, אנחנו נדבר עם שר החקלאות ועם גורמים אחרים שיסייעו שם.

הלוכד בא עם החיצים שלו.

יש לי קרנטינה בגשר אדם. אני מפעיל לוכד. יש לנו תקצוב מסוים. זה רק בתחום אזור הבקעה. זה בגלל כל בעלי החיים שמשוטטים בציר 90. הצלחנו בזה בגדול.

איך אתה יכול לסייע פה?

אנחנו יכולים להחריג את הנוהל בכדי לאפשר. יש לנו את הפקחים של שמורות הטבע שאני רוכש להם את הכדורים עבור הרובה.

כשאתה מחייב את הנוהל - -

אנחנו פותרים את הבעיה סביב קריית ארבע.

מה שקורה זה שבפנים אנחנו משתמשים עם חיצי הרדמה ועם ירי. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתקצבים את אותם לוכדים שנמצאים בתוך היישוב.

מי מתקצב את הלוכדים?

במינהל האזרחי זה מתקציב שלי כקמ"ט חקלאות. בישוב זה ראש המועצה.

צריכה להיות פנייה מיוחדת למחוז במשרד הפנים, לבקש סיוע ייעודי לקריית ארבע חברון בהתמודדות עם הנושא של הכלבים. זה מקרה חריג. אני מניח שאם תפני לשר החדש גלעד ארדן ולמנכ"ל, נוכל לקבל סיוע ייחודי כדי לטפל.

מה נציג משרד הפנים אומר?

אני מוכן לסייע. לי אין תקציב במחוזות. אני אמליץ בחום לשר הפנים ולמנכ"ל משרד הפנים. אני אבקש שהוא יחריג את קריית ארבע בנושא הספציפי הזה של כלבים. רק תגדירו באיזה סכום מדובר, כדי שנוכל להתקדם עם זה.

הם הגדירו. מדובר ב-400 אלף שקלים.

אנחנו נבצע פנייה אליך עם העתק למנכ"ל ולשר.

אנחנו נוציא בסיכום הדיון דרישה למשרד הפנים על העברת 400 אלף שקלים בהמלצת אבנר כהן, הממונה על היישובים ביהודה ושומרון, כדי שיטפלו באופן נקודתי בבעיה החמורה של כלבים משוטטים ופגיעה באוכלוסייה בקרית ארבע. הדבר השני יהיה שינוי הנוהל שמתעסק איתו קמ"ט החקלאות במשרד הביטחון. שני הדברים האלה יוכלו לתת פתרון לסוגיה הזאת.

השאלה אם השר ארדן שאסר בזמנו על הירי יהיה השר שיתיר.

ברגע שההחלטה הזאת שונתה במשרד להגנת הסביבה, הוא לא יכול לשנות אותה. אני מציעה להכניס לסיכום את התמונה של הילדה שנפגעה, כי כשאנשים שומעים על כלבים משוטטים הם צוחקים. הם אומרים: את עושה דיון בוועדת הפנים על כלבים משוטטים? הם לא מבינים את זה. כשמעבירים את התמונה של הילדה שנפגעה לשר, זה משהו שהוא לא יכול להתעלם ממנו.

אנחנו מוכרחים לפעול במקביל מול הרשות הפלסטינית. את זה אני אעשה. לפחות בתחום החקלאות יש, לשמחתי, שיתוף פעולה מצוין והדוק.

מה משרד החקלאות יכול לתת פה לטובת העניין?

אם תצא בקשה, נשלח לשם את פקחי יחידת הפיצוח.

במה אתם צריכים סיוע שלהם?

בירי.

זה בתוך הישוב, לא במעטפת.

צריך גם וגם.

צריך לבקש. הרופאה תבקש על פי הנוהל.

את תבקשי.

היחידה תגיע ותסייע לכם בכל מה שצריך.

איזה עוד משרד יכול לעזור?

הפיצוח טוענים – זה גם מה שנאמר לי - שאין להם סמכות לעבוד ביהודה ושומרון.

הם לא יכולים לעבוד בתוך חברון הפלסטינית. בתוך קריית ארבע יש להם סמכות.

איזה עוד משרד רלוונטי לעניין הזה?

איכות הסביבה.

במה?

בעיקר במתן אישורים.

ירי על ידי פקחים.

חבר'ה, לא להיסחף. אין למשרד לאיכות הסביבה שום סמכות פה.

הכלבים המשוטטים הם בהחלט בעיה קשה בקריית ארבע חברון. התמונות הקשות שראינו כאן מצביעות על בעיה חמורה. אני מעירה למשרדי הממשלה השונים על כך שהם לא טיפלו בזה עד היום. הם היו צריכים לטפל בזה, לא לחכות לכינוס ועדה כדי לטפל בבעיה חמורה. אין הבדל בין קריית ארבע חברון לירושלים או לתל אביב. היו צריכים לטפל בבעיה החמורה הזאת של כלבים משוטטים בגודל של סוסים שמפחידים ויכולים להפיץ מחלות בקרב האוכלוסייה. אז זה לא יישאר רק בקרית ארבע חברון.
אני מבקשת מהמשרדים לעשות את הדברים הבאים. אל"ף, אני מבקשת מקמ"ט חקלאות במשרד הביטחון לפעול בשני היבטים עיקריים. אחד, שינוי נוהל, יצירת נוהל מחייב חדש והחרגה של קריית ארבע חברון בירי של פקחים. הדבר השני הוא טיפול מול גורמי הרש"פ ושיתוף פעולה בסוגיה הזאת, כדי למנוע מעבר של הכלבים לשטח איו"ש, כמה שאפשר לעשות את זה.
על פי המלצתו של אבנר כהן הממונה על יהודה ושומרון, משרד הפנים יסייע. אני מבקשת ממשרד הפנים לסייע בסכום של 400 אלף שקלים לטובת טיפול בכלבים המשוטטים, שזה לוכדים, הציוד שצריך לטובת העניין הזה. אני מבקשת לתת טיפול נקודתי לבעיה החמורה והחריגה בקריית ארבע חברון.
אני מבקשת משר החקלאות לסייע בטיפול של יחידת הפיצוח בתוך היישוב, על-מנת לעזור להם להתמודד עם הבעיה. אני חושבת שאם 3 המשרדים האלה יעשו את מה שצריך, אנחנו נצליח לראות פחות כלבים משוטטים בקריית ארבע חברון. האוכלוסייה תוכל לנהל שגרת חיים כפי שכל אזרח רוצה לנהל, לא לפחד לצאת בלילה או לפחד להסתובב ברחובות בגלל כלבים משוטטים. אני מבקשת לקבל מעקב על ידי מלאכי עד סוף דצמבר לגבי איפה הדברים עומדים. אם הדברים נעשו כראוי, נשלח מכתב תודה לכל הגורמים. אם לא, נקיים דיון אחרי חוק ההסדרים וחוק המסתננים במהלך ינואר פברואר. תודה רבה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:30.>