PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
01/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 116>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט' בכסלו התשע"ה (01 בדצמבר 2014), שעה 9:30

<פיקוח ובקרה על הגופים העוסקים בעלייה>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

דב ליפמן

יוני שטבון

>
עודד פורר - מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

חביב קצב - סמנכ"ל דיור, משרד העלייה והקליטה

יצחק אוחנה - ראש אגף בכיר צעירים, משרד העלייה והקליטה

אריאל פיקאר - פרויקטור צרפת, משרד העלייה והקליטה

חנה קורן - מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

אלה סבן - ס. מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ולתושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

יונתן שכטר - לשכת ראש הממשלה

ג'וש שוורץ - מזכ"ל, הסוכנות היהודית

יהודה שרף - מנהל יחידה עליה,קליטה ומשימות מיוחדו, הסוכנות היהודית

שי פלבר - סמנכ"ל שירותי קהילה מחוץ לישראל, הסוכנות היהודית

עודד פויר - מנהל פרויקט הביתה, ההסתדרות הציונית העולמית

אסתר בלום - מנהלת פרויקטים ותוכניות, מועצת ארגוני עולים

הרב יחיאל אקשטיין - נשיא הקרן לידידות

ציון גבאי - מנכ"ל, הקרן לידידות

אלי כהן - סגן נשיא לעלייה וקליטה - הקרן לידידות, הקרן לידידות

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

אלן זיתון - עמותת AAEGE Israel

סם קדוש - מנכל, C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

אבי זאנה - עמותת עמ"י

מאיר לב - יו"ר, מועצת ארגוני עולים

דני רוזנר - הפדרציות היהודיות, צפון אמריקה

יוליה דנר - ממונה קשרי חוץ, נתיב

זאב גרשינסקי - מנהל המחלקה לקשרי ממשלה, 'נפש בנפש'

ליזי מרטין - קשרי ממשלה, 'נפש בנפש'

דניאל אהרן - אח גדול למען חיילים בודדים

צליל ברקו - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את הסוכנות היהודית

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים
<פיקוח ובקרה על הגופים העוסקים בעלייה>

בוקר טוב לכולם. כפי שאתם מרגישים, חם וסוער בכנסת. יזמתי הבוקר ישיבה בנושא פיקוח ובקרה על גופים העוסקים בעלייה. אני רואה כאן הרבה גופים, אנשים ציוניים שעושים הכול בשביל העלייה. כמו שאמרתי, ישנם גופים רבים וגם בשביל עצמי וגם בשביל המערכת והמדינה אני חושב שכדאי לעשות סדר, להבין מי אחראי על מה ומה כל אחד אמור לעשות, מי יצא ומי נכנס, והחלטת הממשלה החדשה וקרן הידידות שהחליטו לעשות מערך משלהם. יש לנו את 'נפש בנפש' ויש הרבה גופים שעוסקים בעלייה. לפי מה שאני מכיר, ממה שלמדתי בשנה הזאת, בראייה שלי, או לפחות איך שאני רואה את זה כשאני מגיע לשטח, אני רואה משרדי סוכנות ששם יושבים אנשים שקשורים גם לעבודת העלייה ושאר הדברים, החיזוק עם התפוצות ותכניות שונות, אני רואה את זה, לפחות ממה שראיתי ראיתי את המשרדים האלה, האם יש עוד משרדים? או הגופים האחרים, איך הם בשטח עושים? אני רוצה להבין ברמה הפרקטית איך כל הדברים האלה קורים בשטח ואיך זה עובד בגופים האחרים. לפחות בגוף אחד אני יודע וראיתי את זה במו עיניי,

אני חושב שאנחנו ניתן למנכ"ל משרד העלייה והקליטה, מר עודד פורר, לספר לנו גם על החלטת הממשלה וגם איך במשרד העלייה והקליטה, במחלקה הזאת, פועלים. נשמע את הגופים האחרים ואז נשמע גם על שיתוף הפעולה.

קודם כל אני אשתדל לדבר קצר. בוקר טוב. אני חושב שזה מרגש את הקהל שהגיע לפה, זה מראה שהנושא תופס עוצמה ובצדק. אני יכול להגיד שאני בא לפה גם בתחושה מאוד מאוד נוחה, אחרי השנה וחצי האחרונות של הפעילות שלנו בקדנציה הזו בתחום העלייה והקליטה. אני חושב שאנחנו, לא רוצה להגיד דף חדש, אבל אנחנו נמצאים בתקופה חדשה ועידן חדש של שיתוף פעולה בין כל הגורמים, ואני יכול לברך אותך גם על הדיון כי הנושא הוא הנושא המרכזי שעליו שמנו דגש עם הקמת הממשלה.

אתה רואה שיש הרבה גופים שעוסקים בעלייה ויש עוד הרבה שלא נמצאים פה גם, אבל ברור לחלוטין שבסוף מבחינת העולה, הוא רוצה לקבל את השירות שלו והוא רוצה לדעת שהכניסה שלו לישראל היא החלקה ביותר שאפשר ובסוף גם הקליטה שלו. ככל שמכינים את העלייה שלו כך גם הקליטה שלו תהיה טובה יותר. ומתוך העניין הזה, שיש לא מעט גופים שמתעסקים בעלייה באנו לממשלה בתחילת הקדנציה לפני כשנה ואמרנו שצריך להיות משרד ממשלתי שהממשלה אומרת באופן ברור שהוא מתכלל את נושא עידוד העלייה ושם המשרד שלנו שונה מהמשרד לקליטת עלייה למשרד העלייה והקליטה והצבנו כאחד היעדים המרכזיים שלנו גם את עידוד העלייה ושינוי מגמה במספרים של העולים לישראל והתחלנו בכל מיני תכניות כאלה ואחרות לטובת העניין.
רק ברמת המספרים אני יכול לומר בשמחה שאנחנו רואים גידול משמעותי של 30% בעלייה לישראל בשנת 2014. השנה אנחנו נשבור שיא של למעלה מעשור במספרי העולים לישראל. הפעם האחרונה שהיו יותר מ-25,000 עולים היה ב-2003. מאז ועד היום היה ממוצע של 19,000-20,000 עולים, השנה אנחנו נגיע ל-26,000 עולים עד סוף השנה, זה הצפי שלנו, ובשונה מ-2003 רוב רובה של העלייה היא מה שנקרא עלייה מבחירה, אנשים ממדינות שלא מבריחים אותם, אלא שהם בוחרים לבוא לפה.

השנה יש לנו - - -

יש לנו, אבל אני מדבר על רוב העלייה. אם אתה לוקח מדינה כמו צרפת, שבכל העשור האחרון הממוצע של העולים היה 1,800-1,900 עולים והשנה אנחנו עוברים, אגב אתמול עברנו את ה-6,000 עולים מצרפת בשנת 2014, ואנחנו מסתכלים על קצב פתיחת התיקים בשיתוף הפעולה שלנו בצרפת עם הסוכנות היהודית, אני יכול להגיד פה, ואני חושב שאני גם אצליח לעמוד מאחורי המספר הזה, שאנחנו נגיע לקרוב ואולי אפילו נחצה את ה-10,000 עולים מצרפת בשנת 2015. זאת הערכה שלי ולשם אנחנו מתכווננים. זה גם מצריך היערכות מבחינת קליטה. היה גם דיון שאתה קיימת פה ואנחנו עובדים היום על תכניות מול רשויות מקומיות כדי לתגבר אותן, כי יש רשויות שצריכות את הסיוע הזה בקליטת העלייה. אם אנחנו מסתכלים על העלייה מאוקראינה, אגב לא מעט גם בזכות פעילות שלנו והכנסה של אוקראינה לתוך המנגנון שנקרא קרן הנמלטים שלנו ותגבור לעולים שמגיעים משם, בצדק אגב, כי אלה עולים שהיכולת שלהם לממש את רכושם לפני העזיבה שלהם היא מינימלית וגם הערך של המטבע בין הבוקר לערב כבר יורד משמעותית, והצלחנו לקבל תקציב נוסף מהממשלה לטובת קרן הנמלטים הזו וזה גם תגבר את העלייה משמעותית. אגב, מעל הציפיות שלנו. כשעשינו את זה ממוצע העלייה מאוקראינה היה 2,000 בשנה ואנחנו ציפינו ל-4,000 בשנה ואני יכול לומר לכם שהשנה אנחנו נחצה את ה-5,000 עולים מאוקראינה ואני מאמין שהמספרים האלה יהיו דומים גם בשנה הבאה.

מבחינתנו, מבחינת התכלול, לפחות לנו, אני מקווה שגם לרוב הגופים היום, כבר ברור שיש גוף שמתכלל את הנושא הזה. יחד עם זאת יש גופים שפועלים היסטורית, שנים רבות, ועם זכויות רבות בתחום, וגם פה לא צריך לעשות זעזועים ולהפוך עכשיו את הקערה על פיה.

בנוסף, אני משתף אתכם במגבלות שחלות עלינו כמשרד ממשלתי, ממשלת ישראל לא יכולה לבוא לתפוצות, למדינות ידידותיות, ובאופן רשמי לבוא כממשלה ולהגיד 'אני מעודדת את אזרחי המדינה לעזוב את המדינה'. זה לא מקובל, לא בעולם הדיפלומטי ולא בעולם של היחסים בין המדינות ולכן ישנם גופים כמו המוסדות הלאומיים שעוסקים בתחום שקיבלו את ההסמכה, גם להנפיק את אשרות העלייה, לסוכנות היהודית יש את ההסמכה הזו ממשרד הפנים, ומכאן שיתוף הפעולה, אבל בסוף הכול צריך להיעשות כשאנחנו רואים מה כל אחד עושה.

לאור זאת קידמנו החלטת ממשלה שעברה בקיץ האחרון, על הקמת פרויקט לאומי לעידוד עלייה, מה שנקרא החברה לעידוד עלייה. אני שמח לבשר לכם שמסמכי החברה כבר הוגשו לרשם החברות על ידי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, שהן בעלות המניות בחברה הזו, כמוסדות לאומיים שעוסקים בעלייה. שותפים בחברה הזו גם קרן היסוד, שאמורה לגייס כסף לחברה הזו. אנחנו מבחינתנו כבר מתחילים להכין את הדיונים על הפרויקטים הראשונים שהחברה הזו תעסוק בהם. המהות היא לא בהכרח רק בפרויקטים שעכשיו יהיו או לא יהיו, המהות היא שפעם ראשונה יושבת ועתד היגוי של ממשלת ישראל ושל המוסדות הלאומיים שרואים ביחד את כל מה שנעשה בתחום עידוד העלייה. זה מאוד מאוד חשוב גם לגבי המגזר השלישי שנכנס לתמונה, ואני רק יכול לברך על זה. כל שקל שיגיע לתוספת של עידוד העלייה, ואני אומר את זה גם לידידי אלי כהן, רק יוסיף, יעלה ויעצים, מי כמוך יודע את המשמעות ואת היכולת להשפיע, כי בסוף העולם הוא גדול, לצערי יש עדיין יותר יהודים בעולם מאשר בארץ ישראל, יש כ-8.5 יהודים בעולם לעומת 6.100 שחיים כאן. אני אשמח להפוך את המשוואה הזאת ולהגיע למצב שכאן יהיו יותר מ-7 מיליון יהודים. בשביל זה צריך לעבוד וצריך לעבוד בשטח וצריך להיות בשטח ואנחנו מתמודדים בכל מדינה עם בעיות מורכבות משלה, בין אם זה רוסיה, בין אם זה אוקראינה, בין אם זה צרפת ובין אם זה ארצות הברית.

אני יכול לומר שככל שאנחנו נצליח לתגבר יותר את השטח נראה יותר עולים ונראה בסוף יותר צמיחה למדינת ישראל. כשאני מסתכל על העלייה אני רואה בה ערך למדינה הזו לשלושת האדנים, אני חושב, שהמדינה הזו נשענת עליהם, שזה התיישבות, זה ביטחון וזה עלייה. אלה שלושה אדונים שבלעדיהם כל מקום אחר נעלם. אם לא תהיה לנו עלייה לא תהיה לנו התיישבות, אם לא תהיה התיישבות לא יהיה ביטחון וחוזר חלילה, כל המעגל הזה. לנו האחריות לדאוג שזה יקרה. אנחנו משתדלים ומשקיעים מאמצים רבים.

בנוסף העברנו רק בשבוע שעבר החלטת ממשלה. אני לא רוצה להשתמש במילים בומבסטיות, אבל היא מאוד מאוד משמעותית במובן של הסרת חסמים בתעסוקה לעולים. אני אפרט על זה טיפה יותר בהרחבה. זה נשמע כאילו מה הבעיה? תגידו שרופא שהיה פה הוא רופא שם, או תגידו שמהנדס פה הוא מהנדס שם. מדינת ישראל של היום זה לא מדינת ישראל של 48', מה לעשות, ובמשך 66 שנה ברוך ה' הממשלות הצליחו לייצר רגולציה שיש לה גם משמעות חיובית, גם את זה צריך לזכור. כשאתה ואני הולכים לרופא אנחנו רוצים לדעת שהרופא הזה הוא באמת הוסמך לרפואה ושהוא יכול לטפל בנו. ובתוך כל המכלול הזה גם צריך להסיר את החסמים ולא לשים עוד ועוד מגבלות. אני חייב לומר שכשבאנו עם זה בהתחלה כל משרדי הממשלה אמרו 'אין בעיות, הכול בסדר', והיום יש הבנה מאוד מאוד ברורה שיצאה מאותה החלטת ממשלה, שהמשרדים צריכים לשנות מדרכם ולהסיר רגולציה. אני יכול לתת את הדוגמאות, החל מהכרה בתארים. אני יכול להגיד לכם שבסופו של יום הדרישה שהיום דורשים, מישהו שלמד במוסד בחו"ל דורשים ממנו תעודת בגרות כדי להכיר בתואר שלו בחו"ל. זו דרישה שהייתה מתאימה אולי למדינת ישראל של לפני עשור, שהתמודדה עם הרבה שלוחות כאן והרבה בעיות שאז צצו עם כמה מוסדות. היום מגיע עולה, או תושב חוזר או ישראלי שיצא ללמוד בחו"ל, מכירים את המוסד שבו הוא למד, אם המוסד הוא מוסד ראוי ומוכר אני לא רואה את הצורך לבקש אוטומטית מכולם את תעודות הבגרות. חלק מהאנשים שמבקשים מהם תעודות בגרות, בתי הספר שלהם כבר נסגרו. ויש גם מוסדות מכובדים, שלא צריכים תעודת בגרות, כמו הרוורד. בשביל להתקבל להרוורד אתה לא צריך תעודת בגרות, אז מה, התואר שלי שם הוא לא אקוויוולנטי לתואר ישראלי? וזו דרישה אחת שתוסר במסגרת ההליך.

צריך להבין שההליך של הסרת הרגולציה, גם הוא לא מתבטא בהרמת יד והורדת יד בממשלה. יש כאן רגולציה ששותפים לה המון המון גורמים ממשלתיים ולכך הם נדרשים. אנחנו נחזור בינואר לממשלה, גם עם החלטות על חלק מהרגולציה הזו. אגב, משיחה ששוחחתי הבוקר עם מנכ"ל משרד הבריאות, שאני רואה בו במובן הזה בהחלט שותף לתהליך הזה, הוא כמנכ"ל משתף איתנו פעולה באג'נדה הזו באופן מאוד ברור ואני חושב שהישג ראשון שהגיע יחד עם החלטת הממשלה הוא לגבי רופאי השיניים מצרפת. עכשיו משרד הבריאות נמצא בהליך של הסדרה רגולטורית, אני מקווה שלא יצטרכו שינוי חקיקה. אם יצטרכו שינוי חקיקה במצב מסוים, זה יכול להתעכב עוד יותר, ככל שלא תצליחו להגיע להסכמות כאן. אנחנו הצלחנו להביא לזה שהכרה ברופאי שיניים מצרפת תהיה כמו הכרה ברופא. רופא שיניים שעבד 14 שנה בצרפת לא יזדקק לעבור מבחן עיוני אלא רק מבחן מעשי ואיזה שהוא קורס השלמה של 60 שעות. אני חושב שזו בשורה מאוד מאוד משמעותית בתחום הזה. צריך להבין ששיטות הטיפול הן שונות ולכן גם נדרש איזה שהוא קורס התאמה, אבל אין שום סיבה להעביר מישהו עם ניסיון של 14 שנה ברפואת שיניים את הוויה דולורוזה של מבחן עיוני בשפה שהיא לא שפתו. כמובן שלעניין הזה נרתם גם המשרד שלנו ותירתם גם הסוכנות היהודית, בהכנה של קורסים ותכניות מיוחדות כדי לאפשר עלייה גם קבוצתית בתחומי התעסוקה.

בנוסף אחד הדברים שלקחו על עצמם משרדי הממשלה בהחלטת הממשלה זה החובה לתרגם את כל הליכי הרישוי של כל משרד ומשרד, כי לכל משרד יש את הנושאים שלו, לשפות. לקחנו את ארבע השפות המרכזיות, שזה אנגלית, ספרדית, רוסית וצרפתית. בכך אנחנו מכסים חלק נכבד מהעולים הפוטנציאליים לישראל. מערך התקשוב הממשלתי גם נרתם לעניין הזה, כדי לסייע בהליכים האלה.

בנוסף ייווצר הליך של בקשת רישיון עוד מחו"ל. הרי עולה שמחליט לבצע עלייה, יש לו כמה חודשים שהוא נערך, בערך כחצי שנה, עד שהוא מבצע את העלייה. אין שום סיבה שבזמן הזה הוא לא יעשה גם היערכות להכרה בכל התעודות שלו. פה, בהכנה לעלייה, מי שעוסק בזה יסתייע איתנו, אנחנו נייצר את המנגנונים האינטרנטיים ומשרדי הממשלה שבהם הם יוכלו להכיר בתעודות עוד מחו"ל ולקבל אפילו, אם זה לא את האישור הסופי, איזה שהוא אישור עקרוני, כי אם דורשים ממך איזה שהיא השלמה של תעודה כשאתה נמצא בארץ המוצא שלך, הרבה יותר קל לך להביא אותה מאשר כשכבר ביצעת עלייה ואתה נמצא פה ולך תחפש את המוסד שלך בצרפת או ברוסיה או בארצות הברית.

החלטה נוספת שהתקבלה בנושא של שירות המדינה עם נציב שירות המדינה, אנחנו נאפשר לעולים שעדיין לא הוציאו את ההכרה שלהם בתואר לגשת למכרזים על תנאי. לפעמים העולה לא יודע שהוא צריך בכלל את ההכרה הזו והוא לא עשה את התהליך הזה וזה תהליך שלוקח לא מעט זמן. יוכל העולה שנניח אומר 'יש לי תואר ראשון מאוניברסיטה כזו או אחרת בחו"ל', הוא יוכל לגשת למכרז הזה על תנאי ובלבד שעד שתגיע הוועדה שלו הוא יצטרך להמציא את התעודות ולסיים את ההליך מול האגף להכרה בתארים.

כמובן שבכוונתנו לבצע שני דברים בנושא של תרגום נוטריוני של מסמכים. האחד, כל המשרדים יצטרכו לתת רשימה סגורה של מסמכים שאותם צריך לתרגם, והיא חייבת להיות מצומצמת וסבירה ולא כל פעם שיוסיפו עוד מסמך. בנוסף בשנת 2015 אנחנו נקים קרן במשרד העלייה והקליטה שתסייע לעולים חדשים ותושבים חוזרים בתרגום נוטריוני של מסמכים ככל שהם יידרשו, כי קורה שעולים לפה עולים ובשביל שהם יוכלו לעבוד רק התרגום עולה להם 4,000 או 5,000 שקל וזה משהו שהוא לא מקובל.
הקלה נוספת לנושא של נציבות שירות המדינה. ההקלה שדיברתי עליה לגבי בלי תעודה זה עולים עד שבע שנים בארץ. אז אנחנו נאפשר גם הליך של הגשת מועמדות לתפקידים בשירות המדינה באמצעות האינטרנט. הרי הליך הקליטה בשירות המדינה לוקח לעיתים חודשים, יכול להיות שמישהו יגיש את המועמדות, יראה שהוא מתקדם וזה יהיה בעיניו עוד זרז לעלייה לישראל.

מבחני המיון לעולים בשירות המדינה יתורגמו לשפות. לא יודע מי מכם שיצא לו לעבור מבחן כזה, אבל המבחן הזה בעברית הוא מאוד מורכב וברגע שנעשה את התרגום הזה לשפות, שוב, צרפתית, רוסית, אנגלית, ספרדית, אנחנו נפתח בפני העולים גם כניסה לשירות המדינה, אני חושב שזה לא פחות חשוב.

אני חושב שאנחנו נמצאים בתקופה מאוד מעניינת ומאוד מאתגרת בתחום הזה. אני נגעתי ככה במעט מדינות, אבל אנחנו רואים כמעט בכל מדינות אירופה עלייה במספרי העולים, באנגליה, באיטליה. אנחנו רואים גם במדינות דרום אמריקה, בברזיל. אם הצעדים האלה ימשיכו ויילכו וההשקעות שלנו בתחומים האלה יחד עם המוסדות הלאומיים יילכו ויעמיקו אני מצפה שגם נצליח לראות מספרי עולים גבוהים יותר. זה לפחות היעד שלנו ואני חושב של כל מי שיושב כאן.

תודה לך על הדברים. קודם כל, כל מה שאמרת וההחלטות הן מצוינות ונכונות, אך בסופו של דבר, עוד פעם, ברמה הפרקטית, היום התקציב אצלכם והגופים כפופים אליכם. לפי התכנית איך זה עובד בפועל?

בפועל כל גוף ממשיך לעשות את מה שעשה קודם, עם האמצעים שהיו לו קודם, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, קרן היסוד אוספת את הכספים למוסדות הלאומיים וממשיכים להשקיע בעלייה את מה שהם השקיעו, אלא אם כן הם יגידו אחרת, אני מניח שנציגיהם יציגו את זה היטב. מה שאנחנו עשינו זה הבאנו כסף תוספתי, הבאנו כסף נוסף לעלייה. כשאנחנו מביאים כסף נוסף לעלייה ובאים לחברה לעידוד עלייה עם המוסדות הלאומיים ואומרים שצריך לעשות פרויקט 1, 2, 3, 4, אני מעריך וימים יגידו, אבל לפחות לפי ההבנות שיש פה, שיבואו המוסדות הלאומיים ויגידו 'תראו, באנגליה אלה הפעולות שאנחנו מבצעים'. עם הכסף הנוסף אפשר לעשות עוד פעולות, או שצריך לקחת, בגלל שיש כסף נוסף, לעשות פרישמיש על כל הפעולות שמתבצעות שם ולעשות את זה אחרת לגמרי. כסף הוא חשוב, הוא מניע את המערכת, זה נכון, אבל התהליך הלא פחות חשוב הוא היכולת היום לשבת בצורה מסודרת, ליד שולחן אחד, ולהחליט על תכנית אסטרטגית של מדינת ישראל לעידוד עלייה. אחד היעדים הראשונים של החברה הזו יהיה להגיש תכנית כזו לוועדת ההיגוי ולבוא ולראות מה האסטרטגיה שלנו בתחומי עידוד העלייה, איך אנחנו גורמים למספרים האלה לעלות, כי זאת המטרה, ללא צל של ספק. לא רק להעלות, אלא גם להעלות בצורה כזו שתאפשר קליטה מיטבית כאן בארץ.

בהמשך אנחנו נשמע את הגופים, איך הם בדיוק רואים את זה ואיך הם רוצים לעשות את הפעילות הזאת. שאלה שבכמה ביקורים שמעתי, רשויות מקומיות שרוצות ומעוניינות לקלוט עלייה, יש כאלה שרוצים ואומרים 'אנחנו רוצים', ישנם תקנים שאתם - - -

לא.

אז איך זה עובד בפועל?

אין תקנים, אנחנו תומכים ברשויות המקומיות שמעוניינות לסייע בעידוד העלייה ולהשתתף בפרויקטים לעידוד עלייה. בין היתר, כדי שרשות תוכל לעודד עלייה היא צריכה להקדיש מאצלה כוח אדם מתאים לעניין הזה, שדובר את השפה ויכול לפעול. אנחנו מסייעים גם בפעילות, גם בהעסקה כזו ככל שהיא נדרשת, כמובן שזה נגזר ממספרי העולים ברשות ומהמחויבות של רשות. לצורך העניין מספרי העולים שרשות צריכה כדי להיכנס לתהליך הזה הם לא גבוהים או בלתי נתפסים, הם גם נגזרים מגודל הרשות ומהמדד הפריפריאלי שלה. אני לא אדרוש ממגדל העמק להציג את אותו מספר עולים שמציגה תל אביב וגם ברור שבמגדל העמק אני צריך לתת עוד משאבים כדי לגרום לעולים נוספים להגיע למגדל העמק. גם כאן יש אג'נדה של המדינה. היכולת שלנו להוסיף ולתת לעניין הזה, יש בזה חשיבות עצומה. בסוף אני אומר, בוא ניקח עיר כמו נתניה, אתה מכיר את נתניה, בנתניה אנחנו תומכים בסך של כמה מאות אלפי שקלים שבזה הרשות אמורה גם להעסיק את אותם פרויקטורים שאמורים לסייע לעולים הנמצאים וגם לעודד עלייה מבחוץ. זאת אומרת הרשות מחויבת לשלוח את הפרויקטור מטעמה לכנסי עידוד עלייה, כי הרציונל אומר, יש כנס בצרפת, הפרויקטור פוגש את העולים, הוא יודע להסביר להם על העיר שהם באים אליה, הוא יודע להכווין אותם מה הם צריכים לעשות והוא גם מסייע בידם בקשר שלו שהוא שומר איתם עד העלייה מהארץ, 'תביאו את האישורים האלה', 'אתם צריכים הרשמה לגני ילדים', 'אתם צריכים הרשמה לבתי ספר'.

אני רואה בשלטון המקומי, אגב לכל הפעולות שלנו, כשותף מרכזי. אני כל הזמן אומר את זה, אני אומר את זה בהקשר של קליטת עלייה ובכל התחומים. הדלת הראשונה שדופק עליה העולה כשהוא בארץ בסוף זה הרשות המקומית, שם הוא מקבל את החינוך שלו, את הסיוע שלו, את הרווחה שלו, הכול בסוף מתנקז לשם ושיתוף הפעולה הזה הוא קריטי בעינינו. אנחנו מסייעים בידי הרשויות שרוצות בכך בתמיכות להשתתף בפרויקטים לעידוד עלייה.

אבל איך הם מתחילים? נגיד - - -

היא מגישה בקשה אלינו ואנחנו מממנים לה. היא צריכה להעמיד מאטצ'ינג של 25% לפרויקט. אגב, ב-2015 הגדלנו את התקציב המיועד לטובת הנושא הזה של עידוד עלייה ביותר מ-30%, מה שיאפשר לרשויות אל"ף, להשקיע יותר כספים בתחום הזה, אבל כמובן הם יצטרכו להעמיד את המאטצ'ינג. אני אגיד לך משהו, לגבי רשות שתגיד 'אני לא יכולה להעמיד מאטצ'ינג', או 'אין לי מאטצ'ינג', יכול להיות שהיא לא יכולה להתמודד עם האתגר. אם רשות לא יכולה להעמיד מאטצ'ינג לפרויקט של 300,000 שקל והיא לא יכולה להעמיד מאטצ'ינג של 25%, שזה 75,000 שקל, אז יכול להיות שאולי הרשות הזו לא ערוכה להתמודד עם האתגר של קליטת עלייה. גם פה אנחנו מחריגים רשויות מסוימות שיש לנו אינטרסים מהותיים שגם עומדים במסגרת, כמו למשל מונחת לפתחנו בקשה של יישובי עוטף עזה, שבהם נכיר רק ב-10% מאטצ'ינג. אז אנחנו יושבים ובוחנים את היכולת שלנו לתת את המעטפת הזו. בדרך כלל אנחנו נענים לה. אם זו רשות שיש לה חשב מלווה או תהליכים אחרים כאלה, נותנים איזה שהן הקלות. בעיקרון רשות יכולה להעמיד את המאטצ'ינג של ה-25%, מה שמאפשר לנו גם להגדיל את סכום הפרויקט.

והפרוצדורה, הם פשוט מגישים בקשה?

אנחנו מפרסמים קול קורא לתמיכות, הרשות מגישה את הבקשה שלה, אומרת מה היא רוצה ואחר כך היא צריכה להוכיח לנו גם ביצוע. זאת אומרת אם אני דורש שמתוך התקציב לפחות 10% יילכו לפעילות ולא הכול יילך רק לכוח אדם, או שאני מוכן להכיר להם ב-25% הוצאות כדי שהם ישלחו את הפרויקטור לחו"ל, כי רשות שלא שולחת את הפרויקטור שלה לחו"ל חוטאת לתפקידה. אם הפרויקטור הזה לא יוצא לכנס בצרפת, בארצות הברית או באנגליה, אז הוא לא יפגוש שם את העולים, ואם הוא לא יפגוש שם את העולים הוא לא יביא אותם. חד משמעית אנחנו רואים, רשות ששולחת נציגים שלה לכנסים, המספרים של העולים שלה הם גבוהים. המגע הזה הוא קריטי בעינינו, הוא חשוב והוא גם נכון. הוא גם מצביע על המחויבות שהעולה רואה, הוא אומר 'יש לי פה מחויבות שלטונית', כי הם מבינים שאם מגיע סגן ראש רשות או ראש רשות לכנס ואומר להם 'אתם תבואו לעיר שלי ואתם תקבלו 1, 2, 3, 4', יש לו למי לפנות. הוא גם יודע שכשהוא יגיע קל לו הרבה יותר לדפוק על הדלת של ראש הרשות, מאשר להגיע לירושלים ולהתחיל לעבוד מול המשרד הממשלתי הזה או אחר. אני רואה ברשויות בהחלט זרוע ארוכה שלנו לתהליך הזה. אגב, לא רק שלנו, גם של המוסדות הלאומיים. אני חושב שגם הקרן לידידות שיושבת פה מסייעת לא מעט בידי הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות הן כלי מאוד מאוד חשוב בתהליך הזה ואני רואה בהן שותפות לדרך.

תודה.

הסוכנות היהודית, ג'וש, יהודה?

בוקר טוב. אנחנו כמובן מברכים את המנכ"ל ומסכימים עם כל מילה. אני חושב שאנחנו עושים פה שיתופי פעולה שלא היו ברמה הזאת מעולם. אני חושב שעודד צודק בעניין אחד, יש פה באמת שעת מבחן. אחרי המון שנים שאנחנו נעים בין 18,000 ל-20,000 עולים פתאום אנחנו רואים מספרים של 25,000 ו-26,000 ואני חושב שהסוכנות, שאחראית על עלייה בכל העולם ופועלת בכל העולם, אנחנו באמת רואים את ההיקפים ושיתופי הפעולה שיש לנו עם משרד העלייה והקליטה מאוד מאוד חשובים בעניין הזה. אני חושב שאנחנו רואים כמה מוקדים שאנחנו חייבים להתמקד בהם. האחד זה מערב אירופה, אחד זה אוקראינה, המספרים באוקראינה, אנחנו מכפילים אותם, משלשים בצרפת. לצערנו בחלקים האחרים של המערב אנחנו לא מצליחים להעלות את המספרים מעל הממוצע, בעיקר בצפון אמריקה, למרות המאמצים הרבים שאנחנו משקיעים שם. אנחנו משקיעים המון בחיבור לישראל, משקיעים המון בחוויות בארץ, בתגלית, במסע. וכמובן אנחנו רוצים לברך אותך, היושב ראש, על כל המאמצים שאתה משקיע בעניין הזה.

אנחנו מקווים שב-2016 ל - - -

30,000.

בדיוק.

תודה. אם כבר נגעת במסע ותגלית, אני כן זיהיתי תופעה של גופים שנלחמים על תגלית ועל מסע, גופים שלנו בתפוצות. מישהו יודע לענות לי איך זה קורה, כי אני שמעתי שעושים מחטפים.

אני רק אומר בעניין הזה כדי להבהיר, מסע ותגלית לא נמצאים תחת הכנפיים של משרד העלייה והקליטה. יש פה שאלות קואליציוניות, אני לא רוצה להיכנס בתוך המחלוקות הקואליציוניות, ברמת המהות זה בהחלט מליבת הפעילות של עידוד העלייה. שני הפרויקטים האלה הם פרויקטים משמעותיים בתחום עידוד העלייה.

מבחינת מסע אני לא מכיר את מה שאמרת. אני יכול לומר לך דבר אחד, מתוך חניכי מסע שנמצאים בתוך המסגרות של היחידה לעלייה וקליטה, 90% מהם משנים סטטוס. צריכים להבין ש-10,000 הצעירים שנמצאים במסע זה כר נרחב שלנו בנושא של עידוד עלייה ואנחנו נכנסים לנושא הזה, אנחנו הולכים השנה לעשות ארבעה ירידי עלייה בתוך מסע והיחידה לעלייה וקליטה היום עושה את מה שלא עשתה בשנים קודמות בעזרתם של, אני לא רואה את עמוס ארבל כאן. אנחנו מבצעים שינויי סטטוס היום גם לחניכי מסע. אני חושב שאדוני היושב ראש, כשהיה בנתניה ראה אותנו עושים שינוי סטטוס.

כן.

אז אנחנו עושים את זה עכשיו גם לחניכי מסע כדי להקל עליהם לעבור דרך הבירוקרטיה. אנחנו יודעים מתוך הצעירים, צעירים אצלנו זה גיל 18 עד 35, שעלו לארץ בשנת 2013-2014, שאחוז גדול מהם הם בוגרי תגלית ומסע.

לא, אין ספק, התכניות האלה הן מצוינות, בטוח, השאלה - - -

על מחטפים במסע אנחנו לא - - -

גם תחרות, אני אוהב תחרות, תחרות זה טוב, השאלה בסופו של דבר האם ברמה המקומית זה לא מבלבל את האנשים שהולכים לתכנית, שפתאום אומרים להם גוף אחד - - -

לא, מסע מופעלת מתוך משרדי הסוכנות היהודית. אדם שמתמודד, שרוצה לבוא למסע, מגיע אלינו או דרך האינטרנט ואנחנו מטפלים בו. במקרים האלה, אם יש תחרות, זה לאיזה תכנית ללכת בארץ, אבל הדברים האלה לא מופיעים.

אז אנחנו מדברים רק על תגלית.

יכול להיות שתגלית, מכיוון שאנחנו שותפים בתגלית, יש מארגנים והמארגנים עובדים בצורה כזאת שכל אחד צריך להביא לארץ מספר משתתפים ככל שהוא יכול וביניהם יש תחרות חופשית. זה אולי הנושא שצריך להתייחס אליו. דווקא מסע עובד בסדר, לשמחתנו.

נצטרך פשוט להתעמק בזה יותר, עם יותר נתונים.

הרב יחיאל אקשטיין, נשיא הקרן לידידות, שגם נכנסו לעידוד העלייה. בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. אני רוצה פשוט להגיד מה שאתם כבר יודעים, שאנחנו בקרן לידידות תומכים בעלייה וקליטה כבר כמעט 20 שנה והשקענו בנושא יותר מ-170 מיליון דולר, במיוחד במשך השנים דרך הסוכנות. נוסף לזה אנחנו משקיעים מיליונים של דולרים כל שנה בקליטת עלייה. אנחנו עכשיו יצאנו לדרך ואנחנו הקצבנו בערך בשנה הראשונה בין 15 ל-20 מיליון דולר לנושא של עלייה. אנחנו מוכנים לשתף פעולה עם כל הגורמים ששייכים, אנחנו שמחים לעשות את זה. הנושא של עלייה הוא בליבה של המטרות של הקרן, לעזור לעלייה, קליטת עלייה, עוני וביטחון. אנחנו מגייסים כ-145 מיליון דולר כל שנה במיוחד מלא יהודים כדי לעזור בשלושת הנושאים האלה. אנחנו מכירים טוב ומודים שהתפקיד של עלייה הוא באחריות של הסוכנות היהודית ואנחנו שמחנו במשך השנים לעזור לסוכנות היהודית במאות מיליונים של דולרים, כפי שאמרתי, להביא את עולי אתיופיה, להביא במיוחד מברית המועצות. חוץ מהנושא של עלייה וקליטה אנחנו משקיעים כ-25 מיליון דולר כל שנה רק לעזור לקשישים וילדים בחמ"ע, בברית המועצות לשעבר. יש לנו גם פרויקט ליוצאי אתיופיה בארץ.

אז אני רק רוצה להדגיש שאנחנו שמחים לקחת חלק בנושא החשוב הזה, זה חשוב לתורמים שלנו, זה בליבה של המטרות של הקרן ואנחנו נשקיע בשנה הראשונה בעזרת ה', כפי שאמרתי, גם בנושא של עלייה וגם לעבוד עם משרד העלייה והקליטה בנושא של קליטה, כך שיהיה קשר יותר חזק. כולנו יודעים שחייבים לבנות את זה, הקשר בין עלייה וקליטה, כפי שאמרתם שהם יידעו כבר לפני שהם באים שיש להם מקום עבודה. אנחנו עוזרות למועצות החלשות במיוחד, אלו מסוציו אקונומי 6 או 7 ולמטה. אם יש ערים שרוצים לקלוט עלייה וזה מתאים ואין להם את ה-25% אנחנו אולי נוכל לעשות משהו שם גם. אנחנו באנו לעזור, באנו כדי להוסיף על המספרים, לא כדי לעשות תחרות ולא בשביל לקחת מגופים אחרים את האחריות שלהם, אנחנו פשוט עוזרים.

תודה רבה. וברמה הפרקטית, אתם תפתחו משרדים בארצות מסוימות?

אל"ף, ברמה הפרקטית הדבר הראשון זה בעוד כמה שבועות, ב-22 בדצמבר, בעזרת ה', יהיה או אחד או שני צ'רטרים מקייב עם כ-200 עולים מאוקראינה. הקרן לידידות דאגה לפליטים במשך השנה האחרונה, הקמנו כפרים כדי להביא את הפליטים יחד עם חב"ד ואנחנו עזרנו דרך הג'וינט.

אני חייב לומר בעניין הזה, אני לא אוהב את השימוש במילה 'פליטים'. מבחינתנו אין דבר כזה פליטים יהודים בעולם. מי שאין לו איפה להיות יכול לעלות לישראל באופן מיידי, בוודאי מאוקראינה, אין שום בעיה. אני מניח שסייעתם ליהודים שהיו במצוקה באוקראינה במהלך התקופה הזו ואני גם שמח על ההירתמות שלכם לעידוד העלייה ועל המטוס המשותף שאנחנו מביאים ביחד, יחד גם עם הסוכנות ותנועת עזרא. אגב, לא נמצאים פה עוד ארגונים, גם תנועת עזרא, מ'נפש בנפש' יש נציגים. תנועת עזרא חסרים פה.

אני חושב שהכניסה של הקרן לידידות, לא שמעת את תחילת דבריי, הרב אקשטיין, היא תוספת משמעותית לנושא הזה ואני חושב שיש לנו את היכולת היום, ביחד, להביא למספרי עולים באמת שלא נראו כאן הרבה זמן.

תודה לרב יחיאל אקשטיין, נשיא הקרן לידידות ובהצלחה לאלי כהן בתפקיד.

אנחנו ממשיכים הלאה. מר עודד פויר, מנהל פרויקט הבית, ההסתדרות הציונית העולמית. בבקשה.

בוקר טוב לכולם, לכל המכובדים, לכל השותפים, אפשר להגיד, בעשייה של העלייה. רציתי רק דגש קטן, ההסתדרות הציונית העולמית הקימה את היחידה לעידוד עלייה לפני כשלוש שנים, כשאנחנו שמנו במוקד שלנו את העבודה על עידוד עלייה. לצד העבודה המצוינת של הסוכנות בכל נושא התהליך אנחנו החלטנו ללכת על כל הנושא המקדים של עידוד העלייה ולראות איך אנחנו פותחים את המעגלים. אם אפשר לתת אולי דגש לעשייה שלנו, זה הרצון לעבוד עם הקהילות, בתוך הקהילות ולהגיע לכמה שיותר אנשים. דוגמאות קטנות, עכשיו סיימנו כמה פרויקטים משמעותיים בתקופה האחרונה, חלק לבד, חלק עם הסוכנות היהודית, חלק גם עם משרד הקליטה. דוגמה אחת זה שבת לך לך, או פרויקט לך לך, כי הוא מתרחב להרבה שבתות, שהיום אנחנו מגיעים להרבה מאוד מקומות ברחבי העולם, לעשרות רבות של קהילות ומדברים על עלייה וקהילות שפעם לא היו אומרים שם עלייה כי זו הייתה מילה גסה, או למקומות יותר רחוקים שבכלל לא היו רואים נציגים מישראל ואנחנו פותחים להם את המעגלים בצורה מאוד מאוד משמעותית. כמובן שמציגים את ישראל ברמה פרקטית.
אנחנו אחרי סיור מאוד מאוד מעמיק, ארוך ומוצלח בדרום אמריקה, ביחד עם הסוכנות וגם עם ארגוני העולים, שזה עוד גוף מאוד מאוד חשוב, כי כמו הרשויות המקומיות, שמקבלים אותם בקליטה, גם ארגוני העולים זה איזה שהוא חיבוק חם שהם מקבלים מאנשים בדיוק כמוהם, שעשו את המעשה לפני. גוף מאוד חשוב שחשוב לנו להיות איתם. ולפני שבוע גם היה יריד עלייה גדול בלונדון. היו הרבה ירידים, אבל אני חושב שהמיוחד השנה זה המעורבות המשמעותית עם גופים בקהילה.

כך שביחד עם כל התהליכים הנפלאים שקורים, ביחד עם החברה שעכשיו קמה והמוסדות הלאומיים אמורים להביא אותה ביחד עם ועדת ההיגוי בראש מנכ"ל המשרד, אני חושב שאנחנו רק מתחילים להבין את גודל הפוטנציאל. ככל שנהיה יותר בשטח, ככל שנגיע ליותר קהילות, ככל שנפתח את האופציה האמיתית לעלות לישראל המספרים יגיעו ויגידו בגדול, כי אנחנו רואים חזרה של דברים שלא היו הרבה זמן, כמו למשל גרעיני עלייה של קבוצות ושל קהילות שרוצים להגיע ביחד, במשותף, למקומות, ושוב, ממקומות טובים בעולם, אנשים שיש להם חיים נפלאים איפה שהם נמצאים, אבל הם רוצים להגיע לכאן. לא בורחים, אלא פשוט רוצים לבנות את החיים שלהם בישראל.

אני מאמין שעם המשך השותפות, שמקבלת עכשיו תוקף מאוד רציני עם החברה לעידוד עלייה, עם העבודה של כל מי שיושב סביב לשולחן אנחנו בהחלט נגיע לאותם יעדים שציין פה המנכ"ל. אז בהצלחה לכולנו.

תודה.

יושב ראש מועצת ארגוני העולים, מר מאיר לב.

אני רוצה באמת לברך על שיתוף הפעולה שרוצים לעשות בכל הארגונים, מזמן היה צריך להיות איזה שולחן שכולם ביחד ולא כל חודש מופיע מישהו באיזה מדינה ואחרי שבוע מופיע ארגון אחר, שבסופו של דבר יהיה משהו מאורגן כללי. כמו שעודד אמר, עכשיו חזרנו מדרום אמריקה - - -

סליחה, אתה יכול להסביר קצת על הארגון שלך?

כן. אני מייצג את מועצת ארגוני העולים, זה כ-25 ארגוני עולים שמייצגים את כל המדינות שיש מהם עלייה, אמריקה, קנדה, צרפת, התאחדות דוברי רוסית, אמריקה הלטינית, העלייה מטורקיה. בדרך כלל יש לנו צוותים מאוד קטנים של עובדים, הרוב זה מתנדבים. יש מתנדבים בכל עיר שמדברים את השפה של העולה. קליטה טובה מביאה יותר עלייה. לארגוני העולים יש קשרים בכל המדינות בגלל שהם באו מהמדינות האלה, הם מכירים את המנהיגות ויכולים לעזור המון בעידוד עלייה ובקליטה של העולים בכל עיר ועיר ואנחנו מכירים את הבעיות שיש בכל עיר. אם אני אתן דוגמה קטנה, נגיד כמו שאמר עודד ממשרד הקליטה, יש פרויקטור שנסע עכשיו איתנו לדרום אמריקה לעידוד עלייה לירושלים. אבל כאשר עולה צריך לשלם פר יום כדי שתהיה לו דירת קלט, אז זה חסם. משפחה שבאה עם שלושה ילדים ואין לה כסף לשלם כדי לחיות שבוע-שבועיים באיזה דירה והעירייה לא יכולה או משרד הקליטה או הסוכנות לא יכולים לממן את כל הדירה, אז זו בעיה, שהוא מתחיל להוציא כסף מהיום הראשון. אלה דברים קטנים שעושים את ה - - -

משרד הקליטה אמור לממן את זה, משפחה כזאת מקבלת סל קליטה.

לא, בירושלים צריכים לשלם 100 שקל ליום, זה מה שאני יודע.

נכון, 100 שקל ליום.

אני חושב שזה לא צריך להיות ככה. יש ערים שלא משלמים ויש ערים שכן. כאילו שעולה לכפר סבא לא משלם ועולה שבא לירושלים כן משלם.

אני מברך על עולים שמגיעים לירושלים ולכפר סבא וגם לעכו ולנצרת, אבל המשמעות של הסיוע שאנחנו נותנים לעולים הוא סיוע שאמור לסייע להם בשכר הדירה, לפחות לחודשים הראשונים. אגב, בתקציב 2015, אם הוא יעבור, ההסכמות שאנחנו הגענו עם משרד האוצר זה על הגדלת סל הקליטה באופן משמעותי ליחידים בלמעלה מ-10% ובנוסף הגדלת הסיוע בשכר דירה גם במחצית השנה הראשונה, מה שלא היה קיים עד עכשיו וגם בשנה השנייה והשלישית הכפלת הסיוע שניתן לעולים בשכר דירה. יחד עם זאת צריך להבין, 50,000 שקל למשפחה שהמדינה נותנת לעולים שמגיעים לכאן אמורים לסייע בקליטה. אם המשפחה היא ברמה כזו שהיא לא מסוגלת, אורח החיים באזורים מסוימים הוא כזה שהם לא יכולים לעמוד בו, תשמע, אני גם לא גר במרכז תל אביב, הבית שלי ברחובות, הוא גם לא זול, לא רע, אבל המחירים הם שונים. יש הרבה חסמים שאנחנו מטפלים בהם ביחד, אבל דווקא העניין הזה של סיוע בשכר דירה, כמובן שתמיד אפשר יותר, אבל אני לא חושב שזה החסם המרכזי.

אני מדבר על השבוע-שבועיים הראשונים, שזה שונה בכל עיר ועיר, זו הבעיה. כשעולה שומע ממישהו אחר, אז זה דבר קטן שאפשר גם לטפל בו וזה כסף קטן בסך הכול.

זה גם עניין של היצע וביקוש, בירושלים יודעים שיבואו אליהם בכל מקרה.

בסדר, אבל צריכים לעזור. אם אתם יודעים, לירושלים באים הרבה זוגות צעירים עם ילדים, דתיים, שבאים לשכונות דתיות וקשה להם למצוא דירה וקשה להם גם להתחיל לשלם. ההתאחדות, אני אומר לך, מחלקת נעליים, מחלקת עגלות אוכל לילדים שבאים לרמת שלמה או בית וגן, לכל מיני שכונות דתיות שבאים בלי כלום, באים עם ילדים, זוגות צעירים, וחסר להם לכל יום, אז גם שישלמו מהתחלה זה חבל. זה דבר קטן וזה חבל, אבל זו אחת הדוגמאות.

אני חושב שמצד אחד כדאי להשקיע, עודד אמר, יותר באמריקה הלטינית. אני חושב שעוד מעט נגיע ל-100% נישואי תערובת שם וזו בעיה רצינית.

והדבר האחרון זה שיתוף הפעולה עם ארגוני העולים. אנחנו קיימים שנים והמגמה, לצערי, של משרד הקליטה, של הסוכנות היהודית, אלה שתמכו כל הזמן, כל השנים בתכניות עולים, כל שנה מקצצים בתקציבים. בסוף יש ארגונים שמגיעים למסקנה שהם לא יכולים להתקיים והם סוגרים את הדלתות והם מפסידים המון המון מתנדבים. אם המוסדות רוצים לעשות את העבודה הזאת, הפרטנית, לקחת ביד לקחת את העולה לכל מקום, תצטרכו להשקיע מיליונים, בגלל שתעשו את זה עם עובדים, עם מערכות, עם מנהלים ואנחנו עושים את זה עם מתנדבים. אני חושב שצריכים לקחת אותנו קצת יותר בחשבון, לשתף אותנו יותר בשולחנות האלה המשותפים שאתם עושים ולראות איך ההתאחדויות יכולות להשקיע ולעזור לכם יותר בעידוד עלייה ובקליטה של העולים.

תודה למריו, יושב ראש מועצת ארגוני העולים. אני באמת מסכים איתך, אני ראיתי את שיתוף הפעולה של ארגוני העולים בכמה תכניות ובאמת הם עושים עבודה בהתנדבות, באמת לוקחים את העולה ביד וזה הדבר הכי חשוב.

בהקשר הזה, אל"ף, הם גם היו שותפים שלנו בוועדה להסרת חסמים ובכל הדיונים שהיו הם לקחו חלק פעיל. קבוצת ארגון קהלת, שלא נמצא פה, אבל החוברת שהם הכינו, חוברת שאתם הכנתם כמועצה, הייתה נר לרגלי הוועדה כפורמט של הסרת חסמים בתעסוקה. אנחנו רואים בארגוני העולים מרכיב חשוב בהליך קליטת העלייה והסיוע. רק אנקדוטה, הוא דיבר על עלייה מדרום אמריקה, אז קפץ לי לזיכרון, אני גם יודע את הרקע שלך, בדיוק פגשתי לפני שבועיים ג'ודוקה שעלתה מברזיל, שאנחנו מסייעים לה, יש מלגה שמשרד העלייה והקליטה נותן לספורטאים שהם ברמה תחרותית ואולימפית.

רק אני לא קיבלתי אותה.

באת מוקדם מדי.

נקווה שהיא תביא לנו מדליה.

עוד מעט תהיה לך אחת מהולנד שתביא מדליה.

כן, יש הולנדית בדרך.

אנחנו ממשיכים. אלן זיתון, בבקשה.

אני מזכ"ל של עמותת בוגרי אקדמיה מצרפת בישראל. אנחנו עמותה התנדבותית לגמרי, לא מקבלת שום כסף, רק תרומות מהחברים של העמותה. התפקיד שלנו הוא בעיקר בוודאי לעזור למי ששוקל עלייה מצרפת או כבר עשה עלייה, בהכנה שלו או בקליטה שלו, וגם לעזור לאנשים. קודם כל אני רוצה באמת להודות למי שפה בחדר הזה על העבודה. אם אני מסתכל על מה שקרה לפני שלוש שנים, בתחום של העלייה מצרפת, יש שיפור משמעותי ביותר ובן אדם אחד פה בחדר הוא אחד מהמנועים, אני מדבר על עודד פורר, שבאמת גרם לאיזה סוג של חזון חדש, ואני רוצה באמת להודות לך על זה. עכשיו קידמו את הדברים, יש פרויקטים, יש מישהו שהיום, אריאל פיקאר, מטפל במיוחד בעלייה מצרפת. זה אחד חדש במשרד שאחראי על זה, זה כבר סימן מאוד חשוב.

הנקודות שאני רוצה להעלות זה אלוהים הוא בפרטים. אני חושב שאנחנו שומעים המון החלטות, לא רק מהמשרדים, גם מאנשים שהם בתחום הפוליטי, והרבה אנשים עובדים בתחום העלייה, אנחנו שומעים הרבה בתקשורת על עלייה, ההבדל בין הצלחה וכישלון יהיה בפרטים הקטנים. דוגמה, מדובר היום על רופאי שיניים, לעבוד על הפרטים האלה. ראינו בעבר שמשרדי ממשלה שרוצים לא לעזור לעלייה של העולים האלה פשוט מוסיפים כל מיני שאלות של המבחן התיאורטי לפרקטי ואז מאוד קל להביא מחדש את החסם שבעצם החוק רצה להוריד. אז אני מבקש באמת, התפקיד הוא לא בסוף יצירה של שינוי חקיקתי, זה בפרטים הקטנים יום יום, עד שבאמת זה עובד בצורה מאוד מאוד חלקה.

נקודה שנייה, אני חושב שבעיריות הרבה כסף הולך לכל עירייה. מאוד הייתי שמח לשמוע איך משרד הקליטה שמביא הרבה כסף עושה פיקוח על הכסף הזה, בודק שהכסף הזה הולך בפועל לעולים שצריכים אותו, גם העולים מצרפת, וזו אחת הנקודות המאוד חשובות.

הנקודה השלישית שאני רוצה להעלות זה הנושא של עבודה טרום עלייה. בתכנית שבנינו אז, בדצמבר 2003, שהייתה אחד הבסיסים לעבודת הממשלה, ראינו שיש אוכלוסייה פשוטה ואני מקווה שאני טועה, אבל אנחנו רואים היום את העלייה מצרפת וזה הקצפת. זאת אומרת מדובר על אנשים שהיו עושים עלייה, אם לא עכשיו, עוד שנה, אבל הם היו עושים עלייה, ובעצם כל התהליכים והעבודה שלנו גורמים להם לעשות עלייה יותר מהר ואז מקבלים את הקצפת. השלב הבא של העלייה מצרפת זה אגוז הרבה יותר קשה, זה סוגי אנשים שונים לגמרי, לא כולם מחוברים לבית הכנסת, אלה אנשים חילוניים לגמרי, הרבה מהם, אלה אנשים שהם לא בקהילות, אנחנו לא מגיעים אליהם, אנחנו לא מכינים שום תכנית, אלה אנשים שבאים לישראל להכין את העלייה, שנה-שנתיים באים וחוזרים, באים וחוזרים - - -

אלן, אנחנו ממשיכים אחרי זה, יש לנו דיון הבא ממש ממוקד על - - -

אז נעלה את הנושא הזה.

פה תקצר, כי אנחנו נתמקד וניתן לך במה להגיד הכול.

אין בעיה, אז אני מקווה שנעלה את הנושא הזה בדיון הבא, אבל אני חושב שצריך לדון, אוקיי, מקבלים את העלייה הקלה, מה עושים כדי לגרום שהעלייה הבאה, הגוש הגדול, יגיע ל-10,000.

תודה.

דב, אתה רוצה להתייחס עכשיו?

רק מילה אחת. אני רציתי לברך על הכיוון וההחלטות בממשלה שאנחנו שומעים. אני חושב שבלי אסטרטגיה, בלי שאנחנו חושבים לטווח הארוך, אנחנו מפספסים משהו גדול, כי יש פוטנציאל בכל העולם. אנחנו מדברים עכשיו על 20,000 או 30,000, אנחנו חייבים להגדיל את המטרה, כי אני חושב שזה משהו לא רק טוב לעולם היהודי, אלא דווקא למדינת ישראל, ואני באמת רוצה לברך את כל הארגונים ואת כל שיתוף הפעולה. לשבת בוועדה ולשמוע ציונות, זה כיף, כבוד היושב ראש. אני חושב שעשינו משהו גדול. רק שאנחנו חייבים גם להדגיש, אני חושב, שמטעם הממשלה, זה לא ביקורת כלפי המנכ"ל או השרה, אבל צריכים לעשות יותר. כל הנושא של התארים הראשונים, אנחנו כבר כמעט שנתיים בתוך המאבק, יש התקדמות, אבל כאשר מדברים על איזה מחסומים יש לעולים שרוצים להגיע, זה בעצם, אני חושב. כאשר שומעים שלא יהיה להם את היכולת להמשיך במקצוע שלהם, או שזה ייקח כמה שנים ויהיה בלגן הם לא רוצים את זה. ברגע שאנחנו פותרים את זה, אני חושב שאנחנו נראה גל של עלייה של אנשים שרוצים להגיע ולהיות חלק ממדינת ישראל ובעזרת ה' אנחנו נמצא את הכוח לנהל את המאבק נכון ולהגיע להצלחות.

תודה רבה לחבר הכנסת ליפמן. אני באמת מסכים איתך שמעבר לציונות יש היבטים כלכליים ואם באמת נכיר וקצת נקל אז אנחנו נקבל פה אנשים הכי איכותיים שיתרמו רבות לישראל. כל המשרדים צריכים להתייצב ואנחנו בוועדה הזאת ניתן לכם פלטפורמה, נזמן משרדים רלוונטיים, אם זה משרד הבריאות, או כמו שזימנו את משרד התחבורה והצלחנו להוריד את התיאוריה. כמו שאמרו כאן, זה באמת בנקודות הכי קטנות ואם נשפר את הנקודות הקטנות זה יביא את המעשים הגדולים.

אני נסעתי לדיון הזה והיו הרבה פקקים וחשבתי שכולם יאחרו, אבל אנשים הגיעו והגיעו בזמן. אני נסעתי קצת עם חששות, כי שמעתי על הרבה גופים ולא ידעתי איך זה עובד והאם זה טוב לעלייה, האם זה פחות טוב, ואני חושב שאני יוצא מהדיון הזה די רגוע, אפילו מרוצה. אני רואה כאן סביב השולחן הרבה אנשים שאכפת להם. אני כן רואה גם בהקמה של החברה לעידוד העלייה מעשה נכון. זה עוד כסף, נביא עוד עולים, מתקצבים פרויקטים מסוימים שיביאו לנו גם עלייה בכללי, אבל גם פרויקטים ייעודיים שהם מאוד חשובים, כמו רופאים, אחיות, כל מיני מקצועות דרושים. אני חושב שחשוב מאוד להתמקד במה שהיום השוק דורש. אני כן מרוצה מההצטרפות של קרן הידידות לעניין, כמובן כל הגופים שעוסקים. אני גם רוצה לברך את הסוכנות, היינו ביום חמישי לפני שבוע-שבועיים בנתניה וראינו איך הם עושים שינוי מעמד יחד עם משרד הפנים, הם לא נותנים לעולה בכלל להגיע למשרד הפנים אלא עושים את זה במשרדים של הסוכנות וזה מאוד מקל על העולים, הם לא שומעים את הרעש המיותר בתוך משרד הפנים ודחיפות מיותרות, אלא עושים את זה במקום הרבה יותר רגוע. ביקשנו שזה גם ישליך על עולים אחרים. צריך לקחת ולנצל את המודל הזה לטובת כלל העולים.

אני חושב ש-2014 היא שנת שיא אחרי הרבה הרבה שנים, אני מקווה שגם 2015 תהיה שיא ושכל שנה יהיה שיא, כי אנחנו מדינת עלייה. אבל אחרי זה הקליטה, והקליטה, כמו שאמרו כאן, לא פחות חשובה, כי עולים שמגיעים ונתקלים בקשיים - - -

אין עלייה בלי קליטה.

אין עלייה בלי קליטה ואין קליטה בלי עלייה.

חברים, תודה רבה ואנחנו עוד מעט נמשיך לדיון הבא.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:50.>