PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
26/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 332>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ד' בכסלו התשע"ה (26 בנובמבר 2014), שעה 9:30

<הצעת חוק האומנה, התשע"ג-2013, של חה"כ קארין אלהרר, אורלי לוי אבקסיס, חיים כץ, עדי קול, יפעת קריב, שלי יחימוביץ', עליזה לביא, מיכל רוזין, פנינה תמנו-שטה, מרדכי יוגב, רות קלדרון, אילן גילאון, שמעון אוחיון, דב ליפמן, מיקי רוזנטל, עפר שלח, ניצן הורוביץ, דב חנין (פ/1478) - הכנה לקריאה ראשונה>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי
יעקב מרגי

עדי קול

מיקי רוזנטל

קארין אלהרר

>
מוריה כהן בקשי - עו"ד, משרד המשפטים

שלווה ליבוביץ - מפקחת ארצית אומנה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אריה שמש - מפקח ארצי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דנה שני עצמון - מפקחת אומנה מחוזית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רינת וייגלר - עו"ד, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דני ז'ורנו - סגנית מנהלת אגף פסיכולוגיה, משרד החינוך

בלה רדונסקי - עו"ד, עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

גיא הרמתי - רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד

ציון מזרחי - מנהל תחום ילדים, המוסד לביטוח לאומי

ריקי שנזיק - אגף ילדים, המוסד לביטוח לאומי

עירית עמיאל - מרכזת בכירה, הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

אורית עמיאל - מנהלת שרות האומנה, מכון סאמיט

טלי חלף - סמנכ"ל מקצועי, עמותת אור שלום

זכי זכריה חרוב - מנכ"ל שחר, חברת רווחה ומשפחה

יובל פת - לוביסט

נעה בן שבת
בלה רדונסקי

וילמה מאור

אהובה שרון, חבר המתרגמים
<הצעת חוק האומנה, התשע"ג-2013, של חה"כ קארין אלהרר, אורלי לוי אבקסיס, חיים כץ, עדי קול, יפעת קריב, שלי יחימוביץ', עליזה לביא, מיכל רוזין, פנינה תמנו-שטה, מרדכי יוגב, רות קלדרון, אילן גילאון, שמעון אוחיון, דב ליפמן, מיקי רוזנטל, עפר שלח, ניצן הורוביץ, דב חנין (פ/1478) - הכנה לקריאה ראשונה>

בוקר טוב. יום רביעי בשבוע, ד' בכסלו, ה-26 בנובמבר 2014 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק האומנה, התשע"ג-2013 של חברות הכנסת קארין אלהרר, אורלי לוי אבקסיס וחבר הכנסת חיים כץ. החתימו אותי, אני לא יודע למה, לא עבדתי על זה יותר מדי אבל אני אעזור לקדם את הצעת החוק. יתר חברי הכנסת לא נמצאים כאן ולכן אני לא מציין את שמותיהם.
גברתי היועצת המשפטית, תגידי לנו היכן אנחנו עומדים ומה קורה.

בדיון הקודם הסברנו שאנחנו מגיעים לכאן עם נוסח שהוא מעט שונה מהנוסח המקורי של הצעת החוק. עשינו עיבודים ראשוניים לפני הדיון בוועדה כדי להביא את הנוסח. לא רואים אותם כאן אבל אפשר להשוות אותם בקלות לנוסח בקריאה הראשונה.

היו כבר הצבעות.

כן. היו הצבעות. הוועדה הצביעה על סעיפים 1, 3, 4 – לדעתי לא הצביעו אבל אישרו אותו – ו-5. סעיף 2, סעיף ההגדרות, נשאר פתוח בשלב הזה. עלו לגביו כמה שאלות וגם אמרנו שיישאר פתוח כי אולי יחולו בו שינויים.

אם כן, אישרנו את סעיף 1. 3, 4 ו-5.

כן.

לאור דבריה של היועצת המשפטית, מאחר שדנו בסעיפים 4 ו-5, אנחנו נצביע על סעיפים 4 ו-5.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיפים 4 ו-5 אושרו

שני חברי הכנסת שנמצאים כאן ויש להם זכות הצבעה, אישרו את סעיפים 4 ו-5.

נעבור לסעיף 6. אם למישהו יש הערה, יאמר שהוא מתנגד או משהו כזה. אם לא, אנחנו מצביעים ומתקדמים.

סימן ד' – זכויות ילדים

6.
זכויות באומנה ובבחירת משפחת אומנה
(1) ילד באומנה זכאי, בין השאר, לזכויות לפי סימן זה לשם הבטחת יכולתו לחיות במסגרת משפחתית חלופית לבית הוריו, המספקת לילד את מכלול צרכיו, פועלת לשמירת וטובתו ומיישמת את זכויותיו לפי חוק זה, ובחירת משפחת האומנה עבורו תיעשה מתוך חתירה למימוש זכויות אלה.

(2) משפחת האומנה ומנחה האומנה – פונקציה שנכללה כבר בהגדרות ונראה אותה אחר כך יותר בפירוט - יפעלו לקידום מיצוי זכויותיו של הילד על פי כל דין, בתחומי חייו השונים.
7.
הזכות להתפתחות

זכותו של ילד לחיות בתנאים ובסביבה אשר יאפשרו לו, במרב המידה האפשרית, התפתחות אישית ומימוש היכולות והפוטנציאל שלו, לרבות התפתחות גופנית, נפשית, רגשית, שכלית וחברתית.

8.
הזכות להגנה

זכותו של ילד להיות מוגן מפני כל צורה של ניצול ופגיעה, לרבות פגיעה פיזית, נפשית, הזנחה, והתעללות, וכן להיות מוגן מפני כל צורה שלך טיפול אכזרי, בלתי אנושי או משפיל, ושל ענישה גופנית, נפשי או משפילה.

9.
הזכות לקשר עם הורים ובני משפחה


זכותו של ילד לדעת מי הם הוריו, להכיר את הוריו ואת בני משפחתו, ולשמור על קשר אישי עמם.

אנחנו מדגישים את זה גם בנושא של אומנה בגלל שהוא עובר למסגרת משפחתית אחרת, אבל הקשר עם ההורים הוא מאוד יסודי וחשוב.

אם הוא רוצה.

אני חושבת שמטפחים את זה במכלול הנסיבות.

אם הוא רוצה.

אחרי כן נראה את פירוט ההוראות ואת היישום שלהן.

10.
הזכות ליציבות


זכותו של ילד כי ייעשה מאמץ מרבי למניעת העברתו בין מסגרת השמה חוץ ביתית אחת לאחרת.

המטרה היא שהוא יישאר במקום שיהיה מקום יציב ומוגן עבורו.

11.
הזכות להשתתפות
(1) זכותו של ילד להביע את רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו ולהישמע בחופשיות, בכל עניין הנוגע לו, לאחר שניתן לו מידע כאמור בסעיף 13. אופן ההבעה ודרכי השמיעה יהיו בהתאם לגילו, לכשריו המתפתחים ולצרכיו המיוחדים.

(2) זכותו של ילד כי לרצונו, לרגשותיו, לדעותיו ולעמדה שגיבש בעניין הנדון יינתן משקל ראוי בהתאם לגילו ולכשריו המתפתחים.

(3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי גורם מוסמך הדן בעניינו של ילד, שלא לשמוע את הילד, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, אם שוכנע כי תיגרם לילד פגיעה ממשית מהבאת הנושא בפניו, העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה.

(4) נדרש גורם מוסמך להחליט בעניינו של ילד, רשאי היושב בראשו – של הגורם המוסמך - מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא להביא בפני מי מן הצדדים או המוזמנים לדיון דברים שהביע הילד לגבי רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו, כפי שהביעם, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הפגיעה שתיגרם לילד אילו יובאו הדברים עולה על הפגיעה מאי הבאתם.

הילד אמר שהוא מעדיף להיות כאן הוא במקום אחר, אם הנסיבות הן כאלה – אפשר לא להביא אותם בפני מי מן הצדדים.

12.
הזכות לזהות ולרציפות תרבותית

(1) זכותו של ילד כי בחירת משפחת האומנה תיעשה תוך חתירה לשמירת רציפות ויציבות בקשריו הרגשיים, בחינוכו, ברקעו האתני, הדתי, התרבותי והלשוני, ובמאפייניו הייחודיים האחרים.
(2) זכותו של ילד במסגרת ההשמה לזהות אישית ותרבותית, לרבות זכות לשמירת שמו, שפתו והדת והתרבות שלו.
זאת אומרת, זה שהוא נכנס למסגרת תרבותית אחרת, לא מנטרל אותו.

אנחנו מצביעים על סעיפים 6 עד 12 כולל. מי בעד.

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיפים 6 עד 12, כולל - אושרו פה אחד

סעיפים 6 עד 12, אושרו על ידי כל חברי הכנסת שנמצאים כאן והם שניים במספר.

13.
הזכות למידע

(1) זכותו של ילד לקבל, בעת ההשמה – גם במהלך התהליך שהוא מושם במשפחה וגם בעת שהותו במשפחה - ובכל שלב של ההשמה והשהות במשפחת האומנה, מידע בהתאם ליכולתו להבין, על מצבו, צרכיו, הליכים שמתקיימים בעניינו, תכניות הנוגעות אליו, החלטות שנתקבלו לגביו, משפחת האומנה שבה הוא מושם, וכן על מנגנוני תלונה אליהם הוא יכול לפנות ועל זכויותיו לפי חוק זה.
אנחנו לא עומדים מעל ראשו של הילד. הוא צריך להיות שותף לתהליך ולקבל מידע על כך.

(2) על מסירת המידע לילד יהיה אחראי מנחה האומנה או גורם מקצועי אחר הנוגע בדבר, שיסביר לילד את המידע, בשפה המובנת לו ובאופן התואם את גילו, את כשריו המתפתחים ואת צרכיו המיוחדים.

(3) על אף האמור בסעיף זה, לא יימסר המידע במלואו לילד שאינו מעוניין לקבלו, או במקום שהגורם האחראי על מסירת המידע, שוכנע, מנימוקים שיירשמו, כי לילד תיגרם פגיעה במימוש זכותו למידע העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה.

משרד המשפטים. אני רוצה להיות בטוחה שהסעיף של חובת הנמקה חל כאן או שאולי כדאי כאן לציין במפורש שהגורם המוסמך ינמק מדוע.

נדמה לי שכתוב, מנימוקים שיירשמו.

בסדר.

גם בסעיף 11(ג) שקראנו קודם, שמאפשר לשלול ממנו את הזכות לא לשמוע אותו.

14.
הזכות לפרטיות

זכותו של הילד לפרטיות ולשמירת צנעת חייו על פי כל דין לרבות בכל הנוגע למידע אודותיו, בכפוף למגבלות הדרושות לשם שמירה על טובת הילד או טובתם של ילדים אחרים הנמצאים במשפחת האומנה.

15.
הזכות לחינוך

(1) זכותו של ילד כי בבחירת משפחת האומנה המתאימה עבורו יינתן משקל ראוי לאפשרותו להגשים את זכותו לחינוך על פי כל דין.

(2) זכותו של ילד שלא להיות מופלה במימוש זכותו לחינוך על פי כל דין, מחמת היותו מושם במשפחת אומנה, ובכלל זה לא להיות מופלה בידי מוסד חינוך או רשות מקומית בשל השתייכותו למסגרת של משפחת אומנה, לרבות בכל הנוגע לכל אחד מאלה:

(1) רישום תלמיד, קבלתו או הרחקתו ממוסד חינוך.

(2) תכנית לימודים.

(3) זכויות וחובות התלמידים במוסד החינוך לרבות כלי המשמעת במוסד והפעלתם.

(3) לעניין סעיף זה, "מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949.

הסעיף הזה נראה כאילו שלמישהו יש איזשהו מקום לחשוב שילד באומנה לא זכאי לחינוך. יש עוד הרבה דברים שילדים זכאים להם.

יענה חבר הכנסת מרגי. כבוד הרב מרגי.

בתוך עמי אנוכי יושב. גם ב-2014 שהסתיימה ומתחילה שנת 2015, יש עדיין מוסדות חינוך שיסתכלו גם על זה ויכולים להפלות אותו בגלל שהוא בא ממשפחת אומנה. אם אתה רוצה פירוט יתר, ראה מגזרים, לצערי הרב ואני אומר את זה בצעד.

אם אתם רוצים להתחיל דיון ולא לקדם, בסדר.

אתה לא מכיר את זה? אתה לא יודע את זה?

אנחנו רוצים לקדם ולא לשרוף שעה על השאלה. אם זה היה משהו שמזיק או מרע, הייתי אומר ששווה להקדיש את הזמן.

אם אתה אומר שזה מובן מאליו אבל זה לא מובן מאליו.

ממשיכים.

16.
הזכות לפנאי

זכותו של ילד באומנה לפנאי ולמנוחה, וזאת בין השאר וככל שניתן, באמצעות יצירת מגוון אפשרויות לילד ליהנות מפעילויות תרבות, ספורט ואמנות.

אנחנו מצביעים על אישור סעיפים 13 עד 16, כולל. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיפים 13 עד 16, כולל – אושרו פה אחד

שלושת חברי הכנסת הנוכחים שיש להם זכות הצבעה, אישרו את סעיפים 13 עד 16.

17.
הזכות להגיש תלונה

זכותו של ילד להגיש תלונה באופן חופשי בכל עניין הנוגע לו לפי חוק זה, בדרך אשר תואמת את כשריו המתפתחים ואת צרכיו, ותוך שמירה על פרטיותו.

בהמשך יוסדר המנגנון לכך.

18.
זכויות ילדים עם מוגבלויות


זכותו של ילד עם מוגבלות שנקבע לגביו כי טובתו מחייבת את השמתו באומנה, שמשפחת האומנה תספק לו את מכלול צרכיו ותדאג למימוש זכויותיו בשים לב למוגבלותו ולהתאמות ככל שיידרשו, ותוך חתירה לבחירת משפחת אומנה אשר תאפשר נגישותו לשירותים התואמים את מוגבלותו, והכול ברוח עקרוניות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.

19.
זכות לשירותים ולהטבות

ילד במשפחת אומנה זכאי לכל הזכויות, השירותים וההטבות להם זכאי ילד שהינו תושב הרשות המקומית שבה מתגוררת המשפחה האומנת לרבות בכל הנוגע לשיוכו למוסדות חינוכיים ברשות המקומית ולפעילויות העשרה, פנאי ונופש בה ולרבות שירותי בריאות.

אמנם משפחתו הביולוגית באה מרשות מקומית אחרת, אבל הוא שייך למשפחת האומנה ומקבל את הזכויות.

אנחנו מצביעים על אישור סעיפים 17 עד 19.

שאלה להבהרה שאני לא בטוחה בה. האם לא יובן מזה שזכויות מסוימות שנמצאות ברשות המקומית של מקום המוצא שלו יישללו?

אחר כך יש לזה התייחסות. זה נשמר לו.

זה יינתן ברשות החדשה ואנחנו יודעים שהילדים האלה לפעמים נמצאים אצל ההורים.

זה כתוב בהמשך.

לא שאת את זה עת ישבתם יחד?

זה בחוק. בהמשך זה כתוב שלא ייגרעו זכויותיו עת הוא מגיע לחופשות הביתה במקום מגוריו.

נבדוק אם צריך להבהיר בנוסח. זה כמובן לא גורע מזכויותיו בעת שהוא שוהה עם משפחתו.

בזמן העתידי, עת תשבו על הנוסחים, תבדקו ואם חלילה יקרה שפגענו בחלק מזכויותיו, אנחנו נעשה רביזיה על הסעיף ונאשר אותו כפי שצריך להיות.

כרגע אנחנו מסכימים על העיקרון.

כן. אנחנו מצביעים על אישור סעיפים 17 עד 19, כולל. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיפים 17 עד 19 אושרו

שלושת חברי הכנסת שנמצאים אישרו את סעיפים 17 עד 19.

פרק ב': רישוי אומנה

20.
איתור אומנים והכשרתם

המשרד או מי מטעמו יפעל לאיתור, גיוס והכשרת אומנים.

21.
ממונה על רישוי אומנה ומאגר מידע

השר ימנה עובד מבין עובדי משרדו אשר יהיה אחראי על מערך רישוי האומנה, ועל מאגר המידע.

22.
מאגר מידע

(1) השר יקים מאגר מידע ממוחשב שיכלול מידע בדבר בקשות למתן רישיון אומנה ורישיונות אומנה שניתנו, סוגיהם ותנאיהם, לרבות תוקף הרישיון או הרישיון הזמני, לפי העניין.
(2) השר יקבע הוראות בדבר מאפייני מקבל הרישיון שייכללו במאגר, ובדבר ניהול המאגר, אבטחת המידע שבו, ותנאים לעיון במידע ולמסירת מידע מהמאגר למפקחים ולגופים המפעילים.
כמובן אנחנו נדבר אחר כך על ההוראות הנדרשות לאבטחת המידע. זה כמובן מידע רגיש שנוגע לילדים ולמשפחות האומנה.

אני רוצה לציין שהנושא של רישוי האומנה הוא נושא חשוב ומהותי. גם היום נבחנות משפחות האומנה אבל הדבר הזה יוסדר כעת.

23.
בקשה לשמש כאומן

(1) אדם המעוניין לשמש כאומן (להלן – המבקש), יגיש למונה על רישוי האומנה בקשה לקבלת רישיון אומנה, לפי חוק זה.
(2) השר יקבע הוראות לעניין בקשה לרישיון אומנה ובקשה לחידוש רישיון אומנה, לרבות הפרטים שתכלול והמסמכים שיצורפו אליה, ולעניין שינוי רישיון אומנה או ביטולו.

(3) היה למבקש בן זוג המתגורר עמו, תוגש הבקשה גם על ידי בן הזוג ויחולו כל הוראות חוק זה המתייחסות למבקש על שני בני הזוג, יחד ולחוד, לפי העניין.
זאת אומרת, לא יכול להיות מצב שבו שני בני זוג מתגוררים בבית אחד ואחד הוא הורה אומנה והשני לא קשור לנושא. הם צריכים שניהם להיות מחויבים לנושא הזה.

במצבים של נישואים שניים במהלך האומנה, זה נמצא בהתאמה?

אני חושבת שזה אחד מהשינויים.

צריך ליידע. זה כתוב בהמשך.

24.
תנאים לקבלת רישיון אומנה
(1) רישיון אומנה יינתן למבקש לאחר שעבר הכנה והכשרה לתפקיד, חוות דעת בדבר הערכת כשירות שנערכה לו מעידה על התאמתו לתפקיד, והתקיימו בו התנאים הבאים:

זאת אומרת, הוא גם צריך לעבור הכנה והכשרה, גם צריכה להיות חוות דעת שתומכת בכשירותו ומעידה על התאמתו לתפקיד וגם מתקיימים בו התנאים הבאים.

(1) הוא תושב ישראל.
(2) מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 56 שנים.
כאן אנחנו מגבילים את הזכות הזאת לגילאים מסוימים. אני מבינה שהרקע לזה הוא חוץ האימוץ.

השאלה אם צריך לסגור את עצמנו במגבלות כאלה.

יש ועדת חריגים. החלטות חריגות.

בהמשך יש רישיון אומנה חריג.

(3) הוא יודע קרוא וכתוב ובעל השכלה של עשר שנים לפחות.
(4) אין לו, או לכל אדם המתגורר עמו, לקות נפשית, מגבלה או מחלה אשר יש בהם כדי לפגוע בילד בצורה כלשהי או כדי לפגוע ביכולתו לשמש כאומן.
(5) הוא וכל אדם המתגורר עמו אינם סובלים מהתמכרות לסמים או לאלכוהול.
(6) הוא בעל הכנסה קבועה, ואם מדובר בבני זוג, לפחות אחד מהם בעל הכנסה קבועה כאמור.
(7) למבקש מקום בביתו אשר יש בו בכדי לאפשר את התפתחותו התקינה של ילד ואת מימוש זכויותיו לפי חוק זה.
(8) ילדו של המבקש לא הוכרז קטין נזקק כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הנוער.
(9) המבקש לא הוכרז פסול דין ולא מונה לו אפוטרופוס.

הבנתי שהולכים לשנות את המינוח פסול דין.

נעשה תיקון עקיף.

(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן רישיון אומנה לאדם שהוא או אדם המתגורר עמו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי כי יקבלו רישיון אומנה, ולא תלויים ועומדים נגדם הליכים בשל חשד לביצוע עבירה כאמור.

זה סעיף יותר כללי. אנחנו מדברים על אנשים שאו הורשעו או תלויים ועומדים נגדם הליכים בנושא כזה, אבל כמובן רק עבירות שמעוררות חשש לתפקוד שלהם כאומנים.

הסעיף הכללי הזה הוא בסדר גמור. אני חושב שבנפרד מהסעיף הזה צריך להחיל סעיף מיוחד מפורש האומר שמי שהורשע בעבירת מין ומי שהורשע באלימות כלפי ילדים. ביתר יכול להיות שיקול דעת אבל בשניים האלה, לא יכול להיות שיקול דעת.

אתה צודק. בלי שיקול דעת.

בסדר.

יש לנו נוסח כזה שאפשר להלביש אותו כאן.

שהוא גם כולל הוראה כללית וגם את העבירות האלה.

עשינו את זה בחוק הפונדקאות.

אדוני, זה יצורף לנוסח.
(3) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן רישיון אומנה למבקש שיש לו בן זוג המתגורר עמו, אלא אם כן יינתן רישיון אומנה כאמור גם לבן הזוג.

(4) הממונה על רישוי האומנה רשאי לסרב לתת רישיון אומנה, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אף אם מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כאומן.
כלומר, הרשימה הזאת היא לא הממצה את כל השיקולים אלא יש גם שיקול דעת מעבר לכך וכמובן צריך לתת הזדמנות לטעון את הטענות.

25.
רישיון אומנה חריג

(1) התקיימו נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הילד המצדיקות הענקת רישיון אומנה למבקש שלא עמד בתנאי מהתנאים לרישיון שבסעיף 24, או שלא התקיימה לגביו הוראה אחרת מהוראות חוק זה, רשאי הממונה על רישוי האומנה, בהמלצת המפקח הארצי על האומנה, לתת למבקש רישיון אומנה חריג, ורשאי הוא לקבוע בו תנאים ולהתנות את תוקפו.

זה לעניין הגבלות הגיל, לעניין הגבלות אדם אחר במשפחה.

אני מבקש שהחריג הזה לא יחול על העבירות שהזכרתי קודם.

נכון. זה כתוב לנו בסעיף קטן (ג) בו אנחנו מדברים על התנאים.

(2) לבקשה תצורף חוות דעת של מנחה אומנה בדבר התאמתו של האומן לתפקיד בהתחשב בנסיבות המיוחדות לפי סעיף 26.

(3) לא יינתן רישיון אומנה חריג למבקש שלא התקיים בו תנאי מהתנאים שבפסקאות (1) – תושב ישראל - (4) – יש אדם עם לקות נפשית שיכול לגרום לפגיעה בילד או ביכולת לתפקד כאומן - (5) – אלכוהול וסמים - (6) – הכנסה קבועה - (8) – הקטין הנזקק - (9) – פסול דין - של סעיף 24(א) או שהתקיים בו תנאי מהתנאים שבסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) של הסעיף האמור.

בתקופה האחרונה יש לנו מספר מקרים בהם אנחנו מבקשים לשקול חריגה מתנאי מספר (1), שהוא תושב ישראל, שלא חשבנו על זה בעבר. אנחנו כן מבקשים להכניס אפשרות לחרוג ברישיון אומנה חריג ובנסיבות שמצדיקות כמו שמפורט, גם את סעיף (1).

למה?

כדאי.

יש לנו על השולחן כמה דוגמאות.

בהצעת החוק של אימוץ חוץ לארץ יש הגדרה שלדעתי מאוד מתאימה לנו.

תני דוגמה.

אני אתן דוגמה. יש לנו היום סיפור של ילדים מגאנה והמשפחה מגאנה שיש לה תעודת זהות כתומה ובעוד שלוש שנים, כאשר הבת שלהם תהיה בצבא, הם יקבלו תעודת זהות כחולה. הם מתאימים להיות משפחה אומנת לילד הזה מבחינת מסורת, תרבות וכולי, אבל נכון להיום הם עם תעודת זהות כתומה ואני חושבת שנכון לאשר אותם. יש לנו בעיה עם מזרח ירושלים שם יש הפרדה בין אזרחות ותושבות.

לנדון כחריגים אבל לא בחוק הראשי. לאפשר ועדת חריגים.

נכניס את זה בסעיף של ועדת חריגים.

בוועדת חריגים ולא בחוק הראשי.

אנחנו רק אומרים שאנחנו מורידים כאן את ההגבלה.

את יכולה להוריד את פסקה (1).

הורדנו את פסקה (1).

אנחנו מצביעים על אישור סעיפים 20 עד 25, כולל. מי בעד אישור הסעיפים עם השינויים שהכנסנו לגבי עבירות מין ואלימות?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיפים 20 עד 25 – אושרו עם השינויים

קארין אלהרר מחליפה את עדי קול. אנחנו כבר ארבעה חברי כנסת שמאשרים את הסעיפים.

26.
הערכת כשירות לשמש כאומן

(1) מנחה אומנה יעריך את כשירותו של המבקש לשמש אומן.
(2) מנחה האומנה ייתן חוות דעת בכתב, על פי ממצאי הערכת הכשירות, שה יקבע את התאמת המבקש לתפקיד ואת סוג האומנה בה מתאים המבקש לשמש כאומן.
מה זה כשאתם אומרים סוג האומנה?

צרכים מיוחדים, גילים.

(3) חוות הדעת תועבר למפקח על האומנה לצורך בדיקה ומתן המלצה בדבר מתן הרישיון לממונה על רישוי האומנה.
(4) המלצת המפקח על האומנה תועבר לממונה על רישוי האומנה, אשר יחליט בדבר מתן רישיון האומנה, תנאיו ותוקפו, ויודיע על החלטתו למבקש בתוך חודש ימים מעת הגשת הבקשה.
זאת אומרת, יש לנו החלטה של הממונה על פי המלצה של המפקח וחוות דעת של מנחה האומנה.
27.
הודעה על שינוי

(1) האומן יודיע לממונה על רישוי האומנה, על כל שינוי שחל בנסיבות חייו או על כל דבר אחר שיש בו כדי להשפיע על רישיון האומנה שניתן לו, לרבות פרטים המהווים תנאי לרישיון לפי חוק זה.
(2) הודיע האומן על שינוי כאמור, יבדוק הממונה על רישוי האומנה את המידע ואת הצורך לערוך עיון מחודש ברישיון, בהתאם לחוות דעתו של מנחה האומנה.
זאת אומרת, זה מחייב אותו להתייחס לשינוי ולבחון מה זה מחייב מבחינתו.
28.
תוקף רישיון אומנה, בקשה לחידושו ורישיון אומנה זמני

(1) רישיון אומנה תקף לשלוש שנים, אלא אם כן נקבע בו מועד קצר יותר.
(2) אומן או מי שבידו רישיון אומנה תקף המעוניין בכך, יגיש בקשה לחידוש הרישיון לא יאוחר משישה חודשים לפי תום תוקפו. לבקשה תצורף חוות דעת של מנחה האומנה לעניין קיום התנאים לחידוש רישיון האומנה.
(3) לא הסתיימו הליכי חידוש רישיון האומנה לפני תום תקופת הרישיון, ומנחה האומנה תמך בחוות הדעת בחידוש הרישיון כאמור, יינתן לאומן רישיון אומנה זמני אשר תוקפו לא יעלה על שישה חודשים.

29.
תנאים לחידוש רישיון אומנה

הוגשה בקשה לחידוש רישיון אומנה כאמור בסעיף 28(ב), יחודש רישיון האומנה בדרך שבה ניתן, אם התקיימו כל אלה:

(1) לא התהוו נסיבות אשר היו שוללות, לפי סעיף, 24(א) עד (ד), מתן רישיון לאומן במועד חידושו.

הערה לסעיף 29(1), לא התהוו נסיבות אשר היו שוללות. לפעמים, בדיעבד, למשל מונה אפוטרופוס לאחד מבני הזוג. אני לא רוצה שאי אפשר יהיה לחדש את הרישיון שבדיעבד הילד כבר נמצא אצל המשפחה.

יש סעיף חריגים.

יותר גמיש מאשר החריגים הרגילים.

בסדר.

אולי נוכל לשקול את זה.

כן. תשקלו את זה ביחד עם המציעה.

אולי לקריאה שנייה ושלישית.

בסדר. תסמני לך. אחרי הקריאה הראשונה. אנחנו צריכים להעביר את זה בקריאה ראשונה כי הכנסת מתפזרת בעוד שלוש שעות ואם לא נעשה זאת, כל העבודה של קארין ירדה לטמיון כי ראיתי בסקרים ש-יש עתיד מגיעה לארבעה מנדטים בכנסת הבאה.

התכוונת ל-14.

לא. ארבעה.

אם זה כך, העבודה במינוס שתיים.

לא, העבודה עולה. צריך להעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה כי הכנסת מתפזרת. אם ההצעה עוברת קריאה ראשונה, יש רציפות.

כשאתם דנים על הסעיף הזה, צריך גם לדאוג שכל עוד הילד נמצא אצל המשפחה, התשלומים המגיעים לה ימשיכו להגיע. גם היום אנחנו ערים לפעמים למצב כזה שאומרים שבינתיים הילד יהיה שם, אבל.

אתה הבנת מה אמרנו לגבי הקריאה הטרומית והראשונה? כמה זמן עובדים על החוק הזה?

למעלה מעשר שנים.

בוא נעביר בקריאה ראשונה כך שיחול עליה דין רציפות.

אני מהלשכה המשפטית של משרד החינוך. אני מתנצלת, הודעתי שאני אאחר בגלל תאונה.

לכן איחרת.

נכון. יצאתי שעתיים מקדם ביטחון, אבל זה לא עזר. יש לנו איזושהי בקשה כללית. אין לנו התנגדות להצעת החוק. אני יודעת שעברתם על הסעיפים ולכן סליחה שאני מחזירה אתכם אחורה.

של הזכות לחינוך ושל אי האפליה במשרד החינוך.

כן. יש לנו בעיה במערכת.

תדברי בסוף הישיבה. אנחנו לא חוזרים חזרה.

זה ברמה העקרונית.

לא חוזרים בחזרה. אם זה היה ברמה העקרונית, היית צריכה להיות כאן ב-7:00. אני הייתי כאן ב-7:00. קראנו את החומר.

זה משהו מאוד חשוב.

בסדר. תודה לך.

(2) אם הושם אצל המבקש ילד, התקיימו כל אלה:

(1) הוכח כי האומן פועל בדרך קבע להבטיח את שלום הילד שהושם אצלו, רווחתו והתפתחותו.
(2) האומן הביע את רצונו להמשיך ולשמש כאומן לילד שהושם אצלו ונתן את התחייבותו לכך.

(3) מנחה האומנה שמע את הילד שהושם אצל האומן, לעניין השמתו במשפחתה אומנה.

זה בגלל שאנחנו נמצאים במשפחה שמבקשת חידוש רישיון אחרי שהילד כבר נמצא אצלה.

יש כאן הערה שקיבלנו ממרכז השלטון המקומי לפיה צריך לדרוש גם את חוות הדעת של עובד סוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים ששמעה גם את הורי הילד.

אבל אין צורך.

אני לא רואה עד כאן שהמועמד לאומנה עובר איזה בדיקות רפואיות כלשהן, מעבר לאמירה כללית שהוא כשיר. קשה לי עם זה.

אחד מהתנאים הוא ויתור סודיות על מצב בריאותי ומקבלים את המידע מרופא המשפחה.

איפה זה מופיע? אני יכול להיות כשיר מבחינה שכלית ויכול להיות שיש לי מחלה או מדבקת או גופנית שמגבילה אותי.

צודק. לגמרי צודק.

לקבוע בתקנות את הבקשה ואת המסמכים שיצורפו אליה.

אני אומרת שכתוב. כלומר, כן כתוב לו מגבלה או מחלה אשר יש בהם כדי לפגוע בילד. יש כאן בדיוק את העניין של הבדיקות הרפואיות.

איפה הבדיקה?

מי בודק?

דיברנו קודם על התהליך של בדיקת המשפחה האומנת. דיברנו על הערכת כשירות ועל התנאים. בכלל להיכנס למסלול של בדיקת הכשירות, צריך לעמוד בתנאים. לגבי מועמדים, זה בסעיף קטן 24. העובדה שבודקים נמצאת בסעיף 4.

ציינתי שראיתי אבל זה לא מספק אותי. איך הפרוצדורה? תצהיר? בדיקות?

אני משערת שאת פרוצדורה נקבע בכללים או בתקנות. הפרוצדורה לא צריכה להיות בחוק.

בסדר. תודה.

יבוצע בתקנות.

יש לכם היום תקנות לגבי הבקשה לאומנה והמסמכים. אולי צריך לומר המסמכים והאישורים שיצורפו לבקשה.

צריך הצהרת בריאות. זה צריך להיות חיובי. זה גם ויתור על סודיות רפואית וצריכה להיות שם גם הצהרת בריאות. מרגי לגמרי צודק.

(3) המבקש עמד בהכשרות ובהדרכות שנקבעו לו כאמור בסעיף 47(ג).

(4) המבקש שיתף פעולה עם המשרד והגוף המפעיל או עם מי מטעמם במהלך כל תקופת הרישיון.

30.
ביטול רישיון
(1) הודיע אומן על שינוי שיש בו כדי להשפיע על רישיון האומנה שבידו כאמור בסעיף 27, או התקבל מידע כאמור בידי הממונה על רישוי האומנה, יבחן הממונה אם נדרש ביטול רישיון האומנה, ורשאי הוא להורות כי תיערך הערכת כשירות מחודשת לאומן על ידי מנחה האומנה.

(2) מצא הממונה על רישוי האומנה כי מתקיימות נסיבות המצדיקות את ביטול הרישיון, יבטלו, לאחר שנתן לאומן הזדמנות לטעון את טענותיו ויודיע לאומן על החלטתו ועל האפשרות לערור עליה לפי סעיף 68.
(3) הממונה על רישוי האומנה רשאי להורות בנוהל על דרכי ביטול רישיון וכללים בדבר חידוש רישיון שבוטל.

יש באיזשהו מקום סנקציות על מי שהיה צריך להודיע על שינויים שחלו ולא הודיע?

יש. בסעיף העונשין.

נגיע לזה.

אנחנו מצביעים על אישור סעיפים 26 עד 30, כולל. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיפים 26 עד 30– אושרו עם השינויים

ארבעה חברי הכנסת הנוכחים אישרו את סעיפים 26 עד 30.

פרק ג': השמה

תהליך ההשמה

31.
תהליך השמה חוץ ביתית

אולי עדיף לקרוא לזה תהליך השמה באומנה.

(1) השמת ילד באומנה תהיה בהחלטה של גורם מוסמך להשמתו במשפחה שאינה בית הוריו שלא על פי חוק האימוץ. החלטה כאמור של גורם מוסמך שאינו בית משפט או ועדת אבחון טעונה אישור בית משפט או הסכמת הורי הילד.

בדיון הקודם העירו לנו שלא צריך לומר שלא על פי חוק האימוץ ולכן אנחנו נמחק את המלים האלה. קיבלנו את הערת משרד המשפטים.

בסדר.

(2) תהליך ההשמה יימשך כל עוד הוא בגדר ילד ונמצא במשפחת אומנה, וטרם ניתן לגביו אחד מאלה:

(1) החלטת גורם מוסמך על החזרת הילד לבית הוריו.

(2) החלטת גורם מוסמך על העברת הילד למסגרת חוץ ביתית שלא באומנה.

(3) צו אימוץ לפי חוק אימוץ ילדים.

כל התקופה הזאת הוא נחשב בהשמה, עד שקורה לגביו אחד מאלה, שהוא מפסיק להיות ילד.

לפי סעיף 12(ג) של האימוץ. יכול להיות מצב שאנחנו עוברים מאומנה למצב של השמה.

אבל גם לפי חוק האימוץ, סעיף 12(ג)?

זה לא צו אימוץ.

אנחנו מחוקקים חוק אומנה ואת אומרת צו אימוץ. הוא ילך לאימוץ.

בסדר גמור. חוק אימוץ ילדים.

(3) לשם מימוש זכותו של ילד לפי סעיף 3(א), לגדול בבית הוריו, על בית משפט או ועדת תכנון וטיפול לשקול אפשרות לפתוח בהליכי אימוץ לפי חוק אימוץ ילדים, אם נראה כי לא ניתן להחזיר ילד לביתו על אף מאמצים סבירים שנעשו לשם כך.
יש לנו כאן אמירה שאם יש אפשרות להעביר את הילד לאימוץ, בעצם ישקלו גם את האפשרות הזאת.

אנחנו מבקשים להבהיר משהו לפרוטוקול. לפי הצעת החוק המוצעת, ילד מוגדר ילד עד גיל 18. מאחר וכן יש אומנות לילדים עם מוגבלות, החוק בעצם, לפי החלטת המשרדים בשלב זה, יחול על ילדים עד גיל 18 אבל לא ימנע את המצב שהוא קיים גם היום לגבי ילדים בגירים. האומנה מתמשכת עד בגירות מאוחרת. לכן להבהיר לפרוטוקול שזה לא שאי אפשר יהיה לשים ילד עם מוגבלות באומנה אלא שהחוק הזה כרגע יחול רק על ילד עד גיל 18.

ויש את או שטרם מלאו לו עשרים והוא לומד במוסד חינוך.

זה נכון. בגדול, פשוט כדי להבהיר, זה לא אמור לפגוע במצב הקיים לגבי ילדים עם מוגבלות באומנה.

חוץ מזה, אומנה טיפולית תהיה עד גיל 21.

אבל זה רק בפוסט אשפוזית.

לא. אנשים עם מוגבלות יכולים להיות באומנה עד גיל מאוד מבוגר כי זה בעצם המצב. החוק חל על ילד כהגדרתו ילד בחוק. פשוט להבהיר, כדי שלא יהיה מצב שייטען כאילו זאת לא משפחת אומנה.

אדוני, אם זה לא מובהר בנוסח, אנחנו נבהיר.

קיבלתי.

בדקנו, חשבנו שכן, אבל אם צריך להבהיר – נבהיר.

בסדר.

לפי הסעיף הזה, אתם בעצם מבקשים שהליכי האימוץ יישקלו תמיד. שתמיד תישקל האפשרות של אימוץ.

כן.

יש משהו לא לוגי בסעיף הזה. הוא מתחיל ואומר מימוש זכותו של ילד לגדול בבית הוריו ואז הוא אומר שלכן הוא ילך לאימוץ. זה לא הגיוני. מימוש זכותו לבית הוריו צריכה לאפשר לשקול מדי פעם בפעם אם הילד יכול כאפשרות ראשונה לחזור לבית הוריו. זה לא כתוב כך. אם הוא יכול לחזור הביתה, צריך להחזיר אותה הביתה. אפשרות שנייה, אם הוא לא יכול לחזור, אז ההמשך.

כתבנו את זה בסעיף 3(א) ואולי כדאי להדגיש את זה שוב, את זכותו להיות בבית הוריו או לחזור אליו אם הוא יצא ממנו, ואם הדבר לא אפשרי, ללכת לאימוץ כדי שיגדל בבית הורים שהם מאמצים, ואם לא, אנחנו הולכים למשפחת אומנה.

(4) (1)
הסכמת הורי ילד להשמתו, ככל שניתנה, תינתן בכתב.

(2)
ניתנה הסכמת הורי ילד להשמתו – הכוונה להשמתו באומנה - והודיעו ההורים בכתב על חזרתם מהסכמה כאמור, תעמוד השמתו של הילד בתוקפה למשך שלושים ימים ממועד ההודעה, ועניינו של הילד יובא להחלטת גורם מוסמך בתוך התקופה אמורה.

אם ההשמה של הילד באומנה ניתנה רק על סמך הסכמת ההורים, ההורים יכולים לחזור בהם מהסכמתם אבל יש לנו תקופת ביניים עד שהם מביאים את העניין בפני גורם מוסמך שיכול בפני עצמו להורות על ההשמה במשפחת אומנה.

למה שלושים ימים? אם ההורים חוזרים בהם וטוענים שהם מסוגלים, וטובת הילד נשקלת כאן, כדאי שהגורמים המוסמכים והנוגעים בדבר יעשו הכול כדי שזה יהיה מהר, במידה האפשרית.

אבל צריך בית משפט ולפעמים עד שמגיעים לדיון בבית משפט, עובר זמן.

בהסכמת הוריו. למה אתם הולכים לבית משפט?

אם ההורים חוזרים בהם מהסכמתם, הגורם המוסמך - - -

בסעיף הקודם נתנו אפשרות, אם הבנתי נכון, או לבית משפט או להסכמת הורים.

נכון.

למה את אומרת לי שבמצב שזה בהסכמת הוריו, את מחזירה אותי לבית המשפט?

לא. כשהם חוזרים בהם מהסכמתם. אז צריך יהיה ללכת לבית המשפט.

מתוך שאיפה לקצר את התהליך.

במצב שהילד מראש היה בחוק נוער, צריך להבהיר שאז שלושים הימים האלה לא יחולו.

ברור. זה רק במצב שעצם ההשמה התבטלה בהסכמה מראש.

כאן אומרים שעצם ההשמה הייתה בהסכמת ההורים.

במשך שלושים ימים תאמר לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים.

נכון. שלא תעלה על שלושים ימים.

נבהיר שאנחנו מדברים על מצב שבו האומנה הייתה בהסכמת ההורה.

32.
בחירת משפחת אומנה
בחירת משפחת אומנה עבור ילד תיעשה תוך חתירה למציאת מסגרת האומנה המתאימה ביותר לצרכי הילד המסוים, ותוך שמירה על זכויותיו לפי סימן ד' לפרק א' ועל העקרונות שלהלן, ובלבד שהדבר תואם את טובת הילד:

(1) ההשמה תהיה ככל שניתן, בקרב קרובי משפחתו.
(2) כאשר מתקיים צורך בהשמה באומנה של ילד ושל אחיו, תיבחר ככל שניתן מסגרת השמה אשר תוכל לקלוט את כל האחים יחדיו, ושתמנע את הצורך בהפרתם.
(3) משפחת האומנה תהא ככל שניתן בקרבה גיאוגרפית להוריו או לבני משפחה עמם יש לו קשרים משמעותיים.
(4) ההשמה של ילד שטרם מלאו לו שלוש שנים תהיה, ככל הניתן, אצל אומן שהפרש הגילאים בינו ובין הילד אינו עולה על 48 שנים.
שוב, זה ככל הניתן. אם אין משפחה מתאימה ושאר הגורמים מחייבים, אפשר יהיה לחרוג מכך.

סתם שאלה. למה 48 שנים ולמה לא 39?

זה בגלל חוק האימוץ. ילד לא יכול לחזור הביתה, יצטרכו לחשוב על בית קבוע ולכן אנחנו צריכים לעמוד על כך שהמשפחה תעמוד בתנאי חוק האימוץ ושם מדובר על 48 שנים.

לסעיף (3) הייתי מגדירה כל זמן שזה לא נוגד את צרכי הילד. יש לנו מקרים.

אמרנו.

כל החוק הזה הוא לצרכי הילד.

זה כתוב. היא הקריאה לך. זה לא נוגד את צרכי הילד.

אמרנו בראש סעיף 32.

לפעמים הסבים לוקחים את הילדים ואז הגיל הזה הוא בעייתי.

זה נמצא מתחת לשיקול הראשוני, ככל הניתן בקרב בני משפחתם. אנחנו מדברים על מכלול של שיקולים, אבל הכול בכפוף לטובת הילד.

הפרש הגילאים, 48 שנים, זה מתוך חתירה למנוע מצב שבו ילד שבסופו של דבר אחרי תקופה באומנה, מגיעים למסקנה שהוא חייב ללכת לאימוץ, לא תהיה פתאום בעיה שאי אפשר ללכת לאימוץ.

עשר שנים עובדים על החוק הזה.

הוא אף פעם לא עבר ועדת שרים.

היינו צריכים את יש עתיד. אם אני הייתי מגיש את זה, ואני מהליכוד, זה היה עובר? בחיים לא.

יש הרבה חוקים שעברו בקדנציה הזאת.

קודם לא הצליחו להעביר אותם.

בגלל יש עתיד. אני רואה כאן את החקיקה. ועדת שרים מעבירה חוקים של יש עתיד.

צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים.

בוא נדבר אחר כך על כל החוקים שלי שלא עברו.

אבל חלק עברו.

חלק. תודה.

אצל אחרים הם לא עברו בכלל.

חלקם לא היו צריכים להיכנס לספר החוקים.

ולי הוא אומר לא לסטות מהנושא.

לי מותר.

נזכיר שאנחנו בפרק ההשמה. עד עכשיו דיברנו על תהליך ההשמה ועכשיו אנחנו מדברים בתוך תהליך ההשמה על מעמד ההורים הביולוגיים.

33.
מעמד ההורים, השתתפות וקבלת מידע

(1) אחריותו, חובתו וזכותו של הורה שילדו הושם באומנה, לקיים קשר אישי עמו, בכפוף לתכנית הטיפול שנקבעה לילד ולהחלטת בית המשפט.
(2) כל פעולה או החלטה בנוגע להשמת ילד באומנה ולילד באומנה ייעשו מתוך הכרה באחריותם, חובותיהם וזכויותיהם של ההורים כלפי ילדם ובשותפות אתם, ככל שניתן. בהתאם לכך להוריו של ילד זכות להביע דעתם בתהליכי תכנון והחלטה לגבי ילדם, ויינתן משקל ראוי לדעתם.
(3) (1)
להוריו של ילד שהושם באומנה הזכות לקבל מידע לגבי ילדם בנוגע לכל אלה:
(1) תהליכי התכנון וההחלטה הנוגעים להשמת ילדם באומנה, לרבות השיקולים שביסודם וזכויותיהם הנוגעות להליכים אלה.
(2) פרטים אודות משפחת האומנה שבה הושם ילדם.

(3) מצבו של ילדם באומנה לרבות מידע הנוגע למצבו הנפשי והגופני, הישגיו הלימודיים, תפקודו, התנהגותו והתפתחותו.
(2)
המידע יימסר להורים בשפתם ובצורה המובנת להם. המידע יימסר על ידי הגורם המוסמך או מנחה האומנה, לפי העניין.

(3)
לא יועבר מידע כאמור להורים אם קיים חשש ממשי כי מסירת המידע עלולה לגרום לילד פגיעה נפשית, רגשית או גופנית, או אם נקבע סייג להעברת המידע בהוראות כל דין או בהחלטת בית משפט, לרבות לעניין אומנה חסויה.

(ד)
השמת ילד תיעשה מתוך חתירה, ככל הניתן ובזמן סביר, להסכמת הוריו להוצאתו מהבית, להשמתו במשפחת האומנה, ולתכנית הטיפול.

(ה)
(1)
הושם הילד במשפחת אומנה, לפי הסכמת הוריו, ייערך, ככל הניתן ובזמן סביר,

הסכם בין ההורים והמחלקה לשירותים חברתיים, שבו יפורטו, בין השאר, כל אלה:
(1) עיקרי תכנית הטיפול הכללית.
(2) מידע בדבר האחריות, החובות והסמכויות של משפחת האומנה כלפי הילד כמפורט בסעיף 42.
הייתה כאן הערה של מרכז השלטון המקומי שצריך ליידע אותם גם על אחריות חובות וזכויות של הגורם המפעיל ושל המפקח על האומנה. אני חושבת שדבר כזה יכול להיות.

אני לא מתנגדת. זה נראה ראוי.

חלק מהיידוע של הורים יהיה גם על הזכויות והחובות של הגורם המפעיל ושל המפקח.

אנחנו בכל מקרה צריכים לנסח את הסעיף.

אין מניעה לכתוב את זה בחוק.

מפקח האומנה, גם הוא שייך? הסמכויות של מפקח האומנה? אלה סמכויות שמכוח החוק.

ליידע. זה צריך לחול גם כשזה לא בהסכמה. רק יידוע על הזכויות והחובות, גם כשזה בבית משפט.

יש כאן טעות בסעיף. ההסכם הוא לא בין ההורים. זה סעיף על ההורים האומנים.

לא. על ההורים הביולוגיים.

זה הסכם בין ההורים הביולוגיים למחלקה.

אנחנו רואים אותו גם בסעיף קטן (ג), הגבלות שחלות על סמכויות ההורים בעת שהילד שוהה אצלם. זאת אומרת, אנחנו מודיעים להורים הביולוגיים איזה הגבלות מוגבלות הסמכויות הבלתי מוגבלות שלהם כהורים בעת שהילד שוהה אצלם.

אולי זה לא חלק מההסכם אלא סעיף של מידע שיינתן. אז אנחנו לא מסתבכים בשאלה למי ומתי. זה לא ההסכם עצמו אלא זה מידע שיינתן להורים כחובה אבל הוא לא חלק מההסכם.

לא אמרנו שזה יהיה חלק מההסכם.

את רוצה שפרטי המידע יהיו מידע כללי שיימסר תמיד.

כן, תמיד.

לעניין ההסכם, אנחנו רוצים לבקש, לגבי כל הנושא של העברת מידע בין מוסדות חינוך. אני יודע שאחר כך יש איזשהו סעיף לגבי שני נושאים בלבד אבל זה לא לכל דבר ועניין של העברת מידע בין מוסדות החינוך לבין משפחות אומנה. היום מוסדות החינוך מחויבים להעביר כל מידע להורים. כאשר אנחנו לא מצליחים להגיע אליהם ולהחתים אותם על הסכמה, יוצא שאו שיש הורה אפוטרופוס לדין או שההורים צריכים להביע הסכמה. אנחנו לא יכולים להעביר מידע למשפחת האומנה. לכן זה לא רק טיולים כמו שנמצא אחר כך בהמשך, אלא זה כל דבר. אלה תעודות, ציונים, התנהגות והרבה מאוד דברים שתהיה סמכות גם למשפחת האומנה לקבל מידע לטובת הילד. אם אין הסכמת הורים, כרגע אני לא יכולה להעביר מידע למשפחת אומנה.

אם אני מחייב בחוק.

זה לא מספיק.

לפעול לטובת חינוכו, כישוריו, הצלחתו, בריאותו, אני חייב לתת גם את זה.

הוזכר טיול ודברים אחרים. אתה אומר שאתה רוצה חתימת הורים. מי לצורך העניין הזה הוא ההורים מבחינת הספר?

יש לנו בהמשך.

בתוספת. בפרק ד' אנחנו מתייחסים למעמד האומן. אנחנו תכף נגיע לסעיף של מעמד האומנים ונראה מה חסר בו.

יש לנו כבר סעיף כזה שעוסק במידע. סעיף 48(ב).

אני יודעת. נגיע לזה.

(3) הגבלות שחלות על סמכויות ההורים בעת שהילד שוהה אצלם.
(4) פירוט החובות והזכויות של ההורים כלפי המחלקה לשירותים חברתיים והגוף המפעיל, לרבות התשלומים עבור שהותו של הילד במשפחת האומנה והטיפול בו.
אנחנו מדברים כאן על התשלומים שמחויבים בהם ההורים הביולוגיים בקשר לכך.
(5) התאמות הנדרשות לצרכי הילד ומאפייניו, שיוסכמו בשיתוף כל הצדדים.

זה כמובן נוגע להסכם. זה לא מידע.

(2)
הוארכה בהסכמת ההורים תקופת ההשמה לפי תכנית הטיפול, יוארך תוקפו של ההסכם. חלו שינויים מהותיים במשפחת האומנה או בתכנית הטיפול, יותאם ההסכם בחתימת הצדדים.

(3)
הסכם כאמור בפסקה (1) עם הורי הילד ייערך, ככל הניתן, גם כאשר ההחלטה על השמת הילד הייתה באישור בית המשפט או ועדת אבחון וללא הסכמת הוריו.

זה מתקרב לעניין שאנחנו מוסרים את המידע.

בכל מקרה צריך להגיע להסכם.

בכל מקרה הוא ימסור את המידע.

(6) אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מאחריות ההורים מחובותיהם, מזכויותיהם ומסמכויותיהם כלפי ילדם בהתאם להוראות כל דין.

הערה טכנית. הכותרת של הסעיף, כדי למנוע אי הבנה, צריכה לכלול את המלים "מעמד ההורים הביולוגיים". דיברנו עד עכשיו על משפחת האומנה. כדי שלא יהיה בלבול.

ננסה להבהיר.

זה לא מוגדר בהגדרות?

לא הגענו להגדרות. דילגנו על ההגדרות.

אולי נבהיר שכאשר אנחנו אומרים הורים, זה מדבר על ההורים הביולוגיים ואומנים מדבר על משפחת אומנה.

אני חושבת שזה בחוק כי האומנים תמיד הם משפחת אומנה.

34.
אומנה חסויה

(1) אומנה חסויה היא אומנה אר מיקומה הגיאוגרפי או רפטים מזהים אחרים הנוגעים לה חסויים מפני הורי הילד המושם בה או מפני גורמים אחרים, שנקבעו על ידי גורם מוסמך.

(2) קביעת חיסיון משפחת האומנה והאנשים שמפניהם תהיה חסויה תיעשה על ידי בית המשפט, על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) לפי סעיף 11 לחוק הנוער, או על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) לפי סעיף 16 לחוק הסעד (טיפול במפגרים).
(3) על ההשמה החסויה יחולו הוראות חוק זה, בשינויים המתחייבים מתוקף היותה חסויה, ומהוראות בית המשפט.
כלומר, כל המידע שיימסר, יימסר כפוף לכך שזאת אומנה חסויה.
(4) הגורמים הפועלים והמחליטים בהתאם לחוק זה יתנו דעתם להיות ההשמה חסויה בפעולותיהם ובהחלטותיהם, וינקטו את כל הפעולות הנדרשות לשם שמירת חסיונה, לרבות יידוע גורמים נוספים על חיסיון ההשמה, אם הדבר נדרש.

למשל, יידוע מוסד החינוך על כך שההשמה היא חסויה.

35.
אפוטרופסות

הוראות סעיפים 31 ו-33 לעניין הורי הילד –
(1) יחולו על אפוטרופוס שמינה בית המשפט, שלא לפי הוראות חוק זה.
(2) לא יחולו לגבי הורה שאפוטרופסותו נשללה, או לגבי הורה שאפוטרופסותו הוגבלה – במידה שהוגבלה, והכול ככל שלא נקבע אחרת בתכנית הטיפול או בהחלטת בית משפט.

זה במקרה שיש לנו החלטות אפוטרופסות קודמות ששוללות את מעמד ההורים או מגבילות אותו.

אנחנו מצביעים על אישור סעיפים 31 עד 35, כולל. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיפים 31 עד 35, כולל – אושרו

אנחנו עכשיו שישה חברי כנסת שמצביעים בעד אישור הסעיפים.

סימן ב': תכנית טיפול, איתור משפחת אומנה וליווי אישי

36.
תכנית טיפול
(1) קבע גורם מוסמך כי ילד יושם במשפחת אומנה, תוכן עבור הילד תכנית טיפול כללית שתכלול פירוט בכתב לגבי כל אלה:
מרכז שלטון מקומי ביקש שהתכנית תוכן בתיאום עם המחלקה לשירותים חברתיים ובהתחשב בתכנית הטיפול של ההורים.

כל הרעיון הוא בוודאי שהמחלקה מעורבת בשלב קבלת ההחלטה. כלומר, בשלב ועדות טיפול שהן אחד הגורמים המוסמכים לקבל החלטה לגבי הילד. שם מופיעה מעורבות המחלקה בעניין הזה. לכן אין צורך בפירוט ספציפי. יש להם גם הערות בהמשך שנוגעות למעורבות שלהם בשלב קבלת ההחלטות וזה ברור מכוח היותם חלק מאותה ועדת תכנון טיפול שמוגדרת כגורם מוסמך.

יותר מזה. לגבי ילד בגיל הרך, פעמיים בשנה מתקיימת ועדת תכנון טיפול ולגבי ילדים בגילים יותר מבוגרים פעם בשנה. שם ועדת תכנון טיפול קובעת את המסגרת של התכנית הטיפולית.

אם כן, ממילא זה כבר קיים.

כן. ממילא זה קיים.

התכנית הכללית תכלול: (1) מטרות תכנית הטיפול בעניינו של הילד.
(2) סוג האומנה המתאימה לילד ומאפייניה, לרבות הצורך באומנה חסויה, והאם נדרש לילד חינוך מיוחד.
(3) משכה הצפוי של האומנה.
(4) מאפייני הקשר של הילד עם הוריו ומשפחתו, דרכיו ותדירותו לרבות האמצעים שיש לנקוט על מנת לסייע להורים ביצירת תנאים שיאפשרו את שמירת הקשר הרציף עם ילדם ואת חזרת ילדם לביתם, והכול בהתאם למטרות תכנית הטיפול.

אולי בכל זאת כדאי לכתוב מבלי לגרוע מהוראות אחרות בעניין תכנית טיפול לפי כל דין. משהו כזה כדי שיהיה ברור שיש לי היבט משלים לגבי ההורים.

את רוצה להגיד תכלול פירוט בכתב בין השאר לגבי כל אלה?

או בין השאר או מבלי לגרוע מהוראות.

השאלה אם יש חשש שבאמת התכנית הזאת תסתור תכניות אחרות.

לא יעלה על הדעת.

יש תע"ס לוועדות תכנון טיפול.

אבל הוא לא קבוע על פי דין.

זה יחול בנוסף להוראות. ודאי שהתע"ס יגבר על זה, אבל דברים שמשלימים בתע"ס לגבי הורים, יחולו.

אם אנחנו אומרים בין השאר, זה בין השאר. בין השאר גם את הדברים האלה.

זה נראה חסר.

זה צריך להיות קוהרנטי. החקיקה הזאת אמורה למצות את כל העניין סביב האומנה. אם יש משהו שקשור בהורים, כמובן שלוקחים את זה בחשבון אבל אני לא רוצה להכניס הוראות תע"ס בחקיקה. כל המטרה של החקיקה הייתה להוציא את התע"ס מהספקטרום.

כן, אבל זה נכון שאם יש הוראות.

בסדר, אבל הן משלימות לגבי ההורים.

גם לגבי הילד.

היא אומרת לא לכתוב תע"ס, אבל תגידו בכפוף להוראות אחרות הנוגעות להכנת תכנית תכנון וטיפול, אם זה לא גורע מהוראות אחרות הנוגעות להכנת תכנית תכנון וטיפול.

ההורים כאילו לא חלק מתכנית הטיפול ואנחנו לא התכוונו לזה.

למה? הקשר של הילד עם הוריו ומשפחתו והמטרה שהוא יחזור לביתו.

האחריות היא על הילד באומנה.

על סעיף 36 נדון בדיון הבא. תמשיכי הלאה.

37.
איתור משפחת אומנה מתאימה מקרב בעלי רישיון אומנה

(1) עם העברת תכנית הטיפול הכללית לגוף המפעיל, ימנה מנהל הגוף המפעיל מנחה אומנה לילד ויעביר למחלקה לשירותים חברתיים הודעה על מינוי מנחה האומנה, זהותו ופרטי ההתקשרות עמו.
(2) מנהל הגוף המפעיל יגיש למפקח על האומנה את המלצתו לעניין משפחות אומנה המתאימות ביותר למאפייניו וצרכיו של הילד, שהביעו את נכונותן לקלוט את הילד, בהתייחס למכלול התנאים והזכויות הקבועים בחוק זה.
כאן יש הערה של מרכז השלטון המקומי לפיה הם מבקשים לעניין הזה גם חוות דעת מהעובד הסוציאלי בלשכה לשירותים חברתיים.

ממש לא.

חסרה להם שם עבודה?

(3) לאחר קבלת המלצת הגוף המפעיל, ייתן המפקח על האומנה את החלטתו לעניין משפחת האומנה שבה יושם הילד, והגוף הפעיל יפעל לביצוע ההשמה.
אני רוצה לציין שכאן יש גוף מפעיל שהוא לא המשרד אלא הוא שליח של המשרד, המשרד מתקשר אתו והוא מבצע את השלב הזה של האיתור וגם את שלבי הליווי של הילד מכאן ואילך.

מרכז השלטון המקומי מבקש לכלול גם את השירות למען הילד בהחלטה לגבי ילד מתחת לגיל שלוש.

השירות למען הילד חבר בוועדת תכנון טיפול בשלב הראשוני של קבלת ההחלטות ולכן זה לא המקום. זה לא מתאים כאן.
38.
עדיפות להשמה באומנה בתוך המשפחה

(1) ילד שגורם מוסמך קבע לגביו כי טובתו מחייבת את השמתו במשפחה שאינה בית הוריו, יינקטו מאמצים סבירים לאיתור קרובי משפחתו שבאפשרותם לשמש כאומנים עבורו. לעניין זה, "קרוב משפחה" – בגיר שיחסו לילד הוא אחד מאלה: אח, אחות, סב, סבתא, דוד או דודה.
(2) נמצא קרוב משפחה כאמור בסעיף קטן (א) שמבקש לגדל את הילד בביתו, ומתאים לשמש כאומן לפי הוראות סעיפים 23 עד 26, בשינויים האמורים בסעיף קטן (ג), והגורם המוסמך קבע כי טובת הילד להתגורר בבית קרוב המשפחה, ישמש קרוב המשפחה כאומן לילד, ומשפחתו כמשפחת אומנה (בחוק זה – אומנת קרובים).
(3) על קרוב המשפחה ועל אומנת הקרובים יחולו כל הוראות החלות על אומן ועל משפחת אומנה לפי חוק זה ואולם -

(1) המפקח הארצי על האומנה רשאי לאשר השמת ילד באומנת קרובים, אף אם מספר הילדים שיהיו אצל האומן לאחר ההשמה יעלה על חמישה.
(2) הממונה על רישוי האומנה רשאי, לפי המלצת המפקח הארצי על האומנה, לאשר השמת ילד באומנת קרובים גם אם לא התקיימו התנאים שבפסקאות (2), (3), (6), (7) לסעיף 24(א).

גם סעיף (1).

לא.

את עניין האזרחות כבר הורדנו.

39.
מלווה אישי של הילד
(1) מנחה האומנה שמונה לילד לפי סעיף 37(א) ישמש כמלווה האישי של הילד ואיש הקשר הקבוע שלו בתקופת השמתו באומנה לרבות בעת המעבר בין משפחות אומנה. ככל הניתן יתקיים רצף טיפולי בליווי האישי.
(2) מנחה האומנה -

(1) ייפגש עם הילד סמוך ככל הניתן למועד מינויו, יסביר לילד את תפקידיו כמנחה אומנה ויידע אותו בדבר הדרכים שבהן ניתן ליצור עמו קשר, וכן מי הם הגורמים הנוספים שאליהם יוכל הילד לפנות במקרה של בעיה הקשורה בהשמתו במשפחת אומנה, לרבות זכותו להתלונן בכל עת ודרכי הגשת תלונה. המידע כאמור יימסר לילד בעל-פה ובכתב, בשפה ובאופן המובנים לו, ובדרך המתאימה לכשריו המתפתחים ולצרכיו המיוחדים, ככל שישנם.

(2) יקיים קשר אישי ורציף עם הילד במהלך כל תקופת השמתו באומנה ויעקוב אחר מצבו של הילד בכל תקופת שהותו במשפחת האומנה. למטרה זו יקיים מנחה האומנה, בין השאר, מפגשים אישיים עם הילד בהתאם לתכנית הטיפול של הילד ולמצבו של הילד, ולכל הפחות אחת לחודש. תוכן המפגשים יתועד בכתב.

(3) יהיה אחראי ליישום תכנית הטיפול של הילד, ישמע את הילד בכל שלב של החלטה לעניין תכנית הטיפול או לצורך הליך הערכת כשירות או חוות דעת לעניין האומן ויכין דיווח במסגרת המעקב התקופתי בעניינו של הילד.

(4) יקיים קשר עם העובד הסוציאלי המטפל בהוריו של הילד, בין השאר לשם הבטחת הקשר בין הילד להוריו.

(5) ילווה את משפחת האומנה וידריך אותה בכל הנוגע להשמת הילד.

אנחנו רואים שהוא הגורם שמקשר בין כל הגורמים המעורבים בתהליך הזה.

(3) נודע למנחה האומנה כי הילד מעוניין לסיים את השמתו במשפחת האומנה שבה הוא שוהה או סבר כי יש מקום לבחון מחדש את תכנית הטיפול של הילד מעבר למעקב התקופתי, יודיע למפקח עלה אומנה ולמחלקה לשירותים חברתיים כדי להביא את העניין בפני הגורם המוסמך.

אם אפשר, יודיע בהקדם האפשרי.

יודיע בהקדם האפשרי למפקח האומנה.

בסעיף (4), יקיים קשר עם העובד הסוציאלי, ואנחנו כן רוצים שתהיה אפשרות לקיים קשר רציף גם עם כל מוסדות החינוך בכל הנוגע לחינוכו.

כל המוסדות.

עם מוסדות החינוך.

יותר פשוט להיפגש עם העובדת הסוציאלית מאשר עם מוסדות החינוך.

לא.

למה לא? אנחנו מכירים. אנחנו רוצים שהילד הזה לא ייתקע בבירוקרטיה.

להפך, אנחנו רוצים לאפשר. בדיוק כמו שמשפחת אומנה יוצרת קשר עם העובד הסוציאלי, יהיה לה קשר עם מוסדות החינוך. זה לטובה.

בסדר.

אני מאוד מסכימה להערה הזאת, במיוחד שיש לנו היום מכתב שאנחנו צריכים לתת עליו תשובה והוא בסוגיה הזאת. אני חושבת שזה נכון להכניס את זה.

את מוסדות החינוך.

כן.

אני מכניסה את ההערה הזאת.

סיום אומנה

40.
סיום אומנה ביוזמת משפחת האומנה

אומנים המעוניינים לסיים אומנה לילד שאותו הם אומנים, ימסרו למנחה האומנה הודעה בכתב על רצונם בכך, ועל הנימוקים לכך, בהקדם האפשרי ולפחות שלושה חודשים מראש. מנחה האומנה יידע את המחלקה לשירותים חברתיים במקום מגורי הורי הילד, ועניינו של הילד יובא לדיון בפניה גורם המוסמך.
ביקש מרכז השלטון המקומי להתייחס למצב שבו ההורים של הילד או העובד הסוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים הם אלה שיוזמים את סיום האומנה.

מה זה אומר שלושה חודשים?

הם לא יכולים לזרוק את הילד למחרת.

אם יש מצב משברי.

אנחנו מדברים על מצב משברי שדורש התערבות כפי שהיה בבית הוריו של הילד.

בסעיף 39(ג) דיברנו על מצב שבו הילד מעוניין לסיים את ההשמה. נניח שזה לא בהסכמת ההורים אבל הייתה החלטה.

אבל זה לא זה שההורים חוזרים בהם?

לא. ההורים חוזרים בהם, דיברנו על זה קודם.

עכשיו אלה הם האומנים.

את אומרת שאם הורים הביולוגיים, או שזאת הסכמתם או שזאת החלטת בית המשפט.

41.
סיום אומנה בדחיפות

(1) התקיימו נסיבות המחייבות הוצאת ילד בדחיפות משפחת האומנה, יביא מנהל הגוף המפעיל את העניין בפני מפקח על האומנה ויידע את המחלקה לשירותים חברתיים, ואם הילד הוצא בצו מבית הוריו – גם את העובד הסוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או העובד הסוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), לפי העניין, ויפעל, בשיתוף עם מנחה האומנה והמחלקה לשירותים חברתיים, למציאת מסגרת השמה זמנית או קבועה לילד הולמת ככל האפשר את תכנית הטיפול בעניינו. המחלקה לשירותים חברתיים תדאג להביא את עניינו של הילד בפני הגורם המוסמך לא דיחוי.

ללא דיחוי, זה מספיק?

אי אפשר להגיד יותר.

ואם תכתבי בשיא הדחיפות, מה זה משנה?

בסדר.

(2) אין באמור בפרק זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות בידי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) הפועל לפי סעיף 11 לחוק הנוער ולעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) הפועל לפי סעיף 16 לחוק הסעד (טיפול במפגרים) ומהסמכויות הנתונות לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ הפועל לפי סעיף 12(ג) לחוק אימוץ ילדים.

אנחנו מצביעים על סעיפים 37 עד 41, כולל. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיפים 37 עד 41 – אושרו

ששת חברי הכנסת שנמצאים כאן – קארין מחליפה בהצבעה את רינה פרנקל – אישרו את הסעיפים.

פרק ד': מעמד האומן

42.
אחריות האומן

(1) לאומן תהיה האחריות לטפל בילד, להשגיח עליו ולדאוג לצרכיו ולהתפתחותו, בדרך שהורה מסור היה נוהג בנסיבות העניין, בהתאם להוראות חוק זה וההסכם כאמור בסעיף 47 ובהתאם לתכנית הטיפול של הילד.
(2) בכל ענין ינהג האומן לטובת הילד.
הדגשנו כאן שזה לטובת הילד, למרות שזה עיקרון כללי.
(3) לאומן תהיה סמכות בלעדית לאשר פעולות של הילד ולייצגו בכל עניין הקשור בחיי היומיום שלו, לרבות בעניינים המפורטים בתוספת הראשונה אלא אם כן הוגבלה סמכותו בהתאם לאמור בסעיף 44.
כאן הייתה קודם הערה של משרד החינוך שביקש להרחיב את הסמכות שלו גם לקבל מידע ממוסדות החינוך ולתת את האישורים הדרושים לכך. אולי ננסח את זה במסגרת זאת.

(4) על אף האמור בסעיף קטן (ג), בעת שהותו של ילד שהושם באומנה אצל הוריו הביולוגיים, יהיו הוריו מסמכים לאשר פעולות שיבצע ולייצגו בעניינים הכרוכים בטיפול היומיומי השוטף שלהם בו, הנדרש במהלך שהותו עמם.
זה כאשר הוא שוהה בבית הוריו הביולוגיים.
(5) בעניינים המפורטים בפרטים (2) עד (6) ו-(13) בתוספת הראשונה, ובכל עניין אחר אשר פורט בהסכם עם האומן, תחול על האומן החובה ליידע את הורי הילד זמן סביר מראש על תכניותיו בקשר לילד ועל כוונתו לאשר פעולה של הילד או לייצגו.
(6) הודיע הורה לאומן על התנגדותו להפעלת אחת מן הסמכויות המנויות בתוספת הראשונה בידי האומן או להפעלתה באופן מסוים, והם לא הגיעו לכדי הסכמה, יודיע האומן על כך למנחה האומנה אשר יפעל בהקדם האפשרי להבאת הצדדים לידי הסכמה. לא הגיעו הצדדים לכדי הסכמה, יחליט מנחה האומנה בעניין. לא קיבל מי מהצדדים את הכרעת מנחה האומנה, רשאי הוא לבקש להביא את העניין לדיון בפני מפקח על האומנה.

לדיון דחוף.

לדיון דחוף. בסדר.

הילד יחכה עד שהמבוגרים יהיו מבוגרים?

אני לא בטוח שאפשר לבצע את הסעיף הזה הלכה למעשה. אם הילד אומר להורה במשפחה אומנת שהוא רוצה ללכת לחוג ספורט אחר הצהרים והם רושמים אותו לחוג ספורט, אם הם יצטרכו להודיע וההורים הביולוגיים נמצאים או לא נמצאים, זה לא פרקטי. זה סתם יעשה מתחים. אני מסכים שאם מדובר על דברים מרחיקי לכת כמו על ניתוח מסובך לילד, ודאי שכן, אבל סעיפים (2) עד (6) בתוספת הראשונה, זה כולל גם רישום שלו לחוג.

אולי נוציא את הרישום לחוג, אבל שאר הדברים הם דברים משמעותיים כמו אבחון התפתחותי, בדיקות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות, ועדות השמה. נוריד את הסעיף של החוגים.

כן. תורידו את סעיף (6). דבר שני, אני לא בטוח שזה נכון להטיל על המשפח האומנת לנהל את זה אל מול המשפחה הביולוגית. צריך להטיל את זה על העובד המקצועי שמלווה את המשפחה.

הכוונה הייתה שככל האפשר רצינו לעודד את השיח בין המשפחה הביולוגית למשפחת האומנה.

זה תמיד טוב אבל לפעמים זה הולך ולפעמים זה לא הולך.

זה הכלל.

מה שאמרת ו/או העובד הסוציאלי.

בסדר.

על ידי מנחה האומנה.

(7) אומן לא יהיה מוסמך לאשר פעולות של הילד או לייצגו בעניינים המופיעים בתוספת השנייה, ובעניינים נוספים ככל שנקבעו על ידי הגורם המוסמך.
זה לעניינים יותר כבדי משקל כמו שינוי שם, ברית מילה, בחירת זרם חינוכי וכן הלאה.

(8) על אף האמור בסעיף זה, לאומן שהוסמך כאפוטרופוס לילד יהיו האחריות, החובות והזכויות ככל אפוטרופוס, בכפוף לעניינים ולהגבלות ככל שנקבעו בצו המינוי או בהחלטת בית המשפט.
כמובן מה שאמרנו עכשיו לגבי האומנים, אלא אם כן הם אפוטרופסים וניתנו להם סמכויות נוספות מכוח היותם אפוטרופסים.
(9) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), האמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו) לא יחול על אומנה חסויה כמשמעותה בסעיף 34, ככל שלדעת מנחה האומנה יש חשש כי הפעולות שיש לנקוט לפי הסעיפים הקטנים האמורים עלולות לפגוע בחסיונה של משפחת האומנה.

חשבנו שכדאי לאפשר כאן להגמיש את התוספת ולשנות אותה לא רק בחקיקה אלא בתקנות באישור ועדה.

אם כן, רק באישור הוועדה.

באישור הוועדה. בסדר.

אם להגמיש, רק באישור הוועדה.

43.
מעמד האומנים בדיונים ובהליכים

(1) אומן לילד הנמצא במשפחת האומנה שישה חודשים לפחות, רשאי לשתף בכל דיון בעניינו של הילד, בפני כל גורם אשר הוריו של ילד זכאים להשתתף בו, לרבות ועדה או בית משפט, ויהיה זכאי להביע את עמדתו בדיון ויינתן משקל ראוי לדעתו, ואולם אם שוכנע יושב בראד גורם מוסמך, כי בשל השתתפות האומן בדיוני הגורם המוסמך כולם או חלקם, תיפגע טובת הילד, ישתתף האומן רק בחלק מהדיון בוועדה או יביע את תחושותיו, דעתו ועמדתו בפני הגורם המוסמך, מבלי להשתתף בדיוניה. מימוש זכותו של האומן תיעשה תוך שמירה על זכותם של הורי הילד והילד לפרטיות.

רק בחלק מהדיון בפני הגורם המוסמך. זה לא בוועדה. זה הרי כל הגורם המוסמך. בהתחלה זאת הייתה רק הוועדה.

בסדר. אנחנו מחליפים את "בוועדה" ואומרים "בפני הגורם המוסמך".

(2) אין באמור בסעיף זה כדי לרוע מזכותם של הורי הילד להשתתף ולהביע את דעתם בדיונים כאמור.

משרד החינוך. מדובר כאן על השתתפות ואני חושבת שזאת גם קבלת החלטות ולא רק השתתפות. בהשתתפות, זה משאיר את זה משהו מאוד פתוח.

אבל הוא לא מקבל ההחלטות בפני הגורם המוסמך.

נכון.

יש גורם אחר שהוא מקבל את ההחלטה.

אבל את ההסכמה. הוא למשל נפגש עם פסיכולוג והפסיכולוג מציע דברים מסוימים.

על זה דיברנו קודם. כאן זאת רק ההשתתפות שלו.

שאלה. למה נקבעה כאן המגבלה של שישה חודשים? אני יכול לראות מצב שבו משפחה אומנת מחזיקה בילד כבר ארבעה חודשים ועולה דיון בבית המשפט למשפחה או משהו מן הסוג הזה. המשפחה האומנת מצוינת למה שיש לה לתת האימפוט מאוד חשוב. זה לא אומר שבהכרח מקבלים את דעתה, אבל למה נקבעו שישה חודשים?

כל הנושא כאן הוא איזונים. מאחר ובכל זאת המטרה היא לנסות לקבל החלטות עד כמה שאפשר מהר, זה לא שלא שומעים את מה שהיא אומרת. הזכות שלה ליזום הליכים, להופיע בבתי המשפט, להופיע בפני הוועדות היא רק אחרי שהילד אצלה תקופה.

יש לי הצעה. ברגע שהאומנה לא מוגדרת כזמנית, צריך לתת לה את הסטטוס כי זאת טובת הילד.

העברנו את משפחת האומנה הרבה מאוד מבחנים עד שהיא קיבלה רישיון.

מה אתה מציע?

לא להגביל את זה.

בסדר. נגמר. אנחנו מקבלים את מה שהוא מבקש. לא מוגבל.

למעט אומנה זמנית.

זה נמצא כאן.

44.
הגבלת סמכויות של אומן

(1) סמכויותיו של אומן יכול שיוגבלו בכל אחד מאלה:

(1) בהוראות הסכם עם האומן כאמור בסעיף 47.
(2) בצו שיפוטי שניתן בעניין זה.

(3) בהחלטת הגורם המוסמך.
(2) הגבלה כאמור בסעיף קטן (א), יכול שתוטל על אומן בכל שלב, לרבות עובר לחתימת ההסכם שבינו לבין המשרד לעניין האומנה, או במהלך תפקודו כאומן.
45.
שיתוף בין אומנים
היו האומנים בני זוג, חובתם לפעול תוך הסכמה בכל עניין אשר בתחום אחריותם וסמכותם כאומנים. הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לעניין מסוים או באופן כלי וחזקה על אומן שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מן האומנים לפעול על דעת עצמו.

46.
תשלומים לאומן

(1) אומן יקבל מהמשרד תשלומים עבור הוצאות שיאפשרו לו לספק את צרכי הילד לרבות צרכיו הייחודיים, בהתאם לתכנית הטיפול.

(2) השר יקבע את סוגי הוצאות ותנאים וכללים לתשלום, את גובה התשלומים ומנגנון לעדכון סכומיהם, וכן יקבע כללים ומועדים לעניין ביצוע התשלומים.

(3) לא יקבל אומן כספים מכל מקור אחר פרט לאמור בסעיף קטן (א) לשם מימון אחזקתו של הילד.
(4) לא יהיה אומן אפוטרופוס לרכושו של הילד ולא יהיה זכאי לקבל עבור הילד גמלאות מכל סוג או כספים אחרים המגיעים בעד הילד.
אנחנו מדברים כאן על מצב שבו בעצם צורכי הילד משולמים על ידי המדינה מתוך זה שהיא מכירה באחריותה לאומנה, לילד הזה. הוא לא אמור לנהל עוד כספים. לא אמור להיות לו אינטרס כספי נוסף להחזר ההוצאות הזה בקשר לילד.

השאלה אם זה לא מגביל אותו, את זכותו לקבל מלגה עבור הילד או תמיכה מאיזה גוף אחר.

העירייה עושה מבצע.

אני מקים עמותה לעודד את משפחות האומנה ורוצה לתת להן.

המטרה היא שלא יהיו להם אינטרסים כספיים נוספים.

המטרה היא בוודאי לא לפגוע בכספים שמגיעים לילד בגין הילד. אם יש מבצע של העירייה ויש גמלה לכל הספורטאים המצטיינים, ודאי שילד, בהיותו ילד אומנה, לא תיפגע זכותו. כאן כתוב על אומן. כספים לאומנים. מדובר על הכסף לאומן. בסיטואציה כזאת ניתן לנהל כספים של קטין בדרכים אחרים. אם אכן יש לקטין רכוש, כגון ירושה שהוא מקבל מאיזשהו מקום או כל כסף אחר, כמו שזה נעשה היום, לקטין ממנים אפוטרופוס על רכוש.

אם הוא מקבל חד פעמית מאה שקלים, נמנה לו אפוטרופוס?

מוצאים את הדרך להעביר. אני לא חושבת שיש כאן איזשהו קושי בדבר הזה. מדובר על כספים שמגיעים לאומנים והוא לא יהיה זכאי לקבל עבור הילד גמלאות מכל סוג או כספים אחרים.

אם לילד הזה מגיעה ניידות מביטוח לאומי, איך הוא יקבל?

הוא לא מקבל.

משפחת האומנה אמורה לדאוג לכל האינטרסים שלו.

נכון.

ממילא כל נושא הטיפול בילד על כל הסוגיות הנלוות זה בפיקוח. מה החשש?

לא הבנתי.

יש גורם מפקח שאמור להיות מיודע לגבי כל הסוגיות.

החשש הוא לא כאשר מדובר במאה שקלים. לא כאן החשש. החשש הוא מניסיון שבו לילד יש כספים, הרבה כספים, ואז נוצר מצב של עימות ויכולת לעימות לגבי השימוש שנעשה בכספים האלה. כלומר, האם זה נעשה לשימוש הישיר של משפחת האומנה, האם משפחת האומנה קנתה רכב גדול יותר ונהנתה מהרכב הגדול גם בשביל עצמה וגם כמובן כי יש לה ילדי אומנה, לאחר מכן, בשלב שבו הילד מתבגר – וכבר היו דברים מעולם – האלמנט הכספי הזה נכנס לטיעונים בין הילד למשפחה האומנת. זה כדי לנקות את העניין ולא כדי להקשות.

אני מקבל את מה שאת אומרת.

אני ממכון סמט, שירות אומנה. אני חושבת שכן היה מקום לתת איזשהו סייג לעניין הזה, שזה יהיה על פי פיקוח.

אנחנו החלטנו לא.

47.
הסכם עם האומן

(1) אומן שקיבל רישיון אומנה ושהוחלט בהתאם להוראות חוק זה כי הוא ישמש כאומן לילד מסוים, יחתום עם המשרד או עם מי מטעמו, לפי העניין, הסכם אומנה לעניין אותו ילד (להלן – הסכם).
(2) לא יושם ילד באומנה בטרם ייחתם הסכם עם האומן המיועד, למעט באומנת חירום לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
(3) בהסכם תיקבע אחריות האומן בהתאם לתכנית הטיפול של הילד, ולאמור בהוראות חוק זה. הסכם יכלול בין השאר את התחייבויות האומן להשתתף בהכשרות והדרכות במהלך האומנה, להישמע לפיקוח ולשתף פעולה עם מנחה האומנה והגוף המפעיל.
(4) ההסכם יהיה לתקופת ההשמה, בהתאם לתכנית הטיפול של הילד ויבוטל או יחודש על פי הצורך, ובהתאם לתכנית הטיפול שתיקבע.
(5) הסכם עם אומנים שהם בני זוג ייחתם עם שני בני הזוג, וחבותם לפי ההסכם תהיה יחד ולחוד.

48.
מידע וסודיות לאומן ולבני משפחתו

(1) אומן יקבל ממנחה האומנה, בטרם השמת ילד אצלו באומנה, מידע כלהלן:

(1) מידע הנדרש לשם קיום אחריותו וחובתו לטפל בילד ולשמור על טובתו.

(2) מידע על אודות המשפחה הביולוגית של הילד, אשר נדרש לשם שמירת שלומם וביטחונם של האומן ובני משפחתו.

(3) מידע בדבר חובותיו, זכויותיו ואחריותו.

(2) אומן זכאי לקבל במהלך תקופת השמת הילד באומנה אצלו את כל המידע החינוכי, הסוציאלי והרפואי, לרבות הפסיכולוגי והפסיכיאטרי, על הילד – גם המידע החינוכי - וכן כל מידע אחר הנדרש לשם קיום אחריותו וחובתו לטפל בילד ולשמור על טובתו, לרבות מידע בכתב.
(3) מידע על הילד או על בני משפחתו שהגיע לאומן או לבני משפחתו, חובה עליהם לשומרו בסוד ואינם רשאים לגלותו, אלא אם הדבר דרוש לשם מילי אחריותם וחובותיהם כלפי הילד.

אנחנו מצביעים על אישור סעיפים 42 עד 48, כולל. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיפים 42 עד 48 – אושרו פה אחד

הצטמצמנו ועכשיו אנחנו חמישה חברי כנסת שהצביעו ואישרו את הסעיפים.

תם ולא נשלם. אנחנו נמשיך בהקדם. תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>