PAGE
2
ועדת הכלכלה
25/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 391>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ג' בכסלו התשע"ה (25 בנובמבר 2014), שעה 10:00

<תקנות הסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

>
עודד שפירר - מזכיר כללי, רשות לניירות ערך

רון עמיחי - ראש יחידת דירוג, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - מנהלת מחלקת חקיקה. משנה ליועמ"ש, רשות לניירות ערך

דוד אדר - רפרנט יחידת דירוג, רשות לניירות ערך

מאיה מרינוב שיפר - ראש תחום השקעות מחלקה בינלאומית, רשות לניירות ערך

מרב אורן - מתמחה במחלקת הייעוץ המשפטי, רשות לניירות ערך

הלל ברג - מתמחה במחלקת הייעוץ המשפטי, רשות לניירות ערך

גדעון אילת - יו"ר, מידרוג, חברות דירוג

רן גולדשטיין - סמנכ"ל, מידרוג, חברות דירוג

ערן היימר - מנכ"ל, מידרוג, חברות דירוג

שי ינובסקי - עורך דין מייצג את חברת מעלות, חברות דירוג

אמיר הלוי - יועץ משפטי, מייצג את מעלות, חברות דירוג

ליאור הינקוס - עורך דין-מייצג את חברת מידרוג, חברות דירוג

אליז יאנה - מתמחה במשרד עו"ד מאיר אסרף, הסתדרות האקדמאים במח"ר

אילן פלטו - מנכ"ל, איגוד החברות הציבוריות הרשומות בבורסה

נתי שילה - יועץ משפטי, איגוד החברות הציבוריות הרשומות בבורסה

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

רן גזית - עו"ד, יו"ר, SELF RULING

צחי לוי - רו"ח, עוסק בניתוח והערכת סיכונים של אגרות חוב עבור גופים מוסדיים

רונית הראל בן זאב - מנכ"לית, בורסה לניירות ערך

אתי בנדלר
מרב תורג'מן

מ"מ דקלה טאקו

אתי אפלבוים
<תקנות הסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014>

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: תקנות הסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014.
האם עו"ד קנדלר תוביל את העניין?

כמה דברי פתיחה. אני רוצה לציין שישבנו שוב עם חלק מהגופים והכנסנו עוד תיקונים מעבר לתיקונים שכבר הכנסנו בדיון הקודם.

שרה, אני רוצה לסיים את זה היום. יש לי כל-כך הרבה תחומים על השולחן: גז, תחבורה ועוד. בואו ננקה את רשות ניירות הערך.

יש לנו חובה מהדיון הקודם, לאור ההערה של עו"ד ידיד. הוספנו בתקנה 2א(יא). צריך להקריא את הנוסח?

זה משהו שאושר בוועדה?

כן, רק היינו צריכים לנסח.

אין צורך להקריא את הנוסח. העיקרון אושר ואני צריכה לבדוק שהנוסח תואם לעיקרון שאושר. זה הנוהל המקובל.

אני ממשיכה להקריא מפרק ד'.

דוחות שיוגשו לרשות ולציבור

כללי
הוראות כלליות
חברת דירוג תגיש דוחות לפי הוראות תקנות אלה.
(ב)
הדוחות יכללו את הפרטים לפי תקנות אלה כסדרם בהם; אין חובה לציין העדר קיומו של פרט פלוני אלא אם כן נקבע כך במפורש בתקנות אלה.

(ג)
בנוסף על האמור בתקנות אלה יוגשו דוחות אודות כל פרט אחר העשוי להיות בעל השפעה מהותית על הפעילות השוטפת של חברת הדירוג או בעל חשיבות להבנת הדירוגים אותם מנפיקה חברת הדירוג.

(ד)
יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, רשאי לדרוש מחברת הדירוג בכל עת -

(1)
להגיש דוח על אירוע או עניין בחברת הדירוג, אם לדעתו מידע לגביו עשוי להיות בעל השפעה מהותית על עבודת הדירוג או בעל חשיבות להבנת הדירוגים אותם מנפיקה חברת הדירוג;
(2)
להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי תקנות אלה, בתוך פרק זמן שייקבע בדרישה, אם נוכחו לדעת כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי תקנות אלה, או כי הפרטים שנמסרו מכוח תקנת משנה (א) מחייבים זאת.

(ה)
ניתן לכלול בדוח פרטים הנדרשים בתקנות אלה בדרך של הפניה בהתאם להוראות תקנה 5א לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל - 1970."
התקנה הראשונה כמובן היא תקנה כללית. זה סעיף שדומה לכל הסעיפים שיש לנו בחוקים אחרים. הוא מסדיר את חובת הדיווח, שצריך לדווח על כל פרט מהותי, גם שלא מפורט בתקנות כי אנחנו אף פעם לא יכולים לתאר לעצמנו את כל הסיטואציות האפשריות. יש כאן סמכות ליושב ראש הרשות לדרוש דיווחים נוספים. יש אפשרות להפנות ולעשות כללים של הפנייה, כמו שיש לנו בחוק ניירות ערך.
זה גם קובע את הכלל שיכללו את כל הפרטים רק אם הם קיימים. זאת אומרת, אם פרט לא קיים, לא צריך לציין שהוא לא קיים.

הערות.

שאלת הבהרה. לגבי 8ג. אפשר לקבל דוגמה למה הכוונה "פרט אחר שעשוי להיות בעל השפעה מהותית או חשיבות להבנת הדירוגים"?

למשל, הגישו נגדכם תביעה ייצוגית. זה פרט מהותי שצריך לדווח עליו. הוא לא כתוב פה אבל צריך לדווח.

אם כך, אני מעלה להצבעה.
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 8 אושרה

סעיף 8 אושר.

"9. עריכת והגשת הדוחות

(1) הדוחות יוגשו לרשות ולציבור לפי תקנות דיווח אלקטרוני.
(2) הדוחות ייערכו בצורה נוחה לקריאה ועמודיהם יהיו ממוספרים."
אנחנו מבקשים שיגישו את הדוחות, כמו כל הגופים המפוקחים על ידינו באמצעות המגנ"א.

"צורה נוחה" זה לא מספיק. הייתי מבקש שזה יהיה כתוב בשפה פשוטה. אנחנו מתחילים להכניס את הנוהל הזה בהרבה מקומות אחרים. צריך שזה יהיה ברור גם להדיוטות כמוני.
הדבר השני, אני חוזר על בקשתי שהדוחות יהיו גם בשפה הערבית.

"שפה פשוטה", אין לי בעיה להוסיף.

לגבי ערבית, אני חושבת שזה יטיל נטל.

בדרך-כלל אנחנו אומרים "שפה פשוטה וברורה".

אתם מבקשים דוחות עם פירוטים מאוד גדולים עם אנליזות ואתם רוצים בשפה פשוטה?

נשאיר את זה "בשפה נוחה לקריאה וברורה".

בסדר.

תשובה לגבי הערבית.

אני חושבת שזה יטיל נטל כבד מידי על חברות הדירוג. מדובר על מידע מאוד מאוד רב, פירוט של מתודולוגיות ופרטים מאוד מקצועיים. אני אשמח לשמוע גם את התגובה שלהם אבל לי זה לא נראה בנסיבות הנוכחיות.

אני חושב שאנחנו כחברות דירוג נותנים את העמדה שלנו לגבי חברות ציבוריות. החברות הציבוריות לא מחויבות לדווח את הדוחות הכספיים שלהם בערבית אז איך אנחנו, בפרשנות שלנו עליהם, נהיה חייבים?

שמעת את ההסבר. אני מעלה להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 9 אושרה

אני מאשר את הסעיף יחד עם התוספת "וברורה".

"חתימה על הדוחות
10.
(א)
דוחות כאמור בתקנות 11 ו- 13 למעט דוחות דירוג ייחתמו בשם חברת דירוג בידי המורשה לחתום בשמה, ובלבד שתוכנן אושר בידי אחד מאלה:
(1) יושב ראש הדירקטוריון;
(2) המנהל הכללי;
(3) ממלא תפקיד מהתפקידים האמורים בחברה אף אם תואר משרתו שונה.

(ב)
בדוח יצוין תאריך החתימה; בצד כל חתימה יצוין שם החותם ותפקידו בחברה."


לבקשת "מעלות" הוספנו כאן "למעט דוחות דירוג".

תסבירי למה אתם ממעטים את דוחות הדירוג?

כי דוחות הדירוג צריכים להיחתם על-ידי האנליסט. אלה דוחות מקצועיים ואני חושבת שזה נכון שלא מנכ"ל החברה, שאחראי על הצד העסקי של החברה, אלא האנליסט הראשי הוא זה שיחתום על דוח הדירוג.

זה כתוב באיזה מקום?

כן. בחוק כתוב הדירקטוריון לא יכול להתערב בפעילות הדירוג.

איפה כתוב מי יחתום על דוחות הדירוג?

בדרך כלל לא חותמים על דוחות דירוג, לא בעולם ולא בארץ.

אבל יש ציון של האנליסט הראשי. כתבנו שצריך זהות מעריך הדירוג הראשי וזהות מעריך הדירוג המשני, אם מונה. זה בתקנה 17. נראה לי שזה מספק.

אין הערות. אני מאשר.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 10 אושרה

אני מאשר את סעיף 10.

זה לא צריך להיות תקנות 12 ו-13 ולא 11 ו-13, כי 11 זה מועד הגשת הדוח?

הגדרה דוח שנתי זה ב-11. זה כן ב-11.

אם כך זה צריך להיות 11 עד 13. אני חושבת שצדקת מלכתחילה.

"סימן ב': הדוח השנתי – מועד הגשתו ופרטיו
מועד הגשת הדוח
11.
(א)
חברת דירוג תגיש לרשות ולציבור דוח תקופתי בכל שנה (להלן – דוח שנתי), תוך שלושה חודשים מתום שנת הכספים.
(ב)
תאריך החתימה על הדוח לפי תקנה 10 לא יקדם ביותר משלושה ימים מהתאריך שבו הוגש לרשות.

(ג)
דוחות כאמור יהיו זמינים באתר חברת הדירוג במשך חמש שנים לפחות מיום פרסומם."

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 11 אושרה

אני מאשר את תקנה 11.

"פרטי הדוח השנתי
12.

(1)
הפרטים הנדרשים לפי תקנה 2, מעודכנים למועד הדוח תוך ציון שינויים מהותיים שהיו בתקופת הדוח ויחולו לעניין זה, הוראות תקנות 3 ו-5;

(2)
פירוט לעניין פעילות חברת הדירוג בתקופת הדוח שיכלול את הפרטים האלה:

(א)
מספר הפעמים שהתכנס דירקטוריון חברת הדירוג במהלך תקופת הדוח והנוכחים בישיבות;
(ב)
דירוג שהנפיקה חברת הדירוג בתקופת הדוח ועדכון דירוג החייב בפרסום כאמור והמספר הכולל של המכשירים הפיננסיים המדורגים על ידה במועד הקובע כהגדרתו בתקנה 26; לעניין זה, דורגה ישות, יספר כל מכשיר פיננסי של הישות האמורה בנפרד.
(ג)
אופן יישום שיטות ההערכה והנחות היסוד בפעילות הדירוג, תוך ציון הנחות מתמטיות או סטטיסטיות, אם נעשה בהם שימוש בפעילות הדירוג, כמו גם השינויים המהותיים במרכיבים אלה;

(ד)
סיכום הנוגע לתדירות שינויי הדירוגים שניתנו ולשיעור חדלות הפירעון או כשל לפי הגדרת חברת הדירוג; סיכום כאמור יוצג ביחס לכלל הדירוגים במרוכז, בחלוקה לפי סימני דירוג ובפילוח מגזרי אם הדבר מתאים, תוך הצגת השתנות הנתונים לאורך זמן והצגה נאותה של היחס בין דירוגים שניתנו ובין שיעורי חדלות פירעון או כשל; הרשות רשאית להורות על גילוי שיחשב להצגה נאותה כאמור;

(ה)
דיווח לפי סעיף 17(ג)(1) לחוק;

(ו)
לגבי כל מעריך דירוג ראשי ומעריך דירוג משני אם קיים, יפורטו פרטים אלה:

(1) שם ושם משפחה;
(2) השכלה;
(3) ניסיון מקצועי;

(ז)
מספר ועדת הדירוג שפעלו ומספר הדירוגים או עדכוני הדירוג שפורסמו על ידן;
(3)
פירוט לעניין לקוחות חברת הדירוג שיכלול פרטים אלה:
(א)
רשימת עשרת הלקוחות שמהם התקבלה ההכנסה הגבוהה ביותר בתקופת הדוח;
(ב)
רשימה ובה זהות כל לקוח שהתקבלה ממנו הכנסה בשיעור הגבוה מ-5% מכלל ההכנסה של חברת הדירוג באותה שנה ושיעור ההכנסה מכל אחד מהם; לעניין זה "לקוח" – לרבות מספר לקוחות בשליטת אותו אדם;

(ג)
פירוט הכנסות חברת הדירוג משירותים נלווים לדירוג לפי סעיף 17(א) לחוק או שירותים אחרים לפי 17(ב) לחוק לתקופת הדוח, בחלוקה לפי פעילות ושיעור ההכנסה מכל אחד מהם;

(4)
סיכום ובו ריכוז נתונים הנוגעים לדירוגים מקדמיים שהנפיקה חברת הדירוג בתקופת הדוח ; הרשות רשאית להורות לחברת דירוג על אופן הצגת הנתונים לפי פסקה זו ובין היתר, לפי פילוחים, הצגת השתנות נתונים לאורך זמן או בדרך טבלאית; לעניין זה, "דירוג מקדמי" – תחזית שהעבירה חברת דירוג ללקוח או למי שעשוי להיות לקוח, באשר לסימול הדירוג אותו היא עתידה לקבוע לגביו או לגבי מכשיר פיננסי שלו, לרבות כל אות, סימן או תחזית הנוגעים לדירוג כאמור, שניתנו בכל דרך שהיא;

(5)

(1) פרטים לפי פסקה 2(ב) בדבר דירוגים כאמור בתקנה 14(ב);
(2) פרטים לפי פסקה (3)."

הערות?

ב-12ב אנחנו צריכים לפרסם את הדירוגים שעשינו בכל התקופה. לעניין זה, בסוף סעיף ב': "דורגה ישות, ייספר כל מכשיר פיננסי של ישות האמורה בנפרד". כשהולכים להגדרה של מכשיר פיננסי, זאת הגדרה מאוד רחבה. כשאנחנו מדרגים בנק, אז גם אם אתה עשית אצלו פיקדון בסניף, שיש לו איזה טריגר של ריבית או איזה מבנה, הוא לצורך הגדרה מכשיר פיננסי. לנו אין אפילו את המידע הזה כי אנחנו לא מדרגים את המכשירים האלה. אנחנו מדרגים או ישות או סדרה. אנחנו מבקשים שאנחנו נדווח בשפה שאנחנו מבינים ויודעים את מה שאנחנו מדרגים. דירגנו ישות, נדווח על ישות. אם דירגנו סדרה, נדווח על סדרה.

אני מבקשת לגבי תקנה 12ב, הדיווח הזה נועד לגביית אגרה. אשמח שנדון בזה יחד עם תקנה 26 שדנה באגרה.

בסעיף ו', אותה בקשה שהיתה לי לסעיפים הקודמים, לגבי הנתונים שצריך לפרט המעריך הראשי, כדי שנדע אם יש ניגודי עניינים, עם מי הוא עשה עסקים, איך הוא עושה וכדומה.

כל מי שמשתתף בהליך דירוג יש לו איסורים שקבועים כבר בחוק ולכן אני לא חושבת שצריך לפרט. סעיף 18 לחוק אומר שמשתתף בהליך דירוג לא יפעל בניגוד עניינים, אסור לו לעסוק בפעילות מסחרית, אסור לו להחזיק בנכסים. כל אלה איסורים בחוק לכן אני לא חושבת שצריך לפרט בתקנות.

כל פירוט שמישהו עשה זה כבר עבירה.

נכון.

סעיף קטן 3ג, פירוט שיעור הכנסות אמרנו.

בסיפא הוספנו: "ושיעור ההכנסה מכל אחד מהם". הוספנו את זה.

איך שזה כתוב עכשיו, את רוצה מכל משהו שעשינו, כל שקל וכל לקוח ובסוף את הסך הכול. אני חושב שדיברנו על הסך הכול.

ברישא, בסדר. ב-3ג, פירוט שיעור ההכנסות, זה בסדר.

הכוונה לסיכומים בכל מקרה.

נכון.

אבל לפי חלוקה לשירותים נלווים שונים.

כתוב לחלוקה לפי פעילות.

עו"ד בנדלר?

בסדר.

אני כל פעם מצטער שאני מדבר על חוזה פני עתיד ושהוא עדיין לא אקטואלי. שרה תמיד אומרת לי שנדבר על זה כשנגיע. בקרוב יהיו חברות דירוג או סוכנויות דירוג שמדרגות אוטומטית, כמו שאנחנו מתכבדים לעשות. אז גם יהיה גם סכום אחיד. אנחנו מדברים על סכום אחיד לכל דירוג או לכל משתמש. בסופו של דבר לא יהיה לנו 5%, לא יהיה לנו מישהו, כולם יקבלו את אותו מחיר. אנחנו נצטרך לתת פירוט על כל אחד מה-10,000 או 15,000 אנשים שישתמשו במנוע שלנו?

אין בעיה בכלל. זה נכון שכשכתבנו את התקנות ראינו לנגד עינינו את הפעילות הקלאסית של חברות הדירוג. יחד עם זאת, אנחנו חושבים שיש בתקנות משהו שמונע דירוג אוטומטי. כל הטענות שלך על התקנות שלא מתאימות מבחינת הדיווח, יש תקנה שהקראתי 8ב שאומרת: "הדוחות יכללו את הפרטים לפי תקנות אלה כסדרן בהן. אין חובה לציין היעדר קיומו של פרט פלוני". אם אין לך אתה פשוט לא מציין. לא צריך בכל תקנה להגיד שאם אין לך אז אל תציין כי זה כתוב.

אני רואה חשבון. אני פעיל בשוק ההון, אני עוסק בעבודה שהיא מעין דירוג לגופים הפיננסים הגדולים בישראל, במקביל לחברות הדירוג רק לא בצורה פומבית.

אתה מה שנקרא דירוג בסדר.

דירוג הוגן, דירוג לא מוטה ושלא מקבל כסף מהחברות.

אתה יודע שאסור יהיה לך לעסוק בדירוג אלא אם כן תירשם.

לכן אני רוצה לדון כי יש פה אבסורד, יש פה בעיות. מכיוון שהבעיה הגדולה וניגוד העניינים המהותי הוא השכר שמקבלים. היום, למשל, חברות ציבוריות צריכות לדווח בדוחות הכספיים שלהן מה השכר השנתי שהן שילמו לרואה החשבון המבקר. לכן נראה לי מן הראוי וזה דבר זועק לשמים, שאם מאפשרים לחברות הדירוג לקבל כסף מהחברות שהם מדרגים, זה אבסורד אבל מקבעים אותו, לפחות צריכים בכל דוח דירוג לציין שקיבלו כסף וכמה קיבלו. זה אלף, בית שחייבים.

התשובה על זה ניתנה עכשיו. מה שהוצע זה לא להיכנס לסכומים אלא הם צריכים לומר מה השיעור מכלל הכנסותיהם שהם קיבלו מכל אחד מהמדורגים.

ואז אפשר לחשב?

אגב, זה נתונים שמביאים רק לרשות. התשלומים זה דיווח לרשות.

זה חייב להיות פומבי.

שעין השמש תשזוף את זה.

בדיוק.

מר היימר. אתה תמיד בעד שקיפות. אני לא מצטט אותך אבל בטוח באיזה מקום אמרת ששקיפות זה הדבר הטוב ביותר.

אחת השיטות שלנו כחברות דירוג להתמודד עם ניגוד העניינים המובנה הזה, היא הפרדה טוטאלית בין הצד של האנליזה לצד המסחרי וכך גם דורש החוק. נניח שאתה אנליסט בחברה ואתה עושה דירוג ובדירוג הזה רשום למטה, שהדירוג הזה מהווה 17% מהכנסות החברה ומר איקס היקר הסכים לשלם עליו כך וכך מיליוני דולרים. האם זה יותר מטעה או פחות מטעה מהמצב הנוכחי? לאנליסטים אין שום מושג אם הוא לקוח גדול או אם הוא לקוח קטן. האם הוא משלם הרבה או מעט.

מה את אומרת?

בעניין הזה ניסינו להיצמד למה שקורה בעולם. אני לא מכירה מדינה שמחייבת - - -

גם העולם, לצערי הוא לא כל-כך – כל העולם הוא בעייתי. אנחנו כבר מזמן לא אור לגויים וכנראה נמשיך להיות פנס קטן.

מר לוי, אני מבין אותך. כנראה שלא במקום הזה תבוא הישועה למדינת השקיפות.

אם כך, בהמלצתך ובהמלצתך, עו"ד בנדלר, מאשר את הסעיף הזה. וממשיכים הלאה.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 12 אושרה

תקנה 12 אושרה.

"סימן ג' - דוחות על אירועים – מועד הגשתם ופרטיהם
דוחות על אירועים
13.
(א)
חברת דירוג תגיש דוחות לרשות ולציבור על האירועים המפורטים בתקנת משנה (ז) ו – (ח).
(ב)
המועד להגשת דוח על אירוע המפורט בתקנת משנה (ז) (להלן – דוח מיידי), הוא עד תום יום העסקים הראשון שלאחר המועד שבו נודע לחברת הדירוג לראשונה על האירוע; דוח על אירוע המפורט בתקנת משנה (ח) (להלן – דוח על אירוע אחר) יפורסם בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום שבעה ימי עסקים שלאחר המועד שבו נודע לחברת הדירוג לראשונה על אירוע כאמור.
(ג)
בדוח יצוינו היום והשעה שבהם התרחש האירוע והיום והשעה שבהם נודע לחברת הדירוג ראשונה על התרחשותו.
(ד)
בתקנה זו – "נודע לחברת הדירוג לראשונה על אירוע" - נודע לראשונה על התרחשות האירוע לאחד מאלה:

(1) בעניינים הקשורים להליך דירוג – משתתף בהליך דירוג כהגדרתו בחוק, לעניין דירוג שבו הוא משתתף;
(2) בעניינים אחרים - יושב-ראש הדירקטוריון של חברת הדירוג, המנהל הכללי שלה, מנהל העסקים הראשי שלה, או ממלא תפקיד כאמור בחברת הדירוג אף אם תואר משרתו שונה.
(ה)
בכל מקרה יוגש הדוח לפני שהמידע הכלול בו, כולו או מקצתו, פורסם ברבים בידי חברת הדירוג או בידי נושא משרה בכירה בה;
(ו)
חברת דירוג חייבת להגיש לפי דרישה מיוחדת של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיכו לכך בכתב, בתוך המועד שיצויין בדרישה ובלבד שלא יקדם מהמועד שנקבע בתקנת משנה (ב), דוח על ענין או אירוע בחברת הדירוג; דרישה כאמור תהיה רק אם הרשות או מי שהיא הסמיכה לכך סבר כי המידע בדוח כאמור חשוב למשקיע סביר.

(ז)

(1) החלטת חברת הדירוג על הפסקת דירוג והסיבות שהביאו להחלטה כאמור;

(2) שינוי מהותי הנוגע למידע המפורסם לפי פרק ה' לתקנות אלה, וזאת לאחר שחברת הדירוג הגיעה למסקנה, כי יש בשינוי האמור כדי להשפיע על דירוג שהונפק על ידה; בחינה כאמור תיעשה תוך זמן סביר;
(3) טעות מהותית ביישום שיטת הערכה שעשויות להיות לה השלכות, לדעת חברת הדירוג, על הדירוג;
(4) פירוט הנוגע לדוח שפורסם לפי פסקה (3) שיכלול פירוט ההשלכות הצפויות של הטעות ושל תיקונה, ובכלל זה הצורך לבחון מחדש דירוג שהופק; דוח לפי פסקה זו יפורסם תוך זמן סביר מעת שפורסם דוח לפי פסקה (3);
(ח)

(1) שינוי שיטת הערכה או הנחות היסוד שבהם נעשה שימוש בהליך דירוג מסוים; דיווח בעניין זה יוגש לפחות שלושים יום לפני כניסתו של השינוי לתוקף ויכלול הסבר הנוגע לסיבות השינוי ולהשלכות הצפויות של השינוי; ראתה חברת דירוג כי קיים הכרח בשינוי מיידי בשיטת הערכה או הנחת יסוד, רשאית היא למסור דיווח עם החלת שינוי כאמור בהקדם האפשרי ולא יאוחר ממועד כניסתו של שינוי כאמור לתוקף;

(2) קיבלה חברת הדירוג הערות ציבור הנוגעות לשינוי כאמור בפסקה (1), תפרסם את עיקרי ההערות המהותיות כאמור תוך פירוט התייחסותה אליהם; דוח לפי פסקה זו, יפורסם תוך זמן סביר מעת שפורסם דוח לפי פסקה (1);
(3) כל שינוי מהותי בפרטים לפי תקנה 2, שאינו מפורט בתקנה זו; אם השינוי נערך בשיטות ההערכה או בנהלי חברת הדירוג, יצורפו שיטות ההערכה או הנהלים המעודכנים, במלואם;
(4) שינוי מהותי בפרטים לפי תקנה 12(2)(ה) ו – (ו).

(ט)
דוחות לפי סימן זה יכללו פרטים הנוגעים להשלכת האירועים המנויים בתקנת משנה (ז) ו – (ח), על דירוגים נוספים אותם מנפיקה חברת הדירוג. "
פה זה הדוחות על אירועים. גם יש פה דוחות שהם מיידיים, זאת אומרת, תוך יום אחד, דברים שיותר חשובים למשקיע לקבל אותם באופן מיידי. יש דוחות על אירועים אחרים, כמו שינוי במתודולוגיה, ששם נותנים זמן יותר ארוך, 7 ימים. יש גם סמכות ליו"ר רשות לדרוש דרישה מיוחדת אם הוא סבור שהמידע דרוש למשקיע הסביר.

עו"ד הלוי, בבקשה.

בקשה להבהרה. ב-13ה כתוב שבכך מקרה יוגש הדוח לפני שהמידע הכלול בו. זה מתקשר גם לתקנה 16, אופי הפרסום. לפי הנהלים שלנו אנחנו מפרסמים באתר של החברה ועכשיו נצטרך לפרסם גם בדיווח האלקטרוני במגנ"א. אצלנו זה ייעשה סימולטנית, לא לפני ולא אחרי.

סימולטנית זה בסדר.

זה עלה בדיון הקודם.

עו"ד הלוי לא היה בדיון הקודם.

זה עניין של פרשנות. אני רוצה להבהיר. זה לא מחייב תיקון בתקנות. גברת קנדלר מצהירה לפרוטוקול שסימולטנית זה עדיין עומד וזה לא אחרי.

האם הכוונה בפרסום לציבור זה רק דרך אתר האינטרנט של החברות או גם בדברים נוספים?

במגנ"א ובאתר של החברה לבקשתם.

מה זאת אומרת לבקשתם?

לנו חשוב הדיווח במגנ"א, כי ציבור המשקיעים בישראל יודע שכל הדיווחים של כל החברות, של כל הגורמים הוא במגנ"א. לכן לנו היה הכי חשוב שהדיווח יהיה במגנ"א. חברות הדירוג ביקשו שבמקביל אפשר יהיה גם כי לפי הנהלים של החברות הבינלאומיות זה נעשה באתר החברה ולכן הסכמנו שזה יהיה במקביל.

אני מנסה להרחיב ולא לצמצם. ישבתי אתמול עם קבוצות שמתחילות לעסוק באפשרויות של הקמת מודלים של ניהול פנסיה עצמית. זאת אומרת, שאנשים בודדים יצטרכו לקבל מידע. אני רוצה לחשוב איך הם יכולים לקבל את המידע בצורה הכי נגישה, בין אם זה במגנ"א ובין אם זה באתר. האתר מבחינתי לא יכול להיות רשות, הוא צריך להיות חובה.

יש חובה.

אומרת עו"ד תורג'מן הערה נכונה שאם הכוונה היא לא אחרי אז לכתוב לא אחרי כי לפני זה לא. אז אם את מתכוונת ללא אחרי, אולי להחליף את המילה. "בכל מקרה יוגש הדוח לא אחרי שהמידע הכלול בו". אז זה גם מאפשר סימולטנית.

בסדר גמור.

אני מאשר עם התיקון של עו"ד תורג'מן.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 13 אושרה

תקנה 13 אושרה עם התיקון של עו"ד תורג'מן.

"פרק ה': פרסום הדירוגים, שיטות ההערכה וגילוי נאות
חובת פרסום דירוג
14.

(א)
חברת הדירוג תפרסם כל דירוג שהנפיקה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית חברת הדירוג שלא לפרסם דירוגים אלה:

(1) דירוג שנערך לצרכים הפנימיים של מזמין הדירוג ושלא נועד לפרסום לציבור;

(2) דירוג תאגיד שניירות ערך שלו לא הוצעו לציבור לפי תשקיף כמשמעותו בפרק ג' לחוק ניירות ערך ואינו תאגיד המציע לראשונה ניירות ערך שלו לציבור וכן דירוג מכשירים פיננסיים של תאגידים כאמור."
זה הסעיף שמחייב פרסום של כל דירוג שהוא לא פרטי. הסייג הוא, כל דירוג שנעשה לצרכים פנימיים. אם, למשל, הם עושים את הדירוג לצורך הלוואה פרטית, אין צורך לפרסם.

בפסקה 2. מה זה: "ואינו תאגיד המציע לראשונה ניירות ערך שלו לציבור"? האם הוא לא כלול בתאגיד שניירות הערך שלו לא הוצאו לציבור?

הוצאו זה כבר הוצאו והוא מציע עוד פעם. כשזאת פעם ראשונה זה אינו תאגיד המציע לראשונה. יש חוזרת ויש בפעם הראשונה.

יש חברות שהוציאו לציבור ואחרי זה קנו מהציבור ועכשיו הן חברות פרטיות לגמרי. בעבר הן כן הציעו לציבור.

יושב ראש מדרג, גדעון אילת.

לגבי ב1, אנחנו רוצים ששרה תבהיר שגם חברות שבעבר הנפיקו לציבור ועכשיו הן פרטיות והן מבקשות דירוג, הוא לא צריך להיות מפורסם, שזה כלול - - -

זה אכן כלול בצרכים פנימיים.

זה רשום בפרוטוקול, אמרה עו"ד קנדלר, שזה אכן כלול.

חברה שיש לה מניות אבל לא אג"ח ציבורי והיא עושה הלוואות פרטיות זה גם כלול.

הלוואה פרטית היא פרטית. לא משנה אם חברה ציבורית עושה את ההלוואה הפרטית או חברה פרטית עושה את ההלוואה הפרטית.

הלוואה פרטית לא צריך לפרסם.

נכון.

כל דירוג פרטי הוא דירוג לצרכים פנימיים.

בעתיד הנראה לעין, עוד שנה או שנתיים, תהיה תעודת זהות בנקאית. בתעודת הזהות הבנקאית יהיה דירוג.

אני מקווה שזה יהיה עוד קודם.

תעודות הזהות הבנקאיות יוצאו גם לתאגידים מסחריים, הן יוצאו לכל לקוח של בנק.

שוב, אם זאת חברה נסחרת אז חל חוק ניירות ערך, זה בכלל לא קשור לחוק הדירוג. חובת הדיווח והגילוי בחוק הזה הן רק לגבי החובות של חברת הדירוג.

לא הגעתי לפואנטה של השאלה. יקבלו מהבנק תעודת זהות בנקאית עם דירוג כזה או אחר. חברה ציבורית שמדורגת, תצטרך לפרסם את זה, הבנק יצטרך לקבל רישיון. אני מדבר על חברות שהחוק חל עליהן. אתם כופים את החיבור בין הסיטואציות?

שוב, החוק הזה לא עושה הבחנה. הוא מדבר על חובות הדיווח של חברת הדירוג. מה החברה הציבורית צריכה או לא צריכה לדווח, זה כמו בחוק ניירות ערך. בכלל אנחנו לא במגרש של החוק הזה.

זה יהיה אירוע שחברת הדירוג תצטרך להתייחס אליו. הבנק ייתן לאותה חברה ציבורית דירוג שהוא שונה מהדירוג שאתה הוצאת. מה אז?

אתה רוצה לייצג פה את הבנקים?

אני שואל שאלה.

כשזה יגיע, נצטרך להתמודד.

השאלה אם תכולת חוק הדירוג חלה על זה?

אני לא מכירה מספיק מה הולך להיות בהסדרה הזאת כדי לתת חוות דעת אם החוק יחול או לא.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 14 אושרה

אני מאשר את תקנה 14.

"15.
חברת הדירוג תאפשר לתאגיד המדורג להעביר הערות הנוגעות לטעויות עובדתיות בדירוג ולקיומו של מידע פנים כהגדרתו בסעיף 52א לחוק ניירות ערך בדוח הדירוג, זמן סביר קודם לפרסומו".
כמו בכל העולם אנחנו מאפשרים לחברה להעיר הערות עובדתיות כל עוד הן לא משפיעות על הדירוג עצמו כמובן.

<

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 15 אושרה

אני מאשר את סעיף 15.

"16.
(א)
פרסום הדירוג כאמור בתקנה 14(א) יעשה, באמצעות דוח דירוג שיפורסם בדיווח לרשות ולציבור ובאתר חברת הדירוג.
(ב)
פרסום דוח הדירוג כאמור בתקנת משנה (א), יעשה בדוח מיידי כהגדרתו בתקנה 13(ב). "

הייתי מבקש שבסעיף 16א יהיה תקציר מנהלים בערבית. זה לא כל הדוח, זה תקציר מנהלים.

אני חושב שאני מוסיף את זה, אני הולך עם רן. תקציר מנהלים בערבית, מקובל? אני רוצה להוריד את הלהבות.

אז שהחברות הציבוריות ידווחו בערבית ואנחנו נצטרך לדווח בערבית. כל העולם הזה לא מדווח בערבית. בוועדת הכלכלה אתה מפרסם פרוטוקולים בערבית?

אנחנו מדינה שיש בה שתי שפות רשמיות.

שרה, מה את אומרת? שרה הפעם לא מאשרת.

אני חושב שאדוני צריך לקחת החלטה ולאמץ את זה.

רן, אני רוצה לעשות את זה רוחבי אז בוא נשב על הצעה כללית.

רוחבי יהיה קשה. פה זה כבר דוח הדירוג עצמו, זה המקום.

כשהייתי השר לענייני מיעוטים התחלתי לשנות את הדברים. לצערי הפריעו לי בחלק מהדברים כי אני בהחלט חושב שזאת אחת הבעיות המרכזיות.

זה המהות של כל הדירוג וחבל שלא יהיה משהו עליו בשפה רשמית שנייה.

אנחנו בוחנים את זה באהדה ונחשוב איך מתקדמים בנושא.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 16 אושרה

אני מאשר את תקנה 16.

"17.

(1) בדוח הדירוג או בדוח נלווה לדוח הדירוג (להלן- דוח נלווה לדירוג) יובא פירוט הנוגע לנושאים אלה:
(1) מידע כללי:
(1) זהות מעריך הדירוג הראשי וזהות מעריך הדירוג המשני אם מונה;
(2) התאריך שבו פורסם הדירוג לראשונה והתאריך האחרון שבו נעשה עידכון הדירוג;
(3) ציון האם הדירוג נערך ביוזמת החברה המדורגת, חברת הדירוג או ביוזמת גורם אחר;
(4) דירגה חברת הדירוג מכשיר פיננסי שלא דירגה בעבר, יינתן גילוי לעניין זה;

(2) מידע ששימש בהליך הדירוג :
(1) הנחות היסוד המהותיות שעליהם התבסס הדירוג תוך הסבר הנוגע להנחות היסוד האמורות, למשתנים, למגבלות ולחוסר ודאות בשיטות ההערכה שבהם נעשה שימוש, כולל צירוף תרחישי קיצון אם נערכו כאלה בעת הדירוג, מידע הנוגע לדירוג האשראי המתבסס על ניתוח תזרים מזומנים שעליו נסמכת עבודת הדירוג אם עשתה כך, ואזכור כל אפשרות לשינוי דירוג; פירוט זה יובא באופן פשוט וברור;
(2) מידע כאמור בפסקת משנה (א) יכלול גילוי הנוגע למקור ולאיכות המידע המצוי בידי חברת הדירוג;
(3) נקטה חברת הדירוג צעדים לאישור המידע שהעביר לה התאגיד המדורג, יפורטו הצעדים האמורים;

(3) שיטת הערכה :
(1) תצויין שיטת ההערכה שבה נעשה שימוש בעריכת הדירוג;
(2) הסבר הנוגע לפירוש כל סימן דירוג שבה עושה חברת הדירוג שימוש, הגדרת המונחים חדלות פירעון, כשל או גבייה בחסר לפי הגדרת חברות הדירוג וכל אזהרת סיכון, כולל ניתוחי רגישות של הנחות הנוגעות לעניין אם נעשו כאלה לצורך הדירוג, כגון הנחות מתמטיות או סטטיסטיות ובצירוף תרחישי קיצון שליליים ותרחישי קיצון חיוביים אם נערכו כאלה;
(3) יובא הסבר להיבטים חשובים אחרים של הדירוג, לרבות שיטות הערכה נוספות שבהן נעשה שימוש אם נעשה והכל, לפי נהלי חברת הדירוג.
(2) כל מידע הניתן לפי תקנה זו יוצג באופן ברור, תוך הפניה להרחבה בעניין זה באתר חברת הדירוג אם ישנה הרחבה כאמור.
(3) על אף האמור בתקנת משנה (ב), אם היקף המידע הנדרש לפי תקנה זו רחב לעומת אורך דוח הדירוג שפורסם, רשאית חברת הדירוג להציג הפניה בולטת, הכוללת קישורית לגישה ישירה לעמוד שבו יימצא המידע האמור באתר חברת הדירוג."

יש כאן מאבק בין שני נושאים. אנחנו רוצים דוח מהיר, פשוט ומיידי, אבל שיכלול תרחישי קיצון, מידע המתבסס על תזרימי מזומנים, אזכור כל דבר, כל אופציה, כל אפשרות.

מה הצעת הייעול שלך?

צריך להתכנס למשהו שצריך להחליט עליו.

מה אתה מציע במקום? מה הפתרון?

הפתרון שזאת לא תהיה רשימה סגורה. תשאירו לשיקול דעת חברות הדירוג מה לפרסם. תשאירו לשקול דעתם מה לפרסם.

ממש לא. בתוך הסעיף יש כמה מקומות שכתוב "אם עשתה כך", "אם נערכו כאלה", "אם נעשו כאלה". זאת אומרת, יש פה אפשרות אם לא נעשה לא לכלול. שנית, כל המידע הזה נמצא גם בהסדרה הזרה. אנחנו ממש תרגמנו את הסעיף המקביל באירופה. אם תסתכלו על CRA3, ANNEX1, SECTION 2A D, זה בדיוק הפירוט הזה. זה אותו פירוט שקיים. אנחנו לא רוצים שהדוחות שלנו יהיו שונים מהדוחות שקיימים במקומות אחרים.

אני מאוד מעריך את עורכת דין בנדלר ואם זה היה תלוי בי הייתי לוקח לכל מיני מקומות גבוהים. היא נתנה לי עכשיו מחאה עליך ואני מוציא אותה בפומבי. יש פה יועצים משפטיים כדבעי, אבל כשאת מדברת זה משהו.

אני רוצה להמשיך את המחמאה שאמרת, כי ראיתי בסעיף א' את המילים "פשוט וברור" בלי שצריך לתקן. אוסיף ואולי ננצל את ההזדמנות, ובכל מקום שמופיע "פשוט או ברור", שיהיה "פשוט וברור" באופן גורף על כל הפרסומים.

מקובל.

תיקון מלמד לכל אורך הדרך מקובל.

לי אין התנגדות.

יש היום שיטות הערכה שהן לא מבוססות על תזרים מזומנים.

אני חוזרת, ככל שנעשה.

אולי "כולל צירוף תרחישי קיצון עיקריים", "מידע עיקרי הנוגע לדירוג".

קודם כל, יש בסוף את תקנת משנה ג': "על אף האמור בתקנת משנה ב', אם היקף המידע הנדרש רחב לעומת אורך דוח הדירוג, רשאית חברת הדירוג להציג הפנייה בולטת הכוללת קישורים לגישה ישירה". אתה לא צריך שהכול יהיה בתוך דוח הדירוג. אני חושבת שזה נותן את התשובה.

כשאתה רוצה לתת דברים אתה רוצה לתת דברים שמכמתים את האינפורמציה. איך אפשר להביא רק דברים שהם אינדיקטורים ברורים ולא עודף אינפורמציה.

אני חושבת שיש את התשובה בסעיף קטן ג' שאומר שאם זה נראה לכם ארוך מידי, תעשו הפנייה. מי שרוצה פירוט נכנס להפניה באתר.

מה שחסר לי זה "המהותי והרלוונטי".

מר היימר, תמשיך בכיוון של מר אילת ותציע פתרון.

יכול שהאנליסט שלי הגדיל ראש ועשה 1,000 תסריטים למשהו. עכשיו תעטוף את זה בנייר. כשאתה עוטף בנייר אתה מנסה לעשות משהו קריא וברור.

אנחנו מוכנים שהמהותיות תהיה על כל הפרמטרים. ננסח את זה אחר-כך.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 17 מאושרת

אני מאשר את תקנה 17. עם תיקון אילת והמר ואתם תעשו את התיקונים.

אנחנו מדברים על פסקה 2א, רק שיהיה ברור.

"18.
חברת דירוג לא תעשה בדיווחים או בפרסומים אחרים שימוש בשם הרשות באופן ממנו ישתמע כי הרשות תומכת בדירוג או מאשרת אותו או את הפעולות שבהם נקטה חברת הדירוג בקשר לדירוג."

אפשר לשים באתר שיש לנו רישיון שלכם?

כן.

בכל דוח צריך לכתוב שיש רישיון שלכם.

אתה יכול לרשום שיש רישיון.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 18 מאושרת

סעיף 18 אושר.

"פרק ו': אתר חברת הדירוג
אתר חברת הדירוג

19.


(א)
חברת הדירוג תפעיל אתר אינטרנט בשפה העברית שיהיה פתוח לעיון הציבור ללא תשלום; ואולם רשאית חברת הדירוג להגביל גישה לחלקים באתר אם באמצעות החלקים האמורים היא מספקת שירותים בתשלום.
(ב)
בין השאר יוצג באתר כלל המידע שאותו נדרשת חברת הדירוג להביא לידיעת הציבור לפי החוק.
(ג)
בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), תפרסם חברת הדירוג בדף הבית של אתר חברת הדירוג -

(1)
אזהרה הנוגעת למגבלות הדירוג ולסיכוני הסתמכות על דירוג;

(2)

(א)
פירוט עיקרי ניגודי העניינים המותרים בפעילות חברת הדירוג;

(ב)
תיאור כללי של אופן קביעת התשלום אותו גובה חברת הדירוג עבור פעילותה;

(ג)
תיאור מבנה האחזקות ובעלי השליטה של חברת הדירוג;

(ד)
תרשים ארגוני של חברת הדירוג;
(ה)
משמעותו של כל אחד מסמלי הדירוג שבהם עושה חברת הדירוג שימוש."

אני מורידה את הסיפא לאור הערת מדרוג.

"(ו)
תיאור תהליכים ושיטות הערכה לפי תקנה 2((א)(14);
(ז)
דיווח לפי תקנה 12(2)(ד);

(ח)
מדיניות הנוגעת לאופן פרסום הדירוג ודיווחים אחרים;

(ט)
נהלים שקבעה חברת הדירוג לפי תקנה 25;
(3)
חברת הדירוג רשאית לפרסם מידע לפי תקנה זו בשפה האנגלית, אם קיבלה לכך אישור מאת הרשות; הרשות רשאית להתיר פרסום באנגלית כאמור אם ראתה כי פרסום כאמור בשפה העברית עשוי להשית נטל על חברת הדירוג שאין לו הצדקה בשים לב לענייניו של ציבור המשקיעים."

אני רוצה לומר משהו לפרוטוקול. ב-19א, לאור הערת מדרוג מאתמול, הורדנו את המילים "ללא צורך ברישום". הם הוכיחו לנו שגם בחוץ לארץ יש אפשרות לרישום. אנחנו רק מבקשים להדגיש כי אם יהיו דרישות דרקוניות של רישום, כולל מספר נעלים וכו', אנחנו נראה את זה כאתר שלא פתוח לעיון הציבור.

מקובל, תודה.

אני חושב שנושא האתר מחייב שהוא לא יהיה רק בעברית. הוא גם להיות מונגש עם כל הטכנולוגיות לאנשים עם מוגבלויות. אני חושב שהדברים האלה צריכים להיות כתובים ומאוד ברורים. המידע שמפורסם פה הוא מידע מאוד כללי. אין שום סיבה שבעולם שהוא לא יהיה גם בשפה הרשמית השנייה. זה לא מטיל עומס על המערכת, זה לא מידע שמשתנה כל יומיים.

אין לנו דבר כזה בשום חקיקה.

זה שאין לא אומר שלא צריך להתחיל לעשות את זה. אני חושב שצריכים להיות פה עם שאר רוח ולעשות את זה.

רן, אני באותה רוח שלך ואני רוצה להגיע לנושא של שתי השפות. מר אילת, מר היימר, מכובדיי כולם. האם במקרה הזה, כשזה לא מטיל עומס, אתם מוכנים ללכת לכיוון הזה?

אני מציע במקום האגרה.

הנגשה לאתרי אינטרנט לאנשים מוגבלים כבר נמצאת בחקיקה והיא כבר קיימת. זה משהו שצריך לעשות אותו.

רן, מה אתה אומר?

צריך להבין את העובדות. מסמכי מתודולוגיה, ספרות מתודולוגית, הכמות אדירה.

אתה מבקש ממני לחתום שזאת המתודולוגיה ואני לא יודע לקרוא אותה.

רן, אתה ואני נחשוב על פתרון גורף.

אני באמת שואל. למה שפירוט עיקרי ניגודי העניינים לא יהיה בערבית? זה לא הרבה מידע. למה שתיאור כללי של אופן קביעת התשלום לא יהיה בערבית? למה שתיאור מבנה ההחזקות לא יהיה בערבית? למה תרשום ארגוני של חברת המדרוג לא יהיה בערבית? זה לא משהו שמשתנה כל יומיים וזאת לא כמות גדולה של חומרים.

אני רוצה ללכת בכיוון הזה אבל אני לא חושב שפריצת הדרך בנושא הזה תהיה באמצעות שתי החברות שאינן פיטצ'. בוא נשב על הנושא הזה ונראה איך אנחנו פותרים אותו ולא בחברות המדרוג נכניס כרגע את הדבר הזה.

ויתרנו על הערבית.

לא ויתרנו רן, אתה ואני לא נוותר לעולם.

לא אפשרתם לנו לפרסם בערבית.

אנחנו מחייבים בעברית.

אבל לא כתבתם שמותר לנו בערבית.

"אם קיבלה אישור".

"ובשפות נוספות ככל שתרצה. "

בסדר.

בעניין הנציגות של פיטצ'. אדוני התחיל את הישיבה בנושא המונופולים. לנו יש ויכוח קשה. היום לפי החוק בניסוחו הקיים, יש סוכנויות דירוג שמדרגות חברות ישראליות והן עברייניות. אתם תהפכו אותן לעברייניות אוטומטית. יש לזה פתרון. ניסיתי גם להציע פתרון: לרשות יהיה סמכות לפטור.

יש סמכות לקבוע תקנות.

ההגדרה של רגולציה זה חסמי כניסה. אם רוצים רגולציה מייצרים חסמי כניסה. האם הם גבוהים מספיק בשביל שפיטצ' העולמית לא תשים פה חברת דירוג? לא נראה לי.

שרה, מה את אומרת על ההערה של גזית?

אני הצעתי לתת להם סמכות. יש בהגדרה בחוק מה זה אותה סוכנות שיש לה רישיון זר ויחליטו הם אם הרישיון הזר האמריקאי מספיק טוב או הרישיון של הרשות האירופאית הוא מספיק טוב.

אנחנו לא רוצים לעשות הסדר של רישום כפול. אם היינו רוצים לעשות את זה, היינו עושים את זה מלכתחילה. אנחנו רצינו שיהיה רישוי ישראלי, פיקוח בישראל. רצינו שלא יהיה ארביטרג' בין פעילות של חברה אחת לשנייה. שוב, אני רוצה להדגיש, שלא כל חברה עולמית שמדרגת חברה ישראלית היא חייבת בחוק. התכולה הטריטוריאלית היא לגבי אג"ח שמונפק בישראל לאו דווקא חברה ישראלית.

לא רק אג"ח. המכשיר פיננסי מוגדר בצורה רחבה מאוד, זה לא רק אג"ח.

נכון תכולה של חוק אף פעם לא נקבעת – אף פעם לא כתוב בישראל. בחוק ניירות ערך לא כתוב: הצעה לציבור בישראל אבל זה ברור שזה לפעילות בישראל. זאת התכולה הטריטוריאלית של החוק.

לגבי התכולה הטריטוריאלית. בשנה האחרונה אנחנו עדים לחברות ישראל שמנפיקות אג"ח בחו"ל אבל רושמות אותם גם בארץ. אין בשום מקום חובה או פטור. אם פיטצ' תדרג אג"ח של חברה ישראלית במסחר בחו"ל אבל נרשם גם בארץ, האם היא צריכה רישיון או לא?

צריך לבדוק את זה.

יש לי הערה לסעיף 3 לגבי הנושא של פרסום באנגלית במקום עברית. אני חושב שצריך להוריד את זה. אני חושב שברירת המחדל צריכה להיות בעברית. אם רוצים לפרסם גם באנגלית שיפרסמו גם באנגלית. חברות הדירוג מעסיקות עשרות עורכי דין. כל אחד בא עם שניים שלושה יועצים פנימיים וארבעה חיצוניים או להיפך. אז שישלמו למתרגם, שאם צריך יעשה את התרגום מעברית לאנגלית ולהיפך. אני חושב שאי-אפשר לוותר על השפה העברית כברירת מחדל בפרסומים.

אנחנו לא פוטרים. אנחנו עושים סמכות לרשות לפטור. אני מניחה שלא נשתמש בסמכות הזאת באופן גורף אלא נבחן באמת אם יש מספיק מידע בסיסי בעברית.

אז אל תאשרי את זה, תראי שמבקשים ותחשבי אז אם שווה לך לתקן את התקנה או לא. תשאירי את זה כברירת מחדל.

אנחנו מכירים. נכנסנו לאתרים של חברות דירוג. מדובר במסמכים ארוכים, מסובכים, שהם גם משתנים לפעמים חשבנו שזה יכול להוות נטל שהוא לא סביר ולכן הכנסנו סמכות הפטור הזאת.

הכסף שמוציאות החברות האלה על היועצים המשפטיים גדול לאין שיעור מהנושא של התרגום. אני חושב שאתם עושים פה עוול לציבור גדול מאוד של אנשים שזה יעניין אותם ושרוצים לקבל את המידע ואולי לא שולטים באנגלית ברמה מספקת כדי לקבל את זה משם. אני חושב שברירת המחדל חייב להיות בעברית. זה עוול אם לא תאשרו את זה בצורה הזאת.

אני חושב שהטלת הנטל של התרגום לעברית של כל הפרסומים שנעשים בצורה סדירה ושוטפת כמעט יום ביומו, היא נטל שציבור חברות הדירוג לא יעמוד בו וזה לא ייתן שום דבר לציבור המשתמשים.

אני מנכ"ל מעלות.

חלק גדול השוק הישראלי אלה חברות ברישום כפול שמדווחות דוחות כספיים, הודעות. אין אף מילה בעברית בדיווח של חברות כמו "טבע", "פרטנר" ו"סלקום".

את מחזקת את הנקודה. אני מקבל את ההמלצה של שרה.

אני רק רוצה לוודא. אני מתבלטת, האם ברור כשאת אומרת: "רשאית לפרסם מידע לפי תקנה זאת אם קיבלה לכך אישור", מדובר לא על כל המידע לפי התקנה, אלא מידע מסוים לפי תקנה. זה חלק מהמידע. זה לא פטור גורף מכל המידע שבאותה תקנה.

זאת היתה הכוונה.

הייתי כותב "מידע מסוים".

אולי אפשר לבקש שפעם בתקופה, או החברות או הרשות ידווחו לציבור איזה בקשות של מסמכים הועברו להשאיר אותם רק באנגלית ולא לתרגם אותם לעברית.

כשאתה נכנס אתה רואה.

לא, אני רוצה לדעת מה היו הבקשות לפטור. אני רוצה לדעת איזה בקשות היו לפטור ומה מהם אושר. שלא יתברר בסופו של דבר ש-80% מהדברים עוברים באנגלית בגלל בקשות פטור שהרשות מאשרת.

אני חושבת שזה מידע שכשרשות ציבורית נהיה חייבים לחשוף בכל מקרה.

אז אנא תכניסו את זה, שיהיה כתוב שאתם צריכים לדווח על זה.

זה לפי חוק חופש המידע - - -

זה שני דברים שונים. יש דיווח כללי שמבקש מר מלמד ויש דיווח בתשובה לפנייה אליכם לפי חוק חופש המידע.

אני רוצה שזה יזום, בקשות שהגישו החברות והתשובות שהם קיבלו או על-ידי הרשות.

אין מניעה. אנחנו נכניס את זה לניסוח עם תיקון מלמד.

"הרשות תפרסם אחת לשנה מידע על הבקשות לפטור מפרסום בעברית".

אולי נכניס את זה לדוח השנתי של חברת הדירוג? הדוח השנתי הוא בעברית. זה נמצא בתקנה 12.

פטור ממתודולוגיה זה משהו כללי או שצריך יהיה לפרט סעיף סעיף? לנו יש מעל 200 פריטי מתודולוגיה בשנה.

נצטרך לראות את הבקשות ולראות. אנחנו לא ניתן משהו גורף.

אני חייב להתקדם, יש לי עוד מספר דיונים היום.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 19 מאושרת.

סעיף 19 מאושר.

רק להבהיר: "בתקנה 12 יכללו בדוח השנתי מידע בדבר כל הבקשות לפטור מהשפה העברית ואלו מהן התקבלו". אדוני אישר?

בהחלט.

"פרק ז': רישום ותיעוד הליך הדירוג ושמירת מסמכים
תיעוד ושמירת מסמכים

20.


(א)
חברת דירוג תתעד עניינים אלה לגבי הליך דירוג שקיימה :

(1)
זהות מעריך הדירוג הראשי ומעריך הדירוג המשני אם מונה;

(2)
זהות מזמין הדירוג;

(3)
תשלומים שהתקבלו בעד דירוג מכל מקור שהוא; בתיעוד לפי פסקה זו תתקיים הפרדה בין מקורות תשלום שונים ולגבי כל מקור תשלום יובאו פרטים אלה:

(א)
שמו וכתובתו;

(ב)
רשימת הדירוגים עבורם שילם;

(4)
שיטת ההערכה שבה נקטה חברת הדירוג לשם קביעת דירוג;

(ב)
חברת דירוג תשמור מידע ומסמכים אלה:

(1)
דוחות, מסמכים פנימיים וניירות עבודה שבהם נעשה שימוש לשם הדירוג או שהשפיעו על הדירוג;

(2)
התכתבות פנימית וחיצונית שקיבלה או שלחה חברת הדירוג ועובדיה בקשר עם הדירוג."

הייתי רק מבקש לשים איזה מבחן של מהותיות בכל הנושא של התכתבות פנימית וחיצונית. שלא ייצא שכל אימייל שהגיע לקביעת פגישה, יהיה חייב בתיעוד.

אני לא הייתי רוצה מהותיות. קביעת ישיבה לא נכנס לגדר. אני חושבת שזה מספק.

שאלת הבהרה. מה קורה כאשר אין מסמכים כאלה?

אז אין.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 20 אושרה

תקנה 20 אושרה.

"תיעוד מידת עמידת חברת הדירוג בהוראות החוק

21.


(א)
חברת הדירוג תתעד -

(1)
נהלים אותם קבעה לשם עמידה בדרישות החוק והתקנות מכוחו;

(2)
דוחות הנוגעים לתכנית ציות ובקרה על ציות;

(3)
תלונות הנוגעות לפעילות חברת הדירוג ואופן הטיפול בהם;

(4)
מסמכים ומידע המהווים בסיס לדוחות חברת הדירוג המוגשים לרשות.

(ב)

(1)
תכנית בקרה פנימית, דוחות בקרה פנימיים, מסמכים הנוגעים לאופן עריכת בקרה חוזרת וכל המסמכים הנדרשים לשם ביצוע בקרה על פעילות חברת הדירוג;

(2)
חומר שיווקי של חברת הדירוג."

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 21 אושרה

מאשר את סעיף 21.

"משך זמן שמירת התיעוד

22.


(א)
חברת הדירוג תשמור את התיעוד לפי פרק זה (להלן – התיעוד), למשך שבע שנים לפחות, או עד חלוף שנה ממועד פירעון המכשיר המדורג, או עד קבלת פסק דין חלוט בתביעה שחברת הדירוג צד לה שמידע בעניינה כלול בתיעוד, לפי המאוחר; לבקשת חברת דירוג, הרשות רשאית להתיר שמירת מידע או חלקו למשך זמן קצר יותר אם ראתה שאין בכך בכדי לפגוע בציבור המשקיעים.

(ב)
הרשות רשאית להורות לחברת הדירוג לשמור מסמכים מסוימים לתקופה ארוכה מהתקופה הקבועה בתקנה זו.

(ג)
הוראות תקנה זו יחולו גם לעניין חברה שרישומה בוטל."

אני מוכרחה לומר שאני לא מבינה את תקנת משנה ב'. יש לך את חוק ההתיישנות. למה צריך מעבר לחוק ההתיישנות?

ראינו שזה קיים בדין הזר ואנחנו מוכנים לוותר.

ב' נמחק.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 22 אושרה

אני מאשר את תקנה 22. סעיף משנה ב' נמחק.

"23.
תיעוד הכולל מסמך, ישמר כמסמך מקורי או העתק נאמן למקור באופן המאפשר ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב גישה אליהם."

זה כולל שמירה אלקטרונית?

לדעתי זה כולל שמירה אלקטרונית.

הכוונה היא כולל מסמכים אלקטרוניים. את תבדקי ואם צריך תנסחי.

מה קורה לגבי חומרים שהם חומרים דיגיטאליים והם לא מסמכים, למשל חומרים שיווקיים, סרטים, הקלטות. השאלה האם זה נכנס בתוך הקטגוריה הזאת או לא? אני לא בטוח.

אני חושבת שכן.

עורך דין גזית, יש לך איזו הארה בנושא?

הגדרת מסמך כוללת לפי חוק החתימה האלקטרונית. אבל צריך גם לאפשר את השמירה בצורה אלקטרונית ולא ב- hard copy.

כל עוד זה ניתן לאחזור.

כתוב כאן: "ישמש כמסמך מקורי".

לכן זה לא אחזור. מה שכתבת בסעיף סותר את האפשרות לשמירה אלקטרונית.

אני לא חושבת.

אנחנו נבדוק. אנחנו מסכימים שגם מסמכים אלקטרוניים צריכים להישמר וגם השמירה.

אם נצטרך הארד קופי של הדוחות הכספיים של כל הבנקים, אם נשמור את זה, נצטרך בניין שלם.

אנחנו נבדוק.

זה כולל שליחה אלקטרונית ושמירה אלקטרונית.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנה 23 אושרה

מאשר את סעיף 23.

"אבטחת מידע וסודיות

24.


(א)
חברת דירוג תפעל להבטיח כי המשתתפים בהליך דירוג יפעלו באופן שיפורט להלן :

(1)
ינקטו בכל האמצעים הסבירים לצורך הגנה על מידע, מסמכים, ורכוש שבחזקת חברת הדירוג מפני שימוש בלתי הולם;

(2)
לא יגלו כל מידע בדבר הליך דירוג, למעט גילוי לתאגיד המדורג או לגורם קשור אליו ולמעט כל גילוי הנדרש לפי דין;

(3)
לא יגלו מידע שאינו ידוע לציבור ולא יעשו בו שימוש לצורך מסחר במכשירים פיננסים, או לכל מטרה אחרת, למעט לצורך ביצוע פעולות דירוג;

(4)
לא יגלו מידע הנוגע לפעולת דירוג תלויה ועומדת טרם פרסום הדירוג לציבור למעט לצורך ביצוע פעולות דירוג.

(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), אין מניעה בגילוי מידע כללי שאינו קשור בהליך דירוג מסוים.

(ג)
חברת דירוג תקבע נהלים להטמעה ואכיפה של מדיניות הגבלת השימוש במידע שאינו ידוע לציבור ותדרוש מהמשתתפים בהליך דירוג לאשר מזמן לזמן כי הם מבינים את דרישות המדיניות."

מה קורה עם מידע שהפך להיות ציבורי?

אז הוא ציבורי והסעיף הזה הוא כבר לא מידע סודי.

לא, הוא הגיע לחברת הדירוג כמידע סודי והפך להיות ציבורי.

אז הוא ציבורי.

פה את חייבת לתת פטור.

כתוב: "לא יגלו מידע שאינו ידוע לציבור". אם המידע ידוע לציבור אז הוא כבר ידוע.

כתוב: "לא יגלו כל מידע בדבר הליך הדירוג". חלק מהליך הדירוג הפך להיות פומבי.

הליך הדירוג הוא לא פומבי. הליך הדירוג הוא מה קרה בתוך חברת הדירוג. זה לעולם לא יהיה פומבי בעיניי.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנה 24 אושרה

אני מאשר את סעיף 24.

פרק ח': הוראות שונות

קביעת נהלים

25.


חברת דירוג תקבע נהלים להבטחת קיום התחייבויותיה לפי החוק ובין היתר בעניינים אלה:"

סליחה, אני רוצה לחזור רגע אחורה. יש מושג שנקרא "credit review". אנחנו מודיעים לעולם שאנחנו הכנסנו את החברה הזאת בגלל משהו שקרה ל-credit review. אנחנו לא אומרים עולה יורד, לפעמים אנחנו אומרים credit review עם השלכות שליליות או חיוביות, אבל אנחנו אומרים שאנחנו דנים. כשאומרים: "לא יגלו כל מידע בדבר הליך דירוג", זה אומר שאנחנו לא יכולים להגיד את זה.

זה לא נכלל.

נרשם לפרוטוקול שזה לא credit review.

אנחנו החלטנו באופן חריג להכניס אותו להליך דירוג.

עצום קיומו של ההליך הוא לא - - -

"
(1) בקרה פנימית;
(2) ניהול סיכונים שיכללו בין היתר, נהלים הנוגעים לנהלי דירוג של מכשיר פיננסי שמדורג לראשונה;
(3) מערכות מידע;
(4) קבלת החלטות הנוגעות לדירוג;
(5) נוהל עבודת ועדת דירוג;
(6) טיפול בניגודי עניינים הנובעים מפעילותה; נהלים לפי תקנת משנה זו, יתייחסו בין השאר לעניינים הקבועים בסעיפים 16(ד)(2), 17(ג)(2) ו- 18(ד) לחוק;
(7) אופן קבלה וטיפול בתלונות, לרבות תלונות אנונימיות מעובדים או תלונות מצרכני דירוג;
(8)
פעילותו של אחראי למילוי חובות שמונה לפי סעיף 10 לחוק לרבות -

(א)
כשירותו;

(ב)
סמכויותיו;

(ג)
אמצעים להבטחת עצמאות שיקול דעתו;

(ד)
הקצאת משאבים לפעילותו;

(ה)
שכרו;

(ו)
דרכי הדיווח של האחראי למילוי חובות;
(9)
שמירת מסמכים ואבטחת מידע ובכלל זה אופן שמירת המידע והמסמכים, לרבות מידע ומסמכים שנשמרו במערכות מחשב או בציוד תקשורת, הן לגבי מסמך בעותק קשיח, והן לגבי מסמך מכל סוג אחר, בשים לב לחובת הסודיות כלפי לקוחותיה ולאפשרות גיבוי המידע, אחזור המידע בשלמותו ואיתור המסמך במידת הצורך;

(10)
הבטחת קיומו של מידע או מסמך, הגנתו מפני נזקי אדם וטבע, אפשרות הגישה אליו, היכולת לקרוא אותו ולהמציאו במידת הצורך, כל זאת למשך התקופה שבה עליה לשומרו כאמור בתקנה 22;
(11)
מניעת גילוי ושימוש במידע שאינו ידוע לציבור;

(12)
קיום מערכות, משאבים ונהלים מתאימים להבטחת המשכיות פעילות הדירוג.

אגרה שנתית."

יש הערות?

למען הסדר הטוב, שוב אנחנו נכנסים לפיטצ'. אין לכם סמכות לפטור את החברות הזרות. אני הייתי מציע להוסיף לכם סמכות.

לצורך התקנה הזאת, הבאתי את המזכיר הכללי של הרשות, מר עודד שפירר.

"26.


(א)
חברת דירוג תשלם לרשות עד ה – 1 באוגוסט של כל שנה אגרה שנתית בסכום קבוע של -200,000 שקלים חדשים וכן אגרה משתנה בסכום של 600 שקלים חדשים בעד כל מכשיר פיננסי מדורג במועד הקובע ובמקרה שבו מדורגת רק הישות, בעד כל מכשיר פיננסי; דורג מכשיר פיננסי על ידי יותר מחברת דירוג אחת באותה שנה, ישולם בעדו סכום של 300 שקלים חדשים; על אף האמור, לא תשלם חברת דרוג את האגרה המשתנה עבור שלוש מאות המכשירים הפיננסיים הראשונים המדורגים על ידה.

(ב)
בעד שנת כספים שבה חל מועד הרישום, תשלם חברת הדירוג חלק יחסי של האגרה השנתית לפי תקנת משנה (א), השווה לסכום האגרה השנתית כשהוא מחולק ב-365 ימים ומוכפל במספר הימים ממועד הרישום, עד תום אותה שנת כספים.

(ג)
חל מועד הרישום של חברת הדירוג אחרי 1 באוגוסט, תשלם את האגרה לאותה שנת כספים עד ה-31 בינואר של שנת הכספים העוקבת.

(ד)
על אגרה שנתית שלא שולמה במועד, יחולו הוראות תקנה 2(ט) ו-(י) לתקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ"ט-1989, ועל אגרה שנתית ששולמה בסכום העולה על סכומה לאותה שנה, יחולו הוראות תקנה 2(יא) לאותן תקנות.

(ה)
בתקנה זו-

"מועד רישום" – המועד שבו נרשמה חברת הדירוג לפי פרק ב' לחוק;

"המועד הקובע" - ה- 31 בדצמבר של השנה שקדמה למועד התשלום.

עדכון סכומים

27.


(א)
סכומי אגרת הרישום לפי תקנה 7 והאגרה השנתית לפי תקנה 26(א), ישתנו ב-1 בינואר בכל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור, יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 שקלים חדשים.

(ב)
יושב ראש הרשות יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר הרשות את הסכומים האמורים בתקנות 7 ו-26(א) כפי שהשתנו לפי תקנה זו.

(ג)
בתקנה זו-

"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;

"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקנות או המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, לפי המאוחר."
גבייה

28.
על גביית אגרות, הפרשי הצמדה וקנס לפי תקנות אלה תחול פקודת המסים (גבייה) כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה."

יש לי שתי בקשות. א', במקרה שבו מדורגת רק הישות בעד כל מכשיר פיננסי. מה זה אומר? חברה קיבלה דירוג מאיתנו ודירגנו את החברה כישות. מדינת ישראל מדורגת כמדינה. עכשיו יש לה אגרות חוב והן לא מדורגות. היא מנפיקה עוד אחת ועוד אחת ולא מדרגת אותן. עכשיו אני צריך לשלם עוד אגרה ועוד אגרה כי היא מנפיקה בזמן שאני לא מקבל מזה כלום, זה לא קשור אלי. אין סיבה שאני אשלם עבור מכשיר פיננסי שהוא לא מדורג.
ישות שדורגה, זה בסדר. אני מקבל עבור דירוג של ישות, אני אשלם עבור הישות כמו עבור הסדרה. אבל לדרג מכשיר פיננסי של ישות, כשהמכשיר לא מדורג? מה חטאתי?

אין הרבה דירוגי מנפיק ממה שאנחנו יודעים.

אבל יש הרבה מכשירים פיננסיים למנפיקים שהם לא מדורגים, אם את כולל את כל סקטור הבנקאות.

הדוגמה שנתת בראשית הדיון כשדיברנו על הדיווח, אני חושבת שהיא לא נכונה. פיקדון מובנה של בנק הפועלים, למשל, לדעתי הוא לא מכשיר פיננסי, הוא פיקדון בנקאי והוא לא נספר. לגבי כל היישויות האחרות, אני חושבת שאתה כן יודע. ברור שככל שמדרגים ישות שיש לה יותר מכשירים, אז גם האחריות שלך יותר גבוהה.

הולכת היום חברה פלונית לגוף מוסדי, נתתם להם אישור לעשות דירוג פנימי משלהם. הם סוגרים עסקה בין השניים. זה לא קשור אלי ואני צריך לשלם עוד אגרה. לא רק שהפסדתי הכנסות בחוק הזה כי אפשרתם להם לעשות דירוגים בלי להיות חברים - - -

רק שיהיה ברור. לגבי ניירות ערך אלה "ניירות ערך המונפקים בידי ממשלה, יחידות של קרן סגורה בחוק השקעות משותפות, הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות, שערי ריבית ושערי חליפין, מדדים או מערכו של כל מכשיר פיננסי אחר". אולי יש לך שכר דירה שצמוד למדד הוא גם מכשיר פיננסי ואני צריך לשלם על זה אגרה.

אני רוצה לחזק את ערן. יש היום לא מעט חברות שמדורגות על-ידי שתי חברות הדירוג אבל את הסדרות עצמן מדרגות על-ידי חברה אחת. אנחנו מדרגים את הישות בגין מכשירים מסוימים ומדרוג מדרגת אותם בגין סדרות אחרות. זה לא סביר שבמקרה הזה נהיה מחויבים על סדרות שמדרוג מקבלת את הכסף ומדרגת וכמובן הפוך, כאשר אנחנו מדרגים ואנחנו מקבלים את הכסף. אין היגיון לניסוח הזה.

עו"ד קנדלר יש לך איזה תיקון כדי שנוכל לא להטיל עליהם מעמסה שלא מגיעה להם?

אנחנו ניסינו לעשות שיטה שתבהיר את ההבדל בפעילות. זאת אומרת, שהיא לא רק תהיה פיקס לכל חברה אלא שהיא באמת תביא לידי ביטוי שיש תקופות של פחות דירוגים ויש יותר. אבל בסכום הנוכחי, אחרי שהורדנו והורדנו, אנחנו לא יכולים לגעת.
אם אנחנו מסכימים על הסכום – נוכל לחזור הביתה ולעשות חישוב לפי ישויות. הסכום הסופי יהיה אותו סכום סופי. אין לנו בעיה לחשב לפי ישויות ולא לפי מכשירים.

יש אנשים שתמיד הולכים ככה. לעו"ד קנדלר יש יכולת להקשיב ולהכיל את חכמת השולחן – הלוואי וירבו כמותך בישראל.

רק כדי לחדד את מה שהיא אמרה. במקום לספור בכלל סדרות, גם לכאלה שאנחנו לא מדרגים ישויות. גם האחרים, במקום לספור סדרות, לדעתנו הרבה יותר נכון ללכת על ישויות בסכומים הרבה יותר גדולים. לספור סדרות זה סיפור. אני ספרתי 15 והיא תספור 20.

רגע, יש לזה מחיר. אנחנו רצינו לעודד את הדירוג הכפול ונתנו הנחה על דירוג כפול. אם אנחנו עושים לפי ישויות, לא נוכל לתת את ההנחה הזאת.

למה לא?

כי את הישות אתם לא מדרגים פעמיים.

בוודאי.

אנחנו צריכים לעשות חישובים.

אני רוצה לגמור את התקנות. אנחנו נצביע על העיקרון בלי הנוסח?

אין עיקרון. היא לא יודעת מה העיקרון. זה סכום אגרה שצריך לאשר.

אין לנו בעיה לעשות סכום פיקס.

רציתי לסיים ושהסיום יהיה לאור הנקודות שהעליתם. הישויות זה האינדיקטור הנכון. עדיין צריך את הניסוחים המתאימים. איך אני פותר את זה, שרה?

השאלה אם אתם מוכנים - - -

אנחנו כולנו מוכנים, החוק לא מאפשר, אדוני.

אני רוצה להציע משהו אחר. אני רוצה להעמיד את האגרה הקבועה על 20 שקלים בלבד ולקחת את היתרה, שמשמעותה להשלים ל-200,000, להשאיר אותם בחברות תמורת ההתחייבות לתרגומים שביקשתי קודם.

אני חושב שהממשלה לא תישווע מהסכום הזה שהוא לא ענק. אם קשה מאוד לחברות, אני רוצה שיישאר להן הכסף לצורך התרגומים.

אני אגיד לך באופן כללי שהרשות מממנת את הפעילות שלה מאגרות שהיא גובה. הם לא נתמכים על-ידי גוף אחר ואין העברה של תקציב המדינה. באופן כללי גם אסור להם לעשות סבסודים צולבים.

אני לא מדבר על סבסוד.

לכן האגרה צריכה לממן את הפעילות שלה מול החברות.

אז האם אפשר לקבל הסבר איך נקבע הגובה של 200,000 שקלים דווקא ולא סכום אחר? אני מבין שהיו משחקים עם זה. אם זה נועד למימון הפעילות, בואו תסבירו לנו מה בדיוק הולכים לעשות ב-200,000 שקלים.

מר שפירר. יש לי שתי אפשרויות. מכיוון שעורכת הדין בנדלר אמרה לי שאין כרגע ניסוח - - -

יש לנו הצעה לניסוח.

אנחנו מציעים להשאיר את הסכום קבוע של 200,000 שקלים חדשים ולכל חברה מדורגת 1,050 שקלים. לא סתם זרקנו את הסכומים, יש לנו תחשיבים שהמחלקה הכלכלית עשתה. זה בנוי על תפיסת הישויות.

היימר עשה כן עם הראש.

את מוכנה לקרוא את מה שאת מציעה?

"וכן אגרה משתנה בסכום של 1,050 שקלים בעד כל חברה מדורגת".

אם יש הנחה, אז 1,180 שקלים לכל חברה מדורגת. אם יש הנחה 50% על דירוג כפול, אז 1,180 שקלים.

עורכת הדין בנדלר ביקשה שתקראי את הנוסח.

"חברת דירוג תשלם לרשות עד ה-1 באוגוסט של כל שנה אגרה שנתית בסכום קבוע של 200,000 שקלים חדשים וכן אגרה משתנה בסכום של 1,180 שקלים חדשים בעד כל חברה מדורגת במועד הקובע".

"דורגה חברה על-ידי יותר מחברת דירוג אחת באותה שנה, ישולם בעדו סכום של 590 שקלים חדשים".

ומה עם הסיפא?

צריך לחשב את זה.

הגענו לסיפא ונתקענו.

צריך לשבת על הסעיף הזה.

יש לנו חישובים שעשו לנו במחלקה הכלכלית אבל בלי ה-300 הראשונים.

שרה, ברשותך אני סוגר את הישיבה.

אני מציעה לקרוא עד הסוף.

אני אקרא עד הסוף ואז נעשה עוד ישיבה רק לגבי האגרות.

רגע. לגבי עדכון סכומים יש בעיה?

עלות הדירוג אצלנו תהיה בין 15$ ל-20% לדירוג אחד ובין 100 ל-400$ לשנה. זאת אומרת שהאגרה המשתנה תהיה יותר קרה מעלות הדירוג אצלנו. קחו את זה בחשבון.

סכומי האגרות נקבעו לפי הפעילות של חברות הדירוג המוכרות היום. במידה ותהיה חברה עם פעילות מסוג אחר, נצטרך לפעול.

תקראי את תקנה 29.

עדיין לגבי תקנה 27, אדוני.

אני אציע לכם הצעה לטובת התחרות. דירוג שהחברה גבתה פחות מ-5,000 שקלים, לא ייספר לצורך העניין באגרות.

לא, אנחנו צריכים לעשות פיקוח.

אתם תיקחו מאיתנו את הפיקוח, למה המתחרים החדשים שרוצים לעשות דירוג ב-5 שקלים? שיהיו בחינם.

שרה, איך אנחנו מתקדמים?

אני חושבת שאת 27 אפשר לאשר.

שאלתי אם יש הערות לתקנה 27 על עדכון הסכומים? אין, אז אפשר לאשר.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 27 אושרה

אני מאשר את 27.

מה עם תקנה 28?

תקנה 28 זה בסדר.

זה מאוד לא ברור, אדוני, אני מאוד לא אוהבת את זה אבל כיוון שזה קיים בחוק ניירות ערך - - -

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 28 אושרה

אני מאשר את סעיף 28.

"29.
הרשות רשאית לפטור חברת דירוג מהוראות סעיף 10 לחוק, כולן או מקצתן, אם מצאה כי קיים בחברת הדירוג גורם האחראי למילוי חובותיה, כי היא עומדת בהוראות הדין הזר החלים עליה במישרין או בעקיפין בעניין זה וכי אין בכך בכדי לפגוע בציבור המשקיעים."

רק תשני את הנוסח מ"מקצתן" ל"חלקן".

גם פה, אם אפשר יהיה לקבל דיווח אחת לשנה על הפטורים שניתנו.

שוב, נכניס את זה בדוח השנתי של חברת הדירוג. זה בתקנה 12.

מה עם התחילה והוראת המעבר?

אנחנו רוצים לשנות את זה.

תחילה

30.
תחילתן של תקנות אלה ב-1 לאפריל 2015.

הוראת מעבר

31.
מבקשת שקיבלה אישור כחברה מדרגת מהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר טרם כניסת החוק והתקנות מכוחו לתוקף, תכלול בבקשה לרישום לפי תקנה 2 גם את המידע הנדרש לפי תקנה 12 הנוגע לפעילותה הקיימת."

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנות 29, 30 ו-31 אושרו
נשאר לנו סעיף 26. אני מאשר את הכול. אתם תתכנסו לגבי 26 ותביאו לנו נוסח. נעשה ישיבה קצרה ונגמור עם זה.

אפשר לקבל תשובה לפי מה נקבעו 200,000 השקלים. למה אי-אפשר להשאיר חלק מהם כדי לתרגם חלק מהמסמכים או את האתר לערבית?

כמו שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, רשות ניירות ערך לא נתמכת על-ידי המדינה בתקציבה וכל הכנסות הרשות הם מהאגרות שהגופים המפוקחים משלמים לרשות, הן החברות והן היחידים.

לצורך חישוב האגרות בנינו את מודל העלות שיש לרשות מהפיקוח על הפעילות הזאת והגענו לסכום מסוים. את הסכום הזה חילקנו לשתי החברות שאנחנו יודעים שהולכות להיות מפוקחות. הסכום נקבע על-סמך הדבר הזה. אחרי שהוא עבר כל מיני תהליכים, כולל הורדה על-ידי שר האוצר, הגענו לסכום הזה. אני חושב שהסכום היה צריך להיות יותר גבוה אבל זה הסכום. אנחנו לא יכולים להוריד עוד כי ככל שאנחנו נוריד יותר, מי שישלם על זה יהיה הגורמים המפוקחים האחרים. אני חושב שזה לא יהיה נכון לעשות סבסוד צולב לפעילות הזאת כי בסוף זה איכשהו יתגלגל על האזרח שמשלם את העמלות.

התקציב שלכם שקוף? אפשר לראות אותו?

התקציב שקוף. הוא מדווח פעמיים, גם בדוח שנתי וגם בדוח כספי שאתם יכולים לראות באתר הרשות.

אני מודה לכם, אני נועל את הישיבה. אנחנו נסגור את הסעיף האחרון. אני מודה לעורכת דין קנדלר על הפתיחות. בכלל, זה נעים מאוד לעבוד יחד.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:40.>