PAGE
3
ועדת הכלכלה
01/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 398>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט' בכסלו התשע"ה (01 בדצמבר 2014), שעה 11:00

<1. הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - מוסר תשלומים), התשע"ג-2013, של חבר הכנסת רוברט אילטוב (פ/836/19)>
<2. הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ג-2013, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ, יריב לוין ואמנון כהן (פ/753/19)>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
רוברט אילטוב

קארין אלהרר

יעקב אשר

חנא סוייד

משה זלמן פייגלין

דוד צור

איילת שקד
מרב מיכאלי

יצחק כהן

>
חנן ארליך - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עוזי שר - סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

אלי ביתן - אגף החשב הכללי, משרד האוצר

רחלי סממה - מנהלת תחום רכש באגף החשבת הכללית, משרד האוצר

איליה כץ - רפרנט מקרו ותקציב, אגף תקציבים, משרד האוצר

רוני מר - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

מרדכי כהן - משרד הפנים

ששי דקל - שלטון מקומי, משרד הפנים

יעל גריל - ראש היחידה הכלכלית, משרד הביטחון

אורי שאשא - סגן חשב משרד הביטחון

ניב גנזדה - לשכה המשפטית, משרד הביטחון

ליאור ברק - משרד הביטחון

דרור נגר הלוי - מחלקת החשבות, בנק ישראל

דב אליצור ויזר - עו"ד במחלקה המשפטית, בנק ישראל

אבי ארנון - רפרנט תעשיות ביטחוניות, רשות החברות הממשלתיות

מייס חאג' יחיא - נציג, רשות החברות הממשלתיות

שרון שמחי - מתמחה, רשות החברות הממשלתיות

אורן הרמבם - מנהל אגף לתעשייה קטנה ובינונית, התאחדות התעשיינים

אורן נווה - מנהל כספים, התאחדות התעשיינים

ישי פרידמן - מנכ"ל קונצפט לרוקחות, התאחדות התעשיינים

אבי שטיינברג - ראש אגף גזברות, שירותי בריאות כללית

ימית ססי - מנהלת מחלקת חשבות מחוזות-חטיבת הכספים, קופת חולים מאוחדת

אביטל בליווס - חשבת, המועצה להשכלה גבוהה

נדב שמיר - הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

דוד ברקת - סגן נשיא ומנכ"ל, אוניברסיטת בן-גוריון

ליאור אגאי - סמנכ"ל כספים, האוניברסיטה העברית

יובל לזרוב - סמנכ"ל כספים, מכון ויצמן למדע

שלמה דולברג - מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

משה אבוטבול - ראש עיריית בית שמש, מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו - מרכז השלטון המקומי

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

אבי עדן - גזבר עיריית מודיעין עלית, מרכז השלטון המקומי

שמואל ריפמן - יו"ר המרכז, מרכז המועצות האזוריות

חיים ביבאס - ראש עירית מודיעין

אלי יפה - מנהל אגף הד"ס, מגן דוד אדום

אהוד רצאבי - נשיא, לה"ב-לשכת ארגוני העצמאים

נעמי היימין-רייש - מנהלת תחום בכירה רגולציה וחקיקה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

דוד שחף - מנהל אגף תשתיות ובניה חוזית, התאחדות בוני הארץ

אשר גרין - יו"ר אגף בניה חוזית, התאחדות בוני הארץ

אברהם שאמי - חבר הנהלה, התאחדות בוני הארץ

קרן מיכלין - דוברות ויחסי ציבור, התאחדות בוני הארץ

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

נילי אבן חן - סמנכ"ל כלכלה ומחקר, התנועה למען איכות השלטון בישראל

יצחק הלל - ע. מחלקת דוברות, התנועה למען איכות השלטון בישראל

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

אשר רוכברגר - פעיל, המשמר החברתי

אתי בנדלר, אביגל כספי

לאה ורון

לאה קיקיון
<1. הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - מוסר תשלומים), התשע"ג-2013, של חבר הכנסת רוברט אילטוב (פ/836/19)>
<2. הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ג-2013, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ, יריב לוין ואמנון כהן (פ/753/19)>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. אנחנו היום בהצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ג-2013, והצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - מוסר תשלומים), התשע"ג-2013. יש לנו כאן שני חוקים שמוזגו בישיבה ב-16 ליולי. הוועדה, על דעת המציעים מיזגה את שתי ההצעות האלה, של חבר הכנסת אילטוב, וההצעה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ שעליה חתומים גם חברי הכנסת יריב לוין, ואמנון כהן.
אני אתן למציעים להציג את הדברים. אני חושב שהנושא של מוסר התשלומים הירוד במדינת ישראל הוא עוד כתם על הממשל הישראלי, וזה לא התחיל היום, שמצד אחד מדברים גבוהה גבוהה, ומצד שני מחסלים את העסקים הקטנים והבינוניים שהם כ-97% מהעסקים פה, ה- backbone. אני ביקשתי, והוועדה הזמינה את שר האוצר כי חשבתי שבדיון כל כך חשוב שר האוצר צריך להשתתף. לצערי הוא לא נענה לבקשתי. אני רוצה להבהיר את עמדתנו בעניין. דיברו כבר שנים ואנחנו העלינו את זה בוועדה, שדחיית תשלומים במגזר הציבורי פשוט – הנוהג הבעייתי הזה שקיים בישראל פוגע והורס את העסקים הקטנים והבינוניים. לכן היום אני מתכוון להתקדם כדי לנסות להביא לסוף את הנושא הזה. לא צריך להסביר שדחיית תשלומים מקשה לא רק על נותני שירותים וספקים, מולידה שרשרת של עיכובים בתשלומים ואף הלנות שכר. הצעת החוק של חברת הכנסת יחימוביץ, אילטוב ואחרים נועדה להסדיר נושא בעייתי זה, ואני יודע שזה בתמיכת הממשלה. סגנית שר הפנים פאינה קירשנבוים.

הצעת החוק נועדה להסדיר הסדר בעייתי זה ולקבוע מדיניות אחידה של ימי תשלום, כך שתקופת האשראי לא תיקבע בהתאם ליכולת המיקוח של גורם זה או אחר. אני יוצא מחר עם משלחת ויצטרף אלי גם, בין השאר, גם חברי הכנסת חנא סוויד, יעקב אשר ועוד שני חברי כנסת, לפגישה עם הפרלמנט האירופי, ועם נשיאה, לאור המשבר שקיים לנו ביחסים עם אירופה. אני מקווה שאוכל לבשר להם שמה שקיים באירופה לגבי תקינה ומוסר תשלומים הולך לקרות גם במדינת ישראל. יש דירקטיבה ברורה בנושא הזה באירופה, אומצה מכוח אמנת האיחוד האירופי, ואנחנו, שכל הזמן מדברים על דוגמה של מערב אירופה, חייבים, והגיע הזמן אחרי שנים של ברבורים, חייבים לקחת את הדוגמה משם.

כמובן שחוק זה הוא בעל השפעה גדולה על ניהול תזרים המזומנים של רשויות ומוסדות ממשלתיים, ונציגים של כל הגורמים נמצאים כאן ויאמרו את דברם. המטרה שלי, ואני אתן גם למציעים לדבר, לקדם את החוק הזה – ותקשיבו אלי אנשי הרשויות – ביחד עם העדכון הנדרש בחוק ההסדרים, תיקון חוק הרשויות המקומיות – העברת תשלומים מהמדינה.

איזה עדכון?

מכיוון שבחוק ההסדרים מדי שנה יש לנו את הבעיה שהממשלה חייבת כסף לרשויות, היא לא מעבירה, רשויות יכולות להיכנס לגירעון, ואז, קשה מבחינה מוסרית להכריח אותם ולהגיד – זה ייעשה. לכן, כדי להבהיר את זה, ובהסכמה כללית, שלמה דולברג מהנהן בראשו, ואני אתן לחברי הכנסת ללכת לחוק הזה, כדי שבאמת ממשלת ישראל גם תעמוד בהתחייבויות שלה.

אני גם לא מאמין בהחרגה. דוד ברקת, אתה היית מנכ"ל שלי ואתה אחד האנשים המוכשרים ביותר בניהול. אני מאמין לחלוטין שהאוניברסיטאות הן גוף עצמאי שהמעורבות בניהול הפנימי שלהן על ידי האוצר היא פסולה. מצד שני, הם גופים מתוקצבים על ידי המדינה, ולכן גם הן צריכות להיכנס לתוך הכללים האלה. הגיע הזמן לעשות סדר, ואני מאמין שחברי הכנסת ואני מאמינים שהגיע הזמן לכך. מכיוון שיש הסתברות גבוהה, גם אם היום, שאחרי ההתבטאויות שאין להן אח ורע בכל העולם, שראש ממשלה אומר על שר אוצר שבעצם מה שהוא עושה זה הכל קשקושים, ושר האוצר אומר שהוא לא מדבר בכלל עם ראש הממשלה, אם הם יחליטו, עוד פעם, להתכנס ולהעביר חוקים הזויים – מכיוון שכל אחד עושה את השיקול שעדיין אין לו מספר מנדטים, זה רק שאלה של זמן שהעסק הזה, שאין בו צוות ואין בו דרך, יתפרק. לכן אנחנו חייבים במושב הזה, עכשיו, להעביר את החוק הזה, כדי שסוף סוף עסקים קטנים ובינוניים לא יעברו את אותה ויה דולורוזה שכל פעם זה עולה, וכל פעם אומרים – זה יהיה בפעם הבאה, כשנגיע לסידור המתאים.

אדוני היושב ראש, בעולם תקין לא היינו אמורים בכלל להביא את החוק הזה לידי חקיקה, כי יש נורמה, ובעצם מקובל שמשלמים שוטף פלוס 30, אבל זה התקבל כהמלצה בלבד, המלצה שלא מיושמת, ואנחנו רואים עסקים בגדלים שונים, ספקי שירותים, עצמאים, למיניהם, מקטנים ועד גדולים, שעושים עבודה, מבצעים אותה, מסיימים לבצע, והשוטף פלוס 30 הופך לשוטף פלוס 60, שוטף פלוס 100, שוטף פלוס לך-תחפש-את-החברים-שלך, ומאז שאנחנו עושים את החקיקה הזו מגיעים אלי דברים מופרכים לחלוטין, של 130, 150 אפילו לא מביצוע העבודה אלא מהגשת החשבונית, והגשת החשבונית גם היא מתעכבת, ואז אנחנו מגיעים לטווחים שהם בלתי אפשריים.

כשמדובר בספקים מאד מאד גדולים הם מסוגלים, אם כי בקושי, גם הם צריכים לקבל את התשלום שלהם, כחוק – אך הם מסוגלים איכשהו לספוג את זה, אך כשמדובר בעסקים קטנים ובינוניים מדובר בחורבן כלכלי, ואנשים עובדים, נותנים את חלבם ואת דמם ונשארים בלי תשלום על העבודה שלהם, שלא לדבר על שום פיצוי בגין העיכוב. יש מקומות שהם מאד איתנים מבחינה כלכלית, והם בוחרים לשלם באיחור לא כי הם במצוקה כלכלית, חלילה, אלא שהם פשוט בינתיים עושים ריבית על הכסף, ריבית שכמובן לא מגיעה למי שביצע את השירות הזה. אנחנו הגשנו את הצעת החוק הזאת גם בכנסת הקודמת וגם בכנסת הזו. לשמחתי, שר האוצר יאיר לפיד ראה בזה אתגר, בלחוקק את החוק הזה. הוא מינה ועדה, הוועדה המליצה את המלצותיה והן כרוח החוק. תשאל אותי, הוועדה הזו היתה מיותרת, מדובר בדבר שהוא obvious, אבל גם על המהלך הזה אני מברכת. לכן אני חושבת שהיום, הישיבה הזו היא הזדמנות טובה, כאשר אנחנו חוברים יחד, קואליציה ואופוזיציה, לטובת העסקים הקטנים והבינוניים פשוט להצביע ולהעביר את החוק הזה.

בהמשך לדברים שלך, בעניין אותו סעיף בחוק ההסדרים, חשוב באמת להבהיר על מה מדובר. אנחנו מדברים באמת על הרשויות המקומיות, בעיקר החלשות, יש לציין, שהן עומדות מול סיטואציה שבה המדינה מעבירה להן תשלומים באיחור. על זה כבר נחקק חוק, בשנת 1995, זה חוק מאד ותיק, שבו נאמר הדבר הפשוט, שגם הוא מובן מאליו: "תשלום חובה שלא נקבע בחיקוק מועד לתשלומו, ישולם במלואו או במנות חודשיות החל בחודש שבו נקבע. לא תפחת מנה חודשית מהקבוע בתוספת עד אשר ישולם תשלום החובה במלואו, לרשויות המקומיות". ומאז, ראה זה פלא, בכל חוק הסדרים החוק הכל כך הגיוני הזה, שהוא דומה לחוק שלנו, בעצם, מהיבט אחר שלו - מוקפא בחוק ההסדרים.

יש ויש.

אז אני מצטרפת לקריאה של היושב ראש לא להעביר את ההקפאה בחוק ההסדרים, לחייב את המדינה לשלם לרשויות המקומיות בזמן, אבל בשום אופן לא לתת לדבר הזה לעכב אותנו, כמובן, מהחקיקה. למזג אי אפשר, אלה שתי פרוצדורות חקיקתיות שונות.

למזג את מה?

את חוק ההסדרים - - -

אני תכף אתייחס לחוק ההסדרים.

חוק ההסדרים הוא חוק ההסדרים, החקיקה שלנו היא חקיקה שלנו, לא להתנות. אני מבקשת להצביע היום על החוק, להפסיק למסמס את זה. זה לא במקום למסמס את זה. קהילה ענקית של עסקים מחכה לחקיקה הזו. אז להצביע על החוק הזה, ולהוסיף לפרוטוקול שאנחנו לוקחים על עצמנו למנוע את ההקפאה של החוק הזה, בחוק ההסדרים.

- - וחברת הכנסת שקד, שעדיין, אני חושב, עד דצמבר, אפילו אם תהיה ממשלת מעבר, אם אנחנו לוקחים את זה- נעביר את זה בחוק ההסדרים. זו היתה ההתחייבות, לפחות, מבחינתנו, באופוזיציה, ואני בטוח - - -

להפך. נוריד את זה, נוציא את זה מחוק ההסדרים.

זה מה שהתכוונתי.

נכון שהחוק התחיל לנוע כשהגשת את ההצעה לוועדת השרים. קודם כל, הצעת החוק הוגשה גם בקדנציה הקודמת, ותראה מה קורה כאשר כל הזמן מדברים על הקדמת בחירות ואי אפשר לחוקק חוקים חשובים כאלה. מטעמנו היתה סגנית השר, פאינה קירשנבוים, והיא, כמובן, תומכת, וסיעתנו תומכת בהצעת החוק, והפעלנו לחץ רב בקואליציה ובוועדת השרים כדי שזה יעבור, וקיבלנו החלטה של ועדת השרים, שכל השרים תמכו בהחלטת החוק כאשר ועדת השרים החליטה שני דברים – אחד, להקים ועדה בראשות מיכל עבאדי, שהוקמה ונתנה את המסקנות, ושתיים – להחריג את קופות החולים ובתי החולים כי יש שם בעיה אמיתית שעדיין לא נפתרה, גם בסוגיות אחרות, בנושאי התקצוב הכללי. זו היתה ההחלטה של ועדת השרים לענייני החקיקה. התכנסנו פה בראשותך, ב-24 ליוני לדיון הראשון אחרי שהעברנו את הצעת החוק בקריאה טרומית. באותה הזדמנות מיזגנו את שתי ההצעות, והעלינו סוגיה שלא נחריג גם את נושא הרפואה, הבריאות, מהחוק, רק עדיין הם פשוט מסובכים עם הכספים. יש בעיה מאד חריפה, גם בבתי חולים, גם בקופות חולים, כנראה שאנחנו נידרש להחריג את קופות החולים. אני הצעתי להם להישאר בתוך המסגרת, כדי לפתור את הסוגיות האלה במסגרת הכללית של הסוגיה. כמובן ששמענו את הבעיות של הרשויות המקומיות. לא לכל הרשויות יש בעיה של תזרימים, אבל יש בעיה מסוימת של העברות כספים מהממשלה וכן צריך למצוא את הפתרונות. הצעתי להם שאנחנו יחד נלך מול האוצר. משום מה הבנתי מהם שהם, בוועדת עבאדי, לא הציגו את עמדתם, ולא הושמעו, שזה דבר שהוא לא טוב מבחינתי, כי סוגיה זו צריכה להישמע וצריך לתת לה פתרון, גם ממשרד האוצר וגם ממשרד הפנים. לכן אני חושב שסוגיה זו תצטרך להיות נדונה בהמשך, לעומק.
אני כן חושב שברמה ההצהרתית, ולא רק ההצהרתית, חשוב להביא הצעה טרומית היום ולגעת בסוגיות האלה אחר כך. גם עקב המצב הכלכלי שיש היום, ותזרים המזומנים הזה יכול להניע את גלגלי המשק, אנחנו גם מחויבים לעסקים קטנים ובינוניים, וגם לציבור הכללי. הרי כולם רוצים את הכסף שלהם בזמן, המדינה רוצה את הכסף שלה בזמן, וגם הציבור צריך לקבל את הכסף שלו בזמן. לכן, הצעת החוק חשובה לנו, גם מהסיבות הקואליציוניות. הקואליציה עלולה להתפרק בימים הקרובים ולכן חשוב שלהצעת החוק הזו תהיה המשכיות.

אדוני היושב ראש, מחוץ לאולם הוועדה ממתינים מוזמנים שהזמנו אותם לדיון והם אף נרשמו. אני מבקשת ממשרדי נציגי השדלנים – נציג אחד מכל משרד, גם אם מדובר במספר לקוחות שלכם. אני מבקשת פשוט לפנות את אולם הוועדה לנציגים שנרשמו לישיבה הזו. תודה.

תודה. הסדרנים יפקחו על זה.
לפני שאתן לכל הגופים שנמצאים, אני מבקש לשמוע את נציג האוצר. מכיוון שאני מניח שהרבה גופים יבקשו להחריג אותם אני מבקש להבין בדיוק את עמדת האוצר, עמדת הממשלה, את מי החליטה ועדת השרים להחריג, ולגבי ההמלצה שלנו להוציא מחוק ההסדרים ולסדר פעם את הסידור שהממשלה גם תשלם בזמן, ולחבר אותה לא בצורה היורידית להתקדם בנושא הזה.

אני חשב מטה החשב הכללי. שר האוצר תומך בהצעה, אבל אנחנו מבקשים, למרות הפתיח, לבצע מספר תיקונים בהצעה.

על זה נדון בסעיפים. אני קודם כל שואל את השאלה המרכזית שלי, לא על הסעיפים, על הסעיפים נדון. אתה מדבר על כך שממשלת ישראל תומכת בחוק, ובסעיפים נדון בשינויים, והאם בוועדת השרים ממשלת ישראל המליצה להחריג גופים מסוימים מהחוק הזה?

זו עובדה, כל מערכת הבריאות מוחרגת בהצעה.

בתי חולים וקופות חולים בלבד, לדעתי. זה לא כל מערכת הבריאות, כי מד"א, למשל, לא מוחרגת בהצעה.

אדוני היושב ראש, אין לנו שום בעיה להמשיך לדון עם האוצר במהלך החקיקה, לעשות תיקונים ולפעול בהתאמה.

- - -

אני אזכיר - כתוב בהחלטת "מחליטים": לתמוך בהצעת החוק, בכפוף לתיאום הליכי חקיקה עם משרד האוצר- מה שנעשה בהמשך, אני מניח – ולהחרגת קופות החולים ובתי החולים מהצעת החוק. בתי החולים, זה כל בתי החולים, לא רק הממשלתיים, כך שכל מערכת הבריאות מוחרגת. אולי מד"א לא מופיעה פה, אולי בתי חולים אחרים לא מופיעים פה, אבל בגדול, מה שאני מבין – זה מערכת הבריאות, כי זה משק תזרימי אחד.

יש לך עוד חריגים?

החרגות, החרגות מתחולת החוק.

בהחלט.

אני מבקש להעלות פה שלושה סעיפים חשובים, שצריך לתקן, לדעתנו, בהצעת החוק. שאר הדברים הפחות מהותיים – אולי נדון בהמשך, אבל חשוב לי להגיד שלושה דברים: הצעת החוק מדברת ובנויה על הוראת תכ"מ ישנה שעדיין קיימת שמדברת על ימי אשראי שנעים בין 24 ל-45 ימים, שזה, בעצם, הוראת תכ"מ, הוראת תכ"מ די מורכבת, שתלויה בהגשת החשבונית מהספק. היא בעצם גוזרת ימי אשראי עם שונות גבוהה, בין 24 ל-45 ימים. אנחנו, בהמלצות הצוות של עבאדי, החשבת הכללית, המלצנו שימי האשראי יהיו אחידים – 30 ימים מיום הגשת החשבונית. לא שוטף פלוס 30 - - -

זה כבר בסעיף עצמו.

אני רוצה להבהיר. השאלה שלי היתה אך ורק - - לא לגבי הסעיפים האלה, אלא לגבי גופים - - -

אז אני מגיע עוד רגע.

- - -

לא, סליחה. בוועדת שרים, לא מה שהוא חושב, כרגע.

בוועדת השרים: קופות חולים, בתי חולים - - -

ברשותך, אנחנו רוצים אחרי זה לחזור ולדון.

זה לא השלב המתאים. לקראת קריאה ראשונה, אנחנו נדון בזה ביסודיות.

- - נוספות, שהחלטנו להחריג. משרד האוצר רוצה להחריג.

זה לא החרגות. אתה מדבר על שינויים, על תיקונים, על תפיסה - - -

לא, מדברים על להחריג אותם מההוראה בתנאי אשראי שונים.

תן לי דוגמה.

לדוגמה- קבלנים.

השאלה שלי עכשיו היתה כללית, על ועדת השרים. ועדת השרים החריגה רק את מערכת הבריאות?

בתי חולים, קופות חולים - - -

תודה. כשאנחנו נקרא סעיף סעיף – אתה, שתישאר לשבת פה, תעלה כל נקודה בדברים האלה.

אני רוצה לומר כמה דברים. מר ביתן אומר שאכן החלטת הממשלה היא להחריג את קופות החולים ובתי החולים בלבד, אנחנו מתרגמים את זה למשהו כללי יותר שהוא – מערכת הבריאות, שזה כולל, למשל, גם את מד"א, בסוג של פרשנות, אוקיי, אבל אנחנו, כעמדת אוצר, מבקשים להחריג עוד. את מי? – קבלנים.

כדוגמה. יש עוד.

כדוגמה, ויהיו אולי יהיו עוד סוגי גופים שעמם המדינה מתקשרת בהתקשרויות ואותם מבקשים להחריג.

מצוין.

להחריג לגמרי, או לקבוע ימי אשראי שונים?

לקבוע ימי אשראי קצת יותר - - -

ימי אשראי שונים זו לא החרגה. זה הוראות מיוחדות לגבי התקשרויות עם - - -

אבל זו לא הישיבה לדבר בה על הדברים האלה. נדון בזה בהמשך.

חברים. יש לי יועצת משפטית לוועדה. אנחנו עומדים לקרוא את ההצעה. מה ששאלתי אותו עכשיו זה רק לגבי ועדת השרים. הבהרנו את זה. לגבי כל ההערות האחרות – תוך כדי הדיון נדון בהן. זה לגיטימי.
לגבי חוק ההסדרים.

לגבי חוק ההסדרים, אכן אתמול הופנתה תשומת ליבי לכך שבהצעת חוק ההסדרים, או בשמה הרלבנטי לצורך העניין הזה – הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2015), כלול סעיף קטן, סעיף 29, שאומר משפט אחד בלבד: "בחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ"א-1995, בסעיף 5, במקום י"ד בתמוז, התשע"ה, 1 ביולי, 2015, יבוא: ט' בתמוז, התש"פ, 1 ביולי, 2020". מה משמעות העניין? חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ"א-1995, הוא פרי הצעת חוק פרטית, זו לא היתה הצעת חוק ממשלתית אלא הצעה פרטית שכנראה הממשלה אהבה אותה מאד, מרגע התקבלה בכנסת ולפיכך, ככל הנראה, היא מעולם לא נכנסה לתוקף, כי בחוקי ההסדרים השונים, או בשמם המשתנה מעת לעת, התחילה שלהם נדחתה.

אז למה לא להכניס אותם כרגע במסלול פרטי?

ואם לא תתקבל דחיה נוספת, לכאורה, החוק הזה אמור להיכנס לתוקף ב-1 בינואר, 2015. חוק ההסדרים, אדוני, כידוע, התקבל בקריאה הראשונה.

רגע, מה ייכנס לתוקף?

החוק שמחייב את הממשלה - - - אם לא יתקבל התיקון לחוק ההסדרים המוצע עכשיו, החוק שמחייב את המדינה להעביר לגבי תשלומים מסוימים מנות מתקציבי ההעברות ייכנס לתוקפו ב-1 בינואר, 2015.

כידוע, הצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה, מונחת על שולחנה של ועדת הכנסת לצורך פיצולה בין הוועדות השונות. אני יכולה להבטיח דבר אחד, שגם אם ועדת הכנסת תתכנס ותחליט לפצל את הצעת חוק ההסדרים בין הוועדות השונות, בוודאות אני יכולה לומר לכם – הסעיף הזה, לוועדת הכלכלה לא יגיע. את זה אני אומרת בצורה מאד נחרצת.

לוועדת הפנים.

קרוב לוודאי שזה יילך לוועדת הפנים או לוועדת הכספים, אינני יודעת. על כל פנים לא לוועדת הכלכלה. לכן, ועדת הכלכלה אין לה שום מנדט ולא יהיה לה שום מנדט לדון בסעיף הזה, ולגרום לכך שהחוק שעליו מדובר, חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), ייכנס או לא ייכנס לתוקפו במועד האמור. לכן לנו, אין מה לעשות עם העניין הזה.

לכן, כיוון שזו כנסת בתהליך התפרקות, ויושבים פה קואליציה ואופוזיציה - אם חברי הכנסת, ושמעתי את זה מחברי הכנסת יחימוביץ, אילטוב ואשר – עם אחרים לא שוחחתי בנושא הזה, אם הם רואים שהגיע זמן לעשות סדר בנושא הזה, ואם תהיה להם התחייבות בנושא הזה, יש רוב להעביר את הנושא הזה, ואז, ברגע שמוציאים את זה, ב-1 בינואר, נגמר הסיפור הזה. לכן זו הבקשה שלנו מנציגי הקואליציה, שבמקביל יפעלו, לא בוועדה הזו, בכל מקום - כדי להעביר את זה. אנחנו נעביר את זה ובמקביל ניאבק על ההעברה.
אני עכשיו לא אתן רשות לדיבורים כלליים, כיוון שאותם עשינו בפעם שעברה, ואני יודע שאם נלך על דיבורים כלליים, ייקח לי עוד שעתיים פה לשמוע את כל ההערות ששמענו בעבר. שום דבר חדש לא השתנה בחודשיים האחרונים. לכן אני עובר להקראת החוק. שכל אחד יתייחס לגופו של עניין, ואם רוצים להחריג, שיחריגו.

אני לא הייתי בישיבה הקודמת – אני רוצה לומר קודם כל שאני חושב שהצעת החוק הזו היא טובה, היא נכונה. אני בהחלט בעד ההצעה הזו. דיברת, אדוני היושב ראש קודם, על לראות מה מוסר התשלומים באירופה, במדינות אירופה, אבל אין לי ספק שאם נשאל גם מה מוסר התשלומים של הממשלה לאותם גופים שהיא מתקצבת, אז אני מתאר לעצמי שזה יהיה באותה צורה – מוסר תשלומים ברור, יציב וכו'.
אי אפשר לבוא, ואין קשר – נכון שאין קשר לוועדה הזו לגבי החוק הזה, אבל לנו כמחוקקים ודאי חייב להיות הקשר, כשאנחנו באים ודורשים מראשי רשויות או ממנהלי גופים כאלה ואחרים, אז אי אשפר להיות נאה דורש ונאה לא מקיים, כשהממשלה בעצמה דוחה כל הזמן את ההגבלה הזו על עצמה, ומטילה את זה על אחרים.

הדבר היותר מפליא שקרה, שאנחנו מתבשרים על כך שהוחרגה מערכת הבריאות. אני לא נכנס לתוך העניין עצמו, אבל היא הוחרגה מאותן טענות ומאותן נקודות שבהם צריך לחשוב גם על רשויות מקומיות.

אבל זה לא מתבשרים – זה היה בוועדת השרים, כבר אנחנו ערים לזה הרבה זמן.

כן, כן. אני יודע.

זה לא משהו שנחת עלינו בישיבה הזו.

מה, ההחלטה הזו של החרגה?

כן. קיבלנו אותה כי חשוב לנו להעביר את החוק. לנו ולציבור.

נכון, אבל מה שקורה, ואני מנסה לחשוב מה היה קורה אם שר הפנים היה, אולי, ממפלגה מסוימת, והיו גם מחריגים אותו, בעקבות העניין הזה. ואני אומר גם בידיעה – ששר הפנים דאז הוציא ערר על העניין הזה. היתה בעיה טכנית שהערר לא התקבל, וכו'. היתה הסכמה - - -

נדע להתגבר על בעיות טכניות.

היתה הסכמה לפני הערר, והוגש ערר למרות ההסכמה, למרות ההסכמה לא עומדת - - עם כל הכבוד. אי אפשר להגיע להסכמה ולהגיש ערר.

חברים, לא נעשה הדיון, מה ההשלכות של חוק זה על רשויות מקומיות. אני רוצה לומר בתור אדם שמכיר את המערכת הרבה שנים – יש רשויות מקומיות שלא יקרה להן שום דבר, הם יצליחו לעבור את הרוביקון הזה. אבל יש רשויות מקומיות שכושר התמרון שלהן והמצב התזרימי שלהן הוא כזה שהן קודם כל תלויי ממשל. קחי בחשבון דבר אחד , סיטואציה שעכשיו הולכת לקרות – יש תקציב או אין תקציב. אז קודם כל עושים צילום מצב של שנה אחורנית, זאת אומרת, גם אם מענק האיזון השתנה, והמדינה החליטה שרשות מקומית לא יכולה לתפקד, היא חייבת עוד 10 מיליון שקל על פי הפרמטרים של מענק האיזון - היא לא תקבל את זה, זאת אומרת – היא תקבל 1 חלקי 12, ממה שהיה בשנה שעברה. תקציבי פיתוח – כל מיני תקציבים שהיו תוך כדי השנה, שאין להם תאריכים, לא מגיעים בזמן. קחו דבר נוסף, ברשויות מקומיות במיוחד – נושא בינוי. נושא בינוי עומד מול משרד החינוך. יש החלטה של השנה שעומדת בוועדת הכספים, שתגיע, אם יהיה תקציב, על הורדה של 100 מיליון שקל בתקציב הבינוי של משרד החינוך. זה אומר פרויקטים מסוימים – כן יאושרו או לא יאושרו. יגיע בזמן או לא. אתה גם תלוי הרבה מאד דברים שקורים תוך כדי הבינוי.
רבותי, אנחנו נגרום – אם לא נדע להבדיל בין רשויות חזקות מאד לרשויות לא חזקות, אם לא נדע להבדיל בין ספקים קטנים - - תקשיבי, שלי - - -

אני מקשיבה, ונתנו את הדעת על העניין הזה בחוק, בהרחבה.

הייתי מגביל את החוק הזה כרגע לסכומים מסוימים שבאמת - - שלא יפילו עסקים קטנים, אבל עסקים גדולים, קבלנים גדולים, ודברים מהסוג הזה, יש להם יכולת התגלגלות כזו או אחרת. רבותי, יש לנו ראשי רשויות מצוינים ואי אפשר להכשיל אותם. כשהמדינה תתחיל לעבוד לפי שעון ולפי סדר, אפשר יהיה לתבוע את זה גם מהם. כל עוד שלא, אי אפשר לגרום לקריסתן של רשויות מקומיות במדינת ישראל.

אנחנו פתוחים לתיקונים.

מה שחשוב לי – יש לנו אפשרות, מכיוון שאין פה קואליציה ואופוזיציה – לעשות פה מהלך שהוא יהיה מהלך משולב. הוא לא רק בוועדה הזו. מצד אחד, לבוא ולקרוא עכשיו, דיברת על סכומים – נעבור ל - - ונתקדם, הלוא זו רק קריאה טרומית, אפשר לשנות. מצד שני, אני מסתכל פה על איילת שקד, קארין אלהרר ורוברט אילטוב, שבמקרה הזה - - לכן, הבקשה שלי לנציגי הקואליציה: אנחנו באופוזיציה נתמוך. בואו נעשה מהלך משולב, בוועדת הכלכלה – נעביר, עם כל התיקונים, ועוד נדבר מה מחריגים ואיך משנים. במקביל, נצא במקביל כדי להעיף את זה מחוק ההסדרים. אני מסתכל על איילת שקד. ואז, יעבור 31 בדצמבר, וב-1 בינואר שני הדברים הלכו במקביל. ואז יעקב אשר וראשי הרשויות יביאו. בואו נעשה מהלך משולב.
ועכשיו אני מבקש, אם ככה – שנתקדם בקריאת החוק.

אדוני היושב ראש, אני חושב שעצם הצורך לחבר הצעת חוק כזו הוא עדות לגבי אקלים העסקים בישראל. אנחנו מדברים על כך שנחייב מי שהתחייב, לשלם בזמן. זו היא תעודת עניות לאווירת העסקים בישראל. יחד עם זה אני חושב שיש מצבים שבהם אכן צריך להתערב וצריך לחייב גופים לשלם בזמן, כי זו האמת, אבל אנחנו לא יכולים להתיר מצב כזה שבו, מידיעה, אני בטוח – שזה יגרום למוטט רשויות מקומיות. יש רשויות מקומיות שהתקציב שלהן הוא יותר קטן מעסקים קטנים ובינוניים, כך שאם אנחנו לא נבטיח מצד שני את ההדדיות, את כך שהרשויות יקבלו בזמן כפי שהמדינה התחייבה, לפי הסעיף בחוק ההסדרים שדיברתם עליו, אני לא בעד לקדם את החוק הזה. אני חושב שאז אנחנו ניכנס יותר לפופוליזם של לעזור לקבלנים קטנים, לספקים קטנים ולעסקים קטנים. ברור שהחוק הזה לא מדבר רק על עסקים קטנים, הוא מדבר על כולם, כולל הקונגלומרטים הגדולים ביותר, אבל מכניסים אותם כאן כדי ליצור מצב ש – חאראם, אלה מסכנים, צריך לעזור להם. לכן אני חושב שמילת הקסם, מילת המפתח בעניין הזה – זה ההדדיות. אנחנו לא יכולים להיטיב עם העסקים הקטנים ולעזוב לגורלם את הרשויות המקומיות, בעיקר הקטנות. לא יכול להיות מצב שיהיה צדק, ויחרב העולם.

להבהיר שהמטרה שלנו, ואני חושב שהיא בת ביצוע - ללכת במסלול המשולב. הרי בסופו של דבר זו החלטה שעוברת לקריאה שניה ושלישית. במקביל – אנחנו בחודש דצמבר, אם אנחנו ב-1 בינואר, קואליציה ואופוזיציה כאחד, זורקים מחוק ההסדרים את התיקון הזה, אז הממשלה מחויבת, במקביל – החוק הזה ממשיך לקריאות האחרונות, שניהם מגיעים במקביל, ובא לציון גואל.

זה משהו מאד דיפלומטי שאני לא רואה איך הוא קורה בפועל. אני מציע להחריג את הרשויות עד ש - - -

שמעת מה אמר אדוני. יש פה דעות שונות, אנחנו ממשיכים בדיון.

אפשר לשמוע את עמדת משרד הפנים בנושא?

אתה סתם מנסה למשוך זמן, חבר הכנסת אשר. זה לא הוגן, באמת.

הגיע אלינו מכתב של מרכז השלטון המקומי אל שר הפנים הקודם, בבקשה לכך שהוא ידאג להחריג אותם מהצעת החוק, ולמרות זאת עמדת הממשלה לא השתנתה.

- - -

הוא הגיש ערר על זה.

הוא הגיש ערר שלא התקבל.

אני חושב שאי אפשר לא לשמוע את נציג משרד הפנים.

אני רוצה להמשיך ולהוסיף על דבריו של חברי, חבר הכנסת סוויד, שאמר בצדק שהחשיפה הזו חושפת את האקלים של העסקים במדינת ישראל, ואני אומרת – היא גם חושפת את ההתנהלות של המדינה. זאת אומרת, אנחנו התרגלנו כולנו להתייחס כמובן מאליו לברדק, לסחבת, לאוברדרפט הכללי שהמדינה בעצם מייצרת וככה מושכת, כמו ענן גדול מעל כולנו. שמעתי את התיאורים של חברי הכנסת אשר וסוויד, ואנחנו מכירות ומכירים מקרוב רשויות שהתקציב שלהן קטן יותר מאשר של חלק מהעסקים. מצד שני אנחנו מכירות ומכירים עצמאיות ועצמאים שחיות וחיים באי ודאות שהיא באמת בלתי נסבלת. אי אפשר לתכנן שום דבר, אי אפשר לבנות על שום דבר. את לוקחת הלוואה, את גם לא יודעת מתי תוכלי להחזיר אותה, כי את לא יכולה לדעת מתי אי פעם תקבלי את הכסף. אגב, גם אם הוא מובטח לעוד מיליון שנה, לא בטוח שגם בעוד מיליון שנה הוא יגיע. לכן זו נקודה מאד טובה להתעקש בה, ואני רוצה להוסיף עוד נקודה למחשבה, ודווקא לחשוב על תחולת החוק, לתת זמן למדינה להתארגן – להשתמש דווקא בהתעקשות שלנו, מה שמתחיל מהסוף – להכריח את המדינה להתארגן על עצמה. זה יכול להשליך על הרבה דברים במדינת ישראל שאולי יתחילו לעבוד בצורה יותר ראויה, ויותר מסודרת.

לא הבנתי - - - לא להחריג אף אחד.

לא להחריג אף אחד, אבל לתת זמן התארגנות למדינה, משהו בסדר גודל של חצי שנה, נניח, כדי שאפשר יהיה להתחיל - - -

תודה רבה. עורכת הדין בנדלר, נעבור להקראה, כי המטרה שלי היא להגיע להצבעה. במקביל דיברתי פה עם נציגי הקואליציה, ואני דיברתי עם קארין אלהרר, עם איילת שקד, והם יצטרכו במקביל לעבוד, לזרוק מחוק ההסדרים, ב-31 בדצמבר לא יהיה יותר הדבר הזה. במקביל נעבוד על שני הדברים.

הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ג-2013 – כמובן שהשם ישתנה, בסופו של דבר, בהתאם לנוסח - - -

איזה נוסח אנחנו קוראים?

אני מציעה שנתחיל לעבוד על הנוסח של חבר הכנסת אילטוב, פ/836/19, ואחר כך נעבור לחוק חובת המכרזים ונראה אם יש צורך בנוסף לזה לעשות שם תיקון, כי בעצם, רוב הנורמות בכל זאת קבועות בהצעת החוק הזו, היותר מפורטת, והתייחסות הממשלה היתה להצעת החוק הזו.

רק נציין שהחוק שלי הוא תיקון לחוק חובת מכרזים, והחוק של חבר הכנסת אילטוב הוא חוק בפני עצמו.

נכון.

אבל הם ממוזגים.

אני מבקש להעיר – ועדת השרים החליטה להתנגד להצעת החוק של חברת הכנסת יחימוביץ. היא תומכת רק בהצעת החוק של - - -

לא, לא. יש כאן טעות.

נעשה כאן סדר. אכן היתה התנגדות, בזמנו, להצעתה של חברת הכנסת יחימוביץ, והשותפים לחוק, חברי הכנסת יריב לוין ואמנון כהן. הצעת החוק שלי עברה בתמיכה בממשלה, וחברת הכנסת יחימוביץ הסכימה אתי להיצמד להצעת החוק בתנאים שהממשלה מבקשת. לכן אין שום התנגדות.

המיזוג כבר בוצע.

המיזוג כבר בוצע, וזה ייעשה על פי הסיכומים שהיו עם הממשלה.

עוד הערה אחת. כשהוועדה החליטה, כמובן – בהסכמת חברי הכנסת המציעים, למזג את הצעת החוק, הווה אומר שהוועדה מכינה הצעת חוק אחת בלבד.

"הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ג 1023
מטרה.
1. חוק זה מטרתו להסדיר העברת תשלומים מהמדינה לספק חיצוני או לנותן שירות חיצוני, עבור ביצוע עבודה, מתן שירות או הספקת טובין למדינה."

הערה ראשונה, שלי – אני מציעה שאנחנו לא נדבר על הערת תשלומים, כי לא מדובר כאן בתשלומי העברה שמישהו יכול לטעות שזו הכוונה, אלא – חוק זה מטרתו להסדיר את מועד התשלומים מהמדינה. כשמדברים על "ספק חיצוני" או "נותן שירות חיצוני", אלה שני מונחים, שלמרות שיש לאחר מכן הגדרות – הסעיף הבא הוא סעיף הגדרות שכולל הרבה מאד מונחים – את המונחים האלה, "ספק חיצוני" או "נותן שירות חיצוני", לגביהם לא מוצעת הגדרה כלשהי, ונדמה לי שהייתי רוצה לשמוע על מי מדובר כאן, כדי לראות אם יש צורך להגדיר אותם. אינני יודעת מה זה "ספק חיצוני" או "נותן שירות חיצוני". האם הכוונה היא, חבר הכנסת אילטוב - - מי הוא "ספק חיצוני" או "נותן שירות חיצוני", לצורך העניין הזה? ואני אומר מדוע השאלה הזו חשובה, כי היא - - -

כל מי שמספק שירות למדינה - -

והוא לא המדינה.

- - כל מי שמוציא חשבונית למדינה על השירות שהוא נותן.

כל מי שנותן למדינה שירות – האם כך אתה רוצה שנגדיר?

שירותים ומוצרים.

שירות, טובין - - -

מוכר למדינה טובין או מספק לה שירותים.

אם זה טובין – זה בהכרח שווה ספק. אם זה טובין או שירותים זה ספק.

רבותי, יש פה כל מיני עניינים, שאני רוצה - - -

מי שמספק שירותים או טובין למדינה. הם בעצם - - כל ספק שנותן שירותים למדינה.

האם הוא עצמו יכול להיות שהחוק הזה חל עליו, זאת אומרת שהוא בגדר - - -

אם זו חברה ממשלתית – ברור.

זאת אומרת, היא תהיה מחויבת - - -

היא גם צריכה לקבל את הכסף כדי - - -

זאת אומרת, אם הממשלה צריכה לשלם לה כסף עבור שירותים שהחברה הממשלתית נותנת, החוק יחול על הממשלה, על המדינה, ביחסים אתה, וכמובן יחול עליה ביחסים שלה עם אחרים.

מובן. אני לא רוצה שהתעשייה האווירית לא תוכל לסגור את החובות שלה מול הספקים.

אם כך אני מעלה להצבעה את הסעיף הראשון – מי בעד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 1 אושר.

הסעיף הראשון אושר.

סעיף 2, בבקשה. הגדרות.

"בחוק זה –

"גוף מתוקצב" כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה -1985, (להלן - חוק יסודות התקציב). "
אני אומר מי הוא גוף מתוקצב, כי זה מאד רלבנטי לעניין תחולת החוק. גוף מתוקצב מוגדר בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב כ "תאגיד...", זאת אומרת – כל תאגיד, כי גם תאגיד מוגדר, תכף – "...רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, חברה ממשלתית וחברה עירונית". "תאגיד" מוגדר בחוק הזה: כ "תאגיד שהוקם בחוק או מכוח סמכותו של שר שניתנה בחוק והוא מוסד של המדינה, או שמתקיים בו אחד מאלה: א. הממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין ב. חבריו או חברי הנהלתו, כולם או מקצתם מתמנים בידי הממשלה או בידי שר..." למעט בנק ישראל, רשות מקומית וחברה ממשלתית שהוכנסו להגדרה של "גוף מתוקצב" כקטגוריה נפרדת.

חברי הכנסת, בטאבלטים, כשיוצאים, מצד שמאל, ונכנסים למסך הראשי, יש ריבוע שבו כתוב "חקיקה רלבנטית בנושא הצעות חוק" ואתם יכולים להיכנס ולראות את הסעיפים שהיועצת המשפטית קוראת.

"2. חברה מוגבלת בערבות או הקדש אשר שר או ראש רשות מקומית ממנה להם דירקטור או נאמן, לפי העניין, ואשר שר האוצר קבע שהוראות פרק זה, כולן או מקצתן, יחולו עליהן".
קראתי את ההגדרות האלה כדי להבהיר שבגדר "גוף מתוקצב" נכנסים הרבה מאד גופים. יש כאן מישהו מרשות החברות הממשלתיות? האם אתם יכולים לומר לוועדה על כמה תאגידים – חברות ממשלתיות ודאי שנכנסות לזה, אבל יש כאן הגדרה הרבה יותר רחבה, של תאגידים שהחוק הזה חל עליהם. האם יש לכם במקרה נתונים על כמה תאגידים מדובר? למשל – כמה תאגידים סטטוטוריים או תאגידים שהממשלה משתתפת בתקציבם?

אין לי יכולת להגיד כי אנחנו פשוט לא מרכזים תחת סמכויות רשות החברות את התאגידים הסטטוטוריים, אבל זה המון גופים.

אבל זה לא רק תאגידים סטטוטוריים, זו הגדרה הרבה יותר רחבה.

קיימים כ-100 תאגידים סטטוטוריים שהם תאגידים שקמו על פי חוק, אבל לא זה מה שרציתי להעיר. אני מציע, לסעיף 1 או לסעיף 2 להוסיף משפט שאומר שלעניין חוק זה יראו ברשות המקומית ספק חיצוני או נותן שירות לממשלה. זה פותר את רוב הבעיה שלנו, ולא נצטרך להמתין לטובות של הממשלה בחוק ההסדרים.

תסביר.

הרשות המקומית היא, למעשה, קבלן הביצוע של הממשלה, גם בחינוך, גם ברווחה, גם בביטחון פנים – כמעט בכל תחום. כדי לא לחכות לממשלה ולחוק ההסדרים, כי אנחנו מחכים למעלה מ-10 שנים לסעיף שדובר בו, אפשר להוסיף לסעיף 1 או לסעיף 2 משפט שאומר: "לעניין זה, יראו ברשות המקומית ספק חיצוני או נותן שירות חיצוני". זו האמת, וזה מה שעשוי להסדיר חלק ניכר בבעיה שלנו.

הצעתו של שלמה דולברג מנסה, בעצם, להכניס את חוק הרשויות המקומיות- העברת תשלומים, שדיברנו עליו, בדלת האחורית של החוק הזה, מנסה, בעצם, להביא לתוצאה שכל סכום שהממשלה אמורה לשלם לרשות מקומית, החוק הזה יחול עליה. לדעתי, התוצאה, גם אם היינו מקבלים את הצעתך, ההצעה הזו לא היתה מסייעת לכם, כי החוק הזה לא מדבר על כל התשלומים שהמדינה צריכה לשלם לגוף כלשהו, היא מדברת על תשלומים שהמדינה צריכה לשלם – "המדינה" בהגדרה רחבה, על כל הגופים שזה חל עליהם, בשל או קבלת שירותים , או רכישת טובין.

היא מקבלת שירותים מאתנו.

זו הגדרה לוליינית, שמחזירה אותך להיכן שיצאת.

אתה יודע שאני ברוח רוצה להתקדם. מכיוון שיש כל כך הרבה יועצים משפטיים אני מסתמך על העצות המשפטיות של היועצת המשפטית אולי הבכירה בכנסת, המשנה ליועץ המשפטי, כמובן. כשהיא אומרת לי את הדבר הזה, אז אני עוצר כאן, וממשיך ה5אה.

אני מבקש בכל זאת לברר את זה לעומק, לא כלאחר יד, כי אנחנו יכולים להוכיח גם לגב' בנדלר, שרשויות מקומיות נותנות שירות חיצוני לממשלה. אנחנו עוסקים בזה 20 שנה, לא שנה אחת.

מה עמדת הממשלה?

דווקא לנו זה נראה.

הם פשוט רוצים לתקוע את החוק. זו הדרך לחסל את החוק.

- - -

טוב, אנחנו נצביע על זה.

ועדת השרים ראתה לנגד עיניה את הנוסח שמופיעה פה, היא לא ראתה את ההצעה הזו שיש לה משמעויות מאד רחבות, וכל העברות הכספים לכל השלטון המקומי – זה מבחינתנו זה נושא שצריך לחזור להחלטת ועדת שרים.

אז יפה, משרד המשפטים אמר את דברו. על ועדת השרים לא מקובל מה שאמרת, אלי ביתן. לכן אנחנו הולכים להצבעה.

אני אומר בקצרה, כדי להתמקד בעובדות. המשמעות של המהלך הזה - 80 רשויות מקומיות בתכניות הבראה והתייעלות– קורסות. לכן, זה לא מהלך טכני, כפי שנאמר כאן, שחבר הכנסת גדעון סער, השר לשעבר, היתה לו את המיומנות. הוא אכן הגיש ערר. ההסכמה שנמסרה פה, אני רק רוצה לדייק מה היה הסיכום - - -

בוועדת השרים.

סליחה, אני רוצה להתייחס לזה, זו כבר פעם שניה שמעלים את זה.

רגע, רגע, תן לו לסיים.

אני רק אשלים מה היה הסיכום. הסיכום היה שצוות משותף של משרד הפנים, מרכז שלטון מקומי ויוזם החוק יישבו ויראו איך אפשר להחריג או לפתור את הבעיה של הרשויות המקומיות שכולנו מבינים את התוצאה. זו התוצאה.

קודם כל, אכן דיברנו עם שר הפנים לשעבר, גדעון סער, וסיכמנו יחד עם יושב ראש השלטון המקומי, שמוליק ריפמן, טלפונית, שאנחנו לא מתקדמים עם הצעת החוק עד שלא נשב ולא נתחיל להבהיר את הנקודות והסיכומים. סיכמנו שלא יוגש ערר כדי שנוכל לשבת ולדבר. יום למחרת הם דרשו ממנו להגיש ערר. לכן הסיכומים לא רלבנטיים. יחד עם זה, אני אמרתי לגדעון סער, אז, וחיכיתי עם הצעת החוק, ותסתכל – אני אתן לך תאריכים כמה זמן חיכינו, ואף אחד לא הגיע להסדיר את הנושא הזה, לא השלטון המקומי - - עד יום רביעי ה - -, כי הצעת החוק הונחה על שולחן הוועדה. אז עם כל הכבוד, לבוא ולהגיד שיש סיכומים, ולא להגיע להסכמות ולא לדבר, ולא להעלות את הנושאים מול הוועדה, ועדת עבאדי, ולא מול מציע החוק - -

אף אחד לא הזמין אותנו לוועדת עבאדי.

- - זה לא מקובל.

- - -

משרד הפנים ואתם יכולים לקרוא את החלטת ועדת השרים ולראות מה הוחלט ומה עוכב, ומה נעשה, עם כל הכבוד. לא יכול להיות ששנה שלמה אנחנו מחכים עם הצעת החוק, והם באים ואומרים שאנחנו לא הגענו להסכמות.

מה מונע לאפשר לשר חדש שנכנס - - -

איפה הייתם שנה שלמה?

רבותי, אני רוצה להסביר לכם את כללי המשחק פה, ואת הדבר הזה. המשחק שקורה פה קורה כל הזמן. לא מעבירים שום חוק בישראל, לכן, מה שאני מתכוון לעשות, ואני רוצה להסביר לכם בדיוק, לא מקובל עלי ש-80 יקרסו. במקביל, עכשיו, חברי הכנסת קארין אלהרר, איילת שקד ורוברט אילטוב, ילכו ויעבירו את הנושא הזה, במקביל.

אם זה לא יקרה, אדוני היושב ראש.

אל תפריע לי, אני בזכות דיבור עכשיו., כי אני מכיר את המשחקים האלה כבר על כל דבר. בחיים לא יעבור פה שום חוק במדינת ישראל.

אדוני היושב ראש - - רק אם זה לא יקרה?

אתה לא בזכות דיבור. אנחנו נעביר היום את החוק הזה. במקביל, נעשה את הדברים המקבילים, וזה בקריאה הראשונה. בבקשה, יש פה ממשלה. אני באופוזיציה. יש פה את כל הכוח. אם אתם לא רוצים – תפילו אותו, בקואליציה. תפילו אותו ותזרקו אותו. אני רוצה פעם אחת שיש רוב לגמור, ולזרוק מחוק ההסדרים, ב-31 בדצמבר, שלא יהיה הדבר הזה, במקום ללכת לתהליך בלתי פוסק של שנים, שכל פעם שיש חוק – וזה לא רק בדבר הזה – שום דבר לא קורה, ובאים, וחוזרים, גם בגלל שיש פריימריז, וגם דברים אחרים. רבותי, אצלי זה נגמר. אני לא רוצה קבלני קולות בפריימריז, אני לא רוצה שום דבר. אני רוצה דבר אחד: שישלמו לעסקים קטנים ובינוניים, ושידאגו לרשויות החלשות. וברגע שנעביר את זה היום יש פה מספיק זמן, והם ילכו עכשיו, ואני אשב עם שר האוצר וכל אחד כדי שיזרוק מחוק ההסדרים את התקנה הזו.

ואם הוא יביא לך תשובה שלילית?

מה אתה אומר לי? יש פה עוד זמן. הממשלה תפיל את זה תוך שניה. לא לעצור את זה יותר. מספיק. אנחנו ממשיכים בהקראה. נצביע לפני כן על ההגדרה של "גוף מתוקצב".

מי בעד?

חברת הכנסת יחימוביץ מבציעה במקום חבר הכנסת איציק שמולי.
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין
ההגדרה אושרה.

תודה, אושר. חבר הכנסת אשר מתנגד.

מבקש להחריג, בעניין הזה רשויות מקומיות לא איתנות ורשויות מקומיות - - -

אני רוצה להסביר לגבי הפרוצדורה - בהכנה לקריאה ראשונה אין הסתייגויות. אפשר להציע כאן, אתה יכול לבקש לעשות על זה הצבעה, אם ההצעה שלך לא מתקבלת היא לא נרשמת כהסתייגות, היא פשוט לא מתקבלת. אחרי הקריאה הראשונה אפשר - - -

את ההסתייגויות נעשה אחר כך, אני אמרתי את זה לפרוטוקול.

אני ממשיכה בקריאה:

"גוף נתמך" גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 בחוק יסודות התקציב;"
"גוף נתמך" הוא תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין, ושר האוצר קבע לגביו בהודעה ברשומות כי הינו גוף נתמך, לעניין זה.

יש למישהו הערות להגדרה?

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

ההגדרה אושרה.

תודה, אושר.

אני ממשיכה בקריאה:

"המועצה להשכלה גבוהה" כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958". האם יש צורך לקרוא את ההגדרה של המועצה להשכלה גבוהה? אין צורך. זו המועצה להשכלה גבוהה שהוקמה על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה ושתפקידיה מפורטים באותו חוק.

אני מעלה להצבעה – מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

ההגדרה אושרה.

תודה, אושר.

אני ממשיכה בקריאה:

"מוסד להשכלה גבוהה" מוסד מהמוסדות המפורטים להלן, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין:
1. מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
2. מוסד שקיבל היתר או אישור לפי סעיף 21(א) לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
3. מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;"
אלה, בעצם, כל המוסדות להשכלה גבוהה, שכולנו מכירים, כולל המכללות, וכו', שנמצאים תחת חוק המועצה להשכלה גבוהה.

אנחנו ביקשנו להחריג את האוניברסיטאות. אני מבין שזה לא הרוח של הוועדה, אבל כמו שבכל הנושאים הפיננסיים אנחנו מתנהלים באמצעות המל"ג-ות"ת, הרגולטור שלנו, ובהתייחס לכך שאוניברסיטאות משלמות בזמן, הציעו לקבל על עצמן את תנאי האשראי המקוצרים לספקים קטנים, בינוניים, אנחנו חושבים שהיה מן הראוי להשאיר את הסוגיה הזו בין האוניברסיטאות ובין הנהלת ות"ת.

אנחנו רק בהגדרות. ההגדרה מקובלת עליך?

בעצם מה שהמוצע כאן זה בהמשך לקבוע הוראה מיוחדת לגבי תשלומים שמוסדות להשכלה גבוהה צריכים לשלם לספקים חיצוניים או לנותני שירותים חיצוניים, לפי כללים שהמועצה להשכלה גבוהה תקבע. אני חושבת שההצעה הזו, עם כל הכבוד, היא בלתי קבילה. בעצם רוצים להטיל כאן, מעבר לזה שיש שר אוצר שהוא יהיה אחראי על החוק הזה והוא זה שאמור לקבוע תקנות בעניין הזה, מציעים לתת כאן תפקידים לגוף שלדעתי זה תפקיד זר לתפקידי המועצה להשכלה גבוהה כפי שמוגדרים בחוק המועצה להשכלה גבוהה. אז אני חושבת שאין לזה מקום בשום היבט שהוא. בכל מקרה, זה לא קשור להגדרה של המועצה להשכלה גבוהה.

אם כך אני מעלה להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

ההגדרה אושרה.

תודה, אושר.

אתה, בעצם, מה שאמרת בהחלט מקובל עלי. יש שני מסלולים ויש linkage. אני רוצה לשמוע מיוזמי החוק שהם מסכימים ל linkage- הזה, כי אחרת, מה שקורה כאן, שאנחנו מצביעים ומצביעים, גומרים את החוק והם יגידו לך – אתה אישרת את החוק? תודה רבה, והם לא קשורים לכל העניין הזה.

חבר הכנסת סוויד ביקש, כדי לתמוך ברוח החוק – אנחנו פועלים בשני מסלולים. האחד, בסמכות ועדת הכלכלה להעביר היום, אחרי תיקונים, בקריאה ראשונה, ועוד הדברים ישתנו, וכו' וכו' – את החוק, לגמור פעם אחת את נושא התשלומים. במקביל, אנחנו פונים לחברי הכנסת לזרוק מחוק ההסדרים את אותו חוק שנותן לממשלה להתנהג בהפקרות. מה שהוא רוצה לשמוע, גם מפי המחוקקים שמציעים את החוק הזה, שאתם תומכים במסלול הנפרד הזה, מה שאמרתי – ברוח הזה, לפעול כדי לעשות את הדברים האלה.

בהחלט. נילחם על זה בכל כוחנו.

אני רוצה להבהיר כמה נקודות. אחד, אני לא בטוח שהקואליציה הזו תחזיק הרבה זמן מעמד. היום בערב אנחנו נראה.

זה קל יותר, מצדך, להתחייב.

אני רוצה להבהיר פה – אחד, אנחנו רוצים שיהיה פה דין רציפות, במקרה שיהיו בחירות, ואז, אם יהיו בחירות – יש חצי שנה-שנה, לדבר על כל הסוגיות שמועלות פה. לכן יש זמן. דבר שני, גם אם הממשלה לא זוכרת, אני דיברתי אתם והבטחתי להם שאני מוכן ללכת אתם ביחד לאוצר ולמשרד הפנים יחד עם שר הפנים וסגנית השר, שמסכימה להצעת החוק, להסדיר את כל הפעולה הזו, ואם יהיה צורך לעשות דיפרנציאציה – נעשה, אבל זה בשלב הבא. למה אני עושה את זה? כדי שיידעו שהצעת החוק הזו היא על השולחן, יש דין רציפות, ושלא יחכו עוד שנה שאנחנו נגיש את זה בוועדה.

ואני אומר לך – שוחחתי על זה עם חברת הכנסת קארין אלהרר, שבכל הכוח הולכת על זה, שוחחתי גם עם חברת הכנסת איילת שקד, וגם אני אשים את משקלי, וכל האחרים. המטרה שלנו היא במסלול במקביל, ושמעתי את זה מחברת הכנסת יחימוביץ ומחבר הכנסת אילטוב. זה מסלולים מקבילים.

צריך להבהיר לפרוטוקול שאין לנו שום מטרה להפיל שום רשות מקומית. אין לנו מטרה כזו.

וזה גם לא יקרה.

אפשר לסגור את הדיון עכשיו ולהצביע על החוק בקריאה הראשונה. לדעתי, מקור הבעיה זה תזרים המזומנים של הממשלה – אוצר לרשויות המקומיות. גם אחרי שהם יעשו את זה כמו שצריך, עדיין יהיו מספיק רשויות שלא יוכלו לשלם ב-90 יום.

שלא יזמינו עבודה. איזו חוצפה זו.

אני מקבל את רוח הדברים של חבר הכנסת רוברט אילטוב. זה צריך להיות הכיוון. יושבים פה האוצר, הם הבעיה. לא אלה שיושבים סביב השולחן.

אנחנו נשתדל לעשות את זה כמיטב יכולתנו.

אני מתאפק, מתאפק, מתאפק, אני מבקש להגיב. קשה לי. מה שאני שומע פה מהשלטון המקומי זה הכוונה להכשיר שרץ בשרץ. זה שהאוצר לא מעביר את הכספים בזמן, אז יש לשלטון המקומי בעיה אתו. 200 רשויות יקרסו או לא יקרסו - אין לי מושג. 500 אלף עסקים קטנים ובינוניים יקרסו ללא כל ספק. המצב שבו מעכבים תשלומים מלמעלה מחלחל עד אחרון האנשים הקטנים. פסטיבל עכו. עיריה שמזמנת אנשים לפסטיבל עכו, ומשוויצה בזה, לא שילמה עד היום לשחקנים המסכנים האלה שמרוויחים גרוש וחצי. אם אין כסף, אל תזמינו עבודות. אתה לא יכול לבצע כבישים - - -

- - -

לא יעלה על הדעת שאדם שמקבל משכורת כל 1 לחודש יגיד לי - אל תצטרף למכרז. הכוח אצלו, לא אצלי. לכן הדבר הזה בכלל לא צריך להיות נידון פה. זה חוק נפרד, זה משהו אחר לגמרי. אני בהחלט בעד שיקחו את הסעיף הזה ויוציאו אותו מחוק ההסדרים. לא רלבנטי. לא יכול להיות. 62 רשויות ביקשו העלאת ארנונות ואישרו להן. תנסה פעם אחת לפגר בתשלום ארנונה, מה קורה לך – צמוד פלוס 9. לא יעלה על הדעת דבר כזה.

6.

6? אז מה אתה רוצה, שאני אתן לך - - בכיס?

אפשר להתייחס? כי עברנו לדיונים כלליים, אז גם אנחנו רוצים להתייחס.

נגמר. ממשיכים הלאה עם ההקראה.

"מועצה דתית" – מועצה דתית שהוקמה מכוח חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971.

יש הערות? אין. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

ההגדרה אושרה.

תודה, ההגדרה אושרה.

"מערכת הביטחון" - צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, וחברות ששר הביטחון אחראי עליהן;"

סגן חשב משרד הביטחון. אני שומע שאתם משתפרים, והרמטכ"ל החדש ישפר עוד יותר את מוסר התשלומים שלכם.

אנחנו עושים הכל כדי שזה מה שיקרה. היה פה דיון לפני חצי שנה בנושא הזה, ואנחנו הצגנו אז את שיטת העבודה שלנו, שהיא שונה מכל שאר משרדי הממשלה. אנחנו, על פי שיטת העבודה שלנו, משלמים לספקים קטנים ובינוניים תוך 30 ימים, ולתעשיות הגדולות תוך 60 ימים. אדוני גם ביקש שנוציא מכתב מסודר על שיטת העבודה והוצאנו אותו ב-20 ביולי. לאור העניין הזה אנחנו מבקשים להחריג אותנו, לאור שיטת העבודה שלנו.

אני רוצה להבין – סליחה. אני עדיין לא יודעת מה זה "ספק קטן ובינוני", כי יש את ההגדרה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מה הוא ספק קטן ובינוני - ונניח, לצורך העניין, שאנחנו מדברים על אותם ספקים. לגביהם אתה אומר שאתם משלמים תוך 30 ימים, אז ודאי שאין סיבה להחריג. לגבי ספקים גדולים – אתה אומר שאתם משלמים תוך 60 ימים, אז כשנגיע לסעיף של מועדי התשלום, תציע שלגבי משרד הביטחון, ככל שמדובר בספקים גדולים, אתם מציעים שפרק הזמן לתשלום יהיה 60 ימים.

גם נוסיף ציון לשבח למשרד הביטחון.

זה שאתם נוהגים כך וכך לפי החוק, מה - - -

כל הכבוד לכם, כל הכבוד.

ביחס למכתב שאדוני מזכיר, הוא לא התקבל בוועדה. אולי כתבתם אותו אבל לא שלחתם אותו. אני ניסיתי כמה וכמה פעמים לפנות לחשב שמחליף את החשב ולבקש את המכתב, ולא זכיתי לקבל אותו.

אז אני לא יודע איפה הקצר בתקשורת.

אני חושבת שעל אחת כמה וכמה, הם לא יתקשו לעמוד בחוק, אם הם מתנהלים כל כך טוב.

בבנק ישראל משלמים- - -

הנה, גם בנק ישראל מתנהג יפה, אז נחריג בחוק?

ההגדרה שלנו ל "ספקים קטנים ובינוניים" היא – ספקים בהיקף של עד 150 אלף שקל בשנה פעילות מול משרד הביטחון, ואם ההיקף פה הוא גדול יותר אנחנו צריכים לדעת איך אנחנו נערכים לזה. כרגע אנחנו לא יודעים להעריך.

תודה רבה. מי בעד?

"קופת חולים" כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994". זה תאגיד שהוכר, קופת חולים, לפי סעיפים מסוימים, בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

ההגדרה אושרה.

תודה, אושר.

יש לנו רק הערה - - כדי שנוכל להחריג אותם.

אתם רוצים להוסיף הגדרה של "בית חולים"? מישהו יכול להגיד לי מה ההגדרה המוצעת ל "בית חולים"?

"בתי חולים" בהתאם לפקודת בריאות העם, 1940.

מה זה אומר? מה הפירוש ל - - -

בפקודת בריאות העם יש, מתוקף סעיף 33 לתקנות, הגדרה של רישום בתי חולים.

מדוע לא העברתם לוועדה את ההצעה? אני אמורה להציע לוועדה לאשר עכשיו הגדרה שאני לא יודעת מה היא אומרת?

לא היה לנו נוסח אחיד שידענו לאיזה נוסח להתייחס.

למה? פרסמנו אותו באתר הוועדה כבר לפני שלושה שבועות.

אולי בסוף הישיבה נוכל לבדוק מה ההגדרה הנכונה.

וגם מגן דוד אדום- יש חוק מד"א, 1950, גם אותו - - -

אז תעביר, ברגע זה, אולי היועצת המשפטית תצליח לשבץ את זה.

תעביר לנו את זה באופן חפוז.

אני ממשיכה בקריאה:

"רשות מקומית" – עירייה, מועצה אזורית, מועצה מקומית או איגוד ערים, כהגדרתו בחוק איגודי ערים, התשט"ו– 1955.

מקובל. מי בעד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

ההגדרה אושרה.

ההגדרה אושרה. הלאה.

"תאגיד ממשלתי" – חברה ממשלתית, חברת-בת ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק;

מי בעד?

אני מהלשכה המשפטית ברשות החברות. אנחנו הצגנו את עמדתנו כבר בסבבים הקודמים, והיא לא התקבלה אבל בדוח עבאדי קיבלה עמדתנו ביטוי, שביחס לחברות ממשלתיות שהן לא חברות זרוע ביצוע, כלומר, שהמדינה לא אתן בהסכמים, ראוי שתחול הגישה העסקית שאומרת לחברות הממשלתיות להתנהל באופן עסקי, כחובתן לפי חוק החברות הממשלתיות. המשמעות של זה, שבמקומות שיש הסכם מול חברה ממשלתית אין מניעה שהמדינה תחייב את החברה הממשלתית לשלם בהתאם להסדר התשלומים הקבוע כאן, אבל במקומות שאין בהם הסכמים אנחנו חושבים שנכון להשאיר את זה לשיקול החברות, ולקבוע - - -

אני אסביר במה מדובר. לפי חוק החברות הממשלתיות, חברה ממשלתית אמורה להתנהל לפי שיקולים עסקיים. קחו לדוגמה את חברת חשמל. אני לא יודעת אם היא זרוע ביצוע של הממשלה, לצורך העניין הזה, ולכן מה שמציעה רשות החברות הממשלתיות, ככל שהיא לא זרוע ביצוע של ממשלה אלא חברה עסקית, שהחוק הזה לא יחול עליה. דהיינו, שחברה ממשלתית, אם זה יתאים לשיקולים העסקיים שלה לשלם לפי הצעת החוק – היא תשלם, ואם לא – היא לא תשלם, לפי הצעת החוק. היא תבחר. זו ההצעה, אם הבנתי נכון.

נכון מאד. אנחנו כן נוציא הנחיות מומלצות לחברות הממשלתיות בדבר הסדרת אופן התשלום, אבל נכון להשאיר את זה לשיקול החברות, בקביעתן, כמו בכל משא ומתן מול ספקים חיצוניים, לקביעת שיקול הסדר התשלום.

לא.

מעבר לזה שמוצע להחריג חברות שחלקן חברות גדולות, שיש להן - - -

- - יכול להגיד- אני רוצה שירותים עסקיים, אני נפרד מהחוק.

אני מעלה את זה להצבעה כמו שזה . מי בעד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

ההגדרה אושרה.

תודה, אושר. הלאה.

"תאגיד מקומי" – תאגיד אשר לפחות מחצית מההון הרשום שלו או לפחות מחצית מכוח ההצבעה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי רשות מקומית או בידי תאגיד מקומי, או שיש לרשות מקומית או לתאגיד מקומי אחר, במישרין או בעקיפין, זכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים בו או את המנהל הכללי שלו, והכל כשההחזקה או זכות המינוי כאמור הם של הרשות המקומית, לבדה או יחד עם אחד או יותר מאלה:
1. רשות מקומית אחרת, אחת או יותר

2. המדינה

3. תאגיד מקומי אחר, אחד או יותר".

יש תאגיד שהוא ממשלתי-עירוני. איפה הוא נכנס פה? יש הרבה חברות שהן חצי-חצי.

הן חברות ממשלתיות. הן נכנסות להגדרה הזו.

אז העיריה אומרת ככה, ואתם אומרים ככה.

אין לי לפני את ההגדרה של "חברה ממשלתית" בחוק החברות הממשלתיות. יכולים לקרוא לנו אותו?

"חברה ממשלתית" היא חברה שהמדינה מחזיקה בה יותר מ-50% - - או ממנה יותר ממחצית הדירקטורים בה - - -

האם כל התאגידים העירוניים ממשלתיים עונים להגדרה הזו? האם תמיד המדינה מחזיקה יותר מ-50% מהון המניות - - -

יש תאגידים מעורבים שבהם המדינה מחזיקה במניות יחד עם חברה ממשלתית, שהם לא נכנסים להגדרת "חברה ממשלתית".

אז אם כך הוא צודק. אם כך, יש מקום - - -

לא. אני עומדת על זה שאם החברה מוגדרת כחברה ממשלתית, אז זה כולל את החברות העירוניות, כמו החברות שהוא נתן כדוגמה.

אם הוא ממשלתי – הוא ממשלתי. גם אם יש אחזקות של רשות מקומית זה לא גורע מהיותו ממשלתי.

מעל 50% או 50% ומעלה? זו השאלה.

אני לא יודעת, אין לי את ההגדרה.

את יכולה לחזור על ההגדרה?

"חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה או בידי המדינה יחד עם חברה ממשלתית אחרת, או חברה בת ממשלתית.

כלומר, מעל 50%. אם זה 50% זה לא נחשב לחברה ממשלתית. זו המשמעות?

אני פונה אליך, שוב, נציג משרד המשפטים. נניח שמחזיקים פחות מ-50, אני לא מכירה את כל החברות המעורבות האלה.

צריך יותר מ-50% כדי שיהיו ממשלתי. אם אין, אם זה בדיוק 50%, אז זה לא ממשלתי.

ואז זו חברה עירונית?

ואז הוא יענה להגדרה של תאגיד שלפחות מחצית - - -של תאגיד מקומי.

זאת אומרת שהוא יהיה או חברה ממשלתית, או תאגיד עירוני ולכן אין צורך בתוספת הזו. אוקיי. אז אין צורך.

אני מבקש כן להכניס את התאגידים המשותפים, שיהיו בחוק. שלא ישחקו על אחוז לפה או לשם.

אני רק לא יודעת איך להגדיר את זה, אדוני.

בהמשך נתעסק בזה.

בהמשך יגדירו את זה בנוסח.

אני לא מבינה את ההמשך, הזה. סליחה, אדוני. אם אני אמורה להכניס משהו לחוק, אני צריכה לנסח את זה. איך לקרוא לזה?

אנחנו נסמוך עליך, שאת תכניסי את זה.

אל תכניסי כרגע.

אם כך, סעיף 2 אושר במלואו.

חוץ מנושא של קופת חולים. הם צריכים להעביר לך נוסח.

הממשלה מבקשת להחריג את בתי החולים ואת מד"א. ההגדרה שהם מציעים ל "בתי חולים" נוגעת אך ורק לבתי חולים ממשלתיים.

ציבוריים.

ציבוריים. לא בתי חולים פרטיים. מה שמוצע: "בית חולים ציבורי כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940...." אני מיד אקרא מה זה ו "מד"א – האגודה "מגן דוד אדום בישראל" שהוקמה לפי חוק מגן דוד אדום, התש"י-1950".

אלה ההגדרות שמוצעות על ידי משרד הבריאות

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

ההגדרה אושרה.

אושר.

אדוני הצביע על הנוסח כפי שמופיע בהצעת החוק?

סליחה. סעיף 2, כל הסעיפים שנכללו בהצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת אילטוב הוצבעו. אני קראתי עכשיו שתי הגדרות נוספות שמוצע להוסיף אותן והן – הגדרה לבית חולים והגדרה למד"א. האם הוועדה מאשרת את ההגדרות הנוספות האלה?

מי בעד? אושר.

יש לי שאלה: מה שקראנו עכשיו, אנחנו נתייחס לזה כאל החוק הממוזג?

ודאי.

אם כן, אושר כל סעיף ההדרות.

כן. אנחנו עוברים לסעיף 3 – הסדרי תשלום. בבקשה.

3. הסדרי התשלום עבור ביצוע עבודה וקבלת שירותים חיצוניים.

1. (א) המדינה, תאגיד ממשלתי, תאגיד מקומי, מערכת הביטחון, מועצה דתית, קופת חולים, מוסד להשכלה גבוהה, גוף מתוקצב וגוף נתמך ישלמו את התמורה עבור ביצוע עבודה, קבלת שירות או הספקת טובין, על ידי ספק חיצוני או על ידי נותן שירותים חיצוני, באופן המפורט להלן: ".
כבר לרישה אני רוצה להבין מה זה "המדינה", לצורך העניין הזה. יש לנו כאן הרבה מאד הגדרות. למי אתם מתכוונים? אני בכוונה עוצרת כאן כי בהמשך אני מבינה שמוצעים שינויים מפליגים, ולכן אני חושבת שאין טעם לקרוא את החלק הזה מההצעה.

זה באמת סעיף מאד מהותי, אולי לב ההצעה, סעיף התחולה, על מי זה חל. לדעתי, "המדינה" זה רחב מדי. אולי – "משרדי הממשלה"? פה צריך לראות איך מחריגים.

- - - יחידות סמך.

יחידות הסמך, זה כולל, אפשר לכתוב את זה, אם רוצים לחדד את זה, אבל למעט בתי חולים, בתי חולים ממשלתיים, שהם יחידת סמך.

אנחנו עכשיו, לצורך העניין, נקרא לזה סעיף קטן (א). סעיף קטן (ג), או סעיף אחר, יאמר: "הוראות סעיף 3 לא יחולו על....".

מצוין. אמרנו על מי זה חל – "משרדי הממשלה", במקום "המדינה" – "תאגיד ממשלתי, תאגיד מקומי, מערכת הביטחון...." – נזכיר שוב שצריך להחריג - - -

לא, אמרנו שלא צריך להחריג. לא מדובר על החרגה של משרד הביטחון. החלטת הוועדה היא לא להחריג את משרד הביטחון אלא לשקול - - -

יש החלטה של ועדת שרים, אנחנו נדון על כל הנושאים שחושבים שצריך להחריג. אבל אל תקבע שנחריג.

אין שום בעיה. נדון בהחרגה.

אם כבר דיברת על קבלת שירות, אספקת טובין – הסעיף הזה, דיברנו על ההגדרות, בהתחלה, אולי תעשי התאמה ביניהם. סעיף ראשון, המטרה, ובין ההמשך – קבלת שירות, אספקת טובין.

אז תאמר איך זה צריך להיות. מה אתה מבקש מהוועדה.

אין לי כרגע נוסח, אבל אם עשינו התאמה, בסעיף 1, נעשה התאמה פה, בהמשך.

זאת אומרת, תשלומים של הגופים המנויים בסעיף 3(א). לכתוב שסעיף 1 מטרתו להבדיל את מועד התשלומים, לא מהמדינה לספקים אלא מהגופים המנויים בסעיף 3(א).

אם אין הערות נוספות לרישה, אני מציעה שעכשיו נעבור לפרקי זמן ותשלום.

אני רוצה רק להזכיר – פסקאות (1) עד (3) בסעיף קטן (א) לסעיף 3 המוצע הציעו שני מועדי תשלום בחלוקה לשלושה מועדים שונים או פרקי זמן במהלך החודש בהם הוגש חשבון. אז אני מבינה שכרגע מוצע מועד אחד לתשלום, שתמיד הסכום ישולם בתוך 30 ימים. השאלה היא ממתי, ואיזה מסמך צריך להיות מוגש. מה זה "חשבון", לצורך העניין הזה? האם חשבון או חשבונית מס? אתם אומרים – "תקין", "מלא"- מה זה "תקין ומלא", ודבר שני – 30 ימים ממתי?

בהתאם לדוח עבאדי אנחנו רוצים לשנות את הוראת התכ"מ הקיימת שעליה החוק התבסס, ומופיעה פה, וכפי שפירטת יש שלושה מועדים תשלום בהתאם למועד הגעת החשבונית, וימי האשראי נעים בין 24 ל-45.

אבל עוד לא שיניתם את הוראת התכ"מ.

נכון. הוועדה המליצה לשנות.

אז אנחנו אמורים עכשיו לחוקק חוק שנצמד להוראת תכ"מ שאולי תשונה?

לא. אנחנו מציעים להיטיב את ימי האשראי פה ולהיצמד לדוח עבאדי שבחן את הנושא לעומק, ולהציע – 30 ימים מיום הגשת החשבונית למוסדות המדינה. אגב, זה גם מתאים לדירקטיבה האירופית שדיברת עליה בהתחלה.

אני לא מאושרת מהסעיף הזה. בנוסח הצעת החוק שלי כתוב – "מיום ביצוע העבודה", כי כאן אפשר להגיש את החשבונית בעוד 100 יום ואז - -

אבל אי אפשר לשלם - - בלי חשבונית. יש הוראות מיסוי.

אני יודעת, אבל זה מרחיב את הטווח. אני מבקשת לציין את זה לפרוטוקול, אני נאלצת לקבל עלי את הנוסח הממשלתי שהתחייבתי להיצמד אליו, אבל אני רוצה לציין שיש כאן סוג של לאקונה, מהרגע שלא כתוב "מיום ביצוע העבודה" אלא "מיום הצגת החשבונית".

אי אפשר אחרת.

אני רוצה להעיר לעניין הזה - אל"ף, אם אני כותבת "מיום הגשת החשבונית", שלכאורה, על פי המוצע יהיה ניתן לעקוף את תכלית החוק על ידי כך שבהתקשרויות יורו לספקים החיצוניים או לנותני השירותים החיצוניים - ייכלל סעיף שיאמר שניתן להגיש חשבונית לא לפני תום 60 ימים ממועד סיום העבודה", לצורך העניין הזה. ולכן, יש איזושהי בעייתיות עם העניין הזה, כי אני מאד חוששת שבעקבות כך יתחילו לשנות את ההסדרים עם כל הספקים, כל הגופים, והיצירתיות יכולה להיות כאן גדולה.

לא כל כך הבנתי את הבעיה.

יש כאן בעיה ראשונה – מתי ניתן להגיש חשבונית. אתם אומרים – תשלום יבוצע בתוך 30 ימים מיום הגשת חשבונית, אבל אנחנו יודעים שבהתקשרויות עם ספקים הם לא יכולים על דעת עצמם להחליט מתי הם מגישים חשבונית.

בוודאי שכן.

אני עשיתי כמה הסכמי התקשרות בימי חיי, ואני יכולה להגיד לך שוודאי שלא. בדרך כלל יש אבני דרך – תלוי בגודל ההתקשרות, בסוג ההתקשרות, אבל מקובל לקבוע מתי הספק רשאי להגיש חשבונית בהתאם לאבני דרך או בסיום העבודה, וכאן, בהסכם ההתקשרות, הצד החזק יכול להכתיב לספק מתי הוא יהיה רשאי להגיש את החשבונית ועל יד כך לסכל בעצם, את מטרת החוק.
דבר שני, מה זה "הגשת חשבונית למוסדות המדינה"? האם מדובר מרגע שהחשבונית נמסרה לגורם כלשהו, בין אם באינטרנט, אם זו חשבונית מקוונת, או מרגע שזה נמסר לדואר, או לפקיד מסוים, כי הפקיד שצריך לאשר את החשבונית עדיין לא קיבל את זה מעובד המנהל שהיה צריך לעשות את ההעברה הפנימית בתוך המשרד.

אנחנו רוצים להעיר משהו לטקסט – לא מספיק שהחשבונית תוגש. חשבונית צריכה להיות מוגשת וגם מאושרת על ידי גורמי המקצוע – גם המקצועיים וגם הפיננסיים. אז צריך להתחיל לספור מיום הגשת החשבונית ואישורה על ידי הגורמים - - -

בשום אופן לא, כי אחרת ימשכו את זה.

- - -

הנושא של 30 יום, מה שמוצע כרגע, הוא בסדר, לטעמנו. הנקודה הוא הגדרת המושג "חשבונית". כתוב "חשבונית", לא כתוב "חשבון", לא כתוב "חשבונית מס". אנחנו צריכים לזכור שלפני שבוע אושר תיקון 45, כמדומני, למס ערך מוסף שבו נאמר שעוסק, עד סדר גודל מסוים, יוציא חשבונית מס, רק עם קבלת התקבול. אז אל"ף, יש פה סתירה עם הקבלה, בין חשבונית לחשבונית מס.
דבר שני, אני מציע שייכתב "חשבון", מכיוון שיש גם אבני דרך שבהם אתה מוציא חשבון זמני, במיוחד אצל קבלנים שעושים עבודות מתמשכות. אני מציע לכתוב "חשבון". דבר נוסף, בשיחה שהיתה לנו עם מיכל בויאנג'ו בזמנו היא אמרה לי שעיקר העיכובים במשרדי ממשלה נובעים מהרגע שאותו ספק הניח את החשבון-חשבונית, עד שזה מגיע אל החשב לתשלום. זה עובר פרוצדורות. עובר פרוצדורות – חלקן נמרחות, ואז הם מתחילים לספור את הזמן רק מרגע הגשת החשבונית, לחשב, ופה המכשול.

לא לחשב, לא לחשב. אתה פוגע בעצמך. תעצור פה.

תן לי לסיים, אני אומר לך מה אמרה מיכל בויאנג'ו. אני חוזר שוב – ברגע שהוגשה חשבונית או חשבון למשרד שקיבל שירות, החשבון הזה עובר פרוצדורות של אישורים, ושם נמרח עיקר הזמן. אני מציע שההגדרה תהיה "חשבון" ושזה יהיה 30 יום כפי שהוא מציע. יום מסירה, לא יום האישור.

מקובל עליך?

זה אולי משהו מאד טכני אבל מאד חשוב, כדי שההוראה תתבצע.
תכף אני אגדיר לכם הוראת "חשבון" מהוראת התכ"מ, והגשת החשבונית, מבחינתנו - - -אם זה חשבונית ידנית, שמגיעה בדואר, מועד הגעת החשבונית למשרד והיא נחתמה בחותמת "התקבל". אנחנו עובדים כרגע על פורטל ספקים שבו כל התהליך הזה יהיה ממוחשב, והגעת החשבונית תהיה באמצעות חשבונית מאובטחת ומאושרת במערכת אינטרנטית, פורטל ספקים - - -

מתי זה מוכן?

זה רק משרדי ממשלה. הוראות תכ"מ חלות רק על משרדי ממשלה.

תן לי הצעה.

אני אומר – מרגע הגעת החשבונית למשרד, אוקיי? לא שזה יגיע לחשב, שזה יגיע למשרד, לגורם המקצועי. החשב הוא בסוף. אם זה מגיע לחשב זה יצריך עוד ימי אשראי שלא ייספרו.

תמצאו לי הגדרה.

מועד התשלום צריך להיות מגודר מסוף החודש השוטף, ואז להגדיר אותו, בתוך התהליך – 30 יום, 40 יום, 45 יום - אבל מסוף החודש שבו בוצעה העבודה או האספקה של הטובין.

אתה מדבר על שוטף פלוס, אנחנו מדברים ממועד ההגשה.

מועד ההגשה – כל אחד עושה את הפרוצדורות שלו. ברגע שתגביל מתום החודש השוטף, כולם ייכנסו - - -ככה זה אצלכם במשרדי הממשלה.

לא, אתה טועה.

מהגשת חשבון?

היום, לצורך העניין – בעבודה בחינוך, נניח, יש לך חשבון ראשון של עד 25% ו-60 יום מרגע אישרו המפקח שהחשבון הוא תקין. זאת אומרת, אחרי שהוא חתם, ברגע שהוא חתם, 60 יום זה עובר למשרד החינוך. הבעיה היא לא ברשויות. הבעיה היא במשרד החינוך, בחשבות, ששם לא מעבירים, ואז - לא יעזור כלום, יכולים כולם בסופו של דבר, אנחנו הרי בונים למדינה, למשרד החינוך אנחנו בונים - יקחו חזרה משרד החינוך, יבנו בעצמם, יעמדו מול "בוני התיכון", "בוני הארץ" - מה שהם רוצים, שיבנו מה שהם רוצים. לא יהיה מצב שאנחנו, השלטון המקומי, נממן משהו שהמדינה בלאו הכי צריכה לממן. וגם צריך לחלק את זה לשניים – יש נושא של בינוי ופיתוח, ונושא של שוטף, שעם כל הכבוד, גם צריך לראות – וזה ליועצת המשפטית של הוועדה. בסופו של דבר אנחנו מוציאים מכרזים ומחויבים למכרז. למכרז יש תנאי תשלום. אם אנחנו עומדים בתנאי תשלום של המכרז אז השאלה אם מחר בבוקר יגיד מישהו – תנאי התשלום של המכרז שלכם לא עומדים בתנאי החוק. לכן אני אומר שעם כל הכבוד, בסוף, המכרז גובר על הכל.

ממש לא. החוק גובר על המכרז. אין בכלל ספק בעניין.

לכן צריך לייצר גם תקופת מעבר. יש הרבה מאד חוזים - - -

אנחנו נגיע לזה. אנחנו רק רוצים להגדיר עכשיו "חשבון", ודברים כאלה.

הדבר המרכזי - שלא יהיה מצב שבו אנחנו לא נשלם לאף אחד עבור מה שהמדינה צריכה לשלם ולא משלמת.

רבותי, אני רוצה הגדרה.

ההגדרה לחשבון: "דרישה לתשלום או חשבונית אשר הוגשו למוסדות הממשלה ונחתמו על ידי מגיש המסמך" כלומר – הספק – "וכן עמדו בכל דרישות הוראת התכ"מ 142 בדיקת חשבון". פה נוסיף – ושהיא תקינה.

מה זה "חשבון תקין"?

אז אולי כדאי לעשות פה, אחרי זה - - -

אני רוצה להעיר הערה כללית. אני יושבת פה ודי כועסת, כי פניתי למשרד האוצר מבעוד מועד, בכתב, יותר מפעם אחת. ביקשתי לקבל את הערותיהם, ביקשתי לקבל את הצעותיהם. אנחנו מקבלים כאן הערות אולי מקצועיות – במובן המקצועי, מה זה "חשבון", אבל ודאי לא - --

אבל זה כתוב בהערות. כתוב בהערות בצורה מפורשת שלא ברור מה זו "הגשה". אי אפשר לסגור במסמך את כל הצעת החוק. זה מורכב.

אבל זה מה שצריך לעשות.

יש פה החרגות - - -

תשנו בקריאה שניה-שלישית.

אם כך, מה הוא "חשבון", לצורך העניין הזה?

"דרישה לתשלום או חשבונית אשר הוגשו למוסדות הממשלה ונחתמו על ידי מגיש המסמך כשהם תקינים.

אני לא יודעת לכתוב דבר כזה בחקיקה.

הערה לגבי הנושא של חשבונית תקינה. יש מצבים שבהם קיימת מחלוקת על הסכום שהספק מגיש והמחלוקת היא מאד קטנה, והיא מעכבת את כל התשלום, בשל חילוקי דעות על סכום מצומצם. בוועדה, אצל החשבת הכללית, כן ניתנה הדעת לבעיה הזו שהיא קיימת והיא פוגעת בהרבה - - -הוועדה נתנה את הדעת על כך בכך שהיא המליצה שבחשבוניות התשלום כן יינתן על הסכום שלגביו אין מחלוקת. אז זה גם דבר שצריך לקחת בחשבון, כשמדברים על חשבונית תקינה. האם , בסופו של דבר, ויכוח על סכום מאד מצומצם מתוך העסקה כולה הוא זה שיעכב את כל התשלום.

אני מבקשת להתייחס לדברי שני הדוברים האחרים. מר ביתן ביקש שאני אגדיר "חשבון", בין היתר כ "חשבון או חשבונית תקינים" אמרתי שאני לא יודעת לכתוב דבר כזה בחקיקה, כי אני לא יודעת מה זה "תקין".

תקין לפי כל דין. הוראות המס, הוראות החשב הכללי. הוראות רלבנטיות.

מה זה "תקין"? כי מדבריה של נעמי היימן רייש אני מבינה שהיא כנציגת ממשלה מבינה ש "תקין" זה שאין לגביו חילוקי דעות. היא מציעה להתייחס למקרה של מה קורה אם הסכום הנקוב בחשבון או בחשבונית – יש לגביו חילוקי דעות, ואז לייצר איזה פתרון של לשלם חלק מהסכום הנקוב בחשבון או בחשבונית, אותו חלק שאינו שנוי במחלוקת. אני לא מבינה שזה תקין. אני לא יודעת מה לעשות עם זה.

אני לא יכול להיכנס לכל הדברים האלה. תהיה פה הצבעה עכשיו, בין הקריאות הבאות יישבו וישנו את הדברים האלה בהתאם. מקובל?

רציתי להציע – "על פי תנאי ההתקשרות". חזקה על המדינה שהיא פועלת על פי חוק, על פי תנאי החקיקה - - -

תנאי ההתקשרות מפנים להוראת התכ"מ. זה מעגלי. אתה לא יכול לעשות את זה.

רבותי, אני מצביע על זה לפי הצעת החוק.

- - -

"חשבון" – דרישה לתשלום או חשבונית שהוגשו כדין למוסדות המדינה". אני לא יודע מה זה - - -

- - -

זה המקסימום שאני יכולה לייצר בתנאים האלה, שאני לא יודעת מה זה - - -

ועדת כלכלה זו ועדה שעובדת בלי סוף. מפריע לי שזה קורה בכל כך הרבה נקודות שהמועד הוא הרבה זמן, ואחרי זה זה קורה עם משרדי ממשלה – לא מעבירים את הנוסחים, לא עושים את הדברים.

"חשבון או חשבונית שהוגשו כדין למוסדות המדינה"? זו ההגדרה?

כן.

"חשבון – דרישת תשלום או חשבונית שהוגשו כדין למוסדות המדינה".

מי בעד? מי נגד? אושר.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

ההגדרה אושרה.

תודה, אושר.

"חשבון שהוגש כדין". אני לא אכניס "כדין" להגדרה של "חשבון", אלא אכתוב כך: "חשבון שהוגש כדין למוסד ממוסדות המדינה..." אלה יהיו כל המוסדות שאנחנו נגדיר, שעליהם זה חל – "...ישולם בתוך 30 ימים ממועד מסירתו".

הכוונה של החקיקה היא ברורה, אבל צריך להסתכל על מנהל תקין וגם על דברים אחרים, ואי אפשר לדרוס את המנהל התקין על רקע חוק שבא להיטיב עם ספקים. צריך לצאת מנקודת הנחה – אנחנו בודקים אלפי חשבונות בחודש. לא כל החשבונות הם חשבונות שהם נכונים. לעתים גם ספקים, עם כל הכבוד, עושים טעויות. אנחנו לא יכולים לוותר על הבקרה, כי מדובר בכסף ציבורי וחייבים לעשות את הבקרה. אם אנחנו לא עושים את הבקרה, אז תהיינה טעויות וצריך לאפשר לנו את הזמן לבצע את הבקרה.
דבר נוסף, אנחנו גם לא יכולים ולא מסוגלים עם כוח האדם שיש לנו, אנחנו כמוסדות ציבוריים רוצים להיות יעילים ולחסוך בכוח אדם, לא רוצים להגדיל את הביורוקרטיה. לבצע תשלומים תוך 30 יום זה אומר שכל יום אני צריך להפעיל תשלומים לספקים באמצעות בנק, באמצעות צ'קים. זה בלתי אפשרי. איך שאנחנו נוהגים היום, ומה שצריך להיעשות – זה לקבל החלטה שימי אשראי הם שוטף פלוס 30, ואז אפשר בתחילת החודש לשלם את כל החשבונות שנצברו במהלך החודש בתשלום אחד, בלי ביורוקרטיה, בלי בעיות. אני מציע לא לקבוע פה תקנות שאחר כך, בשביל ליישם אותן, זה יעלה למדינה ולציבור הרבה כסף.

זה הגיוני, נכון?

כן, אבל מיום הגשת החשבון, לא מיום שהוא אושר.

לנו אין בעיה שזה יהיה שוטף פלוס, כי זה הופך את ימי האשראי ל-59 עד 30. אם אני מגיש חשבון ב-1 לחודש, אתה סופר עד סוף החודש ועוד 30 יום. תבין את המשמעות לפני שאתה מצביע.

גם הקבלנים שיושבים לצדי – אני רוצה לשאול אותם איזה ימי אשראי הם משלמים לספקים שלהם.

אנחנו מחריגים קבלנים בהמשך, כדאי להמתין להמשך.

- - -

זורקים פה – את אלה נחריג ואת אלה נחריג. אנחנו נדבר על כל אחד, עוד לא קבענו שום דבר.

לא. רק על השוטף פלוס 30.

יש לי הצעה. אם יש מוסדות, ובעיקרן – הממשלה, שיכולים לעמוד ב-30 ימים, אין שום סיבה לקבוע כבר עכשיו שימי האשראי יהיו בין 30 ל-59 ימים - - -

אבל זה מה שהם מבקשים, העסקים הקטנים.

בסעיף קטן (ב), שעדיין לא קראנו, ושלי יש לגביו הרבה השגות, שבעצם, זה סעיף שמאפשר דחיה גורפת של כל התשלומים, אולי, במסגרתו ניתן לומר, שעל אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי מוסד לדחות את התשלום כך שזה יהיה שוטף פלוס 30.

מקובל? כי בסופו של דבר האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. אז האם התיקון מקובל?

נקרא את סעיף קטן (ב) כדי שיהיה ברור. אחרי שבסעיף קטן (א) נקבע הכלל מתי יש לשלם, וזה התקופה המצומצמת יותר, מציע חבר הכנסת אילטוב בסעיף קטן (ב): "על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי מוסד ממוסדות המדינה המנויים בסעיף 2 לדחות את התשלומים עבור מתן השירות או אספקת הטובין ב-30 ימים נוספים, באישור המנהל הכללי של המוסד המזמין".
אז כאן, קודם כל היו לי מספר הערות. אל"ף - שמדובר כאן בדחיה של ימים קבועים ולא ב "עד 30 ימים", ודבר שני, אין כאן שום עילות. מספיק המנהל הכללי של המוסד המזמין מחליט על דחיה גורפת, ואני לא רואה כמעט מוסד שלא יעשה שימוש בדחיה הזו. ולכן, אני מציעה שבסעיף קטן (א) העיקרון יהיה 30 ימים, כפי שהוצע על ידי החשב הכללי, ובסעיף קטן (ב) זה יהיה: "על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי מוסד ממוסדות המדינה לדחות את התשלומים עבור מתן השירות כך הם ישולמו בתום החודש העוקב למועד הגשת החשבונית".

מר רצאבי, מקובל?

כן. רק – למי תהיה סמכות לדחות את זה?

אז זו השאלה – אם צריכים באישור של מנהל כללי של אותו מוסד, או לא. אינני יודעת, זו החלטה שלכם.

ההצעה הזו אפילו מרעה את המצב שלה נוסח הקיים. מה שאני אומר, ומסכימים אתי גם הנציגים של הספקים, אם אנחנו נצליח להביא למדינת ישראל תשלום בשוטף פלוס 30 – דיינו. זה ממוצע אשראי של 45 יום. אני חושב שזו התקדמות אדירה לעומת מה שקורה עכשיו. צריך להתחשב גם במוסדות.

מקובל?

אנחנו יכולים לחיות עם זה, כן.

שמעת. שוטף פלוס 30, מיום הגשת החשבון. אם יהיו עוד תיקונים, נשנה את זה עכשיו.

אז סעיף קטן (ב) יתבטל, ובסעיף קטן (א) זה יהיה שוטף פלוס 30?

אבל למה סעיף קטן (ב) התבטל? תמיד יש מקרים מסוימים, מיוחדים, שצריך לתת איזושהי ארכה.

השאלה היא אם לא כל המקרים יהפכו למיוחדים.

אין כאן אפילו עילה, ולכן כל מנכ"ל ייתן אישור כללי שכל התשלומים יידחו.

הצעתי – בקריאה הראשונה נמחק את זה. אם נצטרך להוסיף את זה – נוסיף בפעם הבאה, בקריאה השניה.

אני רק מציעה שמועד התשלום- אני אנסח את זה, שזה לא יהיה שוטף פלוס 30, אלא: "לא יאוחר משוטף פלוס 30", כך שהמדינה תוכל - - -

תגדירי מה זה שוטף.

השוטף זה החודש שבו נמסר החשבון ל - - -

וחשבון תקין, גם כן.

אני לא יודעת מה זה "תקין". הייתם צריכים להמציא הגדרה מראש.

חבר הכנסת יעקב אשר הולך לנסח את ההצעה שהוא מציע בשמי.

כדי שזה יהיה בהסכמה, כרגע, דיברתי גם עם המציע – ואני אומר את ההסכמה שדיברנו עליה – שהחוק הזה יעבור היום בקריאה הטרומית, ואנחנו, בין הקריאה הראשונה לקריאה השניה, אותה ועדה שהיתה אמורה להתכנס ולא התכנסה, ביחד עם יושב ראש הוועדה, אני מציע, והשלטון המקומי, ונציגיו - יישבו על ההגדרות ועל אפשרות דיפרנציאלית כזו או אחרת. אני אומר את הדברים ותקנו אותי עכשיו. נעביר את זה עכשיו בהסכמה, ובין הקריאה הראשונה לשניה והשלישית, אותה ועדה שלא התכנסה אז, לא משנה בגלל מי – של שר הפנים, מגישי החוק, יושב ראש ועדת הכלכלה והשלטון המקומי - - -

אני רוצה לתקן. מה שסוכם – שתוקם ועדה בין מציע החוק – אני, מול שר הפנים והרשויות המקומיות כדי לדון על כל הסוגיות - - -

גם האוניברסיטאות מבקשות להיות בוועדה.

האוניברסיטאות נפגשו אתי וביקשו להחריג אותן ולעשות את זה במסגרת - - -
הוועדה הזו, אין לי בעיה, אמרתי להם לפני וגם היום – אין לי בעיה לכנס אותה מהרגע להרגע, בכל עת שהם ירצו.

- - - גם על ההגדרות, ולא החרגה שלמה.

תבינו דבר אחד פשוט: אין לאף אחד מטרה למוטט רשויות מקומיות.

זה מה שיקרה, בפועל.

לא יקרה בפועל.

אנחנו מ- - -

הממשלה הזו, שנציגי הקואליציה דיברו אתי פה, דיברנו פה לגבי זריקה מחוק ההסדרים. לא ימוטטו פה, לא ימוטטו פה - - -

אבל זה תלוי אחד בשני.

סליחה, אני נתתי הסכמה לקיום הוועדה, אתה רוצה לתת את התוצאות כבר עכשיו? בכל הכבוד.

אני בא ואומר שהמטרה היא להגיע לא להחרגה טוטלית של הכל, אלא למציאת ההבחנות בתוכו, בתוך רשויות מקומיות. אי אפשר - - -

לא. המטרה היא להגיע - - בחוק ההסדרים לזרוק את הדבר הזה.

בואו נגיד שאנחנו מסכימים להידברות, תהיה ועדה, אנחנו פרו רשויות מקומיות ונעשה הכל כדי לסייע להן, אבל לא נמסמר פה את החקיקה בהתניה מהסוג הזה. זאת לא התניה. הרצון הטוב קיים.

אם כך אני ממשיך הלאה, אני מעלה להצבעה את הסעיף.

- - -

אני כן יודע, אני ניהלתי עיר - - - ולא עיר קטנה, כמוך.

אני ניהלתי עיר עם תכנית הבראה, שהעיר נהיתה מאוזנת. זו לא חכמה להביא דוגמה מנתניה או מהרצליה. תביא דוגמה ממקומות אחרים. עומד פה משרד הפנים באמצעות אנשים מקצועיים שלו ואומר שהולכים לקרוס 80 רשויות. זו אחריות.

אם כך, אינני יודעת מה מסתמן. הערנו, ואני חושבת שהמציע, חבר הכנסת אילטוב, קיבל את ההערה הזו שהסעיף זה, כפי שהוא מנוסח כאן, סעיף קטן (ב), שמתיר למנהל כללי לאפשר דחיה גורפת של כל התשלומים ב-30 ימים נוספים בלי שאלות או בלי לצמצם את זה – זה קצת רחב.

אנחנו מוחקים את זה, כרגע\ ונדון בזה במעבר מקריאה ראשונה לשניה. מקובל?

כן.

אז אם כך, סעיף 3 יקבע רק את העיקרון שחשבון שהוגש למוסד ממוסדות המדינה ישולם בתום לא יאוחר מ-30ימים שלאחר החודש שבו נמסר החשבון.

הוגשה החשבונית.

נמסר.

"נמסר" זה לא מקובל.

בשלב הזה – נמסר.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

הסעיף אושר.

תודה, אושר. אנחנו ממשיכים הלאה. בבקשה.

דיברנו על החרגות של קופת חולים ואמרנו שזה יתווסף כסעיף קטן (ב).

אתם רוצים לדבר על החרגות עכשיו?

לא לא.

אלה שתי החרגות שהן בתוך החלטת ועדת השרים - - -

רק החרגות של ועדת השרים.

תכף נגיע להחרגות, אחרי שנקבעות כל הנורמות.
"תשלום עבור התקשרות במכרז
תשלום תמורה בשל התקשרות במכרז עם מוסד מהמוסדות המנויים בסעיף 2, למתן שירות או להספקת טובין על ידי ספק חיצוני או נותן שירותים חיצוני, . כפוף להסדרי התשלום המפורטים בסעיף 3..." אני מוכרחה לומר שאני לא כל כך הבנתי את ההוראה הזו.

רצאבי, אפשר לוותר? חבר הכנסת אילטוב, נמחק אותו? נמחק. הלאה.

"5. תנאי מכרז
בכפוף להוראות סעיף 6, מוסד מהמוסדות המנויים בסעיף 2 לא יכלול תנאי או הוראה במכרז הסותרים את הסדרי התשלום המפורטים בסעיף 3".
אני סבורה, ברשותכם, שגם הסעיף הזה מיותר, כי אני לא צריכה לומר שחוזה - - אולי מה שצריכים לומר, במקום זה – שלא ניתן להתנות על הוראות חוק זה בהסכמים.

מקובל.

אבל החוק גובר, נכון? זה ברור.

ברור שהחוק גובר, אבל יכול להיות שמישהו תהיה לו פרשנות יצירתית, שיגיד שזה חוק שניתן להתנות עליו.

אז אולי נוסיף גם שהחוק גובר?

שלא ניתן להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הספק. כפי שיש לנו, למשל, בחוק הגנת הצרכן.

למה לא להשאיר את זה as is?

מה זה אומר?

שלא יהיה סעיף סותר בתוך מכרז, על הוראות החוק.

אין לזה משמעות בצורה כזו.

האם לגבי ספקים מחו"ל יש החרגה, בחוק?

- - -

מקובלת ההחרגה של ספקי חו"ל.

אז צריך להצביע על שתי ההוראות.

ההערה שלי מתייחסת בדיוק לתוספת שכרגע הוצעה, והיא בעקבות פניות רבות שקיבלנו, לתנועה לאיכות השלטון, על ספקים שיכולים כביכול להגיש את החשבון, אבל מבקשים מהם בשיחות ובפגישות לא פורמליות ובמפגשים כאלה ואחרים שיגישו את החשבון בשלב מאוחר יותר, כדי שלא ייספרו הימים. אני חושבת שיש לזה פתרון בסעיף שהוצע עכשיו, שאי אפשר יהיה להתנות, אבל צריך להדגיש שאי אפשר יהיה להתנות – לא בכתב ולא בעל פה, כי חלק מהדברים נעשים גם בצורה לא פורמלית.

כשבחוק נאמר שלא ניתן להתנות על הוראותיו - - -

- - -

קודם כל, כשהיושב ראש נעדר מהישיבה הוצעו כאן שני סעיפים, שתי הוראות שיש להצביע עליהן – דבר אחד, שזה לא יחול על ספקי חו"ל, שנצטרך גם להגדיר מה זה. דבר שני – הוצע להוסיף כאן סעיף שלא ניתן יהיה להתנות על הוראות חוק זה אלא לטובת הספקים. התוספת שמוצעת כרגע על ידי עורכת הדין אבן חן לא נראית לי – שההתניה לא תהיה בכתב או בעל פה. משלא ניתן להתנות, לא ניתן להתנות, בכל דרך שהיא, זה ברור.

- - עצם ההתקשרות עם הספק בהארכת הימים, ואז זה לטובת הספק. עצם ההתקשרות תותנה בהארכת הימים. השאלה היא מה זה "טובת הספק" זה דבר לא ברור.

- - -

רק הערתי ש "טובת הספק" זה מונח לא ברור ואפשר להתנות את עצם ההתקשרות עם ספק בהארכת ימי האשראי, ואז – זה לכאורה לטובת הספק שיכול להתקשר אתך, בהיקף מאד גדול או קטן.

לא, זו לא פרשנות מקובלת. הבעיה היחידה שיכולה להיות היא שיתנו עם הספק את מועד הגשת החשבונות. הערתי את תשומת הלב לכך קודם, ההערה נשמעה, לא הוצעה שום הצעה אחרת, אז המשכתי הלאה.

אם כך, אפשר להעמיד להצבעה את שתי ההערות האלה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין
ההערות אושרו.

אושר. תודה

סעיף 6 – פטור מחובת הסדרי תשלום. זה, בעצם, סעיף ההחרגות, ואני אתחיל עם מה שמוצע כאן, ואפשר יהיה אחר כך להרחיב את זה הלאה.

"שר האוצר......" זה כמובן צריך להיות: "באישור ועדת הכלכלה של הכנסת" – "....יקבע בתקנות הוראות לעניין פטור מחובת הסדרי תשלום של מוסד ממוסדות המדינה המנויים בסעיף 2, עבור ביצוע עבודה או עבור הספקת שירותים או טובין, על ידי ספקים חיצוניים או על ידי נותני שירותים חיצוניים, לרבות בהתקשרויות מוסדות המדינה במכרז".

אני מניחה, חבר הכנסת אילטוב, שכאן הכוונה היא לאפשר לשר האוצר להתקין תקנות באישור ועדה, לפיהן התקשרויות מסוימות יהיו פטורות מהוראות החוק.

התקשרויות ספציפיות או גופים שהוחרגו.

אני מציע: "שר האוצר בהתייעצות עם שר הפנים" ושר החינוך – נכון, מכיוון שאנחנו יכולים למצוא את עצמנו בדיוק במצב - - -

- - -

זה עדיין סעיף כללי שמאפשר החרגה בתקנות. אפשר שזה יהיה רק שר האוצר ואפשר ללכת למנגנון שקיים במספר חוקים, שההחרגות לגבי גופים שהם בתחום אחריותו של שר מסוים – התקנות יהיו בהתייעצות עם השר. שר האוצר בלבד? בבקשה.

באישור ועדת הכלכלה.

מבקש להעמיד להצבעה את הנוסח – השר הרלבנטי.

כאן מדובר על תקנות פטור. אתה רוצה להציע עכשיו על איזה גופים מלכתחילה זה לא יחול.

כן, לפרוטוקול, ואחרי זה לדון בזה כפי שזה הוצע. אז אמרנו – קופות חולים, בתי חולים ומד"א.

אמרת בתי חולים ציבוריים.

קופות חולים, בתי חולים ומד"א – כבר סיכמנו.

אתה מדבר על כל בתי החולים או רק ציבוריים?

כפי שיוגדרו בהגדרות.


משרד הביטחון – 60 ימי אשראי, שזה שוטף פלוס – זה קצת יותר. מבקשים להחריג את זה, כי אחרת - - -

אנחנו כרגע לא מחריגים את משרד הביטחון כי לא קיבלנו שום מכתב שמסדיר את זה.

יש מכתב.

אני שמח, אבל אני לא ראיתי אותו.

שמענו, כרגע לא נצביע על זה, נרשם לפרוטוקול. בין הראשונה לשניה נדון בזה. מה הדבר הנוסף?

בהתאם לדוח עבאדי בדקנו לעומק את המשמעותיות של שני מגזרים שבהם זמן הבדיקה של החשבוניות לא יכול להיות 30 יום, כי אלה חשבוניות מורכבות, והם- חברות ממשלתיות המוגדרות כזרוע ביצוע של הממשלה, כמו למשל – רכבת ישראל, נת"ע, מע"צ - - -

- - -

לגביהם – אין למשרד אפשרות - - -

למה?

בחנו את זה לעומק ברמת אישורי החשבוניות – יש חברות מנהלות, יש חברה ממשלתית, יש גורם מקצועי ויש חשבות. אי אפשר לאשר חשבונית תוך 60 יום.

אז מי נשאר? על מי חל החוק בסוף?

כרגע אנחנו לא מחריגים. נבדוק. בין ראשונה לשניה נדון בזה.

ההחרגה האחרונה – נושא של קבלנים שהמדינה התקשרה אתם לביצוע עבודות של הנדסה בנאיות – שם יש הסכמים אחידים אתם, חוזה מדף - - -

זה שוטף פלוס 38. אין בעיה עם זה.

לא.

אל תגיד לי לא. זה שוטף פלוס 38, למה אתה סתם מטעה את הוועדה?

אני אוציא אותך. זו פעם אחרונה.

בשלב זה אנחנו לא מחריגים, להוציא את מערכת הבריאות. בין הראשונה לשניה נדון בזה.

אני גם רוצה לומר שככל שהוועדה תרצה לדון בזה, ואולי גם לשמוע את חוות דעתי – אני מבקשת לקבל הצעות נוסח בכתב, לא ברמה של הערות, כי אם אני מקבלת הערה, שהמדינה התקשרה עמם לביצוע עבודות הנדסה בנאיות, חוזי מדף 3210 ומועדי התשלום ייקבעו בהתאם לחוזי המדף - זה נשמע ברמה של בדיחה, משום שבחוק אני לא יכולה לכתוב שזה לא יחול על חוזי מדף 3210. חוק צריך להיות חוק שכל מי שקורא אותו מבין על מה מדובר.

האם הבקשה ברורה? יש לכם יועצים משפטיים, תנו לנו הצעות ספציפיות.

אם כך, הסעיף של ההחרגה אומר שההוראות של חוק זה לא יחולו עלף בתי חולים ציבוריים, קופות חולים ומד"א.

אני חשבת המועצה להשכלה גבוהה. אני רוצה שיירשם בפרוטוקול שאנחנו מבקשים להחריג את מוסדות ההשכלה הגבוהה המתוקצבים.

אמר את זה כבר המנכ"ל, ברקת.

אנחנו ספקים של כל מערכת הבריאות בארץ. הערה כללית לגבי ההחרגות – הנושא הוא בעייתי באופן כללי, בעיקר בתי חולים. אני רוצה לציין שיש בתי חולים שמשלמים באופן סביר, ויש בתי חולים שמשלמים באופן רשלני לחלוטין. מה שיקרה בפועל, עם ההחרגות האלה, זה שבתי חולים שמשלמים באופן סביר יתחילו לשלם שוטף 120, שוטף 140.

תודה, זו הערה טובה שצריך לדון בה. אני הייתי מעדיף שלא יוחרג שום גוף.

נכון.

כרגע, ההחרגות הן מערכת הבריאות בלבד.
מי בעד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההחרגה אושרה.

אושר. הלאה.

6א הוצבע? הסמכת השר לקבוע פטורים.

מי בעד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 6א אושר.

תודה, אושר.

מה שמוצע כאן – העובר על הוראות חוק זה, אגב, לא מדברים כאן, כי זה לא פלילי – אנחנו מדברים על סכום שלא שולם כאמור בסעיף כך וכך – ישולם לנותן השירות החיצוני או לספק החיצוני שלו עוכב התשלום, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כהגדרתם בחוק הפרשי ריבית והצמדה, וכן – בתוספת החלק היחסי של ריבית מיוחדת בשיעור של 5% לשנה.
אני רוצה להפנות את תשומת ליבך, חבר הכנסת אילטוב, שריבית של 5% לשנה היא ריבית פיגורים נמוכה מריבית פיגורים של החשכ"ל היום.

אז שיהיה ריבית חשכ"ל.

ריבית פיגורים מוגדרת היום 8.25% לשנה.

אבל אי אפשר גם ריבית פיגורים והצמדה וגם ריבית חשכ"ל.

זה חמור מדי, צריך גם לתת - - -

לממשלה נדרשת תקופת התארגנות. לכן אנחנו מציעים לקבוע ששר האוצר יקבע בתקנות לעניין נושא הספקים - להסמיך את שר האוצר כמו שהסמכנו לפני כן - - -נושא פיצוי לספקים, כמו שקבענו בסעיף הקודם.

זה לא אותו הדבר.

שר האוצר באישור ועדת הכלכלה יקבע תקנות לעניין פיצויים - - -

השאלה היא מה ברירת המחדל. אם שר האוצר לא התקין תקנות פטור – אז זה חל על כולם, זו ברירת המחדל. כאן, אם שר האוצר לא התקין תקנות על ריבית פיגורים, אז פשוט לא תהיה ריבית פיגורים, ולכן זה שונה לחלוטין.

הגב' ורון לחשה על אוזני – אם תביאו לי את כל התקנות וכל הדברים האלה לישיבה הבאה - - -

בעת שהוועדה תכין את הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה השלישית.

לפי דוח עבאדי אנחנו, עד סוף 2015, התחייבנו להביא מנגנון של פיצוי.

אני מוכן לתקופת מעבר של שלושה חודשים שקבועה מראש, עוד חודש, עוד חודשיים, אבל לא יכול להיות שזה ללא גבול.

שני דברים קטנים – גם ריבית והצמדה, לפי החוק, וגם עוד 5% זה יותר מדי. צריך לקבוע משהו הוגן לשני הצדדים.

מה אתה מציע?

ריבית פיגורים של החשכ"ל מקובל עלי.

- - -

אי אפשר גם וגם.

הדבר השני – אני חושב שראוי לתת איזשהו מנגנון שאפשר לתקן בעיה או אי תשלום, איזה שבוע ומשהו או שבועיים שאפשר יהיה לתקן, ואז לא חלה הריבית.

תשלח לי הצעה.

אני אשלח הצעה מסודרת.

כרגע אני מצביע על זה.

על מה מצביעים? אני לא יודעת על מה מצביעים, בסופו של דבר.

- - -

רבותי.

יש שלוש אפשרויות. ההצעה השלישית היא – להשאיר את זה כפי שזה מוצע כאן, שזה הפרשי הצמדה, ריבית פלוס ריבית פיגורים בשיעור 5%, זה יהיה סעיף קטן (א). סעיף קטן (ב) יאמר שהשר, שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע ריבית פיגורים שונה, ואז, תהיה ברירת מחדל. אם לא יהיו תקנות שיאושרו – זו תהיה הריבית.

אהוד רצאבי, מה אתה מציע?

אני מציע להשאיר את זה as is, כי הכוונה היא להטיל ריבית עונשית. אני מציע להשאיר את זה כמו שהוא.

שיבוא האוצר עם הצעה מסודרת.

אם ככה – הרי פה אמרנו שיהיו לנו שינויים בין הקריאות. אני מעלה להצבעה את סעיף 7 As is.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיף 7 אושר.

סעיף 7 בתיקוני נוסח התקבל.

תחילה ותחולה. תחילה – ממתי תהיה תחולתו של חוק זה? ברירת המחדל, אם לא קובעים הוראה כזו - - חוק, אחרי שהוא מתקבל בקריאה שניה ושלישית יש לפרסם ברשומות תוך 30 ימים ותחילת תוקפו במועד פרסומו ברשומות. זו ברירת המחדל, אלא אם כן מישהו חושב שצריך כאן תקופת היערכות ולקבוע מועד אחר. אפשר להשאיר את זה גם לקריאה שניה ושלישית. זה לגבי התחילה.
לגבי התחולה, השאלה היא מה קורה עם התקשרויות שנעשו לפני תחולת החוק, יהיה מועדו אשר יהיה. האם זה יחול גם על תשלומים שיש לבצע לפי התקשרויות קודמות, אבל אחרי תחילת החוק, או רק על התקשרויות חדשות?

אם יש הזמנה קיימת - - -מהתקשרות חדשה בעת התחולה.

בסדר גמור.

לגבי התחילה – אנחנו מציעים שנה מתחילת החוק.

- - -

כפי שאמרתי בראשית דברי – הממשלה מעלה לאוויר פורטל ספקים ממוחשב, וההגשה תיקבע במייל. אנחנו צריכים להטמיע את זה, וזה תקופת התארגנות.

אתם לא צריכים, החוזים הישנים לא כלולים בחוק.

זו מערכת כבדה, ב-60 משרדי ממשלה. זה לא תהליך- -מי שמכיר תהליכים בממשלה, התהליכים מורכבים ואי אפשר - - במיוחד כשיש כאן נושא של ריבית, אנחנו צריכים להתארגן, כדי שזה יעבוד. צריך לסנכרן את כל נושא העבודה שלנו מול הספקים. אתם מבינים שהרצון שלנו הוא רצון חיובי, בד בבד שזה יאפשר לנו לעבוד ולא לשלם ריבית.

מעת לעת אנחנו נוהגים לכתוב בנוסח של חוק שמתפרסם לקריאה ראשונה - "תחילתו של חוק זה ביום...." וכאן יבוא קו - המועד ייקבע בעת הכנת החוק לקריאה השניה והשלישית. על ידי כך אנחנו רומזים שהכוונה היא שזה לא יתחיל ביום פרסום החוק, אבל לא קובעים מתי.

אנחנו רוצים להוסיף בהצעה סעיף שבו ברגע שיש בעיה עם הספקים יש הגשה או חשבונית לא נכונה או לא מוצדקת, שתהיה התייחסות בהוראות האלה, כדי שנפתור את זה.

אני לא יודעת מה לכתוב בעניין הזה.

אני יכול להציע נוסח.

לא. אני מבטיח שבין ראשונה לשניה, אם הדבר הזה יוכנס. כרגע אני מעלה להצבעה - - -

הנושא של התחילה ייקבע אחרי הקריאה הראשונה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אושר.

אני מסכם. אני חושב שנפל דבר היום בישראל. אנחנו היום אישרנו הצעת חוק של היוזמים הברוכים, ההצעה הזו אושרה היום לקריאה ראשונה. המשמעות שלה היא שסוף סוף, לאחר שנים רבות שבהן מול העסקים הקטנים והבינוניים - כל פעם שהחוק עולה, מוצאים סיבות לזרוק אותו – אנחנו היום אומרים: לא יותר. עסקים קטנים ובינוניים יקבלו את התשלום שלהם בזמן. קראנו את כל הסעיפים של החוק. ברור לנו שבין הקריאות יהיו שינויים. גם מקובלת עלי רוח הדברים שיוזמי החוק, משרד הפנים, אנוכי ואחרים נעשה את כל המאמצים כדי להגיע לדרך של ההסכמה לגבי השינויים.

נציגי האוצר, אגף התקציבים מתבקשים להעביר לוועדה תוך שלושה ימים בכתב האם ההצעה כרוכה בעלות לתקציב המדינה.

דבר אחרון – אני, מבחינת האופוזיציה אעשה את הכל, אנחנו צריכים לזרוק מחוק ההסדרים את אותה תקנה שנותנת לממשלה להתנהל בהפקרות מול הרשויות המקומיות. התחייבה לי לזה חברת הכנסת קארין אלהרר, התחייב לי לזה חבר הכנסת דוד צור, מחויב לי לזה חבר הכנסת רוברט אילטוב וחברת הכנסת איילת שקד, ואני דורש משר האוצר שיזרוק את זה מחוק ההסדרים. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:50>