PAGE
2
ועדת הכלכלה
26/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 395>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ד' בכסלו התשע"ה (26 בנובמבר 2014), שעה 9:40

<דיווח שר התיירות על המדיניות ותוכניות העבודה של המשרד וניצול תקציב שנת 2013>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
חנא סוייד – מ"מ היו"ר
רוברט אילטוב

יצחק וקנין

מיכל בירן

באסל גטאס

>
שר התיירות עוזי לנדאו
אמיר הלוי - מנכ"ל משרד התיירות

אהובה זקן - סמנכ"ל תפעול, משרד התיירות

אורן דרורי - סמנכ"ל שיווק, משרד התיירות

חיים גוטין - סמנכ"ל מנהל, משרד התיירות

עובד קדמי - היועץ המשפטי, משרד התיירות

ענת שיחור-אהרונסון - דוברת משרד התיירות

אבישי בר-אושר - מנהל אגף כלכלה והשקעות, משרד התיירות

אשר ונונו - מנהל תחום משאבי אנוש, משרד התיירות

קרן שפר - תקציבנית, משרד התיירות

רינה פורטנוי - יועצת שר התיירות

חגית גניש - יועצת התקשורת של שר התיירות

איתמר אליצור - יועץ מנכ"ל משרד התיירות

שרון ארליך - יועצת מנכ"ל משרד התיירות

מיכאל רבזין - רכז משרדים כלכליים, החשב הכללי, משרד האוצר

דפנה סגול - רפרנטית תיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אביעד פפרברג - יועץ מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל

דניאל מורג - סגן מנהל אגף קשרי תעופה בינלאומיים, רשות התעופה האזרחית

גיתית הרש - קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

אלי גונן - נשיא התאחדות המלונות

שמואל צוראל - מנכ"ל התאחדות המלונות

עמיהוד אתגר - מנכ"ל לשכת מארגני התיירות

בני כפיר - יו"ר אגודת מורי הדרך

צפריר גדרון - עמותת "צלול"

תמיר אגמון - מרכז המחקר והמידע, כנסת

עמי צדיק - מרכז המחקר והמידע, כנסת

לאה ורון

רמי בן שמעון
<דיווח שר התיירות על המדיניות ותוכניות העבודה של המשרד וניצול תקציב שנת 2013>

בוקר טוב, ידידי. במקרה הזה אני אומר ידידי, בדרך כלל כשפוליטיקאי אומר ידידי, זה האויב הכי גדול שלו, אבל אני ועוזי באמת בידידות כבר שנים. הוא מבוגר ממני במספר שנים והוא זכה ללמוד באוהל שם ואני מרמת יצחק, הייתי בבליך.
אני לא מסכים לכל דבר אבל אני כל כך מכבד את היושרה שלו ואת הרצינות שלו. עם מחמאות כאלה, עוזי, אני מקווה שזה לא יפגע לך בקריירה, שממילא הם רומסים אותך לפעמים. כבוד המנכ"ל, כמובן חברי הכנסת המכובדים, וקנין וחבר הכנסת ד"ר סוייד. מנהלת הוועדה, לאה ורון, כל המכובדים שנמצאים כאן, נציגי המלונאות, מכובדי כולם.

הזמנו היום את שר התיירות לדווח על המשרד. אבל בפתח דברי אני מוכרח לומר שלא צריך להיות גאון גדול, כלכלן או מדינאי, כדי להבין שענף התיירות בארץ נמצא במצוקה קשה. דווקא בשנה שאמורה הייתה להיות שנת שיא במספר התיירים בארץ, הגיע מבצע צוק איתן וטרף את הקלפים.

אנחנו רואים ירידה במספר התיירים שהגיעו לארץ בעשרת החודשים הראשונים של השנה. לפי המספרים שקיבלנו ישנה ירידה של קרוב ל-200 אלף תיירים, שהם כ-6% לעומת השנה הקודמת. ככלל, שנים 2012 ו-2013 היו שנות שיא במספר התיירים הנכנסים עם 3.5 מיליון תיירים בשנה. קיבלנו את העבודה המצוינת - - -

ממרכז המחקר ומידע. גם תמיר אגמון וגם עמי צדיק נמצאים פה אתנו.

אני מודה לכם. כעת, משרד התיירות, לאחר המלחמה, המבצע, מבקש תקציב מיוחד של מאות מיליוני לשיקום הענף. הוא מסמן תכנית חומש לשנת 2017 כדי להגיע ל-5 מיליון תיירים. החשיבות של התיירות לכלכלת ישראל עצומה: מקומות תעסוקה חדשים עם דגש על עזרה לאוכלוסיות מוחלשות.

דווקא בשל הבעיות הביטחוניות שהן כה מכריעות לגבי הענף, יש צורך בתכנון מדוקדק, להבדיל בין יקר וזולל, לטווח ארוך בכל נושא התיירות לישראל. כמובן שמערכת הבחירות בפתח, הלוא זה ברור לחלוטין ש-2015 היא שנת בחירות

במערכת בחירות, ממילא המשטר הישראלי בכול צורה, וזו חולשתו, מעדיף את הדחוף על החשוב, אין עבודה בצוות, כל שר לעצמו ואלוהים לאף אחד ולכן ישראל נמצאת כבר בתחתית העולם השלישי בזמן של אישור בנייה, בלגן בעסקים, ולצערי גם - - -

צר לי שבאמת מדינת ישראל הפכה לכלכלת אקזיט, Exit Nation ולא Start-up Nation. מכל החדשנות שלה, רק קבוצה קטנה של ממציאים עם 50 מחוברים נהנית. לבנות את התעשייה ולהעלות את הפריון היא לא עושה ובמקביל התיירות שעם כל הבעיות – כמובן שיש משתנה מרכזי, ופה יש לי חילוקי דעות עם ידידי המלומד והמכובד, ד"ר עוזי לנדאו. אני חושב שמהלכים מדיניים הם הכרחיים בנושא הזה.
אני יוצא בשבוע הבא כראש המשלחת של הפרלמנט הישראלי, הכנסת, לפרלמנט האירופאי לפגישות עם נשיא הפרלמנט ואחרים. נעזוב כאן את הנושא המדיני. בכל מקרה ישראל צריכה תעשייה ותיירות. אלה שני הדברים המרכזיים. כמובן שחקלאות חשובה גם, אבל אלה הענפים המרכזיים שלה.

אם ישראל תבנה תעשייה ואם תעשה, במקום Exit Nation גם Second Stage ותעלה את הפריון, אז רוב האוכלוסייה יהפכו להיות לא חוטבי עצים ושואבי מים אלא אנשים שגם מעסיקים אותם בשכר נומינלי שיהווה את התפוקה לעובד רציני.

אני כבר מספר פעמים אירחתי כאן את השר ומנכ"לו, את אמיר לוי ואת כל הצוות. בנושא המלונאות עזרנו לכם במאבק כשניסו לפגוע בכם בכלי מיסוי, שמנו את משקלנו. אבל לצערי נראה לי שבתוך הבוקה והמבולקה שבה ממשלת ישראל מתנהלת, זה לא משנה אם זה ימין או שמאל, זה פשוט ערב רב של החלטות, שלא מקבלים כספים לפי סדרי עדיפויות.

20 מיליארד שקל ל-7 השנים הבאות, במקום ללכת לתיירות ולתעשייה, הולכים על איזה מס ערך מוסף אפס לדירות שרק יעלה את מחיר הדיור. פשוט בזבוז פנומנלי בדברים האלה. לכן, עם כל הכבוד, השאלה שלי היא, ואני אומר את זה עם כל אהבתי לעוזי, מה משקלך הפוליטי?

בסופו של דבר, אם אתה יכול לפגוע באיזושהי צורה ולהזיז אותם, אז יכול להיות שהם יתנו לך את ליטרת הבשר שלך. אבל אם רק אנחנו נצעק פה ולא תוכל, אז הכספים ילכו עוד פעם לבזבוזים ללא סדר עדיפויות.
לכן, עוזי, האם אתה בעל משקל או רק בעל עומק? כבוד שר התיירות, בבקשה.

תודה רבה. ברשותך, אני לא אכנס הבוקר לכל הניתוחים הפוליטיים.

עוזי אמר לי מראש שגרונו ניחר, לכן אני גם לא רוצה יותר מדי להעמיס עליו, אבל יש לו צוות מצוין ואני בטוח שהוא יעצים אותם לדבר, שלא תפגע בגרונך.

הצוות המצוין נמצא אתי כאן. אני אקדים ואומר שאני מודה להם על ההישגים של השנה הזו.

בהחלט.

אני אגש עוד מעט לפרטים. אני רוצה, ידידי, לומר רק שאני לא אכנס לסוגיות הפוליטיות. אני רוצה להיות כאן נטו מקצועי. גם בכרטיס הביקור שלנו מול המשרדים האחרים, משרד האוצר וכן הלאה, אנחנו שמים קלפים על השולחן. אנחנו חושבים שהקייס שלנו חזק.
כשמדובר על שיווק, נדמה לי שהבעיה העיקרית האסטרטגית של התעשייה הזו היא לשווק קודם כל את חשיבותה כתעשייה שהיא חשובה לצמיחה בפריפריה, בעסקים קטנים, לתרומה ניכרת לתמ"ג. את המסרים האלה צריך לשווק למקבלי ההחלטות בישראל כדי שגם נוכל אחר כך לשווק את זה בחו"ל.
אני אעבור לשקף הראשון כדי להציג כמה מהמאפיינים של התעשייה הזאת. פה אנחנו רואים את כניסת המבקרים משנת 2000 עד לשנה שעברה, עד ל-2013.

חבר הכנסת אילטוב התכופף כדי לא להפריע לשקף ונכנס. ברוך הבא.

מה שחשוב כאן לראות זה את הדברים הבאים שמשפיעים על התיירות בגדול: משברים כלכליים בחוץ לארץ, כמו המשבר שהיה בארצות הברית ב-2008, המשבר שהיה באירופה. הם השפיעו למשל על הנפילה הזאת.
דבר אחר שהיה, כמובן, חשוב זה בעיות הביטחון של ישראל. הן ניכרות כאן הרבה יותר. אנחנו רואים את זה כאן בתקופת האינתיפאדה, אינתיפאדת אוסלו, אני מתכוון לחומת מגן. אנחנו רואים את זה כאן בנפילה שהייתה בתקופת מלחמת לבנון השנייה. גם כאן אנחנו רואים את התקופה של עופר יצוקה וכן הלאה. עוד מעט גם נראה את זה בצוק איתן.
אבל חשוב גם לא להתעלם מגלגלי הצלה חשובים: הראשון, ויזות. אנחנו רואים כאן את הקפיצה הגדולה בשנת 2008 כאשר בוטלו הוויזות מרוסיה. למרות שהיה משבר כלכלי חריף בארצות הברית, למרות שעדיין היו השלכות של מבצע שלום הגליל השני, עדיין הייתה קפיצה ניכרת ביותר של תיירות - - -

תחלופה, אתה אומר, מתיירות אמריקאית לרוסית.

נכון. גלגל ההצלה השני החשוב ביותר, החשוב מאוד, זה תיירות הפנים של מדינת ישראל. אני מדגיש את עניין תיירות הפנים משום שכ-60% מהלינות בארץ הן של תיירי פנים. זה חייב להיות עוגן של יציבות בתעשייה שלנו.

אני מדגיש את זה משום שבדרך כלל אנחנו מתקשים והולכים לשכנע משרדים אחרים ובראש ובראשונה את האוצר, שצריך להשקיע בתחום הזה. אקדים ואומר שמערכת היחסים שלנו יחד עם האוצר היא מאוד טובה. אנחנו מדברים, אנחנו משכנעים או משכנעים אותנו.

לכן, כל מה שאומר כאן, עם כל חילוקי הדעות, הדברים האלה נאמרים בידידות רבה ובגילוי לב גמור.

ויכוח קונסטרוקטיבי.

אמת. דברים שחשובים מעבר למספר התיירים ולתרומתם לארץ, זה שתי ערים: אחת זו טבריה והשנייה זו אילת.

סבאח אלחיר, חבר הכנסת גטאס.

סבאח אלנור.

התחילו פה לדבר ביידיש? אני מקווה שיודעים את הדברים האלה - - -

כבוד השר, בטח את המילה הזו לפחות יודע.

יודע, יודע.

אין בעיה. בשמחה רבה וברצון.

אילת, משקלה של התיירות בה כל כך גדול שהעיר הזאת צריכה לקבל טיפול נפרד כדי לעודד תיירות מעבר לתרומה של התיירות למדינת ישראל. טבריה גם היא עיר של צליינות. אני מבקש לעבור לדף הבא. פה אנחנו רואים את ההשלכות של מבצע צוק איתן.

ראשית, מה קרה אלמלא היינו בצוק איתן, צריך לראות עד ינואר-יולי. פה אנחנו רואים שאחרי השנתיים הקודמות, 2013-2012, בשנת 2014 הייתה עליה עוד גדולה יותר של 8%. גם ביולי, כשאנו מתחילים לראות את ההשלכות של צוק איתן, אנחנו רואים שעדיין יש בסך הכול עליה השנה.
החל מאוגוסט, כשהחלה נפילה עד היום בהיקף של בין 20 ל-30 אחוז, אנחנו מתחילים לראות את ההשפעה הקשה של נושא הביטחון. אינני מתווכח אתך, אבישי, לגבי החשיבות של פתרונות מדיניים או דברים מהסוג הזה.
פה אנחנו רואים את ההשפעה לגבי כל חודש, לגבי חודש בחודשו, מה קרה השנה ומה קרה בשנה שעברה. רואים את ההשפעה העמוקה של צוק איתן לגבי החודשים המקבילים אשתקד. בגרף הבא אנחנו נראה את הסיוע שהמשרד השיג לתעשייה.

בגדול, יש כאן פריצת דרך ניכרת. אנחנו מדברים על סיוע בהיקף של כחצי מיליארד שקלים. כאשר דובר על לבנון 2, שם דובר על 172 מיליון ₪, פה זה פי שלושה. אבל גם בתחומים העקרוניים, כאן אנחנו עוסקים לא רק בבתי מלון אלא גם בעסקי תיירות שנסמכים על תיירות נכנסת.

זה בכל הארץ, לא רק סמוך לעזה. זה גם סיוע לעסקים קטנים ובינוניים. כרגע עובד כבר צוות על פיתוח מנגנון של רשת ביטחון עתידית במקרה של אסון טבע, כמו בחקלאות, נקרא לזה כוח עליון. זה דבר חשוב להתגבר על כשלי שוק.
אני מדגיש כאן את העניין של התיירות כמנוע צמיחה כלכלית וצדק חברתי.

עוזי, כמה זמן אתה מקדיש למצגות האלה?

לעצמי אני צריך עוד כ-7 דקות. אחרי זה יש את המנכ"ל שייכנס למספר פרטים.

בסדר גמור. אחרי זה אני רוצה לפתוח את הדיון.

בוא נראה את התמ"ג. חשוב לי כאן להדגיש: פה נמצאת ישראל, 2.2. צרפת נמצאת ב-3.9. אנחנו רואים פה את ספרד ויוון, כמעט כפול. האגף הזה מראה לנו מהו הפוטנציאל. יש למדינת ישראל מוצר תיירותי ייחודי, הוא טוב מהאחרים.
לפי דעתנו, לפני שנגיע למעלת צרפת, בלי קושי גדול – אני מדבר על השקעות ניכרות אבל בלי חוכמה מיוחדת – אנחנו יכולים להגיע ל-3%. זו משימה חשובה.

בסיס ההשוואה שונה כי התמ"ג בצרפת הוא יותר גדול מהתמ"ג בישראל.

זה נכון, לכן אני מדבר באחוזים.

הוא באחוזים יותר גדול אבל גם התמ"ג יותר גדול.

מה שאומר שהיות ושם תמ"ג לנפש גדול יותר, היכולת שלנו להתקדם היא גדולה עוד יותר. נסתכל על ההכנסות עכשיו. נראה מה היה טיבן של ההכנסות. חשוב לי להראות את החלוקה בין תיירות פנים לתיירות חוץ. יש לנו בכחול את התיירות הנכנסת וכאן זו התיירות המקומית - - -

אני כל כך שמח שיש כאן מי שמדבר עברית: בכחול. שווא נע, אחרי זה כ"ף שהיא לא דגושה כי היא רפויה.

לא. אין שם שווא נע.

רמת גן.

רציתי לומר לך, עוד לא אמרתי לך - - -

עדיין יש, חנא ובאסל, יש יהודים שיודעים לדבר עברית. ערבים, בדרך כלל, מדברים עברית אבל יהודים שמדברים עברית צחה זה דבר נדיר ואני מאוד שמח שיש פה אחד כזה.

מאז שהייתי בצבא, הייתי מדבר אל כל חברי, כל קצין וקצין, אם אתה דווקא גם את זה רוצה - - -

אתה סולח לעולים חדשים גם?

אתה כבר לא עולה חדש. בשבילי, אחרי 10 שנים זה לא עולה חדש.

בואו נסתכל על גרף המועסקים כדי שנראה על כמה אנשים אנחנו מדברים. זה גרף המועסקים. אנחנו מדברים על בערך כ-200 אלף איש. זה דבר שכמעט לא מודעים אליו. במה שונה התיירות ותרומתה מדברים אחרים? אני מדבר על יתר שוויון בחלוקת הכנסות.
זה חשוב כי בהייטק אנחנו לוקחים הכנסות ניכרות ומחלקים על מספר קטן של אנשים ופה, בתיירות, אנחנו לוקחים את ההכנסות ומחלקים על כולם. זה צדק חברתי. פה אני רושם זמינות מידית ביצירת מקומות תעסוקה. בתקופות קשות - - -

עוזי, אני רוצה שתקצר כי אני חושב שהגרון שלך ייפגע בסוף ותאר לך שאתה צריך ברגע האחרון לקרוא לראש הממשלה: אני מתפטר ומפיל את הממשלה. אבל זה לא ייצא לך, אז מה יקרה?

זה לא ייצא לי בכל מקרה כרגע.

לפני שאסיים, חשוב לי לדבר על חשיבות התיירות לצדק חברתי - -

היושב-ראש, ישנת טוב היום?

- - לפיתוח פריפריה, אבישי, לפיתוח פריפריה. זה הולך לפריפריה, לעסקים קטנים או בינוניים, לשילוב של אוכלוסיות. כתוב: נחלשות במשק. זו החשיבות של התיירות. זה מנוע טוב - - -

- - - הלוא אנחנו כולנו מסכימים וכולם יודעים. אנחנו שואלים עכשיו איך אנחנו עוזרים לך, איך אתה מתמודד בתוך הממשלה, מה התכנית: אתה רוצה לעשות את זה Tourist Nation? איך קראת לזה, מר גונן, Tourist Nation.
אנחנו מבינים את כל הסיפור הזה. אנחנו כבר שנים רוצים להביא את ישראל להיות מעצמת תיירות למרות הבעיה הביטחונית. השאלה שלי, אדוני המנכ"ל, מהמוכשרים במנכ"לי ממשלת ישראל, איך עושים את זה? צריך כסף, צריך חזון וצריך ביצועים. איך עושים את זה?

תרשה לי. אני רוצה להגיע לחסמים העיקריים. יש דברים שמקשים עלינו באופן דרמטי. החשוב ביותר זה הביטחוני. המחסור בקיבות טיסות: חשוב לי לציין שהיום מבקרת בישראל משלחת של Hainan Airlines – זה מוביל סיני חשוב – המנכ"ל פגש אותו בהיותו שם, אני פגשתי אותו בהיותי שם. חשוב לנו להביא את המוביל הזה.

כשאני מדבר על מחסור בטיסות, הדגש הוא בעיקר על טיסות ישירות, בעיקר מיעדים רחוקים. לקידום סין הדבר הזה חשוב ואני מקווה שזה ירוץ. מעבר לכל מה שישנו כאן, אני רוצה להדגיש שלושה דברים, דווקא כאן בכנסת, שאינם מופיעים בגרף הזה.
נושא אחד הוא כוח אדם בשני תחומים. אחד בתעשייה. תעשיית המלונאות, המסעדות, משוועת לכוח אדם בעיקר שני מקומות: באילת, קרוב ל-2,000 איש; ובים המלח, קרוב ל-700 איש. בעבר, התעשייה ויתרה מרצונה על עובדים זרים שם משום שאמרו שאנחנו יוצאים למבצעה עובדה – נביא לשם עובדים ישראלים עם עבודות מועדפות. לא הצלחנו, וכרגע המצב שם קשה ביותר.

אני אומר את זה כי את המאבק הזה נמשיך. אנחנו נרצה להביא עובדים זרים למקום הזה, כמו במקומות אחרים, היה ולא תהיה לנו אפשרות אחרת. כרגע המשרד עובד יחד עם משרד החוץ ומשרד התחבורה כדי להביא לאילת עד 2,000 עובדים מירדן. זה עדיין לא רץ. אנחנו גמרנו את חלקנו ואנחנו ממתינים לראות מה יקרה.
בתחום השני, זה כוח אדם למשרד התיירות ולתעשייה כולה. אני מדגיש כאן את עניין משרד התיירות. בהצעות התקציב האחרון, אחרי שכבר קוצצו למשרד במהלך השנים האחרונות עשרות תקנים, מקצצים כרגע 30% בשעות נוספות ובכוננויות.

הקיצוץ הזה נעשה לדלת המשרד, התרומה לתקציב היא כמעט אפסית. אני מביא את זה פה ומדגיש את זה, כי ההישגים שראינו קודם ביכולת של התיירות להעפיל, את זה ראינו בוודאי בגרף שהיה עד תחילת מבצע צוק איתן - - -

עוזי, זה מזכיר לי: פעם, כשהייתי יושב-ראש ועדת הכספים, שר התעשייה והמסחר, בא להתלונן – נדמה שהוא היה אז סגן ראש הממשלה – ואמר: אוי, אני לא מקבל את הכספים. אתה יודע, הלוא בסופו של דבר זה המאבק בתוך הממשלה: מי מחלק את הכסף.

אמרת שאנחנו ידידים - - -

בסדר, הקפה שלך. הקפה עלי, כן.

הנציגה של משרד האוצר פה?

כן.

רציתי לדעת כדי שהיא תשמע את הדברים.

אנחנו נמשיך לשכנע אותם. לא נצביע נגד הממשלה, אבל נשכנע עד לרגע האחרון. דבר שני, ישנם כרגע דיונים לסגור את נתב"ג לנחיתות מ-01:00 עד-05:00 לפנות בוקר. שלא יהיה ספק, זה יפגע קשה בכל הטיסות שבאות אלינו מאירופה, שמבקשות למצות מהצי האירופי את המרב - - -

איפה זה עומד עכשיו, אמיר? כי מוטי ששון וכל ראשי הערים באזור כבר לחצו מאוד. זה עומד לקראת ביצוע?

שיידברו עם בעלי בתי המלון שלהם, שיידברו עם המסעדות שלהם, שיידברו עם נהגי המוניות שלהם - - -

מתי זה יקרה?

זה בדיון מחר בוועדה מחוזית.

מחר יהיה דיון מקדים. אנחנו נהיה שם. בדיון הכללי גם אני אהיה. זה כל-כך חשוב - - -

כנראה שזה יעבור, לא?

אם זה יעבור, אנחנו נראה את זה בגרפים חזק חזק מאוד.

הדבר הבא, שדה דוב: קיבלו החלטה להעביר את שדה דוב. אני לא נכנס כרגע - - -

קיימנו פה דיונים. גם ביקשתי במיוחד מחבר הכנסת וקנין שיקיים עוד דיון - - -

הוועדה הקימה ועדת משנה לתשתיות התעופה.

הקמתי ועדת משנה לתשתיות תעופה בראשות וקנין. הלוא זה פשוט זוועה: בישראל, מצד אחד, שנים מדברים שיהיה שדה תעופה חלופי. לא עושים את הדברים האלה ואז מחליטים שסוגרים. זה אסון מה שקורה פה, אסון. יד ימין לא יודעת מה שעושה יד שמאל, מה נעשה?

אנחנו מקווים שיש לנו - - - מה שחשוב לי, אבישי, זו התקווה. גם אם יחליטו להעביר את זה מתי שהוא, חשוב לי לציין שהעיתוי כרגע להעבירו לפני שיש חלופות - - -

זה יפגע באילת בצורה משמעותית, זה נאמר בוועדה.

זה גומר את אילת.

אין ספק.

תיירות לאילת זה מטה הלחם של העיר. ישבר מטה לחמם.

אמרת את זה לשר החוץ ולראש הממשלה?

אני אומר את זה בגרון ניחר לכל אחד, לכן הגרון ניחר.

אתה הלוא ותיק, אתה זוכר שמשה סנה, אביו של אפרים סנה, שיהיה בן 70 ביום שישי, אמר פעם: הנימוק שלך חלש, תרים את הקול. מכיוון שהנימוק שלך כל-כך חזק, אתה לא צריך להרים את הקול. אתה רק צריך שמישהו שיש לו עוצמה ישים את הרגל.

הדבר האחרון שאני מבקש להסב את תשומת הלב אליו זה משהו שלא מופיע במצגת הזו זה עניין התיירות הרפואית. שלא יהיה כאן ספק, ראשית, אנחנו סבורים, אני סבור, שבכל מה שקשור בהסדרת האבטחה לכך שלתושבי ישראל לעולם לא תחסר מיטה.
הרי עובדה שלא תהיה פראות או התפרעות בדרך בשב הרופאים פועלים ואחרים פועלים וסוכנויות חיצוניות, את זה צריך להסדיר, כשם שמשטרת התנועה מסדירה את העובדה שצריכות להיות תקנות, אבל אפשר לנסוע על הכביש.
תיירות זו של 60,000 איש בשנה, מחציתם מקבלים טיפול, היא תיירות שלא רק מכניסה כספים, היא - - -

זאת אומרת, אתה טוען שהנושא המרכזי שעלה על הפרק הוא השפעת התחלופה, אני מדבר פה לאוצר, של תיירות המרפא פוגעת באזרחים ישראלים, אתה טוען שלא, היא משלימה. היא משלימה והיא עוזרת לכלכלה אבל לא פוגעת באזרחים הישראלים.

הטענה שלי שיש פגיעה באזרחים ישראלים. בית חולים איננו יכול, כשנסתיימו לו המיטות, להביא דווקא חולה מבחוץ, לפנות ישראלי ולהכניס אותו לאותה מיטה. כשאין לך מיטות, אין לך תיירות מרפא לאנשים מחו"ל.

אבל אם יש לך אמצעים, אתה רוצה להביא תיירים מחו"ל. זו הכנסה ענקית. זו הכנסה ענקית למדינה. אתה מדבר על חולה שמגיע בדרך כלל מלווה. הוא גר בארץ ימים ארוכים עם בני המשפחה שלו, הוא הולך למסעדות, הם נוסעים במוניות, הם קונים בחנויות.

הם מכניסים למערכת הרפואה, לבתי החולים ולעסקים הקטנים של המרפאות הקטנות שבאים אליהן למומחים לעין, לעור, לטיפולי כלי דם - - -

אני חושבת שכל הצוות הרפואי במדינת ישראל הוכשר במערכת הציבורית.

זה בסדר גמור, רק צריך להכניס הסדרה בתחום התנהגות הרופאים. אבל כשיש תרנגולת שמטילה ביצי זהב, כשמדינות ענקיות בעולם כמו גרמניה או תורכיה, משקיעות מיליארדים על שיפור, אנחנו לא משקיעים. הם באים אלינו. איך שוחטים תרנגולת שמטילה ביצי זהב?

צריך להסדיר את אבטחת הטיפול לחולים הישראלים. קודם ההסדרה, אחר זה נראה איך נכנסים ואיך מסדירים את התחום האחר עם מיסוי. בהסדרה האחרונה שלפי דעתי לא נדונה בכלל כפי שצריך בכנסת, האוצר מניח שיהיו הכנסות של 130 מיליון שקל יעברו מן התיירות הזו לבתי החולים.
אתם תראו או אנחנו נראה את ההכנסות האלה כפי שאנחנו רואים את אוזנינו: אין סיכוי, לא יבאו תיירים, לא תהיה הכנסה ונאבד גם הרבה מהמיליארד שנכנס כיום לתמ"ג ממילא. תודה רבה.

ד"ר לנדאו, אני מודה לך.

אדוני המנכ"ל, אמיר, אתה רוצה להוסיף?

כן.

אז נפתח את הנושא לדיון. אני רואה שהראשון שנרשם זה מר אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות. אחריו אני רואה גם את עמי אתגר, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות. מישהו רוצה עוד להירשם? אני כמובן אשמח לשמוע את נציגת האוצר.

תודה אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה. אני רוצה להוסיף עוד מספר נושאים. ראשית, הנושא של השיווק: מדינה כמו שלנו צריכה להשקיע הרבה מאוד בשיווק. התקציב שלנו גדל, לא מספיק. תעשיית התיירות בעולם משתנה לנגד עינינו, זה דורש היערכות מחודשת. העולם הדיגיטלי מצריך תקציבים הרבה יותר גדולים לקמפיינים.

יחד עם זה, אנחנו גם מנסים לסנכרן את זה עם המוצר. משרד התיירות יש בו את מנהל התשתיות. השקעה של מאות מיליונים בעכו, למשל, שאתם רואים פה על המסך, סוף-סוף נושאת פרי. כשאנחנו רואים שעכו אחרי כל ההשקעה הפכה להיות לעיר תיירות מאוד אטרקטיבית, עם היפודרום, אני ממליץ לחברי הוועדה לראות את זה.

ביקרתי לאחרונה - - -

הייתה בביקור פרטי, סיפרת לי - - -

לא. אתה הייתה בביקור פרטי.

אני רק זוכר את - - -

מזל שאמיר הלוי מחזיק את הזיכרונות שלך.

אבל עכו היא דוגמה להשקעה מאוד מוצלחת של ההשקעות לאורך שנים של המשרד באמצעות החברה הממשלתית לעכו. זה ההיפודרום בעכו שהופכת להיות אטרקציה. כשאנחנו עוברים לכל האפשרויות השיווקיות היום שאנחנו עובדים עליהן היום בעכו, למשל, אנחנו מכניסים את התוכן. בעכו תהיה אופרה שנה שניה, גם בירושלים ובמצדה. אנחנו עובדים היום הרבה על הנישות השיווקיות כמו תרבות וכמו ספורט.

אנחנו מאוד חרדים לנושא התחזוקה. נושא התחזוקה זה אחד הדברים שהצלחנו בתיאום ובשיתוף עם האוצר, כמו שהשר ציין, אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה הדוק. יש הרבה ויכוחים, אבל בסך הכול הלכו לקראתנו ואנחנו השנה, בפעם הראשונה בשתי ערים, מממנים יחד עם העירייה את נושא התחזוקה.

לא עוד רק השקעה בתשתיות שבהרבה מקרים – תכף נראה את התמונה של טבריה – השקעות שיורדות לטמיון.

כל-כך עצוב לי על טבריה. טבריה, טבריה, הייתה העיר הכי יפה בישראל.

לו היית צפת.

גם צפת כבר לא צפת.

זו דוגמה של מצב קיים בטבריה. אנחנו הולכים היום על קונספט שאנחנו רק מורידים את הרעשים החיצוניים שיש היום. נוריד את כל השילוט הלא חוקי ואת כל מה שתקעו שם לאורך השנים בלי יד מכוונת, באמצעות פרויקטורים שאנחנו לוקחים לכל עיר כזו.

אמיר הלוי, אני מקווה שתמשיך גם אחרי הבחירות בתור מנכ"ל משרד התיירות כדי להמשיך את התנופה.

את זה אתה אומר בימים שאנחנו בשביתה פראית במשרד?

אחד הכלים השיווקיים החזקים שיש למשרד התיירות: אנחנו מביאים מעל 1,000 עיתונאים ומקבלי החלטות מהעולם. זה כלי שיווקי יוצא דופן, אפקטיבי מאוד. לצערי, אנחנו היום במצב שיש שביתה פראית במשרד סביב נושא האירוח והנהגים.

את זה אני לא יודע.

- - - לא להיכנס לזה.

אני פשוט לא יודע. אני לא יודע מה קורה כרגע. אני פשוט לא יכול להתייחס לזה.

לכן אנחנו ממשיכים גם בנושא של האירוח, גם בנושא של קמפיינים מאוד גדולים שאנחנו עושים בעולם - - -

בקיצור, אמיר, הכול So far so good?

המצב בשכונה שלנו גרם לזה שראיתם את הגרף שהראה השר. אנחנו מנסים למזער נזקים.

איך מתמודדים עם הנושאים האלה? איך מת מודדים עם מה שרמז כבוד השר? אנחנו נכנסים לתקופה של האטה. גם הצמיחה בעולם, לפי התחזיות, לא כמו שהייתה. בישראל הצמיחה לנפש היא כפר בקושי חיובית וכן בפריפריה מתחילים לראות איתותים של סגירת מפעלים.

מה קורה עם ענף התיירות? הוא יכול לשמש בולם זעזועים לחלק מהדברים שורים בפריפריה. לכן, איך המדיניות שלכם יחד עם שר האוצר משתמשת בתקופה הזאת כדי לעזור לפריפריה. ערד כבר אמרנו? מגבות ערד נסגרו.

לערד אנחנו מכינים עכשיו תכנית. ערד זו דוגמה מצוינת לעיר – גם היא וגם מצפה רמון – עסקים קטנים: תיירות מדברית, תיירות עממית. הרבה מאוד יצירה של פלטפורמה של לינת שטח ולינה עממית, בניגוד להשקעות האדירות שצריך להשקיע בהקמת בית מלון ואורך הזמן שלוקח כתוצאה מהרגולציה והביורוקרטיה.

כל מה שקשור לתיירות עממית שיגדיל את ההיצע פה, זה בפירוש אותו חלק מהתכנית שאנחנו בונים עכשיו לערד, שאנחנו מבצעים אותה. במצפה רמון יש גידול מאוד משמעותי במספר מקומות לינה במדבר. אנחנו מזהים את זה כפוטנציאל מאוד גדול לשוק האירופי בעיקר, שבא בחורף שלו - - -

זה יביא את התעסוקה.

זה מביא הרבה תעסוקה לעסקים קטנים של עד 10 מועסקים. אנחנו רואים פה באמת פוטנציאל מאוד גדול של תיירות מדברית מתפתחת. השוק הקרוב זה השוק האירופאי שמאוד אוהב את זה.

חבר הכנסת חנא, תחליף אותי לרגע.

<(היו"ר חנא סוייד, 10:10)>

עוד נקודה, ברשותך. השוק היום נחלק לשוק של קבוצות. נמצא פה עמי אתגר, מלשכת מארגני התיירות, שאנחנו עובדים איתם בתיאום מלא ובשיתוף ועם קרן שמסייעת להם להביא קבוצות. המשרד היום גם פועל כדי להתכוונן ולהתאים את עצמו לשוק המתפתח של התיירות העצמאית, שגדל משמעותית בעולם.

אם אנחנו הראינו רק את עכו, אז בעכו – אנחנו רואים שהסינים, למשל, שהשר הזכיר שמגיעה היום חברת התעופה הסינית שבא לבחון פה פתיחה של קו – יש יותר ויותר תיירות עצמאית בעולם, הסינים מסתובבים היום בעכו, הם מאוד רוצים לראות את הארכאולוגיה שלנו, את האתרים ההיסטוריים.

זו לא רק תיירות קבוצות. זה דורש מהמשרד היערכות. העולם הדיגיטלי שהתפתח בכל מה שקשור לתעשיית התיירות מסתנכרן לזה טוב מאוד. זה תחום שאנחנו מחזקים אותו היטב. השר הציג את הנושאים התעופתיים, אני חושב שבהקשר למה שנאמר פה, ענף התעופה הוא האמצעי השיווקי החשוב ביותר לתעשיית התיירות.
חברות התעופה, גם הישראליות וגם בחו"ל, מבחינתנו צריכות לקבל התייחסות וזריקות עידוד אחרי תקופות קשות כמו שעברו בקיץ האחרון עם צוק איתן. אנחנו רואים את זה בעולם, אם זה בהנחת אגרות, בהנחה שיש לאגרות בשדות תעופה, אם זה באמצעי שיווק.
המשרד פועל עם רשתות ביטחון לאילת, מנסה לפעול כדי לסייע ולהביא חברות תעופה. השר ציין שבהמשך לביקור שלו חברת התעופה Hainan הסינית מגיעה לפה. אנחנו פועלים כי אנחנו יודעים שאם יש צינור שיווק אפקטיבי, זה חברות תעופה שיגיעו לפה ככל שאנחנו נהיה יותר ידידותיים ומסייעים לחברות האלה.

אנחנו יודעים שכמו שתעשיית המלונות צריכה להתמודד ולתמחר תקופות קשות, אתו דבר התעופה. הענף הזה הוא ענף מאוד-מאוד חשוב לתעשיית התיירות ואנחנו מאוד מקווים שילכו לקראתם, גם בנושא של שדה התעופה בן גוריון, שיש מחשבה על סגירה שלו בלילה – זו תהיה פגיעה קשה מאוד בתיירות.

לכן אני אומר שככל שניתן, צריך לסייע לחברות התעופה הזרות והישראליות, גם בתקופות משבר וגם בימים רגילים. אנחנו לא מדינה רגילה וצריך לעודד את חברות התעופה להגיע לפה. הן אלה שמביאות לפה את המסה הגדולה של התיירים.

תודה, טוב. אני אלך במתווה שהתווה יושב-ראש הוועדה, פרופסור ברוורמן, אני אבקש לשמוע מה יש לאוצר להגיד על כל הטענות ועל כל הדברים שהועלו כאן מצד השר והמנכ"ל.

תודה שהזמתם אותנו לכאן היום. כמו שנאמר, משרד האוצר פועל בשיתוף פעולה עם משרד התיירות מתוך הבנה שלתיירות יש חשיבות אדירה למשק הישראלי ולכלכלה הישראלית. התיירות למי שלא יודע ולא מכיר, היא למעשה ענף ייצוא.
בשונה מתעשיות אחרות בארץ, תעשיית התיירות נפגעה בזמן מבצע צוק איתן כי ההתאוששות של תיירות נכנסת שונה מתעשיות אחרות: היא לוקחת יותר זמן. בגלל זה דנו בשיתוף פעולה ליישום החלטת ממשלה שנועדה לסייע לתעשייה, שהיא באמת יוצאת דופן.
כלומר, לא ניתן כזה סיוע לאף אחת מהתעשיות בארץ. זה משהו שלא נעשה בקנה מידה כזה עד היום. אנחנו מדברים גם על הגדלת תקציבי השיווק של המשרד, גם על שיפוי בגין תשלומי ארנונה כדי לסייע לעסקים, עם על העלאת ערבות המדינה בקרן לעסקים קטנים.

אלו צעדים שונים ממה שהיה בעבר, הם מרחיקי לכת ונעשו מתוך הכרה שהתעשייה הזאת חשובה למדינה ואנחנו רוצים לפעול כמה שניתן כדי לשמר אותה ולעודד ואתה ולהחזיר אותה למגמת הצמיחה שהייתה עד היום. אלו הדברים המרכזיים, אשמח לענות על שאלות, אם יש, בהמשך.

אני רוצה לתת רשות דיבור לאלי גונן, נשיא התאחדות בתי המלון. רר לפני כן שאלה לאוצר: קראנו על מס על איזה היטל, במסגרת חוק ההסדרים, נדמה לי, שיש בכוונתכם להטיל על בתי מלון על העסקת עובדים מסתננים.

יש כאן העסקה שחורה והיא לא מוסדרת ולכן יש כוונה בכל זאת להכניס משהו לאוצר המדינה כתוצאה מההעסקה הזו. אבל מצד שני זה בעצם מס על בתי המלון. זה באל העמיס עוד יותר על התעשייה, שיש תמימות דעים שהיא מקרטעת, שהיא עומדת בפני בעיות רציניות.
מה פשר הדברים, במיוחד ששר האוצר אמר שאנחנו לא מטילים מיסים? זה בעצם מס שהוא מס עקיף.

אני אתחיל ואתנצל בכך שזה לא תחום שהוא תחת אחריותי. אני מתעסקת בעבודה ישירה מול משרד התיירות וכל ההיבט של עובדים זרים נמצא תחת תחום התעסוקה. לכן אני לא מצויה בו.

אבל תסכימי אתי שיש לזה השלכה רצינית על - - -

אני אשמח לסיים את דברי, אם אפשר.

בבקשה.

אין ספק שיש לזה השלכה על תעשיית התיירות. האמירה פה היא לעודד תעסוקה של עובדים ישראלים שהם תחליפיים במידת מה לעובדים זרים. אני אשמח לבדוק ולהחזיר תשובה לוועדה בהקדם אם תהיינה שאלות, אבל זה לא תחום שאני מצויה בו עד לפרטיו. אני לא מכירה את כל הנושא.

<(היו"ר אבישי ברוורמן, 10:16)>

אז האוצר כבר הבהיר לך בזמן שהייתי בחוץ. לא רציתי להפריע להעברת הכספים.

לכל הסכמנו.

אני רק אשלים משהו. מה שנציגת האוצר אמרה זה שהיא רואה באופן כללי ובנושא שלדעתי הוא נושא קריטי, היא אמרה שהיא תבדוק ותחזיר תשובה.

זה תפקידה. היא לא יכולה לעשות יותר מזה.

זה בסדר.

אין לה את האישור להגיד יותר מזה.

אלי גונן, יש לך משהו להגיד לטובת העניין? אני יודע שהמלונאים מאוד עשירים ולכן את מה שחסר למשרד מהממשלה, המלונאים יעבירו לו בתקציב.

המלונאים הם לא עשירים - -

גם לביטחון.

- - הם טייקונים. אדוני יושב-ראש הוועדה, אדוני השר, חברים יקרים, אתמול עברתי ניתוח קטרקט, אז ראיתי יותר טוב את המצגת של השר והמנכ"ל ויכולתי להתרשם קצת יותר.

שתמשיך לראות עוד שנים טובות.

תרשו לי בהתחלת הדרך, אני בדרך כלל לא נוהג, למרות שבזמן האחרון אני מרבה להחמיא לאוצר, אני רוצה לברך את מיכאל רבזין, נציג החשב הכללי. אני חושב שהוא בפעם הראשונה בוועדה בתפקידו החדש.

מה הגדרת תפקידך?

רכז משרדים כלכליים בחשב הכללי.

כל המשרדים הכלכליים?

לא. רק תיירות ומשרד הכלכלה ישירות התעסוקה.

בהצלחה.

תודה.

אדוני יושב-ראש הוועדה, אני רוצה להצטרף לדברי השר והמנכ"ל ואני חושב שגם אתה אמרת בצורה ברורה: אני חושב שהמסר שצריך לצאת מהוועדה פה זה המסר של מקומה של תעשיית התיירות בכלכלה, גם לגבי הנושא של הצמיחה, גם לגבי הנושא של התעסוקה וגם לגבי נושא הפריפריה.

כשנסגר מפעל מגבות ערד, אנחנו היינו שם עם 120 משרות. ממש התחלנו למחרת ותוך שבוע עשינו שני ירדים בערד. הצענו עבודה. לא שהייתה לנו הצלחה כל כך גדולה בגיוס, אבל לפחות באנו ונתנו תשובה.

מדוע לא הייתה הצלחה? השכר היה נמוך מדי? לא הייתה מיומנות? למה לא הייתה הצלחה?

אני לא בטוח שהשכר שלנו נופל בצורה משמעותית מהשכר של מגבות ערד.

אז מה הייתה, לדעתך, הבעיה?

אני חושב שיש כמה בעיות. אני חושב שבמקרה הספציפי הזה היה קשה לעשות את המעבר החד כל-כך, עוד לא הספיקו לצאת מהעבודה - - -

אז אתה אומר שייתכן שתוך תקופה, אם אנשים - - -

יכול להיות. חלק מהדברים שאנחנו צריכים לראות, ואנחנו נגיע לזה, זה גם הנושא – אנשים פחות אוהבים להתעסק בו – של ניקיון או חדרנות. עוד דבר, חבר הכנסת ברוורמן, אני רוצה להגיד לך - - -

רגע. אני יוצא להתראיין בנושא הגז לרדיו ואחזור. אתה יכול להמשיך.

<(היו"ר חנא סוייד, 10:20)>

אני רוצה להגיד שהמסר הוא מקומה של תעשיית התיירות כמנוע צמיחה. שמנו לפניכם איזשהו קמפיין שאנחנו מאמינים שמדינת ישראל צריכה להפנים. עשינו כמה שינויים בקמפיין, אם הייתי יוצא עכשיו. עשינו שינוי אחד שהשר לנדאו אמר לנו: תעברו ל-Security במקום Military.

למה אתם עושים סטרטאפ? זה אקזיט. אז זה Exit Nation ולא Start-up Nation. הייתי כותב אקזיט, זה עוד יותר מעצים ועוד מדגיש את חשיבותה ואת מקומה של התיירות כנושא של צמיחה.

היו 26 מיליון כדורי פלאפל. איך חישבתם? לפי כמה כדורים למנה?

לפי 4 כדורים למנה, ואין לנו ערך מוסף.

תחשוב שזה יהיה 8 למנה. 4 זה לחצי מנה.

לחצי מנה , כן.

זו מנה בתל אביב.

במנה בתל אביב יש רק 4 כדורים? תבואו לחיפה.

כשאתה לוקח 2 חצאים, אז בכל מחצית שמים לך 4.

אני חושב שמה שעלה באופן מאוד ברור מהמצגת שכבוד השר הציג וגם מעבודת המחקר, שאני מקווה שראיתם אותם, של ארנסט אנד יאנג – אני בטוח שאתם מכירים אותה – ראינו שאנחנו עברנו את כל המשברים וצמחנו בתיירות.
אם אני לוקח – כבר שכחתי את כל הכינויים – מחומת מגן ולבנון השנייה וצוק איתן, עברנו את כל המשברים. אנחנו כרגע במצב מאוד-מאוד קשה. שנת 2015 נראית איום ונורא. אבל אני אומר שאנחנו יכולים לעבור את זה ואני מקווה שנעבור את זה.
הסיבה שעברנו את כל המשברים היא גם כי תקציב השיווק של משרד התיירות גדל בצורה משמעותית מאוד וגם, אני חושב, שעבודת השיווק, קמפיינים של שיווק לאורך השנים, היו אפקטיביים מאוד.

לכן אני מקווה מאוד שגם התקציב יגדל לקראת השנה הבאה. אני יודע שהוא גדל אך לטעמי לא מספיק: הוא צריך להיות הרבה יותר גדול ברמה של המשרד וצריך להיות הרבה יותר אפקטיבי. אני מאמין שאם נעשה את הדברים האלה אנחנו נגיע לצמיחה יפה.
אני רוצה להגיד בפרום הזה, לא רק אני אלא בטח התאחדות המלונות ולא רק התאחדות המלונות אלא תעשיית התיירות כולה, יודעים להעריך מאוד את ההישג של שר התיירות בנושא של הסיוע שקיבלנו סביב צוק איתן. דפנה ציינה את זה, אני חושב שהייתה פה גם הבנה ותרומה של אגף התקציבים.

אני חושב שזה מאוד יפה, אני רק מקווה מאוד שגם בתהליך של הביורוקרטיה, בתהליך של ההבנות, בתהליך של היישום ובתהליך של ההוצאה לפועל של כל הסיוע הגדול הזה, אנחנו נצליח לממש אותו, כי כרגע אנחנו עוד לא רואים את המימוש.

אני אומר ההיקף הוא גדול, גדול מאוד. אני חושב שגם הסעיפים שנקבעו לנושא של הסיוע הם גדולים מאוד. לכן אני מקווה מאוד שזה גם יחזק אותנו לעבור את המשבר וגם ייתן לנו את החמצן כי חלק מהסיוע הזה הולך לתקציבי שיווק ומכירות שצריכים כבר לתת לנו את המסה של התיירות הבאה.

אני נוטה להסכים לחלוטין עם השר והמנכ"ל שהמסה הגדולה של השיווק והפוקוס שלו צריכים להיות על תיירות נכנסת כי כפי שהראו בגרף, שם עיקר ההכנסה. אבל עדיין חשוב מאוד בתקופה הזאת שאנחנו ניתן חלק לתיירות פנים ואני מקווה מאוד שגם את זה אנחנו נשכיל לעשות יחד עם האוצר.

בכל העולם וגם בארץ, תעשיית התיירות הפרטית נשענת על הממשלה. זאת נורמה מקובלת בעולם שהממשלה מטפלת בתדמית של המדינה כארץ תיירותית והסקטור הפרטי מוציא לפועל את הדברים, נותן את המכירות. המדינה מטפלת יותר בשיווק והסקטור הפרטי יותר במכירות. לכן, התלות שלנו בממשלה ובמשרד התיירות היא גדולה מאוד ולכן גם הקורלציה היא כל-כך חשובה.

מאוד אהבתי את ההשוואה לצרפת, אדוני השר. אני חושב שזה נכון, אני חושב שאנחנו רחוקים מאוד מלהיות בצרפת. רק לפני 3 שנים ממשלת צרפת החליטה להקים ועדה לבדיקת התיירות כי ההכנסה מתייר ירדה מהמקום הראשון למקום הרביעי או החמישי. זה מאוד לא מצא חן בעיניהם ואז הם החליטו לבדוק איך הם חוזרים בהכנסה למקום הראשון, כי ההכנסה היא מאוד חשובה.
הם הגיעו למסקנה, בין השאר, שגם תיירות עממית חשובה אבל בפרופורציה הנכונה. זאת אומרת, עיקר המסה ומה שהיה חשוב להם זה ההכנסה מתייר. אני שמח שאתה הצגת את זה כי אניח ושב שיש פה המון מה לעשות.
אני אומר במפורש: אני חושב שיש מקום גם לתיירות העממית, כמו שאני חושב שיש מקום לתחרות בכלל. אני חושב שיש מקום לתחרות גם בנושא הלינה. אני אישית, כנשיא התאחדות המלונות, אין לי בעיה עם מה שנקרא דירות להשכרה לתיירים.
אני בעד שישכירו דירות לתיירים. אני רק אומר שהכול צריך להיות מסודר: המדינה צריכה להקפיד שאם היא רוצה לעשות תחרות ברמה של דירות, שבעלי הדירות שמוכרים את הדירות לתיירים על בסיס לינה של לילה או שניים, ישלמו את המס כמו שאנחנו משלמים, הם עומדים בסף תקני מינימלי כמו שאנחנו עומדים.

צריך להבין, אמר את זה אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות, לבנות מלון עולה עשרות מיליוני אם לא מאות מיליוני שקלים. לא יכול להיות שכשאנחנו משקיעים את המיליונים אלה מתוך אמונה גדולה בתעשיית התיירות, התחרות הכי גדולה שלנו היא מול השוק השחור. זה לא יכול להיות. התחרות צריכה להיות בשוק שהוא לבן לכולם וכולם מתחרים בו על בסיס שווה. לכן, אני מאוד מקווה שזה ילך.

אני רוצה להוסיף עוד שתי נקודות: א', אני רוצה מאוד לחזק את העמדה של השר והמשרד בנושא של תיירות מרפא. יש תמיד דיאלוג בין העולם התיירותי לעולם של התושבים המקומיים, גם על הנושא של מי משתמש בחופים, למי נותנים את תשומת הלב.
כשעשינו את הבדיקה, אחוז תיירות המרפא מסך כל החולים המטופלים הוא אחוז לא מהותי ברמה של המטופלים אבל הוא אחוז מאוד משמעותי ברמה של ההכנסות של בתי חולים וההכנסות שלנו, לא רק כתעשיית תיירות. ראינו שכל מי שבא לטיפול בריאותי, בא עם לפחות מלווה או שניים, הם נשארים בארץ הרבה זמן וההוצאה שלהם היא גדולה.

את התיירות אי אפשר להעביר למקומות אחרים. אי אפשר להעביר את המקומות הקדושים, אי אפשר להעביר את החופים אבל את תעשיית המרפא אפשר להעביר. אני כבר יודע את ההתקשרויות שיש לרופאים מישראל, כי הם באים לא בגלל שהמלון שלי טוב, באים בגלל הרופאים ועכשיו הכול הולך לקפריסין. זאת שעת טיסה, מטיסים את הרופא.

מה נעשה עם זה? נצעק ונגיד שאנחנו נהדרים? פתאום נמצא את קפריסין מרוויחה מזה. קפריסין מקבלת אותם בחפץ לב. לכן צריכים לשים את הדברים בצורה מושכלת ואני מאוד מקווה שהנושא הזה ירד מסדר-היום.

אני עד כדי כך מאמין בזה, שמתוך 3 נושאים שהיה חשוב לתעשיית התיירות לשים על סדר-היום, הנושא הזה דווקא הוא ירד מסדר-היום ועוד שני נושאים נשארו על סדר-היום. אני מקווה שגם הם ירדו, כי אני יכול להבין למה הוא ירד ולא אחרים: הנושא של ההיטל שהזכרת, אבסורד עלי אדמות. ראיתי עכשיו שרוצים להעלות עוד 20%.

אני אומר שוב ואמרתי גם לאנשי החשב והאוצר: אנחנו מוכנים לעשות את כל הירידים שרוצים לתעסוקה כדי לקלוט את הישראלים. אנחנו מדברים על תפקידים כמו סטיוארטים, אנשי ניקיון. אנחנו מציעים את הדברים שישראלים לא רוצים לעשות שם.

כשהייתי בקדנציה הקודמת כנשיא התאחדות, באתי לאוצר והלכתי איתם על תעשייה נקייה מעובדים זרים והלכנו למבצע עובדה מתוך אמונה שאם לא נצליח, יחזירו לנו את מכסת העובדים הזרים. אני מקווה שהיושר המקצועי של משרד האוצר הוא גם עמידה מאחורי האמירה ושאנחנו נקבל את המכסה של העובדים הזרים.

הסכמנו ללכת לירדנים. יש לנו בעיה עם הירדנים עכשיו, לא בצד שלנו דווקא אלא בצד הירדני. יש לנו בעיה קשה, לא רק אצלנו, היא בכל העולם. יש אחוז מסוים שהוא שולי שבשולי של עובדים זרים ואני מקווה מאוד שזה ייסגר פה.
אני באמת מקווה שהמסר ייצא מפה, יצא גם לממשלה עוד במסגרת דיוני התקציב. נושא התיירות ומשרד התיירות צריכים לקבל מקום אחר לחלוטין, גם בסדר-היום של הציבור אבל בטח בסדר-היום הציבורי.
אנחנו היינו בתקופות שתעשיית התיירות הייתה במקום אחר. היינו בתקופות שתקציב השיווק של משרד התיירות היה במקום אחר. היינו בתקופות שתקציב השיווק של מרד התיירות יצא אל הפועל בתיאום הרבה יותר גדול עם התעשייה הפרטית והיה הרבה יותר אפקטיבי.

אנחנו מוכרחים לבוא ולראות שם. מזכיר לי שמוליק שיש עוד דבר אחד: פתאום,Out of the blue, על סכומים לא גדולים – כשאני אומר סכום לא גדול, לכאורה הוא לא גדול לשני הצדדים אבל הוא גדול מאוד לנו – שמו עלינו פתאום היטל ים המלח בסך 5 מיליון שקלים.
אני לא מבין למה, אני לא מבין מאיפה זה בא ככה פתאום. אנחנו צריכים להחזיק את ההגנות. נראה לי אבסורדי לחלוטין.

אני אשמח להוסיף על זה אחר כך.

אני מאוד מקווה, חברי הכנסת, ועדת הכלכלה, שאת הלחץ ואת הכוח שלכם תפעילו לקידום מעמדו של משרד התיירות ותקציב משרד התיירות ובכלל מעמד התיירות.

תודה רבה.

ברור שזה יגיע עוד בחוק ההסדרים. זה לא שאני חובבת של עסקים גדולים, יש לי חיבה לבינוניים ולקטנים, אבל יש פה איזה מדרג של דג אוכל דג אוכל דג ולא נראה לי שיש איזושהי סבירות - - -

חברת הכנסת מיכל בירן, בבקשה.

את רוב האנשים פה אני מכירה, כמעט את כל הנוכחים מסביב לשולחן אני מכירה מישיבות.

מצד שני, זה לא הגיוני שמשפחת עופר גורמת נזק שלא היה נגרם באופן אחר – זאת אומרת, אני הראשונה שבעד שהמדינה תיקח אחריות על נזקים סביבתיים – אבל נזק לים המלח שלא היה נגרם באופן טבעי, זה לא קרה מנזקי טבע שאף אחד מאתנו לא שולט בהם. הנזקים נגרמים בגלל שכורים שם אשלג ואת מה שכורים בים המלח.
איזו סיבה יש שמישהו אחר, לא המדינה כמו שהיה עד עכשיו, זה לא הגיוני שהמדינה שלמה עד עכשיו את הסכום הזה, זה לא הגיוני עכשיו לגלגל את זה על המלונות ועל המועצה האזורית תמר. אני מקווה שנצליח, חבר הכנסת ברוורמן, בחוק ההסדרים כשיגיע לכאן, לתקן את הדבר הזה ולהטיל – אפילו בגן לומדים את זה – מי שמלכלך הוא מסדר, מי ששובר הוא מתקן. זה דבר מאוד-מאוד בסיסי

<(היו"ר אבישי ברוורמן, 10:32)>

המזהם משלם.

עמי אתגר, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות. בבקשה.

כבוד השר, כבוד יושב-ראש הישיבה וכל האנשים האחרים, אני מדבר בשמם של מארגני התיירות הנכנסת לישראל, שהם 124 חברות וגם חברות אחרות במזרח ירושלים, שמביאות כ-65% מהלינות בבתי המלון וכ-90% מהלינות בפריפריה: בטבריה, בנצרת ובמקומות אחרים. כ-200 אלף ימי הדרכה לפני המשבר, למורי דרך. 200 אלף ימי אוטובוסים.
כשאנחנו מדברים על Exclusive growth, אותו ביטוי שנגידת בנק ישראל השתמשה בו וצוין פה על-ידי כבוד השר ואנשים אחרים על פריפריה, העבודה הזאת מגיעה מחבילות תיירות. אני מציין בדבר הזה לא רק קבוצות, אמיר, גם תיירות של בודדים אבל תיירות של בודדים שמגיעה לכל רחבי ישראל ומעסיקה הרבה מאוד עסקים קטנים.
עם כל הכבוד למספרים, וזה ודאי דבר חשוב שאנשים מגיעים לתל אביב לדירות ואנשים מחוץ לארץ, יהודים שקנו פה דירות ונכנסים לישראל ומופיעים בסטטיסטיקה וקונים במסעדות ואוכלים קוטג', עדיין יש הבדל מאוד גדול בינה לבין התיירות שמגיעה באמצעותנו לכל הספקים בארץ בפריפריה ולכל רחבי הפריפריה.

התיירות הזאת, כשאנחנו מדברים על צוק איתן ועל שנת 2015, לפי הנתונים שיש לנו – זו תיירות שנקבעת בחלקה כחצי שנה מראש ויש לה זמן של אינקובציה של קבוצות ושל תיירים בודדים – ב-2015 הולכים לקבל תנועת תיירות פחות טובה מ-2014 שהייתה פחות טובה מ-2013. זאת המציאות. אנחנו צריכים לדעת שכל מה שקורה בירושלים - - -

מפחיד.

יש ביטולים חדשים. אני יודעת מאנשים, הביטולים ממשיכים.

אנחנו הולכים להיות בעצם בבעיה מאוד-מאוד גדולה. מה זה אומר לגבינו? זה אומר שמחזורי העסקים שלנו קטנים בצורה מאוד משמעותית, לא כמו שהיה במבצע צוק איתן לתקופה קצרה, אלא לתקופה של שנה ויותר.
כתוצאה מזה, המחזורים של כל הספקים שאנחנו עובדים איתם – אם אנחנו מביאים כמיליארד דולר, ההכנסה שלנו מתוך זה היא בערך 100 מיליון דולר - - -

אם בירושלים הנושא הזה ממשיך, אני מניח שלירושלים תהיה שנה מאוד קשה בתיירות.

גם תהיה לטבריה ותהיה לנצרת ותהיה לכל התיירות. התיירות שמגיעה בחבילות תיירות, גם בקבוצות, בעיקר בקבוצות, היא זו שמגיעה לירושלים ולגליל. אותו תייר, תיירות נהדרת, תיירות גאה שמגיעה לתל אביב, היא חשובה וטובה – שלא יובן שאני מזלזל בה חס וחלילה – אבל תרומתה למשק, לפריפריה שונה לגמרי.

התיירות הגאה בעיקר מגיעה לתל אביב.

ה- Exclusive Growthקיים בסופו של דבר דרך התנועה שמארגני התיירות הנכנסת מביאים לישראל.

מה אתה חוזה באמת, לאור ההתפתחויות האלה - - -

כמו שאף מאתנו, כנראה, לא היה נוסע לחופשה במקום שיש בו - - -

אני יכול להגיד - - -

כמו שעוזי מבין, הלוא אנשים בדרך כלל רואים דבר – אמיר הוא משווק מצוין – בצורה מאוד פשוטה: זה כמו שמישהו היה אומר: איך תסיע לחופשה בקוסובו. יכול להיות שהיה שם בסדר, אבל אחרי שראית את סרביה ושפתאום מתחילות קטטות, אתה לא רוצה להגיע, נכון?

אותנו הזהירו מנסיעה להונג קונג.

מחזורי העסקים האלה שמגיעים מאותם מקורות תנועה מחוץ לארץ, מתבטאים בפיטורי עובדים אצל אותם אנשים שהם המנוע והשיווק של מדינת ישראל. אנחנו פיטרנו מאות עובדים. אנחנו נמצאים במצב שכל המנגנונים שנבנו עד כה – אני אומר אותם מתוך הערכה להחלטת הממשלה ולדברים – במקרה הספציפי של מארגני התיירות הנכנסת, אני חושב שמה שהיה צריך לעשות זה שאת אותם מנגנונים של רשתות ביטחון שמתכננים לעתיד, היה צריך ליישם אותם בעוצה יותר גדולה על מארגני התיירות הנכנסת היום.

בהקשר הזה אני יכול להגיד שמספר תכניות עדיין תקועות בביורוקרטיה כזו או אחרת. כל התכניות להכשרת עובדים, אני יודע מניסיון ואנחנו הצגנו את הדברים בעבר: במלחמת המפרץ, בפתיחת מנהרות הכותל, באינתיפאדה השנייה, תוך 3 שבועות נפתחו חל"תים במימון וניהול שלנו.

היום אנחנו נמצאים במצב שאנחנו גומרים את חודש נובמבר, אנחנו נמצאים כבר 3 חודשים במשבר, בפועל אנשים היום מפטרים עוד אנשים. לא קיבלו פתרונות - - -

שתי שאלות יש לי אליך: מה אתה היית עושה היום אם היית על אחד משני הכיסאות, אם היית שר התיירות או המנכ"ל שלו? ברור שאם היית ראש ממשלת ישראל אז היית מפעיל יותר תקציבים והיית מורה לשר האוצר - - -

התקציב אושר.

היית מבקש יותר. אבל כרגע קיבלת חצי מיליארד שקל, מה היית עושה איתם? מה היית עושה בחצי מיליארד?

אני חושב שאנחנו צריכים, על רקע הדברים האלה שאני מציג פה, לראות שהתעשייה הזאת כפי שאלי הציג אותה ואחרים הציגו אותה, בתקופה של משבר היא צריכה לקבל את כל האמצעים לעבור את המשבר הזה.

הבנתי. אני כבר שואל אותך את השאלה - - -

גם אי אפשר לעשות את זה ב-Delay, זאת אומרת, אם תעשה פתאום הכשרות כשכבר יש עבודה, אנשים לא יוכלו - - -

השאלה שלי פשוטה מאוד – אני מצטער שיצאתי בזמן שאלי דיבר, הוא אדם שאני מכבד – אני נלחם כרגע על נושא הגז שלדעתי יש לו משמעות גם למלונאות, גם לתעשייה ואלי גם חתם על זה בהתאחדות התעשיינים, לפקח על המחיר של המונופול שלוקח פה מחירים אדירים.

אם, כפי אתה טוען, באמת המצב ב-2015 בעייתי, גם לגבי ירושלים, והמתח יגבר, אז נכנסים פה למשבר. מה צריך לעשות עכשיו עם הכספים הנוכחיים כדי לעזור, כדי שלא תהיה פה סגירה?

אלי, אני יצאתי אבל אני רואה כל מה שאני כותב: Tourist Nation, זה איך אומרים, In the Long Run we are all Dead. אבל כרגע, בטווח הקצר, מה עושים כדי שאם המצב הלא-בריא שקיים היום בישראל ובירושלים יימשך בחודשים הקרובים ותהיה לו השפעה על הכול, מה הצעדים כרגע כדי למנוע פגיעה רצינית במלונאות? מה לעשות? פתרונות.

אני יכול להשיב לשאלה ששאלת אותי 3 תשובות: אחד, קודם כל לתת את הפתרון המיידי לשמירת כוח האדם.

עמי, הוא קיים. בוא אני אגיד לך איפה אנחנו עומדים.

הנושא השני, מאחר ואנחנו מנוע של תעשיית התיירות, וכפי שתיארתי, מביאים את כל העבודה, להעצים את הסיוע למארגני התיירות הנכנסת. הנושא השלישי, להעצים את תקציבי השיווק של משרד התיירות.

כסף בשלושת הדברים האלה. אמיר, קח את כל התשובות שלו. עוד מישהו רוצה להוסיף?

יש לי - - -

גם למורי הדרך, אם אפשר, אתה יכול להתייחס. הבנתי שזה גם תקוע.

יש פה רשימה של דוברים.

כן. אני רואה שבני כפיר נרשם. איפה אתה בני? שלום, בני. בבקשה. יושב-ראש אגודת מורי הדרך.

אני רוצה להמשיך - - -

את האתגר של אתגר.

את האתגר של אתגר בצורה מאוד נחמדה וחביבה. כל המצגת שהוצגה על-ידי שר התיירות ועל ידי המנכ"ל, מכוונת אותנו לדרך חשובה מאוד, מכוונת אותנו לדברים עתידיים ואמורים לשפר ולקדם את הנושא של התיירות בישראל.

אבל אנחנו כקבוצת מורי הדרך, אנחנו בעצם האנשים שעומדים בחזית מול התיירות הנכנסת שעמי אתגר מביא לארץ והתאחדות בתי המלון עובדת איתם ביחד. אנחנו האנשים שגורמים לתייר את החוויה, אנחנו עובדים מולו. אנחנו נמצאים במצוקה מתמשכת וארוכה.

הממשלה העבירה חצי מיליארד שקל למשרד התיירות כדי לסייע לנושא, מתוכם הייתה הגדרה מאוד ברורה של תקציב מסוים שיועבר לטובת מורי הדרך. מחודש יולי ועד רגע זה והלאה, לא עובדים בכלל. אם הייתה איזושהי התעוררת מסוימת בחודש וחצי האחרון, כל זה נופל עכשיו עם האירועים שהיו גם בגליל וגם בירושלים וגם במקומות אחרים, וזה משאיר אותנו בנקודה שאנחנו יודעים מה המצב הנוכחי היום, אבל אנחנו לא רואים איזשהו שינוי במצב קדימה.
אנחנו ביקשנו, אנחנו אמרנו והצגנו את המצוקה שלנו, שהיא מצוקה עמוקה. לא קיבלנו עד לרגע הזה שקל אחד של פיצוי, אם בדרך ישירה או בדרך עקיפה. נכון, היה איזשהו הסדר חשוב מאוד של משרד התיירות מול ביטוח לאומי לגבי דמי אבטלה.

אבל הנושא של דמי אבטלה הוא נושא כללי במדינת ישראל וגם בנושא הזה היו המון בעיות. ישנם המון מורי דרך שקיבלו כסף, הורידו כסף. אם נשארו חייבים לביטוח לאומי, אז הורידו להם את החוב ונשארו בלי כסף. בקיצור, אנחנו נמצאים במצוקה כלכלית קשה ביותר.

נקודה שנייה, שאלת איזה פתרונות אפשר להציע. אני אמשיך את המשפט שעמי אמר: לשמר את החומר במקום. אם היום אין לנו עבודה ואנחנו יושבים בבית, נהיה מאושרים מאוד ללכת להשתלמויות, ללכת ולעשות דברים.

צודק.

יש לנו את הזמן לעשות את זה עכשיו. אנחנו לא רצים אחרי העבודה ואחרי הכסף. זה אמור לתת תשובה עתידית למתווה שהוצג כן על המסך קודם. יש, למשל, מצוקה גדולה מאוד בנושא הסיני. הייתה לי השבוע ישיבה - - -

בני, רק תקצר.

יש מצוקה קשה בנושא של מורי דרך דוברי רומנית ומורי דרך דוברי בולגרית. זו הזדמנות נהדרת לעשות קורסים כאלה ולקדם אותם ולשמר את האנשים. יכול להיות שגם ההשתלמויות יהיו דרך עקיפה להעביר את הכסף למורי הדרך כי אנחנו נמצאים היום במצב באמת קשה.
קיבלתי תשובה, גם מהנציגה של האוצר וגם ממשרד התיירות: רבותי, יש כסף אבל אין לנו מנגנון להעביר לכם את הכסף ואיך לפתור לכם את הבעיה. אז מה אני יכול לעשות? אני מאוד מאושר מהעניין הזה אבל המנגנון לא קיים ואני נמצא במצוקה.

אמיר, רשמת?

אני אומר אני ומתכוון ל-8,000 מורי דרך.

אתה בא לפה לפתור את הבעיות. יפה.

צפריר גדרון מעמותת "צלול". צפריר, בבקשה.

כבוד היו"ר, אני מברך על הדיון הזה. אתה הפנית את תשומת הלב לנושאים שכבוד השר צריך לפעול בהם מול הממשלה, מול השרים האחרים, לטובת הענף. כבוד השר הציג במצגת שלו סדרה של איומים ומשברים חיצוניים ופנימיים שהשפיעו על הענף.

אני רוצה להעלות נושא נוסף שאני לא יודע אם כולם מודעים לו. הוא לגמרי בידינו, בכוחנו, לטפל בו. כבוד השר היה בממשלה הקודמת שר האנרגיה, הוא בוודאי יודע, או אולי יודע, שמדינת ישראל – נכון להיום זה לא במשרד שלו וזה גם לא במשרד האנרגיה, אמנם – אבל אנחנו לא ערוכים כמו שצריך להתמודד עם דליפת נפט או כל - - -

אתה רוצה להתריע בפנינו על נושא מפרץ מקסיקו ואלסקה.

אני רוצה להזכיר משהוא אחר. באוגוסט 2013 היה באי קוסמט בתאילנד דליפה קטנה, לא כמו של אסון מקונדו, דליפה קטנה ממכלית במהלך עונת התיירות והרסה להם, מוטטה להם, את ענף התיירות. אני חושב שאנחנו צריכים ללמוד מזה.

מה המלצתך, צפריר, גם לשר התיירות ובכלל?

יש תכנית לאומית למוכנות לתגובה לזיהומים משמן. התכנית הלאומית אושרה ב-2008. היא תקועה בחסמים שונים מול משרד - - -

באחריות מי זה? המשרד להגנת הסביבה?

המשרד להגנת הסביבה. זה תקוע מול משרד האנרגיה ומול משרד הפנים.

אתה מפנה את זה, זה לא השולחן שלי פה כי כרגע נתנו את הגנת הסביבה, נדמה לי, לגברת רגב, לחברת הכנסת רגב.

אני מציג את זה מהזווית הכלכלית.

אני בטוח ששר התיירות - - -

אין היום נושא שלא קשור לכלכלה.

הלוא הכול כלכלה. תודה.

גברת גיתית הרש, החברה להגנת הטבע. לאחר מכן המנכ"ל יענה ואני אסכם.

שלום, שלום לכולם, לשר, למנכ"ל. כולם פה דיברו על הנושא הכלכלי וכמובן מגיעים תיירים – אז צריך לזכור למה הם מגיעים: הם מגיעים לערים ומגיעים לירושלים, אבל הם מגיעים גם לראות את ערכי הטבע ואת הנוף ואת היופי של ישראל.

אני חושבת שאנחנו צריכים לשים את הדגש על זה שחשוב לשמור על זה. אנחנו רואים במשרד התיירות שותף מלא למאבקים שלנו ולשיתוף פעולה אתנו לשמירה על המקומות היפים והחשובים. אני אזכיר ממש כמה דברים קצרים.

רק בקצרה. תודה.

כל הנושא של עין כרם: יש מסביבה תכניות פיתוח רבות והיא אחת מהמקומות הכי חשובים של תיירות נכנסת וגם מקומית. אם כל תכניות הפיתוח יתממשו כמו שהן, אנחנו לא נזהה את עין כרם כמו שהיא כיום.

אנחנו בחברה להגנת הטבע חושבים שצריך לקיים מבט מערכתי שלם, גדול. אני לא אומרת לא לפתח, אנחנו תמיד אומרים: פיתוח מאוזן תוך כדי שימור. לשמור על הפיתוח ולשמור על הפתוח.
נושא שני הוא הרכבת לאילת. אנחנו יודעים שהשר הביע את תמיכתו וגם עזר לנו בממשלה בנושא וגם הוועדה פה דיברה על רכבת לאילת, שאנחנו רואים בה את אחד המפגעים הכי בעייתיים העתידיים, היא הולכת לפגוע קשה בהרבה שמורות במדבר.

נושא חוף פלמחים. בכלל החופים, אבל חוף פלמחים עולה לוועדה מחוזית מרכז שוב בשבוע הבא. בעיקרון, רצו לבנות כפר נופש אבל הייתה התעוררות ציבורית גדולה מאוד כי זה אחד החופים הפתוחים האחרונים שנשארו, שמושך אליו תיירות עממית גדולה מאוד.
אנחנו קוראים לשר, למשרד, לתמוך במחאה שהייתה, להכריז על החוף כגן לאומי ושלא יתקיים במקום כפר נופש. אפשר לפתח, אבל צריך לעשות את זה בצורה מאוזנת ולאו דווקא על החופים. תודה רבה.

אני מודה לך, גברת הרש.

מר גונן, בבקשה.

עוד מילה אחת קטנה, פשוט כי שאלת שאלה. אני אומר לא ברמה של הפוליטיקה, אם כל מה שקורה יימשך לאורך זמן, אז לא תצטרך לדון פה בתיירות – תדון בכלכלה, במדינה בכל. אתה שאלת מה אפשר לעשות: השר הראה בצורה ברורה, אני פשוט חוזר כי אתה לא היית, את השיקום שלנו אחרי משברים וגם היה לנו ארנסט אנד יאנג וגם יגידו פה אנשי המחקר: אם יתעסקו עכשיו בשיווק, בתקציב שיווק, בתקציב גדול, התשובה תינתן.
אני מניח שיש המון דברים חשובים שהם לא מתאימים לתקופה הזו: תשתיות, דירוג, כל הדברים שחבל להעלות את זה עכשיו, חשובים אבל לא נכונים כרגע.

למרות הכול, שיווק, שיווק, שיווק. עדיין - - -

שיווק, שיווק. אני אומר שיווק אפקטיבי, שיווק שייצא נכון, שיווק שיהיה מקושר עם התעשייה. אתה תראה ב-2016 ואולי אפילו ב-2015 אם נעבוד מהר, שיפור של התיירות הנכנסת כי באמת היינו צריכים להיות בשנת שיא וזה היה נהדר. אפשר להגיע לזה ואני מקווה שזה יקרה.

תודה. אני מבקש עכשיו מאמיר לענות על השאלות וכמובן על השאלה של הקצאת החצי מיליארד לאור השאלות שעלו על-ידי אתגר, בני כפיר ואחרים.

קודם השר יתייחס לחברה להגנת הטבה.

כבוד השר.

לגבי עין כרם, ההנחיה לאנשי המשרד, כפי שאנחנו רואים את עין כרם, שהוא צריך להישאר כפר מבודד בחיק הטבע, כפי שהוא מופיע במקורות וששום בנייה לא תהיה סביבו כדי שלא תשבש את הדרך שבה הוא נמצא בתודעת כולם, בין שמדובר בבנייה משרדית או בין שמדובר בבנייה למגורים. הוא צריך להישאר, גם אם הוא בשטח המוניציפלי של ירושלים, עדיין עין כרם.

לקחנו לתשומת לב. הישיבה של הוועדה תהיה בשבוע הבא, אם אינני טועה. ותראי את עמדתנו שם.
הדבר השלישי, אני מבקש לסכם מבחינתי ולהודות שוב לעובדי המשרד שנמצאים כאן. המשרד נמצא בעיצומים. אני רוצה להדגיש שוב את הצורך לשפר את שכרם ותנאי העסקתם, זה לא בהכרח בעיה של השרים.

המקצוענות הממשלתית, הפקידים – אני אומר את זה בלשון של חיוב – צריכים להבין שכדי להקים את המשק הזה, צריכים המקצוענים שבמשרד לקבל שכר ראוי לעמלם ולמקצוענותם, כולל לדרג המסייע להם, לפחות לא לפגוע בהם כרגע. תודה רבה.

תודה. מר הלוי.

תודה רבה. אני אתייחס לצוק איתן. זה עלה גם בהקשר של מורי הדרך, גם של מארגני התיירות. אחד הדברים שהבנו תוך כדי המלחמה, כשישבנו אחרי שהשר העביר החלטת ממשלה על חבילת סיוע שהיינו צריכים להמליץ, הבנו שהממשלה, משרד התיירות, תעשיית התיירות, לא מוכנים לאירועים כאלה.

תעשיית התיירות היא התעשייה הפגיעה ביותר לאירועים כאלה. ראינו בגרפים שהשר הראה קודם, כל שנתיים-שלוש יש אירוע. התעשייה הזו היא הפגיעה ביותר. אני חושב שהמשימה הכי חשובה שלנו היום היא לארגן את ארגז הכלים, להיות מוכנים לתגובה כי התסכול היה גדול מאוד, כשאתה יושב עם כל נציגי הממשלה ועם הביטוח הלאומי ועם משרד הכלכלה ועם משרד המשפטים ועם משרד האוצר ואין לנו כלים. זה דבר שקורה כל-כך הרבה וכל פעם צריך להמציא את הגלגל מחדש.
לכן, כשבני מעלה פה את העניין של מורי הדרך, חברות ההיסעים, אנחנו טיפלנו כמעט בכולם. כמעט נגענו בכולם עם כל מיני שת"פים ואלתורים עם רט"ג, רשות הטבע והגנים, הגדלנו את הקרן למארגני התיירות.
חל"ת מקצועי זה דבר שקיים, אבל אני יודע שזה נשמע לא טוב, אבל היה חודש של חגים ועכשיו אנחנו עסוקים – נמצא פה איתמר כל יום – ועדת המכרזים במשרד הזה עוד לא התכנסה, פה התקנה נמצאת במשרד המשפטים. אנחנו פה כאינסטלטורים מנסים - - -

אמיר, אני עוצר אותך פה, תקשיב: מדינת ישראל, אמר בני פלד המנוח, האלוף בני פלד המנוח, היא גם לא שטייטל, היא גם לא עיירה – היא אוסף של אנשים שכל אחד רץ להיות ראש ממשלה, באמצע יש יועצים משפטיים ורגולטורים, אין צוות. מה שאתה אומר כאן זה בכל תחום שאני רואה פה. אני יושב בוועדת הכלכלה על כל הנושאים.

לכן, מדינת ישראל, אמרתי, היא מדינת עולם שלישי בביורוקרטיה והיום גם בשילוב. כואב לי שזה חוזר בכל מקום, זה אותו דבר, והבעיה היא שזה לא יהיה יותר טוב.

עשית לי טוב, חשבתי שרק אנחנו סובלים.

לא רק אתם.

עשית לי טוב.

אתה יודע את זה. לכן, מה שתעשה, תעשה כמה שאתה יכול. אני משתגע פה על החלטות, לפעמים אתה יושב פה ואתה מורט את השערות. אבל אין לי, אז אני מכה בשולחן.

אנחנו עדיין מדינה בדרך.

אנחנו עדיין מדינה בדרך, הוא אומר. אם נמשיך בדרך הזאת, אז אוי ויי זמיר.

אנחנו שמנו לנו כמטרה, השר אמר, קרן לנזקי טבע. לבנות מודל שכשיקרה משהו, אז יידעו ישר חל"ת מקצועי ויידעו שיכולים לצאת לקורסים ויהיו בדיוק את כל הפתרונות האלה.

אני בטוח שכל אחד מאתנו שניהל בחיים שלו יודע שכשאר יש בעיה צריך אחד שיהיה אחראי, רק אחד, לא ארבעה שכל אחד מפריע לשני כי כל אחד רוצה להיות שר יותר חזק. ואז, אם יש אחד, הוא לוקח צוות, מוריד את הדברים ופותר אותם.
הבעיה כאן שזה לא קיים. לכן, למרות הכול, כל אחד מאתנו – אתה, עוזי, אני – בדרכו ההרואית מנסה לפתור את הבעיות האלה. אבל עד שבישראל לא תהיה, לא רק שיטת ממשל, אלא שיבואו אנשים מבוגרים שלא כל אחד רוצה להיות כל יום ראש ממשלה ויעבדו כצוות ויתחילו לנהל פה את העסק, אנחנו נמשיך לדון כאן. אני מוכרח להגיד שזה כואב לי איך שירושלים מתנהלת כבר תקופה ארוכה, וזה לא רק הממשלה הזאת.

לכן, רק תגיד לי דבר אחד: איך אתה מחלק את החצי מיליארד שקלים?

בחלוקה של תקציב, הגדלה של תקציב השיווק, תקציב ייעודי גם לשיתוף פעולה עם מורי הדרך שכבר עובד ועשינו אתם מבצעים שכבר התחילו עוד באוגוסט. אני מזכיר שהשר הוביל את קמפיין "דווקא עכשיו חופשה בישראל", שמזער נזקים באוגוסט והוציא את עם ישראל ומנע הרבה נסיעות לחו"ל ונשארו פה בארץ ואנחנו יודעים את זה.
יש תקציב להכשרות מקצועיות, קרן הלוואות לעסקים קטנים - -

מה שאמר בני, להכשיר את האנשים עכשיו, בזמן שהם לא עובדים.

- - כולל נהגים שילמדו דברים שאפשר, כולל מורי הדרך. אלה התכניות. הכול קיים. החבילה, כמו שהשר אמר, היא מאוד גדולה ומכובדת. הבעיה היא רק לראות שאנחנו את כל השסתומים הממשלתיים מצליחים לשחרר.

אני מקווה שמשרד התיירות, להבא, ונקווה שזה לא יקרה, יהיה עם רמה כזו של מוכנות מול משרדי הממשלה, שכאשר קורה אירוע, מוציאים את הארגז ומתחילים לפעול אתו ולא מתחילים להמציא אותו תוך כדי לחימה.

תכין את זה, במידה ולא תהיה בתפקיד אחרי הבחירות ב-2015, למנכ"ל הבא.
רבותי, אני מודה לכבוד השר והמנכ"ל. לחבר הכנסת סוויד, לכל מי שנמצא כאן. אני, עוזי, אמרתי לך: אנחנו חיילים שלכם, ניתן לכם את כל הגיבוי. יש לי בקשה פורמלית אחת, גם שלך אלי, אנחנו רק מבקשים מכם שתעבירו לוועדה מכתב, מידע ונתונים לגבי חלוקת התקציב. אנו רוצים לראות את זה בכתב ולפקח על זה.

תודה רבה. בהצלחה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>