PAGE
38
ועדת הכלכלה
25/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 392>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ג' בכסלו התשע"ה (25 בנובמבר 2014), שעה 12:00

<הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 112), התשע"ד-2013 (מ/826)>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
חנא סוייד

מיכל רוזין

תמר זנדברג

אורי מקלב

>
סגנית שר התחבורה והבטיחות בדרכים ציפי חוטובלי
עו"ד חוה ראובני - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ציון מזרחי - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד יפעת רווה - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד חיים אמיגה - יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ שרית פיליפסון - רמ"ח תביעות, אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

פקד רוית הופמן - קינת מדור תביעות, אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

ד"ר שלמה אלמוג - חוקר בכיר בטוקסיקולוגיה, בית החולים תל השומר, משרד הבריאות

מוחמד סרואן - מנהל תחום בחטיבת מזכירויות, הנהלת בתי-המשפט

עו"ד חלי ברכה - הלשכה המשפטית, הנהלת בתי-המשפט

מרב רפאלי - מנהלת תחום חקיקה, פניות הציבור וכנסת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עמי רוטמן - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עו"ד אתי כהנא - הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

ד"ר נטלי כץ - מנהלת אגף דרכים והסדרי תנועה, רכבת ישראל

עו"ד שלמה ששון רייך - משנה ליועץ המשפטי, רכבת ישראל

יהודה בר אור - יו"ר ארגון הגג של נהגי ובעלי המוניות

חיים קודזידלו - קצין בטיחות, חברת דן, מפעילי התחבורה הציבורית

מוטי אלמוג - קצין בטיחות בתעבורה, חברת דן, מפעילי התחבורה הציבורית

עו"ד שי ישעיהו גלעד - יו"ר ועדת התעבורה, לשכת עורכי הדין

עו"ד יוסף (יוסי) יעקבי - לשכת עורכי הדין

עו"ד יהונתן (יוני) שניאור - לשכת עורכי הדין

ד"ר יעקב אדלר - חבר הנהלה, אנשים באדום, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

אהוד שפירא - מנכ"ל פורום פעולה, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

ארז המזרחי - אזרח שפנה לוועדה בנושא

יאיר נתיב - אזרח שפנה לוועדה ועוסק בנושא

חובב ינאי - רכז משקיפים, המשמר החברתי

דרור מרדו - משקיף, המשמר החברתי

אתי בנדלר
אביטל סומפולינסקי

יעל לדרמן (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
<הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 112), התשע"ד-2013 (מ/826)>

רבותי, חבר הכנסת סוייד, כל מכובדי. אנחנו רוצים להתקדם. המשנה ליועץ המשפטי לכנסת עו"ד בנדלר, עו"ד סומפולינסקי, מנהלת הוועדה לאה ורון, מכובדי כולם. עו"ד בנדלר, אנחנו מתקדמים להקראה?

כן. הסתיים שלב ההערות הכלליות, אלא אם כן יש מישהו שעדיין לא דיבר. נשמעו הרבה מאוד הערות.

אני חושב שדיברו כולם. עו"ד ראובני, את מתחילה?

כן. תודה, אדוני.

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 112), התשע"ד–2013

"תיקון סעיף 1
1.
בפקודת התעבורה‏ (להלן – הפקודה), בסעיף 1 –"

אני מציעה שתקראי הגדרה-הגדרה, נשמע הסבר, נשמע הערות והיושב-ראש יחליט אם לאשר.

"(1)
בהגדרה "בעל", בפסקה (4), בסופה יבוא "שנרשמו ברישיון הרכב";"


בהגדרה "בעל", לצורך בעלות על רכב בפקודת התעבורה יש ארבע חלופות שוות במשקלן. זה לא שיש אחת שהיא ברירת מחדל או משהו כזה. אחת מהן היא לעניין רכב הרשום על שם קטין או חסוי, אז ההורה או האפוטרופוס שמונה לבגיר חסוי הוא אחת החלופות של בעל רכב.

אנחנו רוצים לקדם מצב שבו כאשר רכב רשום על שם קטין – ויש כלי רכב שרשומים על שם קטינים – דוחות יישלחו ישירות על שם ההורה או האפוטרופוס ולא על שם הקטין מכיוון שאז אין עניין לאף אחד לבצע הסבה של הדוחות. זה יכול בפוטנציה להפוך למסלול התחמקות מהרשעות, מרישומי עבירות תעבורה, מנקודות, גם אם הקנס משולם בסופו של דבר.

לכן אנחנו רוצים להוסיף לחלופה הזאת "שנרשמו ברישיון הרכב", והם רשומים כמעט תמיד. בדקתי עם אנשי המחשוב אצלנו.

מה קורה אם הם לא נרשמו? לא "שנרשמו" אלא "אם נרשמו".

אני מבינה שזה צריך להיות "שנרשמו", כך שאפשר יהיה לשלוח דוחות על שמם. אבל זה רק כאשר הם רשומים. אנחנו לא מטילים על המשטרה וכיוצא בזה – יש תיקונים עקיפים בסוף הצעת החוק שמתייחסים לכבישי האגרה אבל כרגע אנחנו מדברים בתוך פקודת התעבורה. אנחנו לא רוצים להטיל על המשטרה את האחריות לברר מי האפוטרופוס, האם בכלל יש אפוטרופוס. אם כתוב ברישיון הרכב הורה או אפוטרופוס הדוח יישלח אליו. אם לא כתוב, נשארות החלופות.

חלק כאלה וחלק כאלה?

הכלל הוא שרשום. רכב לא יכול אצלנו במערכות- - -

סגנית השר חוטובלי, אצלנו עובדים במרץ עד שאפילו לא חיכינו לך כי חשבנו שהעבודה יותר חשובה מהנוכחות שלך בפתיחה, אבל עכשיו כשהצטרפת את מוסיפה לנו כוח ומרץ.

גם כיום יש לנו 4 חלופות שבעצם לרשויות יש בחירה ביניהן. בפועל ברירת המחדל היא הבעל הרשום, לפי זה זה עובד. אני רוצה להביא למצב שכאשר יש לנו רישום של אפוטרופוס במקרה של קטין או חסוי ברירת המחדל תהיה האפוטרופוס. בשביל זה צריך שיירשם ברישיון הרכב. החלופה הזאת תופסת רק כאשר רשום ברישיון הרכב מי הוא אותו האפוטרופוס.

זה לא מה שכתוב כאן. אם את כותבת "שנרשמו" ולא "אם נרשמו", ייצא שאם האפוטרופוס לא נרשם אזי זה הקטין.

שיהיה הקטין, אבל אז גם לא ישלחו לו, יישאר המצב הקיים. הקטין ממשיך להיות בעל הרכב כי לפי חוק הכשרות- - -

סליחה, תקראי שוב. לא ברור בכלל מי ייחשב אז כבעל. אם את כותבת "לעניין רכב הרשום על שם קטין או חסוי לפי מהותו בחוק ... הורה או מי שמונה אפוטרופסו, לפי העניין, שנרשמו", מה קורה אם לא נרשם, אם ההורה או האפוטרופוס לא נרשם? אז בכלל לא ברור. אז יהיה הבעל הרשום ברישיון הרכב, שזה הקטין.

נכון. אני לא רוצה לשלול את זכותו לפי חוק הכשרות להיות בעל הנכס. אני רק רוצה לתת כלי למשטרה להמציא דוחות לאפוטרופוס על שם האפוטרופוס. כאשר רשום – שישלחו אליו. ברגע שיהיה להם הנתון הזה, שהוא תקף ומחייב חוקית, הם יוכלו לעשות בו שימוש.

אתי בנדלר, את מוותרת במקרה הזה לחוה ראובני?

כן, אם זה מה שהם רוצים.

אדוני, אם אין הערות לאף אחד אני מציעה שתעמיד את זה להצבעה.

אנחנו מאשרים את פסקה (1).

"(2)
בהגדרה "רכב", במקום "שר התחבורה" יבוא "השר";"


נראה לאורך ההצעה הזאת בהרבה מאוד מקרים תיקוני נוסח. מכיוון שפקודת התעבורה עברה עד היום 110 תיקונים בערך יש כל-כך הרבה אי-התאמות ניסוחיות. חלק מהן אנחנו לפחות מנסים ליישר פה. אז קודם כול אנחנו רוצים להגדיר, בין היתר את האזכורים של שר התחבורה, של חוק העונשין, של פקודת הביטוח. יהיו הרבה סעיפים מן הסוג הזה. נגדיר "שר" בצורה מסודרת ובכל מקום שכתוב "שר התחבורה" בכל מיני וריאציות יהיה כתוב "השר".

אני מעלה להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה 1(2), נתקבלה.

אושר.

"(3)
בהגדרה "עבירת תעבורה", בסופה יבוא "ועבירה לפי סעיף 2 לפקודת הביטוח";"


הגדרת "עבירת תעבורה" כיום כוללת עבירות לפי הפקודה, עבירות לפי התקנות ועבירות לפי חוקי-עזר שהותקנו לפי הפקודה. אנחנו מבקשים להוסיף לזה גם את העבירה לפי סעיף 2 לפקודת הביטוח, שזה עבירה של נסיעה ברכב שאין לו ביטוח חובה, זאת על מנת שאפשר יהיה לעשות את זה כעבירת קנס.

אני מעלה להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה 1(3), נתקבלה.

אושר.

"(4)

""עובר דרך" – המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה, לרכיבה או לכל מטרה אחרת";"


זאת ההגדרה שקיימת היום בתקנות התעבורה, אבל מכיוון שבהמשך אנחנו נראה סעיף שמפנה ל"עובר דרך", הסעיף שעוסק בעבירה של חציית מסילות, אז אנחנו מבקשים להעביר את ההגדרה לכאן.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה 1(4), נתקבלה.

אושר.

חבר הכנסת אורי מקלב מצביע במקום חבר הכנסת יעקב אשר.

למה לא קוראים ברצף?

כל יתר ההגדרות הן תיקונים טכניים.

עכשיו תמשיכי ברצף, לפי דרך מקלב. אני חוזר ומציין שחבר הכנסת מקלב הוא ממשפחתו של ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל מרדכי מקלף. גם בני משפחתי וגם בני משפחתו היו במוצא בקרבות.

המוצא שלנו משותף.

יתר ההגדרות הן תיקונים טכניים מן הסוג שהסברתי לגבי פסקה (2). אקרא ברצף.



"(5)
בהגדרות "ערובה" ו"פוליסה", במקום "פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל–1970" יבוא "פקודת הביטוח";



(6)
בהגדרה "מפקח על התעבורה", במקום "שר התחבורה" יבוא "השר";




(7)
בהגדרה "תעודת ביטוח" ו"תעודת ערובה"", במקום "פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל–1970" יבוא "פקודת הביטוח";



(8)
אחרי ההגדרה ""תעודת ביטוח" ו"תעודת ערובה"" יבוא:




""חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏;




"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977‏;




"פקודת הביטוח" – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל–1970‏;




"השר" – שר התחבורה והבטיחות בדרכים."

אני מעלה להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – אין

נמנעים – אין

פסקאות (5)-(8) בסעיף 1, נתקבלו.

אושר. ברוכה הבאה חברת הכנסת רוזין.

"תיקון סעיפים 3, 4 ו-12
2.
בסעיפים 3(א1), 4(א) ו-12 לפקודה, במקום "שר התחבורה" יבוא "השר"."


אותו עניין טכני שהסברנו קודם.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2, נתקבל.

סעיף 2 אושר.

"תיקון סעיף 12א
3.
בסעיף 12א(ב)(2) לפקודה, המילים "[נוסח משולב], התשמ"ב–1982" – יימחקו."

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3, נתקבל.

סעיף 3 אושר.

"תיקון סעיפים 13, 14א, 14ב, 14ד, 14ה, 16א, 16ב, 18 ו-19
4.
בסעיפים 13, 14א(א), 14ב(ב) ו-(ג), 14ד(ב), 14ה(א)(2), (ג) ו-(ד), 16א(ב), 16ב(ב), 18 ו-19 לפקודה, במקום "שר התחבורה" יבוא "השר"."

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 4, נתקבל.

סעיף 4 אושר.

"תיקון סעיף 25
5.
בסעיף 25(א) לפקודה –



(1)
בפסקה (2), במקום "סעיפים 2, 17" יבוא "סעיפים 17" ובמקום "לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל–1970" יבוא "לפקודת הביטוח";



(2)
אחרי פסקה (3) יבוא:




"(3א)
עבירות על חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996, ועל הצווים שניתנו לפיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב";"



(3)
בפסקה (6), המילים "התשל"ז–1977" – יימחקו."


כאן פסקה (2) היא עניין של מהות. אנחנו מבקשים להוסיף לסמכות בית-המשפט לתעבורה את השפיטה על עבירות של הפרות של צווי פיקוח בתחום התחבורה והרכב. שלחתי, לבקשת היועצת המשפטית, פירוט של הצווים. יש צווי פיקוח על מחירי הנסיעה באוטובוסים ובמוניות, על שירות למבחן נהיגה ברכב פרטי.

במה זה מתבטא לגבי המוניות והאוטובוסים?

זה יהיה בסמכות בית-המשפט לתעבורה.

זה יהיה בסמכות בית-המשפט. למעשה גם היום בעקיפין זה נמצא בסמכותם כי מעבירים דרך סעיף אחר. במידה רבה מנסים גם פה לעשות סדר, אבל יש צווים שייכנסו לשם עכשיו לראשונה. יש צו פיקוח על מחיר מבחן הכשירות השנתי, יש צו פיקוח על מחיר קורסי החובה. צווי הפיקוח האלה כולם בתחום הרכב. העמדה לדין על הפרתם תהיה בסמכות בית-המשפט לתעבורה ולא בית-משפט שלום.

אנחנו מעלים להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 5, נתקבל.

סעיף 5 אושר.

"תיקון סעיף 27
6.

בסעיף 27(ג) לפקודה, המילים "התשל"ז–1977" – יימחקו."

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6, נתקבל.

סעיף 6 אושר.

"תיקון סעיף 27א
7.

בסעיף 27א לפקודה –



(1)
בסעיף קטן (א), בסיפה, במקום הקטע החל במילים "של הסרט" עד המילים "שהובא למצלמה" יבוא "של הצילום שנשמר בסרט, וכי מרגע ביצוע הצילום";



(2)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:





"(ב1)
בסעיף זה, "סרט" – לרבות קלטת, דיסקט, תקליטור, שבב או כל אמצעי אחר שנועד לאחסון של מידע חזותי, מידע מילולי, מידע מספרי או מידע אחר, המופק ממצלמה.""


סעיף 27א לפקודה מסדיר את הקבילוּת של תמונות ממצלמות אכיפה. היום הסעיף מנוסח לפי טכנולוגיה אנכרוניסטית, שבין השאר מחייבת ששוטר יעלה על סולם ומדובר על סרט שמכניסים למצלמה ומוציאים ממנה. הטכנולוגיה הזאת כבר עברה מן העולם, המצלמות האלה כבר לא בשימוש. אנחנו רוצים שחזקת האמינות לא תדבר על הסרט אלא על הצילום. השינוי נועד ליצור מצב שבו חזקת הקבילוּת, השורה התחתונה היא שהצילום יהיה העתק אמין של הצילום שנשמר בסרט, והגדרת "סרט" היא כבר הגדרה מרחיבה שכוללת את כל הטכנולוגיות הדיגיטליות.

בעצם הצילום היום ממצלמות נעשה ישירות למרכז שלכם? כלומר, המצלמות פועלות והחומר נשמר במחשב לא של העמוד אלא בתוך המרכז שלכם, שמשם מנפיקים את הדוחות?

המשטרה כמובן תפרט מכיוון שהיא מנהלת את זה, אבל אלה מצלמות שמשדרות.

זו ההגדרה שלך. אני מבין שבמקרה הזה יש שם רק מצלמה. במצלמה היום החומר נשמר או שהצילום עובר למרכז?

הצילום עובר ל-א'3, כל הנתונים וכל הצילומים. הם ממוקמים פה בהר חוצבים. א'3 זה מצלמת אכיפה אלקטרונית אוטומטית ולכן קוראים לה א'3 כי יש פה שלוש אותיות אל"ף.

אתם יודעים שהסעיף הזה לא עוסק רק במצלמות הללו. הוא עוסק בכל צילום שרוצים להגיש לבית-משפט בידי המשטרה, כולל מצלמות שמתקינים היום בניידות שמצלמות את כל הנסיעה, וכולל מצלמות בניידות שמצלמות מהירות ועבירות אחרות, ומצלמות קסדה של השוטרים האופנועים.

קל וחומר. בסך הכול זה הגדרה.

זאת היתה השאלה שלך, אם זה נגמר בעמוד. אז זה לא רק עמוד, וזה לא נשמר באותו מקום.

זה רק אומר שזה לא בצורת סרט אלא בצורת דיסק או משהו כזה. ההגדרה צריכה להשתנות לפי זה. אנחנו עוסקים כרגע רק בהגדרות.

חזקת הקבילוּת, אנחנו עוברים להסב אותה. היום היא מנוסחת כחלה על סרט ואנחנו מבקשים להסב אותה על הצילום עצמו. ברור שהצילום עדיין חייב להמשיך לעמוד בכל התנאים שנקובים בסעיף בפקודה, שקובע מה הנתונים שצריכים להיכלל בו ושצריך להוכיח שהוא העתק אמין ושלא נעשתה בו שום פעולה של התערבות. התנאים המהותיים לקבילוּת קיימים.

רק הערתי לשאלה, שזה לא רק מצלמה.

למה לא לקרוא לזה צילום? למה ממשיכים לקרוא לזה סרט? כי סרט זה משהו ספציפי ואז צריך כאילו לפרש פה "לרבות ...". למה פשוט לא לדבר על הצילום? צילום זה בכל אופני האלקטרוניקה השונים. לצורך ייעול של הניסוח.

אנחנו כותבים על הצילום שנשמר. יכולנו להגיד "צילום שנשמר". ניסינו לשנות כמה שפחות כדי שלא נחייב שינוי בתקנות שנובעות מזה, כי אז זה מסכל את התיקון עד שיהיה תיקון של התקנות. בדרך כלל אנחנו משתדלים כמה שפחות לשנות. אז הגדרנו את המונח "סרט" באופן דיגיטלי רחב.

אבל אם את כבר משנה אז המילה "סרט" כבר לא רלוונטית.

ברוב המקרים לא. יש איזו מדיה ששומרת. המדיה הזו היא כבר לא הפילם של פעם אבל עדיין יש איזו פלטפורמה של צילום שנשמרת.

יש צילום שנשמר.

על איזושהי פלטפורמה. המילה "סרט" כבר מוצבת עכשיו על הפלטפורמה ששומרת את החומר.

זה סמנטי, אבל נראה לי שאם כבר משנים חוק כדאי לתקן.

היתה לי הערה ועו"ד חוה ראובני כבר תגיד את התשובה.

בעבודת ההכנה שעשינו לקראת הדיון הזה העירה גברת בנדלר שכתוב בסעיף כפי שקיים היום שאחד הדברים שצריך להוכיח כדי שזה יהיה קביל הוא שעד ההגשה לבית-המשפט "לא נעשתה בו שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו". העירה גברת בנדלר שאולי בצילום עצמו לא נעשתה כל פעולה אבל אולי היתה איזו תקלה במערכת הממוחשבת – וירוס, תקלה, חדירה או משהו כזה – שדרשה תיקון. לא נגעו בצילום אבל התערבו במחשב. לאור זאת הסכמנו להשמיט את המילה "בו". כלומר, עד שהוגש לבית-המשפט "לא נעשתה שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו".

זה תיקון בנדלר שמוגש על-ידי ראובני ומקובל על כולם. אם כך, אני מעלה את הסעיף להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 7, נתקבל.

הסעיף אושר.

לאדוני יש הערה? בבקשה.

כל הרעיון הזה כמובן ברור ורצוי ומחויב המציאות, אבל כל זה צריך להיות נתון לדבר אחד. כדי שכל זה יתאפשר המשטרה צריכה לעמוד בתקני "איזו" (ISO) של אבטחת מידע. השאלה אם היא מוסמכת לתקן הזה. אם לא אז לדעתי אי אפשר יהיה להכניס את זה לפני הסמכה לאבטחת מידע, כי יש תקנים בינלאומיים בנושא הזה.

ניצב משנה פיליפסון, מה את אומרת?

למצלמות א'3 יש תו תקן ומכון התקנים מאשר אותן.

לפי תקן אבטחת מידע?

כן, לפי כל התקנים של מכון התקנים. בין היתר ה"איזו" שם כולל גם תקני אבטחת מידע.

יש לזה תקן בינלאומי מאוד מוגדר, לאבטחת מידע במחשוב.

נכון.

בדוק מה שאת אומרת?

מה החשש, מר אלמוג?

אולי הוא חושש שאנחנו נשנה את הסרטים.

לא אתם. שמישהו מבחוץ יעשה את זה. מישהו מבחוץ ייכנס אל תוך סרט הצילום.

לא ניתן, דרך אגב.

הוא שואל למה לא ניתן לשנות, האם בגלל אבטחת מידע שלכם או בגלל "איזו".

אם זה מחשוב – זה אפשרי.

לא ניתן בגלל כל האמצעים שננקטו בטרם הותקנו מערכות הצילום. אלה מערכות שמותקנות גם מתחת לאספלט בנסיעה בכביש וגם- - -

לא צריך להיכנס למחשב. בענן אפשר להתערב.

ברור, הרי הכול בענן. זה לא משכנע.

וזה לא רק מצלמות א'3.

זה לא רק מצלמות. כל דבר. אגיד לך מאין אני מביא את זה. בזמנו כאשר דיברנו על ה"ינשוף"- - -

ד"ר אלמוג, מכיוון שאנחנו דנים בוועדה גם בתחבורה וגם בגז, הכול אצלי על הגדֵרות כי אני עושה את הכול באמונה, כי כל המשחקים הפוליטיים היום, שחוטובלי כבר כמעט העבירה את הר הבית וכל זה, זה מפריע לי. אני רוצה לגמור פה כי הבחירות כבר מתחילות. לכן חשוב לי שכל אחד יקצר בדבריו, יגיד את הנקודה. נכון, סגנית השר חוטובלי? כדי שאוכל לגמור את זה, ואז היא תגיד: ברוורמן עזר לי, אני לא מעבירה את הר הבית...

יש לך שאיפה לסיים את כל החוק היום?

אני מבקשת לא להתייחס להערות הפוליטיות האלה. אנחנו כאן למען נהגי ישראל.

אלה הערות שנאמרות באהבה. זה נאמר בחוש הומור. בבקשה ד"ר אלמוג, בקצרה.

אמרתי את עמדתי. אני חושב שהדבר הזה אפשר יהיה להתקין אותו וליישם אותו רק אחרי שלמשטרה תהיה תלויה תעודה על הקיר של הסמכה לפי "איזו" של אבטחת מידע, שהוא "איזו" בינלאומי. אני יודע שלמשל ב"ינשוף" בזמנו התעסקנו האם אפשר להעביר "דאטא" מה"ינשוף" לאיזה מרכז במקום להתחיל להתעסק עם כל מכשיר בנפרד, זאת היתה אחת הבעיות המהותיות שעלתה אצלנו, וכתוצאה מכך לא הכנסנו את זה לתקן.

מעניין. ד"ר אלמוג, כהרגלך אתה שואל שאלות והערות מניסיונך כי רב.

כדאי שתבדקו את זה.

ניצב משנה פיליפסון, מה את ממליצה?

פשוט צריך לקרוא את הסעיף.

בהקשר הזה אני רוצה לומר, אני לא זוכרת אם זה היה בכנסת הקודמת או בכנסת שלפני הכנסת הקודמת, רצו לתקן כמדומני את הסעיף הזה ולהקנות חזקת אמינות למכשירי אכיפה. אנחנו בוועדה התנגדנו מאוד להצעה הזאת כי אמרנו שהם יואילו ליצור את חזקת האמינות על-ידי הוכחה שהתקיימו כל התנאים המוקדמים כדי להקנות למכשירי האכיפה חזקת אמינות. למשל כמו עמידה בכל התקנים המחייבים.

חייב להיות פיקוח חיצוני על זה כדי שזה יהיה אמין.

הצעת החוק ההיא לא התקבלה. הסעיף הזה מדבר על קבילוּת, לא על חזקת אמינות. את חזקת האמינות צריך להוכיח בבית-המשפט.

זו בדיוק התשובה. כתוב "ובלבד שיוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין" ושר המשפטים יכול גם לקבוע בתקנות, אם הוא רוצה, את כל האמצעים הרלוונטיים.

לכן ההערה שלך נכונה, אבל היא פחות רלוונטית לכאן.

ד"ר אלמוג, המצלמות האלה על המדוכה כבר משנת 2003. אנחנו נמצאים היום בשנת 2014.

זה לא קשור למצלמות אלא ל"דאטא בייס". מטפלים ב"דאטא בייס" על-פי איזו תקינה מוגדרת בעולם.

רבותי, הערה מעניינת. אני רוצה להתקדם. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 7, נתקבל.

הסעיף אושר, עם התיקון של עו"ד בנדלר, של מחיקת המילה "בו".

"ביטול סעיף 28
8.
סעיף 28 לפקודה – בטל."


סעיף 28 נותן סמכות מעצר בלי צו של נהגים שעוברים עבירות תעבורה, שאינם מזדהים ומציגים רישיונות. זה עומד בסתירה, זה הרבה-הרבה יותר מחמיר מהסדרי המעצר והעיכוב בחוק סדר הדין הפלילי (מעצרים) ואנחנו מבקשים לבטל את הסעיף, וגם על נהגים ועבירות תעבורה והזדהות של נהגים.

קיבלתי. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 8, נתקבל.

הסעיף אושר.

"תיקון סעיף 29
9.
בסעיף 29 –



(1)
בסעיף קטן (א), המילים "התשכ"ה–1965" – יימחקו;



(2)
בסעיף קטן (ב), במקום "ושר התחבורה" יבוא "והשר"."


זה אותם התיקונים הטכניים שדובר עליהם.

מאוד רלוונטי לדיון שלנו. זו כותרת ראשית ב"ווינט" עכשיו.

ממש מדהים. אני קוראת: "האכיפה לא עובדת. זינוק קיצוני בדוחות. עלייה חדה בהרוגים."

מפריעים לי עכשיו. מכיוון שהפריעו, אני מאמין בשקיפות. חברת הכנסת רוזין הפריעה למהלך הדיון ובתור נזיפה בה אני חולק את האינפורמציה הזאת עם כולם. באתר "ווינט" נכתב "האכיפה לא עובדת. זינוק קיצוני בדוחות. עלייה חדה בהרוגים".

אסבר את האוזן. קודם כול, מדובר על תל-אביב בלבד, זה לא בכלל הארץ.

זה לא לעניין שאתה תהפוך את הדיון ל- - -

למה? אנחנו לא אנשים טכניים שרק עוברים על סעיפי הצעת חוק. יש לנו התייחסות חברתית כוללת. אנחנו צריכים לדעת את העובדות. אני חושבת שזה חשוב. חוץ מזה, אנשי משרד התחבורה פה וכדאי שיידעו להגיב מייד.

רבותי, אנחנו נמצאים פה לא רק כדי להרים ידיים ולהצביע על סעיפים אלא מדברים גם על תוכן. מכיוון שמיכל רוזין נתנה לנו פה אינפורמציה, אני חולק אותה אתכם, ותיכף נמשיך בענייננו. "משטרת ישראל עומדת להפעיל עשרות מצלמות מהירות נוספות אך מתעלמת מנתון מפתיע וחד-משמעי: למרות עלייה חדה בהיקף האכיפה בתל-אביב מספר התאונות עולה באופן ניכר. סטטיסטיקה מטרידה. מספר דוחות המהירות בתל-אביב זינק בלא פחות מ-4,700 אחוז, ובמקביל הוכפל מספר התאונות הקטלניות וההרוגים פי שישה". מעניין.

רבותי, אני חוזר לדיון. נעזוב את זה כרגע ונמשיך הלאה.

רק תזכירו לי לתת לכם את הנתונים הארציים אחר-כך, אשמח מאוד.

אנחנו נשמח. אנחנו לא "חותמת גומי".

עו"ד פיליפסון, אתן לך את הבמה עוד מעט. בינתיים בואו נתקדם קצת. כשמיכל רוזין זורקת פצצה אנחנו חולקים את הרסיסים עם כולם.

מי בעד הסעיף? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 9, נתקבל.

סעיף 9 אושר.

"תיקון סעיף 30
10.
בסעיף 30 לפקודה –



(1)
בסעיף קטן (א), המילים "[נוסח משולב], התשמ"ב–1982" – יימחקו;



(2)
בסעיף קטן (ב), במקום "שר התחבורה" יבוא "השר"."

אין פה רבותא גדולה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 10, נתקבל.

סעיף 10 אושר.

"תיקון סעיף 34
11.
בסעיף 34 לפקודה, במקום "שר התחבורה" יבוא "השר"."

בסדר. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 11, נתקבל.

סעיף 11 אושר.

"תיקון סעיף 35
12.
בסעיף 35 לפקודה, המילים "התשל"ז–1977" – יימחקו, ובמקום "שר התחבורה" יבוא "השר"."

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 12, נתקבל.

סעיף 12 אושר.

בשעה טובה אנחנו מגיעים לסעיף מהותי. עכשיו מתחילים.

"הוספת סעיף 38א
13.
אחרי סעיף 38 לפקודה יבוא:



"פסילת מינימום שישה חודשים
38א.
הורשע אדם –








(1)
בעבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הראשונה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש;








(2)
בעבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השנייה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש;







דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משישה חודשים; ואולם רשאי בית משפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.""

הסבר מפורט.

באילו עבירות מדובר?

יש לנו עבירות שאנחנו רואים אותן בחומרה יחסית גבוהה יותר ובהתאם נותנים בצדן עונשי מינימום.

עונשי המינימום הם 6 חודשים.

קיים כבר היום עונש מינימום של חודשיים ושל 3 חודשים בסעיפים אחרים שקיימים כבר. אנחנו רוצים להוסיף מדרגה נוספת של 6 חודשים.

העבירות המפורטות בתוספת הראשונה, עצם הביצוע שלהן, לפי סעיף 38, גורר אחריו עונש מינימום של חודשיים פסילה, אם אני לא טועה.

עו"ד ראובני, תאמרי לחברי הכנסת מה העבירה, מה פסילת המינימום הקיימת ומה מוצע לגביה ואז חברי הכנסת יוכלו להבין במה מדובר.

אני מנסה להסתכל על כל הספרים בבת אחת.

חבל שזה לא הוכן קודם. מה שמעניין אותנו חברי הכנסת זה פשוט להבין את שיווי המשקל הנוכחי, מה העבירה, המצב הקיים והמצב המוצע. זה הכול. מטריצה פשוטה מאוד.

זה מוכן.

במקרה הכינותי מראש.

אתם רוצים למסור את זה לחברי הכנסת, שיהיה להם מול העיניים?

העברנו לכם את זה במייל. העברתי את זה במייל גם לייעוץ המשפטי וגם לוועדה, מזמן כבר.

נוכל להדפיס ולתת לחברי הכנסת.

העברתי נוסח משולב.

אני לא מדברת על הנוסח המשולב. אני מדברת על מהות העבירה, לדעת מה הענישה.

אבל בתוך הנוסח המשולב- - -

הנוסח המשולב לא הועבר אלינו לוועדה.

אני שלחתי.

תקשיבי, אנחנו לא מדבר על זה. לא אתווכח אם שלחתם או לא שלחתם. חוה ראובני, בבקשה.

עבירות התוספת הראשונה, שתיכף אפרט מה הן, עצם הביצוע שלהן מצריך עונש מינימום של שלושה חודשי פסילה. העבירות הן: עבירה לפי סעיף 10 לפקודה, שזה נהיגת בלתי מורשה, לא אדם שהרישיון שלו פג תוקפו אלא נהג שמעולם לא היה לו רישיון; עבירות של נהיגה בלי מלווה; עבירה לפי סעיף 62(7), שזה פגע וברח, הסתלקות ממקום תאונה.

מה היא העבירה לפי סעיף 10?

נהיגת נהג בלתי מורשה, נטול רישיון נהיגה.

עבירה לפי סעיף 12(א)(1), (ב) ו-(ג) – המספור השתנה בינתיים- - -

תאמרי עכשיו רק את התוכן, בלי סעיפים.

נהיגת נהג חדש בלי מלווה בתקופת חובת הליווי.

עבירה לפי סעיף 62(7) היא אי עצירת רכב במקום של תאונה.

ואי מסירת שֵם, אי מסירת פרטים.

זה לא רק פרטים. זה אחת הווריאציות.

אני רוצה שתסבירי לא רק לעו"ד פיליפסון אלא לנו, שאנחנו נבין על מה אנחנו מצביעים.

אני יכולה לקרוא לכם את העבירה: "בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם ואינו מגלה כשנדרש לכך שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב".

אז גם לא עוצר.

גם לא עוצר וגם לא מוסר פרטים.

לא מגיש עזרה.

הסעיף שנוגע לעזרה מופיע במקום אחר.

אומר לך את האמת, אני רוצה לשמוע בלשון בני אדם. אם הייתם נותנים לי טבלה, לא של משפטנים אלא של אנשים שלא מבינים במשפט, ואומרים לי דבר פשוט מאוד: אדם לא עוצר, ביקשו ממנו פרטים – זאת עבירה. לא את הנוסח המשפטי. לא ברור לי עכשיו אם העבירה היא שהוא לא עוצר, שלא הגיש עזרה או דברים אחרים.

הוא לא עוצר ולא מוסר פרטים. עזרה זה בסעיף אחר.

עבירה לפי סעיף 12(א)(2).

זה חובת ליווי שלנהג חדש.

מה זה אומר?

הוא חייב לעצור?

כשהרכב של אדם גרם לתאונה, בוודאי.

אה, הוא גורם התאונה. הבנתי.

זה לא אדם שאשם בתאונה. זה רק אם עצרו את הרכב שלו שם.

הוא מעורב בתאונה.

לא, זה לא מה שכתוב בסעיף.

זה "בגלל מציאות הרכב בדרך".

הוא לא חייב להיות מעורב בתאונה.

אם הוא לא מעורב למה הוא חייב לעצור?

אני לא מבין. אני מבקש קודם כול דוגמאות ולא את המשפטנות ואת הסעיפים. נניח שיש לי רכב והרכב שלי נמצא שם ופתאום בר אור בא בכל הכוח, "דפק" רכב אחר, קרה משהו והרכב שלי גם נפגע שם. מה הסיפור?

גם אם אתה לא נפגע בעצמך.

שניכם חייבים בעצירה במקום ובהחלפת פרטים.

למה? ואם הוא עומד שם בלי שום סיבה?

ואם לא אז פוסלים לו את הרישיון ל-6 חודשים?

אבל הרכב שלי סתם נמצא שם.

אבל זה בגלל הימצאותו שם. אם הוא מורשע בזה- - -

אם הוא הורשע במה?

בזה שהוא הסתלק, בזה שהוא לא מסר פרטים.

אני אעצור על-ידך עם מונית ואדבר אתך, ובדיוק אז יבוא רכב ויעשה תאונה אתי. אתה מוכרח לעמוד שם, לפי מה שהיא אומרת, ולמסור פרטים, אפילו שרק דיברת אתי דרך החלון ושאלת אותי מה נשמע.

סליחה רבותי, הבעיה שלנו היא לא המשפטנות. אנחנו רוצים להבין על מה אנחנו מצביעים. אני רוצה עוד דוגמה. בלי משפטים, רק דוגמאות.

אנסה פעם נוספת להבהיר את מה שלא הצלחתי. מדובר על רשימת העבירות בתוספת הראשונה, שתוצאתן לפי הדין הקיים בשל עצם הביצוע שלהן, בלי קשר לתוצאות, היא שלושה חודשי פסילה. הזכרתי עד עכשיו נהיגת בלתי מורשה; נהג חדש בלי מלווה, על כל הזוויות של הליווי; עכשיו אנחנו מדברים על אי עצירה ומסירת פרטים במקום תאונה.

תני לי דוגמה, בבקשה.

מדובר על מישהו שמעורב בתאונה או סתם צופה?

לא מעורב.

עמדתי ברמזור אדום- - -

אם זה מישהו שלא מעורב בתאונה – אני לא מוכן לתמוך בזה.

אשאל אותך שאלה. תני לי דוגמה של אדם תם שנמצא שם בתוך רכב. למה הוא יקבל פתאום 3 חודשי פסילה? על מה?

אם הוא יורשע במשהו, אבל אם הוא הסתלק ולא מסר פרטים כאשר הוא פגע בי מאחור- - -

הוא לא פגע. הוא לא מעורב. תני לי דוגמאות לאדם שלא פגע. הלא את כוללת כאן אנשים שגם לא מעורבים בדבר הזה. אל תיתני לי דוגמאות לחומרא.

אני מבקש תשובות אך ורק מעו"ד ראובני. אני רוצה דוגמה לקולא. כלומר, אם מישהו היה מעורב בתאונה, זה דבר אחד. האם לפי הניסוח שלך ייתכן שיש אדם שיש לו שם רכב והוא לא פשע ופתאום נופל עליו תיק גדול? האם זה יכול להיות?

את כל התסריטים שקורים בבתי-המשפט ובחיים אני חושבת שהמשטרה יודעת טוב יותר ממני. אני יותר תיאורטיקנית.

אני לא רוצה תיאוריות, אני רוצה דוגמאות מעשיות.

אציג שתי דוגמאות. אחת מהן היא מקרה ידוע מאוד, תאונה קטלנית בצפון.

אני מבקש דוגמאות לקולא.

רכב עמד בשול הימני של הכביש, הנהגת החליפה גלגל ברכב. רכב שנסע בכביש הראשי הבחין בה ברגע האחרון. על מנת שלא לפגוע בה סטה לתוך הכביש ופגע ברכב שנסע משמאלו. שניהם עצרו כמובן לפניה. זאת היתה תאונת דרכים עם נפגעים. אותה נהגת – פשוט הכול צולם במצלמות – פשוט החליפה את הגלגל ועזבה את המקום, כשהיא עדה לאירוע.

כאשר היא היתה גורם לתאונה.

אתה יכול לומר שהיא היתה גורם. היא טענה שהיא לא היתה גורם. היא בסך הכול עמדה להחליף תקר בצד. אחרי שסיימה להחליף את הגלגל היא פשוט עזבה את המקום.

בדוגמה הזאת, בלשון בני אדם, היא היתה גם סיבה לתאונה ולכן היא צריכה לקבל עונש.

זה מה שכתוב בסעיף.

בגלל הימצאות רכבה בדרך.

גברתי, אני מנסה להבין. את כבר יודעת את זה שלושים פעם. וגם חברי הכנסת, אנחנו רוצים להבין. בסעיף הזה נכללים מקרים שהם לא כמו המקרה הזה של עצירה בשול הדרך וגרימת תאונה? האם יש מקרים אחרים? האם זאת הדוגמה?

זאת דוגמה. "מציאות רכבה בדרך" – זה מה שכתוב בסעיף.

במקרה הזה, חנא סוייד, אני מקבל כי באמת היא היתה צריכה להציג את הניירות ולא ללכת.

אבל אתה מתאר לעצמך שהעבירה כאן היא שהיא לא מסרה את הניירות, לא שהיא עמדה שם במקום וגרמה לתאונה. תבחין בהבדל.

מה זה "בדרך שאירעה תאונה לבהמה"?

הרכב עמד בצד ואז באה פרה, נכנסה לכביש ונפגעה. זה המקרה של הבהמה.

למשל התאונות בדרום עם גמלים.

זאת אומרת, אם היא מסרה הודעה זה בעצם פוטר אותה מהעונש?

כן. היא לא ביצעה שום עבירה בכך שהיא עמדה שם והחליפה גלגל. העבירה שלה היתה שהיא הסתלקה.

זה בסדר.

זה תאונה עם בהמה, אז בשביל זה צריך לשלול רישיון ל-6 חודשים?

עכשיו לגבי הבהמות.

ההגדרה של "חובת מסירת פרטים" מתייחסת לא רק כשנגרמה תאונה בין כלי רכב אלא הפקודה שלנו, עוד מימי המנדט, מתייחסת גם לגמלים. יש מקומות שבהם עדיין משוטטים גמלים על כבישים. כלומר, גם אם התאונה היתה עם גמל.

בתוספת הראשונה יש עוד עבירות.

עבירה לפי סעיף 65 היא כניסה למפגש מסילת ברזל כאשר המחסום יורד, כאשר הרכבת נראית מתקרבת וכולי.

עבירות לפי סעיף 338(1) או (4) זה סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, אם אני זוכרת נכון.
עבירות לפי תקנות התעבורה 47(ד) זה עקיפה מסוכנת.

26(2) או (4), זה מצב השולל את השליטה ברכב.

אני נותן לך הצעת ייעול לישיבות הבאות. במקום שתדפדפי בדפים תעשי את מה שהציע ד"ר סוייד, תכיני מטריצה מסודרת. מה שאת עושה פה גם מבלבל אותנו. תכיני מטריצה ותשלחי לנו.

אין לנו את כל המידע לפנינו.

אפשר לפשט את זה, לא להגיד מטריצה אלא להגיד טבלה. מטריצה היא מילה של מתמטיקאים.

קחו לתשומת לבכם את הבקשה שלנו כי עודף המשפט הזה מבלבל אותנו.

כן, בוודאי. עבירות לפי 27(ג) הן עבירות של מהירות קיצונית. כאן אני מקריאה תיקונים שמופיעים כבר בהצעת החוק הזאת.

יש עוד תיקונים, גם סעיף 65.

אנחנו מבקשים להוסיף כמה עבירות לתוספת הראשונה. הן כרגע לא נמצאות פה עדיין.

עבירה לפי 144 לתקנות, שזה עוד פעם מסירת פרטים במצב של תאונה, עצירה במקום ומתן פרטים.

308(ד) זה נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש עקב ליקויי בטיחות קשים.

בכל מקרה, אני מזכירה שכל אחת מן העבירות האלה, פסילת החובה היא רק אם יש קשר בין העבירה לבין תאונת הדרכים, שעצם העבירה היא שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש.

אז זה לא חזק כל-כך. אם כך, אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה (1) של סעיף 13, נתקבלה.

פסקה (1) אושרה.

אני יושב-ראש ועדת התעבורה בלשכת עורכי-הדין.

אזכיר לכם שיש כבר היום עונשי מינימום, שהם 3 חודשים. הדינמיקה בבתי-המשפט היא כזו שלעתים נדירות מאוד בתי-המשפט משתמשים בעונש המינימום. בדרך כלל העונשים חמורים הרבה יותר. העלאת הרף ל-6 חודשים אינה מהווה הרתעה אבל היא בעצם הצהרה של אי-אמון במערכת המשפט. לא ספרתי אף פעם את מספר עבירות המינימום הקבועות בפקודת התעבורה, אבל אמר בזמנו כבוד השופט טננבוים שהוא סָפַר ויש לנו 18 עונשי מינימום בפקודת התעבורה. אין לזה אח ורע באף חוק אחר במדינת ישראל. בצורה כזו אנו מֵצֵרים את ידיהם של שופטי ישראל.

אני עותר ומציע לחברי הכנסת לא לאשר את העלאת הרף, להשאיר אותו ברף הקיים ולתת את שיקול הדעת לשופטי בתי-המשפט.

אנחנו לא מעלים את הרף פה, אני מבקשת לדייק. היום יש 3 חודשי פסילת חובה על עבירות התוספת הראשונה, בלי קשר לתוצאותיהן. העלאת הרף היא כאשר העבירות האלה גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם. זה מה שמונח בסעיף 38א.

הנתונים לגבי רף הענישה המקובל, הנתון שקיבלתי מהמשטרה הוא שעונשי המינימום הם בדרך כלל גם עונשי המקסימום.

ממש לא. זה היה לפני כ-15 שנים. זה לא כך היום.

אני לא חיה בבית-משפט לתעבורה.

אבל אנחנו כן. שלושת האנשים שיושבים כאן חיים כל יום בבתי-משפט לתעבורה.

אתם רק מצביעים על העובדה שבית-המשפט לא כבול. אם אתה אומר לעו"ד ראובני שבתי-המשפט לא גוזרים את עונשי המינימום- - -

גברת פיליפסון, את יודעת טוב מאוד שמעטים מאוד השופטים היום שבכלל מגיעים לעונש מינימום.

זה לא פוליטיקה, זה לא הכנסת, זה רק ועדת הכלכלה. תיכף אתן לך לדבר, סגנית השר.

חוה ראובני, שמענו את הדברים. את קצת תיאורטיקנית. עכשיו אנחנו רוצים לשמוע אנשים בשטח.

סגנית השר, את גם עוד לא כל-כך מכירה את השטח.

אני משתדלת כמיטב יכולתי לקבל את המידע.

סליחה, אני חושבת שלא סיימת לסקור את ההוראות שעליהן מדובר בתוספת הראשונה. זה הופסק באמצע.

לא, זה התוספת הראשונה כפי שהיא היום. דילגתי על התוספות שאנחנו מבקשים בהצעת החוק הזאת להוסיף לתוספת.

338(1) או (4) לחוק העונשין ותקנות 47, 26(2). כולם חדשים?

לא. 338 לא, אבל רוב העבירות בתקנות, המהירות וכולי – זה עדיין לא נמצא שם היום.

בבקשה, סגנית השר חוטובלי.

אני רוצה להעיר הערה כללית שאולי תסייע לנו.

יש כאן התקוממות סביב סוגיית נזק לרכוש. חלק מרכזי מאוד מהעניין פה – ובאמת אני גם כן מביעה קצת צער על כך שהתוספות לא ידועות לנו ואנחנו לא שורקים אותן בעל פה כמו חלק מאנשי המקצוע כאן, וכן חשוב שהאנשים יכירו את העבירות שעומדות מאחורי כל סעיף. עשינו את זה עכשיו בישיבה המקדימה. הסיפור הוא שיש עבירות שאנחנו רואים אותן כעבירות דגל, שאנחנו לא רואים בכלל עניין בנזק התוצאתי שנגרם. כלומר, יש אנשים שמזדעזעים מה פתאום כשנגרם נזק לרכוש אז אנחנו מפעילים סנקציה חמורה של שלילה.

הסיפור הוא שלא מדובר בעבירות שיש בהן עניין של חוסר תשומת לב, שהן רבות מעבירות הכביש, אלא עבירות שנעשו במודע. לכן כן חשוב לנו להכיר את רשימת העבירות שמחוברות לסעיפים האלה כדי שנבין שהמבחן הוא לא מבחן תוצאתי. המבחן הוא בחומרת העבירה. אני חושבת שזה היה הרציונל מאחורי כל הסיפור הזה. כלומר, אם אדם עובר ברמזור אדום, לא מעניין אותי אם היה לו נס ולא קרה שום נזק ואסון. הוא עבר ברמזור אדום. ולכן חייבים להבין שלא מדובר בכל עבירה שנגרמת לנו בהיסח הדעת.

תודה לסגנית השר שמחדדת פה את הנקודה, שהעבירות המנויות בתוספת הראשונה כולן עבירות שאנשים מבצעים במודע.

מה עם סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין שכלול בתוספת הראשונה? אקרא את הסעיף מחוק העונשין. כותרת השוליים של הסעיף הזה היא "מעשה פזיזות ורשלנות" והוא קובע כדלקמן: "העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה – דינו מאסר 3 שנים. (א)(1) נוהג רכב או רוכב בדרך ציבורית". זאת אומרת, עצם העובדה שהוא נהג ברשלנות- - -

זה קיים כבר היום בספר החוקים. זה לא תיקון.

אכן, זה לא תיקון, זה קיים.

גם זה נשמע נורא גורף ורחב.

מאוד, מאוד, מאוד. וכאן אין שיקול דעת. יש היום עונש מינימום, ואם נגרם נזק אז יהיה כבר עונש מינימום לא של 3 חודשים פסילה אלא של 6 חודשים.

פסקה (4) לאותו סעיף קטן 338(א) לחוק העונשין קובעת: "עושה מעשה לגבי מכונות שבפיקוחו, שלו בלבד או עם אחרים, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהן". אני בכלל לא יודעת מה המשמעות של הסעיף הזה. אבל ברור לחלוטין שמדובר כאן על עבירת רשלנות, גם לפי כותרת השוליים של הסעיף.

זה כולל גם את הגברת שרצתה לתקן תקר? כי מסוכן להמשיך לנסוע עם תקר והיא חייבת לעצור ולהחליף את הגלגל. אז מה?

זה שהיא עמדה בצד, זה בסדר, אבל המציאות של רכבה שם גרמה לתאונה אחרת.

בסדר, אבל מה היא יכולה לעשות?

לאחר מכן היא היתה צריכה למסור פרטים.

שאלתי אם זה כלול במה שנקבע בפסקה שקראת כעת.

היא היתה צריכה רק למסור פרטים.

היא היתה צריכה לנחש שהעצירה שלה תגרום לתאונה.

היא עצרה על מנת להחליף תקר. זה נעשה במודע.

זה עבירה אחרת.

זה לא עבירה. זה חובתה.

אם היא תדע שבגללה נגרמה התאונה.

כתב האישום נגדה לא יוגש לפי סעיף 338(א)(1) או (4) לחוק העונשין.

בסדר, אז זה משהו אחר.

למה? למה גם אני לא צריך למסור פרטים? למה היא צריכה למסור פרטים? כי היתה נוכחת שם?

כן.

אבל כדי שתידרש למסור פרטים היא צריכה להיות מעורבת בתאונה, היא צריכה לגרום לה.

"מציאוּת רכבה בדרך".

אבל איך היא תדע שמציאות רכבה בדרך גרמה לתאונה? רבותי, אתם רוצים שהיא תצפה משהו.

היא יודעת.

היא לא יודעת. אז תוסיפו ידיעה. תוסיפו סעיף שיגיד: היא יודעת שרכבה גרם לתאונה.

רבותי, נתתי לכם להתנהל כמו במליאת הכנסת, תרבות שאני מלמד את הילדים שלי שאסור להתנהג כך. מכיוון שוועדת הכלכלה, כפי שאמר חבר הכנסת סוייד, היא oasis בכנסת, השאלה היחידה, והעלתה אותה סגנית השר, היא האם בהגדרות האלה, שאנחנו לא בדיוק מבינים את הפירוט שלהן – אנחנו בקטגוריות של עבירות חמורות בהן אנחנו רוצים להעלות את הרף מ-3 ל-6 חודשים – מכניסים כל מיני עבירות פעוטות. על כך יצא הקצף, ועדיין לא קיבלנו תשובה מעו"ד ראובני.

אני לא חושבת שאף אחת מן העבירות שנזכרה כאן היא עבירה פעוטה. אולי יש להן יסודות נפשיים משתנים, אבל ממש לא כללנו פה אי נשיאת מסמכים וגם לא עבירות מהירות ברף הנמוך.

מה זה "נזק רכוש"? אולי פתאום היה איזה נזק קטן לרכוש.

זה נזק לרכוש שמתלווה לאחת מן העבירות החמורות. זאת אומרת, אם נהגת ללא רישיון נהיגה וגרמת לנזק- - -

כלומר, זה לא נזק לרכוש כשלעצמו.

אם נהגת ללא רישיון וגרמת לתאונת נזק בלבד תצפה לפסילה בפועל. זה כבר הופך להיות אירוע חמור. אם עשית עוד עבירה כמו העבירות שיש פה של נהג חדש, כשהסעת ברכבך יותר מהמותר וגרמת לתאונת דרכים של נזק בלבד, אז תצפה לפסילה. כלומר, זה משתלב ביחד. זה גם מה שסגנית השר אמרה. יש פה שילוב של עבירות חמורות ושל תאונת דרכים מסוג נ"ב (נזק בלבד) או ת"ד (תאונת דרכים עם נפגעים) וזה מה שרוצים כמדרג הנוסף.

מה עם סעיף 338(א)(1) או (4)?

סעיף 338 הוא סעיף חמור מאוד שתובעי תעבורה לא יכולים להגיש אותו לבית-משפט לתעבורה מאחר וזה סעיף עונשין. זה סעיף שברגע שאנחנו מקבלים אותו ברף גבוה יותר מן העבירות שבפקודת התעבורה, שהן בדרך כלל עבירות אחריות קפידה או רשלנות, ברגע שאנחנו מקבלים עבירות לפי הסעיף הזה אנחנו מעבירים אותו לפן הפלילי וזה מוגש בבית-משפט שלום. בתי-המשפט לתעבורה לא מוסמכים – אלא אם כן מדובר בשופטי שלום אבל לא אכנס אתכם להגדרות האלה – לדון בעבירה לפי סעיף של פזיזות או רשלנות, עבירה לפי סעיף 338.

אם כך, אני רוצה להתקדם. אני שואל את עצתה של עו"ד בנדלר, בעזרתה של עו"ד סומפולינסקי, כי אני רוצה לגשת להצביע, אלא אם כן כאשר אנחנו מעלים את הרף מ-3 חודשים ל-6 חודשים הכנסנו כאן פכים קטנים שלא צריכים להיות כאן. אם ברשת אין פכים קטנים אלא זה עבירות חמורות אז ההחמרה במקום. אנא, אתי בנדלר, תייעצי לי כדי שאוכל להעמיד את הנושא להצבעה בצורה מושכלת.

מדובר כאן על העלאת רף הענישה. אני סבורה שככל שמדובר בעבירות חמורות שאינן עבירות רשלנות גרידא ושכתוצאה מביצוע אותה עבירה אכן נגרמה תאונת דרכים – למרות שיש כאן בעיה עם "נגרם נזק לרכוש" או חבלה ברף התחתון, ודיברתי על זה גם עם סגנית השר בהזדמנות אחרת, כי זה עניין לחלוטין מקרי – אבל אמרנו שמכיוון שלא מדובר ברשלנות גרידא אזי אני חושבת שאפשר לחיות עם זה. אבל אזכיר שלקראת סיום הצעת החוק יש תיקון של התוספת הראשונה ואינני בטוחה שכל התיקונים המוצעים עומדים בקריטריונים האלה.

נדון בזה כשנגיע לתיקונים הללו. אם כך, אני מעלה את זה להצבעה.

סליחה, אפשר עוד הערה כללית שנוגעת לסעיפים 13, 14 ו-15? אנחנו דנים על סעיף 13 אבל ההערה שלי נוגעת לשלושת הסעיפים. העברתי את ההסתייגויות שלי בכתב לכל חברי הוועדה.

בעניין עונשי המינימום יש התנגשות חזיתית עם סעיף 35 לחוק העונשין האוסר עונשי מינימום. הוא קובע שכל העונשים במדינת ישראל הם עונשי מקסימום. פקודת התעבורה ההיסטורית נהנית משמירת דינים. כאשר אתם תצביעו היום על החמרה, הקלה או מה שאתם רוצים ותפתחו את הסעיף, אוטומטית ייכנס לתוקפו סעיף 35 האוסר את זה ולכן שכרכם ייצא בהפסדכם.

אתה אומר שמה שאנחנו עושים עכשיו – ואני מסתכל לכאן ולכאן ולכאן – אנחנו בעצם פועלים כנגד החוק.

אתם פועלים לא כנגד החוק. כל התיקונים שאתם תעשו, אם אתם רוצים להחמיר את הענישה ולקבוע עונשי מינימום חדשים, הם לא יוכלו להתקיים בכפיפה אחת עם סעיף 35 לחוק העונשין. לכן דרוש תיקון עקיף, או תיקון ישיר, כי זה חוק העונשין.

אני רוצה להבין. אסתמך ברשותכן, עו"ד פיליפס ועו"ד ראובני, באילן שמימיני, עו"ד בנדלר. האם יש אמת בדבריו של עו"ד יעקבי, שאנחנו בעצם רוצים לברך ונצא מקללים?

אני לא מקבלת את חוות דעתו של עו"ד יעקבי בעניין הזה. סעיף 35 עניינו בכלל עונשי מקסימום. דהיינו, כאשר החוק קובע עונש מסוים מבהיר סעיף 35 שהעונש הזה הוא עונש מקסימום. או בלשון החוק, שאומר את זה יפה ממני "בית-המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה רשאי להטיל עליו כל עונש אשר אינו עולה על העונש שנקבע בדין לאותה עבירה". לעומת זה סעיף 35א רבא לחוק העונשין דן בעונשי חובה ונסיבות מקלות, וכאן מדובר על עונש חובה, והוא קובע: "(א) הורשע אדם בעבירה שדינה עונש חובה ניתן להטיל עליו עונש קל מעונש החובה הקבוע על העבירה אם העבירה נעברה בנסיבות מקלות מיוחדות שיפורשו בגזר הדין". אז גם נקבע על אילו עבירות ההוראה הזאת, שמאפשרת הקלה בנסיבות מיוחדות, לא חלה. לכן אני חושבת שהפרשנות של עמיתי איננה נכונה. מכל מקום, בוודאי הוא יוכל להעלות את פרשנותו בבית-משפט ובית-המשפט, המוסמך לפרש חוקים, יחליט בעניין.

רבותי, אני מעלה את הסעיף להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה 13(2), נתקבלה.

סעיף 13 אושר.

"תיקון סעיף 39
14.

בסעיף 39 לפקודה, במקום "בסעיף 38" יבוא "בסעיפים 38 ו-38א"."


סעיף 39 מדבר על מצב של עבירה פעם שנייה שחלות עליה נסיבות של חובה של פסילת מינימום. היום הסעיף מפנה רק לסעיף 38 ואנחנו מבקשים להפנות גם לסעיף 38א.

שם מדובר על פסילת חובה של שנה. אמרת את זה?

ייאמר שסעיף 39 מטיל עונש של פסילת חובה של שנה על מי שמגיע בפעם השנייה בתוך שנתיים.

מה שנקרא "שור מוּעד".

אני מעלה להצבעה את הסעיף. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 14, נתקבל.

הסעיף אושר. אנחנו עוברים לסעיף 15.

אדוני, אפשר בבקשה, לפנים משורת הדין, לומר מילה על הסעיף הזה לפני ההקראה, כי אני חייבת לצאת? אני מודה לך. אני רוצה לומר רק מילה כללית על הסעיף. אני רוצה גם להגיד לך בשם קבוצת מרצ כהסתייגות, או הסתייגות דיבור.

אני רוצה כבר להעיר לך לנושא הזה של ההסתייגות. הסעיף עדיין לא התקבל. יכול להיות שאת מציעה משהו והצעתך תתקבל.

אין לי בעיה. אני מעירה רק הערה כללית.

אני כבר אומרת שבהרכב הנוכחי של היושבים כאן אין רוב להצעת הממשלה אלא אם כן חברת הכנסת רוזין תימנע בהצבעה.

הסעיף הזה עוסק בנהיגה תחת השפעה של סמים, חומרים מסוכנים למיניהם. אני רוצה כבר להקדים ולומר שזה אחת התופעות שצריך להילחם בהן, תופעת הנהיגה תחת השפעה, במיוחד של אלכוהול, שזה סם מסוכן שגורם לאלימות ושממש הורג, במיוחד על הכביש. היא חמורה ביותר.

אני רוצה להעיר בהקשר הזה שתי הערות. אחת, שהיא מעניינת, ואם יש כאן נציגים של המשרד לביטחון פנים היה מעניין מאוד לקבל את ההתייחסות שלהם. למיטב ידיעתי, בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים ולנהוג במשטרה בנושא פתיחת חקירה ותיקים בנושאי סמים, כאן בפקודת התעבורה יש אבחנה בין סם מסוג קנביס לסמים אחרים, אבחנה שלא נעשית במקומות אחרים. היה מעניין אותי מאוד לשמוע מדוע. זה דבר ראשון.

דבר שני, וכאן אני דווקא נכנסת להתייחסות לקנביס, יש כאן שני דברים בעייתיים. אחד, כל ההתייחסויות הן שנמצא בגופו – בעונשים הפחותים בפסקאות (1), (2) ו-(3) – תוצר חילוף חומרים בלתי פעיל של סם מסוכן מסוג קנביס. כידוע לכם, לא מדובר בנהיגה תחת השפעה. מדובר כאן בחומר שנמצא בדם חודש אחרי השימוש כאשר אין השפעה בשום צורה שהיא. לכן נשאלת השאלה מדוע זה מופיע כאן. זאת סוגיה אחת.

הוא לא מפסיק להיות פעיל.

השאלה מתי אפשר לגלות אותו. אם אפשר לגלות אותו חודש אחרי, ובשום צורה שהיא זה לא נחשב נהיגה תחת השפעה, מדוע זה מופיע בצורה הזאת.

הדבר השני הוא סוגיית מטופלי הקנביס הרפואי. כידוע לכם, מטופלי קנביס רפואי הם אנשים שנמצאים עם רישיון מטעם משרד הבריאות. כיום ההערכות מדברות על כ-11,000 אנשים, אולי יותר.

18,000.

לא חשוב. מדובר על אנשים שמדינת ישראל – אגב, אחרי תלאות ובירוקרטיה מאוד-מאוד קשה – בסופו של דבר סוף-סוף הכירה בעובדה שהאנשים האלה נוטלים קנביס רפואי לצרכים רפואיים כתרופה. האנשים האלה לעולם לא יהיו שלא תחת השפעה לפי ההגדרות האלה. מדובר ברישיון שהם נושאים איתם. לכן נשאלת השאלה האם אנחנו הופכים אנשים שמטופלים בתרופה לפי הגדרות משרד הבריאות לעבריינים כל הזמן, מאה אחוז מהזמן.

זאת אומרת שאסור להם בכלל לנהוג.

המשמעות היא שאסור להם לנהוג ובעצם רישיון הנהיגה כביכול ניטל מהם.

נשמע גם את ד"ר אלמוג.

אני ממש מתנצלת שאני חייבת לעזוב.

אני רגיל שאת באה ויוצאת. אבל למרות כל היציאות והכניסות את כל-כך מוכשרת וחרוצה שאנחנו נהנים בכל דקה מזיו פניך.

אני ממש-ממש מודה לך.

אני חושבת ששתי השאלות מחייבות שני סוגי מענה שונים. יש כאן שתי שאלות ושני סוגי מענה שונים. השאלה השנייה היא שאלה משפטית. השאלה הראשונה היא שאלה פיזיולוגית רפואית, שעליה אבקש מד"ר אלמוג להשיב. אפתח ואשיב על השאלה השנייה.

העובדה שאדם נוטל קנביס באופן חוקי או באופן לא חוקי לא משנה את האופן שהקנביס משפיע על גופו. לכן העובדה שהקנביס ניתן ברישיון לא יכולה כשלעצמה לומר שזה מפסיק להיות עבירה לנהוג תחת השפעה.

על נושא טיב ההשפעה, נסיבותיה, תקופותיה וכולי ישיב ד"ר אלמוג.

אוסיף עוד משפט. הבעיה של מטופלי קנביס ברישיון, שהמשמעות יכולה להיות לגביהם שהם לא יכולים לנהוג – פעמים רבות הסיבה שהם מקבלים קנביס היא מגבלת ניידות, ויש לי חברה טובה מאוד שנמצאת בקבוצה הזאת- - -

ויש כאלה שלא בשל מגבלות ניידות, שזה לא קשור בכלל.

לגביהם זה פחות מציק, למרות שגם להם יש בעיה.

הסמכות לפתור את הבעיה הזאת נמצאת במגרשה של שרת הבריאות. צר לי, אני לא רואה פה נציגות של משרד הבריאות.

אבל אנחנו לא יכולים לחוקק את זה אם זה יגביל אותם בנהיגה.

היום המצב הוא באותה מידה כפי שהוא יהיה אחרי הצעת החוק המוצעת, שאסור לנהוג עם קנביס, גם קנביס ברישיון. אנחנו רק מפחיתים את הענישה על זה. ההצעה כאן תוביל, אם תתקבל, להפחתת הענישה. אנחנו לא נוגעים באיסור, שקיים גם היום, והיום הוא כולל שנתיים פסילה.

ברגע שאת מעלה כאן הצעת חוק אז הכול נפתח, אין מה לעשות.

אמרתי כבר בישיבה הראשונה על הצעת החוק הזאת, שהתקיימה לפני קרוב לשנה, שהנושא נדון בהרחבה. הפתרון – יש לשרת הבריאות סמכות לפתור את הבעיה הזאת. הסמכות לקבוע בתקנות שסם מסוכן יהיה סם שמותר לנהוג אתו בגוף והתנאים לכך היא סמכות שמסורה לשרת הבריאות. לצערי לא נעשה בה שימוש לגבי שום סם כבר 7-8 שנים מאז שהחוק הזה נחקק. בינתיים אני מקלה.

בסדר, ועדיין יש פה בעיה.

למרות שלצערי כנסת ישראל הולכת להיות פחות משמעותית כי הממשלה בדרך כלל ברוב אוטומטי, בלי דיון, כל הצעת חוק מעלה ומורידה כרצונה, מה שהיה צריך להיות בהפרדת הרשויות הוא שהכנסת היא הכנסת והממשלה היא ממשלה. עכשיו העלתה חברת הכנסת רוזין את הנקודה הזאת, שחברי הכנסת צריכים לשקול האם נכון שאנשים שמקבלים קנביס עקב בעיות מסוימות פסולים לחלוטין לנהיגה. זאת השאלה שעולה פה. את אומרת: זה אצל שרת הבריאות. נשמע את ד"ר אלמוג, מה הוא אומר בנושא הזה.

הנושא השני הוא נהיגה תחת השפעה. אם אדם לא נמצא כרגע תחת השפעה אז זה שהוא עישן לפני שבועיים לא מפריע לו לנהוג עכשיו בצלילות מוחלטת. אנחנו לא רוצים כמובן לעודד עבירות.

אני מבקש לשאול את ד"ר אלמוג, יש אנשים שחולים במחלות קשות, שאני יודע שלוקחים כל מיני תרופות וכל מיני דברים חזקים יותר מקנביס וזה לא מצוין ואף אחד לא יאסור אותם. ואילו הקנביס, שאולי הוא פחות מסוכן, ישר פוסל אותם. יש פה איזה היגיון לא נכון.

עו"ד ראובני בעצם ענתה על זה, אבל אחדד כמה דברים מנקודת המבט שלנו במשרד הבריאות. כל תיקון מספר 112 לא דן כרגע בשאלה מה היא נהיגה תחת השפעת סמים והאם יש איזה סף לשכרות. נכון שעל-פי החוק הקיים כל האנשים שמשתמשים בקנביס רפואי, בגלל שהם מפרישים לאורך כל הימים, 24/7, תרכובות קנבינואידיות, כלומר תוצרי חילוף חומרים של קנביס בשתן וזה נמצא בדם, זה נמצא בגוף, על-פי החוק היבש היום האנשים האלה נתונים תחת השפעה, זה נכון.

ולכן אסור להם לנהוג.

ברור, לכן אסור להם לנהוג. זה נכון.

חולי סרטן לא יכולים לנהוג?

רק רגע, לאט-לאט. הם שיכורים. אני חוזר בי, לא נוהגים תחת השפעה. הם שיכורים.

בפקודת התעבורה יש סעיף מסוים שקובע שלשר הבריאות יש סמכות להחריג חלק מהרשימה של הסמים המסוכנים שנמצאים בפקודת הסמים.

ברור, אמרה את זה עו"ד ראובני.

הנושא הזה נמצא כרגע בדיונים.

7 שנים שום דבר לא הוחרג.

חבר'ה, אני אומר לכם מה קיים היום. היתה ועדה, ויש דוח שאומר מה יהיו הסמים שיוחרגו ובאילו תנאים.

לגבי קנביס רפואי, שזה נושא חדש יחסית, הוועדה הבין-משרדית לקנביס רפואי מטפלת בזה. היא קיימה על זה כבר סדרה שלמה של דיונים. היא ביקשה ממני לשבת בראש תת-ועדה שהתפקיד שלה להגדיר מה הוא ה-state of the art המדעי.

ד"ר אלמוג, מתי תוכל לתת המלצה?

זה המשפט הבא. בסוף דצמבר, כלומר בעוד חודש, הוועדה הבין-משרדית הזאת תתכנס. עד אז יהיה דוח, שאני עכשיו עובד עליו. אנחנו יודעים פחות או יותר מה המסקנות.

אני מקצר כי הזמן יקר לנו. ד"ר אלמוג, אני פשוט חייב להתקדם. בשעה 13:30 אני סוגר את הישיבה. מכיוון שאתה בסוף דצמבר תביא לנו את הבשורה לא נצביע כעת על הסעיף הזה ונמשיך הלאה.

אני אומר שאין שום קשר בין זה לבין תיקון מספר 112, ואגיד לכם מדוע. משום שתיקון מספר 112 הבסיס שלו הוא שבמדינת ישראל, כמו בחלק גדול מאוד ממדינות העולם, יש אפס סובלנות לסמים בנהיגה. זאת הגישה.

תודה רבה. קיבלתי. רבותי, אני לא יכול להמשיך את הדיון יותר מדי, אני מצטער, אחרת לא נסיים לעולם, ואני רוצה להתקדם. אנחנו דוחים את ההצבעה על הסעיף הזה.

זה לא רק הצבעה.

התכוונתי לדיון. אנחנו רוצים לקיים דיון. תביא לנו את הדוח, נראה מה אתה אומר על קנביס, מה אתה אומר על דברים אחרים, מה אתה מחריג ומה אתה לא מחריג ואז נצביע.

אני אומר שאין קשר.

אתה אומר שאין קשר. אנחנו חושבים שיש קשר. זה שאתה אומר זה, איך אומרים, כל אלמוג מלמיליאן, אבל גם אנחנו קצת מלמיליאנים.

לפעמים זה עוזר, אחרי 7 שנים שאתם לא מצליחים להגיע להחלטות אנחנו עוזרים לכם להגיע להחלטות.

בדיוק, נותנים לכם שוט.

"תיקון סעיף 40א
16.

בסעיף 40א(א)(1), המילים "התשל"ז–1977" – יימחקו."

אני ממליץ לאשר. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 16, נתקבל.

הסעיף אושר.

"תיקון סעיף 41
17.

בסעיף 41, במקום "שר התחבורה" יבוא "השר"."

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 17, נתקבל.

הסעיף אושר.

תודה רבה. להתראות בישיבה הבאה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:25.>