PAGE
2
ועדת הכלכלה
17/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 373>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ד בחשון התשע"ה (17 בנובמבר 2014), שעה 09:00

<הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון - פיצוי מוסכם), התשע"ג-2013, של חבר הכנסת מאיר שטרית (פ/274).>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
מאיר שטרית

>
אמיר פז - עו"ד, הלשכה המשפטית, ממונה חקיקה תכנון ובניה מכרזים וחוזים, משרד הבינוי והשיכון

נועה עמירב - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אגם דניאל - עו"ד, עוזרת ראשית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

אהוד נדב - עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות בוני הארץ

אביטל פריזמנט - עו"ד, יועצת משפטית, המועצה לצרכנות

וגיף אליאב - עו"ד, נציג רשות ההסתדרות לצרכנות

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

דניאל וידלנסקי - פעיל, המשמר החברתי

רומן גרביץ - לוביסט, פוליסי, מייצג את התאחדות בוני הארץ

זכריה רייך - לוביסט, פרילוג, מייצג את עמותת דיור מוגן בישראל

ליאור רותם - דובר הוועדה

אתי בנדלר
מרב תורג'מן

יעל לדרמן (מתמחה)

לאה ורון

טלי רם
<הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון - פיצוי מוסכם), התשע"ג-2013, של חבר הכנסת מאיר שטרית (פ/274)>

רבותי, בוקר טוב. חבר הכנסת שטרית, המשנה ליועץ המשפטי לכנסת אתי בנדלר, עורך-דין תורג'מן, מנהלת הוועדה לאה ורון, נציגי הממשלה, רן מלמד, מכובדי כולם. הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – פיצוי מוסכם), של חבר הכנסת מאיר שטרית (פ/274). אנחנו מבקשים בקצרה מחבר הכנסת שטרית שיציג בפנינו. ההצעה עברה ב-22 ביולי 2014 בקריאה המוקדמת, והוועדה מכינה אותה לקריאה הראשונה.
חבר הכנסת שטרית, בקצרה, ואחר כך נעבור ונתקדם. בבקשה.

תודה רבה, אדוני. אני קודם כול רוצה להודות לוועדה על הטיפול בכל חוקי המכר. אני מנסה לתקן הרבה סעיפים בחוקי המכר, אני חושב שבאמת בעניין הזה יש קצת הפקרות.

אני יודע, אתה עושה עבודה יפה והוועדה רוצה להעביר את כל הדברים שעוזרים לצרכנים במהירות.

תודה רבה. אני באמת מודה לוועדה על המאמצים. אני רק רוצה בהזדמנות זאת, אדוני היושב-ראש, למחות על זה שעד היום התקנות לגבי הוצאות משפטיות לא הגיעו לוועדה.

אתה פונה כאן לנציגי הממשלה.

נכון. החוק קבע שלושה חודשים.

חבר הכנסת מאיר שטרית, יש לו הרבה מאוד כוח כי הוא בקואליציה.

כן. החוק קבע שתוך שלושה חודשים השר צריך להגיש תקנות, עברו כבר למעלה משמונה חודשים.

שמונה חודשים.

ואנשים מציקים. אני יודע שגם הוועדה ניסתה לעזור.

האם זו בעיה הריונית, שזה רק אחרי תשעה חודשים קורה?

אולי יהיו נציגים שיתייחסו?

אני מבקש התייחסות האם זה לוקח בדיוק תשעה חודשים להריון הזה, אז בחודש הבא זה יהיה?

אני אבדוק את העניין. אין לי התייחסות – זה נשמע תירוץ, אני לא מטפל בזה אצלנו וזה לא היה הנושא, ולכן לא בדקתי את זה לפני.

אז אנא, במטותא.

אני אבדוק, בהחלט.

ומחר, או היום בצהרים שתהיה תשובה לוועדה ולחבר הכנסת שטרית. אפשר?

כן.

תודה רבה. חבר הכנסת שטרית, תקבל היום תשובה.

תודה רבה, אדוני. מאוד חשוב באמת כי המון זוגות צעירים מחכים לעניין הזה. הם מציקים לי כל הזמן, גם לוועדה, והם צודקים.

בהחלט. בהחלט. בבקשה, אדוני.

הצעת החוק הזאת נועדה לטפל בסעיף אחד בלבד בנושא חוקי המכר. במצב הנוכחי היום, זוגות שיש להם ויכוח עם הקבלן, בתוך החוזים שהקבלנים חותמים עם הדיירים קבוע שאם הם מפרים אחד מהסעיפים בחוזה, הקנס שמוטל עליהם לפעמים הוא דרקוני, ללא שום יחס למה שמקובל בשוק.
הצעת החוק שלי באה לגרום לשוויון. כאשר החוזה מופר על-ידי האדם או על-ידי הקבלן, לא יכול להיות שמצד אחד, אם האדם מפר, הקבלן דורש ממנו סכום ענק בחוזה; לעומת זאת, אם הקבלן מפר, הזוג הצעיר בעצם לא יכול לעשות כמעט דבר.

יש אומנם תיקונים קטנים שאם הוא מאחר כך וכך - שישה חודשים הוא יכול לאחר ממילא - הוא יכול להשכיר לו דירה, חדר, בעד מחיר כזה וכזה, אבל אין תכלס ענישה מקבילה בדבר הזה.
הרעיון שלי הוא ליצור שוויון. אחד משניים. אל"ף, אם יש הפרה מצדו של הקליינט, של הלקוח, העונש לא יכול להיות יותר חמור מאשר הפרה מצדו של הקבלן.

אני מבין שמשרד השיכון חושש – כך נאמר לי בחוץ – מעצם העובדה שמא יטפלו בכל סעיף קטן, ומדברים כאן על הפרה מהותית, נכון? זה מה שאתם רוצים, אז אני חושב שזה נכון.

לא שמעתי מה ההערה. ההערות לא הגיעו אלי, אז אני לא יודעת.

עכשיו הוא דיבר אתי בחוץ, הגיע אלי בחוץ. הוא תכף יציג את זה.

בסדר, גם לי יש הערות כמובן.

בהחלט. הרעיון הוא באמת ליצור מצב של שוויון ביכולת שיש לקבלן, בין הקבלן לבין הקליינט, שלא יהיה מצב שהקליינט ייענש בצורה חמורה מעבר למה שהקבלן ייענש אם הוא מפר.

בזכות הסימטריות. רבותי, אם כך, אחרי שהייתה הצגה, מישהו רוצה להתייחס? עורך-דין פז, הערה כללית או שנעבור להקראה?

הערה כללית. אין לנו בעיה עם העיקרון.

אוקיי. תודה. יפה מאוד. עורך-דין בנדלר.

ההערות שלי, כיוון שזה רק סעיף אחד, הן מתייחסות כבר לאותו סעיף אחד, אבל אני רוצה לומר באופן כללי מה זה פיצויים בלא הוכחת נזק בשל הפרת סעיפים יסודיים, על כל פנים סעיפים שהפרתם תיחשב להפרה יסודית – המונח הוא "הפרה יסודית".
יש כאן איזושהי בעיה שהצעת החוק באה להתגבר עליה, ואני חוששת שהיא לא תצליח להתגבר עליה, אומר למה הכוונה.

בהתאם להצעת החוק, צריכה להיות הדדיות לגבי אותה הפרה. דהיינו, אם אני אומרת למשל - -

דוגמה.

- - שבשל אי תשלום במועד, הרוכש יצטרך לשלם לקבלן פיצוי מוסכם בשיעור מסוים, שהוא בדרך כלל מאוד מאוד גבוה, הרי בהתאם להצעה, גם אם הקבלן לא ישלם לרוכש במועד, תשלום שהוא חייב בתשלומו, אז יחול אותו פיצוי מוסכם.

דא עקא, שבדרך כלל, אין הדדיות בחיובים. החיובים של הרוכש והחיובים של המוכר הם חיובים שונים.

נכון.

למשל, הרוכש צריך לשלם במועד; המוכר, חלים עליו מסירת הדירה במועד, רישום בלשכת רישום המקרקעין, וכולי.

זה לא אותה הפרה.

אם הצעתך מתייחסת לכך שרק סעיפים שלגביהם נקבע שהפרתם על-ידי הקונה תיחשב להפרה יסודית, לא עשינו שום דבר משום שאותם סעיפים בדרך כלל לא חלים על המוכר. זאת אומרת, או שמרחיבים את ההצעה ומדברים על הפרות כשבכל מקרה צריכים להחליט איזה הפרות בחוזה ייחשבו להפרות יסודיות שעליהן תחול חובת הפיצוי המוסכם, או - בדרך הזאת בעצם לא התקדמנו.

צודקת. לכן, אמר לי נציג משרד השיכון, והוא צודק, שגם המשרד חושש מהעניין הזה. הוא מדבר רק על הפרה מהותית, נגיד הפרה שבאמת הבניין לא נגמר, שהאיש מצד שני לא שילם את התשלום, הפרות מהותיות של ההסכם.

אז איך אפשר לנסח את זה?

מאחר שהחוק קובע שהשר יקבע תקנות לאיזה דברים אותו חוק מכר – זה מה שהחוק מציע בעצם – אני מניח שמשרד השיכון יצטרך לקבוע באמת מהן ההפרות, שהתקנות יקבעו מהן ההפרות.

זו ההצעה שאתה מציע, זאת אומרת תהיה הרחבה בשני מובנים של הצעת החוק. אל"ף, שהשר יקבע באישור ועדת הכלכלה איזה הפרות ייחשבו להפרות יסודיות, ואז על כל ההפרות היסודיות שנקבע בשלן, אם נקבע פיצוי מוסכם בשל הפרה יסודית – לא חייבים לקבוע פיצוי מוסכם בשל הפרה יסודית, אבל אם נקבע פיצוי מוסכם בשל הפרה יסודית, זה יחול על שני הצדדים.

על שני הצדדים. מאה אחוז.

תודה. עורך-דין אמיר פז. אחרי כן, מי גברתי?

אביטל פריזמנט, המועצה לצרכנות.

מר מלמד, ואדוני.

עורך-דין אהוד נדב, התאחדות בוני הארץ.

יפה. בסדר הזה. תודה.

אם אפשר קודם את משרדי הממשלה, לגבי יתר הסבב.

בבקשה.

קודם כול, הערה שבהחלט גם אנחנו חשבנו עליה.

עורך-דין אמיר פז, תמיד אני מעיר לך שאתה מדבר בשקט. נכון שדברי חכמים בנחת נשמעים, ואתה באמת אדם בור סוד שאינו מאבד טיפה, אבל למען הפרוטוקול ולמעננו התקרב למיקרופון.

גם אנחנו סבורים שכמובן זה לא צריך להיות "אותה הפרה" אלא "הפרה יסודית", באשר היא. "הפרה יסודית" זה מוסד מוכר בדיני החוזים בכלל, שחוזה המכר הוא אחד מהם. הפרות יסודיות, באמת הטיפוסיות זה מצד הדייר אי תשלום, ומצד הקבלן או אי מסירה או אי מסירה צפויה קיצונית, או באמת אי רישום הזכויות.
בגדול, אלה הדברים. כל הדברים של ליקויים ואי התאמות כאלה ואחרות בדירה, בדרך כלל הדברים האלה הם במישור אחר.
אין לנו בעיה עם העיקרון שאותה הפרה יסודית, שהרבה פעמים באמת נוהגים לקבוע אותה כאחוז למשל ממחיר הדירה, מה שאומר כמובן שזה סכום גבוה – נניח 5% ממחיר הדירה, דברים שאנחנו נתקלים בהם גם – ולכן אין לנו בעיה שזה יהיה הדדי במובן זה שזה יהיה בגין הפרה יסודית.

לגבי קביעת ההפרות היסודיות עצמן, אנחנו לא חושבים שזה נכון שמישהו חיצוני לחוזה יקבע מראש מה נחשב הפרות יסודיות ומה לא. אנחנו לא חושבים שזה גם מעשי, אלא אם כן אנחנו רוצים להגיד את הדבר הטריוויאלי שאותו אפשר להגיד בחוק, שאי תשלום או אי מסירה - -

כן.

- - ואי רישום זכויות, ובשביל זה לא צריך תקנות, אבל אנחנו חושבים שזה כבר יותר מדי גולש לעיצוב החוזים. קשה לי לחשוב, לנחש עכשיו מה לצדדים מסוימים יהיה מאוד מאוד חשוב. יכול להיות שאם זה דירה מאוד יוקרתית אז לדייר מאוד מאוד חשוב גם שהוא ייתן לו את המטבח או את החלוקה הפנימית שהם קבעו, מבחינתו זה ייהרג ובל יעבור, ומבחינת הקבלן גם יש הרי עניינים שממילא החוק קובע, למשל ריבית על אי תשלום במועד, וממילא לקבלן יש אפשרות לא למסור את הדירה עד שהוא לא קיבל את הכסף. יש פה המון שיקולים מסביב, שקשה מאוד – נושא הרישום גם, לפעמים הרישום הוא בלתי אפשרי במשך שנים רבות, וכן הלאה.

אז אם כך, עורך-דין פז.

לכן, אנחנו חושבים שלא צריך להגדיר מהן ההפרות היסודיות.

מה המלצתך לאור הצעתו של חבר הכנסת שטרית, והערתה של עורך-דין בנדלר? מה הצעתך הספציפית, איך להתקדם?

הדבר שאנחנו כן התלבטנו לגביו זה האם זה יהיה רק הפרות יסודיות שבגינן צד מבקש לבטל את החוזה, או לא, או לוותר על זה.

אני מסכים.

לא הבנתי.

כי אנחנו חושבים שאם לא מבטלים את החוזה ומאפשרים לגבות את הסכום הגבוה הזה – כשאנחנו יודעים מי בדרך כלל יפעיל את זה, גם אם נכתוב הדדיות בחוק, כי הצד החלש, מי שפחות שולט על העניינים בדרך כלל זה הדייר דווקא, ואם הוא איחר בתשלום וקבעו שזה פיצוי מוסכם, אז יופי, הוא ייקח ממנו עוד 50,000 או 100,000 שקל וימשיך עם החוזה.

כאשר יש הפרה יסודית שמביאה לביטול החוזה – ששוב, זה נתון לבחירתו של הצד, הרי אף אחד לא מכריח אותו – אז יחול הפיצוי המוסכם, שזה דבר שהוא מקובל בדרך כלל.

אני לא הבנתי, סליחה.

נדרשים שני תנאים. שזאת הפרה יסודית - -

נכון.

- - ושהצד בחר לבטל את החוזה בגינה.

שאחד הצדדים בחר לבטל את החוזה.

למה?

למה? מה הקשר?

לא הבנתי את העניין. למה הצד צריך לבחור לבטל את החוזה?

אם הוא לא בחר לבטל את החוזה, והוא רוצה להמשיך בו - - -

אז יהיה פיצוי מוסכם.

בדיוק.

אפשר גם כך, אבל אנחנו פשוט חוששים ממצב שבו הקבלן יכניס את הקונה – הרי מה שיקרה מבחינת דייר זה אם הוא לא יכול לשלם. קשה לחשוב על סיטואציה אחרת של הפרה יסודית מצד הדייר.

אז הוא יכול לגבות ממנו סכום מסוים. הוא לא יכול להגיד לו, עכשיו תשלם לי 50% ממחיר הדירה. צריך להגביל את זה.

בסדר, זה בדרך כלל לא קורה, אבל זו פשוט אופציה שאנחנו התלבטנו לגביה, אם להגביל בעניין הזה.

אני עדיין לא מבינה, אמיר. סליחה שאני מתעקשת, אני לא מצליחה להבין מה אתה מציע בעצם.

את מדברת על הנושא של הביטול.

אני רוצה להבין בכלל את ההצעה. מה אתם מציעים?

שהחוק ידבר על הדדיות בהפרה יסודית, באשר היא.

על אותה הפרה יסודית, או בכלל?

לא אותה הפרה יסודית.

אני רוצה להבין. יש קצת חריגה מהחוק, אם מותר לי להעיר. החוק שלי קובע דבר מאוד ספציפי. הוא אומר: "נקבע בחוזה המכר כי איחר בתשלום, יזכה את המוכר בריבית פיגורים, לא יעלה שיעור הריבית על השיעור שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; בסעיף זה, "ריבית פיגורים" - לרבות כל סכום שהקונה נדרש לשלם בשל תשלום שלא שולם במועד שנקבע בחוק המכר."

אתה מדבר על תיקון אחר.

זה לא החוק הזה.

אנחנו מדברים על הצעה אחרת, על פיצוי מוסכם.

את זה הזכרתי, נושא האיחור בתשלום - - -

אני מצטער.

למאיר שטרית יש כל כך הרבה הצעות, שהוא מתבלבל ביניהן.

"כלל חוזה מכר הוראה בעניין זכות לפיצויים בלא הוכחת נזק (בסעיף זה – פיצוי), בשל הפרת סעיפים יסודיים בחוזה עצמו, ייקבע סכום פיצוי זהה בשל אותה הפרה" - -

אותה הפרה.

- - "בין אם בוצעה על ידי המוכר, ובין אם על ידי הקונה; צד לחוזה המכר הטוען כי הצד השני הפר את החוזה, ימסור לצד השני הודעה ויאפשר לו הזדמנות נאותה לתקנה."

אז מה שהצענו, שזה לא יהיה "אותה הפרה" אלא "הפרה יסודית" באשר היא – שוב, הפרה יסודית זה לא, קבלן לא יוכל לקבוע כל דבר קטן כי זה יהיה תנאי מקפח בחוזה אחיד, מן הסתם. ברגע שאמרנו "הפרה יסודית" יש מבחנים.

הבעיה היא לא רק מה הקבלן קובע.

מר מלמד, בבקשה. קפיצת דרך אתה רוצה?

לא, לא.

הבעיה שעדיין נותרת – ברגע שאנחנו אומרים "הפרה יסודית", אנחנו לא צריכים לקשור בין הפרה יסודית שנקבעה ככזאת בהסכם, לבין הפיצוי המוסכם, כי אז אנחנו יודעים מה יקרה. הקבלן ייתן עשרה נושאים שהם הפרה יסודית, ונושא אחד מהצד שלו.

נכון.

ולכן, מהי הפרה יסודית צריך להשאיר פתוח, יותר נכון לקביעות של דיני החוזים מהי הפרה יסודית.

אבל זאת תהיה בדיוק התוצאה, שמחצית מההתחייבויות של הרוכש ייקבעו בחוזה.

לא, אז הפרה יסודית, בין אם נקבעה במפורש בחוזה – הרי הפרה יסודית היא לאו דווקא מה שנקבע במפורש על-ידי הצדדים. יש הפרה יסודית לפי חוק החוזים, ויש, בלי עין הרע, בפסיקה לא מעט על מה זה הפרה יסודית.
גם אם הקבלן לא יכניס שאם הוא לא מסר את הדירה במועד זה לא הפרה יסודית, אני לא רוצה שזה ימנע באמת מהדייר לתבוע את הפיצוי המוסכם בגין אותה הפרה, אם הוא יטען ויראה שזאת הפרה יסודית.

גבירותי.

אפשר לנסות להקל?

לא, כי פה כתוב: בשל הפרת סעיפים יסודיים בחוזה עצמו. "סעיפים יסודיים בחוזה", זה אומר שמישהו כתב בחוזה שהם יסודיים - -

שזה הפרה יסודית.

- - אבל מי שכותב את החוזה זה הקבלן, אז ההדדיות לא תעזור הרבה, גם אם לא עשינו בגין אותה הפרה.

אבל כשאדם בא לחתום על חוזה וכתוב בו "הפרה יסודית", הקליינט יכול להגיד: מה פתאום הפרה יסודית? אם אני לא שילמתי יום אחד זה יהיה הפרה יסודית?

אנחנו בתקופת הליבון. בבקשה.

עורך-דין אהוד נדב, יועץ משפטי להתאחדות בוני הארץ. ההצעה שלנו היא די דומה להצעה כאן, לכן אני הייתי מבקש רשות קצת להרחיב, ולפשט.

אתה יכול לעזור לנו למצוא את הניסוח המתאים?

בדיוק כך. קודם כול בואו נראה מאיפה אנחנו באים.

זאת אומרת, אתה תומך ברוח שטרית. הרעיון נכון, השאלה איך ליישם אותו, שלא יגרום – לא עוול, לא עיוותים ולא תקלות.

נכון. ושהוא יהיה פרקטי לאור הדברים ששמענו גם מהיועצת המשפטית של הוועדה. "הפרה יסודית" מוגדרת בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), כהפרה כזו שאילו הצד היה יודע שהיא תקרה, הוא לא היה מתקשר בחוזה. זה לא הפרה רגילה, זה גם לא הפרה שאנחנו חושבים אם צד כזה או צד אחר בצורה סובייקטיבית חושב שהיא ממש לא נוחה לו - - -

זו אפשרות אחת.

או מה שנקבע בחוזה, הפרה יסודית מוסכמת, אבל לגבי הפרה יסודית מוסכמת נאמר כאן – ואנחנו מוכנים לקבל את זה – שעל זה שולט היזם, הקבלן, המוכר.

נכון.

אז בואו נתעלם רגע, היזם נניח כתב שגם איחור ביום אחד של תשלום זה הפרה יסודית. אנחנו לא רוצים לתת לו את הכוח הזה. אנחנו רוצים ללכת לאותה הפרה יסודית שהיא כל כך חמורה, שאילו הצד היה יודע שהיא תקרה, הוא לא היה מתקשר בחוזה. זה דבר אחד.
הדבר השני זה בדיוק מה שהיועצת המשפטית של הוועדה אמרה. אם אנחנו היינו מנסים לעשות רשימה מהן אותן הפרות שאילו צד היה יודע, הוא לא היה מתקשר בחוזה, לא היינו יוצאים מזה והיינו גם מפספסים המון. אי אפשר לדעת מראש מה יכול לקרות בחייו של פרויקט, ובתי-המשפט מלאים בתקדימים חדשים כל הזמן.

מה אנחנו באים ואומרים? אנחנו מבינים שאם קרתה הפרה, והיא הפרה יסודית במובן של חוק החוזים (תרופות), הפרה שיש זכות ביטול בגינה – היא כל כך יסודית שאילו הצד היה יודע שהיא תקרה, הוא לא היה מתקשר בחוזה. והוא ביטל, זאת אומרת יש לנו גם את הצד האובייקטיבי שמראה לנו שהיא הייתה באמת כל כך קשה, שהוא ביטל – לא, אוקיי, קרתה הפרה, אבל הוא חי עם זה בסדר – הוא גם ביטל.
במקרה הזה אין סיבה, שכמו שהיזם זכאי לפיצוי מוסכם או פיצוי ללא הוכחת נזק, גם הקונה לא יזכה לאותו פיצוי ללא הוכחת נזק.

אתה יכול לתת דוגמה להפרה כזאת מהצד של הקונה, שבה הוא יקבל את הפיצוי?

כן. אם הקונה איחר – שלושה חודשים עוברים והוא לא משלם; לא יום ולא שבוע; שלושה חודשים הוא לא משלם – אין לי, אין לי.

ואיך זה קשור להתקשרות בהסכם בכלל?

אני אתן לך כמה דוגמאות. אם הקונה פלש לדירה.

מה הוא אמר?

זו הפרה יסודית מצד הקונה - - -

כן, אבל זה לא מתקשר לרישה של המשפט שלו.

מה הייתה ההצעה?

אני ביקשתי דוגמאות כי לא ברור.

לא, עוד לפני הדוגמאות, אני לא שמעתי את העיקרון שהציע עורך-דין נדב. אתה הצעת שאם מדובר בהפרה יסודית, והצד הנפגע ביטל את החוזה - - -

ביטל את החוזה, התניית הפיצוי המוסכם למקרה הזה תהיה סימטרית, תהיה בסכומים זהים.

הבנתי את העיקרון.

אנחנו מדברים על הפרה שהיא הפרה חמורה. לא כל הפרה.

סליחה, מר מלמד רצה לשאול.

רציתי להבין את הדוגמאות שהוא רוצה מהצד של הקונה.

מתי הקבלן מפר.

כמובן. מתי הקבלן יבוא ויגיד: בעצם אני עשיתי עבירה שאם הייתי יודע עליה, לא הייתי נכנס לסיפור.

לא, אתה לא הבנת את הדוגמה.

לא, זה לא המקרה. זה מתי יקרה הנס שהרוכש יבטל את החוזה בגלל הפרה יסודית של הקבלן.

בדיוק. הקבלן הפר.

זו השאלה. והתשובה היא – אף פעם.

אף פעם.

למה אף פעם?

בגלל מצוקת הדיור, הרוכש מוכן לכל מה שהקבלן עושה, אבל הוא לא יבטל את החוזה. הוא יבקש פיצויים והכול, אבל הוא לא - - -

בדיוק. נכון.

אם הוא חי עם הדבר הזה, יש כבר פיצויים מוסכמים בחוק. אני מזכיר שהוועדה הזאת – תיקון 5 – קבעה פיצויים, מה קורה במקרה של איחור, מה קורה במקרה של אי התאמה, והרחבנו, הרחבתם את הנושא של אי התאמות. יש פיצויים.
לא יכול להיות בסיטואציה כזו שיינתן אותו פיצוי מוסכם - בדרך כלל מחושב אגב סדר גודל של בין 10% ל-20% משווי הנכס – זה לא מתאים למקרה הזה. החדר שבנה הקבלן קטן ב-20 סנטימטר ממה שהיה צריך, נניח 20 סנטימטר חורג ממה שמותר לפי חוק המכר. נניח.
במקרה כזה הדייר חי עם זה, הוא לא יקבל, הוא לא ידרוש – גם אם הוא ילך לבית-משפט, אגב. אני מזכיר לכולם, לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), גם אם יש לנו תניה של פיצוי מוסכם, והיא בשיעור גבוה ממה שראוי, בית-המשפט מוסמך להוריד אותה, ובמקרים מסוימים גם להתעלם ממנה.
זאת אומרת, יש לנו כאן מנגנונים להפרה, שהיא הפרה שהיא לא בסדר. הצדדים יצטרכו להוכיח את הנזק, להביא חוות דעת של שמאי - בנה לא נכון את הבית, החדר קטן בצורה לא סבירה. יביא הוכחה של שמאי כמה זה לא שווה.

אבל כתוב שזה פיצוי ללא הוכחת נזק.

סליחה. עם חדר כזה, עם כניסות – סליחה, אני הרוכש, אני על כיסא גלגלים, לא יכול להיכנס בדלת של 70 סנטימטר. היה צריך להיות כאן 90 סנטימטר, אבל אני רוכש כזה שב-70 סנטימטר אני לא יכול. אז זה כבר לא שמאי ונניח שגם אי אפשר לתקן כי יש עמודים מהצדדים, אז הוא לא ילך לשמאי, הוא יבקש את הפיצוי המוסכם. הוא יבטל, יגיד: בדירה הזאת אני לא יכול לחיות, אני מבקש פיצוי מוסכם.

עורך-דין נדב, אתה תוכל להביא לנו מספרים – אולי יש לכם נתונים – כמה ביטולי רכישת דירות נעשו על-ידי רוכשים?

אני יכול רק לבקש.

אני חושבת שלא תצטרך לטרוח הרבה, נדמה לי שהתשובה שתהיה, אולי תמצא מקרה אחד בעשור.

ראשית, אני לא מסכים עם גברתי, ושנית, אני אומר, גם יזמים – אולי זה מחדש לגברתי – גם יזמים לא רצים לבטל את החוזים.

נכון.

זה לא עניין של ביטול החוזה.

לכן אני חושבת שההתניה שלך שאומרת שההצעה של חבר הכנסת שטרית תחול רק במקרה שיש ביטול חוזה, היא מעקרת את ההצעה.

נכון.

היא לא מעקרת. היא פשוט מכוונת אותה למקרה שבאמת לא פייר שהקונה לא יקבל פיצוי.

השאלה האמיתית כאן, ואני אומר פה לאמיר ולשטח, האם הצעת החוק של חבר הכנסת שטרית היא עוד חוק בספר החוקים, שהמשמעות שלו היא שולית לחלוטין.

אם היא אות מתה, אני מעדיף להוציא את החוק מהשולחן, אין לי בעיה.

אנחנו רוצים משהו שיהיה בו אפקטיביות ושיניים, כי חבר הכנסת שטרית, באמתחתו מספיק חוקים ויש לו קריירה מפוארת.

אז לכן השאלה, וזה מה שאני שואל כאן – אם כל הדיונים האלה הם בסופו של דבר על דברים שבאמת היישום שלהם הוא אפסי, אז חבל.

אם יורשה לי אדוני, אני אומר כך. החשיבות של הדברים האלה, כמו הוראות אחרות בחוק המכר, היא לאו דווקא ביישום שלהם. היא לא במספר המקרים.

היא בדקלרציה הטקסטואלית.

באיום או בהתרעה המרומזת שיש על הצד השני – תיזהר לך, יש לך כאן סנקציה גדולה מאוד.

זה אפקט ההתרעה בלבד מכיוון שכמו שאמרה עורך-דין בנדלר - -

לא. לא בלבד.

- - בחלק מהמקרים - - -

ההרתעה תהיה רק כלפי הרוכש, היא לא תהיה כלפי המוכר במציאות הנדל"ן שלנו.

נכון.

אז נושא הא-סימטריה, שעליו רצה חבר הכנסת שטרית להתגבר, לא טופל כי הנושא נשאר א-סימטרי.

לא רק זה. היא תוחרף אם תתקבל ההצעה הזאת.

תוחרף אפילו, אז מה הועיל חבר הכנסת שטרית וכל החכמים כאן, בתקנתם.

הסימטריה צריכה להיות במקרים זהים, לא במקרים שונים.

אין, לא יכול להיות בכזה.

רבותי, אני מרגיש כרגע, מה שנקרא, ב"קול דה סק", באיזה דרך ללא מוצא. אולי יש פה מספיק אנשים מנוסים וחכמים שמעבר לנושא המשפטי יבינו את ההערה שנאמרה שם, שאנחנו לא רוצים לחוקק חקיקה שבאה בזכות הסימטריה, ומחזקת את הא-סימטריה, כאשר ממילא הקונה תמיד בסופו של דבר רוצה את הדירה, כמו שאמרה עורך-דין בנדלר, ואז הוא ממילא יאכל את המרורים פה ושם, אז בשביל מה צריך את כל הדיון הזה? בבקשה, גברתי.

אנחנו חושבים שההצעה של חבר הכנסת שטרית כן מבורכת מאחר שהרבה מההסכמים שנחתמים עם קבלן מכילים הפרות יסודיות של הרוכש, אבל לא של הקבלן. אבל כן, יש פה כמה תיקונים.
רציתי קודם לדבר קצת על מעמד הצדדים בעסקה.

אבל אני רוצה שתתייחסי לדבר הכי חשוב, להערתה של עורך-דין בנדלר, שזה בעצם לא סימטרי, שזה לא פוגע בקבלן, ובסופו של דבר האדם שרוכש, הוא לא יפר את החוזה, הוא יישאר בדירה. ולכן, מעבר לכל הנימוקים הסכולסטיים, השאלה בתכלס מה זה עושה.

לא. השאלה אם הוא יקבל פיצוי הוגן.

כן.

זו השאלה. האם אפשר לקבוע פיצוי הוגן, שיהיה שווה-ערך למה שקבלן מקבל.

האם יש משהו או שכלום, אחרת זה סתם סכולסטיקה.

נכון.

מהבחינה של דחיית מועד המסירה לקבלן, אז אם הרוכש - - -

רבותי, יש פתרון?

מצד אחד יש את הצרכן, שאם הוא לא משלם תשלום במועד, אז תוך 10, 15, 30 יום הוא נחשד בהפרה יסודית והוא נדרש לשלם את הפיצוי המוסכם. מהצד השני יש את הקבלן. הקבלן, לפי חוק המכר, רשאי לעכב את מועד המסירה בשל כוח עליון. זה דבר אחד, ואז הוא לא משלם לרוכש פיצוי.
לאחר מכן, הוא רשאי לעכב את מועד המסירה, מכל נימוק שהוא, ואז הוא משלם לו שכירות, שמונה חודשים ראשונים פי 1.5, ולאחר מכן 1.25, כשהצרכן משלם עבור הדירה שהוא שוכר כל חודש מראש, הקבלן משלם לו בתום כל חודש.

זאת אומרת, הרוכש, יכול להיות שיהיה פה בבעיה, מתי הוא יקבל את הפיצוי המוסכם. הוא יכול לקבל אותו חודשים ארוכים, אם בכלל, לאחר ההפרה, ולכן עם זה יש בעיה.

מה ההצעה?

היינו מציעים לקבוע מועד מסוים לאחר מועד העברת החזקה שנדחה, יזכה את הקונה בפיצוי מוסכם.

בנוסף לפיצוי הנקוב בחוק?

זה לא קשור להצעת החוק הזאת.

זה לא קשור לפיצוי מוסכם בכלל.

למה? מדובר פה שהפרה של הקבלן של 60 יום, של 65 יום, של מועד מסוים, תהווה הפרה יסודית, ואז הקונה יהיה זכאי לקבל פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק.

השאלה היא אם בנוסף לפיצוי הנקוב היום בסעיף 5א רבא לחוק המכר (דירות), שכותרתו "פיצוי בשל איחור במסירה", אותו פיצוי שאת דיברת עליו עכשיו, דמי שכירות וכולי, האם הפיצוי המוסכם הזה יהיה בנוסף. אני מנסה להבין את ההצעה שלכם.

שהצרכן יהיה זכאי לקבל את הפיצוי ללא הוכחת נזק לאחר מועד נקוב של ימים שנקבע בהצעה. שתהיה לו גישה לקבל את הפיצויים המוסכמים האלה, כי אם לא, יעברו חודשים ארוכים ויכול להיות שהוא לא יקבל אותם בכלל.

האיחור במסירת הדירה נחשב להפרה יסודית בחוזה?

תלוי איזה.

תלוי של כמה זמן.

כמו שאת אומרת – מעל חודשיים, מעל שלושה, מעל שישה.

אני אענה לאדוני. קודם כול, אנחנו צריכים לחזור, וכאן אני חוזרת למה שאמר עורך-דין נדב, מה זה בכלל הפרה יסודית. הפרה יסודית יכולה להיות אחת משתיים. אני אקרא את לשון החוק, הכי פשוט.

בבקשה.

חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) מגדיר בסעיף 6: "לענין סימן זה, "הפרה יסודית" – הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה". זו אפשרות אחת. אפשרות שנייה: "או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית;" אחת משתיים.

שפה הקליינט חלש.

בוודאי. ודאי שהקבלן קובע מספר הוראות שעיקרן אי תשלום במועד, כשאי תשלום במועד ייחשב להפרה יסודית. אינני יודעת אם בכלל נקבעות בחוזה הסטנדרטי איזשהן הפרות של הקבלן, שאם הוא מפר אותן, המוכר, ייחשבו להפרה יסודית.
בואו ניקח את המקרה של אי מסירת הדירה במועד. אגב, מה תוצאה של הפרה יסודית? הזכות לביטול: "הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית." זה מה שקובע.

ללא הודעה מוקדמת, שזה סותר את הצעת החוק כאן. ההבדל בין יסודית ללא יסודית - -

נכון.

- - זה ההודעה.

ללא הודעה מוקדמת, ללא אפשרות לתקן את ההפרה. זו הנקודה.

החוק שלי יותר "רך".

האם איחור במסירת דירה על-ידי קבלן – שאנחנו לצערנו יודעים שזה תופעה מאוד נפוצה - - -

תופעה שכיחה.

שכיחה – האם זו הפרה שהרוכש לא היה מתקשר בחוזה אילו הוא ידע מראש שיפרו אותה.

שאלה כמה זמן איחור.

השאלה כמה זמן איחור.

אם זה חודש, ניחא.

אבל, כיוון שמרבית הרוכשים לא מעוניינים בסעד של ביטול החוזה במקרה הזה - -

נכון.

- - כי הם כן רוצים את הדירה - -

בטח.

- - בא המחוקק ותיקן את חוק המכר (דירות), וקבע הוראה לגבי פיצוי בשל איחור במסירה, ואומר ככה: "לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה – המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה:" - ובדרך כלל, במאמר מוסגר, בחוזה המכר לא ייקבע סכום גבוה מהסכום הנקוב בחוק – "לפי הגבוה: (1) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.5 – בעבור התקופה שתחילתה במועד החוזי וסיומה בתום שמונה חודשים מאותו מועד; (2) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.25 – בעבור תקופה שתחילתה תשעה חודשים לאחר המועד החוזי ואילך."
בסעיף קטן אחר קובע החוק גם מתי הם ישולמו: "הפיצויים הקבועים בסעיף זה ישולמו בתום כל חודש בעד אותו חודש; הפיצויים בעד שישים הימים שתחילתם במועד החוזי ישולמו בתום שישים הימים האמורים." אני לא ממשיכה, ההמשך הוא כבר לא כל כך רלוונטי.
זאת אומרת, חוק המכר קובע פיצוי מוסכם על איחור במסירת דירה, קובע ממתי מתחילים לשלם, ורק בתום שישים ימים, קובע מתי המוכר צריך לשלם את הפיצוי הזה לקונה, וכפי שהוזכר כאן על-ידי נציגת המועצה לצרכנות, זה תמיד רטרואקטיבי ולא מראש, כששוכר הדירה בדרך כלל צריך לשלם את דמי השכירות מראש.
ובכן, אם רוצים לשנות את הסעיף הזה אז יש סעיף ספציפי בחוק המכר (דירות), שאולי ראוי לשקול לשנות אותו.

מה שאנחנו דנים כרגע זה בהצעת חוק שמדברת על פיצוי מוסכם במקרה של הפרה יסודית. קודם כול, צריכים לקשור בין הדברים.

אני אגיד לך מאיפה בא החוק בעצם. היום, כששני צדדים עושים ביניהם עסקה במכירת דירה מיד שנייה, לא אצל קבלן, בין שני צדדים, כתוב: אם צד אחד מפר, משלמים סכום מוסכם – 150,000 נגיד, 200,000, כל אחד ישלם לשני אם הוא לא עומד בהסכם.

בדרך כלל זה מתייחס יותר, אם אינני טועה, לביטול חוזה.

בדיוק ככה.

לביטול חוזה, זה מה שאני אומר.

לביטול חוזה, לא להפרת חוזה.

ביטול בשל הפרה יסודית.

יש הסכם בין שני הצדדים. רוב החוזים שנעשים בין יד אחת ליד שנייה, לא דרך קבלן, הצדדים כותבים. שני עורכי-דין בדרך כלל מגיעים להסכמה, כתוב: אלה ההפרות היסודיות, אם צד אחד לא עומד הוא זכאי לפיצוי כך וכך, אותו סכום משני הצדדים. אם אחד מפר הוא משלם, אם השני מפר הוא משלם.

מפה אמרתי איך אנחנו מחילים את זה על הקבלנים, כי זה חל כששני אנשים עושים חוזים ביניהם. מסתבר שעורכי-הדין מסתדרים ביניהם, מגינים אחד על השני, הכול בסדר.

נכון.

כשהדייר בידי הקבלן הוא לא יכול לעשות כלום, הוא חסר אונים. ניסיתי פה לעזור, לגרום לכך שלדייר או לקליינט של הקבלן תהיה איזושהי יכולת לדרוש פיצוי שווה-ערך פחות או יותר למה שהקבלן דורש ממנו כשהוא מפר את החוזה, למשל ביחס לתשלום. זה אגב הדבר הכי דרקוני אצל קבלנים – כשאדם מפר בתשלום הקבלן יכול להגיד לו: אתה רוצה להמשיך, אתה תשלם לי עוד כך וכך, אם לא אתה לא ממשיך, והוא כותב את זה בחוזה, לדייר אין ברירה כי הוא מאמין שהוא יכול לשלם.
הדייר, אין לו כוח כזה מול הקבלן, הוא לא יכול לעשות לו כמעט שום דבר, אלא אם היינו כותבים בחוזה שהוא ישלם לו את אותו פיצוי שהקבלן דורש ממנו על אי תשלום במועד, הוא ישלם על איחור.

אי מסירת הדירה במועד.

על מסירת הדירה או משהו כזה.

זו בדיוק הבעיה, אדוני. צריכים לחשוב אם יש מקום לקבוע הפרות, רשימה של הפרות – ואני מבינה שלזה משרד הבינוי והשיכון - -

מתנגד.

- - מתנגד, לקבוע מספר מצומצם של הפרות שייחשבו להפרות יסודיות, ואז לקבוע שבמקרה של הפרה יסודית, הצד הנפגע יהיה זכאי לקבל פיצוי מוסכם, אם נקבע בחוזה בכלל פיצוי מוסכם, זאת אומרת כדי שזה יהיה הדדי, אבל לצורך זה צריכה להיות רשימת הפרות שייחשבו להפרות יסודיות.

נכון.

אני אומר עוד פעם. ההרגשה שלי, שיש פה כוונות טובות, אבל יש פה רחוב ללא מוצא, כי אם לא – אין פירוש. ואני באופן כללי, בתפיסתי המשפטית – ואני אינני עורך-דין – חושב שעודף חקיקה ותסבוכת ביורוקרטית בסופו של דבר פוגעים ברווחת הצרכן, ברווחת הריבון.
הדברים צריכים להיות כמה שיותר פשוטים בחוק, ולכן מה שנראה לי כאן, עם התסבוכת שנוצרת כאן, אם באמת משרד המשפטים ומשרד הבינוי והשיכון לא ילכו אקס אנטה כדי לציין את כל ההפרות, הדברים האלה – ואני מבין את דעתם – השאלה העניינית היא האם צריך רק להעביר הצעת חוק דקלרטיבית או צריך למשוך אותה. זה השאלה האמיתית.
מעבר לזה, לחבר הכנסת שטרית יש כל כך הרבה חוקים – פחות חוק, יותר חוק.

אין בעיה, אני מוכן.

זאת לא הנקודה. השאלה מה עושים פה לגבי האזרח, אם רק אנחנו מסבכים פה משהו. בבקשה, אדוני.

יכול להיות שחבר הכנסת מאיר שטרית צריך לשקול מחדש את הצעתו.

אמרתי בפירוש.

בדיוק. יש לך מספיק. שתי הערות, ואני אסכם.

עורך-דין אליאב, רשות ההסתדרות לצרכנות. אנחנו מברכים על ההצעה.

זאת הברכה שלנו.

והיא עונה על צורך אותנטי. מה שכן, היא מסתבכת במובן מסוים, היא משתדלת לטפל בבת אחת בשתי סוגיות נפרדות. הסוגיה האותנטית, שקבלן קובע פיצוי מוסכם ואז הוא קובע אילו סעיפים הם בעצם סעיפים יסודיים בהסכם, והצרכן לא יכול ליהנות מאותה זכות, ופה הצורך האותנטי.

איפה הקושי? משום מה, הם מנסים להיכנס – והסוגיה השנייה, שהקבלן גם קובע אילו הפרות יסודיות. לא צריך לטפל בסוגיה השנייה. לטעמנו, מה שצריך לעשות זה לקבוע. ככל שהקבלן קובע שבגין הפרה יסודית ישלם הצרכן פיצוי מוסכם X, יוכל הצרכן ליהנות מאותה זכות - -

בדיוק הנקודה.

- - ולא צריך לקשור את זה להפרה יסודית שהקבלן קבע.

מה הצעתך? תחזור שוב.

ככל שהקבלן קובע בהסכם שבגין הפרה יסודית ישלם הצרכן סכום מסוים, יש לצרכן זכות ליהנות מאותו סכום של פיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית, ולא בגין הפרה יסודית על-פי ההסכם, כי מי שקובע איזה הפרה יסודית זה הקבלן, מטבע הדברים הוא יקבע הרבה יותר סעיפים עבור עצמו ופחות לצרכן.

לא צריך להיכנס לסוגיה השנייה. מספיק טוב להסתפק בסוגיה. מה שאנחנו עושים, אנחנו מייצרים בעצם איזשהו כוח - - -

אז תן לי דוגמה.

כן. אילו הפרות יסודיות יכול קבלן להפר מול צרכן?

למשל, איחור בלתי סביר.

אל תלך לאיחורים. איחורים נמצאים בחקיקה ממילא.

הנושא של האיחור, לכך ניתן מענה. אילו הפרות יסודיות נוספות?

תן לי דוגמה.

מה שאמרו פה חברי קודם, שיקול הדעת הוא בסוף יהיה של בית-המשפט.

איזה דוגמה? מה שמפריע לי עם חקיקות, שאנשים לא נותנים דוגמאות.

כמו שנתנו פה דוגמה, מסרו דירות לא בהתאם לתקנים הקיימים. למשל, פתח של הדירה.

אז בית-המשפט, אתה חושב שיקבע שזו הפרה יסודית?

לא, אבל תנו לי להשלים. אתם לא תוכלו לתת רשימה כי היא בלתי אפשרית.

נכון.

מה שכן אתם יכולים לעשות, לבוא ולהגיד: אתה כקבלן מנסח הסכם ודואג להגיד שבגין עשרה סעיפים הצרכן צריך לשלם פיצוי מוסכם, אז ברגע שייקבע שיש הפרה יסודית גם מצדך, הצרכן יוכל ליהנות מאותו סכום.

מה אנחנו עושים בזה? אנחנו גורמים לקבלן או לוותר על פיצוי מוסכם במקרים כאלה ואחרים כדי לא לייצר זכות מקבילה לצרכן, או שיהיה מודע. ברגע שצרכן מוכיח – גם אם זה בבית-משפט – שיש פה הפרה יסודית של ההסכם, זכותו ליהנות מפיצוי מוסכם וזה פיצוי מאוד משמעותי. אנחנו לא יכולים להיכנס לרשימה סגורה.

לא יכולים.

לא יכולים, גם אין טעם.

אין טעם.

לא רק זה. גם לא צריך לקשור את זה לסעיפים בחוזה עצמו כי מי ששולט על החוזה הוא הקבלן.

הצרכנים לא ילכו לבית-משפט בכלל.

הבעיה נורא פשוטה. שהצרכן הקטן - -

לא ילך על זה לבית-משפט.

- - לא ילך לבתי-משפט.

לכן כן צריך רשימה.

אבל זה יהיה הרבה יותר טוב מאשר עכשיו. עכשיו אין לו זכות בכלל.

מה פתאום. הוא לא יכול לקבוע פיצויים – אם הוא מגיע כבר לבית-משפט.

כן, אבל לא למוסכמים.

רן מלמד, יש לך פתרון?

אני חושב, אני רוצה לנסות לפחות.

או שחבר הכנסת שטרית יחשוב על זה מחדש.

אני חושב שההצעה של חבר הכנסת שטרית היא בהחלט נכונה, אני חושב רק שהיא יצאה מתוך הנקודה – ופה הסיבוך – של בוא נעשה את ההשוואה בין הקבלן לבין הרוכש, כאשר אנחנו צריכים בעצם לדבר על הרוכש. בואו נדבר על הרוכש ולא נדבר על הקבלן. הקבלן, זכויותיו ממילא נמצאות במסמכים שהוא רוצה.
ולכן, אני חושב שמה שצריך לעשות זה שני דברים, אני תכף אדבר על הנושא של הרשימה או לא הרשימה.

אני חושב שצריך לכתוב משהו בסגנון של – ייקבע לקונה סכום פיצוי שלא יפחת מהפיצוי עבור איחור במסירת דירה המופיע בסעיף הזכות לפיצויים בלא הוכחת נזק, וזאת בנוסף לפיצוי האחר שהוא זכאי לו. אז קודם כול, אני נתתי לקונה משהו שאין לו.

מה אתה מציע? מה יינתן לקונה?

ייקבע לקונה סכום – שעכשיו אני גם מגדיר לפי מה הוא נקבע – הוא נקבע על-פי אותו סעיף שאת הקראת, של הפיצויים שהיו לו אם היה איחור בדירה, כי אנחנו מדברים על סעיפים שהם לא נוגעים לאיחור בדירה, והסעיף הבא כן מחזיר אותי לנושא הרשימה.

אבל אני עדיין לא הבנתי. מה זאת אומרת ייקבע לו פיצוי לפי אותו סכום? הפיצוי לפי אותו סכום זה שכר דירה של דירה ב - - -

יפה, אבל זה בדיוק מה שאני אומר. זה בדיוק מה שאני רוצה להסביר. נניח שנקבעת רשימה בתקנות על-ידי שר הבינוי והשיכון, השיכון והבינוי, והרשימה הזאת כוללת שאם רוחב הדלת בחמישה סנטימטר יותר צר מהרוחב שצריך להיות, הקונה זכאי לפיצוי.

וזה נחשב להפרה מהותית.

זאת הפרה יסודית, והקונה זכאי לפיצוי. עכשיו בואו נראה איך מחשבים את הפיצוי הזה. הפיצוי הזה יחושב בהתאמה לאותו סעיף של איחור במסירת דירה.

מה שבעצם זה אומר, שאנחנו כן חייבים לקבל את הרשימה הסגורה. אפשר אחר כך לשנות אותה, אבל אני חושב שכן אפשר להכין רשימה.

לא נקבל.

ככל שנותנים יותר דוגמאות, זה יותר משכנע שאי אפשר.

נכון.

אני בטוח שהתאחדות בוני הארץ לא תרצה שתהיה רשימה סגורה.

לא, בגלל בעיה בדלת - - -

אני לא אמרתי שזה צריך להיות דלת.

אז תיתן דוגמה להפרה יסודית שבשלה הצרכן צריך לקבל סכום משמעותי וכולי, מעבר לאיחור במסירת דירה.

אני בפירוש אומר שגודל הדירה למשל שנמסר, שלא תואם את ההסכם, זאת הפרה יסודית, לדעתי. אני חושב שיש גם דברים אחרים שאפשר להגדיר אותם כהפרות יסודיות בנושא הזה.
אני חושב שיהיה חבל אם אתה תמשוך, אדוני חבר הכנסת, את הצעת החוק שלך. אני חושב שצריך לעשות מאמץ ולהגיע לזה.

מה שאני מציע – אנחנו נסיים פה את הדיון. אני סוגר את הישיבה. חבר הכנסת שטרית, בהתייעצות עם נציגי הממשלה וכל המלומדים כאן, יחשוב האם כדאי לקחת את ההצעה, האם אפשר לשפר אותה שתהיה יישומית, כי הוא איננו רוצה דבר שאין לו יישום.

נכון.

ולאור זה, אנחנו נחליט אם נמשוך אותה וניתן לו את הגיבוי, או לא, הוא יחליט.

תודה רבה לכם על הדיון המלומד.

תודה רבה.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה 09:55.>