הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

<פרוטוקול מס' 441>
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ז בחשוון התשע"ה (10 בנובמבר 2014), שעה 10:30

<1. הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014>
<2. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013>
<3. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013>
<4. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר

מיכל בירן

גילה גמליאל

משה גפני

בועז טופורובסקי

יצחק כהן

זבולון כלפה

דב ליפמן

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

שמעון סולומון

חמד עמאר

עפר שלח

סתיו שפיר
יעקב אשר

חנא סוייד

יואל רזבוזוב

>
משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

אביבה אטיאס - ממונה מסמ"ק, רשות המסים, משרד האוצר

מאיר אסולין - סמנכ"ל בכיר, מסמ"ק, רשות המסים, משרד האוצר

אבי לבון - סגן הממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר

מעיין נשר - רכזת שיכון, משרד האוצר

נעמה שולץ - יועצת לשר, משרד האוצר

נדב לחמן לזר - עוזר מנכ"ל, משרד הבינוי

נתנאל לפידות - מנהל אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות, משרד הבינוי

אליאב בן שמעון - מנכ"ל התאחדות בוני הארץ

רוני בריק - סגן נשיא התאחדות בוני הארץ

יעקב פלקסר - יועץ משפטי, התאחדות בוני הארץ

רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

שמחה בניטה - עמותת מזור

אבנר עורקבי - יו"ר עמותת אהב"ה

עמרי חוזז - המשמר החברתי

זיו אלישיב - המשמר החברתי

ארז גילהר - לוביסט (פוליסי), מייצג את התאחדות בוני הארץ

שלומית ארליך
אייל לב-ארי

טמיר כהן

אור שושני

<1. הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014>
2. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013
3. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013
4. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014

בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה. אני רוצה להתנצל על כך שהייתה אי-הבנה וזה בעשר וחצי ולא בעשר. פנו אליי לפני שבועיים מהוועדה לביקורת המדינה ואמרו שיש דיון על החטיבה היום ושחשוב להם מאוד שאשתתף, והם אמרו לי שזה מתחיל בתשע, ומאחר שזה יהיה יותר משעה, הם ביקשו שאני אתחיל את ועדת הכספים באחת-עשרה, ואז אמרתי שמספיקה חצי שעה ואני אהיה שעה וחצי שם, ולכן דחינו את זה לעשר וחצי. והכול תוכנן, ומזל שאתמול ראיתי שזה באחת-עשרה, כמעט הגעתי לשם בתשע. אז בסוף נשארתי קירח מכאן ומכאן, כי מצד אחד התחלנו בחצי שעה יותר מאוחר ומצד שני אני לא אוכל להיות בוועדה לביקורת המדינה.

אני רוצה לברך את חברי הכנסת ואת האורחים שהצטרפו אלינו.

ניסן, אז לא תבוא לישיבה בוועדת הביקורת?

איך אני יכול לבוא? התכנון היה מתשע עד עשר וחצי, שאני אוכל להיות שם ואז לחזור.

זה נורא חשוב שתהיה.

ניסן, אני לא הולך לעשות פיליבסטר.

אני רוצה קודם כול לקבל בברכה את האורחים – מצד אחד את משה אשר, יושב-ראש רשות המסים, ואנשים כמו מאיר, שמטפלים ספציפית. מצד שני יש לנו את אבי לבון, סגן הממונה על הכנסות המדינה.

מה האמת בפרסומים שעיכבת את מע"מ אפס בגלל 300 מיליון שקל להתנחלויות ולכבישים?

אתה ראית שעיכבתי?

אני שואל. אני היום לא באתי לתקוף.

אני לא עושה שום פיליבסטר, יש לי רק שאלות.

אתמול רצו שלוש שמועות אחת אחרי השנייה. כלי תקשורת מצלצלים אליי ואומרים שבאתרים החרדיים הזמינו היום את כולם ללוויה של מע"מ אפס. השמועה אמרה שכנראה ראש הממשלה החליט שהוא מפוצץ את מע"מ אפס. אז כולם צלצלו, עשיתי בדיקה קצרה, ואמרתי להם שאין כזה דבר. לא עבר כמה זמן ו - - -

לאיזו גרסה אתה מאמין?

אני אומר מה היה, לפחות לפי הפניות של כלי התקשורת אליי. אז זה לא תפס, ואז רצה שמועה שנייה: שנפתלי בנט מעכב, בגלל - - -

זה היה כבר לפני שבוע.

אני מדבר איתך על אתמול, מאחרי הצהריים ועד הלילה, לפחות מבחינת הצלצולים אליי. נאמר שהוא מעכב את זה בגלל התשתיות ליש"ע. אמרתי להם שאני לא יודע על דבר כזה, אין שום דבר. והשמועה השלישית שרצה היא שבכלל התקציב לא יונח היום, בגלל שיש מלחמת עולם על הפיצולים, שזה לא קשור למע"מ אפס. אמרתי שממה שאני יודע, לא דובים ולא יער – התקציב יונח והכול כרגיל. להערכתי הייתה כאן איזו מין יוזמה שהריצה דבר אחרי דבר, שאולי משהו יתפוס. אבל לא חקרתי את זה. מה שתפס תפס.

רבותיי, אנחנו מתחילים.

עצם זה שאתה מסביר, סימן שזה תפס.

לא, להפך, כמי שעומד ורואה את החתכים, איך זה רץ אחד אחרי השני, אז אתה עומד...

מישהו יכול להסביר לנו את החוק?

טוב, אנחנו מחדשים את הדיונים, לאחר שוועדת ה - - -

על מה הדיון עכשיו?

אני רוצה להסביר את התהליך. ועדת הכנסת סיימה את דיוניה והחליטה מה לא נושא חדש ומה כן נושא חדש.

יש נושא חדש?

חזרו אלינו הסעיפים שאינם נושאים חדשים.

יש משהו שכן השאירו? הכול לא נושא חדש. אז תגדיר את זה אחרת.

מאחר שזה חזר אלינו... עכשיו אני רוצה להסביר את התהליך של השבוע הזה.

זאת אומרת שאנחנו דנים עכשיו - - -

רגע, אני רוצה להסביר.

בסדר, אני גם רוצה לשמוע. אבל אני רק שואל: אתה אמרת בישיבה האחרונה של הוועדה שדנה בזה שאתה תביא לכאן את שר האוצר.

לא, לא אמרתי שר האוצר, אמרתי סגן השר.

אמרת שר האוצר, ובאמצע אולי חזרת ב - - -

לא, שר האוצר יהיה פה בשבוע הבא.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה חוות דעת משפטית - - -

- - -

לא, לא, אמרתי שני דברים - - -

נדמה לי שאמרת שזה יהיה ביום שני - - -

לא, אמרתי - - -

- - -

חבר'ה, חבל על הזמן.

רק תענה על השאלה: שר האוצר - - -

היה הסכם עם האופוזיציה על סמך זה ששר האוצר יגיע לפה.

סתיו, רגע. שר האוצר סתר את הפקידים שלו. הוא אמר מיליארד ורבע ו - - -

רגע, אבל למה אתה לא נותן לי לדבר? אני מנסה להסביר.

לא, ולכן לא שווה שיבואו לכאן הפקידים, הוא צריך לבוא ולהגיד מה שהוא אמר.

תן לי, אני רוצה להסביר את סדר היום של - - -

אני אומר לך שוב, אני לא הולך לעשות פיליבסטר.

חבל, אני בסוף אתחיל בלי שאני אסביר ואחר כך תישארו חסרי ידע לגבי מה שאנחנו רוצים לעשות. כי אני מנסה כבר שלוש פעמים, ובסוף אני אחליט... אם אתה לא, אז לא. אז אני רוצה להסביר עוד פעם. חזרו אלינו הנושאים. דבר ראשון, יש לנו את המחויבות להסביר את הנושא של העלות של החוק הזה. דבר שני, יש לנו הסתייגויות על חלק מהנושאים שחזרו אלינו שהם לא נושאים חדשים. חלק מהנושאים שאמרו עליהם שהם נושא חדש – ההסתייגויות כבר נדונו פה וירדו, ואז אמרו עליהם "נושא חדש". אז כשהם חוזרים, אין עליהם כבר הסתייגויות. על חלק - - -

- - -

רבי משה, בבקשה.

שאלנו אותה לגבי השרה.

חבר'ה, בבקשה. אנחנו נדון היום, אחרי שנשמע את הנושא של החוק - - -

אני לא הבנתי, זה לא מעניין אותך? היא בכירה אצלך בוועדה, היא רכזת הקואליציה – לא מעניין אותך אם היא הולכת להיות שרה או לא?

אתה לא רואה שהוא בדיכאון שאני עדיין פה?

ההפך: אני פועל במשנה מרץ שהיא לא תקבל שרה, כדי שהיא תישאר איתנו.

זה נשמע קצת מופרך.

נראה לי שחברי הוועדה האמינו לך עכשיו.

איפה יש עתיד? יש עתיד מחרימים את הישיבה הזאת?

טוב, היום אנחנו נעבור על כל ההסתייגויות שנשארו, כדי להוריד אותן. אחר כך - - -

אבל זה לא מה שנרשם.

יש לי שאלה - - -

לא, תן לי לסיים. אחר כך. כי זו כבר פעם שלישית או רביעית... אני לא רוצה יותר. מחר יש לנו יום שלם - - -

הסיכום היה שיאיר לפיד יגיע לפה ואנחנו נדון על הבעיות המהותיות שיש עם הצעת החוק, ורק אחר כך נמשיך עם ההסתייגויות.

לא, לא, לא, לא. מחר - - -

אבל זה מה שסוכם. אתה רוצה שנבדוק בפרוטוקולים?

אתם מוכנים לתת לי - - -

היה סיכום ש - - -

ששר האוצר יבוא.

אנחנו נוציא את הפרוטוקול.

מחר אנחנו נדון בעשרה נושאים שהם נושאים חדשים, שלא קיימנו עליהם דיון. לדוגמה, הנושא של הילד – בחזקת מי הוא. אמרנו שנעשה עליהם דיון רציני, שמתוך העשרה - - -

או קבוצות רכישה.

רק שנייה. מתוך הקבוצה חלק מהדברים זה תיקונים קטנים, ונראה איך אנחנו מתקדמים.

למה אתה לא עונה על קבוצות רכישה? כולם מחכים לשמוע מה אתה אומר בעניין הזה.

זה ביום שלישי. ואחרי שנגמור גם עם הנושאים האלה, נגבש עמדה מה אנחנו עושים. יכול להיות שלהבנה - - -

יש תיקון, משהו קטן אפילו, אחרי ועדת הכנסת, מה שהולכים להביא לנו? איזה משהו קטן?

אני לא יודע למה אתה מתכוון, אז אני לא יודע להגיד.

גם אני לא יודע, לכן אני שואל. האם יש משהו קטן אחרי שוועדת הכנסת אמרה על הנושאים שלנו שזה לא נושא חדש - - -

רק על הנושאים שעליהם הוא מדבר, שיבואו ביום שלישי.

אבל הם לא קשורים לוועדת הכנסת. הם לא היו בוועדת הכנסת.

לא, לא היה.

אני אומר: ביום שלישי יהיה דיון כמו שאמרנו - - -

כל דבר שאתה הולך לשנות, עלול להיות באיזשהו שלב – גם אם זה לטובה, גם אם זה מיליון שקל – נושא חדש.

לכן אני אומר שביום שלישי יעלו הנושאים האלה, אם תהיה לנו הסכמה. אם ההבנה תהיה שרוצים להגיש עליהם הסתייגויות, אז או שנוריד אותם לגמרי או שהם יוגשו - -

אבל אין כזה דבר - - -

נו, באמת, זה לא יכול להיות.

- - או שהם יוגשו בדרך אחרת, שבה לא יהיו הסתייגויות. זה תלוי בנו.

אנחנו לא נזכה לדבר עם השר - - -?

דקה, אני מבקש. אז זה יהיה ביום שלישי, ויום רביעי, שכנראה יהיה עמוס מאוד ולכן אפשר יהיה לקיים רק חלק מהדיונים... בכל אופן, ביום רביעי וחמישי, אם נגמור פה ביום רביעי - - -

איך הגעת לחמישי?

אמרתי, יום רביעי, ואם לא נספיק, אז ביום חמישי נתאם את כל ההצבעות. אז אני רק מודיע - - -

- - -

אנחנו אמרנו שאנחנו נעשה את שלנו, וזה יונח על שולחנו של ראש הממשלה – שיחליט.

אפשר להצביע עכשיו על החוק הזה? עכשיו?

טוב, אז דבר ראשון - - -

אנחנו נעשה את הפיליבסטר במליאה.

אני לא אעשה פיליבסטר, בוא תצביע הרגע על החוק הזה. בוא נצביע, בוא נראה אותך.

תצביע. הנה, ליצמן מציע לך. אז תצביע. הנה.

אז הוא הציע לי, אז מה? אתה יודע שהיו שניים שנתנו - - -

אני עכשיו חושב ביני לבין עצמי למה אתה מתכוון.

יש עתיד מחרימים את הדיון היום?

היה אחיתופל, שנתן עצות, והיה חושי הארכי, שנתן - - -

אחיתופל זה לא זה שנתן את העצה הרעה.

הוא נתן את העצה הכי טובה. אבל ה' עשה שישמעו את הצעתו של חושי.

אחיתופל היה הדוד של אלישבע - - -

- - - זו הייתה ההצעה הכי טובה לאבשלום, לא לדוד.

ניסן, אתה שם לב שאני לא עושה פיליבסטר? אני מבקש, מתחנן, תצביע.

ניסן, אני עד היום לא מבין למה קוראים לעצת אחיתופל עצה רעה.

זו הייתה העצה הכי רעה לדוד והכי טובה לאבשלום. לדוד זו הייתה העצה הכי רעה ובגלל זה הוא השתיל שם את חושי, כדי שיטרפד את ההצעה הזאת.

הוא אמר לו: אל תצא מירושלים.

לא, הפוך, הוא אמר לו: תתנפל עכשיו על דוד ותגמור איתו. וחושי אמר לאבשלום: אל תעשה את זה. טוב, רבותיי, זהו. אני - - -

אני מוכן לחכות עם אחיתופל – בוא תצביע.

מציעים לך חברי האופוזיציה להצביע, אז למה אתה לא מצביע? בגלל שאתה צריך לנהל משא ומתן עם האוצר על משהו?

או בגלל שיש עתיד מחרימים.

אנחנו מוכנים להצביע.

איך תצביע על אותם נושאים שעוד לא דנו עליהם?

אנחנו מוותרים. זה אותו דיון שהיה עד עכשיו.

- - -

אם אתם מוכנים להצביע - - -

כרגע.

אה, כרגע. ואם זה יהיה בעוד רבע שעה, גם תהיה מוכן להצביע?

למה, מה אתה צריך להספיק?

אני לא יודע מה אתה הולך להכניס ברבע השעה הזאת.

ברבע השעה הזאת יקרה משהו שאתה תגיד לי "לא, לא רוצים להצביע".

מה? מה?

אמרתי שיקרה משהו שגם הוא לא ירצה להצביע. פשוט המספרים ישתנו, זה הכול. מה, אנחנו לא יודעים לספור?

לא בטוח, נראה לי שיש עתיד מחרימים את זה.

טוב, רבותיי, אנחנו ביקשנו - - -

מה הוא אמר? שברבע שעה הזאת - - -

לא יודע. אולי - - -

תעשה הפסקה, תבדוק.

זה לא יעזור, חבל על הזמן.

מה הולך להשתנות?

אני לא למדתי ליבה, אבל למדתי לספור עד שנים-עשר. זה הכול, זהו.

בכל אופן, תראו, ככל שהזמן יתארך, ובכיף, אז יהיה לנו גם את יום חמישי - - -

למה לא למדת ליבה? למדת.

למדתי, אבל אני אומר שלא הייתי צריך - - -

למדת מאיתנו: אפילו שאנחנו לומדים ליבה, אנחנו אומרים שאנחנו לא לומדים.

לא, אני התחלתי בתלמוד תורה בבני ברק, ששם לא הייתה ליבה שנתיים. אחר כך המשכנו הלאה.

טוב, רבותיי, אנחנו ביקשנו לדעת מה העלות של החוק, וזה כתוצאה מכך שנזרקו כאן כמה וכמה מספרים.

זה לא סתם "נזרקו" – עשינו דיונים של חודשיים עם מספר אחד, ואז פתאום הפתיעו עם מספר אחר.

לא, אמרנו שיש הבדלים גם בכמה זמן נשאר מהשנה; שמדובר על 2014, 2015, עד שייבנו - - -

לא, זה לא בהקשר הזה. אמרה יעל מבורך בשבוע שעבר שהייתה להם טעות. זה לא קשור להתקדמות בזמן.

רבותיי, הבקשה הייתה - - -

לא היה קשר בין משרד השיכון ומשרד האוצר, וככה המספרים שהגיעו אלינו לא היו נכונים.

רבותיי, אני פניתי באופן אישי לסגן השר. מאחר שהשר יהיה אצלנו כנראה ביום שני הבא, לפתיחת הדיונים על התקציב, אז אני פניתי לסגן השר, למיקי לוי, שיבוא עם הצוות שלו כדי להציג - -

אני רואה שכבר יש שם חדש למשרד הבינוי והשיכון.

- - כדי להציג את הנושא. אכן כך סוכם, אבל לצערי, מיקי לוי שוכב –לפחות אתמול – עם 40 מעלות חום.

אני מקווה שלא בגלל - - -

לא, הוא הלך לקבל חיסון לשפעת, וכנראה החיסון גרם לו לזה. בכל אופן, הוא שוכב עם 40 חום. אתמול בצהריים הוא היה עם 40 חום.

אז נמצאים כאן איתנו שניים שיציגו את זה: אבי לבון ומשה אשר, ויש לנו כאן גם נציגים של משרד השיכון.

אבל מה הולך להיות עכשיו, לא הבנתי.

אמרתי. בקטע הראשון רק יסבירו לנו מה העלות של החוק הזה, ואחר כך נדון בהסתייגויות שנשארו. כבר הסברתי את זה חמש פעמים.

אחר כך יש את החטיבה להתיישבות בוועדת ביקורת.

בסדר, אבל מה אני יכול לעשות? הסברתי גם את זה.

כדאי מאוד שתהיה שם, ניסן.

הסברתי שאני נפלתי בפח ולכן אני נשארתי קירח - - -

אני לא מבינה איך פח, הרי אמרו לנו מראש שהדיון באחת-עשרה, ושום דבר לא השתנה בשבוע - - -

אני אומר לך מה קבעו איתי, ולכן גם קבעתי את הישיבה. פתחתי בהתנצלות למה בעשר וחצי.

אז תן לבועז להחליף אותך לרגע. הרי ממילא כל מה שקורה פה... לא מדברים פה איתנו על הדיון המהותי על החוק. אז בוא לדיון על החטיבה להתיישבות, זה מאוד משמעותי, מאחר שאתה מעורב בעניינים שם.

בוא תגיד את שמך לפרוטוקול.

שמי אבי לבון, אני ממינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר. אני אציג את עלות הצעת החוק במונחים של אובדן הכנסות.

יש כמה תנאים לחוק – יש תנאים מצד הדירה ויש תנאים מצד הרוכש. אני אציג קודם כול את התנאים מצד הדירה. יש כמה מגבלות, כשהמגבלות העיקריות הן ארבע. המגבלה הראשונה היא שזו צריכה להיות בנייה רוויה: יחידות דיור, דונם, מבנה של לפחות שתי קומות. המגבלה השנייה זה השטח: בין 50 ל-150 מ"ר.

60.

בין 60 ל-150 מ"ר. המגבלה השלישית זה המחיר, כולל מע"מ. הוא צריך להיות עד 1.6 לרוכש מוטב, כאשר יש תנאי של שירות לאומי או שירות בצבא; או 950,000 שקל ל - - -

זה כבר מיליון.

בסדר - - -

ממתי המצגת הזאת?

המגבלה האחרונה היא מגבלה מאוד אפקטיבית – המחיר למטר מרובע. מה זה אומר? קחו בכל אזור ואזור את המחיר הממוצע למטר מרובע; כל דירה שתיכנס להטבה צריכה להיות במחיר שהוא עד המחיר הממוצע של מטר מרובע. כיוון שיש ממוצע, יש גם מעל הממוצע. הדירות שיהיו יותר יקרות מהממוצע למטר מרובע, לא ייכנסו לתחולת החוק.

על התנאים לרוכש אני אדבר בסוף, ועכשיו אני אתן נתוני רקע. נתוני הרקע האלה הם נתונים מ-2013, נתונים בפועל. המקור של הנתונים זה גם רשות המסים וגם משרד השיכון. כלומר, על הנתונים האלה אין ויכוח.

ב-2013 היו 133,000 עסקאות בדירות. מתוכן היו רק 47,000 דירות חדשות, והשאר, 80,000 היו דירות יד שנייה. מתוך 47,000, המגבלה הראשונה, בנייה רוויה, מורידה מ-47,000 ל-26,872. זו המגבלה הראשונה. הדירות האחרות זה דירות של בנה-ביתך, של קבוצות רכישה, שהן לא בתחולת החוק.

אבל כשאתה מדבר על רוויה אתה לוקח בחשבון גם את מה שאמרנו, דירות שיכולות להיות לא בבניינים רבי-קומות אלא פרוסות על השטח, ובתנאי שיש קבלן, כן?

כן, זה בפנים.

המגבלה השנייה, המגבלה של השטח, מורידה מעט דירות, 3% בערך. אנחנו יורדים ל-24,000 דירות.

מתוך ה-27,000 יש לנו 16,000 עד 1.6, וכל השאר זה מעל 1.6.

המגבלה הרביעית זה המחיר למטר מרובע אזורי, ששם אנחנו יורדים ל-14,000.

תסביר לי מה זו המגבלה הרביעית.

מחיר למטר מרובע. לכל אזור ואזור השמאי הממשלתי יכריז על מחיר ממוצע, ואם מישהו רוצה לקנות דירה במחיר למטר מרובע מעל הממוצע, הוא לא יהיה זכאי להטבה. מי שמתחת יהיה זכאי.

איך מכמתים את זה?

יש נתונים בפועל.

השמאי קובע נניח מחיר למטר מרובע באזור ככה - - -

זאת הפקה מטורפת ובירוקרטיה מזעזעת.

בדיוק, זה נשמע לי קצת מסורבל. למה להגביל אם אפשר להרוויח עוד איזה 2,000 דירות בתוך החוק?

כל הרעיון הוא שיש לך דירה בין 60 ל-150 מטר. עכשיו, כשקובעים 1.6 מיליון יש הבדל אם זה דירה של 60 או דירה של 150, נכון? זה סכומים אחרים. אז איך תדעי? מה שעושים זה שמחלקים את זה למטר מרובע, ואז יש לך עלות ממוצעת של אותו אזור למטר מרובע, ועכשיו את מכפילה את העלות הזאת במטראז' של הדירה וכך את רואה אם היא עומדת במחיר או לא. בגלל שאת לא מדברת על גודל אחיד של כל הדירות.

נגיד שאני קבלן ויש לי דירות עד 1.6, אז אם המגבלה האפקטיבית היחידה היא 1.6, אני אעלה את כל הדירות ל-1.6, עד כמה שהשוק יכול לסבול. כלומר, הרוב של הטבת המע"מ ילך לקבלן. אז רצו להגיד לא: דירות עם מטר מרובע מעל הממוצע לא יהיו בזה.

אבל זה היה צריך להוסיף לך דירות, למה זה גורע?

לא, זה שליש פחות. יש 20% דירות שבהן המחיר למטר מרובע הוא מעל הממוצע. ה-20% האלה יורדות - - -

זה מוריד דירות שהן יקרות יחסית לגודל שלהן, כמו למשל פנטהאוזים, דירות גן – שהמחיר שלהם למטר מרובע הוא יחסית יקר לאזור.

ואם הקבלנים יורידו את המחירים - - -

לקחנו את זה בחשבון - - -

אז איך השמאי הממשלתי קובע את הסכום הזה? הוא קובע מה שהיה, לא מה שיהיה.

יש את בסיס הנתונים של השמאי הממשלתי, שבו יש נתונים של מכירת דירות לפי גושים. החוק גם קובע בצורה יותר מפורטת – יש בתוכו פרטים של איך הוא עושה את החישוב של הממוצעים האזורים. בסוף הוא מקבל איזשהו נתון של מחיר ממוצע לאותו גוש. המחיר הממוצע למטר מרובע לאותו גוש זה לא בדיוק ממוצע, כי ההנחיות שלו הן קצת יותר והוא גם עושה על זה איזושהי בקרה שמאית. אבל בעצם המחיר הזה נותן תקרה שהמטרה שלה בסופו של דבר היא לאפשר העברה של מקסימום הטבה לרוכש, כי ברור שבהטבה יש איזושהי חלוקה - - -

את זה הבנתי. אבל מה שקורה בפועל זה שאותה מגבלה מורידה לי את כמות הדירות למע"מ. אז איך אפשר ליצור מצב שברגע שהשמאי הממשלתי מתייחס למה שהיה, ונניח הקבלן אומר "אוקיי, זה מה שהיה, אני מוכן להוריד" – איך זה נכנס לסיפור הזה?

אם הוא מוכן להוריד אז זה בסדר, אין בעיה.

אין בעיה, הוא נכנס.

מה שבודקים בסופו של דבר זה את מחיר הדירה. אז הוא כן נכנס.

זה לא נכון, איך הוא נכנס?

בטח שנכנס.

תראו לי איך.

נניח אני קבלן בראש העין, ששם יש מחיר ממוצע של בערך 11,000 שקל למטר מרובע, ויש לי דירת 100 מטר שעולה 1.15 מיליון, כלומר, 50,000 מעל מה שמותר. אם אני מחליט למכור את אותה דירה בפועל ב-1.1 מיליון, אז היא עומדת בתנאים. השמאי מפרסם גגות אזוריים, ואם אני מחליט להוריד את זה... ואגב, אנחנו לקחנו את זה בחישוב כמות הדירות, ואני משער שגם מינהל הכנסות המדינה. אנחנו, בחישוב שלנו, לקחנו בחשבון הפחתה של עד 5% שקבלנים או יזמים שמוכרים דירות יעשו.

זו המגמה, הלוואי שיורידו. המגמה היא שיורידו. פה לקחו לך חתך של 2013, כדי לקבל מה היה. עכשיו, אם קבלנים יורידו בגין זה – זו המטרה. הלוואי.

זה יגדיל את כמות הדירות.

אני ממשיך. אלה הנתונים לגבי 2013, הנתונים בפועל, תיאור מצב. ועכשיו אנחנו צריכים לצפות פני העתיד – מה תהיה התגובה של הקבלן והתגובה של הרוכש. אם רוצים להיכנס לתחולת החוק, יש כמה מגבלות. אז מה הם יכולים לעשות כדי להיכנס בכל זאת? דירה שהמחיר שלה למטר מרובע הוא מעל הממוצע, אם אני רוצה לקבל את ההטבה, אני אוריד את המחיר בכמה אחוזים, כדי להיכנס.

עכשיו בואו נראה שינויי התנהגות אפשריים שלקחנו בחשבון כדי לאמוד את עלות החוק. אנחנו חושבים שלקבלנים יש השפעה על מחירי הדירות. נגיד אני בונה עכשיו דירות של 180 מטר מרובע, אז אולי בשנה הבאה או בעוד שנתיים או שלוש שנים אני אבנה רק דירות של 150. אולי. כלומר, תהיה נטייה לבנות דירות שייכנסו למגבלות החוק.

בכל מגבלה ומגבלה לקחנו הנחות אחרות. ההנחה הראשונה: סך הבנייה הרוויה תישאר ללא שינוי, כלומר, 27,000. כלומר, לא אמרנו שב-2015 או 2017 יהיו יותר דירות מה-27,000, מכלל הדירות. המגבלה השנייה היא המגבלה של השטח. אמרנו שבשנה הראשונה, 2016-2015, לא סביר שהקבלן ישנה את התנאים הפיזיים של הדירות, כלומר, יבנה דירות שיעמדו במגבלה של השטח.

מי קובע את האזורים?

השמאי הממשלתי.

על בסיס מה?

אנחנו, משרד השיכון, העברנו לשמאי הממשלתי את נתוני חוק המכר, שאלה הנתונים שהמוכר מדווח לנו, לממשלה. זה כולל את המחיר והכתובת, הגוש והחלקה. לפי זה הוא מבצע הליך של ממוצע, ועל זה הליך שמאי, ואז הוא בונה את המפה של ערך המחיר למטר.

אבל מה הפרמטרים?

זה מוגדר בחוק. החישוב הוא קודם כול לפי גוש, שהוא יחידת הבסיס האזורית לחישוב.

בזמנו השמאי הסביר לנו כאן בהרחבה את ה - - -

הוא ניסה להסביר, הוא ניסה.

לא, הוא הסביר.

הוא ניסה, הוא לא הצליח להסביר שום דבר.

לא, לא, הוא הסביר, לא להגזים.

אבל אם הוא הסביר והבנת אבל כל החברים לא הבינו, אז בוא תסביר לנו.

גילה, הוא ניסה להסביר, או יותר נכון, חרטט אותנו.

תאמיני לי שהחברים הבינו, אבל האופוזיציה אף פעם לא מבינה.

לא, לא, גם אתה לא הבנת. אתה יודע מה, תסביר לנו אתה. אם אתה הבנת, תסביר לנו.

לא, עזוב, נו.

אנחנו רוצים להבין.

רבי יצחק, עשה לי טובה, באמת - - -

תעשה לי טובה ותסביר.

אני חייב לעשות לך?

אתה אומר שאתה הבנת. אשר, אתה הבנת?

הוא הסביר לי.

אז שיסביר גם לנו. אתה לא הבנת, האופוזיציה לא הבינה, וגם השמאי לא הבין. גם השמאי לא הבין.

השמאי לא הבין, בסדר.

מר סלומינסקי, נכים - - -

סליחה, אני מבקש, אנחנו לא - - -

מה זה "סליחה"? לא הכנסתם נכים לסיפור הזה.

א', הם נמצאים פה. אני מבקש לא להתערב עכשיו.

אני נמצאת, אבל אני - - -

אני מבקש לא להתערב, בסדר?

למה לא?

חייבים להכניס את הנושא זה.

אני מבקש לא להתערב. הם נמצאים בפנים הנכים.

אני אומרת לך שלא. נכים על כיסאות גלגלים לא נמצאים בסיפור הזה. שהמטראז' שלהם הוא מעל 120.

אני מבקש, נו, באמת.

אז אני אשאל בשמה: היכן נכנסים הנכים?

לא, עכשיו אנחנו מסבירים דבר אחר, זה לא קשור. בוא לא נערבב נושא בנושא.

לא, אבל היא שאלה - - -

היא שאלה, אבל אנחנו עושים דבר אחר. באמת, נו, יש גבול. את רוצה למשוך את זה - - - ?

לא, ממש לא. אבל אם היא כבר הגיעה - - -

אבל היא תישאר פה גם הלאה, יגמרו נושא אחד ונעבור לנושא שני.

אבל הנושא השני זה זה?

רגע, גילה, אם הבנת, אולי תסבירי לנו את. את הבנת?

את זה כן.

לא, לא, את השיטה של השמאי.

הנושא של האזורים לא ברור לחלוטין.

בוא תסביר עוד פעם בקצרה.

אני לא נציג השמאי הממשלתי, אני נציג משרד הבינוי, אבל אני יודע להסביר. ההליך של קביעת ערך מטר דירתי מורכב משלושה שלבים. השלב הראשון הוא שלב המבוסס על נתוני חוק המכר, שהם נתונים של עסקאות אמת שבוצעו על דירות חדשות. אם יש סטיות סטטיסטיות גבוהות מדי ממה שהחוק קובע, עוברים לשלב שני, שהוא שילוב של נתונים של עסקאות יד שנייה, שעליהן עושים חישוב שמאי כדי להשוות אותן לערך דירות יד ראשונה. אם עדיין יש סטיות סטטיסטיות, מוציאים שמאי לשטח שבודק ומבצע הערכה שמאית, ועל בסיס נתוני יד ראשונה ויד שנייה קובע את הערך למטר.

כמה יעלה המנגנון הזה של השמאות?

רגע, מיכל, בבקשה.

מה זה יד ראשונה ויד שנייה - - - ?

לא, זה רק לצורך קביעת הערך.

- - -

זה לא נכנס לחוק, זה רק לקביעת המחיר באותו אזור.

אני מכיר את זה, אני הייתי בכל הדיונים.

אני יודע.

מה העדכון? מה אם המחירים יורדים אחרי הקביעה?

החוק קובע מועדי עדכון בצורה קבועה. בינואר של כל שנה עוקבת, אם אני לא טועה, הוא קובע מנגנון שבו השמאי אמור לבצע עדכון של החוק, ואפשר לבצע גם על מחצית שנה, בהתאם להחלטות שייקבעו.

טוב, בוא תסביר - - -

אבל יש לי שאלה קונקרטית, ותנו לנו מענה: כמה הולך לעלות כל המנגנון המסובך הזה של השמאות?

זה בהתנדבות.

לגבי המגבלה השלישית, המגבלה של המחיר המקסימלי, 1.6, אמרנו שקבלן שירצה להיכנס לזה, גם אם הוא מוכר את הדירה ב-1.7, הוא יוריד את המחיר ב-100,000. כלומר, לא אמרנו שדירות מעל 1.7 ייכנסו לחוק, אבל אמרנו שדירות בין 1.6 ל-1.7 כן ייכנסו לחוק, למשל אם הוא יוריד את המחיר וישנה טיפה את המפרט של הדירה.

הוא ישנה את החוזה, ואת ה-100,000 יקבל בשחור.

לא אמרנו את זה.

לא הבנתי את הדבר הזה, זה דבר חדש. החוק מדבר על עד 1.6 מיליון.

אנחנו לא מדברים עכשיו על החוק, אנחנו מדברים על ההתנהגות של הקבלן.

לגבי המגבלה של המחיר הממוצע, שאני מזכיר שזו המגבלה הכי אפקטיבית, אמרנו שקבלן שרואה שהמחיר הממוצע הוא 100 והמחיר הממוצע שלו הוא 105 – הוא יעשה מאמץ ויוריד את זה ל-100. כשזה 106 או 107 הוא לא יעשה את זה. כלומר, בשוליים אנחנו כן מרחיבים את מספר הדירות שייכנסו לחוק.

בשקף הזה רואים את הסיפור של כל הנתונים שאמרנו עד עכשיו. תסתכלו על השורה האחרונה. השורה האחרונה אומרת את הסיכום של ארבעת התנאים בפועל, במצטבר, בנתונים בפועל של 2013. מתוך 27,000... אמרנו שכלל העסקאות היו 133,000, אבל דירות ראשונות זה 27,000. מתוך ה-27,000, רק כ-9,000 דירות נכנסות לתחולת החוק. 9,000 מתוך 27,000. לאחר שינוי התנהגות בכל אחד מהתנאים, אנחנו חושבים שמספר הדירות שייכנסו לתחולת החוק יהיה 13,000, מתוך 27,000. כלומר, פחות מ-50% ייכנסו לתחולת החוק.

כל התנאים האלה היו מצד הדירה, אבל יש גם תנאים מצד הרוכש, הקונה. בואו נראה את התנאים מצד הרוכש. יש כמה מגבלות. המגבלה הראשונה: שצריך להיות עם ילד אחד לפחות; והרווקים או אלה ללא ילדים – מעל גיל 35. המגבלה השנייה: לא הייתה בבעלותו דירה - - -

לא, זה לא מעודכן. מדובר על עשר שנים אחורה.

סליחה, אבל זה לא ישנה הרבה.

זה עשר שנים מהיום שהוא קונה.

המגבלה השלישית היא שכשהשני קונה דירה ומוכר אותה תוך פרק זמן קצוב, תוך פחות מחמש שנים – הוא צריך לשלם את המע"מ שהוא לכאורה חסך.

עכשיו אנחנו נסכם את עלות ההטבה. אמרנו שכל הדירות - - -

להשכיר את הדירה הוא כן יכול?

כן, אין בעיה. הוא יכול להשכיר, אבל לא יכול למכור.

העלות מצד הדירה - - -

אתה מבין מה זה אומר?

משקיעים, ספקולנטים...

שקט.

מתוך ה-27,000 יש 13,000 דירות שעומדות בתנאי החוק, ועכשיו אנחנו צריכים להעריך מול ההיצע הזה של 13,000 דירות כמה מוכרים יעמדו בחוק. וזה מאוד קשה, זה ממש עניין של הערכה. היום אנחנו יכולים להעריך... בפועל, בשוק הדירות יש רוכשים ראשונים, שרוכשים דירה ראשונה, ויש גם כן משדרגים או מנמיכים דירות, ויש גם כן משקיעים. מתוך כלל הרוכשים האלה, אנחנו חושבים שבגלל הטבת המע"מ, המשקל של הרוכשים שיעמדו בכל תנאי החוק הוא 80%. כלומר, 80% מהדירות, מה-13,000, יקבלו את הטבת המע"מ בפועל. זה אומר שבערך 11,000 דירות יקבלו את ההטבה. המחיר הממוצע של הדירות האלה - - -

עשיתם חשבון כמה משקיעים יהיו שם?

ה-20% הנותרים יהיו משקיעים ומשדרגי דירות.

יש לי שאלה שגם שאלתי בוועדה. אחד שגר בחוץ לארץ לדוגמה, וזו השקעה טובה בשבילו לקנות דירה כאן – הוא יכול לקנות?

הוא צריך להיות תושב ישראל.

לא, הוא תושב ישראל. אבל אם באותו זמן הוא עובד בחוץ לארץ, עושה את העסקים שלו בחוץ לארץ - - -

אם הוא תושב ישראל הוא יוכל. מה אתה יכול להגיד לו? הוא מגיע לפה, הוא רוצה בית.

עכשיו, המחיר הממוצע של כל הדירות האלה הוא 1.2 מיליון שקל, ולכן המכפלה של 1.2 ב-11,000 דירות ב-18% נותנת בערך שני מיליארד שקל אחרי עיגול – שזו עלות החוק בשנה מלאה, בשנת 2015. מה זה אומר? זה אומר שב-2017 וב-2018 זה יכול להיות הרבה יותר, כי שינוי ההתנהגות יהיה הרבה יותר חריף. מה שלקחנו בחשבון זה שינוי התנהגות בשוליים בשנים הראשונות, ויהיה יותר קל להתנהג - - -

אבי, אני מבין שיש לכם הערכה ל-2014?

ב-2014 החוק לא נכנס אבל יש הכרזה על החוק, וזה כבר השפיע. בנתונים שאנחנו רואים, הנתונים של המע"מ, אנחנו רואים ירידה מיוני... הכרזת החוק הייתה במרץ, ואנחנו חשבנו שההשפעה הראשונה – כי יש פיגורים בין ההכרזה לגביית המס – תתחיל ביוני. בחמשת החודשים האחרונים אנחנו רואים ירידה במע"מ על דירות בערך ב-800 מיליון שקל. ואמרנו שבשנה מלאה, כלומר, כולל נובמבר ודצמבר, עלות החוק תהיה מיליארד שקל, שזו העלות הראשונית; והעלות בשנה הבאה תהיה עוד תוספת של מיליארד שקל, כך שבשנה מלאה נקבל שני מיליארד שקל, שזה אכן המספר שנכנס לתקציב, לתחזית הכנסות המדינה ממסים. כלומר, התחזית שאתם תראו, של 260 פלוס של הכנסות המדינה ממסים, לוקחת בחשבון שיש לנו אובדן הכנסות של שני מיליארד שקל ב-2015.

וב-2014 אמרת שזה סדר גודל של מיליארד.

רשום פה 800 מיליון.

2016 ו-2017 זה פרמננטי - - -

הוא עוד לא יודע.

כמה זה יהיה בעשר שנים?

לא, שבע, אין עשר. הוראת השעה היא לשבע.

זה יהיה רטרואקטיבי מספטמבר?

אני לא הצלחתי להבין: החוק עוד לא נכנס וכבר יש לנו 800 מיליון?

ההכרזה הזאת - - -

יש דירות מתאימות שמחכות.

משה, זה נכנס רטרואקטיבי מספטמבר?

וכל 2015 זה מיליארד?

שני מיליארד.

זה מיליארד ב-2014 ושני מיליארד ב-2015. התוספת זה מיליארד.

אז שלושה מיליארד ב-2015 ו-2014, כן?

- - -

גילה, ברגע שהחוק יאושר, אז זה יחול. ב-2014 יש דירות שמחכות. הוא אומר שכבר מרגישים 800 מיליון פחות מע"מ.

אבל איך זה יכול להיות? אנחנו כרגע בנובמבר, מתי החוק ייכנס?

מהרגע שהחוק יחול, אז גם הדירות - - -

מתי החוק יסתיים?

נניח בשבוע הבא, ביום שני, כשיצביעו בקריאה שלישית.

כלומר, אתה מדבר רק על חודש אחד, דצמבר?

לא, אבל כל הדירות שקיימות כל השנה – הן נמצאות.

יש פחות עסקאות. לא מימשו את העסקאות, ולכן זה עולה כסף.

אתם לא הבנתם את השאלה שלי? נשאר חודש אחד עד סוף 2014 כדי לקנות דירות; ב-2014 אתם מעריכים שיהיה 800 מיליון שקל - - -

גילה, הבנתי. ברגע שהחוק יאושר, נניח שבוע הבא, אמצע נובמבר, מאותו רגע, למשך חודש וחצי יהיה פיצוץ של דירות – כל הדירות שמתאימות למע"מ אפס. יהיה פיצוץ אדיר.

כמה דירות כאלה יש?

זה יעלה את המחירים.

נכון, אני מסכים איתך.

אז מה הרווחנו מכל הקשקוש הזה?

זה רק לעכשיו – ככה השר אומר – ואחר כך זה ירד. בכל אופן, הדירות שקיימות יספיקו למיליארד.

איך זה יֵרד? אתה ראית פעם משהו יורד?

אני יכול להסביר לך איך זה ירד, אבל השאלה אם אתה - - -

- - -

רבותיי, רק שנייה. אם מישהו רוצה לשאול עוד שאלות לפני שאנחנו מסיימים - - -

יש לי שאלה.

אני אתן לך, אבל זבולון רצה ראשון.

אבי, לפי ההתייחסות שלך, אם אני מבין נכון, 133,000 דירות זה בנייה רוויה.

לא, זה הכול. 133,000 זה הכול.

מגבלה מספר 1 מתייחסת אך ורק לבנייה רוויה.

לא, המגבלה הראשונה.

ככה היה כתוב במצגת שלך שחור על גבי לבן.

יש מגבלה לפני המגבלה הראשונה: שעל דירה יד שנייה אין מע"מ ולכן אין הטבה בכלל.

זה אומר שכל מה שקשור לצמודי קרקע שדיברנו פה עליהם, זה בכלל לא נכנס.

לא, זה נכנס. שאלתי אותו.

אני לא ראיתי שזה נכנס.

בוא נראה איפה זה נכנס, זה מעניין אותי.

במצגת זה לא מופיע.

לא, רגע, זה מעניין. איפה המתנחלים פה?

לא, זה לא המתנחלים, זה השכנים שלך באשקלון - - -

איפה המתנחלים, בוא נראה.

אני הייתי כל הדיונים ולא שמעתי איפה זה נכנס.

- - -

רגע, רבותיי, רק שנייה. כשהוא נתן את המספרים של בנייה רוויה, אני שאלתי אותו - - -

לא הבנתי, צמודי קרקע נכנס?

כן, ובתנאי שהם עונים על שני הקריטריונים: שזה קבלן ושזה יותר מ-15 יחידות דיור. אנחנו הכנסנו את זה, הוספנו את הפריפריה, אחרת הפריפריה לא הייתה מקבלת - - -

מה זה אומר?

מה זה אומר? גבעת החרולים. מאחז ישעיהו.

הכנסנו את זה, ושאלתי אותו, והוא אמר שגם זה, זבולון, נמצא בחשבון.

מצפה יוחאי.

מה זה אומר כאן?

אותו דבר, רק שבמקום שתהיה בנייה רוויה, אתה יכול לפזר את זה, ובתנאי שזה קבלן ובתנאי שבאותה יחידה יש 15 יחידות דיור - - -

גילה, קחי מודל של התנחלות, יהיה לך יותר קל.

שזה לא יתפוס ביישובים הערבים.

אבל בהתנחלות כן יתפוס.

- - -

לא ביישוביים הערביים ולא בדרוזיים.

- - -

טוב, רבותיי, רק שנייה... זבולון, סיימת? חנא סוייד, בבקשה.

השאלה שלי היא לגבי המתודולוגיה - - -

רגע, יש לי שאלה - - -

לא, זה לא יפה, הוא קיבל רשות.

השאלה שלי היא: יש הסכם פרטני - - -

- - -

רבותיי, נו.

השאלה שלי היא למינהל הכנסות המדינה. בשנה שעבר נתנו את פרס נובל בכלכלה לפרופסור אמריקאי בשם שילר, שעשה עבודה מאוד מפורסמת בתחום שנקרא behavioral finance, כלומר, ההתנהגות האנושית בפיננסים. ממה שאני רואה כאן, אתה באמת מועמד לקבל עוד פעם פרס נובל על זה.

לא הוא, השר.

תראה, זה אנשי מקצוע שעשו את זה. מרוב ההנחות שיש כאן, אני נוטה לקחת אותך כיועץ השקעות שלי בבורסה, כי אם אני רוצה להשקיע באיזו מניה, עם כל ההנחות שאתה עשית כאן, אתה פרפקט בשביל הדבר הזה. אני רוצה להגיד שהכנסתם כל כך הרבה הנחות כאן במדע ההתנהגות, שאני חושב שהמספר שהגעת אליו, שני מיליארד, הוא באמת הזוי. ולכן אני שואל אותך מה מרווח השגיאה שאתה צופה בשני המיליארד אלה?

דבר שני, ראיתי שאתה עושה את החישובים ומגיע למחיר ממוצע של 1.2 מיליון שקל לדירה. עכשיו, לפי הממוצע המשוקלל שעשיתי, זה יוצא 80% מהמחיר הנמוך ו-20% מהמחיר הגבוה. תעשה ממוצע משוקלל של 20% כפול 1.6 ו-80% כפול מיליון – זה יוצא בערך 1.2. זו עוד הנחה. אני רואה כאן שאתם דווקא חוזים שרוב הקונים יהיו זכאים ולא מוטבים, האם זה נכון?

לגבי השאלה האחרונה – נכון. אמרנו, 80%. אבל מה שאני רוצה להגיד - - -

לא אמרתם, אלא אני עשיתי את החישוב.

לגבי המחיר של 1.2 – נכון שיש הנחות. למשל, הנחנו שקבלן ישנה את התנהגותו - -

עוד פעם "התנהגותו"?

- - כך שדירות של 1.7 כן ייכנסו לחוק, דירות של עד 5% מעל המחיר הממוצע כן ייכנסו לחוק. אבל לגבי המחיר הממוצע של דירה – זה עלות של עסקאות שהיו בפועל, זה לא הנחה, ה-1.2.

בסדר, נכון, מחיר דירה ממוצעת בישראל הוא 1.2 או 1.3 - - -

המחיר הממוצע של דירה חדשה בישראל היום הוא 1.6. אלה נתונים של משרד השיכון.

ואתה רוצה להגיד לי שבתמהיל שיתהווה סביב החוק הזה, אתם מורידים את המחיר הממוצע ל-1.2?

אתה יודע למה?

אני לא יודע למה.

כי דירות מעל 1.6, בגלל שינוי התנהגות... דירה שעולה שני מיליון שקל - - -

בסדר, אני יודע - - -

בגלל שקבעו בחוק ככה, אז לוקחים את הדירות הנמוכות יותר, לא את הגבוהות. פה לוקחים את הדירות היותר נמוכות.

זאת אומרת, אם אתה רוצה לבחור – אתה בוחר לקנות לפי המחיר הגבוה או לפי המחיר הנמוך?

תלוי כמה כסף יש לי.

אבל כבר אמרנו שזה בעצם ידחף אנשים לקנות דירות יותר גבוהות, כי ההטבה היא יותר גדולה.

אם יש לו כסף. אבל מצד שני זה בדיוק הפוך.

לכולם יהיה כסף פתאום.

בחלק מהדברים אני מסכים איתך, ולכן אני חושב שהדרך היותר טובה הייתה לתת מענק ולגמור עם הסיפור. ככה גם יכול להיות שהקבלנים יקבלו חלק מהדברים... אבל זה החוק.

תראה, יש הסכמה שהורדת הריביות בישראל גרמה לכך שאנשים יקנו יותר דירות, כי זה יותר זול.

נכון.

עכשיו, תראה, בשנה לוקחים בישראל 50 עד 60 מיליארד שקל משכנתאות. 1% ריבית מזה זה 600 מיליון שקל. עכשיו, תתאר לך מצב שהחוק הזה הוא אקוויוולנטי להעלאה, על פי ההערכה של שני מיליארד, של אחוזי הריבית ב-3.5%. אתה מבין מה זה? אתה מבין, זה בעצם זורק כסף לצרכנים יותר מהורדת הריבית מ-3.5% לרמה שהיא נמצאת כרגע היום. אתה יודע מה זה?

לא, יש שוני. כאשר אתה קונה - - -

איזה שוני? זה כסף שאתה זורק לאנשים.

כאשר אתה קונה דירה, אתה משלם את המע"מ רק פעם אחת.

נו, אז מה? תעשה חישוב גלובלי: 1% ריבית זה 600 מיליון שקל, שני מיליארד זה 3.5% – אתה יודע מה זה? אתם לא יודעים מה זה, אתם לא יודעים על מה אתם מדברים, תאמין לי.

מה אתה רוצה מהם? הם אנוסים.

יש לנו הרבה תמימות דעים, אבל אני רק אומר שזה קיים בפועל היום.

בסדר, אבל מחובתי להראות את החישוב הזה, שהוא חישוב פשוט. כולם מדברים על הורדת הריבית, אבל זה עושה אפקט כמו הורדת הריבית – רק פי עשרה.

אני לא הבנתי מה זה שדירה של 1.7 מיליון תיכנס לחוק. זאת אומרת, בחוזה יכתבו 1.6 מיליון ו-100,000 שקל ייתנו בשחור?

לא, לא אמרתי את זה.

הוא יוריד את המחיר.

מי יוריד את המחיר?

קבלן.

קבלן יוריד את המחיר?

אם הוא ירצה. אם לא אז לא. אבל רבי יצחק, אני מסכים איתך גם על זה, ולכן אני חושב שמענק היה יותר טוב. אבל זה מה שיש כרגע.

לא, אתה יכול למנוע את ההצבעה. אתה יכול להציל את עם ישראל מהשטות הזאת.

הסיטואציה היא שלי אין מנדט לא לפרק קואליציה ולא - - -

בטח שיש לך מנדט. יש לך מנדט לטובת עם ישראל. אתה חייב לדאוג לציבור בישראל.

לטובת עם ישראל – ראש הממשלה, נשים את זה על שולחנו, והוא יחליט. אם הוא יחליט שהוא מקדם את זה ומביא להצבעה, אז זה מה שהוא החליט. זו לא החלטה שלי. אנחנו, ביקשו מאיתנו...

טוב, רבותיי, תמו השאלות. תודה רבה לכם. אלא אם כן משה או מישהו מכם רוצה להוסיף.

אפשר אבל כן לשמוע תשובה כמה הולך לעלות כל המנגנון של השמאות? יש הערכה?

רוב ההערכות של השמאי הממשלתי כבר נעשו. מתוך 700 גושים הוא סיים כמעט את כולם.

אבל אתה מדבר על משהו שוטף.

נכון. הדבר הבסיסי, להקים את המערכת – היא כבר הוקמה, כמעט כולה גמורה.

כמה היא עלתה?

עוד שבוע או שבועיים הוא צריך להעביר לרשות המסים את הנתונים במדיה מגנטית, כדי שאנחנו נשקלל את זה בסימולטורים, ואחרי זה יש לעדכן את זה כל שנה ושנה, אבל זה כבר מנגנון שוטף יותר.

אז מה ההערכות? כמה מהכסף של הציבור הולך על זה?

טוב - - -

כן, אבל שאלה פה הגברת, ואני רוצה שהוא ייתן לה תשובה.

אני רק אגמור את הנושא הזה והיא תקבל תשובה. אדוני, בבקשה.

אני נדב לחמן לזר, יועץ מנכ"ל משרד הבינוי. אנחנו פרסמנו בזמנו הערכה של עלות החוק ב-1.8 מיליארד שקל. ויש על זה - - -

מה זה הדבר הזה? כל אחד אומר דבר אחר?

אני אתייחס רגע לנתונים. נאמרו כאן דברים על הנחות היסוד – אז קודם כול, הנחות היסוד הן מחויבות כדי להגיע לאיזשהו חישוב סביר. חייבים קודם כול לשים את המגבלות שהחוק קובע, ואחר כך גם הנחות מסוימות של התנהגות. צריך להגיד שמרגע פרסום הנתון התקיימו דיונים גם עם מינהל הכנסות המדינה ואגף התקציבים, גם עם בנק ישראל, ואנחנו בחנו את ההנחות שלנו והם בחנו את ההנחות שלהם. זה דיון שהוא דיון חשוב, וטוב שהוא קרה. בסופו של דבר הערכת עליות החוק, בחישובים עצמאיים נפרדים, עם הבדלים מסוימים בהנחות שנלקחו, הביאו להערכת עלויות מאוד דומה – בין 1.8 לשני מיליארד שקל. ההנחה שלנו התבססה בסופו של דבר פחות או יותר על אותם שיקולים. כן הנחנו ירידה של עד 5% מהמחיר הממוצע למטר מרובע, וגם הנחנו אפשרות שדירות שהיו זולות יותר מהמחיר הממוצע, הקבלן המוכר יעלה את המחיר שלהן, שזה בעצם מע"מ שיירשם כאובדן הכנסה, כי הוא לא ישולם. לקחנו אותו בחשבון בחישוב, למרות שצריך להבין שבעצם זה לא אובדן אמיתי, כי אם לא היה החוק, הקבלן לא היה משלם את העלייה הזאת מלכתחילה, כלומר, הוא לא היה מעלה את המחירים. ובכל זאת זה נלקח בחשבון בחישובים. אנחנו גם התבססנו על נתוני חוק המכר, שכוללים בתוכם את כלל צמודי הקרקע - - -

מה אתה צופה?

רגע, רבי יצחק, תן לו, הוא מסיים עוד דקה.

לקחנו בחשבון את כלל צמודי הקרקע שנמכרו על ידי קבלנים, כלומר עשינו הנחה מרחיבה – לא רק המגבלה של מי שמכר 15, אלא כלל צמודי הקרקע שנמכרו על ידי קבלנים. אם לוקחים רק את אלה שעומדים במגבלות הכלליות של החוק, ההבדל הוא קטן. ולאור החישוב הזה אנחנו הגענו לסך של 11,550 דירות זכאיות, עם הנחות קצת שמרניות יותר על מספר הדירות – הנחנו 10,000 דירות שיימכרו לזכאים בפועל, בגלל השיקולים שהוצגו כאן, בין היתר דירות שנמצאות בריכוזים שבהם יש הרבה אנשים שהם זכאים ולא מוטבים, וגם בגלל דירות שיימכרו למשקיעים או דברים דומים. אז עבור 10,000 דירות העלות היא בערך 1.81 מיליארד שקל – לא לפי מחיר דירה ממוצעת, אלא פשוט לפי סכימה של סך העלויות על בסיס נתוני חוק המכר 2013-2012.

זאת אומרת, במילים פשוטות, אתם, בחישוב נפרד ואפילו שונה - - -

שונה במעט.

הם הגיעו לשני מיליארד ואתם הגעתם ל-1.85 מיליארד.

הגענו ל-1.81 - - -

אוקיי, אז יש לנו מושג לגבי העלות של החוק.

ואם לוקחים בחשבון גם שינוי התנהגות ב-1.6 מיליון, את ההעלאה של 5%, זה מתקרב ל-1.9 מיליארד שקל.

אתה מתכוון לזכאים או מוטבים?

סך הכול. ההבחנה בין זכאים למוטבים נמצאת בהנחת היסוד לגבי כמה דירות יימכרו.

כמה מכלל הדירות יהיו מוטבים?

אני אתן דוגמה. ניקח למשל ריכוז אוכלוסייה ברמת בית שמש - - -

לא, לא, קח באפרת.

לא, לא, רמת בית שמש זה טוב.

לא, לא, אפרת.

אפרת. יש שם אוכלוסייה רחבה שלא משרתת בצבא - - -

לא יכול להיות.

בישיבת הסדר.

מעלה קרחות. ביישוב מעלה קרחות - - -

גבעת החרולים.

אשקלון.

מעלה - - -

די, רבי יצחק.

טייבה, טייבה.

חבר'ה, עזבו, די. טוב, עוד שאלה - - -

אחד התנאים לזכאות זה שהאזרח לא - -

שנה וחצי הרסת מדינה שלמה.

- - לא קיבל בירושה דירה. עכשיו, יש מצב שבו אדם מקבל בירושה חלק מדירה, נניח בסכום של 100,000 או 200,000 שקלים. מה דינו של אזרח כזה?

הלך עליו, הוא לא זכאי.

החוק מגדיר בצורה מדויקת את הדבר הזה. הוא קבע שעד שליש זה נחשב כאילו אין לו דירה.

שליש של מה?

שליש נכס.

אולי שליש דירה שווה שלושה מיליון שקל ואולי שווה 300,000 שקל.

זה לא קשור לכסף, זה קשור לזכויות.

למה בחרתם שליש? מה החוכמה מאחורי זה?

זה ההגדרות - - -

בהגדרה של בעל דירה.

אבל אם אנחנו שני אחים שקיבלנו ירושה, כלומר, אני חצי – אז אני אאוט; ואם אנחנו שלושה אז אני אִין?

כן, אם יש לך עד שליש, אתה לא נחשב בהגדרה של בעלות.

לא, אני הייתי אומר שדווקא יותר נכון והגיוני שזה יהיה בסכומים, ואז תקזז ממיליון 600,000 למשל. צריך איזשהו היגיון שהוא לא שליפה מהמותן. זאת שליפה מהמותן.

זה לא שליפה מהמותן.

חנא, כאן מדובר הרי על האם אתה בעל דירה קודמת. ובעל דירה – אין בזה משמעות מה הערך של הדירה שהייתה לך. אם היית בעל דירה בעשר השנים האחרונות, לא משנה מה הערך שלה – אתה לא בתמונה. עכשיו, אנחנו נניח שואלים לגבי אדם שקיבל בירושה, כלומר, הוא בעל דירה. אז אם הוא קיבל בירושה והם שלושה אחים, אז היו צריכים לקבוע איזה חלק מהדירה מגדיר אותו כבעל דירה. ולכן אין כאן שום משמעות לעלויות. גם לדירה עצמה, יכול להיות שמישהו קנה דירה ב-100,000 – אז הוא ירד מהתמונה, כי הייתה לו דירה של 100,000. לכן לכסף אין משמעות, יש משמעות לבעלות. אז רצו לקבוע כמה זה בעלות, ואכן קבעו, יפה מאוד. במקום 51% כבעלות, קבעו מעל שליש.

יש פטור עד שליש, ומעל שליש אתה כבר נחשב כבעל דירה.

אתה לא זכאי.

כן, אתה בעל דירה.

למה לא חצי? למה? למה?

גם בדירה יחידה, היום בחוק מיסוי מקרקעין, זה קו הגבול בשאלה אם אתה בעל דירה נוספת או לא. שליש.

ולכן אם ישנו כאן, יצטרכו לשנות בכול.

רבותיי, תודה רבה לכם, אנחנו ממשיכים הלאה.

רגע, מה עם הנכים?

רגע, אני עכשיו מגיע, רבותיי.

עכשיו לגביה. שלומית, בבקשה.

נשאלה פה שאלה לגבי קבוצות הנכים. אז קודם כול, הדיון לגבי קבוצות הנכים יהיה מחר, כיוון שבאמת - - -

בחוק עצמו זה מופיע.

בחוק מס ערך מוסף כמו שהוא היה בקריאה הראשונה, יש קבוצות של נכים שנכללות. מדובר למשל על מקבל קצבה בשל נכות רפואית של 75% לפחות; קצבה לפי פרק ט' של הביטוח הלאומי בדרגת אי-כושר השתכרות בשיעור 75% לפחות; שירותים מיוחדים; קצבת ניידות; קצבת זקנה; קצבת סיעוד. אבל נשאלו שאלות לגבי קבוצות נוספות של נכים, שדרגת הנכות שלהן נמוכה יותר - - -

זה יהיה מחר, לא היום.

זה לא רק דרגה, אלא להפך: אנשים שהיו בריאים, היה להם נכס - - -

את תלווי אותנו גם מחר, אז במטותא - - -

למה אין הצבעה, ניסן?

עכשיו מתחילות ההצבעות.

לא, למה אין הצבעה על מע"מ אפס?

על מה תצביע? על מחיר? על שערוך - - -

אז כן יש הצבעות או אין הצבעות?

עכשיו אנחנו מתחילים הצבעות על ההסתייגויות. הסברתי כבר עשרים פעם מה עומד להיות עכשיו. גמרנו עם החלק המתבקש, ועכשיו אנחנו עוברים להסתייגויות על אותם נושאים שחזרו אלינו מוועדת הכנסת. מחר יהיה יום שלם דיון על הנושאים החדשים שדיברנו עליהם, וביום רביעי/חמישי יהיו הצבעות.

שלומית, בבקשה, המיקרופון לרשותך. רבותיי, אני מבקש מכולם להיות בהאזנה.

עכשיו אנחנו בעצם חוזרים לנושאים שנטענה לגביהם טענת נושא חדש והם הועברו לוועדת הכנסת והוחלט לגביהם שהם לא נושא חדש, ולכן הם חזרו לוועדה. בזמנו הוגשו הסתייגויות גם לגבי אותם נושאים, ולכן אנחנו פותחים את ההסתייגויות לגביהם ומעלים את מה שהגשתם בזמנו.

לגבי שם החוק, שבו נטענה טענת נושא חדש מכיוון שהוספו המילים "הוראות שעה" – ההסתייגות הראשונה שלא הצביעו עליה עדיין הייתה של כל הקבוצה: במקום שם החוק יבוא "חוק לשיפור הסקרים למפלגת יש עתיד, התשע"ה-2014".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

אין רביזיה.

יש רביזיה.

יש, יש, סליחה.

ההסתייגות השנייה - - -

על ההסתייגות השנייה אני רוצה לעשות התייעצות סיעתית עם חבריי לאופוזיציה.

שם של חוק זה עניין מאוד חשוב, ואנחנו - - -

זה קונסיסטנטי, על כל אחד אני רוצה התייעצות.

רבי יצחק, אני רק מציע לטובת כולנו שנחשוב, כי אם הזמן יימשך אז בסוף אנחנו נקיים דיון גם ביום חמישי.

נעשה גם ביום שישי, עד כניסת שבת.

בסדר, רק תיקח את זה בחשבון.

טוב, רבותיי, ב-11:41 אנחנו ממשיכים.
<(הישיבה נפסקה בשעה 11:36 ונתחדשה בשעה 11:41.)>

טוב, רבותיי, נגמרה ההתייעצות הסיעתית. ממשיכים.

אנחנו עדיין בשם החוק. קבוצת מרצ וקבוצת חד"ש: במקום שם החוק יבוא "חוק ניסיון נואש למצוא פתרון לבעיית הדיור, שלא יועיל במאומה, התשע"ד-2014".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

זבולון, אתה הרמת? ההסתייגות נפלה.

יש לי הודעה לפרוטוקול: הייתי בטוח שאנחנו נצא להתייעץ, נתייעץ עם רכזת הקואליציה, ואז אתם תתחשבו יותר ותעריכו את הדיון בנושא הזה. אבל אתה מביא את זה להצבעה בצורה אוטומטית. אז אני חושב שזו התנהגות שאינה ראויה, ובעקבות זאת אני מבקש בשם האופוזיציה, בשם הקבוצה, רביזיה.

אוקיי. לחלופין: במקום שם החוק יבוא "חוק אין עתיד, שנועד לבזבז כסף ציבורי ולהרע את מצב הדיור בישראל".

תודו שהם מקוריים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

יש למיכל הודעה.

חשבתי על זה והגעתי למסקנה שחייבים רביזיה.

יש הגבלה על כמות הרביזיות?

לא, אין הגבלה לשום דבר, לא להתייעצות סיעתית ולא לשום דבר. תכף תראה.

אפשר להציע שתהיה הגבלה?

זה מפליא שזה עוד לא קרה.

לחלופין נוסף: במקום שם החוק יבוא "חוק אפליה בוטה בתקצוב בין ערבים ליהודים".

זה מחייב התייעצות.

זה עדיין באותו נושא.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

אנחנו עקביים בנושא הזה ואנחנו חושבים שזה לא בסדר שההסתייגות נפלה ואנחנו מבקשים רביזיה.

ההסתייגות הבאה, סעיף 1: בהגדרת "דירת מגורים מוטבת", בפסקה (1), במקום האמור בה יבוא "שטח הדירה הוא בין 58 מ"ר ל-148 מ"ר".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

יש לי הודעה: אני ואיציק חשבנו על זה, והחלטנו שבהזדמנות הזאת נגיש רביזיה.

רביזיה חריגה הפעם.

הלאה.

הסתייגות נוספת לדירת מגורים מוטבת, פסקה (1): במקום "בין 60 מ"ר ל-150 מ"ר" יבוא "עד 160 מ"ר".

מי בעד ההסתייגות?

ביקשתי התייעצות.

זה כבר היה בדיון הראשון.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

על הסעיף הבא אני מבקש התייעצות.

זה עדיין דירת מגורים מוטבת.

אוקיי, הלאה.

לחלופין בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (1): במקום "בין 60 מ"ר ל-150 מ"ר" יבוא "עד 150 מ"ר".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

כמובן.

אולי נחסוך את כל הסיפור הזה: רביזיה גורפת.

אז בוא גם נחסוך את ההצבעות על הכול.

אתה יודע מה, יכול להיות.

הלאה.

עדיין בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (1): בסופה יבוא "ובלבד שלעניין בנייה צמודת קרקע בפריפריה ובאזור, שטח הדירה הוא בין 60 מ"ר ל-180 מ"ר".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

רביזיה. לחלופין, עדיין בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (1): בסופה יבוא "ובלבד שלעניין בנייה צמודת קרקע בפריפריה ובאזור, שטח הדירה הוא 60 מ"ר עד 200 מ"ר".

וואו, זה עוצמתי. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

עדיין בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (1): במקום "בין 60 מ"ר ל-150 מ"ר" יבוא "60 מ"ר לפחות".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

עדיין בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (1): במקום - - -

רגע, אני כבר יכול להתייעץ?

לא, אנחנו עדיין בהגדרת דירת מגורים.

רבי יצחק, הייתי אצלכם. היה מכובד.

איפה?

- - - ספר תורה.

אה, יפה, לא אכזבתי אותך.

גם ראש העיר היה, ואחרים, היה מכובד. הוא הביא הרבה אנשים.

ניסן, היום באת מרוכך: החמאת לסתיו, החמאת ליצחק - - -

אני תמיד בא מרוכך.

אם היית מקבלת 300 מיליון לא היית מרוככת? היית מקבלת 300 מיליון שקל להתנחלויות – לא היית מרוככת?

כל יום מעמיסים עליי דברים...

הסחיטה הגדולה.

שלומית, תרוצי, אני מחכה לך.

אנחנו עדיין בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (1): במקום "ל-150 מ"ר" יבוא "ל-160 מ"ר".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

אוקיי. עדיין בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (1): במקום "ל-150 מ"ר" יבוא "ל-160 מ"ר".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

בהגדרת דירת מגורים מוטבת, בפסקה (6): במקום "1,000,000 שקלים חדשים" יבוא "1,600,000 שקלים חדשים".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

בהגדרה "רוכש זכאי", בפסקה (1), עדיין בסעיף 1: במקום "האמור בה" יבוא "תושב ישראל והורה לילד אחד לפחות הנמצא בחזקתו".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

עדיין בהגדרת רוכש זכאי, פסקה (1): במקום "האמור בה" יבוא "תושב ישראל שמלאו לו 35 שנים לפחות".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

בהגדרת רוכש זכאי - - -

רגע, ניסן, על הנושאים החדשים גם יצביעו היום?

נראה.

- - -

לא, הנושאים החדשים לא קשורים לזה. זה דברים שדיברנו עליהם ואמרנו שנפתח.

ההסתייגויות האלה - - -

מה שחזר מוועדת הכנסת.

בהגדרת רוכש זכאי, בפסקה (4): בסופה יבוא "ובלבד שביטול העסקה כאמור לא נבע מהליכי הוצאה לפועל או החלטה של בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני או דתי לעניין חלוקת דירת מגורים בהליכי גירושין".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה. סליחה, אפשר כבר התייעצות, שלומית?

כאן עדיין לא. עוד מעט.

בהגדרת רוכש זכאי, פסקה (4) תימחק.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה. תעזור לי, ניסן, תגיד להם.

לא, אמרנו כבר, רביזיה קבועה.

בהגדרת רוכש זכאי, פסקה (5) תימחק.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (6)(א): בסופה יבוא "ואם היא נמכרת לרוכש זכאי או מוטב שהוא מנוע – סכום של 250,000 שקלים חדשים שישולם כמענק", ואחרי ההגדרה "רוכש מוטב" יבוא "רוכש זכאי או מוטב שהוא מנוע – רוכש זכאי או רוכש מוטב שביישוב שבו הוא גר אין דירה מוטבת".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (6)(א): בסופה יבוא "ואם היא נמכרת לרוכש זכאי או מוטב שהוא מנוע והוכר כנכה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) – סכום של 300,000 שקלים חדשים שישולם כמענק", ואחרי ההגדרה "רוכש מוטב" יבוא "רוכש זכאי או מוטב שהוא מנוע – רוכש זכאי או מוטב שביישוב שבו הוא גר אין דירה מוטבת".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

אוקיי, הלאה.

עכשיו קבוצת יהדות התורה הציעה דיפרנציאציה בקבוצות. פה אתה יכול התייעצות.

התייעצות, מיכל.

עד 11:57.

<(הישיבה נפסקה בשעה 11:52 ונתחדשה בשעה 11:58.)>

טוב, יאללה.

ההסתייגות הייתה לקבוע את הדיפרנציאציה של לוחם, תומך לחימה ועורפי ל-1.2 מיליון, 1.4 מיליון ו-1.6 מיליון.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

לחלופין, נקבע שהמע"מ יינתן כמענק לרוכש.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הבאה: להגדיל את מענק השחרור במקום מע"מ אפס.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

ההסתייגות הבאה היא לסעיף 19: בכל מקום, במקום "30 ימים" יבוא "45 ימים".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

אנחנו עוברים לקובץ של ההסתייגויות של הקבוצה כולה.

לדירת מגורים מוטבת, בסעיף 1: במקום "60 עד 140 מטר רווי" יבוא "בפריפריה ללא הגבלה, ובמרכז הארץ עד 120 מטר". תצביע, ניסן.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה. מתי עוברים נושא?

עכשיו חזרנו.

שחישוב מטר רבוע לעניין דירה יהיה על פי הרשום ברשות המקומית לגבי חיוב ארנונה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

בהגדרה של "רוכש זכאי", אחרי המילים "שמתקיימים לגביו" יבוא "או לגבי בן זוגו".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

סעיף קטן (א) יימחק בהגדרה "רוכש זכאי".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

חשבתי על זה ואני מבקשת רביזיה.

לחלופין, בסוף הפסקה יבוא "לרבות ילד באימוץ או ילד אומנה".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

בסעיף 9, במקום "שר האוצר" יבוא "שר הבינוי והשיכון".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

לחלופין, במקום "שר האוצר" יבוא "המנהל הכללי של משרד השיכון".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

בסופו יבוא "עוסק שיפר סעיף זה לא יוכל למכור דירה לרוכש מוטב או זכאי".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

אתה לא שואל מי נמנע.

מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

בבקשה. בסעיף 13, סעיף קטן (ו): במקום "שר המשפטים" יבוא "שר הבינוי והשיכון".

וואו, משהו מיוחד. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות המיוחדת הזאת נפלה גם.

אני מבקש התייעצות לסעיף הבא.

הוא יכול.

אז ב-12:08 אנחנו נחזור להצבעות.
<(הישיבה נפסקה בשעה 12:03 ונתחדשה בשעה 12:08.)>

רבותיי, המתייעצים חזרו ויש להם החלטות מרשימות. אבל זה אחר כך, בדיון.

היינו בסעיף 13, בהסתייגות שאומרת שבמקום שר המשפטים יבוא מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.

על זה הצבעתי כבר.

לא, הצבעת על שר הבינוי והשיכון, ועכשיו אנחנו על המנכ"ל.

גם על המנכ"ל. אבל לא חשוב. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

סעיף 13, בסופו יבוא "באישור ועדת הכספים של הכנסת".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

לחלופין, "באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

בסעיף 19, בכל מקום שכתוב "הודעה", במקום יבוא "בכתב".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

עדיין סעיף 19, במקום "30 ימים" יבוא "45 ימים".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

בבקשה.

הסתייגות של קבוצת העבודה לסעיף 1(6)(א), לרוכש מוטב: במקום "הסכום האמור בו" יבוא "1,700,000".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

רביזיה.

וברוכש זכאי, במקום "הסכום האמור" יבוא "1,100,000".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

זהו, סיימנו.

טוב, רבותיי, אנחנו ב-12:45 נצביע על הרביזיות שנאמרו עכשיו, וב-12:30 נאשר את סעיף 46.

- - -

רבותיי, אנחנו נצא להפסקה עד 12:30, ב-12:30 אנחנו דנים על סעיף 46, וב-12:45 נצביע על הרביזיות.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:10.>