ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 10/11/2014

הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014

פרוטוקול

 
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

<פרוטוקול מס' 441>
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ז בחשוון התשע"ה (10 בנובמבר 2014), שעה 10:30

<סדר היום:>
1. הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014
2. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013:
1. הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014
2. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013
3. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013
4. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה. אני רוצה להתנצל על כך שהייתה אי-הבנה וזה בעשר וחצי ולא בעשר. פנו אליי לפני שבועיים מהוועדה לביקורת המדינה ואמרו שיש דיון על החטיבה היום ושחשוב להם מאוד שאשתתף, והם אמרו לי שזה מתחיל בתשע, ומאחר שזה יהיה יותר משעה, הם ביקשו שאני אתחיל את ועדת הכספים באחת-עשרה, ואז אמרתי שמספיקה חצי שעה ואני אהיה שעה וחצי שם, ולכן דחינו את זה לעשר וחצי. והכול תוכנן, ומזל שאתמול ראיתי שזה באחת-עשרה, כמעט הגעתי לשם בתשע. אז בסוף נשארתי קירח מכאן ומכאן, כי מצד אחד התחלנו בחצי שעה יותר מאוחר ומצד שני אני לא אוכל להיות בוועדה לביקורת המדינה.

אני רוצה לברך את חברי הכנסת ואת האורחים שהצטרפו אלינו.

<סתיו שפיר:>
ניסן, אז לא תבוא לישיבה בוועדת הביקורת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איך אני יכול לבוא? התכנון היה מתשע עד עשר וחצי, שאני אוכל להיות שם ואז לחזור.

<סתיו שפיר:>
זה נורא חשוב שתהיה.

<יעקב ליצמן:>
ניסן, אני לא הולך לעשות פיליבסטר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה קודם כול לקבל בברכה את האורחים – מצד אחד את משה אשר, יושב-ראש רשות המסים, ואנשים כמו מאיר, שמטפלים ספציפית. מצד שני יש לנו את אבי לבון, סגן הממונה על הכנסות המדינה.

<משה גפני:>
מה האמת בפרסומים שעיכבת את מע"מ אפס בגלל 300 מיליון שקל להתנחלויות ולכבישים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה ראית שעיכבתי?

<משה גפני:>
אני שואל. אני היום לא באתי לתקוף.

<יעקב ליצמן:>
אני לא עושה שום פיליבסטר, יש לי רק שאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתמול רצו שלוש שמועות אחת אחרי השנייה. כלי תקשורת מצלצלים אליי ואומרים שבאתרים החרדיים הזמינו היום את כולם ללוויה של מע"מ אפס. השמועה אמרה שכנראה ראש הממשלה החליט שהוא מפוצץ את מע"מ אפס. אז כולם צלצלו, עשיתי בדיקה קצרה, ואמרתי להם שאין כזה דבר. לא עבר כמה זמן ו - - -

<יעקב ליצמן:>
לאיזו גרסה אתה מאמין?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר מה היה, לפחות לפי הפניות של כלי התקשורת אליי. אז זה לא תפס, ואז רצה שמועה שנייה: שנפתלי בנט מעכב, בגלל - - -

<משה גפני:>
זה היה כבר לפני שבוע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מדבר איתך על אתמול, מאחרי הצהריים ועד הלילה, לפחות מבחינת הצלצולים אליי. נאמר שהוא מעכב את זה בגלל התשתיות ליש"ע. אמרתי להם שאני לא יודע על דבר כזה, אין שום דבר. והשמועה השלישית שרצה היא שבכלל התקציב לא יונח היום, בגלל שיש מלחמת עולם על הפיצולים, שזה לא קשור למע"מ אפס. אמרתי שממה שאני יודע, לא דובים ולא יער – התקציב יונח והכול כרגיל. להערכתי הייתה כאן איזו מין יוזמה שהריצה דבר אחרי דבר, שאולי משהו יתפוס. אבל לא חקרתי את זה. מה שתפס תפס.

רבותיי, אנחנו מתחילים.

<יעקב ליצמן:>
עצם זה שאתה מסביר, סימן שזה תפס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, להפך, כמי שעומד ורואה את החתכים, איך זה רץ אחד אחרי השני, אז אתה עומד...

<יעקב ליצמן:>
מישהו יכול להסביר לנו את החוק?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, אנחנו מחדשים את הדיונים, לאחר שוועדת ה - - -

<משה גפני:>
על מה הדיון עכשיו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה להסביר את התהליך. ועדת הכנסת סיימה את דיוניה והחליטה מה לא נושא חדש ומה כן נושא חדש.

<יעקב ליצמן:>
יש נושא חדש?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חזרו אלינו הסעיפים שאינם נושאים חדשים.

<יעקב ליצמן:>
יש משהו שכן השאירו? הכול לא נושא חדש. אז תגדיר את זה אחרת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאחר שזה חזר אלינו... עכשיו אני רוצה להסביר את התהליך של השבוע הזה.

<משה גפני:>
זאת אומרת שאנחנו דנים עכשיו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, אני רוצה להסביר.

<משה גפני:>
בסדר, אני גם רוצה לשמוע. אבל אני רק שואל: אתה אמרת בישיבה האחרונה של הוועדה שדנה בזה שאתה תביא לכאן את שר האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא אמרתי שר האוצר, אמרתי סגן השר.

<יעקב ליצמן:>
אמרת שר האוצר, ובאמצע אולי חזרת ב - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, שר האוצר יהיה פה בשבוע הבא.

<יעקב ליצמן:>
אדוני היושב-ראש, אני רוצה חוות דעת משפטית - - -

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא, אמרתי שני דברים - - -

<משה גפני:>
נדמה לי שאמרת שזה יהיה ביום שני - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אמרתי - - -

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, חבל על הזמן.

<יעקב ליצמן:>
רק תענה על השאלה
שר האוצר - - -

<סתיו שפיר:>
היה הסכם עם האופוזיציה על סמך זה ששר האוצר יגיע לפה.

<יעקב ליצמן:>
סתיו, רגע. שר האוצר סתר את הפקידים שלו. הוא אמר מיליארד ורבע ו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, אבל למה אתה לא נותן לי לדבר? אני מנסה להסביר.

<יעקב ליצמן:>
לא, ולכן לא שווה שיבואו לכאן הפקידים, הוא צריך לבוא ולהגיד מה שהוא אמר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תן לי, אני רוצה להסביר את סדר היום של - - -

<יעקב ליצמן:>
אני אומר לך שוב, אני לא הולך לעשות פיליבסטר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבל, אני בסוף אתחיל בלי שאני אסביר ואחר כך תישארו חסרי ידע לגבי מה שאנחנו רוצים לעשות. כי אני מנסה כבר שלוש פעמים, ובסוף אני אחליט... אם אתה לא, אז לא. אז אני רוצה להסביר עוד פעם. חזרו אלינו הנושאים. דבר ראשון, יש לנו את המחויבות להסביר את הנושא של העלות של החוק הזה. דבר שני, יש לנו הסתייגויות על חלק מהנושאים שחזרו אלינו שהם לא נושאים חדשים. חלק מהנושאים שאמרו עליהם שהם נושא חדש – ההסתייגויות כבר נדונו פה וירדו, ואז אמרו עליהם "נושא חדש". אז כשהם חוזרים, אין עליהם כבר הסתייגויות. על חלק - - -

<משה גפני:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבי משה, בבקשה.

<משה גפני:>
שאלנו אותה לגבי השרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, בבקשה. אנחנו נדון היום, אחרי שנשמע את הנושא של החוק - - -

<משה גפני:>
אני לא הבנתי, זה לא מעניין אותך? היא בכירה אצלך בוועדה, היא רכזת הקואליציה – לא מעניין אותך אם היא הולכת להיות שרה או לא?

<גילה גמליאל:>
אתה לא רואה שהוא בדיכאון שאני עדיין פה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההפך: אני פועל במשנה מרץ שהיא לא תקבל שרה, כדי שהיא תישאר איתנו.

<מיכל בירן:>
זה נשמע קצת מופרך.

<משה גפני:>
נראה לי שחברי הוועדה האמינו לך עכשיו.

<יעקב ליצמן:>
איפה יש עתיד? יש עתיד מחרימים את הישיבה הזאת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, היום אנחנו נעבור על כל ההסתייגויות שנשארו, כדי להוריד אותן. אחר כך - - -

<סתיו שפיר:>
אבל זה לא מה שנרשם.

<יעקב ליצמן:>
יש לי שאלה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, תן לי לסיים. אחר כך. כי זו כבר פעם שלישית או רביעית... אני לא רוצה יותר. מחר יש לנו יום שלם - - -

<סתיו שפיר:>
הסיכום היה שיאיר לפיד יגיע לפה ואנחנו נדון על הבעיות המהותיות שיש עם הצעת החוק, ורק אחר כך נמשיך עם ההסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא, לא, לא. מחר - - -

<סתיו שפיר:>
אבל זה מה שסוכם. אתה רוצה שנבדוק בפרוטוקולים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם מוכנים לתת לי - - -

<יעקב אשר:>
היה סיכום ש - - -

<משה גפני:>
ששר האוצר יבוא.

<סתיו שפיר:>
אנחנו נוציא את הפרוטוקול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מחר אנחנו נדון בעשרה נושאים שהם נושאים חדשים, שלא קיימנו עליהם דיון. לדוגמה, הנושא של הילד – בחזקת מי הוא. אמרנו שנעשה עליהם דיון רציני, שמתוך העשרה - - -

<משה גפני:>
או קבוצות רכישה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק שנייה. מתוך הקבוצה חלק מהדברים זה תיקונים קטנים, ונראה איך אנחנו מתקדמים.

<משה גפני:>
למה אתה לא עונה על קבוצות רכישה? כולם מחכים לשמוע מה אתה אומר בעניין הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה ביום שלישי. ואחרי שנגמור גם עם הנושאים האלה, נגבש עמדה מה אנחנו עושים. יכול להיות שלהבנה - - -

<יעקב ליצמן:>
יש תיקון, משהו קטן אפילו, אחרי ועדת הכנסת, מה שהולכים להביא לנו? איזה משהו קטן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע למה אתה מתכוון, אז אני לא יודע להגיד.

<יעקב ליצמן:>
גם אני לא יודע, לכן אני שואל. האם יש משהו קטן אחרי שוועדת הכנסת אמרה על הנושאים שלנו שזה לא נושא חדש - - -

<שלומית ארליך:>
רק על הנושאים שעליהם הוא מדבר, שיבואו ביום שלישי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל הם לא קשורים לוועדת הכנסת. הם לא היו בוועדת הכנסת.

<יעקב ליצמן:>
לא, לא היה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר: ביום שלישי יהיה דיון כמו שאמרנו - - -

<יעקב ליצמן:>
כל דבר שאתה הולך לשנות, עלול להיות באיזשהו שלב – גם אם זה לטובה, גם אם זה מיליון שקל – נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן אני אומר שביום שלישי יעלו הנושאים האלה, אם תהיה לנו הסכמה. אם ההבנה תהיה שרוצים להגיש עליהם הסתייגויות, אז או שנוריד אותם לגמרי או שהם יוגשו - -

<יעקב ליצמן:>
אבל אין כזה דבר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נו, באמת, זה לא יכול להיות.

- - או שהם יוגשו בדרך אחרת, שבה לא יהיו הסתייגויות. זה תלוי בנו.

<סתיו שפיר:>
אנחנו לא נזכה לדבר עם השר - - -?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דקה, אני מבקש. אז זה יהיה ביום שלישי, ויום רביעי, שכנראה יהיה עמוס מאוד ולכן אפשר יהיה לקיים רק חלק מהדיונים... בכל אופן, ביום רביעי וחמישי, אם נגמור פה ביום רביעי - - -

<משה גפני:>
איך הגעת לחמישי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי, יום רביעי, ואם לא נספיק, אז ביום חמישי נתאם את כל ההצבעות. אז אני רק מודיע - - -

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו אמרנו שאנחנו נעשה את שלנו, וזה יונח על שולחנו של ראש הממשלה – שיחליט.

<יעקב ליצמן:>
אפשר להצביע עכשיו על החוק הזה? עכשיו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, אז דבר ראשון - - -

<משה גפני:>
אנחנו נעשה את הפיליבסטר במליאה.

<יעקב ליצמן:>
אני לא אעשה פיליבסטר, בוא תצביע הרגע על החוק הזה. בוא נצביע, בוא נראה אותך.

<משה גפני:>
תצביע. הנה, ליצמן מציע לך. אז תצביע. הנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז הוא הציע לי, אז מה? אתה יודע שהיו שניים שנתנו - - -

<משה גפני:>
אני עכשיו חושב ביני לבין עצמי למה אתה מתכוון.

<יעקב ליצמן:>
יש עתיד מחרימים את הדיון היום?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היה אחיתופל, שנתן עצות, והיה חושי הארכי, שנתן - - -

<אראל מרגלית:>
אחיתופל זה לא זה שנתן את העצה הרעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא נתן את העצה הכי טובה. אבל ה' עשה שישמעו את הצעתו של חושי.

<אראל מרגלית:>
אחיתופל היה הדוד של אלישבע - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - - זו הייתה ההצעה הכי טובה לאבשלום, לא לדוד.

<יעקב ליצמן:>
ניסן, אתה שם לב שאני לא עושה פיליבסטר? אני מבקש, מתחנן, תצביע.

<אראל מרגלית:>
ניסן, אני עד היום לא מבין למה קוראים לעצת אחיתופל עצה רעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זו הייתה העצה הכי רעה לדוד והכי טובה לאבשלום. לדוד זו הייתה העצה הכי רעה ובגלל זה הוא השתיל שם את חושי, כדי שיטרפד את ההצעה הזאת.

<אראל מרגלית:>
הוא אמר לו
אל תצא מירושלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הפוך, הוא אמר לו
תתנפל עכשיו על דוד ותגמור איתו. וחושי אמר לאבשלום: אל תעשה את זה. טוב, רבותיי, זהו. אני - - -

<אראל מרגלית:>
אני מוכן לחכות עם אחיתופל – בוא תצביע.

<משה גפני:>
מציעים לך חברי האופוזיציה להצביע, אז למה אתה לא מצביע? בגלל שאתה צריך לנהל משא ומתן עם האוצר על משהו?

<יעקב ליצמן:>
או בגלל שיש עתיד מחרימים.

<משה גפני:>
אנחנו מוכנים להצביע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איך תצביע על אותם נושאים שעוד לא דנו עליהם?

<יעקב ליצמן:>
אנחנו מוותרים. זה אותו דיון שהיה עד עכשיו.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אתם מוכנים להצביע - - -

<יעקב ליצמן:>
כרגע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אה, כרגע. ואם זה יהיה בעוד רבע שעה, גם תהיה מוכן להצביע?

<יעקב אשר:>
למה, מה אתה צריך להספיק?

<יעקב ליצמן:>
אני לא יודע מה אתה הולך להכניס ברבע השעה הזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ברבע השעה הזאת יקרה משהו שאתה תגיד לי "לא, לא רוצים להצביע".

<משה גפני:>
מה? מה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי שיקרה משהו שגם הוא לא ירצה להצביע. פשוט המספרים ישתנו, זה הכול. מה, אנחנו לא יודעים לספור?

<יעקב ליצמן:>
לא בטוח, נראה לי שיש עתיד מחרימים את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רבותיי, אנחנו ביקשנו - - -

<משה גפני:>
מה הוא אמר? שברבע שעה הזאת - - -

<יעקב ליצמן:>
לא יודע. אולי - - -

<משה גפני:>
תעשה הפסקה, תבדוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא יעזור, חבל על הזמן.

<משה גפני:>
מה הולך להשתנות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא למדתי ליבה, אבל למדתי לספור עד שנים-עשר. זה הכול, זהו.

בכל אופן, תראו, ככל שהזמן יתארך, ובכיף, אז יהיה לנו גם את יום חמישי - - -

<משה גפני:>
למה לא למדת ליבה? למדת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למדתי, אבל אני אומר שלא הייתי צריך - - -

<משה גפני:>
למדת מאיתנו
אפילו שאנחנו לומדים ליבה, אנחנו אומרים שאנחנו לא לומדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אני התחלתי בתלמוד תורה בבני ברק, ששם לא הייתה ליבה שנתיים. אחר כך המשכנו הלאה.

טוב, רבותיי, אנחנו ביקשנו לדעת מה העלות של החוק, וזה כתוצאה מכך שנזרקו כאן כמה וכמה מספרים.

<מיכל בירן:>
זה לא סתם "נזרקו" – עשינו דיונים של חודשיים עם מספר אחד, ואז פתאום הפתיעו עם מספר אחר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אמרנו שיש הבדלים גם בכמה זמן נשאר מהשנה; שמדובר על 2014, 2015, עד שייבנו - - -

<סתיו שפיר:>
לא, זה לא בהקשר הזה. אמרה יעל מבורך בשבוע שעבר שהייתה להם טעות. זה לא קשור להתקדמות בזמן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, הבקשה הייתה - - -

<סתיו שפיר:>
לא היה קשר בין משרד השיכון ומשרד האוצר, וככה המספרים שהגיעו אלינו לא היו נכונים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אני פניתי באופן אישי לסגן השר. מאחר שהשר יהיה אצלנו כנראה ביום שני הבא, לפתיחת הדיונים על התקציב, אז אני פניתי לסגן השר, למיקי לוי, שיבוא עם הצוות שלו כדי להציג - -

<סתיו שפיר:>
אני רואה שכבר יש שם חדש למשרד הבינוי והשיכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - כדי להציג את הנושא. אכן כך סוכם, אבל לצערי, מיקי לוי שוכב –לפחות אתמול – עם 40 מעלות חום.

<מיכל בירן:>
אני מקווה שלא בגלל - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הוא הלך לקבל חיסון לשפעת, וכנראה החיסון גרם לו לזה. בכל אופן, הוא שוכב עם 40 חום. אתמול בצהריים הוא היה עם 40 חום.

אז נמצאים כאן איתנו שניים שיציגו את זה: אבי לבון ומשה אשר, ויש לנו כאן גם נציגים של משרד השיכון.

<משה גפני:>
אבל מה הולך להיות עכשיו, לא הבנתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי. בקטע הראשון רק יסבירו לנו מה העלות של החוק הזה, ואחר כך נדון בהסתייגויות שנשארו. כבר הסברתי את זה חמש פעמים.

<משה גפני:>
אחר כך יש את החטיבה להתיישבות בוועדת ביקורת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, אבל מה אני יכול לעשות? הסברתי גם את זה.

<סתיו שפיר:>
כדאי מאוד שתהיה שם, ניסן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסברתי שאני נפלתי בפח ולכן אני נשארתי קירח - - -

<סתיו שפיר:>
אני לא מבינה איך פח, הרי אמרו לנו מראש שהדיון באחת-עשרה, ושום דבר לא השתנה בשבוע - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר לך מה קבעו איתי, ולכן גם קבעתי את הישיבה. פתחתי בהתנצלות למה בעשר וחצי.

<סתיו שפיר:>
אז תן לבועז להחליף אותך לרגע. הרי ממילא כל מה שקורה פה... לא מדברים פה איתנו על הדיון המהותי על החוק. אז בוא לדיון על החטיבה להתיישבות, זה מאוד משמעותי, מאחר שאתה מעורב בעניינים שם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בוא תגיד את שמך לפרוטוקול.

<אבי לבון:>
שמי אבי לבון, אני ממינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר. אני אציג את עלות הצעת החוק במונחים של אובדן הכנסות.

יש כמה תנאים לחוק – יש תנאים מצד הדירה ויש תנאים מצד הרוכש. אני אציג קודם כול את התנאים מצד הדירה. יש כמה מגבלות, כשהמגבלות העיקריות הן ארבע. המגבלה הראשונה היא שזו צריכה להיות בנייה רוויה: יחידות דיור, דונם, מבנה של לפחות שתי קומות. המגבלה השנייה זה השטח: בין 50 ל-150 מ"ר.

<משה גפני:>
60.

<אבי לבון:>
בין 60 ל-150 מ"ר. המגבלה השלישית זה המחיר, כולל מע"מ. הוא צריך להיות עד 1.6 לרוכש מוטב, כאשר יש תנאי של שירות לאומי או שירות בצבא; או 950,000 שקל ל - - -

<משה גפני:>
זה כבר מיליון.

<אבי לבון:>
בסדר - - -

<יעקב אשר:>
ממתי המצגת הזאת?

<אבי לבון:>
המגבלה האחרונה היא מגבלה מאוד אפקטיבית – המחיר למטר מרובע. מה זה אומר? קחו בכל אזור ואזור את המחיר הממוצע למטר מרובע; כל דירה שתיכנס להטבה צריכה להיות במחיר שהוא עד המחיר הממוצע של מטר מרובע. כיוון שיש ממוצע, יש גם מעל הממוצע. הדירות שיהיו יותר יקרות מהממוצע למטר מרובע, לא ייכנסו לתחולת החוק.

על התנאים לרוכש אני אדבר בסוף, ועכשיו אני אתן נתוני רקע. נתוני הרקע האלה הם נתונים מ-2013, נתונים בפועל. המקור של הנתונים זה גם רשות המסים וגם משרד השיכון. כלומר, על הנתונים האלה אין ויכוח.

ב-2013 היו 133,000 עסקאות בדירות. מתוכן היו רק 47,000 דירות חדשות, והשאר, 80,000 היו דירות יד שנייה. מתוך 47,000, המגבלה הראשונה, בנייה רוויה, מורידה מ-47,000 ל-26,872. זו המגבלה הראשונה. הדירות האחרות זה דירות של בנה-ביתך, של קבוצות רכישה, שהן לא בתחולת החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל כשאתה מדבר על רוויה אתה לוקח בחשבון גם את מה שאמרנו, דירות שיכולות להיות לא בבניינים רבי-קומות אלא פרוסות על השטח, ובתנאי שיש קבלן, כן?

<אבי לבון:>
כן, זה בפנים.

המגבלה השנייה, המגבלה של השטח, מורידה מעט דירות, 3% בערך. אנחנו יורדים ל-24,000 דירות.
המגבלה השלישית, המחיר
מתוך ה-27,000 יש לנו 16,000 עד 1.6, וכל השאר זה מעל 1.6.

המגבלה הרביעית זה המחיר למטר מרובע אזורי, ששם אנחנו יורדים ל-14,000.

<גילה גמליאל:>
תסביר לי מה זו המגבלה הרביעית.

<אבי לבון:>
מחיר למטר מרובע. לכל אזור ואזור השמאי הממשלתי יכריז על מחיר ממוצע, ואם מישהו רוצה לקנות דירה במחיר למטר מרובע מעל הממוצע, הוא לא יהיה זכאי להטבה. מי שמתחת יהיה זכאי.

<גילה גמליאל:>
איך מכמתים את זה?

<אבי לבון:>
יש נתונים בפועל.

<גילה גמליאל:>
השמאי קובע נניח מחיר למטר מרובע באזור ככה - - -

<מיכל בירן:>
זאת הפקה מטורפת ובירוקרטיה מזעזעת.

<גילה גמליאל:>
בדיוק, זה נשמע לי קצת מסורבל. למה להגביל אם אפשר להרוויח עוד איזה 2,000 דירות בתוך החוק?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל הרעיון הוא שיש לך דירה בין 60 ל-150 מטר. עכשיו, כשקובעים 1.6 מיליון יש הבדל אם זה דירה של 60 או דירה של 150, נכון? זה סכומים אחרים. אז איך תדעי? מה שעושים זה שמחלקים את זה למטר מרובע, ואז יש לך עלות ממוצעת של אותו אזור למטר מרובע, ועכשיו את מכפילה את העלות הזאת במטראז' של הדירה וכך את רואה אם היא עומדת במחיר או לא. בגלל שאת לא מדברת על גודל אחיד של כל הדירות.

<אבי לבון:>
נגיד שאני קבלן ויש לי דירות עד 1.6, אז אם המגבלה האפקטיבית היחידה היא 1.6, אני אעלה את כל הדירות ל-1.6, עד כמה שהשוק יכול לסבול. כלומר, הרוב של הטבת המע"מ ילך לקבלן. אז רצו להגיד לא: דירות עם מטר מרובע מעל הממוצע לא יהיו בזה.

<גילה גמליאל:>
אבל זה היה צריך להוסיף לך דירות, למה זה גורע?

<אבי לבון:>
לא, זה שליש פחות. יש 20% דירות שבהן המחיר למטר מרובע הוא מעל הממוצע. ה-20% האלה יורדות - - -

<נדב לחמן לזר:>
זה מוריד דירות שהן יקרות יחסית לגודל שלהן, כמו למשל פנטהאוזים, דירות גן – שהמחיר שלהם למטר מרובע הוא יחסית יקר לאזור.

<גילה גמליאל:>
ואם הקבלנים יורידו את המחירים - - -

<נדב לחמן לזר:>
לקחנו את זה בחשבון - - -

<גילה גמליאל:>
אז איך השמאי הממשלתי קובע את הסכום הזה? הוא קובע מה שהיה, לא מה שיהיה.

<נדב לחמן לזר:>
יש את בסיס הנתונים של השמאי הממשלתי, שבו יש נתונים של מכירת דירות לפי גושים. החוק גם קובע בצורה יותר מפורטת – יש בתוכו פרטים של איך הוא עושה את החישוב של הממוצעים האזורים. בסוף הוא מקבל איזשהו נתון של מחיר ממוצע לאותו גוש. המחיר הממוצע למטר מרובע לאותו גוש זה לא בדיוק ממוצע, כי ההנחיות שלו הן קצת יותר והוא גם עושה על זה איזושהי בקרה שמאית. אבל בעצם המחיר הזה נותן תקרה שהמטרה שלה בסופו של דבר היא לאפשר העברה של מקסימום הטבה לרוכש, כי ברור שבהטבה יש איזושהי חלוקה - - -

<גילה גמליאל:>
את זה הבנתי. אבל מה שקורה בפועל זה שאותה מגבלה מורידה לי את כמות הדירות למע"מ. אז איך אפשר ליצור מצב שברגע שהשמאי הממשלתי מתייחס למה שהיה, ונניח הקבלן אומר "אוקיי, זה מה שהיה, אני מוכן להוריד" – איך זה נכנס לסיפור הזה?

<נדב לחמן לזר:>
אם הוא מוכן להוריד אז זה בסדר, אין בעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין בעיה, הוא נכנס.

<נדב לחמן לזר:>
מה שבודקים בסופו של דבר זה את מחיר הדירה. אז הוא כן נכנס.

<גילה גמליאל:>
זה לא נכון, איך הוא נכנס?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בטח שנכנס.

<גילה גמליאל:>
תראו לי איך.

<נדב לחמן לזר:>
נניח אני קבלן בראש העין, ששם יש מחיר ממוצע של בערך 11,000 שקל למטר מרובע, ויש לי דירת 100 מטר שעולה 1.15 מיליון, כלומר, 50,000 מעל מה שמותר. אם אני מחליט למכור את אותה דירה בפועל ב-1.1 מיליון, אז היא עומדת בתנאים. השמאי מפרסם גגות אזוריים, ואם אני מחליט להוריד את זה... ואגב, אנחנו לקחנו את זה בחישוב כמות הדירות, ואני משער שגם מינהל הכנסות המדינה. אנחנו, בחישוב שלנו, לקחנו בחשבון הפחתה של עד 5% שקבלנים או יזמים שמוכרים דירות יעשו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זו המגמה, הלוואי שיורידו. המגמה היא שיורידו. פה לקחו לך חתך של 2013, כדי לקבל מה היה. עכשיו, אם קבלנים יורידו בגין זה – זו המטרה. הלוואי.

<נדב לחמן לזר:>
זה יגדיל את כמות הדירות.

<אבי לבון:>
אני ממשיך. אלה הנתונים לגבי 2013, הנתונים בפועל, תיאור מצב. ועכשיו אנחנו צריכים לצפות פני העתיד – מה תהיה התגובה של הקבלן והתגובה של הרוכש. אם רוצים להיכנס לתחולת החוק, יש כמה מגבלות. אז מה הם יכולים לעשות כדי להיכנס בכל זאת? דירה שהמחיר שלה למטר מרובע הוא מעל הממוצע, אם אני רוצה לקבל את ההטבה, אני אוריד את המחיר בכמה אחוזים, כדי להיכנס.

עכשיו בואו נראה שינויי התנהגות אפשריים שלקחנו בחשבון כדי לאמוד את עלות החוק. אנחנו חושבים שלקבלנים יש השפעה על מחירי הדירות. נגיד אני בונה עכשיו דירות של 180 מטר מרובע, אז אולי בשנה הבאה או בעוד שנתיים או שלוש שנים אני אבנה רק דירות של 150. אולי. כלומר, תהיה נטייה לבנות דירות שייכנסו למגבלות החוק.

בכל מגבלה ומגבלה לקחנו הנחות אחרות. ההנחה הראשונה: סך הבנייה הרוויה תישאר ללא שינוי, כלומר, 27,000. כלומר, לא אמרנו שב-2015 או 2017 יהיו יותר דירות מה-27,000, מכלל הדירות. המגבלה השנייה היא המגבלה של השטח. אמרנו שבשנה הראשונה, 2016-2015, לא סביר שהקבלן ישנה את התנאים הפיזיים של הדירות, כלומר, יבנה דירות שיעמדו במגבלה של השטח.

<גילה גמליאל:>
מי קובע את האזורים?

<נתנאל לפידות:>
השמאי הממשלתי.

<גילה גמליאל:>
על בסיס מה?

<נתנאל לפידות:>
אנחנו, משרד השיכון, העברנו לשמאי הממשלתי את נתוני חוק המכר, שאלה הנתונים שהמוכר מדווח לנו, לממשלה. זה כולל את המחיר והכתובת, הגוש והחלקה. לפי זה הוא מבצע הליך של ממוצע, ועל זה הליך שמאי, ואז הוא בונה את המפה של ערך המחיר למטר.

<גילה גמליאל:>
אבל מה הפרמטרים?

<נדב לחמן לזר:>
זה מוגדר בחוק. החישוב הוא קודם כול לפי גוש, שהוא יחידת הבסיס האזורית לחישוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בזמנו השמאי הסביר לנו כאן בהרחבה את ה - - -

<יצחק כהן:>
הוא ניסה להסביר, הוא ניסה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הוא הסביר.

<יצחק כהן:>
הוא ניסה, הוא לא הצליח להסביר שום דבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא, הוא הסביר, לא להגזים.

<גילה גמליאל:>
אבל אם הוא הסביר והבנת אבל כל החברים לא הבינו, אז בוא תסביר לנו.

<יצחק כהן:>
גילה, הוא ניסה להסביר, או יותר נכון, חרטט אותנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תאמיני לי שהחברים הבינו, אבל האופוזיציה אף פעם לא מבינה.

<יצחק כהן:>
לא, לא, גם אתה לא הבנת. אתה יודע מה, תסביר לנו אתה. אם אתה הבנת, תסביר לנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, עזוב, נו.

<יצחק כהן:>
אנחנו רוצים להבין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבי יצחק, עשה לי טובה, באמת - - -

<יצחק כהן:>
תעשה לי טובה ותסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני חייב לעשות לך?

<יצחק כהן:>
אתה אומר שאתה הבנת. אשר, אתה הבנת?

<יעקב אשר:>
הוא הסביר לי.

<יצחק כהן:>
אז שיסביר גם לנו. אתה לא הבנת, האופוזיציה לא הבינה, וגם השמאי לא הבין. גם השמאי לא הבין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השמאי לא הבין, בסדר.

<שמחה בניטה:>
מר סלומינסקי, נכים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סליחה, אני מבקש, אנחנו לא - - -

<שמחה בניטה:>
מה זה "סליחה"? לא הכנסתם נכים לסיפור הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
א', הם נמצאים פה. אני מבקש לא להתערב עכשיו.

<שמחה בניטה:>
אני נמצאת, אבל אני - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש לא להתערב, בסדר?

<יצחק כהן:>
למה לא?

<שמחה בניטה:>
חייבים להכניס את הנושא זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש לא להתערב. הם נמצאים בפנים הנכים.

<שמחה בניטה:>
אני אומרת לך שלא. נכים על כיסאות גלגלים לא נמצאים בסיפור הזה. שהמטראז' שלהם הוא מעל 120.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש, נו, באמת.

<גילה גמליאל:>
אז אני אשאל בשמה
היכן נכנסים הנכים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, עכשיו אנחנו מסבירים דבר אחר, זה לא קשור. בוא לא נערבב נושא בנושא.

<גילה גמליאל:>
לא, אבל היא שאלה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא שאלה, אבל אנחנו עושים דבר אחר. באמת, נו, יש גבול. את רוצה למשוך את זה - - - ?

<גילה גמליאל:>
לא, ממש לא. אבל אם היא כבר הגיעה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל היא תישאר פה גם הלאה, יגמרו נושא אחד ונעבור לנושא שני.

<גילה גמליאל:>
אבל הנושא השני זה זה?

<יצחק כהן:>
רגע, גילה, אם הבנת, אולי תסבירי לנו את. את הבנת?

<גילה גמליאל:>
את זה כן.

<יצחק כהן:>
לא, לא, את השיטה של השמאי.

<גילה גמליאל:>
הנושא של האזורים לא ברור לחלוטין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בוא תסביר עוד פעם בקצרה.

<נתנאל לפידות:>
אני לא נציג השמאי הממשלתי, אני נציג משרד הבינוי, אבל אני יודע להסביר. ההליך של קביעת ערך מטר דירתי מורכב משלושה שלבים. השלב הראשון הוא שלב המבוסס על נתוני חוק המכר, שהם נתונים של עסקאות אמת שבוצעו על דירות חדשות. אם יש סטיות סטטיסטיות גבוהות מדי ממה שהחוק קובע, עוברים לשלב שני, שהוא שילוב של נתונים של עסקאות יד שנייה, שעליהן עושים חישוב שמאי כדי להשוות אותן לערך דירות יד ראשונה. אם עדיין יש סטיות סטטיסטיות, מוציאים שמאי לשטח שבודק ומבצע הערכה שמאית, ועל בסיס נתוני יד ראשונה ויד שנייה קובע את הערך למטר.

<מיכל בירן:>
כמה יעלה המנגנון הזה של השמאות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, מיכל, בבקשה.

<חמד עמאר:>
מה זה יד ראשונה ויד שנייה - - - ?

<נתנאל לפידות:>
לא, זה רק לצורך קביעת הערך.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא נכנס לחוק, זה רק לקביעת המחיר באותו אזור.

<חמד עמאר:>
אני מכיר את זה, אני הייתי בכל הדיונים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע.

<יעקב אשר:>
מה העדכון? מה אם המחירים יורדים אחרי הקביעה?

<נתנאל לפידות:>
החוק קובע מועדי עדכון בצורה קבועה. בינואר של כל שנה עוקבת, אם אני לא טועה, הוא קובע מנגנון שבו השמאי אמור לבצע עדכון של החוק, ואפשר לבצע גם על מחצית שנה, בהתאם להחלטות שייקבעו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, בוא תסביר - - -

<מיכל בירן:>
אבל יש לי שאלה קונקרטית, ותנו לנו מענה: כמה הולך לעלות כל המנגנון המסובך הזה של השמאות?

<יצחק כהן:>
זה בהתנדבות.

<אבי לבון:>
לגבי המגבלה השלישית, המגבלה של המחיר המקסימלי, 1.6, אמרנו שקבלן שירצה להיכנס לזה, גם אם הוא מוכר את הדירה ב-1.7, הוא יוריד את המחיר ב-100,000. כלומר, לא אמרנו שדירות מעל 1.7 ייכנסו לחוק, אבל אמרנו שדירות בין 1.6 ל-1.7 כן ייכנסו לחוק, למשל אם הוא יוריד את המחיר וישנה טיפה את המפרט של הדירה.

<יצחק כהן:>
הוא ישנה את החוזה, ואת ה-100,000 יקבל בשחור.

<אבי לבון:>
לא אמרנו את זה.

<יעקב אשר:>
לא הבנתי את הדבר הזה, זה דבר חדש. החוק מדבר על עד 1.6 מיליון.

<אבי לבון:>
אנחנו לא מדברים עכשיו על החוק, אנחנו מדברים על ההתנהגות של הקבלן.

לגבי המגבלה של המחיר הממוצע, שאני מזכיר שזו המגבלה הכי אפקטיבית, אמרנו שקבלן שרואה שהמחיר הממוצע הוא 100 והמחיר הממוצע שלו הוא 105 – הוא יעשה מאמץ ויוריד את זה ל-100. כשזה 106 או 107 הוא לא יעשה את זה. כלומר, בשוליים אנחנו כן מרחיבים את מספר הדירות שייכנסו לחוק.

בשקף הזה רואים את הסיפור של כל הנתונים שאמרנו עד עכשיו. תסתכלו על השורה האחרונה. השורה האחרונה אומרת את הסיכום של ארבעת התנאים בפועל, במצטבר, בנתונים בפועל של 2013. מתוך 27,000... אמרנו שכלל העסקאות היו 133,000, אבל דירות ראשונות זה 27,000. מתוך ה-27,000, רק כ-9,000 דירות נכנסות לתחולת החוק. 9,000 מתוך 27,000. לאחר שינוי התנהגות בכל אחד מהתנאים, אנחנו חושבים שמספר הדירות שייכנסו לתחולת החוק יהיה 13,000, מתוך 27,000. כלומר, פחות מ-50% ייכנסו לתחולת החוק.

כל התנאים האלה היו מצד הדירה, אבל יש גם תנאים מצד הרוכש, הקונה. בואו נראה את התנאים מצד הרוכש. יש כמה מגבלות. המגבלה הראשונה: שצריך להיות עם ילד אחד לפחות; והרווקים או אלה ללא ילדים – מעל גיל 35. המגבלה השנייה: לא הייתה בבעלותו דירה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה לא מעודכן. מדובר על עשר שנים אחורה.

<אבי לבון:>
סליחה, אבל זה לא ישנה הרבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה עשר שנים מהיום שהוא קונה.

<אבי לבון:>
המגבלה השלישית היא שכשהשני קונה דירה ומוכר אותה תוך פרק זמן קצוב, תוך פחות מחמש שנים – הוא צריך לשלם את המע"מ שהוא לכאורה חסך.

עכשיו אנחנו נסכם את עלות ההטבה. אמרנו שכל הדירות - - -

<יעקב אשר:>
להשכיר את הדירה הוא כן יכול?

<אבי לבון:>
כן, אין בעיה. הוא יכול להשכיר, אבל לא יכול למכור.

העלות מצד הדירה - - -

<יעקב אשר:>
אתה מבין מה זה אומר?

<יצחק כהן:>
משקיעים, ספקולנטים...

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שקט.

<אבי לבון:>
מתוך ה-27,000 יש 13,000 דירות שעומדות בתנאי החוק, ועכשיו אנחנו צריכים להעריך מול ההיצע הזה של 13,000 דירות כמה מוכרים יעמדו בחוק. וזה מאוד קשה, זה ממש עניין של הערכה. היום אנחנו יכולים להעריך... בפועל, בשוק הדירות יש רוכשים ראשונים, שרוכשים דירה ראשונה, ויש גם כן משדרגים או מנמיכים דירות, ויש גם כן משקיעים. מתוך כלל הרוכשים האלה, אנחנו חושבים שבגלל הטבת המע"מ, המשקל של הרוכשים שיעמדו בכל תנאי החוק הוא 80%. כלומר, 80% מהדירות, מה-13,000, יקבלו את הטבת המע"מ בפועל. זה אומר שבערך 11,000 דירות יקבלו את ההטבה. המחיר הממוצע של הדירות האלה - - -

<חמד עמאר:>
עשיתם חשבון כמה משקיעים יהיו שם?

<אבי לבון:>
ה-20% הנותרים יהיו משקיעים ומשדרגי דירות.

<חמד עמאר:>
יש לי שאלה שגם שאלתי בוועדה. אחד שגר בחוץ לארץ לדוגמה, וזו השקעה טובה בשבילו לקנות דירה כאן – הוא יכול לקנות?

<אבי לבון:>
הוא צריך להיות תושב ישראל.

<חמד עמאר:>
לא, הוא תושב ישראל. אבל אם באותו זמן הוא עובד בחוץ לארץ, עושה את העסקים שלו בחוץ לארץ - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם הוא תושב ישראל הוא יוכל. מה אתה יכול להגיד לו? הוא מגיע לפה, הוא רוצה בית.

<אבי לבון:>
עכשיו, המחיר הממוצע של כל הדירות האלה הוא 1.2 מיליון שקל, ולכן המכפלה של 1.2 ב-11,000 דירות ב-18% נותנת בערך שני מיליארד שקל אחרי עיגול – שזו עלות החוק בשנה מלאה, בשנת 2015. מה זה אומר? זה אומר שב-2017 וב-2018 זה יכול להיות הרבה יותר, כי שינוי ההתנהגות יהיה הרבה יותר חריף. מה שלקחנו בחשבון זה שינוי התנהגות בשוליים בשנים הראשונות, ויהיה יותר קל להתנהג - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבי, אני מבין שיש לכם הערכה ל-2014?

<אבי לבון:>
ב-2014 החוק לא נכנס אבל יש הכרזה על החוק, וזה כבר השפיע. בנתונים שאנחנו רואים, הנתונים של המע"מ, אנחנו רואים ירידה מיוני... הכרזת החוק הייתה במרץ, ואנחנו חשבנו שההשפעה הראשונה – כי יש פיגורים בין ההכרזה לגביית המס – תתחיל ביוני. בחמשת החודשים האחרונים אנחנו רואים ירידה במע"מ על דירות בערך ב-800 מיליון שקל. ואמרנו שבשנה מלאה, כלומר, כולל נובמבר ודצמבר, עלות החוק תהיה מיליארד שקל, שזו העלות הראשונית; והעלות בשנה הבאה תהיה עוד תוספת של מיליארד שקל, כך שבשנה מלאה נקבל שני מיליארד שקל, שזה אכן המספר שנכנס לתקציב, לתחזית הכנסות המדינה ממסים. כלומר, התחזית שאתם תראו, של 260 פלוס של הכנסות המדינה ממסים, לוקחת בחשבון שיש לנו אובדן הכנסות של שני מיליארד שקל ב-2015.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
וב-2014 אמרת שזה סדר גודל של מיליארד.

<אבי לבון:>
רשום פה 800 מיליון.

<יצחק כהן:>
2016 ו-2017 זה פרמננטי - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא עוד לא יודע.

<יצחק כהן:>
כמה זה יהיה בעשר שנים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, שבע, אין עשר. הוראת השעה היא לשבע.

<גילה גמליאל:>
זה יהיה רטרואקטיבי מספטמבר?

<חמד עמאר:>
אני לא הצלחתי להבין: החוק עוד לא נכנס וכבר יש לנו 800 מיליון?

<אבי לבון:>
ההכרזה הזאת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש דירות מתאימות שמחכות.

<גילה גמליאל:>
משה, זה נכנס רטרואקטיבי מספטמבר?

<חמד עמאר:>
וכל 2015 זה מיליארד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שני מיליארד.

<אבי לבון:>
זה מיליארד ב-2014 ושני מיליארד ב-2015. התוספת זה מיליארד.

<חמד עמאר:>
אז שלושה מיליארד ב-2015 ו-2014, כן?

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גילה, ברגע שהחוק יאושר, אז זה יחול. ב-2014 יש דירות שמחכות. הוא אומר שכבר מרגישים 800 מיליון פחות מע"מ.

<גילה גמליאל:>
אבל איך זה יכול להיות? אנחנו כרגע בנובמבר, מתי החוק ייכנס?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מהרגע שהחוק יחול, אז גם הדירות - - -

<גילה גמליאל:>
מתי החוק יסתיים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נניח בשבוע הבא, ביום שני, כשיצביעו בקריאה שלישית.

<גילה גמליאל:>
כלומר, אתה מדבר רק על חודש אחד, דצמבר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אבל כל הדירות שקיימות כל השנה – הן נמצאות.

<אבי לבון:>
יש פחות עסקאות. לא מימשו את העסקאות, ולכן זה עולה כסף.

<גילה גמליאל:>
אתם לא הבנתם את השאלה שלי? נשאר חודש אחד עד סוף 2014 כדי לקנות דירות; ב-2014 אתם מעריכים שיהיה 800 מיליון שקל - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גילה, הבנתי. ברגע שהחוק יאושר, נניח שבוע הבא, אמצע נובמבר, מאותו רגע, למשך חודש וחצי יהיה פיצוץ של דירות – כל הדירות שמתאימות למע"מ אפס. יהיה פיצוץ אדיר.

<גילה גמליאל:>
כמה דירות כאלה יש?

<יצחק כהן:>
זה יעלה את המחירים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נכון, אני מסכים איתך.

<יצחק כהן:>
אז מה הרווחנו מכל הקשקוש הזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה רק לעכשיו – ככה השר אומר – ואחר כך זה ירד. בכל אופן, הדירות שקיימות יספיקו למיליארד.

<יצחק כהן:>
איך זה יֵרד? אתה ראית פעם משהו יורד?

<בועז טופורובסקי:>
אני יכול להסביר לך איך זה ירד, אבל השאלה אם אתה - - -

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, רק שנייה. אם מישהו רוצה לשאול עוד שאלות לפני שאנחנו מסיימים - - -

<חנא סוייד:>
יש לי שאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך, אבל זבולון רצה ראשון.

<זבולון כלפה:>
אבי, לפי ההתייחסות שלך, אם אני מבין נכון, 133,000 דירות זה בנייה רוויה.

<אבי לבון:>
לא, זה הכול. 133,000 זה הכול.

<זבולון כלפה:>
מגבלה מספר 1 מתייחסת אך ורק לבנייה רוויה.

<אבי לבון:>
לא, המגבלה הראשונה.

<זבולון כלפה:>
ככה היה כתוב במצגת שלך שחור על גבי לבן.

<אבי לבון:>
יש מגבלה לפני המגבלה הראשונה
שעל דירה יד שנייה אין מע"מ ולכן אין הטבה בכלל.

<זבולון כלפה:>
זה אומר שכל מה שקשור לצמודי קרקע שדיברנו פה עליהם, זה בכלל לא נכנס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה נכנס. שאלתי אותו.

<זבולון כלפה:>
אני לא ראיתי שזה נכנס.

<יצחק כהן:>
בוא נראה איפה זה נכנס, זה מעניין אותי.

<זבולון כלפה:>
במצגת זה לא מופיע.

<יצחק כהן:>
לא, רגע, זה מעניין. איפה המתנחלים פה?

<זבולון כלפה:>
לא, זה לא המתנחלים, זה השכנים שלך באשקלון - - -

<יצחק כהן:>
איפה המתנחלים, בוא נראה.

<חמד עמאר:>
אני הייתי כל הדיונים ולא שמעתי איפה זה נכנס.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, רבותיי, רק שנייה. כשהוא נתן את המספרים של בנייה רוויה, אני שאלתי אותו - - -

<גילה גמליאל:>
לא הבנתי, צמודי קרקע נכנס?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, ובתנאי שהם עונים על שני הקריטריונים: שזה קבלן ושזה יותר מ-15 יחידות דיור. אנחנו הכנסנו את זה, הוספנו את הפריפריה, אחרת הפריפריה לא הייתה מקבלת - - -

<יעקב אשר:>
מה זה אומר?

<יצחק כהן:>
מה זה אומר? גבעת החרולים. מאחז ישעיהו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הכנסנו את זה, ושאלתי אותו, והוא אמר שגם זה, זבולון, נמצא בחשבון.

<יצחק כהן:>
מצפה יוחאי.

<גילה גמליאל:>
מה זה אומר כאן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אותו דבר, רק שבמקום שתהיה בנייה רוויה, אתה יכול לפזר את זה, ובתנאי שזה קבלן ובתנאי שבאותה יחידה יש 15 יחידות דיור - - -

<יצחק כהן:>
גילה, קחי מודל של התנחלות, יהיה לך יותר קל.

<חנא סוייד:>
שזה לא יתפוס ביישובים הערבים.

<יצחק כהן:>
אבל בהתנחלות כן יתפוס.

<קריאות:>
- - -

<חמד עמאר:>
לא ביישוביים הערביים ולא בדרוזיים.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רבותיי, רק שנייה... זבולון, סיימת? חנא סוייד, בבקשה.

<חנא סוייד:>
השאלה שלי היא לגבי המתודולוגיה - - -

<גילה גמליאל:>
רגע, יש לי שאלה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה לא יפה, הוא קיבל רשות.

<חנא סוייד:>
השאלה שלי היא
יש הסכם פרטני - - -

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, נו.

<חנא סוייד:>
השאלה שלי היא למינהל הכנסות המדינה. בשנה שעבר נתנו את פרס נובל בכלכלה לפרופסור אמריקאי בשם שילר, שעשה עבודה מאוד מפורסמת בתחום שנקרא behavioral finance, כלומר, ההתנהגות האנושית בפיננסים. ממה שאני רואה כאן, אתה באמת מועמד לקבל עוד פעם פרס נובל על זה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הוא, השר.

<חנא סוייד:>
תראה, זה אנשי מקצוע שעשו את זה. מרוב ההנחות שיש כאן, אני נוטה לקחת אותך כיועץ השקעות שלי בבורסה, כי אם אני רוצה להשקיע באיזו מניה, עם כל ההנחות שאתה עשית כאן, אתה פרפקט בשביל הדבר הזה. אני רוצה להגיד שהכנסתם כל כך הרבה הנחות כאן במדע ההתנהגות, שאני חושב שהמספר שהגעת אליו, שני מיליארד, הוא באמת הזוי. ולכן אני שואל אותך מה מרווח השגיאה שאתה צופה בשני המיליארד אלה?

דבר שני, ראיתי שאתה עושה את החישובים ומגיע למחיר ממוצע של 1.2 מיליון שקל לדירה. עכשיו, לפי הממוצע המשוקלל שעשיתי, זה יוצא 80% מהמחיר הנמוך ו-20% מהמחיר הגבוה. תעשה ממוצע משוקלל של 20% כפול 1.6 ו-80% כפול מיליון – זה יוצא בערך 1.2. זו עוד הנחה. אני רואה כאן שאתם דווקא חוזים שרוב הקונים יהיו זכאים ולא מוטבים, האם זה נכון?

<אבי לבון:>
לגבי השאלה האחרונה – נכון. אמרנו, 80%. אבל מה שאני רוצה להגיד - - -

<חנא סוייד:>
לא אמרתם, אלא אני עשיתי את החישוב.

<אבי לבון:>
לגבי המחיר של 1.2 – נכון שיש הנחות. למשל, הנחנו שקבלן ישנה את התנהגותו - -
<חנא סוייד:>
עוד פעם "התנהגותו"?

<אבי לבון:>
- - כך שדירות של 1.7 כן ייכנסו לחוק, דירות של עד 5% מעל המחיר הממוצע כן ייכנסו לחוק. אבל לגבי המחיר הממוצע של דירה – זה עלות של עסקאות שהיו בפועל, זה לא הנחה, ה-1.2.

<חנא סוייד:>
בסדר, נכון, מחיר דירה ממוצעת בישראל הוא 1.2 או 1.3 - - -

<אבי לבון:>
המחיר הממוצע של דירה חדשה בישראל היום הוא 1.6. אלה נתונים של משרד השיכון.

<חנא סוייד:>
ואתה רוצה להגיד לי שבתמהיל שיתהווה סביב החוק הזה, אתם מורידים את המחיר הממוצע ל-1.2?

<אבי לבון:>
אתה יודע למה?

<חנא סוייד:>
אני לא יודע למה.

<אבי לבון:>
כי דירות מעל 1.6, בגלל שינוי התנהגות... דירה שעולה שני מיליון שקל - - -

<חנא סוייד:>
בסדר, אני יודע - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בגלל שקבעו בחוק ככה, אז לוקחים את הדירות הנמוכות יותר, לא את הגבוהות. פה לוקחים את הדירות היותר נמוכות.

<חנא סוייד:>
זאת אומרת, אם אתה רוצה לבחור – אתה בוחר לקנות לפי המחיר הגבוה או לפי המחיר הנמוך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תלוי כמה כסף יש לי.

<חנא סוייד:>
אבל כבר אמרנו שזה בעצם ידחף אנשים לקנות דירות יותר גבוהות, כי ההטבה היא יותר גדולה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם יש לו כסף. אבל מצד שני זה בדיוק הפוך.

<חנא סוייד:>
לכולם יהיה כסף פתאום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בחלק מהדברים אני מסכים איתך, ולכן אני חושב שהדרך היותר טובה הייתה לתת מענק ולגמור עם הסיפור. ככה גם יכול להיות שהקבלנים יקבלו חלק מהדברים... אבל זה החוק.

<חנא סוייד:>
תראה, יש הסכמה שהורדת הריביות בישראל גרמה לכך שאנשים יקנו יותר דירות, כי זה יותר זול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נכון.

<חנא סוייד:>
עכשיו, תראה, בשנה לוקחים בישראל 50 עד 60 מיליארד שקל משכנתאות. 1% ריבית מזה זה 600 מיליון שקל. עכשיו, תתאר לך מצב שהחוק הזה הוא אקוויוולנטי להעלאה, על פי ההערכה של שני מיליארד, של אחוזי הריבית ב-3.5%. אתה מבין מה זה? אתה מבין, זה בעצם זורק כסף לצרכנים יותר מהורדת הריבית מ-3.5% לרמה שהיא נמצאת כרגע היום. אתה יודע מה זה?

<אבי לבון:>
לא, יש שוני. כאשר אתה קונה - - -

<חנא סוייד:>
איזה שוני? זה כסף שאתה זורק לאנשים.

<אבי לבון:>
כאשר אתה קונה דירה, אתה משלם את המע"מ רק פעם אחת.

<חנא סוייד:>
נו, אז מה? תעשה חישוב גלובלי: 1% ריבית זה 600 מיליון שקל, שני מיליארד זה 3.5% – אתה יודע מה זה? אתם לא יודעים מה זה, אתם לא יודעים על מה אתם מדברים, תאמין לי.

<יצחק כהן:>
מה אתה רוצה מהם? הם אנוסים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לנו הרבה תמימות דעים, אבל אני רק אומר שזה קיים בפועל היום.

<חנא סוייד:>
בסדר, אבל מחובתי להראות את החישוב הזה, שהוא חישוב פשוט. כולם מדברים על הורדת הריבית, אבל זה עושה אפקט כמו הורדת הריבית – רק פי עשרה.

<יצחק כהן:>
אני לא הבנתי מה זה שדירה של 1.7 מיליון תיכנס לחוק. זאת אומרת, בחוזה יכתבו 1.6 מיליון ו-100,000 שקל ייתנו בשחור?

<אבי לבון:>
לא, לא אמרתי את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא יוריד את המחיר.

<יצחק כהן:>
מי יוריד את המחיר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קבלן.

<יצחק כהן:>
קבלן יוריד את המחיר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם הוא ירצה. אם לא אז לא. אבל רבי יצחק, אני מסכים איתך גם על זה, ולכן אני חושב שמענק היה יותר טוב. אבל זה מה שיש כרגע.

<יצחק כהן:>
לא, אתה יכול למנוע את ההצבעה. אתה יכול להציל את עם ישראל מהשטות הזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסיטואציה היא שלי אין מנדט לא לפרק קואליציה ולא - - -

<יצחק כהן:>
בטח שיש לך מנדט. יש לך מנדט לטובת עם ישראל. אתה חייב לדאוג לציבור בישראל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לטובת עם ישראל – ראש הממשלה, נשים את זה על שולחנו, והוא יחליט. אם הוא יחליט שהוא מקדם את זה ומביא להצבעה, אז זה מה שהוא החליט. זו לא החלטה שלי. אנחנו, ביקשו מאיתנו...

טוב, רבותיי, תמו השאלות. תודה רבה לכם. אלא אם כן משה או מישהו מכם רוצה להוסיף.

<מיכל בירן:>
אפשר אבל כן לשמוע תשובה כמה הולך לעלות כל המנגנון של השמאות? יש הערכה?

<משה אשר:>
רוב ההערכות של השמאי הממשלתי כבר נעשו. מתוך 700 גושים הוא סיים כמעט את כולם.

<מיכל בירן:>
אבל אתה מדבר על משהו שוטף.

<משה אשר:>
נכון. הדבר הבסיסי, להקים את המערכת – היא כבר הוקמה, כמעט כולה גמורה.

<יצחק כהן:>
כמה היא עלתה?

<משה אשר:>
עוד שבוע או שבועיים הוא צריך להעביר לרשות המסים את הנתונים במדיה מגנטית, כדי שאנחנו נשקלל את זה בסימולטורים, ואחרי זה יש לעדכן את זה כל שנה ושנה, אבל זה כבר מנגנון שוטף יותר.

<מיכל בירן:>
אז מה ההערכות? כמה מהכסף של הציבור הולך על זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב - - -

<גילה גמליאל:>
כן, אבל שאלה פה הגברת, ואני רוצה שהוא ייתן לה תשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רק אגמור את הנושא הזה והיא תקבל תשובה. אדוני, בבקשה.

<נדב לחמן לזר:>
אני נדב לחמן לזר, יועץ מנכ"ל משרד הבינוי. אנחנו פרסמנו בזמנו הערכה של עלות החוק ב-1.8 מיליארד שקל. ויש על זה - - -

<יצחק כהן:>
מה זה הדבר הזה? כל אחד אומר דבר אחר?

<נדב לחמן לזר:>
אני אתייחס רגע לנתונים. נאמרו כאן דברים על הנחות היסוד – אז קודם כול, הנחות היסוד הן מחויבות כדי להגיע לאיזשהו חישוב סביר. חייבים קודם כול לשים את המגבלות שהחוק קובע, ואחר כך גם הנחות מסוימות של התנהגות. צריך להגיד שמרגע פרסום הנתון התקיימו דיונים גם עם מינהל הכנסות המדינה ואגף התקציבים, גם עם בנק ישראל, ואנחנו בחנו את ההנחות שלנו והם בחנו את ההנחות שלהם. זה דיון שהוא דיון חשוב, וטוב שהוא קרה. בסופו של דבר הערכת עליות החוק, בחישובים עצמאיים נפרדים, עם הבדלים מסוימים בהנחות שנלקחו, הביאו להערכת עלויות מאוד דומה – בין 1.8 לשני מיליארד שקל. ההנחה שלנו התבססה בסופו של דבר פחות או יותר על אותם שיקולים. כן הנחנו ירידה של עד 5% מהמחיר הממוצע למטר מרובע, וגם הנחנו אפשרות שדירות שהיו זולות יותר מהמחיר הממוצע, הקבלן המוכר יעלה את המחיר שלהן, שזה בעצם מע"מ שיירשם כאובדן הכנסה, כי הוא לא ישולם. לקחנו אותו בחשבון בחישוב, למרות שצריך להבין שבעצם זה לא אובדן אמיתי, כי אם לא היה החוק, הקבלן לא היה משלם את העלייה הזאת מלכתחילה, כלומר, הוא לא היה מעלה את המחירים. ובכל זאת זה נלקח בחשבון בחישובים. אנחנו גם התבססנו על נתוני חוק המכר, שכוללים בתוכם את כלל צמודי הקרקע - - -

<יצחק כהן:>
מה אתה צופה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, רבי יצחק, תן לו, הוא מסיים עוד דקה.

<נדב לחמן לזר:>
לקחנו בחשבון את כלל צמודי הקרקע שנמכרו על ידי קבלנים, כלומר עשינו הנחה מרחיבה – לא רק המגבלה של מי שמכר 15, אלא כלל צמודי הקרקע שנמכרו על ידי קבלנים. אם לוקחים רק את אלה שעומדים במגבלות הכלליות של החוק, ההבדל הוא קטן. ולאור החישוב הזה אנחנו הגענו לסך של 11,550 דירות זכאיות, עם הנחות קצת שמרניות יותר על מספר הדירות – הנחנו 10,000 דירות שיימכרו לזכאים בפועל, בגלל השיקולים שהוצגו כאן, בין היתר דירות שנמצאות בריכוזים שבהם יש הרבה אנשים שהם זכאים ולא מוטבים, וגם בגלל דירות שיימכרו למשקיעים או דברים דומים. אז עבור 10,000 דירות העלות היא בערך 1.81 מיליארד שקל – לא לפי מחיר דירה ממוצעת, אלא פשוט לפי סכימה של סך העלויות על בסיס נתוני חוק המכר 2013-2012.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת אומרת, במילים פשוטות, אתם, בחישוב נפרד ואפילו שונה - - -

<נדב לחמן לזר:>
שונה במעט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם הגיעו לשני מיליארד ואתם הגעתם ל-1.85 מיליארד.

<נדב לחמן לזר:>
הגענו ל-1.81 - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, אז יש לנו מושג לגבי העלות של החוק.

<נדב לחמן לזר:>
ואם לוקחים בחשבון גם שינוי התנהגות ב-1.6 מיליון, את ההעלאה של 5%, זה מתקרב ל-1.9 מיליארד שקל.

<חמד עמאר:>
אתה מתכוון לזכאים או מוטבים?

<נדב לחמן לזר:>
סך הכול. ההבחנה בין זכאים למוטבים נמצאת בהנחת היסוד לגבי כמה דירות יימכרו.

<חמד עמאר:>
כמה מכלל הדירות יהיו מוטבים?

<נדב לחמן לזר:>
אני אתן דוגמה. ניקח למשל ריכוז אוכלוסייה ברמת בית שמש - - -

<יצחק כהן:>
לא, לא, קח באפרת.

<זבולון כלפה:>
לא, לא, רמת בית שמש זה טוב.

<יצחק כהן:>
לא, לא, אפרת.

<נדב לחמן לזר:>
אפרת. יש שם אוכלוסייה רחבה שלא משרתת בצבא - - -

<זבולון כלפה:>
לא יכול להיות.

<יצחק כהן:>
בישיבת הסדר.

<נדב לחמן לזר:>
מעלה קרחות. ביישוב מעלה קרחות - - -

<יצחק כהן:>
גבעת החרולים.

<זבולון כלפה:>
אשקלון.

<יצחק כהן:>
מעלה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, רבי יצחק.

<חנא סוייד:>
טייבה, טייבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, עזבו, די. טוב, עוד שאלה - - -

<חנא סוייד:>
אחד התנאים לזכאות זה שהאזרח לא - -

<יצחק כהן:>
שנה וחצי הרסת מדינה שלמה.

<חנא סוייד:>
- - לא קיבל בירושה דירה. עכשיו, יש מצב שבו אדם מקבל בירושה חלק מדירה, נניח בסכום של 100,000 או 200,000 שקלים. מה דינו של אזרח כזה?

<יצחק כהן:>
הלך עליו, הוא לא זכאי.

<נתנאל לפידות:>
החוק מגדיר בצורה מדויקת את הדבר הזה. הוא קבע שעד שליש זה נחשב כאילו אין לו דירה.

<חנא סוייד:>
שליש של מה?

<נתנאל לפידות:>
שליש נכס.

<חנא סוייד:>
אולי שליש דירה שווה שלושה מיליון שקל ואולי שווה 300,000 שקל.

<נתנאל לפידות:>
זה לא קשור לכסף, זה קשור לזכויות.

<חנא סוייד:>
למה בחרתם שליש? מה החוכמה מאחורי זה?

<נתנאל לפידות:>
זה ההגדרות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בהגדרה של בעל דירה.

<חנא סוייד:>
אבל אם אנחנו שני אחים שקיבלנו ירושה, כלומר, אני חצי – אז אני אאוט; ואם אנחנו שלושה אז אני אִין?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, אם יש לך עד שליש, אתה לא נחשב בהגדרה של בעלות.

<חנא סוייד:>
לא, אני הייתי אומר שדווקא יותר נכון והגיוני שזה יהיה בסכומים, ואז תקזז ממיליון 600,000 למשל. צריך איזשהו היגיון שהוא לא שליפה מהמותן. זאת שליפה מהמותן.

<נתנאל לפידות:>
זה לא שליפה מהמותן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חנא, כאן מדובר הרי על האם אתה בעל דירה קודמת. ובעל דירה – אין בזה משמעות מה הערך של הדירה שהייתה לך. אם היית בעל דירה בעשר השנים האחרונות, לא משנה מה הערך שלה – אתה לא בתמונה. עכשיו, אנחנו נניח שואלים לגבי אדם שקיבל בירושה, כלומר, הוא בעל דירה. אז אם הוא קיבל בירושה והם שלושה אחים, אז היו צריכים לקבוע איזה חלק מהדירה מגדיר אותו כבעל דירה. ולכן אין כאן שום משמעות לעלויות. גם לדירה עצמה, יכול להיות שמישהו קנה דירה ב-100,000 – אז הוא ירד מהתמונה, כי הייתה לו דירה של 100,000. לכן לכסף אין משמעות, יש משמעות לבעלות. אז רצו לקבוע כמה זה בעלות, ואכן קבעו, יפה מאוד. במקום 51% כבעלות, קבעו מעל שליש.

<נדב לחמן לזר:>
יש פטור עד שליש, ומעל שליש אתה כבר נחשב כבעל דירה.

<חנא סוייד:>
אתה לא זכאי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, אתה בעל דירה.

<חנא סוייד:>
למה לא חצי? למה? למה?

<משה אשר:>
גם בדירה יחידה, היום בחוק מיסוי מקרקעין, זה קו הגבול בשאלה אם אתה בעל דירה נוספת או לא. שליש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ולכן אם ישנו כאן, יצטרכו לשנות בכול.

רבותיי, תודה רבה לכם, אנחנו ממשיכים הלאה.

<יצחק כהן:>
רגע, מה עם הנכים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, אני עכשיו מגיע, רבותיי.

עכשיו לגביה. שלומית, בבקשה.

<שלומית ארליך:>
נשאלה פה שאלה לגבי קבוצות הנכים. אז קודם כול, הדיון לגבי קבוצות הנכים יהיה מחר, כיוון שבאמת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בחוק עצמו זה מופיע.

<שלומית ארליך:>
בחוק מס ערך מוסף כמו שהוא היה בקריאה הראשונה, יש קבוצות של נכים שנכללות. מדובר למשל על מקבל קצבה בשל נכות רפואית של 75% לפחות; קצבה לפי פרק ט' של הביטוח הלאומי בדרגת אי-כושר השתכרות בשיעור 75% לפחות; שירותים מיוחדים; קצבת ניידות; קצבת זקנה; קצבת סיעוד. אבל נשאלו שאלות לגבי קבוצות נוספות של נכים, שדרגת הנכות שלהן נמוכה יותר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה יהיה מחר, לא היום.

<שמחה בניטה:>
זה לא רק דרגה, אלא להפך: אנשים שהיו בריאים, היה להם נכס - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את תלווי אותנו גם מחר, אז במטותא - - -

<יצחק כהן:>
למה אין הצבעה, ניסן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עכשיו מתחילות ההצבעות.

<יצחק כהן:>
לא, למה אין הצבעה על מע"מ אפס?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה תצביע? על מחיר? על שערוך - - -

<יצחק כהן:>
אז כן יש הצבעות או אין הצבעות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עכשיו אנחנו מתחילים הצבעות על ההסתייגויות. הסברתי כבר עשרים פעם מה עומד להיות עכשיו. גמרנו עם החלק המתבקש, ועכשיו אנחנו עוברים להסתייגויות על אותם נושאים שחזרו אלינו מוועדת הכנסת. מחר יהיה יום שלם דיון על הנושאים החדשים שדיברנו עליהם, וביום רביעי/חמישי יהיו הצבעות.

שלומית, בבקשה, המיקרופון לרשותך. רבותיי, אני מבקש מכולם להיות בהאזנה.

<שלומית ארליך:>
עכשיו אנחנו בעצם חוזרים לנושאים שנטענה לגביהם טענת נושא חדש והם הועברו לוועדת הכנסת והוחלט לגביהם שהם לא נושא חדש, ולכן הם חזרו לוועדה. בזמנו הוגשו הסתייגויות גם לגבי אותם נושאים, ולכן אנחנו פותחים את ההסתייגויות לגביהם ומעלים את מה שהגשתם בזמנו.

לגבי שם החוק, שבו נטענה טענת נושא חדש מכיוון שהוספו המילים "הוראות שעה" – ההסתייגות הראשונה שלא הצביעו עליה עדיין הייתה של כל הקבוצה: במקום שם החוק יבוא "חוק לשיפור הסקרים למפלגת יש עתיד, התשע"ה-2014".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין רביזיה.

<יצחק כהן:>
יש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש, יש, סליחה.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות השנייה - - -

<יצחק כהן:>
על ההסתייגות השנייה אני רוצה לעשות התייעצות סיעתית עם חבריי לאופוזיציה.

<מיכל בירן:>
שם של חוק זה עניין מאוד חשוב, ואנחנו - - -

<יצחק כהן:>
זה קונסיסטנטי, על כל אחד אני רוצה התייעצות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבי יצחק, אני רק מציע לטובת כולנו שנחשוב, כי אם הזמן יימשך אז בסוף אנחנו נקיים דיון גם ביום חמישי.

<יצחק כהן:>
נעשה גם ביום שישי, עד כניסת שבת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, רק תיקח את זה בחשבון.

טוב, רבותיי, ב-11:41 אנחנו ממשיכים.
<(הישיבה נפסקה בשעה 11:36 ונתחדשה בשעה 11:41.)>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רבותיי, נגמרה ההתייעצות הסיעתית. ממשיכים.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עדיין בשם החוק. קבוצת מרצ וקבוצת חד"ש: במקום שם החוק יבוא "חוק ניסיון נואש למצוא פתרון לבעיית הדיור, שלא יועיל במאומה, התשע"ד-2014".
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זבולון, אתה הרמת? ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
יש לי הודעה לפרוטוקול
הייתי בטוח שאנחנו נצא להתייעץ, נתייעץ עם רכזת הקואליציה, ואז אתם תתחשבו יותר ותעריכו את הדיון בנושא הזה. אבל אתה מביא את זה להצבעה בצורה אוטומטית. אז אני חושב שזו התנהגות שאינה ראויה, ובעקבות זאת אני מבקש בשם האופוזיציה, בשם הקבוצה, רביזיה.

<שלומית ארליך:>
אוקיי. לחלופין
במקום שם החוק יבוא "חוק אין עתיד, שנועד לבזבז כסף ציבורי ולהרע את מצב הדיור בישראל".

<גילה גמליאל:>
תודו שהם מקוריים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
יש למיכל הודעה.

<מיכל בירן:>
חשבתי על זה והגעתי למסקנה שחייבים רביזיה.

<שמעון סולומון:>
יש הגבלה על כמות הרביזיות?

<יצחק כהן:>
לא, אין הגבלה לשום דבר, לא להתייעצות סיעתית ולא לשום דבר. תכף תראה.

<שמעון סולומון:>
אפשר להציע שתהיה הגבלה?

<מיכל בירן:>
זה מפליא שזה עוד לא קרה.

<שלומית ארליך:>
לחלופין נוסף
במקום שם החוק יבוא "חוק אפליה בוטה בתקצוב בין ערבים ליהודים".

<יצחק כהן:>
זה מחייב התייעצות.

<שלומית ארליך:>
זה עדיין באותו נושא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
אנחנו עקביים בנושא הזה ואנחנו חושבים שזה לא בסדר שההסתייגות נפלה ואנחנו מבקשים רביזיה.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה, סעיף 1: בהגדרת "דירת מגורים מוטבת", בפסקה (1), במקום האמור בה יבוא "שטח הדירה הוא בין 58 מ"ר ל-148 מ"ר".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<מיכל בירן:>
יש לי הודעה
אני ואיציק חשבנו על זה, והחלטנו שבהזדמנות הזאת נגיש רביזיה.

<יצחק כהן:>
רביזיה חריגה הפעם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה.

<שלומית ארליך:>
הסתייגות נוספת לדירת מגורים מוטבת, פסקה (1): במקום "בין 60 מ"ר ל-150 מ"ר" יבוא "עד 160 מ"ר".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<יצחק כהן:>
ביקשתי התייעצות.

<שלומית ארליך:>
זה כבר היה בדיון הראשון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
על הסעיף הבא אני מבקש התייעצות.

<שלומית ארליך:>
זה עדיין דירת מגורים מוטבת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, הלאה.

<שלומית ארליך:>
לחלופין בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (1): במקום "בין 60 מ"ר ל-150 מ"ר" יבוא "עד 150 מ"ר".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
כמובן.

<יצחק כהן:>
אולי נחסוך את כל הסיפור הזה: רביזיה גורפת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז בוא גם נחסוך את ההצבעות על הכול.

<יצחק כהן:>
אתה יודע מה, יכול להיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה.

<שלומית ארליך:>
עדיין בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (1): בסופה יבוא "ובלבד שלעניין בנייה צמודת קרקע בפריפריה ובאזור, שטח הדירה הוא בין 60 מ"ר ל-180 מ"ר".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
רביזיה. לחלופין, עדיין בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (1): בסופה יבוא "ובלבד שלעניין בנייה צמודת קרקע בפריפריה ובאזור, שטח הדירה הוא 60 מ"ר עד 200 מ"ר".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
וואו, זה עוצמתי. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
עדיין בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (1): במקום "בין 60 מ"ר ל-150 מ"ר" יבוא "60 מ"ר לפחות".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
עדיין בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (1): במקום - - -

<יצחק כהן:>
רגע, אני כבר יכול להתייעץ?

<שלומית ארליך:>
לא, אנחנו עדיין בהגדרת דירת מגורים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבי יצחק, הייתי אצלכם. היה מכובד.

<יצחק כהן:>
איפה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - - ספר תורה.

<יצחק כהן:>
אה, יפה, לא אכזבתי אותך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם ראש העיר היה, ואחרים, היה מכובד. הוא הביא הרבה אנשים.

<גילה גמליאל:>
ניסן, היום באת מרוכך
החמאת לסתיו, החמאת ליצחק - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני תמיד בא מרוכך.

<יצחק כהן:>
אם היית מקבלת 300 מיליון לא היית מרוככת? היית מקבלת 300 מיליון שקל להתנחלויות – לא היית מרוככת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל יום מעמיסים עליי דברים...

<יצחק כהן:>
הסחיטה הגדולה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שלומית, תרוצי, אני מחכה לך.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עדיין בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (1): במקום "ל-150 מ"ר" יבוא "ל-160 מ"ר".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
אוקיי. עדיין בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (1): במקום "ל-150 מ"ר" יבוא "ל-160 מ"ר".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<שלומית ארליך:>
בהגדרת דירת מגורים מוטבת, בפסקה (6): במקום "1,000,000 שקלים חדשים" יבוא "1,600,000 שקלים חדשים".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.
<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
בהגדרה "רוכש זכאי", בפסקה (1), עדיין בסעיף 1: במקום "האמור בה" יבוא "תושב ישראל והורה לילד אחד לפחות הנמצא בחזקתו".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
עדיין בהגדרת רוכש זכאי, פסקה (1): במקום "האמור בה" יבוא "תושב ישראל שמלאו לו 35 שנים לפחות".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
בהגדרת רוכש זכאי - - -

<יצחק כהן:>
רגע, ניסן, על הנושאים החדשים גם יצביעו היום?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נראה.

<יצחק כהן:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הנושאים החדשים לא קשורים לזה. זה דברים שדיברנו עליהם ואמרנו שנפתח.

<יצחק כהן:>
ההסתייגויות האלה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שחזר מוועדת הכנסת.

<שלומית ארליך:>
בהגדרת רוכש זכאי, בפסקה (4): בסופה יבוא "ובלבד שביטול העסקה כאמור לא נבע מהליכי הוצאה לפועל או החלטה של בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני או דתי לעניין חלוקת דירת מגורים בהליכי גירושין".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה. סליחה, אפשר כבר התייעצות, שלומית?

<שלומית ארליך:>
כאן עדיין לא. עוד מעט.

בהגדרת רוכש זכאי, פסקה (4) תימחק.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה. תעזור לי, ניסן, תגיד להם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אמרנו כבר, רביזיה קבועה.

<שלומית ארליך:>
בהגדרת רוכש זכאי, פסקה (5) תימחק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<שלומית ארליך:>
בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (6)(א): בסופה יבוא "ואם היא נמכרת לרוכש זכאי או מוטב שהוא מנוע – סכום של 250,000 שקלים חדשים שישולם כמענק", ואחרי ההגדרה "רוכש מוטב" יבוא "רוכש זכאי או מוטב שהוא מנוע – רוכש זכאי או רוכש מוטב שביישוב שבו הוא גר אין דירה מוטבת".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
בהגדרת דירת מגורים מוטבת, פסקה (6)(א): בסופה יבוא "ואם היא נמכרת לרוכש זכאי או מוטב שהוא מנוע והוכר כנכה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) – סכום של 300,000 שקלים חדשים שישולם כמענק", ואחרי ההגדרה "רוכש מוטב" יבוא "רוכש זכאי או מוטב שהוא מנוע – רוכש זכאי או מוטב שביישוב שבו הוא גר אין דירה מוטבת".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי, הלאה.

<שלומית ארליך:>
עכשיו קבוצת יהדות התורה הציעה דיפרנציאציה בקבוצות. פה אתה יכול התייעצות.

<יצחק כהן:>
התייעצות, מיכל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עד 11:57.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:52 ונתחדשה בשעה 11:58.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, יאללה.
<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הייתה לקבוע את הדיפרנציאציה של לוחם, תומך לחימה ועורפי ל-1.2 מיליון, 1.4 מיליון ו-1.6 מיליון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<שלומית ארליך:>
לחלופין, נקבע שהמע"מ יינתן כמענק לרוכש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<שלומית ארליך:>
הבאה: להגדיל את מענק השחרור במקום מע"מ אפס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה היא לסעיף 19: בכל מקום, במקום "30 ימים" יבוא "45 ימים".
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים לקובץ של ההסתייגויות של הקבוצה כולה.

לדירת מגורים מוטבת, בסעיף 1: במקום "60 עד 140 מטר רווי" יבוא "בפריפריה ללא הגבלה, ובמרכז הארץ עד 120 מטר". תצביע, ניסן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה. מתי עוברים נושא?

<שלומית ארליך:>
עכשיו חזרנו.
לחלופין
שחישוב מטר רבוע לעניין דירה יהיה על פי הרשום ברשות המקומית לגבי חיוב ארנונה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
בהגדרה של "רוכש זכאי", אחרי המילים "שמתקיימים לגביו" יבוא "או לגבי בן זוגו".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
סעיף קטן (א) יימחק בהגדרה "רוכש זכאי".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<מיכל בירן:>
חשבתי על זה ואני מבקשת רביזיה.

<שלומית ארליך:>
לחלופין, בסוף הפסקה יבוא "לרבות ילד באימוץ או ילד אומנה".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
בסעיף 9, במקום "שר האוצר" יבוא "שר הבינוי והשיכון".
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
לחלופין, במקום "שר האוצר" יבוא "המנהל הכללי של משרד השיכון".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
בסופו יבוא "עוסק שיפר סעיף זה לא יוכל למכור דירה לרוכש מוטב או זכאי".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

<יצחק כהן:>
אתה לא שואל מי נמנע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
בבקשה. בסעיף 13, סעיף קטן (ו): במקום "שר המשפטים" יבוא "שר הבינוי והשיכון".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
וואו, משהו מיוחד. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות המיוחדת הזאת נפלה גם.

<יצחק כהן:>
אני מבקש התייעצות לסעיף הבא.

<שלומית ארליך:>
הוא יכול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז ב-12:08 אנחנו נחזור להצבעות.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:03 ונתחדשה בשעה 12:08.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, המתייעצים חזרו ויש להם החלטות מרשימות. אבל זה אחר כך, בדיון.

<שלומית ארליך:>
היינו בסעיף 13, בהסתייגות שאומרת שבמקום שר המשפטים יבוא מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על זה הצבעתי כבר.

<שלומית ארליך:>
לא, הצבעת על שר הבינוי והשיכון, ועכשיו אנחנו על המנכ"ל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם על המנכ"ל. אבל לא חשוב. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
סעיף 13, בסופו יבוא "באישור ועדת הכספים של הכנסת".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
לחלופין, "באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
בסעיף 19, בכל מקום שכתוב "הודעה", במקום יבוא "בכתב".
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
עדיין סעיף 19, במקום "30 ימים" יבוא "45 ימים".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
בבקשה.

הסתייגות של קבוצת העבודה לסעיף 1(6)(א), לרוכש מוטב: במקום "הסכום האמור בו" יבוא "1,700,000".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
רביזיה.
<שלומית ארליך:>
וברוכש זכאי, במקום "הסכום האמור" יבוא "1,100,000".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<שלומית ארליך:>
זהו, סיימנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רבותיי, אנחנו ב-12:45 נצביע על הרביזיות שנאמרו עכשיו, וב-12:30 נאשר את סעיף 46.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אנחנו נצא להפסקה עד 12:30, ב-12:30 אנחנו דנים על סעיף 46, וב-12:45 נצביע על הרביזיות.
הישיבה ננעלה בשעה 12:10.

קוד המקור של הנתונים