PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
11/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 405>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"ח בחשון התשע"ה (11 בנובמבר 2014), שעה 10:00

<כישלון מתמשך במפעל המים והביוב בדלית אל כרמל, של חה"כ חנא סוייד.>

חברי הוועדה: >
חמד עמאר – מ"מ היו"ר
חנא סוויד

>
יוסי בנישתי - שלטון מקומי, משרד הפנים

איתי פלומבו - משרד הפנים

לילה יעקב - מנהלת תחום בריאות הציבור, משרד הבריאות

ערן יגיל - ממונה שפכים מחוז חיפה, המשרד להגנת הסביבה

נירית מיכאלי - מנהל המחוז חיפה, משרד הבינוי והשיכון

סוזי משעלי - מנהלת תחום שיווק קרקעות, משרד הבינוי והשיכון

אלי דרור - מנהל היחידה הסביבתית, רשות הטבע והגנים

נביה נאסר אלדין - יועץ לענייני דרוזים במש"מ, מרכז השלטון המקומי

רמזי חלבי - יועץ אסטרטגי, מרכז השלטון המקומי

רפיק חלבי - ראש מועצת דלית אל כרמל, מועצה מקומית דלית אל כרמל

והבה והבה - מ"מ וסגן ראש המועצה, מועצה מקומית דליית אל כרמל

משה גראזי - מנהל המילת"ב, רשות המים

יואב דקל - מהנדס מים מרחב צפון, חברת מקורות

פיני קבלו - מרכז השלטון המקומי

עדי אביטן - לוביסטית, גורן-עמיר חברת מקורות

לאה קריכלי

לאה קיקיון
<<כישלון מתמשך במפעל המים והביוב בדלית אל כרמל, של חה"כ חנא סוייד>>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. על סדר היום - כישלון מתמשך במפעל המים והביוב בדלית אל כרמל. זו היא הצעה לסדר של חבר הכנסת חנא סוויד. אבקש מחבר הכנסת סוויד להציג את הצעתו.

תודה, אדוני. בוקר טוב לכולם. ראשית, אני רוצה לברך את ראש המועצה בדלית אל כרמל, מר רפיק חלבי, והחברים שהגיעו אתו לדיון הזה, ולממלא מקום ראש המועצה, כמובן, והאדונים המכובדים מהשלטון המקומי וכל המוזמנים שהגיעו לדיון בנושא חשוב זה.

אומרים שאם אתה רוצה לפתח מקום או יישוב מסוים אתה צריך לפתח את התשתיות באותו מקום. תשתית המים בוודאי היא תשתית מאד חיונית ומאד מרכזית ואין ספק שאי אפשר לקדם ולפתח אזור, גם מבחינת מגורים, גם מבחינת תעסוקה ותעשייה, אם אין לך תשתית מים ומערכת מים מודרנית, מתפקדת, לחצים מתאימים, ללא פחת בהיקפים גדולים. אני מדגיש את העניין הזה משום שזו בדיוק הבעיה של דלית אל כרמל. בדלית אל כרמל, שהוא יישוב של בערך 17 אלף תושבים עם בערך 4,000 בתי אב, אני מניח, ככה בחישוב כללי, שמדובר בצריכה שנתית של יותר ממיליון קוב מים. אחוז הפחת שראש המועצה מר רפיק חלבי התחיל בו לפני שנה כשנבחר לראשות המועצה הוא בערך 50%. הוא הצליח - - -

כמה אחוז פחת?

50%. הוא הצליח בפעילות מאד מאומצת ואינטנסיבית בנושא להוריד את זה ל-305. 30% מכמיליון קוב, זה 300 אלף קוב מים שהולכים לאיבוד. זה בערך 3-2.5 מיליון שקלים במחיר נומינאלי. תוסיף לזה כל מיני עיבודים ועיסוק מיותר, לטפל בלחצים ובעיבודים ובפחת, אתה מגיע להפסד של כ-5 מיליון שקלים בגלל הבעיה הזו ברשת המים ביישוב הזה. זה מצב שזועק לשמים, מצב שאי אפשר להמשיך עם כך שמשאב כה חשוב כמו המים ילך לאיבוד בהיקפים כל כך גדולים, ובוודאי יש לו השלכות רבות, כפי שאמרתי. זה בעצם מהווה מניעה, מהווה בעיה לגבי המועצה או בפני המועצה איך לפתח את היישוב הלאה – לבנות שכונות חדשות, לפתח אזור עשייה חדשה, ולספק לו מים בצורה נורמאלית. זה גם משליך על בעיות סביבה ביישוב, על איכות הסביבה, וכמובן יש לזה השלכות בריאותיות. אני הבנתי שכ-60% מהבתים בדלית אל כרמל לא מחוברים למערכת הביוב. תתארו לכם מצב שעיר, עיר עם הרבה תיירות פנים, העיר מפוצצת בשבתות ובימים אחרים בשבוע, בעיקר מרכז העיר, ואין שם חיבורי ביוב ראויים לבתים ולהרבה עסקים. אם אנחנו לא נתכנן, אם לא נתווה איזושהי תכנית אב ונתקדם בכיוון הנכון ביישום של אותה תכנית, כמובן לפי תכנון מוקדם וראיה ברורה למה אנחנו צריכים להגיע מבחינת גידול האוכלוסייה, מבחינת שימושי קרקע שונים ופיתוח שכונות חדשות, כפי שאמרתי, ואזור תעשייה ותעסוקה, היישוב ילך לאיבוד, ולו רק בגלל הסיבה הזו, של תשתיות מים וביוב.

מה שאני מצפה, אדוני היושב ראש, מה שאנחנו מצפים מהדיון הזה זה לצאת עם איזה ניצוץ, איזה התחלה ראויה, מסודרת, להתקדם להתוות פתרון. לפחות. אני כל כך צנוע בציפיות שלי, אני יודע שאנחנו לא נפתור את הבעיות, אבל לפחות נתווה דרך איך להתקדם בה על מנת לפתור את הבעיה הזו. כמובן מיותר לציין שדלית אל כרמל ועוספיה נפלו בין הכיסאות. אין תאגיד מים שם, לא רוצים אותם בתאגידי מים, למרות שהכותרת היתה שתאגידי מים יעשו את העבודה ויעשו סדר בכל העניין הזה של מים וביוב. אף אחד לא רוצה אותם בעסק הזה ולכן הם נפלו בין הכיסאות.


אני מאד מקווה, אדוני היושב ראש, אני מקווה שננסה לנתב את המסלולים השונים, את האמצעים השונים שאנחנו יכולים לנתב אותם, ושנציגים של אותן רשויות נמצאים כאן, איך לשתף פעולה עם המועצה המקומית בהנהגת ראש המועצה שאנחנו נתקדם לפתרון ראוי.

תודה לחבר הכנסת סוויד. תשמע, אתה נתת פה נתונים מאד מאד מדאיגים. אנחנו מדינה שמחפשת מים, אומרים שיש בעיה ומנסים להתפיל מים ומגיעים ל-6 מיליון קוב מים בשנה התפלה, שעולה המון כסף למדינת ישראל. מצד שני אני שומע כאן על 30% פחת, על 300 אלף קוב מים שהולכים ככה בלי שום ניצול, לכן, מה שאני רוצה לשמוע מראש העיר – איפה אנחנו מתקדמים, מה הבעיה, מה החסם שמונע מדלית אל כרמל להתקדם. אני רוצה לשמוע קצת על נתוני הביוב ואיך מתקדמים בעניין בדלית אל כרמל, כי אני רואה בנושא הביוב נושא חשוב מאד, ליישוב כמו דלית אל כרמל ועוספיה. כולם מדברים על הטבע וכשזה מגיע להשקיע כסף בשביל לשמור על הטבע כולם מתנערים ואף אחד לא מתכוון לעזור לשמור על הטבע. אבל בשביל עץ אחד, שצריך לשמור עליו, עושים כותרות מכאן ועד הודעה חדשה. לכן כאן אני רוצה לשמוע את משרדי הממשלה בנקודה הזו, את רשות המים, את מנהלת הביוב, אם הגיעו לכאן. קודם כל נמצא את ראש המועצה המקומית ואחרי זה את נציגי הממשלה.

קודם כ, בוקר טוב לכולם – היושב ראש, חברי הכנסת והחברים כאן, האמת שכולם חשובים, אלה שיושבים כאן, אבל החשוב מכולם, מבחינתי, זה משה גראזי, שיושב כאן, אתנו. חבל מאד שקושניר לא נמצא. מאד חבל.

קודם כל, צריך להבין שיש לנו 88 ק"מ של צנרת מים, מתוכם קרוב ל-20 ק"מ הונחו לפני 30 שנה. יש עוד קרוב ל-20 ק"מ שהונחו לפני 20 שנה. אני אומר לכם שהצנרת הזו, הרקובה, שמספקת מים מלוכלכים, מטונפים, בגלל הריקבון ובגלל הפיצוצים שם. זו גם סכנה בריאותית וגם סכנה לתשתית. 20 עד 30 שנה לא נגעו בצנרת.
דבר שני, לי אין בעיות עם "מקורות", ועם יוסי אני מסתדר, מסתדרים גם עם המצוקות הקשות שלנו. אין לנו כמעט שום בעיה. אני אומר לכם שהפחת של המים כשנכנסתי למועצה לפני כשנה, היה 50%. הורדנו ל-28%, עלה ל-30%. חלק מזה זה גניבות מים, ואנחנו מבצעים עכשיו הרבה פעולות אכיפה, חלק מזה – הברחות מים, וחלק גדול מזה – תשתית רקובה.

מה זה הברחות מים?

אני לא רוצה בפורום הזה לומר דברים שלכאורה יכולים להפליל אחרים, אבל לפי הבדיקות שלנו אנשים פשוט גונבים מים למקומות אחרים. למשל – בעלי עדרים, בעלי רפתות, כאלה שנמצאים מחוץ לתחום השיפוט של דלית אל כרמל. ואנחנו מטפלים בזה דרך המשטרה, כבר הוגשו תלונות, ואנחנו מבצעים אכיפה מאד נוקשה. יש החלטה של המועצה ואני מודה שבשיחות שלי עם שר האוצר ועם שר האנרגיה והתשתית, עם השר סילבן שלום ועם השר יאיר לפיד, דיברנו על זה. אישית, יש לי בעיה עם הנושא שנקרא "תאגיד", אבל יש החלטת מועצה שמחייבת הצטרפות לתאגיד מים וביוב. הגענו בסוף להסכמה עם פלגי מוצקין, סיכמנו. לפני 5-4 חודשים. אלא מאי? בגלל הסכסוכים בין משרדי הממשלה לא העבירו להם תקציבים ומענקים והם סירבו לקבל אותנו, אחרי שהכל היה גמור ומוכן. הם לא קיבלו את הכסף ולכן אנחנו נמצאים היום במצב – זה, בגלל הסכסוך בין משרדי הממשלה השונים, ביחוד משרד האוצר ומשרד הפנים, אנחנו תקועים בנושא המים, ולא באשמתנו. כל שנה אני מייצר גירעון של 8 מיליון שקל, כמעט, שאחר כך צריך לפרוס את זה ל "מקורות" בתשלומים לשנתיים-שלוש שנים. אין לי את הכסף הזה בגלל שאני לא מתואגד, ולא באשמתי.

אני הצפתי את זה. לא שאני שתקתי. דיברתי עם כל מי שצריך לדבר. 64% מהבתים בדלית אל כרמל לא מבויבים. בעצם, עבודת ביוב ממשית נעשתה פעם אחרונה לפני איזה 20-15 שנה. צריך להבין עכשיו מה זה אומר למי התהום, צריך להבין מה זה עושה לסביבה, צריך להבין מה זה עושה למקומות אחרים. ואנחנו כל הזמן לוחצים, מאז שנכנסתי, אחד האנשים שאני מדבר אתו הכי הרבה, זה ידידי וחברי משה גראזי. יש בעיה שהיתה באחת השכונות ביישוב, וגם איזו תחנת שאיבה שאני מבשר לך שכבר אושרה, עברה תכנון וכבר הכל סודר, כך שאין שום סיבה היום לא להעניק לנו אמצעים כדי לבייב את הבתים הנוספים. לא את כולם, את מה שאנחנו יכולים. לפחות בתוך השכונות הוותיקות. יש שם גלישת מי ביוב כל הזמן. אני אומר לכם – כל הזמן. כל הזמן יש לי ביובית שרצה ממקום למקום כדי לשאוב ביוב. מרוב שזה כואב אתה כבר לא צועק, אתה כבר לא מאשים. אתה רק אומר שישנה איזו אטימות מסוימת שאתה לא מבין אותה, באמת אתה לא מבין אותה.

ואני לא אומר שלא היו מחדלים במועצות הקודמות אבל בא אליכם מישהו עם רצון עז, יחד עם צוות, שרוצה לקדם, לעשות, לעבוד, וכל הזמן תקועים. הנה, סוף סוף, נכנס עכשיו קבלן לעבוד. אז כל החסמים שתלויים בנו נפתרו, אני דורש, אפילו לא מבקש, בפעם האחרונה, כדי שנישאר ב understatement, בסגנון המנומס והאדיב: אני פונה מכאן, ואני קורא לידידי, שאנחנו מכירים עשרות שנים, למשה גראזי, בבקשה. אנחנו רוצים, פשוט מתחננים. בואו לעזור לנו לפתור את הבעיה.

בוקר טוב לכולם. העיר דלית אל כרמל עברה טלטלה. מתכנית האיחוד הכושלת ביותר שהיתה, וכשהם עשו את האיחוד של עוספיה ודליה, הם לא לקחו בחשבון את הגיבנת שנמצאת על תקציב של שני היישובים, כמו שעשו במנחמיה כשצרפו אותה למועצה האזורית. לכן יש טלטלה שלמה בתוך היישוב הזה. זו לא אשמת המועצה שלא נותנים תקציבים על מנת לפתח את המערכת הזו, זו לא אשמת התושבים ולא אשמת ראש המועצה שיש לו את כל הרצון הטוב והעז על מנת לפתור את הבעיה. הכישלון והמחדל נמצאים במשרדי הממסד. הם לא תקצבו את הרשות הזו, לא העבירו את התקציבים שצריך להעביר אותם, על מנת לתת להם את ה- - -.
אנחנו שמענו מראש המועצה שישנה החלטת מליאה על מנת להצטרף לתאגיד. אז הבעיה לא נמצאת אצל תאגיד המים, הבעיה נמצאת אצל משרדי הממשלה, על מנת להעביר את התקציבים.

אני אקטע אותך, בקשר לתאגידי המים. רק אתמול שמעתי את שר האוצר שהוא אומר שהוא הולך לבטל בשנת 2016-2015 את הנושא של תאגידי המים. אז הנושא לא צריך להוות מחסום או חסם. העברת הכספים יכולה להיות גם למועצה המקומית, ולכן תאגיד המים היום לא מהווה חסם.

אדוני היושב ראש, זה לא הפתרון. אנחנו לא יודעים מתי – אולי ב 2015 או ב 2025. אבל יש בעיה בדלית אל כרמל שצריך לפתור אותה. כל האנשים וכל האחראים לנושא זה צריכים להירתם, לבוא לקראת מועצת דלית אל כרמל, להזרים כספים ולתת תקציבים על מנת לתת את השירות הטוב ביותר לתושב. זו העמדה שלנו. אנחנו בדעה עם ראש המועצה, על מנת לפתור את בעיית דלית אל כרמל, זה – חוץ מהבעיה שנימצאת גם בעוספיה. אבל לא ייתכן שיישוב בגודל של 18-17 אלף תושבים, מספר תושבים לא מחוברים למערכת הביוב, וחוץ מזה – תשתית כל כך רקובה, של לפני 40-30 שנה שיש, עקב החוק שאמר שצריכים להתאגד. הם לא העבירו כספים לדלית אל כרמל על מנת לשפר את התשתית, לשדרג אותה וגם לפתח תשתית חדשה. לכן, כל המחדל נמצא במשרדים, לא בתוך המועצה. למועצה יש את כל הרצון הטוב. רמחל

אני אוסיף עוד משפט – אנחנו, כמובן, תומכים בעמדתו של ראש המועצה שהוצגה כאן בצורה הכי נכונה. אני רק רוצה להגיד שיש פה מצב אבסורדי, שמצד אחד לוחצים על הרשויות המקומיות, הבודדות שעוד נותרו מחוץ לתאגידי המים – להצטרף, ומצד שני לא נותנים את הכלים לעשות את זה.

הדבר השני – דווקא בדלית אל כרמל יש מערכת מאד מסועפת וגדולה מבחינת השטח. אני, עוד בהיותי ראש מועצה, לקחנו הלוואות בסדרי גודל מאד גדולים שמכבידים גם על התקציב של הרשות. עומס המלוות של דלית אל כרמל הוא עומס כבד מאד. כלומר, מתבקש מצב שבו, אפילו אני, שאני יודע שראש המועצה ואחרים לא כל כך מתלהבים מתאגידי מים, גם אנחנו בשלטון המקומי מבקרים את עליית המחירים בתאגידי המים. אבל אני אומר שזו עלות גדולה מאד על הרשות, זה מכביד על התקציב השוטף, זה מכביד על כל הפעילות של הרשות ומונע ממנה לתת שירותים ברמה נאותה. כאן העניין הוא קריטי.

אני יודע, היו לי שיחות גם עם אנשים שנמצאים בצד השני של השולחן ואני יודע שזה תלוי הרבה במשרד האוצר, אבל אני חושב שזו הזדמנות לפתור את הבעיה בשולחן הזה, לקבל החלטות.

מבדיקה שאנחנו ערכנו בין 2010 ו-2012, הנזק הכספי שנגרם לרשויות שמסורבות תאגוד, וכמו דלית אל כרמל יש עוד 17 רשויות כאלה, שרוצות להתאגד והתאגידים לא מוכנים לקלוט אותן, הנזק הוא 100 מיליון שקלים, וזה נזק שהוא לא יוחזר בשום תצורה. מבחינתנו, פחות מים זה כסף שיורד לטמיון ומה שצריך לעשות, בראיה שלנו, זה לטפל בנזק הזה.

בפברואר 2014, בוועדת השרים לענייני חקיקה, ביקש שר הפנים גדעון סער מה שיוגדר "חוזר תמיכות", לתמוך בתאגידים, על מנת שיוכלו לקלוט רשויות מקומיות. התאגידים, מבחינתם, מוכנים לקלוט או לא מוכנים לקלוט, בהתאם לשיקולים כלכליים. אין אפשרות על פי החוק הקיים לחייב אותם לקלוט רשות מקומית. גובש חוזר תמיכות כזה והוא לא פורסם, לא יצא לפועל, מכיוון שעלתה הצעה לבטל את כל מערך תאגידי המים, אז חוזר התמיכות הזה הוקפא. בינתיים גם החיוב של התאגידים נדחה בשנה נוספת ביום ראשון האחרון. אנחנו ביקשנו לקשור בין הדברים ולגבש הצעה משותפת של משרדי הממשלה, שאפשר יהיה לגבש מודל שמשקיעים בתשתיות המים והביוב באופן מידי, בלי שום קשר לשאלה מי היא הישות המשפטית שתתפעל את המים. יש צוות בין משרדי שדן בסוגיה הזו. אנחנו לא חברים בצוות הזה, אבל בלי קשר אנחנו חושבים שההשקעה צריכה להיות באופן מידי, כי הנזקים האלה הם נזקים שנגרמים, וכל חודש שמחכים יותר כסף יורד לטמיון מבחינת המדינה, בסוף.

מי אמור להשקיע את הכסף הזה, במקום ההפסד שאנחנו מפסידים, 100 מיליון שקל כל שנה, בגלל ה-17 ישובים שלא מאוגדים. מי אמור להשקיע את זה? משרד הפנים? רשות המים? משרד התשתיות?

הסמכויות לא נמצאות במשרד הפנים. יש כללים ברשות המים, כמו שתומכים ברשויות אחרות. אם חוזר התמיכות הזה היא יוצא לפועל אז רוב הכסף היה מגיע בסופו של דבר להשקעה בתשתיות. זו המטרה.

אנחנו במצב עובדתי קיים, היום. דלית אל כרמל לא נמצא בשום תאגיד מים, וגם לא רוצים אותה בשום תאגיד מים. מה אנחנו עושים ש 64% שלא מחוברים יהיו מחוברים, ש 30% פחת היום יפסיקו להיות, ולעזור למועצה המקומית לעמוד על הרגליים? מה אנחנו צריכים לעשות?

רק להגיד ליושב ראש – רוצים אותם אבל לא נותנים להם את המענקים. רוצים אותנו. מי שמעכב את זה זה משרד האוצר, או משרדי ממשלה נוספים.

ההצעה שלנו היא לנתק בין הדברים, כיוון שיש 38 רשויות מקומיות שלא מתואגדות, ובתוך הקבוצה הזו יש רשויות שמסרבות להתאגד, ויש רשויות שמסורבות תאגוד. צריך לעשות את האבחנה הזו. אנחנו מציעים לעשות את האבחנה ולטפל ברשויות.

אנחנו כבר עשינו את האבחנה עם דליה, כי דליה אומר לך – אני רוצה להתאגד, יש החלטת מועצה.

בשדרות, למשל - - -

אנחנו דנים עכשיו על דלית אל כרמל, לא על שדרות. אני אומר לך שהם רוצים להתאגד.

אבל המודל שעשו בשדרות יכול להתאים גם לדלית אל כרמל.

איזה מודל עשו?

שתאגיד מים התחיל את עבודות הביוב בלי קשר לשאלה אם שדרות נקלטה בצורה של תאגיד מים או לא נקלטה.

מי תקצב לו את זה? תאגיד מוצקין לא יתחיל בזה, אם לא יתקצבו.

לדעתי עברה החלטת ממשלה בנושא של שדרות.

אני אענה על זה. אני ממנהלת הביוב. אני רוצה להתייחס לנקודות שעלו, ואם יש משהו שלא רשמתי, או שכחתי, אני אשיב תוך כדי הדיון. זה לא שלא רוצים את דליה, יש הסכמים שכבר אושרו על ידי עורכי הדין משני הצדדים, גם תאגיד המים של פלגי מוצקין וגם של המועצה. עקב הדחיה של יישום החוזר החדש של המענקים, אז הצירוף - - המסמכים לא נחתמו. אני חייב להגיד, ברקע, שהמענקים הם בונוס. כלומר, זה לא שהמועצה לא יכולה להתאגד. אם יחליט ראש המועצה הוא יוכל להתאגד. נכון שהוא יפסיד את המענקים. זה לא שאי אפשר לצרף את המועצה.

כן, אבל מוצקין לא יסכימו. אתה יודע.

אני לא יודע אם אתה תסכים.

קודם כל – אני מסכים, אבל הוא לא מסכים.

אתה לא מתנה את קבלת המענקים בצירוף - - את הצירוף - -

מוצקין מתנים. אני רוצה להיפתר מהגיבנת של 8 מיליון שקל כל שנה.

בסדר. אז זה עניין אחד.

לגבי החוזר, אני מניח שאתם יודעים ששר האוצר ושר התשתיות הקימו ועדה, רשות המים היא לא חברה בוועדה, היא אומרת את דעתה אבל היא לא חברה בה. זה המצב. לכן עד שהם לא יגבשו את ההמלצות אני לא רואה את האוצר שם כסף להמשיך יישום הרפורמה והמשך של מענקי תאגוד.
לגבי פרויקט הביוב, ראש המועצה שנבחר כבר מזה זמן – אנחנו לא המתנו למועצה. התחלנו את פרויקט הביוב, שאלת את יוסי לגבי המודל של שדרות, עשינו את המודל של שדרות בדליה לפני שדרות. תקצבנו כבר פרויקט ראשון ב- 2011, בלי התניות של תאגוד או לא תאגוד, מה שבררנו זה האם הרשות היא סרבנית או לא סרבנית, והקצנו תקציבי מדינה לא בהלוואות ולא במענקים חלקיים. מבחינת המועצה התקצוב היא 100% מענק. היו כמה פרויקטים. אחרי השריפה בכרמל היה קו משותף של דליה ועוספיה שיורד למט"ש ניר עציון, תוקצב במאה אחוז מימון מדינה. חוץ מזה תוקצב הפרויקט שדנו כבר מספר פעמים ראש המועצה ואני בשכונת חלת עלי, כדי להגדיל את שיעור ההתבייבות במועצה. זה לא היה בעידן של ראש המועצה הנוכחי אבל סיכומים שהיו עם ראש המועצה הקודם, המערכת הזו אמורה להתחבר לתחנת שאיבה. אמרנו שהפרויקט יבוצע במקביל להקמת תחנת שאיבה שאמורה לקבל את הביוב, אבל ב-2011 תוקצב הפרויקט ורק לאחרונה, אחרי 3 שנים, בהתערבות ראש המועצה הנוכחי, התב"ע לא הוסדרה. זאת אומרת שגם אם היתה מערכת ביוב נוכחית בחלת עלי, אי אפשר היה להפעיל אותה, כי לא היתה תחנת שאיבה. הפרויקט, דרך אגב, תוקצב בקרוב ל- 6 מיליון שקל, בוצע שליש, מסיבות שונות, ולא זה המקום לדבר על זה, אני חושב, דובר ארוכות עם ראש המועצה, הוצאנו את הקבלן. זו התקשרות ישירה שלנו, זה משהו שרשות המים מעולם לא עשתה. היא עשתה את זה ב-4 פרויקטים, דליה זה אחד מהם. זה לא כזה טריביאלי שרשות ממשלתית מבצעת פרויקט ברשות מקומית כשבכלל האחריות החוקית היא על הרשות המקומית ולא על רשות המים. אני אמרתי לראש המועצה שאנחנו מוציאים את הקבלן, ואני מקווה שנוכל להכניס קבלן במקומו בתחילת השנה הבאה.

חוץ מזה תוקצב עוד פרויקט על ידי הסמכה של תאגיד אחר, בהיקף של 7 מיליון שקל, אם אני זוכר את המספר. תאגיד מי עירון, זה התאגיד שנותן שירותים ליישובים בוואדי ערה – אום אל פאחם, כפר קרע, בסמה, ערערה, הוא קלט את בקה-ג'ת, מבצע גם בג'אסר, תאגיד מאד חזק מבחינת ביצוע. הוא גם אמור לעשות את העבודות בדליה. אנחנו רוצים לראות איך יבוצע הפרויקט הראשון לפני שאנחנו מאשרים את השני.
אני חייב להגיד עוד משהו, ודיברנו ארוכות עם ראש המועצה הנוכחי. אני הוצאתי מכתבים גם לראש המועצה הקודם. יש פה את החבר'ה מהבריאות והגנת הסביבה שיגידו את דעתם. המדינה תקצבה פרויקטים בהיקף של 15 מיליון שקלים, פלוס. אני אומר את דעתי האישית כי אנחנו מתקצבים השנה סדר גודל של 400 מיליון שקל בכל הארץ, בעיקר בפריפריה, וביישובי המגזר הלא יהודי. לא יכול להיות שהמדינה שמה כסף והמערכות לא מתוחזקות. למה אני מכוון? אנחנו תקצבנו ב-2010 את אותו קו משותף, שהיה קו ומתקן תפיסה, לפני שהשפכים מגיעים למט"ש ניר עציון. כשהסתיים הפרויקט אני הוצאתי יותר ממכתב אחד לראש המועצה הקודם, אחרי זה גם דיברנו עם ראש המועצה הנוכחי של דליה ועוספיה, שייקחו את המערכת לתחזוקה, כי בלי תחזוקה אין חיים למערכת. אני מכיר את זה מקרוב. פרויקטים שתוקצבו לפני 15 שנה ויכולים להחזיק 40 שנה, בעיקר מערכות הולכה, אחרי 10-5 שנים נגמרים החיים שלהם, כי אין תחזוקה. אנחנו לא נהיה בעולם שנמשיך לשים כסף איפה שאין תחזוקה. בתחזוקה אני לא מדבר על עשרות מיליונים. בהקשר הזה אני גם אומר שבמקרה הספציפי הזה שאני מדבר על תחזוקה של מתקן התפיסה, פנה הממונה על המחוז הנוכחי, יוסף מישלב, אמר שלמועצה אין תקציב, בואו תחזקו. פשוט אסור לנו לתחזק. גם אם הייתי מאד רוצה לתחזק, אסור לנו לתחזק, אבל לפנים משורת הדין שמנו כחלק מהרצת המערכת עוד תקצבנו את התחזוקה של אותו מתקן תפיסה. פשוט, אף אחד לא לקח את זה לעצמו מבחינת האחריות. יצאו דוחות, יש פה את החבר'ה של המשרד להגנת הסביבה שיוכלו לומר את דברם, אם ירצו – שהמערכת לא מתוחזקת. אפשר להעביר למי שרוצה, אני חושב שהמועצה מכירה את זה.

סליחה, כשאתה אומר שהמערכת לא מתוחזקת, למה אתה מתכוון?

כל מערכת הידראולית, צריך לתחזק אותה.

איפה, בתוך היישוב?

גם בתוך היישוב וגם בחוץ.

הסיפור הרבה יותר מורכב, משה. אנחנו עכשיו סוטים. כל הסיפור של המים - - - אני אגיד לך - - -

אני רק אסיים את המשפט. מט"ש ניר עציון מטפל בשפכי הרשויות של יישובי חוף כרמל, דליה ועוספיה. יש שם חוב לקבלן. מי שנמצא בפרונט זה החברה הכלכלית של חוף כרמל. יש חוב לקבלן של 250 אלף שקל. יש עוד בוצה שלא פונתה קרוב לשנה, סדר גודל של 750 אלף שקל. אם אתם רואים לנכון שהמדינה תמשיך לתקצב ולא תהיה תחזוקה של המערכות - - -

השפכים של דליה ועוספיה מגיעים - - -

לא כולם, לא הכל מבויב - - -

מה שמבויב מגיע לשם?

כן, נכון.

ויש עוד פתרון קצה אחר? יש עוד מט"ש אחר?

לא.

זה היחידי.

כן, ההתנקזות היא - - -

זה שייך לתאגיד מוצקין?

לא. תאגיד מוצקין היה אמור לקלוט - - באמת, ה - - מורכב. תאגיד פלגי מוצקין היה אמור לקלוט את דליה בתחילת השנה.

למה הוא, אם זה לא מט"ש שלו?

כי זה לא קשור למט"ש. ההחלטה איך להצטרף היא של ראש המועצה ו - - -

קודם כל, בסוף, אחרי כל מה שאמרת, השתמשת במושג "חברה כלכלית של חוף כרמל". היא מפעילה את זה, היא גם מוכרת מים, גם משתמשת בבוצה - - -

היא לא מוכרת מים.

אז שיכניסו אותנו בפנים - - -

אין מכירה של מים - - -

אם זה שלנו, למה אנחנו לא חברי דירקטוריון? למה אנחנו לא חלק מהחברה הזו? אם החברה מפעילה את זה - - -

זה של ניר עציון?

היא מתעסקת עם זה, ואנחנו צריכים לשלם. דרך אגב, לך אני אומר, ולכל הנוכחים, וזה דבר שאפשר לבדוק אותו, אנחנו, דלית אל כרמל, עומדת בכל העלויות, בכל ההוצאות. לכן, אי אפשר להעניש אותנו על זה שאנחנו גם עושים - - -

אף אחד לא מעניש.

מה שאתה אומר - - אני משלם את הכל - - -

אתם לא משלמים. חוף כרמל משלמים את ההוצאות הקבועות של כוח האדם והאנרגיה, ואתם - - -

- - הם מוכרים את המים.

הם לא מוכרים. אני מכיר את החוק מצוין. באיכות המים, שנקראת איכות שניונית – לא מוכרים מים. חקלאים מקבלים את זה במחיר אפס. לכשהמט"ש ישודרג, בעקבות איזשהו פרויקט משותף עם משרד השיכון, ויהיה באיכות יותר טובה, תהיה מכירה של המים, במחיר של 15 אגורות, שמשקף את מחיר העלות.

החקלאים מקבלים את זה בשיעור אפס – זו גם הטבה. זה גם כסף, אדרבא ואדרבא.

אם למישהו יש אמצעים לתת מים בחינם, ומים חקלאיים שאנשים מוכנים להשתמש בהם, זה אומר שהוא עשיר.

אני אומר לך משהו, ואפשר לפתוח על זה דיון: החקלאים, במקרה הזה, משמשים כפתרון לסילוק השפכים. לו לא היו לוקחים היה צריך לש - - -

- - -

בואו לא נסטה מהדיון, בואו נמשיך בדיון.

משה, תשמע. מה שיש לנו עם החברה הכלכלית, אנחנו נפתור את זה. זה 250 אלף שקל. תאמין לי, זה לא מטביע יישוב שלם בביוב.

זה לא קשור.

מה שאני אומר – מה שביני ובין החברה הכלכלית, אני יכול להתמודד עם גבע כרמל ועם חוף כרמל ועם כרמל - - - זו לא בעיה. אבל הבעיה שלנו זה שאתה אומר –אתה לוקח את חלת עלי, שכונה, כאילו שזו הבעיה של הביוב של דלית אל כרמל. אני סומך עליך, על עיוור, שאתה תפתור את הבעיה של חלת עלי.

אמרתי שחלת עלי - - -

אני עכשיו שואל. אני עבדתי במשרד התשתיות ואני מכיר את כל נושא מערכת הביוב, מנהלת הביוב. אני לא שמעתי ממך תשובה ברורה שיישוב, ש 64% ממנו לא מחובר לביוב, איך אתם עושים שבאיזשהו שלב – ותגיד לי בשנת 2017, 2018, 2019 – אנחנו נגיע למצב שכל היישוב מחובר למערכת הביוב, שכל הנושא של הפחת נגמר, שהמערכת מתוחזקת. אני לא שמעתי ממך תשובה כזו – איך אנחנו מתקדמים בנושא של הביוב, ואיך אנחנו מתקדמים בנושא של המים?

אז אני אגיד. חשוב לי רק לציין שהחוק לא מחייב, לא את האוצר ולא משרד התשתיות ולא את רשות המים לבייב את דליה, את ג'אסר, את תל אביב או את ראשון לציון. החוק מושת על הרשות המקומית ועל תאגידי מים וביוב. אני מחויב להגיד את זה, כי זה לא האחריות של רשות המים.

אני מכיר את זה, בוא נמשיך.

עם זאת, אני אמרתי שב 2011, לא חיכינו למועצה, ויצרנו מנגנון, בגלל אותן סיבות שמנה ראש המועצה, שרשות שלא מתואגדת, מאלף סיבות – אבל כן הלכנו למהלך שרשות שלא מתואגדת לא בגלל שהיא סרבנית תאגוד, אלא כי אין פתרון, מסיבות שונות, אנחנו הוצאנו מכרז לקבלנים והסמכנו גופים – אמרתי, פעם אחת בהתקשרות ישירה שלנו, במקרה שלך, ופעם שניה דרך תאגיד מי עירון, שזה פרויקט שהוא בשל לצאת לביצוע - - -

כמה זה ייתן פתרון? לכמה אחוז?

סדר גודל של 7 מיליון שקל ועוד 6 – שזה ייתן לעוד 60-705. זה התכניות הקיימות.

יש לי עכשיו 64. כמה יישאר לי אחרי שני הפרויקטים האלה?

אני לא מכיר את הנתון של ה-64. אני מניח שעם יישום של שני הפרויקטים - - -

ראש הרשות יכול לתת לי תשובה?

זה תכניות של המועצה, זה לא תכניות שאנחנו עשינו.

במידה וייושם מה שתוכנן על ידם - - -

אני לא מכיר את התכנית.

זה מי עירון.

אם אני לא מכיר אותה שנה שלמה, סימן שהיא תקועה באיזשהו מקום.

נכון.

אז היא תקועה, או מתקדמת?

היא תקועה מאותה סיבה שאמרנו שעד שלא תהיה תחזוקה של המערכות לא נוציא פרויקטים.

איך זה קשור?

אפשר לצחוק על זה, אבל אתם מצפים שהמדינה תמשיך לשים כסף - - -

איזה תחזוקה? תחזוקה של מה? לא מתאים לך להגיד את זה, תאמין לי. אתה איש הגון. תחזוקה של מה? אני אומר לך חד וחלק: יש לפעמים במט"ש עציון בעיות. יש שם בוצה, לפעמים, ואנחנו שולחים לשם - - -

אני אומר דברים לא מדויקים לגבי התחזוקה והתפעול של מתקן התפיסה והמט"ש?

זה אחריותם?

בוודאי.

במט"ש?

בוודאי. הם היו ממקימי המט"ש.

מה זה שייך? מה זה שייך?

המדינה שמה 15 מיליון שקל על מערכת שיכול להיות שעוד חודש תתפגר. לא שייך. כי אף אחד לא מתחזק אותה. אז מה, שוב נשים 15 מיליון שקל? מה לא שייך?

ילד, לך תביא את אבא שלך – אתה אומר לי. תפסיקו עם זה, באמת. נראה אותך עושה את זה במקום אחר. נראה אותך עושה את זה במדינת ישראל. אתה לא עושה את זה במדינת ישראל. במדינת ישראל אתה לא עושה את זה, אצלי אתה עושה את זה. אני לא מרגיש שאני במדינת ישראל, בכלל.

אני לא מקבל את האמירה שלך.

אני לא מרגיש שאני במדינת ישראל. משה, זה פטרונאז' פראי.

- - -

- - -

סליחה, לא להתווכח. אני רוצה לשמוע משרדי ממשלה אחרים. נחשוב על הנושא של תחזוקה, נשמע כמה עולה תחזוקה, למה אנחנו לא מבצעים תחזוקה, לפי טענתך, ונראה איך אנחנו מתקדמים בנושא. משרד הבריאות נמצא?

אני נמצאת, אבל אני רוצה שהגנת הסביבה קודם יספרו על התחזוקה של התחנות האלה, ואז אני ימשיך את החלק שלנו.

מה שקורה בדלית אל כרמל זה שיש לנו כל פעם אירועים של גלישות ביוב. הביוב זורם לנחל אורן, שזה גם נחל שיש בו קידוחי מקורות וגם נחל שמושך מטיילים, וגם תושבים עלולים להסתובב שם, ויש פה סכנה לציבור ופגיעה במקורות מים. יש לנו בעיה של תחזוקה, יש חוקים של תחזוקה של תחנות שאיבה, של קדם טיפול, שזה כולל מערכת שנותנת התראה בעת שיש תקלה, כדי שעובד המועצה ירוץ לשם ויתקן. המערכת הזו לא מופעלת כבר שנים. אין התרעות. בדרך כלל אנחנו, פשוט, בסיורים שלנו, כל כמה ימים מגלים גלישה, מודיעים למועצה והם באים לטפל. לפעמים הטיפול לוקח הרבה זמן.

אולי לא באשמתך, אבל אני מבין שמערכת שפועלת בחסר, כלומר, תשתיות שלא מספיקות לגודל של היישוב, בוודאי יהיו שם גלישות ובעיות - - בהחלט. זה מביא את זה. זאת אומרת, אני לא מאשים אותך, אבל בעצם אתה לא מגלה כאן סוד גדול, שמערכת שפועלת ב over capacity אז בוודאי שתהיינה גלישות.

היא לא ב over capacity.

איך אתה יודע? אם אומרים לך ש 64% מהבתים - - זאת אומרת, התשתית הפנימית לא פרוסה - - -

אז זה בדיוק ההפך. חלק גדול מהיישוב לא מחובר לביוב ולכן כמות הביוב שנכנסת למערכת היא קטנה. לא זו הבעיה.

אני רוצה אולי להגיד לך, לגלות לך סוד כאן – שמה שאתה חושב שהוא לא מבויב, ולא מחובר, הוא כן מחובר. זה סוד גדול, אני מגלה לך.

אולי הוא מחובר לניקוז, אבל לא לביוב.

לניקוז, לביוב. גם וגם. אני יודע. זו תופעה. תראה, בדלית אל כרמל יש יותר מאלפיים בתים ללא היתרי בניה. תיאורטית אין להם חיבורי חשמל. אבל הם מחוברים לחשמל. אתה יודע. כן?

תראה, למיטב ידיעתי אי אפשר גם להתחבר, כל כך, כי יש שם בעיית שיפועים.

אפשר, אני אומר לך שאפשר. תשאל את אנשי הביוב.

אז אני איש ביוב, אני עוסק בזה. זה עניין של שיפועים. כדי להשלים מערכות ביוב צריך - - -

מה שאני רוצה להגיד, שזה לא הפתעה גדולה, שבהחלט אפשר לצפות שהמערכת לא תתפקד כראוי. זה מה שאני מנסה להגיד. אני דווקא עוזר לך.

בסדר. ביישובים אחרים אנחנו לא רואים מצב כד כדי כך. זאת אמרת, יש פה מצב שאין מערכות גיבוי, שהם מחויבות, על פי התקנות, אין מערכת התראות, ואני פשוט מבקש שתמצאו פתרון, אני לא מחליט - - - רק חייבים לפתור את הבעיה.

אני מסכים עם כל מה שאמרת, רק אני לא מופתע.

ועוד בעיה שהוזכרה פה זה באמת מט"ש ניר עציון – חצי שנה לא מפנים משם בוצה. יש שם הר ענק של בוצה.

תסכים שזה לא באשמת דלית אל כרמל.

מה שאמרו לי זה שההסכם אומר שדליה ועוספיה צריכים לשלם עבור הבוצה, אבל אני לא עוסק בכספים. יש בעיה של בוצה במט"ש, הר של חצי שנה בוצה, והבעיה היותר חמורה, שנמשכת שנים, של גלישות ביוב מדלית אל כרמל, זיהום של נחל, סכנה של תושבים ומטיילים.

אתה מדבר אתי על גלישת ביוב מתוך המערכת, או בגלל שלא מחוברים?

לא, מתוך המערכת.

כלומר, מהמעט המחובר יש גלישות.

נכון. ואני רוצה להסביר שיש לנו דרישות, ולתחנות יש דרישות לגיבוי. זאת אומרת – יש תחנת שאיבה, צריך משאבת גיבוי. כאן הגיבוי לא עובד. צריך גנרטור בתחנת שאיבה. אם יש הפסקת חשמל, הוא לא עובד.

יש. יש ועובד.

אבל הייתי בסיור עם המהנדס שלכם.

זה רק מוכיח שיש כאן מערכת ב total loss מה שנקרא. שבעצם, זה מזמין פתרונות יצירתיים. לא להערים עוד בעיה ועוד בעיה.

אתה יודע מה? הנה, אני מתחייב בפני הכנסת, שאם הבעיה שלכם היא שאני אשים עוד עובד, שאין לי אישור לקבל אותו, ואין לי נחיצות במשרה, ואין לי כסף – אני שם שם עובד. אבל תפסיקו, חבר'ה. עכשיו כל הבעיה אם יש גלישה במט"ש? לכן אני לא מבין – איזו מין תפיסה זו? איזו חשיבה זו?

אבל הגלישה היא בדליה.

מה - - מקבל את כל החרא של עוספיה, יחד עם דליה, אז מה אתה רוצה ממני? אולי גם של יקנעם ונשר והכל יחד, ותגיד לי – תפתור את הבעיות, אחרת לא נבייב אתכם. איזו מין גישה זו?

חשוב להגיד שהקדם טיפול הוא משותף לדליה ולעוספיה, וזו אחריות של שתי המועצות.

ואני אומר לך חד משמעית: אני משלם את כל הכסף. טוב? חד משמעית אני אומר לך. ואם אני אומר אמירה לא נכונה, אני בא ומתנצל לפני כולם.

אולי אפשר להתחיל לכוון לפתרונות? אנחנו יודעים שיש בעיות, בגלל זה יזמתי את הדיון הזה. אני יודע שיש בעיות. אולי נתחיל לדבר על פתרונות?

היו אמורים להגיע לכאן ממשרד התשתיות. אני רואה שאף אחד לא הגיע.

- - - מרשות המים, זה לא תחום של משרד התשתיות - - -

הודיעו כאן שמגיעים – יועץ השר מגיע, מנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים מגיע, ממונה על רגולציה – מגיעה. הם הודיעו שהם מגיעים ואני חושב שהם היו צריכים להגיע, אם הם הודיעו שהם מגיעים.

מה שהיה חשוב לי שרשות המים והגנת הסביבה ידברו לפני, כדי שתבינו את הבעיות. המערכת באמת גולשת. השאלה, מבחינת פתרונות, אם יש איזשהו מנגנון שהם כן יוכלו לקבל תקציבים לתחזוקה שוטפת של התחנה הזו, ואז רשות המים יוכלו לתת את השלב הבא של הקמה של עוד תחנה. מבחינתנו, אני יודעת שאתם נגד תאגידים, אבל אנחנו ראינו מהפך, פשוט, בכל היישובים שנכנסו לתאגידים - - -

מה, שמעת שאנחנו נגד?

הכנסת, בכלל.

מה שאמרת ששר האוצר אמר אתמול.

שר האוצר אמר. אני לא אמרתי.

אז סליחה. אנחנו ראינו מהפך מהרגע שנכנסו תאגידים, גם ואדי ערה, תאגיד מי עירון. ממש שינוי מהותי מ 30% שהיו מחוברים לביוב, היום מעל 80% מחוברים. אנחנו חושבים שכן חשוב - - -

אולי זו הדרך לפתרון? אנחנו שמענו אותך. אתה שם בעיה על גבי בעיה על גבי בעיה. בסדר גמור. אולי הפתרון הוא להכניס תאגיד בכל מקרה? דווקא הכסף שאתה רוצה להשקיע בחלת עלי, תן לתאגיד שייכנס לתמונה ושיתחיל לסדר את העניין. אולי זה הפתרון?

זה מה שנעשה ביישובים אחרים. תאגיד מי עירון, מה שאמרה לילה יעקב הרגע, הגיע לרמות שיעור התבייבות של 80-70 אחוז. המדינה תקצבה אותו במעל 100 מיליון שקל.

נו, בסדר.

והוא שם על קרוב ל-10 יישובים, לא על יישוב אחד. בין היתר הוא עשה פרויקט בג'אסר, שהיא לא במצב סוציואקונומי פחות מדליה הוציאו מכרז לתפעול ותחזוקה של תחנות השאיבה, לא מכרז פשוט, ומתחזקים. אף אחד לא אמר שרוצים לעצור ולא לתת לדליה.

היתה החלטת ממשלה, משה. מה שקרה בג'אסר א זרקא זו החלטת ממשלה, זה היה פיילוט של משרד הפנים – ג'אסר א זרקא, ודלית אל כרמ זה משהו אחר לגמרי.

לא, זה - - -

כל פעם שאני יושב עם חבר הכנסת היו"ר חמד עמאר הוא מספר לי כמה מענקים ניתנו ליישובים הדרוזים. אז אולי חלק קטן מהמענק הזה - - רגע, תשמע אותי, כי אתה מומחה בלהציף בעיות כאן. אז אולי קצת מהמענקים האלה לתת לתאגיד, ושהתאגיד ייכנס לתמונה ושיסדר לכם את העניין. אתה לא תופיע כאן שוב, כי הוא יפתור את הבעיות. מה שאתה אומר זה שתאגידים מצוינים בפתרון בעיות. אז לפחות חלק קטן מהתאגידים, מהמענקים האלה, תנו לתאגיד, ושהתאגיד יפתור את הבעיה, וישבור את הראש, למה לך לשבור את הראש? אולי זה הכיוון?

לענות? אני אענה כי - - -

פשוט רוצים לפתור את הבעיה, לא להציף בעיות.

אני לא פחות רוצה לפתור את הבעיה, כי גם - - -

סיימת, נציגת משרד הבריאות?

כן, אני חושבת שמשרד האוצר, למעשה, מעכב, את פלגי מוצקין, לא?

התחזוקה והתפעול זה דברים ש - - -

בואו נפסיק עם הנושא של התחזוקה והתפעול, אחרי זה נחזור לזה, נמצא גם לזה פתרון.

יש נציג של משרד הבינוי והשיכון? היו והלכו.

אין להם מה להגיד.

לא, יש להם תכניות פיתוח.

בדליה הצעירה א' הם השאירו את הביוב זורם, והלכו.

"מקורות" נמצאים? רוצים להוסיף משהו?

אין לי מה להוסיף.

אין לכם מה להוסיף? אתם פורסים את החוב כל פעם לשנה-שנתיים קדימה?

אנחנו מגלים המון טולרנטיות כלפי דלית אל כרמל, מתוך הבנה של הקשיים שיש שם, ולכן אנחנו פורסים כל הזמן - --

ואנחנו עומדים בכל ההסכמים.

מתנהלים מחוב לחוב.

הפסד של 5 מיליון שקל שהוכח, זה זורם. זה פחת של 5 מיליון שקל בשנה בדליה. תאמין לי, 5 מיליון שקל היו מספיקים על מנת לתת תנופה ולהתחיל לפתור את הבעיה. למה כולם יושבים בחיבוק ידיים, אני לא מבין.

מה שאני מבין – מה שמחזיק את כל העניין עכשיו, אני מבין, רשות המים, אתה אומר – אתם לא נותנים לתחזוקה, אני לא נותן שום דבר, עוצרים הכל כאן. איך עכשיו אנחנו יוצרים את הפתרון של נושא התחזוקה, והנושא של להמשיך לתקצב את דלית אל כרמל, ולהתקדם?

אין בעיה. התחזוקה עלי. הנה, עכשיו אני אומר. אני לוקח עובד שאין לי, ואני שם אותו שם. זו לא הסיבה.

למה אני אומר? וזה גם לטובת המועצה, כי פתאום אנחנו מצטיירים הפוך, כי עשינו את זה משהו אקטיבי של לרשת - - בסדר, אפשר להיות ציני אבל המדינה אף פעם לא עשתה - - -

למה ציני? אני לא ציני.

מנהל רשות המים הוציא למתקן תפיסה צו תיקון מהוון, והמשמעות, שצריך להבין, ואני חושב שהמועצות מבינות את זה וגם משרד הפנים, שאם המתקן לא יתוחזק, יבוא קבלן לתחזק, והעלות תהיה כפליים, שתושת על ידי המועצה.

למה? למה כפליים?

כי זה החוק. זה לא משהו שמנהל המים יכול - - -

זה לחץ של החברה הכלכלית. חבר'ה, יש פה פוליטיקה מפה ועד הודעה חדשה.

אני יכול לקבל במספרים כמה זה עולה, תחזוקה של - - -

יש הערכה, אבל - -

כמה ההערכה?

ההערכה היתה בסביבות 20 או 15 אלף שקל לחודש.

למה כפול? אני לא מבין. אם עושים את ה - - -

אתה שומע מה שאתה אומר לי? אתה אומר – תחזוקה של 20 או 15 אלף שקל בחודש לשתי המועצות. זאת אומרת שכל מועצה – 10 אלף שקל לחודש. זה אומר 100 אלף שקל ובשנה-120 אלף שקל למועצה לתחזוקה, כדי להתקדם בכל הנושא הזה - - -

אני לא רק אומר – יש מפרט. המועצה צריכה פשוט לקחת אותו ולמכרז אותו. רשות המים לא יכולה לעשות את זה. גם אם תגידו לנו לעשות את זה, אנחנו לא יכולים, מבחינה חוקית. אתה רוצה שנשים כסף איפה שאסור לנו, משפטית - - -

עכשיו אנחנו שמענו באופן ברור, וגם נעלה את זה בסיכום של הוועדה, שהמועצה המקומית דלית אל כרמל לוקחת את התחזוקה על עצמה. מה אתם עושים עכשיו?

וכדאי לה. אם לא - - -

אמרתי, אמרתי, ראש המועצה אמר באופן ברור בוועדה, וזה יהיה אחד הסיכומים – שהמועצה המקומית דליה ועוספיה לוקחים על עצמם את נושא התחזוקה. הנה, ראש מועצת דליה מדבר גם בשם ראש מועצת עוספיה - מה מתחייב - - -

אנחנו מתחייבים להמשיך את פרויקט הביוב במועצה - - -

מה זה "ככל יכולתנו"? ככל יכולתי אני גם אתחזק את זה.

תשמע, אתה אמרת דברים מאד חיוביים כאן. על מה שקורה ביישובי עירון. הזכרת שתוך שלוש שנים, 70%, יש ביוב לכל היישובים שם. מה אנחנו אומרים לדלית אל כרמל עכשיו, ואתה אומר שאתה מתקצב את זה, כמנהלת המים.

לא. אני זהיר, כיוון שיש ועדת השקעות. אני מניח שאפשר להמשיך את הפרויקט אבל אני לא חשב שמוציא צ'ק מחר.

אתה בעצמך אמרת שיש לך פרויקטים עכשיו שתקועים בגלל התחזוקה. פתרנו את עניין התחזוקה. הפרויקט הזה ימשיך לרוץ עכשיו?

כן.

תודה רבה.

למישהו יש משהו להוסיף?

אז זאת היתה סנקציה, בעצם, הפסקת הפרויקט?

זו לא היתה סנקציה. זה לראות - - -

ככה השתמע עכשיו. שאם ם יעשו – אתה תעשה.

אבל מה הציפיה, שהמערכת - - -

הציפיה – שאתה לא תתרום לכך ש-5 מיליון שקל יירדו לטימיון.

זה לא קשור ל - - -

זה מה שרציתי להבהיר. שני דברים – ה-5 מיליון שיורד לטמיון זה בנושא של מים, שמישהו צריך להיכנס לשם ולטפל בצנרת של המים כדי למנוע את הפחת, וגם לטפל בכל הגניבות. על זה הוא אמר כבר שהם פנו למשטרה. הדבר השני, התחת שאיבה – ברגע שהם יחזקו אז רשות המים אולי יממנו את ההקמה של התחנה הבאה אבל עדיין יצטרכו להניח קווים מהבתים אל התחנה, שזה משהו שגם אתם - - -

בסדר, אז זה פרויקט שיתחיל לרוץ.

בסדר, זה פרויקט שיתחיל לרוץ.

בסדר, אבל צריך להיות מודעים שגם אם הם מקימים את התחנה, עדיין חסרים הקווים האלה.

תודה רבה. אני מסכם את הדיון. קודם כל, אני רוצה להודות לחבר הכנסת חנא סוויד על קיום הדיון ועל היוזמה המבורכת הזו. דבר שני – שמעתי דברים מאד מדאיגים על נושא הביוב בדלית אל כרמל, שיישוב כזה וגם עוספיה – יותר מ-60% אין להם מערכת ביוב בתוך הבית. דבר כזה הוא לא תקני, לא תקין, לא יכול להיות במדינת ישראל בשנת 2014.

דבר שלישי ששמענו כאן, שכמעט 300 אלף קוב מים הולכים לטמיון בגלל מחסור בטיפול בכל מערכת הצנרת של המים בעוספיה ובדליה.

בדליה לבד.

לכן הוועדה קוראת למשרד הפנים, משרד התשתיות ומשרד האוצר לתקצב את פרויקטי המים והביוב ביישוב דלית אל כרמל. הוועדה קוראת לרשות המים במשרד האוצר לדאוג שהיישוב דלית אל כרמל ייכנס לתאגיד מים מוצקין ולתקצב את הנושא, כי מה שהבנו קודם – הנושא כאן תלוי בהעברת תקציב ומענקים לתאגיד המים. אנחנו קוראים למשרדים הרלבנטיים להעביר את התקציבים ליישובים האלה, לתאגיד.

אנחנו נקיים דיון המשך, ואני לא רוצה לגמור את הדיון כאן כי אני רואה חשיבות רבה לקיים דיון המשך. אני מציע שנקיים דיון תוך שלושה חודשים מהיום ונראה איך הנושא מתקדם. תוך שלושה חודשים גם תקציב המדינה יעבור, אני מקווה, וגם אנחנו יכולים לראות תוצאות, ואני מקווה שרשות המים תיקח את הנושא של דליה ועוספיה לנקודה שלא נצטרך להגיע לכאן ולשמוע בגלל תחזוקה של קרוב ל-120 אלף שקל שעוצרים את כל הפרויקטים. לכן אני קורא, וראש המועצה התחייב כאן שאת כל נושא התחזוקה, המועצה המקומית דלית על כרמל לוקחת על עצמה, והוא יצרף גם את עוספיה, שגם עוספיה תשתתף בנושא, ואני קורא למשרד התשתיות להמשיך בפרויקט שמאושר עכשיו ומתוקצב.
תודה רבה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:10>