PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
03/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 271>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י' בחשון התשע"ה (03 בנובמבר 2014), שעה 9:00

<מוסדות תרבות במגזר הערבי>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

מוחמד ברכה

עיסאווי פריג'

רות קלדרון
באסל גאטס
ג'מאל זחאלקה

דב חנין

אחמד טיבי

>
רועי אסף - הרשות לפיתוח כלכלי של מיעוטים, משרד ראש הממשלה

כלנית שמיר - מנהלת תחום תקצוב ותמיכות, משרד התרבות והספורט

לובנא זועבי - מנהלת תחום תרבות ערבית, משרד התרבות והספורט

נטלי שמילה - אגף התקציבים, משרד התרבות והספורט

חנן ארליך - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

זיאד מג'אדלה - יו"ר המחלקה לתכנון ותאום, מרכז הסתדרות המורים

מרואן עבד אלחי - יו"ר ועד הורים מקומי בישוב טירה

אלברט אינדראוס - מרכז התאחדות עמותות תרבות ערביות

נבילה אספניולי - מנהלת מרכז אלטופולה, סיעת חד"ש

ערין עבאדי - ארגון מוסאוא

יהודית גידלי

יעל, חבר המתרגמים
<מוסדות תרבות במגזר הערבי>

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט.

ועדת החינוך, התרבות והספורט רואה כחובה שלה לקיים את הבטחותיה ולמלא את מה שכתוב בסיכומים ולעקוב אחרי ההחלטות שאנחנו מקבלים. הדיון הבוקר הוא בעקבות הסיור שעשינו בצפון בינואר, בתחילת השנה. ביקור שעשינו בכלל מוסדות החינוך בצפון. התמקדנו גם במוסדות התרבות הערביים. במסגרת הזאת סיכמנו לקיים דיון המשך ולשמוע ממשרד התרבות כיצד הוא מתייחס לעדיפות, למימון, תקצוב, גיבוי ותמיכה במוסדות תרבות ערביים. במקרה הזה בצפון ואני מניח שיש כאלה גם במרכז ובדרום.

אינני יודע מהי הסיבה שיש כאן מיעוט משתתפים. האם היא קשורה בסדר העדיפות שגופים שונים נותנים לנושא הזה, האם זה קשור בגשם ובסופות הצפון הבוקר, האם זה קשור בכך שאנשים כבר לא מאמינים שיכול להיות שינוי לטובה בתחום הזה של מימון. זה חבל, אבל אני מקווה שיצטרפו אלינו עוד אנשים.

משרד התרבות בבקשה.

אני מנהלת תחום תמיכה במשרד. באופן עקרוני תרבות ערבית נתמכת בכמה אופנים. ראשית, יש את כל תקנות התמיכה שפתוחות לכולם, לכל המגזרים ליהודים וערבים וכדומה. גם במבחני התמיכה הרגילים יש מרכיבים מסוימים שבהם אפשר לקבל ניקוד נוסף כמו ייחוד לשוני. למשל תיאטרון "אל-מידאן" – תיאטרון שנתמך במסגרת תיאטרונים רפרטואריים הוא מקבל תמיכה - - -

תיאטרון "אל מידאן" בחיפה.

כן. הוא מקבל ניקוד נוסף על ייחוד לשוני. כך גם בתזמורות יש ייחוד מוזיקאלי שתזמורת ערבית יכולה לקבל תמיכה לאלה שעומדים בתנאי הסף של המוסדות המקצועיים.

בנוסף, יש תקנה ייעודית למוסדות תרבות במגזר הערבי, זו תקנה ייחודית למגזר הערבי לחוד ולמגזר הדרוזי לחוד. זו תקנה שבאמת מיועדת להם, למוסדות סמי-מקצועיים שלא הגיעו לרף למעבר לתמיכה בתמיכות רגילות. השנה המשרד הגדיל את התמיכה - - -

שברי את אוזננו על היקפי התמיכות. מה סך כל התמיכה ואיך היא מתפלגת?

בתקנה הייחודית הזאת של תרבות הערבית מדובר על כ- 12 מיליון שקלים כולל מיליון שקלים שהתווספו השנה לתקנה ונכנסו לבסיס והם יישארו. זו התקנה של העדפה המיוחדת למוסדות הערביים. יש לנו תקנה מקבילה של תרבות חובבים במגזר הרגיל - - -

זה לא כולל תיאטרון?

זה לא כולל את "אל-מידאן". זו תקנה - - -

זה במסגרת התקנה של התיאטרון.

תיאטרון רפרטוארי.

אבל יש גם שילוב של תקנות. למשל תזמורת בית תרחישא, כתבנו את זה כאן. גם תקנה של התרבות הערבית וגם תקנה של פריפריה. האם התקנות האלה מתחברות?

לא. תקנת תרבות בפריפריה היא תקנה שמבחני הרישום מטרתם לעודד מוסדות תרבות מקצועית. כלומר שעלו לרף המקצועי, לאלה שמקבלת את תקנת התמיכה כמו תיאטרון, מוסיקה וכדומה. התקנה אמורה לתת למוסדות המקצועיים האלה תוספת תמיכה. זה לא קיים לא בתקנת תרבות בקהילה במגזר היהודי, לא בערבי, לא בדרוזי. זה נמצא רק במוסדות המקצועיים.

את מה אתם מגדירים מקצועי? למשל התזמורת בית תרחישא היא - - -

לא. היא לא. היא תגיש בקשה להיות - - -

היא גם לא יכולה להגיש לפריפריה.

היא לא פריפריה. להיות מוסד מקצועי.

השאלה שתעלה, למה היא לא יכולה להגיש לתקנה הכללית?

אין בעיה, היא יכולה להגיש.

השאלה ברשותך אדוני היושב ראש, אם מותר לי להתערב כי אלו דברים חופפים וצריך להעביר דברים על דיוקם. השאלה שנשאלת כלנית, מתוך כ-160 גופים של עמותות במגזר הערבי, כמה מהם נמצאים בתקנה הכללית שיכולים להגיש? בכל פעם אנחנו חוזרים ואומרים "אל מידאן" ו"אל מידאן". יש משהו שמונע לא בגלל שהעמותות התרבות הערביות החליטו לגשת רק לתקנה 73. יש להם שאיפה להגיש לתקנה המקצועית, אבל יש שם משהו שחוסם ולא מאפשר להם להגיש לשם אדוני היושב ראש.

מה חוסם?

נתחיל מזה שהרף או המקום בו בודקים את העמותות הוא רף גבוה - - -

מקצועי?

בוודאי. אני יושב ראש פורום עמותות תרבות ערביות.

זה לא אומר שאין לנו עמותות מקצועית, יש. אם נחזור היסטורית, בכלל משרד התרבות או תקנה 73. התקנה בכלל קיימת משנת 1988 לכלל המגזר הערבי. זאת אומרת ש-40 שנה מאז קום המדינה בכלל כל המגזר הערבי היה מופקר. להדביק פערים זה דבר שכנראה קשה מאוד ולכן אנחנו רואים מעט גופים שיכולים לגשת ולא בגלל שהגופים לא רוצים.

אתה צריך להסביר את עצמך. אתה אומר, הרף המקצועי הוא גובה מדי?

נכון. הרף המקצועי גבוה מאוד. מספר הצופים למגזר הערבי - - -

אבל אם אין לך כרטיס כניסה אתה בכלל לא מתחרה על הכסף.

אני גם מתחיל להתחרות על מספר צופים. אם ניקח יחסית שמספר האוכלוסייה הערבית היא 20%, שם 80%. מספר הצופים בכלל המגזר הערבי, צריך תכנית מיוחדת להפוך אותו לצרכן תרבות. - - -

אני שאלתי שאלה, יש את אותה תקנה 12 כולל 1 מיליון לשנת 2014. אני מבין שבשנת 2015 זה צריך לעלות, קיבלתם עוד כסף?

זה עוד לא ברור. עדיין לא חילקו.

לא חולק השלל. אבל אותם 11-12 מיליון שקל שהם לתרבות הערבית. כלומר, התחרות על הכסף הזה הוא לגבי מוסדות ערביים. אני שאלתי ואת ענית לי, יש גם תקנה לפריפריה שהיא בעצם למוסדות מתוקצבים שמקבלים עוד תוספת בגלל שהם בפריפריה.

מקצועיים.

למה זה לא קשור?

עמותות תרבות ערביות לא יכולות לגשת לפריפריה.

בעצם זה מבחן לחיזוק מוסדות תרבות בפריפריה. זאת הייתה המטרה שלו. רוב מוסדות התרבות במגזר הערבי נמצאים בפריפריה. כלומר, כשמהשרד רוצה לקדם מוסדות תרבות ערביים בפריפריה הוא יכול להוסיף את זה לתקנה הייעודית של מוסדות תרבות ערביים. אין כאן בעיה. שוב, עניתי - - -

כמה יש בתקנה לפריפריה?

5 מיליון.

כמה גופים ערביים מקבלים מתקנת פריפריה?

לא, היא אומרת לך שהם יכולים - - -

כי לא יכולים בכלל בתנאי הסף.

זה לא המדד. אם התקנות אומרות שנעשה משהו מיוחד לעמותות או למוסדות הערביים, התקנה הזאת של 12 מיליון. תקנה 73. שם העניין הוא כמה כסף יש וכמה הם הצרכים ואם זה מספיק. הדוח של מחלקת מחקר ומידע של הכנסת האחרון לגבי זה אומר שזה פחות מ-3%. בסך הכול התרבות הערבית מקבלת פחות מ-3% מתקציבי התרבות של המשרד.

כמה בסך הכול תקציב התמיכות שלכם למוסדות תרבות?

כ- 600 מיליון.

מתוך זה כמה כסף למגזר הערבי, 11 מיליון?

12 מיליון. זה 11 פלוס אחד, לא 12 פלוס 1?

זה 11.7 מיליון ליתר דיוק.

כשאת אומרת את זה, את שלמה עם זה?

זה הביצוע או התקנה?

לרוב אנחנו מגיעים בביצוע התקנה ל- 100%, אצלנו לא מחזירים כסף.

זה באמת צורם.

זה באמת רק למוסדות שלא עונים לתנאי הסף.

זה 13.2%.

מוסד תרבות ערבי שעומד בתנאי הסף הוא נכנס לתקנה הכללית?

כן.

כמה בתוך התקנה הכללית יש כסף למוסדות ערביים בפועל.

אני אנסה לבדוק. יש את "בית הגפן", יש תיאטרון, יש תזמורת בנצרת - - -

בכסף כמה זה?

אני שוב אומרת שמבחני התמיכה שלנו הם לא מגזריים, הם פתוחים לכולם.

הרי ברור לכולם, שיש בכל זאת עניין לקדם את צריכת התרבות הערבית מאחר והיא לשונית היא מכוונת לקבוצה מסוימת בתוך האוכלוסייה דוברי הערבית. גם מן הידוע שצריך לבנות, לעודד, לפתח את צריכת התרבות במוסדות הערביים. אני מכיר את זה כי אני ליוויתי גם את "בית הגפן ,וגם את תיאטרון "אל מידאן" שעיריית חיפה תומכת בו באופן משמעותי. ראינו שהבעיה העיקרית היא צריכת התרבות. זאת אומרת, הקהל דובר ערבית הולך פחות לאירועי תרבות קלאסיים, אני לא מדבר על אירועי בילוי ובידור. לכן כל הרעיון הוא לעודד ולפתח ולאפשר צמיחה. אולי ברבות הימים תשתנה המציאות. המספרים הם מספרים קטנים.

ברשותך אני אומר, אני מסתובב רבות בישובים רבים. אני אקח לדוגמה את כפר קאסם הישוב שאני גר בו, אירוע תרבות שקורה בכפר קאסם חייב להיות דרך עמותה מקומית שהיא שמביאה אמן או איזו הצגה או אירוע. לראות את התרבות שאנחנו ומשרד החינוך מציינים שקיים בכלל במגזר הערבי, זה לעג לרש. צריך להודות ולהודיע את זה בצורה הכי מפורשת. משרד התרבות אינו קיים בחברה הערבית. אינו קיים, אינו קיים ומכמה סיבות אני אומר את זה. אני בקשר עם משרד התרבות ועוקב אחרי הנתונים. כל ה- 12 מיליון של תקנה ערבית שראיתי במשרד התרבות, כמה מתוכם הם לצורך פיתוח ועידוד כפי שהצגת? – כמעט ואין. המוסדות שמקבלים את הכסף יודעים מראש שלנו יש היצע מצומצם בתחום. הדברים לא מתקדמים. אני ראיתי את השרה וחבל שהיא - - -

לא הבנת, יש לנו ביקוש, אנחנו המבקשים.

וגם אנחנו לא מציעים. בוא נקרא לילד בשמו.

ברשותך אדוני היושב ראש, אני רוצה שכאן נצא בקריאה לשרה כי באירועים האחרונים שהיו למשל בסחנין, אני שמעתי את השרה אומרת 'נדלק פרוז'קטור אדום'. זו סוגיה שלא נתייחס אליה. אני שואל, האם לא נדלק פרוז'קטור אדום למצב התרבות ולתפקיד משרד התרבות במגזר הערבי? אני רוצה שנצא בקריאה אדוני כי פשוט אנחנו לא קיימים שם, לא קיימים שם. כשאתה מסתכל על נתונים שמתוך 600 מיליון 12 מיליון שהם קשיחים, לא גמישים ואין בהם שום עידוד לשום ממסד תרבות ולשום פעילות תרבותית במגזר. אני לא בא בדרישות כי אני מודע לאמצעים הדלים שעומדים לרשותה. זה בגדול. מה יש להגיד.

אני מבקש להוסיף. ראשית, למדנו גם לגבי המקרה של המגזר הערבי, האוכלוסייה הערבית וגם בכל העולם כמציעים להם משהו הם צורכים. הבעיה לדעתי היא לא בביקוש הצרכנים, כלומר, אם בכפר מסוים או בישוב מסוים יש תיאטרון האנשים באים. אני זוכר את עצמי כצעיר או ילד כשהיה בא "אל חכוואתי" תיאטרון מירושלים לישוב רמה היו בונים בחצר של הכנסייה את הכול. במשך שלושה-ארבעה ימים האנשים בונים את התיאטרון ואת כל הבמה ובמשך שלושה-ארבעה לילות כל הכפר היה בא לראות - - -

בכרטיסים?

כן, בכרטיסים. היו מרווחים כסף מזה, הם לא עשו את זה לשם שמיים. אני אביא דוגמה שרק במוצאי שבת בחיפה אגודת התרבות הערבית עשתה פתיחה של "מנאם", זה שלוחה של הפסטיבל הבינלאומי של קלנדיה של אומנות הקלאסית בהשתתפות 32 אמנים. רובם המכריע היו אצלנו. זה נעשה במה שהיה פעם בית קולנוע חן אותו רכשה לאחרונה האגודה. זה בניין עזוב וכמעט הרוס, שיפצו, ניקו ושם היו יותר מ- 1,000 שהגיעו לטקס הפתיחה. היה מדהים, לא היה מקום לעמוד. כשמציעים לאנשים משהו ברמה ומשהו טוב הם באים.

אני חושב שאנחנו צריכים לדבר לא רק על התקציב השוטף שאותו שצריך להכפיל ולשלש ולדעתי ואת זה השרה יכולה לעשות. מה זה לשלש 12 מיליון או להכפיל ל-20 מיליון שקל? באמת, עוד 10-20 מיליון שקל. אנחנו נפעל בתקציב הנוכחי במסגרת וועדת הכספים שזה יעשה. אני ועיסאווי ומי שיהיה שם נדאג שזה יגדל. אבל מה עם המוסדות עצמם? האם יתכן שבכול הישובים אין אפילו תיאטרון אחד? אין בית קולנוע? אין מקום להציג? אין אודיטוריום אחד?

אני יודע שמישהו יגיד שאצל היהודים בונים פילנתרופיים שמגייסים כסף ובונים ואז המשרד משתתף בהפעלה. אתם יודעים מה, תפקיד המדינה לבנות. אני חושב שגם בישובים בפריפריה בנו. לא הכול הם פילנתרופיים יהודים שבאים מחו"ל. אני חושב שצריך ואנחנו קוראים כאן כוועדת חינוך לקרוא למשרד התרבות לתקצב בנייה מידית, תכנית ארוכת טווח עם שלבים לבניית מוסדות תרבות בישובים הערביים. נצרת, נצרת אין בה אודיטוריום. ריבנו של עולם, בכל פעם שצריכים הולכים לבית ספר מר יוסף שיש להם אולם אודיטוריום - - -

או לאשכול פיס.

מי זה אשכול פיס? עשיתי שלוש ועידות כלכלה, הועידה האחרונה - - -

אבל יכול להיות שזה בגלל סדרי עדיפויות של ראשי הרשויות המקומיות.

נכון מאוד. מה עם ראשי הרשויות המקומיות?

אני זוכר שרמי ג'ארסי מדבר על בניית אודיטוריום. שלא נחשוד שרמי ג'רסי שהוא היה ראש עיר שידע לעשות סדרי עדיפויות ובמיוחד בתחום הזה. לו כל הזמן הבטיחו לו 50 ו-60 מיליון. אני שמעתי אותו כמה פעמים מדבר על זה. אני לא אומר שאנחנו צריכים להרפות מהדרישות שלנו ולחכות עד שהשרה תואיל בטובה לעשות את זה. זה גם עניין מרכזי שהמדינה צריכה לבנות. אפשר להקים מגרשי כדורגל, גם בתי ספר ואני זוכר כשהיה מחסור בחדרים וכשהמדינה החליטה היא הדביקה או לפחות סגרה חלק גדול מהפער. בנו. גם כאן לשים תקציב של 50-60 מיליון שקל לבניית מוסדות חוץ מהתקציב הזה.

אדוני היושב, קודם כל אני מאוד מברך על הדיון הזה. אני רוצה לומר כמה דברים ברמה הכללית ולא להיכנס כרגע לפרטים. הדיון הזה מאוד מאוד חיוני כי אנחנו נמצאים כאן בפער קיצוני בין הכוחות, בין האפשרויות והצורך שיש בציבור הערבי בנושאים שקושרים לתרבות ואמנות, לבין מה שבעצם המערכת הציבורית מספקת בישראל.

אני רוצה להתחיל מכך שבכל מקום שאני מסתובב, גם אני מסתובב לא מעט בישובים ערביים, אני מגלה אנשים מדהימים עם יכולת של יצירה, עם יכולת של יצירה בתחום של שירה, בתחום של אומנות פלסטית, בתחום של קולנוע, בתחום של תיאטרון. היכולות הן עצומות. אני גם לא רואה בעיה של ביקוש. אני חושב שבכל מקום שמייצרים את ההזדמנות אנשים ישמחו להגיע לאירועים תרבותיים.
אגב, כשמדברים איתי על ביקוש זה ממש מעלה לי תמיהה מאוד גדולה. הרי אחד הוויכוחים שלנו עם הממשלה זה שהממשלה מנהלת תפיסה כלכלית של צד ההיצע. הם לא מסתכלים על ביקושים, הם מסתכלים שכל הבעיות של הכלכלה תיפתרנה אם אנחנו נפתור את הצד של ההיצע. זה עד שמגיעים לבעיית מוסדות התרבות של המגזר הערבי, אז פתאום כלכלת צד ההיצע נעלמת ואנחנו מתחילים לשאול את השאלה שלא שואלים בשום מקום אחר, מהו הביקוש. אני רוצה לומר ברמה העובדתית, יש ביקושים ובכל מקום שהמערכת יודעת לספק אותם, יש ביקושים שהם אפילו מפתיעים. המצוקה היא בלתי אפשרית כי המערכת הזאת חנוקה לגמרי מבחינה כלכלית. חנוקה לגמרי מבחינה כלכלית.

צריך להבין, תקציבית התמיכות לא באות לממן את כל הפעילות, אין תמיכה. כלומר, המוסד צריך שיהיו לו מקורות הכנסה עצמאיים מסוימים ועל זה יש לו את התמיכה.

מאה אחוז. אבל כאן בדיוק הכשל. אני בחודש האחרון ראיתי שלושה סרטים ישראלים מדהימים, מופלאים. למה יש פריחה כזאת בענף הקולנוע הישראלי? האם ניתן לנתק את זה מחוק הקולנוע והכספים הציבוריים העצומים שמדינת ישראל משקיע בקולנוע? תראו, זה כסף שהוא אולי גדול לקולנוע, אבל יחסית קטן מאוד למה שמדינה ישראל עושה במיליון דברים אחרים. הדבר הזה עושה שינוי אדיר. גם פה, הרבה סרטים לא הצליחו מבחינה כלכלית, בוודאי, סרט הוא הרבה יותר יקר מהרבה דברים אומנותיים. הרבה סרטים לא הצליחו עד שעלו סרטים שכן מצליחים.
צריכה להיות כאן החלטה שנושא תרבות בציבור הערבי הוא נושא בסדר עדיפות גבוה. אם הוא בסדר עדיפות גבוה משקיעים בו כסף ונותנים כסף. הרי מאיפה בא הרעיון שהמדינה תשקיע במקום שהצד השני משקיע? זה בא לא מתפיסה כלכלית, זה בא מתפיסה של רוצים לראות שהכסף של המדינה הולך למשהו שיש מאחוריו אנרגיה. אני אומר שבנושא הזה ברור לגמרי שיש אנרגיה. לפני שלושה חודשים או ארבעה חודשים חבר הכנסת ברכה שנמצא אתנו וחבריי לסייעה ישבנו עם נציגי מוסדות ערביים. אני אומר לך זו רשימה ארוכה של בעיות בלתי אפשריות. אנשים רוצים לייצר תרבות, אבל אין להם את המינימום לייצר את התרבות הזאת.

בכל מקום שאני מגיע ורואה מוסדות תרבות ערביים, הייתי לפני חודש וחצי או חודשיים בגלריה לאומנות באום אל פאחם. הייתה שם תערוכה מדהימה על עץ הזית, המקום היה מלא לחלוטין, יהודים, ערבים הגיעו מכל מקום. זו הייתה אחת התערוכות המרשימות שיצא לי לראות בשנה האחרונה. אז יש המון אפשרויות ויש המון כוחות, אבל תנו את המינימום כדי שהדבר יוכל לעבוד.

אני אומר, כרגע אנחנו צריכים לעשות הסתכלות על הבעיה בשתי זוויות. בזווית המקרו צריכה להתקבל החלטה שאומרת שהנושא הזה הוא בסדר עדיפות. אנחנו דורשים ממשרד התרבות לייצר תכנית עבודה רב שנתית עם יעדים ולהגיע לוועדה כדי לדווח איפה אנחנו מתקדמים בתכנית העבודה הרב-שנתית הזאת, כאשר המטרה לייצר בכל יישוב ערבי, מסדר גודל מסוים, מרכז תרבותי פעיל וקים. זה פשוט לא יאמן. אני מציע לך אדוני היושב ראש, אולי לבקש מטעם הוועדה מחקר של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת ואתה תראה את הנתונים. כפר קאסם, יש לכם מרכז אומנות או תרבות של היישוב?

ישוב של 24 אלף תושבים.

ברמלה יש לכם, בשפרעם יש מרכז תרבות ואומנות?

אולי שיחליפו את ראשי הערים?

לא. זה לא קשור. שמעון, לא, לא. השאלה שלך בדיוק מצביעה על העניין. אם הבעיה הייתה ראשי ערים היינו רואים הבדלים. היינו אומרים, הנה יש עשרה ישובים ערביים בהם שר התרבות והאומנות הוא מצוין ושלושים ערים לא מוצלחים. אבל אתה רואה, הוזכר כאן רמי ג'רסי, אחד מראשי הערים הכי מוצלחים שהיו במדינת ישראל בכל התחומים בציבור הערבי ובציבור היהודי. באמת אדם שנושא התרבות היה במרכז מעייניו. אתה רואה באופן רוחבי שהנושא של קידום התרבות באוכלוסייה הערבית לא מתקדם גם אם זה ראש עירייה כזה וגם אם זה ראש עירייה אחר וכדומה.

ברמת המקרו אני אומר שאנחנו צריכים לדרוש ממשרד התרבות תכנית עבודה רב-שנתית ולראות איך הדברים מתקדמים מהמקום שאנחנו נמצאים. ברמת המיקרו צריך לבדוק את החסמים הקיימים. אני מתרשם שהתקנה הקיימת איך שהוא לא מתאימה. אם זה לא עובד סימן שזה לא עובד, אם זה לא עובד אז צריך משהו אחר כדי לשנות. אני מדבר על רמת המיקרו לבדוק מה בדיוק קורה. אם לא רוצים לתמוך במוסדות תרבות בציבור הערבי, אז תבוא מדינת ישראל ותגיד לא רוצים לתמוך בזה. אבל אם כן רוצים לתמוך אז צריך לבדוק את המנגנונים של התקנה לראות למה בסוף - - -

אבל בסופו הכסף יוצא, לא שהוא לא יוצא.

אז אולי הוא לא מספיק. לבדוק.

אני יושב ראש המחלקה לתכנון ותיאום במרכז הסתדרות המורים. בוקר טוב לכולם. קודם כל אני מאוד מברך על עצם קיומה של הישיבה הזאת והדיון של תקצוב מוסדות תרבות במגזר הערבי. אני מבקש להתחיל במשפט שאמרה החברה כאן, כלנית ממשרד התרבות, על תקציב התמיכות בסך של 600 מיליון ושהמגזר הערבי זוכה רק - - -

סליחה, דיברתי רק על התקנה למוסדות תרבות ערביים. בדקתי ואנחנו הגשנו מסמך למחלקת מחקר ומידע של הכנסת שמדבר על 30 מיליון מתוך ה- 600 רק לתרבות, אבל כולל פרסים, כולל ספריות ציבוריות, כולל פסטיבלים.

מה שכלול ב-600, אבל זה 3.2%. זאת אומרת שכמעט אין תמיכה ואין תקציב. זה לעג לרש. צריך לבדוק את העניין טוב טוב לעומק. אני מציע לבדוק למה זה קורה. האם זה קורה כי אין צרכנים במגזר הערבי? האם זה קורה בגלל שאין להקות תיאטרון? האם זה קורה בגלל שאין לנו להקות? אני חושב שכל מה שאמרתי יש לנו במגזר הערבי.
אני לפחות יכול להעיד שבחודשיים האחרונים הסתובבתי בכמה מקומות במגזר הערבי בין אם זה בנצרת, "בית הגפן" בחיפה ולהקת סמרה בחיפה. שמעתי מהם, הם ממש בוכים על כך שהם בקושי יכולים להתקיים והתקציב שהם מקבלים לא מכסה להם את השוטף שלהם. אני ממקום עבודתי, אם בא לאיזו פעולה תרבות לציבור המורים, אני מתבייש לומר אילו מחירים הם מקבלים עבור הצגה לציבור הערבי. זה ממש מחירים מאוד מאוד מאוד זעומים. הם עושים את רק בכדי להתקיים ובכדי לתרום ובכדי לתת משהו מהיכולות שלהם למגזר הערבי.
הדבר הזה עורר אותי לדברים שאמר חבר הכנסת באסל גטאס וזה נכון. צרכנים יש, צריכה יש וגם שמעתי שהבעיה העיקרית היא צריכת תרבות. צרכני תרבות יש לנו. האם יכול להיות ואיך יכול להתקבל על הדעת שקיבוץ קטן כמו גן שמואל יש לו בניין תיאטרון של 850 מקומות ובעיר כמו באקה אל-גארביה עם 28 אלף תושבים אין לנו את זה. האנשים האלה כמה הם צרכני תרבות?

מי בנה את אולם התרבות בגן שמואל?

זה לא משרד החינוך וגם לא משרד התרבות.

אני מרגיש שאני יכול להזדהות, אבל זה כל הזמן חוזר - - -

אני אתן לך לדבר.

לכן אני אומר שאם אני אסתובב במגזר הערבי, אין לי באף ישוב ערבי לא היכל תרבות ולא בניין תיאטרון. יכול להיות שתגידו שהמגזר הערבי לא מציע אדמות. יש לנו ראשי רשויות שיכולות לעשות את זה ויש רשויות שמעוניינות בזה ויש רשויות שהגישו בקשות עשרות שנים ואין לנו את זה.

אני אומר, הציבור שלנו צרכן מאוד טוב וצרכן רוצה. יש צרכנים. אם אני רוצה לבצע פעולה אני צריך גם את המקומות המתאימים שאני אוכל לקיים את פעולות התרבות במגזר הערבי.

אני מקווה שמהוועדה, מפה, מהישיבה הזאת תצא קריאה למשרד התרבות ולשאר המוסדות ולשאר משרדי הממשלה להקמת מוסדות תרבות והיכלי תרבות במגזר הערבי. לפחות לקחת את הגליל ולהקים בו שני היכלי תרבות, אחד בישוב ממוצע ואחד ביישוב קטן. את אותו דבר במשולש ואת אותו דבר בנגב. לא יכול להיות שאין.

תודה אדוני היושב ראש. אני חושב שהבעיה של התרבות בכלל במדינת ישראל והתרבות הערבית בפרט היא עניין סדר העדיפויות של שרת התרבות. היו מצבים אחרים, למשל כשהיה השר מג'אדלה שר התרבות היה סדר עדיפות אחר. היו כאלה שהאשימו אותו בהגזמה במתן תקציבים לתרבות הערבית. אגב, אני חושב שזה לא נכון כי הדברים לא נמדדים במספרים מוחלטים אלא בחוסר. מאז ששרת התרבות הנוכחית נכנסה לתפקידה היא עושה שמות לתרבות הערבית ומדירה את התרבות הערבית לחלוטין.
אדוני היושב ראש, צריך לראות את העניין גם במסגרת הכוללת. האזרחים הערביים תרבותם היא תרבות ערבית, שפתם היא השפה הערבית והיצירה שלהם היא בדרך כלל בערבית, יצירת התיאטרון, הקולנוע, כתיבה, שירה וכדומה. המרחב התרבותי חסום בגלל המצב הפוליטי והמרחב האזרחי חסום. זה יוצר מצב של מצור, בית כלא תרבותי לאזרחים הערביים, זה מצב שלא מתקבל על הדעת. ציבור שלם מנותק מהמרחב, מנותק מהעולם הערבי ומנותק מהמרחב התרבותי של המדינה שהוא אזרח בה. זה דבר שלא יכול להימשך לדעתי. תראו מה קורה כשאנשים מתחילים לפרוץ את הגבולות. כעת יש את מה שקרוי בתחנת הלוויין BC תחרות 'הערב איידול' (כוכב נולד הערבי). מתוך העשרה שהגיעו לגמר יש שניים שהם פלשתינאיים אזרחי מדינת ישראל, שניים מתוך תשעה אחרי שירד אחד. שניים מכל תשעה מכל העולם הערבי. הם זוכים והם מוכשרים ולא בגלל שהם יפים, אגב הם יפים, זה בגלל שהם מוכשרים.
איפה הכישרון הזה היה יכול להמריא בתוך ישראל? אני מדבר על האיתם חליילי ומנאל מוסא, שני כישרונות אדירים, אדירים, הם שרים. הם הגיעו בתחרות של כל העולם הערבי לציבור של מיליון ורבע. יש שני נציגים מתוך תשעה בגמר, זה דבר חסר תקדים בממדי האוכלוסייה הזאת. תסתכלו בבקשה על הבמאי המוכשר מאוד האני אבו אסעד, במאי קולנוע שהסרט הקודם 'גן עדן עכשיו' זכה בדקל הזהב באוסקר בארה"ב. הסרט החדש שלו זכה בפרס חבר השופטים בקאן והגיע לחמישיה שהתחרתה על הסרט הזר הטוב ביותר של האוסקר בזמן שסרטים ישראלים אחרים נופו ויצאו. הציבור בישראל אפילו לא שומע, לא יודע על זה, אין לו שום נגיע ואין סוג של מימוש לעניין הזה.
יש פה ניסיון, לדעתי מודע, של שרת הציבור מכוח הנסיבות הפוליטיות לנתק את העולם הערבי מהיכולות התרבותיות וכדומה. למשל, תיאטרון אומנם יכול לייצא הצגה לחוץ לארץ, אבל תיאטרון בדרך כלל הוא במקום אחד והוא נע לסביבה הקרובה. למשל כשיש אפשרות לשיר בביירות אתם רואים את התוצאות.
אדוני היושב, אני מציעה לך כיושב ראש וועדת החינוך, הספורט והתרבות, שלא ייווצר מצב שאנחנו נשב מדי פעם ונקונן על מר מצבנו. אנחנו נציין ש-2% מהתקציב הולך לתרבות הערבית, אם בכלל. האנשים הטובים באים לכאן ומגלים רצון טוב ומדברים ברהיטות על הצרכים וכדומה. יש החלטה של בית המשפט העליון שישב בג"צ וחייב את שר התרבות ומשרד התרבות במיפוי הצרכים התרבותיים.
ההחלטה הזאת עומדת ותלויה כמעט שנה. זה בעקבות עתירה של ועד ראשי הרשויות הערביות וארגון מוסאוא שנציגתו יושבת כאן, הגברת ערין עבאדי שהיא גם חברת מועצת העיר חיפה, העיר שלך. המיפוי הזה נחוץ על מנת לראות מה אנחנו עושים וכדי שלא נבכה ונקונן ונאמר לא יפה ולא טוב ושלימור ליבנת רוצה דברים כאלה ואחרים. שמשרד התרבות יקיים את החלטת בג"צ בעניין מיפוי הצרכים. כשהצרכים יעמדו בפני הוועדה אני בטוח שהוועדה תוכל לפעול בצורה טובה, בצורה ממוקדת יותר ולנסות לקדם.
אני מוכן להיות אחד מהעותרים על כל פסיק ועל כל פרט שלא מתממש מהמיפוי הנדרש הזה. בסדר, אנחנו מוחים שאין אולם פה ואין אולם שם שאין זה ואין תמיכה לתיאטרון כזה או אחר. כמה אפשר לטרטר את האנשים לכאן? הם צריכים לעסוק בתרבות ולא לעסוק בפרלמנטריזם. תודה רבה.

תודה. בבקשה חבר הכנסת אוחיון.

תודה. באופן כללי אני חושב שאני לא חשוד בעניין של קיפוח התרבות. אני מקווה, אני מקווה. רק אתמול חזרתי מאירוע בהיכל התרבות בתל אביב עם 2,500 איש - - -

לא ביקשת לבטל את מעמד השפה הערבית?

לא. חס וחלילה גם לא ביקשתי לבטל את השפה העברית. לערבית אין לה מעמד רשמי וגם לשפה העברית אין מעמד רשמי מבחינת החוק, זו הטעייה. זו הטעייה, מה לעשות מה אתה רוצה. כשאני אומר שאני לחשוד אז בוודאי - - -

אתה חשוד.

מה קשור עכשיו זה לזה?

זה תרבות.

אם אתה פותח את הנושא הזה, אף אחד לא נגד השפה הערבית. דווקא בחוק החינוך הממלכתי יש טיפוח השפה הערבית, יש טיפוח המורשת הערבית, התרבות הערבית והכול. האבסורד הוא, ביקשנו לתקן 'תשווה את השפה העברית לשפה הערבית'. לאן הגענו? זה היה התיקון בקטע הזה. תסכלו על "חוק החינוך הממלכתי" כאשר השרה ציפי לבני אומרת לי 'אתה צודק, זו לקונה, זה באמת חסר'. אנחנו לא דיברנו על ביטול. אין מעמד לשפה הערבית, אין מעמד רשמי כפי שלצערי גם לעברית אין. יש פעול חקיקה שנותנת לשפה העברית להוביל, זה משהו חלקי כפי שיש חקיקה לטובת האוכלוסייה הערבית ולשפה הערבית. אנחנו ביקשנו בחוק להכריז שהשפה העברית היא שפת המדינה, זה משהו אחר לגמרי.

מקודם היו שתי שפות למדינה, אז מעלים בקודש ולא מורידים.

אנחנו מדברים בקטע הזה על צו מנדטורי שעבד עליו הכלח. בתי המשפט מתעלמים ממנו. מה שקובע אלו החוקים.

נחזור לעניין שלשמו התכנסנו.

אבל זה קשור, זה קשור ואף אחד לא רוצה לפגוע בשפה ובתרבות הערבית. שוב, אני לא צריך להצטדק בעניין הזה, 20 אלף פעם אני אומר את זה וגם כאן, אנחנו מוקירים את השפה הערבית ואת המורשת, לא רק לשפה אלא למורשת. אבסורד לחשוב שמישהו שמוקיר מתנכל לדבר הזה. לא, אני יודע, הרמב"ם לא היה ללא השפה הערבית בגודלו, לא השירה שיש לנו של תור הזהב בספרד, לא החריזה. נו באמת - - -

תן לשרה לבנת הרצאה על כך.

אני אתן לה הרצאה. הרבה פעמים אתם חושבים שאנשים שמזדהים כאילו עם הכיוון הזה, מי שמחובר וינק גם מהתרבות המזרחית והערבית הוא כן בעניין הזה. לכן אני לא רוצה לדבר. קצת בדיחותה כדי להוריד את המתח כאן, אני תמיד צוחק ואומר שיש זמר חסידי גדול שקוראים לו אברהם פריד, אני צחקתי ואמרתי שגדלתי על פריד אל אטראש כזמר.

רבותיי, בוודאי שאינני נגד השפה הערבית ולא נגד המורשת. אני רק אומר שרוב תושביה של המדינה, כמו בצרפת, כמו בגרמניה, כמו בהולנד וכמו בכל מדינה מתוקנת שם זו שפת המדינה, אני לא נכנס לסוגיה רשמי או לא רשמי, שפת המדינה וגם בבתי המשפט והחקיקה מכירים בבכורה. אנחנו רוצים לעשות את זה בצורה מסודרת ולא בצו מנדטורי שעבד עליו הכלח ובתי המשפט מתעלמים ממנו. רוצים לעשות סדר.

נחזור לנושא שלנו, בוודאי הכול מתחבר. גם אני בפעילותי הציבורית פונה למשרד התרבות. מעולם לא נתקלתי ולא ראיתי שמשרד התרבות תומך בהקמת בניינים, אולמות ומוסדות וכדומה. אני יכול להיכנס ולראות את הבניין המפואר של היכל התרבות שבנתה רחובות, נס ציונה ואני עדיין בוכה מדוע בקריית גת אין להם אולם כמו שצריך, בקריית מלאכי, נתיבות או במקומות אחרים שאני מחובר אליהם בפריפריה. משרד התרבות אומר 'יש פעילות, יש קריטריונים, אני תומך בפעילות'. בוא שבו עם מרכז השלטון המקומי בנקודה הזאת, שיתגייסו גם ראשי הערים. שגם ראשי הערים יגידו 'בואו נבנה מוסדות תרבות'. יפנו למשרד התרבות לבדוק מה יש בתקציב בכלל, מה יש לו. עם כל התקציב שיש לו הוא לא יכול לבנות שלושה-ארבעה בניינים ולכלות את כל התקציב. יש לו תקציב זעום ביותר בעניין הזה.

אין בכלל תקציב.

אין לו תקציב.

זו בעיה של תעדוף. ועדת הכספים יכולה לתת עוד מאה מיליון שקל לבניינים. את אומרת לא?

אני אומרת, שכיום משרד התרבות לא מתעסק בכלל בהקמה.

זה כמו לריב עם השומר בקטע הזה. היום משרד התרבות נותן תמיכה על פעילות, על יוזמות שאתה יוזם, זה למגזרים שונים ברמה הלאומית בלי להיכנס למגזרים, הוא לא נכנס. קולנוע זה ברמה כללית, תיאטרון זה ברמה כללית. אגב, היה פה דיון על הרצליה. העירייה סגרה תיאטרון ואמרה שהוא לא מצליח והוא לא כדאי, הרשות המקומית אמרה, 'סליחה, אין קהל'. היא מנהלת, היא מזיזה ממקום למקום.

לכן אסכם במשפט אחד. אני חושב שדיון כזה צריך להיות מול הרשויות המקומיות, מול מרכז השלטון המקומי וכמובן לבדוק, כמו שקיים במוסדות חינוך, האם קיימת אפשרות גם להיעזר כדי להקים מוסדות ולהרחיב התמיכה במסגרת משרד התרבות.

תודה. אלברט בקשה.

תודה. אדוני היושב ראש, שוב אני מברך על הישיבה הזאת בגלל חשיבותה. אני מודה שזו הפעם אולי ה-20-25 במהלך השנתיים האלה שאני מבקר בבניין הזה. אם לבדוק את מספר הביקורים שלי כאן לאור התוצאות בשטח, אני ממש בכל פעם יוצא בתחושה יותר כבדה ממה שנכנסתי.

כל הביקורים שלך הם בענייני תרבות?

בוודאי. אני יושב ראש פורום עמותות תרבויות ערביות. אני כאן בהרבה וועדות, בלובי שהיה, בלובי שלא המשיך, במיליון דברים.

אני בהחלט התרגשתי מביקורך בתרשיחא. אני יליד הישוב תרשיחא ובין היתר מייסד את תזמורת תרשיחא. ראית מקרוב דוגמית למפעל תרבותי מאוד גדול שקורה במגזר הערבי.

אגב, כמה תזמורת תרשיחא מקבלת מעיריית מעלות תרשיחא?

אפס שקלים.

זה במסגרת הדו-קיום של בוחבוט.

מהתקנה היא מקבלת משהו כמו 220 אלף שקל ומחויבים להפיק, אני מדבר על תזמורת שיש בה קרוב ל- 45-50 אנשי צוות.

איך בעצם אתם יכולים להתקיים?

רובם בהתנדבות.

אתה מתכוון לתזמורת מעלות תרשיחא?

תזמורת תרשיחא למוסיקה ערבית.

בביקור שלנו ראש העיר היה נוכח.

ודיבר מילים מאוד יפות, אני מודה.

כבוד היושב ראש, אני גם מודה שב-28 בינואר כבודו הוציא מכתב להרבה מכותבים ביניהם חברת הכנסת לימור ליבנת, יאיר לפיד וכדומה וכדומה. הצעת לו כמה הצעות ובהם שש-שבע נקודות להגדלת תקציב, הפריפריה וכדומה וכדומה. מה נעשה מאז ינואר ועד היום כשאנחנו כבר בחודש אוקטובר? אני מודה שהייתה תוספת של מיליון שקל. אחרי מיליון בקשות להיפגש עם שרת התרבות הגברת לימור ליבנת היא הוסיפה מיליון שקל עם תחושה שנעשה דבר גדול, הוסיפו מיליון שקל לבסיס התקנה. אני מודה על המיליון שקלים, אבל אנחנו עוד רחוקים מהחזון שלנו.

מכל מה שביקש אדוני, אפס דברים נעשו. אם הישיבות האלה הם רק כדי לסמן V, ואנחנו שום מסמנים V אחד, באמת עייפתי מלהגיע לכאן, באמת, אני מודה חבל אם זה לא יביא שום תוצאה. הנה כעת התבשרנו שיש תוספת של 120 מיליון שקל למשרד התרבות אחרי שהוא היה במגע עם משרד האוצר. זה לשנת 2015. ההיגיון הבריא אומר שאם ניקח את זה באופן פרופורציונאלי, חמישית מהמדינה אז 20% מה-120 מיליון שקל ואולי יותר זה רק על מנת לסגור את הפערים הקיימים, את זה צריכים לתת לתקנה הערבית. שוב אנחנו חוזרים לאותם ממדדים, 11 מיליון או 12 מיליון. כלומר על מה אנחנו מדברים בכלל? אנחנו מאוד מאוד מאוד רחוקים עדיין.

בשלב זה מסתפקים ב- 20% מהתוספת.

כן, זה מה שאלברט התכוון.

השרה הגדילה ב- 8%, זה מיליון מה-11 מיליון.

ביקשנו פגישה עם כבוד השרה, עכשיו תחכה, היא תסכים לפגוש אותנו, היא לא תסכים לפגוש אותנו. נתחיל להתווכח על עוד חצי מיליון, על עוד מיליון. זאת אומרת, ההרגשה מאוד מביישת את התרבות ואת העומדים בראשה. אני אמור לטפל בתרבות, כמו שאמר חבר הכנסת ברכה, אנחנו באמת לא אנשים פרלמנטריים, אנחנו לא אמורים להיכנס לפוליטיקה. ריבונו של עולם, בואו נכבד את התרבות. אלו פניה של כל חברה, פניה של כל מדינה.

כבוד היושב הראש, ישראל חתומה על אמנה בינלאומית. בשנת 1991 היא אשררה את האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות. ישנם מספר אמנות בינלאומיות שמדברות על הנושא עליו אנחנו דנים היום. האמנה האירופאית בדבר זכויות מיעוטים, האמנה הבינלאומית בדבר זכויות מיעוטים. החוק הבינלאומי בעניין הזה ברור. מדינות אינן חופשיות להפלות לרעה את האזרחים שלהן או קבוצות אזרחים בגלל התרבות שלהם.
יש כאן הפלייה ברורה מאוד של התרבות הערבית. היא מאוד עמוקה. בצד ההפליה הידועה יש כאן משהו שהוא עוד יותר עמוק שהוא 'הפנים מערבה של האליטה הישראלית'. למעט מספר חריגים שהתייחסו לאום כולתום והתייחסו לתרבות הערבית פה ושם. אבל הפנים של האליטה הישראלית הן מערבה תוך התנשאות, שאין לה בסיס, על התרבות הערבית ותוך התכחשות מבזה של ההיסטוריה היהודית גופה. תשמע אותי טוב היושב ראש את מה שאני הולך להגיד. תוך התכחשות להיסטוריה היהודית. לאורך ההיסטוריה היהודית התרבות היהודית שגשגה ופרחה בפתיחות כלפי תרבות ערבית, נחלשה, טושטשה ואפילו נמחקה עם הפחיתות כלפי תרבות מערבית נוצרית – זאת ההיסטוריה.

בוא נלך צעד, אני מוכן להוכיח את זה, אני מדבר על הפתיחות ולא על הסגירות. כאן, עם פיתוח התרבות הערבית אדם מבין, זה צריך להיות האינטרס שלו ואף אחד לא עושה לו טובה, אתם צריכים ליהנות מכך שיש תרבות ערבית משגשגת בארץ. התרבות הישראלית יכולה רק להרוויח מזה. היא יכולה מתוך האינטראקציה הזאת לשרוד כי בלי האינטראקציה הזאת, לדעתי היא תמחק, העברית תתאנגליז', השיטפון של הגלובליזציה ישטוף את התרבות העברית ובמיוחד החילונית שבה. אם אתה רוצה לשרוד אתה חייב , כמובן גם לקרוא את ההיסטוריה היהודית ולראות מתי ואיך היא התפתחה ולראות שאתה יוצא נשכר מהעניין הזה. אתה לא עושה טובה לאף אחד.
אנחנו מבקשים את הזכויות שלנו, זכויות תרבותיות. אנחנו יכולים לפתח תרבות. הציבור הערבי בישראל כחלק מהעם הפלשתיני הוא חלק מהתרבות הערבית הגדולה, יש לו הרבה מה לתרום. יש לו הרבה גם תרבות גבוהה וגם בתרבות עממית. יש כאן ניסיון אנושי מאוד מיוחד של ניגוד מאוד מתוח שיכול להוציא פלאים. הניגוד שבו אנחנו חיים הוא ניגוד מאוד אומנותי, מאוד ספרותי שיכול לצאת ממנו משהו תרבותי.
אני רק אזכיר לך ויכוח שהיה לי עם נשיא האוניברסיטה העברית בזמנו דוקטור הרמן, היה ויכוח עם הימין הקיצוני, צחי הנגבי וישראל כץ, על כך שעשינו מסיבה לסטודנטים הערביים באולם וייס באוניברסיטה העברית. היה ויכוח 'הם שרו שירים לאומניים' וכך וכך. אמרתי להם 'אתם צריכים לשלם לנו, אתם צריכים לממן את המסיבה שלנו כי תודו לאל, תודו לנו שאנחנו נותנים ביטוי אומנתי למצוקה שלנו ולא זורקים אבנים'. זו גם סיבה.
אני חושב שיש כאן פספוס גדול בטיפשות, לא רק רשעות. זה מיזוג של טיפשות, של רשעות, רדידות של אליטה שלא יודעת איפה היא נמצאת, איפה היא חיה. נגד הערבים אפשר להתכחש להיסטוריה היהודית. זו המשוואה וממנה צריך לצאת. קצת ראש פתוח, קצת גישה אחרת. אפשר ליהנות מהתזמורת של תרשיחא, היא ברמה בינלאומית. אני אומר לך שהיא ברמה מאוד מאוד גובהה גם בעולם הערבי. היא הייתה באופרה במצרים. אתה יודע מה זה להגיע לאופרה במצרים? זה קודש הקודשים של התרבות הערבית ולא כל אחד יכול להגיע לשם. הם מקבלים ביקורות טובות מכל חסידי המוסיקה בעולם. אני כשוחר מוסיקה ואוהב מוסיקה ומעריך מוסיקה, אני חושב שדווקא הם צריכים לקבל את התמיכה הראויה. אני חושב שגם תחומי התרבות האחרים.

הדרישה שלנו פשוטה מאוד, לקבל את חלקנו מהתקציב לפחות כמו חלקנו באוכלוסייה. תיקח בחשבון שבתרבות היהודית, התרבות העברית מקבלים תמיכות ממקורות אחרים שלנו אין. כלומר, אתה רואה שהעסקים בישראל תומכים בהם וכל מיני אחרים, ואנחנו מהעסקים לא מקבלים אגורה אחת.

התזמורת האנדלוסית עדיין קיימת? שתיים. הן מקבלות מהתקנה הכללית?

אותה תקנה.

אתה יודע שהטענה היא על קיפוח התרבות המזרחית, לאו דווקא הערבית, היא טענה גם כן - - -

בוקר טוב אדוני היושב ראש, חבריי ואורחינו. אני מצטערת שאין כאן יותר חברי כנסת גם מהמגזר היהודי. אני חושבת שזו טעות גדולה שלנו.

אני מסכימה עם דברי חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אני רואה גם את התרבות וגם את הדת כשני גשרים שעשויים לעזור לנו להגיע לשלום. אני חושבת שהמרחב הפוליטי הוא כל כך תקוע שדווקא אנשים שעוסקים בדת, ברוחניות ואמונה ואנשים שעוסקים באמנות עשויים ליצור מרחב חדש שאפשר לדבר בו.

אני אשמח לשמוע מה משרד התרבות אומר, אבל אני באמת רואה בזה אינטרס ראשון של ישראל שתהייה תרבות ערבית פורחת. אני לקחתי על עצמי ללמוד ערבית. אני מאוד מקנא בשליטה שלכם בשתי השפות. מה שאמרת חבר הכנסת ג'אמל זחאלקה שהמקום של חיכוך בין שתי תרבויות הוא מקום יצירה. הוא תמיד מקום של יצירה תרבותית. אנחנו, קצת נעשה לנו נוח. מעט מדי אנשים יודעים ערבית ומעט מדי אנשים נמצאים בחיכוך התרבות הערבית. הרמב"ם לא היה יוצר את הרמב"ם אם הוא לא היה חי בחיכוך ובמתח. מתח זה דבר שיכול להיות גם פורה.

לא רק הרמב"ם. יש שורה ארוכה.

נכון, לא רק בין ערבית לעברית, גם בין ספרדית לשפה היהודית, הגרמנית לשפה היהודית. החיכוך בינינו עשוי להיות מקום שעושה טוב. אי אפשר לבטל את החיכוך, אבל הוא עשוי להיות מקום שיוצר גם דתית וגם תרבותית, דברים טובים.

אני רוצה לפנות דווקא למשרד החינוך לחזק את התלמידים שרוצים ללמוד ערבית. אני לא מאמינה בחובה בדברים כאלה אלא בחיזוק והמרצה. לפעמים צריך להיות מבוגרים כדי להבין עד כמה זה חשוב. אני מבקשת לשמוע ממשרד התרבות איך אפשר לעזור. מה כבר נעשה, מה ישנו. ברור לי שאין שם כוונה רעה. אני מבינה שהתקציבים מוגבלים, אבל במה אפשר לעזור אנחנו חברי הכנסת ממגזרים אחרים.

כלנית, מה תפקידך בבקשה.

אני מנהלת תחום תמיכות במשרד התרבות.

המנכ"לית הוזמנה לדיון?

אני מבקשת לענות על דברים שעלו קודם. ראשית, כמובן שמשרד התרבות מברך על שגשוג תרבות ערבית. עושה טוב לכל התרבות במדינה כשכל המגזרים יוצרים ופועלים ונתמכים, אין ספק בזה.

שנית, משרד התרבות לא בונה ולא מקים מוסדות תרבות. המשרד כן מתקצב שיפוץ מוסדות תרבות. בשנים האחרונות, בגלל התקציב המצומצם, נתנו רק לבעיות של בטיחות ונגישות. נתנו רק במגזר הערבי גם לדברים נוספים. למשל אפשר להביא את 'תרבות למען השלום' שתמכנו בשיפוץ בסכום של 950 אלף שקלים בסחנין, את עמותת סלמה, את 'אלחנין' בנצרת- בדברים האלה נתנו לשיפוץ ולא רק לנגישות ובטיחות. זאת מתוך ראיית החשיבות שיש מחסור במקומות ראויים במגזר הערבי ומתוך חשיבות לזה.
דבר נוסף, בעקבות הבג"צ כרגע עובדים על סקר צרכים במגזר הערבי. לובנא עובדת בשיתוף פעולה. יש לנו בעיה עם שיתוף פעולה של הרשויות במגזר הערבי. נשלחים שאלונים ואנחנו לא מקבלים תשובות. כמובן שהדברים האלה מעכבים ואנחנו צריכים את העזרה שלכם.

למה לא מקבלים תשובות? בגלל ניהול כושל או בגלל matching לא סביר?

תשובות לשאלות. שאלונים של הסקר.

שוב, אתם שולחים את זה ומישהו שם מקבל או לא מקבל - - -

לאף אחד זה לא בסדר העדיפות שלו לשבת ולכתוב. לא כך עושים.

זו בעיה רצינית שנמצאת במגזר הערבי. זה לא בסדר העדיפויות שלהם.

מילוי השאלונים הוא לא בסדר העדיפויות שלהם.

זה חלק מהבעיה.

אי אפשר לקיים דיון רציני אם לא מבינים את הבעייתיות שיש מכל הכיוונים.

אי אפשר להתנער מהבעיה שנמצאת במגזר הערבי.

היא לא באה בטענה אלא מספרת מהם הקשיים.

זאת לא הבעיה לכל המצב הנוכחי, אבל זה אחד מהמרכיבים החשובים כי תפקיד הרשויות בכלל העשייה התרבותית הוא תפקיד חשוב מאוד. אם זה לא ישתפר זה יקשה מאוד. ככל שמשרד התרבות ישקיע הוא צריך בסוף גם את שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות הערביות ובכלל.

בעניין המיפוי היה שלב ראשון של שליחת שאלון מסוים. התוצאות שקיבלנו היו חלקיות למרות שפנינו שוב ושוב בכל מיני דרכים, גם במייל, גם בפקס וגם בטלפון. אני לא אפרט כאן כי זה לא מעניין את הדיון הזה. בהמשך בניינו תכנית משותפת עם מוסאוא, בעזרתם.
ראינו שזה לא עובד וקיבלנו רק חצי אז עושים את זה בשיטה שונה. כעת אנחנו מכנסים את ראשי הרשויות ומנהלי המחלקות במפגשים מסוימים. בקיצור, יצרנו שיטה אחרת. אנחנו משקיעים בה כסף. כעת מושקע כ-100 אלף שקל לצורך המיפוי הזה בשלב הראשון. אני מאוד מקווה שנגיע לתוצאות שיראו איפה הצרכים ואיפה אנחנו עומדים בכלל במגזר הערבי בתחום הזה. בהמשך כשנקבל את התוצאות נקבל את התמונה בצורה מדויקת.

למה המשרד לא קובע אדם שיסתובב בכל הרשויות?

זה מה שיש. זאת ההתקשרויות.

לא בהתכתבות, אלא במגע - -

לא בהתכתבות. זה ברכישת שירות של ספק. פנינו לספקים. יש להם עד ה- 6 בנובמבר להגיש את הצעות מחיר. זה בהליך.

למה לקח לכם שנה להגיע לרעיון המבריק הזה?

בהתחלה ניסו שלב של שאלונים וזה לא הצליח. זה היה שלב הראשוני.

אז מי בונה מוסדות תרבות? אם משרד התרבות לא בונה מי בונה?

רשויות מקומיות.

רשויות מקומיות באמצעות מפעל הפיס ותרומות. אבל מפעל הפיס זו החלטה של ראש הרשות. כל רשות מקבלת ממפעל הפיס הקצבה שנתית. ההקצבה תלויה בגודל היישוב, בריחוקו ממרכז הארץ ובעוד כמה פרמטרים. יש רשימה של תחומים ומי שמחליט מה עושים זו הרשות המקומית.

אם הוא צריך בית ספר אז הוא לא יגיע - - -

לא, בית ספר לא כלול כי בית ספר זה משרד החינוך. מדובר במגרשי ספורט, מוסדות תרבות, מועדוני נוער, מתנ"סים, מועדוני קשישים.

אפשר להקפיץ את זה קדימה. אולי נוכל להזמין אתכם עם ראשי הרשויות ונסגור פעם אחת.

אל תהייה תמימה.

אולי לפחות לקיים דיון כללי עם השלטון המקומי.

אלברט אמר לך, 'מדיון לדיון כוחנו עולה'.

התמיכה שלנו במוסדות תרבות במגזר הערבי עומדת לרוב על 75% מתקציבם. זה דבר שהוא מאוד חריג אצלנו בתמונה. למשל תיאטרונים במגזר היהודי מתוקצבים אצלנו בכ-20%. לדוגמה תיאטרון "אל-מידאן" מתוקצב על ידנו ב-75% מתקציבו. ברור לנו שיותר קשה לגייס מקורות עצמיים - - -

כמה הם 20% בכסף וכמה זה ה- 75% בכסף?

כרגע אני לא יכולה לבדוק את זה.

אחוזים לפעמים מטעים.

אבל מוחמד ברכה, אתה - - -

אנחנו יושבים כאן ואנחנו לא מטומטמים, חוזרים ובאים ומחכים לעוד חמישה חודשים - - -

חבר הכנסת ברכה, נו באמת. אתה מאזין למה שאתה רוצה. היא אמרה לך, לא משנה כרגע, ואני מכיר את זה אישית - - -

במבחן התוצאה איפה אנחנו עומדים? כל המילים האלה, יש הרבה לכלוך, אי אפשר לכבס אותו במילים האלה.

חבר הכנסת ברכה, אף אחד לא מכחיש שמתוך ה- 600 כ-30 הולכים למגזר הערבי. אלו הנתונים ולכן תוקנה תקנה ספציפית למגזר הערבי כדי לעקוף את אותם קריטריונים וכללים שנוקטים - - -

התקנה הפכה למכשיר רשמי להפליה.

טוב. אני לא אשנה את דעתך.

אלא אם תהייה הפליה מתקנת.

חברים, הכיוון והכללים שמנסים לתת עדיפות קיימים. הבעיה היא כמובן הוא היקף התקציב שעומד שם.

שוב, היו דיונים עם משרד האוצר על תוספת תקציבית מאוד גדולה. כל תקציב התרבות הוא מצומצם. גם ה-120 מיליון שקלים שהצליחה השרה לקבל בשיתוף פעולה עם פורום המוסדות התרבות - - -

ההצלחה הזאת, סליחה, אני מוכרח לומר עליה מילה. ראשית היא הצלחה, אבל בין השאר היא נבעה מכך שמעל 60 חברי כנסת חתמו על הצעת חוק להגיע בהדרגה תוך ארבע-חמש שנים לכך שתקציב התרבות יהיה 1% מתקציב המדינה. זה הרבה יותר מ-120 מיליון. האוצר חשש שהחוק יעבור ולכן הוא הקדים תרופה למכה, זה טוב. אנחנו לא מתכוונים לוותר על החקיקה.

נכון, זו הייתה תקופה שהיה קשה בגלל מבצע צוק איתן ולכן היה קשה להשיג יותר.

אני מבקש לומר שהמיליון שנוסף זה מתוך תשעה מיליון שנוספו לבסיס תקציב משרד התרבות. השרה החליטה להעביר מיליון שקלים מתוך התשעה למוסדות התרבות הערביים.

ברשותכם אני מבקש לומר כמה מילות סיכום לדיון הזה.
הוועדה בהחלט שמה עדיפות ברורה גם בדיוניה וגם בסיורים שלה לכל הנושא של המגזר הערבי בכלל ולנושא התרבות. לצורך כך ביקרנו בתרשיחא והתרשמנו מאוד, היינו גם בעכו. התרשמנו והוצאנו סיכום די מקיף. לצערי הרב, אלברט אני מסכים אתך, חלקים ממנו לא מומשו.

הדיון הזה הוא לצורך דיון מעקב. כהרגלנו אנחנו גם לא נעזוב את הנושא הזה. אנחנו נמשיך לטפל בו.

אני חושב שצריך להסתכל על התמונה בכללותה. אין ספק, אני מסכים בעניין הזה עם כל הדוברים, אנחנו בהחלט כוועדה קוראים למשרד התרבות, למשרד האוצר להגדיל את היקף התקציב המוקצה לתקנות שנותנות עדיפות וקובעות כללים ספציפיים לקידום מוסדות התרבותה הערביים. דובר למה זה חשוב, אני לא רוצה לחזור על זה.

יש צורך גם בדברים נוספים ואחד מהם הוא התייחסות הרשויות המקומיות הערביות. אני אומר, הרי אני בא משם, מעיר מעורבת שיש בה לא מעט מוסדות תרבות ערביים. אני רואה גם את תיאטרון הילדים של 'בית הגפן'. אגב, הוא היה מסתובב הרבה מאוד ולא רק בכפרים הערביים במדינת ישראל, אלא בזמנו גם ביהודה ושומרון. זה דבר שנחסם מסיבות שכולנו מבינים אותם. חבר הכנסת ברכה, אתה דיברת על גודל האוכלוסייה שאליה פונים. בסופו של דבר תרבות ומוסדות תרבות צריכים אוכלוסייה שצורכת את המוסדות האלה בהיקפים הרבה יותר גדולים.
אני חוזר, הרשויות המקומיות הערביות צריכות לתת לזה דגש. לתת לזה עדיפות גם סיוע בתמיכה וגם בסיוע בנושא של הבינוי. זה לא במקום מה שהמדינה צריכה לעשות. המדינה צריכה להיות בעניין הזה הרבה יותר משמעותית.

אני אעשה פגישה עם השרה. אני חושב שהתוספת של 120 מיליון שקל לשנת 2015, אנחנו קוראים לשרת התרבות להגדיל בצורה משמעותית את התקנות העוסקות בתרבות הערבית. זו הזדמנות טובה לתת פה תיקון משמעותי ולעודד את זה.

אני חוזר על דבריי הקודמים. תראו, נכון שצריכת התרבות הקלאסית על ידי הציבור הערבי היא נמוכה מאשר האוכלוסייה המערבית לצורך העניין, זה נכון ככלל. כדי לפתח את זה, כדי לעודד את זה צריך גם משרד החינוך בכלים ובאמצעים שלו. בטח על משרד התרבות ליצור שנים בהן נותנים עדיפות מתקנת משמעותית לעידוד צריכת התרבות וזאת כדי להפוך אותה כחלק בלתי נפרד מהחיים הציבוריים שלנו.

אדוני ההערה שלך בנושא ה-120 היא נכונה, אבל מידע שיש לנו אותו קיבלתי תוך כדי ישיבה, ש-120 נוספים כבר חולקו תוך התעלות מוחלטת מהתרבות הערבית. הם חולקו ולכן הדבר הזה צריך שיבוא לדיון מיוחד לגבי מה עושים עם ה-120 מיליון.

מאחר ותקציב המדינה לשנת 2015 עדיין לא הוגש לנו, לכן אני לא יודע. אתה צודק שתהליכים נעשים.

מי ששלח לי את זה הוא מר ג'עפר פרח מנכ"ל מוסאוא שהוא איש מהימן והוא יודע על מה הוא מדבר.

אנחנו עומדים היום לא על 2% אלא על 4% של ערבים מכלל תקציב התרבות. בואו נציב אתגר בפני המשרד להגיע תוך שנתיים ל-10%, לא ל- 20%. שיהיה משהו קונקרטי ושהמעקב לא יהיה באוויר אלא על פי מספרים שנקבעו בהתאם לרף מטרה שנקבע כאן.

אני לא חושב שמילים, אמירות או משפטים כאלה יביאו לאיזה שהוא - - -

הרי אנחנו מסכמים, הסיכום שלנו - - -

הסיכום שלו הוא שהוועדה קוראת פה אחד להגדיל את התקציבים, להשתמש בתוספת התקציבית כדי להגדיל את העדיפות לתרבות הערבית. אנחנו נבדוק ונעקוב אחרי זה.

מה שאמר מוחמד ברכה הוא שבעצם השרה חילקה את ה-120 מיליון.

של השנה הבאה?

יכול להיות שהמשרד כבר עשה את השיקולים שלו, אבל תקציב 2015 עוד לא הוגש לכנסת בכלל. זה חלק מהבעיה שאני מגלה בכלל בעיסוק בתקציב. השיטה שנהוגה היום שבה התקציב בעצם עובר לוועדת כספים, הוא לא עובר לוועדות הרלוונטיות. לוועדת הכספים כמובן אין זמן והכול לחוץ. במקום לחלק את התקציב כך שכל וועדה בכנסת תעסוק בתקציב שהוועדה יותר מכירה, יותר מומחית. זה חלק מהעניין. אני כבר פניתי ליועץ המשפטי בעניין הזה.

אגב, דבר שגם הוא חמור בעניין הזה, כאשר המשרד, הממשלה מחליטה לקצץ בתקציב אז היא מקצצת מיד ורק אחרי זה היא מגיעה לוועדת הכספים כדי לקבל את האישור. זה דבר שיש בו פגם חוקי כי הפה שהתיר הוא הפה שאוסר. כלומר, ברגע ש"חוק התקציב" מאושר וברגע שוועדת הכספים מאשרת במהלך השנה תוספות, ואתה עכשיו משרד ממשלתי בא לקצץ אתה צריך לעבור בדיוק את אותו תהליך, את אותה דרך. כך קרה עם סיפור הצהרונים למשל. הקיצוץ הרוחבי שהיה. בהחלט יש כאן בעיה בתהליך. בכלל לממשלות יש עניין שכמה שפחות התחככות.

מאחר ואתה ואני אחראים עכשיו בממשלה, אז בוא נפעל איפה שאנחנו יכולים.

משפט שאני מבקש להוסיף לפרוטוקול ושיהיה ידוע. ב"חוק רשות השידור" החדש יש לנו 20 מיליון שקל להפקות מקור בשפה הערבית. אני רוצה לציין שה- 20 מיליון שקל האלה אכן ילכו - - -

זה כסף תמיכות. כך זה נקרא ולכן החלוקה נעשית בתוך המשרד ללא מעורבות הכנסת בכל מה שקשור לתקציב. זה ביטוי של סדר עדיפויות.

היועצת המשפטית דואגת שיהיו כללים. את הכללים קובע המשרד. זה תפקידו של כל משרד ממשלתי לממש את המדיניות.

כבוד היושב ראש הערה קטנטנה, רק לנושא 'סל תרבות' שנגעת בו פעם. לדעתי הוא מאוד מאוד חשוב והוא לא קשור למשרד התרבות. לדעתי זה מחייב דיון. אז הובאה הצעה לעשות משהו חינמי. רק להזכיר שמתוך כל הישובים הערביים רק 19 ישובים נכנסו ל'סל תרבות'.

אבל זה בעיקר בגלל ה-matching של הרשות ושל ההורים. זאת הבעיה.

זה נכון. לדעתי יש מקום לתת על זה - - -

יש מקום בטוח. אני חשבתי שיש להגדיל את התקציב ב'סל תרבות'. הרי 'סל תרבות' עבר עכשיו לחברת המתנ"סים ואולי יצא מזה משהו.

כל הזמן הוא היה שם.

אתה צודק, ההנהלה השתנה שם.

יש שם יושב ראש חדש.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:22.>