PAGE
119
ועדת הכלכלה
30/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 396>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ח' בכסלו התשע"ה (30 בנובמבר 2014), שעה 10:00

<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

>
עוזי יצחקי - המנהל הכללי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ברק טייכמן - עוזר המנהל הכללי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שרית זוכוביצקי-אור - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי גונן - מהנדס ראשי לרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ארז לוי - מהנדס תקינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קירמאייר - ראש תחום הדרכה שמאים ופיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אסתי פלדמן - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

דניאלה גרא-מרגליות - רכזת תחבורה אגף תקציבים, משרד האוצר

דרור וגשל - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אביטל בגין - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שלמה שקד - מפקח ארצי למקצועות הרכב, משרד הכלכלה

יובל אביעד - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה

שמואל טביב - מתמחה, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה

אגם דניאל - עוזרת ראשית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

טל ויתקון - יועמ"ש אתגר, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

עמנואל ברכפלד - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

אסף אלפסי - ראש ענף רכב וחלפים, מכון התקנים

מרדכי חלפון - ראש מדור רכב, מכון התקנים

ליאור הינקוס - יועץ משפטי, מכון התקנים

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

אהוד שניידר - יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב

יעקב אנוך - נשיא, איגוד יבואני הרכב

סיגלית בן ששון - יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

שלמה כהן תוסייה - יועץ משפטי, איגוד שמאי הביטוח

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

אינגריד הר-אבן - יועצת משפטית, איגוד המוסכים

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

יפה חובב - מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

יוסי סקורניק - יו"ר חטיבת החלפים לרכב, איגוד לשכות המסחר

גדעון רייס - חבר הנהלה חטיבת החלפים לרכב, איגוד לשכות המסחר

אורן גלעדי - עו"ד, איגוד לשכות המסחר

גבריאל דובינסקי - מנכ"ל, קמור אביזרי תנועה בע"מ, יבואני חלקי חילוף תחליפיים

זאב פרידמן - יועץ משפטי, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים

חיים פילצר - סמנכ"ל, קבוצת אלון, יבואני כלי רכב

ישראל רוזס - מנהל מכירות ושיווק, UBSI, יבואני כלי רכב

רון מלכה - מנהל, קשת ליס בע"מ, חברות ליסינג

דן גפן - המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי

משה בר - תנו יד לחירש ונכים למען נכים, ארגון ארצנו החברתית

דן קדרון - תנו יד לחירש ונכים למען נכים, ארגון ארצנו החברתית

מושיק ביבי - לוביסט (גורן עמיר), מטעם איגוד יבואני הרכב

עדי אביטן - לוביסטית (גורן עמיר), מטעם איגוד יבואני הרכב

איתי עצמון
יעל לדרמן (מתמחה)

לאה ורון

אסתר מימון
<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013>

אנחנו רוצים להתקדם. בוקר טוב, רבותי, מנכ"ל משרד התחבורה, נציגי משרד התחבורה, כל הנציגים של כל הגופים המכובדים. רבותי, אמרתי למר פלור, שהיה אצלי במשרד עכשיו, שבשל כל הרעשים והדרמות פה יש סיכויים מאוד רבים שהבחירות בפתח, ולכן אני רוצה לסיים את החוק הזה במהירות האפשרית, כי אני לא יודע אם בעוד חודש-חודשיים לא תתחיל פה כל הסערה עם כל הקשקושים במקום לעשות עבודה רצינית, לכן נתקדם היום.
אנחנו נמצאים כרגע, אדוני היועץ המשפטי, איתי עצמון, גברתי מנהלת הוועדה, לאה ורון, בפרק ח' – יבוא מוצרי תעבורה.

כן, יש מספר סעיפים שטרם אושרו, אדוני.

היום זה יום היסטורי, זה היום האחרון ששרית זוכוביצקי תכהן אתנו לפני שהיא עוברת להיות שופטת. שרית, את תתחילי עם הצמיג? איפה אנחנו מתחילים?

פרק ח' – הצמיג.

הגדרות

"צמיג" – חישוק עשוי גומי לגלגלי רכב מנועי וגרור.

אולי נעבור לנושא אחר ונחכה, כי נרשמו שלושה אנשים מהתחום של הצמיגים לדיון והם אינם ברגע זה.

אומרת הגברת ורון שיש שלושה אנשים שרשומים לצמיגים והם עדיין לא הגיעו. אולי כדאי שנדלג ונחזור חזרה?

אם יורשה לי, מנכ"ל אוטולוקס התקשר ואמר שהם לא מגיעים לוועדה, והוא טען שהוא מוציא מכתב שהוא מסכים עם עמדת משרד התחבורה.

הוא הוציא, כבר הוציא.

גם שני האנשים הנוספים? הגברת קריצ'בסקי והגברת גרין?

זה אותה אחת.

אני יודעת. הן מאותה חברה.

מר גונן, אם כך זה בסדר?

כן.

תודה. מר יצחקי. שרית סעיף 89. קיבלנו את הצמיגים, הצמיגים כשרים.

לפני כן. קראת את ההגדרה של הצמיג. האם זו הגדרה שתשולב בסעיף ההגדרות הכללי של החוק, בסעיף 2?

כן.

האם יש הערות? אני מבקש היום רק סובסטנטיבי. חבל, כי אני רוצה להזמין את כולכם לארוחת צהרים אחר-כך במזנון.

אדוני היושב-ראש, היא לקוחה מחוק המחזור, כך שזה לא משהו ייחודי. ההגדרה נלקחה מחוק אחר.

אני מאשר את ההגדרה.
הגדרת "צמיג" – מאושרת.

מאושר. הלאה.

תנאים נוספים לרשיון ליבוא של צמיג ודרכי הוכחה
89ז.
מבלי לגרוע מהוראות סעיפים 89 עד 89ו, אדם זכאי לקבל רישיון ליבוא צמיגים אם התקיימו תנאים נוספים למתן רישיון כמפורט להלן:

(1) טרם חלפו מספר חודשים ממועד ייצורו, כפי שקבע השר בהתייעצות עם שר הכלכלה.
(2) תנאים נוספים שקבע השר, בתקנות כאמור, השר רשאי לקבוע הוראות שונות לעניין מקום היבוא, ובכלל סייגים או תנאים חלופיים ונוספים לתחולת דרישות התקינה וההוכחה הקבועות בסעיפים האמורים.

בבקשה.

צמיגים הם מוצר תעבורה בטיחותי. הסעיף הזה קובע תנאים נוספים על התנאים שקבועים בסעיף שדן ברישיון היבוא ליבוא מוצרי תעבורה, הוא מדבר על טריות הצמיג למעשה. נקבע את מספר החודשים בתקנות כדי לשמור על דינמיות.
דרכי הוכחה – אני רק מספרת שבהתחלה כתבנו תנאי הוכחה מאוד מורכבים בחוק עצמו. גילינו שמידת המורכבות והסיכוי לשינוי מצריך דינמיות, ולכן למעשה חשבנו שנכון יותר, לעניין צמיג, לקבוע סעיף מסמיך, והשר יקבע בתקנות את דרכי ההוכחה הפרטניים, הספציפיים, לצמיג שהוא מוצר תעבורה ייחודי.

בנוסף לכל התנאים שחלים על בעל רישיון ליבוא מוצר תעבורה.

נכון, אלה תנאים נוספים.

תודה.

אדוני, יש לי שתי שאלות לעניין הנוסח הזה. הנוסח הזה גובש בתיאום אתי, ובכל זאת יש לי שתי שאלות. שאלה אחת, למעשה שר התחבורה יהיה רשאי לקבוע בתקנות תנאים נוספים לעניין יבוא צמיגים. אינני יודע אם נמצא כאן מישהו ממשרד הכלכלה. האם הנוסח הזה מקובל גם על משרד הכלכלה, שאין מעורבות של שר הכלכלה באותן תקנות?

אני רק אבהיר.

בבקשה, מר פלור.

אני רוצה להשלים את שרית. לגבי סעיף קטן (1), אנחנו עושים את זה בהתייעצות עם שר הכלכלה בנוגע לנושא של מספר החודשים.

רק לגבי מספר החודשים.

לגבי סעיף קטן (2), הכוונה - - -

האם נציגי משרד הכלכלה הגיעו? הם כבר פה?

הם אינם.

הכוונה שנקל בנושא. לגבי סעיף קטן (2) הכוונה להקל. מה הכוונה? כמו שאנחנו יודעים, במסגרת התקינה האירופית, יש איזו טבלה שאמורה להיות על הצמיג, שנקראת "יורו לייבל". בתקינה האמריקאית זה עדיין לא נפוץ. מה שאנחנו רוצים זה להתאים, עד כמה שניתן, את היבוא גם מאמריקה ללא הטבלה הזאת, כי יש לה היבטים צרכניים וכו', ופשוט להקל. לא להחמיר מעבר לדרישות.

מקובל. עו"ד פרידמן.

יש לי שאלה נוספת אחרי.

בבקשה, עו"ד פרידמן.

שאלה ליועץ המשפטי לעניין ההגדרה. קיימים צמיגים שמורכבים לא רק מגומי בלבד, אלא גומי, מתכת וטקסטיל מסוים. השאלה אם ההגדרה הזאת גם תופסת.

אני מציע להפנות את השאלה לגורמים המקצועיים במשרד התחבורה. זו שאלה מקצועית לגמרי.

עו"ד זוכוביצקי.

זו שאלה מקצועית.

מר גונן.

אנחנו מתייחסים לצמיגים רק לאלה שנדרשים בדרישות תקן. יש צמיגים לרכב שטח, לטרקטור משא, הם לא נדרשים בדרישות תקן, זה רק לאותם צמיגים שאנחנו מכירים שנוסעים על הכביש.

כלומר, זו ההגדרה הנכונה לעניין סעיף היבוא?

אין לך מתכת וצמיג רגיל?

אני לא מכיר צמיגים ממתכת.

עם תיל?

החוזק. חלק מהשכבות שמייצרות את הצמיג, יש להן גם - - -

אני לא בטוח שההגדרה הזאת מכסה.

ההגדרה הזאת, אמרתי, היא לקוחה מחוק. יכול להיות שאתה צודק, אבל לקחנו את זה מחוק המחזור. זאת אומרת, אם יש בעיה, גם שם יש בעיה – אם יש בעיה. אני חושב שההגדרה, כמו שהיא כתובה היום, היא מספיקה.

תודה.

זה לא חייב להיות - - -

למה?

משום שבצמיגים רגילים יש לך גם מתכת, יש לך גם טקסטיל.

אבנר, תחשוב רגע. אדוני.

אני מלשכת המסחר. אני רק מבקש לחדד את מה שמר פלור אמר. אנחנו מבקשים שהמגמה כמו שנהוגה לגבי יבוא מארצות-הברית בלי לייבלינג תהיה נכונה גם לגבי מדינות שרוב היבוא של הרכב מגיע משם.

כגון?

כגון דרום קוריאה, יפן.

הוצאת את צפון קוריאה לעת עתה... זה בסדר.

זה חשוב גם לגבי היבוא גם בנושא הכלכלי מבחינת התמחיר וגם מהבחינה שלא כל מה שמשווק במקומות אחרים מעבר לאירופה, אין עליו את הלייבל.

תודה, מר דובינסקי. תרשמו את ההערות ואחר-כך תגיבו. עו"ד הר-אבן.

זו שאלה לשרית ולאבנר. אנחנו רוצים לדעת מה היחס בין הסעיף הזה לבין סעיף 89ח - -

שרית, מדברים אליך, אפילו שאת שופטת לא תוכלי לשמוע וגם לדבר.

- - שמדבר על פטור מהוכחת עמידה בתקינה, שאני מבינה שהוא הסעיף שאמור להקל על היבוא המקביל? האם זה חל גם על סעיף הצמיגים, כי כרגע הוא מכוון רק לסעיף 89(3)?

תודה. אם כך, התשובות – אבנר, שרית, מר גונן.

לגבי היורו לייבל, כמו שאמרתי, במסגרת התקנות כן נטמיע את ההחרגה אם נראה לנכון בנוגע לאותו יורו לייבל. זה יוכל לפתוח את השוק גם לאמריקה וגם לאירופה. באירופה עדיין היישום שלו מאוחר יותר, אבל זה יהיה במסגרת התקנות וחקיקת המשנה.
בנוגע למה שהעלה זאב, היות שהסעיף כבר אושר, אם נראה לנכון, נגיש רביזיה לגבי ההגדרה. אני חושב שההגדרה נכונה בשלב הזה, אבל אם נראה לנכון, נגיש רביזיה.
אינגריד, לגבי השאלה שלך לגבי 89ח, הוא בעיקר מתייחס לנושא של יבוא מקביל.

למה אין יבוא מקביל של צמיגים?

נתייחס לזה כשנגיע לאותו סעיף.

שימי לב לזה שם, אינגריד. תודה. אם כך, עו"ד עצמון, אני מאשר לאור ההערות האלה.
סעיף 89ז – מאושר.
אנחנו מאשרים את סעיף 89ז.

למעשה ללא שינוי. כפי שהוא הובא על-ידי משרד התחבורה.

89ח. עו"ד זוכוביזצקי.

פטור מהוכחת עמידה בתקינה
89ח.
(א)
אדם המבקש לייבא מוצר תעבורה מאותו דגם שיובא כדין על ידי בעל רישיון ליבוא מוצרי תעבורה אחר ללא הוכחת עמידה בדרישות תקינה לפי סעיף 89(3), למעט תקן רשמי, יגיש לרשות המוסמכת ליבוא בקשה לפטור מהוכחת עמידת מוצר התעבורה בדרישות התקינה ויצרף לבקשתו מידע ומסמכים להנחת דעת אשר יאפשרו לה לזהות את דגם מוצר התעבורה.

(ב)
הרשות המוסמכת רשאית לאשר את הבקשה כאמור בסעיף קטן (א) אם השתכנעה כי מדובר באותו דגם מוצר תעבורה המבוקש ליבוא ושהוכח לגביו כי הוא עומד בדרישות התקינה.

יפה. הערה כללית.

הסבר, בבקשה.

נסביר. למעשה אנחנו פה רוצים ליצור הקלה לאדם שרוצה לייבא דגמי מוצרי תעבורה שיובאו לפה לארץ. זאת אומרת, אנחנו למעשה מחזיקים מסמכי הוכחה לעמידת דגם מוצר התעבורה בתקינה. אם אדם מגיש בקשה ואנחנו מזהים שמדובר באותו דגם מוצר תעבורה שכבר אישרנו לייבא, נפטור אותו מהוכחת עמידה בתנאים. זה כמובן סמכות בשיקול דעת ואנחנו כמובן שומרים לעצמנו את הזכות לבקש מסמכים, לזהות את המסמך או כל דבר אחר.

לא יהיה צורך לעבור שוב את כל המסלול של הוכחת דרישות תקינה, כפי שדנו בסעיפים הכלליים.

זה לא פטור מעמידה בתקינה, אלא מהצורך להוכיח, משום שאנחנו למעשה מחזיקים נתונים שמוכיחים שדגם המיוצר עומד בתקינה.

בהתחשב בהערה שנאמרה כאן קודם לכן, מדובר גם על דרישות תקינה נוספות, ככל שיהיו, לעניין צמיגים?

כל דרישות ההוכחה באשר הן.

אם כך, יהיה צורך להוסיף להפניה שכתבתם כאן לפי סעיף 89(3) – להוסיף את 89ז גם לעניין צמיגים, מכיוון שאם אישרתם דגם מסוים של צמיג, ניתן יהיה לקבל פטור מיבוא צמיג מאותו דגם, ככל שאותו אדם עומד בדרישה שלכם למידע ומסמכים או לעמידה בדרישות תקינה.

מאיזה ארצות אפשר יהיה לייבא צמיגים אחרי שהחוק ייכנס לתוקפו ואחרי שהשר יתקין תקנות?

היום היבוא, כמו שהציג מר דובינסקי, בעיקר מאירופה. אחרי שנפתח את החוק יהיה הרבה גם מארצות-הברית וממדינות נוספות.

זה לא נכון.

מר אבנר, ניתן קודם כול למר אנוך, שנעדר, אז צריך לתת לו עכשיו, ואחרי זה – מר דובינסקי. בקצרה. בבקשה, מר אנוך.

תודה, אדוני היושב-ראש. נהדר... כן? צמיגים מיובאים לישראל מסין, מקוריאה, מהמזרח הרחוק ומשאר המדינות, כולל מדינות, אחת לפחות, שאין להן יחסים עם ישראל, וזה עושה דרך-דרך. כך שלהגדיר שצמיגים מגיעים רק מאירופה ומארצות-הברית זה ממש לא נכון.

הערת אנוך, אני חושב, מקובלת על מר פלור, ומר דובינסקי, אתה לא צריך להוסיף.

מדויק.

תודה רבה. מר פלור מנענע בראשו. אם כך, אנחנו מאשרים את סעיף 89ח עם התיקונים.
סעיף 89 ח – אושר.

סעיף 89ט. עו"ד זוכוביצקי.

89ט.
מבלי לגרוע מהתנאים כאמור בסעיף 89 (3)(ב), לעניין מוצר תעבורה תחליפי שקיימות לגביו דרישות תקינה והוא מיובא מחוץ לארה"ב – זכאי אדם לקבל רשיון ליבוא דגם מוצר תעבורה כאמור אם הוא יוצר במפעל שבו הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה תואם לאב טיפוס. הוכחת עמידה בתנאי האמור תיעשה באמצעות אחד מאלה:

(1) מעבדה מוכרת אירופאית.

(2) מעבדה מוכרת אמריקאית.

(3) מעבדה מוסמכת לרכב.

זה צריך להיות "תעודה מאחת מאלה".

באמצעות תעודה מאחד מאלה.

מאחת.

הסבר, בבקשה.

זה די ברור. השאלה אם הטכניון קופץ או מישהו קופץ. הכול בסדר? בבקשה, עו"ד עצמון. מה אתה רוצה להגיד?

אני מבקש שעו"ד זוכוביצקי תסביר את הסעיף.

הסעיף הזה מתייחס ליבוא של מוצרים מחוץ לארצות-הברית, כמו סין וכו' לדוגמה. בעצם אנחנו מבקשים שאם זה עונה לתקינה אמריקאית, הוא צריך גם להוכיח לנו שמדובר במפעל שהייצור הסדרתי שלו עונה לאותם קריטריונים שמופיעים בתקינה, והאישור הזה יכול להגיע או ממעבדה אירופית או אמריקאית או מעבדה מוסמכת לרכב בישראל. זה משלים לנו את הייצור הסדרתי.

אכן מדובר כאן על התאמה לאב טיפוס?

כן.

מחקנו התאמה לאב טיפוס בסעיף 89(2).

זה מספיק. ייצור סדרתי.

לגבי האב טיפוס, עלו פה כל מיני שאלות והבהרות שהיו בעייתיות מבחינת ההגדרה עצמה, אז ביטלנו את זה.

מה צריך להיות כתוב?

כמו הנוסח הקיים היום.

אני מציעה להוסיף כותרת שוליים - -

אנחנו נוסיף.

- - "יבוא מוצר תעבורה תחליפי המיובא מחוץ לארצות-הברית."

אני רואה שאין הערות. שתיקה כהודאה. אני מאשר.

סעיף 89 אושר, בתוספת הערת השוליים.

סעיף 89.

המספור קצת התבלבל. זה לא 89.

זה סעיף 90.

רישיון ליבוא מוצר תעבורה לשימוש אישי או עסקי עצמי
89.
(1) המבקש לייבא מוצר תעבורה לשימוש אישי ואם הוא עוסק, לצורך עסקי עצמי, זכאי לקבל רישיון ליבוא מוצר תעבורה אם התקיימו כל אלה:




(1)
מוצר התעבורה מיועד לשימוש אישי או לצורך עסקי עצמי;




(2)
מוצר התעבורה מופיע ברשימה שקבע השר בצו.




(3)
מוצר התעבורה עומד בדרישות התקינה והחקיקה לפי סעיף 89(3) ככל שישנן. הוכחת עמידת מוצר תעבורה תהיה באמצעות סימון על גבי המוצר או אריזתו בהתאם לדרישות התקינה, ולמוצרים לגביהם לא חלה חובת סימון בדרישות התקינה – באמצעות כל מידע אחר בכתב המעיד על עמידתו בתקן.




(4)
המבקש הצהיר בכתב כי מוצר התעבורה יותקן ברכב במוסך שקיבל רישיון לפי סעיף 100 או 101.




(5)
הוא לא יבא בשנה שקדמה לבקשת היבוא יותר מארבעה מוצרי תעבורה.



(2) לא ייבא אדם מוצר תעבורה לפי סעיף קטן (א) למטרת מכירתו לאחר.

הסבר.

אני מבקש אם תוכלי להתייחס בהסבר לשאלה האם רישיון ליבוא לשימוש אישי או עסקי עצמי מוגבל למספר יחידות. כלומר, זה רישיון ליחידות של מוצר או גם כאן רישיון לדגם כפי שנקבע לגבי יבוא מסחרי באופיו?

בנוסח כתובים ארבעה פריטים, אבל אומר לי אבנר שהוא מדבר על דגמים.

ארבעה פריטים כתוב לגבי מי שלא ייבא בשנה שקדמה לבקשת היבוא, אבל יכול להיות שהוא מבקש לייבא בפעם הראשונה, ואז התנאי הזה לא יהיה רלוונטי.

אנחנו צריכים לתקן את הנוסח כדי להבין שבכל שנה אפשר להביא ארבעה פריטים, וזהו.

למה?

משום שמדובר ביבוא אישי. יבוא אישי אנחנו מתירים פה, כי אנחנו כן רוצים לתת מענה לאדם הפרטי, אבל זה לא יכול להיות יבוא מסחרי וזה לא יכול להחליף - - -

מה זה "עסקי עצמי"?

"עסקי עצמי" זה כאשר מדובר בעסק שמייבא - - -

רק שאלה אחת. אני מקבל מה שאת אומרת על יבוא אישי, אבל למה ארבעה ולא שלושה או חמישה? תמיד קובעים מספר. האם זו "אגדת שלושה וארבעה"?

בעיקר בגלל הצמיגים.

בגלל הצמיגים.

ארבעה צמיגים.

למה צריך צמיגים בכל שנה?

ארבע אימהות... בסדר.

למה צריך צמיגים בכל שנה, אני לא מבין.

אם הוא נוסע ברכב של עסק, אז כן.

שרית, מה זה "עסקי עצמי"?

עו"ד פרידמן, שאלה. בבקשה.

מה ההגדרה של "עסקי עצמי"? האם אדם שיש לו עסק מייבא לצורך העסק עצמו? מה היתה הכוונה פה?

מה התשובה?

אם הכוונה באמת לבית עסק – אם כך, יש פה בעיה עם ההגדרה הזאת, משום שאם הוא ייבא בשנה אחת, בשנה אחרי זה הוא כבר לא יכול לייבא, אז משהו פה לא הגיוני.

השימוש במונח "עסקי עצמי" הוא שימוש שקיבלנו הערות לגביו דווקא ממשרד הכלכלה, והם ביקשו מאתנו להוסיף את הנוסח הזה. הם אמרו כך: גם עסקים יכולים להביא לעצמם. לא מדובר במוסכים. לא מדובר בעסקים בעלי רישיון לפי החוק, אבל עדיין עסק שרוצה להביא לצורך שימוש העסק, לא לצורך מתן השירות ולא לצורך מכירה, אנחנו לא רוצים למנוע את זה ממנו. זאת אומרת, אם אדם מייבא לא כאדם פרטי, אלא כעסק, אנחנו רוצים לאפשר לו את זה.

מתקין מזגנים למשל. מישהו שהוא מתקין עצמי.

לא יודעת, כל אדם שרוצה לקנות איזה מוצר לצורך העסק, לא למכירה, לא להתקנה, לא מוסכים, ודאי לא מיבואנים, מותר לו.

עו"ד פרידמן, מקובל עליך? התשובה הזאת עונה - - -

התשובה מקובלת, רק שאני חושש שההגדרה הזאת לא מתאימה.

הניסוח לא עונה עליה.

הניסוח לא מתאים.

חבל שאין פה מישהו מהכלכלה, אבל זה ניסוח שקיבלתי מהם.

עו"ד עצמון, שאלת פרידמן. למרות שמשרד הכלכלה, רק רוחו פה ולא גופו, כי הם עסוקים בדברים אחרים, תן לנו איזה פירוש.

יכול להיות שיהיה צריך לעשות שינוי קל בנוסח.

אני מאשר את זה - - -

לא. אדוני, יש עוד שאלות.

העיקרון נשמר פה. אנחנו לא מדברים על יבוא עסקי לצורך מתן שירות בעסק, אלא לצורך עצמי של העסק.

נבדוק אדוני אם הנוסח עולה בקנה אחד עם ההסבר. לדעתי צריך יהיה לתקן את הנוסח.

בסדר גמור. מקובל.

יש לי, אדוני, שאלות נוספות.

אני רק מעירה שהנוסח של יבוא אישי "עסקי עצמי" מופיע גם בפרק היבוא. אנחנו משתמשים באותו מונח.

מה זה לצורך צורכי העסק עצמו? לא הבנתי.

נניח עורך-דין. לא, ניקח דוגמה אחרת. כל נותן שירותים - - -

מתקין מזגנים.

רק לא עורך-דין.

אנחנו עוסקים ברכב. מתקין מזגנים.

מוסך נניח.

לא, מוסך לא.

מתקין מזגנים, הוא צריך טנדר.

מתקין מזגנים, מפעל ברגים. כשיש למפעל רכב, הוא רוצה להביא צמיג לרכב, אין שום סיבה למנוע ממנו.

אדוני, מספר שאלות.

בבקשה, מר עצמון.

בהמשך לשאלה הראשונה שלי אני מניח שיהיה צורך לכתוב ברישה של סעיף קטן (א) "רישיון ליבוא עד ארבעה מוצרי תעבורה"?

כן.

כן, מה שמר פרידמן אמר.

שאלה נוספת לעניין פסקה (3) בסעיף קטן (א). אדוני, דרכי ההוכחה לעמידת מוצר התעבורה בדרישות תקינה, ככל שישנן, מאוד עמומות. לפי אותה פסקה לגבי מוצרים שלא חלה לגביהם חובת סימון לפי דרישות התקינה, אדם המבקש לייבא את מוצר התעבורה יצטרך למסור כל מידע אחר בכתב המעיד על עמידה בתקן. השאלה אם מאחורי התיבה הזאת לא מתחבאות דרישות נוספות שיכול שיידרשו ממבקש הרישיון. האם בכוונתכם להקשות או להקל על מבקש הרישיון? לא כל-כך ברור מנוסח הפסקה.

המדיניות היא רק להקל.

כרגע, אבל החוק יהיה כתוב לשנים ארוכות.

מה שאדוני רוצה לומר, הלוא יש אנשים שאומרים שעמימות זה דבר מצוין – הנשיא הקודם, הנשיא הנוכחי. עבדכם הנאמן חושב שמגילת העצמאות זה דבר מספיק, וכשהולכים על דבר ספציפי מדי לגבי הגדרת "יהודי" ו"לאום" גורמים נזק בלתי רגיל. במקרה הזה אדוני אומר שעמימות לא רצויה, כי בעניין של רכב כדאי לפרט יותר. אני מכיר את התשובה הזאת.

מדובר, אדוני, על אנשים פרטיים שיגישו בקשות למשרד ליבוא אישי של מוצרי תעבורה. ככל שלא יוגדרו כאן דרישות ספציפיות, ניתן יהיה לדרוש מהם כל מידע.

אבנר, מרוב כאב אני מתבדח, אז תאמר לי מה התשובה.

אדוני היושב-ראש, מטרת הסעיף הזה היא רק להקל.

לקולה ולא לחומרה.

אם לא היינו מוסיפים, הם היו נחסמים, ויש מוצרים אמריקאיים בעיקר, שלא מסומנים - - -

אם זה לקולה, בסדר גמור.

יש לנו הערה נוספת.

רגע, עוד לא סיימתי.

הוא עוד לא סיים. כשעו"ד הר-אבן מרימה את היד, רונן לוי יכול להוריד את היד, כי זה מיותר. תודה.

לגבי התנאי שקבוע בפסקה (5), הוא יהיה רלוונטי, אני מניח, רק לאחר שתעבור שנה מאז שהסעיף ייכנס לתוקף, מכיוון שאדם נדרש להוכיח שהוא לא ייבא בשנה שקדמה לבקשת היבוא יותר מארבעה מוצרי תעבורה. מה המצב המשפטי היום לגבי בקשות כאלה?

היום זה לשניים. מוגבל לשניים ולרכב שלא אישי. פה עשינו פתיחה, הרחבנו משניים לארבעה, וגם לא לרכב שרשום על שמו, אלא על שם העסק.

מי שיגיש בקשה כזאת, ברגע שהחוק ייכנס לתוקף, לא תהיה לו בעיה מבחינת התנאי שקבוע בפסקה (5)?

זה תחת תקופת המעבר, ואני אתייחס לזה.

בכל מקרה ארבעה בשנה.

מה שהוא אומר כשהחוק נכנס לתוקף, מה שהיה עד עכשיו לא - - -

מה התשובה?

מבחינתנו גם כשהחוק ייכנס לתוקף הוא יכול להביא עד ארבעה, גם אם הוא ייבא קודם לכן.

מקובל. שאלה אחרונה.

לגבי סעיף קטן (ב), אין בכך כדי למנוע מכירה לאדם אחר של אותו מוצר התעבורה?

הוא לא יכול לייבא למטרת מכירה.

למטרת מכירה, אבל האם אני יכול לאחר שאני מביא את המוצר לארץ להעביר אותו, למכור אותו לאחר?

אתה לא יכול.

כתוב שלא לייבא למטרת מכירה, כלומר, לא יבוא עסקי.

לדעתי זה סותר את העיקרון של יבוא לשימוש אישי.

אני מזכיר שלגבי יבוא אישי של רכב נקבעו תנאים הרבה יותר מחמירים. מה התשובה?

נראה לי שכאשר אדם מייבא לשימוש אישי, הוא מזהה צורך ומייבא. אנחנו לא רוצים לפתוח את היבוא האישי לצורכי מכירה ולעשות רווחים.

כלומר, אין בכך כדי למנוע מאדם למשל למכור לאחר שנה את אותו מוצר.

שימוש אישי עצמי.

כמו שהוא עושה גם ביבוא ברכב.

ברכב יש תנאים הרבה יותר מחמירים.

היבוא האישי הוא חריג, וגם רואים שהתנאים פה מאוד מקלים. אנחנו מבינים את הצורך, אז אדם לא ישים בפינה ויתחיל למכור.

עו"ד הר-אבן, אחרי זה מר אנוך, ונחליט.

אנחנו חוששים שהמקל הזה יהיה מקל יותר מדי, ויחברו כמה כאלה שהם כאילו יצהירו שזה למטרות שימוש אישי ובסוף זה יהיה לשימוש עסקי.

את מפחדת מהקומבינה.

כן. אנחנו מכירים את זה.

בשביל זה יש רשות מסים, יש משרד התחבורה.

סליחה, רגע. תן לי לסיים.

הערתי.

הצעתנו לפתרון הדבר הזה היא לכלול את הסעיף הזה בפרק העונשין שכרגע הוא לא מופיע בו. לכאורה אין סנקציה על זה שאדם יביא את זה ויתחיל לעשות מזה ביזנס ולא למטרות אישיות בלבד כמו שזה מותנה כאן.

כולל ההתקנה במוסך.

תודה רבה, מר אנוך. תרשמו, תענו בסופו של דבר. מר אנוך, בבקשה. איך אדוני אומר את שמו אנוך במלעיל או אנוך במלרע?

אנוך במלעיל.

לא אנוכי, אלא אנוך.

זה סיכול אותיות של כהן משנת 1,500 באינקוויזיציה בספרד.

אז אדוני כהן.

בהחלט.

למדנו משהו. ישראלים פשוטים לומדים היום דברים טובים.

על כל הזכויות שבזה והחובות.

שאלה להבהרה, האם חברה שיש לה 30 כלי רכב, 300, 3,000, הנושא של יבוא לשימוש עצמי מותר לכל הכמות, ל-30, 300, 3,000, או שזה מוגבל לארבעה לכל החברה?

תשובות, מר פלור.

זה מוגבל בכמות.

זה כמות לבן אדם או כמות לחברה?

כמות למייבא.

רבותי, תשובות.

לגבי יקי, ענתה שרית.

מה היא ענתה, סליחה?

זה מתייחס לארבעה פריטים לאותו אחד - - -

למבקש הרישיון.

למבקש הרישיון. כל התנאים מתייחסים למגיש הבקשה.

והתשובה למר עצמון?

לגבי אינגריד, נדון בזה בפרק העונשין ותעלי את זה שם. אנחנו נתייחס לזה.

לגבי הערות עצמון.

עוד שאלה לגבי פסקה (4). האם בהכרח כל מוצרי התעבורה שייובאו לשימוש אישי או עסקי עצמי צריכים להיות מותקנים במוסך? לפי מה שאנחנו יודעים יש הרי מגוון גדול מאוד של מוצרי תעבורה.

יש בפרק המוסכים, בסעיף הספציפי שם, שהשר יקבע פעולות מסוימות שאין צורך לבצע במוסך.

אני לא בטוח שזה נותן מענה לשאלה. לצורך הגשת בקשת יבוא, אני, כמבקש הרישיון, אצטרך להצהיר בכתב כי מוצר התעבורה יותקן ברכב במוסך מורשה, אבל יכול להיות שאין צורך בכלל בהתקנה במוסך.

אפשר להוסיף, אלא אם כן אין צורך בכך לפי החוק.

עו"ד עצמון, אנחנו מתייחסים פה לאותם 100 עד 150 מוצרים. זאת אומרת, לא מתייחסים ל-25,000 - - -

אני לא יודע אילו מוצרים. אתם כאן מפנים לרשימה שקבע השר בצו, אינני יודע אילו מוצרי תעבורה ייכללו באותה רשימה, מוצרי תעבורה שניתן יהיה לייבא ביבוא לשימוש אישי או עסקי עצמי, ולכן אני שואל. האם בהכרח כל המוצרים ברשימה הזאת צריכים להיות מותקנים במוסך?

עוד פעם אני אענה. לגבי הפרק הספציפי הזה, פרק ח', שכולל בתוכו גם יבוא אישי, הוא מתייחס ל-100 עד 150 מוצרים, וכמו שאמרנו מדובר במוצרים בטיחותיים כאלה ואחרים. מרבית המוצרים האלה מחויבים להיות מותקנים במוסך. עם זאת, במסגרת הסעיף של פרק – אני לא זוכר את הפרק בדיוק - - -

האם אתם יכולים להביא עוד פעם את הרשימה לוועדה?

ודאי.

זאת רשימה אחרת, זו רשימה מצומצמת. מתוך 150 מוצרי התעבורה יש רשימה מצומצמת של מוצרים שניתן יהיה לייבא לשימוש אישי.

יש לי שאלה.

רגע, אדוני, נצטרך לבדוק אם אין צורך בשינוי הנוסח בפסקה (4), לפי הדברים שאמרת כאן, שלגבי מרבית מוצרי התעבורה יש צורך בהתקנה במוסך, אבל יש עדיין מוצרים שאין צורך.

למה לא לכתוב את התיבה הכללית, אלא אם מסוג המוצרים שאין חובה להתקין או לפי חוק או שנפנה לסעיף?

זה לפי חוק?

כן.

מר פרידמן.

אדוני היושב-ראש, השאלה דווקא לאדוני בהיבט הכלכלי-תחרותי - - -

אם אתה שואל את אדוני, עוד הערה שתתייחס אליה ואז גם תענה עליה. הגברת ורון, שלעתים רבות אני מקשיב לה – לפעמים לא, אבל אז כמובן אלה מקרים קשים – אומרת לי: למה ארבעה, למה לא 20?

עד ארבעה מוצרים בשנה.

למה ארבעה ולא 20? הלוא בתורת המספרים יש כל מיני סיבות, אמרתי ארבע אימהות, הדברים האלה, אבל אני בא עכשיו לאבנר פלור ולמר גונן ולאדם שמחזיק את קרחתו בידו, את עוזי יצחקי, ושואל אותם: למה ארבעה ולא שישה, שבעה או 20? אני רוצה פירוש רש"י לארבעה.

כמו שאמרתי היום אנחנו מדברים על שניים, והגענו לארבעה גם מבחינת הסבירות עצמה, וכמו שאמר - - -

מר דובינסקי, אתה מחייך. למה ארבעה?

הוא אמר שאדם לא ייבא שמונה צמיגים בשנה בדרך כלל.

הוא גם לא צריך ארבעה בכל שנה.

זה מבחן הסבירות?

אתם דיברתם על פתיחת היבוא, פתיחת המוצרים. יש לאדם הזדמנות להעביר לכלי הרכב שלו עצמו דברים שהוא צריך, כמו הצמיגים שמר דובינסקי חושב שלא צריך, אבל נניח שיש לו בכל זאת כמה וכמה כלי רכב. למה לא?

אני שואל שאלת הארבעה. מר מלכה, יש לך איזו הערה בשבילי?

אני יכול לעזור לך, אדוני. קודם כול, אני מתנצל שאיחרתי.

זה לא רק צמיג. כולם מדברים פה רק על טיירים, זה לא רק טיירים ולא רק פנצ'רים.

אני חושב ממילא משרד התחבורה דורש מהיבואן האישי - - -

שרית, משרד המשפטים מפריע למשרד התחבורה להקשיב למר מלכה.

הרי ממילא כשאותו יבואן אישי בא לייבא את אותם חלפים לצורך יבוא אישי, הוא נדרש להציג רישיון רכב על שמו. מה זה משנה אם זה ארבעה או 12? ואם היו לו 15 חלקים בגלל תאונה שהיבואן הסדיר או הישיר החליט שהוא רוצה להרוויח כך וכך?

זאת שאלתי, מר מלכה.

אני אומר שאין בזה שום היגיון, כי ממילא הוא נדרש להוכחה.

לכן אני אומר שזורקים מספר. עו"ד פרידמן, אני לא יודע, ותיכף כל חובשי הכיפות יצעקו עלי – אני לא יודע אם התנ"ך בדיוק נכתב מפי השם, אבל ברגע שזה נכתב, אז כולם אומרים "השם אמר". יכול להיות שמישהו כתב שם באינטרפרטציה, ולכן ברגע שנכתוב ארבעה יכתבו פרשנים עוד תילי תילים של הלכות מה היתה כוונת המחוקק בארבה. ייתכן שזה שרירותי לחלוטין ובהזדמנות זאת שהם קובעים, שיהיה עשרה. מר יצחקי, הבנת את שאלתי? עו"ד פרידמן, אתה רוצה להוסיף? – כן. עו"ד פרידמן.

אדוני היושב-ראש, נאמר כאן משהו על-ידי משרד התחבורה שמאוד מקשה את ההבנה של הסעיף, ולכן ציינתי שאני דווקא מכוון לאדוני, כמומחה דווקא בתחום הכלכלה, ואולי שם צריכה להימצא התשובה.

אם באים ואומרים שהצו שקבע השר יהיה זיכוך מתוך רשימת אותם 150 מוצרים, אני לא מצליח להבין בכלל את ההגדרה של קידום התחרות. הרי דווקא באותם המוצרים האחרים, כל ה-25,000 חלקים, מינוס 150 בטיחותיים, אותם הייתי צריך לפתוח ולאפשר לאנשים לייבא, כי אין להם היבט בטיחותי. אז אנחנו באים ואומרים: אנחנו רוצים לקדם את התחרות דווקא באותם חלקים שיש בהם היבטי בטיחות? תמהני. אני לא מצליח להבין את ההיגיון של התפיסה בבסיס העניין. אני חושב שכאן היה צריך לנסות לחפש משהו יותר יצירתי, שיקיים את המטרה, את התכלית לפתיחה לתחרות כלשהי.

תודה. הקשבתם להערות האלה?

כן הקשבתי.

לפעמים, שרית, מה שקורה שאתם מדברים ביניכם לבין עצמכם.

הקשבנו לכל מילה.

זה נורא קשה גם להקשיב וגם לדבר.

הרישיון מתייחס רק ל-150, לא ל-25,000. הפרק הזה חל רק על 150 מוצרים וגם על היבוא האישי.

זו היתה השאלה שלו הכללית. לא הקשבת לו.

אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי, לאוטו יש משאבת ברקס אחת. אנחנו יודעים שמחליפים אותה פעם בכמה שנים. מה הסבירות שהוא יצרוך ארבע משאבות ברקס. הלכנו לפריט הכי מתכלה, שזה הצמיג, וגם אותו לא מחליפים פעם בשנה, ואמרנו: ארבעה.

אם הוא צריך להחליף באותה שנה גם משאבת ברקס וגם ארבעה צמיגים?

מר מלכה - - -

אתה מדבר על פרטי, לא על המוסך.

אני מדבר על אדם פרטי. הוא הביא אוטו ספציפי. היתה לו תאונה והוא צריך פגוש וארבעה תומכים והוא צריך רדיאטור ומשאבת שמן - - -

מה, הוא מוסך? מה זה הוא צריך?

לפחות תוסיפו מ"אותו הסוג".

תגידו "מאותו הסוג", אני מבין.

להיפך, מאותו סוג זה בעייתי. למה אדם צריך להביא ארבע משאבות דלק?

אולי יש לו ארבעה כלי רכב לשימוש עצמי.

אז הוא מציג רישיון ספציפי על אותו אוטו, זה לא העניין.

העיסוק ביבוא הוא עיסוק מוסדר. אנחנו רוצים לאפשר להביא, אבל אם נתחיל להרחיב את הכמות - - -

נכון. זה לא. זה לא.

ומידת ההוכחה היא מאוד פשוטה פה.

יש לי הצעה, אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי בסעיף הזה, בפסקה (5), יירשם בסיפה של הסעיף שהשר רשאי להגדיל את הכמות במסגרת התקנות. אנחנו נבחן, נראה מה ונכניס לתקנות.

מה ישתנה? תפרסו בפני הוועדה כרגע את הנתונים והוועדה תחליט. למה כל דבר בתקנות? יש פה יותר חוק שלד מאשר חוק שקובע דברים. די.

מה שאומרת לאה שחוק שיש בו כל-כך הרבה תקנות הוא לא חוק תקין. לא רוצים לפתור את זה בחוק, אז עושים תקנה על תקנה על תקנה.

כשהוועדה תסיים להכין את החוק, נראה כמה זמן ייקח לכם עצמכם להביא את התקנות, להתקין את התקנות.

ייקח הרבה זמן.

הנה, כבר אומר מר יצחקי.

תשבו כבר עכשיו במקביל ותכינו תקנות.

ארבעה או שישה או שמונה, ונגמור את זה פה. אם תשכנעו אותי על ארבעה, נלך על ארבעה.

צריך להבין. הסעיף הזה הוא לא סעיף שימתין לתקנות. הוא סעיף שקובע מספר. מה שאנחנו רוצים זה לקבוע גמישות. עכשיו אנחנו מכפילים את הכמות, אם נחליט מהניסיון בשטח שזה טוב, לא טוב, נשמור לנו גמישות לתקנות.

ארבעה זה הגיוני. ההתייחסות לגבי ארבעה זה באמת הגיוני, גם לנו שרוצים לפתוח.

תוסיפו מ"אותו הסוג" לפחות.

דווקא מאותו סוג זה הופך להיות בעייתי.

מר בר.

תודה ליושב-ראש. אני רוצה להעלות דבר אחד. נניח ארבעה חלקים, שישה, שמונה, אבל למה רק לרכב אחד? אם אני מחזיק את הרכב שלי ושל אשתי ושל הבן שלי, למה שלא יהיה לכל רכב ארבעה חלקים?

הם יענו. בבקשה, מה התשובה לשאלתו של מר בר, אם יש רכב גם לו, גם לאשתו וגם לבנו. מה התשובה?

כל אחד מהם יכול להגיש בקשה.

כל אחד בנפרד. תודה.

הרכב על השם שלי.

למה השם שלך, שכל אחד יגיד בשמו.

שלושת הרכבים על שמי.

אז מה?

למה שיהיו לך שלושה רכבים?

אז מה אם זה על שמו? אין קשר לבעלות ברכב.

אין קשר בין השם שלך בשביל להגיש את זה. תודה. רבותי. עו"ד עצמון, תמליץ לי, ואני רוצה להתקדם.

אני רוצה, אדוני, להבין מה היו התיקונים בנוסח לעומת הנוסח שהוגש. ברישה נוסיף "עד ארבעה מוצרי תעבורה בשנה"?

כן.

בפסקה (3) צריך יהיה להוסיף בהפניה 89(3) או 89ז לעניין צמיגים?

נכון.

בפסקה (4) נצטרך להבהיר שהדרישה הקבועה באותה פסקה לא תחול אם אין צורך בהתקנה במוסך לפי החוק.

במוסך, נכון.

השאלה היחידה שנשארה לנו, אם כך, פתוחה, עו"ד זוכובוצקי, האם אנחנו הולכים על עד ארבעה מוצרי תעבורה בשנה או עד ארבעה מוצרי תעבורה בשנה מאותו הסוג.

אני מקבל מה שלאה הציעה.

גמרנו.

מאותו הסוג גם ברישה וגם בפסקה (5).

אני לא יכול לעצור את הכהן, מר אנוך.

אתה יכול לעצור, אבל זה חשוב לא בשבילי, זה חשוב בשביל הציבור. יש לי אוטו עם שמונה צילינדרים, יש לו שמונה פלגים. האם אני יכול להביא רק ארבעה?

אמרנו.

מאותו סוג.

אמרנו "מאותו סוג".

פלגים זה מאותו סוג.

בואו נעשה סדר.

הוא צודק. במקרה הזה הוא צודק.

אנחנו מבלבלים, אדוני היושב-ראש, רק להבהיר.

תעשה לי סדר.

בואו נעשה סדר.

אבנר עושה סדר.

אנחנו מתייחסים פה ל-100 עד 150 מוצרים.

כל השאר אפשר להביא כמה שרוצים?

שנייה. אותם פלגים נכנסים ל-25,000, לא ל-150 מוצרים.

מה-25,000 אני יכול להביא חופשי?

אנחנו מאפשרים חופשי את ה-25,000.

יקי, נגמר. אם כך, אנחנו מעבירים עם כל התיקונים שנאמרו, כולל עד ארבעה מוצרי תעבורה בשנה מאותו הסוג. אנחנו מקבלים.

גם פסקה (4) צריכה תיקון.

כל התיקונים.

כל התיקונים. אני מאשר.

סעיף 89 אושר, בכפוף לתיקונים.

90. שרית, סעיף 90.

פטור


90.
השר רשאי לקבוע כי בהתקיים נסיבות שיקבע, הרשות המוסמכת תהיה רשאית לפטור יבואן מוצר תעבורה מקבלת רישיון יבוא או אישור יבוא או מעמידה בתנאים ליבוא או לקבוע תנאים חלופיים או משלימים במקומם, לפי העניין, למעט לגבי טובין אשר יבואם אסור על פי כל דין.

הסבר.

זה סעיף שלמעשה מחליף את סעיף 2ג(2) בצו יבוא חופשי, שמאפשר במקרים מסוימים ובנסיבות מסוימות לפטור אדם שמבקש לייבא מוצר תעבורה מקבלת רישיון. למעשה העתקנו את אותו מנגנון, והסמכנו את הרשות לא רק לפטור, אלא גם לקבוע תנאים חלופיים ומשלימים, בכפוף לפטור.

זה לא רק מרישיון, אלא גם מעמידה בתנאים ברישיון.

בדרך כלל זו הסיטואציה. הוא מבקש פטור כי הוא לא מסוגל לעמוד בתנאים.

מה היחס בין הסעיף הזה לסעיף 89ח, הוכחת עמידה בדרישות תקינה? חלק מהתנאים ליבוא זה עמידה בדרישות תקינה.

נכון. קודם כול, זה רחב יותר. סליחה, זה לא פטור מרישיון יבוא, אלא פטור מהוכחה. 89ח זה פטור מהוכחה. זאת אומרת, עדיין אדם צריך לעמוד בתקינה, הוא רק לא צריך להוכיח, כי אני מחזיקה את המסמכים. לעומת זאת, סעיף 90 הוא פטור מהתנאים ממש. בדרך כלל לא נפעיל אותו באופן גורף, זה רק למקרים מאוד-מאוד חריגים.

כל ההסדר הזה יהיה בתקנות ששר התחבורה יתקין?

כן.

אם זה כך, אני מציע, כבוד המנכ"ל, שהשר באישור ועדת הכלכלה רשאי לקבוע בהתאם לנסיבות תקנות.

אני רוצה להסביר ליושב-ראש על מה מדובר, ולדעתי זה לא ועדת כלכלה. למשל מדובר על רכב אספנות.

יש אחד שיש לו בצפון הרבה מאוד רכבים.

יש הרבה כאלה. הרכבים האלה עם חלקים שיוצרו לפני 45 שנה, ואין להם תקנים, ולכן צריך להתיר אותם. מדובר על מפעלים לייצור רכב שקונים זוודים.

זה אומר שלא צריך לטרטר אותך בשטויות.

אני שונא ביורוקרטיה. שונא.

זאת הכוונה.

אם זה תוקע, לא צריך. איפה יש פה פרצה שקוראת לגנב שוועדת הכלכלה צריכה לשמור שלא יעשו פה מונקי ביזנס? אני לא מדבר על השר הזה, כבר בחירות והוא לא יהיה שר התחבורה הבא. אין סיכוי, הוא ישתדרג.

התנאים לקבלת רישיון יבוא למוצרי תעבורה נקבעים כאן בחקיקה ראשית, זה כל הסעיפים שאדוני דן בהם. ככל שהשר מבקש לקבוע הוראות חלופיות או משלימות להוראות שנקבעות בחקיקה, ראשית, אני חושב שהדבר הזה צריך להגיע לאישור ועדה.

לא עם האוסף הזה או הזה, רק לגבי העקרונות מעניין אותי. לא הדברים הקטנים.

אלה הדברים שיבואו.

דברים פרטניים תגמור לבד.

המקרים הפרטניים - - -

הדברים הפרטניים לא מעניינים, רק העקרונות.

המקרים הפרטניים יובאו להכרעת הרשות המוסמכת לפי התקנות. אמות המידה ייקבעו בתקנות, ואמות המידה צריכות להגיע לאישור ועדה.

מקובל.

העניין פה הוא לא פרטני.

רק העקרונות מעניינים.

העקרונות נקבעים בתקנות.

עקרונות זה ועדת הכלכלה. אני לא רוצה לסרבל.

חשוב שאם יש מקרה כמו המקרה הזה - - -

לא צריך ועדת כלכלה.

אני רק אסביר רגע שוב. אתם תפסקו לגבי המקרים הפרטניים אם לתת פטור או לא לתת פטור, לפי אמות המידה הכלליות שייקבעו בתקנות, והתקנות יגיעו לאישור ועדת הכלכלה. זה הכול.

גמרנו, רק התקנות, שזה הכללים. מקובל, מר גונן?

כן.

תודה רבה.

אפשר, אדוני, הערה?

עו"ד שניידר. אתה לא כהן...

לא, לא. חייט... בנוסח הקודם היה כתוב: "בהתקיים נסיבות חריגות", והמילה "חריגות" אני חושב שהנסיבות האלה עדיין צריכות להיות חריגות.

לא, הן לא חריגות. אנחנו נקבע רשימה של נסיבות, הן לא יהיו הנסיבות החריגות. רכב אספנות זה לא נסיבה חריגה. לאנשים יש רכב אספנות, רוצים לייבא, לא ניתן להוכיח תקינה, אין בזה שום דבר חריג, זו ההתנהלות הרגילה. אדם שמייבא מוצרי תעבורה לצורכי ניסוי לדוגמה, זה לא חריג.

גם לצורכי ייצור.

לייצור. זו לא סיטואציה חריגה. אנחנו נקבע רשימה של כללים בתקנות, לא חריג ולא כן חריג.

פטור מעצם היותו פטור הוא חריג, כי אחרת אתה לא צריך פטור, אתה עומד בתנאים הכללים לקבלת רישיון.

אבל זה יהיה כתוב בתקנות, זה לא יהיה משהו עלום.

אני מאשר, אם כך, את סעיף 90, עם כל הקוויאטים שאמרנו.
סעיף 90 אושר.

90א
לא ייבא אדם מוצרי תעבורה בלא רישיון ייבוא, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון הייבוא או בניגוד לתנאים הקבועים ברישיון.
אני מציעה לכתוב סעיף שוליים, שנקרא לו "יבוא ללא רישיון יבוא או בניגוד לתנאיו".

האם זה מקובל, עו"ד עצמון?

כן. בהחלט.

מקובל. אני מאשר.
סעיף 90א אושר.

בזה סיימנו את הפרק הזה, ואנחנו ממשיכים לפרק הבא.

השאריות של סחר.

אדוני היושב-ראש, אנחנו עוברים לפרק ט'.

אנחנו בפרק ט', מי שלא זוכר – סחר במוצרי תעבורה; סימן א': רישיון לסחר במוצרי תעבורה. אנחנו מתחילים ברישיון לסחר, ב-92א. מובילה עו"ד זוכוביצקי.

פסקה (3).

זה כבר אדוני סעיף שאושר למעט הפסקה הזאת.

אני אקרא את פסקה (3). אני אקרא את זה בהקשר.

יש אומרים שהיא מיותרת.

נענה לאיתי.

רישיון לסחר במוצרי תעבורה
92.
(א)
מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:


התנאי השלישי שטרם אושר.




(3) הוא מסר הצהרה בנוסח שקבע השר במסגרתה הוא מתחייב לעשות את כל הפעולות הדרושות על מנת להבטיח את תקינות מוצרי התעבורה בהם הוא סוחר ואת בטיחותם.

עו"ד עצמון, אנא חזור על דבריך, שפסקה (3) מיותרת.

אדוני, בישיבה האחרונה וגם בישיבה שלפניה, אם אינני טועה, גם לגבי רישיון ליבוא מוצר תעבורה וגם לגבי רישיון לסחר במוצרי תעבורה אמרתי שאינני מבין את הדרישה ממבקש הרישיון למסור הצהרה בנוסח שקבע השר, שבמסגרתה הוא מתחייב לעשות פעולות מפעולות שונות, כשלא כל כך ברור היה לי אם מדובר בפעולות לפי החוק או שלא לפי החוק, האם מדובר על חובות חדשים שהולכים לקבוע כאן. ואדוני לא לגמרי השתכנעתי שיש צורך בפסקה הזאת כי אני לא לגמרי מבין אותה.
לגבי רישיון היבוא אדוני החליט למחוק את הדרישה הזאת, וכעת אני חושב שראוי למחוק את זה גם מכאן.

שרית, האם את חושבת שזאת לא הערה מיותרת? עו"ד פרידמן, אם היית עכשיו ממליץ לי – אף אחד לא שומע ואתנו, אנחנו בארבע עיניים... – מה היית ממליץ?

כן הייתי מבקש הצהרה שהוא יבצע פעולות, אבל הייתי מגדיר אותן בצורה מיטבית. הכוונה היא שהוא יבצע את אותן פעולות, הנתונות לו, שמאפשרות לו אכן לבצע את הבדיקה, כמו למשל בדק באתר, השיג אישור, קיבל ייעוץ מ-, או דברים מאוד-מאוד ספציפיים ומוגדרים, שאז אנחנו יודעים - - -

איך היית מנסח את ההערה הזאת?

במקרה הזה יש לנו טיפה בעיה, כי אנחנו אומרים שזה הנוסח שקבע השר, אז אנחנו קצת מקדימים את המאוחר. זה יהיה תפקידו של השר לבוא ולהגדיר בנוסח. אנחנו נמצאים במצב ביניים, כי מצד אחד אנחנו מסמיכים את השר לקבוע את הנוסח, מצד שני, זה לא מקום בחוק כזה להכניס את הפרטים - - -

את הפרטים האלה.

מדובר על תנאים לקבלת רישיון, אני מזכיר.

זה צריך להיות תנאי ברישיון.

שיקבעו תנאי ברישיון. אפשר לקבוע תנאים ברישיון.

אתה רוצה? אפשר.

שרית, תנאי ברישיון מקובל. אז תקראי את התיקון.

למחוק את זה.

מוחקים את פסקה (3).

מחקנו. תעשו מה שאתם רוצים ברישיון. מחקנו. עוד לפני שמחקנו, עו"ד הר-אבן.

זה בדיוק המקום להכניס בסעיף הזה את הפטור למוסך מצורך ברישיון סחר. דיברנו על זה בכל הישיבות הקודמות. בסעיף של רישיון לסחר צריך להיות כתוב שמוסך פטור כמו שהיה בצו.

תודה. אני זוכר שיעקב אשר מילא את מקומי וזה עלה, ולכן אתם חייבים להתייחס לזה. מר פלור.

שקלנו את הבקשה. היות שזה היה בצו הנוכחי שכתוב "מי שניתן לו רישיון למפעל, פטור מחובת רישיון סחר לפי סעיף 5 לגבי מכירתם של מוצרי התעבורה המשמשים לפעולת תיקון והחזקה המבוצעות במפעלו", לכן ישנו סעיף בחקיקה, סעיף 8, השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם יינתן למבקש רישיון שבידיו רישיון אחר על פי חוק זה, או כדי לקיים התחייבות בינלאומית שהמדינה צד לה, פטור מהתנאים לקבלת הרישיון המבוקש, כולם או חלקם, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בבטיחות או בתחרות". זאת אומרת, הסעיף הזה כן מסמיך לאותם מקרים כדוגמת המוסכים.
עם זאת - - -

זה לא המקרה.

עוד משפט אחד. עם זאת, היות שלפני הדיון שוחחנו בנושא, יש להם בעיה בנושא תקופת מעבר עד שיהיו התקנות, מה בינתיים הם עושים. אנחנו נתייחס לזה בתקופת המעבר.

אדוני, אני רק מסב את תשומת הלב לכך שסעיף 8 אינו פוטר מרישיון, הוא פוטר מתנאים לקבלת הרישיון. אני רק רוצה שנבין את המשמעות, בעל רישיון להפעלת מוסך יצטרך לקבל גם רישיון לסחר במוצרי תעבורה, אבל יכול שמשרד התחבורה יפטור אותו מחלק מהתנאים. זאת המשמעות.

או בכולם.

למה?

הבנתי. מר לוי, יש לך ההערה. בבקשה.

קודם כול, אני רוצה להבין, מוסך הוא מוסך, ואין מוסך בכל העולם שיש לו שני רישיונות, שתי אגרות. אני לא מבין למה. ההיגיון שהיה בצו הוא שמוסך גם משווק את המוצרים לפי מה שצריך. לא יכול להיות שהרופא עכשיו יתחיל לעשות גם רישיון לתרופות. מוסך צריך לבחור את החלקים, הוא צריך להתקין אותם. כמו שהוא מוחרג בצו, הוא צריך להיות גם מוחרג ברישיון. אין בשום מדינה בעולם שני רישיונות למוסך.

אף פעם אל תגיד "שום מדינה בעולם".

אני מחריג. אני לא מכיר מדינה שיש בה שני רישיונות.

כמה מדינות יש?

היה לזה היגיון בצו, וזה צריך להיות פה בחקיקה ראשית. זה לא צריך להיות בתקנות.

אבנר, בבקשה.

הכנסנו את זה כי יש גם חובות של ביצוע האחריות, חובות של ביצוע ה-recall על אותם בעלי רישיון סחר, ולכן הכנסנו את זה, וראינו לנכון לא לתת לזה סעיף ספציפי בנפרד למוסכים.
עם זאת, אני שוב חוזר ואומר: סעיף 8 כן נותן מענה.

איך הוא נותן מענה? תסביר. שני רישיונות.

אחד יהיה קל מאוד לקבל.

אפשר לקבל פטור מהאגרה מהרישיון השני?

כן.

אפשר לקבל פטור מהאגרה מהרישיון השני או שמעמיסים עלינו עוד אגרה?

נשקול.

שרית, אני רוצה לשמוע את זה מפיך עכשיו. הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה ביורוקרטיה, שצריך כל הזמן רישיון אחד ורישיון שני. את אומרת שאחד קל, הוא יותר ממסלול ירוק, הוא שגר ושכח - - -

ישקלו גם פטור מאגרה.

אתם רוצים להוזיל מחירים – עוד פטור, עוד אגרה, עוד רישיון, עוד רישיון, עוד רישיון.

הוא צודק. עוזי, מה עושים?

עוד ביורוקרטיה, עוד פקיד.

פטור מאגרה? ברישיון הזה פטור מאגרה.

גם כך כבר מוכח שיש לנו 53 פקידים.

האגרות נקבעות בתקנות, האגרות לא נקבעות כאן.

רונן, אני מקבל את הערתך, ואני מבקש, מר פלור, שתביאו את התקנות, שאת ההערה נעלה לגבי פטור מאגרה בדבר הזה.

אתה חייב לתת פה פתרון לזמן המעבר.

תודה. לגבי זמן המעבר מה נאמר?

הוראת מעבר. לא יהיה מצב - - -

רונן, בהוראות מעבר יהיה פתרון.

לא נוכל לתקן מכוניות כי תטעו במשהו. אנחנו עכשיו תלויים - - -

אתם תתנו לכך מענה בהוראות המעבר כך שבעצם בעל רישיון להפעלת מוסך, שיש לו רישיון ערב יום התחילה, יוכל להמשיך ולעסוק בסחר במוצרי תעבורה ללא רישיון.

יפה. תודה. אם כך, תעבירו את זה בהוראות המעבר. אני מאשר אם כך.

92(א)(3) – המחיקה אושרה.

אנחנו מתקדמים לסימן ב': חובות בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה, סעיף 93. עו"ד זוכוביצקי, בבקשה.

סחר במוצרי תעבורה מיובאים
93.
בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה אלא אם כן מוצר התעבורה יובא בהתאם להוראות לפי פקודת הייבוא והיצוא ולעניין מוצר תעבורה כהגדרתו בסעיף 88(א) הוא מיובא בהתאם להוראות סעיף 89(א). המנהל רשאי אם ראה בכך צורך לדרוש מבעל הרישיון לסחר במוצרי תעבורה להציג אישור ממעבדה מוסמכת לרכב לצורך הוכחת עמידתו של המוצר בדרישות כאמור.

הסבר.

למעשה אנחנו רוצים שהסוחרים יסחרו במוצרי תעבורה שיובאו כדין. בשרשרת יש שלב היבוא, הרבה פעמים אנחנו לא תופסים את היבואנים בשלב היבוא, אבל אנחנו רוצים שהסוחר שיש לו על המדף מוצרים שיובאו שלא כדין, לא יסחר בהם, משום שהם יובאו שלא כדין. לא נתפוס את זה בשלב היבוא, אלא בשלב הסחר, ואת זה אנחנו מסדירים פה.

מר מלכה, ואחרי זה עו"ד עצמון.

איך הוא חצה - - -

מה שלא ניתן ליבוא, לא ניתן לסחור.

אם אני לא יכול לקבל עליו רישיון יבוא, כי לא הצגתי את המסמכים - - -

הברחת. מה זה "לא יכול"? מילאת מכולה והבאת, ואני לא תפסתי אותך.

זה עבריין.

עבריין, נכון - - -

רבותי, יש עבריינים במדינת ישראל, גם בצמרת השלטונית יש עבריינים. בבקשה.

לא יכול להיות...

לא יכול להיות... עם קדושים... בבקשה.

אדוני, יש לי מספר שאלות. לעניין הרישה, "לעניין מוצר תעבורה כהגדרתו בסעיף 88(א)". הוא מיובא בהתאם להוראות סעיף 89(א) או על פרק ט' כולו? למה הכוונה? פרק ט' או פרק ח'?

- - - שיובא כדין, אז אפשר כל פרק ט'.

פרק ט' או פרק ח'?

פרק ח'. אפשר.

לעניין הסיפה אני לא כל-כך מבין. האם מדובר על תנאי למתן הרישיון בדרישה מבעל הרישיון לסחר להציג אישור ממעבדה מוסמכת או שזה תוך כדי תקופת הרישיון?

נכון. זה לצורכי אכיפה. הרי יש פה איסור גורף. כדי להבין אם אדם סחר במוצר תעבורה שלא כדין אנחנו צריכים לבדוק את זה במעבדה.

אבל זה לא אישור ממעבדה מוסמכת לרכב בהכרח. הרי יש דרישות תקינה שהוכחתן היא לא על-ידי מעבדה מוסמכת.

זה מוצרים שנמצאים בארץ, ואנחנו רוצים לבדוק אותם. היחיד שיכול לבדוק לנו פה זה מעבדה מוסמכת.

מה שאתם רוצים לומר שאדם הביא לכאן מוצרים שעומדים בדרישות תקינה זרות, עבר את כל מסלול הבדיקה והוכיח את דרישות התקינה, לאחר מכן הוא יצטרך להציג אישור נוסף רק ממעבדה מוסמכת לרכב?

לא. הרישה זה יובא שלא כדין. הסיטואציה שזה יובא שלא כדין, שים לב, זה לא עמד בתנאים.

איפה זה כתוב? זה לא כתוב. כתוב: המנהל רשאי אם ראה בכך צורך לדרוש מבעל הרישיון - - - להציג אישור ממעבדה מוסמכת - - - לצורך הוכחת עמידתו של המוצר בדרישות כאמור". כאשר מדובר על כל הדרישות לפי פרק ח'.

כמובן שמעבדה מוסמכת זה לעניין דרישות התקינה.

אני מבין, אבל אני לא כל-כך מבין את ההיגיון בהוראה הזאת. אם קיימות לגבי המוצר דרישות תקינה אירופיות - - -

אני אסביר. המוצר הזה יובא שלא כדין, צריך היה לעמוד בדרישות תקינה אירופית, אף אחד לא הוכיח את זה, זה הוברח. זה יובא שלא כדין, יובא בלי רישיון, זה לא עבר דרכי, אני בכלל לא בדקתי את זה. עכשיו המוצרים פה על המדף, זו עובדה קיימת, אף אחד לא עבר פה את התהליך.

מה שאת אומרת לא עולה בקנה אחד עם מה שכתוב, זאת הבעיה. הבעיה היא שמה שכתוב, שהמנהל רשאי לדרוש מבעל הרישיון תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב, שיכול שהיא לא זו בכלל שהיתה מוסמכת לבדוק את אותן דרישות תקינה.

זה חלק שהוברח. איזה רישיון? זה לא חוקי.

עו"ד פרידמן, אתה יכול לעזור לי?

אני יכול להקשות יותר.

אבנר. עו"ד פרידמן, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, הדבר התמוה בסעיף הזה, גם אם אני מקבל את התוספת שאיננה כתובה - - -

עו"ד וגשל, תקשיב לשאלה של עו"ד פרידמן.

גם אם אנחנו מקבלים את ההנחה שמדובר כאן רק במוצר שלא נבדק עדיין, אינני סבור שצריך לתת לאדם פרס, לאפשר לו לתקן את מעשיו לאחר שהוא ייבא - -

שלא כדין.

- - הבריח מוצרים, ייבא מוצרים שאינם עומדים בתקינה, ולאפשר לו להביא אישור ממעבדה מוסמכת, מקום שמראש אמרנו שמעבדה מוסמכת לא תבדוק אותו, אלא יהיה צורך בהוכחה בדרך אחרת. אני חושב שהסעיף הזה הוא תרתי דסתרי בכל מקרה.

אני רוצה להסביר משהו.

בבקשה, מר פלור. המוצרים האלה כבר הגיעו לפה, הם כבר שווקו. מה אתה מצפה עכשיו, שנחזיר את כל המוצרים - - -

תפסול אותם.

דקה. לפני שפוסלים, יכול להיות שהמוצרים האלה כן עומדים בתקינה. למה לפסול אותם? המעבדה בודקת, אם הם עומדים בתקינה, לא נפסול אותם, כי זה לא פשוט לבוא ולפסול בלי בדיקה מקדמית.

הוא צודק. במבחן המציאות.

אתה נותן הכשר לעבודה - - -

אני לא נותן הכשר - - -

זו לא מעבדה מוסמכת, זו אותה מעבדה - - -

השאלה, מר פרידמן, השאלה היא כזאת. נניח שהמקרה נכון וחלק מהמוצרים בסדר, אין גוזרים גזרה על הציבור. להתחיל לעשות פה את הבלגן הזה? הוא מנסה למצוא את דרך המלך.

אם אלה מוצרים שיש להם תקינה אירופית והם נבדקו בתקינה האירופית, שיתכבד ונחייב אותו להביא היום את אותם אישורי תקינה.

אין לי בעיה שנוסיף גם את מה שפרידמן ביקש.

הוא רק הביא דוגמה.

הוא ביקש או מעבדה מוסמכת לרכב או מעבדה מוכרת אירופית.

יכול להיות שזו גם מעבדה מוכרת אמריקאית.

חבר'ה, תמחקו את הסעיף הזה. תפסת מרובה, לא תפסת.

אנחנו מוחקים את הסיפה, נקודה.

תודה, נמחק.

אדוני מאשר עם התיקונים, אלא אם כן יש עוד הערות?

אני מאשר עם התיקונים.
סעיף 93 אושר, בכפוף לתיקונים.

אנחנו עוברים לסעיף 94. בבקשה. עו"ד זוכוביצקי, בבקשה.

אחריות למוצרי תעבורה
94
(א)
לא ימכור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מוצר תעבורה שמחירו עולה על 150 שקלים חדשים, אלא אם כן מסר לקונה בעת המכירה תעודת אחריות למוצר התעבורה ולפעילותו התקינה לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 ק"מ מיום התקנתו ברכב לפי המוקדם מביניהם אלא אם נקבעה בדין תקופה ארוכה יותר; השר רשאי לשנות את התקופה או מספר הק"מ והמחיר כאמור.



(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), לא תפחת תקופת האחריות שייתן בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לקונה, מתקופת האחריות שנתן יצרן מוצר התעבורה או מי מטעמו.



(ג)
הוראות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אינן גורעות מהוראות כל דין.

הסבר קודם כול.

הסבר, אחרי זה מר לוי, מר שניידר.

בסעיף הזה נעשו שינויים לעומת הנוסח שהתקבל בקריאה הראשונה. אני מבקש שתסבירו אותם.

זה סעיף שמדבר על מתן אחריות. למעשה שלושה חודשים ו-6,000 ק"מ זה המצב המשפטי היום לפי צו הפיקוח. אנחנו כמובן לא רצינו לפגוע בדין הכללי לעניין אחריות, ולכן אמרנו שהסעיף הזה לא גורע מהוראות כל דין לעניין האחריות. אני רוצה להבהיר כי מדובר לא רק במסירת התעודה כמו שזה כתוב, אלא כמובן במתן האחריות, אולי צריך לעשות שיפור בנוסח. כמובן הוא צריך לתת אחריות ולמסור תעודה, שניהם ביחד. אנחנו מניחים שאם מוסרים תעודה נותנים את האחריות, אבל יכול להיות שצריך לטייב את הנוסח בעניין הזה.

שוב, הסמכנו פה את השר לשנות את התקופה בתקנות, את הקילומטרים אם נראה שיש בכך צורך. בכל מקרה תקופת האחריות לא תהיה פחותה מהתקופה שנתן יצרן מוצר התעבורה. דהיינו, אם היא עולה על 6,000 ק"מ ושלושה חודשים, היא תהיה לפי התקופה שקבע היצרן.

סמכות השר היא לשנות, בין אם להפחית ובין אם להעלות את התקופה ואת הקילמוטראז' ואת המחיר לצרכן?

כן.

אדוני, אני לא כל-כך בטוח שראוי לאפשר לשר התחבורה סמכות כזאת לסטות מהדינים הכלליים שחלים על תקופת האחריות, לפי חוק הגנת הצרכן.

אמרנו שלא יגרע מהוראות כל דין.

אתם אומרים שזה לא גורע, מצד אחד, ומצד שני, מסמיכים את השר לשנות את התקופה.

אז מה אתה מציע?

למר פרידמן יש מה לומר בשם הצרכנים.

עו"ד פרידמן.

אדוני היושב-ראש, ההערה של עו"ד עצמון במקומה עומדת, משום שאם החוק הספציפי מסמיך באופן מפורש את השר לשנות את אותן תקופות שנמנות, היינו, הוא מוסמך לשנות גם את אותן תקופות שהן סטטוטוריות במקום אחר. גם "מבלי לגרוע מהוראות כל דין", זה כאילו היה כתוב "למעט מה שקבע השר באופן אחר", ולכן אני חושב שהניסוח בעייתי.

לפני התיבה "השר רשאי לשנות" אפשר להוסיף "מבלי לגרוע מהוראות כל דין השר רשאי - - -", ואז אני מכוונת את השר לא לשנות את הוראות כל דין.

עוד פעם הם משחקים במשפטים במקום להגן על הצרכן.

מה זה?

זה לטובת האזרח.

הנקודה היא שאנחנו רוצים לטובת האזרח.

זו טובת האזרח.

השאלה אם בפלונטר הזה האזרח יוצא נשכר או שהוא יוצא נפגע.

נשכר.

עו"ד וגשל. אנחנו צריכים גם משהו ממשרד המשפטים.

לפי חוק הגנת הצרכן היום יש חובה לתת תעודת אחריות למוצרים מסוימים - - -

טובין אלקטרוניים וחשמליים שמחירם לצרכן עולה על 150 שקלים.

זה לא רכב.

זה מה קבוע היום בדין הכללי. בחוק אנחנו מרחיבים את החובה הזאת לכל מוצרי התעבורה אשר קנה מעל 150 שקלים, ובכך הולכים לטובת הצרכן.

יכול להיות שבעתיד אני ארצה לשנות את תקופת האחריות ואת מספר הקילומטרים. אבל מה שאנחנו אומרים מבחינת המהות, מה שנקבע בחוק הכללי לגבי מה שדיברנו עכשיו, מוצרי אלקטרוניקה ומוצרים חשמליים, זה יגבר על מה שהשר יקבע בתקנות. בכל מקרה החוק או מה שהותקן לפיו יגבר על מה שהשר יקבע פה באופן ספציפי.

עו"ד עצמון, תן לי ניסוח לעדיפות הזאת - - -

אני חושבת שסעיף קטן (ג) נותן מענה.

אני לא בטוח.

למה?

הכוונה שהשר רשאי להאריך למשל את תקופת האחריות שקבועה בחוק זה, כלומר, את תקופת שלושת החודשים שקבועה כאן?

לתת יותר, למה לא? בטח.

צריך יהיה לכתוב את זה אחרת, אם כך.

לתת יותר לא מדאיג, הדאגה היא תמיד מלתת פחות.

אם יבוא שר אשר יהיה כרחבעם.

כל מוצר שהמחיר שלו לא יפחת מ-150, לא פחות קילומטרים.

אפשר לנסח את זה בצורה כזאת?

באופן שייטיב עם הצרכן?

שיעלה.

ברור שמה שקבענו פה, ההסדר הספציפי פה, יהיה אפשר לשנות גם למטה. ואם זה מטריד את הוועדה, אפשר לעשות את העניין הזה בהסכמת ועדה.

בסדר, באישור ועדת הכלכלה, שלא יהיה מצב שיבוא שר ויתחיל, איך אומרים, "להכניס לעם".

התקנות הכלליות בנושא אחריות ושירות לאחר מכירה, תקנות לפי חוק הגנת הצרכן, תמיד מגיעות לאישור ועדת הכלכלה לפי חוק הגנת הצרכן. אני חושב, אדוני, שמכיוון שמדובר בעניינים צרכניים, ראוי שהדבר יגיע לאישור הוועדה.
אני רוצה רק להבין, הסמכות של השר היא רק לשנות את התקופה ואת הקילומטראז' שקבועים בחוק הזה?

כן.

בהחלט, מה שפרידמן אמר.

המחיר? מדובר על מחיר לצרכן.

כן.

מר דובינסקי, עו"ד גלעדי, עו"ד שניידר, מר לוי, עו"ד פרידמן, ואנחנו נצביע.

הגישה היא להיטיב עם הציבור. אני לא חושב שבנושא צמיגים שלושה חודשים אחריות זה להיטיב עם הציבור. אני חושב שקובעים רף מאוד מאוד מאוד נמוך, ואני חושב שזאת תקלה.

תרשום, אבנר, אולי צריך להרים את הרף. עו"ד גלעדי.

בטח זה כל המוצרים, לא רק הצמיגים.

אני מבין בצמיגים.

אני מטעם לשכת המסחר, וההערה שלנו מתייחסת למילה "תעודה". במצב הנוכחי נכון להיום ניתנת לקונה אחריות במסגרת החשבונית, כי בדרך כלל קונים הרבה מאוד פריטים. ואנחנו מבקשים למחוק את המילה "תעודה". כלומר, תינתן אחריות וזה המצב דהיום, אבל יתייתר הצורך במסירת תעודה. אדם שמתקן רכב, בדרך כלל יוצא עם רשימה מאוד ארוכה של פריטים. כל אחד מיבואני החלפים מוכר בחודש, אני אומר בזהירות, אדוני, עשרות אלפים אם לא מאות אלפים של חלקים. מדובר בדרישה שתגרור עוד עלויות, שבסופו של דבר - - -

הביורוקרטיה מוגזמת. הם יתייחסו לזה, תודה. עו"ד שניידר, אחרי זה מר לוי ואחרי זה עו"ד פרידמן.

בחודש האחרון זו הפעם הראשונה שאני מסכים עם עו"ד גלעדי.

כבר התקדמנו...

מזל שהיום נגמר החודש...

אני חושב שיש פה משהו סמנטי, אבל צריך לתקן אותו. צריך לתת לקונה בעת המסירה אחריות - - -

היא אמרה את זה.

אמרתי את זה.

לא את התעודה. להוסיף בסוף מה שעו"ד גלעדי אמר – להוסיף שאחריות כאמור תצוין על גבי החשבונית או בתעודת אחריות.

למה?

אמרנו, מפני שאם תיתן תעודה, אתה צריך בנוסף לחשבונית לתת תעודה.

תעודות.

השאלה אם החשבונית היא על נייר שעמיד בפני מחיקה אחרי מספר שנים. זאת שאלה.

אני מייצג חברה שיש בה מכירה של יותר מ-100,000 כאלה בחודש. אתה מבין את המשמעות של הדפסת 100,000 תעודות אחריות?

ההערה גם מטעם יערות האמוזנס לא רק מטעם איגוד יבואני הרכב. נחסוך בנייר.
עוד הערה אחת, וזו שאלה למשרד התחבורה. למה הכוונה כשקובעים - - -

סליחה, עו"ד שניידר.

שאלה אחרונה למשרד התחבורה. האם הכוונה היא שבתום תקופת האחריות יתגלה פגם במוצר תעבורה, האם היבואן או המוכר של מוצר התעבורה לא יהיה אחראי לפגם הזה לאחר תקופת האחריות?

הוא יהיה אחראי.

לא, לא. רשמתם. מר לוי, עו"ד פרידמן ואתם עונים.

כמה דברים שהסעיף הזה לא נותן להם מענה. דבר אחד, המוסכים הם שמשווקים את חלקי החילוף, ואנחנו צריכים לשרשר את האחריות הזאת. באמת אין שום היגיון שיהיה לנו חדר תעודות לכל מוסך, כי לא נוכל לתת את זה. בחשבונית זה בטוח.
דבר שני, אנחנו לא רוצים לתת אחריות על חלקים שאנחנו לא משווקים. זאת אומרת, אם המוסך לא שיווק את החלק ומישהו הביא ביבוא אישי או מישהו מביא לנו את החלק למוסך, אין שום סיבה שניתן אחריות על החלק הזה, ולכן כאן צריך לעמוד היבואן של החלק מול הלקוח.
דבר שלישי, אנחנו נתקלים כל הזמן בבעיות, כמו שאמר עכשיו שניידר, של שלושה חודשים וחצי ויבואנים שלא מוכנים לספק אחריות, או שלא מוכנים לשלם לנו על התקנה נוספת. אם אנחנו לוקחים עכשיו מוצר תעבורה שאישר משרד התחבורה או מכון התקנים או מעבדה, המוסכים צריכים לקבל הגנה על כך שאם החלק עצמו כשל, אם מישהו אישר, אנחנו צריכים לקבל התקנה נוספת ואחר-כך תשלום להתקנה נוספת.

איך היית מנסח את הסעיף הזה?

זה היועצים המשפטיים.

תודה. עו"ד פרידמן.

אדוני היושב-ראש, הנוסח המקורי של הסעיף לא כלל את הסייג שמחירו עולה על 150 שקלים חדשים. המשמעות היתה והכוונה המקורית של החוק, וכך ראוי היה, שכל חלק חילוף יהיה מכוסה תחת אחריות מינימלית כפי שקבע המשרד. אני חושב שהדבר הנכון שצריך לחזור להצעה המקורית במובן הזה שהאחריות תחול, כפי שקבוע כאן, לגבי כל המוצרים, ולגבי המוצרים שמחירם 150 שקלים ומעלה, לגביהם יצטרכו לתת מסמך כתוב. אני לא נכנס כרגע לשאלה האם תעודת אחריות או - - -

אפרופו הפלגים, השמונה פלגים של קודם.

סליחה, מה שנאמר פה, חוץ מהמספרים שיש לנו כאן, ה-150, יש לנו אלפי פריטים אחרים. אתה אומר שהכול חל עליהם, כאן אנחנו מוסיפים את הסייג שאמרת. אבנר, בבקשה.

לשון החוק המקורי היתה כך שכל חלק חילוף יהיה תחת אחריות מינימלית – שלושה חודשים.

עו"ד גלעדי, הערה, ואחרי זה מר פלור.

אדוני היושב-ראש, אולי להשלים בהערה לגבי מה שציין רונן. אני מבין את הבעיה שלו בכך שהוא לא רוצה ליטול את האחריות של מישהו שהוא יצרן לגבי עבודה ודברים כאלה, אבל אני מזכיר לאדוני שגם כשנדונה כאן בוועדה אותה סוגיה, כשניתנה אחריות על-ידי בעלי חנויות או ניתנת אחריות של מישהו למוצרי חשמל, פתאום נעלם היבואן או שיש בעיה עם המוצר, ושואלים: למה אשם בעל החנות אם נעלם היבואן? והתשובה שניתנה כאן והוועדה אישרה היתה פשוטה מאוד: אתה כבית עסק, אתה כמומחה, אתה כיודע, צריך לבדוק מה אתה משרשר הלאה, בידך הכוח לעשות את זה.

אז תתיר לי לא לתת שירות. אתה לא יכול לסגור אותי משני הכיוונים.

תבחר חלקים טובים.

לא אני, אדם מביא את החלק אלי.

אם אני מביא, אתה לא חייב - - -

- - - אני חייב לתת שירות. זה בדיוק העניין.

רונן. רונן. עו"ד גלעדי.

יש לי תשובה לבקשה של עו"ד פרידמן. אנחנו, כיבואני החלפים, מוכנים לתת אחריות, אבל בלי תעודת אחריות, לכל חלק, בלי קשר למגבלה של 150 שקלים.

אני לא מבין.

תקשיב.

כל חלק, כל מוצר תעבורה, יקבל אחריות לשלושה חודשים.

איך אני אוכיח את האחריות הזאת לאחר מכן אם אין תעודה?

נרשום אותה בחשבונית.

בין אם בחשבונית ובין אם בתעודה, אני אקבל איזה מסמך כתוב.

בחשבונית יהיה כתוב.

רק שיהיה כתוב "כולל התקנה".

משהו חשוב לנושא של השלושה חודשים.

האחריות בעצם תינתן על-ידי החשבונית.

רגע.

לכל מוצר תעבורה.

תודה, עו"ד גלעדי. עכשיו מר מלכה. אתה חוזר לשלושה חודשים של דובינסקי?

אני לא חוזר לשלושה, אני אומר שפה אנחנו מרעים את המצב. היום למשל, במסגרת לשכות המסחר, לצמיגים יש ארבע שנים מיום שבו הם הותקנו, אז אם אנחנו קובעים שלושה חודשים, יהיה מצב שאנשים יקצרו את התקופה – אני חייב שלושה חודשים, אני נותן לך שנה, כי אני נחמד אליך. א', תקופת האחריות – למה שלושה חודשים ולא יותר? לפעמים זה נראה כאילו נגד משרד התחבורה, אבל פה אני חושב שצריך לתת יותר, כי ממילא נותנים יותר, והיום ייתנו לך - - -

"שלא תפחת". כתוב "אחריות שלא תפחת".

"שלא תפחת" – אני אגיד לך מה קורה. אני עכשיו מחליט להביא צמיגים שעומדים בתקן ב-4.5 גרוש, נותן להם אחריות לצמיגים, במקום ארבע שנים כמו איגוד לשכות המסחר – ארבעה חודשים.

אתה מוריד את הרף.

אתה מוריד את הרף, אתה מושך אותו למטה.

כמה נותן היצרן?

היצרן לא נותן. אם היצרן נותן או לא נותן, זה במסגרת ההסכם שלו עם היבואן.

אתה חייב לתת בכל מקרה מה שנתן היצרן.

יצרן שמכבד את עצמו, נותן לפחות חמש שנים.

אז אתה חייב לתת היום חמש שנים. אם נתן היצרן, החוק - - -

מלכה אומר לך שיבוא יצרן שלא מכבד את עצמו ויכניס לך צמיגים באחריות של שלושה חודשים.

מה שמלכה אומר זה רק צמיגים.

אם זה הדבר היחיד – זה היחיד?

הצמיגים זה יחיד. כן.

אם זה יחיד, נעשה חריג צמיגים.

יש עוד עניין שהוא עשה חריג בצמיגים שעד לרגע זה לא הבנתי. הצמיגים שמייבאים אותם, יכולים לייבא אותם עד שמונה חודשים מיום הייצור - -

עשרה חודשים.

עשרה חודשים.

- - מצד שני הוא מרשה לו לשווק אותם עד גיל שש. אם את מביא אוטו, על האוטו יכולים להיות מורכבים צמיגים בני 18 חודש, כשלדעתי הצמיגים חווים בדרך לפה חוויות קשות יותר, כי הם עומדים בחוץ, בגשם, ברוח, עם משקל, עם מטען, האוטו עומד עליהם, אז אני לא מבין את ההיגיון.

אני רוצה לחדד בהבנתי המוגבלת. לגבי הדברים הכלליים, עו"ד גלעדי אמר האחריות בתוקף על כל האלפים, והם יוציאו חשבונית. אבל יש בעיה של טייר, כנראה שהצמיג זה מוצר מיוחד. האם אפשר למצוא פה משהו? הגברת בגין מחייכת, אולי יהיה לנו תיקון בגין לטייר?

מה שאמר עו"ד גלעדי, הוא דיבר על שלושה חודשים בלבד. יכול שיהיו מוצרים שממילא יש עליהם תקופת אחריות ארוכה יותר, ובזה צריך את המקצועיות של משרד התחבורה לומר מהם אותם מוצרים בדומה לצמיגים, שיש לגביהם תקופות אחריות שמראש ארוכות יותר משלושה חודשים, והחוק יפגע בצרכן במקום לסייע לו.

מי גברתי שעוד לא דיברה?

אני מהרשות להגנת הצרכן.
בבקשה. רק תתקרבי למיקרופון, עו"ד דניאל, הרשות להגנת הצרכן.

תקנות הגנת הצרכן נותנות אחריות של שנה למוצרי חשמל, הן לא נותנות אחריות לכל המוצרים, וזה גם מוצרי חשמל מעל 150 שקלים. אני לא רואה סיבה שהצרכן ייפגע כאן והאחריות תוגבל.

את לא רואה סיבה להשאיר את הסעיף בהצעת החוק כמו שהוא? זה מה שאת אומרת?

לא. היא אומרת הפוך.

להיפך.

בדיוק הפוך. את לא מקשיבה. הפוך.

אז לא הבנתי.

התקנות נותנות לצרכן הגנה של שנה. שנה תעודת אחריות.

לגבי סוגים מסוימים של מוצרים. מה דעתך לגבי הסעיף?

מה עם הטייר?

הטייר זה ארבע שנים הבנתי. אני לא יודעת, התקנות לא חלות על הטיירים, הן לא קשורות, אבל התקנות כן חלות על מוצרי חשמל מעל 150 שקלים - - -

חשמל, אלקטרוניקה וגז.

האחריות צריכה להישאר לשנה לפחות.

לכן כתוב "אלא אם כן נקבעה בדין תקופה ארוכה יותר".

עו"ד הר-אבן בקצרה.

הסוגיה של המחיר פה היא מאוד בעייתית, כי המחירים משתנים ממקום למקום. השאלה היא גם אם זה מחיר לצרכן או שזה מחיר - - -

צריך יהיה להגיד "מחיר לצרכן".

זה דבר אחד. דבר שני, אנחנו רוצים שיוסיפו פה שני סייגים: א', האחריות שנותן בעל הרישיון כוללת את עלויות ההתקנה וההחלפה, כי אחר-כך לא יהיה לנו על מי לשרשר את זה, כי כמו שזאב אומר תמיד באים אלינו, אז שיהיה ברור שכל בעל רישיון, כולל היבואן, כולל היצרן וכו', צריך לתת גם את הכיסוי להתקנה והחלפה. ב', שתהיה לנו אחריות על דברים שלא אנחנו הבאנו למוסך.

תודה. מר אנוך ותשובות של מר פלור ודובינסקי.

עו"ד דניאל, במוצרי חשמל לא נותנים את החלקים. כשאתה קונה חלקי חשמל בחנות, אתה לא מקבל אחריות של שנה. שנה זה למוצר עובד: מחמם, טוסטר וכו', שהוא מעל 150 שקל. פה אנחנו עוסקים בחלקי חילוף, בשקע-תקע ולא במוצר החשמל, ולכן אי-אפשר להשוות בדרישה לשנה אחריות של מוצר עובד מול חלק חילוף שאתה מוכר.

תודה.

עוד לקונה אחת. בצו כתוב מי קובע את המחיר, פה לא כתוב לכל אורך החוק. מי קובע את המחיר לצרכן? היבואן?

היבואן.

לא כתוב פה. החוק פה לא קובע.

תודה. מר סקורניק.

יש פה ניסיון להרחיב את זה גם לתשלום עבור עבודה, וזה הרחבה גדולה, זה כמו צ'ק פתוח. כמו שאמרנו פעם בדיונים הקודמים, יואיל המוסך, כשהוא קונה חלקים מיבואנים, לגמור אתם את תנאי הקנייה, כולל אחריות, כולל התקנה, מה שייגמר ביניהם זה בסדר. להרחיב פה את זה לעלויות התקנה, זה צ'ק שמייקר מאוד את המוצרים. מישהו צריך לשלם את זה, וזה יהיה הצרכן בסוף.

למה המוסך?

המוסך צריך לשלם על זה?

סליחה, שמענו את נציגי המוסכים.

זה מה שאתה אומר, שהמוסך - - -

רונן, שמענו. שמענו. אבנר, שרית, המנכ"ל יצחקי, שמעתם את הדברים, האם אתם יכולים לתפור לי את זה עכשיו או שאני אדחה את זה לישיבה הבאה?

אולי אני אציג, ואז תתקבל החלטה, אדוני היושב-ראש. אסור לשכוח שכל תוספת אחריות שלא נקבעת על-ידי היצרן, אלא על-ידי יבואן כזה או אחר, משפיעה בסוף על המחיר וזה מגיע לצרכן בסוף. צריך למצוא את נקודת האיזון ולראות שמצד אחד הצרכן מקבל את המוצר הכי טוב, מצד שני - - -

יפה אמרת.

על פניו נתנו פה את המינימום האפשרי, אבל בסעיף קטן (ב) אמרנו שאם היצרן קובע יותר, אז הוא גם מחויב לתת יותר ונותנים יותר. יש מוצרים כמו מצברים לדוגמה, שנותנים 18 חודשים, 24 חודשים וכו'.

האם זה נכון גם לגבי הצמיגים?

גם לגבי הצמיגים. מה שיצרן הצמיג נותן זו האחריות שניתנת.

אני עוצר אותך פה להערת מלכה. מלכה אמר: בדרך כלל ארבע, אבל מישהו יבוא ויעשה צמיג כאילו. האם יש בעיה עם זה?

הכול יכול להיות, אבל יש פה תחרות מסוימת שכל אחד שנותן אחריות. במצברים לדוגמה, הוא אומר לך: זה עולה 700 שקל באחריות ל-24 חודשים, ל-18 חודשים זה 600 שקל.
מה שכן, יכול להיות במחשבה שנייה שלצמיגים צריך לתת ערוץ נפרד, יכול להיות, כי זה משהו - -

זה כל כך אקוטי ובעייתי.

- - בטיחותי והכול. אבל חשוב לי לשאול את היושב-ראש מה המינימום שהיצרנים נותנים, כי אני לא אתן ארבע שנים ולא חמש שנים.

אין יצרן שמכבד את עצמו שלא מאשר לפחות ארבע שנים על כל פגם.

זה אומר שהלקוח יקבל ארבע שנים, כי הכלל אומר שמה שנותן היצרן הוא חייב לתת, ופה אנחנו מכסים את זה. אם אתה קונה משהו כזה, יש תחרות.

זה מה שהולך גם באירופה.

זה מכוסה.

אם כך, עו"ד עצמון, אתה מרגיש שזה מכוסה?

כרגע לפי סעיף קטן (ב) אני מבין שבכל מקרה האחריות שנותן היצרן היא זאת שגוברת גם על אחריות שנקבעת בתקנות הגנת הצרכן, גם אם האחריות היא מעבר לשנה.

נכון.

יפה, היא גוברת.

אדוני, עוד מספר הערות קטנות. אני רוצה להבין מה בסופו של דבר החליטה הוועדה. מדובר על מחיר לצרכן?

כן.

נצטרך להוסיף את זה.

עו"ד הר-אבן, מחיר לצרכן.

כולל מע"מ שיהיה כתוב.

אני לא חושב שצריך לכתוב את זה.

הגדרנו: המחיר הכולל.

המחיר כולל - -

זה מונח מוגדר.

- - אתם רוצים להוסיף אותו גם שם?

מחיר כולל מוגדר בסעיף 2 לחוק.

מחיר כולל לצרכן, לפי חוק הגנת הצרכן, כולל את כל המיסים והאגרות שחלים על אותו מחיר.

צריך להשתמש במונח הזה.

הלאה.

התקנות יהיו באישור ועדה לעניין שינוי התקופה, הקילומטראז' והמחיר.
אדוני, מה בסופו של דבר ההחלטה לעניין ציון האחריות בחשבונית שניתנת לצרכן? השאלה אם הכלל הזה יחול לגבי כל המקרים.

עו"ד דניאל, מה את מציעה לנו?

להשאיר את תעודת האחריות רק למוצרים שהתקנות מחייבות.

אי אפשר, 100,000 חשבוניות בחודש אני צריך להנפיק.

במקרה הזה טובת הצרכן נפגעת.

אם אני אנפיק 100,000 תעודות, את תשלמי אותן.

אם חלות בכל מקרה תקנות הגנת הצרכן, ולפי אותן תקנות נדרש העוסק למסור תעודת אחריות, אני חושב שאין בכוונת הסעיף הזה לפגוע באותן תקנות.

אנשים גם יבקשו את החשבונית כי זו תעודת האחריות שלהם.

מה שאני אומר שיש הוראה שחלה על כל סוגי המוצרים החשמליים, האלקטרוניים ומוצרים שמופעלים על-ידי גז ומוצרים חדשים לצריכה - - -

בחשמל לא נכנסים חלקי חילוף.

סליחה. סליחה. זו הוראה כללית שחלה על כל הטובין כהגדרתם בתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה). ככל שמוצר תעבורה בא בגדר ההגדרה הזאת, יחול הדין לפי אותן תקנות. כלומר, תהיה חובה למסור תעודת אחריות.

צריך להחריג את זה.

תבין את המשמעות.

סקורניק. אחד-אחד.

תיקנת עכשיו אוטו, יצאת עם ספר תעודות. אתה יכול להבין את המשמעות? תעודה על פלגים, תעודה על פילטר אוויר, תעודה על פילטר שמן.

מדובר על מוצר שהמחיר שלו עולה על 150 שקלים.

בוודאי. אני מוכר 100,00 מוצרים בחודש מעל 150 שקל. אתה מבין את המשמעות של זה? זה בלתי אפשרי. מי ישלם את זה? הצרכן. אני לא אספוג את זה.

סקורניק, אני אתך פה, כי אני לא רוצה עודף ביורוקרטיה. אני שונא את זה.

אני רוצה להבין מה ההחלטה בסופו של דבר לעניין הזה.

החשבונית.

איך אנחנו אוכפים ומצמצמים את הביורוקרטיה?

אם זה אפשרי מבחינת הגנת הצרכן, החשבונית עצמה גם מספיקה.

מה עם ההתקנה?

עו"ד דניאל, זה בסדר?

לא קיבלנו תשובה על ההתקנה, כבוד היושב-ראש.

מר לוי, שאל שאלה.

אני רק רוצה לסיים עם החשבונית, מבחינתי אני חושב שזה אפשרי, רק השאלה אם צריך להגדיר בחוק או בתקנות את הגודל וכל מה שנגזר מכך.

גודל ושלא על נייר מתכלה.

חשבונית מס מתכלית לא מוכרת על-ידי רשות המסים.

- - -

חשבונית נשמרת שבע שנים.

אדוני, אני חושב שיש בחלק הכללי בהצעת החוק הוראה לעניין חשבונית ללקוח, ולפי אותה הוראה, "בלי לגרוע מהוראות כל דין בעל רישיון לא ימכור רכב או מוצר תעבורה" – בעל רישיון, זה כולל בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה – "לא יעביר את הבעלות או את החזקה בהם ולא ייתן שירות רכב, אלא אם כן כלל בחשבונית שעליו למסור ללקוח לפי כל דין פרטים כפי שקבע השר". כאן זו הוראה ספציפית שמדברת על כך שהחשבונית תהיה תעודת האחריות.

אפשר. לא אכפת לי שזו תהיה תעודה נפרדת.

אפשר שתהיה.

כיוון שציון האחריות פה יהיה שלא כפי תקנות הגנת הצרכן, אולי כדאי פה להסמיך את השר לקבוע הוראות ספציפיות שיבהירו איך צריכה להיות מסומנת האחריות על גבי החשבונית – גודל אות מינימלי, הבלטה מסוימת.

כחול, ורוד, האם זה בארמית או ביוונית או באשורית.

לא יכולת לקרוא את זה?

לא. זה מאוד קטן. תראו את החשבונית אצלכם. תסתכלו.

אולי צריך לשלוח את כולם לניתוח עיניים? מה אני עושה, עו"ד זוכוביצקי, בשעות האחרונות לכהונתך? תוציאי אותנו.

כדי להקל עם היבואנים, בשל מה שהם אמרו, צריך לאפשר את זה בחשבונית, אבל - - -

לראות שהחשבונית לא תהיה באותיות קידוש לבנה, אבל בגודל שמר מלכה מסוגל לראות.

הנטייה היא תמיד לעשות בקטן-קטן. אם הם עושים בתעודה, בסדר, אבל אם הם לא עושים בתעודה, זה יהיה באותיות הנראות לעין בצורה בולטת.

הרשות להגנת הצרכן – ברור ובולט.

האחריות היא חוזה עתיד, ממילא יש כללים שחלים על גודל האותיות.

וראינו את הגודל - - -

ודאי הם חלים על כל החברות בכל דבר, ויש תמיד השורות התחתונות שאף אחד לא רואה.

לא דיברתי על אכיפה, דיברתי על הוראות החוק.

עדיין אנחנו לא רוצים שדברים יקרו. עו"ד דניאל ופרידמן, תעזרו לנו.

אני מציעה שהחשבונית אז תכלול לפחות את כל הפרטים שצריכים להיות כלולים בתעודת האחריות.

מה את רוצה?

- - -

היא אומרת שכדאי שזה ייאמר בחוק, כי אולי יש לה ניסיון, למרות שהיא קצת צעירה.

לפי החוק. יש חוק, בסדר גמור.

לא, אדוני, זה לא מה שיש בחוק.

אני אבקש רק לרשום שזה יהיה רשום לפי התקנות.

אדוני, השאלה כאן כרגע היא היחס בין החוק הזה, חוק ספציפי שחל על מוצרי תעבורה, לבין הדין הכללי לפי חוק הגנת הצרכן ותקנותיו. אני רק מזכיר, לפי תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) נוסף על ההוראות הכלליות יש הוראות לעניין תעודות אחריות, מה הם הפרטים שקבועים בתעודות אחריות. השאלה אם ההוראות האלה יחולו גם לענייננו בשינויים כאלה ואחרים. זאת השאלה.

והתשובה.

כן, ברור.

אם לא נקבע את זה בחוק, זה לא יהיה.

תנו לי את התשובה. אני רוצה להצביע על הסעיף הזה.

ההצעה היא להסמיך את השר לקבוע בתקנות.

שר התחבורה יקבע הוראות צרכניות? זאת ההצעה?

הוא בין כך קובע. אפשר עם הסכמת ועדה, אם זה מפריע לוועדה.

באישור, אין הסכמה. באישור הוועדה.

חבר'ה, אני לא אבזבז פה עוד רבע שעה על זה. אתם יכולים לנסח את זה? את חושבת שאת יכולה, שרית?

כן, זה לא כזה מסובך.

קודם כול, אני רוצה להתקדם. נגמור את זה, ואז ניתן לכם חמש דקות לפני הפרק הבא.

כבודו, לא קיבלנו מענה לסוגיות שהעלינו.

תקבלו עכשיו. לגבי השאלות האחרות. אבנר, יש לך תשובה? אני רוצה לגמור את הפרק, ניתן לכם חמש דקות לנסח, ואם תגיעו להסכמה, אני אצביע עליו ונעבור לפרק הבא.

לגבי אם התגלה פגם במוצר לאחר תקופת האחריות, לאותו יבואן יש אחריות על זה.

הלאה.

לגבי הנושא שהעלו פה - - -

מר לוי?

כן, של מר לוי, לגבי ההתקנה.

הוא מוצר תעבורה, הוא חייב להיות מותקן.

אני רוצה לגבי מה שביקשו מר לוי ועו"ד מר אינגריד, לגבי הנושא שניתן גם אחריות על החלק ועל ההתקנה וכל זה, זה קצת בעייתי. מה שאנחנו אומרים שיש מוצר מסוים, יש הנחיות התקנה, אם זה של יצרן הרכב או יצרן מוצר התעבורה, ואז אם הוא לא פעל על-פיהם אפשר תביעה או להסתדר אחד עם השני ביניהם.

אנחנו מדברים על העלויות של זה, לא אם זה ייעשה לפי הוראות יצרן או לא.

אתה מתקין את זה על אוטו.

המשרד לא יכול להתערב בהתקנה. מה קרה לכם?

מר סקורניק. מר לוי. אבנר לא סיים.

יש קושי שנתערב ביחסים ביניהם שהוא לא התקין נכון.

נכון. ולכן - - -

ולכן האחריות היא על החלק עצמו.

בסדר גמור. גמרנו.

זה אומר שאנחנו יכולים לגבות פעמיים.

עו"ד פרידמן.

מה שנותר זה רק להוסיף את ההיבט הזה שאין התנגדות למעשה להחיל את האחריות המינימלית לגבי כלל המוצרים.

נכון, אין התנגדות.

מה שאמר עו"ד גלעדי תקף ויירשם.

רק להבהרה. אני מבין שאנחנו יכולים לגבות פעמיים מהלקוח ושאנחנו מפנים אותו ליבואן של החלק.

מה אתה עושה היום?

תעשה מה שאתה מבין.

מה אתה עושה היום?

לא שאלתי אותך.

סקורניק, אתה לא בשיחה.

אתה אבנר פלור? אני רוצה לקבל הבהרה פה לפרוטוקול, שאנחנו המוסכים נהיה בטוחים שחלק שכשל בשלושה החודשים הראשונים והיבואן לא משלם על ההתקנה, שהלקוח, הצרכן, ישלם פעמיים. זה הכול.

האם אתה יכול להסביר לי מה המצב היום? איך אתה פועל היום?

אנחנו בבוררויות כל הזמן.

הוא שאל אותך שאלה.

המצב הנוכחי שרוב היבואנים לא משלמים על זה והמוסכים תובעים את היבואן ונתבעים על-ידי בעלי הרכב, ואנחנו כל הזמן בבוררויות. המצב היום לא פתור, ואנחנו יוצרים פרנסה - - -

עורכי-הדין שיושבים פה פותחים קופונים כל הזמן.

באחריות של יבואן רכב, כשאתה בא למוסך, אתה מקבל את המוצר עם ההתקנה בחינם, אתה הלקוח, אם זה בתוך שנת האחריות. אם זה באחריות של יצרן חלקים זה לא ברור, כל הזמן אנחנו בבתי משפט ומוסכים נתבעים. זה המצב נכון להיום.

תודה. מר סקורניק ואחרי זה אבנר.

יש פה שני יבואנים שעובדים 40 שנה בלי אף תביעה - -

אף אחד לא דיבר עליך.

- - בלי אף טרוניה, הם מתקינים חלקים. גם כשזה חוזר מהמוסך צבוע, הוא צבע וראה שזה לא מתאים לאוטו, הוא מעביר לצובע, אני גם מזכה אותו.

זה שיש שני יבואנים, זה לא אומר כולם. יש פה אנשים בגילך שידעו שהיה פעם אחד שקראו לו "אחד העם", הוא היה אדם רציני, היום אף אחד לא יודע עליו, זה רחוב כזה שם. אז אחד העם כתב פעם על משגה ההכללה, הוא כותב במאמר שלו על משגה ההכללה שיהודי מתל-אביב נוסע לרומא ורואה שם גיבן, הוא חוזר לתל-אביב ואומר: ברומא כולם גיבנים. לכן שניים זה לא אומר כלום. בבקשה, אבנר, מה התשובה?

אני חושב שהאחריות היא על המוצר עצמו ולא על ההתקנה.

תודה. אם כך נשאר לנו הנושא הזה שנתלבט בו, לכן אני אצביע על כל הסעיף הזה ביחד. כרגע נתקדם קדימה, בסוף הפרק יהיו לכם חמש דקות, תביאו ניסוח, אני אצביע עליו, אם תגיעו להסכמה.

כבוד היושב-ראש, אני מבקש לפרוטוקול שיהיה רשום שאנחנו מבינים שאנחנו יכולים לחייב כל צרכן על מוצר תעבורה שהיבואן שלו לא נתן לנו עבור ההתקנה שלו.

- - - תעשה מה שאתה רוצה.

זו העבודה שלנו. שיירשם בפרוטוקול שזה מה שאתם מאשרים.

שגם יירשם בפרוטוקול שהתשובה שלילית לשאלה שלך.

יושב-ראש הוועדה מתנגד.

אני מתנגד. אתה לא יכול לחייב את הפרוטוקול - - -

אני יכול להבין - - -

עוזי, תענה בבקשה בשמי.

אני חושב שהדברים האלה לא מקובלים פה בוועדה בכנסת.

למה לא?

מה שענה עו"ד פרידמן זה נכון, התשובה היא שלילית.

שמענו את דבריו, הם נרשמו בפרוטוקול ונדחו. בבקשה. אני מבקש משרית להמשיך לסעיף 95.

"תיאור מוצר התעבורה."

תיאור מוצר תעבורה
95.
בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יתאר תיאור מלא ונכון של מוצרי התעבורה, וייתן לקונה הנחיות בדבר התקנתם, הרכבתם והשימוש בהם.

לרבות הפניית הלקוח למוסך?

זה כולל.

זה כולל לעניין ההתקנה. אם יש מקום להתקין במוסך, הוא צריך להגיד לו גם את זה.

צריך יהיה לפרט את זה או לא?

צריך יהיה להגיד את זה, אני חושב.

בבקשה, תוספי את זה.

וכן הפנייתו למוסך במידת הצורך.

זה חלופה לאופן התקנתם, הוא מפנה אותו למוסך.

עו"ד שניידר.

המילה "מלא" לאחר "תיאור" מיותרת. יש הגדרה של תיאור. היא לא מוסיפה.

בסדר. תוריד את ה"מלא".

אני חושב שהתיבה הזאת מופיעה גם בסעיפים אחרים לאורך הצעת החוק.

בכל מקום שיש "מלא", אם הוא מיותר, תורידו את ה"מלא".

אני לא בטוח שזה מיותר.

גם אני לא חושבת שזה מיותר.

תבדקו.

אני בכלל לא בטוח שזה מיותר.

אני כרגע נותן לכם אפשרות אם זה מיותר לבחון את זה.

הוא צריך למסור את תיאור המרכיבים.

סליחה, אדוני, עוד הערה אחת.

בבקשה, הערה נוספת.

אני לא רואה שיש טעם לתת הנחיות להתקין מוצרי תעבורה למוסכים. ברוב המוצרים - - -

להפנות למוסכים.

לא מנחים איך לטפל, אבל אומרים לו: את זה אתה צריך ללכת למוסך להתקין.

לרבות הפניה למוסך אם יש צורך, זה מה שנאמר כאן.

כמו שאומר השכן שלך: גם לחייטים לא אומרים איזו חליפה, אבל אומרים שאם יש לך בעיה עם חליפה, לך לחייט. מר רייס, יש משהו?

כן. שוב לגבי סעיף 95, ההערה של שניידר נכונה, וכמו שזה כתוב פה זה בכלל לא ברור, למרות שיש פה הסכמה. לפי מה שכתוב פה הסוחר בעל רישיון סחר צריך לתת הנחיות, גם הוראות הרכבה למי שקנה את החלק ולא רק להפנות אותו למוסך.

אבנר, תסביר שזה לא זה.

עוד פעם אני אבהיר. הכוונה שאם יש מקרים שהוא אומר שתלך למוסך, מפנה למוסך, זה מחליף את כל ההנחיות של אופן ההתקנה.

זה נרשם בפרוטוקול. אני מאשר עם התוספת הזאת את סעיף 95.
סעיף 95 אושר, בכפוף לתיקונים.

עו"ד זוכוביצקי, אנחנו עוברים לסעיף 96.

עם "מלא" או בלי "מלא"?

את ה"מלא" אני משאיר לכם לבדוק.

עם "מלא".

עם "מלא", אלא אם כן תגידו לי שצריך - - -

אין לך בעיה עם "מלא", גדעון?

לא, זה בסדר.

גדעון רייס מאשר. סעיף 96, הלאה.

95 אדוני מאשר, ועוברים לסעיף 96.

אמרתי. אישרתי את סעיף 95 ועוברים לסעיף 96. בבקשה.

סימון מוצרי תעבורה
96.
(א)
מבלי לגרוע מהוראות לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 לעניין סימון טובין בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה אלא אם כן מסומנים על גביו או על גבי אריזתו מספרו הקטלוגי ודרישות התקינה על פיו הוא יוצר ככל שישנן.



(ב)
אם קיימות בדרישות התקינה על פיה יובא מוצר התעבורה לפי סעיף 89(א)(4) הוראות לעניין מועד הסימון האמור בסעיף קטן (א), יהיה מועד הסימון של מוצר התעבורה לפי דרישות התקינה כאמור.



(ג)
מועד הסימון כאמור בסעיף קטן (א), של מוצר תעבורה שלא קיימות לגביו דרישות תקינה לפי סעיף 89(א)(3), יהיה לאחר מועד הייבוא, ואולם לא יהא בכך כדי למנוע סימון של מוצר התעבורה לפני מועד היבוא אם בעל הרישיון לסחר במוצרי תעבורה בחר לעשות כן.



(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג) סימון שם היצרן או סמלו המסחרי על גבי מוצר תעבורה מיובא ייעשה טרם מועד היבוא.



(ה)
הוראות סעיף קטן (א), למעט חובת סימון שם היצרן או סמלו המסחרי, לא יחולו על בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לגבי מוצרי תעבורה המשמשים לייצור הרכב.



(ו)
השר רשאי לפטור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מחובת הסימון לפי סעיף קטן (א), בתנאים ולגבי סוגי מוצרי תעבורה שיקבע.

הסבר.

ככלל אנחנו קובעים פה חובה לסמן מוצרי תעבורה וגם את המועד. הכלל אומר שאם מועד הסימון נקבע בתקינה, והוא חלק מדרישות התקינה, יהיה המועד על-פי דרישות התקינה. אם אין מועד לסמן את מוצר התעבורה בדרישות התקינה, אפשר לעשות אחרי, וכמובן זה יהיה בסדר גם לעשות לפני. כללנו פה כמובן דרישות סימון שלא קיימות בחוק הגנת הצרכן, אלא רק הדרישות הנוספות.

אני חושב שיהיה צריך לשנות את ההפניות כאן.

(3) במקום (4).

יהיו גם דרישות תקינה לעניין צמיגים.

ל-89(3) - - -

האם יש הערות לסעיף?

רגע, אדוני. בסעיף קטן (ב) ו-(ג) נפנה גם לסעיף 89ז לגבי צמיגים.

נכון. בסדר.

תודה. הערות. עו"ד גלעדי, עוד שניידר. בבקשה.

מה שאני מבקש, אדוני, בסעיף קטן (ג) כתוב לגבי מועד הסימון של מוצרים שלא נקבע עליהם דרישות תקינה, שיהיה "טרום הניפוק". במקום "אחרי מועד היבוא" – "טרום ניפוק", וזה מסיבה פרקטית שהרבה פעמים מפרקים מכולות של מיליוני חלקים, לוקח זמן לסמן את כולם וכבר נתקלנו במקרים שהיתה אי-הבנה עם משרד התחבורה.

תודה. נרשום את ההערה. עו"ד שניידר.

כתוב "על גבי אריזתו מספרו הקטלוגי ודרישות התקינה". לדעתי צריך להיות כתוב "התקן", לא דרישות התקינה.

לא, לדרישות תקינה יש - - -

סליחה, אחרי זה. בבקשה, אם כך, התשובות של אבנר, עו"ד עצמון, ואני מצביע. אבנר, שרית, מה התשובות לעו"ד גלעדי ולעו"ד שניידר?

לגבי הנושא של דרישות התקן, לעו"ד שניידר – אנחנו מתייחסים לאורך החקיקה ובפרקים האלה במיוחד לדרישות התקינה, זה כולל את כל הדרישות.

נכון.

עו"ד עצמון מחזק אותך.

איך אתה מסמן דרישות תקינה?

הכוונה שאם יש מוצר תעבורה שאמור לעמוד בדירקטיבה מסוימת או בתקינה אמריקאית מסוימת, בדירקטיבה עצמה הוא מחייב סימון. ישנו סימון, התצורה של הסימון וכל זה, זה מה שאנחנו מחייבים שיהיה, וגם הוא קובע את המועד. יכול להיות לגבי סימון מסוים שהוא קובע שהמועד של הסימון יהיה טרום היבוא, בסיום תהליך הייצור, מבחינת המהות עצמה.

לא הבנתי. מצטער.

לגבי ההערה של גלעדי.

אני רוצה להוסיף לשאלה שנשאלה לגבי סעיף קטן (ג). אני לא בטוח שאני מבין את הסעיף. האם הוא מטיל חובה לסמן את המוצר לאחר מועד היבוא, אבל אין בכך כדי למנוע סימון לפני כן? מה בעצם אומרת ההוראה הזאת? מה היא באה לקבוע?

ההוראה אומרת כך: הכלל הוא שצריך לסמן לפי התקינה. אם לא, אפשר לסמן אחר-כך, אבל אם מישהו בחר לסמן לפני, זאת לא עבירה. זאת הפוזיציה. מבחירה.

אני לא כל-כך מבין. מה הנורמה שרוצים לקבוע כאן?

מר גונן, אתה מבין יותר מזה. מה אתה אומר?

כיום יש דרישות שמחייבות לסמן חלק מהמוצרים לפני הכניסה לארץ, וזה יוצר חסמים, כי את המוצרים לא מייצרים במיוחד לישראל, מייצרים לשווקים.

אפשר גם אחרי, זה נראה לי הגיוני.

אני מבקש טרום ניפוק.

מה עם טרום ניפוק?

לא התייחסנו פה למועד אחרי.

מה זה "טרום ניפוק"? למי הכוונה שמנפקים?

דוגמה, סקורניק. דוגמה.

אם יש לי חלק על המדף שעוד לא סימנתי, לפי הדבר הזה אני עובר על החוק, וקרו לנו דברים כאלה.

קיבלת משהו לא מסומן.

אנחנו רוצים שכאשר אנחנו מוציאים ללקוחות מהמחסן, טרם הניפוק, יהיו כל הסימנים שהמשרד רוצה.

טרם מסירה ללקוח?

מה שאומרים בלשון בני אדם "טרם המסירה ללקוח". איך נפרשן את זה בחוק?

זה מאוד בעייתי.

אדוני היושב-ראש, יש רק בעיה מבחינת האכיפה. יכול להיות מצב תיאורטי, כשאני מגיע למחסן שלך, שכל החלקים לא יהיו מסומנים.

יהיה סימון שמחויב ביבוא, טרום היבוא.

מבחינת האכיפה עצמה - - -

אתה אומר שיש פה שני קריטריונים. יכול להיות שבתמימות סקורניק לא עשה את זה, אבל מי שלא הגון וישר כמו סקורניק, יכול להיות שהוא רמאי גדול, לא סימן שום דבר, ואז אתה בא אליו, והוא אומר: רק רגע, אני כבר חותם.

תראה אוטו שיוצא להספקה - - -

מה היקף הבעיה?

היקף עצום.

הבעיה היא בעיה אמפירית. מה השכיחות? אם השכיחות במקרה של סקורניק בטלה בששים, נלך לפי הגישה הזאת.

שם היבואן זה יהיה רק טרום ניפוק, לא יהיה על המדף.

למה לא? כשאתה פורק את הקונטיינר אתה מכניס את זה למחסן ומדביק את המדבקה. מה ההבדל בין זה לזה?

אבנר, מה שחשוב לך שבמוסך זה יהיה מסומן, לא בתוך המחסן.

חבר'ה, אני לא מבין בזה, מישהו כאן שמשתדל להיות לא בעל עניין ומבין בזה, יגיד לי מה השכיחות של זה. אם זה בטל בששים לא מעניין אותי. אם זה דבר שקורה הרבה לאנשים הגונים, מעניין אותי. פרידמן, מה התשובה?

אני לא יכול לדעת איך זה קורה אצל סקורניק במחסנים, אבל המציאות מוכיחה שיש להם מספיק דברים לסמן גם בחו"ל. סליחה, יוסי, שאני אומר, זה נשמע קצת מוזר שאתם באים ואומרים שקשה לשכנע את היצרנים לסמן חלקים, אנחנו ממילא צריכים לסמן רשימה שלמה של סימונים, ומצד שני אתה אומר שקשה להוסיף את השם של היבואן. מרגע שמסמנים את הטיקט, כבר מסמנים את כל הטיקט - - -

השאלה מתי. מתי מסמנים את טיקט?

היום מסמנים את זה במחסן.

אל תכניסו למחסנים שלכם שמיועדים למכירה משהו לא מסומן.

איפה אני אשים את זה?

זה מסומן בסימני טרום היבוא כמו שביקשתם מאתנו.

יש סימונים - - -

סליחה, שרית. למר מלכה יש פתרון.

קודם כול, אני מסכים עם יבואני החלפים שאומרים שיש להם בעיה לפעמים לסמן את זה טרום שחרור ואחרי שחרור, אבל ברגע שהוא מביא קונטיינר לארץ, הוא מכניס אותו למחסן שלו, יתכבד מר סקורניק וברגע של הקליטה הוא ידביק את המדבקה עם המספר הקטלוגי ועם התקן.

- - -

תקשיבי, שרית.

שרית, אני מדבר פשוט, משכתי את הקונטיינר מהמכס, פתחתי אותו לפני המחסן שלי, התחלתי לפרוק שם את האריזות, בין אם זה חלקים מכניים, בין אם חלקים אחרים, ולפזר במחסן. באותה נקודה שאני מפזר, אני גם קולט במלאי, ואם אני קולט למלאי, אני אסמן במקום, ובא לציון גואל. ואין לך בבעיה בפיקוח ואין לו בעיה לסמן את זה בחו"ל, והכול יותר קל.

מה שאתה אומר שזה לפני - - -

אם אני מסמן עכשיו עשרות אלפי פנסים בכניסה, זה עוד עבודה שלך לא עוזרת, כי הפנס מסומן עם שם היצרן, הוא מסומן עם הכול.

מתי אתה רוצה לסמן?

אני רוצה לסמן כשאני מוציא חשבונית ואני מוציא ללקוח, אני מוציא מדבקה עם החשבונית, שם יהיה כל מה שאתם רוצים, טרום ניפוק. לך חשוב שהצרכן ידע מה הוא קנה, לא מה יש על המדף.

- - -

רבותי, אנחנו לא כמו בממשלה, אנחנו מקשיבים לחוכמת השולחן, לא כמו שר האוצר וראש הממשלה. בואו נמצא פתרון.

אני רוצה להוסיף. מוצר התעבורה שוכב אצלנו במחסנים מרגע היבוא ועד שלב הניפוק. מה שאנחנו רוצים שיתאפשר לנו לסמן, לאו דווקא רק בשעת היבוא, ברגע שהקונטיינר נוחת, אלא שנוכל לסמן לכל אורך תקופת הזמן שזה שוהה אצלנו, עד לפני הניפוק. למה? כי יש לפעמים סחורות שמגיעות וזה עדיין לא מסודר במחסן, יש גם הרבה סחורות שחוזרות מהלקוחות גם ללא אריזה, ואז אני צריך לארוז מחדש. יש מקרים שבא פקח, הפקח לא יודע בדיוק באיזה שלב נמצא הפריט הזה, ואז הוא רואה פריט בלי סימון ויש קנס. אני רוצה שכל זמן שזה שוהה במחסן, עדיין יש לי אפשרות לסמן ללא תלות בזמן ובמועד של היבוא.

תודה, מר רייס. מה התשובה? מר רייס כהרגלו מציג את הדברים בצורה מאוד פשוטה, מאוד ברורה ובלי להתלהם.

הבעיה לגבי הפריטים הקטנים. הבעיה באותם מוצרים שמגיעים במארזים - - -

זה משהו אחר.

גם מוצרים שחוזרים.

זה אותו רציונל. הרציונל שמדובר במוצרים גדולים - - -

- - -

רבותי, יש פה שיחות שהיועץ המשפטי לא מבין, והוא השקיע בזה כל-כך הרבה, הוא כל-כך עוזר, אז אם הוא לא מבין, ייתכן שעוד רבים אחרים לא מבינים. בבקשה, עו"ד עצמון. מה אתה אומר?

אני מבקש להבין את הסעיף הזה לאשורו. לפי סעיף קטן (א) תהיה חובה על בעל הרישיון לסמן את המוצר, הן על-ידי פרטים הקבועים בצו הגנת הצרכן (סימון טובין) או בכל דין אחר שקובע סימון לפי חוק הגנת הצרכן, והן את המספר הקטלוגי ואת דרישות התקינה שלפיו הוא יוצר. סעיף קטן (ב) מדבר על סימון לפי דרישות תקינה? זה סימון אחר?

לא. סעיף קטן (ב) לא מדבר על עצם הסימון אלא מתי הסימון.

הסימון של הפריטים לפי סעיף קטן (א)?

סעיף קטן (ב) מדבר על המועד. החובה - - -

ולכן את סעיף קטן (ג) אני לא מבין עכשיו. לאור שני הסעיפים הקטנים האלה אני לא מבין מה קובע סעיף קטן (ג). אם לא קיימות לגביו דרישות תקינה, זה אומר שאין חובה לסמן אותו? זה אומר שאין חובה לסמן את דרישות התקינה שלפיהן הוא יוצר?

אפשר לכתוב כך: "מועד הסימון כאמור בסעיף קטן (א) של מוצר תעבורה שלא קיימות לגביו דרישות סימון על פי תקינה - - -".

דרישות סימון של פרטים אחרים מהפרטים שקבועים בסעיף קטן (א)?

לא, אותם פרטים. אותן דרישות.

אני מתנצל. אני לא מבין.

גברתי, בואי תעזרי לנו. בואי תשבי פה על יד עו"ד ראובני, כי אני רואה שיש בלגן קטן. את תסדרי הכול. בבקשה.

אני לא יודעת אם אני אוכל לעשות סדר בבלגן.

מה שמך?

דניאלה גרא-מרגליות ממשרד האוצר.

סוף כל סוף נשמע את האוצר לא על דברים של אפס...

רק רציתי להבהיר שהרעיון מאחורי סעיף קטן (ג) היה לוודא שהשר לא יקבע חובה לסמן משהו טרם היבוא בחו"ל. מצאנו שזה היה היום חסם ליבוא. הנוסח הכי חיובי שרשמנו הוא כזה. הוא קצת עקום על עקום, אבל זה מה שהוא אומר. זה הרעיון של סעיף קטן (ג), בלעדיו אין האמירה הזאת, ולכן השר יוכל לקבוע לסמן משהו באנגליה, ואז יצרת חסם.

אי-אפשר לעשות משהו יותר ישר, את אומרת.

לפי איזה סמכות? אני לא כל-כך מוצא כאן סמכות של השר לקבוע את מועד הסימון.

מה שלא קיים לגביו דרישת תקינה "יהיה לאחר מועד היבוא". זה על דרך החיוב. מועד הסימון יהיה לאחר מועד היבוא.

אני מתנצל, אבל אני לא מבין.

לכאורה אם אין איסור, אז מותר.

החובה בסעיף קטן (א) היא לגבי פרטים. סעיף קטן (א) נוקב בפרטים שיש חובה לסמן, פרטים לפי צו הגנת הצרכן (סימון טובין) וכן מספר קטלוגי ודרישות התקינה שלפיהן יוצר המוצר. בסעיף קטן (ב) נקבע כי אם קיימות בדרישות התקינה הוראות לעניין מועד הסימון, יהיה מועד הסימון לפי אותן דרישות תקינה, למשל דרישות תקינה אירופיות. אני לא מבין מהיכן סמכות השר לקבוע עכשיו הוראות לעניין מועד הייבוא. אין. אני לא רואה כאן סמכות כזאת.

בכלל השר לא יכול לקבוע?

למועד הסימון לאחר מועד היבוא. אני לא רואה היכן נתונה לו הסמכות.

אם אין, זה מעולה, אין חסם, אבל משרד התחבורה חושב שיש לו, אז רציתי לוודא.

אני אשמח אם יפנו אותי להוראה.

רבותי, אם זה מיותר, לא צריך את זה, אז נוריד את זה.

יכול להיות שצריך, רק צריך להבין, אדוני.

כרגע אין איסור כזה. הסעיף הזה מקורו בהחלטת הממשלה, נתחיל כך.

אוווו.

היו הרבה ויכוחים על זה.

היו הרבה ויכוחים.

את יודעת כמה החלטות ממשלה אפילו לא מעיפים עליהן מבט?

לא חשוב. משרד האוצר, כמו שאמרה דניאלה - -

אם זה לא הגיוני, נוריד את זה.

- - רצה לוודא שהשר לא ישתולל ולא חס וחלילה - - -

אם נחה דעתם, זה מיותר.

לכאורה אם זה לא אסור, זה מותר.

אם יש דרישות תקינה שאין חובה לסמן את המוצר לפני מועד היבוא - - -

אז ממילא זה - - -

לא, רגע. אני שואל. אם יש דרישות תקינה אירופיות שלפיהן – אינני יודע אם קיימות דרישות כאלה – יש חובה לסמן את המוצר לפני מועד היבוא, מה גובר? האם ההוראה כאן או ההוראות בדרישות התקינה?

דרישות התקינה.

זה סעיף קטן (ב). לכאורה סעיף קטן (ג) מיותר.

אין דרישות תקינה שמחייבות סימון?

כן, אבל בארץ רוצים לחייב סימון.

אם סעיף קטן (ג) מיותר, הוא הולך לפח. שרית, האם הוא הולך לפח? פעם ראשונה. עו"ד פרידמן, זה יכול ללכת לפח? דניאלה, תעזרי לי.

אני לא משפטנית, אז קטונתי. אני מסבירה את העיקרון.

עו"ד פרדימן, אתה לא עוזר היום? עו"ד הר-אבן, יש לך פתרון? לא מצד המוסכים, מצד הכלל.

סליחה, שנייה. מדובר על מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה שמחייבות סימון?

נכון, ואז אפשר יהיה להביא אותו בלי שיהיה עליו סימון.

אני אגיד מה המצב המשפטי, דניאלה - - -

- - -

זה מין קלוצקעשס. זה כמו הסכולסטיקה, כמה מלאכים רוקדים על קוף של מחט.

החובה היחידה לעניין המועד שקבועה פה שאם זה מופיע בדרישות התקינה, צריך לסמן לפי המועד. אם לא קבעתי כלום, אין לי בעיה לא לפני ולא אחרי. סעיף קטן (ג), המקור שלו להבטיח שאתם תהיו רגועים, אבל הוא לא נדרש באמת.

צריך בכל מקרה לשנות את הנוסח. אי-אפשר יהיה להישאר עם הנוסח כפי שמוצע כאן.

ברור שלא. אם אתה לא הבנת, זה אומר שאף אחד לא יבין.

אם הוא לא מובן, זה לא טוב, אבל זה המהות שלו, שאם אין תקינה שלא יהיה מי שבטעות - - -

- - -

דרישות סימון על-פי תקינה.

לכתוב את זה בלשון בני אדם.

לא ענית לבקשה של אבנר שאמר שהוא רוצה להיכנס למחסן ולעשות ביקורת. אני חושב שזה היה מאזן את זה.

במחסן יש סימון היצרן.

רגע, זה נושא אחר. לאט-לאט. יש לך עזרה פה?

כן, יש לי שאלת תם. למה הסעיף הזה מופיע בפרק הסחר במקום בפרק הייצור והיבוא? הרי לא מצפים באמת מכל סוחר, בפרט מאחר שהמוסכים חויבו פה ברישיון סחר, להתחיל לסמן מוצרים. אנחנו לא מבינים את החובה הזאת, אין לנו אפשרות לעמוד בה בכלל. רק מי שמייבא או מייצר צריך לסמן את המוצר. למה כל סוחר בשרשרת צריך לסמן מוצרים?

תודה. זו השאלה. מה התשובה? דניאלה. את לא יודעת?

אני לא חושבת שזה אומר שכל סוחר צריך לסמן.

זו חובה על בעל רישיון סחר.

אם היבואן כבר סימן, הוא כבר סימן, והסוחר רק סוחר, אבל במהות זה אומר סוף השרשרת. הם יכולים לאכוף רק על הסוף. הם אומרים בפועל שכאשר הם רואים משהו שזז, הוא סומן.

מר סקורניק. מר סקורניק, מדברים אליך.

לשאלה שהוא שאל קודם, למיטב הבנתי עוד פעם - - -

מר סקורניק, מדברים אליך.

- - - למיטב הבנתי עוד פעם, לפני שסחרת בו, אתה לא חייב לסמן אותו. זה מה שכתוב. כתוך כך: מבלי לגרוע מהוראות כך וכך, בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר - - - אלא אם כן מסומנים. כל עוד זה יושב אצלך במחסן, עוד לא סחרת בו, אז אתה לא חייב לסמן אותו לפני שסחרת בו.

אז אומר לך אבנר פלור - - - את נושא הסימון.

זה לא המצב בחוק. יש לו בעיה אחרת.

אבנר, שמעת את דניאלה?

הפרשנות שלה נכונה. זה באמת מה שכתוב.

הוא לא יכול לאכוף.

העליתי את הבעייתיות שמבחינת הפיקוח - -

תהיה לך בעיה.

- - באופן תיאורטי אני אגיע ואראה מוצרים לא מסומנים.

אתה חי עם זה? מה ההמלצה של משרד התחבורה?

להשאיר את זה כמו שזה. א', זה לא יוצר בעיה אצלכם - - -

סקורניק, אם כך אין לך בעיה.

המילה "ניפוק" לא מופיעה - - -

עו"ד גלעדי, אתה משחרר את סקורניק?

כן.

אם זו ההצהרה של האוצר, עם זה אני חי.

זה נרשם לפרוטוקול.

המילה "סחר" מוגדרת. אני קוראת מהי. "קנייה, מכירה, שיווק, הספקה והצגה למכירה". זה מוגדר. אתם לא יכולים להציג למכירה משהו – על המדף זה חייב להופיע מסומן. כשאתם מציגים למכירה זה חייב להיות מסומן.

אני לא מציג למכירה, זה במחסן.

נקודה, אז לא סחרת. בסדר.

איך אומרים? נגעת – נסעת; לא נגעת – לא נסעת. לעו"ד עצמון יש מספר שאלות ונצביע.

אדוני, שאלה נוספת. קודם כול איזו הבהרת נוסח בסעיף קטן (ד) ו-(ה) שעניינה סימון שם היצרן, סמלו המסחרי. נצטרך לעשות כאן התאמות, מכיוון שהפרטים האלה נמחקו מסעיף קטן (א). אלו פרטים שקבועים היום בצו הגנת הצרכן (סימון טובין). לעניין סעיף קטן (ו) שמקנה לשר התחבורה סמכות לפטור בעל רישיון מחובת סימון לפי סעיף קטן (א), האם מדובר על פטור גם מחובת סימון של פרטים לפי צו הגנת הצרכן (סימון טובין) או רק מהפרטים שקבועים כאן בסעיף קטן (א) במפורש, דהיינו, מספר קטלוגי ודרישות התקינה?

רק מפה.

רק מפה.

בקול רם.

רק ממה - - -

ברשימה של ה-100.

כלומר, הפטור בתקנות יהיה רק מדרישות תקינה וממספר קטלוגי.

אם כך, אני מאשר עם ההערות שנרשמו.

התקנות האלה יובאו לאישור ועדה?

כמה שפחות, אלא אם כן זה דברים עקרוניים. מה אדוני ממליץ?

ברגע שמדובר על פטור מצומצם, לפי מה שהובהר כאן, אין צורך.

הלאה. סעיף 96 אישרתי.

סעיף 96 מאושר, בכפוף לתיקונים.

סעיף 96א. בבקשה, עו"ד זוכוביצקי.

איסור יבוא וסחר של מוצר תעבורה משומש
96א.
(א)
לא ייבא ולא יסחר אדם במוצר תעבורה משומש אלא אם הוא מוצר תעבורה המפורט בתוספת שקבע השר בהתייעצות עם שר הכלכלה .



(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אדם אם הוכיח כי סחר במוצר תעבורה לצורך שימוש בחומר ממנו הוא עשוי.

סעיף קטן (א) ברור. תסבירי את סעיף קטן (ב).

הרבה פעמים סוחרים במוצרי תעבורה שיש בהם למשל מתכת, ואם מוכיחים שסחרו במוצר הזה המשומש, לא להרכבה ברכב, אלא לשימוש בחומר עצמו, התכתו, מכירתו למתכת, בזה אין בעיה.

זו הגדרה קצת רחבה לצורך שימוש בחומר.

בחומר, לא לצורך שימוש במוצר כמוצר, אלא שזה הכי טוב שיש. שימוש בחומר ממנו הוא עשוי, החומר, חומר הגלם.

מדובר על החריג רק לעניין הסחר לא לעניין היבוא?

חומר הגלם, חוה?

אולי זה עוזר.

שרית, אולי תגידי חומר הגלם?

אפשר.

אז חומר הגלם, יודעים שמוכרים אותו.

"חומר הגלם" זה ברור יותר.

עו"ד בגין, את רוצה להוסיף משהו?

אני חושבת שיותר נכון שהתחולה תהיה לגבי בעלי הרישיונות ולא על כל אדם.

שמעתם מה שאמרה עו"ד בגין? בעלי הרישיונות ולא כל אדם.

- - -

תשובה, שרית, להערה של עו"ד בגין ועו"ד עצמון, ואני רוצה להצביע.

זה לא יהפוך להיות תמריץ שלא להוציא רישיונות? לעקוף את כל משטר האיסור על משומשים על-ידי זה שפשוט לא מוציאים רישיונות?

זה מה שאני אומרת, בגלל זה אני מציעה כן להחיל את זה על אדם ולא על בעל רישיון סחר.

"אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף."

אנחנו נוסיף "מחומר הגלם"?

כן.

"חומר הגלם", "אדם". אישרתי.

סעיף 96א אושר, בכפוף לתיקונים.

אני נותן לכם הפסקה של חמש דקות לסגור את מה שהיה ואני עובר לפרק הבא. כולכם מוזמנים להשתתף בפרק הבא ועדיין לא לאכול. תודה.
<(הישיבה נפסקה בשעה 12:15 ונתחדשה בשעה 12:30.)>

רבותי, אני מחדש את הישיבה אנחנו נסיים אותה ב-14:00. אני מקווה שנגמור את הפרק הבא. כרגע אני מבקש את הניסוח שהגעתם אליו בהסכמה. עו"ד זכוביצקי, בבקשה.

אני מציעה שאני אקרא את סעיף 94(א) עם השינויים וסעיף קטן (ד) שיעגן את הנושא של מתן אחריות במסגרת חשבונית.

אני קוראת את סעיף 94(א): "לא ימכור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מוצר תעבורה, אלא אם כן מסר לקונה בעת המכירה לצרכן תעודת אחריות למוצר התעבורה ולפעילותו התקינה לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 ק"מ מיום התקנתו ברכב, ככל שנדרשת התקנתו ברכב לצורך השימוש בו, ואם לא נדרשת התקנה, מיום המסירה ללקוח, לפי המוקדם מביניהם, אלא אם נקבעה בדין תקופה ארוכה יותר; השר רשאי, באישור הוועדה, לשנות את התקופה או מספר הק"מ והמחיר כאמור".

כלומר, תחול אחריות - - -

סליחה, אני מוחקת את המילה "מחיר".

בדיוק זה מה שרציתי לומר. תחול החובה לתת אחריות לכל מוצר תעבורה, בין אם הוא חדש ובין אם הוא משומש.

נכון, זה בזכות הרצון הטוב של היבואנים. זה מצוין.

בין אם הוא מוצר חדש ובין אם הוא מוצר משומש.

נכון. עכשיו אני קוראת את הסעיף שניסחנו בעקבות הבקשה לכלול את האחריות בחשבונית.

רגע, זה ייאמר בסעיף?

ברגע שכתוב "אחריות על מוצר תעבורה", זה כולל הכול.

אני קוראת סעיף שיאפשר לכם לכלול את האחריות בחשבונית: "על אף האמור בסעיף קטן (א) לעניין חובה למסור תעודת אחריות, רשאי בעל רישיון לסחר במוצר תעבורה לתת את האחריות במסגרת חשבונית שעליו למסור לקונה על-פי דין, ובלבד שכלל בחשבונית פרטים שקבע השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה. השר רשאי לקבוע בתקנות כאמור את גודל האותיות המזערי שיופיע בחשבונית ואת אופן הצגת הפרטים על החשבונית כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מוצרי תעבורה שחלות לגביהן הוראות לפי חוק הגנת הצרכן". זה ברור.

בסדר גמור.

בסדר, מקובל.

מקובל?

קראת את הסעיף החדש?

קראתי אותו באופן מלא.

כלומר, אם אני מבין נכון, רק לעניין החובה למסור תעודת אחריות במסגרת חשבונית יהיה חריג לעניין מוצרי תעבורה שחלות לגביהן הוראות לפי חוק הגנת הצרכן. כלומר, מה שנקבע לפי חוק הגנת הצרכן יוסיף לחול, והוראה לגבי החשבונית לא תחול לגבי אותם סוגי מוצרים.

נכון.

מקובל.

מקובל על היבואנים?

מקובל.

משה בר.

נכים כמעט ולא נוסעים ברכב, ואנחנו רואים שמחליפים את הרכב כשבקושי יש להם קילומטראז', אז למה שיהיו שלושה חודשים? לנכים שיעשו את זה לפי קילומטראז'. אם הוא לא נוסע, יעברו שלושה החודשים - - -

זה שלושה חודשים או 6,000 ק"מ.

לנכים לעשות לפי 6,000 ק"מ.

תרשום, תענה לו. תודה. גברתי.

אנחנו רק רוצים הוראות מעבר, כי כרגע הנוהל שאנחנו נוהגים זה החשבוניות כמובן.

ההערה נכונה לכל סעיפי הצעת החוק. לגבי כל הסעיפים יהיו הוראות מעבר, זה ברור.

אוקיי. אם כך, אדוני, מקובל? אתה עזרת לנסח. אם כך, אני מאשר את הסעיף הזה, ובזה סיימנו את הפרק הזה.
סעיפים 94(א), סעיף 96(ד), אושרו, בכפוף לשינויים.

רגע. תענו רק למר בר.

היום זה כולל שתי חלופות, או שלושה חודשים או 6,000 ק"מ.

חשוב שלנכים ייתנו את ה-6,000 ק"מ, לא את השלושה חודשים.

זה כתוב. זה לא קשור לנכים בכלל.

ההוראות חלות על כל סוגי מוצרי התעבורה.

מר בר, באת על סיפוקך?

בסדר.

תודה רבה. פרק י"ד: עונשין. בבקשה, עו"ד זוכוביצקי, סעיף 180.

אני עושה פה החלפת מקל. אני נשארת, אבל - - -

את נשארת וחוה ראובני נכנסת.

זה הרגע. כך זה קורה. כולל ההקראה.

אנחנו מברכים אותך בהמון הצלחה.

תודה רבה.

שמחנו לעבוד אתך, שתהיה לך באמת הצלחה בדרכך כשופטת תעבורה. כמובן אנחנו רגילים לעבוד עם חוה בכל-כך הרבה נושאים - - -

לא תרגישו בהבדל.

תמיד נרגיש בחסרונך, אבל חווה היא גם כן מהבכורות, שבט ראובן.

תודה רבה, אדוני. שרית אולי קטנה בגודל, אבל הנעליים האלה גדולות מאוד.

פרק העונשין – כהקדמה, כרקע, נאמר שהסמכות העונשית היא סמכות נוספת על הסמכויות שכבר ישנן, הסמכויות המינהליות, בכל אופן לגבי בעלי רישיון – הסירוב לתת רישיון, הסמכויות להתלות, לבטל וכיוצא בזה, והסמכויות שיינתנו בתחום של העיצומים הכספיים, שזה פרק שעדיין בהכנה, והוא אמור לעלות לדיון בהמשך.
בחוק יש עשרות אם לא מאות איסורים וחובות, עם זאת בחרנו בפינצטה 18 סעיפים שיש בו, שבהם חשבנו שנכון להפעיל את השוט הפלילי, בגלל החומרה המיוחדת, היסודות הנפשיים והירידה שלהם לשורשי המטרות של החוק, שבהפרות שלהם למעשה יש סיכון מהותי ביעדים של החוק. אלה התפיסות שעמדו ביסוד הבחירה של איזה סעיפים יהיו בפרק העונשי.

עונשין. אני אתחיל בהקראה?

בבקשה.

את מקריאה מהגרסה המעודכנת יותר? כי נשלחו שני נוסחים.

אני מאמינה שזה האחרון.

כבודו, אנחנו יכולים להעיר לגבי הפרק הזה טרם תחילת הקריאה?

בבקשה.

אנחנו חושבים שלא ניתן לדון בפרק העונשין במנותק מפרק העיצום הכספי, כי הוועדה וגם אנחנו צריכים לבחון את שיקול הדעת של משרד התחבורה, איזה סוגי עבירות נכללות בפרק העיצום הכספי ואיזה עבירות בפרק העונשין. הרי הדעת לא נותנת שקודם נדון דווקא בפרק העונשין, ואז יגידו לנו: אולי זה יהיה בעיצום, אבל בסוף זה לא יהיה בעיצום הכספי. צריך לדון בדברים הללו ביחד.

מה זה ביחד? נקרא שורה-שורה?

הרי משרד התחבורה צריך להסביר למה זה בעונשין ולא בעיצום הכספי ומה היחס בין הדברים.

יש גם חפיפות.

יש גם חפיפות.

לכן קבענו בישיבה הבאה את הנושא - -

זו הישיבה ביום ראשון הבא, ה-7 בדצמבר.

נכון, לנושא העיצומים הכספיים.

- - באמת תודה לוועדה – בנושא הספציפי הזה.

אדוני צודק.

הערה נוספת. כבוד היושב-ראש אתי?

לגמרי. אני מקשיב.

יש סעיף שכל הזמן חוזרים ומפנים אותנו אליו, הוא סעיף 17 המיתולוגי לפרק הראשון לחוק, שנקרא "פעולה בחוסר מקצועיות או ניגוד עניינים". דא עקא, דווקא סעיף חשוב זה איננו מופיע, לא בפרק העיצום הכספי ולא בפרק העונשין, ולדעתנו הוא קריטי. סליחה, הוא מופיע בפרק העיצום הכספי, אבל במשהו מאוד-מאוד מינורי, ולדעתנו חייבים להעביר אותו לפרק העונשין כי זאת הליבה של העיסוק של בעלי הרישיונות ושל סמכות המנהל לפעול נגדם.
כמו כן, אני רוצה שהוועדה תיתן את הדעת על היחס בין פרק העיצום הכספי לפרק העונשין, כי בסעיף 179 שמסיים את פרק העיצום הכספי, הוא קובע שכל העבירות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי הן גם עבירות פליליות. אם כך, מדוע בפרק העונשין יש צמצום של כמות העבירות? ומה היחס בין סעיפים 180 ל-181, שמונים את העבירות, לבין סעיף 179 שקובע שסעיפים 161 עד 165 הם העבירות? תודה.

איתי, מה אתה אומר?

באמת לאיתי בראש להגיד 180, 181, כשלא אומרים אפילו את כותרת השוליים. גדול עלינו.

אנחנו מתחילים עכשיו בקריאה.

אדוני, אין כל מניעה לדון בפרק העונשין לפני שדנים בפרק העיצומים הכספיים.

תודה רבה.

לסעיף 17, אולי משרד התחבורה מוכן להתייחס.

אני אתייחס.

בבקשה. עו"ד ראובני.

חוסר מקצועיות זה עבירות בכל מיני עיסוקים, שיכולים להיות גם בעלי משמעויות בטיחותיות כבדות. על חוסר מקצועיות כשלעצמו לא מעמידים אנשים לדין. רופא שמתרשל, אפשר לתבוע אותו בנזיקין, אבל זה צריך להגיע לרמות קיצוניות מאוד של רשלנות ויותר מזה, לפני שהוא יהפוך להיות גם נאשם בפלילים, ואז לא מאשימים אותו לפי פקודת הרופאים, אלא לפי דיני העונשין הכלליים, שנותנים את הסמכויות, למשל במקרים של גרם מוות ברשלנות. אותו דבר כאן, לו יצויר, ואני מביאה את הדוגמה של התאונה הנוראית, עם המיצובישי גרנדיס שאיבדה את הבלמים ליד טבריה לפני שלוש שנים - - -

משפחת אטיאס.

משפחת אטיאס. לו יצויר שהיה ממצא שהמוסך טיפל ברשלנות ברכב הזה, אם זה נכנס לגדר גרם מוות ברשלנות העונשית, אז לא צריך סעיף פה בחוק של אחריות. ואם הוא עשה איזה תקלה וכו' וחריגה מנורמת הזהירות הסבירה, זה לא שונה מרופא, והוא לא עומד על זה לדין פלילי. ולכן אנחנו חושבים שהתפיסה כאן צריכה להיות אותה תפיסה לגבי כל העיסוקים, כפי שיש בעיסוקים אחרים.

לא השבת לגבי ניגוד העניינים.

לגבי ניגוד העניינים הגישה היא אותה גישה, שאומרת שאם אנחנו מגיעים לרמה של הפרת אמונים שמוכרת לנו מהמשפט הפלילי, מחוק העונשין, אז אפשר להעמיד לדין שם. וכל זמן שאנחנו נמצאים מתחת לזה, אנחנו ברמה המשמעתית, ברמה האתית, ברמה של הטיפול בכלים המקצועיים הפנימיים ולא ברמת המשפט הפלילי.

אתה רוצה להוסיף איזו מילה או שאין צורך?

אדוני, כאשר עיינתי בפרק הזה ביקשתי להבין מה הרציונל לגופו של עניין לגבי כל הפרה והפרה שגרם לנציגי הממשלה לשלב אותה בפרק העונשין. אני מציע שקודם כול עו"ד ראובני תקרא את ההפרות ולאחר מכן נשאל את השאלות.

תודה רבה. עו"ד פרידמן, הערה כללית לפתיחה.

אני רוצה להזכיר את דברי אדוני בישיבה מיום 6 בנובמבר שנה זו, כשאדוני הסכים לכלול בפרק הזה השפעה על בעל רישיון לפעול בניגוד לחובותיו על-פי הרישיון או על-פי חובותיו המקצועיות. אני רק אזכיר שהסעיף הזה נועד למנוע באופן כללי השפעה על בעל מוסך לבצע קיצורי דרך ולסכן את האנשים ברחוב, להשפיע על שמאי לתת שומה שאיננה נכונה שגורמת נזק כלכלי גדול וכיוצא באלו.

עו"ד בגין. משרד המשפטים. תעני לשאלה.

אנחנו מתנגדים לקביעה של עבירה כזאת. שוב, כמו שחוה אמרה, מדובר בנושא שהוא לא מיוחד רק לתחום שירותי הרכב, הוא נכון לכל אדם שמנסה להשפיע על רופא בקבלת חוות-דעת לביטוח הלאומי, להשפיע על כל סוגי המקצועות האחרים. יש עבירות בחוק העונשין של קבלת דבר במרמה, והמשפחה הזאת של העבירות, כולל שידול וכולל ניסיון שמכסות - - -

שידול איננה עבירה.

שידול לעבירה היא עבירה. ככל שלא מדובר בתחום שחוק העונשין מטפל בו ביחס לכל המקצועות ולכל ההתנהגויות של בני אדם בכלל, לא נכון להפליל דווקא באופן מיוחד את ההתנהגויות של בעלי הרישיון עד כה.

אדוני, אני רק אסביר שהנושא הזה כבד נידון פה בוועדה וכבר עלתה הטענה הזאת שזה מוסדר בחוק העונשין וכבר דנו בסוגיה הזאת, ובכל זאת אדוני החליט כמובן שיש מקום להדגיש את זה בחוק הזה, נוכח העובדה והמציאות, איך שמתנהלים - - -

אדוני רוצה להוסיף?

אני מאיגוד השמאים. אני רוצה להזכיר את המעמד המיוחד של השמאים. בדיון שנערך לפני כשבועיים דובר על המעמד האובייקטיבי שלהם, תפקיד מעין שיפוטי, ובדברים האלה, השפעה על שיקול דעתו של השמאי כדי שייתן חוות דעת שאינה הוגנת ואמיתית היא משמעותית יותר, ואותה כן, לדעתנו לפחות, ראוי להכניס כעבירה פלילית.

היא משמעותיות יותר מהשפעה על שופט, על שוטר, על כל איש מקצוע אחר שאתה מנסה להשיג ממנו באופן פסול איזו טובת הנאה?

היכולת להשפיע על שופט היא קטנה מאוד ולהשפיע על שמאי זה דבר קל מאוד, באמצעות טלפון או מילה או אפילו בלי לומר אף מילה.

בשמאים נדון.

בנפרד.

בשמאים נדון בנפרד. אנחנו נחליט אם אנחנו דנים בשמאים אליבא דבית שמאי או אליבא דבית הלל.

ככל שתיקבע הוראה מהותית לעניין שמאי הרכב, ניתן יהיה להתאים את פרק העונשין או את פרק העיצומים לפי הצורך, אבל כרגע אין הוראה מהותית שעניינה איסור השפעה שלא כדין על שמאי.

אם כך, עו"ד ראובני, אנחנו מתקדמים להקראה. בבקשה.

שאלה נוספת, סליחה, כבוד היושב-ראש. שאלה נוספת למשרד התחבורה לפני ההתחלה. פרק העונשין איננו כולל התייחסות לסוחרי רכב. אני מזכירה שפרק הסוחרים הוסף מאוחר יותר בהוראת הוועדה. רציתי לדעת אם זה בכוונה או שזאת אשמתה. יכול להיות שלא הייתם מודעים לכך שהפרק הוסף - - -

לא שמענו, כי עוזי הפריע. תחזרי.

פרק העונשין איננו כולל התייחסות לסוחרי רכב, בעוד שהוא כן כולל התייחסות לבעלי רישיונות אחרים. אני שואלת האם זה בגלל שהפרק שדן בסוחרים הוסף מאוחר יותר ואולי נשמט מכם או שזה בכוונה.

תודה. שאלה טובה. חוה.

עשינו סקירה כללית על מה שהתווסף במהלך הדיונים. על פניו בסוחרים כנראה שלא יהיה, אבל עדיין סופית לגבי סעיף אחד נשקול, יכול להיות שנבקש מהוועדה להוסיף בעניין הסוחרים.

מתי תשקלו? בדיון הזה או לקראת הדיון הבא?

לקראת הדיון הבא, אדוני.

אתם מבקשים לאשר היום את הפרק.

בעיקרון כן. כרגע אין לנו הצעה קונקרטית על השולחן. עשינו סריקה, היה שנרצה, נחזור לאדוני.

אני אגיש רביזיה. בסדר. בואו נתקדם. יאללה, קדימה, אני רוצה לרוץ.

פרק יד': עונשין

עונשין
180.
(1) אלה דינם, קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין -




(1) בעל רישיון שהעביר רישיון לאחר, בניגוד להוראות סעיף 9;




(2) בעל רישיון שסירב לתת שירות, בניגוד להוראות סעיף 15;




(3) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא נתן שירותי תחזוקה או שלא מכר מוצרי תעבורה בהתאם להוראות לפי סעיף 26;




(4) יבואן רכב ישיר שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב, בניגוד להוראות לפי סעיף 40(א);




(5) יבואן רכב עקיף שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שיובא על ידו, בניגוד להוראות לפי סעיף 40(ב);




(6) יבואן רכב ישיר שלא מכר מוצרי תעבורה בהתאם להוראות לפי סעיף 41(א);
(7) יבואן רכב עקיף שלא מכר מוצרי תעבורה בהתאם להוראות לפי סעיף 41(א1);




(8) מנהל מקצועי של מוסך שלא פיקח על עמידת עובדי המוסך בהוראות המנויות בסעיף 111, בניגוד להוראות אותו סעיף.

אני מבקש, אדוני, שנעצור כאן, מכיוון שיש לי שאלה כללית. כפי שאמרתי בראשית הדיון - -

אנחנו בסעיף קטן (א).

- - אני מבקש לדעת מדוע דווקא הפרות לעניין אי-מתן שירותי תחזוקה לרכב או אי מכירת מוצרי תעבורה הן אלה שסווגו כעבירות פליליות. כאשר מעיינים בהצעת החוק, וכפי שאמרה עו"ד ראובני בצדק, היא כוללת חובות רבות והפרות רבות, מדוע למשל ייצור רכב שלא בהתאם לתוכנית הייצור שלא בהתאם לאב טיפוס זו לא עבירה פלילית, גם כאן יש להפרה השלכה בטיחותית. אני מוכרח לומר שלא כל-כך הבנתי מדוע ההפרות המנויות כרגע בפסקאות (3), (4) ו-(5) הן דווקא עבירות פליליות.

השאלה היא מה פלילי ומה לא פלילי ומדוע.

מה הרציונל בעיקר.

מדוע חלק פלילי וחלק לא פלילי.

הסברתי באופן מאוד-מאוד כללי קודם את הרציונל. כאשר אם רואים למשל את שני הסעיפים הראשונים הם עקיפת חובות הרישוי לפי החוק הזה. הפרות של בעלי רישיון שאנחנו חושבים שניתן לטפל בהם באופן יעיל, אפקטיבי ומרתיע באמצעות עיצומים כספיים ובאמצעות התליות רישיון וכיוצא בזה, אנחנו מעדיפים את הכלי הזה. אם אנחנו מאיינים את הרווח הכספי שלו, כפי שהכלי של עיצומים כספיים יאפשר לנו לעשות, אנחנו חושבים שבאיזה מקום זה יותר אפקטיבי, זה יותר מיידי מאשר ענישה פלילית בסכומים שיכולים להיות גם הרבה יותר נמוכים.

זו אמירה שיכולה להיות נכונה תמיד. השאלה ביחס לאי-מתן שירותי תחזוקה, האם זו הפרה שלא ניתן לאכוף באמצעות אכיפה מינהלית, עיצומים כספיים? אני מוכרח לומר שלא כל-כך הבנתי את הרציונל בהקשר להפרות האלה. ההפרות המנויות בפסקאות (1) ו-(2), אני יכול להבין, אבל לגבי מתן שירותי תחזוקה?

כאן זה התלות של הצרכן בבעל הרישיון. יש כאן צרכן שבמידה רבה הוא תלוי באותו בעל רישיון והוא מוצא את עצמו עם רכב או עם מוצר תעבורה כשהוא נמצא בחלל ריק.

גם אי-מתן אחריות לרכב וגם אי-טיפול בתקלת בטיחות סדרתית אלו הפרות שהצרכנים עלולים למצוא את עצמם חסרי יכולת לפעול מול בעלי הרישיונות.

הם לא יכולים למצוא את עצמם חסרי שירות. אם יש הפרה של החובות האלה זה כרוך בעלות לצרכן, וכמובן הרעיון של תקלת בטיחות סדרתית ואחריות וכו' נועדו לחסוך אותם ממנו, אבל הוא לא נשאר בלי שירות, אבל אם הוא לא יכול לקנות מוצרי תעבורה, הוא לא יכול לקבל שירות תחזוקה, הוא נמצא בבעיה הרבה יותר קשה שאולי לא ניתנת לתיקון אפילו אם הוא מוכן לשלם כסף ולריב עם בעל הרישיון אחר-כך.

אני אשמח לשמוע התייחסות גם ממשרד המשפטים.

אלה הדברים שמשרד התחבורה ביקש להפליל בהם, שמבחינתו היה חשוב לקבוע כעבירה. מבחינתנו זה מוצדק באופן עצמאי כעבירה. חלק מהדברים עשויים, דרך אגב, להיכנס להפרה של תנאי הרישיון ממילא, ויכול להיות שאפשר לשקול האם יש עבירות שאין בהן צורך, אבל אימצנו בגדול את עמדת משרד התחבורה בדבר הזה, וזה מקובל עלינו.

אדוני.

יש כאן אנשים שביקשו רשות דיבור.

חוץ משניידר והר-אבן יש עוד מישהו? אתה לא רוצה להגיד משהו?

סיימתי את דברי.

תודה, מר שניידר.

אני רוצה להתייחס לסעיפים קטנים (4) ו-(6). שני הסעיפים האלה מפנים לסעיפים 40(א) ול41(א) להצעת החוק. בשני המקרים מטילים על יבואן ישיר חובות בכל מה שקשור לכלי רכב שאינם מיובאים על ידו. אנחנו מעוניינים בשני המקרים האלה שתהיה הגנה ליבואנים הישירים, אחרי שהם כבר הועמדו לדין ונאשמים, אם יצליחו להוכיח שהם נקטו בכל האמצעים כדי לספק את מוצרי התעבורה שלא הצליחו לספק. אני מזכיר, מדובר בכלי רכב שאינם מיובאים על-ידי היבואנים הישירים, אלא הם מיובאים על-ידי יבואן זעיר, יבואן עקיף או יבואן אישי, כשהיבואן האישי צריך לספק להם חלקי חילוף. יכול להיות שאותו יבואן ישיר, אין לו את חלקי החילוף, הוא פונה אל ספקים של יבואני מוצרי תעבורה תחליפיים בארץ ובעולם ולא מצליח להשיג אותם.

סעיף - - -

אני מציע שתזכירו מה קובע סעיף 41(א) ו-(א1), תוך התייחסות להערה של עו"ד שניידר.

יש חובה על יבואן רכב ישיר לספק שירות גם לכלי רכב שלא הוא ייבא, אבל מתוצר שהוא מייבא.

לאיזה תקופה?

עם הגבלות של לוחות-זמנים ופרקי זמן. אני מקווה שיסלחו לי שאני עדיין לא שרה את כל הפרטים של לוחות-הזמנים. עם זאת, יש להם פטור מפורש אם הם יוכיחו שעשו כל שביכולתם כדי לספק את המוצר במועדים ושלא היתה להם שליטה על העיכוב.

אם אינני טועה, החריג הזה הוסף רק לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1), שנקבו את המועד להספקת מוצר התעבורה מיום שהוזמן. שוב, למיטב זכרוני ולפי הרישומים שלי. לגבי החובה לספק מוצרי תעבורה לתקופה של שבע שנים, אם אינני טועה, לא נקבע החריג.

לא נקבע החריג וזה אומר שהיבואנים צריכים להיערך מראש עם מינימום של מלאי וההיכרות מבחינת יכולת מקצועית גם עם כלי רכב שהם לא מייבאים. זאת החובה שהחוק מטיל.

סליחה - - -

אחד-אחד. עו"ד שניידר, אתה עונה בשם השלישייה?

אני אענה, כן. אמנם זה אותו תוצר, אבל כלי הרכב האלה מדגמים שאינם מיובאים על-ידי היבואן הישיר, הוא בכלל לא יודע שהם מיובאים לישראל, אין לו שום אפשרות להיערך מבחינת מלאי לכלי רכב שלא הוא ייבא, שאינם נמצאים בארץ. אני מזכיר שמדובר בכלי רכב שאין לו התמחות בהם, כי אלה דגמים שאינם מיובאים על-ידי היבואן הישיר. ההעמדה לדין אחרי 45 ימים היא איננה אפשרית, מפני שהיבואן עשה כל מה שהוא יכול היה בתקופה הזאת והוא לא הביא. אין כל הצדקה להעמיד אותו לדין, אם הוא יצליח להוכיח שהוא אכן עשה כל מה שהוא היה יכול כדי להביא את מוצרי התעבורה.

הטענה של עו"ד שניידר פה היא נגד סעיף 41, לא נגד הסעיף העונשי.

לא.

כן.

צריך לתקן את הסעיף המהותי.

אם בכלל, זו בעיה בסעיף המהותי שמטיל עליכם חובות שאתם לא יכולים לעמוד בהם. פה הסעיף העונשי קובע בסך הכול מה העונש אם הפרתם את סעיף 41. אם יש בעיה בסעיף 41 שהוא מטיל חובות, שם זה היה צריך להתברר. כמובן אני מבינה את המשמעויות של זה - - -

חוה, השאלה שלי היא פשוטה. בגישתי, לא התחיקתית, אבל בתור איש ציבור, כלכלן וגם מניסיון חיי, אני מעדיף אם תופסים מישהו, לתת לו נבוט גדול למען יראו וייראו ולא עם עודף ביורוקרטיה. מצד שני, אם אדם עושה את הדברים, בשביל מה לתת לו דברים לא רלוונטיים? והשאלה כאן, אם אנשים עושים את כל הפעולות בשביל מה צריך לעשות אותם פליליים? זאת השאלה שאני שואל. אם הם מוכיחים שהם עשו את הדברים האלה. אם הם עבריינים, תן להם את העונשים הכי גדולים, אני בעד, גם בנושא המיסוי, חובת דיווח אוניברסלי, תופסים מישהו, למען יראו וייראו, בזפת ובנוצות. אבל אם אנשים לא פליליסטיים? דיברתי עם אבנר על זה, חבל פה ללכת רק מבחינה יורידית. פה דיברתי עם אבנר על זה.

אנחנו מגיעים לסעיף 180 רק אם התברר שהוא אכן הפר.

נעשה סדר.

אני רוצה לעשות פה סדר.

הבקשה של עו"ד שניידר זה באותם דגמי רכב שהיבואן הישיר לא מייבא והוא צריך לתת מענה לאותו תוצר אבל לדגמים של היבואן העקיף או כל יבואן אחר שמייבא אותם.

אם הוא מוכיח שהוא עשה כל מה שביכולתו, למה שהוא יהיה פלילי?

מה שהוא מעלה, שאם הוא נכנס לפן הפלילי, אם הוא מוכיח שהוא עשה כל שביכולתו - - -

בדיוק. זה מה שאני אומר.

זו בעצם הבקשה, חוה.

זה סעיף 41. סעיף 41 קובע את החובות.

זה גם נובע מפה.

סעיף 41 מטיל את החבות של ההחזקה על כל רכב וכל תוצר על היבואן הישיר. יש לו קשר ליצרן, הוא יכול להוציא את החלקים, הוא יכול להוציא את כל נושא ה-recall, והתיקונים באחריות.

קיבלתי. אבל יכול להיות שיש שרשור שתמיד קיים, ואז תפסו אותו, זה לא בסדר, אבל הוא מוכיח שהוא עשה כל מה שביכולתו. בגלל שיש לו אחריות שילוחית, צריך להכניס לו גם את הפלילי? זה לא נראה לי. אני אתכם לחומרה, אבל צריך גם להסתכל מתי. מבחן ההיגיון – זה מה שאני שואל.

אלה התנאים של סעיף 41. אנחנו מגיעים לכאן ברגע שהופר סעיף 41. סעיף 41 הגדיר את החובות. הטענה כאן היא נגד החובות המוטלות על היבואן.

יש לך איזה מדרגה שהגעת לפה.

לא, לא. סליחה. סעיף 41 אומר שב-45 ימים אנחנו צריכים לספק את זה. נתנו לנו אולי ארכה מסוימת לספק, אבל בסופו של דבר, גם אם עשינו את כל הדברים, ובתוך 45 ימים לא סיפקנו את מוצרי התעבורה, אנחנו מגיעים לסעיף העונשין. וכשאנחנו מגיעים לסעיף העונשין, מה שאנחנו מבקשים, שתתנו לנו בבקשה להתגונן בטענה שעשינו כל מה שהיינו יכולים לעשות כדי לספק את מוצרי התעבורה.

ואז האחריות הפלילית תוסר.

נכון, זה מה שאנחנו מבקשים.

עו"ד בגין, במקרה שהיבואן לא מספק בזמן את החלפים וכל מה שאמרתם, תחול עליו אחריות פלילית, אלא אם כן הוא יראה שעשה כל שביכולתו להשיג את חלקי החילוף הדרושים, פנה אל היצרן, אל ספק החלפים, הגיש בקשה מסודרת, עשה כל שביכולתו, ואז כשהוא מוכיח לכם את זה, תורידו ממנו את האחריות הפלילית.

אם הוא עשה, אין עבירה על סעיף 41 ואין סעיף עונשין.

לא, לא.

יש עבירה.

ברגע שהוא עבר, הוא עבר, והעבירה היא פלילית, ואז כשיש לך כבר כתם של crime, לא תוכל להוריד אותו. לתת לו את התיקון הזה, זה הכול.

גם לו וגם ליבואן הראשי.

הוא מסייג את המועדים, לא את האחריות, הגברת ראובני.

בגלל השרשור פה. לא כל יבוא מיובא מיבואן ישיר, הוא מגיע ממקומות אחרים. רק בדבר הזה אל תעלו אותו לגרדום, אם הוא צדיק. זה הכול. זה הכול. אם הוא עבריין, אפילו אם הוא בן משפחה של אנוך, תיכנסו בכוהנים.

אם אי-אפשר לעמוד בחובות של 41, צריך לשנות אותו. כל הזמן אנחנו מדברים במקום הלוא נכון, כי בסופו של דבר הסעיף הזה - - -

זה אני לא מבין.

האם אפשר לנסות להסביר?

אני רוצה לתפוס את הרוח, כי אני לא רוצה שבתוך המשפטנות הזאת אני אשלח אנשים חפים מפשע לאחריות פלילית. פה לפעמים, מצד אחד, אנשים מאוד מושחתים, לא נוגעים בהם, ואנשים טובים, אחרי זה זורקים בהם רפש והם גומרים את החיים שלהם.

אדוני, מה שאתה אומר, שהוא עשה כמיטב יכולתו, זה לא צריך להשפיע מבחינת הפרת הוראות החוק גם לעניין חידוש הרישיון שלו. האם יטענו נגדו שהוא הפר את ההוראות? זו שאלה שהיא לא נכונה רק לפלילי. אם אתם חושבים - - -

אני כרגע מדבר על הפלילי.

אמרתם שסיווגתם מבין ההפרות את העבירות הפליליות.

לא הכול, הפלילי זה מה שמפריע לי. הדברים האחרים, אפשר להסתדר אתם.

אי-אפשר לאחוז את המקל משני קצותיו. אמרתם שבחנתם את כל ההוראות ושקלתם אלו הפרות ראויות להיות עבירות פליליות. יש כאן עוד הרבה מאוד הוראות חשובות שלא נמצאות בפרק העונשי.

מה שאתם אומרים שלעתים אי-אפשר למלא את החובה. החובה הזאת שולחת חצים לכל מיני כיוונים, היא שולחת לעולם הפלילי, היא שולחת - - -

אנחנו מדברים רק על הפלילי כרגע.

אני שואלת למה. אם החובה לא מעשית - - -

כי הפלילי זה מוקש גדול.

אם החובה בלתי ישימה, למה זה נכון שהיא תהיה גם מוקש קטן?

זה את הוספת. אני פחדתי מהמוקש הגדול.

יכול להיות שראוי לאכוף אותה באמצעי חמור פחות של עיצומים כספיים. יכול להיות. לא אמרנו שההוראה המהותית היא סבירה או לא סבירה.

מה שהדליק לי זה הפלילי, אבל יכול להיות שאת צודקת לכל אורך הדרך, מקובל עלי.

זו לא תשובה.

אתם צריכים לעשות פה תיקון מסוים. אתם רוצים חמש דקות לחשוב?

הבעיה היא שאם אתה רוצה לתת הגנה, אתה צריך לתת הגנה בסעיף המהותי, לא בסעיף העונשי.

אני לא יודע איפה, אבל אני רוצה לפתור את הבעיה. טכנית אני לא יכול לענות לך, אני יכול לענות רק מהותית. הסברתי לכם מה אני מעוניין, תתפרו לי כדי שנתקדם. אני נותן לכם חמש דקות לעשות את זה.
<(הישיבה נפסקה בשעה 13:06 ונתחדשה בשעה 13:13.)>

יש איזה פשרה שאנחנו נותנים מקל גדול לפלילי ולכול, אבל כאשר אדם עשה את הדברים, לא ייפול צדיק על לא עוול בכפו?

אדוני, אני אולי אנסה לחזור ולהסביר את המבנה. סעיף 41 זכה לדיון מקיף, יסודי, ואני מניחה שכל מה ששמענו כאן נשמע אז, ובסופו של דבר הוועדה החליטה על איזה איזון. הסעיף בנוי לחלוטין על הטלת חובה. מה שמנסים פה, למעשה זה לרוקן מתוכן את מה שנקבע שם ולהגיד: למרות שקבענו שם לאחר דיון ארוך, חשבנו ושקלנו איזה איזון, ולמרות שאנחנו יודעים שיש ליבואן חובה להיות בהסכם מסוים עם היצרן, ולמרות שבמקום שבעה ימים יש לו 45 יום - - -

אחרי זה יגידו, עשינו, ניסינו ולא הלך.

לא, יש שני סוגי הפרות שונים. יש הפרה אחת שעניינה "חובת החזקת מלאי", נקרא לזה, למשל למשך תקופה של שבע שנים, וחובה אחרת היא חובה לספק.

שהיבואן לא יספק בזמן - - -

רגע, אדוני. חובה אחרת היא חובה לספק מוצרים בתוך שבעה ימים או בתוך 14 ימים. ולגבי החובה הזאת נקבע חריג. ההפרות שאתם מבקשים כאן להפוך אותן לעבירות פליליות הן חובות להחזיק מלאי, אם אני מבין נכון. מדובר על סעיף 41(א) ועל - - -

חוה, אני רוצה לחזק את מה שהוא אמר, ותקשיבו לי. כמו שאמר היועץ המשפטי, אני מתייחס לנקודות האלה של זמן. אמרתי שבמקרה שהיבואן לא יספק בזמן את החלפים הדרושים, שזה או שבעה ימים או מה שכתוב בחוק, כרגע תחול עליו אחריות פלילית, כמו שאמר עוזי. אבל עכשיו פה אני נותן את הקוויאט – caveat – הזה רק במקרים האלה, אלא אם כן יראה כי עשה כל שביכולתו להשיג את חלקי החילוף הדרושים: פנה ליצרן או לספק החלפים, הגיש בקשה מסודרת. במקרה הזה להוריד ממנו את האחריות הפלילית. אני לא מדבר על כל הדברים האחרים, המינהלי וכל זה. נראה לי שיש לפעמים נקודות שקצת מגזימים. על זה דיברתי עם אבנר. נכון, אבנר?

אדוני, אני יכול רגע להתייחס? ההוראה שקראת כאן או ההצעה היא רלוונטית לסעיף המהותי. אני שוב אגיד שלגבי הסעיף המהותי יש שני סוגים של חובות: חובה אחת נקבעה בסעיף 41(א) כדלקמן: "יבואן רכב ישיר יספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר המיובא על ידו לצורך תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור בסעיף 35(א)(3)". אותה חובה חלה על יבואן רכב עקיף, לגבי רכב המיובא על-ידו, לתקופה כאמור בסעיף 36א(א)(3). אלה החובות שהמשרד מבקש להפוך אותן כאן לעבירות פליליות. לא מדובר על חובת הספקת מוצרי תעבורה. רק לגבי חובת הספקת מוצרי תעבורה נקבע חריג שנותן איזה מקסימום של 45 יום.

מתי הוא מוסר? כשעבר הזמן.

לא. יש חובה להחזיק מלאי במשך תקופה של X שנים ויש חובה לספק את המוצר בתוך מספר ימים מיום ההזמנה.