PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
04/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 107>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"א בחשון התשע"ה (04 בנובמבר 2014), שעה 10:30

<היערכות לשילוב דיירי מרכזי הקליטה בקהילה>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

דב ליפמן – מ"מ היו"ר

>
חביב קצב - סמנכ"ל דיור, משרד העלייה והקליטה

דפני מושיוב - מנהלת נושא הקליטה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה וקליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

סמדר טף - עוזרת בכירה לסמנכ"ל קשרי ממשל, הסוכנות היהודית

שאול מוצפי - מנהל לסיוע בדיור, משרד הבינוי והשיכון

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

רותי ויינשטיין - מנהלת תחום בריאות הציבור, משרד הבריאות

זיוה מקונן-דגו - מנכ"ל, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

חגית חובב - יועצת, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

חנה אלעזר לגסה - שינוי מדיניות, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

טלהון תארקין - עולה חדש ממרכז קליטה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

ד"ר אברהם נגוסה - עובד סוציאלי, ארגון מכנף דרום לציון

וונדה אקלה - מנכ"ל, נציגי ארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בפרויקט הלאומי האתיופי

תמר דסטה - דוברת ורכזת קשרי חוץ, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

אזאנאו אלנה - עולה ממרכז קליטה

מזינו מולה - עולה ממרכז קליטה

מנגסטו אדמסו - עולה ממרכז קליטה

איאיו וורקו - עולה ממרכז קליטה

אזמראו מיטקו - עולה ממרכז קליטה

צליל ברקו - לוביסטית (פוליסי), נציגת הסוכנות היהודית

שרון סופר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

צח בן יהודה - חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים
<היערכות לשילוב דיירי מרכזי הקליטה בקהילה>

בוקר טוב לכל המשתתפים. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות מקיימת היום דיון בנושא היערכות לשילוב דיירי מרכזי הקליטה בקהילה. ב-23.12.2013 קיימנו דיון בנושא מרכזי הקליטה אשר בסיומו קראתי למשרדי האוצר, העלייה והקליטה, הבינוי והשיכון והרווחה להקים צוות בין משרדי שיגבש פתרונות דיור הולמים והוגנים עבור יחידים ומשפחות המתגוררים במרכזי הקליטה תקופה ממושכת ואין מענה מותאם למצבם. מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין מסמך לישיבה היום ובו נתונים על מספר המתגוררים במרכזי הקליטה, כולל פילוח של הגילאים, מצבם המשפחתי ומשך שהייה במרכז הקליטה כיום. אנחנו עוד מעט ניתן לצח בן יהודה לתת לנו מידע על המחקר.

אני רוצה להתנצל, אני אצטרך לעזוב יותר מוקדם, כי ישנו דיון גדול, בגלל האירועים אתמול בספורט, הצעת חוק שלי שעולה ביום ראשון ואני צריך להיות בוועדת הספורט. חבר הכנסת דב ליפמן, חבר הוועדה, יחליף אותי ויצטרפו אלינו עוד חברי כנסת עכשיו, כי שינינו את המקום קצת.

לפני הפתיחה של מרכז המחקר והמידע, התעמקנו באמת בכל הנתונים שקיבלנו. להגיד שיש פה פתרונות קסם, אין פתרונות, אבל בשביל זה אנחנו מקיימים דיון, בשביל לראות איך אנחנו מוצאים את הפתרון. אני ישר אמרתי, גם בדיון הקודם, שאני בעד אינטגרציה, אני בעד שאנשים יחיו כמה שפחות במרכזי קליטה וייצאו לשוק החופשי. אני מבין את הניואנסים הכלכליים וחוסר הביטחון של המשפחות שמפחדות לצאת, גם ישבתי עם עצמי, אבל מצד שני אנחנו צריכים להבין, אנחנו כוועדת העלייה הקליטה, שיש עוד עולים שלא מקבלים, צריך להבין, יש פה באמת הרבה סוגיות שהן די רגישות.

מה שכן, לפי הנתונים שאנחנו נשמע עכשיו, לפחות אלה שהוצגו בפניי אתמול, יש הרבה חבר'ה צעירים שלא רק צריכים, הם חייבים להשתלב בחברה ולצאת משם ומה שהמדינה נותנת היום, אנחנו גם נשמע בהמשך, עוד פעם, לפי מה שאנחנו מקבלים, אנחנו חושבים שזה לא מספיק, לפי הטענות של הדיירים, הם אומרים שזה לא מספיק, אני כן חושב שאנחנו צריכים לחבר את אחד המשרדים לעניין. דיברתי עכשיו עם חבר הכנסת ליפמן, על העניין התעסוקתי, הכשרה מיד שם ולהוציא לשוק העבודה ושתהיה אינטגרציה יותר טובה. יש את המענק של 1,500 ₪, יש הלוואה לדירה, אבל אנחנו נשמע עכשיו קודם כל את הממ"מ. בבקשה, צח.

תודה ליושב ראש הוועדה. לקראת הישיבה היום מרכז המחקר והמידע של הכנסת התבקש להציג נתונים אודות עולים השוהים במרכזי הקליטה כבסיס לדיון שמקיימת פה היום הוועדה בנושא שילוב דיירי מרכזי הקליטה בקהילה ופתרונות הדיור בעבורם. לצורך הכנת המסמך פנינו למשרד העלייה והקליטה ולסוכנות היהודית לארץ ישראל. הנתונים שקיבלנו הגיעו אך ורק מהסוכנות היהודית והם כוללים מידע על ארץ מוצא, מצב משפחתי, משך שהייה וגיל של עולים במרכזי הקליטה והם מעודכנים לחודש אוקטובר 2014. יודגש כי המידע עוסק אך ורק בעולים השוהים במרכזי הקליטה במועד שליפת הנתונים מן המערכות בחודש אוקטובר 2014 ואין במסמך נתונים אודות עולים שיצאו ממרכזי הקליטה או הפתרונות המוצעים ליציאת עולים כאמור.

לפי נתוני הסוכנות היהודית באוקטובר 2014 התגוררו 6,541 עולים ב-23 מרכזי קליטה. מרכז הקליטה במבשרת ציון הוא הגדול מכולם, מתגוררים בו 947 עולים. מהנתונים עולה כי הרוב המוחלט של העולים במרכזי הקליטה הם עולים מאתיופיה והם מהווים כ-78% מכלל העולים במרכזי הקליטה. בהשוואה אליהם הקבוצה השנייה בגודלה שמתגוררת במרכזי הקליטה היא עולים מרוסיה והם מהווים רק 4.9% מהעולים במרכזי הקליטה. נבקש לציין שמהנתונים שנמסרו לנו ישנם 379 אנשים שהוגדרו כילידי ישראל ובהתייעצות עם הגורמים המוסמכים בסוכנות מדובר בילדי משפחות אתיופיות ולצורך הדיון הם אוחדו כחלק מקבוצת עולי אתיופיה.
מבדיקת הזמן הממוצע של עולים המצויים כיום במרכזי קליטה כלל העולים שוהים בממוצע 2.47 שנים, כאשר זמן השהייה הממוצע הארוך ביותר הוא של עולים מאתיופיה והוא עומד על 3.16 שנים בממוצע. יש להדגיש כי אין מדובר בזמן שהייה בפועל של העולים אלא רק תמונת מצב של העולים השוהים כיום.

מהנתונים עולה כי הרוב המוחלט של העולים השוהים במרכזי קליטה מעבר לשנתיים הם עולי אתיופיה. מדובר בסך של 1,973 איש. עולי אתיופיה מרוכזים בעיקר ב-17 מרכזי קליטה, כשהגדולים שבהם הם מבשרת ציון, איילת השחר וחרוב. סך כל העולים מאתיופיה המתגוררים כיום במרכזי קליטה עומד על 5,108 איש. כפי שצוין, מדובר ב-78%. 39% מעולי אתיופיה מתגוררים במרכזי קליטה יותר משנתיים ו-11% מהם מתגוררים במרכזי הקליטה יותר מארבע שנים.

מבדיקת הרכב אוכלוסיית עולי אתיופיה השוהה מעבר לשנתיים במרכזי קליטה, 75% הם צעירים מגיל ינקות ועד גיל 35, כאשר הקבוצה הגדולה מכולם היא של בני 26 עד 35. בקבוצת הגיל הזו ישנם 53% רווקים וכ-41% נשואים. ככלל בין עולי אתיופיה הנמצאים יותר משנתיים במרכזי קליטה כ-39% הם רווקים ומהווים יחדיו כ-11% מכלל עולי אתיופיה במרכזי הקליטה. בנוסף ישנם כ-110 איש בני 65 ומעלה המתגוררים במרכזי הקליטה מעבר לארבע שנים.

תודה על הנתונים, צח. יש לנו אותם וכל מי שרוצה יכול לעיין.

אנחנו ממשיכים עם גב' זיוה מקונן דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. בבקשה, זיוה. קיבלנו את המסמך וגם קראנו אותו בעיון.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, ותודה על ההתכנסות של הוועדה. אנחנו פונים לוועדה כדי לדון איך יוצאים עולים יוצאי אתיופיה ממרכז הקליטה ומשתלבים הן ביישובי קבע חזקים, טובים, וגם איך כשהם שוהים במרכזי הקליטה משפרים את התנאים שלהם. אנחנו לא מצפים באמת שהעולים יגורו במרכז קליטה מעל שנתיים. אם משרד הקליטה קבע יעד שמ-18 עד 24 חודש צריכים להיות עולים חדשים במרכז קליטה, בתקופה הזו אנחנו מצפים שהם יקבלו כלים כדי להשתלב ביישובי קבע, זה אומר הכשרות מקצועיות, כדי שהאנשים האלה ייצאו לעבוד ולא יהיו המנקים והמאבטחים של מדינת ישראל בדור הזה. אם זה המצב בדור הזה, סביר להניח שהוא יימשך גם בדור הבא, לכן צריכים לאפשר להם הכשרה מקצועית וכלים כדי לצאת ולהשתלב, ושתיים, באמת כדי לעמוד ביעדים של מעל שנתיים, כשימלאו להם שנתיים ייצאו לדיורי קבע. לכן אנחנו מבקשים את הדיון הזה.

דיורי קבע זה קניית דירה?

רכישת דירה - - -

אבל זה מצב שהוא לא סביר. במדינת ישראל יש לנו כל כך הרבה, גם חבר'ה צעירים, ואין לכולם דירות. זה לא תנאי שהוא יישומי. הלוואי שהוא היה כך, אבל יש פה - - -

בשנות ה-90 מדינת ישראל קיבלה החלטה שכדי לסייע לקהילה הזאת להשתלב בצורה מיטבית צריך לאפשר לכל עולה שמגיע כבוגר, אני לא זוכרת את ההגדרה מאיזה גיל זה, שיקבלו נכס ראשוני. זאת הייתה ההחלטה והמדיניות בכל השנים. נכון, מחירי הדירות עלו, המצב במדינה זה לא מה שהיה בשנות ה-90 או האלפיים, אנחנו מכירים את המציאות ולכן גם העולים לא דורשים עכשיו שכל אחד יקבל דירה בשווי של מיליון שקל. לפחות בקרב הצעירים, מה שהם מבקשים זה הלוואה או סיוע בשכר דירה שהם אמורים לקבל לחמש שנים, לקבל אותו כמענק אחיד והם יכולים לצאת איתו לרכוש דירה. כולנו יודעים שב-90,000 שקל היום אף אחד לא קונה דירה. אז אנחנו לא באים ואומרים 'תנו להם דירה', אלא לסייע להם לפחות בהון ראשוני שבאים איתו לבנק כדי לקבל הלוואה ולרכוש דירה. זו ההצעה וזו הבקשה שלנו.

אבל היום יש איזה שהיא הלוואה שבאה כהון ראשוני לאותם אנשים.

זו הלוואה והבנק לא מקבל אותה. זו הלוואה, בכל מקרה הם צריכים לקבל הלוואה מהבנק. ברור לנו שב-280,000 שקל שהם יקבלו כהלוואה הם לא יכולים גם - - -

כן, אבל המענק הזה, גם כדי לקבל 90,000 ₪ נגיד, ואנשים נכנסים, כמו שאמרת, אי אפשר לקנות בזה דירה, דירה, לדוגמה עולה מיליון ₪ בממוצע, זה לא בדיוק משנה לנו את התמונה פה. יכול להיות שבשכירות חמש שנים, עד שהם מסתדרים, עד שהם מבינים, חוסכים כסף, אפשר להסתדר יותר טוב מאשר לבוא ולהכניס את עצמך, אתה בלי עבודה, בלי כלום, פתאום יש לך משכנתא על הראש, אז איך אתה אמור לפעול? יכול להיות שזה יותר הגיוני.

עוד פעם, אני לא נכנס לזה, כי זה עניין של תקציבים ואנחנו יודעים ש-90,000 ₪ כפול איקס אנשים, זה יכול להיות כ-100 מיליון ₪ ואנחנו נדון בזה אחרי ובאמת יש לנו שני חברי כנסת, שמעון סולומון ופנינה תמנו-שטה, שגם הם מדברים על זה, אבל זו עבודה מול האוצר. השאלה אם אנחנו לא נעשה נזק עם המענק הזה.

אני חושבת שצריך לתת להם את האפשרות לבחור. זאת אומרת אם הם רוצים לקחת את ה-90,000 שקל האלה כמענק ולרכוש דירה, או מקבלים סיוע בשכר דירה של 1,500 שקל.

הדבר הנוסף הוא באמת אם אנחנו רוצים לעזור בכלל, לא רק יחידים, אלא לעולים לצאת, אין מנוס מלבקש להעלות את הסיוע כמענק, כי במענק שהם מקבלים, גם המשפחות הגדולות ביותר, 7, 8, או 10 נפשות, כ-700,000 שקל, גם עם זה הם עדיין מאוד מתקשים ואנחנו מבקשים כן להעלות את המענקים בכלל.

הדבר הנוסף הוא הנוהל הלא מובן, כולל לנו, שאנחנו די מבינים את הנתונים או מסמכים רגילים. הנוהל לא נגיש, לא רק לעולים החדשים, גם לפקידים. הנוהג צריך להיות נגיש, ברור, גם בשפה האמהרית, כדי שהאנשים האלה יבדקו - - -

הנוהל של מה?

הנוהל של רכישת דירה שמשרד הקליטה מוציא אותו. בכנסת הקודמת הוועדה הזאת החליטה שהנוהל הזה צריך להיות מפורסם גם באתר אינטרנט וגם בשפה נגישה ומשרד הקליטה קיבל על עצמו והוא לא יישם את זה וזה דבר מאוד מאוד בסיסי וטריוויאלי, של הנגשת מידע והנגשת זכויות לעולים.

הנושא הזה ייבדק.

אנחנו ניתן עכשיו ליהודה שרף מהסוכנות. בבקשה.

אני רוצה קודם כל להבהיר כמה דברים, ברשותך, אדוני היושב ראש. אני מעגל, זה טיפה יותר, אבל מתוך ה-5,000 עולים שנמצאים במרכזי הקליטה מעל 4,000 נמצאים עד שלוש שנים. צריכים להבין קודם כל, כשמדובר על לעבור לדיור קבע אדם צריך להבין מה הוא התהליך שהעולה עובר מרגע נחיתתו. אני מדבר כרגע על העולה שמגיע מאתיופיה. העולים שמגיעים מאתיופיה על פי ההלכה היהודית הם לא יהודים, רובם ככולם, יש יוצאים מהכלל, לכן הם קודם כל צריכים לעבור את תהליך הגיור, כדי שיהיו יהודים על פי ההלכה. תהליך הגיור לוקח כשנה. בזמן שהם עושים את תהליך הגיור זה נעשה על ידי הרבנות, לא על ידינו ולא על ידי משרד הקליטה, כאשר הם גומרים את תהליך הגיור, במקביל הם גם לומדים אולפן לעברית מפני שלצערי הילדים שלמדו בבית הספר שלנו בגונדר ידעו עברית בסיסית, ההורים והצעירים הבוגרים לא ידעו עברית, לכן הם עוברים אולפן א'. עם כל הכבוד לאולפן א' ואני מלא הערכה לאנשי משרד החינוך ולמורים של משרד החינוך, אם אני פוגע במישהו מבני העדה אני מתנצל אלף אלפי התנצלויות, אין לי שום כוונה לפגוע באף אחד, אנחנו מטפלים באוכלוסייה שקצת קשה להם ללמוד, אני לא מדבר על הילדים, אני מדבר על המבוגרים, לכן האולפן הבסיסי שהם מקבלים לא מספיק וזה לא חדש. אנחנו כולנו רואים אותם בעיר, הם צריכים לעבור עוד תהליך של אולפן כדי שיוכלו להשתלב בחברה הישראלית. זאת אומרת בזמן שהם עוברים את הבחינה, גם זה לוקח זמן, הבחינה זה הבחינה של הגיור, שהרבנות מעבירים, כך ששנה, שנה וחצי, זה עובר כך.
זמן ההכנה להעביר אותם למגורי קבע הוא אחרי זה. כל עולה שנמצא במרכז הקליטה, זיוה, כל אחד שרוצה לעבור הסבה מקצועית או הכשרה מקצועית, אנחנו פותחים לו את השערים יחד עם התמ"ת ומשרד הקליטה להכשרה. רובם לא רוצים, ואני אסביר גם למה ואני גם מבין למה הם לא רוצים.

(היו"ר דב ליפמן)

למה זה החלטה שלהם? למה אנחנו לא מכניסים את זה כחלק מהתהליך?

אנחנו מציעים להם. אדוני היושב ראש, צריך להבין משהו, האנשים האלה רוצים לעבוד כדי להרוויח כסף, הם יודעים שהם צריכים לצאת לרכוש דירה ואז הם עושים את החשבון, 'אם יש לי מקום עבודה כלשהו', אני מדבר בהכללה רבתי, זה ברור, תמיד יש יוצאים מהכלל, 'אם יש לי מקור תעסוקה אני הולך כדי לפרנס את המשפחה שלי', מפני שסל הקליטה, עם כל הכבוד לכולנו, אנחנו יודעים בדיוק מה הוא והם צריכים כסף. מהכסף הזה אפילו הם עוזרים לבני משפחותיהם שנמצאים באתיופיה. אני די המום לראות אנשים שחוסכים כסף, מתפרנסים ועוד שולחים כסף לשם. אתם יודעים את זה בדיוק כמוני. כך שרובם שעוברים למגורי הקבע, קצת קשה להם למצוא תעסוקה, אלא אם כן התעסוקה היא באזור מרכז הקליטה שבו הם נמצאים.

רוב העולים שנשארים תקועים זה לא המשפחות. המשפחות, רובן עוזבות לכל מקום והם נעזרים בבני משפחה ובקרובי משפחה בארץ ומהבחינה הזאת העזרה ההדדית של בני העדה אחד לשני זה שאפו ולהצדיע להם. מי שנשאר תקוע זה זקנים, שאין לנו כרגע - - -

קשישים.

קשישים, סליחה. אני מתנצל, את צודקת.

זה זקנים. קשיש זה לקושש עצים, זה דווקא פחות - - -

אני מבת ים וכל ההשכלה שלי זה חוף הים, אז תסלחו לי על העברית.

וחבר'ה, רובם צעירים, 95% מהם עובדים. אני רוצה להגיד לך משהו בסוגריים, צח דיבר על מבשרת, הצעירים במבשרת וכל הכבוד להם, מרוויחים יותר טוב מהאנשים שלי שעובדים איתם שם. יש שם רוקחים, יש שם חבר'ה עם מקצועות שמרוויחים ואתה גם רואה את הרכבים שלהם. הם לא רוצים לצאת, הם יכולים לצאת, הם יכולים לרכוש דירה, הרי משרד הקליטה מעמיד להם תנאים, הלוואי שזה היה לילדים של כולנו, תשכרו דירה לחמש שנים וגם אחרי זה, תקן אותי אם אני טועה, תוכלו להשתמש במשכנתא. הם יכולים, הם לא רוצים כי הם רוצים יותר. אין שום בעיה לחבר'ה הצעירים העובדים לצאת החוצה, הבעיה שלנו זה עם האנשים המבוגרים יותר ועם המשפחות החד הוריות שמצבן הסוציו אקונומי הוא עוד יותר נמוך.

אבל לא מדברים על מספרים גבוהים, לפי מה שאני קורא פה.

בפירוש לא מספרים גבוהים. ואני רוצה לומר משפט אחרון, כל משפחה שיוצאת למגורי הקבע, כל הפרטים שלה מועברים אל הרשות הקולטת, אל רשות הקליטה, יש מקומות שרשות הקליטה זה הרווחה, יש מקומות שזה לא, אנחנו לא אחראים על הדבר הזה, הם מקבלים את כל הפרטים ממצב הילדים בבית הספר עד כל מה שאתם רק רוצים ומשתדלים לעזור להם גם למצוא מקום עבודה ותעסוקה. תודה.

תודה רבה.

אנחנו חוזרים למר חביב. בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב ראש, אנחנו כבר היינו בוועדה הזאת מספר פעמים ואנחנו פירטנו בהרחבה מרובה את הטיפול המיוחד והחריג שאנחנו נותנים לעולים מאתיופיה הנמצאים במרכזי קליטה ואני חושב שזה בצדק, אנחנו צריכים לתת להם את זה ואני מאוד בעד להמשיך לתת להם את זה. אבל יש כמה עובדות שאנחנו חייבים להאיר את עיניכם במה שקורה במרכזי הקליטה. הרוב המכריע של העולים שנמצאים במרכזי קליטה אכן מתפנים תוך שנתיים מיום עלייתם. זה לא דבר פשוט, אם להיכנס לעומק של תהליך הקליטה, האנשים האלה, איך שהם מגיעים ואיך שהם מתפתחים וכל הכבוד להם, הם עוברים הליך מאוד מורכב של לימוד עברית וגיור ועוברים הכשרות בחיי היום יום, הם עובדים בכל מיני עבודות על מנת להרוויח כסף, ובכוחות עצמם, ובסיוע שלנו כמובן, הם רוכשים דירה ומקבלים את המענק.
ברמה העובדתית כל שנה לא פחות מ-800-900 עולים במרכזי קליטה מתפנים, רוכשים דירות. זה שווה בסביבות 200-250 יחידות משפחתיות וזה ממשיך להיות בכסף, כולל השנה, שנת 2014. אנחנו מלווים אותם בתהליך הקליטה, בתהליך רכישת הדירה, כל עולה מקבל סרט ותקליטור בשפה האמהרית שמדריך אותו איך לא להיכשל, איך לא להכשיל אותו - - -

אז איך אנחנו שמענו שהם לא? איפה אנחנו לא מבינים מה שקורה פה?

יש לנו עובדים במרכזי קליטה, יש לנו בכל מרכז קליטה עובד מיוחד. דרך אגב, כל העובדים האלה מופעלים על ידי הסוכנות היהודית, אנחנו במשרד הקליטה מממנים את כל ההפעלה של מרכזי הקליטה. אנחנו מעסיקים שם עובדים, גם אם בית וגם מנהל וגם עוזרת מנהלית וגם עובדים סוציאליים וגם חונכים וגם סומכים וגם מדריכים וגם רכז דיור וגם רכז תעסוקה, שהם מלווים את העולה יום יום. בנוסף לעובדי משרד הקליטה שמלווים אותם יום יום אין עולה אחד שלא מקבל הדרכה בכל נושא רכישת דירה. כל הליך רכישת הדירה שמתבצע על ידי העולה מתואם בשוטף מול עובדי מרכז הקליטה דוברי שפתו באותו מקום, כאשר אנחנו מקפידים שכל עולה יקבל סרט הדרכה בשפתו על מנת לדעת איפה לא להכשיל אותו, איך לרכוש את הדירה, מתי לרכוש את הדירה, מתי לראות את הדירה, מה לנהל, מה ההליך של קבלת הדירה. אנחנו שולחים שמאים, אדוני היושב ראש, גם שמאי מיוחד בתשלום המדינה, על מנת לוודא שהדירה שהעולה רכש אותה היא במצב תחזוקתי בסדר ואין פה כל מיני רמאויות. אנחנו עושים שתי שמאויות לדירה אחת.

אנחנו מנהלים מעקב אישי. אני, סמנכ"ל הדיור במשרד הקליטה, מנהל מעקב אישי, אני מאשר כל חוזה רכישה, אני רואה כל דירה ודירה, אני רואה את הפרטים של כל דירה ודירה, אני לא מוכן לאשר דירה של 50 מטר למשפחה של 7-8 נפשות, אני לא מוכן לאשר דירה של 70 מטר למשפחה של 12 נפשות, אני לא מוכן לאשר דירה שלוקחים סלון וחוצים לשלושה חלקים ואומרים לי ארבעה תאים. אנחנו רואים את דוחות השמאי. אני אישית מנהל מעקב אישי, אני, עם כל התפקידים שלי, אחרי כל דירה ודירה, אחרי כל חוזה וחוזה, כולל בדיקת שמאויות, כולל שליחת אנשים לבדוק את הדירה לפני שאנחנו מאשרים את הדירה.
אנחנו עובדים מול לשכת עורכי הדין על מנת להעמיד עורכי דין לעולים שיכולים לחתום איתם על חוזה, לא לשלם יותר מחצי אחוז פלוס מע"מ. אנחנו עובדים מול רשם המתווכים במשרד המשפטים על מנת לנהל מעקב אחרי כל מתווך שהוא לא בסדר. אנחנו דואגים להגיש, באמצעות העובדים שלנו, עובדי הסוכנות היהודית, גם תביעות קטנות נגד מתווכחים שמרמים את העולים. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים להגיד על מנת - - - להגיד שאנחנו יכולים להגיד בפה מלא שאין איזה רמאות או משהו כזה? חס וחלילה, אי אפשר להתגבר, אנחנו עושים ככל יכולתנו כמדינה על מנת ללוות את התהליך.

נקודה אחת מאוד חשובה להבהרה, גם אותו עולה שהולך לבנק, אנחנו מתואמים מול הבנק, אנחנו עוקבים אחרי הבנק, גם ביחד עם חברי פה ממשרד השיכון, שאול, אנחנו עובדים ויודעים בדיוק מה הביצוע ולא ביצוע. אנחנו גם מלווים אותם, אם יש להם קשיים בבנקים בביצוע.

קל מאוד לבוא ולהגיד 'בואו ניתן תוספת'. ברמה הכללית, גם כשנותנים תוספת, צריך לראות מה המשמעויות, לאיפה הכסף הולך. אנחנו יודעים, זה לא סוד, שיש מצוקת דיור, אנחנו יודעים וזה לא סוד שהכול הוא היצע וביקוש ואם לאותה דירה שהעולה מאתיופיה קנה אותה ב-400,000 שקל או 500,000 או 600,000 שקל ניתן עוד תוספת של 100,000 שקל, מחיר הדירה אוטומטית יעלה בעוד 100,000 שקל. הכסף לא יילך לעולה. הכסף יילך לאותו בעל דירה שלכאורה ברמה הפסיכולוגית העלה את המחיר. אבל המחיר הריאלי של הדירה יישאר נמוך, זאת אומרת אנחנו סידרנו את העולה.
נקודה חשובה בנושא שכר דירה. העולים היחידים במרכזי הקליטה הם העולים היחידים בכל הארץ, מכל שאר הקבוצות, שזכאים לסיוע מאוד מיוחד. הם זכאים לסיוע של 1,500 שקל סיוע בשכר דירה לחודש לתקופה של חמש שנים. מה המטרה של הסיוע? המטרה של הסיוע, זה בא לומר לעולה 'אדוני, תצא, תבדוק את עצמך, אנחנו שומרים לך את הזכות לחמש שנים, כאילו אתה גר במרכז הקליטה'. אבל בינתיים, גם אם ניקח את ה-1,500 לחמש שנים ויהיה 90,000 שקל, מה עולה יעשה ב-90,000 שקל מענק? כולנו צריכים להבין דבר אחד, מענק זה לא הון אישי, הלוואה זה לא הון אישי. כשבן אדם הולך לבנק, המענק שהוא מקבל וההלוואה שהוא מקבל, מבחינת הבנק, על פי הוראות בנק ישראל, זה לא נחשב הון עצמי. משמעותו סתם, הבן אדם הזה, סידרנו אותו, הוא יילך לקחת הלוואות לא מסודרות או אני לא יודע מה, אבל אנחנו הצענו גם מסלול הלוואות לעולה יחיד שרוצה לרכוש. הבוקר אני חתמתי על חוזה, עולה מבאר שבע רכש דירה בבאר שבע, הוא קיבל משכנתא, אדוני היושב ראש, 281,280 שקל. המשפחה הכי גדולה במשרד השיכון הזכאית לתנאים הכי טובים, לא, כולל צה"ל, כולל כולל כולל כולל, לא עוברת את ה-250,000 שקל. שנבין את הממדים. זוג קשישים היום מקבל בממוצע 1,100 שקל סיוע בשכר דירה. אנחנו באים לעולה יחיד מאתיופיה, במרכז הקליטה, אומרים לו 'אדוני, קח 1,500 שקל'.

אני רוצה להגיד, אדוני היושב ראש, עוד משפט חשוב, שמחוץ למרכזי הקליטה יש אלפי יחידים עולים מאתיופיה הנמצאים גם כן במצוקה. הם שוכרים דירה בשוק החופשי והם גם עובדים והם לא מקבלים כלום. אני לא מדבר על העולים של שאר הארצות, אני לא מדבר על עולים אחרים, אני לא עושה שום השוואה בין הסיוע המיוחד שאנחנו נותנים לעולים מאתיופיה במרכזי הקליטה, שאני בעדו, ואני חושב שככה צריך להיות, למול שאר הארצות, אבל הכול צריך להיות בקונטקסט הכללי, בפרופורציה הכללית.

ובסוף אני רוצה להגיד דבר אחד, אין ספק, גם העולים מאתיופיה שנמצאים מעל שלוש שנים במרכזי קליטה, הם רובם יחידים, אבל גם חלק מהמשפחות, אנחנו יודעים, יש מצב של פירודים, יש מצב של ויכוחים בין בני זוג, יש לא עלינו כל מיני מחלות, לא כל משפחה - - - בעיקרון, צריך להבין, משפחה, נקרא לה לצורך הדיון משפחה נורמטיבית, היא לכאורה בתוך שנתיים אכן עוזבת את מרכזי הקליטה.

נקודה חשובה להדגיש, אנחנו מלווים את העולה בתוך מרכז הקליטה בליוויים ובסבסודים גדולים מאוד, אנחנו עושים את זה ועושים את זה ברצון ועושים את זה מתוך אכפתיות, אנחנו רוצים שהשילוב שלהם בקהילה יהיה שילוב נכון, אבל אנחנו לא מסתפקים רק בזה, אנחנו ממשיכים לטפל בהם גם לאחר ההעברה לדיור הקבע. במשרד הקליטה יש לנו 22 מוקדים בכל היישובים, איפה שעולה מאתיופיה מגיע, ואנחנו שם ממשיכים ללוות ולטפל באותו עולה שמגיע. אמר יהודה שהעולה, שמודיעים לרשות המקומית שהוא מגיע, דואגים לו למערכת חינוך, דואגים לו למערכת הרווחה, מערכת הביטוח הלאומי ותעסוקה וכו', אבל צריך להבין עוד נקודה חשובה, ממשלת ישראל קיבלה השנה החלטה על הקמת פורום של שולחנות עגולים להמשך הטיפול ביוצאי אתיופיה. 11 משרדים שותפים בתהליך הזה, אנחנו עובדים ביחד עם נציגי וחברי הקהילה, חברת הכנסת פנינה תמנו מלווה אותנו בתהליך - - -

זה לא כולל את העולים החדשים ששוהים במרכזי קליטה.

אני אמרתי את זה, זה כולל יוצאי אתיופיה שלא נמצאים במרכזי הקליטה. אמרתי את זה. אנחנו מלווים אותם בהמשך דיור הקבע ואנחנו אמורים עד סוף השנה, בעזרת ה', כשאנחנו נסכם את תוצאות השולחנות העגולים אנחנו נגבש הסכמה, משרד הקליטה מתכלל את זה, נגבש עם כל המשרדים הצעת החלטת ממשלה שתמשיך לתת מענה לאותם אנשים הנמצאים בדיור הקבע. אין ספק שאנחנו מחויבים ונמשיך להיות מחויבים להמשך הקליטה החריגה, המיוחדת, לאותם עולים מאתיופיה שמגיעים, הן במרכזי קליטה והן ביישוב קבע, אנחנו נעשה את הכול על מנת להיטיב. אין מה לעשות, כל הזמן יש את המקרים החריגים, אדוני היושב ראש, אנחנו לא נוכל להתמודד איתם, אנחנו מנסים להתמודד איתם, קשה לנו מאוד.

אבל יש דבר אחד שמאוד מפריע לנו, אדוני היושב ראש. מאוד מפריע לנו המשך מגורים של עולים יחידים, שהם לא זכאים, במרכזי הקליטה. הם תופסים מיטות של עולים אחרים שצריכים להגיע, הם לוקחים תקציב שהם לא צריכים לקבל, אנחנו מסבסדים אותם ברמות עצומות של מגורים, הם מתסיסים את הקיימים. אני לא רוצה לדבר על חיי קהילה, שעולים יחידים נמצאים ביחד עם משפחות, אתה, אדוני היושב ראש, יכול להבין על מה אני רומז ועל מה אני מדבר. יש תופעות מאוד לא בריאות, מאוד לא נעימות. אנחנו ממש בעדינות, במשורה, מטפלים בפינוי שלהם, לא נוקטים בהליכי פינוי המוניים, אין לנו עניין, אנחנו מאוד שומרים על חיי הקהילה, אנחנו רוצים גם שהעולים האלה ייקלטו בסיכומו של דבר. גם עולה יחיד שנמצא שבע ושמונה שנים, ואמר יהודה, שהוא עובד, הוא עובד ומשתכר, עם הרכב החדש שיש לו ליד הבית, אנחנו בכל זאת רוצים שהוא ייקלט ושייקלט בקהילה ושיהיה אזרח כמו כל אחד מאיתנו.

אנחנו נעשה את הכול, נמשיך ללוות אותם, נמשיך לטפל בהם ונמשיך להעניק להם. אנחנו בחריגה בכל מערכות הסיוע. אני לא אפרט לך, אדוני היושב ראש, מאות סעיפי סיוע שאנחנו מטפלים בהם, הן במרכזי קליטה, הן בדיור והן כשהם נמצאים בדיור הקבע. אנחנו עובדים ביחד עם כל המשרדים הרלוונטיים, יושב פה משרד החינוך, יושבים פה משרד השיכון יחד עם הסוכנות היהודית, אנחנו עובדים עם עשרות עמותות, אנחנו תומכים בהן ובג'וינט וכו' וכו' על מנת להיטיב עימם, אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים במסגרת התקציב ואנחנו דורשים המון תקציבים. אדוני היושב ראש, נקודה חשובה, זה התקציב היחידי כמעט שהוא לא מקוצץ וגם אם הוא מקוצץ, אנחנו מקבלים אחר כך השלמה על מנת לטפל בהם ואנחנו רואים ממש צורך ייחודי וחשוב להמשיך לטפל בהם ובלבד שיהפכו להיות כמו כל אחד מאיתנו. אין אחד מאיתנו שאין לו איזה בעיה, זה טבעי, זה רגיל, אבל אנחנו רוצים שהעולה ייקלט, יגיע למצב שהוא יכול להתמודד בכוחות עצמו עם הבעיות שנלוות אליו.

להערכתך, אמרת ש-95% מהאנשים האלה עובדים, האם יש אפשרות לשלב את העבודה שהם עושים כדי לממן את עצמם וגם - - -

אנחנו מעמידים בפניהם את האפשרות הזאת, הם בוחרים. העולה בוחר. רוב ההכשרה, אדוני - - -

לא, לא.

נגיע אליכם.

אדוני היושב ראש, רוב ההכשרה מתבצעת במשך היום ו - - -

האם המשכורות שהם מקבלים מהעבודה שהם עושים כאשר הם מגיעים, האם יש פער גדול בין מה שהם מקבלים למה שהם יקבלו אם הם יעברו את ההכשרה ויהיה להם מקצוע?

אדוני היושב ראש, אני יכולה לומר לך מה שאני שומע מהעולים. כל אחד שומע את מה שהוא רוצה לשמוע, אבל אני מסתובב במרכזי הקליטה ואני שומע את זה גם מהם וגם מהצוותים, העולים אומרים דבר כזה, 'אנחנו צריכים כסף כדי שנוכל לרכוש דירה. אני היום עובד, סתם, במשחטה, עבודה של צווארון כחול, אני מודע לזה, זו עבודה שאני מוצא, אני מצליח לפרנס את המשפחה שלי, אני יכול לחסוך משהו, זה מה שאני רוצה לעשות כרגע'. אנחנו מדברים עם אוכלוסייה, אנחנו לא פטרונים שלהם, נגמרו הימים שאני הפרנג'י אגיד לעולה 'תעשה ככה' או 'תעשה ככה'. הוא יגיד לי מה הוא רוצה ואני אשתדל להיענות לבקשתו. זו הגישה. כשהעולה אומר 'אני מבקש ללכת לעבוד במקום איי, בי, סי', הוא יילך לעבוד במקום איי, בי, סי, אנחנו לא נעצור בעדו. אתה יודע מה, אני אפילו עושה דבר שמשרד החינוך היה מוכן לתלות אותי, אני הרבה פעמים אומר לחבר'ה 'תעצמו את העיניים אם הוא לא הולך לאולפן. הוא רוצה ללכת לעבוד, אל תילחמו איתו. תסבירו לו מה יקרה אחר כך, אבל אם הוא רוצה, לא להילחם'.

הבנתי.

אבל אנחנו שומרים לו את הזכות לאולפן.

אמרת, חביב, שיש פקידים, אני אגיד את זה ככה, על כל חוזה. האם יש לך מספרים, נתונים, לגבי מספר העולים שרכשו דירות בשנים האחרונות?

בשנת 2014 אני אישרתי 270 חוזים.

נוכל להמציא את זה, אין שום בעיה.

ויש לך בשנים שלפני זה?

זה עומד על אותו קצב.

זה ממש לא אותו קצב.

מבחינת הבינוי השנתי, אדוני היושב ראש, זה מסתובב בין 800 נפש ל-1,000 נפש לשנה. זה תלוי במספר הנפשות לכל חוזה. זה הממוצע.

אוקיי, יכול להיות שאנחנו נהיה בקשר לקבל נתונים.

בדקתי הבוקר, אדוני היושב ראש, גם השנה, אין ירידה במימוש השנה מול שנה שעברה.

בסוף אנחנו נגיע לעולים שנמצאים במרכזי הקליטה ואני רוצה לשמוע במיוחד על הנגשת המידע ומה המצב שם, אבל עכשיו אנחנו פונים למר וונדה אקלה.

אני מנכ"ל של נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה. דווקא יהודה וחביב, המטרה של איך אנחנו מוציאים את העולים ממרכז הקליטה. המשכנתא שהם מקבלים זה לא מספיק, אם זה לא מספיק, דווקא בדרישה שלכם, אתם צריכים להיות הראשונים שחסר כסף כדי להוציא את העולים. נראה לי - - -

כשאתה אומר 'אתם' למי אתה מתכוון?

גם הסוכנות וגם משרד הקליטה.

העולים יוצאים ברמה - - -

אני שמעתי, גם אני מכיר אתכם, גם אני מסתובב בשטח, אני יודע את הפעילות גם של משרד הקליטה וגם הסוכנות היהודית וגם משרדים אחרים, אבל מה שכאן חשוב שככל שאנשים יהיו במרכז קליטה, קודם דיברתם גם על הנושא של גירושים, על כל מיני בעיות למיניהם, ככל שאנשים שנמצאים ביחד, כל התופעות שציינתם אותן יתקיימו. אם אתם רוצים לפתור את הבעיה, בואו נוציא אותם. ככל שאנחנו נוציא אותם כל התופעות שסיפרתם לא יהיו.
שמעתי טענה מסוימת, אם נעלה את המשכנתא מי שייהנה זה המוכר. אני אומר, אם המשכנתא תעלה אנשים לא יחפשו באותה שכונה, הם יילכו לשכונה טובה יותר. אנחנו גם צריכים ללמוד מהטעויות שהיו, שאנשים הלכו לשכונות חלשות יותר.

משרד הקליטה מכוון אותם. הוא קובע להם באיזה יישובים הם יכולים לקנות.

אנשים הלכו לשכונות, השכונות האלה שלא מתאימות ועכשיו גם בשכונות הקיימות יש לנו בעיה. אם אנחנו ראינו שכיוונו את האנשים לשכונות כאלה, היום אנחנו מתמודדים עם בעיה ולעולים הבאים צריכים לפתור את הבעיה ולא להכניס אותם ואחר כך גם לדון באותה בעיה. לכן העניין של המשכנתא הוא חשוב, ראיתם את העניין הזה, לדעתי אחד הדברים בקליטה של יוצאי אתיופיה, אני אומר, אדם שעשה נכון זה היה יאיר צבן, זה נתן לאנשים קורת גג. היו יכולים להיות רוב האנשים בשכירות והוא נתן את העניין הזה, גם לאנשים שעשו את העבודה, באמת צריכים לתת להם את הקרדיט, אבל מאז המשכנתא לא עלתה, המחיר של הדיור עלה וכל מיני בעיות שקיימות שאנחנו רואים אותן.

לכן בואו נחשוב ביחד. לא אנחנו מאשימים אתכם ולא אתם מאשימים את העולים ולא העולים שמאשימים את כל העולם, אלא במשותף איך אנחנו יכולים להוציא את האנשים ממרכזי הקליטה לדיור קבע וכולנו נהיה מרוצים. זה אחד הדברים שאנחנו צריכים לחשוב במהלך הזה. אנשים, כשהם נמצאים במרכז קליטה, זה מרכז קליטה וככל שאנשים חיים שם יותר זמן זה מתסכל. זה מתסכל.

זה לא דבר שהם רוצים. זו לא החלטה שנוח להם - - -

כן, זו לא החלטה, ונכון, יש כל מיני תהליכים שהם צריכים לעבור, אבל התהליכים, אפשר לעבור אותו בדרכים, או לא יודע מה, אפשר לזרז אותו בשנה הראשונה ובשנה שנייה - - - אפילו גם מישהו שסיים את הדברים האלה והוא תקוע, אם הוא תקוע יש איזה שהיא בעיה, אם יש איזה שהיא בעיה צריכים לחפש לה פתרון על מנת שזה לא יהיה סתם בתהליך הזה, בעבודה שעשיתם נכון, שהדבר הזה לא יקלקל את העבודה הטובה. לכן כאן מה שצריכים לחשוב זה איך אנחנו מוציאים אותם. וגם צריכים לשמוע אותם, לפעמים - - - אמרתם, הנה, אנשים עובדים כדי לחסוך כסף על מנת לקנות, אבל אחר כך גם אמרתם שעובדים כדי לשלוח כסף לאתיופיה - - -

אמרנו גם את זה וגם את זה, בנשימה אחת.

אני אומר לך - - -

כל הכבוד להם.

כל הכבוד, בטח כל הכבוד להם, ודאי.

רגע, שנייה, אני עובד 35 שנה ולא חסכתי, לא יכולתי. לכן גם אם אנחנו נחשוב שבחיים שלהם בתוך מרכז הקליטה הם יחסכו ויהיה להם הון עצמי על מנת להתמודד בעניין של הרכישה - - -

זה סדרי עדיפויות של ניהול חיים.

אתה יודע מה? אני יודע איך לנהל את החיים שלי. אני יודע את העניין הזה, אני מתקשה בעצמי וכל אחד בבית שלו מתקשה.

אני יכול להרוויח בדיוק כמוך ואני יכול לחסוך 2,000 שקל ואתה יכול להגיע למצב שאתה לא חוסך. אלה סדרי עדיפויות בניהול חיים.

אתה יודע מה? אני גם בוגר כלכלה, אני יודע איך לנהל את העניין הזה, זו לא הנקודה.

לכולנו יש אותה מטרה ואנחנו נגיע לזה.

אבל זו לא הבעיה, אני אקצר את העניין הזה ואני אסכם אותו, לדעתי לא נחפש את הנקודות להתגונן, אלא מה שחשוב הוא איך אנחנו צריכים לפתור ביחד, במשותף, עם העולים, עם המשרדים הנכונים, כדי שהעולים האלה ייצאו החוצה וינהלו את חייהם כמו שהם רוצים.

נכון. תודה רבה.

ד"ר אברהם נגוסה, בבקשה.

שלום. קודם כל אני מאוד מברך על הדיון בנושא של יציאת העולים החדשים ושילובם בחברה הישראלית. היא המטרה מדרגה ראשונה שצריכה להיות לכולם, לכל משרדי הממשלה, חברי הכנסת וגם הארגונים. גם העולים. העולים רוצים לצאת ממרכזי הקליטה ולהשתלב בחברה כמו כל אזרח ישראלי, אבל הם מוגבלים והם תקועים. אני בטוח שדיברתם על הבעיות האלה ואני מצטער שאני חוזר על זה, הבעיות שידועות שעולה היום שרוצה לקנות דירה ולצאת, זה פשוט בלתי אפשרי.

יש אצל העולים החדשים שלוש קבוצות. יש קבוצה של משפחות שמקבלות משכנתאות, אבל לקבוצה הזו יש גם בעיה, כי מחירי הדירות עלו והמשכנתאות נשארו כל הזמן.

למרות שלפי מה ששמענו, בדרך כלל לא המשפחות הן אלה שתקועות והם מצליחים לצאת ולמצוא מקום.

כן, יש להם את המשכנתא. הקבוצה השנייה היא קבוצת הצעירים או היחידים, שהם לא מקבלים משכנתא.

מענק.

המשכנתא שאני מדבר זו המשכנתא שמיועדת לעולי אתיופיה, זו הכוונה שלי.

ה-1,500 לחודש לא מגיע להם?

זה פתרון קוסמטי שהביאו את זה ואני אתייחס לזה. מבחינת העובדות, הקבוצה השנייה זה הצעירים והיחידים שאין להם זכות לקבל משכנתא מוגדלת, כמו שמשפחה מקבלת. אין להם זכות. הקבוצה השלישית היא קבוצה של קשישים. יכול להיות קשישה, יכול להיות גם זוג קשישים, שגם אין להם זכות לקבל משכנתא. בעניין של הצעירים - - -

לא שאין להם זכות.

חבר'ה, תנו לי, זה התור שלי לדבר. אם צריך תוספת תוסיפו אחר כך. אני אומר שהיום זוג קשיש או קשיש בודד לא מקבל משכנתא לקנות קבע. בלי משפחה, בלי ילד, הוא לא מקבל.

אני לא בעד שהוא יקבל.

זו סוגיה אחרת. אני מדבר מבחינה עובדתית.

ברמה העובדתית בוודאי - - -

תדבר בזמן שלך, בבקשה.

אדוני, נגיע לזה.

אני מתאר עובדות.

אני רוצה לשמוע לגבי הנתונים. האם קשישים, אפילו שהם לא עם ילדים ומשפחה, הם מקבלים?

לקשישים שנמצאים במרכזי קליטה יש שלושה דברים. אחת, יש להם זכאות להצטרף למשפחה שלהם, לרכוש דירה ולקבל 100,000 שקל מענק. שתיים, יש להם זכאות לצאת לסיוע בשכר דירה. שלוש, וזו הנקודה המרכזית, הם זכאים בעדיפות מוחלטת לכל פתרון דיור בהוסטל או במקבץ אם הם רוצים. אם יש קבוצה שאנחנו לא לוחצים אותם, אדוני היושב ראש, אנחנו לא מבקשים לפנות אותם, ההיפך, אנחנו ממשיכים לטפל בהם בחריגה שעל חריגה, כולל מקרים שהם צריכים יותר, מקרים יותר טיפוליים, זו קבוצת הקשישים ואנחנו מתייחסים אליהם ממש בכפפות של משי.
לנושא המשכנתא, אדוני היושב ראש, אני לא חושב שקשיש צריך לקבל משכנתא, אני לא חושב שקשיש צריך לרכוש דירה. אפשר ל - - -

מקובל עליי.

אני מתאר את העובדות. הקבוצה השנייה זה של הצעירים - - -

ואני חושב שזו חייבת להיות המטרה שלנו.

אני מסכים איתך. האוצר ומשרד הקליטה ביחד הציעו שכל צעיר או יחיד שייצא לשכירות יקבל 1,500 שקל לחודש לחמש שנים. אני לא יודע מה יקרה אחרי חמש שנים, אין שום ביטחון לאנשים האלה אחרי שיצאו. אז עכשיו אני לא מבין את ההיגיון, אם ממילא האוצר נותן את הכסף הזה לחמש שנים, כמענק, או כמתנה לשכירות, מה ההיגיון של להפוך את הכסף הזה למענק ואז אנשים יכולים לקבל את המענק, לקנות ולצאת. אז אני לא מבין את ההיגיון, גם השכירות שאתם לוקחים את זה, יש להם הסדר עם הבנקים, אז אפשר לעשות גם הסדרים עם הבנקים בעניין המענקים. לכן זה יכול להיות פתרון טוב, שהצענו בעבר, שמגיע בערך 100,000 שקל, ואם הצעיר או בודד מקבל 100,000 שקל מענק בתוספת למשכנתא שהוא מקבל אז הוא יכול לקנות דירה ולצאת. זה פתרון אחד. לדעתי אפשר ללכת על הכיוון הזה ולפתור את הבעיה.

בעניין המשפחות, היום אנחנו כולנו חיים במדינת ישראל ויודעים את מחירי הדירות ואנשים לא יכולים לקנות דירה ולצאת. צריך להגדיל להם את המשכנתאות, את המענקים, וזה יכול להיות פתרון גם למשפחות.

בעניין הקשישים, מה שנתן את הפתרון, לפי המציאות שאני רואה הרבה קשישים תקועים במרכזי קליטה כי גם הם ביקשו שכירות, הם ביקשו ולא קיבלו. לפעמים גם מה קורה? הם זורקים אותם במקום רחוק, אין להם אף אחד שם.

אנחנו לא זורקים אף אחד.

אני אומר במובן של אתה מצאת פתרון בדימונה - - -

אבל אנחנו לא זורקים אף אחד.

אני אומר שבמובן שאם לא עושים תכנון ופתרון לקשיש, שיהיה על יד הבן שלו לפחות, או הנכד שלו, שכשהוא חולה הוא יכול לקחת אותו לקופת חולים, הוא לא שולט בעברית, זו בעיה. יש מקרה אחד בעפולה, כל הילדים - - -

אולי יש משהו חריג, אבל קשה לי להאמין שהם באמת שולחים אותם רחוק מהמשפחה.

לא, אני אומר פה - - -

שומרים עליהם במרכזי הקליטה.

לא, אם אתה רוצה להשאיר אותם כל הזמן במרכז הקליטה - - -

אני לא רוצה להשאיר אותם. אבל, אדוני היושב ראש - - -

אתה יכול לעשות, אפשר למצוא דירות על יד קרובי המשפחה, דירות של עמידר, ולתת להם את השכירות. הקשישים לא דרשו יותר משכנתאות.

אין דירות עמידר. אין כמעט דיור ציבורי. חבר'ה, תחיו את המציאות.

אז לתת להם משכנתא, כמו כולם.

נתנו להם מענק שירכשו ביחד עם הילדים שלהם.

יש לנו את המידע ואנחנו - - -

זה לא הולך, זו בעיה גם למשפחה. אתה נותן להם לעשות את זה עם המשפחה, אבל האנשים האלה רוצים לגור עצמאית, למה אתה צריך להכניס אותם למשפחה? אתה יוצר גם סכסוך בתוך המשפחה. אם הקשיש הוא אבא של הבעל אז אתה מסכסך עם אשתו, יכול להיות שאשתו לא מוכנה לקבל - - -

כולנו רוצים להיות ביחד כמשפחה. לא מכיר את זה בכלל.

בסדר, אני עובד סוציאלי ולכן אני מכיר את הדברים האלה.

תודה רבה.

גב' מאיה שריר ממשרד החינוך, בבקשה.

משרד החינוך נותן את המענה לתלמידים מגיל 3 עד 18 ולמבוגרים באולפני מבוגרים. אנחנו אחראים על רכישת השפה העברית שעבור כל העולים, לא משנה מאיפה הם הגיעו, היא שפה שנייה והשלמת פערים בכל מקצועות הלימוד והתאמות בבחינות הבגרות. אנחנו מקבלים את המידע מהסוכנות היהודית, ממשרד העלייה והקליטה, על המעבר ממרכזי הקליטה ליישובי קבע. המגשרים, יש לנו מגשרים דוברי אמהרית, שמלווים את המשפחות ביישוב הקבע, המעבר הוא לא מעבר קל, יש לזכור שזה מעבר נוסף בתוך כשנתיים בערך, קודם כל מאתיופיה לישראל ואז ממרכזי הקליטה ליישוב קבע, ואנחנו גם מכשירים, אנחנו עושים הדרכה לצוותי בתי הספר שקולטים אותם, דואגים לשילוב שלהם בבתי הספר, שילוב לימודי, שילוב בכל ההיבטים, גם רגשי, גם לאחר שעות הלימודים, מנסים לשלב בשעות הפנאי.

האם יש משהו בכיוון של העסקה דרך משרד החינוך, או שזה רק בסוכנות?

אנחנו מנסים לסייע. זה לא שייך לעניין של מרכזי הקליטה, אבל מורים, אם יש לנו מורים יוצאי אתיופיה, אנחנו מאוד מעודדים אותם להיקלט במערכת החינוך, אנחנו שמחים על כל מורה כזה.

תודה.

נמצאים איתנו עולים ממרכזי הקליטה השונים. טלהון תארקין, נכון?

באיזה מרכז קליטה?

מבשרת ציון.

בן כמה אתה?

אני בן 24. עליתי ב-2005, אני תשע וחצי שנים בארץ, בשני מרכזי קליטה, אחד בבאר שבע, קיבוץ טללים, והשני זה מבשרת. כשהעבירו אותי מבאר שבע לפה הייתי בלימודים. ישר כשעליתי לארץ התחלתי את הלימודים, מכיתה ט' עד י"ב. סיימתי, עברתי לפה בצבא. בצבא שלוש שנים, זה כבר נהיה שבע שנים. אתם מדברים על שנתיים - - -

באת עם ההורים לארץ?

לא, לבד. אני באתי לבד, אני ואחי עם סבא והילדים שלו. אני גר לבד ואח שלי גם גר לבד, אבל כשהיינו בבאר שבע הציעו לנו שלשנינו מותר לחבר את תעודת העולה ולקנות בית. באנו לפה, אין דבר כזה, כאילו אין לחבר, לא מחברים.

מה זאת אומרת? הם הציעו לך לעשות משהו שאי אפשר לעשות?

כן, בבאר שבע כן אמרו לנו, אבל באותו זמן הייתי בכיתה ט', אני מתמקד על הלימודים ולא עובד. מקסימום התחלתי לעבוד לפני שנה וחצי. העבודה, גם, בין 3,500 ל-4,000 שקל.

האם מציעים לך הכשרה למשהו?

לגבי הלימודים. אמרתם שאתם מסייעים - - -

אתה לומד משהו?

אני למדתי קורס של מדריך אימון גופני, בזכות עצמי, שילמתי 6,000 שקל. שאלתי את כולם, גם במשרד הקליטה שאלתי, שם אמרו 'לא'. יש הנדסה, יש להם מקצועות שהם - - -

יש רשימה.

כן, יש להם רשימה, לא לפי מה שאני רוצה. הם הציעו לי, אני פשוט לא הייתי מוכן לקבל את המקצוע שהם רצו. אני למדתי בזכותי וגם עדיין לא עובד בזה, אני מחפש עבודה. מקסימום, אמרתי, שנה וחצי עבדתי, אבל מזה מה אפשר לעשות. אתם מדברים כאילו אפשר לקנות בית, ככה לצאת. אני מדבר על חמש שנים שאפשר להשכיר. אני רוצה ללמוד, אתם רוצים שאני אתמקד רק בשכר דירה, או שכאילו - - - זו הבעיה. מקודם הוא אמר שכל הצעירים קנו רכבים, ממש לא, לא כולם. יש את היחידים שקנו, הרכב עולה 10,000 שקל, לא 40,000 שקל. ב-10,000 שקל כל אחד יכול לקנות, ב-5,000 הוא יכול לקנות. אנשים הולכים ובודקים ואומרים 'בוא'נה, לכולם יש רכבים'.

אם אתה תמצא עבודה בהכשרה שאתה קיבלת תהיה לך יכולת לצאת, לקבל את מענק הסיוע אבל גם לצאת ואפילו לשכור חמש שנים?

חמש שנים, אחרי זה מה אני אעשה? נגיד אני רוצה ללמוד לתואר, איפה אני אהיה אחרי חמש שנים?

הבנתי.

יש עוד אחד פה. אתה יכול להציג את עצמך לפרוטוקול?

תודה רבה על הדיון הזה. שמי איאיו וורקו, אני גם ממבשרת, עליתי לארץ לפני עשר שנים, אני גר עם אמא שלי, קשישה. אני רוצה לדבר בשם כל רחבי הארץ, אני נציג כל רחבי הארץ. דיברו המנהלים של משרד הקליטה וגם הסוכנות היהודית, הם לא כל כך אמרו אמת. הם סתם אומרים. אנחנו ביקשנו לצאת ממרכז הקליטה. אני גרוש כבר, יש לי שני ילדים, אני משלם גם לילדים, יש לי אמא קשישה, ביקשתי שהם ייתנו לי משכנתא לצאת ממרכז הקליטה, משעמם, כמו גטו. עליתי לארץ בשמחה, אני אוהב את המדינה הזאת, אבל אני לא רוצה להיות בכלא, זה כמו כלא. לא, אין פתרון בכלל. ביקשנו לצאת ממרכז הקליטה, להשתלב בחברה הישראלית, הם לא רוצים.

סליחה על השאלה, אתה עובד?

כן, אני עובד.

קיבלת הכשרה מ - - -

לא, סתם הם אומרים. ביקשנו, הם לא מקבלים - - - מה שהחבר אמר, הם נותנים סתם, אחר כך לא יקבלו אותנו במה שלמדנו.

מה אתה למדת?

לא, אני ב - - - לימדו אותי, אני טכנאי. בדרך כלל לא כולם מצאו כמו שאני עובד.

והתכניות שלהם להכשרה להנדסה? זה לא היה משהו שמקובל עליך?

לא קיבלתי - - -

אנחנו לא מכירים הכשרה כזאת.

אין כזה דבר.

זה לא היה?

לא כולם רוצים.

לא היה זה.

יש לי בעיות ברגל, בגלל הבעיות שלי אני רוצה פתרון לעמוד בעצמי, לעבוד, להשתלב בחברה הישראלית, אז במשרד הקליטה ביקשתי והם לא נתנו לי זכות ללמוד ולהשתלב. גם לא נתנו לי משכנתא עם אמא שלי. אני מטפל באמא שלי. לא רק זה, מתי עולים למרכז הקליטה עולים חדשים, לא כולם, אחרי שישה חודשים הם לא מטפלים, לא נותנים להם אפילו - - - אפילו מישהו חולה, לא ייקחו אותם לבית החולים, שיגידו להם מה החולה.

לא נכון.

זה נכון.

זה נכון.

אחרי חצי שנה 'לך לבד'. איזה גוף הוא - - -

אני אתן לכם לענות. אתה אומר שאחרי חצי שנה, אם יש משהו בעייתי הם לא מטפלים?

לא מטפלים בכלל. אין עזרה.

המדריכים לא מטפלים - - -

החבר'ה יגידו לכם, כל הקשישים, אין להם מטפלים, קשה להם להתמודד. לא יכולים בכלל.

אני רוצה לתת ל - - -

אדוני היושב ראש, קודם כל אני מבקש להעיר הערה אליכם. אנחנו, שמגיעים לכאן, אנחנו מדברים בהכללה, אם יש דברים פרטניים, מן הראוי היה שנקבל את הדברים האלה כדי שנוכל להכין שיעורי בית. מתוך אלפי העולים שיש לי אני לא יודע מה הבעיה של איקס, וואי או זד - - -

לא, אני מקבל את זה שיכול להיות משהו - - -

לגבי הטיפול, אני יכול להראות לך, אין עולה שנמצא במרכז הקליטה שלא יקבל עזרה. אני מקבל 24 שעות ביממה מהמאבטחים, זה נקרא אירועים חריגים, על פינויים לבתי חולים וכדומה, על יולדות, סתם לדוגמה, יולדת, אני בודק אותה אם היא נמצאת חצי שנה או שנתיים כשאני מזמין לה את האמבולנס? איפה נשמע דבר כזה? לא יכול להיות דבר כזה. אני מאוד מאוד מבקש ש - - -

הם לא מקבלים ליווי.

זיוה, זה לא נכון.

הם לא מקבלים ליוווי.

זיוה, אני אתן לך עוד כמה שניות. מה שאני מציע עכשיו זה ככה, אנחנו נבדוק את הטענה, אבל יש לנו את שניכם פה בחדר, אחרי הישיבה תשבו ביחד ואנחנו נפתור את הבעיה הספציפית של האמא, אם זו בעיה, ונבדוק אם זה משהו - - - קשה לי, אני אומר את זה באופן אישי, להאמין שיש איזה גוף במדינה שלנו, מדינה שמעודדת עלייה ורוצים עולים ורוצים לעזור, שאחרי חצי שנה לא נותנים את העזרה, אבל אני אומר שאנחנו נבדוק את המצב.

סליחה, אני נציגת משרד הבריאות. אני חושבת שמדברים על שני דברים, הליווי של מישהו ממרכז הקליטה עם העולה, אולי זה מפסיק אחרי חצי שנה, אני לא יודעת, וכמובן זו בעיה של כוח אדם, יש לנו ב-20 מרפאות ברחבי הארץ, איפה שיש ריכוזים של 80% של יוצאי אתיופיה שגרים בקהילה, כולל גם במבשרת, יש לנו מגשרים במרפאות של הקופות, שכשהעולה יגיע לשם אז יש את המגשרים. זאת תכנית שעובדת כבר 15 שנה, זה לא מספק. זה לא מספיק, אנחנו יודעים, זה במשותף משרד הבריאות יחד עם הקופות. אנחנו צריכים יותר - - -

אז אולי זה באמת משהו שאנחנו כוועדה גם חייבים להתמקד בזה, כי זה נשמע לי - - -

זה יכול להיות מקום להתמקד. זה משהו שיש לנו היום. היה קיצוץ בתקציב בתוך משרד הבריאות, אבל בנושא הזה השרה מצאה את הפתרון כדי להמשיך, כי כבר הודענו שאולי אנחנו מפסיקים את התכנית הזאת, זה נקרא 'רפואה שלמה', אבל השרה הודיעה השבוע שהיא מצאה תקציב כדי לכסות את זה ואני מקווה שיהיו המלצות לתת יותר.

תודה, זה חשוב מאוד.

זיוה, בבקשה.

אני רוצה להגיב על כמה דברים. אחד, לגבי הנושא של הגיור, שמר שרף דיבר עליו.

יהודה. מר שרף זה אבא שלי.

יהודה. אני רציתי לתת לך את הכבוד. שיהודה מהסוכנות דיבר עליו. זו הקהילה היחידה, העולים היחידים שנדרשים לעבור את תהליך הגיור כשהם שוהים במרכזי קליטה ולא יכולים לצאת ממרכז הקליטה אם הם לא עוברים את הגיור. זה גובל בגזענות. חוק השבות, לא חוק השבות, משפחות זכאיות כשהם לא יהודים ונקלטים בקהילה וזו הקהילה היחידה שנדרשת לעבור את התהליך של גיור, כאילו אם הם יוצאים הם יטמאו את כל עם ישראל. זו בהחלט סוגיה, זה לא הדיון שלנו, אבל זה כן חסם כדי לאפשר לעולים האלה לקבל הכשרה מקצועית מובנית ומסודרת, כדי שיוכלו ללמוד במשך השנה וחצי עד שנתיים שהם שוהים במרכז הקליטה.

זאת אומרת באמצע השנה וחצי, אין להם יכולת לקדם את הנושא של הכשרה?

אין להם. שתיים, אנחנו ביקשנו ופנינו, אין הכשרות מקצועיות מסודרות שמוצעות לעולים השוהים במרכזי קליטה. אנחנו שאלנו, לא מצאנו. שלוש, העניין של סיוע בהדרכה ובליווי לכל השירותים, כולל ביטוח לאומי, קופות החולים וכו', הם מופסקים תוך חצי שנה ואחרי חצי שנה גם הקשישה בת ה-70, אומרים לה 'אנחנו ניתן לך את הכתובת, תיסעי לקופת חולים כך וכך' והאישה יכולה להסתובב בתוך העיר שלוש שעות ולחזור ואנחנו פוגשים את זה במרכזי קליטה ואנחנו שומעים על זה וזה לא מקרה בודד. לכן כשבאים ואומרים שנותנים שירות, זה שיש עובדים בתוך מרכז הקליטה, שיש להם כל מיני סוגים, זה משהו אחר, השירות של ליווי מופסק אחרי חצי שנה.

הדבר המשמעותי ביותר בנושא של הדיור, האמת שאני מאוד מאוד מופתעת ואני שומעת את זה כל הזמן, שמר חביב קצב, סמנכ"ל הדיור במשרד הקליטה, מטפל עד המקרה הפרטני ביותר. זה מפתיע אותי, זה מדהים אותי, היכולות שלו. אבל חברים, יש אגף שנקרא אגף א' לקליטת יוצאי אתיופיה במשרד הקליטה שמאויש על ידי יוצאי אתיופיה. האנשים האלה לא מטפלים בעולים החדשים, אין לעולים החדשים ששוהים במרכז קליטה, אין להם בכלל כתובת של דובר אמהרית במשרד הקליטה. העובדים ששוהים במרכז קליטה, כן נותנים מענה וכו' וכו', אבל אם יש להם איזה שהיא בעיה ברכישת הדירה, ודרך אגב, אנחנו מכירים מקרים שמתווכים מנצלים את העולים החדשים, מנצלים אותם ובוזזים אותם. משרד הקליטה בא ואומר 'אני פטור, כי נתתי קלטת הדרכה' - - -

תפנו למשטרה.

הזמנו משטרה באיבים, המשטרה הגיעה באיבים ולקחה אותם לתחנת המשטרה עם המתווך, ומה נאמר לנו שם? זה סכסוך עסקי, המשטרה לא יכולה להתערב. שלוש משפחות שהמתווך לקחה 30,000 שקל מהעולים החדשים האלה שמנקים שעות נוספות כדי לחסוך את הכסף.

עזרו להם בתביעות קטנות. זיוה, למה את לא אומרת את זה? למה את לא מדייקת?

אני יכולה להראות לך - - -

למה את לא מדייקת? את לא מדייקת.

זיוה, אני מבקש שאת תמסרי את כל החומר לנו. אני רוצה באמת לקרוא את זה ולהעמיק בזה.

אני אשמח מאוד גם להביא את המקרים הפרטניים האלה וגם את צילום הווידיאו שהצוות של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה נכח באיבים, בזמן האירוע של ההתנגשות.

אז אני מבקש את החומר.

ובנהריה, שלוש משפחות באו ואמרו לנו ש'המתווך לקח כסף ואנחנו לא מוצאים אותו ואנחנו לא יודעים מה לעשות'.

טוב, אנחנו נבדוק את זה.

ולכן אגף א' לקליטה וכו' - - - הדיון הזה, אנחנו ביקשנו אותו, כי מדינת ישראל במבצע כנפי יונה סיימה באוגוסט 2013 ובעיקרון סגרה את השערים שלה לגבי יוצאי אתיופיה, אנחנו מבקשים שעד סוף 2015 תהיה תכנית למשרד הקליטה כדי להוציא את כל העולים ממרכזי הקליטה. המקום הזה הוא זמני, אני לא מפרטת את כל הדברים, תנאי החיים והצפיפות שלהם הם באמת לא פשוטים בכלל, אבל אנחנו לא באים ודורשים שיקבלו בתים כך וכך, אנחנו באים ואומרים 'תנו להם לצאת בזמן' ועד סוף 2015 שיקבלו מענה. הצעירים האלה, יש להם יכולת שיקול דעת, 'האם אני אקח את ה-90,000 שקל כחוב ואני אכנס לחוב הזה או לא', אבל תיתנו להם חופש בחירה.

דבר נוסף, מאוד מאוד משמעותי, שלא דיברתי עליו ודילגתי עליו, כי הוועדה הזאת בכנסת הקודמת דנה עליו פעמיים, זה הנושא של ההסללה. ההסללה לשכונות במצוקה. תנו לאנשים לבחור, מאשכול 5 ומעלה, את כל היישובים תפתחו לכל העולים, כמו לזוגות הצעירים יוצאי אתיופיה. ראינו שכשפתחו את היישובים ואפשרו להם, בתוך שנה קנו 90 ומשהו זוגות צעירים יוצאי אתיופיה. יש לאנשים שיקול דעת, תנו להם לבחור מקרית שמונה עד אילת איפה לקנות וזו זכות בסיסית. זה מה שאנחנו מבקשים.

רציתי לשאול - - -

יש עוד, דרך אגב, אדוני היושב ראש, עולים שבאו מרחוק ורוצים להביע - - -

אני אתן להם. רציתי לשאול, הסברתם שהבעיה היא כלכלית, שהם לא יכולים לצאת, האם אתם מקבלים את המידע - - - בסדר, אתם אומרים שזה לא מספיק, אבל רציתי לשמוע רק לגבי התרגום, אתם מקבלים באמהרית, או מה שאתם צריכים, או החברים שלכם, את המידע במידה שאתם כן רוצים לצאת איך ומה? יכול להיות שזה לא מספיק, אבל רציתי לדעת, כי דיברת, זיוה, על התרגום ורציתי לשמוע האם אתם מקבלים את התדרוך באמהרית למה שיכולים לעשות אם רוצים לצאת. הבנתם את השאלה? האם המלווים, האנשים המדריכים, מסבירים לכם באמהרית או אם אתם לא צריכים באמהרית, לחברים, מה האפשרויות ומה ההזדמנויות, איך יכולים לצאת וכו'.

לא.

אדוני היושב ראש, סליחה, אני ממש מתנצלת שאני מתפרצת, יש נוהל שמונה 85 עמודים. נוהל של משרד הקליטה, שאני לא מבינה אותו, את כל הטבלאות. בחיי, אני יותר מ-30 שנה בארץ ואני אקדמאית ואני לא מבינה אותו. אני מבקשת את תרגומה של גב' חגית חובב שעובדת באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ואנחנו שוברים את הראש כדי להבין. קל וחומר לעולים ששוהים במרכז קליטה.

יש עוד מישהו שרוצה לדבר? כן, בבקשה.

תודה רבה. אני עליתי ב-2006 לישראל. יש אנשים יותר מעשר שנים בכל מרכזי הקליטה, אנשים קשישים, אין להם מישהו שמטפל בהם, לא מקבלים כסף טוב - - -

אם אני לא טועה, זה רק 23 אנשים, נכון? שהם למעלה מעשר שנים. ממה שאתה הצגת.

כן.

(מדבר באמהרית).

(מתרגמת): הוא קודם כל מודה לוועדה על ההתכנסות והוא אומר שיש חסם בנושא של היישובים, באים ואומרים לנו, 'אם אתם רוצים לקבל את המענק תרכשו ביישוב כזה וכזה, ואם לא תרכשו ביישובים האלה לא תקבלו בכלל מענק'. יש יישובים באזור עדיפות א' ואזור עדיפות ב' שבעצם יש פער של 60,000 שקל בין אזור עדיפות א' ל-ב', כך שזה פוגע. אבל האנשים שנוגעים בעניין יוצאים.

אם הם לא שומעים אני אחזור על זה.

אדוני היושב ראש, מה שהוא אומר, האנשים שהיו אמורים לשמוע יוצאים ואני - - -

אני יודע, דיברנו על זה עכשיו.

(מדבר באמהרית).

(מתרגמת): או שאני אחכה עד שהם יחזרו ואז אני אחזור על הדברים.

אני חושב שכדאי להמשיך.

בסדר. (מדבר באמהרית).

(מתרגמת): עוד סוגיה, אם עברנו את השנתיים בשהות במרכז הקליטה, מהמענק מקצצים 7,000 עד 8,000 שקל על כל שנת שהות. מה שהוא מציין זה שבתוך השנתיים של השהות במרכז הקליטה מצופה מאיתנו לעבור את תהליך הגיור וללמוד את אולפן עברית, כך שאנחנו לא עובדים כדי לחסוך את הכסף וההגבלה הזאת של השנתיים, זה לא בגלל שאנחנו לא רוצים לצאת, אז למה אנחנו נענשים ב-7,000-8,000 שקל אם זה לא תלוי בנו בכלל, היציאה ממרכז הקליטה?

(מדבר באמהרית).

(מתרגמת): הוא אומר דברים לא פשוטים והוא מבקש ממני לתרגם במפורש. הוא אומר שמדינת ישראל עושה הכול כדי לטפל בנו, אבל ישנם פקידים במשרד הקליטה ובסוכנות היהודית שפוגעים בזכויות שלנו וזה על רקע המוצא שלנו, בגלל הראייה הגזענית שלהם, ואם צריך לעצור אותי אני מוכן ללכת לכלא, על ביזוי וכו', אבל זו החוויה שלי. האנשים, הפקידים שמטפלים בתוך משרד הקליטה והסוכנות, פועלים בתפיסה גזענית פוגענית בקהילה.

משפט אחרון, כי אנחנו צריכים לסיים.

(מדבר באמהרית).

קשה לי לתרגם את זה. ד"ר נגוסה, (מדברת באמהרית). את זה קשה לי לתרגם.

זה אותו דבר?

לא, המשפט האחרון.

(מדבר באמהרית).

(מתרגם): מה שהוא אומר, האדם שקיבל את האחריות לטפל באנשים, בעולים, אם הוא מסתכל על זה מתוך כוונה טובה וחיובית כדי לעזור, הוא לא משלם על זה, על הכוונות הטובות, על הכוונות החיוביות, הוא לא משלם על זה, במקום זה הוא מפריד בין שחור ולבן, ומה שאנחנו מבקשים זה רק שיהיה טיפול בצורה שוויונית ובכוונות טובות, שזה לא עולה כסף.

הבנתי, תודה. יהודה, שאלה, אני יודע שבני המנשה, שמגיעים מצפון הודו, התהליך זה רק שלושה חודשים - - -

בני המנשה. אני אסביר, אדוני היושב ראש.

אני שואל למה הפער של שנה וחצי.

זה לא שנה וחצי. העולים מאתיופיה עולים על פי החלטת ממשלה. החלטת הממשלה אמרה בפירוש מי עולה, איך עולה ודיברה על גיור. היא דיברה על גיור כדי שיוכלו להשתלב. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, אני מתנצל, כדי שיוכלו להשתלב בחברה הישראלית שתקלוט אותם כמו שצריך.

חצי מיליון לא יהודים חיים במדינת ישראל.

זיוה, אנחנו לא נכנסים לזה עכשיו.

זיוה, אני מוכן להיפגש איתך אחר כך ואני אתן לך תשובה על כל דבר. אני מעלה לארץ רק מי שהוא זכאי עלייה, נקודה.

נכון. זה מה שצריך להיות.

זכאי עלייה. זכאי עלייה. אז תבדקי בבקשה את הנושא ואז תביני לבד. שלוש נקודות. בני מנשה עולים במסגרת אחרת לחלוטין, הם לא עולים חדשים, הם עוברים תהליך גיור של שלושה חודשים ואחרי זה, כשהם יהודים, הם משנים סטטוס מהאשרה שהם מגיעים ואז הם יכולים לקבל את זכויותיהם כעולים חדשים. כשהם מגיעים הם לא מקבלים סל קליטה כשהעולים מאתיופיה מקבלים ברגע נחיתתם סל קליטה.

אבל למה תהליך הגיור שלהם לוקח רק שלושה חודשים?

כי הם עוברים הכנות מראש והרבה יותר קל להם לעבור את הבחינות.

בסדר, רק רציתי לדעת. הבנתי.

(מדבר באמהרית).

הוא מבקש שד"ר אברהם נגוסה יתרגם את זה.

אוקיי. בכמה משפטים, בבקשה.

(מדבר באמהרית).

(מתרגם): מה שהוא אמר, שמה שאנחנו מבקשים, לקנות ולצאת, לקבל את הזכויות ולצאת לדיור קבע. אנחנו לא ביקשנו לקחת את התפקידים של עובדי משרד הקליטה או הסוכנות, אנחנו בסך הכול ביקשנו לקבל את הזכויות שלנו לקנות ולצאת. מה שאנחנו רואים, שאין רחמנות, אפילו לקשיש בן 70 שנמצא, שהם רואים אותו במצוקה, אין רחמים.

אפשר לשאול אותו מתי הוא עלה, בן כמה הוא ואם הוא עובד ובמה?

(מדבר באמהרית).

הוא עלה ב-2008.

רווק, אני עובד. ברוך ה', אני עובד. (מדבר באמהרית). עבודה שחורה, הם לא רוצים, למה אנחנו עובדים עבודה שחורה?

(מתרגם): שלא נותנים לנו את הזכויות, לא נותנים לנו אפשרות לצאת, להיות עצמאיים ולגור ככה, אנחנו מרגישים שהם רוצים להחזיק אותנו במרכז קליטה כדי להאריך את תקופת העבודה שלהם, כי אנחנו מקור העבודה שלהם. אם אנחנו נצא לא תהיה להם תעסוקה.

וגם היה לנו ב-2003, לרווקים, הייתה משכנתא. (מדבר באמהרית).

(מתרגם): עד 2003? הוא שמע, אמרו לו, שהעולים הקודמים הרווקים ב-2003 קיבלו משכנתא ואיך סגרו את זה? כלומר מענק. ואז אחר כך סגרו את זה. איך סגרו? למה לא ממשיכים את זה?

(מדבר באמהרית).

(מתרגם): הוא אומר שאנחנו פה במדינת ישראל והממשלה, המדינה, היא אחראית לכל האזרחים, אז איך לא מסתכלים על הדברים האלה, כי ככל שאנחנו נשארים שם בגטאות, זו בעיה לחברה הישראלית ולמדינת ישראל, ולמה לא פותרים את הבעיה, למה הממשלה לא מתערבת למצוא פתרון להוציא אותנו. בנוסף למצוקה שאנחנו נמצאים גם מעמיסים עלינו חובות של מים, חשמל, גז, שכירות. הם מגדילים כל הזמן ומעלים את החובות עלינו.

לגבי הפתרון לקשישים, מה שנותנים, הדירות של עמידר, זה צריך להיות קרוב למשפחה שלהם, כי במשפחה הם אוכלים את האוכל המסורתי מאתיופיה וזה רק לקשישים, הילדים והקרובים יכולים לעזור להם. אני סיימתי ותודה רבה.

רק מילה ואחרי זה סיכום.

מילה. אדוני היושב ראש, לדעתי אחד מאשים את השני ולא פתרנו בזה את הבעיה. בואו נשב ביחד, נמצא פתרון, כי מספר האנשים הוא קטן.

אני לא מבין מה זה לשבת ביחד, אני לא מבין מה המושג הזה.

למה?

מה המושג הזה? אתה נמצא עשר שנים, שש שנים, שמונה שנים, בארץ, על מה אנחנו מדברים? אחרי שנתיים בן אדם, שכבודו במקומו מונח, צריך לעזוב את מרכז הקליטה. הוא מקבל את כל הטיפול, הוא מקבל את כל מה שצריך.

למה אתה מדבר ככה?

רגע אחד, יש לי שאלה. השנתיים, האם זה על פי חוק, זה על פי נוהל?

זה על פי נוהל. אתה שם לב, על פי הנתונים, אנחנו לא כל כך נוקשים בקביעה, אבל שמונה שנים, עשר שנים, תשע שנים.

תאמין לי, חביב, משרד הקליטה בכלל לא צריך לטפל ביוצאי אתיופיה מעל 15 שנה ואתם מטפלים 30 ו-40 שנה.

אני אמרתי, חביב, מה שאתה אמרת אני מקבל אותו, אבל הצד השני צריך להבין אותו. אם אתה תנסה שהצד השני יבין אותך, אתה פתרת את הבעיה. אם אתה הולך רק נגיד בדרך של 'זה ככה וככה צריך להיות' זה לא הולך.

וונדה, כשבן אדם אחד בלבד מנהל את כל הסיפור הזה זה בלתי אפשרי.

לדעתי אפשרי לעשות את הדברים האלה. אני אומר, אתם עובדים קשה, אף אחד לא אומר שאתם לא עובדים, אתם עובדים, אבל אם אתם עובדים, בואו ננסה את העניין הזה כדי לפתור את הבעיה הזו.

אוקיי, הגענו לסיכום, אני רוצה להגיד כמה משפטים. ראשית, שמעתי פה טענות לגבי גזענות וכו'. יכול להיות שיש פקידים מסוימים ואנחנו צריכים לבדוק את כל הסיפור. אני מרגיש שאני חייב להגיד עבור הפרוטוקול, שאני מלא גאווה שיש לנו מדינה שיצאנו להביא אתיופים מעמנו למדינת ישראל ואנחנו חייבים לפתור כל בעיה של גזענות, אבל להגיד שיש גזענות ברמה של הממסד, אני באופן אישי חייב להגיד שזה דבר שאני לא מקבל. חייבים לעשות יותר, שכל אחד יקבל את הטיפול בכבוד וכו' ונעשה את זה. זה דבר שחייבים להגיד.

אני גם רוצה להגיד שאנחנו מבינים שבכל המדינה, אנחנו מקבלים אי-מיילים מכל צעיר בכל מצב, 'אתם לא עוזרים לנו בכלל, מה אתם עושים עבורנו, מה קרה, לפני דור קיבלו דירה ועכשיו לא' וזו בעיה בכל המדינה, שאנחנו מנסים לטפל בה. אבל ללא ספק אנחנו חייבים לעשות משהו כדי להגיע למטרה של כולנו, שהם ייצאו ממרכזי הקליטה וללא ספק, ממה ששמעתי, יכול להיות שהם לא מקבלים, אנחנו חייבים לבדוק. מה שאנחנו נעשה זה ככה, אנחנו נשב ביחד, אני ויושב ראש הוועדה, גם עם חברי הכנסת שמעון סולומון ופנינה תמנו-שטה, נסכם ביחד, נשלח לכולכם את ההמלצות שלנו. אני רואה שאולי יש מקום לשיפור בהכשרה. אם אני שמעתי שאתם רוצים הכשרה בכמה מקצועות ולא מקבלים את זה, אולי יש מקום שאם אתם רוצים לקבל הכשרה במשהו ספציפי, שתקבלו את זה. אנחנו חייבים לבדוק את זה.
אני גם רוצה לבדוק את הנושא של הבריאות. במיוחד אם זו בעיה של כוח אדם, אנחנו צריכים לפתור את זה וכמובן גם נשב עם השרה.

כל הסיפור של המתווכים וסיפורים שנשמעים כמו משהו פלילי, אנחנו חייבים לבדוק אותם, וגם נלחץ על המשרד לביטחון פנים לגבי כל הנושא הזה.

אנחנו נשב וניקח את זה ברצינות, אנחנו כן רוצים להגיע למצב שיוצאים. יכול שלא כולם תוך שנתיים, יכול להיות שזה יהיה באופן חריג שלוש או ארבע שנים, להגיע למצב שיש לנו את המספרים שאני רואה פה זה לא יכול להיות, אבל עם מטרה של השנתיים. אני מאמין שאם נעשה את זה וגם כמובן אם זה דורש משהו מהאוצר אנחנו נשב, אני לא יכול להבטיח שום דבר, אבל נבדוק את הכול, ואני רוצה להודות לכם על הדיון וכמובן נשמור על קשר. תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>