PAGE
32
ועדת הכלכלה
12/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 371>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ט בחשון התשע"ה (12 בנובמבר 2014), שעה 9:30

<דיווח שר הכלכלה על המדיניות ותוכניות העבודה של המשרד וניצול תקציב שנת 2013, בהשתתפות שר הכלכלה נפתלי בנט>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
יעקב אשר

יואב בן צור

יצחק וקנין

חנא סוייד

דוד צור

אילן גילאון
דב חנין
אראל מרגלית

>
שר הכלכלה נפתלי בנט
עמית לנג - מנכ"ל משרד הכלכלה

מיכל צוק - משנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה

ינון אלרועי - משנה ומ"מ מנכ"ל, משרד הכלכלה

מיכל פינק - מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה

דוד שטיינמיץ - מנהל אגף בכיר תקציבים ופיקוח מחירים, משרד הכלכלה

עוז כץ - מנהל תחום בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הכלכלה

מירי שמואלי - מנהלת תחום תכנון ומעקב, משרד הכלכלה

שי לינדנר - יועץ כלכלי לשר, משרד הכלכלה

איתמר פליישמן - יועץ לשר, משרד הכלכלה

יגאל גורביץ - יועץ מנכ"ל, משרד הכלכלה

שירה קווה - דוברת, משרד הכלכלה

רן קויתי - מנהל הסוכנות, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

רן רידניק - רפרנט תחום תעסוקה, משרד האוצר

אמיר רשף - רכז תעשייה ומסחר, משרד האוצר

ג'מאל מג'אדלה - ממלא מקום ראש העיר באקה אל גארביה

צביקה וושלר - סמנכ"ל, המועצה הישראלית לצרכנות

מוטי שפירא - מנכ"ל, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים

אורי שרף - נשיא פורום מט"י ויו"ר מט"י י-ם, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

צבי רובינשטיין - מנכ"ל, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

גילה לוי - מנכ"ל מט"י ש"י, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

בנימין חזן - מנכ"ל מט"י חולון, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

רוני שדה - יחסי ציבור, מט"י-מרכזי טיפוח יזמות

פיני קבסה - מזכיר העמותה, מט"י - מרכזי טיפוח יזמות

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

אורלי ארז - פעילה, המשמר החברתי

חובב ינאי - המשמר החברתי

רונית פיסו - מנהלת שותפות - קואליציית ארגוני נשים

יעקב ארגנטרו - בעל חווה טיפולית, כפר עזה

אורית ארגנטרו - בעלת חווה טיפולית, קיבוץ כפר עזה

זיו כהן - סטודנט, המרכז האקדמי למשפט ועסקים, רמת גן

יובל יפת - לוביסט, מייצג את אדם טבע ודין

יעל גויסקי - לוביסטית, מייצגת את לה"ב - לשכת ארגוני העצמאיים

חניתה חפץ - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את התאחדות התעשיינים

אתי בנדלר

לאה ורון

מוריה אביגד
<דיווח שר הכלכלה על המדיניות ותוכניות העבודה של המשרד וניצול תקציב שנת 2013
בהשתתפות שר הכלכלה נפתלי בנט>

רבותי, מכובדי שר הכלכלה נפתלי בנט והמנכ"ל עמית לנג, חברי הכנסת דב חנין ואילן גילאון, כל נציגי המשרדים, נציגי הציבור, מנהלת הוועדה לאה ורון, מכובדי כולם, אנחנו מארחים היום את שר הכלכלה נפתלי בנט כדי לדבר על פעילות משרדו. מכיוון שאני מכיר את נפתלי המטרה שלנו היא לא להראות מצגות – כמו שאני זוכר שנים שבאים קציני צבא, נגידי בנק ישראל, פקידי אוצר, ואנחנו רואים מצגות – אנחנו רוצים לשאול שאלות ממוקדות ואני בטוח שהשר יענה דבר דבור על אופניו.
מכיוון שמשרד הכלכלה מופקד על יישום מדיניות הממשלה לעידוד תעסוקה, הפחתת יוקר המחייה, העצמת הצרכן ולעידוד ענפי התעשייה והמסחר אנחנו נתמקד באמת בשאלות האלה, כי לצערנו, אחת הבעיות המרכזיות בישראל היא שהכלכלה טובה לקבוצה קטנה. ישראל בעולם מקבלת את הבכורה כאומת סטארט-אפ – וגם לך יש משהו קטן בתוך התהילה הזאת – אבל היא אומת אקזיט. היא הולכת רק ל-fair stage, היא לא הולכת ל-second stage, כתוצאה מכך מספר אנשים מבריקים עושים אקזיטים, אותם 50 מחוברים עושים מכה ורוב האוכלוסייה חוטבי עצים ושואבי מים, למרות כל המיליארדים שהשקענו בחדשנות, שהולכים לצבא, לתעשייה. ולכן, איך אפשר להפוך אומת סטארט-אפ, שלפחות 5% יהפכו ל-second stage? מכיוון שהמטרה שלנו, של הציונות – היהודים הם לא גזע עליון, הם באו להיות חברת מופת, שזה אומר כלכלה הוגנת, חברה צודקת עם מנהיגות מוסרית.

לצערי, התעשייה הולכת ושוקעת, פריון העבודה בישראל – להוציא חברות גדולות ומספר חברות הייטק – הוא נמוך. הוא מפגר על ארצות הברית, אני חושב, עמית, כמעט 55% מהפריון, באירופה זה שליש. זאת אומרת, הפערים הם מאוד מאוד גדולים, מול ארצות הברית יותר, מול אירופה פחות. יוקר המחייה, כבר אמרנו.

אני אתמקד בארבע נקודות שאני רואה בהן קרדינליות שחשוב לי שהשר יתייחס אליהן בסקירה: שאלה ראשונה – מי כמוך היה מעורב, ירדת לשטח במבצע "צוק איתן", אני, מאז סיומו של המבצע, קיבלתי פניות רבות של בעלי עסקים מהדרום שקיבלו פיצוי וכו'. אנחנו היינו גם בקשר עם אמיר דהן, עם הסוכנות וכו'. אבל מה שקורה עכשיו – אנחנו מקבלים הרבה מאוד פניות, ויהיה פה אדם שאתה כבר הכרת, יענקל'ה, שהוא פשוט אדם מקסים, שבנה חווה, משהו נפלא, אנחנו ביקרנו אותו, הכרתי אותו בזמן "צוק איתן", אני יודע שהשר הכיר אותו – אתה אפילו אולי התאכסנת אצלו?

ישנתי בקיבוץ.

בקיבוץ בכפר עזה. כולנו הבטחנו וכו' ויענקל'ה על עברי פי פחת מכיוון שיש מסלול אדום – והוא הלך לאדום – שבו צריך לתת מקדמות, אבל עד שיגיעו המקדמות יענקל'ה ורבים נעלמים. ולכן בין הירוק והאדום, העסקים הקטנים שצריכים לקבל את הפיצויים – קורסים. ניתן ליענקלה להגיד מילה ואתה תתייחס לזה.

אני מגיע עכשיו בקצרה לשלושה נושאים שנוגעים לתעשייה שלפי דעתי הם קרדינליים לגבי עתיד התעשייה ואתה, כחבר בכיר בממשלה, שיש לך באמת עוצמה בממשלה, אני זאת שם בפניך, ובתור אדם שמאמין בקפיטליזם טהור, שמאמין בתחרות, שמתנגד לעודף רגולציה. הטרגדיה פה היא שעודף הרגולציה היא איומה. אתמול במכללת רמת גן, כשהופעתי בפאנל עם דפני ליף ונחמיה שטרסלר, לפתע קם בחור בשם זיו – שאני אתן לו גם לדבר פה שתי דקות – ואמר: תשמע, יש לי עסקים ואני עושה את הדברים האלה, עם עודף הרגולציה והכול אני עוד שנה יורד מהארץ.
ביקשתי ממנו לבוא להגיד את הדברים לשר והוא יענה איך חותכים בחרב אלכסנדר לעסקים קטנים ובינוניים את עודף הרגולציה – רגולציה מפה, רגולציה משם, הממונה מפה והממונה משם. השר יענה לך למה, הוא שר עם עוצמה – כל שר דוחף למקום אחר, הרגולטורים נשארים והאנשים בסוף אומרים שרק עסקים גדולים ששולטים אפשר לעשות, עסקים קטנים אי אפשר לעשות.
פה אני מגיע לשלוש נקודות לגבי התעשייה: הדבר המרכזי, אני חושב, נפתלי – ואני מדבר ושם פה את כל משקלי המקצועי ואת כל גילי – ההחלטה החשובה ביותר שתהיה בישראל בחודש הזה מבחינה כלכלית זה נושא מחיר הגז. בכיסא שאתה יושב ישב בשבוע שעבר פעמיים הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה. שאלתי אותו: בישראל מצאו גז, יש "תמר" ויש "לווייתן", גילה את זה איציק תשובה – יפה, שיצליח – הצטרפו "נובל אנרג'י", אנחנו בעד השקעות זרות, אנחנו לא רוצים לפרק את המונופול הזה, הכול שלהם. אומר הממונה: זהו מונופול. כשיש מונופול יש רק שתי דרכים לטפל בו: או התחרות או שחייבים לפקח עליו.

אני כבר שנה שלמה פונה לכל הגופים, עד ששמתי הצעת חוק – ואני שונא עודף חוקים, קיקרו אמר: ככל שיש יותר חוקים החברה יותר מושחתת – רק בתור תמריץ לממשלה. ומה אני רואה, נפתלי? ואני פונה אליך בתור שר שבאמת אוהב תחרות, הממונה אומר לי שזה מונופול. לגבי תחרות – יש שתי יוזמות, אחת "תנין" ואחת "כריש", שד"ר יוסי לנגוצקי, המומחה הגדול ביותר, אומר שמה שיצא מהן זה כנראה בטל ב-600, שיש הקוראים להן "סרדין". במקרה הטוב ביותר, עם כל התחזיות הכי אופטימיות, הם יגיעו באיזשהו שלב, אחרי שנים, ל-10%. כל מי שלמד כלכלה יודע שמונופול – אם יש לו 90% או 100% זה אותו דבר, כי ב-90% הוא קובע את המחיר ואז ה-10% הולכים על המחיר הזה. כולם מסכימים.

בואו נחשב את המחיר של עלות הגז בישראל. נפגשתי עם פקידי האוצר בארבע עיניים, כשאני יושב אתם הם אומרים: אתה צודק, חייבים לפקח. ישבתי עם נשיא אגודת התעשיינים ואנשיו, עם רוב התעשיינים, כולם אומרים: צריך לפקח. למה? כי מחיר העלות פה הוא דולר וחצי ליחידת חימום BTM, בארצות הברית פרופ' סמית' עשה את כל העבודה – 2.34. תן לזה תשואה – שיגיע ל-2.5, ל-3, 3.5. מה המחיר, אדוני השר? חברת חשמל 5.6 דולר. מכיוון שאנחנו רוצים לשבור את המונופול בייצור לחברת חשמל – 10% כבר יצרנים פרטיים, רוצים להגיע ל-50, המחיר 6.5, 7.5, ו-8.

בהחלטה החודש הזה – כי תוך החודש הזה יחתמו חוזים עם "תנין" ו"כריש" וברגע שיחתמו יחתמו על המספרים האלה, 5.6, 6.5 ,7, ואז 30 שנה יהיה מונופול, כשכול אחד לא מאמין במונופול ואין תחרות לשבור את המונופול. ואם המחיר יהיה 3.5 – אתה יודע מה זה יעשה, במקום ה"מילקי" שמילקי של אחוז אחד? זה מוריד את מחירי הגז ב-20%, את מחירי החשמל ב-5%. בשבוע הבא אני אעביר מטריצה עם כל המחירים שנגזרים. זה ישנה את "מגבות ערד", זה הדבר הכי חשוב בארץ.
שתשובה ירוויח וש"נובל אנרג'י" תרוויח, אבל למה עושים עודף רגולציה על הקטנים והורגים אותם, שולחים את זיו לחוץ לארץ, ועל מונופול כולם פה – אני יושב עם שר האוצר, עם כל כולם – כולם נאלמים? האם בגלל שמישהו לא יחלק להם גז? האם הם מפחדים? זה קיים בכל קפיטליזם נאור ואני מבקש ממך בתור חסיד של קפיטליזם נאור, אני אשים לפניך את כל הנתונים, תצטרף למאבק הזה, יש לו משמעות לתעשייה כי זה יוריד את המחיר לתעשייה, ואתה יודע מה זה דלק, פלסטיק ואמוניה במקום מונופול שלוקח מחירים כמו שעושים.
לגבי "מגבות ערד" – היה פה דיון, באו החבר'ה מערד, ראש העיר ואחרים אמרו שבעצם אם יחברו את הצינור של הגז והמחירים יהיו גם בהתאם, מתוך ה-12 מיליון שחסרים להם כבר ניכו 6 מיליון. זאת אומרת, נשארו כבר 6 מיליון. כל מה ששמענו זה על אותו מפעל שפרופר יסגור שם ויעביר לכאן. מה אנחנו עושים לגבי ערד? האם באמת פותרים את הנקודות האלה? האם עושים שם משהו? והאם אפשר בשביל ה-6 מיליון שילכו לתשלומי אבטלה, אדוני?
והשאלה האחרונה – פנו אלי אתמול יושב-ראש ההסתדרות ויושב-ראש התאחדות התעשיינים בנושא האוטובוסים. הם טוענים שכניסת האוטובוסים המיוצרים בסין לשוק בארץ יוצרת תחרות שאינה מאוזנת. בישראל קיימת שני יצרני מרכבי אוטובוסים חיוניים ואסטרטגיים, "מרכבים" ו"הארגז". הם ממוקמים באזורי הפריפריה ואנחנו יודעים שהצמיחה, ואתה יודע זאת היטב, כבר יורדת לכיוון 2%, הצמיחה לנפש היא כמעט אפס, ואין ספק, גם לאור התהליכים בעולם, שאנחנו נכנסים להאטה. בהאטה הזאת ייסגרו המפעלים בפריפריה, מפעלים טובים שמייצרים. האם ייבוא אוטובוסים מסין ירסק את התעשייה המקומית?

אלה השאלות שלנו ולפני זה אני אבקש רק שתי מילים מיענקל'ה ארגנטרו בקצרה – פגשת את השר – ספר איך למרות כל המאמצים אתה נופל עכשיו בין הירוק והאדום ועוד מעט הולך קפוט?

ארגנטרו זה עוסק בכסף, רק שתדע לך.

אין קשר, בגלל זה אני אומר, אני לא הולך בין האדום לירוק, אני פשוט נופל.

בבקשה, יעקב, ספר שתי דקות עליך, על כפר עזה ומה קרה אתך.

אני עוסק בחינוך, טיפול ושיקום בעזרת בעלי חיים, פרויקט שהתחלתי לפתח במרכז הארץ. ב-2004, כשהתחיל המצב הביטחוני באזור להתערער, היה לי קשה להיות באזור המרכז ולשמוע על נפילות של קסמים באזור שלנו והחלטתי שאני חוזר לכפר עזה ומפתח את העסק בעזה. בסביבות 2007-2008 התחילה תמיכה מאוד מאוד מסיבית של המועצות האזוריות בעוטף עזה לפתח יזמים יחד עם השינוי הדמוגרפי של החצר הקיבוצית. בעצם הייתי אחד היזמים שהמשיך קדימה, בהתחלה זה היה דרך המערך הכלכלי של הקיבוץ ואחרי זה כעוסק מורשה.

אני, כיזם, חווה לאורך כל הדרך מלחמות, מבצעים, איך שלא תקראו לזה, שבעצם פוגעים בעסק וביכולת שלו להתרומם כל פעם מחדש. קיימת כל הזמן ההתלבטות לאיזה מסלול ללכת מתוך הרגשה שהנה אתה הולך להיות שקרן ורמאי, תיזהר – אמירות שנאמרות – תיזהר, יכנסו בך וכו'. סופגים את זה. אני למדתי להיות איש עסקים בגיל 50 ואין ברירה, יש דברים שצריך לספוג אבל יש דברים שאי אפשר לספוג.
מה שקרה לנו ב"צוק איתן" זה בעצם חודשיים וחצי של אי עבודה. אי עבודה – שטח צבאי סגור, לא מתקרבים לכפר עזה, גם לא עובדים וגם המשרד סגור ואי אפשר לייצר עבודה, לא קיים. התחילו החגים, תחילת העבודה של עסק כמוני התחילה מיד אחרי סוכות – שזה אומר להרים טלפונים, להתחיל לייצר עבודה, להתחיל להביא מדריכים, מדריכים עובדים וכו'. נאלצתי לפטר מדריכים, הגשתי את הבקשה של הפיצויים בזמן. מסתבר שגם בשיחה עם היועצים של בנט כשהוא היה בכפר עזה, ויחד עם התייעצות עם ברוורמן ויועצים אחרים – המסלול שמתאר באופן הכי נכון את הנזק שנגרם לעסק שלי ולעסקים כמוני בשער הנגב הוא המסלול האדום, ועכשיו התחילה הסאגה.

קודם כל, לוקח חצי שנה. התקשרתי לברוורמן ואמרתי: ידידי, היית בכפר עזה, הבטחת לעזור – בוא תעזור, תראה מה אפשר לעשות, מקדמה, אני לא רוצה יותר ממה שאני צריך לקבל אבל איזושהי מקדמה כדי שאני אוכל לחיות. קיבלתי טלפון חזרה מרשות המסים שאישרו לי סכום מסוים, עד היום שקל לא נכנס לחשבון. אין לי כסף לחלק משכורות.

תראה, נפתלי, חוץ מיענקל'ה אני מקבל פה פניות בלי סוף של הסיפור הזה, בין ירוק לאדום והמקדמות לא באות.

אין לי כסף לחלק משכורות, אין לי כסף לשלם מע"מ ומסים, ולא צריך לספר לכם מה קורה אם אני לא משלם את המסים ולא משלם מע"מ – אני מתחיל לקבל קנסות. אני שמרתי לאורך כל הדרך על איכות עבודה ואיכות עסקית. לא היה מצב שעובד שלי לא קיבל משכורת בזמן, ב-10 לחודש, והנה עכשיו אני צריך לבקש מהם: תחכו יומיים-שלושה. אתמול בראיון שהיה עם יעל דן אמר נציג רשות המסים: אתם לא שונים מאשדוד ואשקלון, כשהיתה הבנה של השרים ושל חברי הכנסת שהסתובבו אצלנו שהמקום היה סגור ושונה, צמוד גדר, שונה גם בגלל מטח נפילות הטילים עלינו וגם בגלל חוסר היכולת ליצור עבודה, אין משרד – מת.

לסיכום.

לסיכום, קיבלתי הבטחה שיגיע איזשהו סכום בימים הקרובים, אני לא יודע מה זה "הימים הקרובים" - - -

ואתה מתרסק.

ואני רק הולך ומתדרדר. לא ישן בלילות, לא יודע איך להביא אוכל לבעלי החיים שאתם אני עובד, לא יודע איך לחלק משכורות. למה אני צריך להיענש? אני והחברים שלי, היתה לנו סבלנות ב"צוק איתן", נתנו קרדיט למדינה, נתנו קרדיט למנהיגים שלנו, זה הסיפור שלי.

תודה, יענקל'ה, לא צריך להוסיף מילה נוספת. זיו, אתמול נפגשנו באקראי כשאתה באת וסיפרת לי את הסיפור שלך, ספר לשר.

כן. קודם כל, תודה רבה על ההזדמנות. שמי זיו כהן, אני בן 28, סטודנט שנה ג' במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. אתמול פגשתי את חבר הכנסת והוא נתן לי הזדמנות לשאול שאלה, אני חושב שהוא כל כך אהב את השאלה שהוא הזמין אותי לכאן, אז שוב תודה רבה על ההזדמנות המכובדת.

כמה נקודות כלליות מנקודת מבטו של עסק קטן – אני גם סטודנט שנה ג' לתואר במינהל עסקים ואני גם מנהל עסק קטן מזה כ-5 שנים עם 5 עובדים, מחזור של כמיליון שקלים בשנה. כמה נקודות, ברשותכם: קודם כל, אני מדבר על זה בצורה יותר רוחבית, אני הולך להציף כמה וכמה בעיות.

איפה העסק שלך ומאיפה אתה?

אני מתל אביב, במקור מבת ים, העסק ממוקם בתל אביב.

מה העסק עושה?

אנחנו עוסקים במתן ויזות תייר לארצות הברית, חברה שקוראים לה "מאסטר ויזה". קודם כל, ברשותכם, אני רוצה לדבר אתכם על הארנונה. ארנונה לעסק יקרה פי 10 ממשק בית פרטי, אני לא מבין למה. אני, כשאני משלם ארנונה, אני צריך להכניס את זה בסופו של יום למחיר לצרכן.

הדבר השני, המע"מ פה מאוד מאוד גבוה, במיוחד ביחס למדינות אירופה, הוא גם מגולם במחיר ומציג לצרכן מחיר שהוא יותר גבוה ממה שהוא באמת. לאחר עליית המע"מ מ-16% ל-17% ול-18%, הרבה בתי עסק, בשביל לא להפסיד לקוחות, פשוט ספגו את עליית המע"מ. אני באופן אישי, כעסק קטן, ספגתי כ-500 שקלים בחודש. אני יודע שזה לא נשמע הרבה אבל זה 6,000 שקלים בשנה – זה המון כסף לעסק קטן, זו עוד משכורת.

תעריפי המים והביוב בישראל מתומחרים גבוה יותר לעסקים מאשר למשק בית – למה? למה האפליה הזאת? תקשורת לעסקים: היום יש unlimited לאנשים פרטיים – אני מדבר על טלפון נייח, לא על פלאפון – טלפון נייח, 20-30 שקלים יש לך תקשורת נייחת unlimited. אני מוקד טלפוני, חשבון הטלפון שלי מגיע ל-1,500 שקלים – מדוע? למה אין לי unlimited?

אגרות שילוט – מחירים מופקעים ומנופחים על לא כלום. עלויות מעסיק מייקרות עובדים ב-30%, דמי הבראה, ביטוח לאומי, פיצויים, פנסיה, חוקים קוגנטיים ואחרים שמכבידים את הנטל על העסק הקטן.

דיני עבודה – קיימת הרגשה כללית בקרב מעסיקים שבתי המשפט והדין לדיני עבודה מתנהגים נגד מעסיקים ובעד מועסקים, זה גורם לאי רצון להעסיק עובדים. אני חוזר ואומר, אי רצון להעסיק עובדים. ביטוח לאומי מעסיקים – 15% מהרווח הנקי, למה אני צריך לשלם 15% ביטוח לאומי מהרווח הנקי שלי?

לסיום, בכל שנה סוגרים כמה עשרות-אלפי עסקים קטנים. פתיחת עסק ללא שום הכשרה או קורס, תזרים מזומנים, הון חוזר, שיווק, רשויות, מט"י, מרכז טיפוח יזמות, אין להם תקציבים. את הקורס הראשון שלי עשיתי במט"י, זה היה הקורס הכי טוב שעשיתי אצל מנכ"ל "מעוף עסקים", יורם אורגד.
לסיכום, יש הרגשה שהעסקים הקטנים והבינוניים סוחבים על גבם את כלכלת ישראל. כפי שנכתב בספרו של יובל איבנקובסקי "האם שווה להיות עצמאי" – ספר נהדר, אני ממליץ לכולם – אני מצטט: טיילתי בכל העולם, פגשתי אינספור אנשים, תרבויות ועמים, ומעולם, מעולם לא פגשתי עם מופלא לרעה כמו עם העסקים הקטנים בישראל". תודה.

אתה אמרת לי עוד משפט שבגללו כאב לי, אמרת שאתה תוך שנה, אם זה לא מסתדר, אתה שוקל לרדת מהארץ.

כן. אני מסיים את התואר שלי בעזרת-השם ביוני-יולי ואני שוקל אפשרויות. אני כבר התגוררתי בארצות הברית כשנה ואני שוקל אפשרויות לחזור לארצות הברית, או ליפן, או לקנדה, כל מדינה אחרת שאני פשוט אוכל להחזיק עובדים בכבוד ואני אוכל להיות יזם מצליח.

תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, אני מאוד שמח להיות פה ולהציג לכם דין וחשבון על דברים שאמרנו שנעשה, על מה עשינו, מה לא עשינו, איפה הבעיות ואני אתייחס ספציפית – עלו פה בערך 10 נושאים כבר אז אני ארוץ מהר.

אנחנו גם באנו לכאן לשאול שאלות, לא היה כדאי שנציג את שאלתינו מראש, שאולי תוכל לענות? דיון משולב, יותר נוח לך אולי.

אני מציע שתתנו לי 10 דקות כי יש פה כמה דברים גדולים, אני ארוץ בלי פרזנטציות, בלי מצגות. כשאני ארצה משהו גרפי אני אבקש.

הוא יתחיל בדברים הכבדים, אחר כך השאלות הקטנות.

קודם כל, נאמרו פה הרבה דברים ואפשר לסווג אותם, הדבר העיקרי ששמעתי הבוקר זה כמה המדינה מקשה על כולם ולפני שאנחנו עוזרים אנחנו צריכים להפסיק להפריע. בפירוש אני רואה את שנת 2014 כשנת היפוך מגמה ביחס לפתיחת השווקים, ביחס להפחתת רגולציה – תכף אני אתן לכם את הנתונים – בפתיחה מזרחה, בדאגה לחלשים ביותר באמצעות צווי הרחבה לעובדי קבלן בניקיון ובתחום האבטחה.

קודם כל, אתם צודקים, הרגולציה, בפרט על עסקים קטנים ובינוניים, היא נוראה. יש דברים הזויים. זה יוצר גם בעיה קשה מאוד ביוקר המחייה, כי למשל אם אתה עסק שמנסה לייבא אז מקשים עליך ואז אין תחרות והמחירים נשארים למעלה. בשנה האחרונה הבטחתי שאנחנו נסרוק את כל הרגולציה אצלנו בדגש על התקנים ונבטל איפה שאפשר. גילינו דברים מטורפים, לדוגמה מיטות תינוק – בכל העולם יש תקן ובישראל יש תקן מיוחד עם תוספת אחת קטנה : סוג העץ, סוג העץ במדינת ישראל הוא שונה. למה? ככה, כי התינוק הישראלי הוא שונה. זה נשמע מצחיק, בסוף זה מונע תחרות בתחום הזה ולכן רואים מיטות תינוק יקרות, אנחנו מבטלים את זה.

אני אתן עוד דוגמה – אני נותן דוגמאות מאוד ציוריות – "פאנטה", במדינת ישראל משרד הבריאות החליט שאם יש משקה תפוזים או משקה פרי שאין בו תכולת פרי אמיתי אסור לשים את הציור של הפרי, אז מה זה עושה? זה חוסם את הכניסה. בכל העולם לא קיים דבר כזה, רק הצרכן הישראלי לא מספיק חכם להבין שב"פאנטה" אין תפוזים באמת. לכן זה מונע תחרות וכניסת פחיות כי אף יצרן בחו"ל לא ייצר קו מיוחד בלי הציור של התפוח או התפוז.
חלב סויה נורא יקר – אתם יודעים למה? כי בישראל, ורק בישראל, קבעו שאסור על סויה לכתוב את המילה "חלב" ולכן – אתם רואים במצגת את הקופסה "soy milk"? – אי אפשר לייבא אותו. אי אפשר לייבוא אותו, לכן אין תחרות.
את כל הדברים אנחנו מבטלים. ביטלנו השנה 50% מכמות התקנים שסימנו לעצמנו. סימנו 126 תקנים, ביטלנו כבר 61 תקנים רשמיים שעכשיו כבר אפשר לייבא אותם חופשי. אנחנו סורקים וסרקנו את מה שנקרא national deviation"", את השינויים המיוחדים שקיימים רק במדינת ישראל.

ארץ הקודש, כן.

אני חייב לספר לכם עניין אחרון בעניין הזה: ברזים – בכל העולם יש תקן לברזים, אנחנו אמצנו את זה עם תוספת אחת, במכון התקנים יש בן אדם שהוא מריח, הוא פשוט עם האף שלו מריח – מה שלא קיים בשום מקום בעולם חוץ מאוסטרליה, וזה תוקע לנו את כל הייבוא מאירופה של ברזים.

מה הוא מריח?

תקשיבו מה היה, אני רוצה שתבינו מה קורה פה במדינה, במשך עשרות שנים ישבו אינטרסנטים בגוף התקינה, במשרד הבריאות, בכל מיני מקומות, ותקעו דברים קטנים, ממש שוליים, אבל בגלל הדבר הקטן, השפיץ הקטן הזה, אי אפשר לייבא, ולכן לא מייבאים ולכן אין תחרות. אז אנחנו פשוט, אמרתי לכם, כבר 50% מהתקנים שסימנו הסרנו רשמיות, העברנו עשרות רבות של תקנים מקבוצה המחמירה יותר לקבוצה המקלה יותר. הפסקתי היטלי סחר, למעט אם אני אמצא מקרה מאוד קיצוני, שלא מצאתי.
העברנו יחד עם אבישי ברוורמן – ופה המקום לומר, יש לנו ויכוחים, וזה טוב, זה בסדר, אבל אבישי מחויב בכל נימי נשמתו לכלכלה פתוחה עם רגישות חברתית והצלחנו פה ביחד להעביר את חוק המזון, שרק השבוע חתמתי על הצו שאומר שעוד 6 חודשים כל רשת תצטרך להניע לכיוון האינטרנט את המחירים בזמן אמת.

אחד המהלכים הכי גדולים, הכי גדולים שעשינו פה – וזה יבוא לידי ביטוי במאי הקרוב – הוא ביטול הפטור החקלאי מחוק ההגבלים העסקיים. זה נשמע משפט ארוך ומסורבל, אני אגיד את זה בעברית פשוטה: רק במדינת ישראל היה אפשר עד עכשיו על פי חוק שסיטונאי החקלאות יתאמו מחירים, על פי חוק הם יכלו. אני מדבר על "קטיף", ו"יחדיו" ו"שופרסל", ו"רמי לוי". כל החבר'ה האלה, מותר היה להם להתקשר אחד לשני ולהגיד: בואו נתאם מחירים. אתם יודעים ש"קטיף" שייך ל"שופרסל", "יחדיו" שייך ל"מגה", "ביכורי שדה" שייך ל"רמי לוי" – מותר היה לעשות דילים.
ביטלנו את זה והחל ממאי הקרוב זה יכנס לתוקף. נתנו להם שנה להתארגן. שנים ניסו לעשות את זה ותמיד הלובי החקלאי מנע את זה. אנחנו הבקענו פה וזה ישפיע על ירקות, פירות, חלב, בשר ועוף. בכל התחומים האלה אתם תראו. ואני מודיע פה, אני מודיע עכשיו מראש לכל אותם סיטונאים ומשווקי מצרכים מהסוג הזה: תיזהרו, אנחנו פוקחים עין והממונה על ההגבלים. החל ממאי, אנחנו נרדוף אחרי מי שמתאם מחירים ומי שמונע תחרות במדינת ישראל ואנחנו נייצר פה - - -

התוכנית שלך ירדה בנושא האכיפה ב-22%.

אנחנו נרדוף אחרי הנושא הזה. עכשיו לגבי מוצרים, אני רוצה לא לדבר בסיסמאות - - -

תדבר על תעסוקה קודם.

אני מבין, הרבה אנשים מדברים על פיקוח – אני לא מאמין פיקוח, אני מאמין בתחרות. אני רוצה להגיד לכם, מספטמבר שנה שעברה לספטמבר הזה, 2013-2014, ירידות מחירים במזון, כולל: פירות וירקות – 2.36%; לחם, דגנים, מוצרי בצק – 3.7%; הכול למטה. בשר, עופות, דגים ומוצריהם – כי הם כבר רואים, הם מריחים שנעים לכיוון תחרות – מינוס 4.7%; שמנים ומרגרינה – מינוס 4.6%; חלב ומוצרי חלב – מינוס 2.7%; סוכר, ריבה וממתקים – מינוס 4.7%; משקאות – מינוס 4.5%; מוצרי מזון שונים – מינוס 5%; חומרים ומוצרים להחזקת משק הבית – מינוס 5.6%.
חברים, אנחנו בתחילת היפוך המגמה. אנחנו היינו בקרב הבלימה נגד כל האינטרסנטים האלו שעלו על הכתפיים של כולנו ועכשיו אנחנו מתחילים את המתקפה חזרה וזו רק ההתחלה.

השאלה כמובן היא האם השיפוע הזה הוא משמעותי או לא? זו אחת השאלות.

לכן אני רוצה להגיד לכם שעל פני העשור האחרון – תקשיבו טוב, לכל חסידי הפיקוח – זה הכי קל, אני יכול תוך שתי דקות ללחוץ, תסתכלו במצגת – בעשור האחרון, איזה מוצרים הכי עלו במחיר? מדד בפיקוח – 73.4%, לעומת מדד המזון שעלה בעשור האחרון ב-40%. כמו שראיתם, בשנה האחרונה התחלנו את היפוך המגמה. חברים, הפיקוח נראה כאילו הוא עוזר, אבל מה קורה באמת?

מכובדי השר, כמי שלימד פעם שיטות מחקר, הנתון הזה לא אומר לנו כלום, כי קודם כל השאלה למה הוטל פיקוח, יכול להיות שהפיקוח הוטל בגלל שיש מגמה לעליית מחיר המוצר.

לא, זה מגלם את זה, האמן לי.

איך הוא מגלם את זה?

דב, הרי שנינו רוצים את אותו דבר בעניין הזה, אולי בעניינים מדיניים אנחנו חלוקים, בעניין מחירים נמוכים - - -

אולי, אולי.

אולי, אולי. חלוקים זה כבר לא ביטוי. אבל לפחות יש פה חבר כנסת שיש לו יושרה והכול.

דב לא תומך בקפיטליזם נאור.

הסיסמאות האלה – אני לא מקבל אותן. אני עושה הרבה יותר ממה שאתה עשית בשביל החלשים ביותר בחברה על ידי הורדת יוקר המחיה, אל תלמד אותי על השכבות החלשות.

אתה מדבר אלי?

כן, אני מדבר על הקפיטליזם, האמירות האלה.

לא שאלתי אותך כלום, יש לך בעיה שאני נמצא פה?

אני בעד כלכלה חופשית עם נשמה.

לא הבנתי מה עניין שמיטה לכלי מיטה? בוא נבהיר את העניין הזה, פתחת – מה אתה רוצה בדיוק? מה אתה מחפש? השר הפרשן, מה אתה מחפש?

אני עכשיו אומר - - -

השר הפרשן, מה אתה מחפש?

אם אתם רוצים לשמוע עכשיו - - -

לא, אני לא שאלתי אותך שום שאלה, אתה פותח עלי – בבקשה, אז בוא תענה לי על השאלות. איך כל זה מסתדר עם הנתונים מתוך התוכנית שלך, עם קיצוץ של 22% באכיפה? עם קיצוץ של 30% בעניין של תעסוקה? תדבר על זה.

חברים, בשנה האחרונה, אחרי שנים רבות של עליות - - -

תדבר על זה. עם כל הכבוד ל"פאנטה" – שזה מאוד מעניין – דבר על הדברים העיקריים. "פאנטה" זה מאוד מעניין.

מחירי מזון זה לא חשוב?

מאוד חשוב.

שמחירי מזון ירדו ב-5% זה לא חשוב?

רבותי, רק רגע. דקה אחת הפסקת נשימה ובהפסקה הזו אני אגיד דבר אחד - - -

זה צבעוני, מעניין. לא שאלתי אותו שום שאלה, שים לב.

טוב, אני רק רוצה להגיד דבר אחד.

מה, באתי לך לא טוב או מה? תגיד.

חברים, אני בא להציג את הדין וחשבון, תשאלו שאלות, אני אשמח לענות.

דלג, דלג, בוא דלג על זה.

אני רק רוצה להבהיר דבר מבחינת סובסטנטיבית. אין ספק שהדרך הטובה ביותר להוריד דברים היא באמצעות התחרות. אין ספק גם כן לפחות שחלק גדול מהמחירים שהיה עליהם פיקוח עלו ביותר, דב, מכיוון שהפיקוח גם לא היה אפקטיבי והשתמשו בזה. זה שונה. לכן, כשיש אפשרות לתחרות היא הטובה ביותר, אבל אתה תהיה חייב לי תשובה לגבי מונופול מובהק, כמו הגז, שהמשמעות שלו פי 10 מכול הדברים האלה – כאן הנושא של הפיקוח הוא לגמרי אחר.

וה"פאנטה".

קודם כל, הזלזול כאילו ב"פאנטה" – אז אני רוצה להסביר משהו: מי שהכי נפגע - - -

לא, אין שום זלזול, אבל כנס לפרופורציות, אחינו, כנס לפרופורציה.

חבר'ה, אם באנו לריב זה - - -

אתה פתחת.

רבותי, די, לא חשוב מי פתח, אני הבורר.

הנה, אני רוצה שביתת נשק, יש לי שאלות ענייניות.

גם אני, גם אני.

אני איש שלום.

אבישי, מי שהכי נפגע מיוקר המחיה זה לא העשירים. תאמינו לי, העשירים יכולים לספוג עלייה של 6% וגם 13%, ביוקר המזון – החלשים הם הנפגעים ביותר. ולכן היפוך המגמה, לא בסיסמאות, בנתונים, ולא דרך פיקוח, אלא דרך תחרות – זאת הדרך.
דיברת על מונופול – מאז קודם המדינה יש מונופול שנקרא חברת "נשר". למה? שאלתי כשנכנסתי, ענו לי: ככה. ככה. אז ככה זו לא תשובה ואנחנו ביטלנו את זה ואנחנו בימים אלה כפינו על "נשר" לפרק את המונופול, למכור חלק מהנכסים בעזרת ידידי אבישי והמשרד פה, והם עכשיו כבר במהלך מכרזי בתחרות למכירה. ואגב, בינתיים גם מחירי המלט ירדו במספר אחוזים. זאת אומרת, ברגע שיש צפי לתחרות כבר רואים את הביטוי ביוקר המחיה.

חסמי סחר שאנחנו מורידים; הטעיית 99 אגורות; תחרות בתחום החלב – יש אבקות חלב שנכנסות לארץ, משום מה, משום מה – אני לא יודע למה – תנחשו לאן המכסות האלה תמיד הלכו, לאיזה חברה? נכון, "תנובה". למה? כי היא החברה החזקה ביותר. אז אני ביטלתי את זה והעברתי את זה לכל המתחרים הקטנים ביותר ועכשיו יש בג"ץ נגדי של "תנובה" ואני אעמוד בבג"ץ ואנמק בבג"ץ שאנחנו צריכים לעודד את הקטנים, לא את החזקים. וכל הלוביסטים שבאים מכל המקומות – לא רואה אותם. אנחנו נילחם בשביל התחרות ובשביל הקטנים.
הנושא השני – ואני דוהר קדימה – שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. אנחנו, ב-2014, פרסנו 9 מרכזי הכוון והרחבנו מרכזי הכוון לאוכלוסייה חרדית. אני תמיד התנגדתי לרטוריקה הקשה שנעה מספסלים מסוימים נגד החרדים, אני לא בקו הזה. אנחנו רואים מגמה חיובית של פניות למרכזי הכוון, הרבה מאוד מתוך הפניות האלה כבר בהכשרה. אנחנו בעיקרון מעניקים לכל חרדי שובר הכשרה של שנה בתחום מקצועי. זה רץ, כבר יצאו בחודשים האחרונים מאות. הקמנו אתר ומוקד פניות, 5181, לחרדים ואנחנו נמשיך בשנה הבאה.

שילוב האוכלוסייה הערבית – דווקא בימים האלה שיש איזשהו עליהום על החברה הערבית אני רוצה לומר בצורה מאוד ברורה: יעד לאומי שלי ושל מדינת ישראל זה לשלב את הערבים, ובפרט את הנשים הערביות, בכלכלה הישראלית. זה חשוב למדינה. הרוב המוחץ של ערביי ישראל רוצים להיות אזרחים טובים, יש מיעוט שבמיעוט אחר, אבל ברוב המוחץ צריך לטפל. מה עשינו בעניין הזה? קודם כל נתונים: אנחנו מדברים על עלייה בתעסוקת נשים מ-30.5 ב-2013 ל-32.7 ב-2014. אנחנו, עקב בצד אגודל, גדלים. פתחנו 5 מרכזי הכוון חדשים לנשים ערביות, גם בדואיות וגם לא בדואיות, ברחבי הארץ. עודדנו ושיתפנו פעולה יחד עם 850 יזמים מהמגזר הערבי שהשתמשו במוקדי השטח שלנו, פרסמנו הקצאה למאיץ עסקי, ל-accelerator, ואנחנו נמשיך. אני נחוש בעניין הזה, בפרט בדגש על נשים ערביות, דבר מדהים ומקסים בעיני.
מעונות יום – אירוע דרמטי. תקשיבו, טרכטנברג, זוכרים אותו, הוא דיבר: אנחנו צריכים עוד מאות ואלפי כיתות, מעונות חדשים. הקצו 1.2 מיליארד שקלים להקמת מעונות – כמעט לא הקימו אף מעון – למה? הבירוקרטיה היתה בלתי אפשרית. היה צריך הוכחת בטוחות בקרקע ודירוג פנימי ואלף ואחד דברים. לפני חודש וחצי, אחרי שפיצחנו את כל המכשולים בדרך, יצאנו עם נוהל חדש ועכשיו הגישו סדר גודל של 150 כיתות. אני מגדיר את היעד ואני אומר לכם, היעד הוא לבנות בשנה וחצי הקרובות 1,200 כיתות, ב-400 מעונות, שיאכלסו עוד 30,000 ילדים.

זה כולל גם בשטחים פרטיים או רק בשטח ציבורי?

גם בשטחים פרטיים.

הנוהל החדש?

כל מקום שבו הרשות יכולה להראות לנו שהיא יכולה להקים מעון ל-10 שנים. היא יכולה לשכור, היא לא חייבת להיות בעלים.

גם אם זו לא קרקע של רשות? יש רשויות שאין להן קרקעות.

לא חייבת להיות בעלות, היא צריכה שיהיו לה זכויות בקרקע כדי להפעיל מעון ל-10 שנים.

אנחנו פשוט רוצים לדעת שאנחנו נישאר שם. חברים, אני אומר פה קבל עם ועדה, היעד שלנו הוא להגדיל בעוד 30,000 תוך שנה וחצי. נתנו תמריץ - - -

זאת אומרת, אחרי הבחירות.

את הדחפורים אתה כבר רואה עכשיו, בזמן הקרוב.
צווי הרחבה לעובדי קבלן – פה אני חושב שלא יהיה בן אדם אחד שנוכח בחדר שלא מבין. במשך שנים היו לנו עובדים שקופים במדינת ישראל, עובדי האבטחה שאתה עובר לידם ולא רואה אותם, עובדי הניקיון, שאיכשהו הקפה מתנקה מעצמו בבוקר, והם כולם עובדי קבלן, כמעט כולם. אף אחד לא התייחס אליהם.
אנחנו חוללנו שינוי – וזה נגמר, זה קורה – בעובדי ניקיון, ועכשיו, בתלוש הקרוב, עוד כמה ימים, הם יראו את התלוש הראשון על חודש אוקטובר, בעצם העלינו להם את השכר האפקטיבי ב-1,000 שקלים לחודש. העלאת השכר 377, פתיחת קרן השתלמות – תקשיב, זה דבר שלראשונה לאנשים החלשים ביותר, עולים בדרך כלל, אתיופים, כאלה ואחרים, פתאום תהיה להם בעוד 5 שנים קרן השתלמות עם 20,000 שקלים לחודש. הם יוכלו לראשונה לנסוע לחו"ל, לשלוח ילד ללימודים, לקנות משהו לבית. זה דבר מדהים, זה דבר מדהים ששנים לא עשו. זו באמת כלכלה עם נשמה.
שאלתם לגבי עסקים קטנים ובינוניים, אני ניגש לזה.

אתה עונה לזיו ועל המונופול בגז.

נגיע גם לזה. עסקים קטנים ובינוניים – קודם כל, הגדלנו את הקצאת האשראי והשימוש באותו אשראי שהקצינו. אנחנו הקצינו 4.5 מיליארד שקלים בהלוואות דרך ערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים על ידי הקלת התהליך, הורדת הפרמטרים. 1 מכול 2 עסקים שפונה אלינו מקבל אישור. אני קורא מפה: אתה עסק קטן, אתה במצוקת אשראי – תבוא אלינו. חצי מהפונים מקבלים, אין כזה דבר. עסק חדש.

כמה קיבלו?

4.5 מיליארד הקצנו.

לא, כמה עסקים?

כמה מתוך זה להשמה של עובדים בני 45 פלוס במערכת העבודה? כמה תקציב המשרד שלך - - -

זה לא עניין של השמה, ההקצאה היא לא להשמה, אני אגיע לזה.

אני אשמח אם תגיע לזה.

אני אגיע לזה. 5,000 עסקים בערך קיבלו הלוואה בשנה האחרונה. אז אני קורא עכשיו לאותו בן אדם בן 45 – שאלת על אנשים בני 45, יש בעיה עולמית בעניין הזה – אני קורא: מי שיש לו את החוש היזמי, רוצה קריירה שנייה - - -

בן כמה אתה?

42.

אז יש לך עוד 3 שנים.

עברנו ממבנה מט"י ל"מעוף", ובינתיים, בתקופה המקבילה לעומת אשתקד, טיפלנו ב-50% יותר עסקים. רגולציה – דיברנו על הורדת הרגולציה שכבר עשינו. בזמן המלחמה – ודיברו פה על "צוק איתן" – אני רוצה לדבר על זה.

תענה ליענקל'ה, ואני אומר, פניתי לאמיר דהן, זו אחריות של רשות המסים, אתה מפקח, אני מפקח. זה לא יתכן שאנשים כמו יענקל'ה, זה הלוא מלח הארץ – הלכנו אליו, ישבתי, צלצלתי לאמיר, אז בין הירוק והאדום האדם הזה מתרסק, מה זה עוזר לנו?

קודם כל, בשונה מאחרים ירדתי באותו יום – היית בפגישה, נכון?

הייתי.

הוא אמר לי שהיית אצלו.

הייתי שם במרכז - - -

אדוני היושב-ראש, כלכלה עם נשמה זה להוציא לבן אדם את הנשמה.

אמרו לי: אולי תראה איך זה לישון בלילה? אמרתי, בסדר, נשארתי, הם הביאו לי אפילו מבקשת שיניים.

אבל יענקל'ה לא ישן בלילה.

אני מייצג את עצמי. תעזרו לחבל ארץ, לעוטף עזה, להתפתח בכבוד.

שר האוצר, אמרו לי, העביר פה את המס ההזוי הזה, מס אפס, בוועדת הכספים, אז אולי הוא יתפנה עכשיו לשחרר את המקדמות.

קודם כל, אני לא הבן-אדם להגן על מס אפס הזה, אל תשים אותי - - -

אתה לא הבן אדם להגן אבל אתם הצבעתם בעד.

בזמן שאתה מדבר עכשיו, החבר מהמפלגה שלך, סלומינסקי, נאבק בשביל זה.

הם כבר הודיעו.

נכון, אתם אף הפעם לא הייתם בקואליציה.

אתה לוקח את יענקל'ה וחבריו אישית.

אז אני רוצה להגיד לכם, אני לא אומר מה נעשה, אמרתי, אני אגיד מה עשינו ואז מה נעשה בעניין הזה. קודם כל, לצערי מס רכוש לא כפוף אלי אלא כפוף לאוצר. אנחנו עובדים מולם, שוברים את הראש. בזמן המלחמה, בגלל שהיו המון עסקים במצוקה בדרום, קיימנו 17 כנסי חירום בכל הערים בדרום, טיפלנו במעל 4,000 - - -

נפתלי, עזוב, עזוב את זה כבר.

זה חשוב.

לא, תשומה זו לא תפוקה. עכשיו הבעיה שלו, עזוב, תשומה זה לא תפוקה.

הוא מזכיר לי את 1984 של אורוול, התעמלנות הזאת.

לא, אני גוף ביצועי - - -

אבל אתה איש של ביצוע, הקמת סטארט-אפ – תשומה זו לא תפוקה. אפילו 30 כינוסים – מה זה משנה?

קודם כל, אלפי עסקים כן קיבלו את המקדמות. אני מבקש ואומר לכל עסק שיש לו בעיה – אמנם אני לא מס רכוש אבל אנחנו נעזור לכם להבקיע במס רכוש, תפנו ל"מעוף" שלנו – רן, מה הטלפון? תגיד לו את הטלפון.

הם פנו כבר אלי, אני מעביר את זה עכשיו אליו.

בסדר, נכון. כשאני אהיה ממונה על מס רכוש אני אטפל. רן קיויתי יישב אתך דקה אחרי.

קיויתי, יש לך סוף כל סוף עבודה מעניינת. אתה מסיים? כי אנחנו צריכים להתקדם.

דקה וחצי ובזה אני מסיים. עוד יעד שהגדרתי הוא פתיחת השוק מזרחה. למדינת ישראל יש יעד אסטרטגי להיפתח לסין ולהודו. אין לנו עוד כסף, אנחנו לא יודעים מאיפה לייצר אז סגרנו נציגויות בשבדיה, אוסטרליה, אוסטריה, הונגריה, פינלנד, פתחנו נספחות - - -

מה עם האוטובוסים?

נגיע לאוטובוסים. הצהרתי יעדים, עמדתי פה ואמרתי מה אני אעשה, אני חושב שהדבר הבסיסי הוא להגיד מה עשיתי או לא ותתנו לי בראש אם לא עשיתי. אני מבטיח לענות על האוטובוסים.

האוטובוסים והמונופול בגז, זה הכול.

על האוטובוסים – אני ישבתי עם שר התחבורה על הדבר הזה, בסופו של דבר הסמכות אצלו, לא אצלי. אמרתי לו שאני חושב שפה אנחנו צריכים לאפשר את הדבר הזה.

במקרה הזה אתה אומר שהוא התגבר עליך פוליטית. מה התשובה לגבי הגז?

לא, יש פה אנשים אינטליגנטיים שרוצים להבין את התמונה הכוללת. התמונה הכוללת היא שאנחנו סוגרים נציגויות במערב, פותחים נציגויות בצ'אנגו, בצ'ילה, בפרו, בפיליפינים, בהונג-קונג, בריו, בכל השווקים, שזה לא הדברים הכי קלים. אנחנו חתמנו על הסכם שת"פ ראשון עם יפן – כן, זה מייצר פה מקומות עבודה – ואנחנו במשא ומתן מתקדם מול סין, הודו ורוסיה. זה דבר ששנים לא עשו לכינון הסכם סחר חופשי.

נפתלי, הם עוד צריכים לשאול אותך ואתה עוד מעט הולך.

דקה אחרונה ובזה אני מסיים.

על האוטובוסים ענית – אין לך כוח. אתה עונה לי על מונופול הגז, שזה כל התעשייה.

שתי נקודות אחרונות שאני רוצה לגעת בהן: חוק האנג'לים, שהוא נשמע דבר שאף אחד אפילו לא מבין מה זה. נניח ואתה היום רופא שיניים מוצלח שיושב על 3 מיליון שקלים – מה אתה עושה עם הכסף? איפה אתה שם את הכסף היום? נכון, בנדל"ן. אתה שם בנדל"ן כי אין לך אפיק אחר. חוק האנג'לים שיכנס לתוקף אחרי העברת חוק ההסדרים - - -

אנחנו לא נקבל תשובות בטוח כי גם לא נוכל לשאול את השאלות, אבל הפרזנטציה – חבל על הזמן, שום משרד פרסום לא נותן פרזנטציה כזאת.

ההבדל רק שאנחנו עושים. החוק הזה – תקשיב, אני רוצה להסביר איך זה יעזור לעם ישראל, חוק האנג'לים, שברמה - - -

גולדמן-זרמון לא נותן כזה דבר, תאמין לי, חבל, אתה מתבזבז.

אולי מפריע לך שאנחנו עושים.

גולדמן-זרמון לא ייתן פרזנטציה כמוך. פרזנטור עשר. יש לי שאלות קטנות, אתה יודע, ממש, אפילו חלקן - - -

הייתי מנכ"ל בחברה עסקית, כשאני הייתי קובע יעדים אני אחר כך צריך לדווח על עמידה ביעדים. תנו לי עוד דקה ואני מסיים.

המילה "אני" נשמעה פה הרבה, הנמרצות שלך.

תנו לי דקה על השעון. המשמעות של חוק האנג'לים, תפנימו, כל בן אדם שיושב על כסף ומשקיע בחברת הזנק יוכל להכיר בזה כהוצאה מוכרת באותה שנת מס. יש לנו שאלות קטנות. המשמעות – הפחתת הביקושים הספקולטיביים בנדל"ן ומאידך הזרקה לתוך השוק כדי למנוע סטגנציה.

דבר אחרון-אחרון זה נושא השקעות במפעלים – בשנת 2014 אישרנו 60 תוכניות למפעלים חדשים או הרחבות מפעלים, כי שואלים אותי על זה, במיליארד שקלים. השבוע עשינו אבן פינה למפעל בדימונה, מפעל "על-בד".
שאלו אותי על "מגבות ערד", אני עכשיו רוצה להתייחס ל"מגבות ערד". הנה, נגמרה הפרזנטציה, "מגבות ערד". תקשיבו, העיקרון שעומד למול עיני – יכולתי להיות כמו שרים קודמים שעל כל מפעל כושל הם באים, שמים שיק, מצילים אותו, נושאים אותו על הכתפיים ואחרי 3 שנים הוא נופל. הכלל אצלי הוא מאוד פשוט: אנחנו נותנים גלגלי עזר, אנחנו לא מחליפים את המנוע. במילים אחרות - - -

היה כבר שר אחד שכמעט היה ראש ממשלה, שר ביטחון שדיבר על דגים וחכות והיום הוא כבר במקום אחר. קונקרטית מה קורה.

אני אומר קונקרטית, אני מסביר קונקרטית.

הוא גם נתן אוכל לאלה במקררים שאין להם לאלה שיש להם, זה גם היה רעיון שלו.

רבותי, לא על ברק ולא על רעם אנחנו מדברים היום.

אגב, הוא לא היה מהמפלגה שלי, אדוני היושב-ראש.

רגע, הוא מהמפלגה שלי? אז השאלה באמת איזו מפלגה יש לי.

ב-2009 זה היה מפעל מצטיין, הוא היה יצואן מצטיין ב-2009, תזכור, המפעל הכושל הזה.

זה נכון.

מה אתה עושה עם ערד?

אני מסביר. ישבתי ארוכות, גם עם ראש העיר, ישבתי גם עם המפעל כמה וכמה פעמים – זה לא מצב של גלגלי עזר. זה לא מצב של גלגלי עזר.

זה לא ה-12 מיליון?

הגז יוריד את זה מ-12 מיליון לשנה ל-9, לא ל-6. בדקתי. אז זו לא הדרך. הדרך זה בדיוק מה שעשיתי – להקים את מפעל "על-בד", להקים עוד מפעלים. לא להזיז - - -

לא הפרופר.

אתה אמרת, בדיוק. אז אנחנו עכשיו פועלים – ינון אלרועי באופן אישי פונה למפעלים חדשים או למפעלים מאזורים - - -

- - - לא עובר לערד?

עובר, עובר.

אדוני, אפשר לקבל תשובה על השאלה שלי על הנושא של תעסוקת 45 פלוס?

אני מנסה לענות על הכול.

רגע, רבותי.

לעצם העניין, אנחנו בונים עכשיו תוכנית עם ראש העיר ערד, שפעם אחת, היא טיפול נקודתי ומידי באותם מפוטרים כדי לתת להם מענה בינתיים, והדבר השני זה אזור תעשייה והבאת מפעלים. כן, אני מוכן לשים אפילו לא מעט כסף להזיז מהמרכז – אני לא רואה את ההיגיון להזיז מקרית מלאכי, באשכול סוציו-אקונומי 4, לערד, אשכול סוציו-אקונומי 5.

דיברנו על זה, אנחנו נבדוק את הצורך. שאלה אחרונה על הגז והמונופול, אני מבקש, יש לך את כל הכלכלנים, תן לי תשובה בשבוע הבא מה עמדתך.

אני מוכן, אני אבדוק את הדבר הזה. תודה רבה.

סגרנו. רבותי, אני פותח את הדיון, אני מבקש בקצרה להפנות שאלות, השר ישיב ואנחנו נעשה את בזגזוג המתאים. מכיוון שהשר יעזוב אני מטיל עליו מס עכשיו של עוד 10 דקות, הוא יעזוב ב-10:55. סדר הדוברים הוא: חבר הכנסת חנין, אורי שרף, נשיא מט"י, אילן גילאון, מוטי שפירא, מנכ"ל לה"ב, יעקב אשר, ג'מאל מג'אדלה, ממלא מקום ראש העיר באקה. בבקשה.

תודה לך. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מברך על שני דברים: על צווי ההרחבה בעניין עובדי קבלן וגם על האמירה החשובה שלך בעניין תעסוקת נשים ערביות. בעניין נשים ערביות הנתונים שלנו אומרים שהבעיה העיקרית איננה בעיה של הכשרה אלא בעיה של מקומות עבודה קרובים לבית והשאלה איך אתם מתמודדים עם הדבר הזה.

הלוא הבעיה היתה תמיד בעיית התחבורה, זו בעיה קרדינלית.

בעניין התחרות או הפיקוח – זה ויכוח גדול, אין לנו זמן לנהל אותו כרגע, אני רק רוצה להעיר שני דברים: הדבר הראשון הוא שאנחנו עוסקים לא מעט בתחומים מונופוליסטיים, הדוגמה של הגז שנתן היושב-ראש היא דוגמה מצוינת; הבעיה השנייה היא שתחרות, גם אלה שתומכים בה מאמינים שהיא תעבוד לטווח בינוני וארוך, לפעמים אתה צריך פיקוח כאמצעי חירום כי אין לך מנוף.
הדבר השלישי שאני רוצה לבקש את התייחסותך זו סוגיית שכר המינימום. אנחנו פה בכנסת 64 חברי כנסת – אגב, מכול סיעות הבית למעט סיעה אחת, סיעתו של שר האוצר – חתמנו על הצעת חוק להעלאת שכר המינימום כי אנחנו חושבים שאנשים שעובדים צריכים להתפרנס בכבוד. בשבוע האחרון שמענו כמובן על התייצבות של ההסתדרות בעניין הזה, על עמדה של נגידת בנק ישראל, על דברים של שר האוצר, שאני גם כן מברך עליהם ברמה העקרונית – מה עמדתך? איך ובאיזו צורה אפשר לגרום לעובדים להתפרנס בכבוד?

נשים ערביות – אתה צודק, הבעיה הגיאוגרפית היא גדולה, מה שאנחנו עושים כרגע זה גם מימון בצורה די מקיפה של מעסיקים, נותנים להם אינסנטיב שיעסיקו נשים ערביות. יש עם זה קצת בעיה כי לפעמים זה דלת מסתובבת, זאת אומרת, הם מממשים את ה-3 שנים ואז מפטרים, אבל אנחנו מטפלים בדבר הזה. דבר שני הוא סבסוד משמעותי להסעות ב-48 מיליון שקלים – חברים, 48 מיליון שקלים להסעות – אבל זו באמת נקודה מאוד חשובה.

הנושא השני הוא שכר המינימום. אני תומך, תקשיבו, אני תומך בהעלאת שכר המינימום, אבל – ויש פה אבל – אנחנו חייבים באותה הזדמנות לכרוך את זה בלהקל על העסקים הקטנים כי יצא שכרנו בהפסדנו ושנינו רוצים את אותו דבר, שכר יותר גבוה אבל בלי לאבד מקומות עבודה.

תודה רבה. אורי שרף, נשיא פורום המט"י, בבקשה.

אתה אמנם לא פרסת את התמונה המלאה של המשרד אבל דווקא אני רוצה לשבח, בשנה האחרונה, או בשנה וחצי האחרונות, החשיפה של המשרד ככלכלה עם נשמה נראית טוב ואני חושב שאתם עושים עבודה כללית טובה בהמון תחומים. אני רוצה לדבר על תחום אחד שבו לדעתי יש לכם צורך לתקן משהו. מדינת ישראל השקיעה עשרות מיליוני שקלים, אולי מאות מיליוני שקלים, בהקמת מערכת של המט"ים, עמותות ללא מטרות רווח, והשנה הפעלתם את "מעוף", שזה מזה 4 שבועות למטרות רווח, שהם התחילו ליפול לפני חודשיים.
אגב, טעית בכך שאמרת שיש גידול כבר. אתם עובדים חודשיים – לא יכול להיות גידול, אבל לא חשוב, יש כוונה לגידול. עכשיו נוצר מצב כזה: ישנה המערכת הוותיקה והמיומנת שעושה את העבודה כבר 25 שנה, וישנה מערכת חדשה שהתחילה לעבוד לפני חודשיים ואני מניח שתוך שנה תהיה מיומנת יותר ותוך כמה זמן היא תתפוס את מקומה הראוי. ברוב מדינות העולם קיימות כמה מערכות, לא רק שתיים.

זו הצורה הכי טובה להתחרות.

היזם העסקי – ומי כמוך תומך – יכול לפנות לכאן ולכאן, מי אומר שרק המדינה היא הכתובת? אולי גם עמותה ואולי חברה פרטית? במצב שלנו נוצר מצב נורא מוזר, שדווקא משרדכם, שהוא אמון על מניעת הגבלים עסקיים ואמון על הגדלת התחרות – ואתה באופן אישי, אני כל הזמן שם לב שאתה מדגיש את הנושא הזה – הסוכנות לעסקים קטנים ורן, העומד בראשה, באופן מוזר פוגעים בלקוח ב-6 הדרכים הבאות: דבר ראשון, הם משדרים לציבור כאילו המט"ים נסגרו. יש מספר מט"ים שנסגרו, יש הרבה מאוד מט"ים שממשיכים, הם לא בנויים רק על תקציב המדינה.

לסיכום.

למרות שנגמר התקציב מהמדינה הם ממשיכים?

ממשיכים, כן. התקציב של מט"י ירושלים השנה הוא 10 מיליון שקל, התקציב של "מעוף" בירושלים הוא 2.5. אנחנו לא תלויים רק בממשלה.

מאה אחוז. אורי, סיכמת?

לא, אמרתי שיש 6 דרכים שבהן אתם פוגעים בנו.

אורי, אין לי זמן.

אני חייב לומר, אני באתי במיוחד. 6 אנשים שלא ידברו אבל תן לי לומר את הדברים האלה. אתם אוסרים על הסניפים של "מעוף" לשתף אתנו פעולה.

שחרר.

בכל הפרסומים שלכם מט"י לא קיים. אתם מחתימים מרצים שיתחייבו לא לעבוד אתנו אם הם עובדים אתכם, אני גם לא יודע עד כמה זה חוקי. שני הגופים המתאמים החדשים בקרן ערבות המדינה נצטוו לא לתת את המספרים של מט"י.

אתם מתכננים עכשיו מסע פרסום גדול ויקר – ואני מאחל לכם הצלחה – אבל אחד המסרים העיקריים בו: המט"ים נסגרו. הם לא נסגרו. לכן אני מבקש ממך, השר, מהמנכ"ל, מהנהלת המשרד, מהסוכנות לעסקים קטנים, וגם מהוועדה, שתקרא להפסיק את הגישה הקרתנית הזאת ולהיות ממלכתיים, לתת לציבור לדעת שיש יותר ממקור אחד שבו אפשר להיעזר.

אנחנו נעשה בוועדה דיון לחוד על הדברים והבעייתיות. 15 שניות נפתלי, בבקשה.

בתמצית – היתה פה פעולה מכרזית שהיתה פתוחה לכולם, כולל מט"ים שהיו בפעילות וחלקם גם השתתפו. בוודאי אני מברך את כל השחקנים, הדבר היחיד שמעניין אותי זה השירות בקצה לאותו יזם שמחפש להקים עסק חדש.

תוספת לכוח, כמו שאתה אומר.

בוודאי. יותר מזה, הנחתי לבצע משובים על כולם כל הזמן כדי לבדוק, אז בואו ניתן לזה פרספקטיבה של 12 חודש. אני מברך, אני גם אומר פה, כל הפרחים הם טובים, אין פרח עדיף. אני לא מכיר שום דבר שהוא נגד ואם כן תעביר לי את הדברים ונבדוק.

אורי, אם יש חסימות אנחנו נבקר. 12 חודשים זה אחרי הבחירות, זה כבר נראה הלאה, אולי תקבל שר יותר טוב, מי יודע?

מה אתה מזרז - - -

ככה זה נראה, אי אפשר לתפקד בממשלה הזו כבר.

"מעוף" הוא דווקא - - - כקבלן משנה של הסוכנות לעסקים קטנים, זה לא נכון.

סליחה, רבותי.

רק משפט אחד, מילה טובה רק לעמית, רק לרן קיויתי, שחוטפים על הראש הרבה. אני מבצע פיקוח הדוק על הדבר הזה כדי לראות שאנחנו בכיוון, אנחנו נבדוק את זה אבל עושים עבודה אמיצה וטובה.

אנחנו נבדוק גם בוועדת הכלכלה, תודה. חבר הכנסת אילן גילאון, הדיון פה היה באמת בסדר חוץ מהנקודה שאתה קצת נכנסת בו - - -

אני מתנצל על זה.

מתנצל וגמרנו. הלאה.

להפך, תראה, באתי עם שאלות קטנות. אני רוצה לפתוח בברכות. קודם כל, אני רוצה לברך גם על מה שדב אמר בנושא של ההרחבה של עובדי הקבלן – שלדעתי זו מכת מדינה, כל הנושא הזה – וגם על דבר נוסף, אני רוצה לברך אותך מראש על התמיכה שלך בוועדת השרים בנושא של דמי אבטלה לעצמאיים.
עכשיו יש לי שאלות ממש ממש קטנטנות. תראה, אני מעוניין בדעתך בכמה סכסוכי עבודה. לגבי "מגבות ערד" כבר ענית, יש את העניין של שירות התעסוקה ויש את עובדי מינהל אכיפה במשרד שלך. יש פה שני נתונים שלא מתיישבים עם מה שאמרת קודם: בתקציב 2015 מופיע קיצוץ של 22% בנושא של אכיפה בשוק העבודה – או שהמצב נהדר ולא צריך שום דבר, או שאני לא מבין מי יעשה את זה, אני מניח שאתם לא תוציאו גם את זה לאאוטסורסינג. הדבר השני זה קיצוץ של 30% בתקציב עידוד של תעסוקה, אוכלוסיות ייעודיות, ערבים, חרדים וכו' – איך זה מתיישב עם המגמה שלך?

תראה, השר, בוועדה שאני חבר בה, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הגיע במשך אינספור פעמים העניין – בהתחלה זה נקרא תוכנית ויסקונסין, ויסקונסין לא הצליחה ברמלה, נדחפה מהדלת, נזרקה מהחלון, נזרקה מהחלון, נכנסה מהמרפסת. בכל אופן, לכולי עלמא הדבר הזה לא היה מקובל על חברי הכנסת מכול הסיעות. אני לא מבין, כי באו בדיון האחרון שהיה בנושא לשכת התעסוקה, התגאו עובדי משרדיך שכלים תומכי השמה גדלו ב-17 מיליון שקלים, ואילו השכר, להפך, הוא ירד, התקנים לא עלו.
השאלה אליך, אחרי שאמרתי את כל מה שאמרתי על הוועדה הקודמת: אם הסכומים האלה היו נכנסים לתוך לשכת התעסוקה, אי אפשר היה לבצע את זה יותר טוב, כשאנחנו יודעים שהשמות בתחומים הפרטיים האלה, כמו ויסקונסין וקבוצות אחרות, עולות פי כמה וכמה? מה זה ה-17 מיליון האלה? זה למעגלי תעסוקה או יש לזה באמת ייעוד לזה? הנה, אתה רואה, אנחנו בסוף נהיה חברים.

הנה, יש לי טיפ בשבילך עכשיו, תראה מה אני מציע ותציע את זה לממשלה: "כלכלה עם נשמה", שהיתה פעם הסיסמא של המפד"ל, אתם צריכים לתת את זה לכל המשרדים של המפד"ל – כלכלה עם נשמה, שיכון עם נשמה. לעומת זאת, יש עתיד - - -

לא, אין שיכון, יש רק בינוי, שיכון הלך הביתה.

רק בינוי. כל מפלגה שתיקח ותראה את הסיסמא שלה. יש עתיד, נגיד חינוך – באנו לשנות יצאנו משונים, דברים כאלה. זה הולך נהדר, לכו על זה.

אילן, כהרגלך אתה איש עם לב חם, מוח חד ושנון.

אני שוב מתנצל על מה שהיה.

יאללה, חאלס, בסוף נהיה חברים.

זה יהיה יום מפחיד.

זה עוד יוריד לו מנדטים אחרי זה.

לגופו של עניין, יש פה משהו נורא נורא חשוב שאני חושב שכולם יזדהו ואז זה יענה על השאלות. תראו, בואו נדבר על שירות התעסוקה: שירות התעסוקה, אנחנו יודעים את האמת, המון המון שנים זה היה לשכה להחתמת דמי אבטלה. זאת האמת. אפשר לדבר עד מחר. האם באמת זה היה מקום שמובטל הולך ושם מחפש השמה? לא. איך זה נראה, איכות השירות, הצפיפות – את זה אנחנו רוצים לשנות. זו התכלית. אנחנו באמצע תהליך לא קל – כל רפורמה היא קשה – להפוך את זה באמת לגוף שיכול להפנות להכשרה, שיכול באמת לעסוק בהשמה.
אלא מה, איך עושים את זה? יש עכשיו שביתה, אתם צודקים, יש סכסוך עבודה – למה? כי גילינו שיש יותר מדי לשכות שלפעמים כמות הפונים היא כל כך קטנה שאפשר לאחד, לבטל את המנהלים ואת התקורות והכסף ילך לשירות יותר טוב לאותו מובטל, כי זאת המטרה. יכולתי לא לגעת בזה, זה הכי קל לי, מה אכפת לי? אני לא אגע. זה כיף לי לריב אתם?
אני אומר לכם ואני אומר פה: אף עובד של שירות התעסוקה לא יפוטר, אף אחד לא יפוטר. לעשות סכסוך עבודה שכל התכלית היא להעלות את רמת השירות – זה לא בסדר. אנחנו כולנו וכל הפקידים, אנחנו משרתי ציבור. להסתכל על זה שלאותו עובד בשירות התעסוקה תהיה עוד רבע שעה נסיעה אבל אחר כך זה יעזור לציבור כי אנחנו בהשמת אמת ולא בהעברת כרטיס – זה לא בסדר. זאת שביתה שהיא לא בסדר ואני בגאווה מתנהל על הדבר הזה ועומד מאחורי הדבר הזה כי אנחנו עושים את הדבר הנכון לעם ישראל.

זה אאוטסורסינג, אתם בונים מחוץ את השירותים.

אוקיי, רבותי. אני מבקש עכשיו, מנכ"ל לה"ב, מוטי שפירא, כהרגלך, שנון, ברור ובקצרה.

תסלחו לי שאני רגע הולך למאקרו ולא למיקרו כי אני חושב שכל מה שאמר זיו, כל נושא שם צריך לדון בו.

זיו בינתיים תקוע.

אני רוצה לעלות מדרגה. תראו, פה בחדר הזה – אולי פרט לאורי – אני הכי ותיק בנושא העסקים הקטנים, מדיניות ממשלה. יש שינוי מאוד חשוב וחיובי שקורה וצריך להודות בזה. כל העסק של הסוכנות והמעורבות של משרד הכלכלה בתחום של העסקים הקטנים, למרות שיש בחלק מהדברים סתירות לאורך זמן, זו התפתחות חשובה.

רן וחבורתו עושים עבודה טובה.

בהחלט, יש עבודה מצוינת. עכשיו צריך ללכת מדרגה אחת למעלה – כל התשתית החוקתית של עסקים קטנים רעועה, ופה אתה צריך להיכנס חזק על כמה דברים: אחד, ראינו את זה עכשיו במחקר שעשו בכנס קיסריה, אדוני השר, הפריון בעסקים הקטנים הנמוך ביותר במדינה. הוא מוריד את ישראל למטה. כלומר, כשמתעסקים היום, רן קיויתי, או מתעסקים בפעולות משרד התמ"ת, צריך להסתכל על הפריון של עסקים בין 9 ל-99 עובדים. זה מוריד את ישראל 30% מתחת ל-OECD. שם צריך להתעסק, שם צריך להשקיע, לא במסה של כמה אנשים באים ונכנסים אלא איך מעלים פריון.
שניים, אני אומר את זה למיכל שיושבת כאן, אין יותר עולם עבודה שאין בו עולם עבודה של פרילנסרים ועצמאיים. נגמר הסיפור הזה. נגמר. יש עובדי קבלן וכו', זה הכול מכובד. יש עולם עבודה שלם, גדול, מתרחב ובעייתי של פרילנסרים ועובדים עצמאיים – מה שמישהו אמר פה, הנושא של דמי אבטלה והדברים האלה, אבל לא רק זה, צריך להיכנס לזה חזק ולהבין שזה פלח משמעותי חזק בשוק העבודה הישראלי.
שלוש, תחרותיות. לעסקים קטנים יש תקרת זכוכית, הם לא מצליחים לעלות אותה. הם לא יכולים להיכנס למכרזים, את נושא מוסר התשלומים יושב-ראש ועדת הכלכלה מנסה לקדם, עושים לו את כל הצרות האפשריות.

וכל פעם שיש לנו הצעת חוק שמנסה להכניס אותם הם חוסמים.

הדברים האלה לא זזים.

כל פעם כשמנסים להכניס עסקים קטנים כחלק מהקטגוריה בוועדת המכרזים – הם פוסלים את זה.

איפה זה חונה?

יש כמה הצעות חוק שמונחות.

זה פה, עובדים על זה, אני מדבר על המאקרו, המאקרו הוא שיש תקרת זכוכית שעסקים קטנים לא יכולים להגיע. באות אלינו המון תלונות של עסקים טובים שלא יכולים להיכנס למכרזים במשרד הבריאות, במשרדים אחרים.
שורה תחתונה באיזון הזה – יש בעיות שהציג ידידנו זיו, אלה בעיות מיקרו שכולן משפיעות חזק על עצמאיים, נשים אותן בצד, יש הרבה מה לעשות בהן. את החלק של התשתית, התשתית המבנית של הכלכלה הישראלית תומכת עסקים קטנים, אני חושב שאתה יכול לקדם אותה עוד מדרגה קדימה. יש כאן מה לעשות, ללכת target oriented ויש כאן דברים מאוד חשובים לקדם. תודה.

מילה אחת פה כי יש לי גם בשורה אחת. קודם כל, אני מקבל. אלה דברים – פעם זה משרד הפנים והרשויות וכו' – אנחנו בגזרתנו עושים את העבודה. אני כן מבקש ממך, אדוני היושב-ראש המאוד מוכשר, יש את חוק הסוכנות לעסקים קטנים, אני צריך את זה בשביל - - -

את זה אתה מקבל.

תן לי את זה כבר.

אני נותן, אבל ההצעה תורחב, הוא צריך להכניס לי כמה דברים שם.

בסדר, אני צריך את זה אצלי. יש לי כן בשורה שלפי דעתי עוד לא הודענו על זה עד עכשיו. יש משהו שנופל על עסקים קטנים – כל אחד מכם יהנהן עוד רגע – זה נקרא "דמי טיפול ארגוני". הארגונים השונים גובים בכפייה מכול עסק חדש שלא שמע בחיים שלו – הוא רתך ויושב בדימונה, פתאום הוא חוטף הודעה בדואר: על 7 שנים אחורנית תעביר לנו 20,000 שקלים, אחרת אנחנו מעקלים לך. הוא לא יודע מה, מי, מו.
אנחנו, עכשיו, אחרי שהפעלנו חרב, אנחנו משנים את דמי הטיפול הארגוני: קודם כל, עסק חדש יהיה פטור לגמרי מדמי טיפול ארגוני במשך 5 שנים ראשונות; דבר שני, עסקים קטנים עד 10 עובדים יהיו פטורים בכלל, יהיה cap על הדבר הזה. אנחנו עושים שינוי וזה יכנס לתוקף בשבועות הקרובים.

ברוך תהיה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה, ראש עיריית בני ברק לשעבר.

תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני אתייחס מעבר לדברים האחרים שחברי יתייחסו לנושא של המגזר החרדי, לנתון שעלה כאן מקודם וצריך גם לומר את האמת. קודם כל, הרוח הנושבת היום היא נכונה מבחינת המשרד אבל הגידול הזה שהראיתם כאן הוא גידול כי בעצם מרכזי ההכוון האלה נפתחו רק בשנה האחרונה. למשל, מרכז הכוון אחד שנפתח כבר לפני שנים על ידי עיריית בני ברק באופן עצמאי היה כמובן קטן יותר, בלי אמצעים, 4 שנים עד שהמשרד נכנס לעניין הזה והיום הוא נכנס לזה טוב.

מי שפתח את זה הוא ראש העיר.

נכון. אני כן אזכיר את החכות והדגים, אדוני היושב-ראש, ולא בהקשר שנאמר קודם. כמו שאמר השר גם קודם, שהוא חושב שהטרמינולוגיה לא צריכה להיות טרמינולוגיה של להכות בציבור החרדי כדי כביכול לעזור לו.

זה מביא מנדטים.

אנחנו מבקשים חכות ומרכז הכוון הוא בהחלט חכה. יש כאלה שאוהבים לקחת את החכות האלה ולהכות בנו. זה לא ילך בצורה הזו. זה יכול ללכת רק באמת אם המרכזים האלה יעבדו בצורה הנכונה. אני מברך על המרכזים האלה, הם חשובים, הם טובים והם עובדים.

יש דברים אבל שיד אחד לא יודעת מהיד השנייה. אם מדברים למשל על נשים ערביות ועל עובדים ועובדות הציבור החרדי, ומצד שני משרד החינוך – ברגע האחרון התעשת – אבל את משפחתוני ציל"ה, אותם צהרונים שבעצם נותנים אפשרות לאישה או בעל עובד לעבוד עד מאוחר, כמעט וחתכו. לא מתקדמים עם ועדת טרכטנברג ליישובים נוספים. גם בסוציו-אקונומי הכי נמוך כמעט חתכו אותם. החזירו אותם, עכשיו הם עם השתתפות של 60 שקל, שגם היא קצת בעייתית אבל היא לפחות לא האסון שהיה קודם. ולכן העמדה שלכם בעניין הזה צריכה להיות חד משמעית, תנו כלים.

אנחנו לגמרי נלחמנו באמת מלחמה עקובה מדם על זה שבצהרונים שאנחנו מפעילים לא יגעו והצלחנו.

אבל הבעיה שלקחו לכם חלק גדול מהצהרונים.

יעקב, רצו לקחת לי יותר, נלחמתי להשאיר קודם כל את המצב כמו שהוא, שלא יצטרכו לשלם יותר.

זה מבחינה נוספת. זו לא ביקורת, זו ביקורת בונה.

זה עלה הרבה כסף.

דבר נוסף, אדוני היושב-ראש, אמרו את זה גם מקודם לגבי החברה הערבית, זה גם נכון לגבי החברה היהודית ולא רק בגלל מיקום גיאוגרפי – בסופו של דבר אם כל מי שילמד ויתעניין וירצה לעבוד, לא יתקבל למקום עבודה, בטח לא למקום עבודה שראוי ללימודים שאנחנו רוצים שהם ילמדו ולא יהפוך רק לשואב מים, צריך לעשות ובאומץ. אתה דיברת כאן באומץ על הרבה מאוד דברים שהלכת נגד דברים מאוד גדולים, יש חוק שנמצא אצלך על השולחן, ואני יודע שאתה גם תומך בו – מפריעים לך או לא מפריעים לך, אבל בוא, באותו אומץ שאתה מדבר על מה שדיברת כאן, הנושא הזה של אפליה מתקנת, כמו שקיים לציבור הערבי ולציבור הנשים, צריך להיות גם אפליה מתקנת בעבודה לציבור החרדי. זה חייב להיות, זה צעד משלים, בלי זה לא יהיה.

לסיכום.

לסיכום, אדוני, עוד נקודה אחת.

אני קידמתי את זה וכרגע זה אצל ראש הממשלה.

יש את החוק הזה ויש הצעה ממשלתית שמעקרת את זה. אני מדבר על החוק שהוגש כבר על ידי כמה ח"כים.

ראש הממשלה עכשיו מאוד תומך בחרדים, זה יעבור.

תשתמש בזה.

תראה, אנחנו לא מאיימים שאנחנו נעזוב לאמריקה, אנחנו לא מתכוונים לעזוב, אנחנו כאן בכל מקרה, יכו בנו – אנחנו כאן, אנחנו מתפללים כאן בארץ.
לסיום, עוד נקודה אחת ואחרונה – ביטול מענקי לימודים לנשים חרדיות. יש היום העדפה לכיוון הגברים אבל בדרך הורגים גם את הנשים.

לא, לא.

למה זה לא נכון? למה לא כדאי לעשות גם?

זה סיפור שאתה וגפני מספרים והוא לא נכון. הוא לא נכון, יעקב, הוא לא נכון, לא ביטלנו.

עמית, אנחנו בזמן פציעות.

אני בזמן פציעות, זה יעלה לך. אבל אני רק אומר דבר אחד, אם עושים את המגמה הזאת – שהתחילה כבר מזמן, עוד לפני שנהיית מנכ"ל, אדוני – זה יגרום לכך שהרבה נשים חרדיות יכנסו לשוק העבודה, כי הן נכנסות גם מעצמן, אבל הן תישארנה במקצועות נמוכים מאוד, נמוכים מאוד ולא גבוהים ואתה צריך לתת להן איזשהו אינסטיב לעניין הזה.

שמענו, אני מבקש מג'מאל מג'אדלה, ממלא מקום ראש העיר באקה אל-גרביה.

השר לא עונה?

הוא יענה ביחד.

תמיד דופקים את החרדים והערבים. לא פעם דופקים אותם בגללנו, אתה מבין?

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, א', לא ראינו את השקף של הערבים, יש שם הרבה אי-דיוקים ואני אעמוד על כך. אני ממלא מקום ראש עיר, הייתי מנהל מט"י, אני מכיר, אדון שפירא, לא פחות טוב מרן קיויתי את העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, קצת יותר טוב מאחרים. השר בכבודו ובעצמו, בכל במה פנויה ובכל מיקרופון אומר לערבים: רוצו קחו מה שאנחנו נותנים לכם. אני אומר לך באחריות, השר – הרבה כוונות טובות, הפקידות לא רוצה לעשות למען היישוב הערבי.

זה פשוט לא נכון.

אני הקשבתי קשב רב, אתה יכול להגיד לא נכון - - -

יושבים פה עובדי מדינה מסורים כל כך למען המגזר הערבי - - -

אדוני, אני מכיר, אנחנו חברים טובים, 3 שנים עשה עבודה ברוכה, הכי טובה שרק היתה יכולה להיות. תן לי, אבישי, ידידי.

תמשיך, ג'מאל.

ידידי, תאמין לי, יודע לעשות את העבודה טוב מאוד. הם עשו עבודה ברוכה, טובה, הם עשו ב-3 שנים האחרונות עבודה שלא עשו כמוה במשך 30 השנים האחרונות, אבל בסוף ה-3 שנים הם ריסקו את כל מרכזי המט"ים שעשו עבודה - - -

כי לא זכו במכרז.

אני באתי להגיד שני משפטים, נכונים, לא נכונים, אני חי את הדברים האלה.

חבר'ה, אי אפשר שכל מי שהפסיד במכרז מט"י יבוא וישפוך פה - - -

אדוני, אני ממלא מקום ראש עיר, אין לי צורך במט"י, אין לי תפקיד שם, לא איבדתי כלום במט"י - - -

השאלה אם בלי מט"י אתה לא מקבל - - -

הוא לא מקבל.

לא מקבל, אדוני. אחד הכלים הבודדים שהם נותנים מרמת הגולן ועד אילת - - -

- - -

חבר'ה, תנו לג'מאל.

האזרח הפשוט כמוני בא להגיד כמה משפטים.

אני שואל עניינית.

לא מקבלים. אנחנו נראה את זה, ניפגש כאן, זה נכתב היום, ב-12 בנובמבר 2014 – ניפגש בשנה הבאה ונראה איך העסקים הקטנים והבינוניים בארץ הזאת יתרסקו עוד יותר מכיוון שאין כלים טובים. אנחנו ניפגש. זה אחד.

אנחנו נבדוק כאן אחרי הבחירות.

ההדרה – מדוע אתה מדיר את המט"ים? מי נתן לך את המנדט להדיר את המט"ים? אנשים שעובדים 25 שנה, עמותות - - -

אדוני, אני לא מקבל פה, אין הדרה, יש בדיוק ההפך. אנחנו רק אתמול הקמנו ברהט "מעוף", אנחנו מקימים בחברה הישראלית מרכזי "מעוף". מה שעומד פה זה אינטרסים כלכליים של גופים מסוימים שהפסידו במכרז, זה הכול. אל תפילו על זה את כל הסיפור. התמודדתם, היה מכרז ענייני, אני מגבה את רן קיויתי, נעשתה פה עבודה טובה - - -

תן לי לסיים, אדוני השר, תן לי לסיים.

אני מסתכל על האזרח בקצה ולא על אינטרסים כלכליים.

אתה לא מבין את הנקודה, אנחנו לא מדברים על "מעוף", אנחנו מדברים על זה שהם יכולים לעבוד אלה לצד אלה.

הם מחוסלים שם, צריך להסתכל - - -

אדון ברוורמן, אני חי את החברה שלי, אני מכיר את המציאות בחברה שלי, ובחברה שלי – גם כבוד השר יודע – אין אזורי תעסוקה ומסחר ברמה הדרושה. אם בארזים נפלה שלהבת, ואדון שפירא, אתה יודע את הכול טוב יותר כי אתה מחובר לזה ואתה מכיר, אתה יודע איזו חברה מוכה זאת שמשוועת לסיוע, לתמיכה ולכלים שמכוחם אפשר לעשות חברה בריאה, טובה, שייכת, פחות אלימה. החברה אלימה בגלל שאין לה דיור ציבורי, שאין לה תעסוקה והיא לא מרגישה שייכת.

אדוני השר, לך הכוח, העוצמה והמנדט – ואנחנו מכבדים את זה – תעשה שינוי, תעשה שינוי מתבקש לפחות למען העסקים הקטנים והבינוניים. ועוד משפט אחד: מרכזי הכוון, אני מכיר את כולם, לא חסר לי לעשות הכשרות כאשר אין איפה ליישם את זה – אתה מדבר כל הזמן על הלקוח בקצה – אין את ההשמה הזאת במקומות תעסוקה. אנחנו כולנו מחויבים - - -

יש גידול בתעסוקה.

גמרנו, אני חייב לסגור.

אני לא באתי להתנגח, באתי להסביר.

חברים, בנושא של הערבים אני רוצה לומר את זה בצורה הכי ברורה – אני חושב ששנים לא נעשה מה שנעשה בשנתיים האחרונות בפוקוס והגדלת תקציבים למגזר הערבי בהשמה, בהכשרה, בהקמת מרכזי הכוון, גם בשינוי הזה זה יהיה לברכה. האם אפשר לתקן? בוודאי, אנחנו ננסה לתקן, גם בתחום התחבורה, זה חשוב לי, זה חשוב לעתיד מדינת ישראל. ואני כן רוצה שתשבו ותעבירו לנו את הדברים, אנחנו לא מושלמים. אני רוצה לומר תודה רבה לכולם.

אפשר לקבל תשובה לשאלה הקטנה שלי, אדוני השר?

אני רוצה לסכם, הוא עוד יענה לך גם על הדברים לחוד. תקשיבו, שמענו, אני מאוד מודה לך על הפעולה הברוכה, ולחברים, אבל אתה צריך להבין שיש דבר אחד: בטווח של השנה הקרובה אנשים כמו זיו – עם כל השיפור – בצרות. עדיין המצב של התעשייה הישראלית, שלא מקבלת את הגיבוי – ולצערי הבעיה היא שארבעה שרים בדרך כלל לא עובדים ביחד, אולי אתה רוצה ובאמצע נכנסים כל היועצים המשפטיים – לכן אנחנו בתחתית העולם השלישי בבינוי, עסקים וכו'.

אני חושב שהמשתנה החשוב ביותר בחודש הבא להנעת הכלכלה הישראלית הוא פיקוח על מחיר הגז. אני בעד תחרות, במקרה הזה היא לא קיימת. אני מבקש שהצוות שלך ישב איתי בשבוע הבא. לדעתי, אם ההחלטה הזו תיפול ל-30 שנה הבאות במחירים המופקעים, זה יהרוס את התעשייה ולא יוריד את יוקר המחייה. תודה רבה לך.

חברים, תודה רבה.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>