PAGE
3
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
28/10/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 303>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ד' בחשוון התשע"ה (28 באוקטובר 2014), שעה 9:30

<במסגרת היום המיוחד לציון יום האזרח הוותיק: המלצות ועדת ההיגוי הבין-משרדית לקידום ולהקמת מערכת התנדבותית אזרחית לאזרחים ותיקים>

חברי הוועדה: >
יעקב מרגי – ממלא מקום היו"ר
שולי מועלם-רפאלי

רינה פרנקל

יוני שטבון
נחמן שי

>
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך

גלעד סממה - מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים

אורנית אדרעי - מרכזת קהילות, המשרד לאזרחים ותיקים

שלום בוחבוט - ראש תחום חינוך מבוגרים, המשרד לאזרחים ותיקים

קובי בליך - סמנכ"ל בכיר למינהל, המשרד לאזרחים ותיקים

אורית בקר - מחלקה משפטית, המשרד לאזרחים ותיקים

עירית גוטמן - מרכזת פניות ציבור, המשרד לאזרחים ותיקים

ברכי דליצקי - ראש תחום קהילות, המשרד לאזרחים ותיקים

שרה זילברשטיין-היפש - ראש תחום פניות ציבור, המשרד לאזרחים ותיקים

משה אלפנדרי - ע' יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

שבתי גרברציק - דוברות משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רונאל חרמץ - מנהל תחום מניעה קהילתית ופיתוח ידע, המשרד לביטחון פנים

יואב קוטלר - ראש מדור מתנדבים באג"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

נועם פליק - יועץ משפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

סימונה שטיינמץ - מנהלת השירות לזקן, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

גילי דנה - מפקחת ארצית במינהל חברה ונוער, משרד החינוך

אושרת חזן - עוזרת הדובר, משרד העלייה והקליטה

עזרא כהן - מנהל אגף א' משאבי אנוש, משרד הכלכלה

ענת לייכטר - ראש תחום התנדבות, משרד הבריאות

מזל דהרי - ממונה בכירה, אגף זקנה ושאירים, המוסד לביטוח לאומי

חני רוזה - מנהלת תכניות התנדבות, ג'וינט ישראל

יוחאי שביט - רכז פרויקט מיצוי זכויות גמלאים, ג'וינט ישראל

נמרוד אקרמן - מנהל כללי, עמותת ידיד לחינוך – גמלאים מתנדבים בחינוך

יעל דרוקר - מנהלת שיווק, עמותת ידיד לחינוך

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד – מרכזי זכויות בקהילה

עדה הרצברג - עורכת "למתנדבים" – בטאון מועצת ארגוני המתנדבים בירושלים

רוני אהרון כהן - יו"ר מרחב ים, הסתדרות הגמלאים

אריקה יואל - מתנדבת, כן לזקן

יעל רטנר - כתבת עיתון הגמלאים "כיוון חדש"

דינה רווה - המשמר החברתי

גדעון רווה - המשמר החברתי

יעל סלנט
איילת וולברג (מתמחה בלשכה המשפטית)

ענת כהן

אור שושני
<במסגרת היום המיוחד לציון יום האזרח הוותיק: המלצות ועדת ההיגוי הבין-משרדית לקידום ולהקמת מערכת התנדבותית אזרחית לאזרחים ותיקים>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, 28 באוקטובר 2014, ד' בחשוון התשע"ה. על סדר היום: במסגרת היום המיוחד לציון יום האזרח הוותיק: המלצות ועדת ההיגוי הבין-משרדית לקידום ולהקמת מערכת התנדבותית אזרחית לאזרחים ותיקים. כיבדו אותנו בנוכחותם כבוד השר לאזרחים ותיקים, חברי כנסת עם נוכחות מכובדת. בוקר טוב לאורחים. אנחנו ניתן לשר וצוות משרדו לתת סקירה מתומצתת על המלצות ועדת ההיגוי, וברקע יש לנו גם את הצעת החוק של חבר הכנסת איתן כבל, שהועברה בקריאה טרומית כבר לפני כשנה, ופחות או יותר ממתינה לקידום כהצעה ממשלתית. אנחנו נשמע גם את עכבותיו של המשרד, איפה זה עומד ולאן אנחנו ממשיכים עם המלצות ועדת ההיגוי.
אומר כמה מילים מניסיוני המוניציפלי בתחום ההתנדבות. אין ספק שהצעת החוק וועדת ההיגוי נולדו מצורך מסוים. יש התנדבות רבה ומבורכת בחברה הישראלית, אך עם כל זה אנחנו לא ממצים את הפוטנציאל המלא של המערך ההתנדבותי בארץ. אני לא יודע מה זה היום, אבל בזמנו, כשאני עסקתי בכך, לא... למדינה אין מאגר מתנדבים מסודר, כלל-ארצי. גם ברשויות המקומיות בזמנו זה היה אוסף של רשימות, לא משהו מסודר. ובמדינה שהפוטנציאל בה הוא רב וגם הצרכים הם רבים, צריך שזה יהיה תחת מטרייה אחת. מצד אחד צריך שזה יהיה תחת מטרייה, אבל מצד שני צריך לשמר את ההגדרה, את האופי, את ההתנדבותי, לא למסד את זה עד כדי כך שזה יהפוך להיות כמו ערוץ נוסף של תעסוקה. צריך לעשות את זה עם הרכות של המילה "התנדבותי", לשמר את חופש הפעולה של המתנדב ואת חופש הפעולה של הגוף שמנדב, וצריך למצוא את האיזונים. האינטרס העליון, האינטרס הגדול, הוא אכן שלמדינה יהיה מאגר מסודר של מתנדבים, עם תת-הגדרות בתוך המאגר הזה, כל אחד מה ההעדפה שלו ומה הניסיון שלו, כי יכול להיות שלבן אדם יש ניסיון מסוים אבל הוא לאו דווקא רוצה להתנדב בתחום הזה, וגם יכול להיות שיש לו ניסיון עשיר בתחום מסוים והוא כן רוצה להתנדב בתחום הזה.

אני אמרתי את זה כשאלות לדיון, ואני מעביר את רשות הדיבור לכבוד השר, אורי אורבך. בבקשה.

תודה, אדוני, יושב-ראש הוועדה. תודה לכל האורחים, לאנשי המשרד שנמצאים כאן ובראשם המנכ"ל. לפני כשנה ביקשנו מהממשלה שתטיל עלינו את המשימה להקים מערך התנדבות, משהו שדומה לשירות לאומי או שנת שירות. אנחנו השלמנו את הכנת הפרויקט הגדול הזה, ועכשיו זה עומד לצאת למכרז לגוף מפעיל. אני מקווה שתוך חודשים ספורים, בחלק הראשון של 2015, נוכל להוציא פרויקט לאומי ייחודי – שנת שירות לאזרח הוותיק. אנחנו מחפשים לזה שם, ואתם מוזמנים להציע לנו. הרעיון הוא שהאזרחים הוותיקים, אלה שפרשו לגמלאות, יפנו מזמנם 10, 12 שעות שבועיות, שזאת כמות גדולה של שעות להתנדבות, כי רוב המתנדבים היום, מבוגרים ובכלל, ממוצע ההתנדבות שלהם הוא כארבע שעות שבועיות. אז פה נדרשת כמות שעות גדולה הרבה יותר של התנדבות, 10, 12 שעות, וזה יהיה במסגרת כזאת שכל מבוגר שמתנדב לא יקבל אמנם כסף אבל שווה-כסף: 400, 500 שקלים לחודש לקניות, מסגרות של הכשרה, וכל הדברים הכרוכים בהפעלת מערך מתנדבים מקצועי.
אנחנו פנינו למשרדי ממשלה רבים ובראשם משרד החינוך, שהוא שותף שלנו לפרויקט הגדול מתחילת הדרך, מתוך ההנחה שעיקר המתנדבים, לפחות בשלב הראשון, יהיו מתחומי החינוך. וגם ביקשנו מכל משרד ממשלתי, ובראשם כאמור משרד החינוך, לאתר את הצרכים שלו שלגביהם הוא יכול להיעזר במתנדבים מאסיביים, מתנדבים של 10, 12 שעות שבועיות, בתחומים שהוא לא רוצה לגייס עובדים או שהמתנדבים לא מחליפים עובדים ושזה יכול להעשיר את השירות שניתן לציבור. וכך, באמצעות הקשר הזה עם כל משרדי הממשלה בשלב הראשון, אנחנו נפעיל את המתנדבים; נעביר את ההכשרות על ידי הגוף שיפעיל את זה. הכוונה שלנו היא שבסופו של דבר זה יהיה המסלול הלאומי של גיל הפרישה, כלומר, אדם שסיים לעבוד – אמנם הכי טוב, אם הוא רוצה, זה שהוא שימשיך לעבוד בשכר, ולו במשרה חלקית... אבל זה לא מסגרת שבאה במקום תעסוקה או תעסוקה חלקית, אלא זו מסגרת שבאה לעודד התנדבות, לתת לה מסגרת. כי אחד הדברים שגילינו הוא שאנשים לא יודעים להתנדב. הכוונה היא לא שהם לא יודעים לעזור לילד, אלא שהם לא תמיד יודעים לסדר לעצמם את הקשר הזה, הם מפחדים מהדחייה, שיגידו להם "לא צריך אותך" והם ירגישו לא נחוצים. ברגע שיש מסגרת לאומית, מסגרת ממלכתית שאומרת "אנחנו צריכים כך וכך אנשים לתפקידים כאלה ואחרים, כל אחד לפי נטיית לבו והתאמתו", אז ודאי שזה יגדיל את מספר המתנדבים, שהוא לא מספיק היום. אין היום מספיק אנשים, למרות שהרבה אנשים רוצים להתנדב. אבל מפחדים מהדחייה.
אני אבקש עוד מעט מאנשי המשרד ובראשם המנכ"ל לפרט יותר באילו תחומים מדובר ואיפה זה עומד מבחינה מנהלית, כלומר, מה השלבים בלוח הזמנים הקרוב שלנו, כדי שב-2015 נוציא לדרך היקפים מספיק גדולים ושבשנים שאחרי זה זה יהיה אחד המפעלים הלאומיים ואחד המסלולים המועדפים על אוכלוסיית הוותיקים, וכך נדע לנצל נכון את ההון האנושי הזה של אנשים שיכולים עדיין לתת כל כך הרבה ואנחנו פשוט לא יודעים לקחת. תודה לכם.

אני מעביר את רשות הדיבור למנכ"ל המשרד, גלעד סממה. תוך כדי הסקירה תאמר לנו מה גורלה של הצעת החוק – האם זה יבוא במסגרת חקיקה או במסגרת מנהלתית כזו או אחרת.

שלום. בעניין החקיקה אני אדבר בסוף דבריי.

אנחנו, המשרד לאזרחים ותיקים, חשוב לנו כל הזמן להדגיש שאנחנו לא משרד הרווחה ולא משרד הבריאות. תמיד חושבים שאזרחים ותיקים זה נזקקות, תחלואה ו - - -

אבל את התקציב שלהם אתה מוכן לקבל.

אני מוכן לקבל אפילו חצי מהתקציבים. אבל אנחנו לא משרד הרווחה ולא משרד הבריאות, אנחנו המשרד שאמון על האוכלוסייה הוותיקה במדינת ישראל ואמון על כלל הנושאים של האוכלוסייה הוותיקה. אנחנו כולנו יודעים שתוחלת החיים מתארכת – לפני 40 שנה תוחלת החיים של גברים הייתה 70 לגברים ו-73 לנשים, והיום אנחנו על 80 לגברים ו-84 לנשים. אנחנו כרגע מדברים על 860,000 אזרחים ותיקים, כשבעוד 15 או 20 שנה יהיה מדובר כבר על 1.7 מיליון. כעת מדובר על 10% מהאוכלוסייה, ובעוד 15 עד 20 שנה יהיה מדובר על 15% מהאוכלוסייה. כלומר, זו אוכלוסייה שגדלה בצורה הרבה יותר משמעותית מכל פלח אוכלוסייה אחר.

אל תפחידו את האוצר בנתונים.

לדעתי הם כבר מבועתים. זו סוגיה דרמטית.

ברוכה.

ברוכה, אבל דרמטית. אז או שנלך לקטסטרופה, או שיש כאן הזדמנות נדירה לעשות משהו גדול. והמגמה הזאת היא לא רק בישראל, היא מגמה עולמית – במדינות מסוימות היא אפילו הרבה יותר דרמטית מאצלנו – ואנחנו צריכים להיערך בשלל הנושאים. וכמו שאמר השר, הדבר המרכזי שאנחנו רוצים זה שאנשים יהיו עסוקים, בין אם זה בתעסוקה בשכר בשלב של אחרי הפרישה, שהרי אנשים אחרי פרישה גם רוצים לעבוד, ובין אם במסגרות אחרות. המסגרות האחרות הן התנדבות, תרבות, פנאי, העשרה, ספורט ועוד המון דברים. אגב, הם גם כוח צרכני מאוד גדול, כוח צרכני שמתעצם.

לכן המטרה המרכזית שלנו היא להביא לשינוי בתפיסה הציבורית לגבי מיהו האזרח הוותיק. האזרח הוותיק אינו דווקא אותו אדם מסכן שהמקרר שלו ריק. אמנם יש באמת פלח אוכלוסייה יותר קשה שבאמת נמצא ברווחה ובחולי מסוים – תלוי גם באיזה גיל – אבל רובם אנשים פעילים. ובאמת אנחנו אומרים: גיל 70 של היום זה גיל 50 של פעם. זה ממש כך, מבחינה פיזיולוגית. ולכן אנחנו מקימים את אותן תשתיות לפעילות של האזרח הוותיק.
הפעילות שאנחנו מדברים עליה עכשיו היא שנת שירות – שם זמני – לאזרחים הוותיקים, כאשר המטרה היא לעודד בצורה ממלכתית, להבדיל ממה שקורה כרגע, את ההתנדבות של האזרחים והוותיקים, תוך דגש שהאזרחים הוותיקים תורמים לחברה ולא שאחרים תורמים להם ועושים להם טובה; כי הרי תמיד אומרים "אנחנו הולכים לעזור לקשישים מסכנים".

ההגדרה של שנת שירות זה רק בכותרת או שזה קשיח? אם אזרח ותיק רוצה להתנדב וטוב לו, יש מניעה להפיק ממנו תועלת גם שנתיים?

המתווה שאנחנו מציעים זה שנה פלוס שנה, אבל המטרה שלנו זה לחשוף אזרחים ותיקים להתנדבות. כלומר, האזרח הוותיק, ברגע שהוא נחשף, יכול להיות שהוא ימשיך בהתנדבות, גם לחמש או ארבע שעות. כאן מדובר בהתנדבות יחסית אינטנסיבית, 10 עד 12 שעות בשבוע, אבל אחר כך הוא יכול להמשיך את ההתנדבות; יכול להיות שבעקבות זה שהוא נחשף להתנדבות הוא יגיד שהוא רוצה עכשיו ללכת להתנדב בדברים אחרים. זו המטרה. המטרה היא שכשבן אדם נכנס לעולם האזרחות הוותיקה הוא נחשף להתנדבות ולא חושש מהמסגרת הזאת. ולכן אני אומר שאנחנו חייבים, כמו שכבוד השר אמר - - -

אתה יכול להגיד "השר", אני אעמוד בזה. "השר אמר", לא "כבוד השר".

אני תמיד אומר ש"שנת שירות" מזכיר לי דווקא את ימיי כפרקליט – יש עבודות שירות.

בכל אופן, העברנו החלטת ממשלה שבעצם הכריזה על הקמה של המסגרת והקמה של ועדת היגוי בראשות מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים ומנכ"לית משרד החינוך. כאמור, זה פרויקט משותף ביחד עם משרד החינוך, ובשיתוף של כ-15 משרדי ממשלה. סיימנו את ועדת ההיגוי, ואנחנו נמצאים כרגע בשלב שבו מתנהלים מגעים מול משרדי הממשלה כדי לבנות את המסלולים... החלטנו שבשנה הראשונה אנחנו נעשה את מסלולי ההתנדבות אל מול הצרכים של משרדי הממשלה. לא נתפזר, כי בשנה הראשונה זה יותר מדי, ולכן אנחנו הולכים משרד-משרד, מנכ"ל-מנכ"ל ושואלים "מהם הצרכים המרכזיים שלכם כדי שנוכל להביא את האזרחים הוותיקים כדי לעזור לכם, כדי לתרום, בדגש על כך שהאזרחים הוותיקים באים לתרום ואתם לא עושים להם טובה". ועוד מעט ראש תחום קהילות, ברכי דליצקי, תציין כמה מהמסלולים שאנחנו מגבשים עם משרדי הממשלה.

אחרי שהיא תקבל רשות מהיושב-ראש.

אחרי שהיא תקבל רשות מהיושב-ראש.

אנחנו מגיעים למסלולים מאוד מעניינים, ואנחנו מתעתדים להתחיל את המסלול הזה לאחר שייבחר גוף מתכלל, בחודשים הקרובים אני מניח. וברצוני להודות לכל משרדי הממשלה שמשתפים פעולה.

עכשיו לשאלה של היושב-ראש לגבי החקיקה. החקיקה שהועברה בוועדת השרים, של חבר הכנסת איתן כבל, דומה אך לא דומה. היא מדברת על שירות חברתי לגמלאים, היא מדברת על סכומים אחרים והיא מדברת על התנדבות או שירות חברתי אחר. אם אני לא טועה, מדובר שם על 40 שעות בשבוע, ו-40 שעות בשבוע זה עבודה.

לא היינו מפרישים אותו לגמלאות אם הוא היה - - -

אני קצת מתקשה... ממילא 10 עד 12 שעות, כמו שאנחנו מציעים, זה - - -

בוא נחסוך את זה, כי אנחנו רוצים להיצמד להצעה הממשלתית. תאמר לנו מה גורלה, באיזה פלטפורמה היא: חקיקה? החלטת ממשלה שתעבור?

החלטת ממשלה עברה לגבי שנת שירות, וועדת ההיגוי הוקמה בעקבות החלטת הממשלה. הצעת החוק היא הצעת חוק שבשינויים מסוימים יכולה להיות דווקא יותר מענה לתעסוקה בשכר של אזרחים ותיקים, ולאו דווקא התנדבות. אני מברך עליה, כי זה באמת כיוון נכון, משום שאזרחים ותיקים הם הרבה יותר פעילים ממה שהיה פעם.

זו הצעת חוק שמתמודדת עם סוגיית תעסוקה או תעסוקה חלקית - - -

זה לא הדיון כרגע.

נכון.

גם תעסוקה באופן מלא? משרה מלאה?

40 שעות.

זאת ההצעה של איתן.

היא לא נדונה כרגע.

אגב, אנחנו ממילא מתעסקים בצורה מאוד אינטנסיבית בנושא של תעסוקה של אזרחים ותיקים, אנשים שרוצים לעבוד. אמנם אנחנו כרגע מדברים על התנדבות, אבל יש לנו המון פלטפורמות שאנחנו מקימים בנושא תעסוקה.

יש המון פניות מאזרחים ותיקים שרוצים להמשיך לעבוד. אם זה 40 שעות, זה בעצם מאפשר להם להמשיך לעבוד.

זה סיפור אחר, אנחנו כרגע מתעסקים בהתנדבות בלבד.

תודה רבה.

תודה רבה, חברי גלעד. אני רוצה לשמוע את חברת הכנסת שולי מועלם.

בוקר טוב. אני אפתח, אדוני היושב-ראש, בהתנצלות על זה שבעשר אני צריכה לצאת לדיון בוועדה לזכויות הילד.

אני רוצה לברך את חברנו, השר אורי אורבך, את גלעד המנכ"ל, את כל אנשי המשרד, על השינוי התפיסתי שאתם מובילים ביחס לזקנים בישראל. כולנו קוראים לזה המשרד לאזרחים ותיקים, אבל אני גדלתי בעולם שהמילה "זקן" היא דבר טוב: קנה חוכמה, קנה ניסיון, יש לו יכולת להשפיע על כולנו בעולם שחיינו בו פעם, שאני לא יודעת אם פעם נחזור אליו, עולם של משפחות מורחבות שבו לזקנים היה עוגן גדול בגידול הדורות הבאים. אני חושבת שכל הדברים המופלאים שאתם עושים במשרד בעצם מובילים אותנו חזרה להכרה בהיותם של הזקנים עוגנים לחיים טובים יותר בחברה הישראלית. זקנים וזקנות.

רציתי לגעת בכך שבוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לא פעם אנחנו מקבלים פניות ביחס לשאלה הגדולה האם גיל הפרישה במדינת ישראל צריך לעלות או לא לעלות, ומה העמדות של כל אחד מאיתנו ביחס ל... רופאים, מנהלי מחלקות בכירים, שצברו ניסיון רב, אומרים "אנחנו מגיעים לגיל שאנחנו לגמרי עוד יכולים להיות פה, אבל אנחנו אמורים ללכת". ומה המשמעות של זה על הדור הבא שצומח? אני חשה שהאפשרות הזאת של שנת שירות היא אפשרות שמשאירה אנשים בעלי ידע וחוכמה וניסיון ויכולת להשפיע מכל הדברים הטובים שהם צברו, על כלל החברה הישראלית. אני, החלום שלי, המקום שאני מרגישה שהכי זקוק לדברים שמביאים איתם האזרחים והאזרחיות הוותיקים, זה מערכת החינוך. אני מרגישה שככל שהילדים שלנו יפגשו יותר אנשים מבוגרים – הרי הם לא רואים לעתים קרובות את הסבים והסבתות שלהם, גם בגלל צורת המגורים של היום וגם בגלל שהסבים והסבתות שלהם הם אנשים עסוקים, שלא כמו פעם – הם יהיו ילדים טובים יותר, אחראים יותר, וידעו לקבל נכון יותר את החברה שבה אנחנו חיים.

מצד שני, אדוני המנכ"ל, אני חושבת שלמרות שאתם לא משרד הרווחה ולא משרד הבריאות, אסור לנו אף פעם לא לדבר במקביל. ודווקא לגבי שנת שירות, אחד ממקומות השירות המופלאים בעיניי זה שאזרחים ותיקים פועלים עם אזרחים ותיקים אחרים, למשל מה שקיים כבר היום: ארגונים שפועלים לרווחת ניצולי שואה. באחד המקומות הפרטיים שמהם אני באה, אחד הדברים המופלאים שעשינו בארגון אלמנות ויתומי צה"ל, היה ליווי של אלמנות מבוגרות יותר, ותיקות יותר, בעולם הזה של לבנות את החיים מחדש, על ידי נשים שהתאלמנו במלחמת יום כיפור. היכולת הזאת לדבר עם אנשים שהם בגיל שלי ויכולים לעזור לי מניסיונם ולמצות ביחד איתי את הזכויות שלי – למשל, אם אני ניצול שואה שצריך את העזרה הזאת – יכולה להיות דרך מופלאה, שכמו שאמרת, היא תרומה לחברה.

המשרד לאזרחים ותיקים, כך אני מרגישה, עושה את כולנו – בתהליך שבגללו אנחנו פה, חברי הכנסת ובעצם כל הציבור – את החברה הישראלית, טובה יותר. אז בעזרת השם, תלכו מחיל אל חיל, עם כל הדברים הטובים שאתם עושים. יש הרבה מה לתקן בעולם של אזרחים ותיקים, ואנחנו נפעל בזה.

תודה לחברת הכנסת שולי מועלם. אבקש את נמרוד אקרמן, מנכ"ל עמותת ידיד לחינוך.

שלום רב. רציתי לציין שלדעתי אנחנו במצב שהשפה דווקא בולמת אותנו נכון להיום. יש תופעה חדשה: נוצר מעמד חדש שהוא בין אותו זקן שהזכרת, חברת הכנסת, לבין האדם שרגע לפני היה עובד בכיר. אתמול פגשתי גברת שפרשה בגיל 62 מניהול מתי"א, שהיא מחלקה חשובה בעולם החינוך, ויום לאחר מכן אמרו לה "תעלי לקומה השנייה בבקשה, להירשם לצורך קצבת זקנה". יום קודם היא האדם הכי משמעותי עבור מישהו שיש לו ילד בחינוך המיוחד, היא הסמכות, היא בעלת הניסיון, היא מנהלת מתי"א – ויום אחרי: "תעלי להירשם לקבלת קצבת זקנה". מה עובר על בן אדם במצב כזה?

ואנחנו במצב שהשפה בולמת אותנו, כי עוד לא הומצא המונח הנכון לתאר את השלב הזה של 20, 25 השנים של אדם שיצא לגמלאות עכשיו, עוד לפני שהוא נהיה זקן במובן שרובנו מתייחסים לזקן. ועל רקע זה – הפעילות לשינוי תפיסתי. אין לנו עדיין כלים בשפה להתמודד עם זה, אבל זו המגמה. ועל הרקע הזה הצטרפתם, ואני מברך על היוזמה לשנות את מעמד המבוגר מנצרך או נזקק לפעיל, אקטיבי, בעל ניסיון, יוזם. זה מוברך.
ידיד לחינוך, הגוף שאני מייצג, פועל בדיוק בזירה הזאת, לאור הדברים הללו, כבר עשר שנים. בדיוק לאור התופעה שנצפתה בזמנו על ידי קרן רוטשילד, יד הנדיב. היום זה כבר עבר גלגולים, וכבר הוקמה... יושב-ראש הוועדה, ציינת התנדבות והתייחסת באופן כללי, אבל אחד הדברים הוא שזה מצומצם לתחום הגמלאים, ובצדק. כי אלה אנשים שזמנם בידם, בשונה מהורים או מִשכירים. וזה מה שקרה לפני עשר שנים, הוקמה יוזמה להפנות גמלאים מכלל הציבור לסיוע במערכת החינוך, תוך התמקדות בגמלאים ובמערכת החינוך. חשוב לי להדגיש את זה, כי זה פוגש היום את היוזמה של המשרד.

אני רוצה לומר שאחרי שמונה שנים של פעילות כעמותה, ציינו לפני חצי שנה את תרומת השעה המיליון המצטברת. הצלחנו להפנות מיליון שעות של גמלאים לחניכה בבתי ספר באופן מצטבר. עושים את זה מעל 2,000 גמלאים ברחבי הארץ, מול יותר מ-30 רשויות, ב-350 בתי ספר. עד כה זה פוגש בהלימה מוחלטת את היוזמה הזאת, ואנחנו כמובן בתיאום עם משרד החינוך.

נקודה שחשוב לי להדגיש היא שמשתמע בצורה ברורה בכל הרבדים שיש כאן ניסיון להשליך מפרויקט חיובי שנקרא שנת שירות, לעולם הגמלאים – שנת שירות לגמלאי, שזה עדיין השם. והכוונה היא באמת שנה. אבל כאן טמון פספוס שהצגתי כבר בעבר אבל חשוב לי לציין אותו גם כאן: כשמדברים על התנדבות לגמלאים מדובר למעשה על אורח חיים, על הרצון שלנו להפוך את זה לאורח חיים. בוא תתבל את לוח הזמנים השבועי שלך בפעולת התנדבות. ומוכח מחקרית שזה תורם לאיכות החיים ותוחלת החיים, לבריאות, בכל הרבדים – ויש כאן הרבה מומחים שיתמכו בזה.

הצעד המבורך כאן הוא שהממשלה סוף כל סוף מרימה את הכפפה, כלומר, היא לוקחת אחריות. הרי ברור לכם שעד היום כל העולם הזה היה כר נרחב לפעילות של המגזר השלישי. אלא שדווקא כאן, כשהממשלה מרימה את הכפפה, היא אומרת "אני משרד פרסום למעשה, אני אעשה לכם שמח שנה ואחרי זה תסתדרו אתן, העמותות, המגזר השלישי. תנסו לקלוט אותם". וצפויה ירידה בתנאים הרי, כי כאן קובעים סטנדרט מאוד מכובד וראוי, אבל למתנדב צפויה הרעה בתנאים, כי העמותות לא יכולות להעמיד את התנאים שאתם צפויים להעמיד לאותה שנה. מה גם שהשקעה נרחבת, כמו שמצופה – בהדרכות, בהשתלמויות, בגיבוש קבוצות השתייכות – מבחינת מודל עבודה, להשקיע את זה בידיעה ששנה אחרי זה הקשר מסתיים, מבחינת עלות-תועלת זה כמעט גובל בבזבוז. אני חושב שהגישה של המשרד צריכה להיות "אנחנו רוצים לעודד אורח חיים של התנדבות", אלא שזה קצת מצטמק להגיד "אני אקח על עצמי אחריות לשנה ואחרי זה תסתדרו".

אבל אתה מבין את המגבלות התקציביות? אני צריך להגיע להרבה אנשים, ואת התנאים שאני מציע לשנה אני לא יכול להציע לעשר שנים. בעקבות ההערה שלך אנחנו כן נצטרך לעשות מחשבה לקראת סוף השנה לגבי כמה אנשים מאלה שירצו, אפשר יהיה להמשיך איתם לשנה שנייה. אבל זה לא יהיה יותר, כי יש עוד אנשים שרוצים להיכנס למערכת הזאת. ומה לעשות, הם ימשיכו להתנדב גם בלי התנאים הטובים שאנחנו מציעים.

אבל מי יהיו גופים שיקלטו אותם בצורה הולמת, בתנאים שהם התרגלו אליהם? איזה מקום עבודה אומר "תעבוד בשנה הראשונה, בה יהיו לך את התנאים הכי טובים, ואם תרצה תמשיך אחר כך בתנאים נמוכים יותר"? הרי שום ארגון לא עומד בתנאים שאתם הולכים להציע. ולכן, השורה התחתונה היא שעומד להתפרסם מכרז... אגב, אני מדבר על עצמי, אבל אני יודע שיש עוד גופים. לטענתי אין מספיק שילוב של הגופים הקיימים ביוזמה המבורכת הזאת. עומד להתפרסם מכרז, עומדת להיות התקשרות עם ספק יחיד, ומאוד יכול להיות שהוא ייאלץ להקים את הנושא מאפס, כי אני מניח שלרוב העמותות הקיימות אין את הכלים להתמודד על מכרז בסדר גודל כזה. אני יודע להעיד כך על עצמי, ואני מניח שזה נכון גם לאחרים.

השאלה הנשאלת היא האם כשיהיה מכרז לגוף מתכלל, זה מונע את פעילותם של גופים אחרים.

ממש לא.

להפך.

הרי כל אחד פועל בנפרד, ותמיד אנחנו דורשים מהמדינה, בתחומים רבים, שלא תעשה את מנהג בת היענה, "את, עם הכוח שלך, עם הסמכות שלך, בואי תעשי לזה מטרייה". אז מצד אחד זו מטרייה, אבל לא חונקת. כי להשאיר את המושג הרך של התנדבות כהתנדבות... אני לא רואה איפה זה מצמצם את יכולת הפעילות שלכם. סך הכול זה בא לעזור, להפרות איזה מצע רדום ולשפוך אליכם יותר מתנדבים.

זו גם הסיבה שלא הלכנו להתנדבות של ארבע או חמש שעות, שזו ההתנדבות הממוצעת, כי אז היו אומרים "למה האלה קיבלו הטבות והאלה התנדבו בחינם". לכן הצבנו את תנאי הסף של כמות שעות מאוד גדולה, והיא ממילא לא פוגעת במי שרוצה להתנדב שלוש או ארבע שעות בשבוע. שיבורך. הוא ימשיך להתנדב במסגרות שלכם ובמסגרות אחרות שקיימות. כלומר, זה כן נועד להארד-קור של המתנדבים, מתנדבים קשים, כבדים. ולכן זה לא פוגע ברוב מערך ההתנדבות, שהוא של שעות ספורות בשבוע.

פרטי המכרז לא פורסמו, אבל אם במכרז תהיה אפשרות לאותו זוכה להתקשר עם גופים כמונו, שעושים את הפעילות בשטח, ולעבוד ביחד – אנחנו נשמח. אבל על פניו, כמו שזה מסתמן עכשיו, אותו זוכה במכרז יגיע לרשות המקומית - - -

או למשרדי הממשלה.

נכון. אבל בסוף הוא ירד לשטח ויגיע לרשות המקומית עם הבשורה שהוא הולך לגייס גמלאים ולהפנות אותם להתנדב. אבל ב-20 הרשויות הגדולות בארץ יגידו לו "אתה הולך לגייס גמלאים ולשבץ אותם במערכת החינוך? אז אנחנו כבר עובדים עם ידיד לחינוך". אז זה במקביל? זה בנוסף? אני חושב שהדברים האלה לא נתפרו מספיק.

השר שומע ויחד איתו המנכ"ל. תודה.

תודה. בהצלחה.

חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

יחד עם עמיתי איציק שמולי, אני עומד בראש שדולת הגמלאים בכנסת ה-19. חברנו הרצוג עוסק בהפלת הממשלה, אז הוא התפנה מהעיסוק בשדולה.

השר לא שומע, אז אני יכול לומר בהצלחה.

ועוד לפני שהוא יפרוש לגמלאות ויהיה אזרח ותיק, הוא ישלים את המטרה הזאת.

אבל אנחנו לא בדיון פוליטי, אנחנו בדיון מאוד חשוב שמחפש דרכים לעסוק באותה אוכלוסייה שטרם מצאנו לה את השם הראוי. אני שובר את ראשי הרבה, ואני מניח שגם חבריי במשרד, איך להגדיר את האוכלוסייה הזאת. הרי יש גמלאי צעיר, יש גמלאי מבוגר, ואולי צריך לחפש לכל עשור איזו הגדרה אחרת. כי באמת אתה תיארת יפה מאוד את אותה הגברת שביום בהיר אחד עברה ממעמד בעל משמעות למישהי נזקקת שמקבלת במקום לתת, וזה מהלך מאוד משמעותי בחייהם של הרבה אנשים וזה הולך להיות עוד הרבה יותר אנשים בעשורים הקרובים.

אני בעד התנדבות, אבל אנחנו מחפשים ונמשיך לחפש דרכים להעסיק גמלאים גם ממש בתעסוקה. זה חייב להיות. אם גלעד אמר ש-70 זה ה-50 החדש, אז אין ספק שגיל 67 או 62, למי שרוצה ויכול, זה גיל צעיר לפרישה. מי שרוצה להמתין לגמלאות ולפנסיה – בסדר. צריך לתת להם את הפיצוי בזמן. אבל בעבור מי שיכול או יכולה – אני חושב שזו פרישה מוקדמת מדי, ויש בה אובדן הדדי: גם למשק, גם למקומות עבודה רבים וגם לאנשים עצמם. ולכן כל אחד יוצא נהנה מהעסקה הזאת. אז אנחנו נמשיך ונחפש דרך, אורי – ואני בטוח שאתה עושה את זה – לחפש איזשהם פתרונות שיאפשרו להישאר - - -

אני חושב שבתי המשפט כבר אמרו את דברם בנושא. שהגיל הוא לא הכרח.

אבל מפסידים בבג"צים. כשבאים נגד מקומות עבודה שהורו להם לצאת, אז אחרי כך וכך בירורים ביניהם הם מפסידים. זאת אומרת, אין דרך לכפות על מקום עבודה, וגם יש לנו תמיד את השאלה מה יעשו הצעירים שצריכים להיכנס למקומות העבודה, כשהשוק לא גדל בסדרי גודל שיכולים לקבל גם קבוצות צעירות מלמטה וגם לאפשר לאנשים מבוגרים להישאר במקומות עבודה.

אבל אני חושב שההתנדבות היא לא תחליף, היא תוספת. אני עדיין חושב שצריך לחפש דרכים ל... יש לזה גם משמעות כלכלית וכולי.

אבל הרעיון הזה הוא מצוין והעבודה הזאת היא חשובה. צריך להסדיר את נושא ההתנדבות, כי הוא מפוזר ולא ברור. אני הייתי מחפש דרכים לתגמול יותר משמעותי. אתם באמת מחפשים, וגם כתבתם את המילה "משמעותי", וזה בסדר – אבל לא המילה היא זאת שאומרת אלא מה שיהיה מאחורי זה. אנשים בגילאים האלה הם אנשים פעילים, יש להם הוצאות, והם ישמחו אם ההתנדבות גם תיתן להם איזושהי הכנסה קלה שהם יוכלו לשתות עוד שלוש פעמים קפה בשבוע או לקנות איזה צעצוע לנכד או לנכדה. זה לא דבר פסול.

ההתנדבות, יש לה גם משמעות. היא מחליפה אנשים, היא תורמת – יש לה ערך בפני עצמה. התחושה הזאת של ערך, היא, נדמה לי, החשובה ביותר.

אנחנו נעזור לכם בכנסת ככל שנוכל, אורי וגלעד, ואתם יודעים את זה, ולא רק בוועדות אלא גם במליאה. ונגיע לחוקים... איזושהי דרך כדי לקדם את זה... וכמובן בתקציבים, כי אתם משרד קטן עם תקציב מצומצם, ואני חושב שזו שטות גדולה, בגלל שהציבור הזה ראוי להתייחסות הרבה יותר גדולה, מכל בחינה שהיא, והתרגום של זה הוא כמובן תקציב. תודה.

תודה. אני רוצה לשמוע את מר רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד.

בוקר טוב. אני קודם כול רוצה להגיד תודה לשר אורבך ולגלעד על העבודה שמתרחשת היום במשרד שלכם. אין שום ספק שמה שהתחיל כמשרד פוליטי בלי הרבה משמעות, הפך להיות משהו הרבה יותר חשוב ומשמעותי, וכמי שעובד הרבה מאוד עם האוכלוסייה הזאת, אני מודה על העבודה. אנחנו נעזרים הרבה מאוד.

אגב, בידיד, מתוך 450 מתנדבים, יש לנו 128 אזרחים ותיקים, שרובם הם מנהלי סניפי בנק לשעבר, רואי חשבון, אנשים מקצועיים שיצאו לגמלאות, והם משקיעים הרבה מאוד זמן, וצריך יהיה לבדוק איך אפשר אולי להפוך אותם לחלק מהמיזם ההתנדבותי הזה.

ברשותכם, אני רוצה לדבר דווקא על האוכלוסייה שקצת פחות מתאימה אולי לדבר הזה, וזאת אוכלוסיית האזרחים הוותיקים הלא-מקצועיים. גם המתנדבים אצלי, בחלק גדול מהמקרים הם יכולים להשקיע הרבה מאוד שעות, אבל אין להם ידע כדי לשמש כמורים בידיד לחינוך או לעשות דברים אחרים, וברוב המקרים הם גם אנשים שמתקיימים מקצבת זקנה בלבד. ובשבילם – וזה היה צריך לעלות היום אבל הוחלט שלא – צריך לחשוב על ההתנדבות כהתנדבות מתוגמלת שכר. אני רוצה להסביר. יש הצעת חוק שלנו, שנמצאת בדיונים גם איתכם, שעברה בוועדת שרים לחקיקה, שמדברת על שירות חברתי למבוגרים. מה זה בעצם אומר? היום אזרח ותיק יכול להשתכר עד סכום של 4,300 שקל בחודש, אבל אם הוא מתנדב הוא לא יכול לקבל תגמול. ולנו יש הצעת חוק, שמקדמים אותה חברי הכנסת איתן כבל ואחרים, שמדברת על איך אנחנו יכולים לעשות את זה כמו שירות לאומי אזרחי לבני הנוער, כלומר, לעשות את אותו דבר עם מי שמתקיים רק מקצבת הזקנה ומתנדב. ואגב, רבים מהם מתנדבים. בתוך ה-128 שלנו יש כאלה שבהחלט מתנדבים ויש מה לעשות איתם. אז אני חושב שחלק מהמודל חייב להתכנס גם לנושא הזה – שניתן לתת תגמול שגם יהיה תגמול כספי. זה לא עולה למדינה כסף, אדוני השר – אלא אם כן זה גוף ממשלתי שממילא משלם לשירות לאומי או למעסיק – כי רבות מהעמותות מעסיקות היום בני ובנות שירות לאומי אזרחי ואין שום סיבה שחלקן לפחות לא יעסיקו את אותם מתנדבים שהם אזרחים ותיקים, שלפעמים הניסיון הרב שיש להם יכול לסייע רבות. אני חושב שצריך לשלב את זה בתוך המערכת הזאת ולקדם גם את הנושא הזה. תודה.

תודה. באופן טבעי, כשהנושא עלה על סדר היום, מיד לקחנו את ההצעה של איתן כבל. אבל מסתבר שאלה שני מסלולים שונים, וצריך לדון בהם נפרד, כי האופי שונה. אבל הדברים חשובים וצריך למצוא את האיזונים בין לייצר עוד פלח פוטנציאלי לשוק התעסוקה לבין שימור של ההגדרה של ההתנדבות.

אני רק אעיר, למרות שזה לא נושא הדיון, שאנחנו מגישים לממשלה דוח שהכנו במשך השנה בנוגע להסרת חסמים למבוגרים בשוק התעסוקה. לא מדובר בהעלאת גיל הפרישה אלא מה קורה עם מי שהגיע לגיל הפרישה ורוצים אותו. היום זה אפילו לא משתלם, בגלל קצת הזקנה שמקוצצת ועוד דברים. כלומר, אנחנו כן עוסקים בתחום הזה.

אם כבר אנחנו נוגעים בזה, מתבקש – גם מדבריו של רן מלמד... השאלה אם המשרד, אחרי שהצעת החוק של איתן כבל עברה בקריאה טרומית, מכין השגות, הערות, או שזה סתם מונח כרגע בהמתנה.

זה לא סתם מונח. כל יוזמה שמעודדת תעסוקה של מבוגרים... אני חושב שהיוזמה של איתן כבל, למרות שהוא קורא לזה התנדבות, היא לגמרי בתחום התעסוקה, כי הרי כמות של 40 שעות שבועיות היא לא כמות של התנדבות.

לא, אבל לא מדובר על 40 שעות, ממש לא.

לא, אבל זה הוזכר.

הבלבול נוצר כי אחרי הקריאה הטרומית של הצעת החוק של איתן כבל, נאמר לו שצריך להמתין להצעה ממשלתית. אם אני מבין טוב, זה לא נותן את המענה להמתנה הזו של ההצעה הממשלתית. ועדת ההיגוי לא באה לתת מענה לאותה החלטה של להמתין להצעה. אורי, השאלה אם ההצעה הממשלתית המקבילה להצעת החוק של איתן כבל מונחת לפתחך, או שזה באכסניה אחרת.

זה מונח לפתחנו לא בסוגיה שאנחנו דנים בה, אלא בהמלצות שאנחנו עומדים להגיש לממשלה בתחום התעסוקה. אני חושב ששם זה יכול להימצא, בהתאמות הנכונות.

ההצעה בעצם מחכה לקידום.

נכון.

תודה, אני הייתי חייב את ההבהרה הזאת. חברת הכנסת רינה פרנקל, בבקשה.

תודה רבה לשר אורי אורבך ולמנכ"ל על היוזמה המבורכת. אני חושבת שזו יוזמה חשובה גם לגמלאים וגם לאזרחים במדינה שלנו. אנחנו יודעים עד כמה יש פוטנציאל בקרב הגמלאים וכמה הם יכולים לתרום לחברה, והדבר הזה הוא מאוד חשוב, במיוחד היום, בתקופה שבה גם למשרדי ממשלה חסרים תקנים ולא תמיד הם יכולים לקלוט ולבצע את העבודה כראוי על מנת לתת שירות טוב לאזרחים. וכאן האזרחים הוותיקים יכולים לתרום, לעזור, והתרומה הזאת באמת מבורכת וחשובה.
מצב שני, אני לא ראיתי בהמלצות שום דבר לגבי הפריפריה. משרדי הממשלה נמצאים בעיקר באזור המרכז וירושלים, וחשוב מאוד לחזק את הפריפריה הצפונית והדרומית. חשוב לשים לב לדבר הזה ולשים דגש גם במערכת החינוך בפריפריה, שצריכה עזרה, וגם למערכת הבריאות – גם לאנשי מקצוע וגם, כמו שרן ציין, לאנשים בלתי מקצועיים, שיכולים לסייע למשל בבתי חולים ולהיות כוח עזר מאוד חשוב.

בנוסף, מדובר פה על 14% התנדבות של אזרחים ותיקים. לדעתי זה אחוז מאוד קטן, ואפשר לחשוב על כך שהאחוז הזה יהיה קצת יותר גדול ויקלטו יותר אזרחים ותיקים לתוך המערכת. אם זה התנדבות זה לא יעלה, לדעתי, למדינה הרבה יותר. 25% למשל, יהיה הרבה יותר טוב.

אז אני שוב מברכת, ואני חושבת שכל ההערות שהיו כאן הן הערות חשובות, וכדאי, לפני שאנחנו יוצאים לדרך, לחשוב על תוספת של הדברים האלה.

תודה. חבר הכנסת יוני שטבון, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לברך את השר, המנכ"ל והמשרד. כל מי שדיבר עד עכשיו הציג שינוי מגמה ושינוי תפיסה בכל מה שקשור לאזרחים ותיקים, וזה לא טריוויאלי שמשנים תפיסה בכל כך מעט זמן, בשנה וחצי. אז באמת תודה רבה.

אני רוצה לחדד שיש קורלציה, יש קשר ישיר, בין התפיסה הכלכלית לאומית לגבי גיל הפרישה לבין איך אנחנו מתייחסים לאותו שלב מעבר של 62 והלאה. אני חושב שאם המשרד יציג לממשלה וגם לנו, למליאה, את המודל הנכון, ועליו נלך, אז כל התשובות האחרות... כי קודם כול, היוזמה המבורכת של ההתנדבות היא מסר שהאזרח הוותיק תורם, דוחף, מזיז את המערכת החברתית. מצד שני, ההשלמה של הדברים היא שאם לנו יהיה ברור פעם אחת ולתמיד – למרות שזה כל הזמן משתנה, כמו שהצגתם – מה האופי הנכון של גיל הפרישה, אפשר יהיה לגזור אחורה מה המשמעויות. אז אני אשמח לשמוע מה המודל הנכון לתפיסתכם ביחס לגיל הפרישה לגברים ונשים ומזה להבין איך נכון להתקדם קדימה.

לפני שאני אעביר את רשות הדיבור חשוב לי להגיד שאנחנו מכירים מדינות שלא קיימו דיונים כאלה ולא חשבו ושרמות הפנסיה שם הן נמוכות. ושם הם נתקלים בבעיה קשה של אוכלוסייה גדולה ומבוגרת של אזרחים ותיקים שגם ההכנסה העצמית שלה נמוכה וגם יש חוסר תעסוקה. מדינות רבות מתמודדות עם זה אבל זה כבר מאוחר בשבילן. לכן דיון כזה, שצופה פני העתיד – במיוחד לאור מדיניות האוצר לגבי קרנות פנסיה חדשות, שהאיזון האקטוארי הוטל עליהן, מה שאומר שהשחיקה של קרנות הפנסיה תלך ותגדל ברבות השנים וזה יוריד את רמת ההכנסה של אותם גמלאים – הוא דיון מתבקש וחשוב. ולא עליך המלאכה לגמור, אדוני השר.
גברת ברכי דליצקי, ראש תחום במשרד לאזרחים ותיקים, בבקשה. אגב, אורי, השארת שם מישהו?

אתה מכיר את בעל המכולת הגוסס ששואל בשאלותיו האחרונות "משה כאן? דוד כאן? כל הילדים כאן?". בסוף, כשכולם אומרים שהם נמצאים, הוא שואל "אז מי נשאר בחנות?". כולם כאן.

זה מעיד על מידת הרצינות של המשרד. ברכי, בבקשה.

תודה. אני רוצה להעמיק טיפה על התכנים של הפרויקט וגם לענות לידידי נמרוד. למעשה, המשרד התייחס בכובד ראש לעולם התנדבות המבוגרים במדינת ישראל, והעמותות, וביניהן גם העמותה של נמרוד, היו שותפות בוועדה הבין-משרדית, קולן נשמע, ואפילו רצונות של המשרד שונו בהתאמה להמלצות של העמותות האלה. אבל למשרד יש מגבלת תקציבים מסוימת, והיכולת שלנו, כמו שהציגו השר והמנכ"ל, היא לשנת התנדבות מאסיבית ומשמעותית מתוגמלת אחת. אחוז המתנדבים במדינת ישראל הוא נמוך, ואחוז המתנדבים המבוגרים נמוך אף יותר, והרצון שלנו הוא להגביר את ההתנדבות ואת המודעות להתנדבות, ושנת השירות תשמש מנוף כדי לעניין אנשים בנושא ההתנדבות. הם ייכנסו לשנה מאסיבית, ואחריה אנחנו שואפים שהם ירדו לנפח התנדבות נמוך יותר, כפי שהוא מקובל היום. היום, בכל העמותות מספר שעות ההתנדבות הוא בין שלוש לחמש שעות גג. הרצון שלנו הוא לעניין אנשים, לגרום לאנשים מבוגרים שעד היום לא חשבו על התנדבות, להיכנס לתוך עולם ההתנדבות, באמצעות שנת שירות מאסיבית, אינטנסיבית, מתוגמלת, שהמדינה עומדת מאחוריה. ולאחר מכן אותם מתנדבים ימשיכו בתהליך ההתנדבות. הם לא יפסיקו, אלא יהפכו את זה לאורח חיים.

לגבי מסלולי ההתנדבות, אנחנו שותפים לוועדות... יושבת כאן גברת גילי דנה, שהיא שותפה שלנו לעשייה ממשרד החינוך. משרד החינוך מעוניין למקד את העשייה ולהוסיף על העשייה שנעשית על ידי ידיד לחינוך. הם מעוניינים להתמקד בנושא של מצוינות. אחד הקשיים שקיימים בתוך משרד החינוך זה איך לתת התייחסות לילדים בעלי יכולות גבוהות יותר. וכאן ייכנסו אזרחים ותיקים בעלי יכולות, למשל מנהלי בנקים, וילמדו קבוצות ילדים למצוינות.
בנוסף למשרד החינוך ישנם 15 משרדים נוספים. משרד התיירות מדבר על מסלולים של נאמני תיירות במעברי הגבול. משרד הכלכלה מדבר על מסלולים של נאמנים בנושאי תעסוקה. משרד התרבות מקדם חקיקה בנושא של קולנוע, נושא הצנזורה; הוא פנה אלינו ומבקש נאמנים בנושא הקולנוע. היום בבוקר קיבלתי טלפון מגברת שעובדת אצל נשיא המדינה ואמרה לי שהיא שמעה על היוזמה והיא תשמח מאוד לקחת בה חלק: הם מדברים על קושי לגבי מכתבים שמגיעים מרחבי העולם, בשפות כאלה ואחרות, שאין להם יכולת לתרגם את זה מתוך האנשים שאצלם, והם שולחים את זה לתרגום בעלות של 250 שקל לכל מכתב שמתורגם. ולכן הם מבקשים מתנדבים בעלי ידע בשפות. משרד השיכון מדבר על נאמני דיור. ממשרד הבריאות יושבת כאן ענת, והם מדברים על נאמנים בתוך המחלקות הגריאטריות, בתוך טיפות החלב. כלומר, מתוך המשרדים השותפים עולים צרכים גם בנושאי התנדבות שלא היו מוכרים עם היום. זאת אומרת שאנחנו נפתח בפני האזרח הוותיק שלל של מסלולי התנדבות מאוד מהותיים, שיעשירו את העולם שלו, לאו דווקא בתחום העיסוק שהוא עסק בו עד היום אלא בתחומי עיסוק חדשים. והשאיפה היא שאחרי שהוא יסיים את שנת השירות הוא גם ימשיך בהתנדבות כהרגל לשאר חייו.

תודה. יש עוד מישהו שרוצה להוסיף? בבקשה.

אני גילי דנה, מפקחת ארצית במשרד החינוך. אני שמחה להיות פה, ואנחנו שותפים לאורך כל הדרך עם המשרד לאזרחים ותיקים ושאר המשרדים ששותפים למיזם המבורך הזה. מבחינה חברתית-ערכית אנחנו מקווים שגיוס המתנדבים הגמלאים רק יגבר. האדוות וההשפעות של זה על החברה הישראלית הן מבורכות, והלוואי שנזכה לראות את זה בימינו אנו.

אני קוראת לנו, המשרדים השותפים – כאשר אנחנו שותף מוביל יחד עם המשרד לאזרחים ותיקים – לפני יציאת המכרז לטייב את המנגנונים העתידים לפעול בשטח, על מנת לחסוך כספי ציבור ולייעל את כולנו לקראת הפריצה הגדולה שכולנו מייחלים לה. השטח הוא לא וואקום, ויש כאן עשייה ענפה ומבורכת, עם מנגנונים מרמת מטה ועד רמת רשות מקומית, כולל הנציגים שדיברו לפניי. ולכן זו המשימה שלנו עכשיו, לפני פרוץ המכרז: ללטש היטב, על מנת שהמנגנונים בשטח יטויבו ויהיו יעילים לטובת כולנו. תודה.

עוד מישהו רוצה להתייחס, לפני שאני מסכם?

אני משה, מהייעוץ המשפטי של המשטרה. אנחנו בעד העיקרון של ההתנדבות, יש לנו מתנדבים ואנחנו מעודדים התנדבות, והמתנדבים הם חלק בלתי נפרד מהמשטרה.

אנחנו מרגישים אותם.

מאוד. יש לנו רק דברים טובים להגיד עליהם. יחד עם זאת, למתווה שהוצע, במיוחד להצעת החוק שהועלתה פה, אמנם יש לה כוונות טובות, אבל יש בה בעייתיות - - -

הצעת החוק לא על הפרק, רק המלצות ועדת ההיגוי. יש לך התייחסות אליהן?

כרגע לא.

אז אנחנו נסכם.

רגע. לי קוראים יואב, ואני ראש מדור מתנדבים במשטרת ישראל. המשטרה היא אחד הארגונים הגדולים בארץ, אם לא בעולם, שמעסיקה מתנדבים. יש לנו בסך הכול בערך 37,000 מתנדבים, ואנחנו מאוד רוצים אותם, אנחנו מחבקים אותם, והם מהווים לנו אתגר רב.
אנחנו מגייסים למשטרה מתנדבים בין גיל 21 לגיל 67. אנחנו מוגבלים בחוק בהפעלת המתנדבים, ואנחנו פועלים לפי תקנות המשמר האזרחי ופקודת המשטרה. הייעוד העיקרי שלנו הוא הלוחמה בפח"ע ופעולות נוספות שהממשלה הגדירה לנו שעבורן אנחנו רשאים להעסיק מתנדבים. אממה? הפעילות שלנו היא בדרך כלל פעילות פיזית. הגיל הממוצע של מתנדב במשטרת ישראל הוא בין 47 ל-50, מתוך 37,000 מתנדבים. המתנדבים האלה גם עוברים הכשרה שהיא תלוית מאמץ פיזי. ואכן אתה רואה שכשמתנדבים מגיעים לגיל 64, 65, 66, 67, הם עושים כל שביכולתם כדי להישאר, ואז הם צריכים אישור רופא לגבי עצימות לפעילות. ופה זה איפשהו מתמוסס, כי מעל גיל 67 אנחנו קצת שונים מגיל 40 או 47 בנושא של מאמצים פיזיים.

עיקר ההתנדבות במשטרת ישראל היא ביחידות המדים, ואני חייב להגיד שבלי המתנדבים האלה זה לא אותה משטרה. אני מדבר על משמר הגבול, על השיטור הכפרי, בדרך כלל במושבים, ואני מדבר על סיור ותנועה. בלי המתנדבים מערך התנועה יהיה מאוד "פצוע". לכן המגמה של המפכ"ל ושל משטרת ישראל היא להגדיל את מערך המתנדבים. סתם לדוגמה, בשנת 74', בעקבות אסון מעלות, היו 110,000 מתנדבים במשטרה, ועם השנים אנחנו רואים גל שעולה ויורד, כשהיום אנחנו 37,000.

לכן חשוב לי להציג לפני הוועדה ולפני כבוד השר את תמונת המצב, את האתגר הרב, ואת העובדה שהגיל הוא באמת פרמטר ל... אני לא רוצה להגיד איזו מילה לא מתאימה. יחד עם זאת, אנחנו לא רשאים על פי החוק לתת גמול. זאת אומרת, המתנדבים שבאים אלינו הם לחלוטין ללא גמול. אסור לנו. הם בהתנדבות מלאה, גם לפי התקנות וגם לפי הייעוץ המשפטי, שמגדיר מה זה מתנדב – "מתנדב יפעל ללא גמול...".

לפי הדברים שנאמרו על ידיך וממה שאני מבין מהמלצות ועדת ההיגוי, זה לא חל על אוכלוסיית המתנדבים שלכם, כי המשרד לאזרחים ותיקים פועל מכוח חוק אזרחים ותיקים, ואצלך ממוצע הגיל לא מגיע ל - - -

אתה צודק.

כלומר, זה לא בא להפריע לכם להמשיך לפעול.

נכון. אבל הוזמנו הנה כדי להוות איזו פלטפורמה לתמונת מצב.

אני חושב שזה ילך ביחד. ברגע שזה יצא לדרך ואז תהיה שנת שירות לחתך הגילאים הבוגרים, יתפנו מתנדבים צעירים ממקומות אחרים ואולי ימצאו את עצמם אצלכם - -

אין ספק, אתה אומר דברים נכונים.

- - ובכלל, כל הענן הזה של ההתנדבות יתחיל להיות בתנועה, כך אני מקווה. כי לפעמים יש לך כוונות טובות ואתה יוצא לדרך ורואה - - -

לכן היה חשוב לי לתת לך את תמונת המצב במשטרה.

אני מאמין שהשר וצוות משרדו יעקבו אחרי זה מקרוב, ויראו אם זה באבני הדרך ואם זה עונה לציפיות. ואם יצטרכו לשנות, אני מאמין שישנו.

אני רוצה להסב את תשומת לבכם לכך שאמנם זו אוכלוסייה קצת שונה ממתנדבי משא"ז הרגילים שלנו, אבל הם נמצאים בשטח ותפיסת ההפעלה שלהם היא די זהה. הקריטריונים שקבועים למתנדבי משא"ז אצלנו הם ברורים – גם העניין של הגיל וגם זה שהם לא מקבלים שכר – ולכן צריך לשים לב שלא יהיה פה מצב שאנחנו נעשה הבחנה בין שווים. כי מהותית זה פחות או יותר אותה תפיסת הפעלה.

תודה. בבקשה, אדוני.

שמי רונאל חרמץ, מהמשרד לביטחון פנים. בנושא של שיפור תחושת הביטחון האישי של האזרח, כמו שהעלינו בדיונים, בהחלט יהיה נכון לבחון את השילוב של המתנדבים בסיירות ההורים שמופעלות היום ברחבי הארץ. יש היום כ-200 סיירות, שמופעלות גם על ידי תכנית "עיר ללא אלימות", גם על ידי הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול וגם על ידי אגף מציל"ה. ואנחנו חושבים שזאת דרך מאוד טובה לגשר על הפער הבין-דורי בין הגיל השלישי לבין הצעירים שמשוטטים, שנמצאים בפארקים וגנים ציבוריים. זה לא דרך אכיפת החוק בהכרח, אלא דרך קיום דיאלוג בין שתי האוכלוסיות.

המשרד היה שותף לדיונים?

בהחלט.

אז אני מקווה שהדברים יבואו לידי ביטוי.

אני רוצה לסכם. לפני זה, אתה רוצה לסכם, כבוד השר?

אני מודה לכם על ההשתתפות, ואני אוסיף שכבר היום אנחנו מפעילים מערכות התנדבות מסוימות, למשל יחידות "סגולה" בבתי חולים, שבהן יש עובדות סוציאליות בשכר ומסביבן מתנדבים, בדרך כלל מבוגרים, שעובדים במיצוי זכויות לאזרחים הוותיקים המאושפזים, כי יש כל מיני שינויים לתקופה של אחרי האשפוז, למשל שעות סיעוד וכל מיני דברים שמגיעים. זאת אומרת, יש לנו כבר ניסיון בהפעלת מתנדבים שלנו, של המשרד, אבל אנחנו בהחלט זקוקים לעזרה ולאיתור הצרכים של המשרדים האחרים, ולא רק המשרדים אלא גם ארגוני הגמלאים וארגונים אחרים, שבאמצעותם אנחנו נגיע למתנדבים. כלומר, משרדי הממשלה הם אלה שיגידו לנו את הצרכים וייתנו את המימון ההכרחי, אבל אנחנו גם חייבים את העזרה של ארגוני הגמלאים וארגוני המגזר השלישי, כדי שיפנו את תשומת לבם של הפעילים שלהם להיכנס לתוך המערך הזה. וכמובן שזה לא במקום התנדבות בשום ארגון ובשום עמותה.

תודה. אני רוצה לסכם. כמו שעולה מהדיון, אין ספק שזו יוזמה ברוכה, וזה המקום לברך ולהודות למשרד לאזרחים ותיקים, בראשות השר אורי אורבך. אין ספק שצריך לתת תשומת לב שההמלצות האלה לא ייפלו בוואקום. יש ארגונים חשובים, יש פעילות חשובה, וזה צריך לבוא ביחד, בנוסף. לחזק ולא למנוע. אני מאמין שהעיניים הפקוחות של המשרד יעקבו אחרי התהליך, ואם יהיה מה לשנות, נשנה, ואם יש מה לברך, גם נברך.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:40.>