PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
01/10/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 299>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ז' בתשרי התשע"ה (01 באוקטובר 2014), שעה 12:30

<תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד של אשה שנפטרה) (תיקון), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
אילן גילאון – מ"מ היו"ר
קארין אלהרר

>
ישי לב - מנהל מחלקת נהלים וסטנדרטים בקהילה, משרד הבריאות

יותם ליבר - עוזר ראשי, משרד המשפטים

מיכל מזוז - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

אסתר נמרודי - מנהלת תחום אמהות, המוסד לביטוח לאומי

קובי כהן - יו"ר, ארגון הפעולה של הנכים

נועם נפתלי - מתמחה, הביטוח הלאומי

סוזן אלבז - מרכזת תחום, ארגון הפעולה של הנכים

רנגו אליאנדרו - מלווה, ארגון הפעולה של הנכים

אורה מור יוסף - מרכזת פעילות, ארגון הפעולה של הנכים

ירון לוי - מנכ"ל, ארגון הפעולה של הנכים

אסתר נוי - מרכזת תחום מוגבלי ראיה, ארגון הפעולה של הנכים

שירן עמר - מרכזת תחום, ארגון הפעולה של הנכים

דן קדרון - תנו יד לחירש

ישראל אבן זהב - ארגון הפעולה של הנכים

נעה בן שבת

ענת כהן

יפעת קדם
<תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד של אישה שנפטרה) (תיקון), התשע"ד-2014>

שלום לכולם, שנה טובה, גמר חתימה טובה. הנושא שלנו בישיבה היום הוא תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד של אישה שנפטרה) (תיקון), התשע"ד-2014. אני אבקש מחברת הכנסת קארין אלהרר להסביר את מהות התקנות.

תודה, אדוני היושב-ראש. מדובר בתקנות שהגיעו - חייבים לומר את האמת ולתת את הקרדיט כי מגיע להם הפעם - ביוזמת הביטוח הלאומי. יזמתי לפני למעלה משנה תיקון לביטוח הלאומי לתשלום דמי לידה לגבר שאשתו הנכה לא מסוגלת לטפל בתינוק שנולד מפאת נכות או מחלה. בעקבות התיקון שאושר ועבר קריאה שלישית - -

לא מאשרים - -

התיקון היה בזמנו לעקרת בית נכה שחיה, ברוך השם, ולא מסוגלת לטפל בילד. מיד הביטוח הלאומי אמר - אני נורא שמחה על המחשבה מעבר - שיש לתקן גם את התשלום המיוחד שמשתלם עבור מקרים בהם האישה נפטרה במהלך הלידה או בתקופה קרובה ללידה. התיקון של התקנות אמור ליצור איזו שהיא קוהרנטיות. המטרה הבסיסית של התיקון של החוק שאותו הצעתי היה ליצור איזו שהיא קוהרנטיות בין חוק עבודת נשים לעובדה שהבעל צריך לקחת חופשה שהוא לא מקבל תשלום עבורה. בתקנות שמוצגות כאן בדיון מדובר באותו בעל שיצטרך לקחת חופשה מהעבודה כי אשתו נפטרה, עברה מהעולם. הוא יצטרך לטפל בילדים וגם לתת את התנאים הפיננסיים, הכלכליים. אני יותר משמחה ומעריכה את העבודה של הביטוח הלאומי בעניין הזה. אני חושבת שיש פה איזה שהוא תיקון שמביא לקוהרנטית בחקיקה ובתקנות. הוא מבורך.

אין לנו זמן לדיון. הדיון כבר נערך. אנחנו עוסקים בהקראה ובאישור.

יש כמה בעיות עם התקנות. הדבר הראשון שמפריע לי זה הנושא של 100% אי כושר.

היו כאן דיונים. השתתפת בהם? אי אפשר לפתוח כרגע את הדיון. אני באתי אל המוגמר.

אלה דברים שקבועים בחוק. זה התנאי שקבוע בחוק.

הקביעה הזאת מדירה את כל אוכלוסיית נכי הנפש. חד וחלק. רבות באוכלוסיית נכות הנפש הן עם 40% אי כושר. זה לא חדש.

זה לא נוגע לענייננו.

לא הייתה כאן חובת היוועצות. לא הייתה היוועצות עם הארגונים. לא הייתה הפניה. יופי שכולם סגרו את - -

אני לא יודע מה היה ולא היה. אני אומר לך מה יש פה.

אפשר להעלות הערות.

אפשר להביא תיקוני חקיקה ומה שאתה רוצה. אני לא הולך לקבוע כרגע את מי מדיר החוק ואת מי הוא לא מדיר. היו דיונים. עכשיו זה התקנות. אני מנהל כאן את הדיון באופן טכני לגמרי. בזה נגמר הסיפור.

לא מדובר על הנכות הרפואית, מדובר על 100% אי כושר להשתכר. נשים עם מוגבלות נפשית יכולות להיות עם 40% נכות רפואית כפי שנדרש בחוק, אבל עם 100% אי כושר השתכרות.

זה עדיין יוצר בעיות ברמה של נשים שיש להן השתכרות מעבר לתקרה. ההערה השנייה, שהיא יותר בעייתית, היא הנושא של ההתניה לגבי הקביעה או הזכאות לתוספת המיוחדת. התוספת המיוחדת מותנית בהצהרה שהמבוטחת צריכה להגיש למוסד על אי מסוגלות הורית.

היא לא מצהירה על אי מסוגלות הורית.

זה מה שכתוב.

האישור הרפואי שאומר שהיא לא מסוגלת לטפל בילד הוא אישור זמני, טכני, שאין בו דבר וחצי דבר להשפיע על המסוגלות ההורית של האישה.

מאיפה היא מנפיקה את זה?

היא מנפיקה את זה מרופא מטפל או מרופא משפחה.

החוק עבר. יש לי טענות כמוך וקצת יותר לגבי נושאים רבים.

האישור הזה נדרש גם מיולדת שאינה נכה, עברה תקופת הכשרה, אך במהלך הלידה קרה משהו שלא מאפשר לה לטפל בילד. גם היא נדרשת בחוק הביטוח הלאומי להמציא את האישור הזה. זה לא אישור שקשור לעצם היותה נכה.

היא לא מצהירה שהיא לא מסוגלת לטפל בילד.

המשמעות שבן הזוג יכול לקבל את זה במקומה. זאת כל המשמעות של זה.

הדבר הזה יוצר חשש אמיתי.

כל הזמן יש חשש.

זה יגרום למצב שנשים יימנעו להגיש תביעות מהחשש שיעוטו עליהן כמו עיט בנושא של החזקת הילדים.

שמעתי את הדברים. אני מבינה את החשש שאתה מעלה. מדובר באישור רפואי גרידא, שאומר שהיא לא מסוגלת טכנית לטפל, לקלח, להרים, לנדנד.

מסוגלות הורית פרופר.

זו לא מסוגלות הורית. זה קיים גם היום.

כתוב "מסוגלות הורית".

אין את המילים "מסוגלות הורית".

אתה יודע מה אתה עושה? לזה קוראים הערת קיטבג. אתה נותן רעיונות איפה שלא צריך לתת אותם. כאן יש התייחסות לדבר אחד - לתשלום העברה.

הרעיון הוא לנצל את ההטבה ואת החוק הנפלא הזה.

זה לא קשור לנושא הזה. כאן מדובר על תשלום העברה. אם האישה לא יכולה לעשות את זה, בן הזוג יכול לעשות את זה.

תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד של אישה שנפטרה) (תיקון), התשע"ה-2014
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 62,62א ו-400 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), בהתייעצות עם מועצת המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 12 לחוק, ובאישור ועדת עבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הוספת שם

1.
בראש תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד של אישה





שנפטרה), התשל"ג-1973, (להלן – התקנות העיקריות), יבוא:





"תקנות הביטוח הלאומי ( תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל"ג-1973".


אנחנו לא מדברים רק על יילוד של אישה שנפטרה, אלא על תשלום מיוחד על יילוד.

תיקון הפתיח

2.
בפתיח לתקנות העיקריות, במקום "לפי סעיפים 103א ו-242 לחוק





הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968" יבוא "לפי סעיפים 62,





62א ו-400 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995( להלן –




החוק)".

תיקון תקנה 1

3.
בתקנה 1 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א), במקום "92" יבוא "40" ובמקום

"(להלן – המבוטחת)" יבוא "(להלן – מבוטחת שנפטרה)";
התיקון הוא תיקון טכני של מספר הסעיף. אנחנו מפנים לחוק המעודכן.

(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) מבוטחת לפי סעיף 40 לחוק שנקבעה לה דרגת אי

כושר להשתכר בשיעור 100%, וניתן לה אישור רפואי שלפיו

היא אינה מסוגלת לטפל ביילוד שילדה (בתקנות אלה –

מבוטחת נכה), והיא הורה עצמאי, ישלם המוסד בעד כל

יילוד שנולד באותה לידה והנמצא בישראל, קצבה חודשית

מיוחדת בשיעור של 30% מהשכר הממוצע כהגדרתו בסעיף

1 לחוק במשך תקופה של שלושה חודשים ממועד הלידה;
לעניין זה – "אישור רפואי" ו-"הורה עצמאי" – כהגדרתם בסעיף 62א לחוק."

פה, באישור הרפואי, אנחנו מפנים לאותו עיקרון של אישור רפואי שקיים ממילא בחוק עבודת נשים לעניין אי המסוגלות לטפל בילד - אותו טיפול טכני שמדובר עליו. זה גם מה שמופיע בחוק העיקרי שהתקנות נקבעות לפיו. אני רוצה לציין שהסכום שמדובר בו היום הוא סכום של כ-2687 שקלים.

2727 שקלים.

אם זה 2700, אנחנו לא צריכים להפנות לסעיף 1 לחוק, אנחנו צריכים להפנות לסעיף 2 לחוק.

זה נקוב לפי - -?

יש שכר ממוצע לפי סעיף 1 ושכר ממוצע לפי סעיף 2. עשוי להיות פער ביניהם.

אנחנו נבדוק את זה.

לפי הגבוה ביניהם.
תיקון תקנה 2

4.
בתקנה 2 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א), במקום "המבוטחת" יבוא "מבוטחת שנפטרה";

(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:
"(א1) המוסד ישלם לבן זוגה של מבוטחת נכה תגמול מיוחד בעד פרק




הזמן כאמור בתקנת משנה (ב), שתחילתו ביום הלידה, שבו הוא אינו



עובד או אינו עוסק במשלח ידו לצורך הטיפול בילדו – ובתנאי

(1) הוא עובד או עובד עצמאי כמשמעו בסעיף 40(ב)(1) לחוק,

בשינויים המחויבים;
(2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח
מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין פסקה זו – "היום הקובע" – יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד או לעסוק במשלח ידו לצורך הטיפול בילדו, לפי המאוחר";

זאת תקופה ההכשרה הרגילה?

כן.

אנחנו מדברים על אותו תשלום. בחוק היו שתי אפשרויות: אפשרות תשלום מסוים לאישה שהיא הורה עצמאי - זה מה שקראנו בתקנה 1 - והתגמול המיוחד לבן הזוג.

(3) בתקנה משנה (ב), במקום "שנים עשר שבועות", יבוא
"ארבעה עשר שבועות"; ואם חלות הסיבות שהיו מאפשרות למבוטחת להאריך את חופשת הלידה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים, גם בעד תקופת הארכה לפי סעיפים קטנים (א) או (א)(1) בסעיף 51 לחוק.

אנחנו מדברים על כך שהתקופה המקסימאלית לתשלומים לבן הזוג, גם במקרה שהאישה המבוטחת נפטרה ובמקרה שהמבוטחת היא נכה, היא תקופה של 14 שבועות. המקרים של הארכה הם המקרים של אשפוז היילוד, או מקרים של לידה מרובת עוברים.
(4) בתקנת משנה (ג), במקום "כשיעור דמי פגיעה ליום לפי
סעיף 53 לחוק כאילו היה בן הזוג זכאי לדמי פגיעה", יבוא "כשיעור דמי לידה ליום לפי סעיף 49 (ה)(3) לחוק כאילו היה בן הזוג זכאי לדמי לידה, ובמקום "בתקנה 1" יבוא "בתקנה 1(א) או א(1), לפי העניין".

יש פה העלאה של דמי הלידה שמשולמים במקרה שהמבוטחת נפטרה. גם פה יש העלאה. דמי הפגיעה מחושבים לפי 75% מהשכר, דמי הלידה מחושבים לפי מלוא השכר.
הוספת תקנה 2א.
5.
אחרי תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא:





"2א. פרטים נוספים

(1) רופא שהסמיך לכך המוסד (להלן – הרופא המוסמך) רשאי לדרוש
בכל עת הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין

הקשור לאישור הרפואי שניתן למבוטחת נכה לפי תקנה 1(א1) ולחוות דעתו בדבר מסוגלותה לטפל בילד.

(2) בהחלטתו בתביעה לתשלום מיוחד בעד מבוטחת נכה רשאי פקיד
תביעות להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך".

אותו אישור רפואי בדבר המסוגלות יבוא לידי בדיקה אצל רופא המוסד. על סמך זה פקיד התביעות יכול לקבל - -

זה לא על סמך בדיקה, זה על סמך מסמכים.

תיקון תקנה 3

6.
בתקנה 3 לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן (א) ואחריה יבוא:





"(ב) לא תשולם למבוטחת נכה או לבן זוגה קצבה מיוחדת או תגמול





מיוחד, לפי העניין, בעד תקופה שבעדה משולמים לה או לבן זוגה דמי




לידה עבור אותו יילוד".
אנחנו לא מגבילים את אי הכושר למי שלא זכאית לדמי לידה. אם היא בחרה לקבל את דמי הלידה, היא לא תוכל לקבל את התשלום המיוחד. היא יכולה לוותר על דמי הלידה, לקבל את אותו תשלום מיוחד אם מתקיימים בה התנאים לפי החוק. כנ"ל לגבי בן הזוג, אם זאת תקופה שבה הוא יכול היה לקחת את חופשת הלידה ולקבל את דמי הלידה. אי אפשר יהיה לקבל את התשלומים במצטבר. לעומת זאת, אני רוצה להדגיש – ביררתי עם המוסד לביטוח לאומי לגבי עמדתו, וגם אנחנו בדקנו את הנושא – אותה קצבה מיוחדת של בת הזוג אינה פוגעת בזכאותה לקצבת נכות.
ביטול תקנה 5

7.
תקנה 5 לתקנות עיקריות – בטלה.

תחולה


8.
הוראות תקנות אלה יחולו לגבי מבוטחת שילדה ביום תחילתו





של חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 155), התשע"ד-2014 או לאחריו.


זה חל ממועד כניסתו לתוקף של סעיף 62א לחוק.

מי בעד?
הצבעה

בעד – 2
נגד –אין

נמנעים –אין

אושר

אני מודה לכם.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:55.>