PAGE
3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
22/09/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 265>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ז באלול התשע"ד (22 בספטמבר 2014), שעה 10:30

<אי פתיחת צהרונים>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

יעקב אשר

יחיאל חיליק בר

מסעוד גנאים

ישראל אייכלר

דב חנין

אחמד טיבי

מנחם אליעזר מוזס

אורי מקלב

>
דודי מזרחי - מנהל אגף התקציבים, משרד החינוך

אריאל לוי - מנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

חיים הלפרין - מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה, משרד החינוך

איטה עטייא - סגנית מנהל האגף למעונות יום, משרד הכלכלה

נועה היימן - רפרנטית חינוך באג"ת, משרד האוצר

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו - סמנכ"ל רווחה, מרכז השלטון המקומי

שי נתן - חבר מועצת העיר, מרכז השלטון המקומי

משה אבוטבול - רוה"ע בית שמש, מרכז השלטון המקומי

מנחם ברוכמן - סגן מנהל אגף חינוך בית שמש, מרכז השלטון המקומי

אבי ביתן - מנהל מינהל החינוך, עיריית אופקים

יוחנן דורון - חבר הנהלה, איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות

נרקיס פיין - מנהלת החברה למתנסים, החברה למתנ"סים

שושי סומך - עו"ד, המועצה לשלום הילד

חני בן זמרה - זכיינית צהרונים, משרד החינוך

פועה וייס - אחראית פרוייקט צהרוני צילה

עינב גוטרמן - יו"ר כולנו משפחה

לילי הלפרין - מנהלת מכון אמ"ת

מחאמיד איבתסאם - יועצת לענייני נשים, מכון אמ"ת

טובה תהילה לכטנשטיין - נציגת הורים

מיקול ניצא - מנהלת תחום גני ילדים, ארגוני הורים

מירי רוזנשטיין - מנהלת פורום צהרונים עכשיו, ארגוני הורים

אביגיל שקידינצקי - יועצת מקומית, ועד ההורים הירושלמי

ישראל אליסף - מנהל תחום הגנים, ארגון הורים ירושלמי

פז כהן - יו"ר ועד ההורים הירושלמי, ארגון הורים ירושלמי

רומן גרביץ - לוביסט, פוליסי

מירב ישראלי

יהודית גידלי

שרון רפאלי
<אי פתיחת צהרונים>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר היום נושא אי פתיחת צהרונים. זהו דיון מיוחד בתקופת הפגרה של הכנסת. הוועדה נענתה לפניות גם של חברי כנסת וגם של ארגוני הורים וגם של הורים שפנו והציפו את הבעיה ואת העובדה שאחת מהתכניות המרכזיות שבאו לביטוי כהמשך לדוח טרכטנברג, הצהרונים, לא יצאה לדרך בשנת הלימודים תשע"ה אף על פי שאנחנו נמצאים כבר בשבוע הרביעי של הלימודים. אני מבין שזאת אחת הבעיות שיצר הקיצוץ בתקציב. התכנסנו כדי לעסוק בזה ולשמוע את משרד החינוך ואת משרד האוצר ולשמוע אתכם, כמובן, שבאתם, ולראות כיצד אנחנו יכולים להשפיע על כך שהתכנית תמומש. זאת תכנית חשובה שנותנת בהחלט תשובה הולמת להורים רבים. אין צורך להפריז בחשיבותה של התכנית הזאת. אני יודע שגם משרד החינוך, לא רק מבין את זה, אלא גם פועל כדי ליישם את זה.

משרד החינוך, בבקשה.

שלום לכולם. כפי שהיושב-ראש אמר, הסיבה לעיכוב בהפעלה של תכנית הצהרונים מקורה באמת בקיצוץ המיועד בתקציבי משרד החינוך כמו ביתר המשרדים. כפי שהקיצוץ נראה כרגע - -

אולי תיישר אותנו למכנה משותף – מה זה תכנית הצהרונים?

תכנית הצהרונים היא תכנית שמיועדת להפעלה לילדים צעירים באשכולות 3-1, האשכולות הנמוכים יותר. זאת תכנית חשובה המופעלת למען הילדים. יחד עם זאת מכיוון שהיקפה הגדול והרחב ועלותה הוא תקציב מאוד גדול - -

מה היה עלותה בשנה שחלפה?

615 מיליון.

באשכולות 3-1?

יש יוצאים דופן.

ירושלים יוצאת דופן.
אני רק אשלים את ההסבר. אנחנו נערכנו לפתיחה של התכנית בזמן, ויחד עם זאת בעקבות מבצע "צוק איתן" אנחנו נערכים לקיצוץ בתקציב המשרד.

כבר שלוש שנים זה לא נפתח בזמן.

נכון.

נערכנו לקיצוץ גם ל-2015. היקף הקיצוץ עוד לא סופי. אנחנו נפתח את התכנית הזאת אחרי החגים, אבל המתכונת עוד לא ברורה. המתכונת שאנחנו נפתח אותה תלויה גם בהיקפי הקיצוץ. רק כשנדע את ההיקפים הסופיים של הקיצוץ ואת היערכות משרד החינוך אנחנו נבנה את המתכונת המותאמת. היה לי חשוב להגיד את זה בצורה הזאת.

איזה גילים זה כולל באשכולות 3-1?

8-3. גנים ו-א'-ב'.

זה אחרי הקיצוץ של ה-9.

בתשע"ד זה הופעל חינם לחלוטין.

מכסלו.

- - -

רבותי, לכל אחד תהיה הזדמנות לדבר. אני תמיד מזכיר שאנחנו ועדת החינוך. גם הדיון צריך להתנהל בצורה מחונכת. תשע"ג הייתה השנה הראשונה שזה הופעל? וגם שם זה הופעל באשכול סוציו-אקונומי 3-1 ובירושלים חינם?

ירושלים בהשתתפות, ו-3-1 חינם.

מהם היישובים ב-3-1?

81 רשויות נמצאות באשכול3-1, והיישובים שכולנו מכירים שבאופן כללי הם יותר חלשים.

כמה מהמגזר הערבי?

הרוב.

הרוב מהמגזר הערבי, חלקם מהמגזר החרדי, חלקם - - -

אני אשאל אותך אחרת: כמה יישובים יהודיים וחילונים יש?

נתיבות, אופקים, חצור.

היישובים היהודיים שנמצאים ברשימה נפגעים נזק קולטרלי. הפגיעה העיקרית היא ברשימה הארוכה - -

לא סתם שאלתי - -

רק הערה – עבדאללה ח'טיב לא הוזמן.

הוא הוזמן. אנחנו מזמינים את משרד החינוך. משרד החינוך דווקא התייצבו כאן בהרכב מלא.

מישהו רוצה להעיר משהו על העובדות?

אני אמא לילדים במערכת. הייתי אמא כבר כשמשרד הכלכלה התחיל את התכנית, ואני רוצה לציין שבמשרד הכלכלה לא היו מעולם שום קשיים – לא בתאריך פתיחת שנת הלימודים ולא באופן ההפעלה. מאז שהדבר עבר לטיפולו של משרד החינוך – וזה בכלל לא קשור ל"צוק איתן" – מעולם משרד החינוך לא טיפל בבעיה כמו שהוא היה אמור לטפל בה. שנה אחת לא הייתה לנו שנה נורמלית.

סך הכול התכנית עבדה שנתיים.

זאת השנה השלישית.

במשרד הכלכלה זאת תכנית מסובסדת. לא מממנים את כל העלות.

נכון.

בואו נגיד גם את הדברים החיוביים.

השאלה היא איפה ההורים בנושא? כי אולי ההורים מוכנים להמשיך שמשרד הכלכלה יסבסד ומוכנים לשלם.

מה שנכון לירושלים לא נכון למקומות אחרים. אל תערבבו.

לא, לא.

האם יש מישהו שרוצה להעיר עוד?

יש עובדה נוספת שבירושלים זה מסובסד כמו - - -

נכון. אריאל אמר. בירושלים זה גם פועל בזכותה של עיריית ירושלים. גם את זה צריך לומר.

ובזכותם של ההורים שמשלמים הרבה יותר ממה שאפשר במקום אחר.

אני רוצה להתייחס לנתונים ולעובדות כדי שאחר כך נוכל להיכנס לדיון.

ישראל, בבקשה.

אני מארגון ההורים בירושלים. אני מתחבר למה שתהילה אמרה קודם. יכול להיות שהשנה זה לא נפתח בגלל הקיצוץ בעקבות "צוק איתן". אבל כבר שלוש שנים זה מגמגם. אנחנו הורים עובדים. הדרישה שלכם בצהרוני ציל"ה שזה יהיה להורים עובדים, וההורים העובדים במשך כל החופש הגדול צריכים להתעסק ולחשוב מה יהיה בספטמבר – יהיה צהרון או לא יהיה צהרון? זה מצב לא הגיוני. בתמ"ת זה לא היה. אני בכלל לא נכנס לשאלה אם התמ"ת פחות טוב או יותר טוב, אבל הסיטואציה הזאת שהורים נמצאים באי ודאות היא לא לעניין. פה בירושלים אנחנו צריכים להגיד תודה רבה כי היא הוחרגה, והיא נכנסה מכיוון שאנחנו משלמים מראש ולא מקבלים חינם. אבל גם אנחנו היינו באי ודאות עד מאוד סמוך ל-1 בספטמבר. זה לא מצב הגיוני. לכן להסתמך רק על כך שזה בעקבות "צוק איתן" זה לא מדויק.

חבר הכנסת יעקב אשר, מיוזמי הדיון, בבקשה.

אני קודם כול רוצה להודות ליושב-ראש על היענותו לבקשתי ולבקשת חברי כנסת נוספים: שמעון אוחיון וחיליק בר וארגוני ההורים לקיים את הישיבה בפגרה. הנושא של הצהרונים הוא חלק מדוח ועדת טרכטנברג. הדוח הזה דיבר על כך שהצהרונים גם ילכו לאשכולות נוספים. כלומר השנה היו אמורים להתחיל אשכולות 6-4. התחילו אשכולות 3-1, וכמו שאמרו קודם גררו רגליים לכל אורך הדרך בעניין הזה. גם בשנה שעברה זה נפתח באיחור רב. צריך לומר שבשנה שעברה בהחלטה של הרגע האחרון השר החליט לא לבטל את זה, להמשיך את זה באותה מתכונת. עכשיו מנסים להדביק את זה ל"צוק איתן". גרירת הרגליים התחילה עוד לפני שמישהו ידע שיש מנהרות בעזה.

בוא לא ניכנס לוויכוח מה ידעו על המנהרות.

יש דבר שגם לפוליטיקה יש גבול. בהמלצות מדברים על שני דברים: א', בשכבה הסוציו-אקונומית הכי נמוכה יש צורך שהילדים יישארו במסגרת ולא יסתובבו ברחובות, ולא יגיעו במקומות מסוימים לפשיעה ולדברים לא טובים, ושתהיה להם השלמה של חינוך בתוך בית הספר. שנית, המלצות ועדת טרכטנברג היו כדי לעודד את התעסוקה במיוחד בציבור הערבי בקרב נשים ערביות ובקרב הציבור החרדי בתעסוקה בכלל. מכירים כולם את האמרה של שר האוצר, אצלי האדם העובד הוא במרכז, אבל הדבר הראשון שמגיע לקיצוץ עוד לפני שהסתיים "צוק איתן" – כבר הבנו את רוחות המלחמה שאת זה הולכים לזרוק. זה לא נגד חרדים ולא נגד ערבים – זה לא נגד אפילו; זאת אטימות דווקא מול החלשים, דווקא כלפי אותם אלה שצריכים את השקט הנפשי לצאת לעבודה, כדי לעודד אותם לצאת לעבודה שהם יודעים שהילדים מסודרים עד השעה 16:00.

תודה.

נועה ממשרד האוצר, בבקשה. כולם אומרים שאתם לא נותנים את הכסף.

אני רוצה לתקן כמה אי-דיוקים שהיו כאן קודם. התכנית פועלת זה שנתיים באשכולות 3-1 בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג. מודל ההפעלה של התכנית במשרד החינוך ומודל ההפעלה של התכנית במשרד הכלכלה שונים לחלוטין. כשהתכנית הייתה במשרד הכלכלה כ-10,000 ילדים היו בשירות הזה. משרד הכלכלה לא מפעיל צהרונים. משרד הכלכלה נותן סבסוד לצהרונים פרטיים בעבור מי שעונה על קריטריונים כמו תעסוקה מעל מספר מסוים של שעות ועמידה במבחני הכנסה. התכנית במשרד החינוך ניתנת באופן גלובלי ללא תלות במבחני תעסוקה ובמבחני הכנסה. לכן מספר הילדים שזכאים לשירות גדול יותר, והניצול של התכנית הזאת רב יותר מאשר היה במשרד הכלכלה.

כמה ילדים היו בתכנית הזאת?

כ-150,000 לעומת 10,000 ילדים שהיו בצהרונים כשהם סובסדו על-ידי משרד הכלכלה. משרד החינוך מפעיל את הצהרונים במוסדות החינוך כהמשך לשנת הלימודים בגנים ובבתי הספר, ולכן לא מדובר על אותו מודל ולא נכון להשוות בין השניים. המודל של משרד הכלכלה נתן להורים מעין ואוצ'ר שאיתו הם יכלו ללכת ולקבל החזר על צהרון פרטי שהם צרכו.

את טועה. זה לא צהרון פרטי, זה צהרונים עם רישיונות.

נכון. צהרונים מפוקחים שעברו רישיונות. סליחה.

זה לא ואוצ'ר.

עלות התכנית היא כ-615 מיליון שקלים בשנה, ובעקבות מבצע "צוק איתן" עברה בממשלה החלטה לפני שלושה שבועות על הפחתה בתקציבי כלל המשרדים, בין היתר הפחתה בתקציב משרד החינוך. משרד החינוך נדרש לחשוב מהם סדרי העדיפויות שלו ולקבוע בהתאם לכך כיצד הוא מתכנס לאותה החלטת ממשלה שעברה. מתקיימים דיונים בינינו לבין משרד החינוך מה יהיו ההפחתות. ההפחתות יהיו לפי סדרי העדיפות של משרד החינוך.

האם אתם כבר יודעים מה יכיל הקיצוץ הזה של חצי מיליארד?

אנחנו נמצאים בדיונים על הנושא הזה בימים אלה. אין לנו עדיין החלטה.

למה דווקא את התכנית הזאת, היחידה מכל התכניות, עצרתם? הלוא התכנית הזאת הייתה אמורה להיכנס אוטומטית לשנת הלימודים, לפחות בהיקפים שהיו בשנת תשע"ד. למה התכנית הזאת היא היחידה שנשארה "בת-ערובה" להחלטה על הקיצוץ?

נושאי התכניות שיקוצצו הם לפי סדרי העדיפות של משרד החינוך. זה לא סוד שאנחנו חושבים שהתכנית הזאת טובה ובעלת מטרות ראויות - -

לא הבנתי – חושבים שהיא טובה?

מי חושב? משרד החינוך או משרד האוצר?

משרד האוצר.

אנחנו מבינים את הקשיים התקציביים של התקופה הנוכחית - -

זאת אומרת אם משרד החינוך היה מחליט ב-1 בספטמבר להפעיל את הצהרונים כפי שהופעלו בתשע"ד אתם לא הייתם אומרים מילה.

לא. אנחנו אומרים שיש קיצוץ, צריך להתכנס אליו. משרד החינוך צריך לעשות את סדרי העדיפויות שלו את מה הוא עוצר.

מבחינת משרד האוצר אילו משרד החינוך היה מחליט להפעיל את התכנית כתכניתה וסדרתה ב-1 בספטמבר אתם לא הייתם מרימים יד.

נושאי ההפחתה הם על-פי שיקול דעתו של משרד החינוך. אנחנו לא קובעים להם איפה לקצץ, אלא מה יהיה גובה הקיצוץ. גובה הקיצוץ הוא 480 מיליון.

אני רוצה לתת גם לאיש התקציבים שלנו לדבר, אבל אני רוצה לתקן שני אי דיוקים. אנחנו נערכנו לפתיחה בזמן. שלא יהיה פה מישהו שיחשוב ש"צוק איתן" הייתה סיבה לרכוב על הזזה של התכנית, וזה היה רק תירוץ טוב. שנית, זה לא שלא תופעל התכנית. אנחנו מדברים פה על מודל הפעלה שונה.

למה דבר ראשון מבטלים משהו קיים?

גברתי, לא קיבלת רשות דיבור.

מודל ההפעלה יהיה שונה. אני אתן לדודי להתייחס קצת להיבטים התקציביים שלו.

אני רוצה להעמיד משהו על דיוקו, וזה גם נגזר ממה שנועה אמרה. בעקבות המעבר ממשרד הכלכלה למשרד החינוך מדובר על תכנית שההיקף שלה גם במספר התלמידים וגם בתקציב גדל בעשרות מונים, והעלות התקציבית שלה נאמדת בכ-600 מיליון שקל. היה כאן מבצע משמעותי שכולנו שותפים בו, ויש לו השפעות על כל תחומי החיים; החלטה על קיצוץ כזה בחודש ספטמבר – יש תחומים שאפשר לקצץ בהם, ויש תחומים שאי אפשר לקצץ בהם. אנחנו מחויבים בראש ובראשונה לליבה של המערכת, הלחם והחמאה של כולנו – שעות הלימוד והדברים שמגיעים ישירות לתלמידים. אנחנו גם לא ששים לקצץ במקום הזה, ומטבע הדברים תהיה לזה השפעה על שורה של תכניות, לא רק על הרכיב הזה. את המתווה הספציפי אנחנו מדייקים ממש בימים אלה, ואני מקווה שנוכל לתת פירוט מה אנחנו הולכים לעשות כבר בימים הקרובים. צריך להבין שאנחנו לא רוצים להגיע למצב של פגיעה בלחם ובחמאה של המערכת שזה שעות ההוראה, ואנחנו גם לא יכולים לעשות את זה הואיל ואנחנו נמצאים אחרי 31 במאי, ואי אפשר לקבל אחרי מועד זה החלטות שהמשמעות שלהן פיטורי מורים. אנחנו גם לא רוצים להגיע לשם. זה בסוף הלחם והחמאה של המערכת בכל המגזרים. לכן זאת תכנית משמעותית, וגם לה יהיו השלכות. לכן אנחנו פועלים כדי למזער ככל היותר את הפגיעה, ולהציג מודל הפעלה מאוזן שיוכל לפעול אחרי החגים. אבל צריך להבין שהיה כאן קיצוץ. אי אפשר להתנהל כאילו לא היה. אנחנו מנסים לקבל את ההחלטה המאוזנת והשקולה ביותר.

אני מבין, אריאל, שההחלטה היא שאחרי סוכות התכנית מופעלת.

כן. אבל אנחנו לא בטוחים לגבי מודל ההפעלה. מודל ההפעלה תלוי בגודל הקיצוץ.

השאלה המרכזית היא האם תהיה השתתפות הורים, ואם כן באיזו צורה. אבל התכנית מופעלת.

- - -

רגע אחד, יעקב.

זה מוגבל ל-22 ילדים - -

אני מבקש מחברי חברי הכנסת. אני מבין שבאתם היום בהרכב גדול ומלא - -

הנושא חשוב.

כל אחד יקבל רשות דיבור.

חיליק, רצית רק לשאול.

כן. אני רוצה לשאול את משרד החינוך. אני מבין את האילוצים התקציביים ואת הקיצוץ, ואמרנו שזה מאוזן. אני לא מכיר עוד משרד שבקיצוץ המאוזן שלו עשה את מרבית הקיצוץ שהוא היה צריך לעשות מסעיף אחד של הצהרונים.

הם עוד לא קיצצו. אין עדיין החלטה היכן לקצץ. מה שהם עשו זה לעצור את התכנית, זה כן. אבל הם לא קיצצו אותה.

- - - קיצוץ במקומות אחרים נוספים ופחות - -

אני חושב שקיבלנו על כך תשובה מדודי שדיבר על כך שכל הכסף האחר הולך לליבת החינוך שזה שעות וכדומה.

נועה, אני בכלל רוצה לומר שמי שרוצה לקצץ ב-2014 חצי מיליארד שקל במשרד החינוך כאשר נותרה שליש מהשנה – ספטמבר עד דצמבר – לא מבין על מה הוא מדבר. זה פשוט דבר שלא מסתדר מבחינת הפיזיקה.

אני רוצה להפריד בין ההפחתה ב-2014 לבין ההפחתה ל-2015 - -

אני מדבר על 2014 עכשיו.

כמו בכל שנה נכון שתקציב משרד החינוך מורכב ברובו משכר מורים שקשה לאחר פתיחת שנת הלימודים לעשות אתו משהו. יש עוד הרבה סעיפים בתקציב משרד החינוך. נכון, הם לא שווים בגודלם לשכר המורים, אבל בתוך תקציב החינוך הם אולי שיעור נמוך, אבל הם הרבה מאוד כסף. שום שקל שמופחת בתקציב החינוך הוא ללא מחירים וללא פגיעה. אני לא חושבת שזה קל. אף קיצוץ הוא לא קיצוץ קל, וכל קיצוץ בתקציב החינוך הוא קשה ופוגע במישהו. אבל גם ב-2014 אף על פי שנשארה שליש שנה הרבה מאוד סעיפים שאפשר לקחת מהם ולא קשורים לשעות הוראה שאי אפשר לגעת בהם. אני רגע מפרידה בין הדיון על הקיצוץ ל-2014 ששם, כמו בכל משרד, אפשר לראות איפה יש תת-ביצוע לעומת הדיון על 2015 שהוא דיון אחר לגמרי.

נועה, בכוונה דיברתי על 2014 ולא על 2015 - -

אלה שני דיונים נפרדים לחלוטין. זה לא נכון - - -

אני מסכים אתך. קודם כול 2015 עוד לא התחילה. אז אנחנו מדברים פה על שנה שרצה. לדעתי, זאת הייתה שגיאה לעצור את התכנית הזאת. צריך היה להתחיל אותה ולדון בקיצוץ. הלוא יש סעיפים שעדיין בכלל לא נכנסו לתוקף. בדיון הזה זה יהיה פשוט לא יעיל אם נבזבז את רוב האנרגיות שלנו על מה שהיה, כי אי אפשר להחזיר את שלושת השבועות האלה של ספטמבר. אנחנו צריכים כרגע בעיקר לעסוק בשאלה איך אחרי החגים מוציאים את התכנית הזאת לדרך במיטבה.

הם חסכו עכשיו חודשיים.

אני רוצה לשאול שתי שאלות, האחת למשרד החינוך: האם הוצגו הצעות אחרות, תכניות אחרות, פרויקטים אחרים לקיצוץ חוץ מציל"ה ומהן? ולמה הוחלט בסופו של דבר לבחור באופציה הזאת של התכנית הזאת כתכנית המתאימה ביותר לקיצוץ הזה? שנית, תכנית ציל"ה הייתה בעבר באחריות התמ"ת - -

לא ציל"ה. הצהרונים.

הצהרונים.

אני תוהה ושואל אם זה היה נשאר שם – האם זה היה מקוצץ? השאלה היא גם פוליטית כי מדובר בשני אחים - -

בני ברית.

האם התכנית הייתה מוגנת? מישהו אומר שהיא חשובה יותר. השאלה הראשונה היא אינפורמטיבית לוועדה כי אולי נוכל לעזור ולהצביע על משהו שאפשר לקצץ בו אף על פי שלדעתי, הקיצוץ במשרד החינוך הוא כולו נורא. תודה רבה.

מה שמטריד אותי זה הנגישות הקלה לסוגיית הגיל הרך כשמדובר בקיצוץ. לפי דעתי, יש כאן תפיסה שהיא בעיניי איננה נכונה. לא רואים ולא חושבים על הגיל הרך. בשבוע שעבר פורסם בעיתון "הארץ" שמשווה את ההשקעה בגיל הרך בין מדינות שונות בעולם.

ההשוואה הזאת, תשים אותה במגרה כי היא דיברה על המציאות לפני גיל שלוש. קצת פרופורציות.

זה אותו דבר מבחינת התפיסה שמשרד החינוך עדיין לא הפנים, לצערי, שאם רוצים להשקיע בתשתיות, לעצב ולפתח יכולות וכישורים אצל ילד צריך להשקיע בו. יש כאלה שאומרים 02. אני מדבר על 06. יש כאן גישה בלתי מקצועית, לזלזל בהשקעה בגיל הרך. זה דבר אחד מבחינה מקצועית חינוכית.

דבר שני זה ההשלכה החברתית. אנחנו רוצים לעודד זוגות צעירים לצאת לעבודה. למה רק אשכול 3-1? התפיסה של משרד החינוך היא שגויה, בעיניי - -

שמעון, אתה מדבר על התקציב הכי גדול בארבע השנים האחרונות בנושא של גיל 3. בוא לא נשכח את זה. נכון שיש עיוותים גם ב - - -. לפחות ערב ראש השנה נסתכל גם על החלק המלא של הכוס, ונדון בחלקים החסרים. אבל להגיד שלא משקיעים בגיל הרך דווקא בשנים האלה?

אז אני לא רוצה להגיד שר זה או שר אחר. אבל זה כאילו משתמע. פתאום אחרי כל הגישה להוסיף לגיל הרך רואים את הקיצוץ הראשון של 170 מיליון שקלים שמורדים מפיצול כיתות א'-ב' שמטרתו ללמד חשבון וקרוא וכתוב. זה מעיד על תפיסה לקויה. אם מישהו תיקן בעניין הזה - - -

עוד שאלה מעשית: אם באמת למשרד החינוך יש תקציב קשיח, והוא לא יכול לקצץ אלא רק בסעיף הזה, האם הם מוכנים להחזיר את התכנית הזאת למשרד הכלכלה?

לא כדאי. זה היקף הרבה יותר גדול של ילדים.

מדובר על 10,000 לעומת 150,000 תלמידים.

להעביר את כל האמהות - -

לא כדאי. אז יעשו לך מבחנים אם האימא באמת עובדת. זה מצמצם מ-10,000 ילדים ל-150,000. אני שמעתי על היוזמה הזאת.

אני רוצה לתת זכות דיבור לראש עיריית בית-שמש, בבקשה.

אני רוצה לדבר בשם מרכז השלטון המקומי שנתבקשתי לייצג אותו כראש עיר. הבעיה כאן מפריעה לנו מכמה זוויות והיבטים – ראשית בעניין אימהות עובדות. טיפחנו את הנושא הזה בעיר שלנו כשהקמנו מטה תעסוקה כדי לעודד נשים לצאת לעבוד. זה דבר מאוד טוב גם לבית. אנחנו מוצאים את עצמנו בחוסר תשובות לאותן אימהות שנאלצות לסיים את העבודה מוקדם או להפסיק לעבוד. זה דבר מאוד חמור לנו בתוך העיר. זה גם מביא לבטלה לילדים שמגיעים הביתה מוקדם, והם צריכים עוד תכניות. כמובן, גם הנשוא של הרשויות. אנחנו יודעים שחלק מההורים פטורים מארנונה או מקבלים הנחה בארנונה מכיוון שהם לא יוצאים לעבוד. ברגע שהם יוצאים לעבוד הם משלמים ארנונה בצורה מלאה או בסיסית, וגם את זה אנחנו מפסידים ברשויות, ולכן בעקיפין יש גם נזק לקופה בגלל היעדר התכנית הזאת.
יש לנו בעיה אחרת – לא רק שסגרו את התכנית, אלא גם לא מאפשרים לנו לעשות את זה דרך משרד הכלכלה. לכן אנחנו יוצאים ניזוקים וקירחים מכאן ומכאן, וגם לזה צריך לתת את הדעת. שנית, הדברים שמשרד החינוך מציע לא מספיק ריאליים. מבקשים מאתנו לגבות 100 שקלים בתנאי שיש 22 תלמידים. זה לא קל. במשרד הכלכלה מבקשים רק עשרה תלמידים בממוצע אז יותר קל להשיג את זה. התנאים הם מאוד קשיים. גם עניין ארוחות המהדרין באותן ערים שזקוקות לזה.

כמה דורשים? מה הסכום?

נדרשים לגבות 300 שקלים מתלמידים בלי אוכל. כל מיני רעיונות כאלה שלנו הם מאוד זרים. אדרבה, אם למשרד החינוך יש תכנית טובה יותר שנוכל לעמוד בה אנחנו מוכנים לעשות את זה. אבל לא נשכח דבר אחד, ואני אומר את זה בהיבט אחר לגמרי: התכנית הזאת נוצרה לאור אותן תובנות שהיו באותן הפגנות שמר טרכטנברג הציע את זה לאחריהן. בוא נדבר פתוח – בדיור המדינה לא נחלה הצלחה מיוחד בעקבות אותו דוח. אז בחינוך לא? אז מה נשאר לנו מזה? הרי אנחנו לא רוצים שההמונים יחזרו לרחובות לאותם מראות לא נעימים. אז לפחות באותן נקודות טובות שמשרתות את המדינה, לתת מקורות תעסוקה כדי שאותן נשים תצאנה לעבוד כדי לפרנס את ביתן – בנושא הזה אני מצפה לפעולה. אני מדבר גם בשם מרכז השלטון המקומי וגם בשם יושב-ראש פורום הערים החרדיות. נמצאים פה אנשים יקרים מהרשויות הערביות שגם הם ניזוקים באותה מידה. לא חסרות רשויות מעורבות שגם נמצאות בזה. אני קורא למשרד החינוך לנסות למצוא מקורות אחרים לקיצוץ בתקציב. בואו נניח לאותן אימהות שימשיכו לעבוד. זה תורם הרבה למדינה, לרשויות וגם לאותם ילדים שאין להם תעסוקה. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. תחילה מאוד רציתי שיהיו פה עבדאללה ח'טיב, האחראי על החינוך הערבי, וראשי רשויות ערביים משום שהקיצוץ הזה וביטול התכנית הוא מכה איומה בעיקר ליישובים הערביים כי רוב התכנית מופעלת ביישובים האחרים שזקוקים לתכנית כזאת.

והחרדים.

בסדר, לכולם. אם התכנית הזאת תבוטל זאת טרגדיה, זה אסון לאנשים. זאת מכה לחברה הערבית פעמיים, ובעיקר לנשים; פעם אחת למורות הערביות המובטלות שמצאו סוף-סוף הזדמנות לעבוד בתכנית כזאת וכן לנשים הערביות העובדות שסוף-סוף מצאו מסגרת, סידור אחר-הצהריים לילדים שלהן כדי שיוכלו לצאת לעבודה. לפני שבאתי לכאן טלפנתי לכמה כפרים ערביים וערים ערביות ושאלתי כמה מועסקים ומועסקות. למשל, במג'דל כרום מועסקים 130, בטמרה – 140; בסכנין, העיר שלי – יותר מ-150. לאן ילכו אנשים כאלה? סוף-סוף הם מצאו מקום עבודה, אז עכשיו תגיד להם שיש צמצום בתכנית שהיא הסמל של מדינת רווחה? לפחות הישג של מחאה חברתית הייתה תכנית כזאת, והיום באים ומבטלים אותה? בשנה שעברה דרשו לגבות מהתלמידים כ-50 שקל.

בשנה שעברה לא דרשו. בשנה שעברה הייתה הבעיה של השכר.

הבעיה עכשיו היא שהאוצר אומר שאין להם כל בעיה שמשרד החינוך יתחיל ב-1 בספטמבר את התכנית, אבל הם אמרו להם, תשברו את הראש מאין להביא את הכסף. אם הם דורשים 300 שקל, והרשויות התחייבו, והן רובן חלשות זה אומר שמבטלים את התכנית הזאת.
לכן שאלתי היא אם התכנית לא התחילה ב-1 בספטמבר אלא אמורה להתחיל ב-1 בנובמבר, ובחודשיים האלה האוצר חסך תקציבים, האם המטרה לצמצום לא הושגה בחודשיים האלה? המגזר הערבי והחברה הערבית יקבל את המכה הגדולה אם תכנית כזאת תבוטל.

תודה רבה. איבתיסאם, בבקשה.

שלום לכולכם וחג שמח. אני באתי היום רק לעניין הזה. אני יועצת לענייני נשים בכפר פראדיס. זאת טרגדיה בשבילנו, במיוחד לנשים שעובדות. למרות מה שאמר מסעוד כואב לי הלב שדווקא בזמן שהנשים שלנו התחילו לעבוד אין לילדים שלנו. גם לסבתא אין זמן. אני סבתא והבת שלי צריכה לתת את הנכד שלי, ואני לא יכולה כי אני עובדת עד 18:00. מצמצמים במקום הזה וכאילו אומרים לנשים, תחזרו הביתה. כל מנהיגות הנשים, כל מה שלמדנו במשך שנים שהבנות שלנו יהיו אקדמאיות ויתחילו לעבוד – פתאום אומרים לנו, זהו, סוגרים לנו את הברז. אני מדברת כאישה.

תודה רבה לך. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות לך על עצם קיום הדיון בפגרה כאדם שמראה את ההבנה של חשיבות הנושא וגם ליוזם הדיון יעקב אשר, תודה רבה.

אני רוצה לציין שתי נקודות – על המהות ועל הדרך. במהות כגודל החשיבות וההישג של הצהרונים וחינוך חובה שהממשלה לאחר דוח טרכטנברג הובילה את התהליך הזה – כגודל ההישג כך גודל הנזק מביטולו. אם ראינו את הנושא של הצהרונים כדבר מחולל שנותן תשובה ופתרון, מאזן את הכלכלה ואת המחאה החברתית – ביטול הנושא הזה הוא בעצם ביטול של כ-50% מהפתרונות או מיישום דוח טרכטנברג. אנחנו יודעים את גודל הנזק של הביטול או אפילו יותר מזה – הדיבור על כך שזה עומד בספק. למה הדבר דומה? אצלנו אוהבים להגיד את המשל שהאנייה עמדה לטבוע מכיוון שנכנסו מים, אז רב-החובל החליט שמכל החפצים שהוא רוצה להקל בעזרתם את המשא הוא זורק את הטלית ואת התפילין. אולי הנמשל לא דומה בדיוק, אבל כאן הוא מוציא את הפקק או את העוגן שאמור לאזן את מצב הכלכלה. את זה בדיוק מבטלים.

הדבר השני זה הדרך. אוגוסט הוא כבר ציר הפתיחה של שנת הלימודים. ציר פתיחת שנת הלימודים מסתיים באפריל-מאי, ועכשיו אומרים שאת הדבר הזה לא מיישמים ולא מפעילים בספטמבר? דבר כזה מחליטים באוגוסט? איפה החשיבה? מי מרגיש מה עובר הורה כל יום כשאין לו סידור לילד? את המתח עם המעביד, את זה שהוא לא יכול להגיע לעבודה. אנשים בדרך לפיטורין. מה זה שזה יתחיל בנובמבר? זה חודשיים אחרי פתיחת שנת הלימודים. זה בערך 20% מתוך התקופה שהצהרונים האלה עובדים. מישהו חושב על הנזק שזה גורם לזכיינים? זכיינים השקיעו הרבה מאוד כסף. באו והודיעו להם שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים שלא יכולים להמשיך. קראו להם ואמרו להם שזה יעלה מינימום 300 שקל. לא אנחנו המצאנו את הסכום הזה. הודיעו את זה לזכיינים בישיבה במשרד החינוך. להביא לכאן עשרות זכיינים שמפעילים את זה ו-22 ילד, הפירוש הוא שהממשלה לא צריכה לתת שום דבר. כמה פיטורים יהיו לא בקרב האימהות העובדות, אלא של העובדים של הצהרונים? מדובר באוכלוסיות הכי חלשות של עובדים. יבואו לאותה אישה שגם משתמשת בצהרון לילד שלה וגם עובדת בצהרון אחר. שר האוצר מודיע שהוא לא מעלה מסים? זה קיצוץ בתקציב. צריך בכלל להעלות מסים? עלות של עוד מאות שקלים בחודש למשפחה זה נקרא העלאת מסים. איזה הכרזות אלה? הציבור מטומטם? הציבור לא מבין מה אומרים לו? הציבור לא אוהב לשמוע על העלאת מסים – וקיצוץ בתקציב מה זה אומר? עוד מאות שקלים רק בנושא הזה זה אמור לעלות למשפחות האלה. אז זה לא נקרא העלאת מסים? מי רוצים להסיח את דעתו?
בעניין החשיבות לא צריך להגיד יותר. הרי אתם אמרתם שזה הגורם שיאזן את הכלכלה, שזה הפתרון לכל המחאה החברתית. את הדבר הזה אתם מושכים? דבר שני זאת הדרך – יש דבר שלא עושים בציר הזמן הזה. בתקופת יולי-אוגוסט כבר לא מדברים על השאלה אם כן או לא יתקיימו הצהרונים. היום צריכים לקבל החלטה על הצהרונים כי כל יום שעובר, אנשים בשיניים ובציפורניים מחפשים סידורים. יש מתח גדול מאוד בכל נושא העבודה. אני שומע מהורים ומאימהות. צריך להעביר מהוועדה היום מסר כדי שיידעו אם יש או אין. להשאיר את זה ככה באוויר זאת לא תשובה להורים. כל יום שעובר זה קריטי בעבורם.

תודה רבה. בבקשה, תהילה.

אני רוצה לדבר על משהו שאף אחד לא העלה – הפגיעה בילדים. אנחנו מדברים על ההורים, אנחנו מדברים על משרד החינוך, על משרד האוצר. אני פה בתור אימא. להגיד לפתוח לא עוזר לנו. אז כמו שאתם כולם מתארים לעצמכם בינתיים אנחנו מחפשים סידור אחר; כי לעזוב את העבודה זה לא אופציה, ואני לא חושבת שיש פה מישהו בחדר שרוצה שאני אעזוב את העבודה או החברות שנמצאות אתי יעזבו את העבודה. אז אנחנו מוצאים פתרונות אחרים, והפתרונות האלה הם לא ראויים לילדים. בתור אימא מה האופציה שלי? צהרון פרטי שהוא אופציה מאוד יקרה, ויש לי חברות שלא יכולות לעמוד כלכלית בהוצאה הזאת - -

כמה עולה צהרון פרטי?

מינימום 400 שקל לילד. זה הכי נמוך.

איפה יש ב-400?

זה הרבה יותר.

אני רוצה שתקשיבו לי בתור אמא, ואני בטוחה שהרבה מכם הם הורים. מה זה צהרון שהוא מינימום 400 שקל, וברוב המקרים הוא 600 שקל? ולרובנו יש יותר מילד אחד. אז אני לא מדברת על הנטל הכלכלי, אלא מה קורה לילד בצהרון הזה. הצהרון הזה הוא לא מקום שמתאים לילדים מבחינת המרחב. בדרך כלל זה בית פרטי קטן, ויש שם 20 ילדים. זאת אישה שלא עברה שום הכשרה לטיפול בילדים. זאת אישה שאין לה עבודה אחרת, אז בדרך כלל זאת אישה לא מתאימה. התזונה לקויה ביותר. אני מדברת על ילדים שמקבלים אך ורק פחמימות והכי זולות. המקום אינו ראוי מבחינת המתקנים. אתמול הילדה שלי נפלה ונחבלה כי בנדנדות שם אין שום משטח רך. הן תלויות גבוה מדי. אז איך אני בתור אימא אמורה ללכת לעבודה כשהילדה שלי במקום מסוכן? אין לי מילה אחרת לתאר את זה.

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני יושב פה בדיון, ואני לא יודע אפילו במה להתחיל. יש פה תחושה של ליקוי מאורות שלא ברור איפה הוא מתרחש – האם הוא מתרחש במשרד האוצר? האם הוא מתרחש במשרד החינוך? הרי אם יש נושא שהייתה עליו הסכמה רחבה מקיר לקיר – הזכירו פה את ועדת טרכטנברג – הייתה ברכה מקיר לקיר; משרד האוצר אמר שזה דבר כלכלי ממדרגה ראשונה, משרד החינוך אמר שזה דבר משמעותי גם לילדים וגם להורים, השלטון המקומי בירך על זה, ההורים כמובן בירכו על זה – אם היה דבר שכולנו בירכנו עליו מקיר לקיר ולא היה חולק אחד זאת הייתה היוזמה להרחיב את הצהרונים. עכשיו אני רואה – אין לי אלא לקרוא לזה "כגנבים בלילה", בזמן פגרת הכנסת, ברגע האחרון לפני תחילת שנת הלימודים – פתאום מסתבר שיש קיצוצים כאלה ואחרים, והופ – הדבר המשמעותי ביותר, ההישג הגדול ביותר של המחאה החברתית נעלם. איך דבר כזה יכול להתרחש? אני לא מדבר כרגע בהיבטים הטכניים. אני מנסה לשאול את עצמי ואתכם, מה קורה? מי לא רואה את מה שכולנו ראינו, את מה שכולנו בירכנו, ואת מה שכולנו דיברנו עליו? מה שחמור, כמובן, במקרה הזה זה שזה לא רק פגיעה בילדים ולא רק פגיעה בהורים, אלא פגיעה בילדים ובהורים במקומות המוחלשים ביותר בחברה. דיברו פה על האוכלוסייה החרדית, דיברו פה על היישובים הערביים, דיברו פה על המקומות שיש אינטרס חברתי ממעלה ראשונה גם לסייע לילדים וגם לעודד את הנשים לצאת לעבודה. איך דבר כזה יכול להתרחש?

אדוני היושב-ראש, הפנייה שלי אליך היא שאנחנו נוציא היום מהדיון – ואני מברך את כל מי שיזם אותו – פנייה גם לשר האוצר וגם לשר החינוך. אני שומע על הסכומים שמתגלגלים היום בדיוני התקציב – אלה סכומי ענק. כשאנחנו מדברים על הצהרונים, עם כל הכבוד זה סכום לא גדול שמערכת החינוך יכולה בהחלט להתמודד אתו בעזרה של האוצר. אנחנו צריכים לפנות גם לשר החינוך וגם לשר האוצר – שמעתי שהם אפילו שייכים לאותה מפלגה שאפילו מתייחסת לסוגית העתיד. כך הם טוענים, שיש עתיד. אז בואו נוודא את זה. נפנה לשני השרים הנכבדים האלה ונדרוש מהם למצוא פתרון מידי לעניין הזה כדי לאפשר שמערכת הצהרונים לא תיפגע. תודה.

תודה. ישראל, בבקשה.

תודה רבה לאדוני היושב-ראש. בתור התחלה אני רוצה להגיד תודה לחברי הכנסת שאנחנו איתם בקשר כבר הרבה מאוד זמן – גם חבר הכנסת יעקב אשר, גם חיליק בר וגם שמעון אוחיון ואדוני היושב-ראש תמכו בנו לאורך הרבה מאוד זמן בנושא הצהרונים, ואנחנו אומרים תודה רבה.
שנית, ציל"ה היא לא תכנית מגזרית, היא תכנית רוחבית, והיא לפי מדרג סוציו-אקונומי. לכן במחילה התפרצתי באמצע כי להגיד שזה פוגע בעיקר ביישובים הערבים זאת אמירה לא נכונה. האמירה צריכה להיות שזה פוגע בעיקר בחלשים. זה שיש שם ערבים וחרדים, אני מסכים, אני לא חולק עליך, אבל לא צריך לקחת את זה לכיוון העניין המגזרי בכלל, אלא לאלה שאין להם. חשוב במיוחד לומר את זה מכיוון שאנחנו מארגון ההורים בירושלים, וירושלים היא עיר מגוונת, ואנחנו מייצגים בצורה אחידה את כולם – גם את הערבים, גם את החרדים וגם את החינוך הכללי. שנית משמעות אי פתיחת הצהרונים בזמן היא תשלום לצהרונים פרטיים ויקרים. נלקח בחשבון לפתוח את הצהרונים לאלה שאין להם ולתת להם מסגרות זולות. בפועל אם אנחנו מסתכלים על הצהרונים עכשיו באופן שנתית זאת פעם שלישית שהם נפתחים מאוחר בחודשיים, ובחודשיים האלה לקחו צהרונים פרטיים, אז בחשבון השנתי מה שלא יהיה הצהרון לא נהיה זול, אלא הוא יקר. זאת נקודה שחייבים לשים לה לב ולקחת אותה בחשבון גם הלאה. הייתה טעות בשנה הראשונה, הייתה טעות פעם שנייה, ועכשיו זאת כבר הפעם השלישית ונהיה מין הרגל כזה.

אמר מי שאמר במשרד החינוך שלא רוצים לפגוע בלחם ובחמאה של שעות ההוראה והדברים העיקריים של משרד החינוך, ולכן פוגעים בתכניות התוספתיות. צריך להבין שהצהרונים זה לא משהו תוספתי. עיקר התפקיד של משרד החינוך הוא לחנך, אבל גם צריך לתת פתרון להורים שיוצאים לעבודה. כשאתם לא רוצים לפגוע בשעות ההוראה של עובדי ההוראה אתם פוגעים בנו, בשעות העבודה שלנו ההורים. זה גם דבר שצריך לתת עליו את הדין. דווקא בתכנית שנותנת להורים לעבוד, את זה לקצץ?

דבר נוסף, חוץ מעניין הפתיחה יש דברים בתכנית עצמה שהיינו מצפים להם. לפני שבועיים הייתה לי שיחה אישית עם השר לפני שבועיים. הוא בעצמו אמר לי שהוא קיבל את התכנית הזאת בירושה, ובהחלט מתכנן לעשות בה רפורמה. הוא ידוע כרפורמטור גדול, אז אנחנו מצפים לעבוד אתו בכיליון עיניים. יש כל מיני סעיפים שאנחנו חושבים שהם לא הגיוניים, כמו ריכוז, העשרה. בתמ"ת אפשר היה לפתוח צהרון עם 11 ילדים. במשרד החינוך צריך 20 ילדים. זה מאוד בעייתי לפתוח צהרון במקום שיש בו גנים קטנים. אלה גם דברים שחייבים לתת עליהם את הדעת.

אחת, שאלה שמשרד האוצר צריך לשאול בעיקר – כמה תוספת הכנסה יש למדינה בעקבות תכנית ציל"ה? אולי חברי כנסת, אדוני היושב-ראש, יבקשו ממרכז המחקר של הכנסת לעשות מחקר כמה תוספת הכנסה הייתה כתוצאה מכך שעובדים יצאו לעבוד באשכולות 3-1 בשנתיים האחרונות. בואו נבדוק. שנית, מה שעוד אף אחד עוד לא ענה עליו – כל הזמן אמרו שיש קיצוץ, מתכננים קיצוץ, עוד לא החליטו על קיצוץ – מתי הולכים להחליט על זה? מתי יהיו תשובות?

תודה. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על כינוס הוועדה בפגרה בעניין הזה. אדוני היושב-ראש שאל שאלה מאוד מהותית בעניין הזה: איזה סעיף נוסף מכל הקיצוצים שהממשלה החליטה עליהם כבר ביצעו עוד לפני שהחליטו אם זה חלק מתכנית הקיצוץ? זה הסעיף היחיד. הווה אומר שיש פה עניין של מדיניות – כדי לא לומר "פוליטיקה" – להתיישב על משהו שהוא מאוד נוח. אמר פה נציגת משרד האוצר ששכר המורים ורוב התקציבים של שעות ההוראה זה תקציב קשיח, ואי אפשר לגעת בו. למה פרוסת הלחם לילדים קטנים שזה מה שהם צריכים לאכול, והאמהות העובדות במגזרים הסוציו-אקונומיים הנמוכים ביותר זה דבר לא קשיח? אפשר לפגוע ולפגוע. רק בימים האלה אנחנו שומעים על ממדי העוני ועל אנשים שאין להם מה לאכול בחג. זה הדבר הכי קל בכל קיצוץ. זה לא קשיח, אין להם ועדי עובדים, הם לא יכולים להשבית את נמל התעופה. לכן אפשר לעשות את זה.

הדבר הכי חמור הוא שגם עם תקציב כל-כך גדול כמו של משרד החינוך – כ-46 מיליארד שקל, אם מטילים עליו חצי מיליארד – חוץ ממה שפוגעים גם בסטודנטים – על הצהרונים האלה - -

הסטודנטים זה מעבר לחצי מיליארד. חצי מיליארד זה משרד החינוך.

אם שמים את זה על הסעיף הזה זה אומר שמישהו לא רוצה בתכנית הזאת. לכן אמרתי שאם מישהו לא רוצה את זה אולי מישהו אחר יעשה את זה. לא יכול להיות שבגלל ששר לא אוהב תכנית – ומדובר פה באוכלוסיות שהוא אוהב במיוחד, חרדים וערבים – אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת גנאים, אמרת שרוב הנהנים מזה הם ערבים ורוב הסובלים מזה הם ערבים – אתם סובלים לא מכיוון שלא אוהבים אתכם, אלא מכיוון שלא אוהבים את החרדים.

למה לקחת את זה לשם?

האמת היא שרוב הנפגעים זה לא ערבים ולא חרדים, אלא גם בכל הערים והשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות. גם בערים הגדולות, כמו למשל בירושלים, יש הרבה אנשים עניים שאינם חרדים ואינם ערבים.

כל העולם השלישי הם חלשים.

כולם נפגעים מזה, ויש בזה עוול גדול מאוד.

אנחנו עכשיו לפני ראש השנה. הרמב"ם אומר שבראש השנה נדון לא רק אדם יחיד, אלא גם מדינות. איך מודדים מדינה? לפי רוב המעשים של המדינה. אם רוב מעשיה טובים היא נשפטת לטובה; אם חלילה ההפך, להפך. אמרת, היושב-ראש, שיש פה דברים טובים בעניין הצהרונים, וכולם הסכימו על זה. אבל אמר קהלת החכם מכל אדם: "אם עושק רש וגזל, משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ". שאל דב חנין, איך זה יכול להיות? זה יכול להיות "כי גבוה מעל גבוה שומר גבוהים מעליהם". רש"י אומר "עד שנתמלאה סאתם". לפגוע באוכלוסיות כל-כך חלשות זה עניין של "התמלאה סאתם". יש על זה קטרוג גדול מאוד.

הוועדה צריכה לומר שאם הם רוצים לעשות תכנית חדשה, סבירה יותר, יושב-ראש ועדת החינוך וועדת החינוך יוכלו לראות ולפקח; אבל ברגע שבאים ומפסיקים קודם כול, ואחר כך מטילים 300 שקל על אימא עובדת ענייה שבדרך-כלל יש לה גם שני ילדים או יותר במערכת, אז מונעים ממנה את היכולת לצאת לעבודה. כשמונעים ממנה את היכולת לצאת לעבודה, והיא חייבת לעבוד כי אין לה מה לאכול הילדים מתגלגלים בחוצות. האימא דיברה פה על מה שקורה לילדים, אבל לא דיברו כאן על אלה שמשאירים את הילדים בבית. יהודי מאמריקה שגדל בברונקס סיפר לי שהוא הידרדר לפשע ואחר-כך חזר בתשובה. שאלתי אותו, איך זה קרה? משפחה טובה. אז הוא אמר, ההורים שלי היו אנשים טובים שהיו חייבים לצאת לעבודה, ולא היה להם איפה להחזיק אותי מסיום הלימודים ועד שהם חזרו מהעבודה, אז הסתובבתי ברחוב, וכנופיות רחוב קלטו אותי מאוד יפה. אני לא רוצה, חלילה, לומר שילדי ישראל יידרדרו, אבל אם משאירים ילדים ברחוב זה אנטי חינוך. לכן המדינה צריכה לראות שיהיה להם איפה להיות. אני רוצה לומר לשבחה של מערכת החינוך החרדית עוד בשנות ה-60-50 כשהמדינה עוד בכלל לא נתנה כלום, לא היה עולה על הדעת לבטל את הלימודים לפני שעה 18:00 בערב. למדנו מ-8:00 בבוקר ועד 18:00 בערב בחדר של המלמד. עכשיו מגיע החינוך המודרני למסקנה שאי אפשר להפסיק את הלימודים ב-12:00, וצריך למצוא תוספות של חוגים אחר-הצהריים. חייבים להחזיר את התקציב של הצהרונים, לפחות עד שתהיה תכנית יותר טובה שתקבל אישור של ועדת החינוך.

אני מבקש לנסות לצמצם וגם לא לחזור על הדברים.

מירי רוזנשטיין, בבקשה. אחריה חבר הכנסת אחמד טיבי.

אני לא מדברת רק בשם האמהות העובדות, אלא גם בשם האבות העובדים. גם אני עובדת וגם בעלי עובד, ואנחנו נמצאים כל הזמן במלחמה מתמדת מה קורה עם הילדים בשעה 13:30 בצהריים. לא אני יכולה לצאת לעבוד באופן נורמלי, ולא הוא יכול לצאת לעבוד באופן נורמלי. אני רוצה לברך על התקופה שפעל בה הצהרון. אז באמת היה אוכל מפוקח והיו חוגים והפעלות ומפעילות שעבדו בלי תחלופה גבוהה. זה כן עבד בצורה שנתנה רוגע להורים, אבל זה פעל בצורה מצומצמת כל-כך בלי תאריך שכולם יודעים שהפעילות בצהרון מתחילה. תמיד ב-1 בספטמבר הייתה הפתעה גדולה שצריך להפעיל צהרונים ביום הזה. אנחנו מגיעים ל-1 בספטמבר זאת השנה השלישית, וזה עד 13:30. עכשיו אומרים "אחרי החגים". מה זה "אחרי החגים"?

לא אמרו איזה חגים.

בדיוק. זה יכול להיות נובמבר, ואז אומרים דצמבר, ואז אומרים, זה לא אתם, זה העיריות כי העיריות עושות או לא עושות גבייה. אין תאריך. גם הספיקו פעילות קיימת. אם הייתם ממשיכים את הפעילות הקיימת, ואומרים, אנחנו נעשה קיצוצים – זה משהו אחד. אז אנחנו נספוג תוספת עלות. אבל הפסיקו משהו, ואף אחד לא בא להתחיל אותו. תמיד אפשר יהיה להאשים פעם את האוצר, פעם את משרד החינוך, פעם את הרשויות, את הזכיינים, את המפעילים. בינתיים אנחנו סובלים, גם הילדים וגם ההורים. צריך שיהיה תאריך יעד כלשהו.

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחריו עינב.

תודה, אדוני. אני שב ודורש תשובות מהם התכניות הנוספות שנבדקו כדי לקצץ, ובסוף נפלה ההכרעה על תכנית ציל"ה. תמיד דיברו, ואפילו ראש הממשלה דיבר אתי ובכנסת על תעסוקת נשים, ובעיקר על תעסוקת נשים ערביות. אחד הקטליזטורים להקל על יציאת נשים ערביות לעבודה זאת התכנית הזאת לצד ענייני תחבורה כדי שייצאו לעבוד בחוץ, מהיישוב החוצה, כי בדרך כלל אין מקומות עבודה ביישובים הערביים. ציל"ה היא גם מקום עבודה. לכן מאות אנשים שעובדים בתכנית הזאת ייפגעו. חבר הכנסת גנאים הזכיר את מג'דל כרום שעובדים בה 140 איש, וזה מספרים דומים ביישובים אחרים, כ-100. זה יפגע קשה גם בתעסוקת נשים, יגדיל את האבטלה הישירה והעקיפה ויפגע במשפחות עצמן. גברת מחאמיד היטיבה להציג את הקושייה של נשים ערביות שרוצות לצאת לעבוד, ובאה ההחלטה הזאת שמהווה מכת מחץ לאפשרות לצאת לעבודה. תודה רבה לך, אדוני.

תודה. עינב גוטרמן, בבקשה. אחריה חבר הכנסת חיליק בר.

בוקר טוב לכולם. שמי עינב גוטרמן מעמותת "כולנו משפחה", עמותה של הורים פעילים. ברכות על קיום הדיון החשוב הזה בפגרה. אני לא אחזור על הדברים, אבל חשוב לי לחזק את שתי הנקודות המהותיות: ראשית, פגיעה בשכבות החלשות שיוצאות לעבוד. הרי צהרונים לא משמשים אנשים שנשארים בבית, אלא אנשים שרוצים לעבוד ויוצאים לעבוד. משהו פה מעוות לחלוטין. אנחנו מקבלים פניות מהורים שחרדים מעצם המחשבה שהחל מהשעה 13:00 הילדים שלהם יסתובבו ברחובות. מנסים לעשות הכול כדי לייצר להם מסגרת כדי שהם יוכלו לעבוד. המדינה פשוט פוגעת בהם ומכניסה להם מקלות בגלגלים. הכול פה נאמר, אבל חשוב לי לחזק את הנקודה הזאת.

אני גם רוצה להצטרף לדברים של תהילה ולדבר במישור הארצי והמערכתי. הרי בסופו של דבר צהרון מפוקח מטעם משרד החינוך זה פתרון לכל-כך הרבה בעיות. אנחנו מדברים בוועדת החינוך לאורך כל השנה על פיקוח על התזונה, על ההכשרה של הצוות, על תנאי ההעסקה של הסייעות, על מצוקת כוח האדם בגנים. ברגע שיש מסגרת אחת, שיש מבוגר אחראי אחד – בארץ יש מאות סוגים של צהרונים, פשוט תוהו ובוהו. אז כשיש כבר מהלך שבא להחיל פיקוח ואחריות של המשרד הרלוונטי, משרד החינוך, אז עכשיו פוגעים בזה, ומייצרים כל כך הרבה בעיות שאחר כך צריך כל כך הרבה משאבים לפתור אותן, שזה פשוט לא הגיוני. זה פותר את האיכות של הצוות ואת טיב התכנים, את תנאי ההעסקה של הצוות. חשוב להאיר גם את נקודת המבט המערכתית הזאת ולא לשכוח בסופו של דבר את הילדים שגם נפגעים מזה.

תודה. חבר הכנסת חיליק בר, בבקשה. אחריו אבי ביתן.

קודם כול חשוב להעביר מסר שהביטול של הצהרונים הוא הפרת התחייבות ממשלה. אני רוצה להצטרף לדב חנין ולומר שאם ההורים התרגלו למשהו טוב שהממשלה עשתה, פתאום באחד הקיצוצים אפשר לבוא ולבטל להם את זה כשזה גם משנה אורח חיים וגם התחייבות שלטונית שבאה אחרי ההפגנות הכי גדולות שהיו אי פעם, כפי שאמר חבר הכנסת חנין. זה מסר שוועדת החינוך חייבת להעביר ולהגיד שהיא לא נותנת לזה יד.

אני רוצה להצטרף לכל מה שאמרו פה אימהות וגם ישראל אסרף שאנחנו איתם בקשר. הדבר הכי חשוב הוא שהצהרונים לא נפתחו עדיין באשכולות 3-1, וההורים האלה נמצאים בלי אופציה לצהרון עד אחרי החגים. אני מבני המזל שנמצא בירושלים, וחוץ מירושלים – שגם בה עדיין לא נפתח מתווה מושלם – כל השאר מושבתים, ואין להורים אפשרות לעבוד, ואנחנו לא מתייחסים לזה. אני רוצה להגיד תודה לשר החינוך על המאמץ לפתוח את זה בירושלים.

הבעיה, אדוני היושב-ראש, וזה גם כן משהו שאני לא בטוח עד כמה יתייחסו אליו, שכבר אין אופציה אחרת לסבסוד כי כל המסגרות שהיו מועמדות להחזר מהתמ"ת לא הגישו את הטפסים.

גם לו היו מגישים לא היה עוזר להם, כי תצהיר הוא תצהיר.

אבל נוצר פה מצב שהם נשארו קירחים מכאן ומכאן. אגב, אני לא בטוח שלא היה צריך לשקול להעביר את העניין הזה ממשרד החינוך למשרד הכלכלה, אבל זה משהו שצריך לחשוב עליו.
אני רוצה להצטרף לפנייה של דב חנין אליך, אדוני היושב-ראש, ולהוציא מפה קריאה בכל הכדרור בין בני הברית והאחים על התקציב. אני כן חושב שאפשר למצוא את הכסף. הדבר הזה הוא לא פתרון רק לילדים, אלא גם פתרון להרבה מאוד הורים עובדים, ובאמת לא מדובר בהרבה כסף. כשאנחנו שומעים את שר הביטחון משה בוגי יעלון דורש עוד 6 מיליארד לביטחון – הכסף הלא רב הזה שנדרש כדי לפתור בעיה של עבודה וגם כדי לתת מסגרות טובות שהתחייבנו אליהן כבר לילדים זה מתחייב, ואני מצטרף לבקשה להוציא קריאה חד משמעית מהוועדה לממשלה בנושא הזה.

בקריית ארבע התכנית הייתה מופעלת?

בשנה שעברה?

כן.

כן. אבל היא עלתה לאשכול 4, ולכן היא לא תקפה השנה.

20 מיליון שקל שעברו לחטיבת - - - כבר עלו באשכול, אדוני.

וחברון?

כל כך הרבה תקציבים הם קיבלו, אז הם עלו לאשכול 4. מעניין שהם לא הגיעו לאשכול 9.

אבי, בבקשה.

שלום לכולם. אני מנהל אגף החינוך בעיריית אופקים. אני מייצג במקרה הזה גם את איגוד מנהלי אגפי החינוך. אני רוצה להגיד שתי נקודות מרכזיות, ואולי גם להציע הצעה. לגבי יישובים באשכול סוציו-אקונומי 3 לחייב הורים ואת הרשויות המקומיות לשלם זה עלול ליפול בכל מקרה כיוון שרשות מקומית שנמצאת תחת חשב מלווה, אין לה סיכוי לעבור את זה עכשיו. צריך לקחת את זה בחשבון ולשים לב לזה היטב. כלומר אם הולכים לחייב את התכנית הזאת שגם ההורים וגם הרשויות ישלמו עלולה להיות בעיה שזה לא ייצא לפועל.

שנית, אני סבור שהפעילות הזאת מקומה במשרד החינוך ולא בשום מקום אחר, ונכון שזה יהיה שם. הטיפול הוא מקצועי, הוליסטי, והוא יוצר רצף חינוכי משלים של טרום חובה, חובה וכו'. דבר נוסף חשוב יותר, כדי לא לעמוד במצב הזה כל שנה אם זה כן יהיה או לא יהיה, ייפתח או לא ייפתח – יש תכנית בגני הילדים במסגרת אופ"ק בחינוך חובה. אותו מודל אפשר להשית גם על גילאי שלוש, והבעיה הזאת נפתרה. צריך שזה יהיה בבסיס התקציב הסיפור הזה ייגמר; ולא כל שנה רשויות יעמדו במתח. גם אנחנו כמנהלי אגפי חינוך עומדים מדי שנה ולא יודעים מה לעשות – כן פותחים, לא פותחים, מתי יהיה, כן יהיה, יש אישור הפעלה, אין אישור הפעלה. הדבר הזה צריך להיפסק. כמו שב-1 בספטמבר כיתה א' נפתחת כי זה ברור וגן ילדים נפתח כי זה ברור – כך גם טרום חובה. אם זה יקרה אנחנו נמצה את הדיון אנחנו נהיה במקום אחר. אני מציע למשרד לחשוב גם על - - -

תודה רבה. חבר הכנסת מוזס, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על הדיון הזה בפגרה פרי יוזמתם של חבר הכנסת יעקב אשר ועוד חברים – אני לא יודע בדיוק - -

שמעון אוחיון וחיליק בר.

הייתי סגן שר החינוך כשהיו המלצות טרכטנברג והחליטו ליישם את זה. היו ויכוחים בין התמ"ת לבין משרד החינוך אם להעביר את זה, ואחר כך שרפו מאות שעות איך מפעילים את זה; אבל דבר אחד לא החליטו – כמו שיודעים כמה כיתות יש בכיתה א', וכמה צריך בגן חובה – אותו דבר שיידעו על הצהרונים. לזה עד היום אין שום מראה מקום או שולחן ערוך שנדע מה קורה עם הכיתות האלה, מה קורה בעיר הזאת ומה קורה עם המערכת הזאת של הצהרונים. אדוני היושב-ראש, אין שום מראה מקום שאפשר להחליט שזה מה שיש. כמו שכל אחד מבין שאי אפשר להשאיר אפילו ילד אחד בבית בכיתה א' אותו דבר צריך להיות הדבר הזה ברור בחלוקה לאשכולות. לא התקבלה שום החלטה, למה? כי משרד האוצר ישב שלוב ידיים ולא רצה לשפוך את הכסף, ועד היום אנחנו מחכים. יש כאן מישהו מהאוצר?

כן, בטח. אתה לא מכיר את נועה?

כן. ללא ספק, האוצר הוא הכתובת. אבל הוועדה הזאת צריכה להפעיל את זה, כי אם לא אני מציע להורים שילכו לבג"ץ כי מה שקורה כאן כמו שחיליק אמר זה הפרת התנאים; שלא לדבר על זה שהורים וילדים ייפגעו. אבל יש לי כבר כלל בממשלה הזאת – וכאן אני מדבר קצת פוליטיקה – שהכי קל לפגוע בבני ישמעאל וגם בשלומי אמוני ישראל. אני מקווה שבזכות אחד משני אלה ייוושעו אחד את האחר. העיקר שתהיה שנה טובה. אדוני היושב-ראש, צריך החלטה אמיצה – חד משמעית.

תודה רבה. מיקול, בבקשה.

תודה. שמי מיקול, אני באה מירושלים, והבטחתי לכמה חברות מרחבי הארץ שלא יכלו להיות פה כי הן צריכות לעבוד בשעות הקצרות שיש להן, וב-13:00 לרוץ לקחת את הילדים כי אין להם פתרון.

זה נכון, המצוקה קיימת. יש הרבה חוסר אונים, ואימהות ואבות הם כולם בני ערובה. יש כבר עדויות על הורים שהתפטרו או שקיצרו את יום העבודה שלהם או שהם על סף פיטורים כי לא כל יום אפשר לבוא עם תירוץ חדש למעסיק. לכן השאלה שלי היא אם בחשיבה הבין-משרדית המערכתית יותר מישהו עושה חישוב של ההפסד למשק שיש פה בגלל הפסד שעות העבודה של הורים עובדים? אבטלה, עומס על מערכת הרווחה, סבסודים נוספים למיניהם וכו'.

קופת המדינה שמפסידה מסים מאנשים - - -

תודה. שושי סומך, בבקשה.

אני מהמועצה לשלום הילד. כדי למצות את העניין צריך לחלק את השאלה לשניים: קודם כול מה קורה עד עכשיו? כשאומרים "אחרי החגים" – איפה נמצאים הילדים האלה? דיברו על הורים שיוצאים מוקדם, מתפטרים, מפוטרים, ומה קורה עם כל הילדים שנמצאים ברחוב? או לחילופין דיברו פה על ילדים שמוצאים להם חלופה פרטית שאיננה מפוקחת. המועצה מקדמת הצעה לפיקוח על הצהרונים, ואנחנו מאוד מקווים שהסיפור הזה יתייתר כי ככל שמשרד החינוך היה אמור להתרחב בעניין הצהרונים לא יהיה צורך בזה. ילדים נמצאים במסגרות שהן אינן אפשריות, ואם רוצים להתייחס לעלויות עתידיות ילד שמסתובב ברחוב זאת בוודאי עלות עתידית לא רק במישור הכלכלי, אלא במישור המהותי של השאלה מה קורה לילד כזה.

השאלה השנייה היא מה יקרה מעכשיו? אחרי החגים יתחילו להפעיל את הצהרונים – איך יחילו את הקיצוץ באופן שיפגע כמה שפחות בילדים? ראש עיריית בית-שמש העלה אפשרות לקצץ באוכל של הילדים. אני לא יודעת איך ילד יהיה עד שעה 16:00 בלי אוכל. צריך לחשוב גם על הדברים האלה כשמתמקדים לא רק בצורך שההורים יעבדו, אלא גם על מה שקורה עם הילד כשהוא נמצא בצהרון כשייפתח כך שהוא גם יהיה טוב בשבילו.

תודה. חני בן-זמרה, בבקשה.

שלום לכולם. אני נמצאת כאן כאישה עובדת, אם חד-הורים וכזכיין של משרד החינוך.

זכיין של צהרונים?

נכון.

הקמנו את התאגיד לפני כמה שנים כמענה לאוכלוסיית הורים עובדים. הצהרונים היו בפיקוח משרד הכלכלה אז. עם קבלת החלטה מספר 4088 ליישום דוח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי
התאמנו את החברה כולה לדרישות משרד החינוך. רק התאגיד שלנו שפועל באזור המרכז נתן מענה לכ-6,500 ילדים, העסיק כ-500 עובדות. המענה ניתן לכלל המגזרים לא רק חרדי וערבי, היינו אוכלוסייה ממלכתית, ממלכתית-דתית, חרדית ואוכלוסיית עובדים זרים. לצערנו, אחרי עבודה אינטנסיבית בחודשים יולי-אוגוסט עמדנו ערוכים ונכונים ב-1 בספטמבר, בישיבה שהתקיימה ב-27 באוגוסט התבשרנו על יירוט הפרויקט הזה.
אי פתיחת הצהרונים כרגע היא פגיעה אנושה בהורים העובדים ובילדים הנותרים ללא מסגרת הולמת; פגיעה אנושה באלפי עובדות שהסתמכו על כך שהן חוזרות לעבודה ב-1 בספטמבר, ויש מתוכן אימהות חד-הוריות, מפרנסות עיקריות, שהסתמכו על העבודה הזאת. חלק לא מבוטל גם אי אפשר לפטר מבחינה חוקית, היינו נשים בהיריון, נשים שחוזרות מחופשת לידה. גם אם חלילה נצטרך להידרש לדבר הזה משרד הכלכלה יצטרך לתת את דעתו בעניין עם אישור לדבר הזה; זאת גם פגיעה אנושה בזכיינים שהשקיעו השקעה כספית אדירה כדי להתאים את עצמם לדרישות ביישום הפרויקט הזה; וכן אני רוצה לציין שכאם חד הורית חרתי על הדגל שלי לתת כוח והשראה לנשים עובדות, בפרט לחד-הוריות, לצאת לעבוד ולא להיות לנטל על המדינה ועל החברה. לכן אני מאוד מקווה שהממשלה לא מצהירה בהתנהלות שלה כרגע שיציאת נשים למעגל העבודה וחיזוק החברה החלשה אינן אלא בגדר סיסמאות פופוליסטיות. בעצם היא מצהירה שהיא מעוניינת בכך שנשים כמוני וכמו רבות אחרות שייפלטו ממעגל העבודה יהיו לנטל על המדינה. אני פונה למשרד האוצר ולמשרד החינוך שאת הקיצוץ בעקבות המבצע האחרון לא ייאלצו לשלם נשים וילדים. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה.

אני ביקשתי קודם שהשלטון המקומי ידבר, אז תיתן קודם לשלטון המקומי.

בסדר. איתי חטר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על רשות הדיבור. אני אשתדל להיות מאוד קצר ותמציתי מאחר שנאמרו פה הרבה מאוד דברים נכונים. אני אחזק את דברי ידידי ראש עיריית בית-שמש שאמר בצדק שמרכז השלטון המקומי אמר את דברו בעניין הזה במכתב שחיים ביבס שלח לשי פירון, שר החינוך: המרכז מתנגד לקיצוץ בתכנית הזאת. אנחנו רואים בה תכנית מאוד חשובה. כל מי שעוסק בנושאים תקציביים יודע, פרט להיבטים הפדגוגיים, שכשאתה נאלץ לעשות סדר עדיפויות בקיצוצים הדבר האחרון שאתה עושה זה לפגוע בתקציבים שהם מחוללי צמיחה. זה מסוג התקציבים הבודדים במשרד החינוך שיש להם השפעה, והם מחוללי צמיחה, ואנחנו מתנגדים לקיצוץ הזה. אני לא אכביר מילים. תודה.

אני יכול לשאול אותו שאלה אחת?

לא.

רק לשאול אותו. זה מאוד חשוב.

אתה תשאל אותו – הוא יצטרך גם להשיב.

אז שישיב. זאת שאלה מאוד חשובה. ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, נרתם לסוגיה הזאת. השאלה היא אם מרכז השלטון המקומי בכל שוקל במקום שיש לו יישובים חזקים לתת כתף לסוגיה הזאת?

החזקים לא נכנסים לתכנית.

החזקים לא פה עכשיו.

אני מתכוון ליישוב חזק שיכול לעזור לאוכלוסיות חלשות.

מדובר רק על אשכולות חלשים.

נשאלתי ולכן אענה. נקבע שהתכנית הזאת תתוקצב על-פי האשכול הסוציו-אקונומי ולא על-פי מדד טיפוח בית ספרי. לכן היישובים שנמצאים כרגע בתוך התכנית הם יישובים חלשים בהגדרה. נכון שאנחנו כל הזמן חוזרים ואומרים שלא תמיד יש קורלציה מוחלטת בין המדד הסוציו-אקונומי שמבטא את חוזקה או את חולשתה של האוכלוסייה לבין החוזק של הרשות, אבל דווקא במקרה הזה ב-3-1 הקורלציה היא חד משמעית מאוד חזקה. מדובר ביישובים חלשים, ולכן הפתרון שמציע אדוני הוא לא רלוונטי.

תודה. חבר הכנסת אשר, בבקשה.

אני אשתדל לתמצת ולחזור כמה שפחות על הדברים. ההמלצה הזאת הייתה אחת מהמלצות של דוח טרכטנברג. חבל שטרכטנברג לא נמצא כאן, הוא הוזמן. הוא דווקא גם רצה להגיע, אני שוחחתי אתו. הוא אמר לי במפורש שהוא רואה באופן שלילי שלקחו נושא כל-כך חשוב, ומדברים על עידוד העבודה במגזרים מסוימים וכו', וזורקים את זה בצורה כזאת. אגב, התפרסם היום או אתמול שמכל ההמלצות של טרכטנברג חלקן הגדול של ההמלצות בכלל לא יושמו, והנה משהו שיושם ומופסק. אני מאוד מקווה שלא. אני מכיר גם את האנשים שעוסקים בכך במשרד החינוך, ואני יודע כמה הם חושבים שהדבר הזה חשוב, נכון וטוב. אני מקווה מאוד שגם בעקבות הדיון הזה ובעקבות דברים נוספים זה ירד.

נקודה נוספת לאו דווקא במגזרים מסוימים – יש ילדים שבעקבות התכנית הזאת נחשפו בפעם הראשונה לארוחה חמה קבועה יום-יום. יש ילדים כאלה, וזה לא בהכרח במגזר כזה או במגזר אחר. זה חוצה מפלגות, זה חוצה עמים. הרגילו אותם ואת משפחתם לסדר יום ובאים בלי חשיבה, בלי בדיקה ואפילו בלי בדיקה ארגונית של מערכת יחסי עובד-מעביד של אותם זכיינים והמתנ"סים למיניהם ומי שהפעיל את האנשים הללו. במחי יד אחת זורקים הכול.

ישראל אליסף, אני רוצה לשבח אותך ואת העקשנות שלך. כי תושבי ירושלים נהנים היום בגלל העקשנות שלך. הם לא נהנים לגמרי כי הם גם אמורים - -

גם העקשנות שלו וגם החלטת ראש העיר.

בעקבות העקשנות שלו הגיעה גם החלטת ראש העיר שהיה מאוד minded לעניין, ואני מברך אותו על זה. אבל גם ההורים מכניסים את ידם לכיס יותר מאשר היו צריכים.

היו עוד אנשים איתי, אני לא לבד.

בסדר, אנחנו מדברים תמיד על הראש. גם אני הייתי רוצה לומר את מה שאתה אמרת כל הזמן ולא לדבר על מגזרים ולא להפוך את זה לעניין של חרדים או ערבים וכו'. אבל קשה לי קצת להתנתק מהתחושה שאם זה היה מגזר אחר יכול להיות שהיו בודקים את זה עשר פעמים לפני כן. שר האוצר אומר שהתקציב הולך להיות חברתי, זאת אומרת הוא עומד מול ראש הממשלה ומדבר על תקציב חברתי. 3-1 זה לא החבר'ה שלו, זה לא החברתי שלו. אם זה היה החבר'ה שלו והחברתי שלו הוא היה נאבק על זה לפחות כמו שהוא נאבק על התכנית המטופשת שלו של מע"מ אפס.
אדוני היושב-ראש, אני שוב מודה לך על כך שקיימת את הישיבה הזאת למרות שלא היה מתוכנן ולמרות שבפגרה יש לך מכסות מאוד ברורות של מספר הישיבות. הרוח הגבית שאנחנו מוצאים מכאן לעניין הזה היא חשובה. אני מצטרף למה שאמר דב; לדעתי, צריכה להיות כאן החלטה, ואתה צריך להוביל אותה. אני מבקש ממך בשם כל המפלגות. גם אם היו יושבות כאן מפלגות אחרות שבמקרה לא הגיעו – במקביל לפנייה אליך פניתי גם לגברת עליזה לביא, יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי שכל הזמן מדברת על אנשים ועל נשים ודואגת לזכויות הנשים, ואמרתי לה, זכויות הנשים פה נרמסות. הוצאתי לה מכתב בעניין וביקשתי ממנה דיון. היא נעלמה. היא פגשה אותי בדיון על מע"מ אפס בוועדת כספים כשהיא באה להצביע בעד משהו שהיא לא יודעת, ואמרה לי, כן, כן. אמרתי לה, כינסת נשים חרדיות עובדות, ניסית לעשות פוליטיקה לעניין - -

טוב, הבנו - -

תן לי שנייה. גם בפגרה מותר פוליטיקה.

אבל אתה מתגולל על חברת כנסת שלא נמצאת פה.

אני לא מתגולל. אני נתתי לה את כל ההזדמנות לכנס ישיבה כזאת. אתה הרמת את הכפפה, היא לא הרימה את הכפפה הזאת. אף אחד מיש עתיד לא נמצא כאן. אף אחד מהתנועה הזאת לא נמצא כאן. אדוני, באנו לשנות.

מהתנועה יש פה.

לא אמרתי מהתנועה.

אתה צריך לצאת מהישיבה הזאת, להתקשר לשר האוצר ולשר החינוך ולהגיד להם – באנו לשנות. תשנה את זה, ומיד אחרי סוכות יתחילו הצהרונים הללו, וכך ייצא טוב לאוכלוסיות החלשות במדינת ישראל שכמו שאמר הרב אייכלר, אין להם ועד עובדים – אנחנו צריכים להיות ועד העובדים שלהם.

תודה. אריאל, בבקשה.

אני אגיד בקצרה פעם נוספת – חשוב מאוד לחדד. המצוקה נשמעה. שנית, התכנית לא בוטלה לכל מי שמדבר על ביטול התכנית. התכנית תופעל לאחר חג הסוכות.

יש תאריך מדויק?

לא התאריך חשוב. התעריף. אם יהיה תעריף גבוה זה לא יהיה. אתה לא מתכוון לזה באמת.

אני אומר פעם נוספת – המספרים שנזרקו פה לגבי גובה הגבייה הם מספרים לא מדויקים כי עוד טרם הוחלט. כרגע אמרנו שמבנה התכנית וגובה התעריף יהיו כרוכים בגודל הקיצוץ, וזאת לא התכנית היחידה שנעצרה. יחד עם זאת אנחנו קשובים ושומעים. כמו שחבר הכנסת אשר אמר, אנחנו בהחלט חושבים שהתכנית הזאת חשובה ורצויה למדינת ישראל. נפעיל אותה מיד אחרי החג.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון החשוב הזה. א', אני רוצה לומר דבר שאמרתי בדיון, לדעתי, זאת הייתה ממש טעות לעצור את התכנית. לא עוצרים תכנית כשיש עדיין דיונים על הקיצוץ ובאלו מקומות יחילו אותו. שלא לדבר גם על דברים שדיברו פה אחרים, על המשמעות של הקיצוץ הזה כלפי הילדים, כלפי ההורים, כלפי מועסקים וגם כלפי אימהות שצריכות לצאת לעבודה.

שנית, לדעתי, יש פה גם טעם לפגם בתהליך הדמוקרטי שכן הקיצוץ שהחליטה עליו הממשלה צריך עדיין להגיע לוועדת הכספים של הכנסת כדי לאשר את הסעיפים של קיצוצי הממשלה. לכן משהו פה לקוי בתהליך הדמוקרטי שבו יש החלטת ממשלה על קיצוץ לפי משרדים, אבל כדי לאשר את הקיצוץ ואת השינויים בתקציב המדינה הממשלה צריכה להביא את זה לפני ועדת הכספים. זהו התהליך, אין תהליך אחר. אני גם מהרהר על הצורך, לפחות מבחינה ערכית, להביא החלטות כאלה לוועדת החינוך. אני מתכוון לעשות קצת חושבים באיזה שלב ועדת החינוך נכנסת למעורבות כשעוסקים בתקציבי החינוך. היום זאת רק ועדת הכספים ולא בוועדת חינוך, אבל זה יכול להיות גם ועדות אחרות. לדעתי, יש פה פגם. אבל הדבר החשוב ביותר הוא שזאת הייתה שגיאה. אני גם יודע שאתם מתרשמים מהדברים שנאמרו פה, ואלה רק נציגים של אלפי הורים שנהנו מהתכנית הזאת שקרטעה ונכנסה לתוקף בשנתיים האחרונות, והגיעו למין דד-אנד כזה עם תחילת שנת הלימודים הזאת.
אנחנו רשמנו לעצמנו שאחרי סוכות התכנית מופעלת. אני רק רוצה להיות יותר חד – אחרי סוכות זה לא 1 בנובמבר, אלא 19 באוקטובר. אלה ימי עבודה מועטים – אני יודע שכל המערכות הממשלתיות יוצאות לחופשה גם בסוכות, אבל צריך לעשות הכול כדי שביום ראשון, 19 באוקטובר, התכנית הזאת תצא לדרך באופן כזה או באופן אחר.
כמו כן עם כל הכבוד למשרד הכלכלה – ויש באמת הרבה כבוד – העברת הנושא הזה למשרד החינוך, יש בה אמירה ערכית שכן זה לא רק שמרטפייה. אני לא מעיר כרגע על כך שהמסגרת המסובסדת במשרד הכלכלה הייתה צהרונים. אבל יש פה אמירה שזה לא רק שמרטפייה, אלא מקום שבו ממשיכים את החינוך הפורמלי לחלק הלא פורמלי של היום עם ארוחה חמה וכל הדברים האחרים שקשורים בזה; שלא לדבר כמובן על ההיקפים הכספיים ועל ההיקפים של מספר הילדים שנכנסים לתכנית ללא שום בדיקת עומק על מצב סוציו-אקונומי אישי אינדיבידואלי. כי אני בטוח שגם בבית שמש וגם בירושלים יש לא מעט הורים שלא היו נכנסים בכלל לתכנית אם זאת הייתה תכנית במסגרת סבסוד על מצב סוציו-אקונומי של המשפחה. לכן התכנית הזאת היא נכונה, היא חשובה, היא בעיקר חינוכית. מישהי העירה פה על טובת הילדים של המשפחות האלה שהיו בצהריים בבית או הולכים לצהרונים לא מפוקחים – זה באמת לשבת על הסל-קל ולהסתכל בטלוויזיה. לכן החשיבות של התכנית הזאת כחלק שלם מכל הנושא של החינוך בגיל הרך.
אני רוצה להעיר דבר שאנחנו מעלים אותו לא פעם אחת, והוא שווה בדיקה יסודית – לעבוד מול השלטון המקומי לא בסוציו-אקונומי יישובי. לדעתי, אנחנו צריכים לעבור לשיטה של מצב בתי-הספר, לפי בתי-ספר. להערכתי, זה גם יתאזן בצורה כזאת או אחרת. כי בסופו של דבר אנחנו מעניקים את הזכות הזאת גם להורים שכן יכולים לשלם.

מה הכוונה בתי ספר?

לפי הדירוג הסוציו-אקונומי של בית הספר. יש דירוג כזה. אז זה יכול להיות בית ספר בדרום תל-אביב שמקבל את הזכות הזאת לעומת בית ספר בירושלים שלא מקבל את הזכות הזאת. זה נכון להרבה מאוד חתכים אחרים שבהם הנגזרות של התקציב, הסבסוד, הזכויות הולכות לפי יישוב ולא לפי שכונה או בית-ספר. בית-ספר זה הכי נוח כי יש לזה קריטריונים במקומות שבהם הם נמצאים.

משרד החינוך עדיין לא מצליח להפעיל את זה עכשיו. להציע שינויים - -

זה לא למחר בבוקר, זה נושא רחב יותר כי יש לו משמעויות גם לגבי סוגי פעילויות אחרים שקשורים לזה.
מיד עם חזרת הכנסת מפגרה אנחנו נקבע דיון לשמוע שהמערכת הזאת נכנסה לפעולה ומתפקדת.

רציתי להודות ליושב-ראש ולחברי הכנסת בשם כל ראשי הערים על ההחלטות הנבונות. תודה רבה.

תודה רבה לכם.

שנה טובה.

שנה טובה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>