ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 04/09/2014

הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014, הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014

פרוטוקול

 
PAGE
3
ועדת הכספים
04/09/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 418>
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, ט' באלול התשע"ד (04 בספטמבר 2014), שעה 10:00
<סדר היום:>
1. <הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014>
2. <הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013
הצעתה של חברת הכנסת מירי רגב>
3. <הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013
הצעתם של חברי הכנסת מאיר שטרית, אורי מקלב, יצחק וקנין, עמרם מצנע, דוד צור, אלעזר שטרן, איציק שמולי, סתיו שפיר, אראל מרגלית, עמר בר-לב>
4. <הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014

הצעתה של חברת הכנסת גילה גמליאל>
5. <הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014
הצעתו של חבר הכנסת ישראל אייכלר>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
בועז טופורובסקי – מ"מ היו"ר
רוברט אילטוב

מיכל בירן

משה גפני

אחמד טיבי

יצחק כהן

זבולון כלפה

דב ליפמן

יעקב ליצמן
אראל מרגלית
שמעון סולומון

חמד עמאר

עיסאווי פריג'

אלעזר שטרן

סתיו שפיר

ישראל אייכלר

קארין אלהרר

יעקב אשר

אורי מקלב

חנא סוייד

מיכל רוזין
<מוזמנים:>
מאיר אסלין - סמנכ"ל בכיר, מסמ"ק, רשות המסים, משרד האוצר

איתמר פרחי - רשות המסים, משרד האוצר

נעמה שולץ - יועצת לשר האוצר

ספי זינגר - עו"ד, משרד המשפטים

יאיר לנג - עו"ד, משרד השיכון והבינוי


<ייעוץ משפטי: >
שלומית ארליך
אייל לב ארי
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון, חבר המתרגמים
1. <הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014>
2. <הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013
הצעתה של חברת הכנסת מירי רגב>
3. <הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013
הצעתם של חברי הכנסת מאיר שטרית, אורי מקלב, יצחק וקנין, עמרם מצנע, דוד צור, אלעזר שטרן, איציק שמולי, סתיו שפיר, אראל מרגלית, עמר בר-לב>
4. <הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014

הצעתה של חברת הכנסת גילה גמליאל>
5. <הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014
הצעתו של חבר הכנסת ישראל אייכלר>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.
<שלומית ארליך:>
אתמול עצרנו בעמוד 4, בהגדרה רוכש זכאי, בפסקה (2). אנחנו עכשיו בהסתייגויות לרוכש זכאי בפסקה (2). הסתייגות של יהדות התורה.

<סתיו שפיר:>
יש כאן נציגים של האוצר והשיכון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן.

<סתיו שפיר:>
אנחנו עושים סתם מריחת זמן. יש בעיות בחוק הזה. אתם רוצים להעביר אותו, בואו נשב על בעיה-בעיה רצינית ונדון בה.

<בועז טופורובסקי:>
אפשר להמשיך בבקשה?

<סתיו שפיר:>
רגע. בואו נדון ונתקן את החוק.

<בועז טופורובסקי:>
יש לנו שעה. בואו נתקתק את זה בבקשה.

<סתיו שפיר:>
אף אחד לא תוקף אותך כאן באופן אישי. אתה כמו ילד קטן.

<בועז טופורובסקי:>
כמוך בדיוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, אני אענה לך.

<סתיו שפיר:>
ניסן, גם אתה יודע שהחוק הזה מאוד מאוד בעייתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה לענות לך. שמעתי את השאלות שלך. עשינו את כל הדיונים. יכול להיות שבחלק מהם לא היית.

<סתיו שפיר:>
אני הייתי בכל הדיונים. תפסיק עם השטויות האלה. לא היה דיון אחד על חוק המע"מ שאני לא הייתי בו. אתה תפסיק כבר להשמיץ. זה לא נכון. לא הייתה כאן נכונות לתקן את החוק והשאלה מדוע אי אפשר למרות כל הטענות, גם של הייעוץ המשפטי בכנסת וגם של הממשלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אולי ב-11:15 אני אשב אתך ואראה לך איזה תיקונים עשינו.

<סתיו שפיר:>
צריך לשבת ולעשות תיקונים רציניים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אראה לך איזה תיקונים דרמטיים עשינו.

<סתיו שפיר:>
כן, על קבוצות הרכישה שלך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. ממש לא. לא קבוצות רכישה.

<סתיו שפיר:>
למה לא לשבת ולתקן את הבעיות במקום שכאן תהיה כאן מריחת זמן? זה כל כך לא רציני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הראשונה של סיעת יהדות התורה.

<סתיו שפיר:>
אחר כך אל תגיד שאתה עוזר לזוגות צעירים. הוא יודע טוב מאוד שהוא לא עוזסר.

<בועז טופורובסקי:>
גם את יודעת.

<סתיו שפיר:>
במקום לנסות לתקן את זה.

<בועז טופורובסקי:>
פוליטיקה ישנה. זה מה שאת.

<שלומית ארליך:>
יבוא מי שיש ברשותו נכס עסקי מניב, לא ייחשב לרוכש זכאי. לעניין זה, נכס עסקי מניב, הוא נכס שדמי השכירות ממנו מגיעים לשיעור דמי שכירות בדירת מגורים באותו ישוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו רוצה להסביר?

<אורי מקלב:>
אני אתחיל. אני לא רוצה לבזבז את זמני ולהגן על הדברים של סתיו שבסך הכול שאלה איפה נמצאים הנציגים של משרד השיכון. הרי זה לא איזה חוק של מה בכך. אתמול ראינו שתיקון שאתם הבאתם לוועדה, כמה הוא לא היה מבוסס וכמה בעיות יכלו לחסוך בחוק הזה רק עם תיקון אחד.

<יעקב ליצמן:>
את היושב ראש לא מעניין מה שאתה אומר.

<אורי מקלב:>
לא מעניין שום דבר.

<יעקב ליצמן:>
הוא לא שומע מה שאתה אומר.

<יצחק כהן:>
זה לא מנומס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעתי כל דבר שהוא אמר.

<יעקב ליצמן:>
אתמול דיברת ברדיו. זה שקר גס כל מה שאמרת אתמול.

<יצחק כהן:>
אנחנו מתלהמים?

<יעקב ליצמן:>
אמרת אתמול שקר גס.

<יצחק כהן:>
אנחנו משתוללים?

<יעקב ליצמן:>
אתה המחבל הכי גדול בוועדה כאן.

<אורי מקלב:>
לא הקשבת לדבריי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני הקשבתי לכל מילה שאמרת ואל תתחיל ללמד אותי אם אני מקשיב לך או לא.

<אורי מקלב:>
אני מנמק את ההסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך שוב ותנמק בדקה. אל תתחיל למשוך את הזמן.

<יעקב ליצמן:>
אתה הלכת אתמול ושיקרת.

<יצחק כהן:>
עוד פעם אתם מתחילים באלימות? עוד פעם אלימות? די לאלימות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יעבור הזמן, אני מצביע.

<יעקב ליצמן:>
תצביע.

<יעקב ליצמן:>
איפה המאבטחים של אתמול?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה הזמן שלו להסביר.

<יצחק כהן:>
יש עתיד, די לאלימות.

<אורי מקלב:>
לא יכול להיות שאתה תיתן הטבה של מס ערך מוסף לדירה יחידה ואתה לא מסביר מה זה נקרא דירה יחידה. אדם יחיד, דירה יחידה שלו ובמקביל יש לו גם נכס עסקי מניב. אנחנו צריכים לקבוע מה זה נקרא נכס עסקי, כמה הוא מניב, האם יש לו מחסן או האם יש לו עסק. יש אנשים שיש להם גם עסקים וגם חנות בכיכר המדינה ויש לו דירה יחידה אבל הוא יוכל לקבל על זה מס ערך מוסף. בגלל שאתם לא מתחשבים בשום דבר בעניים, במי שאין לו, אתם הרי רק הסתכלתם איך אתם יכולים להיטיב עם מגזר אחד. אנחנו מבליטים בהסתייגות שלנו כמה החוק שלכם לא מקצועי, נעשה רק בחאפ-לאפ ורק כדי להיטיב עם מגזר מאוד מאוד קטן שיש לו ואלה שאין להם, אין להם.

מי שיש לו נכס עסקי, יקבל או לא יקבל?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 6
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
הודעה.

<סתיו שפיר:>
אי אפשר על שום דבר. באמת.

<יצחק כהן:>
די לאלימות. חבר'ה, די לאלימות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רוצה לבקש רביזיה? תגיד. אנחנו ממשיכים

<יצחק כהן:>
אני רוצה למסור הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רוצה רביזיה? תמשיכי לקרוא. אין הודעות.

<יצחק כהן:>
אין דבר כזה. זה התקנון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין בתקנון הודעה.

<יצחק כהן:>
אייל, למד אותו. אחרי שנה וחצי הוא צריך לדעת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יכול לבקש רביזיה או לא.

<יצחק כהן:>
אני מודיע שיש הודעות. אני רוצה להודיע לך שהתחלת את היום לא טוב.

<שמעון סולומון:>
למה אתה צריך לענות לכל אחד?

<יצחק כהן:>
אני מבקש קודם כל לרדת באלימות. להפסיק באלימות. אתם אלימים. די לאלימות. יש עתיד, די לאלימות. די לאלימות.

<בועז טופורובסקי:>
בזבזתם מספיק זמן.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<משה גפני:>
תצביעו כמו מוקיונים.

<יצחק כהן:>
יש עתיד, די לאלימות.

<שלומית ארליך:>
לפסקה (3). יש תיקון בנוסח. במקום "שלא הייתה לו דירה בתקופה שמיום 1 בינואר 1995".

<סתיו שפיר:>
אני רוצה לשאול עניינית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אסביר לך שכל הדיונים על החוק הזה היו כבר לעומק ועכשיו אנחנו בהצבעות על ההסתייגויות.

<משה גפני:>
זה לא נכון.

<יעקב אשר:>
היו לעומק? היו דיונים לעומק?

<שלומית ארליך:>
לפסקה (3) יש תיקון למי שלא הייתה לו דירה בתקופה, התיקון הוא שזה יהיה בעשר השנים שקדמו ליום המכירה ולעניין מניין השנים יראו חלק משנה כשנה שלמה.

<יצחק כהן:>
די לאלימות. מה שעשיתם אתמול, זאת הייתה קטסטרופה. לא ייעשו דברים כאלה.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הראשונה לפסקה (3).

<משה גפני:>
מה זה פסקה (3)?

<שלומית ארליך:>
בעמוד 4 למטה, בהגדרה רוכש זכאי. ההסתייגות הראשונה היא של סיעת יהדות התורה.

<משה גפני:>
שנייה. תן לי לראות. מה קרה לך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא קרה לי כלום חוץ מזה שנכנסת וישר התחלת לצעוק.

<משה גפני:>
בסדר, אז מה? זאת לא ישיבה דרמטית.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות אומרת - - -

<משה גפני:>
איזו הסתייגות? איזה מספר?

<שלומית ארליך:>
מספר 69 שלך.
ההסתייגות אומרת
בפסקה (3), בסופה יבוא: ואולם אם הייתה ברשותו דירה שנלקחה ממנו בהחלטה שיפוטית, לא ייחשב הדבר לעניין סעיף זה.

<יעקב ליצמן:>
על התיקונים יש נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מבקש נושא חדש?

<יעקב אשר:>
לא. עוד לא.

<מיכל רוזין:>
איפה זה מופיע? אני מסתכלת בנוסח ולא רואה.

<שלומית ארליך:>
הסתייגויות לא מופיעות בנוסח.

<יעקב ליצמן:>
לא היו דיונים על ההסתייגויות כי ברגע שנאמר נושא חדש, לא היה דיון.

<יצחק כהן:>
אנחנו נוסיף הסתייגויות. יש לנו אפשרות להוסיף הסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אין לך.

<יצחק כהן:>
בטח שכן. נושא חדש, בטח שכן. תשנה את התקנון, תכתוב מה שאתה רוצה ותעשה מה שאתה רוצה.

<קארין אלהרר:>
איציק, למה אתה כועס?

<יצחק כהן:>
כי אתמול החבר'ה האלה היו אלימים. הוא איים על הרב ליצמן. יש עתיד היו אלימים. טוב שבאת. אני שמח שבאת. תרגיעי.

<בועז טופורובסקי:>
אפשר להמשיך?

<יצחק כהן:>
הייתה כאן כמעט הרמת ידיים.

<מיכל רוזין:>
אם זה נושא חדש, למה הוא לא נותן לי לשאול שאלה? אולי אני אגיש הסתייגות.

<יצחק כהן:>
נכון. את תגישי הסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם זה נושא חדש, לא דנים עליו בכלל אלא אם כן יחליטו שזה כן נושא.

<יצחק כהן:>
אבל אפשר להגיש הסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלא אם כן היה לכם את הזמן להגיש.

<יצחק כהן:>
לא. נושא חדש, אתה הבאת אותו עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. מי הביא אותו עכשיו?

<יצחק כהן:>
תסבירי לו את התקנון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נבדוק את זה.

<יצחק כהן:>
אני בדקתי את זה. תאמין לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא בדקת את זה.

<משה גפני:>
לפני הגינוי של האלימות, הם רוצים להגיד משהו.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים עכשיו לפסקה (4).

<משה גפני:>
לפני כן, הם רוצים להגיד משהו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. הם רוצים לשנות גם את זה, אבל זה בין כה וכה נושא חדש.

<משה גפני:>
לא ביקשנו נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיכי.

<משה גפני:>
שלומית, שנייה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא שנייה.

<משה גפני:>
אתה תגיד לו לא שנייה? אני מחליט על השנייה. אתה רוצה לעבור על כל החוק בלי להצביע ותגיד הכול נושא חדש?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. מה שאתם ביקשתם. מה ששייך.

<יצחק כהן:>
מה שנושא חדש, הוא נושא חדש. אם זה כך, אני מבקש על הכול נושא חדש.

<משה גפני:>
היה סיכום אתך שאתה תקיים דיון מעמיק על כל החוק. אנחנו לא נהיה כאן ואחרי כן נראה. אם החוק אכן יתקדם, כדי לא לעכב את העניין של הדיון הזה, יהיה דיון על ההסתייגויות, דיונים מעמיקים. זה היה הסיכום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא מבין. בוא נדבר על זה אחר כך.

<משה גפני:>
לא, לא אחר כך. אנחנו עכשיו בדיון המעמיק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אנחנו לא בדין המעמיק.

<משה גפני:>
אז זה לא בסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע על מה אתה מדבר.

<יעקב ליצמן:>
אף פעם לא היה דיון מעמיק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה אתה מדבר?

<משה גפני:>
על הדיון על החוק עצמו.

<יצחק כהן:>
די לאלימות. בועז, די לאלימות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ב-11:15 אני אשב אתך ואני אבין מה אתה רוצה. לא עכשיו.

<קריאה:>
אל תיכנע לאיומים שלהם.

<משה גפני:>
באמת, מה הם מאיימים עליך?

<שמעון סולומון:>
עד עכשיו אתם באמת אלימים. בסוף אני אלך להתלונן.

<משה גפני:>
אני מבקש לעצור את הישיבה עד שתתלונן.

<יעקב ליצמן:>
אני מוכן להיבדק במכונת אמת כדי לראות אם הוא איים עלי או לא.

<מיכל רוזין:>
מי איים עליך? דב?

<יעקב ליצמן:>
כן. יש סרט שמראה.

<שמעון סולומון:>
דב לא מסוגל לגעת בזבוב.

<אורי מקלב:>
בסעיף יש חלק חדש ויש חלק ישן.

<שלומית ארליך:>
ברגע שטענתם טענת נושא חדש, הנושא עובר להכרעת ועדת הכנסת.

<אורי מקלב:>
לא על כל הסעיף.

<שלומית ארליך:>
לא על כל הסעיף אלא על פסקה (3) בלבד.

<אורי מקלב:>
נכון.

<שלומית ארליך:>
כולה. כל פסקה (3). עכשיו אנחנו עוברים לפסקה (4) בעמוד 5.

<משה גפני:>
שאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא עכשיו. היא באמצע.

<משה גפני:>
שאלה על זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<משה גפני:>
כן. שאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תקריאי.

<שלומית ארליך:>
לפני שאנחנו מגיעים להסתייגות של פסקה (4), יש תיקון בנוסח.

<משה גפני:>
אם ועדת הכנסת תחליט שזה לא נושא חדש, אנחנו מתחילים את כל הדיון מחדש.

<אורי מקלב:>
את כל סעיף 3, כולל ההסתייגויות.

<שלומית ארליך:>
זה חוזר בחזרה לוועדה והוועדה צריכה להצביע.

<משה גפני:>
לדון.

<קארין אלהרר:>
לא לדון.

<יצחק כהן:>
משה, תברך את קארין שהגיעה לכאן. היא תרגיע את החברים.

<משה גפני:>
קארין, את יכולה להרגיע את הנושא של האלימות שהיה כאן?

<שלומית ארליך:>
היום הקובע הוא בעצם אותו תאריך אלא שהעברנו אותו להגדרות. שבוטלה בתקופה שמהיום הקובע...

זה היה הנוסח.

<יעקב ליצמן:>
אני מוחה על כך שהיועצת המשפטית קוראת כמה סעיפים בבת אחת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא לא.

<שלומית ארליך:>
חבר הכנסת ליצמן, אני לא קוראת כמה סעיפים בבת אחת. קראתי פסקה אחת בלבד שאותה אולי היה קשה לשמוע.

<משה גפני:>
איזה סעיף?

<שלומית ארליך:>
פסקה (4) בעמוד 5.

ההסתייגות של קבוצת יהדות התורה ו-ש"ס. בהגדרה רוכש זכאי בפסקה (4), בסופה יבוא: ובלבד שביטול העסקה כאמור לא נבעה מהליכי הוצאה לפועל או החלטה של בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני לחלוקת דירת מגורים.

<משה גפני:>
מאיפה את קוראת את זה.

<שלומית ארליך:>
מההסתייגויות שהגשתם קודם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו רוצה להסביר?

<יצחק כהן:>
שלומית, זה לא נושא חדש?

<שלומית ארליך:>
אם אתם רוצים.

<יצחק כהן:>
קודם כל התייעצות סיעתית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. זה עדיין אותו סעיף.

מישהו רוצה להסביר את זה? או שאתה מסביר או נושא חדש.

<סתיו שפיר:>
אי אפשר לשמוע את היועצת המשפטית. מדוע אי אפשר לחלק לכל חברי הוועדה את דפי ההסתייגויות?

<שלומית ארליך:>
כי אלה דפים שאתם מגישים לנו. אנחנו לא מדפיסים את ההסתייגויות.

<סתיו שפיר:>
אבל היו לנו הרבה הסתייגויות גם בעל פה. הן רשומות אצלכם. אתם קוראים אותן עכשיו.

<שלומית ארליך:>
לא. אלה רשימות שלכם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה הבעיה להעביר לנו את ההסתייגויות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי אומר נושא חדש? טוב, נושא חדש.

<בועז טופורובסקי:>
תגיד נושא חדש ותבקש להמשיך הלאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיכי ל-(5).

<משה גפני:>
אתם לא מרוויחים בזה כלום.

<יעקב ליצמן:>
הוא צריך להראות ללפיד שהוא עבר עוד עמוד היום.

<יצחק כהן:>
עשרים מיליון מקדמה הוא קיבל. יש עוד עשרים מיליון אחרי שהוא מסיים.

<יעקב ליצמן:>
המושחתים האלה. עשרים מיליון.

<יצחק כהן:>
האלימים האלה. תראה באיזה אלימות.

<יעקב ליצמן:>
יש לנו מושחתים ואלימים. מה עוד חסר לנו כאן?

<יצחק כהן:>
רק שלא יקרה רצח. ה' ישמור.

<משה גפני:>
ניסן, מה אתה אומר על זה שהוא אומר שאתם מושחתים?

<בועז טופורובסקי:>
בוא נמשיך בבקשה.

<יעקב ליצמן:>
עשרים מיליון. זה המחירון.

<שלומית ארליך:>
בפסקה (5) יש תיקון נוסח: רכישת הדירה אינה מימוש של זכות לרכוש את הדירה אשר ניתנה לו בתקופה שבין היום הקובע ליום התחילה. זה תיקון נוסח. פשוט הגדרנו את ההגדרות האלה ולכן שינינו את הנוסח.

ההסתייגות הראשונה היא של קבוצת יהדות התורה ו-ש"ס, למחוק את פסקה (5) לחלוטין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו רוצה להסביר?

<בועז טופורובסקי:>
הם יכולים לטעון על זה נושא חדש?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע. לא.

<יצחק כהן:>
תכף נראה.

<יעקב אשר:>
אפשר לבקש התייעצות סיעתית?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אי אפשר התייעצות סיעתית. זה כבר בתוך המסגרת.

<בועז טופורובסקי:>
אדוני היושב ראש, נושא חדש. אני מבקש נושא חדש.

<יצחק כהן:>
וינסטון צ'רצ'יל לא היה אלים כמוך.

<משה גפני:>
אתם התחייבתם לשר האוצר להעביר את החוק אפילו עם נושאים חדשים?

<מיכל רוזין:>
נגמרה המלחמה והוא צריך כותרות חדשות.

<יצחק כהן:>
אני באמצע ההסבר.

<אורי מקלב:>
אתה יודע מה? הכול נושא חדש.

<משה גפני:>
הכול נושא חדש.

<יצחק כהן:>
הכול נושא חדש. אתה מעכב את החוק של לפיד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפסקה (6).

<משה גפני:>
יש טענה של בועז שכל החוק נושא חדש.

<שלומית ארליך:>
בפסקה (6), ההסתייגות הראשונה היא שהפסקה תימחק.

<בועז טופורובסקי:>
אני יכול להסביר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. הם הגישו. לא אתה הגשת את ההסתייגות.

<יצחק כהן:>
אני רוצה להסביר ולא נותנים לי. וינסטון צ'רצ'יל בהיותו שר המושבות של הממלכה הבריטית.

<מיכל רוזין:>
בשום ועדה לא מקבלים מסמך כזה להצבעה בלי הסתייגויות כתובות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה באמצע ההסבר.

<יצחק כהן:>
כן.

<בועז טופורובסקי:>
הזמן עובר. לא?

<יצחק כהן:>
לא עובר שום דבר. די לאלימות. בועז, מספיק. אתמול זה היה די והותר מה שעשיתם. די לאלימות. וינסטון צ'רצ'יל בהיותו שר המושבות - - -
<בועז טופורובסקי:>
נגמר הזמן.

<יצחק כהן:>
זאת אלימות לשמה. זאת אלימות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
לא שאלת מי נמנע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע? אין.

ההסתייגות הבאה.

<משה גפני:>
הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין הודעות.

<משה גפני:>
אל תגיד לי שאין הודעות. יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין.

<יצחק כהן:>
אתה יודע מה? תודיע. תודיע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יכול להגיד רביזיה או לא.

<משה גפני:>
זה מה שאני הולך להגיד. האם החלטנו שאנחנו מגישים על זה רביזיה או לא?

<יצחק כהן:>
די לאלימות. די.

<יעקב ליצמן:>
אדוני היושב ראש, אתה לא נתת לי הבטחה, אתה אתמול שיקרת לכלי התקשורת. אני דורש ממך היום, עכשיו, הבטחה לא לאלימות שאתה חלק ממנה וגרמת לה בוועדה. אתה אמרת אתמול בכלי התקשורת ואתה שיקרת. שיקרת במה שאמרת. אני לא מוחל לך על זה. אתה פשוט שקרן. לא יכול להיות שאתה היושב ראש לא מגן עלי כאן. אתה שיקרת אתמול בכלי התקשורת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם מישהו צריך למחול, זה אני. כל כך הרבה כינויי גנאי שאתה מחלק לי כל הזמן.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אין הודעה.

<משה גפני:>
אתה לא תגיד לי. אני רוצה להודיע על ההצבעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודיע.

<משה גפני:>
אני מודיע. לאחר שהתייעצתי עם חבריי ואנחנו התלבטנו בעניין של מה שהוצבע בהסתייגות - - -

<יצחק כהן:>
וכדי לקדם את הדיון.

<משה גפני:>
לאחר שהתלבטנו בעניין של ההסתייגות, חשבנו לא להגיש רביזיה אבל אחרי מה שאמרת לרב ליצמן, החלטנו להגיש רביזיה.

<יצחק כהן:>
בשם הקבוצה.

<משה גפני:>
בשם הקבוצה.

<שלומית ארליך:>
חבר הכנסת גפני הגיש הסתייגות לפסקה (6). במקום הנוסח יבוא: אין בין הקונה למוכר קרבת משפחה מדרגה ראשונה.

<משה גפני:>
איזו הסתייגות זאת?

<שלומית ארליך:>
72.

<יצחק כהן:>
וינסטון צ'רצ'יל, בהיותו שר המושבות של הממלכה הבריטית, החליט לבוא לבקר במושבה ישראל, בתל אביב. ראש העיר בתל אביב היא מאיד דיזינגוף, מאיר וצינה דיזינגוף אבל בתל אביב לא היה כלום. היו שדרות רוטשילד אבל לא היה שום דבר. מה עושים? ישבו כל חכמי העיר יחד עם מועצת חכמי חלם, עשו קונפדרציה, ומה עושים? וינסטון צ'רצ'יל בא לבקר ואין כלום. מישהו הציע ללכת לנס ציונה, שם יש פרדסים, לכרות עצים ולשים אותם בשדרות רוטשילד. רעיון מצוין. הלכו לנס ציונה, כרתו עצים ושתלו אותם – כאילו כמו החוק הזה – בשדרות רוטשילד. הגיע וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות של הממלכה הבריטית - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המשך יבוא.

מי בעד ההסתייגות?

<משה גפני:>
אתם יודעים על מה אתם מצביעים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<משה גפני:>
יש הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו במתח לשמוע את המשך הסיפור של יצחק כהן.

<משה גפני:>
גברתי היועצת המשפטית, על פי התקנון, מכיוון שהצביעו ועבר ברוב קולות נגד ההסתייגות של הקרבה הראשונה, שזה הדבר הכי חשוב שהיה צריך להיעשות, אנחנו התייעצנו, החברים שהצביעו בעד ההסתייגות, וההודעה היא הודעה דרמטית. אנחנו החלטנו, אחרי מה שהוא דיבר על וינסטון צ'רצ'יל, עד שהוא לא מסיים את הסיפור, יש רביזיה של כל הקבוצה.

<יצחק כהן:>
תזכרו שוינסטון צ'רצ'יל הגיע לשדרות רוטשילד.

<מיכל רוזין:>
אני במתח. יש שם עצי שקמה ואני רוצה לדעת מה קרה לעצי התפוזים.

<שלומית ארליך:>
אנחנו מגיעים לפסקה (7)(א) בעמוד 5. הסתייגות אומרת שבסוף הסעיף ייכתב: ובלבד שהוא תושב ישראל. ברשימה שלך חבר הכנסת גפני זה סעיף 73.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ר' יצחק, אתה רוצה להמשיך?

<יצחק כהן:>
כן.

<משה גפני:>
אני לא יודע על מה מצביעים.

<קארין אלהרר:>
לא נורא.

<משה גפני:>
לא משנה.

<יעקב אשר:>
פוליטיקה חדשה. לא נורא.

<סתיו שפיר:>
לא נמצאים בדיון נציגים של משרד האוצר ושל משרד השיכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כולם נמצאים.

<סתיו שפיר:>
לא. נמצאים כאן מרשות המסים. איפה האוצר ואיפה השיכון?

<יצחק כהן:>
הם נגד החוק, את לא מבינה?

<סתיו שפיר:>
אפשר לתקן אתם את הצעת החוק הזאת. אתם לא רוצים דיון ענייני. אתם רוצים להצביע על ההסתייגויות במקום שייערך דיון ענייני על הצעת החוק. הקואליציה לא רוצה דיון ענייני. אורי שני אמר בעיתון שהצעת החוק הזאת, עבדתם עליה מהר מדי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<סתיו שפיר:>
למה שלא נשב ונתקן את הצעת החוק?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד?

הצבעה

בעד – 6
נגד – 8
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<סתיו שפיר:>
רביזיה.

<משה גפני:>
יש לי הודעה.

<בועז טופורובסקי:>
היא כבר אמרה רביזיה. תמשיך בבקשה.

<סתיו שפיר:>
אתה המפקד של הוועדה?

<יצחק כהן:>
בועז, תרסן את עצמך. בועז, תתרסן. בלי אלימות.

<יעקב ליצמן:>
בועז, התעוררת?

<משה גפני:>
אלי אתה מדבר כך ואליו אתה מדבר אחרת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לך אני נותן להודיע ולו לא.

<משה גפני:>
אתה מדבר אתו יפה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מעדיף שאני אדבר אתך יפה ולא אתן לך לדבר?

<משה גפני:>
לא. בסדר.

<יעקב ליצמן:>
לא נורא. גפני, היושב ראש בעד אלימות. הוא הסביר את זה אתמול יפה מאוד בכלי התקשורת. הוא בעד אלימות. הוא האלים ביותר בוועדה ואפילו יותר מזה שאיים עלי.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, יש לי הודעה.

<קארין אלהרר:>
די. באמת.

<יעקב ליצמן:>
תיזהר, תקבל מכות.

<משה גפני:>
אני אחזיר אם אני אקבל מכות. ההודעה היא שלאחר שאנחנו ראינו את ההסתייגות ובאמת ראינו את זה יתר לעומק, אנחנו מאוד משתוממים על העובדה שיש כאן חברים שהצביעו נגד ואם את תשאלי אותם מה הייתה ההסתייגות, הם לא יודעים. לכן אני רוצה את הדיון מחדש ולכן אני מבקש על פי התקנות שהלשכה המשפטית תרשום שאנחנו, כל הקבוצה, הגשנו רביזיה.

<שלומית ארליך:>
נרשם.

אנחנו בהסתייגות עדיין לפסקה (7)(ב) של חבר הכנסת גפני. מספר 74 ברשימה. חבר הכנסת גפני מבקש שאחרי המלים "הגר בדרך קבע בנפרד" ייכתב "למעלה משנה".
<סתיו שפיר:>
זה פשוט לא מובן למה אתם לא מעבירים אלינו את ההסתייגויות. יש לכם אותן. אין לזה צורה. יש כאן חברי כנסת שלא היו בדיון.

<יצחק כהן:>
הגיע היום הגדול ושר המושבות הבריטי הגיע לביקור בתל אביב בשדרות רוטשילד ומישהו קיבל את העצה המטומטמת לכרות עצים מנס ציונה כי לא היו עצים ברוטשילד ולשים אותם כאילו, כמו החוק הזה. היה שם עסק גדול וצינה הגישה לו זר פרחים, ומאיר דיזינגוף, ופתאום הילדים שיחקו וכשהם שיחקו, מישהו דחף את העצים והעצים נפלו לעיניו המשתאות של שר המושבות. הוא הסתכל וראה שעבדו עליו, שכרתו סתם עצים. אמר, תקשיבו, חברים, אתם הולכים להקים מדינה, דברים כאלה אל תעשו. תעשו עבודת שורש, אל תעשו כאילו כמו יש עתיד.

<מיכל רוזין:>
הם לא למדו את השיעור ולכן הוא חוזר עליו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיך אחר כך. מי בעד ההסתייגות?

<אחמד טיבי:>
עקב הדברים של צ'רצ'יל, אני בעד ההסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יצחק כהן:>
חבר הקבוצה, נא להגיש הודעה בשם הקבוצה.

<משה גפני:>
בבקשה, הודעה. היות ואנחנו באמת לא יודעים, יכול להיות שכל חברי הקואליציה שהצביעו נגד ההסתייגות הם יודעים מה ההסתייגות והם גם יודעים לפרש אתה, אבל בגלל שאנחנו התייעצנו והחלטנו שאנחנו לא בטוחים בזה, יכול להיות שהם הצביעו רק על פי הוראה שהם קיבלו מגבוה. לכן לפי התקנון אני מאוד מאוד מבקש שלא תתעלמו מהעניין וכי אנחנו החלטנו להגיש רביזיה כדי להסביר לחברי הקואליציה על מה הם הצביעו.

אנחנו מגנים את האלימות.

<קריאה:>
יש לי שאלה לגבי השעון הזה, כי הדקה עוברת מהר מדי.

<זבולון כלפה:>
קח אותו לבדיקה.

<שלומית ארליך:>
הסתייגות של יהדות התורה, עדיין בפסקה (7)(ב), אחרי "ובילדיהם" יבוא "למעט ילדים מנישואים קודמים כאשר בן הזוג לשעבר אינו רוכש זכאי".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי מנמק?

<יצחק כהן:>
אני אמשיך. לא נעים לי מצ'רצ'יל. כשהוא ראה את המחזה הזה, הוא נדהם. הוא אמר: אתם חברה צעירה, אתם הולכים לבנות כאן מדינה, אתם בונים כאן עיר, איך אתם עושים דברים כאלה? אתם עובדים על עצמכם? אתם עושים כאילו? אמנם אחמד טיבי לא אהב את האמירה של צ'רצ'יל כי הוא לא רוצה את השורשים אבל הוא אמר: תעבדו על השורשים, תתחילו מהבסיס וכך תוכלו להיות חברה, אל תעשו כאילו, אל תשימו עצי קלמנטינות שאין להם שום שורש באדמה.

<משה גפני:>
שתדעו שאחרי כן יעשו בחינה על ההסברים שלו על ההסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כולם ידעו.

<אלעזר שטרן:>
השארת אותי במתח. מעניין אותי לדעת מה קרה עם וינסטון צ'רצ'יל.

<יצחק כהן:>
הוא פשוט כעס. עלה על הסוס ונעלם. השאיר את צינה ומאיר דיזינגוף במדבר השומם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איך הגיב הציבור היהודי?

<יצחק כהן:>
הם חייכו במבוכה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נגמר הזמן. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<משה גפני:>
ליצמן לא כאן ואני מבקש לחזור על ההצבעה.

<יצחק כהן:>
לא שאלת מי נמנע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע? אין.

<משה גפני:>
הודעה.

<יצחק כהן:>
אבל תפתח בגינוי לאלימות.

<משה גפני:>
אתה רואה איך אתה מתייחס אלי רע ואל בועז אתה מתייחס טוב?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה שתעשה את זה מכבוד. כל יום אתה מוסיף עוד שורה. אל תעשה את זה. מעבר למילה רביזיה, אני נותן לך אפשרות לתת משהו אבל אל תוסיף כל פעם עוד.

<משה גפני:>
אני מקבל את ההצעה של ובתנאי שגם אתה לא תעשה את זה. עכשיו זה ביזיון. שר האוצר מבקש להעביר את החוק הרע הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<משה גפני:>
אז יש לי הודעה. גברתי היועצת המשפטית, תקשיבי כי אני הולך להודיע הודעה דרמטית.

<מיכל בירן:>
התכוונת בניגוד להודעות הקודמות.

<סתיו שפיר:>
זאת יותר דרמטית.

<משה גפני:>
יותר דרמטית מהקודמות.

<יעקב אשר:>
אתם מפריעים לו. הוא רוצה לקצר ואתם מפריעים לו.

<משה גפני:>
בדקתי בתקנון האם הקבוצה יכולה להגיש רביזיה אחרי ההצבעה. בכל אופן היה רוב בעד והתברר שאפילו אם היה רוב, אנחנו זכאים להגיש רביזיות. אז נשאלה השאלה האם באמת צריך להגיש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי. אם אתה מוסיף כל פעם משהו, גמרנו.

<יעקב ליצמן:>
הוא צריך כל פעם לשנות.

<יצחק כהן:>
רביזיה. שלא יתבלבלו.

<שלומית ארליך:>
נרשמה רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אמר כבר את המילה רביזיה.

<משה גפני:>
אמרתי עכשיו.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים להגדרה רוכש מוטב.

<משה גפני:>
אני מבקש התייעצות סיעתית.

<יצחק כהן:>
התייעצות סיעתית ארוכה ומעמיקה.

<משה גפני:>
כן. אנחנו צריכים הרבה זמן. עד 11:00.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התייעצות סיעתית. אנחנו ממשיכים ב-10:45.

<משה גפני:>
לא. ב-10:52.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ב-10:45.

<אראל מרגלית:>
אני מגנה את האלימות, אבל אני רוצה שההתייעצות תהיה רצינית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חמש דקות התייעצות סיעתית.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:40 ונתחדשה בשעה 10:45.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אנחנו מחדשים את הישיבה. נתתי לכם שבע דקות. תקראי את ההסתייגות הבאה.
<משה גפני:>
לא. שהיא תחכה. אני קורא להם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנה. הם הגיעו.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עכשיו בהגדרה רוכש מוטב, בעמוד 5. פסקה (1) של רוכש מוטב.

<יעקב ליצמן:>
יש הוראות שבועז מקבל בטלפון. חכו.

<שלומית ארליך:>
הסתייגות ראשונה של חבר הכנסת חמד עמאר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה נשאר בה או אתה מוריד אותה?

<חמד עמאר:>
אני רוצה לשמוע מה ההסתייגות.

<שלומית ארליך:>
אחרי המילה "לפחות" יבוא "או עולה חדש שעלה לישראל אחרי גיל 18".

<עיסאווי פריג':>
חמד צריך להיות בעד.

<משה גפני:>
אני מצטרף להסתייגות.

<עיסאווי פריג':>
גם אני מצטרף להסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא יכול הצטרף.

<משה גפני:>
יכול ועוד איך.

<שלומית ארליך:>
מי מצטרף להסתייגות?

<משה גפני:>
אני.

<עיסאווי פריג':>
גם אני.

<שלומית ארליך:>
רק יהדות התורה?

<משה גפני:>
גם העבודה. גם מרצ. אני הולך להסביר. מה שקורה בחוק הזה זה שבעצם קבוצות גדולות לא יקבלו את ההטבה הזאת ואחת מהן היא הקבוצה שהעלה חבר הכנסת חמד עמאר. עולים חדשים. עולים חדשים אינם כלולים בתוך המערכת הזאת שנקבעה בחוק הממשלתי. הם פשוט יופלו לרעה. כל מדיניות הממשלות לדורותיהם, מאז הקמת המדינה ועד היום, הייתה להיטיב עם העולים החדשים מכיוון שהעולים החדשים, אנחנו קוראים להם לבוא מכל ארצות הפזורה בהם הם גרים לעלות למדינת ישראל כי במדינת ישראל יש את חוק השבות והם יקבלו הטבות, יקבלו מה שאזרח רגיל לא מקבל ואנחנו אומרים להם לבוא לארץ כי אנחנו מקבלים אותם כאן בשמחה ומקדמים את פניהם.

החוק הזה הוא אנטי ציוני בעליל מכיוון שאם אנחנו אומרים שמי שהוא אזרח ישראלי יקבל את ההטבות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיך את זה אחר כך.

<משה גפני:>
לא.

<עיסאווי פריג':>
חשוב שנבין על מה מדובר.

<מיכל בירן:>
הוא מדבר לעניין. תן לו לסיים לדבר.

<עיסאווי פריג':>
תמשיך.

<יעקב אשר:>
קצת תרבות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. משפט.

<משה גפני:>
החוק הזה שהוא אנטי ציוני בעליל אומר שאם אתה אזרח ישראלי, אתה מקבל את ההטבה של המע"מ ברכישת הדירה אבל אם אתה עולה חדש, אתה לא מקבל או שאתה מקבל פחות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אתה באותם תנאים, אתה מקבל.

<משה גפני:>
לא נכון. אם כן, קבל את ההסתייגות.

<עיסאווי פריג':>
זה חוק מפלה.

<משה גפני:>
הוא לא היה בצבא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<מיכל בירן:>
ניסן, זה דיון ענייני. זה גם חשוב לפרוטוקול. הוא מדבר על עניין רציני מאוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד החוק?

<עיסאווי פריג':>
באמצע הסבר חשוב, אתה מפסיק אותו.

<מיכל בירן:>
נגד החוק או נגד ההסתייגות? בלבלת אותנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אחזור שוב. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יעקב ליצמן:>
היה רוב נגד החוק. הצבעת על החוק.

<עיסאווי פריג':>
חבר הכנסת חמד עמאר הצביע נגד?

<חמד עמאר:>
למה רק 12 חודשים? אמרו שיחזרו אלינו עם תשובה למה רק 12 חודשים.

<קריאה:>
אז תחכה. הם יחזרו.

<משה גפני:>
אני מבקש להודיע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק אם זה קצר. אם לא, אין הודעות.

<משה גפני:>
קצר. לאור העובדה שאני מבקש מניסן סלומינסקי שיפסיק להגיד הלל ביום העצמאות מכיוון שהוא נהיה אנטי ציוני והוא נגד עולים חדשים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה תגיד? כי אתה אומר שאתה ציוני.

<משה גפני:>
מה שאני אגיד, תן לי להגיד.

<יעקב אשר:>
כמו שיאיר לפיד אומר, גם הוא אומר.

<משה גפני:>
מכיוון שאני לא רוצה לקבוע מסמרות בעניין הזה באופן מוחלט ואני מקווה שניסן יחזור בתשובה, אנחנו לכן נותנים לך הזדמנות אחרונה ולכן אנחנו מגישים רביזיה. שלומית, רשמת?

<שלומית ארליך:>
רשמתי.

<יעקב ליצמן:>
שאלה ליועצת המשפטית. אם אדוני היושב ראש אמר מי בעד החוק ומי נגד החוק והרוב הצביעו נגד החוק? כך התבטאת. אנחנו הצבענו על זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם ההלכה אומרת שאם תוך כדי דיבור.

<יעקב ליצמן:>
לא. היה בעד ונגד. הצבעת והיה רוב נגד החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא תחשוב על זה. בסדר.

<משה גפני:>
אתה עונה במקומה?

<שלומית ארליך:>
פליטת קולמוס.

<אייל לב ארי:>
מה שהוצג בפני הוועדה זאת הסתייגות.

<יעקב ליצמן:>
הוא שאל מי בעד החוק ומי נגד החוק.

<אייל לב ארי:>
ההצבעה שהייתה הייתה לגבי ההסתייגות וזה היה ברור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תוך כדי דיבור גם חזרתי.

<יעקב ליצמן:>
לא היה תוך כדי דיבור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ברגע שאמרו, זה תוך כדי דיבור.

<משה גפני:>
אייל, אני מקבל את מה שאמרת. לא שמעתי מה אתה אומר אבל לפי דעתי צריך להביא גם את היועץ המשפטי של הכנסת כי זאת שאלה מאוד חמורה. אני מציע גם להביא את היועץ המשפטי לממשלה.

<שלומית ארליך:>
אנחנו נשקול את זה.

ההסתייגות הבאה היא למחוק את הפסקה כולה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו רוצה להסביר?

<עיסאווי פריג':>
אנחנו מדברים על פסקה (1), נכון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן.

<עיסאווי פריג':>
אני רוצה להסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דקה.

<עיסאווי פריג':>
בדרך כלל אתה נותן שלוש דקות. למה לגפני נתת שלוש דקות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נתתי דקה.

<עיסאווי פריג':>
עוד לא התחלתי ואתה אומר לי דקה? באמת.

<משה גפני:>
בגלל שאתה ערבי. הוא נגד ערבים. הוא בעד חרדים ונגד ערבים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קיבלתי אישור ממך שאני בעד חרדים.

<משה גפני:>
רק היום.

<יעקב ליצמן:>
לא. הוא שונא חרדים ושונא דת.

<עיסאווי פריג':>
אתה צריך לתת לי הגנה. שכן וחבר וכולם מעלינו. אתה צריך לתת לי הגנה ואתה לא נותן לי אותה. תשתיק אותם. זאת בעיה שלך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. האופוזיציה היא לא הבעיה שלי.

<יעקב ליצמן:>
איך אתה שכן שלו?

<עיסאווי פריג':>
אני שכן של ניסן.

<יעקב ליצמן:>
אתה גר בהתנחלויות?

<עיסאווי פריג':>
יש לנו הסכם ארוך טווח. הוא יודע על זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עיסאווי, אני אתן לך הזדמנות בהסתייגות הבאה.

<עיסאווי פריג':>
לא. זה חשוב לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<עיסאווי פריג':>
לא, לא נתת לי לדבר. זאת המהות של ההסתייגות. רוכש מוטב, זאת המהות. התקשורת חייבת לשמוע את זה. זאת המהות. אנחנו מבקשים לבטל את ה-רוכש מוטב. בעיני זאת מהות האפליה. אנחנו עכשיו מדברים על החוק שהוא חלק מחמשת ה-מ"מים של האב הרוחני. מדברים על דיור בחמשת ה-מ"מים, אני לא צריך להתנות את זה במוטב זכאי, ערבי, יהודי, חרדי וכולי. כולם זכאים לדיור וכולם זכאים להטבה.

<קארין אלהרר:>
כולם זכאים לדיור.

<עיסאווי פריג':>
את מפריעה לי. המדינה מחויבת לתת לאזרחיה דיור וכאשר מדברים על הטבה ומתחילים להפלות ב-רוכש זכאי ו-רוכש מוטב, זה שיא האפליה. אני עומד על שלי ואני אומר שצריך לבטל את ההגדרה הזאת. כל אזרחי המדינה באשר הם – ערבים, חרדים, מתנחלים ועולים – זכאים להטבות שוות. אני חושב שזה אות קין לכל החברים. כולנו שווים. זה מאוד חשוב. זאת המהות. אני נמצא כאן על תקן אזרח שזכותי לדיור היא זכות. בגלל שאני לא ערבי, אני לא אקבל את ההטבה הזאת? תתחיל להגיד לי רוכש מוטב ורוכש זכאי? אני עומד על כך שאני אקבל את מה שמגיע לי מהמדינה. הטבתי וזכותי לדיור, אני רוצה אותה. זה מגיע לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אחרי דבריו המשכנעים של עיסאווי, מי בעד ההסתייגות?
<עיסאווי פריג':>
משכנעים כן. אני רוצה דיור. הצעיר הערבי לא פחות מהצעיר היהודי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<עיסאווי פריג':>
זה לא קשור. מחובתה של המדינה לתת לי את הזכות הזאת. אני נלחם על זכותי לדיור.
<יעקב ליצמן:>
עוד פעם אתה סותם פיות כאן. עוד פעם סותמים את הפיות כאן. בושה וחרפה מה שקורה כאן. בושה וחרפה.

<עיסאווי פריג':>
תגיד לי, לא מגיע לי? אני מבקש הטבה לדיור ואתה משתיק אותי.

<יעקב אשר:>
יש לו הודעה בשם הקבוצה.

<עיסאווי פריג':>
אתה על פי חוק בא ודופק אותי? ואתם נותנים לזה יד. אני נלחם על זכותי.

<יעקב ליצמן:>
מי שהיושב ראש כאן זה בועז. הוא מפחד ממך. עשרים מיליון שקלים, המונה דופק.

<עיסאווי פריג':>
ניסן, שישכב לך על המצפון. בתקופה שלך אתה נותן יד לחוק מפלה וחוק גזעני כזה.

<משה גפני:>
חוק גזעני.

<עיסאווי פריג':>
אתה נותן יד לחוק כזה. זה לא מוסיף לרזומה שלך.

<משה גפני:>
שיעשו חוק נגד המתנחלים.

<עיסאווי פריג':>
זה ישב לך על המצפון שנים רבות. תן לכל חייל חצי מיליון שקלים ואין לי בעיה עם זה אבל - - -

<יעקב אשר:>
תן לו להסביר. אתה לא נותן לו להסביר.

<יעקב ליצמן:>
סתימת פיות. אתה סותם פיות. אתה חוטף הצבעות וסותם פיות. מושחתים הביתה. מושחתים הביתה. מושחת הביתה. אלימים, מושחתים, הביתה. שקרנים.

<יצחק כהן:>
ארבעים מיליון בשני תשלומים.

<יעקב אשר:>
אתה לא יודע לנהל דיון.

<יעקב ליצמן:>
אף אחד לא שומע כלום. מושחתים הביתה.

<יעקב אשר:>
לא נתת לנמק את ההסתייגות.

<יעקב ליצמן:>
עשרים מיליון שקלים.

<יצחק כהן:>
מקדמה. רק מקדמה.

<יעקב ליצמן:>
עשרים מיליון שקלים פעם ראשונה. עשרים מיליון שקלים פעם שנייה.

<יעקב אשר:>
לא נתת לנמק את ההסתייגות.

<משה גפני:>
אתה נגד הערבים.

<עיסאווי פריג':>
ניסן, זה לא טוב לרזומה שלך.

<יצחק כהן:>
למה? לבית היהודי זה טוב.

<יעקב ליצמן:>
עשרים מיליון שקלים.

<יצחק כהן:>
זאת מקדמה.

<יעקב ליצמן:>
מושחתים הביתה. מושחתים הביתה. עשרים מיליון שקלים גנבתם.

<עיסאווי פריג':>
אתה משת"פ פוליטי. אני אומר לך, אתה משתף פעולה עם חוק כזה.

<יעקב ליצמן:>
גנבים, תחזירו את הכסף. מושחתים, תחזירו את הכסף.

<יעקב אשר:>
לא הייתה הצבעה.

<עיסאווי פריג':>
אין הצבעה.

<יעקב ליצמן:>
כבר אחרי 11:00. אתה לא יכול להצביע.

<עיסאווי פריג':>
תחזור בך. אל תהיה משת"פ פוליטי עם מהלך שאתה לא משוכנע בו. אל תפלה אותי על פי חוק. אני אעמוד על שלי.

<יצחק כהן:>
זאת אפליה. אתם שונאים ערבים.

<יעקב אשר:>
פוליטיקה חדשה. הם באו לשנות.

<יצחק כהן:>
הם יציפו את כרמיאל.

<יעקב ליצמן:>
מושחתים הביתה.

<יעקב אשר:>
בושה איך שאתה מנהל את הדיון הזה.

<יעקב ליצמן:>
כבר אחרי 11:00. אסור לך לנהל את הוועדה.

<יצחק כהן:>
יש מליאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מיד ברגע שמסתיימת המליאה, אנחנו ממשיכים את הדיונים.

<עיסאווי פריג':>
הודעה רבע שעה לפני. אנחנו רובוטים.

<יצחק כהן:>
אנחנו לא פיונים. אתה מודיע כן, אתה מודיע לא. תודיע כן או לא. תודיע ב-SMS.

<עיסאווי פריג':>
רפובליקת בננות.

<יצחק כהן:>
ניסן, על בצע כסף אתם עושים דבר חמור מאוד. סתם בצע כסף. ארבעים מיליון בשני תשלומים.

<משה גפני:>
שונא ערבים.

<יצחק כהן:>
וגם חרדים.

<משה גפני:>
חרדים, לא מעניין אותי. שר האוצר שונא ערבים.

<קארין אלהרר:>
גפני, הפופוליזם בשיאו.

<משה גפני:>
באמת. חוק על השולחן כאן נגד ערבים.

<קארין אלהרר:>
הוא לא נגד.

<משה גפני:>
ונגד עולים חדשים.

<קארין אלהרר:>
הוא לא נגד.

<משה גפני:>
הוא נגד ערבים.

<(הישיבה נפסקה בשעה 11:00 ונתחדשה בשעה 15:30)>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מחדשים את הישיבה.

<משה גפני:>
אולי אתה מוותר על הישיבה היום? אתה עושה ביום שלישי וביום חמישי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תורידו הסתייגויות, אז נסיים יותר מהר.

<אורי מקלב:>
היינו שלוש שעות במליאה.

<אייל לב ארי:>
אנחנו בהסתייגות.

<משה גפני:>
רק רגע.

<בועז טופורובסקי:>
אתה לא הבוס שלו. הוא הבוס שלו.

<משה גפני:>
עם כל הכבוד, אתה נהיית משגיח הכשרות שלו? אני רוצה לדעת. יש לך תעודה מהרבנות?

<בועז טופורובסקי:>
אין לך משפט חדש?

<משה גפני:>
יש לי הצעה לסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין הצעות לסדר.

<משה גפני:>
יש לי הצעה לסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אין הצעות לסדר.

<משה גפני:>
אתה תאפשר לי לעשות את הדברים כתקנם על פי הנהלים. על פי הנוהל התקין מותר לחבר ועדה – גם כשהוא ממלא מקום, במיוחד עכשיו כשאני חבר בוועדה –

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין הצעות לסדר. בטח לא אחרי הפסקות.

<משה גפני:>
יש הצעות לסדר. היה דיון במליאה והיה שם שר האוצר והשיב על הצעה לסדר שלי על מע"מ אפס. אני מבקש הצעה לסדר. מותר לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא מותר לך. מה פתאום?

<משה גפני:>
תגיד לי, איפה זה כתוב בתורה שאסור לי? אני רוצה הצעה לסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש חובה להצעה לסדר? מה פתאום? אני אולי אתן לך בהמשך הדיון.

<משה גפני:>
לא בהמשך. עכשיו. עכשיו. עם כל הכבוד, תן לי הצעה לסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיכי.

<שלומית ארליך:>
הייתה הצעה לסדר שלגבי פסקה (1), במקום האמור בה יבוא "למד 12 חודשים לפחות בישיבה או בכולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים".

<משה גפני:>
שלומית, רגע. את לא מקבלת מהם הוראות.

<בועז טופורובסקי:>
תמשיך. מי בעד ומי נגד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רוצה להסביר את ההסתייגות? תסביר את ההסתייגות ותוך כדי זה תגיד את ההצעה שלך.

<משה גפני:>
מה ההסתייגות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא הקריאה.

<שלומית ארליך:>
אנחנו בהגדרה של רוכש מוטב, פסקה (1) בעמוד 5.
<משה גפני:>
מה מספר ההסתייגות?

<שלומית ארליך:>
זאת הסתייגות שאתם הגשתם?

<משה גפני:>
מה היא אומרת?

<שלומית ארליך:>
במקום הפסקה, יבוא
שהוא למד 12 חודשים לפחות בישיבה או בכולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים.

<משה גפני:>
אני מבקש להסביר, אדוני היושב ראש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דקה.

<משה גפני:>
מה דקה? אמרת לי לכלול בתוך זה גם את ההצעה לסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הדקה רצה.

<משה גפני:>
לא דקה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דקה.

<משה גפני:>
גם הצעה לסדר. אתה אמרת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, אבל בדקה.

<משה גפני:>
אתה יודע מה? בסדר. קודם כל, ההצעה לסדר. אני מבקש אדוני היושב ראש, אחרי הדיון במליאה אני ראיתי את שר האוצר. אני אומר לך ברצינות ואני רוצה שכולם ישמעו. אני ראיתי את שר האוצר והוא אמר אמנם שהוא נחוש להעביר את מע"מ אפס. אני מכיר אותו, על פי תנועות הגוף שלו הוא כבר לא כל כך נחוש. אני לא בטוח שאתה צריך לרוץ עם העניין הזה כי מאוד יכול להיות שיהיו שינויים. אתה קבעת ישיבות ליום שלישי הבא וליום חמישי הבא. אתה לא צריך למהר כאן עם העניין הזה ולעשות ישיבות עכשיו. לכן אני מבקש ממך תשקול את העניין מחדש. זאת ההצעה לסדר. עכשיו אני רוצה להסביר את ההסתייגות.

<בועז טופורובסקי:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<אורי מקלב:>
הם מפחידים אותך?

<משה גפני:>
עם כל הכבוד, לא יימשך הדבר הזה. חבורת חנפנים לשר האוצר אומרים לך מה לעשות. לא היה דבר כזה בכנסת. יושבים כאן 18 בובות שעושות מה ששר האוצר אומר ואומרים לך מה לעשות. חבל לי על הכבוד שלך. אתה יהודי תלמיד חכם. הם מכתיבים לך מה לעשות? עם כל הכבוד.

<שמעון סולומון:>
גפני, בינתיים אתה מכתיב את הקצב. אין לך מה להתלונן.

<משה גפני:>
מה זה הדבר הזה שהם אומרים לו? שילכו להגיד לשר האוצר מילה. הם מתיישבים במליאה כששר האוצר נמצא בה כמו איזה מריונטות ואומרים לך מה לעשות.

<אורי מקלב:>
הם מאיימים עליו. אתה לא שומע?

<משה גפני:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא שמעתי שהם איימו.

<משה גפני:>
לא. אכפת לי מהכבוד שלך. באמת. מה אתה צוחק? זה הדבר היחיד שאמרתי ברצינות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע.

<משה גפני:>
הם אומרים לך מה לעשות? איפה דנה? אני מבקש לנמק את ההסתייגות.

<רוברט אילטוב:>
משה, מאיפה הכוחות האלה?

<משה גפני:>
ההסתייגות אומרת, כמו שהרמב"ם כותב, שמי שלומד תורה, משרת את עם ישראל בלימוד תורה ודינו כמו כל אחד אחר, כמו מי שמשרת בכל מיני שירותים אחרים, בין אם הוא חייל ובין אם הוא כל דבר אחר. דווקא בזה אני כל כך צריך את ההקשבה שלך. בדברים אחרים לא כל כך אבל זה באמת אני צריך אותה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נגמר לך הסיבוב השלישי.

<משה גפני:>
לכן אני מציע לתמוך בהסתייגות הזאת ואז אתה אומר קבל עם ועולם שאתה מעריך את מי שלומד תורה, אתה מעריך אותו כמו כל אחד אחר שנמצא בשירות לאומי שנכלל בחוק. למה לימוד תורה הוא איננו שירות לאומי? מכיוון שאני יודע שזאת עמדתך, אני יודע שאתה גם תומך בישיבות כאלה שהן ישיבות ציוניות כפי שהן מוגדרות – אתם כבר לא ציונים אחרי שלא תמכתם בעולים חדשים אבל הנושא של הישיבות הציוניות – ושם יש כאלה שתורתם אומנותם. למה לפי דעתך הם צריכים להיות שונים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי את הרעיון.

<משה גפני:>
לכן אני מבקש ממך שתתמוך בהסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<משה גפני:>
אני לא מאמין.

<יעקב אשר:>
ניסן, היית נגד?

<משה גפני:>
היית נגד?

יש לי הודעה.

<יעקב אשר:>
יכולת לחסוך את ההודעה אם היית מצטרף להסתייגות.
<משה גפני:>
יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שני משפטים ולא יותר.

<יעקב אשר:>
תגיד תודה שהוא לא מגמגם כי זה היה לוקח לך עוד חצי שעה.

<משה גפני:>
אחרי שראיתי את ההצבעה שלך, אני חושב שעשית את זה מבלי משים. אני חייב ללמד עליך זכות היות ואנחנו נמצאים באלול לפני ראש השנה ויום כיפור. לא יכול להיות שאתה הולך נגד הרמב"ם ואתה הולך נגד הציונות הדתית. הרי מה אמרה הציונות הדתית? היא אמרה שלומדי תורה ומשרתים בצבא - - -

<קריאה:>
ניסן, למה לא היית בדיון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ראיתי אותך.

<אורי מקלב:>
הוא נח כמה שעות ואנחנו עכשיו צריכים לעבוד ללא הפסקה אחרי המליאה.

<עיסאווי פריג':>
מה זה מעניין את הקואליציה?

<אורי מקלב:>
אנחנו לא היינו בפנטומימה שם. אנחנו פעלנו.

<עיסאווי פריג':>
ניסן, אתה לא רוצה להתחיל את הדיון?

<יעקב אשר:>
הוא סופר אצבעות עכשיו. תראה איך הוא נותן לך להאריך.

<משה גפני:>
אני רואה שאתה במתח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אני במתח לגבי הרמב"ם. עברתי על כמה דברים ברמב"ם.

<משה גפני:>
הרמב"ם, בסוף הלכות שמיטה ויובל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התחלתי קצת בתורה ונתקלתי קצת בהגדרה של ציונות. אחיכם ישרתו. לא רציתי להגיד לך ב-בראשית על קום והתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה. את כל זה לא רציתי להגיד. דיברתי על הצבא.

<משה גפני:>
האמת היא שאתה צודק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא עונה על אף אחד מהם ואתה אומר לי שאני לא ציוני.

<משה גפני:>
אתה לא ציוני. אתה לא יכול לעצור ב-בראשית. כתוב ובחוקותיי תלכו ונתתי שלום בארץ ואם לא, ולא תקיא הארץ אתכם ואתם תומכים בהחלטות ממשלה שצריך להקיא אותן. לכן התורה אמרה שאין לכם זכות על ארץ ישראל. על זה כתוב שאין זכות על ארץ ישראל. אתה לא יכול לקחת את התורה לחצאים. הרמב"ם מדבר על זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כתוב בתורה שאתה עובד בשדה ואתה מוציא. אם תלכו בחוקותיי. איך אתה עושה את זה? אתה עובד בשדה?

<משה גפני:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא ראיתי.

<משה גפני:>
המון חקלאים חרדים. המון. הם משביתים גם בשמיטה.

<עיסאווי פריג':>
בואו נהיה חלק מהדיון כדי שאני אבין.

<בועז טופורובסקי:>
ניסן, אפשר להמשיך?

<משה גפני:>
אין רוב.

<יעקב אשר:>
אין רוב למה הוא מדבר דברי תורה עכשיו?

<משה גפני:>
הרב סלומינסקי, אני מקבל על עצמי להיות ציוני כמוך, להגיד הלל ביום העצמאות - - -

<עיסאווי פריג':>
זה חדש. אתה מצהיר הצהרה.

<משה גפני:>
ובתנאי שאנחנו מקיימים את הדיון. אחיכם ישבו כאן. אחיכם ילכו למלחמה ואתם תשבו כאן ולמה תניעון את לב בני ישראל ואם בחוקותיי תלכו ולא תקיא הארץ אתכם ואת ה-... אותה. צריך לעבוד את האדמה, צריך להשבית אותה בשנת השמיטה ולא למכור אותה לערבים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חיים אויסטר קבע שאפשר.

<יעקב אשר:>
אילו חיים אויסטר היה כאן, היה אחרת לגמרי.

<יעקב אשר:>
הנה, יש רוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רצית להודיע הודעה.

<יעקב אשר:>
הנה, הוא מפסיק את דבר התורה כי יש רוב.

<רוברט אילטוב:>
משה, אני חייב לבקש בקשה. כשאתה אומר דברי חכמה ודברי תורה, אני מבקש שתיתן גם פירושים כי יש כאן עולים חדשים.

<יעקב אשר:>
את העולים החדשים זרקו החוצה.

<עיסאווי פריג':>
יש גם ערבים שלא מבינים.

<רוברט אילטוב:>
אני מבקש שיהיה הסבר.

<משה גפני:>
עם כל הכבוד, הוא יושב ראש סיעת ישראל ביתנו ושיהיה לך ארץ.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תעשה את זה אחר כך.

<משה גפני:>
לא אחר כך. עכשיו. תן לי קודם להסביר לו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
במקום זה היא תקריא את ההסתייגות הבאה.

<משה גפני:>
לא בא בחשבון.

יש לי הודעה. ההודעה היא כדלקמן. אחרי שאני ראיתי שאתה יהודי תלמיד חכם ואתה מכיר, אני מתאר לעצמי שאתה מכיר את הרמב"ם ואתה לכו שמיטה ויובל, שם הוא חותם את העניין הזה ואומר מי צריך לשרת בצבא ומי צריך ללמוד תורה, הוא כותב את זה שם אני הייתי בטוח שאתה תקבל את שני החלקים, גם את מי שמשרת בצבא וגם את מי שלומד תורה על זה הגשנו את ההסתייגות והייתי בטוח שאתה מצביע בעד ההסתייגות. כיוון שלא הצבעת בעד ההסתייגות, אני משוכנע, אני לא מוכן לקבל לשון הרע עליך שאתה נגד לומדי תורה, ולכן רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תקראי את ההסתייגות הבאה.

הוא מביא את הרמב"ם שהוא הגדול ביותר וכשאני מסתכל על הרמב"ם, מה אני יכול לעשות שהוא גם עבד, גם היה רופא ולמרות הכול הוא היה גדול הדור, ענק שאין כדוגמתו, למרות שהוא עבד, למרות שהוא התפרנס ולמרות כל הדברים האלו. ממנו אתה יכול להביא ראיה להתנהגות הפוכה?

<משה גפני:>
לא להאמין איך שהשקפה אטומה מביאה אותך אני לא יודע לאן.

<יעקב אשר:>
איך הוא כותב?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שהוא כתב, זה משהו אחר.

<רוברט אילטוב:>
ניסן, לא הבנתי. משה לא עובד?

<יעקב אשר:>
הוא נהיה הפסיכולוג של הרמב"ם. תכף הוא יגיד שהיה לו פיצול אישיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תקראי את ההסתייגות.

<משה גפני:>
לא יהיה דבר כזה. הוא מדבר על הרמב"ם.

<שלומית ארליך:>
הסתייגות של חבר הכנסת גפני. בהגדרה רוכש מוטב, בפסקה (1), אצלכם הסתייגות מספר 78, לחילופין, בהגדרה של שירות צבאי ייכתב: למעט מי ששירת ככתב בעיתון "במחנה".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, אתה רוצה להסביר בנושא של הרמב"ם?

<ישראל אייכלר:>
יש לך משהו נגד עיתון "במחנה"?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל ביקש. הוא רצה להסביר על הרמב"ם.

<אראל מרגלית:>
בעניין הזה אני רוצה לשמוע את הרב אייכלר.

<ישראל אייכלר:>
כעורך עיתון "במחנה" החרדי, עת שירתי בעיתון הרבה לפני שיאיר לפיד היה כתב ב"במחנה", אני רוצה להגיד שאסור לקפח את עיתון "במחנה". עשרות אלפי אנשים בתוך מה שנקרא חוק גיוס לכולם, עיתון צבא מקצועי, אין להם באמת מה לעשות והם לא רוצים להשתעמם ולכן הם יוצאים וכותבים ומשדרים בגלי צה"ל. מגיעות להן זכויות כמו למי שהולך לעזה למלחמה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד מעט אני אתן לך להמשיך.

מי בעד ההסתייגות?

<עיסאווי פריג':>
איזה הסתייגות? לא שמענו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – 5
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<ישראל אייכלר:>
אני טוען שיש כאן קיפוח של כותבי "במחנה" ואני רוצה שיכללו בהסתייגות את כתבי גלי צה"ל ואת חיל החינוך.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עדיין בהגדרה של רוכש מוטב. חבר הכנסת גפני, הסתייגות מספר 79 שלך. חבר הכנסת גפני מציע שבהגדרה של שירות לאומי ייכתב "ובלבד שהעמותה שמפעילה קיבלה תוספת תקציבית ממפלגת הבית היהודי".

<אורי מקלב:>
היושב ראש יסביר את ההסתייגות הזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אייכלר, רצית להמשיך?

<משה גפני:>
לא. מכיוון שהיום הכול הולך דרך תוספות תקציביות למפלגת הבית היהודי, אתה מקיים את הישיבות האלה כי קיבלת עשרים מיליון שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כך אתה מבזה אותי? עשרים מיליון שקלים? מתפלא עליך.

<משה גפני:>
אמרתי את זה במליאת הכנסת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה היה בציניות.

<משה גפני:>
כולם אמרו שזה לא נכון. האמת היא שראינו היום בעיתון גלובס - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ברוך בר אמר שהרבי אמר שמי שקורא עיתון לא יכול ללמוד...

<משה גפני:>
דווקא לא קראתי את העיתון. הראו לי את זה. החטיבה להתיישבות גדלה מינואר ב-600 אחוזים.

<עיסאווי פריג':>
אתה מתכוון לזה?

<משה גפני:>
כלכליסט. כן. תקציב החטיבה להתיישבות גדל ב-600 אחוזים.

<עיסאווי פריג':>
אבל זה מסתדר?

<משה גפני:>
כן. יותר. יש דברים שהוא גם מסתיר.

<ישראל אייכלר:>
המפד"ל אף פעם לא מכרה את התורה בפחות ממאתיים מיליון שקלים. לא יתכן שבעשרים מיליון שקלים המפד"ל מוכרת את התורה.

<משה גפני:>
לכן הוא מקיים את הישיבה אחר הצהרים.

<ישראל אייכלר:>
על זה הוא צריך לקבל עוד מאתיים מיליון שקלים.

<משה גפני:>
מה אתם מתלחששים שם? מה הלחישות האלה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנושא של כלכליסט. על המספרים שם.

<אורי מקלב:>
תגיד אם זה לא נכון.

<משה גפני:>
אני אומר שאי אפשר להפעיל שירות לאומי בלי שהעמותה שמפעילה את השירות הלאומי לא קיבלה תוספת תקציבית ממפלגת הבית היהודי. היות ואצלכם הכול כסף, אין לכם שום אידיאולוגיה, לא מעניין אתכם שום דבר – וזה דבר אגב לימוד הזכות עליכם – וכסף מסנוור אתכם וזה שאתם נמצאים בקואליציה, זה בשביל כסף.
<זבולון כלפה:>
לא נכון.

<משה גפני:>
אני אגיד לך גם כמה וממי לקחת את זה. אתם הסקטוריאלים ביותר שנמצאים בכנסת. אתם המושחתים ביותר.

<ישראל אייכלר:>
מאז ימי בן גוריון הם מכרו את התורה, מכרו את היהדות, מכרו את הרבנות בשביל כסף.

<משה גפני:>
אתם מוכרים את הכול בשביל כסף.

<ישראל אייכלר:>
הייתם עבדים של בן גוריון והיום אתם עבדים של יאיר לפיד.

<משה גפני:>
לכן ההסתייגות שלנו היא מאוד הגיונית והיא אומרת ששירות לאומי יהיה רק בעמותה כזאת שמקבלת תוספת תקציבית מהבית היהודי. היא חלק מהעניין. אם היא לא מקבלת תוספת תקציבית מהבית היהודי, היא לא שווה כלום כי כל הזמן מקצצים לה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מודה בזה שכתוב שאוהב כסף, לא ישבע כסף. באמת מתקיים עלינו. זה נכון.

מי בעד ההסתייגות?

<עיסאווי פריג':>
לפני ההצבעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<ישראל אייכלר:>
כל מה שאתם בונים בכסף הזה יעבור לפלשתינאים כמו שגוש קטיף עבר אליהם.

<אחמד טיבי:>
רביזיה.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים עכשיו לעמוד 6, פסקה (2).

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, היה חבר כנסת מטעם יש עתיד ואני פחדתי שיזרקו אותו מהכנסת הבאה. עכשיו הם ארבעה.

<שלומית ארליך:>
בעמוד 6, פסקה (2)(ז). אם תשימו לב, בנוסח שנמצא בפניכם התווסף סעיף קטן (ז) שאומר בהתאם למה שסיכמנו כאן במהלך הדיונים: אם הוא שדירת שירות צבאי לתקופה קצרה מ-12 חודשים אבל שוחרר מהשירות מטעמי נכות, ובלבד שהוכר בשל כך כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב). גם הוא ייחשב לרוכש מוטב.

זאת לא הסתייגות. זאת תוספת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש על זה הסתייגויות?

<שלומית ארליך:>
כן. הסתייגויות לפסקה (2). אנחנו עוברים להסתייגות הראשונה של קבוצת יהדות התורה. בהגדרה רוכש מוטב בפסקה (2), אחרי פסקת משנה (ה) יבוא: הוא בן להורה אחד לפחות שהוא נכה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. כלומר, להוסיף גם בן להורה. זאת ההסתייגות שהגשתם בעל פה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר אותה? גפני, אתה רוצה להמשיך את הדיון?

<משה גפני:>
לא. מי מסביר?

<אורי מקלב:>
אני רוצה שיסבירו את התוספת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפני כן יש הסתייגות.

<אורי מקלב:>
אבל יש תוספת וזכותנו לקבל הסבר לפני שאתה מבקש מאתנו להסביר הסתייגות. אולי אנחנו נטען נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת התוספת שהייתה על דעת כל הוועדה.

<אייל לב ארי:>
כשהתנהל הדיון על ההגדרה רוכש מוטב בוועדה, העלה חבר הכנסת חמד עמאר מקרה בו אדם תוך כדי השירות שלו שוחרר מהצבא עקב נכות. היה כאן מקרה עליו דיברה כאן מישהי וזה היה מקרה של נפגעי פעולות איבה. המקרה עליו דיבר חבר הכנסת עמאר היה הנושא של מי שנפגע בתקופת שירותו בצבא.

<אורי מקלב:>
הם צריכים לקבל גם בלי זה ולכן למה צריך את הסעיף? הרי נכה מקבל את זה איך שלא יהיה.

<אייל לב ארי:>
יכול להיות מישהו עם נכות רפואית פחות מ-75 אחוזים ששוחרר ושירת פחות מ-12 חודשים.

<משה גפני:>
מצוין.

<אורי מקלב:>
מי שלא שירת בצבא בגלל נכות, זה פחות מ-75 אחוזים. הוא לא שירת בגלל נכות ולכן למה אתה מגביל אותו ב-75 אחוזים? השאלה אם הוא לא שירת בגלל שהוא למד או בגלל שהוא נכה. אם הוא לא שירת בגלל שהוא נכה, אתה צריך לתת לו.

<אייל לב ארי:>
ההגבלה של ה-75 אחוזים היא הגבלה שנקבעה בהצעת החוק.

<משה גפני:>
צריך לשנות את זה. הוא צריך להסביר את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה הוא צריך להסביר?

<משה גפני:>
אורי מקלב שאל שאלה. אם מישהו נכה והוא לא משרת בגלל שהוא נכה, למה צריך להחריג אותו?

<ספי זינגר:>
דובר כבר בדיונים הקודמים על כך שמבחן השירות הצבאי הוא מבחן תוצאתי. כלומר, ההטבה שניתנת לשירות הצבאי היא נבחנת במבחן התוצאה. מי ששירת ולא מי שלא רצה או לא היה יכול. לכן גם ההטבה שניתנת לנכים היא לא ניתנת להם כתרופה לזה שהם לא יכלו להתגייס לצבא אלא היא ניתנת להם מעצם היותם נכים כחלק מסל הטבות סוציאליות שניתנות לנכים.

<משה גפני:>
אתם אמרתם, כל משרד המשפטים אמר, שצרי לדעת מה מטרת החוק.

<אחמד טיבי:>
האיש מכיר את המציאות האמיתית.

<משה גפני:>
מטרת החוק היא להוזיל את מחירי הדירות. זאת המטרה. בכל חוק צריך לראות מה המטרה שלו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא ניכנס עוד פעם לכל הדיון.

<משה גפני:>
לא. לגבי השאלה של חבר הכנסת מקלב. הוא אומר שהוא לא שירת בצבא או שהוא לא שירת פרק זמן מסוים, וזה בגלל שהוא נכה. זה הפטור שלו. מבחינת מטרת החוק שהיא הוזלת מחירי הדירות, אין סתירה על העניין הזה. לא מביאים לכאן את השירות הצבאי בגלל שרוצים – אולי רוצים – להעניש מישהו. במקרה של הנכה זה מיותר כי הוא חלק מההטבות.

<אורי מקלב:>
לא. הוא מסביר משהו אחר. דבר חדש. המצאה חדשה. מטרת החוק היא שמי ששירת, יקבל.

<משה גפני:>
כן? כך אמרת?

<אורי מקלב:>
הוא אמר. דבר שני, הוא אומר שהוא גם נותן לנכים. עוד משהו שהוא נותן. אתה רוצה לומר לי שזאת לא קביעה מוצהרת שאחד שלא שירת בגלל שהוא נכה, אתה לא נותן לו? איך אתה מונע את הזכויות שלו? מה זה בכלל קשור?

<אייל לב ארי:>
זה נושא שעלה בדיוני הוועדה.

<אורי מקלב:>
איך אתה מונע את הזכויות שלו? זה נגד החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בואו נעשה סדר. הכנסנו את הנכים שהם זכאים בלי קשר לשירות ובלי קשר לשום דבר זה החל מדרגה מסוימת?

<אייל לב ארי:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי שהתחיל לשרת בצבא ובגלל נכות הוא השתחרר פחות מ-12 חודשים, הוא מקבל?

<אורי מקלב:>
לא. עוד לא הגענו לזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תהיה אתי. הוא מקבל גם אם דרגת הנכות שלו היא פחותה מזה.

<אייל לב ארי:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן יש צורך בסעיף (ז).

בואו נחזור לענייננו.

<אורי מקלב:>
יש לי שאלה אחרת. אחד ששירת והשתחרר מהשירות לפני 12 חודשים והנכות שלו היא לא 75 אחוזים. מה דינו? אתה לא כותב כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא ענה.

<אורי מקלב:>
הוא לא גויס לצה"ל ואתה לא נותן לו. זאת אפליה. אתה לא היועץ המשפטי. אני שואל שאלה משפטית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא קשור ליועץ משפטי כרגע. כשנגיע לרשימה של נכי צה"ל, נדמה לי שעוד לא הגענו לזה.

<משה גפני:>
זה לא קשור לנכי צה"ל.

<יעקב אשר:>
אתה פשוט לא מבין את הקונספט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר.

<יעקב אשר:>
אתה רוצה שאני אסביר לך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא צריך להסביר. אני לא מבין מה הבעיה.

<יעקב אשר:>
הוא מנסה להסביר לו.

<עיסאווי פריג':>
מה ההסבר של היועצת המשפטית לסוגיה הזאת?

<אייל לב ארי:>
גם הנושא הזה של אנשים עם מוגבלות או אנשים בלי מוגבלות שהצבא מיוזמתו בוחר לא לקרוא להם או לשחרר אותם מכל מיני סיבות, זה נושא שגם הוא עלה בדיוני הוועדה. העלינו אותו והצפנו אותו. ביקשנו שנציגי משרד הביטחון יופיעו בפני הוועדה ויספקו תשובות לשאלות כיצד הצבא נוהג ביחס לסוגי האוכלוסיות האלה מבחינת קריאה. עד כמה שלי ידוע, הפנייה של מזכירות הוועדה למשרד הביטחון שישלח נציגים שיבואו וייתנו תשובות בדיוק לשאלות האלה, נדחתה בטענה שההתרעה שניתנה הייתה קצרה מדי.

<עיסאווי פריג':>
צריך לדחות את הדיון.

<יעקב אשר:>
אמרתם שהיו דיונים מעמיקים. איך זה ברח לכם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה היה צריך להתלבן?

<אייל לב ארי:>
מה שהיה להתלבן זה כיצד בעצם מתייחסים למי שרצה להתגייס והצבא בחר שלא לגייס אותו. אדם ששירת פחות מ-12 חודשים, נפצע ושוחרר.

<סתיו שפיר:>
גם אנשים שלא יכלו להתגייס בגלל נכות או מגבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא זה. אתה מעלה נושא נוסף.

<בועז טופורובסקי:>
ניסן, אפשר בבקשה להצביע?

<משה גפני:>
לא.

<סתיו שפיר:>
מספיק. באמת.

<יעקב אשר:>
חרפה. הוא לא יודע אפילו על מה מדברים. אתה אפילו לא יודע על מה מדברים.

<משה גפני:>
היועץ המשפטי אומר שהיו צריכים להגיע אנשי משרד הביטחון והם לא הגיעו.

<עיסאווי פריג':>
זה מהותי.

<משה גפני:>
היה צריך לעצור את הדיון.

<יעקב אשר:>
אולי בועז יסביר לנו. בועז, תסביר לנו אתה.

<ספי זינגר:>
אני אנסה להשיב בקצרה כי הנושא הזה לדעתי נדון ארוכות בוועדה.

<עיסאווי פריג':>
משרד הביטחון צריך להשיב.

<ספי זינגר:>
נערך דיון בוועדה בנוגע לנושא הזה. עמדת הממשלה כפי שהוצגה, היא גם עמדת משרד המשפטים ועמדת היועץ המשפטי לממשלה והיא הייתה כלהלן: ההטבה הנוספת ניתנת כהוקרה ופיצוי על שירות.

<עיסאווי פריג':>
מה זה הוקרה ופיצוי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מוכן לתת לו לדבר?

<עיסאווי פריג':>
אתם לא רוצים ליצור תקדים. אתם פוחדים. זה משחק. שמערכת הביטחון תבוא ותיתן לנו הסברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אתה לא נותן לו לדבר, אני ממשיך הלאה.

<בועז טופורובסקי:>
הם לא נותנים לדבר. ניסן, זה לא מעניין אותם מה הוא אומר.

<סתיו שפיר:>
תתבייש.

<בועז טופורובסקי:>
בגלל שאני לא רוצה לבזבז את הזמן, אני לא אומר כמה את צריכה להתבייש.

<סתיו שפיר:>
תקשיב לדברים האלה ותמצא לזה פתרונות.

<ספי זינגר:>
אני מנסה להסביר. ההטבה הנוספת ניתנת לשירות צבאי כהוקרה וכפיצוי על משך השירות. לכן את ההטבה הנוספת הזאת אפשר לתת רק למי ששירת בפועל. מי שלא יכול היה לשרת, לדוגמה ערבים, גם לערבים - - -

<עיסאווי פריג':>
אתה פוחד מזה. אם תגדיר, תגיע לערבים. עכשיו אמרת את התשובה.

<ספי זינגר:>
אבל יש עוד קבוצה והיא הנכים. מתן הטבה לנכים שנקבע להם הרף שקבוע בהצעת החוק שגם עליו היה דיון לגבי הגובה שלו.

<עיסאווי פריג':>
הנכים שילמו את המחיר של הערבים.

<יעקב אשר:>
בועז, לזה אתה מסכים? בועז, תסתכל עלי.

<עיסאווי פריג':>
הכול בגלל הערבים.

<קריאה:>
מה דינו של ערבי נכה? למה לא מגיע לו? למה אתם שותקים?

<ספי זינגר:>
הנכים מקבלים. אולי לא הובהרתי נכון. הנכים מקבלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תאמין לי שהבהרת נכון. הוועדה כולה ישבה כאן וביקשה להכניס סעיף והכנסנו אותו. עכשיו כדי להרוויח זמן ולבזבז זמן שואלים שאלות. אל תעשה את זה עכשיו. היית צריך לבוא אז ולא עכשיו.

<עיסאווי פריג':>
אני אשאל אותך שאלה.

<משה גפני:>
אתה מתעלם מהיועץ המשפטי של הוועדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מתעלם.

<עיסאווי פריג':>
אתה משתיק אותו. יש לי שאלה אליך.

<אייל לב ארי:>
יש סוגי שונים של מוגבלויות או סוגים אחרים של סיבות שהצבא בוחר מיוזמתו לפטור את הבן אדם משירות, למשל מטעמים של גובה או טעמים של משקל שהם לא נכנסים בהכרח לנכות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז מה הבעיה?

<אייל לב ארי:>
הצבא לא מאפשר לו את השירות.

<בועז טופורובסקי:>
הוא יכול להתנדב.

<חמד עמאר:>
הוא יכול ללכת לשירות לאומי.

<מיכל בירן:>
אפשר לתת לאייל לסיים משפט ולא לקטוע אותו באמצע?

<עיסאווי פריג':>
ניסן, למה אתה משתיק אותו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש כאלה שרוצים להתגייס ולא מתגייסים ולא מקבלים, כמו ערבים ואחרים. למה אתה מכניס פתאום דבר? אם הוא נכה והוא לא בדרגה שמגיע לו כנכה ומצד שני הוא לא שירת בצבא - - -

<משה גפני:>
עם כל הכבוד, הוא אמר שהצבא לא מקבל אותו. למה אתה מתעצבן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מתעצבן כי אנחנו כוועדה לא מכבדים את ההחלטות שלנו.

<בועז טופורובסקי:>
בוא נתקדם.

<עיסאווי פריג':>
לא. אל תתקדם. יש לי שאלה מהותית. אתה לא יכול. אתה לא נתת תשובה.

<אראל מרגלית:>
אנחנו מבקשים לתת לאייל היועץ המשפטי לסיים את דבריו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא סיים את דבריו.

<מיכל בירן:>
אתה קטעת אותו באמצע משפט. זה מתועד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא סיים את דברו.

<אראל מרגלית:>
לא. הוא לא סיים את דברו. לא, זה לא נכון, הוא לא סיים את דברו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא סיים את דברו. תצביע נגד.

<אראל מרגלית:>
אני רוצה לשמוע את ההבהרה. יש לנו כאן דיון רציני. אנחנו באים בזמן הפגרה, אתה מביא אותנו לכאן ואני רוצה לשמוע את ההבהרה.

<עיסאווי פריג':>
אם יש לך בן נכה וצה"ל לא הזמין אותו לשירות, עכשיו החוק הזה אומר שהוא לא יקבל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נכון, אלא אם כן הוא בדרגת נכות.

<עיסאווי פריג':>
בגלל תקדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא בגלל תקדים.

<עיסאווי פריג':>
תגיד את האמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עובדה שהוועדה לא הכניסה את זה, ואם תרצו – תוסיפו את זה.

<אחמד טיבי:>
אדוני היושב ראש, שאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<אחמד טיבי:>
מה זה לא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא דיון עכשיו.

<אחמד טיבי:>
אני רוצה לדבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם ירצו להוסיף, תוסיפו.

<משה גפני:>
זה דיון.

<אחמד טיבי:>
זה דיון עקרוני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלה הצבעות על ההסתייגויות.

<אחמד טיבי:>
אני רוצה לשאול שאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה עכשיו?

<אחמד טיבי:>
הנושא עלה עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היה דיון בוועדה.

<אחמד טיבי:>
עכשיו זה יותר ברור. אני רוצה לשאול שאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אני לא רוצה.

<עיסאווי פריג':>
זה מהותי. זה מחייב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא רוצה כי אנחנו באמצע הצבעות.

<אחמד טיבי:>
מה דינו של נכה ערבי? זאת נקודה. האם בשל העובדה שהוא נכה הוא לא מקבל או בגלל שהוא ערבי הוא לא מקבל? זאת השאלה.

<עיסאווי פריג':>
בגלל שתי הסיבות.

<משה גפני:>
למה אתה לא נותן ליועץ המשפטי להשלים את התשובה?

<עיסאווי פריג':>
אתה משתיק אותו.

<משה גפני:>
למה אתה לא עונה לשאלה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את מוכנה להקריא את ההסתייגויות?

<אחמד טיבי:>
אני מסתמך על ההסבר של היועץ המשפטי ולכן אני שואל את השאלה.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עדיין בפסקה (2) ואנחנו מתחילים את ההסתייגויות

<משה גפני:>
מה מתחילים? לא קיבלנו תשובה.

<עיסאווי פריג':>
אני מבקש לדחות את הדיון.

<אחמד טיבי:>
מה דינו של נכה ערבי?

<אראל מרגלית:>
נכה ערבי מקבל את ההטבה המקסימלית.

<אחמד טיבי:>
מה הבעיה להסביר את זה?

<ספי זינגר:>
נכה ערבי מעל 75 אחוזים, מקבל את ההטבה המקסימלית.

<אחמד טיבי:>
אתם לא נותנים לערבים להגיע לגיל 75.

<ספי זינגר:>
לא. 75 אחוזים נכות.

<עיסאווי פריג':>
צריך למצות את הדיון בנושא הזה. לפני כן דיברת על הרמב"ם חצי שעה ועל זה אתה לא מדבר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא דיברתי חצי שעה.

<עיסאווי פריג':>
למה אתה בורח מזה?

<יעקב אשר:>
אז לא היה לו רוב.

<אורי מקלב:>
תסביר לי מה דינה של נכות נפשית לפי החוק הזה.

<אחמד טיבי:>
שאלה עקרונית.

<אורי מקלב:>
אחד היה בצבא והוא שוחרר בגלל נכות נפשית לפני 12 חודשים. מה דינו? תגיד את זה.

<אחמד טיבי:>
אם היה בצבא.

<אייל לב ארי:>
אם הוא שירת פחות מ-12 חודשים והוא שוחרר מהצבא והוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) - - -

<אורי מקלב:>
בחוק הזה לא מופיע נכות נפשית. אני לא יודע אם בחוק הזה יש נכות נפשית.

<אייל לב ארי:>
נכות נפשית יכולה גם להיכלל בתוך חוק הנכים (תגמולים ושיקום) לגבי מי ששירת בצבא פחות מ-12 חודשים ושוחרר עקב הכרה בנכות נפשית.

<אורי מקלב:>
זה מצב מאוד אבסורדי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה היית עת דנו כאן בנושא?

<משה גפני:>
בטח שהוא היה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה לא העלית את זה אז?

<בועז טופורובסקי:>
אנחנו לא בדיונים.

<יעקב אשר:>
ניסן, זה לא מטריד אותך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חצי שנה הטריד אותי.

<יעקב אשר:>
אבל לא טיפלת בזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טיפלנו בזה.

<יעקב אשר:>
מה דינו של נכה נפשי?

<אורי מקלב:>
ניסן, אתה פוגע בציבור שלך. מה עם שירות לאומי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו רוצה להסביר את ההסתייגות?

<בועז טופורובסקי:>
אני רוצה להסביר.

<שלומית ארליך:>
מי שהוא נכה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

<ישראל אייכלר:>
אני רוצה להסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה.

<ישראל אייכלר:>
אדוני היושב ראש, כשמפריעים לי, אני לא יכול לדבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הזמן שלך רץ.

<ישראל אייכלר:>
הוא לא יכול להפריע לי בזמן שלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא יכול להפריע.

<ישראל אייכלר:>
אני רוצה לומר לך אדוני היושב ראש, עכשיו כאשר פונו יישובי עוטף עזה והקיבוצניקים יצאו החוצה בגלל הטילים, ישבו אנשי הציונות הדתית ואמרו בשקט, ואחרים בקול רם, שכאשר הייתה ההתנתקות עשו אנשי עוטף עזה שמחה וששון ואמרו בואו הביתה ואנחנו מוכנים לשלם את המחיר ועכשיו הם משלמים את המחיר. זה מחייב לדעת שכאשר יבוא יום ויפנו אתכם מיהודה ושומרון, אם על ידי הסכם בין נתניהו לאבו מאזן, אתם תדעו שהקדוש ברוך הוא משלם לכם על זה שאתם מנעתם דיור - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר.

<ישראל אייכלר:>
אתה תיתן לי לסיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אני לא אתן לך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם מנעתם דיור מיהודים שאין להם קורת גג. הייתם שותפים לפשע מלחמה והקדוש ברוך הוא פינה אתכם ואל תבואו בטענות ותשירו תפילה... ה' סתם תפילתי. ה' לא ישמע ואתם תהיו שותפים לגזלה הזאת. מה שקרה בעוטף עזה, יקרה לכם בישובים ביהודה ושומרון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<משה גפני:>
הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אל תעשה הודעות או שתעשה את זה קצר.

<בועז טופורובסקי:>
הוא לא יעשה את זה אף פעם קצר. תנו לו להגיד עם הוא רוצה והיא תמשיך בהסתייגויות.

<משה גפני:>
אתה מנהל את הישיבה?

<בועז טופורובסקי:>
לא.

<ישראל אייכלר:>
מידה כנגד מידה. מה שאתם עושים לאחרים, יעשו לכם.

<משה גפני:>
הודעה. אני מבקש בשם הקבוצה לגבי ההסתייגות הזאת שהיא הסתייגות מאוד רצינית. חשבנו לא להגיש על זה רביזיה, חשבנו, אבל אחרי שאתה פעלת נגד עצמך כפי שאורי מקלב אמר, כתוב מי ששירת שירות צבאי והפך נכה, לא כתוב מי ששירת שירות לאומי והפך נכה, שזה דבר שאתה פשוט טעית בו. אתה לא שמעת את אורי מקלב שהוא בחור חכם, רצה לעזור לך, ולכן אנחנו החלטנו להגיש רביזיה.

<אחמד טיבי:>
כדי לעזור לו.

<עיסאווי פריג':>
כדי לעזור לך לתקן את עצמך.

<שלומית ארליך:>
הרביזיה נרשמה.

ההסתייגות הבאה היא עדיין בהגדרה של רוכש מוטב.

<משה גפני:>
רגע. לגבי הנושא של פסקה (ז).

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד לא הגענו לזה. היא תחזור לסעיף (ז).

<משה גפני:>
אבל אין יותר הסתייגויות על פסקה (ז), נכון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עד פסקה (ז).

<משה גפני:>
יש הסתייגויות או אין?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש.

<שלומית ארליך:>
על פסקה (ז) אין הסתייגויות נוספות.

<משה גפני:>
זאת פסקה חדשה.

<חמד עמאר:>
אני חוזר בי ומצטרף להסתייגות .

<שלומית ארליך:>
אתה מתכוון להסתייגות לגבי העולה שהגשת לכתחילה.

<חמד עמאר:>
כן. אני מצטרף.

<משה גפני:>
רגע.

<יעקב אשר:>
ההסתייגות התקבלה.

<עיסאווי פריג':>
שנבין את המשמעות. עולה חדש מקבל את ההטבה אם לא שירת. שהדברים יהיו ברורים.
<משה גפני:>
לא. חמד עמאר מצטרף להסתייגות.

<עיסאווי פריג':>
אז היא עברה.

<קריאה:>
לא עברה. יש רביזיה על ההסתייגות.

<רוברט אילטוב:>
חמד עמאר ואני.

<משה גפני:>
אני מבקש שיהיה סדר בוועדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש סדר.

<משה גפני:>
לא. אין סדר. חבר הכנסת רוברט אילטוב וחבר הכנסת חמד עמאר מצטרפים להסתייגות.

<אחמד טיבי:>
אני רוצה לשאול שאלת תם. גפני, מה פירוש ההסתייגות של חמד עמאר?

<משה גפני:>
ההסתייגות היא שעולה חדש גם הוא יהיה בפנים.

<אחמד טיבי:>
למרות שהוא לא שירת.

<משה גפני:>
כן.

<אחמד טיבי:>
תגידו, אתם מושחתים?

<משה גפני:>
מושחתים. הכול מושחת.

<אחמד טיבי:>
זאת שערורייה.

<עיסאווי פריג':>
איך אתה ציוני דתי מסכים לדבר כזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שנזכור שבנושא של הנכים אין שום הסכם.

<עיסאווי פריג':>
הוא לא השתתף בנטל. בועז.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים להסתייגות הבאה של קבוצת יהדות התורה.

<אחמד טיבי:>
זאת הצעה חשובה של חמד עמאר וחשוב שהיא תעבור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הנוספת היא של סיעת יהדות התורה. קבוצת יהדות התורה מבקשת להוסיף בהגדרה רוכש מוטב הוא דייר - - -

<משה גפני:>
רגע.

<אחמד טיבי:>
נא להירגע. הודעה חשובה. הודעה בעלת משמעות אסטרטגית.

<רוברט אילטוב:>
כבוד היושב ראש, אני מבקש שוב להוסיף לפרוטוקול שאני מצטרף להסתייגותו של חמד עמאר בנוגע לעולים חדשים.

<אחמד טיבי:>
חשוב מאוד.

<משה גפני:>
כל הכבוד.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עדיין בהגדרה רוכש מוטב. הסתייגות של קבוצת יהדות התורה להוסיף גם דייר בבית דיור מוגן לפי חוק הדיור המוגן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר?

<משה גפני:>
מיכל. תסבירי על דיור מוגן.

<מיכל בירן:>
אני אסביר.

<אורי מקלב:>
למה לא אומרים שההסתייגות התקבלה? אם יש לנו רוב בהסתייגויות, היא התקבלה. למה זה רק עם הרביזיה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מיכל, דברי כי הזמן עובר.

<מיכל בירן:>
אני חייבת להודות שלא לגמרי הקשבתי להסתייגות שלכם, אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר. אני רוצה לשאול למה שר האוצר יאיר לפיד לא מנצל את הסולם שנתנו לו כדי לרדת מהעץ. אמר חבר הכנסת אייכלר ואני חושבת שאתה צודק לחלוטין, שהרי בחוק ההסדרים הולכת להגיע שורה, אם תצליחו להעביר את החוק הזה ולא נראה לי שתצליחו להעביר אותו.

<שמעון סולומון:>
מי אמר לך שהוא רוצה לרדת?

<משה גפני:>
הוא רוצה לרדת.

<מיכל בירן:>
הוא לא נראה לי אדם טיפש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<אורי מקלב:>
תן לה לדבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא סיימה.

<מיכל בירן:>
לא סיימתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי עד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 6
נגד – 8
ההסתייגות לא התקבלה
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<ישראל אייכלר:>
ממילא חוק ההסדרים יבטל את החוק הזה. זה מה שהיא רצתה להגיד ולא נתת לה.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה של יהדות התורה.

<משה גפני:>
הודעה. מה שמיכל אמרה היה נכון.

<ישראל אייכלר:>
ייפול צדיק וקם. כל ההסתייגויות שלנו יקומו.

<משה גפני:>
אני מצטער, אני מתחיל לפחד. אני עוד מעט אביא קסדה וארד למקלט. מה שבועז עושה.

<רוברט אילטוב:>
גם עליך איימו?

<משה גפני:>
לא. למה אתה שומע לו?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא שומע לאף אחד. אני כבר אומר לך עשרים פעמים ובסוף אני לא אתן לך.

<משה גפני:>
קצר. הפעם קצר.

<רוברט אילטוב:>
משה, אי אפשר לשמוע. אתם עושים כל כך הרבה רעש.

<משה גפני:>
מה שמיכל אמרה היה דבר נכון. חשבנו לעצמנו למה צריך שיאשרו את החוק - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אחמד, אתה רוצה להגיש על זה רביזיה?

<משה גפני:>
לא.

<רוברט אילטוב:>
על החוק או על ההסתייגות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על ההסתייגות.

<בועז טופורובסקי:>
רביזיה. אפשר להמשיך בבקשה?

<משה גפני:>
לא. אתה הצבעת בעד.

<מיכל בירן:>
אתה הצבעת בעד ואתה לא יכול להגיש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אפשר.

<משה גפני:>
לכן אני מבקש בשם הקבוצה, היות וזה נכון שאחרי כן תהיה שורה בחוק ההסדרים, אם זה יעבור - - -

<מיכל בירן:>
עלולה להיגרם מבוכה לשר האוצר.

<משה גפני:>
אני בכוונה מגיש רביזיה בשם הקבוצה, כדי לאפשר לך, עד שיבטלו את החוק הזה, שתקבל החלטה.

<עיסאווי פריג':>
בוא נתייעץ לגבי זה.

<מיכל בירן:>
ניסן, יכול להיות שכאשר הסכמת על הארבעים מיליון לא היה מתומחר שאנחנו נציק לך כל כך. אולי שווה להעלות את התעריף.

<משה גפני:>
בדיוק.

<מיכל בירן:>
ארבעים מיליון על זה?

<משה גפני:>
הוא אמר שהתעריף יותר גבוה. אנחנו לא יודעים לאן הוא הגיע.
<שלומית ארליך:>
הסתייגות נוספת של יהדות התורה, מספר 80, ואנחנו עדיין בהגדרה של רוכש מוטב, שבסוף הפסקה האחרונה יתווסף: לעניין הגדרה זו, ובלבד שהזוג נשוי במשך שנתיים לפחות.

<משה גפני:>
למה הגשנו את ההסתייגות הזאת? אני רוצה להסביר. תראו, לקחתי את זה מהשידוך שיש בין הבית היהודי לבין יש עתיד. הסתכלתי כמה זמן אתם נשואים.

<ישראל אייכלר:>
אלה נישואי תועבה.

<רוברט אילטוב:>
אלה נישואים בין אחים.

<משה גפני:>
כמה זמן אתם ביחד.

<מיכל בירן:>
אחים שנשואים, זה קצת מדאיג.

<משה גפני:>
האמת היא שדיברתי גם עם בנט וגם הוא לא מרוצה מהשידוך הזה. עשיתי חשבון אם יש כאלה שנשואים רק שנה וחצי כמו שאתם, אז זה לא רציני כי אתם כבר מתחילים להיפרד. האמת היא שאם אנחנו היינו מסכימים להיכנס לקואליציה, ביבי היה משנה עכשיו את ההרכב אבל לא הסכמנו. לכן אנחנו מציעים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למשוך את זה לחצי שנה, עד שיהיו שנתיים.

<משה גפני:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רעיון יפה.

<משה גפני:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, מי בעד הרעיון היפה של גפני? מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<משה גפני:>
הודעה.

<אייל לב ארי:>
אני רוצה להפנות את תשומת לבה של הוועדה שהנוסח שעדיין - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא רוצה להודיע הודעה.

<משה גפני:>
אני מבקש להודיע לגבי הנושא של השנתיים. אני מבקש להודיע שהיות ואני רואה ששנתיים זה לא זמן, אני רואה שאחרי פחות משנה אתם כבר בעצם פרודים, אני לא מבקש רביזיה על ההסתייגות הזאת.

<בועז טופורובסקי:>
הוא אמר שהוא לא מבקש רביזיה. בוא נמשיך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעתי.

<משה גפני:>
אחרי שראיתי שאתם כמעט שנה כמעט פרודים, הדברים שאני שומע מיאיר לפיד על בנט ומבנט על יאיר לפיד, אני מוריד את הרביזיה בעניין הזה. לא צריך רביזיה כי שנתיים זה זמן רב ואתם מזמן כמעט בחוץ. תכף נעשה התייעצות סיעתית.

<רוברט אילטוב:>
ניסן, אתה מתכוון לסיים את החוק היום?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אל תדאג.

<עיסאווי פריג':>
יש זמן. בסופו של דבר הוא יקבל קבורת חמור. נעביר את הזמן.

<אייל לב ארי:>
אני מבקש להפנות את תשומת לבה של הוועדה שכרגע הנוסח שבפני הוועדה מותיר את הקשיים החוקתיים שעליהם הצביע היועץ המשפטי לכנסת במכתב שהוא שלח לחברי הכנסת בכלל בנושא של אפליה בין קבוצת הרוכשים המוטבים וקבוצת הרוכשים הזכאים וגם הקשיים הפנימיים בקרב קבוצת הרוכשים המוטבים.

<משה גפני:>
זאת אומרת, לפי דעתכם יש קושי חוקתי בעניין הזה של האפליה בין הקבוצות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אומר לכם שהפתרון שלכם הוא לא כאן אלא בבג"ץ.

<משה גפני:>
תשכח מהעניין הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תורידו את כל ההסתייגויות ותלכו לבג"ץ.

<משה גפני:>
הפתרון שלנו כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אמרתי מה הוא התכוון.

<משה גפני:>
אנחנו עוברים להגדרת שטח הדירה.

<משה גפני:>
אנחנו מבקשים התייעצות סיעתית. אנחנו צריכים לדבר על כמה דברים.

<מיכל בירן:>
כדי שנהיה תואמים.

<עיסאווי פריג':>
מאוד חשוב.

<חמד עמאר:>
אנחנו מתקדמים טוב. נראה לי שהיום מסיימים את החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אל תדאג. הפסקה עד 4:09 אלא אם אתם רוצים לצרף כמה התייעצויות.

<משה גפני:>
לא.
(הישיבה נפסקה בשעה 16:04 ונתחדשה בשעה 16:10.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מחדשים את הישיבה.

<משה גפני:>
חכה רגע. אין לך רוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לי רוב. אל תדאג.

<משה גפני:>
ההודעה של רוברט אילטוב היא הודעה מרשימה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דרמטית.

<משה גפני:>
אורי מקלב צודק. אם הם הצטרפו להסתייגות, ההסתייגות עוברת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אנחנו מחדשים את הישיבה.

<שלומית ארליך:>
בהגדרת שטח דירה. הסתייגות של יהדות התורה ו-ש"ס שמציעות למחוק את שטח מרפסת שמש.

<אורי מקלב:>
אני רוצה להסביר. אדוני היושב ראש, אני פונה גם למשרד המשפטים, לעורך דין ספי זינגר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מסביר את ההסתייגות.

<אורי מקלב:>
אני רוצה לפנות אליו ולהתייחס לדבריו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, אבל הוא לא יענה.

<אורי מקלב:>
הוא לא צריך לענות. עורך דין ספי זינגר. המשמעות של החוק הזה, כפי שהסביר ספי זינגר, אני רוצה להודיע לך שזה סותר את כל דברי ההסבר שאתם כתבתם בחוק. אתם כתבתם בדברי ההסבר הסבר ארוך על מצוקת הדיור. כל ההסברים בחוק הנחתם בדפים הכחולים. כתבתם שורות רבות מדוע אתם מחוקקים את החוק ומבטלים את המע"מ לכל אלה שהם חסרי דיור. הסברתם את המצוקה וכי אתם עושים צעדים. בסופו של דבר אתם כותבים פסקה קטנה: בחוק המוצע ניתן הטבה מוגדרת למי ששירת בצבא. אתה אמרת כאן דברים אחרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – 6
נגד – 9
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<משה גפני:>
יש לי הודעה. מכיוון שחברי הקואליציה לא הצביעו נגד ההסתייגות, רק אחרי שאמרו להם, מכיוון שסביר להניח שהם לא יודעים על מה מדובר, זאת אומרת, הם לא שמעו את ההסבר של חבר הכנסת מקלב, לכן אני חושב שמשום בפני עיוור לא תיתן מכשול- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גפני, תעשה את זה קצר. הוא הסביר על מרפסת שמש וגיוס לצבא. תתקדם.

<משה גפני:>
מכיוון שיש כאן כאלה שלא שמעו את ההסבר של חבר הכנסת מקלב, סביר להניח שאם הם היו שומעים את ההסבר הם היו מצביעים בעד ההסתייגות, לכן אני סברתי שזה כלול בכלל של לפני עיוור לא תיתן מכשול. כאילו אתה קורא להם תצביעו נגד ההסתייגות. לכן אני רוצה לאפשר להם, לכולם. אני מבקש רביזיה כדי שתהיה הצבעה נוספת ואז יצביעו בעד ההסתייגות הזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
במקום רביזיה נגיד חזרה בתשובה.

<משה גפני:>
גם חזרה בתשובה.

<חנא סוייד:>
אדוני היושב ראש - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך לדבר בהסתייגות הבאה.

<חנא סוייד:>
אתה חושב שאני רוצה לדבר מכיוון שסתם אני רוצה לדבר? אני בכלל לא כזה. אני רוצה להסב את תשומת לבך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על איזה הסתייגות אתה מדבר?

<חנא סוייד:>
על שטח דירה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל כבר דיברו על זה. רק אחד מסביר.

<חנא סוייד:>
אני רוצה שתדע שבהגדרה של שטח דירה, שלושים מטרים מרובעים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך לדבר על שטח דירה.

<יעקב אשר:>
הוא שתק עד עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה אתה רוצה לדבר? על מרפסת שמש?

<חנא סוייד:>
אני רוצה לדבר על שטח דירה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך לדבר על שטח דירה.

<משה גפני:>
על חשבונך.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות הבאה היא למחוק את המלים "שטח הגינה".

<חנא סוייד:>
אדוני היושב ראש, כל הכוונה והמטרה של החוק הזה היא לעזור לאנשים לרכוש דירת מגורים. אני עשיתי חישוב לפי שטח דירה, ההגדרה של שטח דירה, שכוללת שלושים מטרים מרובעים. זה כמעט מחצית של שטח דירה קטנה. שלושים מטרים מרובעים, סתם על חשבון הציבור, זה לתת מתנה לבטלה. זה לא עוזר לאנשים לגור במגורים נאותים ומכובדים אלא סתם בזבוז של כסף כדי לעשות קומבינה ולהגיע למיליון ו-600 אלף שקלים במחיר הדירה. זה פשע. זה בזבוז כספי ציבור סתם כדי להעביר חוק מטומטם. שלושים מטרים מרובעים סתם? על מה? למיליונרים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מסכים.

<חנא סוייד:>
אתה מסכים על כל דבר ובסופו של דבר אתה מצביע נגד כל דבר הגיוני.

<יעקב אשר:>
הוא מפחד מבועז.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יעקב אשר:>
מי נמנע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סליחה. מי נמנע? אין.

<סתיו שפיר:>
קודם אמרת שאתה מסכים, אז למה אתה נגד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי שהוא נימק את זה יפה מאוד.

<יעקב אשר:>
אמרת שאתה מסכים.

<סתיו שפיר:>
אמרת שאתה מסכים עם הרעיון.

<שלומית ארליך:>
עדיין בהגדרת שטח דירה.

<יעקב אשר:>
רגע. הודעה. גפני, תן לי פעם אחת לנסות להגיד את זה כמו שצריך.

<סתיו שפיר:>
אולי היועצים המשפטיים יסבירו?

<משה גפני:>
אתה שמת לב שניסן כל הזמן מצביע נגד ההסתייגויות בלי לראות על מה מדובר?

<יעקב אשר:>
לא יכול להיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ועוד איך אני רואה.

<ישראל אייכלר:>
כמו שהוא מצביע בעד החוק כשהוא נגד, הוא מצביע נגד ההסתייגויות כשהוא בעד.

<יעקב אשר:>
למרות ההסבר המקסים והמקצועי, שהוא גם נכון והוא גם בזבוז כספי ציבור, עדיין, מאחר ולא התרכזת כל כך, ואני מבין שזה בא קצת מהפחד מבועז שיגידו לשר שאתה מושך את הזמן - - -

<חמד עמאר:>
בועז כל כך מפחיד?

<יעקב אשר:>
לא. בועז חמוד.

<בועז טופורובסקי:>
אתה חמוד.

<יעקב אשר:>
באמת נחמד רק הוא יכול להיות הבן של יושב ראש הוועדה אבל הוא יושב כאן כמו אבא שלו. בגלל זה, כדי לתת לך אפשרות לחשוב על זה עוד פעם, בשם הקבוצה, להלן הקבוצה, אנחנו מגישים רביזיה.

<אחמד טיבי:>
אל תקל ראש בבועז.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עדיין בשטח דירה. הסתייגות אומרת למחוק את המלים שטח המחסן.

<בועז טופורובסקי:>
עם נחמד אני יכול, אבל חמוד?

<יעקב אשר:>
בטרמינולוגיה של חרדים נחמד זה אדם מבוגר וחמוד זה ילד. הוא לוקח את זה למקומות אחרים.

<בועז טופורובסקי:>
אני נראה לך ילד?

<אחמד טיבי:>
אל תקל ראש בבועז.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו רוצה להסביר את ההסתייגות הזאת?

<אחמד טיבי:>
אין ספק שמדובר בחוק מהפכני שתוך כדי הדיון – ושמת לב, חבר הכנסת גפני – מתגלים רעיונות חדשים יצירתיים. למשל הנושא הזה של העולה החדש שלא שירת אבל בכל זאת הוא מקבל את ההטבה הזאת, שמע, זה להשתין מעל המקפצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הבנתי.

<אחמד טיבי:>
לעשות פיפי מעל המקפצה.

<יעקב אשר:>
זה לא טוב? גם אני לא הבנתי.

<אחמד טיבי:>
אני אף פעם לא עשיתי את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כי לא היית על המקפצה.

<יעקב אשר:>
בטייבה אין לו בריכה.

<קריאה:>
אין לו כביש.

<אחמד טיבי:>
לא כביש לא בריכה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך להמשיך עוד מעט. מי בעד ההסתייגות הזאת?

<אחמד טיבי:>
לא הבנתי את הקטיעה של הדברים שלי באמצע.

<יעקב אשר:>
אתה קוטע לו את חוט המחשבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לו להמשיך אחר כך. מי בעד ההסתייגות?

<אחמד טיבי:>
לא השלמתי את המשפט.

<חנא סוייד:>
מה השיטה הזאת? אולי הוא ישכנע את האנשים? מה השיטה הזאת?

<אחמד טיבי:>
לא הבנתי למה קטעו את המשפט באמצע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<משה גפני:>
יש לי הודעה.

<חנא סוייד:>
יש לי נימוק. אולי זה ישכנע את האנשים.

<משה גפני:>
רגע. הוא הצביע. יש לי הודעה. תגיד אתה את ההודעה.

<אחמד טיבי:>
יש תמונת מצב חדשה שנוצרה בעקבות ההסברים שהיו כאן אבל כאשר אני מתחיל להסביר וקוטעים אותי באמצע, כאשר רבים לא הבינו את הפואנטה ומה אני רוצה לומר, עוברים להצבעה. מה זה הדבר הזה? זה קרקס?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן.

<אחמד טיבי:>
לכן אני מבקש לבטל את ההצבעה שהייתה. לבטל.

<יעקב אשר:>
או לחילופין?

<משה גפני:>
או לבטל או רביזיה.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים להגדרת תושב ישראל, בעמוד 6 למטה.

<משה גפני:>
התייעצות סיעתית. אנחנו עכשיו הולכים להתייעץ למה הוא קטע את דבריו של אחמד טיבי. נתייעץ על העניין הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אחרי ההתייעצות.

<אחמד טיבי:>
אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית על רקע קטיעת דבריי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו ממשיכים ב-4:27. אז אנחנו חוזרים לדבריו של אחמד טיבי.
<משה גפני:>
עכשיו 4:24.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
4:23.

<משה גפני:>
ב-4:30.

<(הישיבה נפסקה בשעה 16:23 ונתחדשה בשעה 16:30)>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מחדשים את הישיבה.
<משה גפני:>
אנשים חסרי רגישות. כולם פוחדים מיאיר לפיד.

<אחמד טיבי:>
הודעה לגפני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין הודעה.

<אחמד טיבי:>
אחרי התייעצות סיעתית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. עוד מעט.

<משה גפני:>
אמרת שאחמד טיבי ידבר.

<חנא סוייד:>
יש לי הסתייגות על שטח מחסן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק אחד מסתייג.

<חנא סוייד:>
בסדר. אני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל זה כבר היה.

<חנא סוייד:>
לא. היה על שטח מרפסת שמש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם על גינה.

<חנא סוייד:>
אני מדבר על מחסן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם על זה היה.

<חנא סוייד:>
על שטח מחסן. לא היה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היה. לכן הייתה התייעצות סיעתית.

<משה גפני:>
ניסן, היה סיכום אתך וכולם שמעו אותו. אני לא מציע שתאבד גם את האמינות שלך. אמרת ב-4:28 אנחנו נחזור ואחמד טיבי ידבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני תכף אתן לו. לא, לא אמרתי שהוא ידבר. אני אתן לו.

<אחמד טיבי:>
אי אפשר לעבור לנושא אחר ואחר כך לתת לי לדבר.

<מיכל בירן:>
זה גם חשד לגזענות.

<שלומית ארליך:>
בהגדרה תושב ישראל, במקום האמור בה יבוא: כפי שקבע שר הפנים.

<משה גפני:>
מי הגיש את זה?

<שלומית ארליך:>
אתה.

<משה גפני:>
איזה מספר?

<שלומית ארליך:>
זה לא במספרים.

<משה גפני:>
מה הגשתי?

<שלומית ארליך:>
במקום תושב ישראל, במקום ההגדרה
כפי שקבע שר הפנים.

<משה גפני:>
אחמד טיבי מסביר.

<אחמד טיבי:>
אין ספק שנושא האזרחות, איחוד משפחות למשל, אחד החוקים השחורים משחור שהכנסת הזאת חוקקה זה היה נושא איחוד משפחות ואיסור על נישואין. לכן זה נושא שמציק לכולנו. אין ספק שבאמצעות החוק הזה מחמירים עוד יותר את המצב. כלומר, לא מספיק שאתה ערבי מופלה, גם אם אתה נכה ערבי אתה מופלה באמצעות החוק הזה, אז באים עם עולה חדש שהוא גם לא שירת בצה"ל, גם לא עושה שירות לאומי והוא מקבל את ההטבה הזאת על רקע המצב הקיים של אפליה בכל מה שקשור לאזרחים ערביים. זה נושא חמור ביותר.

<עיסאווי פריג':>
עוד לא עבר. יש רביזיה על זה.

<אחמד טיבי:>
הנקודה השנייה היא שאי אפשר להעביר את זה כל הזמן בהצבעות בפקודת יום, בפקודת שעה, לחצי שנה, לשנה, כמו שעושים במליאה. זה מצב לא דמוקרטי. לכן צריך לחוקק חוק ובג"ץ הצביע שישה נגד חמישה, וזה היה על הקשקש.

<משה גפני:>
הוא צודק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<חנא סוייד:>
אני רוצה לדבר על זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על תושב?

<חנא סוייד:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש עוד הסתייגות על תושב?

<שלומית ארליך:>
לא.

<אחמד טיבי:>
הוא מאזור אחר.

<חנא סוייד:>
אני רוצה להפנות את תשומת לך אדוני היושב ראש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק רגע. כחריג שלא יחזור על עצמו, אני אתן לו לדבר.

<משה גפני:>
בלי נדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בלי נדר, ודאי שבלי נדר.

<משה גפני:>
אתה צודק לגביו, הוא צריך להיות חריג בעניין הזה, אבל יהיה עוד.

<עיסאווי פריג':>
למה ערבי חריג? הוא צריך להיות מהמניין. מה זה חריג?

<חנא סוייד:>
שתי הערות. אדוני היושב ראש, אני יוצא מנקודת מוצא שאתה באמת רוצה לקבל בסופו של דבר חוק הגיוני וסביר.

<אחמד טיבי:>
אתה טועה.

<חנא סוייד:>
לא. אני חושב שזה מה שהוא רוצה. אולי הוא לא יכול אבל זה מה שהוא רוצה.

<עיסאווי פריג':>
אנסו אותו להגיד דברים אחרים.

<חנא סוייד:>
ניסן, תחשוב על קבלן שרוצה להצמיד מחסן של עשרה מטרים מרובעים לדירה. הוא קורא את ההגדרה של שטח דירה והוא אומר למה אני בונה רק עשרה מטרים מרובעים כאשר הקונה נהנה רק מארבעים אחוזים, ארבעה מטרים מרובעים, אני אעשה 15 מטרים מרובעים וההוא ייהנה מהמקסימום, שישה מטרים מרובעים, והקונה יקנה 15 מטרים מרובעים במחיר פחות מעשרה מטרים מרובעים. אתה יכול להבין איזה שטות יש כאן? זאת בזבזנות לשמה. זה בעצם לא מועיל לאף אחד אלא זאת רק בזבזנות.

בקשר לעניין של תושב. אני מרגיש שיש הטבה שמרחפת ומחפשת מישהו שיקבל אותה. אני שואל אותך, אפשר לקבל את ההטבה הזאת בניו יורק? כאן מדובר על כך שאפשר לקבל אותה באזור. באזור, זה בשטחים הכבושים עד כמה שאני מבין. כתוב שההטבה הזאת מגיעה לתושב ישראל לרבות תושב האזור. אולי תושב ישראל רוצה לעשות את זה באיסלנד? אני רוצה לקנות דירה באיסלנד, אני יכול ליהנות מההטבה הזאת? אני יכול להיות זכאי? תושב ישראלי ערבי שרוצה לקנות דירה ברמאללה, הוא יכול ליהנות מההטבה הזאת? אני רואה שאין קשר. ההטבה הזאת מרחפת. היא לא מעוגנת באיזשהו מקום מסוים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. זאת רק שאלה.

<יעקב אשר:>
היה דיון מעמיק ואתה אפילו לא יודע מה לענות לו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה אני לא יודע? אני לא יודע מה זה אזור?

<עיסאווי פריג':>
מה זה אזור? רמאללה היא אזור?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<עיסאווי פריג':>
אז תגיד לי כדי שאני אדע. תעשיר לי את הידע.

<חנא סוייד:>
רמאללה זה אזור A.

<אחמד טיבי:>
טורמוס איה.

<חנא סוייד:>
נכון. אני רוצה לקנות בטורמוס איה. אני יכול?

<אחמד טיבי:>
אני מציע להפסיק את הדיון עד שנבדוק מה לגבי טורמוס איה.

<עיסאווי פריג':>
יש לך תשובה לגבי טורמוס איה?

<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים לסעיף 2.

<יעקב אשר:>
רגע. הודעה.

<חנא סוייד:>
ניסן, אם אתה לא עונה, יש יועצים משפטיים שיכולים לענות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אסביר לך. את הדיון האמיתי והעקרוני עשו על הכול והוא כבר היה. עכשיו אנחנו נמצאים במסגרת הצבעות על ההסתייגויות. זה נכון שיש כאן רצון גדול מצד האופוזיציה לשאול את כל השאלות שבעולם, בין אם הן רלוונטיות ובין אם לא, וגם ראית את זה, כדי שיעבור הזמן. מאחר ואנחנו רק במסגרת הצבעות, כבר אין דיון, גם אם יש לפעמים שאלה שהייתי שמח אולי לענות עליה, אבל אנחנו לא פותחים את זה. אולי אחרי הדיון נשב ונדבר על זה.

<עיסאווי פריג':>
לא. בוא נעשה דיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין דיון.

<חנא סוייד:>
לגבי השטח של המחסן.

<עיסאווי פריג':>
עלו שתי שאלות חשובות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
העלינו את זה מכל הכיוונים והיה כאן השמאי הממשלתי שהסביר.

<חנא סוייד:>
אבל זה בזבוז כסף.

<עיסאווי פריג':>
אתה נותן יד לזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<עיסאווי פריג':>
אמרת בעצמך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אמרתי שישב כאן השמאי והסביר איך הוא ינסה להתמודד עם כל הדברים האלה.

<עיסאווי פריג':>
אתה יושב ראש הוועדה ואתה אמון על החוק הזה. לא נתת תשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיכי.

<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים לסעיף 2 בעמוד 7 למעלה.

<משה גפני:>
אני מבקש התייעצות סיעתית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם על פרשנות?

<עיסאווי פריג':>
למה לא?

<משה גפני:>
אתה רוצה לשנות את התקנון בשביל השטויות שלכם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת אומרת, לא תהיה התייעצות על סעיף 2.

<יעקב אשר:>
רגע. הודעה על ההסתייגות.

<עיסאווי פריג':>
נשאלה שאלה ואתה לא נותן תשובה.

<יעקב אשר:>
גפני, הודעה על ההסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפסקה עד 16:45.

<יעקב אשר:>
רגע. הייתה הצבעה על ההסתייגות ועכשיו הודעה.

<יעקב אשר:>
אנחנו מבקשים שתהיה רביזיה.
(הישיבה נפסקה בשעה 16:40 ונתחדשה בשעה 16:45.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מחדשים את הישיבה.

<אורי מקלב:>
נרשמה הרביזיה לסעיף הקודם?

<שלומית ארליך:>
נרשמה.

<משה גפני:>
יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נרשמה.

<משה גפני:>
אבל יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל הרביזיה נרשמה.

<משה גפני:>
היא לא נרשמה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנה, היא אומרת לך.

<משה גפני:>
מי אמר לך?

<שלומית ארליך:>
חבר הכנסת אשר.

<משה גפני:>
על אחד קודם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על האחרונה.

<משה גפני:>
אז אני מודיע על אחת קודם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אין.

<שלומית ארליך:>
ההסתייגות שלכם היא למחוק את סעיף 2.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי מנמק?

<משה גפני:>
מה ההסתייגות?

<שלומית ארליך:>
למחוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
להשמיד, להרוג, לאבד.

<משה גפני:>
היום הפלתי את שר האוצר במליאה. סיפור מעניין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה על חשבון הזמן.

<אורי מקלב:>
אם אתה מספר את מה שהיה עם שר האוצר, אני אספר מה היה כשאתה יצאת ומה שאני אמרתי לשר האוצר. אני אמרתי לשר האוצר כמה זמן הוא יוכל לקחת את הציבור ולהשלות אותו על הדברים שהוא אמר שקיצוץ בתקציב, הציבור מקבל את זה יותר קל. הציבור לא רוצה לשמוע על הטלת מסים. בזה הוא מבין. ביחסי ציבור הוא מומחה. הוא אומר שהוא מקצץ בתקציבים, אבל הציבור לא מבין?

<בועז טופורובסקי:>
לא חייבים לתת להם לדבר על משהו שלא קשור.

<אורי מקלב:>
זה סעיף 2. אתה יודע מה זה סעיף 2? קודם תגיד לי מה זה סעיף 2 ואחר כך תגיד לי אם אני מדבר לעניין או לא.

<בועז טופורובסקי:>
אני יודע מה זה סעיף 2.

<אורי מקלב:>
מה זה סעיף 2? אתה לא יודע אבל לא נעים לך לשמוע שקיצוץ בתקציב זה נקרא העלאת מסים.

<בועז טופורובסקי:>
מה זה קשור לסעיף 2?

<אורי מקלב:>
אתם קיצצתם בתקציב. חצי מיליארד שקלים ממשרד החינוך. אתה יודע מה המשמעות של זה? צהרונים עולים עוד כמה מאות שקלים לכל משפחה ששולחת ילדים בין אם זה לגן ובין אם זה לבית הספר. מה המשמעות של זה? זה לא נקרא עליית מסים. זה מאות שקלים יותר לחודש. איך הגיעו בכלל לצהרונים? זה היה בעקבות דוח טרכטנברג שאמר שצריך להדביר את האפשרות לצאת לעבודה ולהוציא ממעגל העוני ולאפשר לנשים לעבוד ולתת להם צהרונים, אבל מה עשיתם עכשיו? ביטלתם את זה. מה עשיתם בעקבות ההחלטה הזאת? העליתם מסים. למה יש 18 אחוזים מע"מ? כדי לממש את דוח טרכטנברג. זה לא נקרא עליית מסים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – חצי
נגד – חצי
ההסתייגות לא התקבלה
<מיכל בירן:>
גם אני בעד ההסתייגות. חשוב לי לציין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם התוצאה שקולה, ההסתייגות נופלת. ההסתייגות נפלה.

<מיכל בירן:>
אתה מחכה באמצע ההצבעה עד שיהיה לך רוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. את לא הבנת. אני רציתי לדעת אם התוצאה שקולה, מה המצב כי התוצאה הייתה שקולה.

<משה גפני:>
מכיוון שבעצם ההסתייגות התקבלה אלא אתה התחלת להגיד מי נגד ולא השלמת את המילה, אמרת מי, והתחלת להסתכל לכל הכיוונים.

<עיסאווי פריג':>
קראו לאנשים.

<משה גפני:>
אני לא חושב שמותר לעשות את זה. היית צריך להגיש רביזיה ולחזור על ההצבעה בעוד חצי שעה. זה מה שהיית צריך לעשות אבל לא עשית את זה.

<בועז טופורובסקי:>
מה הוא מברבר? תמשיך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא מודיע הודעה.

<בועז טופורובסקי:>
כל פעם הוא מודיע הודעה.

<מיכל בירן:>
חולק אתך מחוכמתו ומתובנותיו.

<משה גפני:>
לכן אדוני היושב ראש, מכיוון שהיה רוב בעד ההסתייגות, היה רוב וכולם ראו את זה. למה לא אמרת מי נגד? למה לא השלמת?

<אחמד טיבי:>
כי לא היו מספיק חברי קואליציה.

<משה גפני:>
לכן אני מודיע הודעה דרמטית, הודעה שכמעט לא הייתה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאז הקמת המדינה.

<אחמד טיבי:>
חוץ מהניצחון בבית המשפט היום, בבית שמש.

<משה גפני:>
תודה רבה. לכן אני מבקש רביזיה.

<שלומית ארליך:>
הרביזיה נרשמה.

<רוברט אילטוב:>
הלכתם לבית המשפט?

<אורי מקלב:>
משרד החינוך הלך.

<שלומית ארליך:>
עדיין לסעיף 2. הסתייגות של יהדות התורה, מספר 81. במקום הנוסח הכתוב ייכתב: לכל מונח תהיה פרשנות מקלה לפי כל חוק.

<משה גפני:>
הפרשנות תהיה פרשנות מקלה.

<עיסאווי פריג':>
בעניין ההסתייגות הזאת. כל פרשנות שאנחנו מדברים עליה, יש את הגמישות של הפרשנות ויש את הקשיחות שלה. ההצעה היא מאוד קלה להבנה. אנחנו באים ואומרים לגלות הבנה בפרשנות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מכובד.

<עיסאווי פריג':>
אתה צריך להצביע אתנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי שזה מכובד מה שאתה מבקש. לא תמיד אני מסכים עם חברי למרות שיש טעם בדבריו. יכול להיות שלדבריי יש טעם יותר, אבל לפחות יש טעם. יש דברים שהם ללא טעם.

<משה גפני:>
למה לדבריך יש יותר טעם מאשר לדברי עיסאווי?

<אחמד טיבי:>
מלבד הרקע הידוע.

<מיכל בירן:>
בגלל שהוא ערבי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מ-6:15 אני עושה כאן שולחן עגול ואז נוכל להסביר הרבה דברים.

<משה גפני:>
מי אתה מתפלל מנחה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תכף נראה.

<עיסאווי פריג':>
תקזז את הזמן שהפריעו לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך לדבר אחר כך. יש עוד הסתייגויות.

<עיסאווי פריג':>
לא. תן לי את הדקה שלי. אתה לקחת לי חצי דקה. אני מבקש ממך ואני מבקש מהחברים לדקה לשים את הפוליטיקה בצד ולחשוב עניינית. אני רוצה להבין, בהסתייגות הזאת מה פסול שכלית מבחינת ההיגיון? אני מבקש שגם אתה תהיה שותף להצבעה בעד ההסתייגות כי היא מאוד מאוד מאוד הגיונית ומתקבלת והיא לא מפילה את החוק.

<משה גפני:>
אותי הוא שכנע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע.

<אחמד טיבי:>
הוא הסביר אותה יפה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא באמת הסביר אותה יפה. מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – 5
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יעקב אשר:>
פוליטיקה חדשה. אתה לא יודע?

<עיסאווי פריג':>
מה ביקשתי? לא ביקשתי לבטל את החוק.

<משה גפני:>
יש לי הודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא רוצה רביזיה.

<עיסאווי פריג':>
אני רוצה את ההיגיון.

<אחמד טיבי:>
הוא קדנציה ראשונה כאן והוא רוצה להבין. הוא הסביר יפה ולמה לא מקבלים את הדברים?

<עיסאווי פריג':>
אני שואל אותך כיושב ראש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ב-6:15 אני אסביר.

<משה גפני:>
יש לי הודעה. חבר הכנסת פריג' הסביר מצוין.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמת.

<משה גפני:>
אתה לא הפרכת את ההסבר. אמרת שזה הסבר נכון.

<עיסאווי פריג':>
הוא אמר שהוא בעד ההסבר.

<משה גפני:>
הוא בעד ההסבר.

<אחמד טיבי:>
חבר כנסת בקדנציה ראשונה רוצה להבין איך זה שהוא מסביר נכון ןלא מקבלים את מה שהוא אומר.

<עיסאווי פריג':>
הוא הצביע נגד. למה הצבעת נגדי?

<קריאה:>
אותי לא שכנעת.

<משה גפני:>
מה שהיה ברור זה שאתה הולך להצביע עם עיסאווי. מכיוון שטעית, אני מבקש להגיש רביזיה כדי שתוכל לחזור להגיון.

<שלומית ארליך:>
הרביזיה הוגשה. אנחנו עוברים לסעיף 3.

<משה גפני:>
אני מבקש התייעצות סיעתית.

<עיסאווי פריג':>
אני מבקש לשמוע את דעתו של היועץ המשפטי.

<משה גפני:>
אל תשים לה מלים בפה. היא יודעת בדיוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא הבנת מה שאלתי.

<משה גפני:>
לכן היא למדה משפטים ולא אתה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רציתי לבדוק אם אפשר לצרף כאן שתי התייעצויות סיעתיות.

<יעקב אשר:>
לא. זה מבלבל אותנו.

<מיכל בירן:>
ויכול להיות שלא נבקש עוד התייעצות סיעתית. אתה לא יכול לקרוא את מחשבותינו לפני שדיברנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כבר עשינו פעם דבר כזה. צירפנו שתיים.

<יעקב אשר:>
אתה רוצה את זה במנחה? בסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו ממשיכים ב-5:03.

<משה גפני:>
לא. אנחנו מצרפים שתיים ומתפללים מנחה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר.

אנחנו ממשיכים בשעה 5:10.

<רוברט אילטוב:>
אנחנו נסיים את החוק היום?

<עיסאווי פריג':>
החוק הזה ייפול בבג"ץ, לפני שהוא יגיע למליאה. סתם אנחנו מבזבזים סתם.

<מיכל בירן:>
זה לא סתם. הכוח היחיד שיש לנו הוא התשה.

<רוברט אילטוב:>
יש כאן חברי כנסת חדשים שצריכים לצבור ניסיון.
(הישיבה נפסקה בשעה 16:55 ונתחדשה בשעה 17:10.)
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מחדשים את הישיבה.

<משה גפני:>
לך תגייס רוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לי רוב. זאת לא הבעיה. אני צריך את היועצת המשפטית.

<אייל לב ארי:>
אנחנו בסעיף 3.

<יעקב אשר:>
היועצת המשפטית לא נמצאת. חכה דקה. זה לא מכובד.

<חמד עמאר:>
אני רואה שאנחנו מתקדמים מאוד טוב. אנחנו נסיים היום את החוק?

<משה גפני:>
אנחנו נעשה את העבודה בשבילכם.

<חמד עמאר:>
אני אצטרף אליכם.

<מיכל בירן:>
אתה לא צריך להצטרף. אתה צריך ללכת לשירותים לזמן ארוך.

<חמד עמאר:>
אתה עכשיו בסעיף 3 ויש לך עוד שלושים ומשהו סעיפים.

<מיכל בירן:>
החיפזון הוא מן השטן.

<משה גפני:>
מה עם שלומית?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא יעשה את זה במקומה. היא תגיע עוד כמה דקות.

<משה גפני:>
אייל הוא מצוין אבל שגם היא תהיה כי יש כאן בעיות שדורשות את שניהם.

<אייל לב ארי:>
אנחנו בסעיף 3. הנושא הוא מס ערך מוסף שיעור אפס על עסקה מוטבת, עמוד 7, פרק ב': בעסקה מוטבת. אנחנו בהסתייגות של קבוצת יהדות התורה. במקום בשיעור אפס יבוא בשיעור המע"מ המושת על תרופות מצילות חיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר?

<מיכל בירן:>
תקריא שוב.

<אייל לב ארי:>
במקום בשיעור אפס יבוא בשיעור המע"מ המושת על תרופות מצילות חיים.

<מיכל בירן:>
הסתייגות ממש ממש חשובה.

<יעקב אשר:>
אדוני היושב ראש, אני חושב שאנחנו מדברים על מע"מ. אני הגשתי הצעה שעלתה במליאה ואתה הצבעת כמו שאתה מצביע היום אוטומטית, כטייס אוטומטי, לאחר כל כך הרבה שנות ותק שיש לך בציבוריות. הייתה הצעה להוריד את המע"מ על בניית ממ"דים. זה היה עוד לפני המלחמה וראינו כמה זה היה חשוב בתקופת המלחמה בכל רחבי הארץ. הייתה התנגדות נחרצת של האוצר ואוטומטית שלכם. לכן אני חושב שאתה צריך לחשוב היטב, אחרי הנאום שלך, כאשר אתה יודע ששלושה מיליארד שקלים אלה הולכים לבזבוז וכמה חשובות תרופות מצילות חיים וגם בממ"דים שהם דברים הרבה יותר חיוניים עם הרבה פחות כסף. צריך אומץ ציבורי ולא לעמוד ולהינזף על ידי חברי כנסת צעירים ועוזרים של שרי אוצר כי אתה לא עומד בלוח הזמנים שלהם.

<בועז טופורובסקי:>
אתה צעיר.

<משה גפני:>
פעם ראשונה אני רואה ויכוח כזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את ההסתייגות?

<יעקב אשר:>
אני פונה אליך. תחשוב עוד פעם.

<מיכל בירן:>
לב שלך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 7
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<משה גפני:>
יש לי הודעה. אם נסיים את זה היום, מה תעשה ביום שלישי וחמישי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לי הרבה מה לעשות.

<שמעון סולומון:>
מע"מ אפס עובר וזהו. מקבלים חופשה והולכים הביתה.

<משה גפני:>
מע"מ אפס לא עובר כל כך מהר. יש לנו עוד הרבה שפנים.

<חמד עמאר:>
היום במליאה אמר יצחק כהן שגם מע"מ אפס לא יעבור וגם התקציב לא יעבור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן. שמעתי את יצחק כהן.

<משה גפני:>
אני מבקש להודיע. אני ביקשתי כמה פעמים לעשות מע"מ אפס על תרופות מצילות חיים. אין לי זמן להאריך בעניין הזה ואני לא מתכוון להסביר את זה עכשיו. אמרו לי במשרד האוצר שלא משנים את מדיניות המס וצריך לעשות הטבות אחרות. לכן, מכיוון שכולם רוצים להוריד את המע"מ על תרופות מצילות חיים, יש כאן חלק שהצביעו נגד ההסתייגות, כנראה שזאת הייתה שגגה כי זה דבר שלא עולה על הדעת ולכן אנחנו החלטנו בקבוצה, החלטנו - - -

<מיכל בירן:>
בגלל חשיבות הנושא.

<משה גפני:>
בגלל חשיבות הנושא. החלטנו כולנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
להגיש רביזיה. תודה.

<מיכל בירן:>
אתה לא יכול להשלים את המשפט שלו. אתה לא יודע מה הוא רוצה להגיד.

<משה גפני:>
רק רגע. אנחנו לא מגישים רביזיה. אלא מה, בגלל שחשבנו לא להגיש רביזיה, אבל אתה אמרת שאנחנו מגישים רביזיה - - -

<יעקב אשר:>
אנחנו מכבדים את היושב ראש.

<משה גפני:>
לכן אנחנו מגישים רביזיה.

<אייל לב ארי:>
עוד הסתייגות שמוצעת על ידי קבוצת יהדות התורה היא שפסקה (1) תימחק. הסתייגות מספר 83.

<קריאה:>
איך אנחנו יכולים לקבל את ההסתייגויות?

<אייל לב ארי:>
הוגשו רשימות.

<יעקב אשר:>
נסגור את הדיון עד שיחולקו ההסתייגויות.

<מיכל בירן:>
כל סעיף שיורד מהחוק הזה, בסופו של דבר אתה היית קורא לזה מצווה. מדובר כאן באמת בחוק שהוא כמעט תקדימי ואומר לעגן באופן חוקי אפליה בין קבוצות במצרך שהוא בסיסי. אני כמובן שירתי בצבא, חינכתי חניכים שלי בתנועת הנוער לשרת בצבא, אני חושבת שזה בסדר וחשוב לחזק את חיילי המילואים והסדיר שלנו. כל זה יכול להיות במשהו שהוא צ'ופר והוא אקסטרה. הוא לא יכול להיות במוצר בסיסי. תאר לך שבאמת בבית חולים היו מגיעים שני אנשים פצועים והיו מקבלים קודם את מי ששירת בצבא ולא לפי חומרת פציעתם. זה הרי דבר לא סביר. יש מוצרים שהם בסיסיים כמו דיור, כמו בריאות, כמו חינוך ובהם אסור להפלות.

<משה גפני:>
היא מדברת לעניין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמיד היא דיברה לעניין אבל בקיצור.

<רוברט אילטוב:>
ניסן, היא מדברת דברי טעם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, אבל תמיד בקיצור. ברגע שמתחילים להאריך, מתחילים לאבד. אני אתן לה להמשיך בהסתייגות הבאה.

<משה גפני:>
אתה נגד נשים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חס ושלום.

<מיכל בירן:>
גם גזענות וגם הדרת נשים. מה עוד?

<משה גפני:>
היא מדברת לעניין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – 7
ההסתייגות לא התקבלה
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה. אם תרצי, אני אתן לך להמשיך אחר כך.

<משה גפני:>
יש לנו הודעה.

<מיכל בירן:>
הפעם אני רוצה למסור את ההודעה. אני חושבת שהיה כאן חיתוך אגרסיבי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך להמשיך.

<משה גפני:>
לא. אל תיתן לה.

<מיכל בירן:>
אני חוששת שהייתה כאן הדרת נשים. אני לא רוצה להגיד אבל יש לי חשש שהייתה הדרת שנים ובגלל זה, מכיוון שהסעיף הזה יש בו גם ערך אוניברסלי ועקרוני וגם היה כאן מקרה חמור של הדרת נשים, גם עכשיו יש כאן הדרה בין מיעוט למיעוט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי. לכן את רוצה להגיש רביזיה.

<מיכל בירן:>
אתה לא יודע מה אני רוצה להגיד.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני שואל.

<מיכל בירן:>
במקרה הזה אני רוצה להגיש רביזיה.

<חמד עמאר:>
כמה חברים יש במפלגת העבודה?

<מיכל בירן:>
5.

<חמד עמאר:>
לא. חברים בוועדה.

<מיכל בירן:>
שניים.

<חמד עמאר:>
איפה השני? חוק כזה חשוב, למה אתם לא נמצאים כאן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חמד, אל תעיר ואל תעורר.

<חמד עמאר:>
מישראל ביתנו אנחנו שניים ושנינו נמצאים כאן.

<אייל לב ארי:>
בפסקה (2) בסעיף 3, במקום המנהל יבוא מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הערה חשובה מאוד.

<חמד עמאר:>
מנהל של מה?

<משה גפני:>
המנהל של משרד הבינוי והשיכון. זאת ההסתייגות שלנו. אורי מקלב ינמק אותה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני חושב שמגיע למיכל.

<משה גפני:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיכי.

<מיכל בירן:>
אוניברסליות זה דבר הכי חשוב שיש כאשר בונים מערך של מדינה. ברגע שאתה פוגם באוניברסליות – אני רוצה שתקשיב, ניסן. זה פוגע בי ומעליב אותי כשאתה הולך להשתין דווקא כשאני מדברת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אספיק לחזור.

(היו"ר בועז טופורובסקי)

<קריאה:>
נעשה הפסקה. נחכה.

<מיכל בירן:>
אנחנו נמתין. בועז, אני רוצה לחכות ליושב ראש. אני לא רוצה להעליב אותך חלילה, אתה חבר יקר אבל אני רוצה שניסן ישמע אותי.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>
סיימת את הדברים?

<מיכל בירן:>
לא. אני רוצה להמתין לניסן.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>
אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד ההסתייגות?

<מיכל בירן:>
בועז, זה ממש מעליב.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>
מי נגד ההסתייגות?

הצבעה

בעד –
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה
<היו"ר בועז טופורובסקי:>
ההסתייגות נפלה. תודה רבה. אנחנו ממשיכים הלאה. מה ההסתייגות הבאה?

<משה גפני:>
עם כל הכבוד, אתה לא יודע מה שאתה עושה. לא הייתה כאן הסתייגות.

<אורי מקלב:>
אתה רוצה למצוא חן בעיני הבוס שלך?

<משה גפני:>
לא הייתה הסתייגות.

<מיכל בירן:>
לא נתת לדבר.

<אורי מקלב:>
לא הייתה הסתייגות. היא מסרה הודעה.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>
ההסתייגות הבאה. הסתייגות 85.

<משה גפני:>
אתה לא תעשה את זה. על מה הייתה ההצבעה? אתה מדבר שטויות. על מה הייתה ההצבעה? אתה לא תעשה את זה. לא תעשה דבר כזה. אין דבר כזה. אתה לא תעשה את זה. היא הייתה באמצע ההודעה.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>
ההסתייגות הבאה. אף אחד לא רוצה לנמק?

<משה גפני:>
לא הייתה הסתייגות.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<משה גפני:>
זאת חוצפה מה שאתה עושה.

<היו"ר בועז טופורובסקי:>
אף אחד לא בעד. מי נגד ההסתייגות?

הצבעה

בעד –
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר בועז טופורובסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<מיכל בירן:>
אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שממלא מקום יושב ראש הוועדה בועז טופורובסקי לא נותן לחברי האופוזיציה לנמק את ההסתייגויות.

<אורי מקלב:>
אתה בריון. זה לא התפקיד שלך לקרוא את ההסתייגויות. היועץ המשפטי קורא אותן ולא אתה. אתה לא קורא הסתייגויות.

<מיכל בירן:>
בועז, אתה רק נותן עילות לבג"ץ לפסול את החוק הזה. אתה חייב לתת לאופוזיציה לנמק. הוא לא שואל, הוא לא מחכה.

<קריאה:>
חמש פעמים הוא שאל.

<משה גפני:>
היועץ המשפטי, מה החוקים?

<מיכל בירן:>
בועז, אתה עצרת אותי לפני שתי הסתייגויות. רציתי להסביר את ההסתייגות ולא נתת לי לעשות זאת.

(היו"ר ניסן סלומינסקי)
<מיכל בירן:>
ניסן, המחליף שלך קטע אותי בברוטליות ולא נתן לי להשלים את דבריי. יצר עילה לפסילת החוק בבג"ץ.

<אורי מקלב:>
אתה חושב שבאלימות תצליח?

<משה גפני:>
איזו חוצפה. זאת אלימות.

<מיכל בירן:>
והדרת נשים.

<משה גפני:>
חוצפה.

<קריאה:>
אתה מדבר על חוצפה?

<משה גפני:>
תסתום את הג'ורה שלך. מטומטם.

<חמד עמאר:>
גפני, זה לא יפה לדבר כך.

<משה גפני:>
אל תגידו לי מה לדבר.

<קריאה:>
ארצה. אתה מדבר על חוצפה?

<קריאה:>
מה זה ארצה? מה זה הדיבורים האלה?

<משה גפני:>
תסתום את הג'ורה שלך. אי אפשר לנהל כך את הישיבה, עם כל הכבוד. לא יהיה דבר כזה. ניסן, היא הייתה באמצע ההודעה והוא הצביע והוא לא יודע על מה. היא הייתה באמצע ההודעה והוא הצביע.

<יעקב אשר:>
גם על יועץ משפטי אתה מאיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בואו נקרא את 86.

<בועז טופורובסקי:>
אייל, זה לא נכון.

<מיכל בירן:>
בועז פשוט שעט קדימה בלי להקשיב להסתייגויות.

<יעקב אשר:>
אתה מתנהג לא בסדר. מאיים על היועץ המשפטי.

<משה גפני:>
היא הייתה באמצע ההודעה.

<שמעון סולומון:>
היא סיימה את ההודעה שלה ועשו הצבעה לפי כל הכללים.

<משה גפני:>
לא. היא הייתה באמצע ההודעה.

<שמעון סולומון:>
היא סיימה את ההודעה שלה.

<מיכל בירן:>
אני חושבת שהייתי באמצע הנימוק להסתייגות הבאה.

<יעקב אשר:>
הוא מנהל אותך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מיכל, רצית להגיד רביזיה?

<מיכל בירן:>
אני רציתי להגיד שאחרי שחשבנו על זה רבות והתייעצנו, הגענו למסקנה שבסעיף הזה אנחנו כן נגיש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. זה 83.

<אורי מקלב:>
עכשיו הסתייגות מספר 84, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תקרא את 86.

<אורי מקלב:>
או שאתה ישר או שאתה לא ישר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע אחד. כרגע אנחנו באמצע. עזוב.

<אורי מקלב:>
מי קורא הסתייגויות?

<משה גפני:>
אנחנו בהסתייגות 84.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. את 84 כבר עברתם. אנחנו ב-85. אני מבין שהוויכוח הוא על 85.

<אורי מקלב:>
לא. על 84.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תקרא את 86.

<אורי מקלב:>
את 84 אף אחד לא הסביר. היא הייתה באמצע ההודעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תקרא את 86.

<אייל לב ארי:>
הסתייגות מספר 86.

<מיכל בירן:>
חבל שבועז לא שמע ליועץ המשפטי שלחש לו שהוא לא יכול לעשות מה שהוא עושה.

<קריאה:>
את ראית אותו לוחש?

<מיכל בירן:>
כן. אני יודעת לקרוא תנועות שפתיים.

<אייל לב ארי:>
סעיף 3 פסקה (3). במקום חמש שנים יבוא 15 שנים.

<אורי מקלב:>
מי קרא את 85?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר את זה?

<מיכל בירן:>
אני. זה המשך של ההסבר הקודם, אז הפסקת אותי. רציתי להסביר למה אוניברסליות זה דבר מאוד מאוד קריטי כאשר בונים מדינה. ברגע שאתה שובר את האוניברסליות, דבר ראשון אתה מחליש עוד יותר את המוחלשים. נגיד על קצבאות ילדים, ברגע שאנשים לא מקבלים את זה ישירות, ברגע שאנשים צריכים ללכת ולהוכיח כמה הם מסכנים, החלשים מוחלשים יותר בגלל היכולת שלהם לתבוע את זכויותיהם. כשאתה כאן עושה כאן לעולים וכאן לנכים, היכולת של האנשים לתבוע את ההטבה הזאת, ככל שהם יהיו מוחלשים יותר - ציינו כבר הרבה סיבות שאוכלוסיות מוחלשות לא יוכלו ליהנות מהחוק הזה – בעצם זאת הפרד ופירוק לחלקי חלקים. כל אחד יצטרך להגיד מה התווית שלו, כאן אני דרוזי, כאן אני חרדי, כאן אני נכה, וזה לא סביר. אמר לכם את זה אבי ליכט עת הוא ישב כאן. ככל שזה יהיה יותר אוניברסלי, יהיה יותר קל להגן על החוק הזה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תוכלי להמשיך אחר כך.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יעקב אשר:>
הודעה. מאחר והיה כאן ויכוח ובסופו של דבר - - -

<עיסאווי פריג':>
מה הפסדתי?

<יעקב אשר:>
אל תשאל. תקשיב. לא רק שאומרים לו מה לעשות אלא כשמקבלים לנהל ישיבה, אחר כך הם עוד חוטפים.

<מיכל בירן:>
היה כאן מופע אימים של בועז טופורובסקי.

<יעקב אשר:>
הם חוטפים ומאיימים על יועץ משפטי. זאת דמוקרטיה חדשה. אנחנו מבקשים רביזיה.

<בועז טופורובסקי:>
איך שהתנהגתם, המאבטח היה צריך לעמוד לידי.

<יעקב אשר:>
הוא לא זיהה אותך.

<בועז טופורובסקי:>
לא. אותך הוא זיהה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסתייגות מספר 85. תקריא אותה.

<אייל לב ארי:>
פסקה (3). במקום הכתוב בה ייכתב שהרוכש יצהיר בפני עורך דין שלא ימכור שום זכות בדירה במהלך חמש השנים שאם לא כן יודיע בכתב על כך לרשות המסים.

<עיסאווי פריג':>
למה אתם אומרים את זה בקול נמוך?

<בועז טופורובסקי:>
כשהם אומרים לך שהם לא מסכימים, אתה מקבל את הטענות שלהם. אני לא מבין את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לי יועץ משפטי.

<יעקב אשר:>
אתם רוצים התייעצות סיעתית?

<עיסאווי פריג':>
הוא אמר את זה בקול נמוך. תגידו כדי שנשמע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא קרא את זה כבר פעמיים.

<עיסאווי פריג':>
בועז הפחיד אותך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה קשור לבועז? דבר.

<עיסאווי פריג':>
אני מבקש לשמוע את ההסתייגות. במקום הנוסח הקיים ייאמר שהרוכש יצהיר בפני עורך דין כי לא ימכור שום זכות בדירה במהלך חמש שנים. מה הבעיה עם ההסתייגות הזאת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין לי שום בעיה אתה.

<עיסאווי פריג':>
יפה מאוד. אז למה אתם נגד ההסתייגות הזאת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעת שאנחנו נגד?

<אורי מקלב:>
אם אתה לא נגד, בוא תסכים לזה.

<עיסאווי פריג':>
מה העניין? זה הכי ברור. אתם רוצים גם לשנות לנו את ההיגיון ואת תפיסת הבנת הנקרא כדי שלא נבין אותה? הסתייגות מאוד נורמלית ומאוד מתקבלת על הדעת. הצהרה בפני עורך דין כי לא ימכור שום זכות בדירה במהלך חמש שנים. אתם נגד? על מה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסברת את זה בטוב טעם. מי בעד ההסתייגות?

<עיסאווי פריג':>
אני רוצה הגיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי לך, ב-6:15, אז אני אסביר לך את ההיגיון של הכול. מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<משה גפני:>
הודעה.

<עיסאווי פריג':>
רשמתם רביזיה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רשמנו רביזיה.

<מיכל בירן:>
עיסאווי, זאת הייתה פגיעה חמורה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די. נגמר. הוא אמר רביזיה. נמשיך.

<אייל לב ארי:>
פסקה (3). במקום נמסרה לו החזקה בדירה.

<משה גפני:>
אתם בלחץ כאילו מישהו רודף אחריכם.

<עיסאווי פריג':>
יש לך עוד יומיים בשבוע הבא. למה אתה ממהר? תן כבוד. למה אתה לא נותן כבוד ליושב ראש הוועדה? למה? תן לו כבוד. אתה חבר בוועדה, תן לו כבוד.

<אייל לב ארי:>
במקום נמסרה לו החזקה בדירה, יבוא "נחתם הסכם רכישת הדירה".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר?

<אורי מקלב:>
זאת הסתייגות בעל פה או שהיא כתובה?

<אייל לב ארי:>
בעל פה.

<אורי מקלב:>
הסעיף הזה כמו סעיפים אחרים בתוך סעיף בפרק ב' לסעיף 3, בא להגיד כמה החוק הזה יש בו אבסורדים וכל מיני פרצות שיכולים להביא לידי ניצול לרעה. אחד האבסורדים הבולטים מאוד הוא - ועוד לא הספיקו להסביר שלושת החברים שהצביעו בהסתייגות הקודמת – מה עומד מול מה. הצעת חוק שבאה לפתור. אבא לילד חולה במחלה אונקולוגית, באים הרופאים ואומרים לו שיש תרופה אחת שיכולה להציל את חייו. דנה ועדת התרופות במשרד הבריאות ואמרה שזה נכון, זאת תרופה מוכרת, זאת תרופה נצרכת אבל אין לנו מספיק כסף כדי לתת אותה. אותו הורה מוכן להוציא סכומים שיכולים להסתכם בשישים, שבעים ושמונים אלף שקלים לחודש, סדרה של שישה טיפולים כאלה, הוא בא לקנות לפי סעיף 29(ג) לפיו מאפשרים לקנות תרופות כאלה אבל אומרים לו, לא, שלם עוד 18 אחוזים מע"מ. זאת לא אכזריות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אורי, תעצור כאן. אם תרצה, תוכל להמשיך אחר כך.

<יעקב אשר:>
כזה רגע מרגש. בן אדם מדבר מכל הלב.

<עיסאווי פריג':>
אתה קוטע אותו באמצע הסיפור. תן לו להשלים את דבריו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<מיכל בירן:>
אני הייתי בעד.

<יעקב אשר:>
מי נמנע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע? אין. ההסתייגות נפלה.

<משה גפני:>
יש לנו הודעה. לאחר שחבר הכנסת אורי מקלב הסביר את הדברים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה לתת לו להמשיך.

<משה גפני:>
לא. הצבעת. הצבעת נגדו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שהוא אמר עכשיו נכון גם לסעיף הבא.

<משה גפני:>
אתה לא יכול להעביר את זה להסתייגות הבאה מכיוון שהוא רוצה להסביר על ההסתייגות הזאת. הוא רוצה להסביר ולשכנע.

<אורי מקלב:>
לא יכול להיות שיצביעו נגד. לא יכול להיות דבר כזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודיע את ההודעה.

<משה גפני:>
לכן אני מבקש, היות וההסבר של חבר הכנסת אורי מקלב היה ברור ואתה השתכנעת ואמרת לו שהוא ימשיך אותו אחר כך, היות והצבעת כבר, לכן אנחנו מבקשים שתהיה רביזיה. אני מבקש ממך לא לעשות את זה עוד פעם כי אתה רוצה חקיקה נורמלית. זאת לא חקיקה נורמלית בדרך הזאת.

<אייל לב ארי:>
הסתייגות נוספת של קבוצת יהדות התורה.

<יעקב אשר:>
ביקשת רביזיה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן.

<משה גפני:>
אגב, זאת כל הקבוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן. ודאי.

<עיסאווי פריג':>
של כל הקבוצה.

<אייל לב ארי:>
תוספת פסקה נוספת שהייתה במסגרת הסתייגויות בעל פה. פסקה (4). עובדי המנהלת שתוקם לעניין חוק זה ברשות המסים לא יהיו בעלי זיקה למפלגת יש עתיד.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה לנמק? אתה רוצה שאורי יסביר.

<משה גפני:>
לא. עיסאווי.

<עיסאווי פריג':>
אני אסביר. אני חושב שההסתייגות הזאת היא הסתייגות מאוד מהותית. אני רואה את ההתנהגות של החברים מ-יש עתיד וכמה מעמד הבינים חשוב להם. מעמד הביניים כל כך חשוב ל-יש עתיד ויש את השלב הבא. מאוד חשוב להבטיח במינהלת הזאת שלא תהיה שליטה למעמד הביניים כי נוסחת מעמד הביניים עוד לא קיבלנו כדי לקחת את ההילה ואת התהילה להיות שם. גם לך כנציג הבית היהודי, יש לך אינטרס פוליטי ישיר, וכך גם של כולנו, ש-יש עתיד לא תשתלט על המינהלת. זה דבר מאוד מתקבל על הדעת. אני אומר לך, אתה במצב של 19 מנדטים בסקרים ואם תיתן להם להשתלט על המינהלת, איפה תהיה? צריך להיות לך אינטרס נגד זה. כל מה שאנחנו מבקשים זה לתת אפשרות שווה לכולם ולא לתת לפוליטיקה לשלוט בעניין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<משה גפני:>
ההסתייגות היא של כל הקבוצה.

<עיסאווי פריג':>
תקרא את שמות המפלגות. של מי ההסתייגות? ההסתייגות היא של כל המפלגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לאור דבריו של עיסאווי, מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – 4
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<מיכל בירן:>
יש לי הודעה. אחרי שהתלבטנו הסיעות השונות.

<בועז טופורובסקי:>
ניסן, אם אני אומר רביזיה, אתה ממשיך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא פייר.

<עיסאווי פריג':>
בועז, אתה רוצה לסתום פיות? להביא לנו דמוקרטיה חדשה?

<מיכל בירן:>
אחרי שהתייעצנו הסיעות השונות - יהדות התורה, ש"ס, עבודה, מרצ, רע"ם תע"ל – הגענו למסקנה - - -

<בועז טופורובסקי:>
ניסן, רביזיה. אפשר?

<מיכל בירן:>
בהסתייגות הזאת הפעם החלטנו כן להגיש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל הכבוד.

<מיכל בירן:>
לגבי האחרות עוד נמשיך להתלבט.

<אייל לב ארי:>
הסתייגות נוספת. הוספה של פסקה (4): עובדי המינהלת שתוקם לעניין חוק זה ברשות המסים לא יהיו בעלי זיקה למפלגת הבית היהודי.

<מיכל בירן:>
הסתייגות מעניינת.

<משה גפני:>
מכיוון שהבית היהודי, מה שהם יודעים לעשות זה לחלק ג'ובים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלוואי.

<משה גפני:>
להגיד לך את השמות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלוואי.

<משה גפני:>
יכול להיות שאתה לא יודע את כולם. היות והם מחלקים ג'ובים ואנחנו חוששים מהעניין הזה שפשוט יתחילו למנות אנשים שהם לא מתאימים לתפקיד אבל הם חברי הבית היהודי ויושב ראש הבית היהודי ירצה להעביר את החוקה כדי שהוא ישלוט לגמרי במפלגה ולכן הוא מכניס אנשים ואני יכול להראות לך בכמה משרדים.

<עיסאווי פריג':>
הבנתי ששינו שם את החוקה.

<משה גפני:>
כן.

<עיסאווי פריג':>
מכינים את עצמם לראשות הממשלה.

<משה גפני:>
כן. הוא ירצה למשל שניסן יהיה בחוץ.
<עיסאווי פריג':>
הוא לא יעזור לניסן. אני רואה את הדברים. הוא לא יעזור לו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יודע כמה קולות אני אקבל בכפר קאסם?

<משה גפני:>
אתה קטעת אותי באמצע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך בכבוד להמשיך.

<משה גפני:>
לכן, כמו שאנחנו דואגים כל היום, לדאוג לך, אנחנו לא רוצים שימנו אנשים מהבית היהודי שיהיו כפופים לנפתלי בנט ולתת לו כוח כדי לזרוק אותך ממקום ריאלי ברשימה, לכן אנחנו מבקשים - - -

<עיסאווי פריג':>
אתה מלך הרשימה. ראיתי אותך עם נחמה דואק. אתה מהגרעין. הם עלו על הספינה. אתה יצרת את הספינה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

<משה גפני:>
אני. הסתייגות רצינית.

<מיכל בירן:>
גם אני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<עיסאווי פריג':>
יש לי הודעה אדוני היושב ראש. מאחר וכאן שמעתי הסתייגות מאוד מעניינת עם הסברים מאוד מרגשים שגם נגעו לי אישית כשכן שלך ומתוך הכרות אישית ומשפחתית, אני באמת מתרגש.

<רוברט אילטוב:>
למה אתה כל הזמן אומר שכן?

<עיסאווי פריג':>
הוא שכן שלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא מכפר קאסם.

<עיסאווי פריג':>
אלקנה וכפר קאסם, ארבעה קילומטרים. הוא שכן שלי. הוא מכיר את המשפחה שלי ואני מכיר את המשפחה שלו. למרות שהוא מתנחל, אנחנו ביחד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש הסכמים.

<עיסאווי פריג':>
לא נגלה עכשיו. יש הסכמים. אני לא מגלה סודות מחדר ההלבשה. מתוך התרגשות, אני חושב שזה מהותי וחשוב להגיש רביזיה על ההסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר גמור. יפה מאוד. אני מודה לך מאוד.

<עיסאווי פריג':>
אני מגיש רביזיה.

<משה גפני:>
בשם כל הקבוצה.

<עיסאווי פריג':>
בשם הקבוצה שהיא יהדות התורה, ש"ס, מרצ, עבודה, רע"ם תע"ל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא צריך לפרט. קבוצה, זה מוגדר.

<משה גפני:>
גם בל"ד וחד"ש.

<אייל לב ארי:>
הסתייגות נוספת. האמור בסעיף יסומן (א) ואחריו יתווסף סעיף קטן נוסף: (ב) פרטי העסקה יוגשו בטופס שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי רוצה להסביר?

<משה גפני:>
יעקב.

<יעקב אשר:>
אני רוצה להסביר את ההסתייגות הזאת.

<עיסאווי פריג':>
תן לחבר הכנסת עמר להסביר כי הוא אתנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כתוב באישור ועדת כספים.

<עיסאווי פריג':>
מה מבקשים? טופס ש-יש עתיד יגישו וועדת הכספים תאשר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מסביר?

<עיסאווי פריג':>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל הזמן רץ. הוא חטף את ההסבר.

<עיסאווי פריג':>
לא. אני חוזר בי. לא אמרתי כלום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא יכול להחזיר את הזמן.

<יעקב אשר:>
הקואליציה ואתה כיושב ראש ועדת כספים, באמת בצורה אחראית, הבאתם חוק רציני, אתם לא רוצים שתהיה שום פעולה תוך כדי מילוי החוק שלא יהיו עיניים מקצועיות כלכליות של אדם שבאמת כבר ניהל הרבה מאוד דברים במשך שנים בחברות גדולות, היה אפילו גם כתב בערוץ 2 וכולי. לכן צריך גם חתימת שר האוצר. אני חושב שזה חשוב מאוד.

<עיסאווי פריג':>
וועדת הכספים תאשר.

<יעקב אשר:>
ועדת הכספים תאשר כדי שיהיה פיקוח של בועז טופורובסקי כחבר הוועדה על הכלכלן לפיד.

<עיסאווי פריג':>
דברי טעם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<חמד עמאר:>
אני לא רוצה להכניס את שר האוצר לשם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כאן הכניסו את הועדה.

<יעקב אשר:>
הודעה. מאחר ויכול להיות שההצבעה של חלק מאנשי יש עתיד נגד שר האוצר שלהם עכשיו עלולה לעלות להם בכיסאם, ואנחנו ערב ראש השנה, אנחנו נגיש רביזיה בהתייעצות ואני חושב שיסכימו אתי חבריי, על דעת כל הסיעות, שתהיה רביזיה לסעיף הזה.

<עיסאווי פריג':>
הודעה אישית. לא הסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אין.

<עיסאווי פריג':>
הודעה אישית. לא קשור להסתייגות. אני מודיע באופן אישי שאני החלטתי לחזור בתשובה. עכשיו זה זמן התפילה אצל המוסלמים ואני מבקש לכבד את הדת שלי, לכבד את ההחלטה שלי ולתת לי זמן לעשות את התפילה שלי. עשר דקות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה יכול להיות אחרי 6:00?

<עיסאווי פריג':>
אני מבקש שתכבד את ההחלטה שלי ותיתן לי את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא עכשיו. עוד רבע שעה.

<עיסאווי פריג':>
גם את חופש הפולחן אתה לוקח לי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התפילה שלנו הייתה על חשבון ההתייעצות הסיעתית.

<אייל לב ארי:>
הסתייגות נוספת של הקבוצה. הסתייגות בעל פה. האמור בסעיף יסומן (א) ויתווסף:
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) רוכש זכאי או רוכש מוטב שדחה את רכישת דירת המגורים המוטבת יהיה חייב בתשלום מס לפי חוק מס ערך מוסף בהתאם להוראות אלה:
(1) בשנת 2015 – 80 אחוזים מהמס שהיה חייב בו.

(2) בשנת 2016 – 60 אחוזים מהמס שהיה חייב בו.

(3) בשנת 2017 – 40 אחוזים מהמס שהיה חייב בו.

(4) בשנת 2018 – 20 אחוזים מהמס שהיה חייב בו.

<עיסאווי פריג':>
אני מסביר. אדוני היושב ראש.

<משה גפני:>
למה אתה לא נותן לו להתפלל?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק אם הוא יחזור בתשובה. כך הוא אמר.

<עיסאווי פריג':>
ניסן, אני אומר לך שמוגשת כאן הצעה מושקעת, הסתייגות מושקעת, הסתייגות עם חשיבה עמוקה שאומרת לך שמי שלא מנצל את הזכות שניתנת לו, שאתם רוצים להציע, מביאים לך הסתייגות איך הוא יחזיר את ההטבה בשנה ראשונה, בשנה שנייה, בשנה שלישית. זה מושקע. זה אחרי חשיבה, אחרי מאמץ, אחרי התייעצות ואתה בא ובלי לחשוב ובלי להסתכל – נגד. בזווית העין אני מסתכל על זה. 2015, יחזיר שמונים אחוזים. הגיוני. ב-2016 יחזור שישים אחוזים, הגיוני. יש בזה הגיון. ב-2017 יחזיר ארבעים אחוזים וב-2018 יחזיר עשרים אחוזים. אני אומר לך שזה הגיון פשוט. אני מבקש מכם פעם אחת לא להיות רובוטים בהרמת יד. אל תהיו רובוטים. כנסו לעומק ההסתייגות. אתה לא נותן לי את ההזדמנות לשכנע אותך. אתה מקבל הטבה, אתה מפר את התנאים של ההטבה, אני רוצה גם לעזור למעמד הביניים, ליקיר שלי, ולכן אני אומר למעמד הביניים: אתה ניצלת, לקחת את ההטבה, אם ניצלת והפרת משהו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אתה עבריין.

<עיסאווי פריג':>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מעמד הביניים עבריין? לא יעלה על הדעת.

מי בעד ההסתייגות?

<עיסאווי פריג':>
אתה לא נותן לי את ההזדמנות להסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – 4
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יעקב אשר:>
מי נמנע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

<עיסאווי פריג':>
יש לי הודעה. ישבתי עם החברים – עם סתיו, מיכל וגפני – ודנו בהסתייגויות, התייעצנו עם מומחים ואנשים שמבינים בדבר. אני אומר לך שקיבלתי חוות דעת והשקענו כל כך הרבה שעות בכתיבת ההסתייגות וההסתייגות הזאת במיוחד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שהיא מאוד רצינית. כאן אתה הולך להגן על עבריין. אתה שם לב?

<עיסאווי פריג':>
לא. אני מודיע באופן נחרץ ולא משתמע לשתי פנים על הגשת רביזיה בסעיף הזה ובכך תם ונגמר. השעה 6:00.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השעון שלי קובע.

<אייל לב ארי:>
הסתייגות של מרצ וחד"ש. בכל מקום, במקום בשיעור אפס, יבוא בשיעור 1 אחוז. לחילופין, שני אחוזים. לחילופין, שלושה אחוזים, לחילופין בשיעור ארבעה אחוזים, לחילופין בשיעור חמישה אחוזים, לחילופין בשיעור שישה אחוזים.
<עיסאווי פריג':>
אני מבקש להצביע בנפרד על כל אחוז.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

עיפר

<עיסאווי פריג':>
כל אחוז הוא הסתייגות. למה על כולם יחד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. מי רוצה להסביר? מיכל תסביר את זה? הזמן רץ. מי רוצה להסביר?

<מיכל בירן:>
אני אסביר בפעם אחרת.

<עיסאווי פריג':>
שמעתי עכשיו את החלופות השונות. לפני שאני נותן את ההסתייגות אני רוצה לשמוע מהיועץ המשפטי למה אני לא יכול להפריד את ההצבעה בין כל החלופות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת הסתייגות אחת.

<עיסאווי פריג':>
אני רוצה לשמוע את ההסבר. אני לא משתכנע.

<אייל לב ארי:>
ההסתייגות הראשית היא במקום שיעור אפס יהיה שיעור אחד אחוז. הוורסיות של לחלופין הן בעצם הסתייגויות דומות רק עם ורסיה טכנית.

<עיסאווי פריג':>
אני לא הסברתי. אני רוצה להסביר. על פי ההסבר של היועץ המשפטי, אם אני מקבל את ההסבר, זה יכול להשליך על כל סעיף שאנחנו נגיש. תגיד שזה טכני, אז בוא נחבר עם סעיף טכני אחר. אתה עכשיו מכניס אותי למצב של אי ודאות. זה מדאיג אותו.

<יעקב אשר:>
בכל הוועדות כאשר יש לחילופין, מצביעים על הלחילופין.

<עיסאווי פריג':>
אני באמת מודאג. ניסן, להבא, שנלמד. אני חבר כנסת חדש, כולה שנה וחצי. להבא, כאשר אנחנו מגישים הסתייגויות, היועץ המשפטי וכל חוות דעת משפטית יכולה להגיד כל ההסתייגויות הטכניות, נצביע עליהן יחד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה רעיון. נחשוב עליו.

<עיסאווי פריג':>
זה מה שהוא אמר. למה אתה לועג לדבריי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חס וחלילה. מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – 4
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסתייגות נפלה.

<יעקב אשר:>
מי נמנע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע? ההסתייגות נפלה.

<עיסאווי פריג':>
הודעה. חברים, אני בעד אחוז נגד חמישה. לא נתנו לי את ההזדמנות להצביע. משפטית אתה סתמת לי את הפה. אני מודיע באופן ברור שאדוני היושב ראש, אתה עובר על תקנון הכנסת ותקנון ועדת הכספים ואני אגיד לך למה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אל תסביר למה.

<עיסאווי פריג':>
אני מסביר. ההודעה היא שאני מגיש רביזיה. רביזיה ועוד איך רביזיה. רביזיה חמש פעמים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עכשיו יש לי הודעה. לפי הסיכום, לגבי סעיף 4 אין הסתייגויות. מי בעד ההסתייגויות של סעיף 4?

<עיסאווי פריג':>
אנחנו נעמוד בסיכומים.

<משה גפני:>
עבר זמן. תגיד על מה היה הסיכום. אתם זוכרים את הסיכום?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני זכרתי על יותר ממה ששלומית אמרה לי.

<משה גפני:>
תגיד את הסיכום ונצביע. מה היה הסיכום? על איזה סעיפים אנחנו לא מסתייגים?

<שלומית ארליך:>
סעיף 4.

<עיסאווי פריג':>
האופוזיציה תכבד את ההסכמים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד ההסתייגות לסעיף 4?

<יעקב אשר:>
זה לא כולל נושא חדש.

<שלומית ארליך:>
זה נכון. זה לא כולל נושא חדש אבל כאן צריך להבהיר שהסיפא שמחוקה אצלכם בנוסח "וכן יצרף כל מסמך אחר אם מצא המנהל כי הוא דרוש לצורך הוכחת הפרטים האמורים בפסקה זו" זה כן משהו שרשות המסים ביקשה להחזיר בחזרה.

<יעקב אשר:>
אז צריך דיון מחדש.

<מיכל בירן:>
זה נושא חדש.

<יעקב אשר:>
לגבי הפסקה הזאת. יש תוספת של רשות המסים. זה לא היה קודם.

<אורי מקלב:>
זה לא היה בהסכם.

<יעקב אשר:>
לא הצבענו. תבטל את ההצבעה. לא הייתה הצבעה.

<אורי מקלב:>
כן. זה נושא חדש.

<משה גפני:>
אנחנו עומדים בהסכם.

<מיכל בירן:>
התוספת של רשות המסים היא נושא חדש.

<משה גפני:>
נושא חדש ייטען בכל מקרה.

<אורי מקלב:>
צריך להסביר אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את ההסכם עשינו לפני יומיים ולא עשינו שום דבר חדש.
הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:00.

קוד המקור של הנתונים