PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
11/09/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 379>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, ט"ז באלול התשע"ד (11 בספטמבר 2014), שעה 10:00

<1. סיור למזרח ירושלים והר הזיתים>
<2. הקמת ועדת משנה לבדיקת סוגיית איסוף נשק בלתי חוקי במגזר הערבי>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר

דוד אזולאי

ישראל אייכלר

משה זלמן פייגלין

מרדכי יוגב

>
יוסי פריינטה - ממ"ז ירושלים, המשרד לביטחון פנים

טליה אברבוך - יועצת השר לביטחון פנים, המשרד לביטחון פנים

יואל הדר - יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

אבשלום פלג - סממ"ז ירושלים, המשרד לביטחון פנים

איתן גולדבלום - ראש חטיבת תקציבים, המשרד לביטחון פנים

אפרים חביביאן - ממ"ר קדם, המשרד לביטחון פנים

יפתח אורי - המשרד לביטחון פנים

עופר דרור - מפקד תחנת הגבעה הצרפתית, המשרד לביטחון פנים

יפעת רווה - עו"ד, ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים

נורית בלובשטיין - פרקליטת מחוז ירושלים, פרקליטות המדינה

שגיא אופיר - פרקליט, פרקליטות המדינה

גאולה כהן - פרקליטה, פרקליטות המדינה

מיכה מרש - סגן מנהל אגף בכיר חירום וביטחון, משרד הבינוי והשיכון

אלי ליפשיץ - לשכה משפטית, משרד התיירות

ניר ברקת - ראש עיריית ירושלים

דוד קורן - יועץ ראש העיר ירושלים

אריה קינג - חבר מועצת העיר, עיריית ירושלים

בוריס גרוסמן - סגן ראש עיריית מעלה אדומים

גיא יפרח - סגן ומ"מ ראש העיר מעלה אדומים

אביתר כהן - מנהל מרחב ירושלים, רשות הטבע והגנים

הרווי שוורץ - יו"ר עמית של הוועד להגנת הר הזיתים בישראל

מאיר טל - קצין ביטחון של עטרת כוהנים ובתי היהודים במזרח ירושלים

מתי דן - עטרת כוהנים

ג'פרי דאובה - מנהל לשכת ארגון ציוני אמריקה וגם יו"ר עמית של הוועד הבינלאומי להגנת הר הזיתים בישראל

הרב הלל הורוביץ - מועצת בתי העלמין

שרון סופר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רונית גל - דוברת הוועדה

עידו בן יצחק

לאה קריכלי

ס.ל., חבר המתרגמים
<1. סיור למזרח ירושלים והר הזיתים>
<2. הקמת ועדת משנה לבדיקת סוגיית איסוף נשק בלתי חוקי במגזר הערבי>

- - - בצד האחד זה אותם תושבים יהודים שאומרים שאין להם מספיק אבטחה והם מרגישים מאוימים, בצד השני זה אותן המהומות שהיו בוואדי ג'וז - - -

זה בדיוק הפוך. בעיניי המשטרה צריכה יותר לחתור למגע, יותר לבוא עם עוצמה, יותר לבוא עם כוח ולהפעיל כאן את היכולת שלנו, של כל גופי המדינה - - -

אבל ברגע שיש נפגעים זה מוביל למהומות.

לגבי החתירה למגע אני חייב לציין שאני חולק על מירי רגב והיא יודעת על זה. אני חולק עליה, השוטרים של מחוז ירושלים מאוד נחושים, חותרים למגע, ביצעו מעל 700 מעצרים וזה לא נכון להגיד את זה. אפשר אולי להוסיף תוספת שוטרים לירושלים, אפשר להביא עוד כוחות, אני אשמח מאוד, אבל להגיד שהשוטרים לא חותרים למגע זה פשוט לעשות עוול לשוטרים נאמנים, אמיצים, שיש בירושלים. וגם המפקדים.

אני חושבת שהשוטרים נאמנים ואמיצים, ועדיין אני אומרת שצריך להפעיל יותר עוצמה.

זה ממש לא עניין של אי חתירה למגע. ממש לא.

ואולי המציאות היא שהיינו בקדמת ציון ויש שם רק שש משפחות של יהודים. אולי זאת הבעיה.

למה?

כי יש שם רק שש משפחות של יהודים.

נכון, צריך להביא יותר יהודים למזרח ירושלים, זה נכון. צריך להביא יותר יהודים למזרח ירושלים.

ניתן להגן על שש משפחות?

ניתן להגן על כל אזרח במדינת ישראל, בין אם הוא יהודי ובין אם הוא ערבי.

מירי, אפשר לשאול שאלה?

לא. אתה לא עיתונאי.

אנחנו בנקודת תצפית על הכפר סילואן. כמו שציינתי קודם, עיקר הפעילות שלנו היא אותה אבטחה של צירי תנועה של יהודים שגרים פה, מעבר למרקם החיים ולפעילות שיטור בסיסיות שאנחנו מספקים פה לאותם תושבים. אנחנו נמצאים פה בגן המלך, לפנינו הכפר סילואן, בית יונתן, 18 מתחמים של בתי יהודים באזור עיר דוד, שאנחנו רואים אותם לידנו, ובחלק העליון, ראינו אותו בנקודה אחרת, מעלות דוד ומעלה הזיתים.

כמו שציינתי קודם, אנחנו נמצאים בנקודות חיכוך. חלקם אנחנו רואים ממש מתחתינו, כמו שניתן לראות פה את מסגד הזכוכית, לפעמים זורקים אבנים, אנחנו נמצאים בנקודות גובה. אנחנו נמצאים בנקודות חיכוך, אנחנו מבצעים מעצרים, כמו שציין מפקד המחוז, כמות גדולה מאוד של מעצרים.

מסגד הזכוכית זאת נקודה שממנה זורקים הרבה אבנים?

זאת הנקודה שאנחנו נמצאים בה. זאת אחת הנקודות, מן הסתם נקודת גובה ששולטת על פה למטה. אנחנו יכולים לראות על הגרף בצורה יפה את אותו צוק איתן והאירועים האחרונים שדיבר עליהם הממ"ז. אנחנו נמצאים כרגע בירידה, אנחנו כל הזמן נמצאים בשליטה. הכניסה לבתי היהודים מתבצעת באופן תמידי. יש עיכובים מסוימים. כשאנחנו שמים על המאזניים ואנחנו מבינים שיכולה להיות איזה שהיא נקודת חיכוך שאנחנו צריכים לטפל בה, אנחנו קודם כל מטפלים בה ואחר כך מעבירים את היהודים, אבל בסך הכול אנחנו עושים הכול שאותם יהודים, מעבר לשלמות הנפש, אנחנו גם שומרים על מרקם חיים תקין.
שוב חשוב לציין, גם בנקודה הזאת, אלה אותם פרסונות, אותם אנשים שאנחנו עובדים איתם, אותה חברת אבטחה, אותו משרד שיכון שבאמת מסייע לנו רבות ואנחנו עובדים איתו בשיתוף פעולה, אנחנו מקבלים גיבוי מלא מפיקוד המחוז ובסך הכול הקשר עם היהודים הוא מצוין, וכפי שציין מפקד המחוז, אנחנו לפני תקופת החגים, ביצענו הערכת מצב בהתאם לשנה האחרונה, בשנה האחרונה עברנו - - - אני זוכר שמפקד המחוז עמד פה גם לפני שנה וגם לפני שנתיים במבחן. המטרה היא אפס יידויי אבנים, אפס פגיעה בסוכות, לדוגמה, שבונים פה, ואני חושב שאנחנו עומדים במשימה הזאת בהצלחה רבה.

מיכאל, משרד השיכון, מה אתה אומר מבחינת סילואן, מה קורה כאן?

יש בסילואן כמה נקודות חיכוך שאנחנו מתמודדים איתן, אחת זה המעין למטה. המעין פה למטה, יש לנו נקודות חיכוך בימי שישי ובלילה של זריקת אבנים ובקבוקי תבערה, אבל אין שם תושבים כרגע. המשטרה מגיעה. נקודת חיכוך של כפר התימנים, שהיא ידועה. נקודת החיכוך השלישית - - -

אז אם כפר התימנים זו נקודה ידועה, לא כדאי לשים שם איזה שהיא עמדה קבועה כדי לקבוע את הניידות של הכוח?

אם אנחנו מדברים על כפר התימנים, בזמנו הייתה נקודה מעל בית הדבש, שהייתה צופה והייתה נותנת איזה שהוא מענה.

היום יש שם צוות קבוע 24 שעות ביממה.

לא, אבל הוא נייד. הוא לא עומד. הוא רגלי. אבל היה צוות קבוע של שניים-שלושה מג"בניקים, בעמדה קבועה, ואז הוא היה בעצם יכול לתצפת על כל האזור.

גם כשהיה צוות מג"ב באותה עמדה שהוא מדבר עליה, היו אירועים. בואו נציג תמונה מלאה.

נכון, תמיד היו אירועים.

היו אירועים והיו הרבה אירועים, זה לא פתר את האירועים. אנחנו מנסים היום לפתור את זה בצורה אחרת, בלי להשתמש באותה עמדה.

אני לא נכנסת להחלטות המבצעיות שלך.

ואמרתי לך גם קודם שיש לנו גם תכנית, במידה של החמרה והסלמה מה אנחנו עושים בכל אחד מהמוקדים הללו. יש שם אבטחה צמודה שנמצאת שם 24 שעות ביממה, זה אחד מהקווים האדומים של מחוז ירושלים. בגלל שאנחנו רואים פה את הכפר סילואן, את הצפיפות של הבתים, ואת היית שם, את ראית את הצפיפות של הרחובות, את מה שקורה פה, ויש שם שני בניינים בלב השכונה, זה מקום מאוד בעייתי לאבטחה. לכן זה אחד מהקווים האדומים של מחוז ירושלים. לא משנה מה יש במחוז ירושלים, לא משנה איזה מוקדים יש, צוות אחד תמיד נמצא עם האבטחה האזרחית שנמצאת שם כדי להגן על התושבים 24/7 365 ימים בשנה. לפעמים צריך לתגבר - - -

יש שם צוות.

קבוע. לפעמים זה לא מספיק, לפעמים גם הצוות הזה לא מספיק, אז אנחנו מתגברים אותו בצוות יס"מ, הכול בהתאם לאירועים. צוות קבוע 24/7 יש שם.

נקודת החיכוך השלישית זה במיוחס למטה.

בעשרה הימים האחרונים אנחנו חטפנו בגזרה הזאת קרוב ל-200 אירועים. זאת אומרת מבחינת הנתונים זו עלייה בגזרה הספציפית הזאת, ממוצע של 20 אירועים ביום בגזרה הזאת.

אז איך אתם מסבירים את העלייה הזו?

רגע, אני רוצה להגיד פה משהו. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ומדברים בשעות הקטנות של הלילה יום יום סביב כל האירועים האלה. נעשה פה מהלך של הקמת מרחב חדש, מרחב קדם, אבל אליה וקוץ בה, המרחב הזה מתוקנן בנקודות ולא תחנות משטרה. יפתח, שהוא מפקד של נקודה שחולשת על כל כך הרבה בתי יהודים, כמה כפרים מאוד מאוד עוינים וסד"כ השוטרים שעומד לרשותו לא מאפשר לו לטפל בכל הזירות שיש לו סביב בתי היהודים.

זאת אומרת אתה אומר שהקימו מרחב אבל אין למרחב אחד יכולת להתמודד עם ה - - -

סך הכול אני הייתי בשתי הנקודות, גם כסגן מפקד תחנה במרחב ציון, בתחנת שלם, וגם כיום. המטרה שלשמה הוקם מרחב קדם זה לחזק את מזרח ירושלים, זה לחזק את הריבונות במזרח ירושלים, הן מבחינת הפיקוד, יש פה מפקד מרחב, יש פה קשב יותר, יש פה יותר כוחות. ברור שבמבחן התוצאה, ככל שיותר גדול אז יותר חזק, אבל כרגע במצב הנוכחי אנחנו במצב הכי חזק מ - - -

הרבה יותר טוב ממה שהיה בעבר זה ברור.

מ-2 במרץ השנה אנחנו באמת נכנסנו למשהו אחר. אני מכיר את זה משני הצדדים ובאמת השינוי שעשה מפקד המחוז, אני אישית יכול לתת את הדוגמה הטובה כי הייתי בשני המקומות, זה אחד השינויים הטובים ביותר של מזרח ירושלים.

ואם יהיו לו עוד 100 שוטרים הוא יגיד תודה והוא יהיה עוד יותר טוב.

עם זאת אם ישקלו להפוך את הנקודה הזאת, נקודת שלם, לתחנה, זו הנקודה עם הכי הרבה אירועים בגזרה, יותר מנקודת הר הזיתים, יותר מנקודת עיסאוויה ויותר מנקודת - - -

אז זה ייתן מענה ביטחוני יותר טוב?

זה ייתן מענה ביטחוני טוב בהרבה.

מאיר, בוא תתעסק בעניינים של משרד השיכון ולא בענייני משטרה, אני מציע לך.

לא, אני מבקש להרחיב.

אני יודע שאתה רוצה להרחיב, אני יודע, אבל בואו נעשה רגע סדר. בואו נשים את הדברים על השולחן, המצב פה היה לפני זה פחות טוב. יפתִי, שהיה לפני זה במתכונת הקודמת סגן מפקד תחנת שלם, יכול להעיד על זה, היה פחות טוב. זה נכון. אנחנו חילקנו את זה בכוונה לנקודות כדי שנהיה יותר ממוקדים ולכל רב פקד כזה יש את הנקודה שלו ושהוא יוכל להתמקד בבעיות שיש פה הרבה יותר טוב מאשר היה בעבר. בוודאי, ואני מתחבר עכשיו למה שאתה אומר, אם מחר מרחב קדם יקבל לצורך העניין עוד 100 שוטרים או עוד 200 שוטרים וגם אם הוא יקבל 1,000 שוטרים, ככל שנקבל יותר שוטרים נוכל להוציא יותר שוטרים החוצה ולעשות יותר פעילות וזה יהיה טוב יותר. אבל ביחס למה שהיה בעבר היום זה שיפור, צריך להגיד את זה.

בהחלט. אוקיי, נמשיך הלאה.

שמי עופר דרור, אני מפקד נקודת הגבעה הצרפתית במרחב קדם. כפר עיסאוויה למרגלותינו. בעצם לכפר עיסאוויה יש מספר כניסות, הכניסה המערבית, כמו שהיא נקראת כניסת מנטה, יש לנו כניסה אחת שנקראת דור אלון, זו כניסה פה שרואים ממש מלמטה, זו הכניסה הצפונית, עוד כניסה דרומית שנמצאת בצומת המצודה ועוד אחת שנמצאת למעלה, שכרגע היא חסומה, אבל היא גם כן מעל בסיס עופרית.
כרגע אנחנו רואים את האוניברסיטה ממול, יש לנו את בית חולים הדסה הר הצופים והאנטנה הגבוהה ששם זה בעצם בסיס עופרית של פיקוד העורף. מאז מהלך כל הנושא של צוק איתן יש מספר מוקדי הפרות סדר שהתבטאו בעיקר לעבר בית החולים, בקבוקי תבערה לעבר בית החולים ומן הסתם גם הבסיס הצבאי וצוקי עיסאוויה.

צוקי עיסאוויה, לאורך זמן גם בזה יש יציאה של יידוי אבנים, אבל נעשית שם פעילות כל הזמן, פעילות יזומה. כמו שאת רואה עכשיו, אלה הצוותים שהם ממש על הקצה ויש בהמשך עוד צוות, ממש על הצוקים. יש כל הזמן, 24 שעות, צוותים שנמצאים על הצוקים ומגיבים לנושא הזה של יידוי אבנים עד ציר מעלה אדומים, כולל הנושא של כל הכפר מסביב. אנחנו בעצם מרושתים אל מול בית החולים והאוניברסיטה, הם מרושתים במצלמות ואנחנו מקושרים אליהם במוקד המצלמות. לא פעם היה שם ממש בלייב צילום של מיידה אבנים או בקבוקי תבערה ונעשו מעצרים בהמשך וכל הזמן נכנסים ועושים פה מעצרים.

היה פה גם לפני שלושה חודשים בערך, שזרקו בקבוקי תבערה לעבר המתנ"ס בגבעה הצרפתית ואז הם נתפסו. נעשתה פעילות מאוד מאומצת של יחידות המחוז, בשיתוף השב"כ, ונתפסו מיידי בקבוקי התבערה. אלה מספר חוליות שהיו פה והן נעצרו ומוגרו.

סך הכול מאז שנרגע קצת צוק איתן המוקדים קצת נרגעו. יש את הסיפור הזה של מנטה, שהיה קצת בכותרות לאחרונה, אבל הוא גם טופל, גם זה מול המנהיגים. אני חייב להגיד לך שאתמול, אני בטלפון אל מול המנהיגים פה של הצוקים, הם ממש יצאו, חבורה של 20 איש יצאו אל הצוקים, הם החזירו את הילדים פנימה וזה נעשה גם פה. כלומר הם ממש קיבלו כל אחד אחריות, גם יצאו לצד של הצוקים ולצד של עופרית. מפקד המחוז הנחה בשלב מסוים, כשהיה לנו את הנושא של מנטה, לסגור את החסימה של מנטה כיוון שהם עברו קו אדום וזה היה מעל ומעבר ל - - - מפקד המרחב יחד עם מפקד המחוז, בהידברות עם ההנהגה המקומית, החליטו לפתוח את זה על מנת לתת להם את הכוח אל מול התושבים כדי לבוא ולמנף את זה, להפסיק את הפעילות ואת יידוי האבנים.

ומאז היו יידויי אבנים?

הם עמדו בהתחייבות שלהם בצורה מאוד מפתיעה, מבחינתי.

אז מה זה אומר? שלהנהגה יש כן שליטה על מה שקורה, זאת אומרת לא צריך לצ'פר את ההנהגה. זאת אומרת כל מערכת היחסים שלנו עם ההנהגה, לא רק כאן, בכלל בכפרים האלה, אם יש לך מערכת יחסים עם השכונות, יש לך מערכת יחסים עם ההנהגה, אז לא מצ'פרים אותם. בכפר שאתה רואה שיש לך יותר ויותר יידויי אבנים, באים למנהיגים, אומרים 'הבנו, אתם לא עושים את עבודתכם, גמרנו עניין, אין לנו שום דיאלוג איתכם'.

הכפר עיסאוויה הוא באמת, צריך להגיד, כפר מאוד קיצוני. הוא מייצר לנו הרבה מאוד בעיות פה. הבעיה הראשונה שעופר הזכיר זה זריקות של אבנים מהצוקים. אנחנו רואים רק את הקצה, זה 2 קילומטרים של צוקים, של בתים שנמצאים על מצוק וחולשים למעשה על כביש מעלה אדומים הישן. יש לנו למשל תופעה של יידויי אבנים. זה מוקד אחד שבו אנחנו מטפלים והוא מסוכן מאוד, כי רכב שנוסע פה בלילה בכביש המהיר הזה וחוטף אבן, הוא יכול להתהפך ולהיהרג, אין פה בכלל ויכוח, ולכן הגדרנו את זה מכל הבעיות והסוגיות כמקום שבו אנחנו שמים צוותים 24/7, שני צוותים, אחד שנמצא פה באזור הזה ואחד שנמצא בהמשך, כדי לנסות ולהתמודד עם התופעה הזו ולמנוע את יידויי האבנים. הצוותים הללו מתמודדים עם הפרות הסדר והם מונעים יידויי אבנים לכיוון הזה. זה דבר אחד.

דבר שני שמייצר פה הכפר זה יידויים של בקבוקי תבערה וזיקוקים לעבר הר הצופים והאוניברסיטה והזכיר את זה עופר. הדבר השלישי, הם היו עולים פה לכיוון תחנת הדלק, זורקים אבנים, מפריעים פה לתושבי השכונה וכו' וכו'. אנחנו כבר לפני שלושה חודשים לערך סגרנו את ציר הגישה שיוצא מהכפר הזה לכיוון בית החולים הר הצופים והר הזיתים ואמרנו 'תשמעו, אתם ממשיכים לזרוק שם אבנים ובקבוקי תבערה?' אתם יותר לא נוסעים בציר הזה. הבאנו בטונדות, סגרנו, חסמנו את הכביש ולא אפשרנו מעבר. באירוע האחרון שהיה חמור ביותר, זה לא היה אירוע רגיל, זה אירוע מאוד חריג, ש-20 או 30 רעולי פנים עולים פה לתחנת הדלק ובוזזים ושורפים וזורקים, זה אירוע חריג גם בקנה מידה של ירושלים, חריג מאוד וככה אנחנו מתייחסים אליו, אמרתי את זה לפני יומיים ואני אומר את זה גם עכשיו, האנשים האלה ייעצרו. זה ברור לחלוטין, זה עניין של זמן והאנשים האלה ייעצרו, נקודה. זה לגבי מה שקורה פה בכפר עיסאוויה.

אז אם את רואה את המכלול של עיסאוויה, אז כדי להחזיק בצורה טובה את הכפר אני למעשה מחזיק פה כמעט ארבעה צוותים - - -

אני לא רואה כפר, אני רואה עיר, רבי קומות, למה אתה קורא לזה כפר?

שכונה בירושלים.

שכונת עיסאוויה.

שכונת עיסאוויה. נכון, אוקיי, אני מתקן. אז בשכונה הזו אנחנו מקדישים במשמרת אחת, שתביני, גם פה בחסימה הזו, גם שני צוותים על הצוקים, גם צוות לכיוון מזרח, אנחנו מחזיקים פה חמישה-שישה צוותים במקביל כדי, עוד פעם, למנוע מהם לעשות מה שעושים. עשינו פה לפני שנה וחצי בערך מבצע מאוד גדול, ריכזנו פה כוחות גדולים מאוד ועבדנו פה על הכפר במשך חודש וחצי בוקר ולילה, נכנסנו לתוך השכונה, עברנו שם ברחובות, עשינו פה מבצעים מאוד גדולים ונעצרו מעל 100 חשודים במהלך של חודש וחצי. הלוואי שהיו לי את הכוחות לעשות את המבצע הזה פעם בשבוע, בכל השכונות הבעייתיות. אבל אני עוד פעם אומר, אני רואה את התמונה הכוללת, יש לנו איקס כוחות ויש כוחות טובים מאוד בירושלים מבחינת סד"כ. עוד פעם, אני לא מקטר על זה, אני צריך להסתדר עם מה שיש לי כרגע, ייתנו לי עוד 1,000 שוטרים אני אסתדר מצוין. אני מסתדר עם מה שיש לי כרגע, ובראייה הכוללת ובחלוקת הקשב שלנו לכל המוקדים אז הכפר הזה באמת גוזל מאיתנו הרבה מאוד קשב והרבה מאוד כוחות הוא מרתק לטובת הפעילות כאן.
ויש פה כל הזמן פעילות של מעצרים. לפני מספר חודשים, הוא הזכיר את זה, עלתה חבורה של שניים-שלושה אנשים, זרקו בקבוקי תבערה לעבר מתנ"ס פה ובית אבות. החבורה הזאת נעצרה ונמצאת בבית סוהר.

מה קורה עם פעילי הפת"ח? יש הרבה פעילי פת"ח.

פה בעיקר הכפר הזה ידוע כתומך בחז"ע (החזית העממית), זה לא סוד.

אתם עוצרים אותם?

אנחנו נמצאים בקשר עם מי שצריך לטפל בארגונים הללו, בקשר מצוין.

- - - באנשים?

אמרתי מקודם שלא, הייתי שמח אם יהיו לי עוד, אבל עם מה שיש אנחנו עושים את הכי טוב.

השאלה שלי אם הם מצוידים. האנשים האלה שיושבים בכלא על בקבוקי תבערה, זו לא שאלה שבאחריותך, אבל אתם כמעריכים, כמה בסוף הם נכנסים?

בקבוקי תבערה, גם מערכת המשפט מתייחסת לזה בצורה חמורה יותר מאשר תופעות אחרות.

יידוי אבנים לדוגמה, בממוצע שלושה חודשים ולכן יש תזכיר חוק חדש, עכשיו, של היום, תיכף אני אציג אותו, קיבלתי את התשובה של רז נזרי, בעקבות מכתב ששלחתי לו.

זה מטופל עכשיו.

תיכף נראה, עכשיו תזכיר חוק שיבוא בנובמבר לוועדת שרים וחקיקה מדבר על 10 שנים על יידוי אבנים ועל שוטרים במיוחד ועל רכבים - - -

התפקיד שלנו כמשטרה זה לעצור, לאסוף ראיות ולהביא לבית משפט. מה בית המשפט קובע זה משהו אחר.

אבל אפשרות של גורם משפטי במשטרה שיעמוד על זה ויערער בשלום, שיעבור למחוזי ושבמחוזי יימצא. אף שופט בשלום לא ירצה שיערערו, ושבמחוזי יידע שבעיסאוויה כואב אז בעיסאוויה חוטפים.

אנחנו מערערים כל הזמן.

אני אמרתי עכשיו לרז נזרי שאני מצפה שהיועץ המשפטי לממשלה יגיע יחד עם המשנים שלו לכאן. שיבואו לראות, יחד עם שי ניצן, מה שקורה פה.

אם הפרקליטות תעשה את עבודתה, והיא כנראה לא עושה את עבודתה, היועץ המשפטי לממשלה, אז הוא מסכן את תושבי ירושלים - - -

אני יכול לדבר רק על המשטרה.

צריך שירכז את המאמץ - - -

יש לנו דיון תיכף, אז נדבר גם על זה.

סטודנטיות מדברות פה על החשש ללכת פה בלילה, החשש מפגיעה מינית, מתקיפות מיניות. מה אתם עושים בעניין הזה?

אני נפגשתי באופן אישי עם סטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטה בכנס שקיימנו במיוחד על הנושא הזה. הייתה אז תופעה שלא התלוננו, פשוט לא הגישו תלונה, ואמרתי להם שאם הם רוצים את התערבות המשטרה ואת הטיפול המשטרתי אני חייב שיגישו תלונות, שנדע לטפל בזה. אני חייב להגיד לך שהתופעה הזאת - - -

אתם לא יכולים להתערב גם בלי תלונות?

אבל אם עכשיו הולכת בחורה ומישהו זורק לה מילים לא במקום ומנסה לעשות מעשה מגונה, אם היא לא מדווחת למשטרה בזמן אמת איך אני אדע?

איך הוא יידע את זה? ואיזה ראיות הוא יביא לבית המשפט והפרקליטות?

נו באמת. על זה אני מדבר. אם אני יודע ואני לא מטפל, יש לי בעיה. אבל כשאני לא יודע זה לא בסדר, ולכן ביקשתי מהם שיגישו תלונות. היו תלונות דווקא - - -

כן, אבל אתה יודע שכבר שנים יש כאן את התופעה הזו.

לכן יחד עם ראש העיר הבאנו צוות מיוחד, הקמנו, הגדרנו גזרה מאוד קטנה, איפה שמסתובבים בדרך כלל הסטודנטים, הוא מסתובב שם, הוא מבצע שם פעילות. אני יכול להגיד לך שהתלונות בנושא הזה דווקא ירדו לאחרונה, בצורה דרמטית.

רצית להגיד כמה מילים.

עצם הנקודה הזאת, כחבר מועצת העיר וכמי שמלווה את הגבעה הצרפתית למעלה מעשר שנים, הנקודה הזאת ממחישה את הצורך באכיפה יומיומית בדברים פשוטים, כי הדברים הפשוטים שלא מטופלים מביאים אותנו למצב החמור שהגענו. צוקי עיסאוויה, כשאנחנו מסתכלים פה ממש מולנו, רואים פה קו בתים שממש יושב על המצוק. מירי, כל הבתים פה לא חוקיים. כל הבתים שאת רואה פה ממול, כולם לא חוקיים. יש הנחיה ממשטרת ירושלים לא לבצע אכיפה, ביצוע צווי הריסה, אני אומר את זה ואני מקבל את האי מייל, היומיומיים בעיריית ירושלים, איפה מותר להיכנס ואיפה אסור להיכנס. כתוצאה מזה שאין פה ביצוע צווי הריסה - - - אני לא מדבר על גדר, שער, או איזה בזנט או פרגולה. המבנים הם כולם, המבנה הזה, חמש קומות, לא חוקי. מי שחושב שהוא יוכל להסביר לערבים שגרים פה, 'כן, עבירת בנייה מותר, לנסוע בלי ביטוח מותר, לנסוע מעבר למהירות המותרת מותר, אבל לזרוק אבנים אסור', זה קשקוש שלא יעמוד בשום מבחן. בעיסאוויה אנחנו רואים את זה ואני חושב שוועדת הפנים צריכה להנחות, אני ביקשתי, ישבתי עם מפקד המחוז רק לפני שבועיים בנושא הזה וביקשתי בעירייה את הנתונים כמה הריסות בוצעו - - -

יש החלטת בית משפט - - -

יש צווי הריסה מנהליים ושיפוטיים ולא מבצעים אותם.

פוחדים מבלגן, יוסי? פוחדים שיהיה פה, מה?

צווי הריסה זו סוגיה הרבה יותר מורכבת ממה שמציג אותה חברי אדון אריה קינג.

המל"ל אומר לכם מה לעשות.

זו סוגיה הרבה יותר מורכבת.

לא, אבל אם זה היה יהודי זה היה מיד - - - יהודי, בטח מזמן היו הורסים לו את הבית, לא?

הוא, מבחינתו, לקחת טרקטור ולהרוס את הכול.

נכון, מה שלא חוקי.

חבר'ה, חבר'ה, בואו נהיה רגע - - -

מירי - - -

שנייה רגע, אמרת משהו, תן לענות.

בואו נהיה רגע מציאותיים ולא נהיה תמימים ולא ניתמם. יש הליך חוקי במדינת ישראל, צווי הריסות מבוצעים במזרח ירושלים במינון כזה או אחר, בהתאם להערכות מצב שמתקיימות ואנחנו כל הזמן עושים - - -

אז למה זה לא מבוצע ככה גם בגבעת עמל? למה בגבעת עמל הולכים והורסים בתים שם?

אני לא יודע את הנתונים - - -

המשטרה, על פי צו, כי הם אומרים 'אין לי ברירה, יש צו בית משפט', ובירושלים זו החלטה של הערכות מצב?

זו לא גזרה שלי, אני לא רוצה - - -

לא, אבל אם יש החלטת בית משפט צריך לבצע אותה, בין אם היא ליהודים ובין אם היא לערבים.

אנחנו מבצעים צווי הריסה של בתי משפט לאורך כל השנה, למעט תקופות מאוד קצרות שאנחנו לא מבצעים על פי הערכת מצב ואנחנו מבצעים כל השנה הריסות. זה לא נכון, בירושלים, גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי.

אבל הנה יש פה - - -

בעיסאוויה הרסתם אחד בשנה האחרונה?

בפעם שעברה דיברנו על זה - - -

בשנתיים האחרונות? לא הרסתם בניין אחד.

מדינת ישראל צריכה להחליט אם היא רוצה את ירושלים או אם היא לא רוצה את ירושלים. האם למושג ירושלים בירת ישראל מאוחדת לנצח נצחים יש משמעות או אין משמעות. בפועל מתברר שהדיבורים הללו הם כצפצוף הזרזיר, מדינת ישראל בשטח מוותרת על ירושלים והתוצאה היא האלימות שאנחנו חווים עכשיו. זה הכול. זאת לא בעיה של המשטרה, אנחנו רצים למשטרה ובורחים משאלת האמת. מה שאנחנו - - -

לא, אבל מה שלא קשור למשטרה נעלה את זה, אבל הריסת בתים בלתי חוקיים זה משטרה, נקודה.

לא, זו הנחיה מלמעלה.

הריסת בתים בלתי חוקיים זה לא משטרה, המשטרה מגישה את הסיוע להריסת בתים. סליחה, יש גופים אחרים שאחראים על הריסת בתים, לא משטרת ישראל.

אנחנו צריכים להבין, שהטיפול שאנחנו עושים כאן כוועדה בנושא הפרטני הוא חשוב מאוד, אין ספק, כי חיים פה יהודים, חיים פה ישראלים והם צריכים לקבל את הביטחון עכשיו, לא אחר כך, זה לגמרי ברור, אבל ביסוד העניין נמצאת השאלה האם ירושלים שלנו. זה הכול. אם ירושלים זה שלנו לא הייתה כאן בכלל בעיה ביטחונית ויוסי היה עכשיו עוסק בגנבות ובשוחד ובמשחקי כדורגל ולא במה שהוא עושה.

מירי, אני חושב גם שצריך להגיד מילה טובה לאנשי משטרת ישראל.

אנחנו גם נגיד, אנחנו אמרנו - - - אתה הצטרפת אלינו רק עכשיו, אנחנו אמרנו ונגיד, אבל זה לא אומר שלא נגיד גם איפה הפערים.

ההתמודדות איננה פשוטה ומפקד המחוז, בוודאי הוא לא יכול להגיד שחסר לו דברים, אבל אני חושב שאנחנו כן צריכים לפעול לחיזוקה של משטרת ישראל באמצעים מודיעיניים, בכוח אדם, ביחידות מיוחדות, והדברים הללו חשובים כדי להתמודד - - -

בתוספת הבירה, תוספת שכר לשוטרי ירושלים. כמו שיש תוספת איו"ש, שתהיה תוספת הבירה.

נכון, ירושלים היום הרבה יותר מסוכנת מאיו"ש. אני אומר לך כתושב איו"ש, אין התנחלות יותר מסוכנת מאשר ירושלים. אני גר באיו"ש, אני מסיר את הכובע, המתנחל הגיבור ביותר היום שמסכן את חייו יותר מכל מתנחל אחר ביהודה ושומרון הוא זה שגר שני מטרים מהר הבית.

אוקיי, אנחנו נדון בדיון עכשיו על הדברים שראינו פה.

(ישיבת סיכום)

אני מבקשת לפתוח את הדיון. לפני שאנחנו עוברים לסוגיית מזרח ירושלים, רק חברי כנסת שהם חברי ועדה או מחליפים יכולים להצביע, אני מבקשת שהוועדה תצביע על הקמת ועדת משנה. אני מקיימת כרגע הצבעה על הקמת ועדת המשנה לבדיקת סוגיית איסוף הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי. כתוצאה מסיור שערכנו בטייבה ראינו שיש הרבה מאוד נשק בלתי חוקי במגזר הערבי. אני יודעת שהשר לביטחון פנים שם לו למטרה לצמצם את כמות הנשק בקרב אזרחים, עם זאת לצערי עדיין אנחנו לא מצליחים להגיע למצב של צמצום כלי הנשק במגזר הערבי, גם בגלל חוסר שיתוף הפעולה של ההנהגה הערבית ולכן החלטנו, יחד עם חברי הכנסת הערבים שהיו בסיור ונתנו יד לעניין הזה, ואנחנו נשתף גם את ההנהגה הערבית, להקים ועדת משנה לטובת העניין הזה. יושב ראש הוועדה דוד צור, חברי הוועדה הם חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת טלב אבו עראר וחבר הכנסת זבולון כלפה. הוועדה תוך ארבעה חודשים תסיים את עבודתה. אם היא תצטרך הארכה היא תפנה אל הוועדה. הדיונים של הוועדה הם חסויים, הנתונים שהיא מקבלת - - -

אם יהיה צורך נעשה את זה נקודתי.

בכל מקרה אני מבקשת שכל הדיונים וכל המידע, המליאה תכין את זה לפני שאנחנו נקרא את זה לתקשורת, זאת הכוונה.

מי בעד הקמת ועדת המשנה? פייגלין, דוד אזולאי, רגב, בעד. ממלא מקום של זבולון כלפה, מוטי יוגב, גם הוא בעד. מי נגד? אין. נמנעים? אין.

הצבעה על בקשה להקמת ועדת משנה

בעד – 4
נגד – 0
נמנעים – 0
הבקשה אושרה.
בזאת אני מכריזה על הקמת ועדת המשנה. נא להוציא את זה לשר, למפכ"ל ולכל הגורמים הרלוונטיים שיסייעו וישתפו פעולה עם ועדת המשנה.

הממ"ז, קודם כל אני רוצה להודות לך ולאנשיך על הסיור שנערך כאן היום במזרח ירושלים, של ועדת הפנים. ועדת הפנים ניסתה מספר פעמים לקיים את הסיור הזה ולצערי בגלל אירועים כאלה ואחרים נאלצנו לדחות את הסיור ואני שמחה שהיום הצלחנו לקיים את הסיור. זה לא סוד שהאירועים האחרונים במזרח ירושלים גורמים לתחושת אי נעימות מאוד גדולה בוודאי גם בקרב חברי הכנסת, שיביעו את עמדתם כאן בדיון והביעו את עמדתם לאורך הסיור, איזה שהיא תחושה של חוסר יכולת של אכיפת חוקי מדינת ישראל במזרח ירושלים לתושבים בעלי תעודת זהות כחולה שאמורים לפעול על פי החוק ואמורים לנהוג על פי החוק והתחושה היא שאין לנו יכולת, שהמשטרה לא מצליחה לאכוף פה את הסדר ואת המשמעת ואת הנורמות שאנחנו מצפים מכל אזרח במדינת ישראל.
אני יודעת שאתה לא אוהב שאני אומרת את זה אבל אני אגיד את זה כאן, התחושה היא שמשום שאנחנו לא רוצים לחתור למגע, משום שאנחנו לא רוצים שתהיה כאן כאילו עוד אלימות ועוד הסתה, אז בואו לא ניגע בדברים, בואו נשאיר את זה כמו שזה עכשיו, כי אם עכשיו ניכנס לתוך השכונות ונעשה עכשיו מעצרים ונטפל יותר חזק במה שקורה אז תהיה כאן יותר אלימות ויותר הסתה, אז כדי שנגמור את הדבר בשקט בואו לא נעשה מזה רעש, והשאלה פה היא באמת מה אתם עושים כדי להביא את העוצמה, את הכוח, את הדומיננטיות של שלטון חוק, של משטרה במזרח ירושלים כדי למנוע את האלימות. זה בהיבט המשטרתי.
בהיבט המשפטי, נמצאת כאן יפעת ממשרדו של רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שדיבר איתי לפני מספר דקות וגם התנצל על כך שהוא לא יכול היה להגיע לדיון ואמר לי, לאור איזה שהן אי הבנות שהיו גם מבחינת השר, על מכתב ששלחתי לו בעניין מדיניות האכיפה בנושא יידוי אבנים ובקבוקי תבערה, שלחתי מכתב ליועץ המשפטי כדי להבין מה עמדתו בנושא זריקת אבנים ומדוע לא מתייחסים לזריקת אבן בדיוק כמו שמתייחסים לזריקת בקבוק תבערה. כי אבן הורגת. מי שלא יודע, אבן הורגת. הוא שלח לי מכתב שמאוד מצא חן בעיניי שאומר שהיועץ המשפטי לממשלה מתכוון להביא תזכיר חוק ממשלתי בעניין יידוי אבנים, שיתייחסו אליהם מבחינת העבירות בדיוק כמו זריקת בקבוקי תבערה, עם ענישה של 10 שנים, כולל התייחסות ספציפית לגבי שוטרים, רכבים של שוטרים.
הייתה תחושה, גם לשר, שכאילו חזרתם בכם מההבנות האלה של הייעוץ המשפטי לממשלה והבנתי שלא חזרתם בכם. היועץ המשפטי לממשלה מתכוון לקיים דיון ב-2 באוקטובר ולהביא לקראת נובמבר הצעת חוק ממשלתית. אפרופו, יש הצעת חוק פרטית שלי בעניין הזה, שחתומים עליה חלק מחברי ועדת הפנים, ואני מתכוונת שבנובמבר אנחנו נצליח לקדם אותה, כי זריקת האבנים, ברגע שיבינו שיש כאן ענישה חמורה של 10 שנים וברגע שיבינו שהיועץ המשפטי לממשלה מתכוון בכל הרצינות ללכת על זה, עם פרקליט המדינה ועם הנחיה ברורה, כולל הסעיף במכתב של רז נזרי, שאומר, 'כמו כן הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי פרקליטות המדינה תונחה להציג במסגרת הדיונים בבית המשפט חוות דעת משטרתית עדכנית בעניין תופעת יידוי אבנים במזרח ירושלים על מנת להביא להחמרה בענישה ובמדיניות'. זו בעיניי אמירה מאוד ברורה, להעביר מסר שלא ניתן להמשך יידוי האבנים, קודם כל לא להרתיע אותנו ובי"ת, זו עבירה חמורה שצריך להיענש עליה.

אז קודם כל אני מבקשת את זה לפרוטוקול וגם נוציא את זה בסיכום, היועץ המשפטי לממשלה עומד במכתב שהוא שלח אליי בנושא הצעת החוק על יידוי האבנים ואני שמחה על כך. יש סוגיות אחרות שאני מבקשת לקבל את עמדת משרד המשפטים בעניין של מה עושים. ראיתְ את המציאות המורכבת פה ואת תצטרכי להשיב על זה כמובן יותר מאוחר. מה עושים, הם הרי ילדים קטנים, אי אפשר לעצור אותם, אבל ההנהגה ואחרים משתמשים בילדים קטנים כדי לזרוק אבנים וזה שזרקו עליו אבן, זה לא משנה אם זה ילד בן 9 או אדם בן 20 ואיך אתם, המערכת המשפטית, מתכוונת לסייע לאזרחי המדינה הזאת, באיזה הצעות, כדי להחמיר. עם הילדים אי אפשר להחמיר, אבל אולי ענישה ברמה של, ואמר רז נזרי שהוא בהחלט ישקול כל הצעה שתגיע כאן, דוגמה קנס כספי גבוה על הורים. ברגע שהורה של ילד שהילד שלו זורק אבנים יצטרך לשלם קנס גבוה אז הוא יחשוב פעמיים מה לעשות עם הילד שלו בשעת ההפסקה ובחופש, במקום שיילך לזרוק אבנים, הוא יידע שהוא יצטרך לשלם כזה קנס גבוה אז הוא אולי יעשה משהו כדי למנוע מהילד לעשות את זה וכאן גם משרד המשפטים נדרש לתת תשובות, לא רק להגיד מה לא.

בעבר היה כאן מהלך של כתר מלכות, אני לא יודעת אם אתה זוכר את זה כיושב ראש ועדת הפנים לשעבר, חברי דוד אזולאי, היה כאן מהלך של כתר מלכות, היו מגיעים לשכונה או לכפר שמשם היו זורקים אבנים ובקבוקי תבערה, היו מגיעים גורמים אזרחיים כמו מס הכנסה וגורמים אזרחיים נוספים והמשטרה, היו מכתרים את הכפר והיינו רואים שיש לזה היבט הרתעתי אמיתי. אבל כמובן המערכת המשפטית אסרה את זה. אז במקום שהמערכת המשפטית תגיד מה לא, שתגיד מה כן, שתציע לנו דרכים לטפל באלימות ובחוסר סדר שיזלוג בסופו של דבר לתל אביב. מזרח ירושלים זה חלק ממדינת ישראל, עם תעודות זיהוי כחולות, ואני מבקשת שגם משרד המשפטים, גם אל"ף, יצטרף לצורך הזה, ובי"ת, ייתן לנו כלים כדי לטפל בתופעה הזאת.

אני מבקשת לפתוח עם חברי הכנסת שנרשמו לדיון ועם הגורמים השונים, לאחר מכן כמובן הממ"ז יענה, משרד המשפטים יענה. ואני מבקשת שקודם כל משרד השיכון והבינוי, מיכאל, שבאמת מלווה את סוגיית מזרח ירושלים מבחינת היבטי הקב"ט והבטיחות, ואתם עושים עבודה מצוינת, אם אתה יכול בבקשה להגיד לנו מה אתם למדים בשלושה החודשים האחרונים מהאירועים האחרונים והתגברות האירועים במזרח ירושלים. בבקשה.

אנחנו מדברים על מתקופת הרמדאן, לפני צוק איתן, התגברות של האירועים בנקודות חיכוך מסוימות מאוד. אנחנו מדברים על סילואן, כולם מכירים את נקודות החיכוך, סילואן, עיר דוד, שתי נקודות בעיר דוד שזה במיוחס ובמעין למטה. בהר הזיתים אנחנו מדברים על אירועים שקורים על ההר, פחתו האירועים וגם זריקות האבנים על ההר. אחד הדברים, זה בגלל שאנחנו נותנים אבטחה. בסיור האחרון שעשינו עם חבר הכנסת דוד אזולאי, דיברנו על גם לפרסם את הטלפון של המוקד והכול וזה קרה, אנשים כן משתמשים בליווי הזה. אנחנו מדברים על ליווי במשך היום של שלוש ניידות, אני קורא לזה ניידות, זה ניידות של משרד השיכון, בלילה יש שתי ניידות, אנחנו מדברים על בערך בין 30 ל-40 ליוויים ביום כשאפשר ואנחנו מסוגלים לעשות יותר ליוויים. זה אחד הדברים שהורידו את זה, גם המשטרה וגם הפריסה, אבל גם האנשים שמגיעים עם ליווי. סך הכול מי שמגיע עם ליווי, לא כל כך מתעסקים איתו.

סך הכול המוקד הנוסף שיש לנו ואנחנו מתמודדים איתו זה המוקד בעיר העתיקה. בית האמת בעיר העתיקה שחוטף שם אבנים כמעט על בסיס יומי. שער הפרחים, וולרו, כל אזור שער הפרחים, סולטאן, סולימאן, כל האזור הזה, שם אנחנו חוטפים אבנים. כמובן גם בקבוקי תבערה והכול, אבל סך הכול האירועים שהתגברו זה בעקבות הנער בשועפט, שהרגו את הנער, וכמובן צוק איתן וכל הפסקת אש וכל דבר שקרה בצוק איתן, עוד חייל שנהרג או עוד זה, קיבלנו את זה כאירועים.

אתה עכשיו תרכז לי בשני משפטים, אל"ף, מבחינת האירועים, ההגברה של האירועים בשלושה החודשים האחרונים, איפה אתה רואה את הפערים העיקריים ובמה אתה חושב שאנחנו יכולים להשפיע.

קודם כל לגבי האירועים, הם גדלו בכמה עשרות אחוזים. מה שכן, יש לי כמה המלצות לגבי הסיפור הזה. אחת, המשטרה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, אבל כמו שאמרת למשרד המשפטים, להיעזר עם המשטרה ונתתי רעיון עם הניידות שלי להכניס לתוך הניידת שוטר שייתן איזה שהוא מענה לכל האירועים שקורים והזמינות שלו היא זמינות מאוד מאוד גבוה, שאני יכול להגיע לכל אירוע ואירוע אם אני ממוקד רק בהר הזיתים. אני מבין שלמשטרת ישראל יש כמה ניידות והיא מסתובבת על כל מזרח ירושלים והיא לא יכולה להגיע לכל אירוע ויש לה את הדברים האובייקטיביים, שהם לא יכולים להגיע בזמן מסוים, אבל אני כן יכול להגיע אם יש לי שוטר. באותו רגע שיש לי שוטר, אני מגיע לאירוע ואנחנו פותרים. צריך לקחת בחשבון, יש מלא אירועים - - -

אז מי לא מאשר את זה?

קודם כל משרד המשפטים לא מאשר את זה.

למה? שיטור עירוני הם כן מסכימים, אז מה הבעיה? אפשר להפוך את זה לחלק משיטור עירוני, לא, יואל?

אין שיטור עירוני בירושלים.

אז אולי יהיה כדאי שיהיה שיטור עירוני. אולי אפילו פה, בעניין רק של מזרח ירושלים, ננסה למצוא איזה שהוא פתרון משפטי נכון, לתת גיבוי. אנחנו לא יכולים להביא יותר שוטרים, הלוואי שיכולנו, אבל ננסה לתקוף את הבעיה של מזרח ירושלים, על ידי הנושא של שוטרי הבירה, זה יהפוך כבר עכשיו להיות הגדרה, כמו שוטרי איו"ש, זה יהיה שוטרי הבירה, שגם יתוגמלו יותר. מענק הבירה. אני אומרת שיכול להיות שאפשר למצוא פתרון בדמות שיטור עירוני, לא משנה, נמצא לזה דרך אחרת, אתה מספיק מכיר את התחום כדי אתה להביא את הרעיון הנכון, לעשות את השיתוף גם עם משרד השיכון כאן, שנמצאים פה במילא, יחד עם המשטרה, כדי לתת בסוף מענה ביטחוני יותר טוב עם כלל הגורמים שנמצאים פה. תשקלו את זה, תראו איך אתם יכולים - - -

זה לא שיטור עירוני, זה משהו אחר.

בדמות. מצדי שזה לא יהיה שיטור עירוני, תמצא אתה את ההגדרה או את הכלי הנכון כדי לאפשר למשרד השיכון לעבוד בשיתוף עם המשטרה כשיש אירועים מהסוג הזה, כי הם נמצאים פה כל הזמן.

צריכה להיות תוספת של שוטרים, לא צריך למצוא איזה שהוא משהו חלופה כחלופה.

אני איתך.

קודם כל צריך יותר שוטרים.

אני שמחה שאתה חושב כמוני שצריכים להיות יותר שוטרים בכל מקום. בסדר, אבל זה לא קורה. המציאות היא שזה לא קורה, אז אנחנו צריכים למצוא כרגע פתרון.

יואל, יש רכב, יש מאבטח, יש הכול, כל הדברים שיש, אם יהיה שוטר שיהיה צמוד, זה יקדם, זה יזרז את ה - - -

אני אומר, העניין הוא שצריך שוטרים. אני מסכים איתך, צריך שוטרים.

אבל יש לו. הוא טוען שיש שוטרים, כרגע אין לו אישור לקחת שוטר מהמחוז שיצטרף אל הפעילות של שיכון. אתה רוצה לעזור ליועץ המשפטי של המשטרה?

הקונסטלציה הזאת שצריך שוטר לרכב של משרד השיכון היא בעייתית מבחינת סמכויות. זה עמד גם בעתירה לבג"צ שהוגשה לא מזמן בנושא הזה, של סמכויות המאבטחים. למאבטחים לא יכולה להיות סמכות של שוטרים לצורך טיפול באירועים, הם לא שוטרים.

הוא לא ביקש סמכות.

הוא מגיע לאירוע, זה ברור, הוא לא מגיע לאירועים להסתכל ולצלם - - - צריך סמכויות של שוטרים.

לא, אבל לשוטר יש את הסמכות. הוא מדבר על שוטר, לשוטר יש את הסמכויות.

אבל במקרה הזה השוטר שאני אציב אצלו, ואולי בצדק מבחינתו, אני מוריד אותו מעיסאוויה ואני מוריד אותו מקדמת ציון. חבר'ה, בואו נאזן את הדברים, מאיפה אני אביא את השוטרים הנוספים האלה? זאת אומרת צריך פה עוד תוספת של שוטרים מעבר לסמכויות, זו סוגיה עקרונית.

מדברים על העיקרון.

העיקרון צריך להיות שאתה צדקת מתחילת הדרך, חבר הכנסת דוד אזולאי, צריך להיות פה שיטור עירוני בשיתוף עם העירייה, ועל זה אנחנו צריכים - - -

הלוואי, אני בעד.

שיטור, יותר שוטרים במקום, לא עירוני, לא פקחים.

מאה אחוז, אז בואו נבטל גם את השיטור העירוני שיש ברעננה ואחרים. הכול בסדר, אני רוצה גם יותר שוטרים, נריב עכשיו תיכף על תקציב המדינה שהולך להיות, רוצים גם להעלות את שכר השוטרים, אני רוצה גם שתהיה מוטיבציה לשוטרים לבוא לכאן לירושלים, הם לא רוצים לבוא, למה? כי עובדים כאן קשה. אם ניתן להם מענק הבירה נעודד אותם יותר לבוא. אבל לפני שנגדיל ונוסיף עוד תקנים והכול, בואו נביא גם לירושלים שיטור עירוני ובעניין הזה נקיים דיון נקודתי. כבר בשבוע הבא יש לנו דיון על שיטור עירוני, אנחנו נקצה גם דיון בעניין שיטור עירוני בירושלים.

מירי, בהקשר הזה אני רוצה להציע, ספציפית לנושא הזה, בלי הגדלה של תקציבים ובלי הגדלה של שוטרים. ישנה בעיה, שכאן הועלתה, שהפתרון שהמשטרה נותנת הוא פתרון של ניידות. מגיעות ניידות המשטרה, או שלא מגיעות. מטבע הדברים בזמן האירוע ניידת תמיד תהיה לפני או אחרי. יכול להיות שהקונספציה צריכה כאן להשתנות. שוב אני אומר, לא תקציבים ולא סדרי גודל, הקונספציה שבאה ואומרת פחות ניידות, הרבה פחות ניידות והרבה יותר נקודות נייחות. נקודות נייחות משדרות 'אנחנו פה', קודם כל. כמו שהסברנו קודם לכן, זה שורש הבעיה. הארעיות שמדינת ישראל משדרת כלפי אזרח העיר מזמינה את האלימות. ברגע שנוותר על חלק ניכר מן הכוחות הניידים לטובת כוחות קבועים וניידים, שאולי אפילו יכולים להיות קטנים יותר, אבל יהיו בשטח כל הזמן, ונכון, המשמעות היא שהם גם יצטרכו להגן על עצמם, אבל הם יאמרו 'אנחנו פה', היא זו שבסבירות יותר גבוהה גם תוריד את האלימות בסופו של דבר, בלי שום פריצת התקציבים לצורך מתקנים נוספים.

אני ארשום. אני תיכף אגיד לך מה אני חושבת על זה, אבל אנחנו נסכם את זה. אני בהחלט חושבת שיש משהו במה שאתה אומר.

מיכאל, יש עוד פער שאתה רוצה להעלות ולהגיד?

הפער של הכניסה לכפר התימנים. אני אומר כבר הרבה זמן שהכניסה לכפר התימנים לא אמורה להתבצע עם רכב ממוגן ירי. ברגע שהיא לא תבוצע עם רכב ממוגן ירי ייפתחו בפנינו הרבה אופציות להכניס את התושבים. צריך לקחת בחשבון שרכב ממוגן ירי, בגלל שהוא כבד, הוא מוריד את כמות האנשים שאני יכול להיות בתוך הרכב והיום יש שני דגמים, אחד זה רכב עם חמישה מקומות, הרכב הנוסף שנמצא היום בכפר התימנים, שזה הספרינטר, שזה תשעה מקומות, אין באמצע איזה שהוא רכב אחר שיכול להיכנס פנימה ולתת מענה. את הסוגיה הזאת צריך לפתור, איך אנחנו נכנסים, כי היום אנחנו מתמודדים עם כניסה ויציאה, משטרת ישראל נותנת יד בנושא הזה, אבל אנחנו מתמודדים בכל כניסה וכל יציאה. לפעמים הרכב עושה רוורס את כל ציר התימנים.

אז מה ההתמודדות?

קודם כל אין אפשרות להסתובב שם, לעשות איזה שהיא - - -

הגדלת הכבישים. זאת אומרת אתה מדבר פה ל - - -

הסובה. אני לא מדבר על הגדלת הכבישים. אני ריאלי, לא יגדילו שם את הכבישים, אבל איזה שהוא מקום שהרכב הזה יוכל להסתובב. העמותה דיברה על סובה באזור, הגדלה של 2 מטרים על החנייה שם והדבר הזה ייתן לי אפשרות להסתובב, אני אוכל להכניס ולהוציא את התושבים. היום אני מתמודד עם בעיה, היום הבעיה היא קטנה יותר, אבל בעוד שבוע, כשיגיע הרכב השני, תהיה בעיה קריטית.

אז בעצם זו בעיה שעיריית ירושלים אמורה לפתור והיא לא פותרת. כרגע זה נמצא על שולחנו של ניר, ראש עיריית ירושלים.

אני לא יודע, משרד השיכון לא מתעסק עם אישורי הבנייה וכל הדברים. אני מעלה את זה מבחינה ביטחונית, מה אנחנו צריכים שם ואיך אנחנו צריכים להיכנס.

מאה אחוז, תודה. מאיר, בקיצור.

אני רק אשמח מהנקודה שמיכה סיים לעבור לשקופית הבאה, להראות את הבעייתיות. זה סרטון מיום שני האחרון, קצת מואר פה וגם לא שומעים את הקול. אבל מה שאני רוצה להגיד פה, לפני שנתחיל, הרכב החדש מתחיל נסיעה ברוורס כי הוא לא מצליח להסתובב ואז רכב מגיע ממולו והוא נכנס למלכודת סלעים ואבנים שלא מאפשרת לו להיחלץ לאחור.

פשוט בושה וחרפה. יוסי, זו צריכה להיות התערבות שלך מול העירייה, זה גם היבט ביטחוני. הוא ייסע לאחור, חס וחלילה יהרוג ילד ערבי, יתחילו להיות שם מהומות, מה יהיה? מה נסביר? יש כאן היבט ביטחוני. עם כל הכבוד לראש העיר, יש כאן היבט ביטחוני.

המאבטח נאלץ לעבור לחלון האחורי כדי לכוון את הנהג. אני אציין שמאז שהתחלנו לעבוד עם הרכב הזה נפגעו המון רכבים. הסכנה הבטיחותית, מעבר לסכנה הביטחונית, היא לא נורמלית. תפעיל את הסרט, אני רוצה שיראו מה שנעשה כאן. מביאים רעולי פנים, מטווח אפס ומפוצצים את הרכב שנקנה בכספים רבים. בעצם הרכב חשוף משני הצדדים ונאלץ 500 מטר לנסוע ברוורס. זו נקודה ראשונה.
תעבור לשקף הבא, הנקודה השנייה זה זמני הפיזור. זה סרט מאתמול בצהריים. פיזור מבתי ספר, נקודות זמן ומרחב ידועות. מדי יום תושבים נוספים. זה קורה בכפר השילוח, זה קורה בצירים לקדמת ציון, בעיקר באזור בתי הספר. בא-טור, כמו שהוזכר, הבעיה הזאת הרבה פחות מורגשת.

נושא של בקבוקי תבערה על המתחמים. זה סרטון, שוב פעם, מאתמול בערב. הסרטון הזה, יש לי אותו במחשב כאן - - -

איפה פה כוחות המשטרה?

הכוחות יגיעו בהמשך.

אחרי שהאירוע ייגמר?

שוב, זה אירוע שקרה בשבוע האחרון, אתמול, שלשום, לפני כן, כל יום באותה שעה פחות או יותר. המצלמות לא מספיק איכותיות כדי שאני אדע אם זה אותם אנשים, אבל ההערכה היא שאלה אותם נערים. זה קורה באבו טור, זה קורה בעוד מתחמים.

נעבור לשקף הבא, נראה את זה בבית מיוחס. לפני כשבוע, קצת יותר, נפגע תושב בית מיוחס, הרב עמוס כהן, במוצאי שבת לפני 10 ימים. הוא נפגע באירוע מהסוג הזה שקוראים לו החוצה השכנים, 'עמוס, עמוס, צא החוצה', והוא חוטף בקבוק תבערה שפוגע בו בראש. רוב פניו מכוסות בכוויות היום כתוצאה מהאירוע הזה. אנחנו רואים שזה נשק קטלני, זה דבר שהוא ידוע לכולם.

לא, זו מציאות בלתי אפשרית, זה פשוט לא יאומן.

שוב, גם כן, יום שני, עולים לנו לבית, על אחד המתחמים בעיר העתיקה, במהלך הלוויה שהתקיימה במזרח ירושלים, תולשים דגלים ושורפים אותם בסמוך למתחם. הנושא של תהלוכות יומיות, אני אשמח שתפעיל את הסרטון, זו בעיה שמאוד מאוד מטרידה אותנו.

הם בטח לא מקבלים אישור מהמשטרה על זה.

הם מקבלים אישור, העניין הוא שהם חותמים שהם לא יקראו קריאות לאומניות וקריאות הסתה ולא יניפו דגלים שאסור להניף ובפועל אתם שומעים 'לא רוצים יהודים', קריאות הרבה יותר חמורות מלא רוצים יהודים, מדובר בהמון, לכן זה מטריד אותנו. זה כבר לא השבאב. כשהתופעה הזו התחילה לפני שנה וחצי זה היה שבאב שוליים, היום זה מבוגרים. יש לי עוד הרבה סרטונים בתקריב, אפשר לראות שמדובר באנשים מבוגרים ברחוב ששינה את פניו.

מה הם צועקים שם?

מוחמד דף. חייבר חייבר יא יאהוד.

מה עושה לדוגמה המשטרה כשיש כזה אירוע והם צועקים אִטבח אל יהוד?

המשטרה, במצב כזה, להיכנס, להכניס עכשיו 20 יס"מניקים ולפזר את הפעילות הלא חוקית הזאת, המשמעות היא הרבה פצועים והמשטרה עושה את השיקול שלה.

זה נכון, אבל יש אופציה לא לאשר יותר את ההפגנות, נכון, הממ"ז?

זו הבקשה, מראש לא לאשר. הקריאה האחרונה ששמענו זו קריאה - - -

מדובר בלוויה של הנער שנהרג בוואדי ג'וז מהירי וזה נמצא כרגע בחקירת מח"ש. הייתה לוויה של 1,000 איש, לוויה קשה, היו בלוויה הזו מאות שוטרים שאבטחנו ואף יהודי לא נפגע בלוויה הזאת ופיזרנו את הלוויה והשתמשנו באמצעים ועצרנו אנשים. רבותיי, מה שאתם רואים פה, יש לי עוד אלף סרטים כאלה דומים אצלנו במחוז וזו המציאות בחודשיים האחרונים בירושלים. צריך להגיד ולא להסתיר וזו המציאות שאנחנו מתמודדים איתה במשטרת ישראל על כוחותיה. ויש לי עוד הרבה סרטים - - -

תעבור ל - - -

אנחנו גמרנו להראות סרטונים. מאיר, לא, אני רוצה לעבור לדיון.

נתונים.

אני מבינה, יש עלייה. אמר את זה כבר מיכאל.

חשוב לי להגיד, יש שלוש משפחות שפינינו לבית חולים בעקבות פיגועי זיקוקין, אני קורא לזה. זרקו להם זיקוקין לתוך הבית. המשפחות האלה נפגעו ברמה שהיינו צריכים לפנות אותם. התופעה של הזיקוקין, אנחנו גם בקשר עם המשטרה, גם עם אגף החקירות במשטרה וגם לנושא הזה צריך לשים סוף. זה נשק לכל דבר. הרבה שוטרים גם במהלך הלחימה האחרונה נפצעו מהנשק הזה. ברוך ה' תושבים רק נפגעי חרדה. זה נושא שחייבים לתת עליו את הדעת גם כן.

תודה רבה.

חבר הכנסת דוד אזולאי בבקשה ולאחר מכן גיא יפרח, סגן ממלא מקום בני כשריאל ממעלה אדומים.

אני רוצה קודם כל להודות לך על ההתמדה ועל העקביות לקיים את הדיון הזה. אני יודע שהדיון הזה נדחה אין ספור פעמים ואני מודה שבשלב מסוים חשבתי שאת תתייאשי ולא תקיימי את הדיון הזה, אבל - - -

אתה מכיר אותי כאחת שמתייאשת?

בדיוק בעניין הזה אני רוצה להגיד לך יישר כוח. אני רוצה להודות גם למפקד המחוז עם כל הצוות שלו, שמצא לנכון להתפנות מכל העיסוקים ולהצטרף לסיור שהיה סיור חשוב מאוד.

אני רוצה להגיד לך, גברתי היושבת ראש, סיור כזה כמעט קיימתי לפני שלוש שנים, כמעט אותו מסלול ואי אפשר להגיד שדברים לא זזים. אני אומר את הדברים האלה לא חס ושלום כדי להתגאות פה בפניכם, אלא כשמתקיימים דיונים בוועדה בסופו של יום יש תוצאות. אם את שומעת היום על מה שנקרא מרחב קדם, זו אחת התוצאות. אם אנחנו שומעים מנציג משרד הבינוי והשיכון על אבטחה ועל ליווי, זו אחת התוצאות של אותם דיונים של ועדת הפנים. יש פה מספר אנשים שהשתתפו באותם סיורים. למה אני אומר את זה? מצד אחד אני באמת מברך ומחזק את המשטרה, אין ספק, אתם עושים פה עבודה קשה מאוד, אין ספק שזה מקום קשה עם בעיות קשות ביותר, איך אומרים? עיני עם ישראל עליכם ולא עושים לכם הנחות. אבל אם אני לוקח את הסיור שאז עשינו והיום, רבותיי, עד לפני שלוש שנים לא הייתה כזאת אבטחה כמו היום.
אנחנו, חברי הכנסת, נסענו ברכבים רגילים, אנחנו חברי הכנסת לא היינו מאובטחים, לא היה שטח סטרילי. אנחנו נסענו ברכבים רגילים והגענו לאן שרצינו. לצערי הרב היום הייתי המום מכך שבאמת עם כוחות אבטחה, ואני מאוד מודה לכם ואני מאוד מעריך את מה שעשיתם, אבל אני חושב שמשהו צריך - - - מצד אחד פותחים מרחבים חדשים, כמו מרחב קדם, עם ארבע נקודות, כשביקרנו בשלוש נקודות, מצד שני משלחת של הכנסת, ועדת הכנסת מגיעה ותסתכלו, סגירת כבישים, אני הסתכלתי, לאורך כל הדרך היו שוטרים בצמתים, לאורך כל הדרך. רבותיי, זאת ירושלים המאוחדת? שאלה. לא יודע.

לגבי הר הזיתים, גברתי היושבת בראש. הר הזיתים הוא מקום חשוב לכולם, גם לאלה שנקראים מסורתיים, הם רוצים להגיע לקברי יקיריהם והייתה תקופה שאי אפשר היה להגיע לשם. כאן אני רוצה באמת לציין את האבטחה של משרד הבינוי והשיכון ואני מציע לך לבדוק את הנושא הזה, הם עומדים בצורה יוצאת מן הכלל, אזרחים מן השורה מטלפנים, אומרים 'היום, מחר, בשעה איקס, אנחנו צריכים לעלות להר הזיתים' והם מקבלים את כל הסיוע הדרוש כדי להגיע למקום. רבותיי, זה נשמע כדבר מובן מאליו, זה לא מה שהיה לפני כמה שנים. אנשים לא יכלו להגיע להר הזיתים, לא להילולות, לא לאזכרות ולא לשום דבר. אנשים פחדו לעלות להר הזיתים. אני חושב שגם על הנושא הזה אני רוצה להודות לכם, יש שיפור לא רגיל בעניין הזה. וגם בטלפונים. בדקתי אתכם, תאמין לי, ושלחתי אנשים והייתה היענות יוצאת מן הכלל בנושא הזה.

לגבי הנושא של צווי הריסה בעיסאוויה, שאנשים הזכירו אותם. אני רוצה להגיד לך, גברתי היושבת ראש, לי אין טענות למשטרה בעניין הזה, יש לי טענות לגורם המדיני שהוא הגורם שקובע מדיניות, מתי להרוס ומתי לא להרוס. אם צריך לפנות למישהו בעניין הזה זה קודם כל בראש ובראשונה לממשלת ישראל. היא שצריכה לקבוע מדיניות, האם אוכפים את צווי ההריסה שבית המשפט הוציא או לא. ברגע שהגורם המדיני יורה על ביצוע ההריסה אני בטוח שהמשטרה תוכל לעמוד במשימה, אין דבר כזה שהמשטרה לא תעמוד בזה.

גם במה שאני שומע פה, האם בסופו של יום המשטרה באה במגע עם אותם פורעים, אני מציע לך, גברתי היושבת בראש, תבדקי גם את הנושא הזה, האם אין כאן הנחיה מלמעלה להתנהל כפי שמתנהלים. אנשי המשטרה שנמצאים במקום הזה רוצים לעשות את מלאכתם, לא תמיד נותנים להם לעשות את המלאכה - - -

נמצא פה ממ"ז, תשאל אותו. הממ"ז תיכף יענה תשובה, האם יש לך הנחיה מלמעלה לא לטפל בבעיות הביטחון במזרח ירושלים כפי שצריך?

חד משמעית אין שום הנחיה כזאת.

אני מודה לך, אדוני, על ההבהרה, אם ככה אני שמח לשמוע שהגורם המדיני לא מגביל אתכם בשום פעולה. אם כך יש פה שאלה, בכל זאת יש בעיה, יש בעיה של הביטחון האישי של כלל הציבור. אני ביקרתי באותה הזדמנות שדיברתי עליה, לפני שלוש שנים, לא בעיסאוויה, אלא בשכונה שעל יד עיסאוויה, שכונה יהודית, ואתם יודעים מה היו הטענות של האזרחים שם, למה הגענו לשם, מפני שהתושבים טענו להטרדות של תושבי עיסאוויה, בבתי הקפה, בפיצריות, בכל מיני מקומות.
היום על מה אנחנו מקיימים סיור? על כך שזורקים בקבוקי תבערה לתוך השכונות היהודיות, על כך שמטרידים את הסטודנטיות היהודיות ופה זאת הבעיה. רבותיי, יש פה החמרה, אי אפשר לעבור לסדר היום. אז אם אין פה מדיניות, רבותיי, צריך להיות בדק בית במשטרה. פה אתם צריכים לקבל את ההחלטה. אני יודע שזה קשה, אני יודע שזה לא קל, אבל אתם צריכים לדעת שזה המקום שהציבור דורש מכם 'תנו לנו להגיע', אחרת, אם להתרשם על פי מה שראיתי היום, מי שאומר שירושלים מאוחדת, צר לי להגיד לכם שזאת לא ירושלים המאוחדת. אם אזרח לא יכול להגיע בבטחה לכל פינה ולכל מקום בירושלים אנחנו בבעיה בעניין הזה. תודה רבה.

תודה רבה.

גיא יפרח, בבקשה.

אני מודה מאוד לגברתי היושבת ראש, חברת הכנסת רגב, על האפשרות לדון בנושא הזה. זה נושא שבמעלה אדומים אנחנו חווים אותו הרבה מאוד זמן. בחודשיים האחרונים זה מקבל תהודה תקשורתית וירושלים נכנסה לתמונה אז עכשיו יש תחושה שרוצים יותר - - -

מה אתם חווים במעלה אדומים? זריקות אבנים?

זריקות אבנים, אבל אנחנו חווים את זה כל הזמן, זה מה שאני מנסה לומר. זו לא הסלמה של החודשיים האחרונים. בדרך לכאן, כשהגענו לדיון, אני והקב"ט העירוני וסגן ראש העיר בוריס, אנחנו מקבלים הודעה על עוד שני אוטובוסים נוספים שנרגמו באבנים. אני ממש עכשיו מקריא מההודעה האחרונה שקיבלנו לפני כמה דקות, 'אוטובוס 174 ניזוק', 'אוטובוס 176 ניזוק'. הם זורקים את זה כדי לפצוע את הנהגים של האוטובוס, הנהגים של האוטובוס כבר חוששים לנסוע בציר הזה וזה קורה שנה וחצי. אנחנו מדברים בוועדה ירושלים, אבל אוטוטו זה יגיע לתל אביב, רק אז אולי נטפל. חבר'ה, מעלה אדומים סופגת את זה כבר שנה וחצי ומעלה והדברים לא משתנים, זה רק הולך ומחמיר. אתם צריכים לראות את הפייסבוק של התושבים כשהם מדברים על תחושת הביטחון. בהתחלה חשבנו שזה יהיה רק מצוקי עיסאוויה, אבל החבר'ה למדו אז הם זורקים את זה גם מהציר השני, ממנהלת הר הצופים, זאת אומרת כל צירי ההגעה למעלה אדומים נרגמים היום באבנים.

צריך לבקש התייחסות מהממ"ז גם על הנושא הזה.

רק מילה אחת אחרונה. אני חושב שהפתרון הוא, מעבר לזה שמכניסים כוחות, ואני באמת מעריך את כוחות המשטרה, אני הייתי קצין בצבא רוב שנותיי הבוגרות, אני יודע שעושים שם עבודה טובה, אבל אני חושב שההצעה של חבר הכנסת פייגלין, לשים שם פילבוקס, או עמדות נייחות, או מצלמות שאנחנו מוכנים שיהיו מחוברות אלינו למוקד העירוני ושאנחנו נטייב וכו', או כל דבר בסגנון הזה של ציוד נייח, הוא זה שיוכל לסייע יותר בנושא הזה של זריקת אבנים.

אם תוכלי לתת משפט אחד גם לסגן ראש העיר בוריס גרוסמן אני אשמח.

ממש כמה מילים. מה שאני רוצה להגיד, אני מטפל בזה יותר משנה והיינו עם הממ"ז אצל השר לביטחון פנים והיו החלטות שם ולא מומשו ההחלטות האלה. היום נפגעו, כמו שגיא אמר, ארבעה אוטובוסים, היום, רק היום. כל שעה וחצי, איפה הייתה משטרה, למה משטרה לא הגיעה. התושבים רוצים לקחת את החוק בידיים ואנחנו לא רוצים שזה יקרה, אבל זה מה שיהיה. כל יום נפצעים אנשים, כל יום, יום יום, מה שמדברים פה לפני חודש-חודשיים, פה זה חמישה-שישה חודשים כל יום. אגד תעבורה הודיע לנו שהם לא רוצים להגיע למעלה אדומים, אתם מבינים על מה מדובר? זה פחד מוות במעלה אדומים, אנחנו לא יכולים לסבול את זה.

בושה וחרפה. תודה רבה.

כבר אמרתי, בהר הזיתים יש לנו שיתוף פעולה עם המשטרה. צריך לציין את זה, לא תמיד זה עובד. אני גם כן מאוד משבח את הפעילות של משרד השיכון, ההזמנות, הטלפונים, זה מתקתק, אבל זה לא נורמלי שיהודי שצריך לבוא לארץ צריך לקבל ליווי.

נכון.

כל התפיסה היא לא נכונה. אני אמרתי את זה לחבר הכנסת פייגלין, אני חושב שצריך להתמקד בזה, בואו ניקח ניסיון של שנה, להעמיד מספר עמדות נייחות, עמדה אחת בכיכר ראס אל עמוד, שתיים-שלוש עמדות בציר א-טור ובוא נראה. יכול להיות שיתברר - - - כי העמדות האלה זה מחייב נוכחות 24 שעות 7 ימים, זה להביא להם אוכל, אספקה - - -

אז תוותר על האבטחה של משרד השיכון?

לא, במקביל. אני מדבר על המשטרה כרגע. זה מצוין. והרעיון שאמרת, לשים שוטר. כבר יש ניידת, לשים שוטר איתם ביחד. שוטר, לחסוך את הכלים של המשטרה, לא צריך כלי, להביא עוד עשרה שוטרים בלי ניידות, לצרף אותם לניידות של מיכה.

מירי, ברשותך, להתמקד ולעבוד בזה מול המשרד לביטחון פנים, משרד המשפטים, עמדות נייחות. זה ריבונות, זו נוכחות וזה הרתעה וזה נותן תחושת ביטחון גם למי שלא הזמין ליווי. ולא כולם מזמינים, לא כולם יודעים, וגם אני, אני נוסע כל יום, אני לא מזמין ליווי, כי זו עבודה שלי, אני נוסע לשם. הרבה אנשים באים, הולכים, חוזרים. זו נוכחות, הרתעה ותחושת ביטחון.

מאה אחוז, תודה רבה.

קודם כל אני מבקש להודות לחבר הכנסת דוד אזולאי שנגע בנקודה. מעבר לברכות, לקצר, תיכף נגיע לכל הברכות לכל העוסקים במלאכה, על אף כל הביקורת יישר כוח מגיע להם. אבל דוד חברי נגע בנקודה המרכזית ואני רק אחזק את דבריו בראשית דבריי. ישנו שינוי אסטרטגי לרעה, אנחנו, רבותיי הקצינים והשוטרים, רודפים כל הזמן אחרי העלים ולא מבינים שכיוון הרוח השתנה. אנחנו במצב אסטרטגי חדש, אני צועק את זה מרגע שהתחלנו את הסיור. אנחנו במצב אסטרטגי חדש ולא יכול להיות שכל הזמן נתעסק פה באיפה נעמיד שוטר ואיפה תעבור הניידת ולא נבין שאנחנו באינתיפאדה חדשה ולאור זאת צריך לטפל בעניין בצורה מערכתית.

כאן אני רוצה לומר מילה לפרקליטות. אני מחזיק בידיי את חוקי פלורידה לגבי זריקת אבנים ובקבוקי תבערה, רבותיי. בפלורידה מי שזורק אבן או חפץ שעלול להזיק לרכב מקבל 15 שנות מאסר, בארץ הוא מקבל 3 חודשים בממוצע.

לכן אנחנו נשנה את החוק עכשיו.

אחרי שיוסי משקיע בו את ה-1,000 שוטרים שלו במידה שהוא נתפס. אז מה אתם רוצים? ואם זה בקבוק תבערה זה 30 שנה. אז האחריות היא קודם כל שלכם, של הפרקליטות, להבין שאתם חלק מהמדינה הזאת וחלק מהמאמץ לגרש אותנו מירושלים. זה קודם כל מתחיל בכם ורק אחר כך במשטרה. זה לא היה לכם נציג בכלל בסיור הזה זה שורש העניין.

למה? יפעת הייתה.

נציג בכיר.

זה לגבי הנושא הזה. עמדות נייחות, אמרתי. ושוב, לא רק בגלל היקף הביטחון השונה שתיתן עמדה נייחת, אלא בגלל שעמדה נייחת מקרינה 'אני פה ואני לא זמני פה ואני לא הולך מפה'. הזמניות של כל הפעילות המשטרתית והפעילות המדינית וההתייחסות של מדינת ישראל למה שאפילו חדר לשפה המשטרתית, כבר לא קוראים לזה ירושלים, זה כפרים. שמענו את ידידנו הממ"ז מדבר על כפרים. אני מסתכל, אני רואה רבי קומות בתוך המרחב העירוני של ירושלים, הם לא ירושלים, הם כפרים. כלומר זה לא שייך לי באמת, זה כפר. רבותיי, זה מתחיל ונגמר בתודעה שלנו. אם מפקד המחוז והקצונה הבכירה מתייחסת לירושלים כאל כפר, לא כאל ירושלים - - -

הוא תיקן את עצמו, הוא אמר אחר כך שכונה.

אבל תהיה הוגן, תגיד שתיקנתי את עצמי מיד.

אני אומר את הדברים כביקורת בונה - - -

לא, אין בעיה, אני רוצה לתת לך לסיים - - -

מירי, זה לב העניין.

משה, אני אתן לך לדבר.

סליחה, זה לב העניין.

אבל צריך להודות שהוא תיקן את עצמו.

אנחנו מתקשקשים פה על פרטים טכניים שוליים. זה לב העניין, כיצד אנחנו מתייחסים לירושלים. אם אנחנו מתייחסים לירושלים כאל כפר שהוא לא ירושלים, אנחנו נחטוף אבנים, אנחנו נחטוף בקבוקי תבערה, אנחנו נחטוף את האלימות הזאת בהמשך בתל אביב.

שלום, ראש העיר. תגיד עוד פעם את מה שאמרת על הבתים הבלתי חוקיים.

המשמעות המבצעית של מה שאני אומר עכשיו זאת בדיוק הדרישה הזאת, זה לעבור מאותם סיורים שמשדרים ארעיות, או משידור ארעיות כולל לשידור של אנחנו כאן כדי להישאר וזה אומר נקודות נייחות.

והדבר האחרון שאני רוצה לומר, שהוא אולי החשוב ביותר, אחרון אחרון חשוב, ראשון ואחרון. רבותיי, הכול מתחיל ונגמר בנקודה אחת ואתם יודעים בדיוק למה אני מתכוון. הכול מתחיל ונגמר בהר הבית. אם מישהו חושב שבהר הבית, לב ליבה של ירושלים, המפתח של הריבונות בכל ארץ ישראל כולה, אפשר למסור את הריבונות בפועל לידי ירדן, או לידי חמאס ולידי דאעש ולאפשר שם הנפת דגלים של כל גוף מוסלמי אחר ולאפשר שם את ההתלהמות המוסלמית ואפילו לפרק גשר שמוביל אל שער המוגרבים מחוץ להר הבית, כי כך דרשה ממשלת ירדן, ואחר כך לבסס ריבונות בכל מקום אחר בירושלים ובארץ ישראל כולה הוא טועה. לכן אני קורא לכם, שוטרי משטרת ישראל שעושים את עבודת הקודש, להבין שאכיפת הריבונות הישראלית והשקט המוחלט והאפשרות לאפשר ליהודים לעלות ולבקר ולהתפלל בהר הבית, היא זו שמשליכה באופן ישיר על היכולת שלכם לשלוט ולתת אבטחה וביטחון בעיר כולה. תודה.

תודה רבה לך, חבר הכנסת פייגלין.

אני מקבלת בברכה את ראש עיריית ירושלים, תודה רבה לך שהגעת למזרח ירושלים, לדיון שאנחנו עושים פה, שהוא חלק מירושלים. תיכף נסכם, לפני שתתייחס לכמה נושאים שמחייבים את התייחסות העירייה. אני מבקשת מאריה קינג, חבר המועצה שליווה אותנו בסיור, ביקשת לדבר, זכות הדיבור שלך, לאחר מכן אביתר כהן מרשות הטבע והגנים וחבר הכנסת יוגב אחריו.

יושבת הראש וחברי הוועדה וגם כל השוטרים פה. אני מדבר פה קודם כל כתושב הר הזיתים, הראשון כנראה בהיסטוריה, מהוותיקים שנמצאים היום במזרח ירושלים ובהר הזיתים ספציפית. אני יכול לומר היום, ממרומי 17 השנה האלה, שלא הייתה תקופה כזו נוראה בירושלים ובהר הזיתים. בהר הזיתים לא הייתה תקופה נוראה כמו התקופה שאנחנו עוברים בחודשיים האחרונים. כשאני אומר תקופה קשה זה אומר באינטנסיביות של האירועים ובמשך הזמן. היו כבר אירועי ירי, אירועי דקירות, אצלנו באזור, אבל זה היה אירוע ספורדי פה ושם. מה שקורה. ואף אחד שלא יגיד שזה בגלל הרצח של הבחור בשועפט ולא בגלל צוק איתן וגם לא בגלל הרמדאן, כי מי שיסתכל על עקומת האירועים בשנה, ותשוו את השנה שעברה ללפני שנתיים, ושנתיים ללפני שלוש, יראה שבסופו של דבר העקומה היא במגמה שלילית, כלומר האירועים גוברים, העוצמה שלהם, ואולי הדבר הכי חמור, ואני מסתכל עכשיו לא כתושב הר הזיתים, הם התפשטו לאזורים שבעבר לא היו. אני מדבר בשם תושבי רחוב שלמה בן יוסף בארמון הנציב, תושבי רחוב מאיר נקר בארמון הנציב.

והגבעה הצרפתית.

תושבי אליהו מרידור בפסגת זאב שמזה חודש פעמיים ירי של צלף לתוך בתים של יהודים בפסגת זאב. מי מדבר בכלל על אבנים בדרך להר הזיתים? ירי של נשק ארוך בתוך ירושלים. הדבר הזה גם לא ייגמר. אני אמרתי, ביום שהוצתה התחנה, התראיינתי בכמה מקומות, אמרתי שהיום יהיה פיגוע. גם היום, מירי, אני חותם לך על כל דבר שאת רוצה, היום יהיו פיגועים בירושלים. כי בחודשיים שלושה האחרונים הממוצע של פיגועים בירושלים הוא מעל שלושה פיגועים ביום. ואם לא קרה עד היום יקרה עד סוף היום שלושה פיגועים.

אוקיי, מה אתה ממליץ?

אני רוצה לקשור את זה למה שאמרתי קודם לגבי אי אכיפת חוקי התכנון והבנייה במזרח ירושלים, שזה מתקיים בירושלים בלבד, באופן סלקטיבי נגד יהודים ולא נגד הערבים במזרח העיר. זה לא רק איכות הסביבה, זה לא רק בנייה, זה נושא של נוכחות קבועה, זה נושא של גביית מיסים, זה נושא של איך שהם נוסעים ברכבים שלהם, איך הם מסכנים את הולכי הרגל, ואם אני אקח את הדבר הפשוט ביותר זה הנושא של התחבורה הציבורית שלנו. הרכבת הקלה, שליש מהרכבות הקלות בירושלים מושבתות. שליש. זה אומר ששגרת החיים של תושבי פסגת זאב ונווה יעקב, שהם בסדר גודל של 60,000-70,000 איש, היא משתבשת כל פעם שבא לאיזה פספוס בן 18 או בן 7 להרים אבן. במקום שתהיה נוכחות קבועה בצמתים ואם צריך גם לכל אורך הרכבת, במשך 24 שעות, במקום זה נותנים להם לפגוע ואז עוצרים. אני חושב שהמסקנה שצריכה להיות, ואני מציע פה לוועדה לקבל, להקים צוות אכיפה משולב, תחת אחריות שלכם כוועדה, שמדי חודש יבואו וייתנו לכם דין וחשבון משטרה, רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים, עירייה, מה שלא יהיה, כל גורמי האכיפה, כי בסופו של דבר, מירי, הבעיה היא שכל גוף חושב שהוא יכול להסתדר בכוחות עצמו, כולם בסופו של דבר צריכים אחד את השני וכשמבקשים את הנתונים, כל אחד מציג את הנתונים איך שבא לו. אני חושב שלכם יש את היכולת לבוא ולדרוש את התשובות ונחוצה פה בדיקה איפה צוואר הבקבוק פה, למה אין אכיפה של דברים פשוטים, לאו דווקא תכנון ובנייה, הדברים הכי פשוטים.

לרשות הטבע והגנים יש במרחב הזה של אגן העיר העתיקה כמות גדולה מאוד של גנים שהחשיבות שלהם היא כלל עולמית. לא רק למדינה, סובב חומות ירושלים עומד בראשם. הסמכויות שלנו הן סמכויות של פקחים, חובתנו להגן על מבקרים, על ערכים ולהיות שם. זו הסיבה שאנחנו יושבים כאן, זו הסיבה שאנחנו עובדים פה בשילוב עם הרבה מאוד מהזרועות האלה.

אני חושב שקודם כל אני רוצה להגיד תודה לאנשי המשטרה. אם יש ויכוחים הם מקצועיים, אבל אסור לשפוך את המשטרה עם המים, אני מרגיש שאנחנו עלולים בסוף לשרוט אותם במקום לעבוד כמו שצריך.
יש חוסר סנכרון של כלל מערכות האכיפה של המדינה. אני כנציג רשות טבע וגנים אחראי על דברים מסוימים בשטחים מסוימים והעירייה בשטחיה ובסמכויותיה, רשות העתיקות, אבל יש מיסים ותחבורה וניקיון ומים וחשמל, וכמות העבירות הקיימת בשטח שמשמעותה בסוף היא אנרכיה היא עצומה. אם לא יהיו כולם מחוברים ויעבדו ביחד על מנת לשרת את אותה משימת מדינה אז כולנו לקויים והבלגן הוא אטומי.

אני נותן דוגמה אחת שכולם עברו בה היום ולצערי או לשמחתי לא הרגשנו בה. כשנסענו מנקודת המפגש נסענו למצפור בראש הר הזיתים עברנו את צומת א-טור. צומת א-טור, הפקחים שלי קוראים לו 'הצומת של אבא שלך', כי כל אחד עושה שם מה שבא לו. זה הצומת שלך. אני חזרתי משם, לא הייתי איתכם לאורך כל הסיור ועמדתי 10 דקות בפקק לקראת הצומת. מי שעומד שם בפקק, ולפקחים שלי זה קורה פעם בשבוע, אזרחים, כל הזמן, חוטף אבנים. אם בצומת הזה אין הכוונת תחבורה מלשון הכוונת תחבורה ואין עליה פיקוח - - -

ואין שם משטרה בצומת הזה.

המשטרה לא יכולה להיות שם 24 שעות ביממה, אבל אם אין עליו הכוונת תחבורה ואם אין בה מנהג ריבונות של בני אדם ושל בני תרבות אז מהבלגן התחבורתי - - -

גם פיקוח עירוני אין שם?

אני עכשיו לא רוצה להגיד - - -

לא, אני שואלת שאלה.

כן, אין, אין שם אף אחד.

אני עכשיו שואלת שאלה, משטרה אין שם ופיקוח עירוני אין שם.

באופן קבוע לא ובימי שישי עומדים שם אנשי הוואקף עם וסטים צהובים ותופסים אחריות, והם תופסים אחריות לא כדי לפתור את הבעיות, הם תופסים כדי להכריז ריבונות. אז אנחנו יוצאים לקויים עוד יותר. רחוב בן עדיה שיורד משם לכיוון רוקפלר, אגן העיר העתיקה, תחתית הר הזיתים, עיר דוד, עובר ליד גן לאומי עמק צורים, רחוק בן עדיה נראה בשעות הבוקר, אמרתי לך, ואם הגזמתי התנצלותי, מזכיר לי את התמונות שמגיעות מרצועת עזה. הרחוב בבוקר זרוע בסלעים וצמיגים, מכולות אשפה של העירייה שנשרפו בלילה מוסטות למרכז הכביש. אני עושה שם סיור של פתיחת ציר בבוקר ואני מגלה שהכביש חצי חסום והתחבורה, בעיקר ערבית בשעה הזאת, אחר כך התיירות, נתקעת. אם היא נתקעת זה תאונה, אם היא נתקעת זו גם הזדמנות לתקוע אבן בשמשה. זו בעיה משולבת, זה לא בעייתו רק של הסיור המשטרתי. הדברים האלה מוכרים, הגרף הזה עולה בצורה נוראית באגן העיר העתיקה.
אנחנו מדברים על אכיפת חוקי התכנון והבנייה ואני לא רוצה לנתח את מה שאמרו אחרים, חצי שנה מראש על לוח השנה כולנו מנועים מלעשות את חובתנו, כי זה שבתות, חגים, סופי שבוע, חגי ישראל, חגי הערבים, חגי הנוצרים, ביקורו של עוד אחד חשוב, ואנחנו מוצאים שיותר מחצי שנה אי אפשר לעשות כלום. המועדים האלה מנוצלים. אם לא תיקבע הטכניקה שכלל גופי האכיפה מחויבים לעבודה ודוחפים אותם לעבודה על רצף השנה אנחנו לא עומדים בקצב מול הפרת החוק ומול אובדן השטח. מקום שיש בו בית נהיית שכונה, מגרש לגרוטאות, משם עפים בקבוקי התבערה. מי שעובר במצוקי עסאוויה, במצוקי גן לאומי במורדות הר הצופים, מזהה איך האורווה הופכת למחסן - - -

מי אמור לפקח, משרד המשפטים, על וידוא אכיפת חוקי בית המשפט על בנייה בלתי חוקית, כשראש עיר לא מבצע את זה?

אני לא הבנתי את השאלה.

יש החלטות בית משפט לאכיפה ולהריסת בתים בלתי חוקיים, זה לא נעשה בירושלים, מה שנעשה במרץ רב בגבעת עמל בתל אביב.

זה לא ראש העיר.

תרשמי את זה, אני מבקשת תשובה. אם את יכולה לבדוק תוך כדי דיון עם רז נזרי, אני אשמח.

סליחה, את ממש התפרצת לדלת הנכונה, אבל זה לא ניר, זה לא ראש העיר. אני אנסה לפרט לך, כי אנחנו מתעסקים בעניין הזה בשטחים שהם באחריותנו. הקצב בין התהליכים המחויבים מתוקף חוק לבוא לשים צו, האם אתה בכלל מצליח להיכנס, כי זה יום רגיש ויש מהומות - - -

עזוב אותי עכשיו יום רגיש, אנחנו במדינת ישראל. אנחנו בירושלים, זה חלק ממדינת ישראל, אלא אם כן הוציאו אותה ממדינת ישראל.

את צודקת, אבל אני מציג לך את התהליך, אני מציג לך עכשיו את הכשל בתהליך כפי שהוא קורה היום.

כולם מסתובבים פה עם תעודת זהות כחולה. יש צו הריסה של בית המשפט, מי אמור ליישם את זה?

יכול להיות שזה הפיקוח על הבנייה של עיריית ירושלים, יכול להיות שזה הפיקוח על הבנייה של הוועדה המחוזית. ישנם מספר גופים, יכול להיות שזה מחסנים של הפיקוח העירוני ויכול להיות שזה פגיעה בערכי טבע של רשות הטבע והגנים, אבל מה שקורה - - -

אוקיי. אביתר, מה שקשור לטבע וגנים נשאיר את זה לאיכות הסביבה, אתם גם כפופים לוועדה שלנו, ואם צריך - - - סליחה, הגנת הסביבה, לא - - -

ברשותך רק תני לי להשלים לך את מה שחשוב. אני לא בא כדי להתחמק, אני בא כדי להטיל עלינו, גופי האכיפה, את העומס. הנקודה שאת רואה בסוף, שבמערכת המשפט אין את המודעות לכך שמנצלים את מערכת המשפט. אני אומר את זה הכי בזהירות, מנצלים. מגיע עורך דין, מספר סיפורי מעשיות, מצהיר הצהרות שקר ואז בית המשפט על פניו ובלי לקרוא לצד השני שהוא מדינה, ועדה מחוזית, עירייה או רשות אחרת, נותן צו עצירה והדבר נתקע. הדבר נתקע, מגיע ביקור חשוב, חצי שנה ו - - -

כבר אמרת את זה.

יש צו הריסה של בית המשפט.

לא יודעת, בגבעת עמל יש 20,000 ביקורים, שום דבר לא מונע להפעיל את צו ההריסה.

אז אני אומר לכם שהמערכת נתקעת ונתקעת, למרות רצונם של גופי האכיפה לעשות, והמודעות במערכת המשפטית לקויה בעניין הזה. אני בא מהשטח ואני מנסה לעזור. בשורה האחרונה צריכה להיות מערכת שאתם תפקחו ותקבעו את המדדים, את הקצב ואת פתרון הפקקים והבעיות, אחרת זה הולך לאיבוד.

תודה רבה.

חבר הכנסת מוטי יוגב.

דבר ראשון באמת תודה רבה לך ותודה על ההזמנה ולמשטרת ישראל ולראש העיר ולכל הנוכחים. ירושלים המאוחדת, אני רוצה לומר ביחס לקודמיי, היא בירת ישראל ואין ספק ושלא יעלה ספק בדבר ופשוט צריך לעבוד ולעבוד יותר, כי היא מאתגרת אותנו, כי אין מקום בעולם כמו ירושלים ויכול להיות שצריך באמת בחשיבה ובהערכת מצב. מפה אני רוצה לדבר על כמה דברים.

אני סבור שפעולה משולבת, גם של ראש העיר וגם של מפקד המחוז, היא פעולה מצוינת ביחס לרגעים הרגישים ולדברים הרגישים ויחד עם זה אני חושב שאנחנו כן צריכים להיות הרבה יותר נחרצים ולחתור לא רק להכלת אירועים ולאפשר אותם, כי הם יוצרים אסקלציה, התעצמות ולדבר גם על מניעה וגם על ניצחון של הטרור ולמצוא את הדרכים הנוספות להחיל את הריבונות, זה בחלקו גם דורש יותר משאבים.

אם נתחיל דווקא בעיריית ירושלים אז יודע ראש העיר, דיברנו על זה, אבל אני חושב שהפורום הזה שלך הוא פורום יותר משמעותי וראש העיר ודאי ידבר על כך, אז אני לא רוצה במקומו, על יותר פיקוח, יותר אכיפה. דובר פה בכל המובנים, מחניה ועד ארנונה ומיסים ובנייה בלתי חוקית. חסר לי כאן, ואולי את צריכה את הפורום הסגור יותר, אני עובר לצד המבצעי, נציג שב"כ, כי הדברים מתחילים במודיעין ואני חושב שגם שם צריך להעלות את הדברים ויש לפי דעתי שיתוף פעולה מצוין בין השב"כ למשטרה, אבל יכול להיות שצריך גם את זה לחזק עוד יותר ואת ראשי הטרור הללו לאחר מכן ונציגות הפרקליטות הנכבדות שיושבות פה, גם שם צריך מתוך הבנה להחמיר את הדין ולראות - - -

כן, יועמ"ש, דרך אגב, אומר בדיוק את מה שאתה אומר בעקבות המכתב ששלחתי לו על יידוי אבנים, אז הוא אומר שהיועמ"ש ממש מנחה את הפרקליטות שהם ייתנו החמרה בענישה. זאת אומרת שכן אפשר לעשות דבר כזה.

ברוך ה', אז יכול להיות שהוועדה שלך היום תעשה את מה שהם לא עושים כבר הרבה שנים. אני מכבד את נציגי הפרקליטות, אבל אני אגיד משפט קשה עוד רגע.

נושא המודיעין, הנושא של הכוחות המבצעיים. אנחנו צריכים פה להיות גב למשטרת ישראל כולה ולמפקד מחוז ירושלים בפרט. צריך פה יותר כוחות. לא צריך לומר, הוא יכול לומר, יש עוד הרבה בעיות, בגליל ובוואדי ערה, ביפו, לא מעניין אותי, מעניין אותי, אני רואה את כל הארץ בהכללה, משטרת ישראל צריכה פה יותר כוחות, צריכה פה יותר כוחות מיוחדים. אם בציר עיסאוויה זורקים אבנים עוד פעם ועוד פעם, זה לא יעזור ניידת שתעמוד שם, צריכים להיות שם כוחות שיידעו להיות על הגגות וכוחות שיידעו לרדת מהגגות וכוחות שיידעו לתפוס את האנשים הללו וגם להרתיע בנוכחותם. הכוחות הללו צריכים אמצעים והוראות פתיחה באש וגם אמצעים כאלה של אל הרג או דברים אחרים, כי אין לנו עניין להרוג, אבל יש לנו עניין ליצור פה ביטחון וריבונות.

הנושא של התגמול. נאמר על ידך, אני חושב שזה יהיה דבר גדול אם נגיע לכך ששוטרי הבירה, בוודאי אלה בקווי עימות, בתחנות מסוימות, יקבלו תגמול. זה בהחלט מאוד חשוב ואני הייתי אומר לראש עיריית ירושלים, כשם שיש אימוצי צבא גם שוטרי ירושלים, 'אמץ שוטר'. נדמה לי שעיריית ירושלים מאמצת את חטיבת הנח"ל ורמת גן את חטיבת הצנחנים, אז אני חושב שיש פה מקום לאיזה פרויקט גדול, כולל גיוס של תרומות אליו - - -

הולכים לעשות יום הוקרה למערך השוטרים.

ויום הוקרה למערך השוטרים בבירה, זה מאוד חשוב.

עכשיו לגבי מיצוי הדין. הרגל המסיימת. מניסיון לא מועט הרגל המסיימת היא הרגל השופטת. אם הדלת היא מסתובבת אז הם חוזרים לשטח אחרי או מעצר לשעות או - - - כמפקדים של החוליות הבאות, כי הם כבר בוגרי, הם מקבלים את מורשת הקרב שלהם ב-24 שעות או בשחרור מיידי והרגל המסיימת הזאת היא קריטית. ואם אי אפשר הכול צריך ללכת לאזורים הכי אקוטיים, מפקד תחנת המשטרה או האזרחים יגידו איפה הכי אקוטי, עיסאוויה ראשון בסיכון חיי אדם, כפר התימנים הקשה השני, הדרך לקדמת ציון השלישי או להיפך, שער הפרחים, שער שכם, רביעי הדרך לכותל, רחוב הגיא, אז מי שנעצר שם, שם אין מצב שבית משפט השלום ישחרר או יפסוק 30 יום. אבנים זה 5 שנים, בקבוק תבערה זה 20 שנה. כך נהגתי ביהודה ושומרון כמפקד חטיבה עם יועמ"ש לשעבר משה רוזנברג, וכך שופט הבין והוא התחיל לדבר אחרת. צריך ללמד את השופטים איך לדבר, כי כולנו צריכים להיות משולבים במערכת שדואגת לביטחון ישראל והשופטים לא יוצאים מן הכלל. אני יכול לציין לשלילה את השופט - - - אני שמח שהוא כבר לא בבית המשפט, ואני רוצה לציין אתכם לחיוב, שתפעלו אחרת ותבינו שיש פה סיכון חיי אדם ותהיו מעורבים במערכת של הצלת חיי אדם. כי הפרקליטות ומערכת המשפט, לפחות עד התקופות האחרונות, ואני אומר פה ליפעת, אני מכבד פה את כולכם, היא לא בלופ הזה. היא לא נמצאת וצריך להזכיר לה שהיא חלק ממערכת מדינת ישראל ואני שמח במה שאמרה שרת המשפטים אתמול-שלשום, במלחמה בארגוני הטרור, אבל מערכת המשפט צריכה לנסוע בימים ובלילות, אתם צריכים לשלוח את התובעים שייכנסו לכפר התימנים ויחטפו את האבנים והם יבינו שהם צריכים להיות בלופ הזה בצורה הרבה יותר משמעותית. שיחוו את החוויה.

חוקרי המשטרה. נקודת תורפה, יודע אותה מפקד המחוז. יש מקרים שהם הופכים את המתלוננים לאשמים. בעיקר חוקרים מ - - - לא רוצה לדבר יותר, אמרתי, הבנתם. התופעה הזאת, צריך לעקור אותה ואם צריך לזרוק חוקר, אז צריך לזרוק חוקר. לא ייתכן שמתלונן שחטף, כמו אותו יהודי בעיר העתיקה ברובע הנוצרי, אינני זוכר כרגע את שמו, ועוד כמה, לא יעלה על הדעת שחוקר משטרה יהפוך אותו לעבריין ובכך תופעה קשה מאוד - - -

זה משהו שהיה?

כן.

משפט סיכום, מוטי.

עוד נקודה, התפר. יש אולי, אני לא יודע, היריות על שכונת פסגת זאב. נדמה לי שהן ממחנה פליטים שועפט וזה מג"ב תפר. נדמה לי שפה צריך ליצור פורום תפר, יש פה נציגים של אג"מ משטרת ישראל, ביצירה של תפר איו"ש ירושלים. זה נעשה בוודאי, אין לי ספק, אבל גם אני אישית חוויתי חוויה בתוך איו"ש בין שב"כ רמאללה לשב"כ קלקיליה, אי העברת מסרים.

טוב, מוטי, לא כאן עכשיו העברת מסרים בין שב"כ לשב"כ.

לא, אבל הדבר הזה מחייב.

הלאה.

קונקרטי, יש פה מקומות קבועים, יש פה אנשים קבועים שיודעים להצביע, בין אם זה כפר התימנים בשעות קבועות, במקומות קבועים, גגות קבועים. שם חייבת להיות נוכחות קבועה, כי שעה ו-45 בליל תשעה באב יכלו להיות כבר מזמן גופות. בין אם זה הדרך לקדמת ציון, זה שעות קבועות, זה מקומות קבועים, זה צריך טיפול. המקומות הללו צריכים להיעקר. אם זה ממרפסת קבועה, אז הבית הזה. צריכים סנקציות הרבה יותר קשיחות כלפי אותם מקומות, בוודאי לעצור את האנשים לתקופות הרבה יותר ארוכות.

ילדים זורקי אבנים. אם ההורים שלהם היו מחויבים להגיע, רק יום העבודה, הוא כבר היה אחרי זה מכה את בנו בבית ופותר חלק מהבעיה. חייבים להביא את ההורים על קטינים וחייבים להשעות את ההורים - - -

אבל זה חוזר לפרקליטות.

זה חוזר לפרקליטות. כשתעשו אצלכם דיון איך מטפלים בקטינים, יש דרכים לטפל בקטינים.

כשתיתנו לנו רשות דיבור, אז אנחנו נוכל גם - - -

בסדר גמור. אבל אתם צריכים להיות בלופ הזה ואתם כבר שנים לא בלופ הזה.

אני רוצה לומר משהו.

עוד דקה אני אסיים, אני אשמח לשמוע, אבל מניסיוני אתם שנים לא בלופ הזה, אתם צריכים לתת לו פתרונות הרבה יותר טובים ולהיות הרבה יותר ערים לבעיה. כך גם בשער שכם, סביבות העיר העתיקה, הדרך לכותל, דרך רחוב הגיא, שהיא מהווה ציר ראשי לכל היהדות של מאה שערים. התהלוכות הללו, אין להן שום מקום בירושלים, צריך למנוע אותן ולא לאפשר אותן ולהיכנס בהן, כן, בתוך תהלוכה, לא להכיל, אלא להיכנס ולעצור גם אם תהיה שם אלימות ולהכות אם צריך ולחסל דגלים של אש"פ. אנחנו יודעים לעשות את זה, צריך את הכוחות שיכולים ואני מגבה את משטרת ישראל שתיתן את הכוחות הללו, זו בירת ישראל. ביפו יודעים לעשות את זה.

מוטי, תודה רבה. אנחנו חייבים גם לסיים את הדיון הזה היום.

מתי דן, בבקשה, יותר קצר ממוטי, לאחר מכן התושבים שהגיעו לכאן שפגשתי אותם גם במהלך השבועיים האחרונים וראיתי את המצוקה הגדולה שהם חיים בה, הם יציגו את אמירתם, וחבר הכנסת אייכלר ואז נעבור למשרד המשפטים שצריך לענות לנו על מספר שאלות, ראש עיריית ירושלים כמובן, אחרון חביב, כי הוא יש לו ראייה מערכתית, לממ"ז ירושלים. בבקשה, מתי.

קודם כל אם אני נכנס לנעליים של השוטרים אני מרגיש מאוד קשה, כי אנחנו באמת מרכזים את כל המבט שלנו לעבר המשטרה והפרקליטות ואצלם נמצא את הפתרון. אני חושב שזה מצב חירום, כפי שהגדירו, ולמצבי חירום יש תקנות הגנה לשעת חירום. אי אפשר לטמון את הראש באדמה ולחשוב שאם נשים עוד עמדה, וצריך עוד עמדה וצריך עוד שוטרים, אבל זה מצב חירום, במצבי חירום יש כללים אחרים. כשאומרים שאין ריבונות, הכוונה שאיבדנו את ההרתעה, זה התרגום של אין ריבונות. איבדנו את ההרתעה. למה איבדנו את ההרתעה? אז הראשונים בתור שיעמדו על הדין הזה זה הפרקליטות. במקום להוסיף 500 שוטרים, שיוסיפו 500 פרקליטים. אם לא היינו חושפים את עמדת היועץ המשפטי לבקש שלושה חודשים על אבנים או בקבוקי תבערה זה לא היה מגיע לקבינט וזה נחשף. אנחנו היינו צריכים להביא את זה למזכיר הממשלה. פה הכול מתחיל, שלטון החוק וההרתעה מתחילה בפרקליטות. אמנם הגיעו נשים מאוד מכובדות, אבל ראשי המערכת לא עומדים לדין. הם צריכים להיות הראשונים לעמוד לדין ולהסביר מה קרה. אני מזדהה עם הדרישה הזו, אבל בשעת חירום יש תקנות.

אנשי תג מחיר. הקימו בפרקליטות מחלקה לתג מחיר. כמה נערים שמשגעים את כל המדינה, כל הפרקליטות מתעסקת עם הילדים האלה. פה יש עשרות ילדים, איזה מחלקה הקימו לאכיפה? אי אפשר לעצור מעצרי מנע? כמה ילדים נעצרו ביהודה ושומרון כי יודעים שהם עלולים? יש פעילי פתח, חזית עממית, החמאס, את מי עצרו בשבוע האחרון מהפעילים הפוליטיים? מה הם עושים, הם בבוקר חוצים את מעבר הגבול פה, מקבלים כסף, משלמים לילדים ואחרי זה חוזרים הביתה וחוגגים. וזה לא מטופל.

שמענו היום שבעיסאוויה זה פעילי החזית העממית. מה עשו עם זה? כמה פעילים פוליטיים של החזית העממית נעצרו? שמישהו ידווח על זה, זה יותר מעניין מאיזה ילד בן 17 שאחרי זה אולי ההורים ייתנו איזה 2,000 שקל למדינה.

לכן הסיור שלך הוא כל כך חשוב, לחשוף את זה. וכמו שהצהירו, קודם לעקוב אחרי זה, שתהיה ישיבה קבועה, שידווחו כל הזמן מה קורה. כי את הכול מנסים לטייח ומוצאים תמיד את הקורבן הקל, המשטרה. אז אני מזדהה עם זה.

דבר שני, אני רוצה בהזדמנות הזו לחזור ולהעלות שני דברים שאנחנו חוזרים עליהם וגם אמר את זה מיכה, אנחנו מבקשים מאדוני ראש העיר, אנחנו מאוד מכבדים אותו והוא עזר לנו בהרבה תחומים, שיאפשר באופן מיידי וללא דיחוי להקים את הסובה אי הקמת הסובה, ראינו בסרט, מסכנת נשים וילדים. עד כאן, די.

לא, זה גם לא בעיה של ראש העיר. פה יש את ההחלטה שצריכה להיות של הממ"ז. ראינו פה בסרט מה קרה, הסובה לא יכולה להסתובב. כמו שאמרו פה במשרד השיכון, יש להם פה אחריות על מה שקורה במזרח ירושלים, מבחינה ביטחונית. הסובה, הראו לנו את הסרט, היא לא מסוגלת להסתובב. היא נסעה לאחור, נתקעה ברכב, מחר הרכב הזה יהרוג ילד ערבי ומה יגידו? זה מה שאנחנו עושים, הורגים פה ילדים ערבים? זה עניין שלך, זה עניין של ביטחון, זה לא עניין של ראש עיר. יש כאן עניין של קביעה האם - - -

אני גם אתייחס.

זה עניין של ראש העיר.

אז אם זה עניין של ראש העיר אז בוודאי שהוא לא רוצה, שלא ערבים ייהרגו ולא יהודים ייהרגו, זו העיר שלו.

אנחנו תיכף נתייחס.

דבר שני, אני רוצה באותה הזדמנות לבקש, לפני כמה חודשים עיריית ירושלים הקצתה תקציב בשיתוף עם משרד התחבורה להקים סובה לאוטובוס לקדמת ציון. גם שם התושבים, דווח מהיום, נרגמים באבנים, גם בדרך לפה נרגמו, עיריית ירושלים תבצע את מה שהחליטה המועצה, לאפשר לאוטובוס להגיע לשם ואז אנשים יגיעו בתחבורה בבטחה יותר, יותר מסודר. יש תקציב לזה, לא מבוצע.

תיכף אני מתארת לעצמי שניר יתייחס לעניין הזה. עוד משהו? כי אני רוצה לעבור לתושבים.

ואני גומר בדבר שהוא לא קשור לביטחון כמו שהוא קשור בכלל למדיניות וגם אלינו. בירושלים יש הגירה שלילית של יהודים. נכון שבשנים האחרונות ראש העיר פועל הרבה לצמצם אותה והוא צמצם והגיע להרבה הישגים, יחד עם זה יש הגירה חיובית של ערבים. זאת אומרת אם לערבי למשל יש קושי לבנות דירה הוא בונה בנייה בלתי חוקית או שהוא עולה על שטח ירוק ובאמת אי אפשר כל הזמן להרוס להם בתים, אנחנו חיים איתם, אבל יחד עם זה מה עושים? לוקחים להם את הזכויות הסוציאליות, ביטוח לאומי, אז מה קורה? כולם רק חוזרים לירושלים, תוך 30 שנה יהיו פה חצי-חצי למרות שיש החלטת ממשלה על 70-30, כי לא נותנים פתרונות.

אני לא מבינה מה אתה אומר פה.

מה שאני רוצה להגיד, שכל הבנייה הבלתי חוקית, בסיטונות, בגלל שאין מדיניות כוללת של כל משרדי הממשלה, כדי להביא למצב שאם ערבי רוצה למשל לעבור באבו דיס, שיילך לגור, כי אין לו איפה לגור, אז מה הוא עושה היום? בונה בנייה בלתי חוקית. להשאיר לו את תעודת הזהות, את הביטוח הלאומי ושיילך לגור ביריחו. יהודי שרוצה לעזוב, אין לו כסף, הוא הולך לגור בבית שמש, הוא הולך לגור בביתר, הוא הולך לגור באלעד. אבל לערבי אין לאן ללכת, יש לו מה שנקרא דרך ללא מוצא, אז הם רק חוזרים וחוזרים וחוזרים, עוד מעט הם יהיו 500,000, חצי מהתושבים יהיו יהודים חצי ערבים. אני מעלה את זה כי זה חלק מהתופעה, מהסימפטום של הבנייה הבלתי חוקית. זה לא רק להרוס.

אנחנו נעשה דיון נקודתי על הבנייה הבלתי חוקית, כולל עם רז נזרי, שהפעם יגיע, ואחרים. אנחנו נדון בזה. תודה, מתי.

נציג אחד מהתושבים ולאחר מכן חבר הכנסת אייכלר, אחרון הדוברים, ואנחנו נעבור לתשובות.

אני גרה בבית יהונתן למעלה משמונה שנים. לפני כל מה שיש לי להגיד, וזה לא המון, אני חייבת להגיד הכרת הטוב, בגלל שאנחנו מובלעת ובגלל שאנחנו מאוימים יום יום, למפקד המחוז ולממ"ר החדש, אפי, שיש להם קודם אוזן קשבת תמיד, גם אם בשתיים בלילה יש ניסיון חדירה לבית הדבש ובועז תנעמי נמצא פה, הוא היה במילואים ושירה הייתה לבד בבית, מפקד המחוז היה בטלפון עם מתי דן ומפקד המרחב ענה לי בטלפון, וצרחות אימים, שרק יעשו משהו, אבל הם היו שם והיה להם חשוב לדעת מה קורה. מפקד המחוז, באנו אליו הרבה פעמים, גם בהתראה של אפילו לדפוק על הדלת ולהיכנס והוא תמיד קיבל את פנינו, מפקד המרחב בא אלינו בשבוע שעבר והקדיש לנו באמת ערב ארוך ואנחנו חייבים להגיד להם על זה תודה, כי זה לא מובן מאליו, בכלל. אנחנו תשע משפחות, באמצע סילואן, כל מי שטרח ויש פה הרבה אנשים מהיושבים שטרחו והגיעו - - -

את לא צריכה להתנצל על זה, הלוואי ויגיעו עוד יהודים לשם. זה מדינת ישראל.

אני ממש לא מתנצלת, אבל זה לא מובן מאליו, אנחנו חייבים להגיד על זה תודה. הקמת מרחב קדם זה מהלך אסטרטגי שמפקד המחוז הוביל, וגם לזה שיווענו וייחלנו וזה הגיע, וגם אם המרחב הזה עוד צריך להתארגן ולהתקדם, הוא בחיתולים שלו ואנחנו מודעים לזה ואנחנו מעריכים את זה עד מאוד. זה דבר ראשון.

הבקשה הכללית שלנו, והיא נוגעת פה לכל התושבים, הגיעו לכאן בית יורי ובית גבריאל וקדמת ציון ובסוף אני מדברת ולא נעים לי לדבר בשם כולם, אבל המצב הוא קשה אצל כולם. כאמא אני אומרת לכם שיש ילדים, וכעובדת סוציאלית עם ילדים במצבי טראומה, יש יותר מדי ילדים בבתי יהודים שהם נפגעי חרדה בימים אלה, כולל הילדים שלי. תשנו את זה.

אתה רוצה לעזור לה, צו 8? שכחתי את שמך.

רק שנייה. לגבי כפר התימנים, יש לי כמה דברים שאני כן רוצה להעלות בפני כולם. התלות שלנו, בניגוד לשאר המתחמים, היא מוחלטת. אין מקום אחד במדינת ישראל שכדי להגיע הביתה צריך להחנות בחניון ברימון בעיר דוד, לעלות על רכב ממוגן ירי ולהגיע איתו הביתה, ואני אמא לחמישה, שיהיו בריאים. זה פרויקט, אנחנו משקיעים בו בשמחה ואנחנו לא נעזוב את המקום הזה.

לפני שנה, אדוני ראש העיר, נולד לי הבן החמישי. כשהוא היה בשבוע ה-14, מתי דן קיבל טלפון לפני אמא שלי ושמע 'מתי, אם לא יהיה רכב שאני וכל ילדיי ייכנסו בו הביתה אני לא אוכל להישאר שם'. במשך קרוב לשנה לא היה לי איך ושרדנו, כי אמרו לנו שהפתרון בדרך, הפתרון בדרך. הפתרון הגיע לפני כמה חודשים, קוראים לו ספרינטר, מפלצתי, שצריך להגיע אלינו הביתה כדי שאני וילדיי ניכנס כמשפחה אורגנית הביתה. במצב שכל יום בעשר בבוקר זורקים לנו בקבוקי תבערה אני לא יכולה לשלוח את הילדים שלי בלעדיי. הם קיבלו מספיק. כדי שזה ישתנה וכדי שלא יורידו לנו בסוף את הספרינטרים האלה, כי זה הולך לקרות, הספרינטרים האלה מסוכנים לנו והם מסוכנים גם לילדים ערבים, שאני חסה גם עליהם בפירוש, הספרינטר הזה מסוכן וכדי שנוכל להיכנס בלי לסכן אף אחד צריך סובה. לא מדובר פה על לבנות את בית המקדש מחר בבוקר, מדובר על סובה, שתשרת גם את התושבים הערבים שמסתבכים השכם והערב עם הציר הצפוף הזה. אדוני ראש העיר, זו בקשה אישית.

אני אתייחס לזה.

אני לא צריכה לעזוב את הבית שלי בגלל שנולד ילד. אין שום סיבה. אנחנו לא צריכים לנסוע 500 מטר ברוורס והילדים שלי רואים, מה שאתם ראיתם, ערבי שדופק על הספרינטר, הילדים שלנו רואים את זה בעיניים, ממרחק של 2 סנטימטרים. ובסך הכול מדובר על סובה. אנחנו לא מבינים למה זה לא קרה עדיין.

אני אסביר.

אבל אנחנו צריכים אתכם ואותך בשביל זה. יהודים לא צריכים לעזוב את הבית שלהם. נירית מבית יורי שהגיעה במיוחד לא צריכה לעזוב את הבית שלה כי הבת שלה בגיל 3, או הבן, לא זוכרת, נצמד לה לרגליים כל ערב כי זורקים להם זיקוקין לתוך הבית. אנחנו יהודים בירושלים, לא בפולין. וזאת כל הבקשה שלנו.

את ריגשת גם אותי.

מה שהכי צועק לי זו תחושת חוסר - - - מדברים על זיקוקין, אבנים, בקבוקי זכוכית באופן יומיומי עלינו, על הילדים שלנו. הסגירה של צירים ליהודים, זה לא ייתכן שאני לא יכולה להגיע הביתה. כשהצירים סגורים בלי קשר למה שקורה ברחוב ו - - - חודש עצירה זה יהיה סגור, זה לא ייתכן שאנחנו נצטרך להסתובב 40 דקות, סובו ציון, כדי להיכנס הביתה, כשעל הציר אין אכיפה, אין החלת ריבונות. אנחנו צריכים לחזור באישון לילה עם תינוקות, עם ילדים, כשבדרך נספוג את החגיגות, סוגרים לנו את הדרך הביתה. אנחנו יכולים להיתקע ארבע וחמש שעות בלי ליוויים, בלי אישור משטרתי להיכנס, כשבזמן הזה אנחנו מחכים שיעבור הזעם, אנחנו לא מנסים להעביר אותו.

אני כן רוצה לדבר על הזיקוקין והאבנים שאזור שער הפרחים סופג באופן יומיומי בתקופה ארוכה שאין שיפור. אין שיפור במצב, הילדים שלנו - - - יש נפגעים גם בגוף וגם בנפש, אנחנו לא צריכים לחכות שיהיו עוד נפגעים.

תודה רבה לכם. יישר כוח.

אפשר משפט? באתי במיוחד באמצע עבודה בשביל להגיד את דברינו. אני גרה בקדמת ציון, אני לא מציעה פה שום דרכי פתרון, אין לי דרכי פתרון, אני משליכה את יהבי עליכם כי אתם צריכים לדאוג לי. אני לא מדברת על כמות של שוטרים, אני מדברת על נוכחות של שוטר. אין. אין שוטרים בציר התחנות, אין נוכחות משטרתית בציר הכוהנים. לראשונה מזה הרבה זמן שראיתי שוטרים זה היה היום והיה הרבה יותר נעים לנסוע בצירים ואם אפשר לדאוג לכל המשלחת המכובדת הזאת, שהיא באמת מכובדת ובאמת מכבדת אותנו ותודה, אז אפשר לדאוג לנו ולילדים שלנו.

ולהגיד שאין שום נפגעים, זה נראה לי בושה. אנחנו צריכים לחכות שיהיו נפגעים? אם אני נוסעת בציר שערבים חוסמים לי אותו בשתי נקודות, שאני לא יכולה לעשות פרסה ויכולתי למות שם עם הילדים והבעל שלי וזה לא נקרא כישלון, במיוחד כשאני מתקשרת למג"ב והם אומרים לי שהם יודעים על זה, הם יודעים שיש שם חסימה, הם יודעים שיש שם התפרעות, עם פחים בוערים, רעולי פנים, זריקות אבנים, הם יודעים, הם יודעים גם שתושבים נוסעים שם, וזה בסדר, אנחנו מכילים, אז זה נראה לי מחדל וזה נראה לי ממש - - - בתג מחיר מישהו דיבר על נפגעים? אין נפגעים, מספיק שיהיה ילד אחד שזורק אבן ומטפלים בו, כל המשטרה על הרגליים. אז אנחנו ממש לא מחכים לנפגעים וזה שאין נפגעים זה לא תעודה לכלום.

יש נפגעים בגוף ויש נפגעים בנפש.

ברור לכולם. יישר כוח לכם על זה שאתם נמצאים איפה שאתם נמצאים ושאתם נשארים בירושלים ואתן מאמינות במה שאתן צריכות לעשות ותמשיכי ללדת ילדים.

אנחנו לא הולכים לשום מקום.

אל תדאגי, אנחנו גם לא נאפשר לכם.

המעטפת שאת נותנת להתיישבות, במיוחד אנחנו מרגישים אותה חזק בתקופה האחרונה, נותנת לנו הרבה הרבה אור וכוחות לא לחדול.

אנחנו רוצים תוצאות. אנחנו מעריכים את כל המאמצים אבל אנחנו מחכים לתוצאות ואנחנו נשמח לשבת שוב ולהגיד תודה רבה על התוצאות.

תודה רבה לכם.

חבר הכנסת אייכלר, בבקשה, לאחר מכן משרד המשפטים, להתייחס למספר נושאים שהיו כאן.

כבוד היושבת ראש, אני רוצה קודם כל להודות לך על ההזדמנות לבוא ולראות מה שנעשה בעירנו, מתחת לחלוננו ואין דומה שמיעה לראייה, מה שראינו היום. שאל אותי עיתונאי בסיור הזה, 'בשביל שש משפחות צריך להשקיע כל כך הרבה משאבים, כסף וסיכון?' וחשבתי על השאלה שלו והתשובה שלי היא שבעוטף עזה כולנו יודעים כמה אנשים גרים בקיבוצים שם ובמושבים והיישובים ואף אחד לא חושב שלא כדאית ההשקעה, כי באותה מידה אותן שש משפחות שגרות שם, אנחנו, חמישה מיליון יהודים, חיים בין מאות מיליוני מוסלמים, הם הראי של המציאות שלנו ולכן אם נזלזל בקיום שלהם בעצם אנחנו שוללים את הקיום שלנו.

אני לא אכנס יותר, היושבת ראש, לפירוט מה צריך לעשות, מסיבה פשוט, כי אני לא יודע, אבל אני רוצה להעריך ולציין את ראש עירנו, ניר ברקת, שמכבד אותנו פה, ואת מפקד מחוז ירושלים וקציניו ושוטריו, שברור לי שבלעדיהם אני יודע בדיוק מה השכנים רוצים לעשות, אנחנו מכירים אותם כמה שנים פה, סך הכול 150 שנה. לכן אנחנו צריכים להודות לכם על הדבר הזה והתודה הזאת אינה אומרת שלא צריך לעשות. כתוב ככה, 'אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר', אבל השומר אם הוא לא שוקד, אז אין על מה לדבר בכלל, זאת אומרת השומר צריך להיות בשטח. אני מאמין וחושב שצודקים השוטרים שאי אפשר להעמיד שוטר בכל מקום ובכל זמן ואני שואל את עצמי למה באנטוורפן חיים 2,000 יהודים בתוך 20,000 מוסלמים בשכונה, בבריסל 25% מוסלמים שלא אוהבים יהודים, בצרפת יש, אני לא מדבר על פיגועי טרור, אני מדבר על היום יום, לא יעלה על הדעת בעיני מוסלמי צרפתי לפגוע ביהודי ברחוב, אני הסתובבתי קצת בשכונות האלה שגרים שם יהודים, בגלל שהוא לא אוהב אותו, למה? כי יש הרתעה. פה אין הרתעה וזה שם המשחק, הרתעה. אם המשטרה הייתה נחושה ומקדישה את אותה נחרצות במזרח העיר כמו במערב העיר אני בטוח שזה לא היה קורה שם, ודאי לא על בסיס קבוע ויומיומי. זה יכול לקרות בכל מקום, אבל על בסיס קבוע ויומיומי, זה אומר שאין הרתעה.
מאיפה אני יודע שאין הרתעה, גברתי היושבת ראש? כי כשהייתי נער צעיר והסתובבתי בסילואן, במעין השילוח, בהר הזיתים, בדרך לכותל המערבי, לא היה עלה נידף מתנועע כאשר עברנו, ילדים. לא היו שם משטרה, לא היה צבא בכלל, אני מדבר על 20 השנה הראשונות שאחרי מלחמת ששת הימים. אז משהו קרה פה, אובדן ההרתעה. הדרך היחידה להחזיר את הביטחון, גם לתושבים האלה וגם ליהודים שהולכים להר הזיתים וגם ליהודים שהולכים לכותל המערבי היא הרתעה ואם לא תהיה הרתעה זה לא יישאר סטטי. עצם העובדה ששוטרים צריכים לרדוף אחרי נערים זה כבר נסיגה, תחילת הנפילה, זה כבר הבריחה. לא היינו צריכים להגיע למצב כזה. אם, תסלחו לי שאני מרחיב, ארצות הברית אומרת עכשיו שכבר יש לו אסטרטגיה לדאעש, זה קצת מאוחר. להבדיל את כל ההבדלות הנדרשות, אם משטרה כבר צריכה לבוא ולחפש עכשיו את מי שזורק אבנים זה קצת מאוחר. צריכה להיות הרתעה. אותה סיבה שיש בניו יורק. היו הארלם, היו שכונות שידעו שאדם לא יכול לעבור, הגיעה משטרת ניו יורק ואמרה 'לא, אנחנו נעשה שאין דבר כזה שאדם לא יוכל להיכנס בכל מקום ובכל שעה' ואין לה שוטרים בכל מקום, אבל יש הרתעה.

אני רוצה לציין שאמר לי אחד הקצינים שגם אם הם תופסים וגם אם הם עושים, הם מגיעים לשופט והוא אומר 'תעשה לי חוק כמו בצרפת, כמו שהשופט הצרפתי נותן לבן אדם שזורק אבן בצרפת, תן לי את הכלים האלה, כמו בניו יורק ובבריסל, אתה תראה שאנחנו גם נוכל להרתיע'. אבל אנחנו לא יכולים לרוץ אחרי אנשים, מביאים אותם לבית המשפט ואחר כך לא עושים להם מה שעושים בצרפת. אני לא מדבר על כך שמדינת ישראל תהיה חלילה לא נאורה, כמו צרפת וכמו ניו יורק. נראה שופט ניו יורקי מה הוא יעשה למישהו שזרק אבנים על מכוניות.

זה יותר מדיניות ואכיפה של הפרקליטות, החוק הוא - - -

אני יודע, דיברתם על זה. אני יודע, יש לי מספיק חוקים וסעיפים, ברוך ה' למדינת ישראל יש חוקים על כל אזרח - - -

הבעיה היא שהשופטים בסוף משחררים, נותנים ענישה של חודש.

זה מה שאמר קצין המשטרה והוא צודק, כי מה יועילו כל השוטרים שרצים אחרי - - - לכן אני רוצה לבקש עוד פעם מהשוטרים, קודם כל שתדעו שמעריכים אתכם, שלא תחשבו - - - אמנם תפקידו של שוטר לקבל טענות, הוא תמיד צריך להיות במקום שיש צרות, אבל מצד שני האזרחים יודעים שאלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו. אי אפשר שלא יהיה משטר חזק, אי אפשר שלא תהיה הרתעה של שלטון החוק. כן, זה לא מילה מגונה אצלנו, משה, שלטון החוק, אבל שלטון החוק אובייקטיבי, לא סובייקטיבי כמו שקורה היום. כשיהיה שלטון החוק באופן אובייקטיבי תהיה הרתעה. ואני גם רוצה בשלום הערבים בשכונות האלה, אם הם לא יזרקו אבנים גם להם תהיה תנועה טובה, כמו שהזכירו פה את כל הפקקים והדברים האלה.

לכן, אדוני ראש העיר ומפקד המשטרה, שבו ביחד, תחליטו שפה זה ניו יורק, או שניו יורק תהיה כמו פה, אבל בכל אופן שיוכלו להגיע אנשים גם להר הזיתים, גם לכותל המערבי וגם לגור בכל מקום ובבטחה. תודה רבה.

תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר.

פרקליטות, משרד המשפטים, ייעוץ משפטי לממשלה. אל"ף, לענות כאן על מספר הדברים שגם אני שאלתי בהתחלה וחברי הכנסת והגורמים הרלוונטיים. אני רוצה גם התייחסות שלכם לגבי זיקוקין, איך אתם מתייחסים לזה מבחינת החוק, זריקת הזיקוקים וסוף סוף לקח לכם להבין שאבן הורגת לא פחות מבקבוק תבערה, אני מקווה רק שיהיה לנו באמת תזכיר חוק מוכן בתחילת המושב, אבל איך אתם מתייחסים לעניין, גם של זיקוקים. בבקשה.

אני אפתח בחלק של חקיקה ואחר כך ישלימו אנשי הפרקליטות. קודם כל אנחנו מבינים היטב שאבן הורגת, אנחנו יושבים כאן ויודעים טוב מאוד מה זה אבנים. ההתייחסות מבחינת החקיקה ומבחינת ההחלטות, יש בה שלושה נדבכים. אחד באמת זה הנושא של מדיניות הפרקליטות, שתיכף ידברו עליה הנציגים שלה, שנית הנושא של הצעת החוק שהופץ תזכיר בעניינה, התקבלו הערות, אנחנו עומדים לשבת על ההערות ובאוקטובר אמור להיות דיון עליהם ואני מקווה שזה יקודם ויושלמו הליכי החקיקה.

כמו שכתב לך רז נזרי, אני אקריא את סעיף ב'3 למכתב שלו בעניין של מדיניות ענישה. הוא דיבר על גיבוש קווים מנחים לקביעת עמדת המדינה בעניין עונשיהם של מיידי אבנים במטרה להביא להחמרת הענישה הנוהגת ובמגמה להביא להטלת מאסרים משמעותיים לריצוי בפועל, מאסרים על תנאי וכן שקילת הטלת - - - וזה בהקשר לשאלה שלך, גברתי, וכן שקילת הטלת קנסות במקרים המתאימים, לרבות הטלת קנס או תשלום פיצויים על הוריו של קטין עת ניתן הדבר ובהתאם להוראות החוק.

השאלה אם בחוק עצמו אתם תביאו לידי ביטוי מה קורה - - - זאת אומרת החוק עצמו חייב להכיל ענישה כלפי הורים של מיידי אבנים ילדים, כי אחרת אנחנו לא נצליח - - - הרי מה שקורה זה שהם שולחים את הילדים לזרוק את האבנים, ושוב אמרתי, מי שמקבל אבן, זה לא משנה אם זה מילד בן 9 או מנער בן 20, זה לא משנה, בסוף הוא חוטף את האבן.

אני רוצה להבהיר, חלק מהאמצעים לגבי הורים קיימים היום ונשקלת הגברת ההפעלה שלהם. מעבר לזה, אני אעביר את הדברים ואנחנו - - -

מה למשל?

בחוק הנוער יש סעיף שמאפשר - - -

מה ניתן היום לבצע נגד משפחה, נגד הורים שהילד שלהם - - -

קנס במקרים מסוימים יש בחוק - - -

כמה קנסות הטילו, כמה קנסות ביקשו הפרקליטות? מה עשתה הפרקליטות בעניין הזה?

אז תיכף הפרקליטות תדבר. אני רק אשלים, החלק האחרון זה החלטת הממשלה מ-29.6, להגברת הביטחון האישי, שמסתכלת על זה בצורה רחבה. ענישה זה חלק מהעניין, אבל יש גם נושאים של חינוך ויש נושאים נוספים.

עזבי אותי עכשיו מחינוך, חינוך זה בסדר, זה קו מקביל, עכשיו נתחיל לדבר על חינוך? אנחנו רוצים עכשיו לטפל בבעיה עצמה, ביידוי אבנים, בזה שמזרח ירושלים הולכת ויהודים רוצים לעזוב אותה, לא רוצים לחיות בה.

לא נכון, אני חולק על זה.

ברור, זה החלק השלישי. שני הנושאים הקודמים, של ענישה ושל הצעת החוק, אלה נושאים שדיברתי עליהם והפרקליטות תשלים לעניין מה שקורה בפועל. תודה.

יש משהו שלא הבנתי, את לא מהפרקליטות?

לא, יפעת היא מהייעוץ המשפטי לממשלה, היא יד ימינו של רז נזרי, המשנה, שלא יכול היה להגיע.

כן, הוא התנצל.

היועץ המשפטי כמובן יכול לבקש מהפרקליטות הנחיות כאלה ואחרות, כמו שהוא ביקש עכשיו בעניין יידוי האבנים. פרקליט המדינה, כידוע, הוא שי ניצן ידידי, אבל יש לי הרבה מאוד טענות לגבי הפרקליטות ולגבי החמרה בענישה, לגבי זה שלצערי הפרקליטות מנותקת ממה שקורה בציבור הישראלי, לא רק בעניין הזה, אבל כרגע אנחנו מדברים בעניין הזה ולא יכול להיות שהפרקליטות לא מבינה כאן שהיא חלק ממשרד המשפטים שהוא חלק מהסיוע, הוא לא רק חלק, הוא מרכיב מהותי בכך שלהעביר את ההרתעה. לא יכול להיות ששוטרים רצים אחרי נערים, עוצרים אותם ובסופו של דבר אתם משחררים אותם. זה הדלת המסתובבת. אז מה, צריכים לרצוח שופט שזה יקרה? נדאג ששופט יגור פה במזרח ירושלים? מה צריך לקרות כדי שזה יקרה?

מה שאני רוצה לומר, שהפרקליטות שמטפלת בזה, פרקליטות מחוז ירושלים, יש לה מדיניות ברורה, נוקבת ותקיפה, כל תיק שמגיע מהמשטרה ומהיחידות המטפלות ושיש בו ראיות מוגש לבית משפט. לא רק מוגש, אלא מוגש יחד עם כתב אישום יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים, כולל קטינים, שחלק גדול מהעבירות פה של יידויי אבנים מבוצעות על ידי קטינים וכמובן על בגירים. כאשר אנחנו מגישים לבית המשפט את זה, ברור שזה במעצר וזה מסלול מהיר. כאשר אנחנו לא מקבלים את הבקשות שלנו למעצר עד תום ההליכים, כולל לגבי קטינים בני 15 ו-15.5 ובגילאים מאוד צעירים, אנחנו עוררים לבית המשפט המחוזי בבקשה שיקבלו ויהפכו את ההחלטה של בית המשפט למטה ואני מדברת על כמויות רבות מאוד של עררים שגם אנחנו הולכים, אפילו פרקליטים מאוד בכירים, להופיע בבית המשפט המחוזי ולהסביר את דברינו, את העובדה שמדובר במכה, בתופעה, בנגע, על ידי קטינים ובגירים כאחת.

גם בכל מה שקשור לעמדות עונשיות יש לנו עמדה רוחבית שאנחנו מסתייעים בחוות דעת של המשטרה, רוחביות, קשות. אנחנו צריכים להבין, לגבי קטינים, בדרך כלל בעבירות ראשונות הענישה יחסית היא ענישה יותר מתחשבת, כי בכל אופן לגבי קטינים יש חוק נוער ודרכי ענישה וטיפול. אני רוצה לציין שבכל תיקי הקטינים בעבירות יידויי אבנים, כאשר אני מדברת על עבירות של תקיפת שוטרים וכאלה, העמדה העונשית שלנו, גם בעבירות שמבוצעות על ידי קטינים בעבירה ראשונה ובתסקירי שירות מבחן חיוביים, היא למאסר בפועל ומאסר בפועל בלבד.

של כמה?

זה כבר - - -

חודש. אני אומרת לך, תשאלי את הממ"ז. הממ"ז אולי יסביר לנו זה נגמר בסוף בחודש.

אני רוצה רק להסביר את ההמשך. אני אסביר את הכול. לא רק שכאשר אנחנו עותרים, כמו שאמרתי, למאסרים בפועל על קטינים, שאני אומרת שוב פעם, זה לא דבר שגרתי, כי דרכי הענישה והטיפול בחוק הנוער - - -

נכון, באופן עקרוני גם לא שגרתי שילדים בני 9 זורקים אבנים, מה לעשות? אז מה שלא שגרתי, צריך לטפל באופן לא שגרתי.

נכון ואנחנו אכן מתייחסים לעבירה של יידויי אבנים כתופעה, כמכה, כנגע ואנחנו מסתייעים, כמו שאמרתי, בחוות דעת, אנחנו מקבלים סטטיסטיקות גם מהמטה הארצי, אנחנו מקבלים מדדים עדכניים שבועיים מהיחידות, מיחידת קדם, מכל יחידה, אנחנו באים לבתי המשפט עם שרטוטים, עם מפות, מסבירים בדיוק איפה כל שכונה. כי לפעמים בבקשות מעצר בתי המשפט אומרים 'אוקיי, נפתור את הבעיה, לא נעצור את הקטין עד תום ההליכים, לא ננטרל אותו מכל חייו, נשים אותו בשכונה אחרת'. אז אנחנו בין בתי המשפט ומסבירים שגם שכונה אחרת זה לא פתרון.

למה אתם לא תביאו קנס רציני להורים שלו? תאמיני לי, זה הרי יעזור. אם תביאו משהו שבסוף יפגע בכיס של ההורים שלהם הם יעשו הכול שהבן לא יילך לזרוק אבנים בשעות הפנאי.

אז אני אומרת שאנחנו גם עותרים, חוץ מהמאסר בפועל והמאסר על תנאי והתביעה שתהיה הרשעה, אנחנו עותרים לקנסות, לפעמים אנחנו עותרים לפיצויים כאשר יש נזק ספציפי. אני רוצה גם להסביר לנתונים אובייקטיביים.

האם ידוע לך על מקרה של בגיר, בחור בן 19, שזרק אבן ונכנס לכלא ללמעלה משלוש שנים?

לא.

אז בוא נעשה סדר. יש כל מיני סעיפי חוק - - -

הממ"ז עזר לה, הממ"ז ענה לך, לא.

מה המקסימום שאת מכירה על מקרה כזה?

אני רוצה להסביר. עלו פה חוקים שנמצאים בחו"ל, אני רוצה להסביר גם על החוקים במדינת ישראל. כאשר אדם זורק בקבוק תבערה אנחנו מעמידים אותו לדין על המון עבירות, של פוטנציאל הצתה, אם הייתה הצתה, נשק. אנחנו יכולים להגיע לכתב אישום שיש בו סך העבירות של 40 ו-50 שנה, כי הצתה זה 20 שנה ואם אנחנו מעמידים אותו גם על נשק זה 20 שנה ואם - - -

מצוין. אז מה הבעיה?

אנחנו עושים את זה. אנחנו מגישים ואנחנו עותרים - - -

אם הכול כל כך ורוד ואתם עושים את זה, אז למה אין הרתעה?

אז למה את לא יכולה לתת דוגמה אחת?

אני מסבירה. אנחנו עותרים לתקופות ארוכות וממושכות, אבל אני רוצה להסביר. היום כל נושא הענישה הוא הבניית ענישה, זה גם על פי פסיקה נוהגת. אז היכולת שלי, אני באה לבית משפט, אני מבקשת ולא תמיד מקבלת את מה שאני מבקשת.

אני לא מכיר את המושג, מה זה הבניית ענישה?

הבניית ענישה זה מה שהיה תיקון 113, שזה אומר שאתה בא לבית המשפט, יש מדדים איך קובעים ענישה. בין השאר יש גם את מה שהפסיקה הנוהגת. אז כמובן שחלק מהיכולת שלנו, היכולת לטעון ויותר מזה לקבל היא על פי מה שקיים בשטח בבתי המשפט.

כמה מהתלונות שהמשטרה מגבשת שוטרים הזיעו, שוטרים מילאו - - -

כלום, כלום, אולי שליש.

שוטרים הביאו לכם תלונה, התלונה מוגשת, עברתם את בית משפט השלום והוא שחרר או נתן חודש, בכמה אתם מערערים למחוזי וממצים את הדין?

אנחנו עוררים - - -

האם אתם גם מתאמצים כדי שכל עבודת השוטרים לא תלך לריק.

אני רוצה לספר משהו. כמות כתבי האישום שפרקליטות מחוז ירושלים פלילי מגישה בערך, אל תתפסו אותי במילה, בערך בשנה היא כ-1,000. כמות תיקי תקיפות שוטרים ובקשות מעצר עד תום ההליכים מאות. זה בשוטף שלנו, זה שליש מסך התיקים שאנחנו מגישים. בחודשיים וחצי האחרונים, שהיו בפגרה עכשיו בקיץ, הגשנו, מחצית מכתבי האישום של פרקליטות מחוז עם בקשות מעצר עד תום הליכים היו של תקיפות שוטרים. אני רק רוצה לומר עוד משהו, גם על הענישה, כאשר אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו חושבים שהיינו צריכים לקבל אנחנו מערערים ומערערים הרבה לבתי המשפט. כולל אם לא מצליחים בערכאה שנייה פונים גם לאפשרות של ערכאה שלישית, אבל כפי שאתם יודעים יש משטרה, יש פרקליטות וגם יש בתי משפט.

אז אני רוצה לשאול אותך שאלה, באמת לסייע לפתור את הבעיה. תגידי לי כמחוקק מה אני צריך לעשות כדי ששופט שמגיע אליו, אני לוקח את המקרה הפשוט ביותר, לא ילד, בחור בן 19, נתפס זורק אבן, פעם ראשונה, ולפי החוק הישראלי הנהוג עכשיו אפשר להכניס אותו ל - - - מה אני צריך לעשות כדי שהשופט לכל הרוחות יעשה את זה?

אני אומרת לך, אני יודעת מה שאנחנו עושים - - -

לא, אני שואל אותך כמערכת. הרי בסופו של דבר יש דיאלקטיקה בתוך מערכת המשפט, בין הפרקליטות לבין בתי המשפט, המערכת מזינה את עצמה, מעבירה מסרים בתוכה, מעבירה ערכים בתוכה, יוצרת קדימויות בתוכה. זו לא מערכת סגורה שאת באה עם איזה כלל, הולכת לבית המשפט, השופט לא יודע, היועץ המשפטי לא יודע להגיד לבית המשפט העליון מה נכון - - - המערכת היא מערכת חיה ותוססת ואני מעריך אותה מאוד, אני מכיר אותה, המערכת צריכה להבין שהיא צריכה להתייחס אחרת לעניין. מה שאני שואל אותך הוא איך אתם כחלק מהמערכת הזאת, לא רק באים לתת לנו תשובות ולסמן וי, אלא מסמנים אחורה אל המערכת 'רבותיי, מלחמה, מצב חירום, צריך לחשוב אחרת'. כי שמענו את הגברת הזאת ולא בפנים שלי את צריכה להסתכל עליו, את צריכה להסתכל בפנים שלה. לא את אישית, אני לא תוקף אותך אישית, אלא המערכת שאותה את מייצגת. ואני חוזר ואומר, זה לא המשטרה, זה קודם כל אתם.

להיפך, הם לא נותנים גיבוי למשטרה. המערכת המשפטית לא נותנת גיבוי למשטרה. המשטרה עובדת, עושה, והמערכת המשפטית לא נותנת לה גיבוי.

לא, אני אומרת שוב פעם, לא רק שאנחנו מגישים כתבי אישום, עם בקשות מעצר עוררים וגם מערערים על עונשים ויתרה, לשאלה שנתבקשנו לענות, אז כפי שהובהר כאן מייעוץ וחקיקה, אז באמת יש עכשיו תזכיר חוק שייתן מענה עוד יותר ספציפי, כמו תחיקה יותר ביטחונית לגבי יידוי אבנים ספציפית ולהעלות את זה גם ל-10 שנים וכו'. זה דבר אחד. יש אפשרות לעשות בחקיקה - - -

מה זה יעזור אם בסוף השופט יגיד שתוך חודש הוא ישתחרר?

אני אתן לך דוגמה. אם את תביאי עכשיו בחור שכתב תג מחיר, השופט יכניס אותו ל-10 שנים בלי שום בעיה. ובנוסף לזה אם הוא ילד יוציאו אותו מהבית, ישלחו לו גם את הרווחה ולהורים גם ישלחו את מס הכנסה כדי שיעקלו להם בגלל סיבות אחרות. פתאום המערכת תהיה כל כך מערכתית שהבעיה תיפתר. אין יותר תג מחיר, כי מישהו מבין שיש כאן איזה שהוא איום אסטרטגי על קיומה של מדינת ישראל והוא אומר שאת התופעה הזו של קשקושים על הקירות צריך לעקור מן השורש. אבל כאשר ילדים מגיעים למצב כזה, משום מה זה לא מובן אצלכם במערכות. את מבינה למה אני כועס עליכם?

כולנו פה ברמה כזו או אחרת ראשי צוותים שמרכזים את ההתמודדות מול התופעה הזו, מול כל התופעות שירושלים צריכה להתמודד איתן. יש פה משהו מתסכל בשיח הזה בינינו. ראשית בחוסר ההבחנה שנעשית לגבי המערכת המשפטית, בעובדה שאנחנו חלק מהזרוע המבצעת של חלק מהזרוע המשפטית ויש את הזרוע שהיא הזרוע השופטת שהיא גם חלק מהעניין הזה. הרבה מהדברים שאתם מעלים וטוענים אלה טענות שאנחנו במסגרת העבודה היומיומית שלנו מעלים בחדרים השונים. כאשר אומרים לכם פה שבמהלך הקיץ האחרון פעם אחרי פעם תיקים מוגשים ומוגשים לבית משפט שלום ואחרי זה מערערים לבית משפט מחוזי ונציגי הפרקליטות והמדינה מגיעים לבית המשפט העליון ואפילו שאנחנו לא מצליחים אנחנו ממשיכים ומתמודדים והתחושה שאתם משדרים לנו כרגע בפידבק שמתקבל בתמונה הציבורית זה כנראה מפוספס. אתם לוקחים את המספר של כתבי האישום ואתם צריכם להבין שההתמודדות היא סיזיפית. החוק, גם כשהיום רוב סעיפי החוק נותנים כלים לא רעים בכלל, על סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה 20 שנות מאסר, לא מתקרבים אפילו לרמה הזאת. אנחנו באים לבתי משפט ומציגים במקרים מתאימים עמדות מאוד נוקשות ואנחנו מקבלים פסיקה שהיא על פני שנים. גם בתי המשפט לא יושבים ושוקטים על השמרים, גם הם משנים לעיתים את העמדות שלהם - - -

טוב שהוספת את ה'לעיתים'.

אני אומר לעיתים, בסדר, אני כרגע לא מייצג את מערכת המשפט, היא לא נמצאת פה ולא מיוצגת. אני מייצג אותנו - - -

ברור, כי שרת המשפטים מתעסקת רק בגיור, רק להרוס את מי הוא יהודי, למה שתתעסק בביטחון של התושבים?

אבל אני מבקש לשים את הדברים על דיוקם. בסדר, אנחנו נמצאים פה ואנחנו צריכים לתת תשובות וזה ברור לנו, אבל מצד שני צריך גם לנסות להקשיב לתשובות שאנחנו נותנים מהמקום שמבין עד כמה ההתמודדות הזאת היא סיזיפית, כמה היא יומיומית, כמה אנחנו מעלים או משתדלים לשפר את ההרתעה באמצעות הזאת ואנחנו אולי לטווח הרחוק גם נצליח יותר. הנקודה היא שכרגע, אם מישהו פה חושב שאנחנו נציע לקפוץ מענישה של חודשים לענישה של שנים, אז זה כנראה לא תהליך שקורה בצורה כזו, ושמישהו פה אמר שצריך שמישהו ייפצע חלילה - - -

אני חושב שאתם מבינים מה ניסיתי לעשות. להסדיר הסדרה דרך המערכות - - -

אנחנו מבינים.

מוטי, די, בבקשה. מה שאתה עשית לבנט אתמול אני לא רוצה לעשות לך היום. לא הצלחת, לצערי, עם בנט. חבל שלא הצלחת איתו, אבל לא נורא.

ממ"ז ירושלים, אתה רוצה לדבר לפני ראש העיר?

תקשיבי למה שאני אומר, דוח על תוצאות השיפוט של שופטים שמית, אנחנו צריכים לבקש את זה.

כמה הרשעות היו מתוך כל כתבי האישום?

אנחנו צריכים לבקש את זה ואנחנו צריכים להוציא את זה לאור.

תגידו לנו, תנו לנו את הנתון הזה.

רגע, הבנתי, קיבלתי, זה ייכנס לסיכום. גם שרת המשפטים צריכה להתעסק קצת עם הביטחון.

ממ"ז ירושלים, בבקשה. ראש העיר, לפני שאתה תענה, עוד שתי סוגיות שאתה לא שמעת, על הטרדות סטודנטיות שלומדות בהר הצופים ומרגישות קושי עם זה ואנחנו לא רוצים שרק אוניברסיטת תל אביב תרוויח כמובן ובר אילן, אז נראה מה אנחנו עושים פה בעניין הזה. אז גם על זה תענה ועוד שתי סוגיות נוספות שלא היית כאן בדיון. בבקשה, הממ"ז.

אני ברשותך להתייחס רק לחלק האחרון שדובר, לגבי הפרקליטות. אני רוצה לציין שבהרבה מהמקרים גם המשטרה וגם פרקליטות מחוז ירושלים מרגישים מתוסכלים לנוכח אי ההצלחה של המערכת לקבל עונשים הולמים בנושא של יידוי אבנים. אני לא חושב שהפרקליטות זו הבעיה. אני חושב שבתי המשפט במדינת ישראל, בתי המשפט והשופטים במדינת ישראל, כל הנושא של יידוי האבנים לא חלחל אצלם, ופעם אחר פעם אנחנו נתקלים בחומה, גם הפרקליטות וגם אנחנו. אני אומר לכם, אנחנו בודקים את הנושא הזה באופן אישי וזה פשוט מתסכל. זו דלת מסתובבת. אנחנו תופסים, עוצרים אנשים, עוצרים קטינים, עוצרים בוגרים, מביאים אותם לפרקליטות, מגישים כתבי אישום והם משתחררים.

תביא את השופטים לסיבוב, לסיור.

אנחנו נעשה את זה. לא הוא צריך לעשות את זה, אנחנו נעשה את זה.

חברים, אני חושב שצריך לפרסם את השופטים שפוגעים בביטחון האזרחים.

נכון.

אנחנו מרגישים - - -

שופטים שפוגעים בביטחון האזרחים, צריך להעמיד אותם למשפט ציבורי.

נכון, חד וחלק.

לא, אני לא - - - אני אומר - - -

אני אומר את זה, כי יש לנו את החסינות. אתה לא יכול לומר את זה ואני יודע את זה וניסיוני אומר את זה, ורמ"ש איו"ש לשעבר, משה רוזנברג, עזר לי כך גם להדיח שופט צבאי שלא ידע את תפקידו.

אז אני חושב שבנושא הזה התסכול הוא תסכול גדול והוא פוגע בהרתעה שלנו כאן בירושלים. חד וחלק. צריך להגיד את זה ואני אומר את זה ואני אומר עוד פעם, אני לא חושב שבאמת באמת בכנות שהפרקליטות היא הבעיה, אני רואה את התסכול, גם שלהם וגם שלנו, ואני אומר לכם, אנחנו כאן במחוז ירושלים בודקים את הדברים ואנחנו עוברים על התיקים. ממוצע ענישה על יידוי אבנים, אחרי שכבר עברנו את כל המסכת, ועצרנו והשקענו ותפסנו והגישו - - -

וראיות וזה.

חברים, זה לא יהיה יותר מ-3-4 חודשים על יידוי אבנים.

אז למה שלא עוד פעם הוא יידה אבנים?

בואו נשים את הדברים על השולחן, למה אנחנו הולכים סחור סחור? רמת הענישה היום היא לא יותר מ-3, 4, 5 חודשים על יידוי אבנים. חבר'ה, זו המציאות האמיתית. עכשיו, אם אחד כזה היה מקבל 5 או 6 שנים, אני אומר לכם, זה היה משנה את התמונה. אז הבעיה היא לא המשטרה ולא הפרקליטות. אני חושב שפה כן יש לוועדה הזו את הכוח לשנות את החקיקה. אני יודע שעובדים עכשיו על חוק בנושא של יידוי אבנים, מנסים לשנות את זה. אני יודע, אני מקווה שזה יהיה מהר מאוד - - -

בחקיקה יש לשופטים - - - 20 שנה.

כן, אבל ברגע שיהיה חוק ספציפי ליידוי אבנים, אני חושב שזה יעזור. למרות שגם היום, התמונה שנתנו פה ורמזו על זה, סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה זה 20 שנה. האם אנחנו מקבלים 20 שנה על מישהו שזורק אבן בנתיב תעבורה?

לא.

אנחנו לא מקבלים גם חצי שנה. זו המציאות של היום וזה פוגע בהרתעה.

איך הגדרת את זה? ללא ברירת - - - חוק שמגדיר בחוק מינימום ענישה.

היה כיוון של חוק כזה שמגדיר מינימום.

מירי, זה חוק שהוועדה צריכה לקדם מיד.

נקדם. איפה היועץ המשפטי של הוועדה?

שלא תהיה בכלל ברירה לשופט.

איפה עידו? עידו, אנחנו נקדם הצעת חוק של הוועדה בעניין הזה של ענישת מינימום.

רק קחו בחשבון, הנושא הזה של הבניית שיקול הדעת בענישה, שהוזכר פה קודם, הוא לא נולד בחלל ריק. עלו הצעות לרף ענישה תחתון בכל מיני סעיפי חוק, בסופו של דבר מה שקודם לפני מספר שנים, הצעת חוק שהעיקרון שלה הוא קביעת מתחמי ענישה שקובעים את השיקולים מתי מפחיתים, מתי מעלים.

טוב, מסתבר שזה לא עבד, השופטים לא הבינו את הרמז.

אני לא יודע אם זה עבד או לא - - -

אז אנחנו נפגע בשלטון החוק.

טוב, הבנו.

חבר הכנסת פייגלין, אני מגדיר מה היה, אני אומר - - -

אני מודה לך על ההבהרה, זה לא עבד. אז אם זה לא עבד - - -

פייגלין, הבנו מה שאתה אמרת - - -

אין לי ויכוח איתך, תקדם איזה חוק שאתה רוצה, אני מסביר את הרקע.

בבקשה, מר פריינטה.

אני חייב להתייחס לנושא הזה. אני חושב שזה נושא מאוד חשוב שצריך לקדם אותו ושהוא פוגע ביכולת ההרתעה שלנו כמשטרה. על זה אין ויכוח.

אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו שלא על פי סדר חשיבות, אבל אני רוצה כן להתייחס. אמרתי את זה גם בסיור עצמו, עם עובדות אי אפשר להתווכח, אין לנו גם כוונה להתווכח עם עובדות. עד ה-2 ביולי מתחילת שנה פחות או יותר אני אומר, הייתה לנו ירידה ביידויי אבנים בירושלים אל מול שנה קודמת, איכשהו עוד לא הגענו למצב של היום. ב-2 ביולי, זה כן התחיל פה בירושלים, כי אנחנו עוקבים אחרי המספרים יום יום ורואים את מה שקורה פה, מהרצח של הנער אבו חדייר וההלוויה שהייתה, זה המשיך אל תוך הרמדאן ומה שעשינו אל מול האוכלוסייה בעקבות צוק איתן וכמובן מבצע צוק איתן. ראינו פה עלייה דרמטית במספר אירועי הפרות הסדר בירושלים. אז הסרטים שמאיר פה הראה, אמרתי קודם, הם כאין וכאפס, יש לנו סרטים במשטרה שאם אתם תראו עם מה התמודדנו כאן בחודשיים האחרונים, כמשטרה, אני מדבר על מאות של פורעים שמנסים לפגוע בבתי היהודים, מנסים לפגוע. זה שנים לא היה בירושלים. זה לא איזה שהיא קטטה שיצאה משליטה, זו פגיעה מכוונת בבתי יהודים על ידי מאות פורעים שמנסים לפגוע בבית יונתן, בבית הדבש, בבית החושן, בבית אורות, בקדמת ציון, בנוף עציון, במקביל בכל הזירות - - -

בשער הפרחים.

בשער הפרחים, בעיר העתיקה, במקביל. במקביל בכל הגזרות הללו. זה מאות של אנשים.

מה זה אומר? שהם לא מפחדים. שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים.

את לוקחת את זה ל - - -

אני לוקחת את זה למה שזה. איך אמרת? אנחנו הרי לא מתווכחים על המציאות. המציאות היא שהם לא מפחדים.

אני אומר, זו המציאות שחווינו אותה בחודשים יולי-אוגוסט כאן בירושלים, עם אירועים מאוד מאוד מאוד קשים. אני רוצה לחזור ולהגיד מה שאמרתי קודם לגבי הנחישות וזה חזר, גם את אמרת את זה וגם אמרו אחרים. רבותיי, כמשטרה, אני מניח, מטבע הדברים, שיש גם לנו הרבה דברים לשפר ולתקן ולהפיק לקחים. מטבע הדברים, אנחנו לא מושלמים ויש לנו גם אצלנו בעיות שאנחנו צריכים לתקן ולשפר והיו פה מקרים שהוזכרו, דרך אגב, שידענו לבוא ולהגיד לאותם תושבים 'טעינו', גם זה קורה. אבל אני חושב שלבוא ולהגיד שמשטרת מחוז ירושלים או שוטרי מחוז ירושלים לא נחושים והם לא חותרים למגע, אתם באמת עושים עוול פה לאלפי שוטרים ומתנדבים ושוטרי מג"ב שעושים פה עבודת קודש ביום יום והגנו, אני אומר לכם, הגנו בגופנו על אותם בתים באותם חודשים סוערים, שעוד לא נגמרו, דרך אגב, ותיכף אני אגיע להמשך.
הגנו על אותם בתים ולבוא להגיד שאנחנו לא נחושים ולא חותרים למגע, זה פשוט לא מדויק ולא נכון. 107 שוטרים נפצעו בחודשיים האלה, אלה מספרים חסרי תקדים, נפצעו מזיקוקים, מאבנים ומבקבוקי תבערה. מעל 700 עצורים בחודשיים. מי שמבין בעבודה משטרתית יודע מה זה 700 עצורים בחודשיים? רבותיי, בחודשיים של עבודה. אין שום מחוז במשטרת ישראל שמתקרב, לא ל-700, ל-100 עצורים בחודשיים. בחודשיים של עבודה 700 ומשהו עצורים, מעל 200 כתבי אישום ובקשות למעצר עד תום ההליכים. רבותיי, זו עשייה מאוד טובה של המשטרה ושל מערכת אכיפת החוק בנושא הזה.

זה לא מספיק. כי הבעיה עדיין לא נפתרה, אנחנו לא מתחמקים. ודרך אגב, התפקיד שלי ושל השוטרים שלי להחזיר את השקט לירושלים ולתת תחושת ביטחון לתושבים. אני לא מתחמק מזה, אני לא מנסה למצוא פה - - - זה התפקיד שלי ושל האנשים שלי, אבל בואו נשים את הדברים על השולחן. היו פה אירועים חריגים ביותר ששנים לא היו בירושלים. רבותיי, בליל אל קאדר, ביום חמישי, אני עמדתי פה כמפקד המחוז, עם 42 מוקדי הפרות סדר רב זירתי בירושלים. אתם יודעים על מה אני מדבר? 42 מוקדים שבכל מוקד כזה יכולים להיות 50 או 100 פורעים ויש מוקדים גם של 1,000 פורעים. כל שוטרי היסמ"ג של משטרת ישראל היו פה בירושלים איתנו כדי לעזור לנו.

אולי צריך להביא את השופטים לראות את זה.

רבותיי, היו פה אירועים מאוד מאוד קשים. ולמרות כל מה שאני אומר ולמרות האירועים הקשים, אני חושב שבסוף - - -

מפקד המחוז, תרשה לי - - -

לא, מוטי, לא. אני מבקשת - - -

תרשה לי, צריך גם להביא צבא ברגעים כאלה לירושלים.

רבותיי, אני חושב - - -

קצת כומתות אדומות בסמטאות העיר העתיקה - - - שקט.

חברים, אני אומר, אנחנו לא מתחמקים מכל האירועים שהיו פה. תאמינו לי, כשהאירועים האלה מתרחשים מי שנמצא בחוץ ומי שמגן ומי שעוצר זה האנשים האלה שיושבים פה מסביבכם, המפקדים שלי, ואני, ולא אף אחד אחר. ואני עדיין חושב, אם אני לוקח את החודשיים הקשים האלה שהיו פה, וכשאני מסתכל על התמונה הכוללת ואני רואה שבסוף בסוף בסוף לא היו פה הרוגים, לא מצד היהודים ולא מצד התושבים שהתפרעו פה, לא היו הרוגים. לאחרונה, לצערי - - -

היו.

אני אומר לצערי לאחרונה היה הרוג אחד, שכרגע זה נמצא במח"ש, אני לא יכול להתייחס לזה. אבל זה היה הפיגוע, אני מתייחס להפרות הסדר שהיו, לא לפיגוע. לכן אני אומר שלא היו פה הרוגים, רבותיי. וזה באמת באמת עבודה מקצועית מאוד של השוטרים שהיו פה. האירועים לא גלשו החוצה. מי שהסתובב פה, גם ביולי אוגוסט בירושלים, לא הייתה השפעה על העיר ירושלים, על כל העיר, אנשים הסתובבו בירושלים ברחוב יפו והיו פה אירועים והכול התקיים כרגיל. לא נחסמו צירים ראשיים בירושלים. זה לא השפיע. הבעיה שלנו הייתה, ואני אומר עוד פעם, הגנה על בתי היהודים. זאת המשימה, דרך אגב, הראשונה שאני הגדרתי לאנשים שלי, עם כל המשימות שהיו לי פה. המשימה הראשונה בראש ובראשונה, הגנה על בתי היהודים, כי אנחנו מודעים לחובתנו, לחובה שלנו לעשות את זה.

וכשמסתכלים על התמונה הכוללת כולה, אני רוצה להגיד ככה, אנחנו עדיין לא התגברנו על האירועים. ראינו את זה ואנחנו רואים את זה כל יום. בוא נגיד ככה, המסות הגדולות, ההתפרעויות הגדולות של מאות אנשים שמנסים לפגוע בבתי היהודים ורעולי פנים שמסתערים מכל הכיוונים, זה כבר לא קיים. היום אנחנו מתמודדים עם אירועים של יידויי אבנים כמו שנשמע פה לגבי צוקי עיסאוויה, עם אירועים של יידויי אבנים במוקדים כאלה ואחרים, עם זריקת בקבוקי תבערה. עכשיו זה כבר חוליות, אני קורא לזה פח"ע, רבותיי, אלה פיגועים לכל דבר, מבחינתי. אלה חוליות של מפגעים, שניים-שלושה שמגיחים מאיזה סמטה, זורקים לאיזה בית יהודי, או לאיזה רכב, או לכיוון השוטרים ונמלטים מהמקום. אנחנו יחד עם שירות הביטחון הכללי מטפלים באותן חוליות. וכמו שהשיא של האירועים שהיו ביולי אוגוסט ירד ודעך, והיום אנחנו מתמודדים בשיטה אחרת עם אירועים מסוג אחר, אני משוכנע שאם אנחנו נמשיך לגלות נחישות ואנחנו נמשיך לטפל במוקדים כמו שאנחנו מטפלים היום, אני מקווה ומעריך שבתקופה הקרובה אנחנו נוכל להחזיר את הביטחון גם למתיישבים היהודים ולהחזיר את השקט לרחובות העיר ירושלים.
אין פתרון של קסם, רבותיי. אם הייתי פופוליסט עכשיו הייתי אומר לכם ומבטיח הבטחות. אין פתרון קסם, יש פה בעיה קשה, מורכבת, מסובכת, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו להביא לפתרון, אני יודע שזה לא מספיק טוב כרגע, אני שומע את התושבים האלה, לא היום בישיבה אצלך, מירי, אני שומע אותם כמעט כל יום, אני מדבר עם בניטה באמצע הלילה ואני מדבר עם מתי באמצע הלילה ואני מדבר עם כל המתיישבים, אני והאנשים שלי, אני מדבר כי אני מבין את המצוקה שלהם, כי אני מבין את הבעיה שלהם, ואנחנו באמת כמשטרה עושים הכול כדי להחזיר את הסדר ואת הביטחון לתושבי ירושלים.

אני לא נכנס פה להגדרות מהגדרות שונות, אני אומר שזאת המשימה שלנו, אנחנו לא מתחמקים מזה. ברור לי שלצורך העניין אני צריך פה תגבור של כוחות. אני כבר דיברתי עם המפכ"ל, דיברתי עם השר שהיה פה שלשום, עשינו פה סיבוב באותם אתרים שהיום היינו, באותם מקומות ביקרתי עם השר וביקשתי מהמפכ"ל תגבור של כוחות לירושלים ואני הולך לקבל תגבור של כוחות לירושלים וביחד עם הכוחות הנוספים אני יכול להבטיח לכם שאנחנו נעשה הכול כדי להחזיר את הסדר על כנו.

צריך לזכור שבתקופה הזו של החודשיים האלה מחוז ירושלים הפעיל פה אמצעים כמו שלא הפעלנו הרבה מאוד שנים אחורה. אנחנו הפעלנו פה, רבותיי, 90 טון של בואש, במהלך של חודשיים. בואש זה החומר המסריח הזה שאנחנו - - - אני מניח שגם הרחתם. 70 טון של בואש. אנחנו ירינו פה מעל 7,000 כדורי ספוג, רימוני הלם והרבה מאוד אמצעי אל הרג שהפעלנו במהלך החודשיים האחרונים.

מה בעניין הסובה?

ראש העיר אמר שהוא יתייחס לזה.

ראש העיר תיכף יתייחס לזה, אבל זו בעיה גם בטיחותית שאתה - - -

אבל אנחנו לא יכולים לקבוע לעשות משהו ב - - - זאת אומרת אנחנו בתיאום עם העירייה - - -

לא, אבל אתה יכול להגיד שמבחינה ביטחונית, מבחינת אישית, בן אדם נוסע רוורס, הוא לא יכול להסתובב שם.

יש שם בעיה של תשתיות ואני מציע שנשאיר את זה ל - - - יש שם כל מיני דברים ש - - -

גם חוקי התכנון והבנייה לא מאשרים בנייה בלתי חוקית, אתה יודע.

אני אתייחס לזה. אני אסביר.

לסיום, אני לא רוצה להרחיב יותר, אני חושב שיש לנו כרגע משימה בירושלים, אנחנו מודעים לכובד האחריות, אנחנו מודעים למצוקה של התושבים ואנחנו באמת באמת עושים הכול כדי לנסות להחזיר את הביטחון והשקט לתושבי ירושלים. אני אומר שזה לוקח זמן, זה לא כזה פשוט, זה לא איזה פרק בסרט CIS שב-40 דקות הם פותרים את הכול. זאת לא המציאות, המציאות הרבה יותר מורכבת, הרבה יותר מסובכת ואנחנו עושים את הכול כדי באמת להחזיר את השקט לרחובות.

ואני חוזר פעם אחרונה לדבר שהכי חשוב לי, להגיד שהשוטרים של ירושלים לא נחושים זה להטעות את הציבור, להגיד שהשוטרים לא חותרים למגע, זה להטעות את הציבור. את היית איתנו בביקור לילה אחד, הסתובבת איתנו ברחובות וראית, שוטרי ירושלים הם שוטרים לוחמניים, שוטרי ירושלים הם שוטרים נחושים, שוטרי ירושלים הם שוטרים מסורים. הלוואי והרעיון שלך לתת תוספת לשוטרי ירושלים יתממש - - -

מענק הבירה.

הלוואי שזה יתממש, אבל הבעיה היא לא שוטרי ירושלים, הבעיה היא כרגע שאנחנו צריכים תוספת של שוטרים לכאן ואני אשמח מאוד כמובן לקבל תוספת של שוטרים כדי להציב את כל הדברים שדיברתם על המקומות הנייחים. תבינו, אם אני עכשיו לוקח את השוטרים ומציב אותם במקומות נייחים, ויש לי הרבה מקומות נייחים בירושלים שהייתי רוצה להציב בהם שוטרים, זה יבוא על חשבון השוטרים שנמצאים בחוץ ומטפלים באירועים. אי אפשר לעשות גם את זה וגם את זה. אני אשמח מאוד שיהיו לפי 10, 15, 20 עמדות ברזל שבהם 24/7. חבר'ה, זה המון שוטרים. אני לא יכול לקחת מהקיים, שגם היום חסר לי, ולהציב במקומות הנייחים. את האיזון הזה - - -

זאת המשמעות - - - המשמעות של ההבנה שיש כאן מצב אסטרטגי חדש, היא - - -

בסדר, אבל הוא לא קובע את הכוחות שלו, צריך ללכת לשר, השר הוא הבעיה. צריך להביא את השר לפה.

לכן אני אומר שהמטרות האמיתיות - - -

ישר הוא קפץ. שמע השר, ישר היועץ המשפטי שלו - - -

- - - סיירת דובדבן וגם - - -

נביא את בני גנץ שינאם פה את נאום הכלניות. בסדר?

לסיום אני רוצה להגיד שאני חושב שהכיוונים שאני רואה אותם כמפקד המחוז, באמת באמת ענישה מרתיעה מאוד בנושא של יידוי אבנים תעזור לנו מאוד להחזיר את ההרתעה לרחובות ירושלים, אני כן חושב שתוספת של שוטרים, תגבור של שוטרים לאור המצב החדש, אני כרגע מטפל בזה אל מול המפכ"ל, יסייע לנו להחזיר את השקט עוד יותר מהר ממה שאנחנו יכולים לעשות לבד. אני חושב שהדברים האלה ביחד יחזירו לנו את השקט לרחובות ירושלים. זאת התקווה שלי. תודה.

מאה אחוז. תודה רבה לך.

ראש העיר, דיברנו קודם על שיטור עירוני. אני אמורה לאשר בשבוע הבא מספר ערים של שיטור עירוני, עם מאטצ'ינג מסוים של ראש העיר, רשימה ארוכה של ראשי ערים שבאמת נלחמת להיות חלק מהשיטור העירוני. אני רוצה להבין למה ירושלים לא נכללת בשיטור העירוני ובכלל במזרח ירושלים למה לא מתגברים עם כוחות עירוניים את המשטרה. והסטודנטיות.

אני רוצה להתחיל בקושי הגדול שיש לי ולממ"ז לשמוע את הסיפורים האישיים של ירושלמים שנקלעו למצוקה בכלל, לא רק בקיץ הזה. מאוד מאוד קשה לשמוע את הסיפורים האישיים. הקיץ הזה היקפי הפרות הסדר שהיו בירושלים לא דומה לכלום. אתם צריכים להבין שלהתמודד עם מקרה אחד או תריסר לא דומה למאות. אני גם חושב שאני פטור מלהסביר שנכנסנו לקיץ הזה, לסבב האלימות האחרון, עם אתגרים עירוניים קיימים יותר מיומיים-שלושה. אני תיכף אתייחס קצת יותר במפורט לנושא של תכנון ובנייה וההשלכות שלו. אני מסכים עם חלק גדול מהחברים על ההשלכות המורכבות במיוחד של בעיות התכנון ובנייה בעיר. אני רוצה להבהיר שהקיץ הזה היו לנו היקפי הפרות סדר שאנחנו לא מכירים ועם אפיונים חדשים יחסית שמחייבים חשיבה מחודשת על ההיערכות המשולבת של כולנו. אני מתכוון בעיקר למסה הגדולה של תקיפת בתי יהודים בשכונות במזרח העיר.

מה בעצם מטרתם של זורקי האבנים? מטרתם לגרום ליהודים לברוח, להפחיד, לרצוח, לפגוע. זו מטרתם. אני גם לפעמים שומע באוזן המוזיקלית שלי אנשים שאומרים, למה לא? למה לא נקפל את הבניין פה, או את הבניין שם? למה לא נעשה את זה? אני רוצה להגיד אמירה נחרצת וברורה, בוודאי ובוודאי שזכותם של יהודים לגור איפה שהם רוצים, בעולם, בניו יורק, ברמת עמון, בביירות ובוודאי ובוודאי שבכל מקום שהם יחפצו לגור באופן חוקי בירושלים. אין שום סיכוי בעולם שאני, העירייה, ולשמחתי הרבה גם המשטרה והמדינה, לא נוותר על הזכות של התושבים לגור איפה שהם רוצים, בקדמת ציון, בבית יהונתן, בכל מקום שהם ירצו. אנחנו נבקש ונדרוש שזה יהיה באופן חוקי כמובן, ונגן בחירוף נפש על זכותם לחיות ולגור בירושלים. זו אמירה שהיא אקסיומה, אין עליה עוררין. מצד שני אנחנו מודים, איך אמר הממ"ז? את העובדות אנחנו מכירים, אי אפשר להתווכח איתן, שאנחנו רחוק מהמציאות שהיינו רוצים להיות בה, במיוחד בקיץ הזה עם ההחמרה.

אני רוצה להגיד פה מילה טובה על המשטרה ועל כל המערכת בכלל. גיליתי נחישות חסרת תקדים של מפקד המחוז עם גיבוי מוחלט של המפכ"ל וקצינים אמיצים שחוצצים בינם לבין האתגרים ככל שהם יכולים. אני גם מדבר עם החברים, עם מתי, עם דוד, עם בניטה, עם אריה, ואני יודע והם יודעים, אלה האנשים הנחושים ביותר שאני מכיר ועל כך אני מוריד את הכובע, כולל הנשים הנחמדות מבית יהונתן ומקדמת ציון וכל מקום. אני מוריד את הכובע בפני הנחישות שלכם, אני יודע שעם בהגעתכם לכאן לספר את הסיפור האישי הקשה אתם דוגמה ומופת לנחישות מה היא, ואנחנו צריכים לעשות, במסגרת היכולות שלנו, ואני מיד אפרט את המגבלות שלנו גם ומה הוועדה יכולה לעשות, אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים וצריכים להיות פה מתוחכמים ולא תמיד מה שנראה פשוט הוא הדבר האפשרי או לחליפין ההיפך. המשטרה יודעת היטב מה עומד מולה, אני חושב שאנחנו מדברים לא רק על גידול בהיקפי הכוחות, אנחנו מדברים גם על הצורך לשנות את תורת הלחימה, את התו"ל, כי יש לנו כאן אתגר גדול והתו"ל הזה מחייב לא רק את המשטרה, אני מסכים עם מחלקת הפרקליטות ושותפות עם בתי משפט. חבר'ה, מי שמחפש את הגורם האשם, זה כולנו, כולנו ביחד, אף אחד שלא יברח מאחריות, כי איך אמרה הגברת שם? היא רוצה תוצאה ואתן צודקות, אנחנו מחויבים לפעול ולשנות ולהתגבר ולהשתפר עד שתבוא התוצאה.
יש לנו סדרה של רעיונות שאנחנו דנים. מירי, אני לא בטוח שזה השולחן הנכון לדון ברעיונות, את חלקם אנחנו שואבים מהשטח, חלקם מגיעים מהמשטרה, חלקם מאיתנו. אנחנו צריכים לדון ולראות, כולנו מודעים לפער הזה. לכן אני קודם מברך על ההתכנסות הזאת, היא התכנסות נכונה וטובה.
אני רוצה לנצל את הבמה לומר עוד שני משפטים. החוסן בירושלים, שלא תתבלבלו, כמו שמדינת ישראל הייתה חסינה והפגינה חוסן במלחמה בדרום, ככה תושבי ירושלים. הם יודעים מצד אחד לבוא ולהציג פערים אבל אני רוצה לומר לכם שאנחנו התעקשנו כולנו, כמה שאפשר יותר מהר, לחזור לשגרה למרות הכול. כי הרי מה המפגעים והפרות הסדר מנסים לעשות? לשבש לנו את החיים, ואם נציג שחיינו השתבשו, אז הם השיגו חלק ממטרתם וזה יביא להם עוד אנרגיה ועוד חמצן. אם באמת יוצאים, לצערנו הרב כמו שיצא לא מעט בדלת מסתובבת מחוץ לבתי משפט והם מתחזקים, אז יש להם יותר עוצמה. אם הם יראו שאנחנו מתקפלים אז תהיה להם יותר עוצמה. ככל שיהיה לנו חוסן עירוני ככה נתגבר יותר מהר על העניין. זה עוד חלק מהפתרון, זה כמובן לא כל הפתרון.
אני שותף לביקורת של המשטרה על אנשי הרכבת הקלה. זה נכון שהם, לצערנו הרב, חוטפים אבנים. אני הייתי בא ואומר, חברים, גם אם חוטפים אבנים, תודה לאל הרכבת מוגנת ואנחנו רוצים להחזיר את הביטחון של התושבים לנסוע והמשטרה שומרת עליה. נכון שלפעמים זורקים אבנים אבל זו לא סיבה לא לנסוע ברכבת וזו לא סיבה לא להמשיך לנסוע בכביש 420 שזרקו עליו אבנים, כי אם לא ניסע אז הם יגיעו לעוד מקומות, ואם לא ניסע ברכבת אז זה יגיע למקומות נוספים. בפסיכולוגיה של ניהול התהליכים בעיר ירושלים מקובל עליי לחלוטין לדון בבעיות, לא להתעלם מאף אחת מהן, אבל במקביל אנחנו צריכים לדעת לשדר ולהיות מחוסנים, להכיר את האתגרים הגדולים שיש לנו והפער הוא גדול מאוד יחסית לאיפה שאנחנו היינו רוצים להיות. זו ירושלים שלנו ובחיים לא נוותר עליה ועם כל הכאב, ירושלמים לא רוצים לעזוב את העיר, אם כבר, אז ההיפך ואנחנו כאן לנצח.

אני רוצה להתייחס לתכנון ובנייה. כשנכנסתי לפני חמש שנים וחצי לעירייה ביקשתי דאטה, מידע. היו רשומות לנו במערכת של העירייה רק 39,000 יחידות דיור של ערבים, אל מול 160,000 יחידות יהודים. מי שמכיר את הסטטיסטיקה בעיר, אמורים להיות בין 60,000 ל-70,000 בתים רשומים בארנונה. חברים, ניחוש שלי, כי אני מכיר את המאטריה, יש לנו כ-30,000 מבנים לא חוקיים במזרח ירושלים. אני לא יודע אם אתם קולטים את המספר הזה. כשצריך לטפל לא ב-2-3 ספציפיים, ב-30,000, זו הירושה שקיבלתי, צריך לחשוב טיפה יותר מחוץ לקופסה בשביל להתמודד עם האתגר. כשמסתכלים על תכנית מתאר ירושלים, שהיא לא סטטוטורית, אבל רובנו משתדלים לפעול לפיה, כל הפוליגונים היהודים, כל האזורים היהודים, תוכננו, אף פוליגון במזרח העיר של שכונות ערביות לא תוכנן. אפרופו ריבונות בעיר ירושלים, בושה וחרפה. אנחנו הובלנו לפני שלוש-ארבע שנים שתי תב"עות חשובות מאוד, לאחת מהן אני רוצה להתייחס במיוחד, זה סילואן התיכונה. סילואן התיכונה, זו אותה שכונה שתיכף אני אומר מי גר שם, אז היו 657 מבנים. מישהו יכול לנחש, מי שמכיר שלא יאמר, מירי, את יכולה לנחש כמה יש עם רישיון מסודר? מתוך ה-657.

אפס?

שישה-שבעה. זאת אומרת רק לאחוז אחד מהמבנים יש רישיון. הפרקליטות שומעים את זה? אחד, 1%. משום מה לפניי בא מי שבא ואמר שהוא רוצה לטפל. טיפלו, יש תיקים משפטיים רק ל-12% מהמבנים, זאת אומרת ל-87% מהמבנים אין טיפול, ברור שהם לא חוקיים, אין תיק משפטי, ומתוך ה-72 החליטה הפרקליטות לטפל רק בארבעה. שאלתי מה ההיגיון? אולי נתקוף את זה קצת יותר מערכתי כמו שאנחנו רוצים בכל העיר? אחד מהארבעה היה בית יהונתן ושאלתי למה בחרתם דווקא את הארבעה האלה, את זה לאטום, שאוטמים, אגב, רק בתים של מחבלים, ואת השלושה - - - למה רק שלושה מתוך ה-657? זה צדק, זה נראה לכם סביר? אתם חושבים שאם תפתרו את זה כל בעיות המזרח התיכון ייפתרו ובעיות ירושלים ייפתרו? ודרשתי והעברנו בוועדה לתכנון ובנייה המקומית של עיריית ירושלים תב"ע חדשה. התב"ע מאפשרת לעבור משתי קומות לארבע קומות, יש לנו רק 21 מבנים מעל ארבע קומות, אחד מהם זה בית יהונתן, שלתפיסתי צריך לקבל דין כמו כל שאר הבתים האחרים. עד ארבע קומות אנחנו רוצים לאפשר הסללה ולהתחיל לטפל ולאפשר לקחת את הבתים הבלתי חוקיים ולגופו של עניין לראות מה עושים איתם, מביאים אותם כריבון לאשרור ברמה כזו או אחרת, לבדוק להם את כל הצרכים, חלילה שלא ייפול בניין, להתייחס אליהם בצורה הוגנת, כמו שאנחנו צריכים כיהודים לגויים או לכל מי שגר שם.

אוקיי, התכנית הזאת עברה בוועדה לתכנון ובנייה בהנהלת העיר עם אפס מתנגדים. לא יודע אם אתם מבינים, הייתה לנו תכנית אחת של גן המלך שהתנגד לנו אחד מהשמאל, יש לנו תכנית של ערב סוואחמה שהעברנו, שהתנגדו שניים מהימין, אבל אנחנו רוצים להתחיל לתכנן את השכונות באחריות מלאה. התכנית הזאת תקועה שלוש שנים, היא עברה תנאי סף בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, עד שהיא לא עוברת בתכנון ובנייה בוועדה המחוזית היא לא סטטוטורית, אנחנו לא יכולים לפעול שם, העירייה לא יכולה לפעול שם, אנחנו לא יכולים לשדרג את הכבישים, לתת רישיונות לבתים. אנחנו מנועים מלפעול באזור שהסטטוטוריקה שלו היא איומה ונוראה. אם דבר אחד אני מבקש מהוועדה הזאת, תאפשרו לנו פעם אחת ולתמיד להעלות תכנון של שכונה מהרגישות ביותר בעולם שהעברנו בוועדה המקומית עם אפס מתנגדים. היא פותרת את כל הבעיות של בית יהונתן, בעזרת ה', את כל הבעיות של 650 ואני לא יודע כמה עוד מבנים שיש שם, ואנחנו יכולים להיות הוגנים וישרים ולהתחיל לפתור את הבעיות.

מה הבעיה שלנו? אני התעקשתי ואני אמשיך להתעקש על זכותם של תושבים בבית יהונתן לגור שם עד חורמה, כולל, לא נעים, קיבלתי שלוש נזיפות מהיועץ המשפטי לממשלה על העניין הזה, שלא הייתי מוכן להפלות אותם לרעה. אבל היום, כשאנחנו צריכים לשדרג את כל הכבישים בשכונת סילואן התיכונה יהיה לא פשוט מבחינה סטטוטורית קלאסית, כשכל השכונה מחכה לאישור בוועדה המחוזית לטפל דווקא בכביש שמגיע לבית יהונתן, אלא אם כן זו בעיה שבאמת אי אפשר לפתור אחרת באמצעות חירום וביטחון ואני לא בטוח - - -

קודם כל אני רוצה להגיד לך שאני ממש מעריכה את זה ואני מאוד מאוד שמחה על מה שאתה אומר, על הוועדה המחוזית. חוץ מזה אני אזמין אצלי דיון רק על העניין הזה עם הוועדה המחוזית, חד וחלק כדי לתת גיבוי למה שאתם העברתם בוועדה המחוזית.

חד משמעית. אחרי הוועדה המחוזית אין בעיה לשים סובות וכבישים והכול.

אני בטוחה, אבל כרגע כרגע יש בעיה אמיתית שם. היינו שם, זו בעיה אמיתית לחיי אדם. זה באמת פיקוח נפש.

אז שתחליט המשטרה שאין דרך אחרת. מירי, אולי אפשר לחזור חזרה לרכב שהיה קודם, אני לא נכנס לכל הפתרונות שם - - -

כן, אבל אז היא לא תוכל לגור שם, כי - - -

אני לא אמרתי דבר כזה. זה לא הדיון, זה לא המקום, בוועדת הפנים, אני לא חושב שיש לכולנו את כל הכלים לדון.

לא, זה כן המקום. זו ועדת הפנים שמפקחת על העירייה, על משרד הפנים, מפקחת על המשטרה, על המשרד לביטחון פנים, ורוצה לוודא שיהודים שגרים שם יוכלו לנסוע לשם ביום יום. אני אומרת לך, אני באמת מקבלת את כל מה שאתה אומר, אבל יש לנו בעיה בטיחותית.

ניר, אני הזדהיתי לחלוטין עם כל דבריך עד שפתאום קלטתי שהכול מוביל לכך שאי אפשר לספק את הסובה הזו ואני לא מבין מה הקשר.

בשמחה רבה, כל הנחיה שייתן לי הממ"ז בנושא הזה, כביטחון - - -

כן, זה מה שאני אומרת.

אגב, אם זה רק חירום וביטחון, אז לא צריך את העירייה.

אבל העירייה צריכה לבצע את זה.

אם אתם רוצים שאנחנו נעביר את התהליך סטטוטורי, חברים, יש לנו אתגרים בסדר גודל יותר גדול.

עכשיו אני גם רוצה להעלות עוד דגל אחד חשוב. אני כן מציע לעשות את הדיון, זה לא הפורום, מפקד המחוז, התושבים, משרד הבינוי והשיכון שאחראי על האבטחה שם, ולבחון האם הדרך היחידה זה לייצר שם סובה. אני אומר לכם, אני יודע מה זה יעשה בעולם, אני יודע, יש פוטנציאל לא קטן שזה יפתח עוד פעם סוגיות שאני לא חושב שזה הזמן לדון בהן. אני חושב שאם אפשר יהיה לפתור את האתגר הביטחוני, שלזה אנחנו מחויבים, בדרך אחרת שהיא לא בהכרח להתמודד עם הסטטוטוריקה כפי שאתם מציעים כאן, אני בוודאי אתמוך. או לחליפין, אם יבוא מפקד המחוז ויאמר נטו נטו ביטחוני שצריך לעשות את זה, האמינו לי, לא צריך את העירייה - - -

ניר, מחר הוא ייסע לאחור, ראינו פה תמונות - - -

המשטרה יודעת לעשות כל דבר בלי עירייה. ואגב, אני אתמוך. או לחליפין, כל דרישה של המשטרה ממני התשובה היא שחד משמעית אנחנו נלך על זה.

אז אני מבקשת ממך, הממ"ז, לאור התמונות שראינו כאן, של הרכב הזה שהוא לא יכול להסתובב, שהוא נוסע לאחור ובמקרה - - -

אבל אולי יש עוד רכב. נו באמת, חבר'ה - - -

אין. אני אומרת לך, אין.

מירי, לא, זה לא מקובל.

מיכאל, בבקשה, משרד השיכון והבינוי.

נו באמת, הרכב יקבע אם אנחנו עושים סטטוטוריקה? נו באמת.

אבל אני אומרת לך.

זה לא נראה לי סביר.

ניסינו כמה רכבים, בגלל המשקל של הרכב, בגלל שהוא ממוגן ירי, אז דיברנו על זה - - -

אז אולי יש פתרונות אחרים, אני לא התעמקתי בסוגיה.

במצב הזה, לפי דרישות המשטרה, שהם רוצים שניכנס במוגן ירי זה הרכב היחידי ש - - -

הלוואי. אם יש לך פתרון אחר בהתאם למה שהמשטרה אומרת. אני אומרת לך שאם לא הייתה כאן בעיה של חיי אדם לא הייתי מעלה את זה אצלך. אני לא רוצה לפתור בעיית תכנית מתאר, בעיה אמיתית שאתה רוצה לטפל בה ברמה המערכתית, באמצעות הסובה. לא מתכוונת לפתור את זה, אבל אני אומרת לך שאני הייתי שם מספר פעמים - - -

אבל אל תגררו אותנו - - -

לא רוצה לגרור אתכם לזה, אבל יש בסוף בעיה. תשמע, אני שמעתי את זה מאחותו של רס"ן בניה ז"ל שחיה שם והיא בהריון, אנחנו שומעים את זה פה מ - - -

מירי, יש לנו עוד הרבה אתגרים, יש לא מעט אתגרים דומים.

חבל, יש לנו בעיה אמיתית שם, שממ"ז ירושלים ייתן פתרון. אם אתה רוצה להכניס אותם עם רכב אחר, בבקשה, אבל אם זה התנאי שלו לחיי אדם, לביטחון חיי אדם והרכב לא מסוגל להסתובב ואז הוא ייסע לאחור ואז הוא ידרוס ילד ערבי, אז מה נגיד? יהודים דורסים ערבים בבית יהונתן? הרי זה מה שבסוף יקרה, אני רואה כבר את הכותרת למחרת בעיתון.

אני לא בטוח שזה הפורום לדון בכל הפתרונות הטקטיים. אני כן רוצה שייצא מכאן שכולנו בתובנה העמוקה, אחת, שאנחנו מחויבים לתושבים, אנחנו מחויבים להם וצריך למצוא פתרונות בצורה כזו או בצורה אחרת, ככל שניתן שלא יגרמו לנו מהומות מיותרות. אני כן מבקש באותה הזדמנות, אם היינו מאשרים את אותה תב"ע כבר לפני שלוש שנים, לפני שנתיים, לפני שנה, אז לא רק הבעיה הזאת נפתרת, נפתרות לנו בסדר גודל אחר, ליהודים וללא יהודים בתוך השכונה, בעיות ברמה אחרת. אני מאוד מתוסכל - - -

מאה אחוז.

זו הנחיה של ראש הממשלה לא להפקיד את התכנית הזאת בוועדה המחוזית. אנחנו גם תומכים בתכנית של ראש העיר - - -

אנחנו נביא את זה לדיון, אבל אין קשר בין זה לבעיה ביטחונית אמיתית כרגע, שיש שם לתושבים לנסוע.

אמר עכשיו ראש העיר שהמלצה של המשטרה הוא מיד מאשר, אז בואו - - -

כן, אבל הפתרון לא בהכרח צריך להיות סובה.

איזה פתרון יש? תגיד עכשיו על השולחן איזה פתרון יש. תגיד עכשיו.

אני לא אגיד עכשיו.

שלא נרוץ אחריך.

אני לא אגיד עכשיו.

רגע, אתה לא תרוץ אחרי אף אחד. ברגע שיש ועדה ומרגע שראש העיר אמר שכל מה שקשור לחיי אדם בהיבט בטיחותי אני פועל על פי החלטת הממ"ז, הממ"ז ייתן לי פתרון. אם אין סובה, בבקשה שימצא פתרון אחר. אבל העיקר שיהיה כאן פתרון שאמא לחמישה ילדים תוכל להגיע הביתה בשלום ולהסתובב שם בלי לנסוע לאחור, להיתקע בילד ערבי ואז יאשימו אותנו.

מירי, ברשותכם, אני גם מבקש מכם, חברים, אל תעשו את זה כזה פשוט. ומחר בבוקר צריך אוטובוס להעביר שם, אז עכשיו נבנה - - -

איזה אוטובוס? על מה אתה מדבר?

לא, אולי מחר בבוקר יהיה - - -

לא, אבל תראה, היא עדיין לא הביאה עשרים ילדים, היא לא הביאה גם חמישים.

הלוואי שתביא.

אבל עוד לא, בינתיים היא מדברת רק על חמישה.

יש כאן בעיה טכנית בטיחותית, דנו עליה כאן בוועדה - - -

נכון, משה, אנחנו נפתור אותה.

חברים, אני רוצה רגע לסכם מספר דברים. קודם כל אני רוצה להגיד שהבעיה במזרח ירושלים, הבעיה הביטחונית במזרח ירושלים היא לא בעיה של המשטרה וגם לא של ראש העיר, היא בעיה של הממשלה כולה ושל ראש הממשלה ושל כל השרים, כדי שבמדינת ישראל, בירושלים, בירתנו המאוחדת, יהיה ביטחון. כי אם בירושלים לא יהיה ביטחון, שהיא בירתנו, זו בעיה גדולה מאוד לאיך אנחנו נראים לא רק בעיני עצמנו אלא גם בעולם. לכן זו הבעיה של הממשלה כולה לתת פתרון ולתת ביטחון במזרח ירושלים.

זה לא סוד, הוועדה אינה שבעת רצון ממה שראינו פה ואמרנו את זה. אמרנו את זה לאורך כל הסיור.

מישהו כן, אגב?

לא, אבל אני מדברת בשם הוועדה כרגע ואנחנו כרגע סיור של הוועדה. אנחנו לא שבעי רצון, אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לעשות פה יותר וצריכים להביא כאן למצב ביטחוני אחר ולא למצב הביטחוני הזה שהוא בלתי נסבל במזרח ירושלים, בגבעה הצרפתית, על הרכבת הקלה. זו מציאות בלתי אפשרית שאנחנו לא רוצים שהיא תימשך. אני שמחה לגבי האמירות שאומר כאן הממ"ז, אבל תיכף צריך לעשות גם כאן השלמה של דברים.

אני לא אגיד שאין כאן חתירה למגע, כי אני לא רוצה לפגוע בשוטרים, אין לי שום כוונה לפגוע בשוטרים, אני יודעת ואני רואה מה אתם עושים פה, מה עשיתם בדרום במהלך מבצע צוק איתן, אבל כן נדרשת נחישות יותר גדולה שלכם להיכנס לתוך, לא הכפרים, השכונות, להיכנס לתוך השכונות, לעשות יותר מעצרים, להראות יותר נוכחות משטרתית ונוכחות של מג"ב וכשאנחנו נימצא שם אז זה יעביר מסר, אין כאן אנשים שהם מעבר לחוק. מה שאסור ליהודי לעשות אסור לערבי לעשות והפוך. אני בעד שנחיה כאן בשלום, אני אמרתי את זה גם השבוע כשביקרתי בטייבה עם הוועדה, כדי לדבר על האלימות ועל הרצח המזעזע של מנהל בית הספר. אין שום כוונה, ההורים שלי באו ממרוקו, אנשים שחיו בשלום עם מוסלמים, יהודים ומוסלמים לאורך שנים, אז שאף אחד לא ילמד אותנו מה זה לחיות עם מוסלמים, אבל המוסלמים והערבים שחיים פה צריכים להבין שיש כאן חוקים של מדינת ישראל וכולם צריכים לכבד את החוקים האלה ואסור לנו לפחד. לא פרקליטות שתהיה צוואר בקבוק, לא שופטים שיבינו מה קורה פה ויהיו מנותקים מהעם ולא משטרה, כחולי המדים שצריכים להיכנס לכל מקום שצריכים להיכנס, וכן, מה לעשות, שוטרים ייפגעו. חיילים נהרגו כדי להגן על הדרום, מה לעשות? אז לא היינו נכנסים, כי חס וחלילה ייהרגו חיילים? ברור לחלוטין שכשיש נקודות מגע שוטרים יכולים להיפגע - - -

אבל אין בעיה כזאת של נחישות של המשטרה.

אין גם בעיה של עצורים. מקודם דיברתי על 700 ומשהו עצורים, דבר חסר תקדים.

ניר, צריכה להיות כאן יותר נוכחות של משטרה ושל מג"ב בצירים המרכזיים. מה שעשה פה הממ"ז בעניין של המעצרים שהיו בעיסאוויה, לא יכול להיות שסטודנטיות לא מסוגלות ללכת שם בלילה ומרגישות מוטרדות, זה מצב שהוא בלתי אפשרי. אנחנו צריכים לתת להם תחושה, לא רק תחושה, אלא שכל אזרח במדינה הזאת יכול להסתובב איפה שהוא רוצה. זאת בירתנו. עכשיו אני יודעת והקמת מרחב קדם, אין ספק שהשינוי שהוא הביא כאן, ואתה הבאת את זה יחד עם המפכ"ל, הוא שינוי מבורך, אבל עכשיו צריכים לראות איך הכספים שמדינת ישראל הבטיחה למרחב קדם לא יבואו בעוד שלוש או ארבע שנים, אלא עכשיו. פה בעניין הזה אני קוראת לשר, וזה יהיה כתוב כאן, להקדים את העברת הכספים למרחב קדם מבעוד שלוש שנים לכמה שיותר מהר. הרי אלה כספים שיועדו לטובת העניין הזה. גם הקצאת כוח אדם גדול יותר לירושלים. מה לעשות, ירושלים, איך אמרנו? זה תמיד היה בצבא, תמיד פחדנו מאיו"ש, שחס וחלילה יהיה ירי לכיוון אחד המסגדים, כי אמרנו שזה יהיה ירי טקטי שהופך לבעיה אסטרטגית כלל עולמית.
תמיד דאגנו מזה, תמיד כשהיינו בהערכות מצב זה אחד הדברים שעלו, כשאני הייתי דוברת ושמעתי את זה במו אוזניי מספר פעמים, אותו דבר כאן. כאן בעיה טקטית אחת קטנה יכולה להביא אותנו למשהו בינלאומי שאנחנו לא רוצים שיקרה ולכן צריך להשקיע כאן יותר כוחות. וצריך כאן כן לתגמל את שוטרי ירושלים וצריך לתת כאן מענק בירה, ובעניין הזה אני אלחם, יחד עם ועדת הפנים ועם חברינו בוועדת הכספים, כי יש לנו חברים בוועדה שהם גם חלק מוועדת כספים וגם ועדת פנים, אז אנחנו יודעים איך לעבוד עם האוצר, נכון? אנחנו יודעים לעבוד, מה מעבירים, מה לא מעבירים, מה כן מעבירים, נעשה סדרי עדיפויות. בעניין של מענק בירה צריך להעביר כאן מסר, שהשוטרים בירושלים עובדים לא פחות קשה מאיו"ש, עם הבעיות שיש באיו"ש ועם הרגישות באיו"ש, ולתגמל אותם כאן בהתאם.
אני עוד לא יודעת מי השר שיפתח את מושב החורף בוועדת הפנים, אבל אני מבטיחה שאם זה יהיה השר לביטחון פנים הוא יצטרך לתת תשובות מאוד ברורות בעניין של ירושלים ומזרח ירושלים. אנחנו נודיע את זה כמובן מראש וניתן מספיק זמן הרתעה, שלא יהיה לו סיור ולא יהיה לו הערכת מצב ולא יהיה לו משהו אחר, אבל אנחנו נבקש תשובות ברורות מהשר, שאני יודעת שהוא גם שם לו את זה למטרה, בדיוק כמו שהוא שם למטרה את צמצום הנשק במגזר הערבי. אבל זה לא מספיק לשים למטרה, צריך לשים כמטרה וצריך לראות איך אנחנו כמחוקקים יכולים לסייע לו בזה ואיך הוא גם מול השרים בממשלה מביא לכאן את כוח האדם שזקוקים לו. כי אני בטוחה שיוסי עושה את כל מה שהוא יכול במתיחת הכוחות שלו, ואני הייתי פה בערב ט' באב, הלב שלי נכמר שבגלל הפיגוע בבוקר בירושלים אנשים לא הגיעו לכותל בערב ט' באב. זה נורא ואיום. לא יכול להיות שיהודים לא יגיעו לירושלים להתפלל בגלל בעיות בטיחות ואסור לנו לחזור לתקופות הנוראיות האלה. אנשים צריכים לעלות לירושלים, לשמוח בירושלים, לבוא לכל הפרויקטים שאתם עושים והפסטיבלים. כי ככה זה, כי כך נכון שיהיה. אז כפי שאמרתי אנחנו נקיים דיון עם השר - - -

חודש תשרי עכשיו, מגיעים עכשיו - - -

תיכף נדבר גם על זה, קיימנו על זה גם דיון עם אבי, ממ"ר דוד.

אז בעניין כוח אדם, בעניין הקדמת התקציב ובעניין מענק הבירה, אלה שלושת הנושאים שאני מבקשת להעביר להתייחסות השר, כולל התייחסות שלו אם נזמן אותו לפתוח את המושב בוועדת הפנים.

נושא אכיפה. אני אומרת את זה ודיברתי על זה גם עם היועמ"ש, גם עם רז נזרי, גם עם שי ניצן. התחושה שלי שהמערכת המשפטית מנותקת ממה שקורה. אבל ברור, אם ציפי לבני רוצה להביא הצעת חוק על יידוי אבנים, כשאנחנו צריכים עכשיו לריב איתה לא על מינימום ענישה אלא איך היא קוראת לזה? הבניית שיקול הדעת, אז אחרי חודש הוא ישוחרר. אין מה לעשות. עם כל הכבוד לציפי לבני. אז צריך להגיד את האמת. אז המערכת המשפטית לא נותנת כאן גיבוי אמיתי, לא למשטרה ולא לביטחון אמיתי של תושבים בירושלים. אני גם אכתוב מכתב ואני גם מזמנת אותם, את כל הנהלת בתי המשפט, עם השופטים, עם היועמ"ש, עם פרקליט המדינה, המפכ"ל כמובן שילווה יחד עם ממ"ז ירושלים, השר לביטחון פנים, שיבואו לעשות איתנו פה ביקור. הכנסת תזמן אותם לביקור, ועדת הפנים, שיראו מה קורה פה בעיניים. מה, זה צריך לקרות רק במקומות ששופטים גרים שם? רק חס וחלילה אם יקרה משהו לשופט, אז ייזכרו שיש משהו? מערכת המשפט צריכה לתת מענה לאזרחי המדינה הזאת, לא כל היום לפסול לז'נווה. מה לעשות, לא כולם יקבלו את פרס נובל לשלום. בסופו של דבר מערכת המשפט צריכה לתת הגנה פה, לתושבים שלנו ולטפל בערבים וביהודים שהם פועלים בניגוד לחוק אותו דבר, אבל לטפל. לא יכול להיות מצב שילדים זורקים אבנים והמערכת המשפטית לא באה לתת לנו מענה, לעזור לנו לתת מענה למשטרה, להגיד לנו 'מחוקקים, בואו נעשה דבר כזה ואחר'. אבל כאילו זה לא עסק שלכם. המשטרה תרדוף אחריהם, שוטר רודף אחרי ילד בן 9, זה בושה, זה הרי בושה. אז עוד לאן נגיע? אם אנחנו נוותר על מזרח ירושלים אנחנו נוותר על ירושלים ובסופו של דבר נוותר על תל אביב. לא, אין דרך אחרת, בכל מקום שאנחנו נמצאים בו אנחנו צריכים לדאוג לזה שיהיה שקט ביטחוני ומערכת אכיפת חוקים ברורה ושופטים שמבינים את המצוקות שהתושבים נמצאים בהן.
הוועדה תביא ומקבלת כאן את המלצתו של ידידי פייגלין, הייעוץ המשפטי של הוועדה, עידו ומירי, יכינו לנו הצעת חוק של ועדת הפנים בעניין מינימום לענישה של יידוי אבנים. או שאנחנו נצטרף להצעת החוק הממשלתית ונצליח להשפיע עליה. עד ה-2 באוקטובר, אם אני לא טועה, אמר לי רז נזרי, שהיועץ המשפטי לממשלה ביקש התייחסויות גם לתזכיר חוק של הממשלה על יידוי אבנים. אני מבקשת גם להביא את ההצעות שלנו.

לא, ועדות של הכנסת לא מגישות התייחסויות לתזכירי חוק, הדרך שלהן להתייחס להצעות חוק היא ברגע שהן מגיעות אליהן - - -

אבל אנחנו רוצים מראש - - -

אז ניזום חקיקה פרטית.

אנחנו ניזום חקיקה פרטית, אבל אני כן רוצה - - - תראה, בסוף אני לא רוצה לעתור כנגד המדינה כעותרת ציבורית, נכון? עשינו את זה כבר וניצחנו את משרד הפנים ואת השר בעניין באר טוביה. תראה, יש לנו כוחות, אז אני אומרת ככה - - -

נכון, הדרך של הוועדה לפעול היא באמצעות חקיקה, אבל להעביר הערות - - -

אוקיי, אבל בואו נשלח מכתב, משום שאנחנו הרי גם בהידברות עם רז נזרי, נשלח מכתב מסודר ליועמ"ש מה אנחנו חושבים שהצעת החוק צריכה לכלול.

זה משהו שאני צריך להעלות הלאה. ועדות של הכנסת לא פונות בענייני תזכירי חוק, כי החוק מגיע אליהן בסופו של דבר ואז הן משפיעות עליו.

מירי, אני מציע שאנחנו, ועדת הפנים, כל חברי הוועדה, ניזום חקיקה פרטית וזה יניע אותם לקבל החלטות.

בסדר, זה מה שאומר עידו. אז אל"ף, אנחנו נעשה את זה, אבל בי"ת, אני גם אוציא מכתב לרז נזרי בעניין של מה שעלה כאן ומה המינימום שאנחנו רוצים שהתזכיר הממשלתי יתייחס אליו.

אני רוצה גם לקבל הצעה מהיועמ"ש, יפעת, בעניין ענישה של הורים לקטינים. תביאו לנו רעיונות, יש אצלכם אנשים מאוד יצירתיים במערכת המשפטית, בכלל אנשים יצירתיים. אנחנו נשמח לשמוע רעיונות לענישה של הורים לקטינים מה אנחנו עושים. מצד אחד אי אפשר לעצור קטינים, מצד שני מישהו צריך לשלם את המחיר על זה שאותם קטינים זורקים אבנים, אז תבואו עם איזה רעיון בעניין הזה.

אני גם מבקשת מהפרקליטות שתעביר לנו דוח על מספר התביעות המשפטיות נגד מבצעי הפרות סדר ופעילות פח"ע, מה ביקשתם להטיל, מה הוחלט בבית המשפט ומספר הערעורים שלכם. זה כמובן כתוב לפרקליט המדינה.

אני רוצה, יואל, היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, לשקול את כל סוגיית השיטור העירוני בירושלים. מזרח ירושלים, לא ירושלים. אנחנו מאשרים בשבוע הבא את כל השיטור העירוני, לא אכפת לי שתעדכן אותי. לא את הכול, את 15 הערים שאתם הבאתם, סוף סוף נאשר את זה אחרי אי אילו - - - אבך אנחנו נאשר את זה. בואו נבחן את העניין של שיטור עירוני במזרח ירושלים, זה נושא שצריך לבחון אותו.

משטרה. היועץ המשפטי לממשלה שלח לי מכתב תשובה בעניין הנפת דגלים של חמאס, חיזבאללה ודאעש, שיש לאכוף את זה. אז לא רק במשחקי סכנין ובית"ר ירושלים, אלא איך אתם אוכפים את ההנחיה הזאת לאחר שיצאה נשמתי מול היועץ המשפטי לממשלה ויצאה סוף סוף כזאת הנחיה. בואו נראה בסוף גם מה בתי המשפט כמובן - - - העונשים שיהיו, אבל אתם צריכים היום כל דגל של חמאס, דאעש, חיזבאללה, פשוט להוריד. לאכוף את ההנחיה של היועמ"ש.

רשות פלשתינית במוסדות ממלכתיים - - -

לא, אש"ף, הוא אמר שזה בסדר.

לא, אמרתי על מוסדות ממלכתיים ומוסדות עירוניים.

סובה. כפי שאמר כאן ראש העיר, אני מקבלת את מה שהוא אמר פה. אנא ממך, הממ"ז, תתערב בזה. התערבות שלך יכולה לפתור את הבעיה. חס וחלילה תיווצר שם איזה בעיה שאחר כך תיצור לנו סתם - - - אמר ראש העיר, מה שאתה תנחה אותו הוא יעשה מבחינת הבטיחות, אז אנא תנחה אותו כדי שסוף סוף נפתור את בעיית הסובה.
הטרדות הסטודנטיות. קודם כל אני שמחה שנפגשת עם הסטודנטיות, לא ידעתי, הממ"ז. אתה רואה, אתה עושה עוד כמה דברים טובים לקהילה. אני שמחה. צריך באמת לוודא ולעקוב אחרי התלונות שלהם, שהם ירגישו יותר נוח להסתובב פה בלי שיהיה להם ניסיון של הטרדות. אני חושבת שזה חשוב.

אולי שוטרות פיתיון, או דברים כאלה.

עזוב, אני לא רוצה להיכנס להיבט המבצעי, הוא יודע מה לעשות.

עשינו.

בנושא הוועדה המחוזית בעניין התב"ע. מנהלת הוועדה, אני מבקשת להעביר מכתב מסודר למשרד הפנים, ללוקר, ולקבל תשובה עד תחילת המושב, ואם לא, אנחנו נקיים על זה דיון, אם הם אוהבים את זה ואם הם לא אוהבים את זה.

זה לא יעזור.

אני לא יודעת, אמרו לי שגם בגיור כל מיני דברים לא יעזרו מול ציפי לבני ובינתיים הצלחנו לא רע. חודש ימים הצלחנו לדחות איזה הצעה שתבוא לממשלה. נראה.

זימון להנהלת בתי המשפט. אנחנו נוציא להם זימון מסודר לביקור, כולל להביע את מה שאנחנו מרגישים בהיבט של מערכת המשפט.

חברי הוועדה, אני רוצה לשקול איתכם, לא נקיים על זה החלטה כרגע, הקמת ועדת משנה בעניין מזרח ירושלים. אני לא רוצה להכניס עוד ועדה מפקחת על הממ"ז, אנחנו הקמנו כמה ועדות בנושאים שונים, אני רוצה לשקול את זה, אני רוצה גם להתייחס בעניין הזה גם עם השר ובסוף אני אקבל את ההחלטה. אני לא רוצה להתערב להם פה בעבודה במזרח ירושלים, אני רוצה שתהיה כאן איזה שהיא ועדה שעושה סדר. אומרים לי כאן אנשים, אנשים שהם תורמים גדולים מחו"ל, יהודים, רוצים לבוא לבקר את המשפחות שלהם ולא יכולים להגיע להר הזיתים, זה דבר שהוא לא יעלה על הדעת. לא יעלה על הדעת, אין כזה דבר בעולם. אני אשקול הקמת ועדת משנה, אני אחשוב על זה יחד איתכם.

ובסופו של דבר אני רוצה להגיד לך, הממ"ז, אני יודעת שאנחנו לכאורה, המפגשים בינינו הם מפגשים שאנחנו באים ומעירים הערות על הר הבית, לקראת חגי תשרי שעשינו דיון וקיימנו דיון ואני מקווה, בעזרת ה', שבראש השנה, ביום כיפור, בסוכות, יהודים יצליחו לעלות להר הבית, יצליחו להקים במזרח ירושלים סוכות בלי שהם ייפגעו.

גם בכותל שיצליחו.

וגם בכותל. כמו שאנחנו מכבדים את חגי הנוצרים וחגי המוסלמים וברמדאן היה לי חשוב שגם מרקם החיים של המוסלמים לא ייפגע, חשוב שגם מרקם החיים של היהודים לא ייפגע. אני מקווה שבחגים הקרובים באמת נצליח לממש את זה ואני יודעת כמה מאמצים אתה עושה. אני לא רוצה שישתמע שאנחנו נפגשים רק בהיבטים האלה של החיכוך, אבל אנחנו חייבים, כוועדה מפקחת, לשים את הדברים על השולחן, לעסוק בהם, לשאול את השאלות, לקבל את התשובות. חלק אנחנו אוהבים, חלק אנחנו לא אוהבים, חלק נתערב ברמה חוקתית, חלק נתערב ברמה סיעתית, של השרים השונים בקואליציה. אני רוצה להגיד לך שאני מעריכה את העבודה שלך, אני מעריכה את העבודה של הקצינים שלך - - -

לא אני, זה אנחנו.

אני זה הוועדה, כל מה שאני אומרת כאן זה ברמת הוועדה, כי אחרת הם יכולים להצביע ולהפיל את הסיכום הזה. זה לא קורה במועצת עיר, אבל זה קורה כאן בוועדת הפנים.

אנחנו מעריכים את העבודה שלכם, אנחנו יודעים שאתם פועלים, אנחנו רק דורשים שיעשו יותר, שתחושת הביטחון תהיה יותר חזקה כאן במזרח ירושלים. ולהגיד לכם באופן חד וברור, אנחנו חברי הכנסת מרוב סיעות הבית לא נוותר על ירושלים, ירושלים היא עיר הבירה שלנו, מאוחדת, של מדינת ישראל, של העם היהודי שרוצה לחיות בשלום עם המוסלמים, אבל זאת בירתנו ואנחנו נעשה את הכול כדי לחזק אותה.

אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני.

תודה רבה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 16:00.>