PAGE
2
הוועדה לקידום מעמד האישה
13/08/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 102>
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, י"ז באב התשע"ד (13 באוגוסט 2014), שעה 13:00

<התנאי לשינוי חברתי - בינוי מעונות-יום - תקציבים, קשיים ומעקב אחר ביצוע ומיגון>

חברי הוועדה: >
עליזה לביא – היו"ר

>
מוחמד מסאלחה - עו"ד, הרשות לקידום מעמד האישה, משרד רוה"מ

יעל אנדורן - מנכ"לית המשרד, משרד האוצר

הילה שטבהולץ - יועצת בכירה למנכ"לית, משרד האוצר

אורי שיינין - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

מיכל צוק - משנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה

מלי שטריגלר - מנהלת אגף בכיר מעונות-יום, משרד הכלכלה

אל"מ בני שיק - ר' מחלקת מיגון פקע"ר, משרד הביטחון

גולן ואך - ראש מחלקת מיגון, פקע"ר, משרד הביטחון

קרן דן - נציגת פקע"ר, משרד הביטחון

רות דיין מדר - עו"ד, ראש תחום חברה, מדינה וכלכלה, מרכז שלטון מקומי

ד"ר נעמי מורנו - מנהלת האגף לגיל-הרך, ויצו העולמית

יעל שמרגד - מנכ"לית, ארגון נשי חירות בישראל

ליזה ריבקין - מנהלת רשת הגיל-הרך, ארגון נעמ"ת

דורון יחיאלי - מנהל אגף בינוי, ויצו העולמית

רבקה פישמן - מנכ"לית, רשת התחלה חכמה, החברה למתנ"סים

איאד סנונו - כלכלן, מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים

מאירה בסוק - יועמ"ש, ארגון נעמ"ת

קרן גרינבלט - יועמ"ש, שדולת הנשים בישראל

ציפי רון - יו"ר הוועדה לבריאות ואיכות הסביבה, מועצת ארגוני הנשים בישראל

ציפי דיק - הוועדה לקידום מעמד האישה, ראשון לציון

רבקה קנריק - דוברת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

אליעזר שוורץ - ממ"מ, כנסת ישראל

דלית אזולאי

רונית יצחק
<התנאי לשינוי חברתי - בינוי מעונות-יום - תקציבים, קשיים ומעקב אחר ביצוע ומיגון>

צהריים טובים, יום שלישי ה-13 באוגוסט 2014, י"ז באב תשע"ד, ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי: התנאי לשינוי חברתי - בינוי מעונות-יום - תקציבים, קשיים ומעקב אחר ביצוע ומיגון.
אני שמחה מאוד לפגוש אתכם בשנית, הישיבה הקודמת הייתה בדצמבר 2013. בוועדה היום אנחנו מאוד שמחות, שמחים לארח אותך, מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן. אנחנו צריכים מעונות במדינת ישראל כמו שאת יודעת, אני מאוד שמחה שאת כאן; מיכל צוק משנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה.

האמת שטרם כניסתכן לחדר הזה ישבו פה אנשים, וגם אנשים שמלווים הרבה מאוד שנים את הסוגיה הזאת של המעונות, ולא מבינים למה חברת הכנסת עליזה לביא יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי אומנם הרחיבה את שם הוועדה, אבל איך היא עושה את זה שהיא מכנסת ועדה באמצע אוגוסט, הכנסת בפגרה, יושבות-הראש של הארגונים רובן הגדול נמצא בחופשה, הן לא נמצאות כאן, והיא מכנסת לה את הוועדה באחד הנושאים היותר כאובים, היותר נגררים, היותר מכעיסים שמלמדים על מחדל ביורוקרטי מתמשך, על כשל שאין שני לו, ומה היא רוצה מאתנו ביום הכי חם באוגוסט, ולמה היא מכנסת אותנו ואנחנו חוזרים לירושלים כדי לשמוע את מה ששמענו בדצמבר 2013 על כך שזה אחד החסמים היותר קשים במדינת ישראל, על כך שיש 1.2 מיליארד שקלים שמוקצים לבניית מעונות לפעוטות שהניבו עד עתה רק כשני מעונות. דיברנו על זה כבר בדצמבר, הוצאנו הודעה לעיתונות, שמענו פה על קשיים, על כשלים, על שלטון מקומי, על העיריות שרוצות ולא יכולות, למדנו שהמדינה כשהיא רוצה היא עושה את זה נהדר, כמו שראינו את זה בעקבות טרכטנברג. אז למה בעצם אנחנו היום מתכנסים כאן כדי לשמוע עוד הפעם על כך שאפילו את, מנכ"לית האוצר, אין לך מעון לבת הקטנה שלך.

אז מה עשינו? איך עשינו? יש חסמים, יש כשל, והנה בשורה. בשורה משמחת שיהיו מעונות ויהיו מעונות מהר משום שכל התוואי של השינוי כנראה נפתר. אני מזכירה לכולם קצת היסטוריה לשם מה התכנסנו, כי כבר ב-2009 מתקבלת החלטת ממשלה. 2009 זה לפני הרבה מאוד זמן, תחשבו רק כמה ילדים נולדו והיו יכולים להיות במעונות. אם החלטת הממשלה הייתה ממומשת הם היו זוכים גם למעונות, האימהות וההורים שלהם היו הרבה יותר מאושרים, יותר אנשים בכוח העבודה ובאמת יותר פריון במשק, תל"ג עולה ועוד ועוד.

אז ב-2009 מתקבלת החלטת ממשלה והסדרת מעונות-היום, משפחתונים, צהרונים, ובאמת גם הרבה מאוד דיונים היו בוועדה הזאת, כל מי שמכיר – ויושב פה אליעזר מהממ"מ שיכול לתת לנו עכשיו הרצאות ממושכות על מספר הוועדות שהיו כאן, הוא גם הכין לוועדה הקודמת דוח של הממ"מ, שכל מי שרוצה ומכיר את הדוח הזה הרי מכיר אותו בעל-פה, את מהנהנת, כי מי כמוך ישבה בוועדות הללו. אז באמת מוקצים 30 מיליון שקל והכסף קיים וניתן והביורוקרטיה במיטבה.

אז הנה התבשרנו, ולא אחזור על הפתיח הזה שאני כבר נאלצת לחזור עליו. אני רוצה לפתוח בבשורה, בשורה משמחת, ימים טובים לא היו לישראל ולא יהיו לישראל כמו ט"ו באב. אנחנו בסמוך לט"ו באב, אפשרות לבשורה, ואני מעבירה לך עם האווירה האופטימית הזאת ועם השמחה על ההתכנסות בחודש החם הזה ובפגרה, וגם לקבל את ההתנצלויות של יושבות-הראש של הארגונים שלא נמצאות כאן, אבל כן נמצאות נציגות הארגונים – יעל נמצאת כאן, שלום יעל – ולהעביר לך את הכדור ולהבין איך אנחנו פותרים את הבעיה ויוצאים מחר לבנות מעונות.

צהריים טובים לכולם, קודם כול אני שמחה להיות כאן בוועדה. כמו שאמרה יושבת-ראש הוועדה, הנושא של מעונות-היום הוא נושא חשוב מאין כמותו, הוא אחד החסמים המרכזיים להשתלבות של נשים עם ילדים קטנים בשוק העבודה. ומעבר לזה, ההשגחה או עלות ההשגחה על ילדים קטנים מהווה נטל מאוד גבוה על משפחות צעירות, ולכן שמנו לעצמנו כנושא מרכזי במשרד האוצר לזהות את החסמים בתחום מעונות-היום ולהביא לפתרונם.

לפני מספר רב של חודשים הגענו לטפל בנושא מעונות-יום, מתוך מגמה להרחיב את מספר מעונות-היום על מנת לאפשר נגישות רבה יותר למספר רב יותר של הורים למסגרות של מעונות-יום. תוך כדי התהליך יחד עם משרד הכלכלה זיהינו מה שגם עלה לדיון פה בוועדה זה שבמקרה הזה, בשונה ממקרים אחרים, הבעיה איננה בהכרח תקציב אלא האופן שבו הממשלה מצליחה ליישם ולבצע את התקציב שהוקצה לה לנושא.

אני מניחה שהאנשים פה מכירים את ההיסטוריה של נושא מעונות-יום, אבל בניגוד למשל לגני-ילדים לגילאי טרום חובה שבמהלך השנים ממשלת ישראל תקצבה ובנתה והיו מסגרות של חינוך חובה אך לא חינם, בנושא של מעונות-יום ממשלת ישראל בעבר לא הקדישה משאבים לבינוי של מעונות-יום. היא כן תקצבה באופן שוטף את הסבסוד בגין אחזקה במעון-יום גם במסגרת משרד העבודה וגם במסגרת מה שנקרא "ייעודי רווחה" למשפחות בעשירונים 1 ו-2.
באמת בשנת 2009 כתוצאה מוועדת טרכטנברג החליטה הממשלה - - -

לפני.

החלטת ממשלה.

החלטת ממשלה משנת 2009. טרכטנברג אחר כך הגדיל את התקציב לנושא בשנת 2001 להתחיל בהקצאת משאבים לנושא הזה באמת מתוך כוונה לטפל בנושא שהוא בעל חשיבות עליונה. צריך באמת להגיד שהקושי בביצוע התקציב הזה נבע מהרבה מאוד גורמים: ביניהם חסמים ביורוקרטיים; ביניהם היכולות של הרשויות לבנות ולהתקדם בנושא של מעונות-יום; וגם היות והיו שורה רבה של מגבלות בתוך הממשלה שהמטרה שלהם הייתה בעצם לשמור על הזכויות של הממשלה בעת הקצאת הכסף, כמו נושאים רישומיים, אבל הביאו לזה שבסופו של דבר התקציב המאוד מאוד גדול שהוקצה לא נוצל. ומה שעשינו במהלך החודשים האחרונים - - -

ברשותך, התקציב שלא נוצל, איפה הוא היום? הרי מ-2009 יש תקציב, האם הוא נשמר לטובת המעונות? האם אפשר לומר שנוכל איכשהו לתקן את המעוות, את יודעת, מ-2009 יש החלטת ממשלה.

מייד נדבר על מה שעלה בגורל הכספים שהוקצו, אבל אני חושבת שהבשורה שיש לנו לבשר פה היום, והיא בשורה באמת מאוד משמעותית' זה שאחרי עבודה משותפת של שני המשרדים - עבודת עומק שבאמת עברה חסם חסם - - -

ומרכז השלטון המקומי.

ומרכז השלטון המקומי, כמובן.

נודה לכולם, אבל אנחנו רוצים לשמוע את הבשורה.

אבל היינו שלישייה בדרך.

כן.

באמת נעשתה פה עבודה להסיר את החסמים.

גם השלטון המקומי ידע להצביע על נקודות התורפה.

בואו נשמע את הבשורה ונצא כולנו מחר לבנות.

מיכל תיכנס לפרטים של החסמים, אבל בכל המישורים על מנת לאפשר שכבר מחר בבוקר הרשויות יוכלו לפנות למשרד הכלכלה ונתחיל בתקצוב של נושא מעונות-היום והבינוי שלהם. קבענו קריטריונים לאופן חלוקת הכסף, קבענו את שיטת התקצוב, מעבר לתקצוב במקום תמיכה, שגם על זה נרחיב בהמשך. אבל אני חושבת שהבשורה הגדולה זה שאנחנו סבורים שהמנגנונים החדשים והשיטה החדשה שנבנתה היא כזאת שתאפשר לזה שנוכל לבנות או להביא לתקצוב והרשויות יחד עם השלטון המקומי לבנות כ-400 מעונות-יום בתקציב שיוקצה. מעונות-היום האלה יאפשרו ל-30,000 ילדים, שלא נמצאים היום במסגרות, בגילאים אפס עד שלוש להצטרף למערכת מעונות-היום האלה. אנחנו חושבים שזה יביא לכך שיותר ויותר אימהות עם ילדים קטנים – בין אם הן נמצאות היום בשוק העבודה – וזה מאוד יקל עליהן גם את נטל ההוצאה וגם את העובדה שילדיהם יוכלו להיות במסגרת מפוקחת בעלות נמוכה יותר, וזה בהחלט יביא לפריצת הדרך בכל הנושא הזה של מעונות-יום ושילוב נשים עם ילדים צעירים, קטנים בשוק העבודה.

מה לוח הזמנים, גברתי, להערכתך?

מחר בבוקר. אנחנו יכולים כבר מחר בבוקר להתחיל בתהליך, אנחנו יוצאים לדרך, השלמנו את העבודה בתוך הממשלה. מיכל תפרט פה לגבי פרק הזמן של הגשת הבקשות על-ידי הרשויות המקומיות, אבל מבחינתנו התהליך הזה של העבודה הושלם וניתן מחר בבוקר להתחיל. אנחנו מדברים היום על 90,000 ילדים של הורים בשוק העבודה, 30,000 זה גידול של כשליש, גידול מאוד משמעותי במספר הילדים. ואנחנו מאוד מקווים שהעובדה שכרגע יש לנו מנגנון שיאפשר באמת לבצע את התקציב בצורה טובה ויעילה יותר יביא לזה שגם בעתיד ניתן יהיה להגדיל את התקציבים לנושא הזה, ולראות שבאמת אין רק הגדלה של התקציב אלא ההוצאה של התקציב גם אפקטיבית ומביאה לזה שייבנו מעונות-יום, וילדים נוספים מעבר ל-30,000 יוכלו להצטרף למסגרת של מעונות-היום.

קודם כול אני רוצה להודות לך, למשרד האוצר על ההתערבות ועל העזרה ועל הסיוע. כי המקום הזה של הכשל הביורוקרטי הזה הוא חוסר היכולת, כמו שאמרתי, מ-2009, אז כאן המקום להודות לכם על שיתוף הפעולה שבאמת מניב. אני מקשיבה לך, אבל השאלה, איך אנחנו יודעים שאנחנו יוצאים לדרך? כי את ההבנה הזאת שיוצאים לדרך שמענו כמה וכמה פעמים ו- – במסגרת הכותרת, לפני שאשמע: אז עכשיו נעבור מנוהל כזה תקצובי לכזה, ואפשר לשבת פה לשיעור בהבנת הנקרא ותציגו לנו את המצגת, אבל אנחנו למודי מכאוב, באמת. כלומר, גם במקום הזה של הנושא הזה שחמש שנים כמעט אין שום תזוזה, למה? כי הנושא הזה של ילדים ושל משפחות ושל הורים לא מעניין את החברה בישראל? למה?

ננסה לענות לזה. ראשית, אני מאוד מקווה שאנחנו מצמצמים בצורה משמעותית את החסמים שהיו עד כה, כמובן שאני לא יכולה להבטיח. מה שעשינו על מנת להגיע ליום הזה זה משהו שהוא בדרך כלל לא אופייני למשרד האוצר. במשרד האוצר יש מספר אגפים. אנחנו אחראים על תקצוב נושאים, יש את החשב הכללי שאחראי על אופן הביצוע. ופה אנחנו כמשרד האוצר נקטנו במהלך שבדרך כלל אנחנו לא עושים אותו ונכנסנו לנבכי אופן הקצאת התקציב, זיהינו חלק מהחסמים שמקורם היו, למשל, בהוראות של החשב הכללי – שגם החשבת הכללית פה נרתמה על מנת לראות איך ניתן להפעיל את הוראות החשב הכללי – כך שהן עדיין יוכלו להיות ישימות ולהביא לזה שייבנו מעונות-יום חדשים. ובעצם משרד האוצר על כל אגפיו התגייס למשימה הזאת שהיא לא רק לצורך תקצוב הנושא אלא גם להביא לזה שהכסף הזה יוצא.

התשובה שאני יכולה לתת לפה, שאנחנו ניסינו לזהות את כל הדברים שזיהינו שמהווים מגבלה לעובדה שהכסף יוצא ושמעונות-היום ייבנו. אנחנו מאוד מקווים שזיהינו את כל המגבלות וטיפלנו בהן, אבל אנחנו לא הולכים לשום מקום. הכוונה שלנו והמטרה הראשונית והמרכזית שלנו זה שהכסף הזה יבוצע וייבנו מעונות-יום חדשים. אם נראה שיש פה חסמים נוספים שלא זיהינו או שעדיין בשיטה החדשה הם לא באים על פתרונם אז ננסה לפתור גם אותם, אבל אני בהחלט חושבת שניסינו לטפל בדברים המרכזיים שעלו פה כחסמים.

אני מאוד מקווה. אני שוב חוזרת ומודה למשרד האוצר, לשר האוצר, לך על ההתגייסות, על ההחרגה שלכם בהתייחסות פה לבוא לתת את המענה הזה, אבל גם באמת לחזור ולשמוע את ההבטחה הזאת שאתם לא הולכים לשום מקום, ויעלו דברים מטבע הדברים. שוב אני חוזרת ואומרת, אני בוועדה שנה וחצי ואני בתוך הקרביים, אבל זה אחד הנושאים שרוב האנשים שיושבים פה בשולחן שנה אחרי שנה שומעים ושומעים ושומעים, ואמרתי כבר, הילדים האלה כבר התחתנו וילדו ילדים בעצמם ואין פתרון למעונות. חסרים במדינת ישראל 700 מעונות. ברוך השם נולדים פה עוד ועוד ילדים, האוכלוסייה גדלה.

אני רוצה להזכיר שבעקבות המצב או המלחמה תהיה תופעה של בייבי-בום בעוד תשעה חודשים או עשרה חודשים.

מה זה יש מצב? אנחנו מברכים על המציאות הזאת ומודים על המציאות הזאת.

צריך להיות מודעים אליו ולהיערך אליו.

נוסיף לעלויות של המלחמה.

כן, נוסיף לעלויות המלחמה. הנה, יושבת פה מנכ"לית משרד האוצר.

יש פה עוד איום על תקציב 2015.

אנחנו אוהבים איומים שכאלה, מה שנקרא רק תממשו, אל תבטיחו ותלכו.

רק בשורות טובות.

אנחנו שמחים גם על ההבטחה של הליווי הצמוד ושל הסיוע, בהחלט גם מול מציאות משתנה. עלו פה כמה וכמה צרכים, למשל, מעונות באזורי עבודה, למשל, מעונות במפעלים, עוד ועוד דברים שהשתנו אל תוך עולם עבודה משתנה, אל תוך כך שנשים עובדות היום. אני לא צריכה להכביר במילים שיותר מעונות זה אומר באמת אפשרות של השכלה רחבה יותר, של התקדמות במנעד תפקידי הניהול, של הרחבה, של יזמות, מענה. אנחנו מדברים על אימהות, אבל זה עניין הורי. בדרך כלל הסוגיה היא סוגיה של אימהות משום שבהחלטה זוגית לרוב מי שמרוויחה פחות היא מי שגם נשארת יותר בבית או שאוספת את הילדים יותר מוקדם, שזה עוד סוגיה, גברתי, שאנחנו מנסים לטפל בה, וזה פערי השכר במשק, גם בחקיקה וגם באימוץ של נורמות. מה שמוליד את זה שבעצם הסוגיה הזאת של מעונות הפכה להיות בעיה של נשים, אבל היא לא בעיה של נשים, זו סוגיה חברתית מהמעלה הראשונה, כי גם בימים שנרצה לדבר על גיל פרישה, על עוד דברים, אי-אפשר, ואת זה גם אמרתי לשר האוצר, אי-אפשר לדבר על סוף תהליך לפני שפותחים את תחילת התהליך. אז כל השינויים, ברגע שהמעונות יהיו באמת בהלימה לאוכלוסייה במדינת ישראל נוכל לבדוק את המחסומים הנוספים שקיימים בעולם העבודה. אז בואו נציג את הדברים. בבקשה, מיכל צוק המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, תודה, גברתי.

צהריים טובים, אני חושבת שבמה שפתחת, גם בהמשך לדברים של יעל ובפתיחה שלך, באמת ישבנו כאן לפני מספר חודשים והצגנו בפניכם את החסמים שאנחנו מזהים.

בדצמבר 2013.

נכון. את החסמים שאנחנו מזהים ואת הכוונה שלנו באמת לעבור מנוהל של תמיכה שהיה מאוד מאוד ביורוקרטי ומאוד מלא ומרובה בחסמים לנוהל תקצוב. ואני מאוד שמחה ומברכת על זה שמצאנו שותפים מצוינים במשרד האוצר להוביל את התהליך ובמרכז השלטון המקומי ובשלטון המקומי בתהליך שעשינו ביחד. אני חושבת שלא השארנו אבן אחת הפוכה שלא דנו בה ולא ניסינו לראות איך מסירים את החסמים, ואני חושבת שהתוצאה היום, ואפשר אם אתם רוצים להעלות את המצגת, באמת שיש לנו היום נוהל בינוי – לא תמיכה לבינוי – אלא נוהל תקצוב של בינוי שהוא מזורז, יעיל ופשוט, באמת מתוך מטרה שבחודשים, בשנה הקרובה, בשנתיים הקרובות יוקמו כ-400 מעונות-יום חדשים. באמת מתוך מטרה מאוד מאוד חשובה שאנחנו מטפלים בה באופן שוטף, לא רק בעניין של ההיצע, אלא גם באמת בהתנהלות השוטפת של המעונות ובסבסוד ובאינטראקציה המשמעותית שיש לנו עם השותפים הנוספים, עם הארגונים ועם ההורים ועם הילדים, לעודד הורים ולתמוך בהם במסגרת ההשתלבות שלהם בשוק העבודה, ובאמת במערכת שמפוקחת באופן מיטבי ומסובסדת בצורה משמעותית. ואני חושבת שהיעד הזה באמת יעד מרכזי ויעד משותף של כל היושבים כאן סביב השולחן ואני באמת שמחה.

כמה נתונים, קצת על השאלות ששאלת לגבי המערכת, אז כפי שנאמר קודם, מערכת שמפוקחת ומסובסדת על-ידי משרד הכלכלה, יש בה כ-1,700 מעונות-היום, יש למעלה מ-90,000 ילדים שנמצאים במערכת הזאת בהיקף סבסוד שנתי של כ-900 מיליון שקלים. הסבסוד לילד הוא כ-1,000 שקלים בחודש, כשההשתתפות המקסימלית שלנו היא כ-1,600, כי יש לנו מבחני תמיכה גם לפי התעסוקה והיקף שעות העבודה וגם לפי מבחני הכנסה.

יש לנו אינדיקציות מאוד מאוד ברורות לזה שיש מחסור, שאנחנו צריכים להרחיב את ההיצע. אנחנו נמצאים, רק כדוגמה, בסוף תהליך של הרשמה, ועדות קבלה בהמון מקומות – יש כ-7,500-7,000 ילדים שנדחו מפאת היעדר מקום. ואנחנו מאמינים שבאמת הצעד הזה וההקלה המאוד משמעותית שעשינו יאפשרו לרשויות לבנות בצורה מהירה את המעונות ולענות על המחסור הזה, וזה מאוד מאוד משמעותי.

אז מה יש לנו כאן בעצם? מה המשמעות של תוספת של 400 מעונות? יעל ציינה באמת את תוספת 30,000 הילדים החדשים ואת המשמעויות מבחינת ההורים העובדים שלהם, הורים שהצטרפו למעגל העבודה או שעובדים כיום ובאמת ייהנו מתמיכה מוגברת בסבסוד. אבל יש לנו גם היבטים נוספים, בעצם בכל מעון כזה יהיה צוות נוסף שאנחנו צריכים לגייס. אנחנו מעריכים את זה ממש באומדן ראשוני בין 3,000 ל-5,000 אנשי צוות נוספים שנצטרך לגייס, בעצם שיכנסו לתוך המעגל הזה של המעונות של המטפלות ושל הצוות הניהולי והמבשלות ושל כל מה שכרוך בכך, ומעגלים נוספים. כל מעון כזה זה מעגלים של רכש, צריך לצייד אותו לפי הסטנדרט שאנחנו דורשים ויש לו בעצם תפעול שוטף, שזה באמת מהלכים שאמרת שהם מהפכה וזו סוגיה חברתית ממעלה ראשונה, בהחלט, זה כלכלי וחברתי כמו הרבה מהצעדים והפעולות שאנחנו במשרד הכלכלה עושים.

לוחות זמנים - זה נוהל שהיום בעצם יוצא לדרך, ייחתם ויפורסם היום. מבחינת מועד ההגשה - זה נכון שאנחנו יכולים להגיד מחר בבוקר: אנחנו מוכנים, אנחנו חושבים, ונסכם את זה היום שבתחילת ספטמבר יהיה נכון לתת לרשויות להגיש כדי שלא תיווצר כאן איזושהי תחרות לא הוגנת. אנחנו באוגוסט, לתת שבועיים ימים להתארגנות על מנת שיוכלו באמת להגיש את הבקשות ולהתחיל לרוץ.

הנוהל הזה למעשה מחולק - - -

את אומרת 400 מעונות - איך תהיה הפרישה?

איך זה מדורג? אני מייד מסבירה. אז אנחנו בעצם אומרים: במסלול של הבינוי אנחנו בעצם מתחילת ספטמבר נקבל את הבקשות, כשהתחייבנו שכל חודש תשב ועדת הקצאה שתדון בבקשות שנכנסות.

ועדה שלכם, של משרד הכלכלה?

כן, ועדה של משרד הכלכלה. כשגם כאן מאוד מאוד הקלנו, אמרנו: אנחנו לא רוצים עכשיו לאסוף את כל הבקשות לתקופה מאוד ארוכה - כל חודש, כל הבקשות שיגיעו במהלך אותו חודש נשב ונדון בהן. FIFO - מי שמגיש ועומד בתנאים המאוד פשוטים, שתכף נגיד מהם, בעצם יוכל לקבל את ההקצאה ולצאת לדרך ולרוץ.

מה אנחנו דורשים במסלול של הבינוי? אנחנו דורשים בעצם היתר בנייה. רשות שתראה מוכנות גבוהה לבנייה ותבוא בעצם עם היתר בנייה, נאשר אותה תוך אותו חודש והיא תוכל לצאת לדרך עם הבינוי. תכף אסביר מה התהליך אחר כך מבחינת אותה רשות.

מה עם רשויות שאין להן יכולת?

מייד אתייחס לזה, נתנו מענה גם לנושא הזה. וזה באמת לשאלה שלך, פתחנו מסלול חדש, חדשני, ייחודי של תכנון - בעצם רשות שהיום לא יכולה להביא היתר בנייה כי לא היו לה כספים לתכנן או שהיא לא נערכה במועד, אמרנו: תבואו ותגישו בקשה לתכנון. ניתן, אני מעריכה, כחודשיים עד סוף אוקטובר, סדר גודל, כדי להגיד לכל הרשויות: כל מי שמבקש לתכנן מעון, כדי שנוכל ליצור מלאי של קרקעות מתוכננות למעונות-יום להמשך, או רשות שזה השלב הראשון שלה והיא לא יכולה היום לקחת את זה על עצמה, היא תדע שהיא יכולה לצאת לדרך, להגיש לנו בקשה לתכנון, נדרג את הבקשות האלה בעיקר לפי פרמטרים תעסוקתיים, בעיקר הפער בין כמות הילדים לכמות המעונות שיש, שמפוקחים ומסובסדים על-ידי המדינה באותה רשות, נדרג אותם וניתן להם לצאת לדרך. כאשר גם רשויות שנניח לא יוכלו לקבל במסלול התכנון, ברגע שהם יבואו עם אתר יוכלו לקבל רטרואקטיבית. כלומר, יש כאן בהחלט מענה גם לצורך הזה, וזה גם כן בעקבות אותם דיונים שניהלנו כדי לנסות ולהקל עד כמה שניתן.

מה יש לנו בנוהל הזה? בעצם מה בפירוט אנחנו עושים? אז דיברנו על מסלול מקוצר שיש בו גם בינוי בצורה מאוד מאוד מהירה של מי שמוכן ובשל שילך לבנות, וגם מסלול לתכנון כדי שמי שעוד לא בשל ורק רוצה להתחיל את התהליך יוכל להגיע. אנחנו מדברים על פרישה הרבה יותר נוחה של תזרים המזומנים. ישבנו הרבה גם עם השלטון המקומי ולמדנו מהם איך הם יודעים לעבוד, כי בסופו של יום – וכאן אני מזכירה לכולם – אנחנו לא בונים, הממשלה יודעת לתקצב, וכמו שאמרה יעל, אנחנו כאן וניתן מענה לכל מה שניתקל בו בדרך, אבל מי שבונה זה הרשויות המקומיות. והרשויות המקומיות בעבר נתקלו במספר קשיים: אחד, זה הנוהל עם כל הקשיים שהיו בו, שהיום אנחנו פותרים; ושניים, הוצבו בפניהם בעבר אתגרים לא פחות פשוטים ממעונות-היום והם נדרשו בשנתיים-שלוש האחרונות לבנות בצורה מאוד מאוד משמעותית את גני-הילדים. וזה היה הקשב של הרשויות כי זה מה שהם היו מחויבות לפי חוק. אנחנו מאמינים עכשיו שבשיתוף הפעולה שיצרנו עם השלטון המקומי היום הם מבינים את האתגר, וגם יש להם כלים יותר טובים מבחינת הנוהל החדש והם יתגייסו ויבנו בצורה מהירה ונלווה אותם בזה.

העלות של הבנייה - אנחנו בעצם מכירים היום בנוהל החדש בעלות יותר גבוהה ממה שהיה בעבר, גם בעלות הבסיסית וגם נותנים מענים לכל מיני סוגיות, שלא נלאה אתכם בפרטים של אם יש קרקע כזו או אחרת או דברים שמייקרים את עלויות הבניה - נתנו לזה מענה בנוהל החדש; תנאי תשלום - כאמור, כמו שהרשויות יודעות לעבוד ומכירות, הלכנו לנוהל שכמעט אחד לאחד כמו הנהלים שהם מכירים ויודעים לעבוד אתם, אנחנו עושים את זה היום; ביטלנו את כל החסמים הביורוקרטיים, וזה מה שיעל ציינה קודם, של הדרישות של הקרקע. בעבר דרשנו המון המון – עוד פעם, בעקבות נהלים של החשב הכללי: הערות אזהרה וזיקות הנאה וכל מיני דברים כאלה שאני אומרת בפה מלא, הרשויות לא ידעו איך להתמודד עם זה, היו מגיעות ללשכות מקרקעין ומקבלות שם דרישות שונות ומשונות, והאמת שגם אנחנו כממשלה לא יכולנו להתמודד עם זה, זה היה מן סיפור כזה של מסמכים וחתימות וכל מיני דברים כאלה שגם מי שכבר בנה לא הצליח לקבל את המימון. כל הדבר הזה הוסר. קבענו הסדר חלופי פשוט של זכות קיזוז ודיווח שלנו למשרד האוצר על המעונות, כי בסופו של דבר אנחנו הרי מסבסדים אותם ואנחנו יודעים - - -

המודל הזה הרי קיים מול משרד החינוך, אז למה אתם נפלתם כל הזמן?

את שואלת אותי שאלה שהשבתי עליה גם פעם שעברה, היו דיונים בתוך הממשלה, ומה שהוחלט בתוך הממשלה עם משרד המשפטים ומשרד האוצר בעבר היה ללכת בכיוון אחר שחשבו שהוא יותר נכון. וכשזיהינו, ואנחנו אומרים את זה ביושר, זיהינו שזה לא עובד אז התגייסנו כאן בצורה מאוד משמעותית, בעבודת נמלים מאוד מאוד, ממש שסורקת כל דבר, ובאמת היו לנו שיתופים טובים גם במשרד האוצר וזה לא היה פשוט. כלומר, יש רצון גם במשרד האוצר להגן ככל שניתן על הנכסים, אבל משהצפנו והראינו, והם הבינו שבסוף מרוב רצון לשמור על הזכויות בסוף אין מעונות, אז זה לא עוזר שרוצים לשמור על הזכויות אבל בסוף זה מונע את הבנייה. כמו שתיארה יעל, גם במשרד האוצר הייתה התגייסות לטובת העניין הזה והוסרו הדרישות.

אבל איפה עובר הקו בין הדרישות שהיו לגנים של החינוך, וראינו איך בונים מהר, והמדינה יודעת לבנות מהר כשמחליטים שיש, ואיך - - -

אני לא יודעת להגיד מאיפה זה נולד. אני יודעת להגיד לך את המצב הקיים, שזה מה שנדרשנו בגלל שזה מבחני התמיכה לדרוש, וברגע שזיהינו שזה לא עובד הצפנו את זה, ובאמת הייתה התגייסות של גורמים רבים כדי לפתור את הסוגיה. ולכן אני חושבת שהבשורה ומה שחשוב עכשיו – הרי כולנו יכולים להסתכל אחורה, הרבה יותר משנה מה קורה מחר בבוקר. ומחר בבוקר יש לנו נוהל הרבה יותר ידידותי, הרבה יותר פשוט, הרבה יותר יעיל, שיאפשר בנייה הרבה יותר מהירה של המעונות האלה. ואנחנו כאן ביחד כדי שאם יתקלו באיזושהי בעיה אז אנחנו כאן ולא הולכים לשום מקום גם כשהדברים עובדים וגם כשהדברים עובדים פחות. אני מאמינה שנראה באמת הרחבה משמעותית של ההיצע. אני מקווה מאוד ומאמינה שנראה התגייסות של השלטון המקומי, של ראשי הערים שישימו את זה כעדיפות ראשונה לבנות, ואני חושבת שנתנו להם באמת בעבודה משותפת את כל הכלים כדי לעשות את זה.
עוד נקודה אחת. אני חושבת שבימים האלה חשוב גם לציין שהנוהל החדש כולל גם עדיפות לנושא של יישובי עוטף עזה כולל מיגון, בנייה ממוגנת. עוד נצטרך לדייק שם את הפרטים, אבל נכיר בעלויות המיגון, וגם קדימויות לעוטף עזה במקומות שבהם יש דירוג, בין אם זה בבינוי במקומות שיצטרכו ובין אם זה בנושא של התכנון כדי שיוכלו לתכנן את המעונות הנדרשים.

זאת הסיבה שביקשנו את משרד הביטחון, ונשמע אחרי זה גם על הנושא של המיגון. ביקשנו מהם להצטרף כי חבל לחזור על טעויות שנעשות. ראינו מה קרה כשבאשדוד אין לנו מעונות ממוגנים ומה ההנחיות של פיקוד העורף ועוד ועוד.

גם באזורים אחרים במרכז הארץ.

כן, בסדר. וגם שמעתי את ראש העיר תל-אביב שתוך יומיים מצא פתרונות לכל הגנים. ברורים לנו הפערים במדינת ישראל, כולנו חיים באותה מדינה, התפקיד שלנו לבוא ולראות איך כל ילדי ישראל זוכים לאותו חינוך עם אותם תנאים, וגם לשם כך נמשיך ונשב ונעקוב ונראה, ואתם יודעים את זה. נאסוף קצת שאלות, כי אנשים פה כמו שאמרתי, עם הרבה ידע, ניסיון, למודי הרבה מאוד אכזבה, אז בואו נראה איך אנחנו מתקדמים. רות דיין מדר, מרכז השלטון המקומי, השותפה השלישית, בבקשה.

בגדול, אנחנו מברכים על הנוהל, על השינוי של הנוהל. עדיין יש דברים כאלה ואחרים, אבל מאחר שמדובר בנוהל ולא בתמיכה אני מאמינה שאם תוך כדי תנועה נראה שיש בעיות משרד הכלכלה יתגייס כדי לפתור ולתת מענה.
לעניין התקצוב - כרגע מדובר על תקציב של 2.8 מיליון שקל לבינוי מעון-יום בבסיס, הנתונים שלנו הם קצת אחרים, ולכן כשמדובר על 95% מימון או 100% מימון כשבונים בשנה זה לא 95%, כי ברור שהמימון של הבינוי הוא הרבה יותר גבוה. אצלנו מדובר בעלויות של 4.5 מיליון שקל ובתל-אביב 5 מיליון שקל למעון-יום כשמדובר על תשתיות היקפיות ותשתיות בכלל. אז אני מקווה שהרשויות כן תמצאנה את הדרך לתת את התקציבים הנוספים על מנת שבאמת תוכלנה לבנות מעון-יום, אבל ברור שבינוי של מעון-יום בבסיס זה 3.2, לזה צריך להוסיף את התשתיות, את התשתיות ההיקפיות, לזה צריך להוסיף הצטיידות, שההצטיידות בכלל לא נכללת פה, לא מכניסים ילדים לגן ללא הצטיידות. אז כשמדברים על מימון של 95% ו-100% אני מרגישה קצת לא נוח כי הנתונים אצלנו שונים, אבל אין ספק שהשינוי הוא שינוי מהותי, הוא שינוי שכן יאפשר בינוי, כן יאפשר בינוי יחסית מהיר. אני לא יודעת אם תוך שנה, כי הרשויות נדרשות להליך של היתרים והבאת האישורים.

איך אתם כשלטון מקומי יכול לסייע לעיריות כדי שזה יהיה באמת יותר מהר? מה המקום שלכם?

אין לנו דרך. אין לנו תקציבים משל עצמנו, מי שבונה זאת הרשות המקומית. הערך המוסף שלנו זה שאנחנו לאורך כל הדרך העברנו את המסר מהרשויות מה החסמים, אם זה הכספיים ואם זה הביורוקרטיים ואם זה ההתנהלותיים על מנת שבאמת הנוהל יהיה עד כמה שיותר נגיש בדומה באמת למה שקורה במשרד החינוך, כי שם בונים.

ברורה לי העובדה שלכל רשות התקציב שלה, אבל לכן דווקא כגוף מטרייה, כארגון מטרייה שיכול לסייע גם בניסיון וגם מול רשויות, שאין להן כל כך או את הידע או את האנשים המתאימים, לבוא ולראות איך כולם יוצאים לדרך בשורה שווה, ולא - - -

אין מנגנון כזה. לכל אחד יש את דרך קבלת ההיתרים, יש תב"ר, יש מנגנון פנימי, זה מערכת משפטית על הקרקע, כל רשות מקומית יודעת – עובדה שבונים גני-ילדים ועובדה שבונים בתי-ספר ועובדה שבונים אולמות ספורט אז - - -

ועובדה שמעונות לא בונים.

בסדר, אבל זה העניין, שאנחנו מקווים שעכשיו בעקבות השינוי של הנוהל הזה יהיה הרבה הרבה יותר קל לרשויות המקומיות לבנות, כי פרשו את התשלומים והוסיפו תקציבים וביטלו חסמים משפטיים על הקרקע. לנו אין כסף בשלטון המרכז המקומי.

אני רוצה לדייק את השאלה שלי. בדצמבר ישבת פה זועמת, אני זוכרת את הדברים שאמרת, וגם אמרת אותם - - -

לא זועמת.

בצדק רב.

גם העברנו לך את הפילוח של הרשויות.

אז השאלה שלי, אם היום בעוד שנה כשנתכנס כאן ונראה, האם תוכלי לתת לנו מנעד של מי כן ומי לא ולמה כן ולמה לא מבחינת – שנלמד איפה יש ילדים שפחות דואגים להם מכל מיני סיבות, אבל מה שאני רוצה לבקש ממך זה לעקוב מי יצא לדרך ומי לא יצא לדרך.

התחייבנו ללוות את התהליך. נקיים עם משרד הכלכלה כנס עם כל הרשויות כדי להציג להם את הנוהל, לענות לשאלות, לשמוע אותם, ובאמת לצאת לקריאה משותפת שזאת תהיה המשימה לשנת 2014, 2015 - בינוי של מעונות-יום על מנת שבאמת נוכל לצאת עם בשורה.

הדברים האלה ברמה של יושב-ראש השלטון המקומי? הוא ער לנושא? הוא מכיר את הנושא?

בוודאי.

הוא יצהיר על זה שזו שנת בינוי המעונות בשלטון המקומי?

הוא יצהיר על כל דבר שיתרום חברתית לשינוי החברתי, גם הייתה תקשורת - - -

אני מצטטת אותך, את יודעת, את מוקלטת, מצולמת, יש פרוטוקול.

לא צריך. אפשר לקרוא מהתקשורת שהייתה אתמול, הדברים שלו גם נאמרו לתקשורת ב"גלובס", ב"כלכליסט", והשלטון המקומי מתחייב. הובלנו את העגלה הזאת במשך שלוש-ארבע שנים כדי שהרשויות המקומיות תוכלנה לבנות. לא פתאום עכשיו כשהגענו עד כמה שאפשר לומר לנחלה, אז עכשיו נעצור. נלווה את הרשויות לאורך כל הדרך.

לא הגענו לנחלה. אנחנו עוד בנו"ן, נחמן, נחמן מאומן.

תשמעי, אני מסכימה אתך, הגענו לנו"ן, נמשיך הלאה.

בסדר גמור. יעל שמרגד, ארגון נשי חירות ישראל, מנכ"לית העמותה, בבקשה.

אני יעל שמרגד, לא ביקשתי זכות דיבור. כרגע לא.

כרגע לא. נעבור הלאה לד"ר נעמי מורנו מנהלת האגף לגיל-הרך בוויצו ישראל.

ביקשתי זכות דיבור ואשמח קודם כול באמת לומר, אני חושבת שיש פה איזשהו סוג של התקדמות גם באווירה סביב השולחן וגם בעצם במסר המרכזי. אני חוברת למה שאמרה רות לגבי עלויות הבנייה. בתוך בנייה אינטנסיבית בשטח אנחנו יודעים שהעלויות הרבה יותר גבוהות מהעלות המוצהרת כאן. לצערנו נאלצנו לוותר על מכרזים שזכינו בהם כאשר עלות הבנייה הגיעה כמעט ל-6 מיליון בחלק מהמקומות, אז זו סוגיה - - -

על כמה מעונות נאלצתם לוותר?

מספר מעונות. זה לא כמויות גדולות, כי בחלק אנחנו מלווים את כל הבנייה בעצמנו. פשוט צריך לשים את זה על השולחן. דבר נוסף שאני רוצה להציג זה נושא של מעונות במקומות עבודה. יש חשיבות רבה לבניית מעונות במקומות עבודה. אנחנו מכירים את זה, אנחנו מפעילים מעונות במקומות עבודה. וככל שאני שומעת, אין התייחסות למרכיב הזה בנוהל. זאת אומרת, אלא אם כן יש פה משהו שאני לא שומעת בצורת ההצגה, אבל כרגע בעצם כל הדיאלוג, כל הערוצים הם באמצעות הרשות המקומית.

רגע, דיברנו על זה בישיבה הקודמת. יצאתי מנקודת הנחה שדיברנו על אזורי תעשייה, - -

אתייחס לזה עוד שנייה, עוד רגע, תקבלו את הכול.

- - -

- - דיברנו על מפעלים. אני רוצה להגיד לך שמהסיורים – אני בטוחה שגם את, יעל, מכירה את זה, שבמקומות שיש מעונות בתוך המפעלים או ליד או בקרבה זה מקרין גם על מי יכולה ויכול לבוא לעבוד. גם לגבי כל מה שקשור לכל המניעים הביורוקרטיים של אזורי תעשייה, כן אפשר, אי-אפשר.

עוד נקודה - גם בתי-חולים - - -

נכון, הנה, למשל, אחת הבקשות הרבות שהגיעו אלינו כאן בתקופה של המלחמה זה מרופאות מ"איכילוב" למשל, שגם הקולגות שלהם עזבו את חדרי המיון ורצו לשטח וגם בני-הזוג שלהם גויסו, הם נדרשו לתת יותר תורנויות מטבע הדברים ואין מעונות, אין מעונות, אז נכון.

אני רוצה עוד נקודה אחת נוספת, ברשותכם.

ב"איכילוב" אין.

יש ממול. כמו כל מעונות-היום שמלאים.

בסדר, אבל מה לעשות, כנראה התור לא כולל – עיקר הבקשות שהגיעו היו של הרופאות מ"איכילוב", אבל גם פה מירושלים, גם נשים שבני-הזוג שלהם גויסו וגם הרופאים בחדרי הניתוח שגויסו ונדרשו לעוד ועוד משמרות.

יש נקודה לדעתי שדורשת עוד התייחסות, זה הנושא של ההשלמה של העלויות ככל שתהיינה, כי כיום המכרזים שמוצאים על-ידי הרשויות המקומיות הם מכרזים שכוללים דרישה מהמפעיל שמציע את עצמו במכרז הפעלה להשלים את עלויות הבנייה. האם הדרישה הזאת תהיה לגיטימית גם בתהליך הנוכחי? זה דבר שצריך לשאול אותו בקול רם, אולי יש לו תשובה אחת, אולי יש לו כמה תשובות, אולי אין לו תשובות, אבל בהינתן הנתון הברור שהעלות גבוהה יותר – לא חשוב בכמה אחוזים, או לפחות בחלק מהמקומות ממה שננקב – מי מצופה לשאת בהשלמה? והאם זה לגיטימי שזה יהיה חלק מהמכרז שיפורסם? וכמובן, אני רוצה לחזור ולהדגיש שכאשר מדובר בגורמים מפעילים - לאורך הדרך היו כמה פעמים שהיו דרישות לדמי שכירות מצד הרשויות המקומיות. אני רוצה לחזור ולהדגיש שזה דבר שאינו נכלל בסל התשומות, לפיכך זו דרישה לא סבירה במסגרת העלויות, ואני רוצה להבטיח שגם בנוהל הזה ישנה אמירה ברורה שזה לא יהיה לגיטימי לדרוש דבר כזה במסגרת מכרז כזה או אחר. אז זה דברים שככה על פניו מתוך ההיכרות שלי עם עולם התוכן הזה.

בסדר גמור. אתן רושמות לכן? תודה רבה. אני מחכה לך. איך לא? אחרי השואו שהיה פה בדצמבר.

אני מאותו מקום של נעמי, אני מוויצו, מנהל אגף בינוי. אני קצת רוצה לקלקל לכם את החגיגה, מה שנקרא.

חיכינו לך, אמרנו לך.

בשביל זה אתה גבר.

אני פשוט בא מהשטח ולא מהשולחנות פה.

אני זוכרת עוד בנתניה את הדוגמה שנתת שם על מעון שלכם, הוא נפתח או לא נפתח?

אני יכול לתת לך עוד כמה דוגמאות.

אבל המעון ההוא אז?

יפתח ב-1 בספטמבר.

הוא יפתח?

כן.

כלומר, מאז שנפגשנו הוא היה סגור?

נכון.

מה אתה אומר?

והגנים בנתניה.

כלומר, מדצמבר 2013 המעון סגור.

שלא תחשבי שהוא נפתח בזכות המימון של משרד הכלכלה.

תספר לי, רק כדי שנבין על מה אנחנו מדברים, מדברים על מעון שהיה מוכן, אני זוכרת שסיפרת את זה פה בוועדה בדצמבר 2013, ואמרת שאתה לא - - -

פתחו שני מעונות, אחד של נעמ"ת, אחד של ויצו.

הנה, בבקשה, ואמרת שאתם לא פותחים.

אבל הכסף עוד לא שולם.

ולמה הוא לא שולם? תספר.

תספר לנו.

למה הוא לא שולם? כי משרד הכלכלה עם כל הביורוקרטיה - - -

בגלל שנדרשו הערות אזהרה וזיקות הנאה וכל מיני דברים שדרשו מאתנו לדרוש, ועכשיו בדיוק בנוהל החדש אין כלום.

אבל עדיין, שלא תחשבי שאם ביטלת את הדברים האלה עשית משהו נוסף מעבר.

למה? עכשיו לא הבנתי.

בוא נגיד, הסרת חסמים מסוימים, אבל סתם לצורך התסריט של בניית מעון. קודם כול, חלק מהעניין אתם רק עובדים מול הרשויות המקומיות, למה שהארגונים לא יקימו מעונות?

אתייחס לזה, הבטחתי שאתייחס לזה.

להתייחס זה לא, זה צריך להיות בנוהל כנקודת מימון.

שאלתם שאלה, צריך או לא צריך, תכף אתייחס, אני מבטיחה.

אבל נאמר שיש רשות מקומית, עיריית תל-אביב, היא רוצה להקים מעון, היא מאתרת קרקע בתחום העיר ואומרת: אוקיי, פה אני רוצה להקים מעון, היא פונה למשרד הכלכלה ומצד שני יש לה נוהל הקצאה. זאת אומרת, היא צריכה להכריז שהשטח הזה הוא קרקע למעון, אחר כך בנתה את המעון היא צריכה לתת אותו למישהו להפעיל, אז מי יפעיל? ויצו? נעמ"ת? פש"ר? אמונה? אז היא צריכה לעשות עוד פעם נוהל הקצאה של מי יפעיל את המעון, ועל כל נוהל כזה יש החלטת ועדה, התנגדויות, דיון בהתנגדויות, אישור ועדה, זה שנה לפני שהתחלנו בכלל לדבר מי מתחיל לתכנן את הבנייה של המעון, לתכנן את המעון, לא לבנות אותו. זאת אומרת, אנחנו רק בעוד שנה. אם מחר העירייה תגיד שהיא רוצה להקים עשרה מעונות, והיא תגיד אפילו באילו שטחים מסוימים, זה רק כמשפט, זה לא תכל'ס לבנות מעון. בגלל זה הנושא של שנה ושנתיים זה מאוד - - -

אני רוצה רגע לדייק, גם אסביר תכף יותר בפירוט את לוחות הזמנים, אבל בואו נגיד כאן בצורה נורא ברורה, משרד הכלכלה לא יכול לשנות את כל דיני התכנון והבנייה במדינת ישראל, זאת סוגיה משמעותית וכבדה. עשינו, ולדעתי את כל מה שניתן לעשות, ואם לא, אז כמו שאמרנו, אנחנו כאן, נגלה עוד כל מיני דברים תוך כדי תנועה - -

חלק, חלק, לא את כל, חלק.

רגע, לא כל- .

חלק, חלק.

- - כדי שברגע שיש לרשות היתר או שהיא צריכה כסף לתכנון כדי לתכנן היא תוכל לעשות את זה.

מיכל, קודם כול אי-אפשר להגיד "כל", כי יש לנו את ה-300 מעונות שאתן בכלל לא מדברות עליהם. אנחנו מדברים כרגע רק על 400 מתוך ה-700.

לא, היא מדברת עוד בהקשר של ההקצאה.

לא, אנחנו מדברים על 700 מעונות שחסרים במדינת ישראל.

זה תהליך.

כרגע אני מבינה שגם כל החסמים שאתם – באמת כל העבודה ברוכה – אנחנו מדברים בסך הכול על 400 מעונות מתוך ה-700 שחסרים במדינת ישראל, אז אי-אפשר לדבר על "כל", יש לנו 300 שבכלל עוד לא דיברנו עליהם.

כל החסמים. לא דיברנו על כל הביקוש, מדברים על כל החסמים.

אוקיי, עכשיו חסמים.

עוד פעם, לא יודעים להתחייב, אבל בסופו של דבר זה עניין תקציבי, עד עכשיו הבעיה שנתקלנו בה בגלל כל החסמים והבעיות לא הייתה בעיה של כסף. כלומר, לצורך העניין, היא הייתה בעיה של ביצוע של הכסף. אני מאוד מאמינה שלאור החשיבות של הנושא הזה כשנתקל בבעיה של הכסף נדע לפנות למשרד האוצר, ואני מאמינה שנקבל שם את האוזן הקשבת לנושא החשוב הזה.

לא סיימתי.

כן, בבקשה, דורון.

דיברנו על העברת כספים גם לארגונים ולא רק לרשויות מקומיות, דיברנו על זה שההליך של הקצאת מעון או שהתחלת תכנון של מעון לצורך היתר – אין היום עירייה: חיפה, באר-שבע, תל-אביב, נתניה, כל עירייה, זה הליך של בערך שנה עד להוצאת היתר, אם היא רוצה ואם היא לא רוצה. כך שאנחנו מדברים על סדר גודל שמהיום זה שנה וחצי שאולי יהיה היתר לבנות מעון ועוד שנה לבנות מעון. כך שצפוי שאנחנו נשב פה עוד שתי ישיבות - - -

הנוהל מתייחס קצת אחרת, תכף נסביר אותו.

יצא ממש לאחרונה נוהל רפורמת המרפסת של ראש הממשלה. אפשר היה גם להכניס לתוך הנוהל הזה את הנושא של מעונות-יום על מנת לקבוע קיצור זמנים לעיריות. לא יכול להיות שאגיש בקשה להיתר לעיריית תל-אביב או לעיריית באר-שבע ואחרי שנה וחצי אקבל היתר. ממ"ד בעיריית באר-שבע - - -

אז מה? כל בית צריך מרפסת וכל שכונה צריכה מעון, זה דווקא סלוגן לא רע, נכון?

בדיוק. אז למה שבנוהל הזה לא יכנס גם נושא של מעון? תעשו, זה תפקידכם.

נכנסו שם מוסדות ציבור.

אנחנו לא מבקשים הנחות מבחינת דרישות של מה דרישות החוק אומרות.

יש לך פה כמה שאלות, כל הנושא הזה של ארגונים ובמסגרות תעשייה.

כן.

זו לא הנחה בדרישת החוק מה לעשות, אבל אם הפקידה שיושבת או מהנדסת הרישוי שיושבת תדע שאת התיק של המעון היא צריכה להעלות למעלה ולא להשאיר למטה, אז נקצר בשליש את משך הזמן של הוצאת היתר, וכנ"ל ועדת ההקצאות שצריכה להקצות שטח למעון או לגוף שיפעיל אותו. זה עוד עניין.

והקטע של התשלומים - הרי משרד הכלכלה מפעיל מפקחים שבאים למעונות שקיימים כבר והם רואים שפה יש בורג בולט ופה יש מגן אצבעות שחסר, ברגע שמעון עובד יש ויכוח עם מגיע כסף לגוף שהקים אותו או לא? אז כל הדרישות שהיו עד היום, זיקת ההנאה והערת האזהרה, צריך למחוק אותן ומעון עובד. בעוד שבועיים יש מעונות שעובדים למרות ועל אף זה שלא קיבלו כסף, אז אפשר להזרים את הכספים האלה ולא להתחשבן עם כל מיני הערות ישנות, דרישות ישנות.

אתייחס לזה.

אז את רושמת לך?

כן, אני רושמת.

ליזה ריבקין מנהלת רשת הגיל-הרך בנעמ"ת, בבקשה.

קודם כול, אני רוצה לברך על המהלך הזה של לנסות לשנות ולקצר את כל התהליך לבניית מעונות, ואני רוצה לקוות ולהיות אופטימית שאכן גם אם לא יהיו 400 מעונות, אבל אפילו מחציתם, כבר התקדמנו צעד אחד קדימה, ומי כמונו יודעים טוב יחד עם משרד הכלכלה שהביקוש די רב וההיצע קטן.

אני רוצה רק להוסיף שני דברים, אחד, שאלת המיגון שכן חשובה לאור מיגון המעונות.

מייד נפנה למשרד הביטחון. אנחנו מייד פונים.

רק אם ככה אכניס את שאלתי בכל זאת. השאלה, יש את הפרוגרמה, יש ממ"ד או מקלט לפי התכנון של הפרוגרמה, וצריכים לתת את הדעת ולומר לפחות במה אנחנו כרגע ניצבים מול ההורים, ובצדק, אחרי מבצע "צוק איתן" זה היה ברור לנו שבמקומות שעד גבולות ה-40 קילומטר ולא רק בעוטף עזה – על עוטף עזה אין בכלל דיון שיש למגן את כל המעון – אבל הייתי רוצה לשמוע גם על גבולות ה-40 קילומטר בנושא של מיגון מעונות. היום אנחנו נתקלים ביום שאחרי "צוק איתן" בהורים חרדים, הורים שמפחדים להחזיר את ילדיהם לתוך המעונות, צריך לתת על זה את הדעת ולא להתעלם ולעסוק רק בבניית מעונות חדשים אם אנחנו מדברים על מיגון אלא גם על מעונות קיימים, אם אפשר בכל זאת להכניס את העניין הזה כדי שנוכל לתת שירות. כי אם רוצים לשמור על שגרה, וזה מה שפיקוד העורף בעצם דרש, ובצדק, לשמור על שגרה, צריך לתת את המענה ללקוחות. אז זה עוד דבר שהייתי מציעה להכניס לתוך הדיון, כי אם יש תקציבים לבניית מעונות אז בואו גם נדבר על המעונות הקיימים, אי-אפשר להתעלם מהם. זה משהו שאני חושבת שחשוב.

ואני שוב חוזרת, גם במקומות עבודה ובתי-חולים זה הוכיח את עצמו. אנחנו מפעילים, הפעלנו ב"סורוקה", ויצו הפעילו - -

"ברזילי".

- - ב"ברזילי", וראינו שנתנו שירות.

אני רוצה לדעת את זה לעניין אחר, באיזה בתי-חולים יש מעונות?

לנו בבית-החולים "סורוקה" בבאר-שבע.

וב"ברזילי".

לנו ב"ברזילי". אנחנו פותחים ב"רמב"ם".

ב"רמב"ם", מתי?

בינואר הקרוב. יש לנו ב"הדסה עין-כרם".

אתם יודעים שאחד המקצועות שעברו פמיניזציה זה מקצוע הרפואה - עבר פמיניזציה באופן מוחלט, וזה אחד הדברים בהם אנחנו מטפלים פה בוועדה. אז ב"סורוקה", ב"רמב"ם", ב"ברזילי" ו-?

יש לנו ב"הדסה עין-כרם" ויש לנו ב"אסף הרופא".

ב"עין-כרם" יש?

כן, יש.

אנחנו עובדים גם בבית-החולים "מגדל העמק".

ב"איכילוב" אין.

- - -

בוויצו מול "איכילוב".

כן, אבל הרופאות, כמה רופאות? תנו העדפה לרופאות.

אני מוכנה לפתוח ב"איכילוב", אני מוכנה, מה הבעיה?

- - -

הם לא יכולים לתת העדפה אלא לתת את - - - של משרד הכלכלה.

אומרת דוברת הוועדה - הקיימים מפוצצים.

הם מלאים.

ותתכוננו, כי עוד שנה הבטיחו לנו הרבה לידות.

אז אנחנו רוצים עוד להיערך, ולכן העליתי את הסוגיה הזו. אנחנו רואים כמה זה רלוונטי וכמה הביקוש רב. מעונות שאינם במקומות עבודה וסמוכים – אה, ויש לנו כמובן במוסדות מחקר ואקדמיה, זה גם כן משהו מאוד חשוב לציין.

כן, באקדמיה גם.

גם ב"באר-שבע", גם באוניברסיטת תל-אביב" וגם ב"מכון ויצמן". דיברתם על נושא הביקוש, המעונות מלאים עם רשימות המתנה, עם - - -

בסדר, תודה. אגב, מה לגבי האוניברסיטאות ומכללות?

אז זה מה שציינתי. לנו יש ב"אוניברסיטת תל-אביב", "באר-שבע".

ב"בר-אילן" יש גם של "אמונה".

לנו יש ב"טכניון". אבל שוב, באמת מה שחשוב כאן, ואולי פה צריך לעשות את העניין הזה של עוד משפט אחד שאומר על עניין גובה התמיכה לבנייה, אסור להתעלם מזה, הנתונים ידועים, נאמר פה, בניית מעון זה סדרי גודל שבין 3.2 מיליון, ואפילו 4 - - -

בין 4 ל-6 מיליון.

- - -

בין 4 ל-6, היא לא צריכה להגיד את זה, זה בין 4 ל-6.

לא, אבל העניין הוא שהאוצר מדבר על 2.8 אז מראש יש פה בעיה.

נגיע אלייך, נגיע אלייך.

לא, אין לי מה להגיד.

לך אין מה להגיד?

יש לי, אבל - - - להגיד את זה כהיסטוריה, אז את זה אני יוזמת.

לא, זה יום חג.

תודה, שיהיה בהצלחה בכל מקרה.

תודה רבה רבה. עורכת-הדין קרן גרינבלט, שדולת הנשים.

תודה. אני כמובן גם מברכת על הניסיון המרשים לשתף פעולה כדי לפתור את הבעיה האקוטית הזאת, ואנחנו גם במיוחד בתקופה האחרונה רואות כמה קריטי הנושא של מעונות-יום לא רק מבחינת השתלבות נשים בשוק העבודה, אלא גם הקיימות שלהן בתוך שוק העבודה והאפשרויות שיש להן לא להיות מפוטרות כשהן צריכות להיות עם הילדים וכו'.

רק רציתי לתת נקודה קטנה שבאמת מהצד השני של התמונה הכללית, שהיא אולי טיפה סוטה מהדיון, אבל לדעתי חשוב להגיד אותה. זה הנושא שבמקום שבו התקצוב לא מספיק אז יהיה צריך לקצץ בעלויות של דברים אחרים, והמקום שאנחנו כבר רואות שנים שמקצצים בעלויות זה הרבה פעמים בזכויות העובדות בצוותים של מעונות-היום, בכלל אצל נשים שעובדות במקצועות הטיפול ובמקצועות החינוך. אז רציתי לומר שכשאנחנו מדברות על פרויקט לאומי שמתוקצב על-ידי הממשלה חשוב לשים לב למקומות שבהם הממשלה נותנת חסות במובן מסוים להעסקה פוגענית, וחשוב גם לזה לשים לב.

תודה. רבקה פישמן, חברה למתנ"סים.

אני רוצה להוסיף שאלה נוספת. החברה אולי שונה בעניין הזה לגבי הסבת מבנים לטובת בינוי מעונות-יום, האם זה בתוך החשיבה? כי לנו יש את היכולת, אולי בשונה מארגונים אחרים, להתמודד עם האתגר הזה ובצורה כזו לקצר את התהליכים.

האם החברה למתנ"סים יש לה באיזשהו מקום - - -

יש מתנ"סים שאפשר לתת לזה עדיפות ולהיות שותפים לאתגר הלאומי בנושא של בינוי מעונות, אנחנו עושים את זה בעצם ביומיום, אבל אם כרגע תאמרו שהתשובה חיובית ניתן לזה עדיפות.

עורכת-הדין מאירה בסוק, הגענו אלייך.

לא אחזור לעבר כי אני למודת ניסיון אז אני לא בטוחה בכלל שזה יתקיים. אני מצטערת שאני סקפטית.

חשבתי שמאז שאני פה קצת שינית את - - -

אין ספק. אבל אני זוכרת כל כך את כל מה שדובר כאן והיו פה כולם וכולם דיברו, וכבר עכשיו אם נסתכל, אם השלטון המקומי וויצו, לצורך העניין, אומרים שזה בין 4 ל-6 מיליון שקל והאוצר אומר 2.8, אנחנו כבר מההתחלה בבעיה, זה א'.

ב', דיבר האדון מוויצו על שנתיים לפחות, אז אנחנו לא רואים ב-2015 שזה ייבנה, לכן אני, עם כל הכבוד, נראה מה שיהיה, זה הכול.

תודה, תודה רבה לך.

ימים יגידו.

אל"מ בני שיק, אני שמחה לארח אותך בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. אני רגילה לראות אותך בוועדה אחרת, אז אני שמחה שאתה פה אתנו בצוק העתים.

אתחיל עם סיפור המיגון. אחד, צריך להסתכל על עוטף עזה בנפרד ממה שמסתכלים על האחרים. עוטף עזה אמור לקבל מעון ממוגן באופן מלא ולא באופן חלקי, זה משמעותית כבד גם בהיבט של הבינוי וגם בהיבט של המחיר. שאר המעונות בישראל בנויים על בסיס התקנה המוגדרת בפיקוד העורף - איזה מרחב מוגן נותנים לאיזה גודל של כיתה על-פי הכיתות הקבועות והמוכרות, זו באופן עקרוני השיטה שעל-פיה אנחנו עובדים.

על השאלה של גבולות ה-40 קילומטר. אין לנו כוונה להפוך את 40 הקילומטר לאפס-שבע, לשים את כל המעונות או גני-הילדים ממוגנים באופן מלא, אלא רק על-פי המרחבים המינימליים ההכרחיים שאנחנו מגדירים, שזה פחות או יותר 12 מטר למבנה. ואם תחליטו שאתם רוצים, אנחנו - - -

לכיתה.

לכיתה אחת בתוך המעון. אם תחליטו שאנחנו רוצים, אנחנו בשמחה נרחיב את זה, רק יש לזה משמעויות כלכליות מאוד כבדות בהיבט של הסיפור של זה.

הייתי רוצה לגעת בשלוש נקודות נוספות שעלו כאן.

אני רוצה להבין, סליחה, ברשותך, שדרות כמשל, שדרות אפשר היה להמשיך בגני-הילדים, אפשר היה להמשיך בקייטנות במתנ"ס כי היה מיגון.

נכון.

50% מילדי שדרות היו בקייטנות.

היו מוגנים מלא.

אשדוד זה לא היה הסיפור.

לא.

כמו שאתה יודע, וגם אתה מבקר וביקרת, ואני מקווה שלא נחזור לסיפור הזה, אבל אי-אפשר היה להמשיך בשוטף. אני לא רוצה להזכיר כמה אנשים לא הגיעו לעולם העבודה. אגב, היה פער של 100% בין נשים שלא הגיעו לעבודה לגברים שלא הגיעו לעבודה, וגם הסיבה לפער הזה היא עניין של השולחן הזה. אבל למשל עיר כמו אשדוד, למה כשאנחנו בונים היום, וזה המקום שלכם לבוא ולתת את ההמלצה שלכם לפחות - - -

למה הכוונה להכניס את כל המדינה הזאת ולהפוך אותה למדינת מקלט? אנחנו אומרים לעצמנו מה אנחנו רוצים במינימום ההכרחי שאפשר יהיה לתפקד אתו. אחרי שישבנו דרך אגב עם המסגרות, מה לתת למעונות-יום, זו לא החלטה של פיקוד העורף לבד, היא התבצעה בעבודה מטה משותפת עם משרד הכלכלה ועם גופים נוספים. ההחלטה באיך מקיימים את זה או אם זה מספיק או לא מספיק אפשר לפתוח אותה ואפשר להגדיר שאנחנו רוצים מרחבים גדולים יותר, זה אפשרי. לך אני אומר שבעיני באפס-40 בזמן ההתראה שיש או במהלכים שהם חירום ניתן להצטמצם ובמירכאות "להצטמק" עם חוסר הנוחות ולהיכנס לתוך מרחבים מוגנים מספיק גדולים יחסית לכיתה. אנחנו יכולים להחליט להרחיב, זה באמת לא בעיה, זה עניין של נייר, רק העלות ביכולת של הרשות, של המשרדים, זה לא יתקיים, זה יהרוג את זה לגמרי. לכן, זה בסדר מבחינתי, מחר בבוקר כל הגנים מוגנים במדינת ישראל. הגיונית, קשה מאוד ליישם את זה, בלתי-אפשרי, לא נהיה מחוברים למציאות, לצרכים של הגופים, של הרשויות, של האזרחים וביכולת לממש את זה.
אגיד פה עוד שני דברים בעייתיים. יש הרבה מאוד גנים שקיימים היום ואין להם מיגון, גם בטווח השבע-40. בגלל שלקחו מבנים קיימים, עשו להם שינוי ייעוד ונתנו להם רישיון עסק ללא בחינה מלאה של הצורך בהיתר. אני פונה פה לשלטון המקומי או למי שמנפק את רישיונות העסק. אסור שיפתח גן ללא מיגון.

על אפס-שבע אתה מדבר.

לא, על כל מקום.

- - -

לכל מקום, לא רק שבע-40, שבע על כל הארץ.

אוקיי, אז תחזור על זה.

כשאתה מגיע לפתוח כזה גן אתה עובר דרך הרשות ודרך מספר גורמים ומקבל רישיון עסק. ברישיון עסק הזה לא נבחן נושא המיגון מכיוון שפיקוד העורף הוא לא תחנה ברישיונות העסק. אם הוא היה תחנה ברישיונות עסק כנראה שהוא לא היה חותם על התהליך הזה. גם בשינוי ייעוד בחלק מהמקרים הוא לא יכול להשפיע יותר מדי בשינוי ייעוד למבנה. לכן, אסור שיקרה מצב שפותחים גן-ילדים לבן-אדם פרטי או לגוף אחר שמפעיל אותו ללא מיגון צמוד, אחרת אנחנו נתקלים בזה במה שאת אומרת, בכל סבב הסלמה, בכל אירוע חירום יסגרו את הגן כי אין בו מיגון.

- - -

מה זה מיגון צמוד?

הוא מדבר על הגנים הפרטיים.

מה את רוצה? גנים עירוניים של העירייה שבנתה את המעון כמעון ולא עשתה לו מיגון בכלל. לפני 30 ו-40 שנה לא דיברו על כל זה.

נכון, 40 ו-50 שנה, כן.

עוד אמירה אחת מהניסיון שיש לי ברשויות. לא תתנו כסף מלא, לא יהיו גנים. לא יהיו. אני פשוט בונה עכשיו את כל הגנים בעוטף עזה ובחלק אחר בשבע-15.

זה מה שאת אמרת.

אם לא יתוקצב מלא – אבל זה לא הצד שלי, אני עכשיו כאילו נציג הפיקוד, אבל מכיוון שאני מתעסק בעניין בניית הגנים הממוגנים או גנים אחרים בשבע-15 אחרי החלטת הממשלה האחרונה שהייתה לפני שנתיים, לא יהיה תקצוב מלא, בעיקר רשויות שהן פחות חזקות או ערים שהן לא מספיק יכולות לממן את התהליך הזה, לא ייבנה, גם לא ב-80%.
תראו מה קורה במשרד החינוך, משרד החינוך מממן גם את הזמנים לכיתות אם שמתפתחות וגם את הבנייה המלאה. אגף הבינוי שלו בונה את כל בית-הספר מקצה לקצה. זאת אומרת, הוא נותן מפתח לרשות ואומר לה קחי על-פי פרוגרמה. נכון שהרשות מובילה את זה, השלטון המקומי שותף לזה, הוועדות וכו', אבל לרשויות קשה מאוד בנושא הבינוי, על אחת כמה וכמה באפס-שבע כשנכנס לזה גם נושא המיגון. בכלל אני אומר על אפס-שבע, מכיוון שהמדינה החליטה שהגנים יהיו ממוגנים, ראוי שהתקצוב שהיום מחליטים לתקצב יתקצבו מלא את המיגון, זה החלק הכבד בעניין של הבנייה ומשבע והלאה זה החלק היחסי.

תודה. הערות? מישהו שלא הקראתי שרוצה לדבר? דורון. גם את רוצה? יש מישהו שלא דיבר שרוצה, רוצה? אני כבר עוברת אליך.

סליחה, עוד משהו על תכנון ובנייה. מכיוון שגם בזה אני קצת עסוק כי זה קשור אלינו, אפשר להשיג מהלכים מקוצרים לבניית הגנים, צריך להביא את ועדת התכנון, את בינת ואנשיה, הם יודעים לעשות את זה באופן מהיר דרך ועדות מקומיות וועדות מחוזיות ולפתור את הבעיה באופן מהיר. זה לא יכול לעבוד בפטור כמו המרפסות, אי-אפשר להשוות גן למרפסת.

לא, ברור שלא.

יש תהליך מאוד מסודר, במיוחד ברפורמה ברישוי גם לתהליכים מקוצרים.

אבל ממ"ד למרפסת אפשר להשוות.

לממ"ד לא נותנים פטור. חבר'ה, יש מסלול מקוצר לממ"ד, לא נותנים פטור לממ"ד.

אתמול אישרו מיגוניות בהליך מזורז.

מיגונית זה לא מיגון וזה לא ממ"ד.

מיגונית לא תיקנית אז אין לך מה לעשות עם זה.

אישרו אתמול במועצה הארצית בהליך מזורז.

מיגונית זה ליופי.

לא משנה, אבל אישרו.

כן? יאללה. יש לי הערה אליך דווקא, בבאר-שבע יש לנו מעון חדש שבנינו עם ממ"ד, זה ארבע כיתות, 48 מטר. בא נציג פיקוד העורף, אמר: רק 15 ילדים יכולים להיות בממ"ד, את כל היתר תשלחו הביתה.

זרוק אותם הביתה.

אז בשביל מה לבנות ממ"ד של 48?

אין לי מושג על מה אתה מדבר, אבל מבטיח לבדוק.

תיקח עכשיו את הפרטים, בני.

הפרטים זה מעון באוניברסיטת בן-גוריון.

- - -

כי העדויות האלה, אתה יודע, אנחנו לא מדברים באוויר, אנחנו אחרי חודש וחצי מאוד - - -

אגיד את זה בעדינות, אני רמ"ח מיגון, אחראי על כל המיגון, אין מעלי מיגון, יש רק בעיקר מתחתי. אם מישהו מאנשי אמר את זה, אבדוק למה, מבטיח.

אוקיי, נשמח לקבל תשובה.

ויצו היה היחידי בעולם ובארץ שבנה מעון ממוגן מלא. זאת אומרת, לא רק הכיתות, אלא גם החצרות בשדרות. הבאנו כסף מחוץ-לארץ - - -

בגלל זה יכולנו לבקר בשדרות ולראות את הילדים נמצאים בבתי-הספר ובקייטנות, זה מה שלא ראינו בערים אחרות.

למדו מאתנו פיקוד העורף, אבל משום מה יד אחת נפלה להם, הם עשו רק את המעון בלי החצרות, אז לחצרות היינו צריכים להביא מיגוניות בשביל להשלים את השהייה של הילדים.

יש 14 שנה טפטוף כל הזמן.

דורון, אבל בשדרות רק 50% מהילדים היו בקייטנות, אתה יודע למה? כי המרחק בין מיגונית למיגונית הוא 20 דקות, ואימהות שלא יכולות להרשות לעצמן את התחבורה הציבורית או שאין להן רכבים לא שלחו את הילדים ונשארו אתם בבית. אז גם על זה.

נכון. במעון שלנו לא הייתה בעיה כזאת - - - ילדים נהנו מכל רגע.

אליעזר שוורץ, הכנת לנו את הדוח לדצמבר, ושם כתבת – אני יודעת שיש לך גם כמה דברים – שב-2012 "כחלק מאישור המלצותיה של הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי החליטה הממשלה להגדיל את היצע המקומות במעונות ב-30,000 מקומות נוספים בתהליך שיימשך שש שנים, 2012 עד 2017" שזה אם היינו מתחילים בזמן. להערכתך, אתה ממחלקת המחקר שלנו, עכשיו אתה שומע את הדברים, אני שואלת אותך, תן לי לוח זמנים, שמעתי את לוח הזמנים שלהם, אבל להערכתך, יש לך ותק על כולנו.

קטונתי מלנחש לוח זמנים.

לא לנחש אבל - - -

מצד אחד הממשלה החליטה להקדים את זה ל-2016, אבל בפרקטיקה ברור שלא יהיו 30,000 מקומות חדשים. ואני חושב שגם הממשלה בעצמה לא - - -

לא שומעים.

על-פי הנוהל החדש מדובר על 2016 ולא על 2017. כלומר, אפילו הקדימו בשנה את התוספת, אבל מדובר בהקצאה של הכסף, לא בהכרח בבינוי של המעונות.

אפשר לעזור לך - 40 מעונות ב-2016.

אני לא חושב שמישהו מעריך פה שב-2016 תהיה תוספת של 30,000 מקומות בארץ.

40 מעונות ב-2016 במקרה הטוב.

מדובר על ההצעה של הבינוי, לא על המקום. השאלה העקרונית על התקציב. אנחנו מדברים על אותם 1.2 מיליארד שכבר דיברנו עליהם בעקבות טרכטנברג, אין פה בעצם תוספת תקציבית אם אני מבין נכון.

זה אותם 1.2 מיליארד.

ואם באמת יש השתתפות גבוהה יותר בעלויות הבינוי, גם אם לא בסכומים שמדברים פה, אלא אתם בעצמכם עליתם מ-3.2 ל-3.6 ברמה מסוימת, אני כבר אומר שאי-אפשר לבנות את אותם 30,000 מקומות שטרכטנברג דיבר עליהם. כלומר, זה לא מסתדר. אתם משתתפים ביותר כסף ואותו סכום כולל ואותו מספר ילדים שהיה בטרכטנברג של 30,000, אז להבין את הנתון הזה.

אצל טרכטנברג זה היו באמת אומדנים. עשינו עכשיו מחדש את האומדנים, נוכל להראות לך אותם אחר כך.

בסדר, נבדוק. דבר שני, גם אחרי הבינוי של 30,000 המקומות עדיין מדובר סך הכול במקסימום 30% מהילדים משכבת הגיל הזאת. האם יש תוכנית ממשלתית גם לשאר הילדים? בחוק הפיקוח בזמנו דובר שהם יקבלו סבסוד גם בגנים פרטיים, אולי זה יכול לתרום גם ברמה מסוימת.

והשאלה הכי חשובה אולי, זה עדיין תלוי ברצון של הרשויות המקומיות. כלומר, אם יש רשות מקומית שיש ביקוש למעונות זה לא אומר שיש רצון של הרשות לבנות. האם יש צעדים ממשלתיים לעודד או אפילו להכריח רשויות ברמה מסוימת לבנות מעונות או שהממשלה תבנה אותם אם יש דרך לעשות את זה מבחינה טכנית.

אני יודעת שאת צריכה לצאת.

אני צריכה לצאת אבל אתייחס בכמה משפטים. קודם כול, אני רוצה שוב להדגיש את החשיבות של הנושא, עולות כאן סביב השולחן מספר שאלות או תהיות לגבי יכולת הישימות של המהלך, ואני אומרת, בכל מהלך תמיד אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה או על חצי הכוס הריקה. אני חושבת שבאמת נעשה פה צעד מאוד משמעותי, אם הוא מספק הזמן יגיד. אבל אני חושבת שזה לא רק רצון טוב של הממשלה, אלא באמת מהלכים אקטיביים שבאים להקל על הפרוצדורה של הבינוי.

אנחנו, לשאלתך, לא נוכל להכריח רשות מקומית שלא רוצה לבנות מעון-יום לבנות מעון-יום. אנחנו יכולים לתקצב את הנושא, להקל מאוד על האמצעים שיגרמו לרשויות המקומיות את אופן הקצאת הכסף, את הדרישות שאנחנו דורשים בהקשר של שעבודים או רשימת הערות אזהרה. אבל רשות מקומית שלא תראה בזה משהו מספיק חשוב, מי שיצטרך לבוא אתה בדין-וחשבון זה התושבים שלה, זה לא אנחנו כממשלה. הממשלה לא תבנה ישירות במקום הרשויות המקומיות מעונות-יום, זה לא יהיה המצב.

ולכן, כרגע אנחנו באמת לצורך העניין הקלנו על התהליך, לא נחליף אף אחד. אני חושבת שבאמת בסופו של דבר אנחנו אלה שנצטרך לראות שזה עובד. מה שנאמר פה, ונאמר בצורה ברורה, זה שנמשיך ללוות את התהליך ולראות איפה יש כשלים נוספים וצריך לטפל בהם. עדיין יש פה אחריות, ובאמת בשלב הזה בעצם המקל עובר לרשויות המקומיות. מי שיהיה הגורם שיצטרך גם לטפל בתהליכי התכנון, גם לתת כסף, גם לבנות את המעונות, זה יהיה הרשויות המקומיות. ועכשיו באמת מאוד חשוב שתהיה מודעות בקרב הרשויות המקומיות, שבאמת תהיה נכונות מצד הרשויות המקומיות לבנות.

לגבי התקציב, אמרנו מראשית הדיון, אנחנו פה מדברים לא על התחייבות להקצאה של כסף חדש אלא על כסף שכבר תוקצב, אבל למעשה התקצוב הזה לא הגיע לאף אחד, לכן זה לא היה בעל ערך. אני כן אומרת מה שאמרתי בראשית הדיון, כמובן שאנחנו רואים לנגד עינינו את תקציב המדינה ואנחנו מחויבים להיות אחראים ברמה הפיסקלית, אבל הנושא הזה הוא באמת נושא שאנחנו רואים בו חשיבות מאוד גדולה. ולכן, אם נראה שזה עובד, שהכספים מוקצים ושאכן באמת הרכבת הזאת יוצאת לדרך, אז בהחלט נהיה מוכנים לקיים דיון תקציבי לראות איך אפשר גם להגדיל את זה.

אי-אפשר, גם אגב אם היינו עכשיו מכפילים את התקציב הזה, אין יכולת ביצוע לעבור ביום אחד מבנייה של שני מעונות-יום לבנייה של 800, זה גם לא נכון. יש פה סכום תקציבי מאוד גבוה שנמצא, נתחיל לעבוד אתו, נראה שזה עובד, נראה שזה יוצא. אגב, הייתי מופתעת אם כולם היו אומרים: תראו, לא יהיו יותר בעיות וזה מחר בבוקר יוצא לדרך, אני בטוחה שזה לא המצב. אני חושבת שיש פה הקלה שצריך להתחיל לראות ולהתקדם משם.

אז אני באמת רוצה להגיד שוב, תודה. לא ציינו את זה בראשית הדיון, אני ומיכל נמצאות פה בדיון הזה אומנם, אבל יש הרבה מאוד אנשים, גם במשרד הכלכלה וגם במשרד האוצר, באגף תקציבים - - -

ובשלטון המקומי.

בשלטון המקומי, שבאמת עשו פה עבודה מאוד מאוד משמעותית בשביל שנוכל להיות פה היום ולטפל בזה. אז באמת אני חושבת שמגיעה להם תודה, ובהחלט נעשתה פה הרבה מאוד עבודה שהביאה למצב שבו אנחנו נמצאים היום.

יש סיכוי שתממנו מלא פעם?

זהו, מימון מלא.

נאמר פה 2.8, מיכל תתייחס לזה. מדובר על תעריף הבסיס. על התעריף הזה כמובן כמו שאתם מכירים ממוסדות חינוך - - -

מימון מלא, בלי לחפש סיבות.

תראה, תמיד, גם בגני-ילדים, גם במוסדות חינוך הממשלה מתקצבת לפי תעריף נורמטיבי. יש פה עניין שלא צריך להיכנס לאופן – אני מכירה את זה מעברי במשרד האוצר, מלא זו שאלה כמה זה עולה לעומת כמה הממשלה צריכה להכיר. אנחנו בהחלט עשינו פה תיקון ביחס למה שהיה קודם והכרנו פה בהרבה מאוד עלויות שבעבר לא היו מוכרות.

2.8, 2.9 זה המספר הידוע.

2.8 זה הבסיס.

זה הגיע כמעט ל-3.7, 3.669, אתייחס.

זה מספר ידוע משנים.

מיכל תתייחס לזה. התעריף הממוצע גבוה משמעותית מהמספר 2.8. ואני באמת רוצה לאחל לנו בהצלחה. ואני חושבת שההצלחה של המהלך הזה תהיה בסופו של דבר הצלחה של כל מי שעסק במלאכה.

אנחנו באמת מברכים. אני מודה לך שלקחת את המושכות, גם בעשייה, גם בהצהרה פה על הליווי ולראות שבאמת הדברים מתמשכים, זה לא מובן מאליו. אני רוצה להודות לך ולמשרד האוצר ולשר האוצר, אבל המקום הזה גם ברמה ההצהרתית של הממשלה, לקחת את השנה הזאת – וגם של השלטון המקומי, גם כמובן שלכם, משרד הכלכלה – כשנת הבינוי של המעונות כנושא לאומי. ההזנחה הפושעת שהייתה פה בשנים האחרונות, כשל ביורוקרטי מתמשך, והנה, אתם מציבים בפנינו את החגיגה שמצאנו את הפתרון. אז הפתרון, אני מקווה, באמת קיים, אבל גם דורש ליווי והנחיה וראייה כוללת על כל מנעד האוכלוסייה בחברה הישראלית והרשויות המקומיות השונות והארגונים ומקומות העבודה ועוד כל מה שלא דיברנו, ותכף תתייחסי לדברים הללו.
אבל אני רוצה רק לשאול אותך, מנכ"לית האוצר, האם לפחות אולי אפילו לתחום את זה לזמן, אבל במקום הזה של הסיוע שלכם, כי היה והתוכנית הזאת לא רואים אותה קורית כי כל ההערות פה שנאמרו לגבי מימון מלא, לגבי זה וזה, מה אנחנו עושים? האם יש תוכנית מגירה של זמן, אוקיי, שנה לא קרה שום דבר, מה אנחנו עושים?

אנחנו מתכננים להמשיך וללוות את זה. אחרי שהרשויות המקומיות הגישו את הבקשות, כמו שמיכל אמרה, בחודש ספטמבר אנחנו נראה, יהיה לנו פידבק ראשוני וכמובן שנמשיך ללוות את זה בדיוק כמו שבמהלך החודשים האחרונים קיימנו הרבה מאוד ישיבות על מנת ללוות את זה ולהביא את זה היום. אני אומרת את זה שוב, נמשיך ללוות את זה, לראות שהדברים קורים, ונראה אם באמת יש חסמים נוספים שצריך לטפל בהם.

אוקיי, אנחנו פה.

תקצבי זמן, עוד שלושה חודשים, כמה בקשות, כמה הבטחות ותראי מה יהיה.

אז נבקש את זה לפרוטוקול.

זה לא יהיה.

אם מותר להעיר.

לא בגלל שלא רוצים. כי צריכים להשיג את ההשלמה למימון, אז זה תקציב, וזה להביא לארגונים, תביאו אתם את התרומות בשביל שנוכל להשלים.

מעבר לזה שנגיד שנמשיך ללוות את זה ולזהות אין לי מה להגיד כרגע. מה שזיהינו עד עכשיו טיפלנו.

בסדר, אבל תיקחי בחשבון שזאת תהיה התמונה.

אולי גם ראשי רשויות לא מתחילים לבנות כי הם יודעים שאין להם את הכסף להשלים את הבנייה.

כן, ציפי.

תראו, היום זה לא סוד שיש ראשי רשויות שמעדיפים בהקצאות קרקע חדשות לא לבנות שכונות מגורים בגלל העלויות הגבוהות לרשות המקומית בצורך לתקצב בתי-ספר וגני-ילדים ומעונות, והם מעדיפים לייעד את השטחים לתעשייה, לתעסוקה, למסחר וכן הלאה, כי אז הארנונה הרבה יותר גבוהה, הרשות מרוויחה הרבה יותר. כשהיא צריכה לבנות מוסדות חינוך, ובמיוחד מעונות, זאת הוצאה עצומה לרשות, אז היא מעדיפה את הרווח היותר מהיר בהקצאת שטחים לשימושי קרקע אחרים.
לכן, אני חושבת שיש לנו כאן בעיה מעבר לפערים בין הסכום שמוקצה היום להקמת מעון לבין מה שזה עולה בפועל. אני חושבת שיש לנו כאן בעיה. ואני רוצה מאוד לברך על ההתקדמות ועל העבודה שנעשתה, אבל בגלל המצב שאליו הגענו, וכל מי שרוצה לרשום ילד במעון באזורים מסוימים בארץ ולא מוצא מעון ונאלץ ללכת לגנים פרטיים ולשלם סכומים עצומים והילדים בתנאים לא תנאים מבין את זה.
אני חושבת שצריכה להיות כאן החלטה הרבה יותר מערכתית לטיפול בעניין הזה. בשנות ה-90 עם גלי העלייה הגדולים היה צריך לתת פתרון של מגורים לאוכלוסייה של העולים החדשים, הוקם צוות פעולה שתקף את הנושא מכל ההיבטים, כולל התכנון, כולל הקצאת הקרקע, כולל האישורים המהירים וכן הלאה. אני חושבת שאם לא תיעשה פה פעילות ברמה הזאת המערכתית שהיא הרבה יותר מעמיקה אנחנו נישאר באותה מציאות של הפערים בין ההקצאה לבין העלות בפועל, תהליכי המימוש האיטיים וכן הלאה. ואנחנו נישאר עם הבעיה.
לכן, אני חושבת שצריך אולי לעשות עוד צעד אחד כדי לקדם את זה בצורה מעשית, וכמובן לבחון בפרקי זמן מאוד קצרים מה קורה ומה ההתקדמות שמתרחשת בעניין. אחרת נמצא את עצמנו בדיון כזה עם עוד עבודת צוות ועוד עבודה מערכתית, אבל היסודות, ההקמה, הניהול והאכלוס בפועל יישארו רחוקים מתמיד.

תודה, תודה רבה. מלי, רצית, מנהלת אגף בכיר על מעונות-יום במשרד הכלכלה.

רק רציתי להשיב בנושא הזה, שלפחות מה שאנחנו לוקחים על עצמנו מעבר לכל התחלת הנוהל המצוין הזה זה באמת מעקב עקבי כל הזמן ותמידי בשביל לראות מה קורה, אם יש תקלות, אם יש חסמים, אם יש דברים שצריכים לשחרר. אנחנו בהחלט מתכוונים לדאוג שהרשויות יבצעו. יש אפילו בונוסים למי שיעבוד מהר.

אז בואי נחזור אלייך. איך אנחנו עונים על כל השאלות שנשאלו, ומה אנחנו עושים באמת כדי שמחר, כמו שאמרתם, פתחתם ואמרתם: מחר אפשר לצאת לדרך, לא מחר, עוד שבועיים. איך יוצאים לדרך?

אפשר גם מחר. אני פשוט חושבת שיותר נכון לתת טיפה זמן של התארגנות, זה נראה לי ראוי. תראו, אני מקווה שאני מתייחסת לכל הנקודות כי רשמתי לעצמי. קודם כול, אני חושבת שצריך להדגיש, עוד פעם כי זה עולה: אתם עכשיו לא תבנו, ואני אומרת את מה שאמרתי כבר קודם, אנחנו לא בונים, אנחנו מתקצבים עכשיו. לשמחתי, כבר לא במבחני תמיכה אלא באמת בנוהל של תקצוב שהוא הרבה יותר פשוט והרבה יותר נגיש.

אבל באמת יצטרך להיות כאן מהלך מאוד משמעותי של הרשויות כדי לשים את הנושא הזה בראש סדרי העדיפות. כי למיטב ידיעתי, ואני שומעת את זה הרבה, גם לגני-ילדים וגם לכיתות בתי-ספר לא שמעתי שהשלטון המקומי מקבל 100% ממה שהוא רוצה, כי יש פערים. כאן עשינו מהלך בנושא של העלות, שהוא שיפור מאוד משמעותי, בוודאי ביחס לעלות שהייתה ב-2011 וב-2012, שאותה לדעתי הארגונים מכירים, שזה עמד אז על לא יותר מ-2.5 מיליון שקל. אנחנו בעצם מכירים היום בעלות המקסימלית שנכיר בה, זה עלות שמתקרבת ל-3.7 מיליון שקלים שכוללת בתוכה את עלות הבסיס של 2.8 ועליה תוספות. בכל זאת אפרט, כשנתקלים בשיפועים של הקרקע, כשנתקלים בצורך בחיפוי אבן כשיש דרישות חוקיות כאלה, כשנתקלים בכל הנושא של ביסוס שנדרש בקרקע של הכלונסאות, הדברים האלה נמצאים בנוהל החדש ובאמת מעלים את העלות.

גם הלכנו צעד נוסף קדימה בהקשר הזה, ולרשויות באמת חלשות באשכולות 1 עד 4 הם ייתקלו בבעיות של תשתיות היקפיות, ממש נתנו גם לזה הכרה בעלות נוספת בבדיקה, כמובן, פרטנית של כל רשות ורשות, כי שם באמת יש שונות מאוד גדולה במה שהרשות נתקלת. כלומר, בהחלט עשינו מהלך משמעותי. אתם אומרים כאן שהוא לא מספיק. אז שוב פעם, אמרה יעל, אני אומרת את זה גם כאן, אנחנו כאן, ננסה יחד אתכם לראות, כי אנחנו גם רואים נתונים של עלויות בנייה, בחלק מהמקומות זה עולה יותר, בחלק מהמקומות זה עולה פחות. אנחנו באמת חושבים שצריך להכיר כאן בעלות נורמטיבית, לא אמרנו שהיא 100% של העלות, אלא בעלות שהתקדמנו והכרנו והגדלנו אותה בצורה משמעותית. אבל שוב פעם, אנחנו כאן כי בסוף המטרה שלנו היא שהמעונות ייבנו. המטרה שלנו לא שיהיה נוהל נורא יפה, אלא המטרה שלנו - - -

- - - עד שלא יהיה אנחנו לא נתחיל לבנות.

לא אומרים לי את זה ולא שמעתי את זה, ועשינו באמת תהליך מאוד מאוד מאוד מקיף עם מרכז השלטון המקומי ועם ראשי רשויות שישבו אצלי בחדר מספר רב של פעמים בדיונים וקידמנו את הנושא. אני אומרת עוד פעם, אף פעם אין 100%, אני לא מדברת על הכסף, יכול להיות שפספסנו כאן משהו, יכול להיות ששכחנו כאן משהו, אנחנו כאן, ואמרתי את זה גם לפני כמה חודשים. ואני שמחה שאנחנו יודעים לבוא היום ולהראות שכשאנחנו אומרים שאנחנו כאן ומתכוונים לעשות שינויים אז אנחנו באמת באים עם שינויים ועם שינויים משמעותיים. ואם עדיין יהיו דברים שיהוו חסם בפני הבינוי אז אנחנו כאן כדי לטפל בהם ולהסיר אותם בכל ההיבטים.

שאלתם עוד כמה שאלות פרטניות ואני רוצה להתייחס. נשאלה כאן שאלה לגבי הסבת מבנים. הנוהל מתייחס גם לבינוי של מעונות חדשים, גם להרחבה של מעונות קיימים וגם להסבה של מבנים, ולכל אחד מהם יש באמת מענה הכי פשוט שיכלנו לתת כדי לתת את המענים הטובים לכל מגוון האפשרויות. הנוהל מתייחס רק לנושא של רשויות מקומיות מאחר שאנחנו יודעים לעשות תקצוב ולא תמיכה רק לשלטון מקומי, אנחנו לא יודעים לתת תמיכה לארגונים - - -

תלמדו. מה זה לא יודעים?

זה לא עניין שנלמד. לפי מה שהוצג בפנינו אחרי הרבה הרבה איטרציות, וגם זה לא היה פשוט, אין תקצוב לארגונים. מדינת ישראל יודעת לעבוד בתקצוב מול רשויות מקומיות. אבל בעצם מה אנחנו דורשים?

למה משרד החינוך כן יודע?

מה אנחנו דורשים? אנחנו בעצם דורשים מהרשות, בצורה הרבה יותר פשוטה ממה שהיה בעבר, שהיא תתחייב בפנינו שיש לה את הזכויות שמאפשרות לה להפעיל מעון עשר שנים, שיש לה את הזכויות בקרקע. כלומר, בניגוד לעבר שבמבחני התמיכה היינו צריכים לראות את כל המסמכים, אנחנו בעצם מסתפקים באישור בעצם, בהצהרה של ראש הרשות ושל היועץ המשפטי ושל הגזבר, שיש לו לעשר שנים את הזכויות הנדרשות כדי להעמיד שם מעון.
וכאן אני חושבת שזה מה שבעצם יאפשר לרשות – אם יש צורך במקום עבודה מסוים ומקום העבודה מעוניין להפעיל את התקופה שנדרשת, כי לא נתקצב בינוי לפחות מעשר שנים, זה לא סביר, אבל מעוניינים להפעיל עשר שנים מעון, אז יוכלו להתקשר, בין אם זה בשכירות ובין אם זה בדברים אחרים, ולהצהיר בפנינו שיש להם את הזכויות הנדרשות כדי להיות עשר שנים. ואני חושבת שזה יאפשר גם את הדברים האלה, למרות שזה לא תקצוב ישיר שלנו למעסיק. אז באמת יצטרכו לעבור כאן דרך השלטון המקומי. ואני חושבת אגב, שיש בזה גם יתרונות, כלומר, לקיחת אחריות כאן של שלטון מקומי של הרשויות המקומיות גם על התחום של אפס עד שלוש הוא לא דבר - - -

עשר שנים זה כולל את הבנייה? זה כולל את תקופת הבנייה?

לא. עשר שנים לתקופת הפעלה, כמובן.

עשר שנים לתקופת הפעלה.

מהרגע שיש מעון אנחנו דורשים עשר שנים של הפעלה, שזה לא 25 שנה שדורשים הרבה פעמים. אנחנו דורשים עשר שנים לפחות. אז אני חושבת שבהקשר הזה זה יכול להוות מענה. אם יהיו למישהו רעיונות נוספים נשמח לשמוע.
לגבי כל הנושא של שכר דירה וכו' - יש התחייבות בנוהל כפי שהיה בעבר, אותה התחייבות קיימת, שלא לקחת מהמפעילים תמורה במעונות שמימנו בעצם את הבנייה שלהם מבחינת האחזקה של מבנה המעון באופן שוטף.

מבחינת העסקה פוגענית עלתה כאן שאלה. אז אגיד בכובע נוסף שלי, בעצם בתחומי אחריותי נמצא גם מינהל הסדרה ואכיפה, אנחנו אוכפים היום חוקי עבודה בצורה מאוד מאוד משמעותית במדינת ישראל. גם כאן זה תחום שחלה בו בשנתיים האחרונות ממש מהפכה, חקיקה חדשה שמאפשרת לנו בעצם לאכוף בצורה הרבה יותר אפקטיבית, גם תוספת של מאות של תקנים, 120 תקנים נוספים למינהל הסדרה ואכיפה לצורך אכיפת חוקי העבודה, ככה שאם יש תלונות או מישהו - - -

מועסקי קבלן אלה שנוספו?

לא, תקנים של עובדי מדינה. באמת, הרחבה מאוד משמעותית, אם נקבל תלונה או נזהה מקומות שבהם יש בעיה מערכתית אז באכיפה יזומה נדע להתמודד עם זה. ואני חייבת להגיד, אנחנו רואים היום תוצאות מאוד מאוד משמעותיות מבחינת האפקטיביות של האכיפה, אז אני חושבת שזה עונה לשאלה הזאת. אני חושבת שהתייחסתי לכל הדברים, אלא אם כן יש עוד דברים.

נעמי מורנו העלתה את הנושא של הרשויות שמפרסמות מכרזים שבהם הארגונים שמבקשים להפעיל נדרשים להשתתף בעלות בניית המעון ולא עניתם.

כתנאי להפעלה.

כדי לקבל אותם להפעלה.

השלמה לעלות המינהל.

הנוהל לא נכנס למערכת היחסים של הרשות מול קבלני הביצוע שלה. אנחנו מוודאים שאת הכספים, וזה חלק מתנאי התשלום כמו שמקובל בנהלים אחרים, שכשאנחנו מעבירים כסף אז חלק ממה שיידרשו להראות לנו באבן הדרך הבאה זה לראות שבאמת אותו כסף ששילמנו הועבר לקבלן. כי אנחנו גם רוצים בכובעים אחרים של משרד הכלכלה ושל הממשלה רוצים לראות שבאמת תנאי התשלום והתזרימים קורים בזמן ושבאמת יש ביצוע. אבל מעבר לזה אנחנו לא נכנסים.

למה משרד החינוך יודע להעביר לארגונים כסף ואתם לא? זה ממשלה אחרת?

מה לגבי העלייה במיגון?

אז אמרתי עוד פעם, אנחנו מבחינת עוטף עזה אפס עד שבע, מה שלא היה בעבר, נכיר בעלויות המיגון בתוך הנוהל הזה, זה דורש עוד טיפה עבודה.

מה זה נכיר? רק תסבירו לנו, עכשיו שומעת אותך - - -

אם תגיע רשות מעוטף עזה ותבנה מעון, והמעון הזה - - -

ומה לגבי הארגונים?

אז אני אומרת עוד פעם, אנחנו עובדים רק מול הרשות, אז אין כאן שום בעיה.

וגם לא בעניין הזה של המיגון?

בכלל, כן, כן, כל נוהל התקצוב. כשהיא תגיש, תבוא אלי - - -

קיימים ארגונים בשטח, אז למה לא לתת את הדעת?

רגע, נזכרתי בעוד עניין כדי להסביר את התהליך כי דובר על לוחות זמנים, אבל כשתגיע אחת מרשויות עוטף עזה ותגיש בקשה לבינוי, הבנוי שלה, נצטרך לשבת ולדייק את הפרטים.

למה לא להחליט שמאפס עד שבע כל המעונות עוברים מעון מעון, ארגון, עירייה, אני לא מבינה, למה אי-אפשר - - -

לא הבנתי מה זה ארגון עירייה.

את אומרת שאת לא עובדת מול ארגונים אלא רק מול רשויות מקומיות.

אנחנו יודעים לתקצב רשויות מקומיות, כל רשות, אני אומרת בצורה נורא ברורה כי לא ברור לי מה לא מובן. רשויות בעוטף עזה ממוגנות, יש הנחיה של פיקוד העורף והם צריכים להיות ממוגנים. עד עכשיו הייתה שאלה: מי נושא בעלות של הדבר הזה, באנו ואמרנו: העלות מוכרת בתוך הנוהל. בתוך הנוהל תהיה הצהרה של מיגון.

מעון של ויצו מאפס עד שבע.

מעון של ויצו, ויצו הוא המפעיל, אני לא יודעת לתת בינוי – המעונות-היום, עוד פעם, זו שאלה אחרת, יכול להיות שעכשיו אני מבינה למה את מכוונת. בגדול, כל המעונות בעוטף עזה אמורים להיות ממוגנים, איפה שיש פערים אמורה להתבצע לפי החלטות הממשלה עבודה.

בני, כמה מעונות לא ממוגנים?

שבעה.

שבעה לא ממוגנים, למי הם שייכים?

שדות-נגב - - -

וגם שם הייתה עכשיו החלטת ממשלה שמה שהיה יכול להיות – אני אומרת עוד פעם, מה שהייתה הבעיה - - -

למי הם שייכים?

לאיזה? לארגונים או למועצות? למי הם שייכים? כלומר, אני לא מבינה למה את השבעה האלה – מוצאים כסף לכל דבר, סליחה.

שער-הנגב, שדות-נגב, חושן - - -

שבעת המעונות האלה – מה זה משנה לי עכשיו למי הם שייכים, אני לא מבינה את זה.

אני לא מבינה את השאלה עוד פעם. הייתה החלטת ממשלה, אני אומרת - - -

את אומרת שאת יכולה לתקצב רק את מה ששייך לרשות מקומית, נכון?

לא, אני אומרת שני דברים: על הנוהל החדש אמרנו שיש כאן בשורה מאוד משמעותית - - -

עזבי נוהל חדש עכשיו, עזבי. אני רוצה לדעת על השבעה האלה.

רגע, אני רוצה להתייחס למה שאת אומרת. אני לא יודעת על איזה שבעה את מדברת, אני יודעת שראינו - - -

הוא יגיד לך, סליחה, מיכל, הוא יגיד לך.

רק רגע, רגע. אני יודעת להגיד שני דברים שהממשלה עשתה בדיוק בנושא הזה: אחד, במעונות שזיהינו עם פיקוד העורף ועם ראשי הרשויות שיש בעיה בספטמבר לפתוח שנה העברנו עכשיו החלטת ממשלה כדי להעביר להם את ההתחייבות ואת הכסף המהיר כדי שיוכלו לפתוח כמה שיותר מהר, וזה המעון שהיה בניר-עם ויש שם את תושייה וזמרת, זה היה אלה. כל השאר - - -

זאת אומרת, השבעה האלה מכוסים במה שהיא אמרה עכשיו?

מה שמכוסים במה שהיא אמרה עכשיו אלו שלושה שהייתה אתם בעיות מלכתחילה ועוד שלושה.

איזה מזל שאתה פה.

אבוא כל פעם שתגידי לי.

התחייבת.

הכיתה בשדרות עם - - -

גם על שדרות יש החלטת ממשלה ייעודית שנתקצב. הם צריכים להגיש את הבקשה, לבנות ואנחנו נאשר אותה.

הבנתי. מה שהם מסכימים הם מסכימים. איזה מהשבעה לא מקבל מענה עד ה-1 בספטמבר? זאת שאלתי.

כל השבעה.

לא מקבלים מענה?

מה שעבר בהחלטת הממשלה האחרונה אלה היו גני-ילדים בשדרות שלא היו חלק מהתהליך; ניר-עם, הפער שהיה בין הבנייה הממוגנת שהייתה בו ובין הפיתוח הסביבתי שהיה צריך לקרות שם; גם בתושייה שלא נספר מלכתחילה בתהליך עצמו.

אז מה אנחנו עושים?

לא על-ידינו. אני אומרת עוד פעם, כל בקשה שתגיע אלינו לבינוי, אני לא יודעת, אני לא פיקוד העורף, לא יודעת ללכת לבנות מעון, אני יודעת להגיד היום בצורה נורא ברורה שכל מעון בעוטף עזה שיגיד לנו: אני צריך הסבה או הרחבה או בינוי של מעון יקבל גם את החלק המיגוני, לכן אני לא מבינה את השאלה בכלל.

- - -

- - - אצלנו. התחייבנו לטפל בהם עד תחילת שנת הלימודים.

הנוהל נותן לזה בדיוק - - -

אני מוכן לעזור. אנחנו מוכנים לקבל את המשאב של כל השבעה האלו ונבנה את זה.

בבקשה.

אתם לא נותנים להם.

אנחנו נותנים, אנחנו - - -

אני מציעה ככה, בנושא של המיגון - - -

- - -

בנינו עד עכשיו 177 - - -

אם בניתם 177 למה לא בניתם את השבעה הנוספים?

מכיוון שהשבעה קמו אחרי החלטת הממשלה כשלא תוקצבו במיגון שהיו צריכים לתקצב אותם והם נשארו בלי. אני גם מזכיר לכם עד האירוע האחרון – למשרד הכלכלה אין אגף בינוי, לא תקצבו הקמת מעונות. לא הייתה הקמת מעונות. היה מישהו שמחליט: תבואו עם מבנה ואנחנו נאפשר לך את הבנייה.

מיכל, אי-אפשר להשאיר את זה באוויר.

לא. אני לא חושבת שזה נשאר בכלל באוויר. אני חושבת שיש כמה החלטות ממשלה רלוונטיות, יש החלטה על שדרות שאמורה להיות בינוי, ויש החלטה - -

זו דוגמה מצוינת למיגון בתים ביישובים.

- - שלנו כאן מעבר למעונות של ניר-עם ושל תושייה וזמרת שכבר העברנו את הכסף, שכל מי שיגיש בקשה נטפל בו בדיוק כולל המיגון. חוץ מזה יש החלטת ממשלה – וגם פיקוד העורף מכיר אותה וגם משרד האוצר מכיר אותה – שדיברה על זה שצריך לעשות בדיוק מיפוי של הצרכים בעוטף עזה של הדברים האלה. ומאחר שהיא קבעה לוחות זמנים מאוד ברורים, הממשלה מתכוונת לעמוד בלוחות הזמנים האלה, לעשות את המיפוי ולתת להם מענה. אני לא יכולה להגיד דברים יותר ברורים.

אפשר לקבל את המיפוי עוד 20 יום.

בבקשה.

מצוין, נשמח.

תעביר את זה למיכל ואנחנו נבוא לסיור.

הלוואי והכסף היה עובד באותה מהירות.

כבר העברנו, הכסף עבד מאוד מהר. כבר העברנו מה שהתחייבנו.

מה קורה עם כל מה שהוקצה כרגע גם לארגונים וגם לרשויות?

- - -

תעדכן אותנו.

אגיד עוד שני דברים. אחד ששאלתם, אני חושבת שהייתה כאן מתוך השאלות שעלו, שאמרו שזה ייקח עכשיו המון זמן לתכנן ואז לא יוכלו להגיע לבינוי, אני רוצה להסביר עוד פעם את הנוהל. לנוהל יש שני חלקים: חלק של תכנון וחלק של בינוי. כדי לקבל את תקציב הבינוי מגיעה רשות שהיא כבר מוכנה עם היתר בנייה ביד, ואז כל התהליכים שתיארתם קודם של משך ההתארכות, בכלל הסיפור יהיה אחרינו. תגיע עם היתר, תוכל לצאת לדרך, ואז נקבנו בלוחות זמנים מאוד מהירים שהיא צריכה בעצם לבוא ולסיים את הבנייה ביחד עם השלטון המקומי. ועשינו גם עבודה נוספת כדי לראות שזה יהיה גם ריאלי כשניתן תוספת תשלום, בעצם נכיר בעלויות יותר גבוהות עד 100% מהעלות שאנחנו מכירים בה, מהעלות הנורמטיבית למי שיבנה מאותו רגע תוך 12 חודשים.
אנחנו גם יודעים שאפשר לבנות מהר, אנחנו מכירים גני-ילדים שבנו אותם תוך שמונה ותשעה חודשים מהיום של ההיתר, ולכן גם כשלקחנו בחשבון את כל הנושא של התב"ר שצריך לעשות מול משרד הפנים, אז לקחנו את השמונה חודשים ועוד ארבעה חודשים שייקח להוציא את התב"ר, למרות שזה יכול להיות יותר מהר. אני מרגישה שכבר הפכתי בעצמי למומחית בתחום שהוא ממש לא התחום שלי. אבל לוקח שנה כדי לבנות מהר, מעבר לזה זה שנה וחצי, ובמקרים מאוד חריגים נתנו שם עוד איזושהי ארכה בשיקול דעת. כלומר, יש כאן בהחלט בנושא של הבינוי – כל מי שמגיע לפני השלב של הבינוי מבקש תכנון, וגם זה מסלול נפרד שיוכלו לבקש תכנון, לקבל כסף עם הבקשה, ואחר כך כשחוזרים עם היתר הבנייה. גם שם זה בלוחות זמנים, כי אנחנו לא רוצים להיתקל באותה בעיה שרשות יושבת על כסף ומונעת אותו מאחרים.
אני חושבת שזה באמת נותן מענה לשני הדברים, גם לתכנון וגם לבינוי או לפחות זה הכי טוב בכל החסמים שעשינו עם כל ההתייעצות עם גורמים שמבינים בבנייה ונתקלו בחסמים ועם הרשויות המקומיות ועם הגופים שבונים, וניסינו באמת לעשות את השיפור הכי משמעותי שאנחנו יכולים, ומעבר לזה נעקוב לראות את הביצוע.

סליחה, אבל מה שעדיין לא נתתם לו מענה, לארגונים שמבקשים לבנות. ארגוני נשים שהמדינה מכירה - -

אז הסברתי.

- - בעובדה שמנהלים ומפעילים מעונות על הצד הטוב ביותר, אתם מונעים מהם לתת להם.

אז אני רוצה לתת טיפה נתונים מתוך ה-600 מיליון שקלים.

וגם את ההיסטוריה. אני לא יודעת למה הדיכוטומיה הזאת.

של מה? זה הכללים של מדינת ישראל. כשעשינו מבחני תמיכה עשינו אותם גם למעונות וגם לרשויות. ואגב, בשביל לסבר את האוזן, הקדימות הייתה לארגונים. אמרנו שניתן, זה היה בשנתיים הראשונות של 2011, 2012, מתוך אותם 450 מיליון, כל הבקשות של ארגונים שעמדו בתנאים התקבלו. ובעצם הבקשות שתוקצבו היו בהיקף של 28 מיליון שקל מתוך 450 מיליון, ואני שמרנית כאן כי אני רוצה להיות הגונה, כי הקצנו 600, אבל בשנה האחרונה בעקבות אותה תמונת ראי – וזה עלה כאן גם בדיון הקודם – לא יצאנו בהקצאה נוספת לארגונים. אז אלו הבקשות שהיו מהארגונים. וכדי לעשות באמת את הנוהל הכי מהיר שיש והכי הגיוני אנחנו פונים לרשויות. אני בטוחה שהרשויות – אם תגידו: אנחנו יכולים לבנות פה ושם, תעשו אתם את ההתקשרות המתאימה ותוכלו לבנות, אנחנו לא מונעים את זה.

הארגונים יותר זריזים מהרשויות, רק לידיעתך.

זה בסדר, אז תעבדו – עדיין, אני יודעת לתקצב רשות מקומית.

את גורמת לעיכוב.

- - -

רגע, אבל למה אתה לא עונה לה על החלק הראשון של הדברים שלה? למה בעצם לא היו מספיק פניות של הארגונים?

אם הייתם מעבירים לנו כסף זה היה לפני זה.

- - -

אני לא מתייחסת, אני לא יודעת מי הקבלן של הרשות ואני לא מתכוונת להיכנס לזה בכלל.

היא אמרה בעצמה שהיא לא יודעת לשלם לארגונים כסף.

במבחני התמיכה ידעתי לשלם לארגונים, והארגונים היו בקדימות. קודם כול הוקצה תקציב לארגונים והדלתא הוקצתה לרשויות, והחלוקה הייתה 28 מיליון והדלתא לרשויות המקומיות.

אז אם היא ידעה לשלם, אם הייתם בקדימות, למה לא באתם?

למה את לא יודעת לשלם לבנות - - - ?

כי בנוהל של תקצוב הלשכות המשפטיות – ואנחנו באמת עבדנו מאוד קשה, כדי שנוכל קודם כול לעשות את זה כתקצוב ולא כתמיכה, כי תמיכה היא הרבה יותר מסורבלת. אני מזכירה לכם את כל מה שדיברנו עליו גם היום וגם בחודשים האחרונים, ובנוהל של בינוי אנחנו לא יודעים לתת אלא לשלטון מקומי, אז זה מה שאנחנו עושים. עכשיו באמת, אני לא יודעת להסביר את זה יותר טוב, ואני לא חושבת שזה לא ברור.

אתם מייקרים בעוד 9% את עלות הבנייה בגלל שהחברה למשק וכלכלה צריכה את האחוזים שלה גם.

למה? לא חובה שהחברה למשק וכלכלה צריכה לבנות. כל רשות מחליטה מי יבנה.

כל רשות תחליט עם מי היא בונה.

בעיריות רק החברה למשק וכלכלה בונה. הם לא מוכנים לבנות עם מישהו אחר.

- - -

אני רוצה עוד הערה אחת לגבי ההקשר של הארגונים בכל זאת. לא בהקשר של איך להעיר, הבנתי את השיטה. אנחנו כרגע מפעילים הרבה מאוד מעונות הלכה למעשה, שהם כולם של ילדי אזרחי מדינת ישראל באשר הם. אז זה שהצלחנו לגייס תרומות מתי שהצלחנו לגייס ובנינו מעונות, מעונות מפוקחים על-ידיכם, והמעונות האלה – מחר בבוקר אני רוצה להרחיב מעון שהוא מעון שבניתי מהמסד עד הטפחות, איך אני עושה את זה? אבוא לרשות המקומית, כדי שאתחיל לעשות איזשהו תהליך מול הרשות הרשות תדרוש ממני את מה שאתם דורשים ממנה, שהוא סוג של בטוחות מקבילות.

לצורך העניין, גם אני הייתי דורשת ממך את מה שאני דורשת מהרשות, אז אני לא רואה את ההבדל.

יפה. בסדר, אני כרגע מעלה סוגיה. אני אומרת, אנחנו היום אחוז לא מבוטל מהשוק שחלק גדול – אני מסתכלת לפחות בפרישה אצל ויצו שזה המעונות של הארגונים הוותיקים – 50% זה מבנים שעשינו באיזשהו סוג של שותפויות עם הרשויות המקומיות או הקצאה של הרשות, ו-50% מעונות שבנינו בעצמנו במהלך ההיסטוריה של ויצו, חלקם באזורי ביקוש ענקיים. אני רוצה להרחיב אותם מחר בבוקר, אנחנו עכשיו מתעסקים עם מעון שאנחנו מתמיכות 2011, עכשיו סוף כל סוף אחרי ישיבה בלתי פוסקת בלשכה של מנהל אגף נכסים הצלחנו לקבל את האישור שביקשתם לזה שזה ממש, אני רואה בזה הישג הכי גדול - - -

אני מסכימה, ואנחנו הצרנו על כך מלכתחילה ולא רצינו לעשות את זה, ואחרי עבודה מאוד מאומצת הצלחנו להסיר את הדרישות האלה מסדר-היום.

אני כרגע נותנת דוגמה מהחיים, מיכל, אזור ביקוש, הקצתם לנו 50% מהעלות, הבאנו את כל השאר בתרומה, נצליח לבצע את זה, אנחנו כבר במקום שנצליח לבצע את זה, אבל מחר בבוקר עם הנוהל החדש לא יהיה לנו שום ערוץ פעולה, כי הרשות המקומית לא תיכנס לכל הטרטור הזה. זה מעון שאנחנו מפעילים. יש להם מבנה.

אז מה את אומרת? שסתם אמרתי לכם לבוא באמצע אוגוסט לכנסת?

לא. באנו לפה בדיוק כדי להגיד את הדברים האלה, כדי שהדיון יראה את כל התמונה הרחבה.

אבל רק שנייה, תכל'ס, היא שמחה שמחר בבוקר היא מקבלת ויוצאת לדרך, מה את אומרת? שבעצם היא חולמת חלומות?

אני אומרת שהתמונה הרבה יותר רחבה. יש היום הרבה מאוד מעונות שהם לא מעונות בבעלות הרשות המקומית, שהם בבעלות הארגונים מזה שנים, שיש אפשרות וקרקע זמינה בידם להרחיב את המעונות. ואנחנו כרגע לא נוכל לבצע את הליך ההרחבה, כשהליך ההרחבה בעצם כבר מזמין מצ'ינג של הארגונים באיזושהי צורה ושותפות. לא, באופן כללי - - -

האמת שאני רוצה להבין רגע את השאלה, שזה יהיה ברור.

תגידי לי, אני רוצה לשאול אותך, האמת שיש לנו מנהג בוועדה שלנו שאנחנו בכל ועדה פותחים בשם של אישה, זה מנהג שהבאתי. היום לא פתחנו, אבל אני רוצה רגע לחזור להנרייטה סאלד. הנרייטה סאלד, כן, ידידתנו היקרה, שכששר האוצר ביקש ממני בהתחלה בהתחלה בהתחלה לדבר עם החבר'ה של "הדסה" אז אמרתי שלא אלך לשבת לדבר אתם אם לא יודעים מי זאת הנרייטה סאלד. אבל הנרייטה סאלד חוץ מאת בית-חולים "הדסה" הקימה – אתם יודעים מה עוד היא הקימה? את כפרי הנוער.

עליית הנוער.

את עליית הנוער. היא הבינה מה שאולי משרד הכלכלה לא מבין. כלומר, אנחנו חייבים, אנחנו בשנה שאם לא נשנה פה משהו בנושא הזה של המעונות – אם את רואה פה כזה רצון טוב וכזאת יכולת, והיכולת מוכחת, למה לא להגדיל ראש טיפה?

תשמעו, זה בכלל לא עניין של הגדלת ראש, ואני חייבת להגיד שאני מוחה על זה.

זה כן עניין של הגדלת ראש, כי תשמעי, אנחנו בקטסטרופה ואנחנו פה בכשל קשה. ולפני - - -

אגיד ככה, אם משרד האוצר ומשרד המשפטים מוכן שאקצה תקצוב לארגונים אני מאוד אשמח.

איך הוא מוכן למשרד החינוך ולכם לא?

- - -

אני לא יודעת שהוא מוכן, ואם הוא מוכן – אני לא יודעת לענות על השאלה הזאת.

מה הוא בן חורג? הוא עושה את זה. אנחנו מדברים על כסף - - -

- - -

אני אומרת עוד פעם, אני חושבת שיש כאן תהליך - - -

רק שנייה, רגע, תעזרי לי לעזור לך.

- - -

כמו שהבאנו את משרד האוצר לתהליך הזה, תגידי, נביא עוד. את מי את רוצה שנביא?

אמרתי.

- - -

צריך להקים צוות פעולה לטיפול בחסמים, אחד אחד, לטיפול בכל החסמים. אם לא יוקם צוות פעולה - - -

- - -

אבל אני עדיין רוצה להגיד משהו, כי אני חושבת שהבעיה שהוצגה כאן, אני חושבת שהיא נפתרת בנוהל. אם יש מעון, היא נפתרת בנוהל. אם יש מעון לוויצו, לצורך העניין, שהוא רוצה להרחיב כיתה, אז אם – עוד פעם, תראו, אם מעונות-היום אפס עד שלוש לא יהיו חשובים לשלטון המקומי ולא יהיה חשוב לראש רשות, זה בכלל לא כל כך משנה מה אנחנו נעשה. אבל אם לראש הרשות חשוב כי זה באזור הביקוש, וההורים מתדפקים על דלתותיו, ואומרים לו: אין לנו מעונות-יום – וגם יעל אמרה את זה בצורה מאוד ברורה – אז בבקשה, תבוא ויצו ותגיד: סליחה, יש לי פה שטח, אפשר להרחיב פה, ואז שיעשו הסדר כמו שצריך ויגידו לי: יש לי את הזכויות, אני מוכן לצאת לדרך, בבקשה. הנוהל מאפשר את זה, אני לא רואה כאן איזושהי בעיה.

אז איך תתקצבו אותו? מה תעשו אז?

כן, נתקצב אותו, בוודאי.

איך? את אומרת שאת יכולה להעביר רק לרשויות המקומיות.

דרך הרשות המקומית. הרשות תעבוד אתו על זכות.

- - -

צריך להקים צוות שיטפל בחסמים, צוות פעולה שיהיה לצורך העניין הזה ויטפל בכל החסמים בדרך בצורה עקבית ומסודרת.

חברים, אפשר לבוא ולהגיד שהכול שחור משחור, אני חושבת שזה נעשה ואני חושבת שהדבר הזה בהבנה שלי הוא לא חסם. אבל אם זה חסם, בבקשה, תגידו לי באיזה מקום.

מיכלי, כדי - - -

נלך ביחד עם משרד האוצר לאותו ראש רשות עם מרכז השלטון המקומי ונראה מה הבעיה, בסדר? אני חושבת שהנוהל נותן מענה, ואני חושבת כאן שהמעורבות של השלטון המקומי מאוד משמעותית. אני חושבת שזה לא נכון לדחוק את השלטון המקומי החוצה אם אתם מסתכלים בצורה מערכתית על אפס עד שלוש.

אבל אם יש לו אינטרסים אחרים?

למה שיהיה לו אינטרס אחר? אם יש לראש - - -

כי הוא רוצה להרוויח יותר מארנונה למשרדים, למשל, ופחות להביא מעונות ואוכלוסייה צעירה?

שנייה, אבל זה לא אחד על חשבון השני.

זה קורה.

- - -

אם ראש עיר לא רוצה בסופו של דבר את התושבים שלו אז זה לא משנה מה שנגיד כאן בחדר הזה אם הוא לא רוצה לפעול לטובתם. ואני מאמינה שהם כן רוצים לפעול לטובתם, ואנחנו גם נדע לבוא ולהגיד. כלומר, נדע לתת פומביות לצרכים ולביקושים שיש למעונות-יום, ונדע להגיד: תשמעו, יש תקציב, יש אצלך ביקוש, ההורים באים אלינו, לכו בבקשה לראש העיר, אנחנו יכולים לעזור לו כדי לבנות. ואני חושבת שזה חלק מההתגייסות של השלטון המקומי בדיוק בנושא הזה.
אז עם כל הכבוד, אם יש בעיה ספציפית במעון בוויצו, תבואו אלינו, ננסה לשדך את מי שצריך כדי שנוכל להרחיב. אני באמת לא חושבת שזו הבעיה המערכתית.

תסלחי לי, הבחירות לרשויות המקומיות נערכות כל חמש שנים, וחמש שנים בעולם המעונות זה יכול להיות נצח. וכמו שאת אומרת, אם ראש הרשות לא נותן מענה אז תחליפו אותו, אבל לא, אנחנו מדברים על בחירות שנערכות אחת לחמש שנים. ולכן, אם יש חסמים צריכה להיות הסתכלות אחרת וניסיון אחר לפתור אותם.

הבנתי. אנחנו נתכנס פה, זה היה בדצמבר, נתכנס פה בדצמבר 2014, ואבקש את הנתונים.

בסדר גמור.

ממש, מי הגיש, מי לא הגיש, מה הפרישה הגיאוגרפית, מה החסמים שאת מזהה מהזמן הזה.

מצוין, כי אנחנו מתכוונים לעקוב אחרי זה.

ואנחנו לא נרפה, את יודעת.

גם אנחנו לא מרפים. אני חושבת שהנושא הזה מאוד משמעותי.

כן, אבל את יודעת, בינינו לבין עצמנו, אם היום הוועדה לא הייתה מתכנסת אז ההצהרה שלכם אתמול לא הייתה יוצאת. ובואו נהיה גלויים, - -

רגע, אני לא חושבת. אני חושבת שיש אצלנו - - -

- - אני כבר שומעת את זה מדצמבר שהנהלים מבשילים ומבשילים, - -

נכון, כי הייתה כאן עבודה מאוד מאוד משמעותית.

- - ונבוא ונצהיר ועבודה מאומצת והאוצר התגייס, ואני מודה לכולם שהתגייסו, אבל בינינו, אם הוועדה לקידום מעמד האישה לא הייתה מתכנסת היום באמצע אוגוסט בפגרה אז הדברים האלה לא היו יוצאים לשולחן. תשמעי, גם ליעל יש ילדה שאין לה מעון, אז כולנו באותה סירה, זה לא אני נגדך ואת נגדי. להפך, כולנו רוצים - - -

להפך, אני מאוד שמחה. אני חושבת שלא שמעת ממני אף פעם לא מילה רעה אלא להפך.

חס וחלילה.

אני מאוד שמחה על המעורבות שלכם, אני חושבת שזה נכון. אני חושבת שאני באה תמיד כשאתם מזמינים, ואם לא, אז נמצאים פה נציגים של המשרד, כי אני חושבת שהנושא הזה מאוד משמעותי.

עלא כיפאק. אז אנחנו פה רוצים לראות איך אנחנו באמת מתקדמים ומתקדמות. ולכן, הנתונים האלה מכולכם חשובים, כי גם השלטון המקומי – אם ראש השלטון המקומי לא יכריז שהשנה בינוי מעונות זה יעד לאומי ותצאו בקמפיין, ואם ממשלת ישראל לא תגיד את זה, ואם הארגונים לא יגידו את זה, ויש לכם את הכוחות ויש לכם את הכלים, תתחילו להלהיט את השטח ואת התושבים דרך הרשתות החברתיות, דרך כל העבודה היפה שאתם יודעים לעשות, וקדימה, נצא למרד. אין ברירה. כמו שהייתה מחאה חברתית, יש כסף, כסף ניתן, הבנה קיימת, אנשים טובים קיימים, התגייסות, ידע ניסיון, המדינה יודעת לעשות את זה כשהיא רוצה וראינו את זה דרך משרד החינוך, טרכטנברג, אין ברירה, אנחנו לא נחכה עד דצמבר. בדצמבר נבוא מוכנים עם חלופות.

- - -

כלומר, חלופות אזרחיות, אין חוכמות, משרד המשפטים, ארגונים, פתרונות ייעודיים. שמעתם עכשיו, ראיתם את החוקים החדשים ואת הכללים, ועברנו מעבר ביורוקרטי מ-x ל-y - נלמד את זה, נכיר, נראה את התוצאות, נבקש אותן גם מהשלטון המקומי, גם ממך, גם מהאוצר, נתכנס פה בדצמבר, היה ולא, נבוא עם חלופות.

לא נעים לי להזכיר, אבל הישיבה הזאת הייתה אמורה להתכנס במרס.

הישיבה הזאת. כן. אבל משרד הכלכלה – תשמעי, הבאתי את השוט שיכולתי להביא, מצטערת.

נכון, נכון, אין לי תלונות אלייך, להפך, הערכתי הרבה אלייך.

תודה רבה, אבל אנחנו פה רוצים מעונות לילדי ישראל, רוצים מעונות למשפחות, רוצים מעונות לתושבים, ואי-אפשר להתעלם מזה שבסופו של דבר מי שמשלמות את המחיר על כך שאין מעונות במדינת ישראל אלו נשים. למרות שזה נושא חברתי, למרות שזה נושא משפחתי, כי נשים - - -

וכלכלת ישראל.

נכון, נכון, וכלכלת ישראל. וכל הנושא הזה זה הון חברתי-אנושי, ונמצאים במסגרות לא ראויות, ובסופו של דבר נשים שיכולות לאפשר לעצמן מבחינה כלכלית מוצאות פתרונות, ונשים שאינן יכולות לא מוצאות פתרונות, וכולם יוצאים נפגעים מהסוגיה הזאת. ואי-אפשר להתעלם מהפערים, פערי השכר במדינת ישראל, ומי שבסופו של דבר מקבל פחות שכר היא זו שגם נותנת את המענה. אז אנחנו פה כולנו.
שוב אני חוזרת ואומרת, ורוצה להודות, גם למשרד האוצר, לשר האוצר, וגם למשרד הכלכלה ולשר הכלכלה ולשלטון המקומי. אבל מעבר לתודה יש עבודה לעשות, אנחנו לא יכולים לשבת על זרי הדפנה. וגם לכם אני קוראת, תלמדו את הדרך, תבואו אלי גם לפני דצמבר, תגידו לי איפה אתם, אתם חיים את השטח, חלק מהנושא של השולחן הזה זה להכיר את הכול, ואם אנחנו רואים שאין מענה לשבעה המעונות האלה נעשה סיור, ניקח את השרים לסיור. זו אחריות לאומית ממדרגה – זה התפקיד שלנו לעשות אותו.
בשבוע הבא נצא עם שני שרים לשטח לגבי שבעה המעונות האלה. אי-אפשר להפקיר את זה ולהגיד: תמיכה, לא תמיכה, כן תמיכה. אם אתה יודע לתת מענה ועשית את זה ב-x מקומות, אז דבר ראשון צריך לבוא אליך ולראות איך עושים את זה ולהביא את הכסף. אי-אפשר לחכות עם זה. עם זה אי-אפשר לחכות, אני מצטערת. אז אם צריך להביא שני שרים לסיור, הם יודעים יפה מאוד לעשות את זה כשהם רוצים, אז נעשה את זה גם כשהם לא רוצים, אין ברירה.

הם גם יודעים לעשות את זה.

נכון, והם עושים את זה מצוין. אני מעריכה – וכמו שאני מכירה את שר האוצר וגם את שר הכלכלה, כשהם ישמעו שלילדי ישראל אין מיגון ודברים אחרים עושים, אז כמו שעושים "מעיל רוח" ו"מעיל גשם" ו"מעיל שלג", אז גם צריך לתת מענה – אל תחייך, אני לא יודעת את כל המינוחים כי הם משתנים כל הזמן – אז אנחנו צריכים לתת את המענה הזה בראש ובראשונה לביטחון ילדי ישראל, וכמובן לכל מה שקשור לנושא של עולם העבודה.

אני רוצה להודות לכם שבאתם ביום החם הזה, אמצע אוגוסט, לכו לנוח קצת, אבל אל תשכחו, אנחנו בשנה של בינוי מעונות כנושא לאומי. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:50.>