PAGE
2
הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
15/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 45>
מישיבת הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ד (15 ביולי 2014), שעה 10:30

<מיגון בטחוני לעובדים זרים>

חברי הוועדה: >
מיכל רוזין – היו"ר

שמעון אוחיון

>
יהודית כרמי - מנהלת תחום עובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יוסי אדלשטיין - רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

יונתן פז - ארגון CIMI

יצחק גורביץ' - סמנכ"ל כספים וכלכלה, התאחדות בוני הארץ

לינה רשף - עו"ד, יועמ"ש של התאחדות האיכרים

גלית חזקיה-הרשקוביץ - דוברת התאחדות האיכרים

רעות סוקולסקי - לוביסטית (פוליסי)

שמעון מלכה - דובר הוועדה

בת שבע פנחסוב

יעל, חבר המתרגמים
<מיגון בטחוני לעובדים זרים>

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה בנושא מיגון בטחוני לעובדים זרים.
לצערי יש פה קצת שיבושים, אבל נסתדר כך. אנחנו במתכונת מצומצמת, עד כמה שניתן נערוך ישיבה קצרה ועניינית. לצערי הרב, עד כמה שאני רואה, משרד הביטחון לא נמצא כאן למרות דרישה מפורשת שהם יהיו כאן. אין ספק שהם צריכים לתת את התשובות העיקריות, בהעדר המשרד להגנת העורף.
אנחנו מתבשרים הבוקר, אנחנו מקווים ומתפללים כולנו להפסקת האש. ירי הטילים על ישראל מאז תחילת המבצע, בהחלט מטילים על כל אזרחי המדינה ובעיקר על אזרחי הדרום כמובן, פחד וחשש גדול. כולנו יודעים, שומעים ומודעים לקושי בקיום שגרת חיים, אנשים רבים לא מגיעים לשגרת עבודתם.
אולי תועלה לדיון בוועדה אחרת, הסוגיה האם הם מפוצים על כך או לא, מרגע שלא הוחלט על אזור חירום, אבל זה באמת לא לוועדה הזאת.
כאן, אנחנו אחראים על אנשים אחרים שהם באחריותנו, אותם הזמנו לכאן, הם עובדים אצלנו ורבים מהם עובדים בשטחים פתוחים. היום, אתמקד יותר בעובדי בניין וחקלאות מאשר בסיעוד. ראיתי שהוראות הגנת העורף הופצו גם בשפות השונות, בהחלט זה חשוב ובהחלט זה משמעותי. אני מניחה שמי שנמצא בבית עם מטופל סיעודי, מכיר את ההוראות ובדרך כלל יש לו מרחב מוגן. האינטרס שלנו הוא, כמובן, גם שהם ידעו לדאוג למטופלים וזה מצריך לתת להם את המידע הטוב ביותר.
אני אישית נסעתי השבוע לאשדוד והסתובבתי על חוף הים, לא הסתובבתי על חוף, זה נשמע לא טוב, עברתי בחוף הים על מנת להסתכל על אזורי הבנייה. על חוף הים יש בנייה ענפה, וגם זה לדיון בוועדה אחרת. ראיתי פועלים רבים, חלקם אזרחי ישראל, בעיקר אזרחי ישראל הערבים, אבל גם עובדים זרים שעובדים בבניין שהם חשופים לחלוטין ואין להם מיגון.
אני מדברת איתכם על אשדוד, ששם בכל רגע נופל טיל ובכל רגע אנשים מסכנים את חייהם. האנשים האלה נמצאים בעצם ללא מיגון, כאשר אין להם אפילו לאן לרוץ כי אין שם אפילו אזור להתחבא, בדומה לאלה שיוצאים מהרכב ומשתטחים ליד קיר יצוק או משהו כזה. פשוט חוף ים פתוח עם מבנים בבנייה. בנוסף לאזורים אלה, יש בדרום גם הרבה שטחים חקלאיים. אנחנו שומעים ברדיו חדשות לבקרים, שבמהלך המבצע נפל טיל בשטח פתוח, יורט לשטח פתוח, פעמים רבות השטחים הפתוחים האלה הם שטחים חקלאיים. מה קורה במקומות האלה עם העובדים שלנו שנמצאים שם? הם לא מקבלים ימי חופש ולא הפסקת עבודה. הם נמצאים בשטח, הם נמצאים בשטחים הפתוחים האלה, שאליהם מיירטים את הטילים.
האנשים האלה פנו בשבועיים האחרונים ל"קו לעובד", עם טענות קשות מאוד על חשש לחייהם. הם לא מבינים מה קורה ואף אחד גם לא טורח להסביר להם, אף אחד גם לא הסביר להם מה קורה כאשר יש אזעקה ולאן הם הולכים. יתרה מזאת, שמענו גם דברים קשים יותר שלא נתנו להם להפסיק את העבודה כדי להגיע לשטח מוגן גם כשהייתה אזעקה. אני חושבת שהדבר הזה פשוט לא יתכן. אנחנו אחראים על האנשים האלה, אנחנו מביאים אותם לכאן.
לא מזמן, חזרתי מסיור שבו ראיתי כיצד בוחנים אנשים, כדי להביא לכאן עובדים זרים לבניין. מאז ההחלטה להסכמים בילטראליים המדינה מתייחסת לכך בכובד רב ואחריות. לכן אחריות שלנו היא מהרגע שהם נוחתים כאן, האחריות היא לתת להם את המשכורת כנדרש, לדאוג לתנאי המגורים שלהם ובין כאשר כולנו נציבים בפני סכנת חיים תחת איימת הטילים, אנחנו נדרשים לדאוג גם לאורחים שלנו שבאים לכאן לסייע לנו בעבודה ובכלכלה.
אני ארצה לשמוע גם מרשות ההגירה וגם מנציגי המשרדים השונים האם חשבו על העניין הזה, האם יש מענה. הנושא הזה עולה בכל פעם שמדינת ישראל נמצאת תחת איום. לצערי הרב, כאשר יש מצב רגיעה אנחנו לא עוסקים בסוגיה. זה לא טוב וזה לא נכון. אני מזכירה לכם שלגבי פצצות שהן לא קונוונציונליות דובר על ערכות אב"כ, ערכות מגן, האם מחלקים לעובדים זרים, לא מחלקים, מה המשמעות של הדברים. אני חושבת שלנו כאן בוועדה הזאת יש את האחריות. אין הורים אחרים, אין אחר שידאג לזה, אין וועדה אחרת שתדבר על זה. כאן אנחנו צריכים לדבר איך אנחנו מגנים עליהם.
ראשית, אנחנו רוצים שהם ימשיכו להגיע לכאן כמו שאנחנו רוצים שתיירים יגיעו לכאן, שאנשי עסקים ומשקיעים יגיעו לכאן בעיתות שלום ובעיתות קשות כמו עכשיו. בוודאי גם העובדים הזרים. העובדים הזרים הם משאב במדינת ישראל שתורמים לכלכלה ועוזרים. הם לא עשו עוול. הייתם צריכים להיות איתי אתמול, חלק מהנוכחים היו בדיון של וועדת הפנים שדנה בצורך הכול כך חמור בהבאת עובדים זרים לבניין. אנחנו צריכים את העובדים האלה, אנחנו צריכים את הסיוע שלהם ואנחנו צריכים את העזרה לבניית המדינה ובניית הכלכלה שלה.

בוקר טוב לך חבר הכנסת שמעון אוחיון, תודה לך שהגעת, אכן זה נושא חשוב ביותר.

אנחנו צריכים לעזור לאורחים האלה שבאים לכאן כדי לעזור לנו בכלכלה הישראלית. אנחנו כל כך דורשים שיגיעו עוד ועוד זרים כי צריכים לכל מיני ענפים. ברגע שהם נוחתים כאן אנחנו אחראים על שלומם, ביטחונם, חייהם. אנחנו מדברים כאן לא פעם על נושא של בריאות, כיצד אנחנו דואגים לבריאותם, מדברים על רווחה, מדברים על הרבה מאוד היבטים. ההיבט הזה, מה לעשות לצערנו הרב, אנחנו נוטים ברגעי שלום ורגיעה לשכוח, לא להתייחס או לא לדבר על זה. רגע שיש הפסקת אש המקלטים מתמלאים פתאום באופניים ישנים וחפצים שונים. זה לא קורה רק לגבי עובדים זרים, זה שגרת חיינו. לכן, אנחנו לא פעם שוגים בכך שאנחנו לא נערכים ליום הבא. גם בעניין הזה יש להיערך ליום הבא. האם יחולקו ערכות מגן לעובדים זרים, האם יש מיגון לחקלאים בשטחים פתוחים? אמרתי שהם מסוכנים מאוד. האם יש מיגון לעובדי בניין? אגב, מנהל העבודה הישראלי נמצא איתם שם בשטח וגם לו אין לאן לברוח כאשר האזעקה נשמעת. כפי שאמרתי, באשדוד שבה הייתי האזעקות נשמעו לעיתים תכופות ביותר. השאלה כיצד אנחנו מגנים באמת על העובדים.

ראשית ארצה לשמוע מרשות האוכלוסין והגירה, יוסי אדלשטיין, אנא תאמר לנו כיצד אתם, האם אתם חושבים על הדברים. ברור לי שמי שאחראי אינו נמצא כאן שבסופו של דבר הוא משרד הביטחון. אתם המיצגים של אותה קהילה ואת הצרכים שלה, האם נעשתה פנייה למשרד הביטחון? האם הדברים הועלו והאם יש באמת מענים? בואו נעלה כאן את הצורך במענים על מנת, אני מקווה שהפסקת האש תתפוס ויהיה לנו שקט, אבל כפי שאמרתי אסור לנו לעזוב את העניין. אנחנו צריכים להיערך לפעם הבאה, כמובן חס וחלילה שתהייה, אבל אם תהיה.

>
בראשית דברי אני אגיד שלדעתי פיקוד העורף פעל בצורה מאוד יפה והכין הנחיות התנהגות בעת אירועים כאלה ואחרים במספר לא מבוטל של שפות. הן פוזרו גם על ידי העובדים שלו ונתלו בכל מיני מקומות, זה מופיע באינטרנט ובכל מקום.

הופתעתי שזה לא היה ברוסית, בדיוק עכשיו חזרנו ממולדובה ואנחנו יודעים שיש 7,000 עובדות סיעוד שמטפלות במטופלים, וברוסית לא היה.

בדיוק אתמול זה עלה גם אלי, ביקשתי לבדוק, אני חושב שיש גם ברוסית - - -

לא היה ברוסית, אני עברתי על השפות. היה בתאילנדית, טיגרינית, אמהרית- את זה ראיתי ומשום מה ברוסית לא היה. מה גם, שהרבה מאזרחי המדינה הם דוברי השפה ואין ספק שזה יעזור גם להם.

גם לי זה נראה קצת מוזר, אתמול הסבו את תשומת ליבי. שאלו אותי אם יש ברוסית, אמרתי שלא בדקתי את השפות, ביקשתי לבדוק.

לגופו של עניין, אנחנו חושבים שהעובדים הזרים ובכלל הזרים שנמצאים כאן במדינת ישראל הם לא שונים מתושבי ואזרחי מדינת ישראל. הם צריכים לפעול בהתאם להוראות, כמו האזרחים הישראלים. את יודעת לא פחות טוב ממני, שיש לא מעט ישראלים שגם להם אין אמצעי מיגון, אזרחים ולא תיירים, הפועלים על פי הנחיות פיקוד העורף. אם זה בבניין, לזה יתייחסו מהתאחדות בוני הארץ, נכנסים בבניין לשטח שהוא הכי פחות חשוף כמו שמתנהגים בבית - - -

אלו רק יסודות, אין כלום, הם חשופים. חבר הכנסת אוחיון אני משתפת אותך בזה שהייתי באשדוד, ניגשתי לחוף הים איפה שיש בנייה מאסיבית. אמרתי שהבנייה על חוף הים שם זה נושא לוועדה אחרת שאני עוסקת בה, הם שם חשופים לשמיים, הם הסתכלו על היירוטים.

שוב, אני אומר, כשאת אומרת 'חשופים לשמיים' זה גם ישראלי וגם הזר. במקרה אני הייתי בנתיב העשרה בשבוע שעבר ודיברתי עם אחד החקלאים שאמר לי, "אני נשכב בשוחה בשטח והתאילנדי נשכב לידי". כלומר, אין כאן פתרונות קסם מיוחדים לישראלים, שלא נותנים אותם לזרים. כולם מתנהגים וממלאים את הנחיות פיקוד העורף לטוב ולרע. שאלתי אותו "אתה בשטח, מה אתה עושה?". הוא אומר "אני נשכב בשוחה והתאילנדי על ידי". אין לישראלי אמצעי מיגון שלתאילנדי אין.

לא זה מה שאמרתי. הזכרתי גם את מנהלי העבודה הישראליים. אני שואלת האם באמת, אגב, אני מקווה שכולם נוהגים כמוהו ולא משאירים לבד את הפועלים בשדה ואומרים 'תמשיכו לעבוד לבד בשדה. גם אלו עדויות שקיבלנו. השאלה, - - -

אני לא חושב שזה המצב. אנחנו מדברים עם החקלאים, אנחנו מדברים עם המעסיקים. במקרה אני הייתי בנתיב העשרה, פגשתי כמה מעסיקים ודיברתי איתם, להנחתי כך הם נוהגים. אני לא חושב שיש איזה פתרון קסם אחר שאפשר למצוא אותו.

בקטע הזה קשה לקבל את זה. יש גם את עניין הנראות, ריכוז האוכלוסייה של העובדים הזרים שנמצא במקום כזה, בוודאי שזה מחייב גם התייחסות. נכון שכולם כמו כל האזרחים.

תרשי לי להביא משהו מתוך העולם היהודי, היהדות. היהדות אומרת שאם יש לך עובד, אם יש לך עבד עברי על אחת כמה וכמה שהוא איננו עבד, אם יש לך אוכל מסוים תן אותו קודם כל לפועל. אם יש לך מיטה אחת, יש לך שמיכה אחת תן את השמיכה קודם תיתן לעובד שלך. אתה יכול לישון איפה שאתה רוצה, תן קודם לעובד שלך. כלומר, דווקא היהדות מכבדת. אני חושב שצריך למצוא מענה. ראיתי בניצן למשל, שם יש את השוחות דרך הצינורות המיוחדים שהם בתוך האדמה, זה לא מי יודע מה, אבל לפחות זה פתרון. אולי שהיו כמה כאלה בשדות או ליד חממות שאנשים יוכלו לרוץ, לפחות זה.

ראשית זה אנושי וחלילה שמישהו יחשוב שדמם פחות סמיך מדמם של אחרים בעניין הזה. תמיד יש לי ויכוחים עם היושבת ראש, אבל להגן על העובד הזר שעובד כאן, שאנחנו לקחנו וגייסנו אותו, אנחנו צריכים לעשות משהו גם בשבילו. צריך לגלות רגישות גם לנראות בגלל הריכוזיות. מדובר במאות עובדים, אם לא באלפים שנמצאים באזור הזה. אני מקווה שבנושא הזה יפסיק הזלזול וישמע כאילו אנחנו אומרים 'בסדר, שם יחטיפו'. שם יהיה טפטוף, ולא מדובר בטפטוף של מי גשם, מדובר בטפטוף מטחי קטיושות וטילים וכל הדברים האלה.
לדעתי, בקטע הזה צריך לחשוב וחבל שלא נמצא כאן משרד הביטחון. צריך לפנות לפיקוד העורף, כדי שביחד יבנו את אותן שוחות מתחת לאותם צינורות, אני לא יודע איך קוראים להם אבל ראיתי את זה בניצן. אני לא יודע אם ראית את זה - - -

יש פעמון ויש צינורות. הפעמון זה מגוניות ויש צינורות - - -

לפעמון נכנסים בערך שלושה איש, ניסיתי את זה בעצמי בעמידה, אולי קצת בישיבה. על 20 תאילנדים יש פעמון.

בצינורות הוא חשוף בשני הצדדים. הצינור פתוח, אבל לפחות מלמעלה הוא מוגן כי הוא בתוך האדמה. הוא יכול להכיל קבוצה של 20-30. אם כמה כאלה יהיו מפוזרים באזורים - - -

לא כל כך הבנתי למה התכוונת כשאמרת צינורות. אני ממשרד החקלאות, יש לי כאן נתונים על כמה מיגנו עד עכשיו, כמה חקלאים יש לנו וכמה עובדים יש שם במקום. אם העובד נמצא בשטח ויש לו רק 15 שניות, נראה לי שכאן הבעיה כי גם אם ישימו לו את המיגונית באיזה מקום, איך הוא מגיע תוך 15 שניות אליה. אני חושבת שזאת הבעיה. אולי מכאן צריך לחשוב - - -

לבנות לו מיגונית צמודה שתלך איתו?

נכון, יש בעיה של זמן, 15 שניות, אני מקבל שלא בכל מקום יש את ה- 30 שניות שהוא יכול לרוץ מהשטח, מהחממה או מהאזור שהוא נמצא לאותו קטע מוגן. עדיין זה יותר טוב מאשר לא לעשות כלום ולהגיד לו "תשכב". גם אם הוא שוכב ליד המעסיק שלו, עדיין מבחינה מוסרית ובוודאי מבחינת הנוראית וגם בגלל שכלל האוכלוסייה במדינת ישראל איננה במצב הזה, הייתי רוצה שכלל אוכלוסיית העובדים הזרים תקבל יחס שונה.

אני חייבת להגיד שזה רעיון מצוין וצריכה להיות הנחיה גם אם לא למבצע הזה שאנחנו מקווים שיסתיים הבוקר, אלא. להבא, אין ספק הנחיה כמו שמחייבים לשים את אותו פעמון. את תכף תדברי על הפעמונים האלה. אני אומרת לך, הייתי במושב שהיה שם פעמון והיו 20 תאילנדים במגורים רעועים, בפעמון הזה לא יכולים להיכנס, את יודעת מה, עשרה עומדים סרדינים. זה לא פתרון כשכל הלילה יש אזעקות, מישהו בוודאי יישאר בחוץ, בוודאי גם בשדות. אם אפשר למצוא פתרון לחייב אותם לשים כמה צינורות כאלה באזור חקלאי, שירצו לשם. נכון שזה נורא, שמעתי אימהות מניצן שמספרות עד כמה קשה להיכנס אליהם עם ילדים.

כבוד היושבת ראש, אני חושב שבסך הכול המעסיקים הישראלים מתייחסים לעובדים שלהם בצורה מכובדת - - -

זה גם בשביל המעסיק, אם אתה אומר שהוא נמצא בשטח איתם, גם הוא צריך מיגון.

אולי כאן צריך לפנות למשרד הביטחון על מנת שהוא יתקצב. אני לא חושב שאפשר להשית על החקלאי כעת למגן. אני מניח שהמעסיקים גם בבניין וגם בחקלאות וגם בשאר המגזרים, להם העובדים האלה חשובים, הם יקרים והם דואגים להם. העובדה שהחקלאי שוכב ליד התאילנדי שלו בשטח הפתוח כי זה מה שיש לו.

אנחנו רוצים שלשניהם יהיה מיגון.

זאת פנייה שצריכה לצאת - - -

אני רוצה להקריא לכם את התנצלות משרד הביטחון. הם התנצלו.

אני מתנצל, אני נאלץ לצאת.

תודה לך, תרמת לנו לדיון.

משרד הביטחון, הם בדקו את העניין עם לשכת הרמטכ"ל. הם שבים וחוזרים להתנצל שהם לא יכלו לשלוח נציג מכיוון שהאנשים מאוד עסוקים במלאכה עצמה. הבעיה התעוררה גם בוועדות נוספות. נקווה כשנזמן אותם להבא הם באמת יבואו.

אני מתחייבת כאן שאעשה ישיבת המשך, ישיבת מעקב, גם בימי רגיעה כי לא נכון לטפל בזה בעת חירום. אנחנו נזכרים בזה באמת ברגעים כאלה, אני מודה שגם אני. יהודית מיד אתן לך להמשיך. יוסי, ראשית חבר הכנסת אוחיון הפריע לך באמצע דבריך. שנית, אם תוכל להתייחס לנושא הערכות שלעלה בפעם שעברה, ומה נגמר בעניין חלוקת ערכות מגן.

אני חושב שזה נסגר כבר. זה נוהל של פיקוד העורף שאומר שיש לחלק גם לזרים ולא רק לעובדים זרים. כל אחד יכול לפנות לבית הדואר. זה נסגר כבר מזמן, עוד באיומי הגז הקודמים.

תודה. אני רק בודקת ומוודא שזה בוצע. כשיגיע לכאן משרד הביטחון נוודא אם פוזר הנוהל, האם העובדים זרים יודעים בכלל שהם יכולים לגשת לקחת וכדומה. היית באמצע דברייך, תרצה להשלים?

את זה צריכה מערכת הביטחון לתקצב. אני לא רוצה להיכנס לתחום שלהם, אבל אני יודע שיש לא מעט יישובים של אזרחי מדינת ישראל שעדיין לא קיבלו את המענה. שמעתי - - -

לצערי הרב, שמענו שגם גני ילדים.

גני ילדים וגם באשקלון, אין להם עדיין פתרון מיגוני. לדעתי זו בעיה כלל - - -

מעלים את הנושא הזה כמעט בכל וועדה. אתה צודק, חשוב שגם אנחנו נעלה את הנושא. בוא לא נעשה השוואות, כולם צריכים מיגון.

בהחלט. הבעיה קיימת לכלל אזרחי המדינה. כפי שראינו, בפעם הזאת לא מדובר רק באזור הדרום, ראינו שגם באזור הכרמל נפלו טילים, גם שם נפלו טילים.

אני מסכימה איתך לחלוטין. כאן אני פונה אליך יהודית. בכל זאת גם כשאין לך מיגון יש כל מיני הנחיות של פיקוד העורף כמו לצאת לחדר מדרגות, לעמוד ליד קיר הבית שהוא בטון יצוק, איציק יתקן אותי כי אני לא מבינה. תשאלו אותו מה קרה כשניסיתי לעשות טייח, אפילו את השפכטל החזקתי הפוך.

השאלה, בכל זאת יש הבדל בין בית שאינו מוגן לבין שטחים. כשאנחנו מדברים על כך שבשטחים שהם שטחים חקלאיים, אני מדברת בעיקר על דרום הארץ ואולי הצפון. אנחנו יודעים שהמגורים הם בדרך כלל לא מאוד עמידים, מצד שני, ממה שאני חוותי בעניין הפעמונית הזאת, אליה לא נכנסים שלושה. בסדר, נכנסים עשרה שעומדים סרדינים, עדיין באותו מקום נמצאים 20 שהם גברים ונשים ביחד כמו למשל במקום שאני הייתי. ממש נכנסתי לפעמונית הזאת, נכנסתי רק כדי לקבל את התחושה. מה עושים? מהן ההנחיות? האם יש בכלל הנחיות? אילו אמצעים אתם נותנים להם? אפרופו לדאוג לחקלאים עצמם. האם יוצאת המלצה, הנחייה? בוודאי נדבר עם משרד הביטחון ונשאל האם ניתן להביא אמצעי מיגון נוספים שיהיו גם בשטח. הרי שטח חקלאי לא משתנה, אולי משנים גידולים, העונות משתנות אבל השטח הוא אותו שטח.

על חלק מהדברים שציינת לא אוכל לענות לצערי כי מי שמתעסק הוא מנהל מחוז הנגב שנמצא כרגע בסיור. תוך כדי אני מנסה לשאול אותו שאלות. שמו יואב מורג הוא זה שמתעסק בזה. הוא נתן לי את הנתונים.
אני באמת לא יודעת לענות לגבי ההנחיות לחקלאים ולעובדים שם ואיך זה עובד. אבדוק ואחזור אליך כמה שיותר מהר. מהנתונים שיש אצלי, כשאנחנו מסתכלים על עוטף עזה אנחנו מתייחסים לאזור שהוא מ-0 עד 7 ק"מ, יש לנו 502 חקלאים ו-3,600 עובדים זרים. כיום יש 374 מיגוניות: 280 פעמונים, 100 צינורות. אני לא יודעת להגיד אם הם נמצאים בשטח או ליד מקום המגורים יותר.

נאמר שלמעלה מ-4,000 אנשים חשופים רוב היום. אגב, נסעתי בדרום ואתה רואה שהפעילות קיימת, השדות מעובדים. אנחנו מדברים - - -

למרות שאני יודעת שיש כאלה שהעובדים עזבו אותם, שיצאו משם. פנו אלי כמה חקלאים שאמרו שהעובדים נטשו.

יוסי, חבל שברשות הדיבור שלך לא ספרת לנו, אני חושבת שזו נקודה חשובה - - -

היו מספר פניות של עובדים שפחדו וביקוש לעבור. הם עברו קצת צפונה. חלקם חזרו כי הם הבינו שאין הבדל מבחינת האזעקות מפה לפה. זו לא איזו תופעה - - -

עדיין יש הבדל לבין מי שנמצא בעוטף עזה לבין מי שנמצא צפונה משם. בכל זאת בדרום שונה מאוד. גם בפתח תקווה נכנסתי עם הילדים לממד ועדיין זה לא כמו אשדוד.

במבצע הקודם יש לנו עובד זר שנפגע מאוד קשה. לדעתי עד היום הוא בארץ בשיקום.

ב"עופרת יצוקה" זו הייתה סוגיה מורכבת. שם לקחנו את העובדים בצורה מרוכזת והעברנו אותם. במקרה הזה לא עלו סוגיות מורכבות כמו ב"עופרת יצוקה".

מה ההבדל?

לא יודע.

אורך הזמן?

או אורך הזמן, או המאסיביות או שהם התרגלו. תראי, אלה שנמצאים בטווח של ה-40, בשטחים האלה שם זו כבר שיגרה.

אני מדברת עם אימא שיושבת בממד באזור אשדוד גן יבנה, הילדים ישנים כבר בממד וכל עשר דקות במהלך השיחה היא אומרת לי "אני רצה, אני רצה". זה לא אותו דבר כמו טפטופים - - -

נכון, אבל כל אלה שנמצאים בקרבה, באזורים האלה יש ריכוז חקלאים, אצלם הטפטוף הוא יומיומי. כלומר, המבצע הזה לא מהווה איזו מהפכה מרעישה - -

כמה עובדים ביקשו לעבור?

בודדים. זה לא הגיע כדרישה, פה היה טלפון לגבי אחד או שניים - - -

והעברתם?

נאלצנו להעביר - - -

לאן?

לאן אני יכול להעביר אותם? העברתי אולם לכיוון גבע כרמל, היו שניים שעברו וחזרו חזרה. זה היה ממש מינורי, לא כתופעה ולא כדרישה של העובדים וגם לא של החקלאים.

זו לא איזו תופעה נרחבת, אבל כן פונים חקלאים ואומרים לי שהעובד עזב, העובד ברח.

זאת אומרת לא רק דרך רשות ההגירה בצורה מסודרת, פשוט נעלמו.

כן. אבל לא כתופעה נרחבת ששמתי לב. יכול להיות שבעוד שבוע אני אקבל - - -

סליחה יהודית, אני מפריעה לך לעוד רגע. יוסי, האם בנושא של החקלאות למשל, האם שגרירות תאילנד עודכנה בעניין כדי שאם הם מקבלים את הטלפונים מהעובדים ידעו להרגיע, ידעו להסביר, לתת מענה.

שגרירות תאילנד מעודכנת באופן שוטף, מאחר ואנחנו עובדים עם הסכם בילטראלי מולם, יש קשר יומיומי עם הקו החם. שגרירות תאילנד מעודכנת בכל הנושא ובכל מה שקורה.

אני ארים טלפון לשגריר ואעדכן אותו, גם לגבי הישיבה שהתקיימה כאן וגם על הדברים שנאמרו.

עוד קצת נתונים שנמסרו לי: משנת 2006 ועד היום היה את המיגון שתוקצב על ידי משרד החקלאות ומשרד הביטחון, גם המשרד לפיתוח הנגב והגליל הקצה בשנה אחת עזרה במימון. האומדן היה בערך 8 ל-9 מיליון שקל עד היום. יש דרישה לעוד 250 מיגוניות בשלב זה. רוצים גם להרחיב. עד היום זה לטווח של 0 עד 7 ק"מ, רוצים להרחיב את זה לגבולות 0 עד 20 ק"מ. עלותה של כל מיגונית היא בסביבות 30 אלף שקל.

40 אלף שקל. את מדברת על הפעמונית?

על הפעמונית. משהו נוסף שמסר מנהל המחוז. כל מיגונית ששמים, הכול נעשה בתיאום עם פיקוד העורף, בהתאם לשיקולים שלהם הם מנחים איפה לשים. לא שמים ליד כל חממה אלא במקומות שבאמת רואים שהדרישה שם היא הגבוהה ביותר והנחוצה. אלו הנתונים שיש לי. אני בקשר SMS ב-ONLINE לכן אם יש עוד משהו נוכל להתעדכן.

תודה רבה יהודית. לדעתי אלו בהחלט נתונים חשובים שנותנים תמונה קצת יותר רחבה לגבי הסוגיה.

אני היועצת המשפטית של התאחדות האיכרים ואני מבקשת להתייחס לנושא הזה ברמה המערכתית. כולנו נשמח שתהייה עכשיו הפסקת אש, מבלי קשר אני מבקשת להתייחס לנושא מכמה זוויות. חבל באמת שמשרד הביטחון לא נמצא כאן כי אנחנו מבינים שהעמדה הרשמית שלו היא לא לממן ולא לתגבר את האזורים האלה למרות שהמדינה החליטה להקצות 400 מיליון שקל לתגבור אמצעי מיגון כאלה ואחרים. כיפת ברזל לא מיירטת בשטחים פתוחים כך שהמדינה לא מציעה אלטרנטיבה ומצד שני לא מוכנה כרגע, לפחות זו עמדת משרד הביטחון, לתקצב את זה.

די ברור בעיניי שחובתה של המדינה להקצות איזו שהם אמצעי מיגון. אם היא מחליטה שלא אז שתביא אמצעי מיגון אלטרנטיביים ותקצה לזה תקציבים ושלא להפקיר ולהגיד "החקלאים יסתדרו בעצמם וימצאו אלטרנטיבות ופתרונות" – זה מצד אחד.

שישכבו בשוחה כמו שאומר יוסי.

כן "יהיה בסדר" עם הידיים על הראש.

ברמה האופרטיבית, גם אם כרגע היו פניות ספורות, ברמה האופרטיבית זה אומר שזה פוגע בחקלאות עצמה, זה פוגע בקטיף כי יש גם פאניקה, גם מפסיקים פעילות. כשאין אלטרנטיבות בשטח הם גם ממש לא כל כך רוצים לצאת לשטח לפעול ולעבוד.

מה קוטפים עכשיו?

אני לא יודעת, אני אבדוק.

נציגת התאחדות האיכרים צריכה לדעת לשלוף את זה.

אני אבדוק. יש קטיף עכשיו - - -

בדרום יש עכשיו בוטנים.

מצד אחד יש כאן חוסר בהקצאת משאבים כדי למגן. באמת מדובר בחיי אדם. עובדים זרים, עובדים ישראלים זה לא כל כך משנה כי מדובר בחיי אדם. מצד שני, זה שאין חלופות ואלטרנטיבות זה פוגע במעסיקים ובחקלאות עצמה. כך שבאמת אם תהייה הפסקת אש עכשיו חייבים למצוא איזו אלטרנטיבה או פתרון, להקצות משאבים ולהתייחס לעניין בכובד ראש ולא ביטול שאומר 'עכשיו הכול בסדר עד הפעם הבאה'. אז שוב נשב מסביב לשולחן ושוב יחליט משרד הביטחון לקצות 400 מיליון שקל למיגון כאלה ואחרים ולהפקיר את החקלאים.

אני מזכירה, בשולחן הזה אולי כולם יודעים, החקלאות גם כך ניזוקה מכל מיני היבטים, יש הרבה מאוד קשיים שהחקלאים מתמודדים איתם. אני מבקשת להוסיף גם את זה.

בהחלט, תודה רבה לך. יצחק גורביץ', התאחדות בוני הארץ. מה אתה אומר לי על הפועלים באשדוד שנמצאים על חוף הים?

אתמול השתתפתי בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת שעסקה בין היתר בהגדרה מהו המרחב בגינו יינתן פיצוי וכדומה. הנושא של המיגון כמובן עלה. זה רק מידע אישי, תקציב משרד הביטחון, תקציב משרד הביטחון לא מממן מיגון. כלומר, פיקוד העורף ומשרד הביטחון נותנים בסך הכול הנחיות וגם לתת מיגון במקרים שיש צורך כשאחרים לא יכולים להיערך לנושא הזה. המימון הוא של המדינה כמו שהנחיות - - -

כל מימון הוא של המדינה, השאלה דרך איזה משרד.

למשל ההנחיות של פיקוד העורף למועצות מקומיות הן למגן אזורים מסוימים וכדומה. במצבים מסוימים שמשרד הביטחון צריך לסייע בהרכשה של מבנים יבילים וכדומה, הוא יכול לעשות את זה. אגב, זה לא תפקידו של משרד הביטחון. למה אני מעלה את זה, אולי לא נקרא - - -

לא ניכנס לזה. המדינה עובדת דרך משרדי ממשלה וכך מועברים הכספים. אם היא מעבירה את זה לרשויות המקומיות הכסף עובר דרך משרד הפנים, זה עניין של חיבור עם המשרדים. מכאן הפנייה שלי ליוסי אדלשטיין, כאן גם משרד הפנים צריך לקחת אחריות בין אם היא תקציבית בין להגיד למשרד הביטחון "אנחנו מבקשים עזרה גם בעניינים האלה". כמובן כמו שהם פונים בעניין גם לרשויות מקומיות, בוודאי אתם צריכים לפנות בנושא הזה.

אני חושב שהדיון מאוד חשוב מהיבט פשוט, אולי אפשר למפות את המצבים בהם חשופים עובדים זרים לסכנות הביטחוניות ולדרוש מפיקוד העורף הנחיות ברורות באותם מצבים. למשל, האם אפשר להטמיע חלק מהנחיות ביטחון דרך המעסיקים או דרך מנהל העבודה. כלומר, האם מנהל העבודה צריך לדעת בעת חירום ומה, אני מתייחס לאתר בנייה, אני לא חושב שפועל מקומה 15 יוכל לרוץ מהר, הוא אולי יוכל לקפוץ מהר, בדקה וחצי לאזור מוגן. אם ננפה את המצבים אולי נוכל לדורש תשובות דרך פיקוד העורף לשאלה איך צריך להתנהג בכל אחד מהמצבים.

אם הוא בקומה 15, סביר להניח שיש לידו קיר בטון שהוא יכול לעמוד לידו. הבעיה כמו שאמרתי, כשהוא עומד בשטח חשוף ואין לו לאן לרוץ. אם הוא עובד בבניין ולידו יש מקום שאפשר, כמובן, אנחנו יודעים שאנחנו מדברים על מצבים חריגים, אבל הם קיימים.

לדעתי צריך לתת את הדעת לסוגיה של המגורים ולא רק בחקלאות. אם יש מחנות של עובדי בניין שגרים במבנים יבילים - - -

מחנות?

לא כל מחנה הוא שלילי.

לא. ניסיתי להבין את המושג שהשתמשת בו.

אם הם גרים במבנים יבילים, אולי בעת חירום צריך לחייב העמדת מיגוניות.

שמנהל אתר הקרוואנים, שהוא יציב שם.

צריכה להיות הנחיה כי אף אחד לא יציב מעצמו כמו שאף אחד לא יבנה בבית ממד אלא אם החוק חייב אותו. כן, החוק חייב. אתה צודק צריך שיהיו הנחיות ברורות לחלק מהמגורים.

כן, אבל את לא יכולה להשית עלויות בלי איזו תועלת מסחרית. ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) בבית לצורך העניין, בסופו של דבר יש דירה שהיא שלי ובבעלותי ואני - - -

ואת משלמת על כך שיש בה ממ"ד.

אבל אחר כך כשאני מוכרת אותה, כאן מדובר באיזו חבות של המדינה - - -

כן, אבל כעת איציק ברשות דיבור. אני מסכימה איתך שזו חבות של המדינה ועדיין יש אחריות של המעסיקים. הם רוצים את העובדים, הם צריכים את העובדים לעבודה, חלק מהעניין זה לדאוג למגורים הנאותים שלהם וגם לביטחונם. זה חלק מהעניין. זה לא ויכוח בינינו, הנקודה הובהרה. בבקשה איציק.

שוב, כאן צריך לתת כלים למעסיק איך להנחות את העובד הזר במצב חירום. לדעתי הדברים האלה צריכים לבוא מראש דרך הנחיות פיקוד העורף ואז לתרגם אותן לשפות הרלוונטיות. בדיון שהיה אתמול, שהיה מאוד רלוונטי, יש הבחנה בין שטח שהוא בטווח 0 ל-7 ק"מ ומ-7 ל-40 ק"מ.

הערות קצת יותר מחמירות מדברים שעלו בדיון. זה היה דיון גלוי ולכן מה שאני אומר זה גלוי. 85% מהשיגורים היו לכיוון טווח של 7 עד 40 ק"מ. אני חושב שהעובדים חשופים גם במקומות אחרים, אבל כשאני מתייחס לעובדים הכוונה היא לא רק לעובדים זרים, כמובן שגם הישראלים חשופים לאותה סכנה. אני חושב שטוב מאוד שתצא מכאן דרישה ראשית למיפוי אותם מצבים. כן תוכלי לקבל מאיתנו את אותם מצבי חירום, כלומר עובד בבניין מה קורה כשהוא בקומה 10 לדוגמה. או לגבי עובד חקלאי כשהוא עובד בשטח - - -

כן קיבלתי את ההמלצה שלך, אבל מיפוי אפשרי יותר לביצוע בתחום החקלאות. כמו שאמרתי, שדה לא מזיזים. בבניין אתה בונה בנין, בעוד שנתיים, לצערי תהייה המערכה הבאה כי לא יגיעו להסדר מדיני, לא תדע - - -

למשל מקומות שאנחנו עובדים למשל כבישים, סלילת כבישים שם אין כלום, יש הנחת צינורות ששם יש רק את הנחת הצינורות ולאחר שהם מונחים שם אין כלום.

טוב, אנחנו לא יכולים לדעת תוך שנתיים איפה יעבדו עובדי הבניין בעוד שנתיים, להבדיל מחקלאים שאנחנו כן יודעים איפה הם יעבדו.

נכון, אבל לפחות את ההנחיות - - -

זה בוודאי, זה ברור שאלו הנחיות, בוודאי.

תודה רבה.

אני מCIMI- אני רק רוצה להוסיף מספר - - -

תספר לנו אם היו פניות לקו החם.

כן. אני אתייחס גם לזה וגם למספר דברים שאולי מתוכננים לעתיד. כמו שציינת קודם, אני חושב שהמפתח הוא בפעילות ברגיעה. כל מה שמוכן במצב שקט יופעל בהצלחה יתרה בחירום, אני מקווה.

אני מסכימה.

כמה דברים שאני רוצה לעדכן. חודש וחצי לפני "צוק איתן" ישבתי בפגישה עם פיקוד העורף. הנושא של עובדים זרים בחירום, כאן אני מצטט את פיקוד העורף, בואו נגיד שהוא נמצא בחיתוליו מבחינת העשייה. לדעתי באמת היה מאמץ מאוד מכובד לתרגם ולהנגיש, אבל יש דרך לעשות. באזור חודש ספטמבר אנחנו מתכוונים לארגן יום עיון בנושא שיביא אולי בפעם הראשונה את כל הגופים שיכולים לתרום ולעשות. יש כאן מקום למיפוי, אני מקווה שנביא סוג של מיפוי ליום העיון כדי שיהיה אפשר לקחת את זה הלאה. צריך להבין יותר טוב את הצרכים.

משהו קצת יותר קונקרטי, שאנחנו עושים בימים אלה כתגובה מידית. יש חוברת שהוכנה על ידי הג'וינט, משרד העלייה והקליטה וגופים אחרים שמטרתה להנגיש את האינפורמציה לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים בין אם הם נכים או כאלה שסובלים מלקויות. אנחנו חושבים שאחת הבעיות שלא מספיק לקרוא את ההוראות. מי שגדל כאן בקונטקסט הישראלי יכול להגיב ביתר יעילות - - -

או ביותר פוסט-טראומה.

גם זה, נכון. אבל האוכלוסייה של מבקשי מקלט למשל שלא מכירה את ההיסטוריה כאן וגם עובדים שמגיעים משכבות סוציו-אקונומיות אחרות, אני חושב שהם זקוקים למשהו יותר מונגש. יש את החוברת הזאת שמציגה דרך אינפו-גרפיקה דברים מאוד בסיסיים מהו מקלט, לסגור דלת. דברים שמומחשים בצורה גרפית. בימים האלה אנחנו מתרגמים את זה לתאית ולטיגירית, בעיננו אלו שתי השפות שיש להן את הצורך הכי משמעותי. ברגע שזה יתורגם זה יופץ ויגיע גם לפיקוד העורף וכמובן לקו לעובד ולכל ארגוני השטח - - -

ולנו כמובן, לוועדה.

בוודאי. לדעתי הדבר האחרון כלקח לנו, אני אתייחס גם לקו החם שביקשת, אפשר ליידע את העובדים באוריינטציה, אני מדבר על עובדים שנכנסים דרך הסכמים בילטראליים, - - -

או, הם לא יבואו לפה.

לא. אני לא יודע, אני חושב שלישראל יש לפעמים תדמית - - -

הם רוצים להרוויח כסף.

זה נשמע רע בחוץ.

לא רק בחוץ, גם פה זה נשמע רע. זה מפחיד. זה מפחיד, בואו לא נצייר את המצב בצבעים. גם אם נציג את זה כקריקטורות, המציאות מפחידה. אם אתה בא משם זה לא כל כך פשוט.

קרה לנו עם כמה עובדים מבולגריה שמיינו אותם והייתה הסוגיה של "עמוד ענן" הרבה מאוד מהם ירדו הסיפור.

בצדק, בואו נודה על האמת. הם אומנם רוצים לבוא ולהרוויח, יוסי, אבל הם רוצים לשמור על החיים שלהם, הם לא רוצים לאבד את החיים שלהם. אנחנו נולדו כאן, אנחנו חיים פה וזו חלק מההוויה שלנו, היא יכולה להשתנות אם נחליט שאנחנו רוצים לשנות אותה. זה דיון לוועדה אחרת או למליאת הכנסת. בסופו של דבר זה שונה, כשאתה נוסע למדינה ואתה יודע כמוני כשאתה מחליט אם אתה נוסע לנופש לתאילנד או לטורקיה, המצב הביטחוני בהחלט משפיע על ההחלטות שלך. הייתי מאוד רוצה לנסוע לסיני, יש הרבה מקומות שאני מתגעגעת לחזור אליהם ואני בוחרת לא לעשות רק בגלל הנושא הביטחוני. זה כן משפיע. לכן אוריינטציה, שאלה טובה האם לדבר על זה באוריינטציה.

אני חושב שלהזכיר באופן בסיסי. שאלת אם היו פניות לקו החם.

לא מחובתנו לעדכן שם?

באופן כללי, כשמדינת ישראל שיש לה מצב ביטחוני - - -

לא מחובתנו להסביר להם?

אני לא מדבר על זה.

מדובר על כך, שרצוי שכן יהיו נתונים. כלומר,אם הפועלים פונים במולדביה או איפה שיהיה ושואלים, אז לפחות שיהיו נתונים שנוכל להמחיש. כי בתקשורת זה נראה - - -

איציק, אתה יכול לתת לנו נתונים על כאלה שבאמת לא הגיעו מבולגריה אחרי שהתחיל "עמוד ענן"? תבדוק את זה. סליחה יונתן, תסיים את דברייך.

שאלת לגבי הקו החם אם היו פניות, בעבר במבצעים אחרים היו יותר. בעיניי, אחד מיתרונות ההסכמים הבילטראליים זו אפשרות התנועה לעובדים, אני לא אוהב את המונח נטישה, הוא שייך לתחום המשפחה אולי. ההסכמים מאפשרים להם תנועה ועובדים שבוחרים לזוז עשו את זה דרך רשות ההגירה או באופן עצמאי. אנחנו באופן עצמאי לא קיבלנו המון תלונות. אני דווקא חושב - - -

בעקיפין נתת מחמאה ליוסי, זה בסדר וזה טוב, כי מגיע לו - - -

זה בסדר, אני מממן את המשכורת של הג'וינט. ממש לא.

כשמגיע אז מגיע, אבל תכף הוא יחטוף ממקום אחר. יש פה מחמאה כי זה אומר שההסכמים הבילטראליים הם דבר חיובי, אנחנו רואים את זה שוב ושוב. גם העובדה שאם פנו הוא דאג להעביר אותם ולכן לא היה צורך להתלונן.

כן. זה הכול.

תודה רבה יונתן, הוספת לנו, בהחלט.

עוד מישהו רוצה להוסיף לנו משהו לפני שאני שואלת את יוסי שאלה קשה?

רק לגבי ניידות. לניידות אין לה זיקה ישירה להסכמים הבילטראליים. לניידות לה יש בכלל זיקה לחוק חופש - - -

אני רוצה לחזק את העניין למה אנחנו חושבים שזו כן אחריות של המדינה. "כיפת ברזל" מונחת לא ליירט טילים בשטחים פתוחים. מצד אחד המדינה כן לוקחת אחריות על שטחים מיושבים ועל שטחים מתועשים ויש "כיפת ברזל" ו"פטריוט" ו"מרבד הקסמים" וכל מה שלא יהיה בדברים האלה, והיא לוקחת אחריות על התושבים שלה. מצד שני, כמו שציינה לינה קודם, היא לא מקצה כספים למיגוניות ודברים כאלה ואחרים. החקלאות מופקרת בשתי פנים, גם בצד הזה שהיורטים שמונחים להגנה על תושבים לא מופנים לשטחים הפתוחים ושם אין הפרדה בין שטח מעובד לשטח לא מעובד, גם המיגוניות והדברים שכן יכולים להציל את החיים שלהם בשטח, להם לא מקצים כסף. - - -

אין חולק על דברייך, לא על כך היה הויכוח. לא נחזור לויכוח, אין חולק, אני חותמת על כה שאמרת. זה מה שאמרתי בפתיחת דבריי בפתח הישיבה. בוודאי שזו אחריות המדינה. אחריותנו, התחלתי בזה, אחריותנו לדאוג לביטחון האזרחים ולביטחון כל מי שנמצא כאן כולל אורחים. אין ספק, על זה לא היה הויכוח. לא נחזור לויכוח. על כל מה שאמרת אנחנו חותמים, לדעתי כולנו פה לחלוטין.

אני חוזרת אליך יוסי, תאמר לי כמה דברים גם בנושא "חולות". לדעתי "סהרונים" הוא יותר בטוח. תאמר לי גם לגבי "סהרונים". ממה שאני זוכרת ב"חולות" אומנם המבנים אינם יבילים, אבל בהחלט לא ראיתי שם מיגוניות או ממ"דים. תעדכן אותנו. שוב, שם נמצאים גם מבקשי המקלט וגם סוהרים שצריכים כמובן מקום בטוח - - -

לקוריוז, בשבוע שעבר התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בחיפה, השופט ביקש לדעת מהם אמצעי המיגון שיש ב"חולות". מאוד שמחתי שהוא דואג לעובדים שלי, אבל הסתבר שהוא לא דואג לעובדים שלי אלא הוא דואג למסתנן.

לגופו של עניין, בכל פלח יש ממ"דים. שב"ס (שירות בתי הסוהר) עשה הדרכות. השב"ס - - -

איפה היו הממ"דים כשאנחנו היינו?

המכולת היא ממ"ד.

המכולת עמוסה. אני נכנסתי עם איילת שקד, בקושי שתינו עמדנו. המוכר התבקש לצאת החוצה כדי שאנחנו נוכל להיות בפנים.

בכל פלח יש ממ"ד גדול. השב"ס עשה הדרכות בכל פלח. למרות שזה לא בטווח של 40 ולא של 60 יש שם אמצעי מיגון.

לא נפלו שם טילים?

יש שם אמצעי מיגון וגם נעשו הדרכות לשוהים. דיווחתי לבית המשפט שיש במקום למרות שהוא לא דאג לעובדים שלי, זה בסדר.

בהמשך לציניות של דברך אני בטוחה שהוא דאג גם לעובדים, במקרה הזה כנראה הוא דן בביטחונם של מבקשי המקלט.

אני מבקשת לסכם, גם הבטחתי ישיבה קצרה ועניינית, אני חושבת שכך היא הייתה.
בהבדל מנושאים אחרים אין מה לעשות בנושא הזה, אין לנו יותר מדי להסתכל החוצה וללמוד ממקומות אחרים בעולם, גם סכסוכים אחרים בעולם נראים אחרת משלנו. הנושא הזה גם לנו חדש, למרות שהסיפור הזה כאן 65 שנה בכל זאת הוא חדש. לצערי הרב אנחנו לומדים ממבצע למבצע וממלחמה למלחמה ומפוסט-טראומה נוספת על פוסט-טראומה. בטח ילידי השנתון שלי חוו כמה וכמה מצבים בהם הם ירדו למקלטים והיו צריכים להגן על עצמם.

אני חייבת לומר שנשמע שיש כאן חוסר. נכון שהחוסר במיגון קיים לא רק לגבי העובדים הזרים. כמובן שגם לגבי אזרחים, אנחנו יודעים את זה. אמרתי שזה נושא שמדובר בהרבה וועדות בכנסת והוא חשוב ביותר. בוודאי אסור לנו להזניח גם את האורחים שלנו ואת כל מי שנמצא כאן. אנחנו אחראים על חייהם.

בשם הוועדה אני אוציא פנייה גם לשר הביטחון וגם לשר האוצר לגבי המחסור במיגוניות. כפי שהציע חבר הכנסת שמעון אוחיון גם צינורות בטון בעיקר לשטחים חקלאיים, אבל כמובן גם לפועלי בניין.
אני חושבת שההצעה למפות היכן נמצאים עובדים זרים, ישנם מקומות שהם משתנים ויש מקומות שהם בהחלט קבועים. רוב הסיכוי, חס וחלילה, שהם יהיו שם. אין בררה המדינה צריכה להשקיע משאבים משמעותיים במיגון התושבים, האזרחים, העובדים הזרים וגם מבקשי המקלט. כל מי שנמצא פה זכאי כאן להגנה. זה הדבר הראשון שאנחנו צריכים. האחריות שלנו, של מדינה היא אחריות קיימת מאז שהוקמו מדינות הלאום במאה ה-19, דבר ראשון הן הוקמו כדי לדאוג להגנה על ביטחונם של אותה מדינה. קודם כל הגנה מפני האויב מבחוץ ולאחר מכן הגנה מפני האויב מבפנים, כלומר, שיטור פנימי וביטחון פנים. לאחר מכן כמובן צריך לדאוג לביטחון סוציאלי, בטחון בריאותי, לדיור ולכל מה שנדרש.

ראשית, ברור שאחריות המדינה זה לדאוג למיגון הזה. אנחנו נפנה בצורה מסודרת גם לשר הפנים בעניין. אני חושבת שזה חשוב.

כפי שהתחייבתי נדון בעניין גם במצב שקט. אני מקווה שהמצב השקט הזה יקרה בקרוב. גם אחרי "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן" היו כמה ימים בהם המשיך הירי. בכל זאת אנחנו מקווים שאנחנו לקראת סיום המבצע הנוכחי ושיהיה כאן שקט. כמובן לתושבי הדרום ולא רק. לכולם ובפרט לתושבי הדרום אנחנו צריכים לדאוג למיגון. תודה שהגעתם גם בימים סוערים אלה ונתתם לנו את המידע. זה חשוב ביותר.
כפי שאמרתי, אין וועדה אחרת שתדון בהם. אנחנו צריכים לראות אותם ושהם לא יהיו שקופים. תודה לכם.

הערה לשאלתך, תוך כדי דיון בדקו, יש גם הנחיות ברוסית.

יפה. תודה רבה, מצוין.
לפרוטוקול, יש הנחיות גם ברוסית. ממה שעבר אלינו בצורה מסודרת, זה לא היה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:26.>