PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
15/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' >
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ד (15 ביולי 2014), שעה 11:00

<לקחים מאוזלת ידם של גורמי התכנון בהקמת ישובי המפונים מגוש קטיף>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
דוד אזולאי

זבולון כלפה

יפעת קריב

נחמן שי

>
יעל סלומון - מנהלת תחום תכנון אסטרטגי, משרד הפנים

אליסיה סיבר - מתכננת מחוז דרום, משרד הפנים

גיא קפלן - סגן מתכננת מחוז מרכז, משרד הפנים

דני מורביה - ר' מועצה אזורית לכיש, מרכז המועצות האזוריות

אליעזר אוירבך - ועד מתיישבי גוש קטיף

ירון חגית - ועד מתיישבי גוש קטיף

חמוטל שפירא - ועד מתיישבי גוש קטיף

סיגל סופר - ועד מתיישבי גוש קטיף

מרים בן חמו - ועד מתיישבי גוש קטיף

יואב ברק - ועד מתיישבי גוש קטיף

יורם אוהב ציון - ועד מתיישבי גוש קטיף

שמוליק ליזרוביץ - ועד מתיישבי גוש קטיף

קובי אלירז - ועד מתיישבי גוש קטיף

פישל אלדין - נציג מפונה גוש קטיף

יהודה פבזנר - יהודה פבזנר

לאה קריכלי

יפעת קדם
<לקחים מאוזלת ידם של גורמי התכנון בהקמת ישובי המפונים מגוש קטיף>

אני מתכבד לפתוח את הדיון של ועדת הפנים. כשהיושבת ראש תגיע, אני אצטרך לנטוש לטובת דיון אחר שמתנהל בוועדת הכספים. היום הכנסת מציינת 9 שנים לביצוע תכנית ההתנתקות. בתור תושב גוש קטיף יש תחושה של גירוש מהגוש. זאת התחושה גם היום, 9 שנים אחרי. במסגרת הוועדה אנחנו מתבקשים, לפי איך שאני רואה את הנושא, לבחון את התנהלות התכנון סביב ההקמה של הישובים.
לפני שנפנה לנושא עצמו אני חייב מספר מילים כלליות. יושב איתנו היום ראש רשות שקלטה מאות משפחות. אני צודק? דני מורביה הוא ראש מועצה אזורית בלכיש. אנחנו מדברים על 9 שנים אחרי. זאת מציאות שבוודאי לא מטיבה עם האנשים. אנחנו מבינים שיש התמשכות של תהליכים. זה לא היה אמור להגיע לדבר הזה. התמשכות התהליכים בוודאי לא הייתה צריכה להגיע לתמונת המצב ש-9 שנים אחרי עדיין ישנם ישובים שנמצאים בכל מיני שלבי התארגנות כאלה ואחרים, מי יותר ומי פחות. בוודאי יש רצף של כל מיני נסיבות ומקרים, אבל ללא ספק מבחן התוצאה הוא שהאנשים נמצאים במציאות של סבל. נוסיף על זה את המציאות הביטחונית שנכפתה עלינו אחת לכמה שנים. בוודאי שהתחושה של הארעיות וההימצאות במבנים זמניים חסרי אמצעי מיגון לא תורמת לתחושות האישיות, רק מציפה ומסבכת את הדברים יותר ויותר.


אני מבין, חמוטל, שיש לכם איזה שהוא מסמך שנותן פריסה כוללת.

כן.

תיכף נקבל את הנתונים מאנשי ועד מתיישבי גוש קטיף, שלהם יש את הראייה הכוללת. אדוני ראש המועצה, האם תוכל להרחיב בכמה מילים לגבי ההבנה שלך בסוגיה הזאת של התכנון, התקדמות התכנון, התמשכות התהליכים, איך היה, מה היה? אתה מלווה את זה מהשלב הראשוני?

בדיוק. אני מלווה את זה מסוף 2005, תחילת 2006. בתחילת 2006 התחיל כל ההליך. זה היה תהליך ארוך. אני חייב לציין שמתחילת הדרך היה ליווי צמוד לוועדה המחוזית. עשו את כל המאמצים. התהליך לקח זמן. אין מה לעשות, זה חלק מההליך התכנוני.

למה הוא היה צריך לקחת זמן?

הייתה לנו בעיה במרחב שלנו בנושא ביוספרה.

מה זה נושא ביוספרה?

תכנית אב מבחינה ביוספרית - -

היא בעלת תוקף באותו מרחב?

היא לא בעלת תוקף.

למה היא צריכה להפריע?

כי המועצה הארצית הגבילה, הפריעה בהתחלה בדיון להקמת הישובים. בהתחלה היו סמלים במקומות אחרים. בסוף, דרך פשרה ודיון במועצה הארצית עם שמאי אסיף ועם הוועדה המחוזית, הוחלט להקים את הישובים. אם זה היה אגוז בהתחלה, זה עבר למערות חזן, כשבסוף הוקם ישוב נווה דקלים.

אני רק רוצה לחדד את הנקודה. אתה בעצם אומר שהיה שם רעיון של תכנית ביוספרה.

תכנית אב ביוספרית.

היא לא הייתה בתוקף, אבל בכל זאת יצרה עיכובים או הפריעה להתקדמות תהליך התכנון.

הרעיון של התכנית הוא לשלב את האדם והטבע. אין לה תוקף. עם זאת הוועדה המחוזית מאוד מאוד התייחסה לזה. זה גרם עיכוב מאוד מאוד גדול בתהליכים. מכיוון שהם אינם בתוקף, היינו צריכים להיות כל הזמן במעין מאבק.

אנשי משרד הפנים ומינהל התכנון, אתם מכירים את זה?

אפילו מאבק משפטי. ייאמר לזכות הוועדה המחוזית שהיא לא - -

הייתי רוצה שבתשובות שלכם לאחר מכן תתייחסו למציאות שבה יש תכנית שאין לה תוקף. היא בעצם משפיעה רבות על תכניות שאנחנו רוצים לתת להן תוקף.

זה לא גרם לעיכוב מהוועדה המחוזית, אלא מההסתכלות של המועצה הארצית. הגענו בסוף לסיכום שעושים תכנית מתאר מצומצמת למזרח לכיש. זה אומר שמקימים את הישובים, אבל יחד עם זאת מריצים תכנית מתאר מצומצמת למזרח לכיש. זה אומר הקמת ישובים עד אזור אמציה. בין אמציה לשמריה תקום תכנית מתאר מקומית שתרוץ במקביל. הישובים קמו. את תכנית המתאר עדיין לא סיימנו. אני חייב לציין שההליך בוועדה המחוזית התחיל עם דודו כהן, מליסיה ואבי. הועדה המחוזית עשתה, מבחינתנו, את הדבר הטוב. היא התאמצה. היא עשתה את הכל בהליך הכי קצר שהם יכלו, במגבלות. מליסיה, לדעתי, תסביר את זה יותר טוב. חוץ מנושא הביוספרה שהתחיל בתחילת התהליך מול המועצה הארצית עם שמאי אסיף והצוות, מבחינת הוועדה המחוזית - -

מה תמונת המצב היום?

צריך להגיד גם את הדברים הטובים. היום אין לנו בעיה. ניתן להקים. 4 ישובים אנחנו מקימים. 3 עבור המפונים. אליאב זה עבור דתיים חילוניים. מבחינה תכנונית אין בעיה עם 4 הישובים. 3 ישובים בונים.

מי הם שלושת הישובים?

בני דקלים, נטע וכרמי קטיף. נטע זה עבור מפונים מכפר דרום ומתל קטיפא. בני דקלים זה עבור נווה דקלים. כרמי קטיף עבור הישוב קטיף.

איפה זה עומד כרגע?

מבחינה תכנונית אין בעיה. תכנונית אנשים יכולים לבנות. ב -3 ישובים כבר בונים. בישוב קטיף יש בעיה של חתימה על הסכם מול המינהל, על הסכם משבצת. זה לא קשור לצד התכנוני. אנחנו לקראת הסוף, כך אני מקווה. אין פה בעיה תכנונית. יש בעיה של זכויות מול מקרקע ישראל לגבי חתימה להסכם על המשבצת. זה הליך שלא קשור לתכנון. יש השפעות מסוימות בתכנית מתאר מזרח לכיש מצומצמת. אנחנו טוענים שלא צריך להיכנס לקו הכחול של היישוב. יש את זה בהתנגדויות.

אני לא מבינה למה זה תקוע. זה תקוע בגלל המינהל?

לא תקוע.

לא תקוע. אנחנו 9 שנים אחרי, אבל בתחילת הדרך מבחינה תכונית זה לקח זמן בגלל תכנית הביוספרה. זה מול המועצה הארצית, לא מול הוועדה המחוזית.

צריך לטפל בדברים, לכן אנחנו פה. ב-4 הישובים האלה אין בעיה של תכנון? מבחינת משרד הפנים ומינהל התכנון העניין סגור?

כן.

איפה הבעיה כרגע? שיווק?

לא. יש רק לישוב אחד הסכם משבצת.

אני חושב שבתהליך בקטיף מה שרואים בסוף זה את הבירוקרטיה הארוכה. בקטיף, כמו שאמר דני, יש אישור, יש תב"ע מאושרת, אפשר לעבוד. בגלל שזה מושב שיתופי, אז בוועדת קרקעות ,שהיא הוועדה שמכשירה את הנושא של המשבצות, הביאו לדיון גם את ישוב הקבע וגם את הקרקע החקלאית. ברגע שיש הפרה בחוק קטן באיזה שהוא מקום - -

מי זו ועדת קרקעות?

ועדת הקרקעות זה משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל.

האם מינהל מקרקעי ישראל נמצא פה?

לא. הם לא צד תכנוני. הם צד של זכויות בקרקע.

כרגע זה תקוע במינהל?

זה כרגע תקוע בוועדת הקרקעות שיושבת מתחת למשרד החקלאות ועובדת יחד עם המינהל. עכשיו נגמר הנושא של המשבצת, אז רוצים לעשות ועדה חדשה. יש מחלוקת אם צריך ועדה חדשה או מספיק להישען על הישנה. צריך את קיצורי התהליכים, להגיד: חבר'ה, יש פה מהלך, צריך לגמור אותו.

מי מנהל את זה? חקלאות?

משרד החקלאות. זה באחריות מנכ"ל משרד החקלאות.

צריכה להיות פנייה למנכ"ל משרד החקלאות על כך שאנחנו צריכים לקדם את נושא המשבצת. את הסכם המשבצת בכרמי קטיף צריך לקדם מול מנכ"ל משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל. זה יקודם. זה סיכום אחד של הוועדה. איפה עוד עלו בעיות?

לקחנו מהשנים הראשונות מצגות ממינהלת תנופה, שאחראית הייתה על יישוב אנשי גוש קטיף, וממינהלת סלע במשרד ראש הממשלה לגבי המקום שאליו מפוני גוש קטיף רוצים ללכת. כל הישובים שאליהם אנשי גוש קטיף היו מיועדים להגיע היו ידועים. אף אחד לא המציא את זה רק עכשיו. אנשי גוש קטיף, למרות המכה הגדולה שהם קיבלו, בחרו להמשיך בחלוציות, בחרו להפריח את השממה בישובים שונים-בחבל לכיש ובישובים בין אשקלון לאשדוד. מאבני איתן בצפון ועד חלוציות בדרום אנשי גוש קטיף מפוזרים. אני חושבת שהיה פה רצון רע ולא כוונת זדון של אף אחד. הימשכות התהליכים הייתה גדולה מאוד. למרות שאנחנו יכולים לראות פה איך מינהלת סלע מהיום הראשון יודעת את המקומות ובטוחה שאוטוטו אנשים נכנסים, בפועל, אם זה בגלל מינהל התכנון, אם זה פתאום ארכיאולוגיה שמצאו, ואם זה הסכם צד ג' שבכלל לא קשור, יש עדיין 40% מאנשי גוף קטיף שלא נמצאים בבתי הקבע. חלק מהאנשים שעוברים לבתי הקבע עושים את זה רק בשנים האחרונות. זה לקח יותר מידי זמן להיכנס לבתי קבע. אפשר להראות דוגמאות בטבלה הזאת. יש לנו פה דוגמאות טובות של כרמי קטיף שאני ויורם מדברים עליהן. עוד מעט שמוליק ידבר פה וייתן את הדוגמה של ניצן. אפשר מהדוגמאות הספציפיות האלו לבוא וללמוד על הכלל. אני לא יודעת אם יש תשובה לשאלה למה זה לוקח כל כך הרבה זמן.

מה הטענה הספציפית שלכם? הוועדה הזאת לא מתכנסת כדי לדבר ברמה הכללית, היא מתכנסת כדי לקדם נושאים שקשורים לוועדת הפנים. על הנושא של המשבצת דיברנו. ועדת הקרקעות תטופל. הנושא השני זה מה שאמר זבולון והעלה דני . מה את מעלה כרגע? זה שזה לוקח זמן?

יש את הדוגמה של לכיש. תיכף נבקש מניצן את הדוגמה שלהם. אלו דוגמאות ספציפיות. אני חושבת שוועדת הפנים צריכה לעקוב אחרי לוחות הזמנים לגבי המשפחות שעדיין לא נכנסו לבתי הקבע. אנחנו תמיד אומרים שמשרד הביטחון היה אחראי על הגירוש ומשרד השיכון היה אחראי על השיכון. אם זה היה הפוך, כנראה שלא היה גירוש והיו הרבה ישובים חדשים.

כמו שהיום אנחנו נכנסים בחירום לעזה ומשרד השיכון נמצא בקבינט. בואו לא נחלק מחמאות.

משרד השיכון לא בקבינט.

הבוס שלו בקבינט.

אני מבקשת מהוועדה לעקוב אחרי זה ש-40% מהמשפחות עדיין לא בקבע.

מי המשרד שאמור להעביר אותם לבתי קבע?

יש המון בירוקרטיה והמון משרדים. מינהלת תנופה אחראית על הסנכרון. יש את משרד השיכון.

להגיד את זה כאמירה זה בסדר, אבל אני רוצה להיות קונקרטית. אני רוצה לראות מה אני מסכמת מהדיון הזה.

ראש הממשלה אמור להביא אותנו הביתה חזרה.

זה בסדר להגיד שנלך לראש הממשלה, אבל עכשיו אנחנו פה. אני רוצה לראות איך אנחנו יכולים לקדם דברים. כדי לדבר על ראש הממשלה יש לנו את המליאה היום. ב-16:00 אתם מוזמנים לשמוע אותי מדברת. השאלה פה איך אנחנו מתקדמים. תעלו דברים נקודתיים כדי שנוכל לקדם.

יש תב"ע של 600 יחידות בניצן. התב"ע הזאת הופקדה ואושרה ב-2005. ב-2008, לאור צרכים ושינויים, התחילו לעשות שינוי תב"ע במהלך העבודות של משרד השיכון. מ-2008 עד היום שינוי התב"ע עדיין תקוע, עדיין לא הושלם.

מה מהות השינוי?

איפה זה נמצא?

כרגע זה נמצא בדיון בהתנגדויות. חלק מהמתנגדים היו המועצה ועוד מספר אנשים. כרגע המצב הוא שיש קידום של מרכז מסחרי לאנשים שהיה להם - -

באיזו ועדה זה נמצא כרגע?

כרגע זה נמצא במשרד הפנים במחוז דרום להתנגדויות. זה מ-2008. אנחנו היום ב-2014.

מתי זה הופקד?

זה הופקד לא מזמן.

אצל אבי הלר?

לפני כמה חודשים. יש מרכז מסחרי שאמור להיות לבעלי עסקים שנמצאים בקרווילות .

אנחנו מדברים עכשיו על תב"ע ש-6 שנים לא קודמה. היא כרגע נמצאת במחוז דרום. תיכף משרד הפנים יענה לנו על זה. עכשיו אנחנו מדברים על נושא שני.

רק לתת דוגמה למה זה גורם. יש אנשים שהיו להם עסקים בגוש קטיף ושמו אותם בקרווילות. אחד הדברים שהתב"ע הזאת הייתה צריכה לאשר זה מרכז מסחרי. כרגע הם קיבלו צו פינוי מהקרווילות. אין להם לאן ללכת.

למה?

הם קיבלו צו פינוי כי החליטו לפנות את כל הקרווילות. לאור זה שהמדינה החליטה לפנות את הקרווילות, בעלי העסקים קיבלו צו פינוי. זאת אחת הדוגמאות. משנת 2008 עד 2014 זה עדיין לא נפתר.

כמה בעלי עסקים יש שם?

10.

באיזה תחומים?

עסקים קטנים. שירותים למיניהם.

בניצן?

כן.

מדובר בקרווילות שמיועדות לתת שירותים לתושבים. מבקשים שהם יתפנו. לאן ילכו?

יישארו באוויר.

זה נושא שני שתיכף משרד הפנים יענה עליו. יכול להיות שמשרד הפנים מתכוון לבוא עם המשאית שמוכרים עליה כלי ניקוי, אוכל. אתם מכירים את זה? היא עוברת פעמיים ביום. יכול להיות שמשרד הפנים מתכוון להחליף את הקרווילות בזה.

אני בעל זכות בקרקע באותה מידה כמו כל המפונים. אושר לי דונם אדמה מסחרי. המינהלת לא רוצה להקצות לי דונם. היא אומרת לי שאני אקבל רק 100 מטר כפי שהמבנה היה בגוש קטיף. אם אנחנו שייכים לאותו מגזר של מפונים, למה אני צריך לקבל את מה שלא מגיע לי? אם מגיע לי דונם, תנו לי את הדונם איפה שזה יהיה במדינה. גם את זה לא רוצים לתת. היה לי דונם מסחרי שאושר בוועדות ובבית משפט. הטענה של המינהלת היא שמגיע לי רק 100 מטר מתוך הדונם. חקלאים שגידלו ב-15 דונם, קיבלו 15 דונם ושילמו עבור יתרה אם הם רצו.

למה דונם מסחרי זה לא כמו קרקע חקלאית?

זה לא תחום תכנון, זה תחום מינהל. בעל הקרקע זה המינהל.

המינהלת היא הגורם שצריך להפנות אותי למישהו.

אתה צודק, אבל זה לא ועדת הפנים.

מדברים פה על קרקע מסחרית.

הם תכנון. הם לא קובעים - -

אני שייך למשבצת הזאת של נווה דקלים. הזמינו אותי לישיבה שבה אמרו לי שאני אקבל רק 100 מטר. למה? אם אני שייך אליכם, אני רוצה לקבל את כל הזכויות שלי באותה מידה.

חמוטל דיברה על מעקב אחרי היישום של מה שצריך לעשות עם המפונים.

למה קמה המינהלת?

אני לא יודעת.

מה תפקיד המינהלת אם לא למעקב? לתת גו'בים לאנשים? תפקידה לעקוב אחרי החלטות הממשלה.

לבצע את החלטות המשלה.

הוחלט על העתקת קרווילות ליישובי הקבע. חלק מהאישורים למתן אישור הצבת קרווילה במגרש - מתעכב. הקרווילות לא מאוישות כולן. אנחנו עוד רגע ניכנס, בעזרת השם, לפתרון נוסף של משפחתיות. אני מקווה שהאישורים למשפחתיות ירוצו. כמו שהם אומרים, הסיפור הזה ייגמר בחצי שנה, לא חצי שנה בוועדות ועוד 7 חודשים להקמת המשפחתיות. זה משהו שאפשר לבקש שהוועדה תדרוש מהשטח. אני לא יודעת אם זה עוד דבר שקשור לוועדה הזאת, אבל אני רוצה להגיד אותו בוועדה הזאת. אתמול בניצן נלקחה ביובית ליד קרוואן. אם נלקחה הביובית הזאת מניצן לטובת מישהו אחר, צריך לשאול שאלות. השאירו אם חד הורית עם 2 ילדים בקרוואן, בלי אפשרות מיגון. אני חושבת שגם את זה צריך להכניס איפה שהוא בתוך ישיבת הפנים.

אני מודה לך, חברת הכנסת רגב. אני מוביל את קהילת אל-הים שמיועדת להתיישב בקיבוץ נווה ים. מדובר בקהילה שחלקה נעקרה מחבל ימית והקימה את הישוב אלי סיני. 9 שנים ועדיין לא עלה הטרקטור לעשות את עבודות הפיתוח, את התשתיות, את יישור השטח, מים, חשמל, ביוב וכן הלאה. התחלנו 31 משפחות, שרדו 20 משפחות. אני לא מאשים את אלה שלא שרדו והלכו למקומות אחרים. צריך לברך ולפרגן ולחזק להודות למשפחות האלו ששרדו. אנחנו היום בני ערובה של ראש המועצה חוף כרמל, כרמל סלע, ושל רשם האגודות שמינה את מפרק מפעיל, עו"ד יפתח עניא. בגלל סיבות בירוקרטיות של הקיבוץ משתמשים בנו כבני ערובה. לא נותנים לפתח, למרות ששר השיכון אטיאס, כאשר הקיבוץ לא רצה לחתום על הסכם עם משרד השיכון, כתב להם שאם הם לא יחתמו עד סוף אוגוסט הוא מתחיל לבנות את השכונה של המפונים בלבד. אורי אריאל, שר הבינוי היום, עם כניסתו לתפקיד קרא לזה פעולות בוני אמון. צריך להתחיל ליישר את השטח, לחשוף את השטח, לשים שם נגריה ישנה ולהתחיל לשקם אותנו. פעולות בוני אמון, כדי שאנשים יתחילו לראות שמשהו זז. כמו שאמרתי, ראש המועצה ומפרק מפעיל מנע מאורי אריאל. כל פעם נקבע תאריך. דחפנו את אורי אריאל, שיהיה בריא. את הקבלן שזכה במכרז לביצוע העבודות, שהיה צריך להתחיל בינואר 2013, פיטרו. בזכותו של אורי אריאל הוא החזיר אותו למדף ונשאר בכוננות מדף. האריכו לו את המנדט עד 30 ביוני. היום אני לא יודע מה קורה. אני מבקש ממך – אני יודע שאת יודעת להיאבק - שתובילי את הנושא הזה בתקיפות. אריק שרון דפק על מכסה המנוע. אני קורא לשרים של הבית היהודי, שזה גם אורי אריאל וגם בנט שממונה על רשם העמותות, שידפקו על מכסה המנוע ויגידו להם שיתחילו לעבוד. יש שם את הפרשה עם דני דנקנר ואחרים. אני לא אכנס לזה. שווה שביקורת המדינה יבדקו מה קרה בקיבוץ הזה. תוציאו אותנו מהדבר הזה. שיתחילו בעבודות הפיתוח של המפונים. די. עברו 9 שנים. לחלופין אני מציע לוועדה ובאמצעותך לראש הממשלה שיתפוס את המובלעת הצפונית, את גוש נצרים ואת פילדלפי, ויחזיר אותנו הביתה. ניתן להסיר את הבטונים. יש יסודות לבתים, יש תשתיות. אני מעדיף לחזור הביתה. זה יותר מהר מאשר לבנות את הבית בנווה ים. אני מזמין אותך לביקור אצלנו בנווה ים.

יהיה לי קצת קשה להתבטא. אני עובר בתקופה האחרונה טיפול פסיכיאטרי בעקבות הפינוי. תסלחו לי, אני בתוך התקף של חרדה ודיכאון מהחיים. אני עזבתי 4 חודשים לפני ההתנתקות. הסנסור שלי לעזיבה היה אחי שהוא הלום קרב ממלחמת לבנון השנייה . אני טיפלתי בו במשך כמה שנים. הבאתי אותו להכרה מול משרד הביטחון כ-100% נכה. פחדתי שהילדים שלי יקבלו טראומות ופוסט טראומות. ספגתי הכל עלי. לקחתי את גורלי בידי. השכרתי בית. התחילה אצלי מערכת לחצים שמתבטאת היום בהתקפים נוראיים. לא הפסקתי לעבוד יום אחד מאז הפינוי. אני מבצע פרויקטים ברחבי הארץ. היה לי מפעל בגוש שמייצר מזגנים. את המזגנים בבית של עמיר פרץ אני בניתי. עבדתי ברחבי הארץ. לא הפסקתי לעבוד רגע. לא הייתי בחיים טפיל על החברה. אני אחד מהצל"שניקים של מלחמת לבנון הראשונה. עשיתי הרבה מעשים שהצילו אנשים. היום, אחרי כל מה שעברתי, אני נמצא במצב נפשי ירוד, ללא בית. בניתי את הבית שלי בתנאים לא תנאים, עם מכל מים של 500 ליטר וגנרטור. אחרי שביקשו ממני להוציא טופס 4 כדי להתחבר לחשמל, הייתי מחובר כמה חודשים לגנרטור. אי אפשר היה להמשיך לחיות בצורה כזאת. במשך 4 חודשים נאבקתי להביא את תשתיות החשמל למתחם. הכל היה עלי - הילדים, הלחץ בבנייה. בניתי בתקופה הכי קשה, כאשר מחיר הברזל היה בשמיים. לא היה לי מספיק כסף כדי לגמור את הבית.

מה הבעיה כרגע?

אני הדוגמה הקלאסית למפונה שלקח את גורלו בידו ונמצא במצב כזה. אני מבקש מהמדינה שתתעשת כמה שיותר מהר. אולי לשים לכל משפחה ומשפחה איזה צוות שיטפל וילווה אותם באופן אישי. אני הולך לעשות מעשה קיצוני. אני מזהיר את הוועדה.

חס וחלילה. אתה אדם מאמין, נכון? אנחנו מקדשים את החיים.

אין שום קשר לאמונה. אני מעדיף שהגג ייפול על הראש שלי ולמות סוף סוף אם המדינה שהגנתי עליה בחירוף נפש הביאה אותי למצבים האלה של לחץ אחרי לחץ. איפה היכולת האנושית של העם היהודי להסתכל אחד על השני? הפכנו להיות חסרי מוסר וחסרי ערכים מינימאליים לתפקיד של האנושות.

יוסי, הבנתי את מה שאתה אומר. אנחנו נדבר בנפרד.

אני חושב שראוי שהוועדה, השרים וחברי הכנסת יתנו את דעתם על אחד שעשה הכל כדי לא להיות טפיל על החברה.

ישר כוח. שיהיו בשורות טובות תמיד.

אני מבקש ממך, כמו שיוסי אמר, שתבדקו משפחה משפחה, כדי שכל משפחה תקבל את הזכויות שלה, לא מעבר לחוק. אני יכול להוכיח שיש לכם בתוך המינהל אנשים מושחתים. אם אתם רוצים, אני אביא את הניירות. כדאי שתעיפו אותם.

אני לא יכולה להתייחס לאנשי המינהלת בלי שאני רואה את הניירות.

אני אביא לך את הניירות כדי שתראי.

משרד הפנים, נא התייחסותך לגבי כמה סוגיות. אחד, מדוע לקחה ההחלטה של ניצן כל כך הרבה זמן? שתיים, מדוע מפנים את בעלי העסקים מהקרווילות לפני שיש להם לאן ללכת?

דיברנו על התכניות, על התכנית הביוספרית.

אני אתחיל בנושא הביוספרי. כמו שנאמר, הנושא הביוספרי זו לא תכנית סטטוטורית, זאת תכנית שאומצה על ידי המועצה הארצית לפני כמה שנים.

מה זו התכנית הזאת?

זאת תכנית שבאה לחלק אזור רגיש ומיוחד ולא מתוכנן של מועצה אזורית לכיש, בין היתר, כי יש חלק מבני שמעון ויש כאלה מחוץ למחוז שלנו של אזור ירושלים. זה אזור מאוד מאוד גדול לאורך כל הגבול עם איו"ש.

אני רוצה לעזור טיפה ולחדד. תכניות זה בעצם כמו חוק. או שיש תוקף לתכנית, או שאין לה תוקף. אני רוצה שתצביעי על הנקודה הזאת, כי עלה פה משהו שהוא בעיני מאוד תמוה.

לכל האזורים האלה אין תכנית מתאר מקומית, חוץ מתכנית מתאר מחוזית שלא אומרת הרבה לגבי שטחים ענקיים של המחוז. על זה התלבשה תכנית ביוספרית , שזאת תכנית שבאה לתת מדיניות פיתוח ושימור בשטחים האלה. היא לא קבעה שום דבר מעבר לזה של להגיד שיש אזורים רגישים שצריך לקחת בחשבון כשבאים לתכנן. התכנית הזאת, שהיא לא סטטוטורית, אומצה על ידי המועצה הארצית. היא חייבה אותנו ללכת ולהתחשב בה לכשנתכנן משהו באזור הזה. יצא הגורל שתושבי גוש קטיף רצו להתיישב דווקא במקומות - -

מדינת ישראל ביקשה מאיתנו.

לא היה תכנון. כל האזור לא היה מתוכנן. היינו צריכים להתחיל מהתחלה.

על איזה אזור מדובר?

מדובר על אזור מזרח לכיש.

מבית גוברין עד שמריה. כל המרחב הזה.

להבדיל מכל הנוכחים שהיו פה, אני הייתי בערב של היווצרות תכנית ההתיישבות באזור הזה. הייתה פגישה ראשונה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז. ישבנו בחדר 3 אנשים. הוא היה אחד מהם. אני הייתי השני. היה עוד יהודי נוסף. הוא הציע את ההצעות. הוא בא עם הרעיונות, הוא בא עם התכניות. אנחנו לא ידענו על מה מדברים. אף אחד לא הזכיר את הסיפור הזה של תכנית ביוספרית. לא שמעו על זה מעולם. התחלנו להתקדם ולעבוד רגיל, כמו שמקדמים תכנית במדינת ישראל. אם יש תכנית שיש לה תוקף, אתה יודע עם מה להתמודד. כשאין תוקף לתכנית - אני שם בצד את זה שאני חבר כנסת - אני לא מתייחס אליה, היא לא קיימת.

זה לא שזה בא כדי לתת חסם לתכניות. האזור לא היה מתוכנן. להקים ישובים באזורים שאין תכנון - -

עזבי את האזור הזה. לאיפה התכוונתם להעביר את המפונים?

היו הצעות לגבי הרחבת ישובים.

עזבי עכשיו הרחבה, עזבי הצעות. פיניתם אנשים. עכשיו עושים פינוי בינוי פינוי. המדינה פינתה אנשים? לאן התכוונו להביא אותם?

היו תקנות. מיד משרד הפנים התקין תקנות כדי לתת פטור מהיתר להקמת כל מיני שכונות ומבנים יבילים למגורים ולמבני ציבור. ב-2005 נתנו פטור מהיתר מלא. יש לי פה דפים שלמים.

אם כולם טיפלו, מה קורה עכשיו?

יש נוהל להקמת ישובים. אני לא יכולה מהיום למחר להקים ישוב.

למה? אם יכולים לפנות ישוב מהיום למחר, יכולים גם להקים מהיום למחר.

אני אומרת לך מה שמחייב אותי מבחינת החוק. היה צריך שינוי תכנית מתאר מחוזית להקמת ישוב.

בקיצור, אין לך תשובות לגבי תכנית ביוספרית.

יש לי תשובה.

אין לך תשובות. זאת מדיניות שהתקבלה על ידי המועצה. עכשיו צריך תכנית ועוד תכנית מתאר.

התכנית מאושרת.

כל התכניות אושרו.

ראש המועצה אמר שאין לו טענות לעניין התכניות.

זה הכל אושר. התכניות קודמו. קידמנו ישובים למרות הביוספרה.

אם קידמתם יישובים, מה הבעיה?

מירי, הבעיה היא גורם הזמן.

עזוב. מה שהיה לא מעניין. אם אנחנו רוצים להתעסק בעבר, בואו נביא גרעינים ונתעסק בזה כולנו. השאלה אם רוצים להתקדם קדימה. אם באתם לדבר איתי על העבר, אין טעם לקיים דיון.

אצלנו אין בעיה. ההיפך. הוועדה מחוזית עשתה את העבודה על הצד הטוב ביותר.

מה הבעיה כרגע?

כרמי קטיף.

מה שאמרנו על הסכם המשבצת והעניין של העסקים.

זה גם לא בסמכותם.

אנחנו לא מחלקים מגרשים. אנחנו מאשרים תכניות.

מי אמור לתת את התשובות?

מינהל מקרקעי ישראל.

מינהל מקרקעי ישראל אומר שאין לו מה להגיד. הוא אומר שמשרד הפנים נותן תשובות. גם המינהלת אומרת שאין לה מה להגיד.

יש פה שתי סוגיות. יש סוגיה אחת של קידום התב"ע שהתחילה ב-2008 ועדיין לא הסתיימה. זה קשור לנושא הזה של העסקים, אם הבנתי נכון. תקן אותי אם אני טועה.

זה קשור לקידום תב"ע. זה בניצן.

התכנית של ניצן הופקדה ב-17 בינואר 2014. היא תובא לדיון. הוגשו התנגדויות לתכנית הזאת. יש גם התנגדות של ראש המועצה חוף אשקלון. ב-4 לאוגוסט התכנית תובא לדיון בשמיעת התנגדויות. נשמע את ההתנגדויות. אם הכל בסדר נאשר את התכנית. אנחנו בסוף התהליך.

מתי אתם שומעים את ההתנגדויות?

ב-4 לאוגוסט.

לגבי ניצן ב-4 לאוגוסט. מה לגבי העסקים שרוצים לפנות אותם מהקרווילות?

זה לא התחום שלי.

של מי התחום?

זה בתחום של האגף הממשלתי במשרד האוצר אצל גבי שוחט.

הנושא של בעלי העסקים זאת אחריות האוצר?

כל הנושא של הפינוי של המבנים הזמניים באתרי הקרווילות נתון לידיו של הדיור הממשלתי. מבחינתו הוא לא מכיר שום דבר. זה חלק מהבעיה שעולה פה בדיון. הבעיה היא ראייה כללית. למינהלת כבר אין מזמן את הראייה הכוללת. היא לא מסוגלת לראות את הראייה הכוללת.

מה היא עושה?

שאלה טובה. האגף לדיור ממשלתי עובד עצמאית. ככה גם קרה לפני שנה. כולכם ראיתם בכותרות שפינו שני מבנים יבילים מבית ספר, והשאירו בית ספר יסודי במשך 4,5 חודשים ללא כיתות במשך יום, יומיים לפני תחילת שנת הלימודים. במקרה זה אותו תחום מועצה ואותו ראש מועצה. הדברים חוזרים על עצמם. כל זה נובע מחוסר אחריות כוללת שהייתה בתחילת הדרך ולא קיימת היום.

לגבי סוגית העבר אין מה לדון פה. יש לגבי סוגיות העתיד. יש פה לא מעט מקרים. שמענו קצת את הדברים הנרגשים של יוסי, של אבישי ושל אחרים. המציאות מאוד מאוד עגומה. יש פה מגוון גדול של בעיות מורכבות שמשיקות לתחומים שונים ולמשרדים שונים. המציאות כרגע היא שהמשפחות של גוש קטיף נמצאות כל אחת בפני עצמה כלפי כל משרד, כמו הדוגמה האחרונה שדיברנו עליה של בעלי העסקים. כרגע בעלי עסקים נמצאים במבנים שהשייכות שלהם היא למשרד האוצר. משרד האוצר בא ולוקח את המבנים האלה כי תם זמנם. לאנשים אין פתרון. אין מישהו שרואה את הראייה הכוללת. זה דבר שהוא מאוד מאוד חסר. מינהלת תנופה לא כל כך פועלת בחודשים האחרונים. מגיעות אל שולחני פניות רבות מאנשים. אין לאל ידי להושיע כרגע, כי נכון להיום אין שום כתובת אחת מסודרת שרואה את הראייה הכוללת. היא מחויבת לפתרון ומחויבת ללוחות זמנים. לא יכול להיות שהסיפור הזה צריך להימשך 9 שנים. צריך לתחום את העסק הזה באיזה שהוא דד ליין, לבוא ולהגדיר שלצורך העניין – מצידי במחצית 2015 – האירוע הזה יסתיים. צריך להושיב את כל הגורמים יחד – רמ"י , משרד האוצר, משרד הפנים, מינהלת תנופה, משרד השיכון, כדי שיבואו ויפתרו את הבעיות אחת לאחת. לא נותרו הרבה בעיות, אבל כל בעיה היא בעיה מורכבת מאוד. אם לא נעשה בשיטה הזאת, נמצא את עצמנו בעוד שנה וגם בעוד שנתיים באותו דיון.

צר לי שאנחנו יושבים פה 9 שנים אחרי במציאות העגומה הזאת. היה ברור לחלוטין שמרגע שמפנים יהיה לאנשים לאן ללכת, יהיה להם איפה לגור.

זה היה סלוגן.

כן. זאת בושה וחרפה למדינה שכך היא מתנהגת כלפי אזרחיה . אני מתכוונת לשלוח את הסיכום הזה לראש הממשלה, לשרי הממשלה, כולל למי שצריך לקבל החלטה. בושה וחרפה למדינה שלא דואגת לאזרחיה 9 שנים אחרי. זאת בושה וחרפה. המצב פה הוא שלכאורה יש מינהלת. אין פה שום מינהלת. יש פה מינהלת שלא יודעת מה היא עושה. אני לא יודעת מה תפקידה. אין יד מכוונת של לשכת ראש הממשלה, של מינהלת. האחריות בסופו של דבר על ראש הממשלה לדאוג שלכל תושב תהיה קורת גג.
לאור המציאות הזאת החלטתי להקים ועדת משנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשותו של זבולון קלפה יחד עם נחמן שי ודוד אזולאי, שתאסוף ותטפל בכל סוגיית המינהלת. מרגע זה ועדת הפנים לא מתעסקת בעניין הזה. זה לא אחריותנו הכוללת. הוועדה תעסוק בסוגיות שעלו כאן, ובסוגיות נוספות שהיא תמצא לעצמה לנכון לטפל בהן. כתב המינוי של הוועדה יעבור לראש הממשלה כחלק מהמסמך הזה ולכל שרי הממשלה. אני מבקשת להצביע על הוועדה מחר בבוקר. נוציא כתב מינוי, נביא את היועץ המשפטי ונצביע מחר בבוקר על ועדת המשנה. ועדת המשנה תעבוד כמובן גם במהלך הפגרה. במסגרת דיוני ועדת המשנה אני מבקשת שיהיה דיון אחד למליאה כולה. תחליטו מה אתם רוצים להביא בפני מליאת הוועדה. תביאו את ההמלצות שלכם ,נגבש אותן, נזמן את השרים הרלוונטיים ונפעל בעניין הזה. אין ברירה. אם הממשלה לא מבצעת את תפקידה, הכנסת כמפקחת על הממשלה תאלץ אותה לעשות - -

קיימנו בזמנו ביקור עבודה בחבל לכיש. יש דף סיכום. הכנסת אז התפזרה ולא עקבנו. הייתי מבקש, בהמשך לדברים האלה, שמנהלת הועדה תוציא את הסיכומים שהיו באותו סיור, על מנת שנוכל לעקוב אחרי כל הדברים.

מקובל. אני בהחלט מקבלת את ההמלצה. כל הדיונים בסוגיות האלו יעלו ויועברו לוועדה. הוועדה תוציא סיכומים , המלצות ביניים, כל מה שזה אומר.

לגבי הנושאים הנקודתיים. גם הנושאים הנקודתיים עוברים לכולם ובעותקים לגורמים הרלוונטיים – מנכ"ל משרד החקלאות, שר החקלאות, שר השיכון ובנצי. אני מבקשת לזרז את המשבצת של ועדת הקרקעות לגבי כרמי קטיף, הסוגיה שעלתה כאן על ידי ראש המועצה. אני מבקשת לזרז ולקבל את התייחסות מחוז דרום ב-4 לאוגוסט לגבי שינוי התמ"א של ניצן, אישור התכנית. עם כל הכבוד להתנגדות של ראש המועצה, הוא לא הקובע. בשביל זה יש ועדה מחוזית. אנחנו לא נותנים וטו לראש מועצה או לראש עיר.
לגבי הסוגיה של העסקים. סוגיית העסקים זה פשוט ביזיון. משום שאין תמ"א לניצן ובתוך התמ"א שתאושר אמור להיות מרכז מסחרי, אז לקחו קרווילות. יש שם איזו מכולת וכמה עסקים קטנים. רוצים כרגע לפנות את הקרווילות ולא לתת להן מענה מסחרי אחר. זה באחריות שר האוצר. משום שרק רעש ומכתבים לא יספיקו, אני מבקשת להעלות הצעה לסדר בשבוע הבא. יש 4 סיעות שונות שכל אחת תעלה הצעה לסדר רק על הסוגיה הזאת. זאת שאלה שיענה עליה סגן שר האוצר. נשמע מה התשובה של האוצר תהיה בעניין הזה.

זה היה כבר פעם במליאה.

לא היה.

הוא יחזור על אותו דבר. זה מוכן.

אי אפשר לפנות קרווילות. איפה אנשים ילכו לקנות חלב? אלא אם כן שר האוצר או מישהו אחר מתכוון לבוא עם רכב מכולת.

היה כבר דיון במליאה.

מתי? בוועדה הזאת?

חבר הכנסת יצחק כהן מש"ס יזם בזמנו איזה דיון, הצעה לסדר. עלה גם סגן שר האוצר שהגיב. אמרו שיבדקו וילכו לקראת.

באיזו ועדה זה עלה.

אם זה הלך לוועדת כספים, זבולון היה יודע כי הוא שם.

לשם זה לא הגיע.

אולי בכלל לא דנו בזה.

חבר הכנסת יצחק כהן הגיש.

אני מציע לבדוק באיזו ועדה זה עלה, אם זה נמצא בכלל בוועדה, או שהסתפקו בכלל בהודעת סגן שר האוצר.

בוא נניח שזה היה והסתפקו. אז מה?

אז אפשר לקיים דיון נוסף.

בנושא העסקים אני מבקשת להעביר מכתב לשר האוצר על כך שלא יכול להיות שמפנים עסקים שנותנים מענה של שירותים – מכולות, פיצה, מזכרות. זה לא אולמות. אלה דברים שנותנים מענה יום יומי לאזרחים. לא יכול להיות שיפנו אותם עוד לפני שנותנים מענה אחר. אני קוראת לשר האוצר למנוע את הפינוי של העסקים בניצן. אני מבקשת את התערבותו של ראש הממשלה בעניין הזה. זה פשוט אבסורד הדבר הזה. במקביל, זבולון, תבדוק אם הייתה הצעה לסדר כזאת, מה התשובה שניתנה ואם אנחנו יכולים להעלות את זה שוב. אם כן, אני בשמחה אעלה את זה שוב.
הדבר הנוסף שעלה פה זו הבקשה הנקודתית שהעלה כאן אבישי בעניין זה שמגיעה לו קרקע מסחרית בהיקף של דונם והוא לא מקבל. מי קובע את כללי המשחק האלה?

מינהלת תנופה או בית המשפט.

בית המשפט ומינהלת תנופה אישרו את זה.

כמובן שצריך להעביר עותק למינהלת תנופה. שיקראו מה אני חושבת עליהם. מי זה ראש מינהלת תנופה?

אין. יעקב עזב.

שאלה טובה.

אני מבקשת שמינהלת תנופה תעביר יותר פרטים על הסיפור הזה.

גם לגבי בית. זה אותו דבר.

ועדת המשנה אמורה לעסוק במעקב אחר החלטות הממשלה . גם לגבי הנושא של אל-הים ועדת המשנה תתייחס, תגיד לנו איפה זה נמצא כדי שנראה ונוכל לבדוק. תבדוק אם אפשר לעזור נקודתית בנושא של יוסי. אני לא יודעת מה אפשר. אם זה משהו נקודתי, אפשר לעזור. יכול להיות שהמינהלת תוכל לסייע לו בתמיכה.

את הפיצויים שמגיע לנו פיזית לא קיבלנו. זה מאבק של 9 שנים.

זאת בושה. אני אשמח לשמוע מראש הממשלה מי הוא ראש המינהלת.

שר השיכון.

הוא משלכם. הוא אפילו לא ליכודניק.

הוא חבר טוב, הוא ידיד.

תפתרו את הבעיות עם החברים.

המינהלת כבר 5,6 שנים לא מתפקדת. עכשיו עוד יותר גרוע.

אם אורי אריאל הוא ראש המינהלת, זאת בושה וחרפה. אם זה היה מישהו מהליכוד יכולנו לבוא בטענות, אבל זה מהבית היהודי.
אני מבקשת להודות לחבר הכנסת זבולון כלפה שהעלה את הנושא הזה בציון 9 שנים להתנתקות כאן בוועדת הפנים. עד היום ועדת הפנים בראשותי לא עסקה בסוגיות האלו. אני חושבת שוועדת המשנה תיתן מענה הולם. אם ראש המינהלת הוא מהבית היהודי וגם כלפה מהבית היהודי, אין ספק שנקדם את נושא המתיישבים שעדיין לא נמצאו להם פתרונות. אני מבקשת להתנצל בפניכם על כך שאלה פני הדברים. אני מבחינתי אעשה את כל מה שנדרש כד לסייע בתחומי הטיפול של ועדת הפנים והגנת הסביבה.

אני מבקש שאולי תהיה פנייה של ועדת הפנים לראש המשלה להקים ועדת מנכ"לים מכל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, על-מנת לפתור אחת ולתמיד את הבעיות.

בקשתך מתקבלת. תהיה פנייה של ועדת הפנים לראש הממשלה להקים ועדת מנכ"לים שתיתן מענה מידי. לאחר 9 שנים הגיע הזמן לתת מענה לבעיות של מתיישבים שאין להם קורת גג, שאין להם פרנסה, שיש להם בעיות אחרות שהממשלה צריכה לפתור אותן. חברים, תודה רבה. שיהיו רק בשורות טובות.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>