PAGE
2
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
15/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 96>
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ד (15 ביולי 2014), שעה 11:30

<הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 11) (תחולה במפעלים מוגנים ועל משתקמים), התשע"ד-2014
של חה"כ קארין אלהרר, חה"כ עדי קול, חה"כ פנינה תמנו-שטה, חה"כ רות קלדרון, חה"כ יריב לוין, חה"כ מיקי רוזנטל, חה"כ איציק שמולי, חה"כ שולי מועלם-רפאלי, חה"כ דב חנין, חה"כ דוד צור, חה"כ מיכל רוזין, חה"כ נחמן שי, חה"כ באסל קטאס, חה"כ רונן הופמן (פ/2216) - הכנה לקריאה שנייה ושלישית>

חברי הוועדה: >
עליזה לביא – היו"ר

שולי מועלם-רפאלי

קארין אלהרר

>
ד"ר שלי נורדהיים - מנהלת השירות לשיקום מקצועי תעסוקתי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רון אשכנזי - עו"ד, יועץ משפטי בלשכה המשפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

הילה רענן - עו"ד, תחום עבודה ועיסוקים, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

יותם ליבר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מוחמד מסאלחה - עוזר משפטי, הרשות לקידום מעמד האישה

ליאת קליין - היועצת המשפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

דנה ברכפלד - עו"ד בקליניקה, האוניברסיטה העברית ירושלים

נעמה פרידמן - סטודנטית בקליניקה, האוניברסיטה העברית ירושלים

מאירה בסוק - עו"ד, יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

יהודית סידיקמן - מנכ"לית אל הלב

ציפי דרק - חברת הוועדה לקידום מעמד האישה בראשון לציון

ענת מימון

דלית אזולאי

ס.ל., חבר המתרגמים
<הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 11) (תחולה במפעלים מוגנים ועל משתקמים), התשע"ד-2014 של חה"כ קארין אלהרר, חה"כ עדי קול, חה"כ פנינה תמנו-שטה, חה"כ רות קלדרון, חה"כ יריב לוין, חה"כ מיקי רוזנטל, חה"כ איציק שמולי, חה"כ שולי מועלם-רפאלי, חה"כ דב חנין, חה"כ דוד צור, חה"כ מיכל רוזין, חה"כ נחמן שי, חה"כ באסל קטאס, חה"כ רונן הופמן (פ/2216)>
הכנה לקריאה שנייה ושלישית

בוקר טוב. אנחנו פה נמצאים בישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, הצעת חוק למניעת הטרדה מינית של חברת הכנסת אלהרר (תחולה במפעלים מוגנים ועל משתקמים), התשע"ד-2014, של חברת הכנסת עדי קול, פנינה תמנו-שטה, רות קלדרון, יריב לוין, מיקי רוזנטל, איציק שמולי, שולי מועלם-רפאלי, דב חנין, דוד צור, מיכל רוזין, נחמן שי, באסל גטאס ורונן הופמן. אנחנו נמצאים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני שמחה לפתוח את דיון הוועדה, חברתי, חברת הכנסת קארין אלהרר, הכנה לקריאה שנייה ושלישית, אנחנו כל הזמן חושבות איך לשפר ואיך לעשות יותר נכון את המרחב הציבורי בישראל, להפוך את החברה למוגנת יותר, את האזרחים ואת האזרחיות למוגנים יותר, גם כלפי אלה שפחות שמנו לב, מעדנו ואולי נרדמנו בשמירה. גם כאן בדיוני הוועדה אנחנו רואים את ההשלכות, אנחנו רואים את הפגיעה הכפולה בנשים שהן גם נשים אבל גם שייכות לתת קבוצות אחרות כאלה וכאלה, נשים שבאמת סובלות מכל מיני הגדרות כאלה ואחרות וחוות פגיעה כפולה.

כמו שהזכרנו ודיברנו בדיון הקודם, המחקרים מצביעים על שיעור מאוד גבוה של נפגעי הטרדות מיניות בקרב אנשים עם מוגבלויות ביחס לאוכלוסייה הכללית והסיכון המרכזי או העיקרי הוא אנשים עם מוגבלות שכלית ואנחנו שומעים לא אחת בחדשות על פגיעה באנשים ונשים עם מוגבלות שכלית. אנחנו חייבים ומחויבים לחזק את ההגנה על כולם בכלל, אבל על אנשים מוגבלים בפרט. זו המשמעות של חברה דמוקרטית, של חברה שדואגת לפרט ובאמת ואהבת לרעך כמוך.

אני מבקשת ממך, חברת הכנסת אלהרר, להציג את הצגת החוק, בבקשה.

תודה, גברתי. אני אחזור ממש בקצרה על הדברים שנאמרו בדיון הקודם. המפעל המוגן הוא מסגרת שנותנת מסגרת תעסוקתית לאנשים עם מוגבלויות, בעיקר המוגבלויות הקשות יותר. דיברת על מוגבלות קוגניטיבית התפתחותית, אבל לא רק, יש את עניין המוגבלות הנפשית וגם אנשים עם מוגבלויות פיזיות מורכבות, שהם הרבה פעמים מוגבלויות של גם וגם, גם נפשי וגם פיזי, גם קוגניטיבי וגם פיזי. מדובר על אנשים שהם טרף קל מכיוון שעניין ההוכחה ועניין הגשת התלונה הוא עניין שמאוד מאוד קשה להם והרבה פעמים השוליות שלהם היא שוליות כפולה ואף משולשת, גם נשים, כמו שהזכרת, גם עם מוגבלות, והרבה פעמים גם הן שייכות למגזרים של מיעוטים בחברה הישראלית ויש קושי מאוד משמעותי בהצבעה על אותה הטרדה מינית, והפיקוח, כאמור, לא קיים מכיוון שהחוק למניעת הטרדה מינית לא חל בעניינם.

מטרתה של הצעת החוק היא אחת ופשוטה, בעצם להכניס את אותם אנשים עם מוגבלויות שהם אוכלוסייה מושתקת הרבה פעמים, או אוכלוסייה שקופה, אנחנו נוהגים לקרוא לה, לחסות בצל החוק למניעת הטרדה מינית באופן שבו הדבר יהווה עבירה פלילית גם כלפיהם באותה מידה, באופן שבו במפעל המוגן יהיה אדם שתפקידו להתריע, לפקח, לבדוק את המצבים הללו שלא חלילה יישנו. אני מפצירה בחברות וחברי הוועדה להצביע בעד ההצעה. תודה.

תודה, חברת הכנסת אלהרר.

ענת, היועצת המשפטית שלנו, אולי תציגי את ההצעה.

כן. אז כמו שנאמר באמת אנחנו עוסקים באנשים עם מוגבלות שמועסקים בשתי צורות העסקה, גם במפעלים מוגנים, שזה מפעלים שהם מיוחדים ויוחדו כדי להעסיק את אותם אנשים, אבל גם באנשים שמועסקים לפי חוק המשתקמים ומשלבים אותם במקומות עבודה רגילים, בין אם זה ביחידות מיוחדות נפרדות ובין אם זה באמת במסגרת של כוח האדם הכללי באותו מקום עבודה רגיל.

בישיבה הקודמת קצת עמדנו על כך שהחקיקה כן נוגעת לאותם אנשים עם מוגבלות וההעסקה שלהם, בין אם זה בתקנות שכר מינימום מותאם שנקבעו לגביהם ובין אם זה בחוק איסור אפליה וחוק המשתקמים, שגם עוסקים באנשים בעלי מוגבלויות. במסגרת הצעת החוק הזו, כבר בנוסח שפורסם לקריאה ראשונה, אנחנו למעשה מבקשים לעשות שני דברים בחוק למניעת הטרדה מינית. התיקון הראשון הוא לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית. סעיף 3 זה הסעיף שמגדיר מה היא הטרדה מינית ומה היא התנכלות ואנחנו למעשה נכנסים בסעיף 3(א)(6), שפסקה (6) זו פסקה שקובעת הטרדה מינית במצבי מרות מיוחדים ובאותם מצבים ההטרדה המינית, די שיוכיחו שהייתה הטרדה מינית ולא צריך להוכיח שאותו אדם שכלפיו הופנתה ההטרדה הראה שהוא לא מעוניין בהטרדה. כלומר יש פה איזה שהוא רף טיפה יותר מחמיר ביחס להטרדה מינית ומקלים בהוכחה של הטרדה מינית ולא צריך להוכיח שהתנגדת.
הסעיף היום ממילא כולל רשימה של מצבים של תלות, בין אם זה קטין, חסר ישע, מטופלים, וחשוב לציין שהסעיף כבר כולל את המשתקמים שמועסקים לפי חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשתקמים. זה כבר קיים, מה שאנחנו מבקשים בהצעה הזו זה גם להוסיף את מי שמועסק במפעלים מוגנים ולתת את החסות של הסעיף הזה לאותם אנשים.
בנוסף, תיקון נוסף משמעותי שאנחנו עושים זה בסעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מינית. סעיף 7, כידוע, זה סעיף שקובע את החובות של המעביד במקום העבודה, איך לטפל בהטרדה מינית ובאיזה אמצעים הוא צריך לנקוט כדי למנוע הטרדות ולטפל בהטרדות שהיו. פה אנחנו למעשה מבקשים לקבוע שגם מפעלים מוגנים וגם מעבידים שמעסיקים לפי חוק המשתקמים יהיו מחויבים לפי אותו סעיף 7 לחובות המעביד. בנוסח לקריאה ראשונה עשינו את זה בצורה ניסוחית מסוימת והוספנו את זה בתוך פסקה (ז) שמדברת על הכנה למוסדות להשכלה לבוגרים. היה דין ודברים וחשבנו שאולי השיוך הזה למוסדות להשכלה לבוגרים יכול להגיד איזה שהיא אמירה לגבי אי תחולת יחסי עובד-מעביד, תחולת יחסי עובד-מעביד, ולכן העדפנו לעשות סעיף קטן נפרד אחר ופשוט להגיד שהסעיף חל גם על מעבידים במסגרות ההעסקה השונות שדיברתי עליהן.

כן חשוב לי להגיד שבהצעה הזאת אנחנו לא מתכוונים לנקוט איזה שהיא עמדה לגבי תחולת יחסי עובד-מעביד. כל מה שאנחנו רוצים זה להגיד שהמסגרת כמו שהיא, החובות יחולו גם שם לפי החוק למניעת הטרדה מינית, מבלי להגיד באמת אם זה יחסי עבודה או לא, כי כידוע זו סוגיה שגם הפסיקה נתנה עליה את הדעת ולגבי משתקמים יש אמירה בחוק, לגבי מפעלים מוגנים זה לא ברור, ולכן זו לא המטרה שלנו פה בחקיקה.

בסדר גמור. את רוצה לקרוא לנו?

בוא נשמע אם יש הערות.

אז קודם משרדי הממשלה, מישהו רוצה להגיד. משרד המשפטים?

אין לנו הערות.

משרד הרווחה.

רק להדגיש את מה שנאמר על ידי היועצת המשפטית לגבי אי תחולת יחסי עובד-מעביד. זה מאוד חשוב שזה יהיה גם בפרוטוקול כדי שבעתיד לא ינסו לעשות איזה שהוא שימוש בחוק הזה כדי להחיל יחסי עובד-מעביד בסיטואציות כאלה שחלקן כיום מוגדרות בחוק שלא קיימות וחלקן עדיין במחלוקת משפטית כזו או אחרת.

חברת הכנסת שולי מועלם, את רוצה להוסיף?

כן, רק להגיד שי"ז בתמוז היום וגם החוק הזה, כמו הרבה חוקים שאנחנו מנסות לקדם בכלל ובוועדה הזאת בפרט, מתייחסים לפנים של החברה הישראלית. אנחנו מתחילים שלושה שבועות שבסוף ט' באב שחרב בית המקדש בגלל שנאת חינם וכל המטרה שלנו, הרבה מאוד מהעשייה שלנו כאן, היא כדי לתת פנים נכונות, אנושיות, מוסריות, ערכיות למדינה שבה אנחנו חיים וגם החוק הזה משתלב ברוך ה' עם התפיסה הזאת.

בהחלט כולנו מצטרפים לדברים.

רק הערה קטנה. אין לי הערות על הנוסח, יש לי הערות כלליות שעולות דרך התיקון הזה אולי. חשבתי שאולי באמת אנחנו כבר כמעט 17 שנים מהחוק למניעת הטרדה מינית ואנחנו מגלים עוד ועוד לאקונות או מקומות שהחוק הזה חסר ואני חושבת שהתיקונים האלה, בעיקר התיקונים של התקופה האחרונה שמתייחסים להגדרות של בעלי מרות וסמכות שמלמדים אותנו איזה שהוא משהו נורא חשוב ונורא נכון על המושג של הסכמה ומתי גם אם לכאורה יש הסכמה יש סיטואציות ומקרים שבהם הניצול הוא מבנה. אם אנחנו מדברים על בעלי המוגבלויות שאני חושבת שזה תיקון שהוא סופר חשוב, כי היום המצב המשפטי גם בטיפול בכלל בעבירות מין בבעלי מוגבלויות הוא נורא נורא חסר, גם ברמת החקיקה אבל גם ברמה של הטיפול של הרשויות השונות.
הזכרתם שזו אוכלוסייה הכי חשובה, וזה נכון, ואת הקושי המיוחד בדיווח גם במקרים של הטרדה, אז גם יש קשיים מאוד מאוד מערכתיים בטיפול אחר כך של הרשויות השונות. יש לנו קשיים עם החוקרים והרבה מאוד בעיות בטיפול השוטף שגם אוכלוסייה שבסופו של יום הכי פחות זוכה להגנה של המערכת המשפטית וזה משהו שאנחנו רואות שוב ושוב. אז אני מסמנת גם את הדיון הזה, כי אולי צריך איזה שהוא דיון מיוחד בכלל על פגיעות מיניות של בעלי מוגבלויות, זה נושא שלא מספיק עולה לסדר היום, יש שם כשלים מובנים.

אני ביקשתי דיון מהיר בעניין הזה, נוכח כל המקרים שהגיעו לאחרונה ואני מקווה שזה יתקיים בזמן הקרוב.

לא רק במקומות עבודה, בכלל אני מסמנת פה על בעלי מוגבלויות. כי המקרים שמגיעים אלינו והטיפול ממש מצריך בעיניי איזה שהוא זרקור מיוחד על הנושא הזה. עד כאן. והתיקון מבורך וחשוב ואבן דרך במאבק הזה.

עמליה הזכירה לי, בשבוע שעבר היה יום העיוור כאן ושמענו פה על התמודדויות שלא עולות על דעתנו. זה ממש היה קורע לב. כלומר כמה שאנחנו מכירים ומכירות ומתמודדים ומתמודדות וחשופים באמת לשמוע גם את התנאים וגם המערכת דורשת ובכלל לגבי אמהות, הכול נהיה עוד יותר קשה ומורכב, אז בהחלט זה פקח לנו את העיניים, הדיון כאן עם הנשים העיוורות. כמו שפתחתי ואמרתי, להיות אישה ולהיות אישה בקבוצה כזו או אחרת נוספת, זה מגביל כמה וכמה פעמים, בטח כשאת באה להתמודד עם הבירוקרטיה הישראלית. אז כן, זה התחום שלנו.

עורכת דין דנה ברכפלד, מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות באוניברסיטה העברית.

תודה. אני רציתי קודם כל לברך את הוועדה ואת חברת הכנסת קארין אלהרר על הקידום המהיר של הצעת החוק. אנחנו מאוד שמחות על התהליך המהיר שהיא עוברת ומקוות שהוא יגיע לקראת סיום עוד במושב הנוכחי.

מעבר לזה רציתי רק להעיר שבהגדרה בתיקון סעיף 7, במילים 'העסקה במפעל מוגן' חשוב שיהיה ברור שהכוונה היא להעסקה של אדם עם מוגבלות במפעל מוגן כיוון שבמפעל מוגן מועסקים גם אנשים שמקבלים שכר ויש שם יחסי עובד-מעביד. אז רק שיהיה ברור שבאוכלוסייה הזאת מדובר. ובהגדרה של מעביד, כשכתוב מפעל מוגן, אז אנחנו חשבנו שחשוב לכתוב את המילים 'בעלים ומפעיל' רק מהסיבה שהם לא ינסו להטיל את האחריות אחד על השני אלא יהיה ברור שכל אחד מהם ושניהם אחראים.

זה היה בנוסח בראשונה, הבעלים והמפעיל, יש לכם התנגדות שנפרט שבמפעל מוגן המעביד הוא הבעלים והמפעיל?

בהנחה שזה לא אותו גוף, זה בדרך כלל מחולק.

הקדשנו לזה זמן בדיון הקודם.

על מי נופלת האחריות.

זה באמת הופיע בנוסח הראשון, שם כתבנו שהמעביד זה הבעלים והמפעיל של המפעל המוגן. אני אקריא את הנוסח ואוסיף את הדגשים האלה.

"הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 11) (תחולה במפעלים מוגנים ועל משתקמים), התשע"ד-2014
"תיקון סעיף 2. 1. בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן = החוק העיקרי), בסעיף 2 –
(1) לפני ההגדרה "בשירות" יבוא:
"אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ל-1998;

(2) אחרי ההגדרה "מסגרת יחסי עבודה" יבוא:
"מפעל מוגן" – כמשמעותו בסעיף 17 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;"

"תיקון סעיף 3. 2. בסעיף 3(א)(6) לחוק העיקרי –

(1) ברישה, במקום "עד (ח)" יבוא "עד (ט)";
(2) אחרי פסקת משנה (ח) יבוא:
"(ט) לאדם עם מוגבלות המועסק במפעל מוגן – תוך ניצול יחסי מרות או תלות."
"תיקון סעיף 7. 3. בסעיף 7 לחוק העיקרי בסופו יבוא ;

"(ח) בסעיף זה –

"יחסי עבודה" – לרבות העסקה לפי חוק זכויות לאנשים עם מוגבלויות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007 (להלן – חוק המשתקמים), והעסקה של אדם עם מוגבלות במפעל מוגן;


"מעביד" – לרבות מעסיק לפי חוק המשתקמים ובעלים ומפעיל במפעל מוגן;


"עובד" – לרבות אדם עם מוגבלות המועסק לפי חוק המשתקמים או במפעל מוגן.".

זה משקף את שני הדברים שאת הערת.

עוד מישהו רוצה להתייחס? להעיר?

אני רוצה לומר רק לגבי יחסי המרות. אני לא משפטנית, אז אני לא נכנסת לעניין המשפטי, אני רוצה להתייחס לעניין המקצועי. צריך להבין שיש גם איזה שהיא מערכת תגמולים בתוך המפעל המוגן וגם אם הוא לא ביחסי עובד-מעביד עדיין הוא מקבל סכום מסוים, הוא מקבל סכום מסוים לכיסו ובהחלט יש פה עניין שאפשר לנצל גם דבר כזה כיחסי מרות לרעה. אני לא נכנסת פה לעניין המשפטי, בשביל זה יש לנו פה נציג שלנו אחר, אבל כן העניין המקצועי. יש פה בפירוש עניין של מרות ועניין של מישהו שיכול לשחק עם הסיפור הזה.

ולכן זה הוספנו גם את יחסי המרות.

אז אנחנו בשלים להצביע על קריאה שנייה ושלישית. מי בעד? נגד? ההצעה עברה.

הצבעה לקריאה שנייה ושלישית

בעד – רוב
ההצעה אושרה.
טוב, ברכות ליוזמים, ברכות לחברת הכנסת אלהרר ולכל השותפים.

אני מברכת את יושבת ראש הוועדה והצוות באמת על הטיפול המהיר, יש לומר המהיר ביותר, תודה. עוד לא נברך על המוגמר, כי יש עוד את המליאה, אבל שגם בזכות עבודת הוועדה אנחנו נתקן במעט את החברה הישראלית. תודה.

תודה לך. תודה באמת לכל צוות הוועדה, תודה לכם, ושיהיה המשך יום שקט וטוב וצום קל לצמים.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>