PAGE
2
ועדת הכלכלה
23/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 328>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ה בתמוז התשע"ד (23 ביולי 2014), שעה 9:30

<תקנות הגנת הצומח (מניעת חדירה של נגעים לאזור הערבה) (תיקון), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
יצחק וקנין

>
מרים פרוינד - מנהלת השירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

משה וייס - סגן מנהל השירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עדי ארקין - עו"ד, לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תמר מור - עו"ד, לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חנן רטמן - יועץ שר החקלאות ופיתוח הכפר

שרון רוברטס - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מנחם ברקן - יו"ר ועדה חקלאית בערבה התיכונה, מועצה אזורית ערבה תיכונה

אברהם רמות - רכז הועדה החקלאית, מועצה אזורית חבל אילות

יפרח סבלדי - מושב צופר

אביגל כספי
ענבל דגן (מתמחה)

לאה ורון

ירון קוונשטוק
<תקנות הגנת הצומח (מניעת חדירה של נגעים לאזור הערבה) (תיקון), התשע"ד-2014>

רבותי, בוקר טוב. אנחנו בנושא תקנות הגנת הצומח (מניעת חדירה של נגעים לאזור הערבה) (תיקון), התשע"ד- 2014. יש לנו כל מיני משרדים, וכמובן נציגי הערבה. אתן למשרד החקלאות. מי יציג במשרד החקלאות את הנושא? גב' פרוינד? כן, בבקשה.

חדקונית הדקל זה מזיק של עצי דקל, שהתפשט בעצם בכל הארץ מלבד באזור הערבה. הנגע הזה גורם להרבה מאוד נזק בעצים שהוא פוגע בהם, ואחד הגידולים החשובים בערבה זה המטעים של התמרים שיש שם. ובעזרת התקנה הזאת אנחנו מנסים לשמור על המטעים האלה נקיים מהחדקונית, למנוע בעצם הכנסה של חומר ריבוי לתמרים האלה מאזורים אחרים. יש הסכמה מלאה של אנשי הערבה למהלך, כולל עיריית אילת.

כולם מסכימים?

כן.

כמעט.

יש מישהו פה שאיך אומרים, איך אמר שייקספיר, יש מישהו שיגיד משהו או לעולם יישאר שקט?

יידום.

חסר לנו הסכמה של הירדנים והמצרים.

טוב, הם עובדים על משהו אחר.

אני רוצה להגיד משהו בבקשה.

כן, מה? אדוני, רק לפרוטוקול, השם בבקשה.

שמי יפרח סבלדי, אני ממושב צופר. אני מתעסק בענייני תמרים כבר כמעט 30 שנה, אפילו יותר, וגם אני מגדל בעצמי. אני חושב שכל מיני תקנות וחוקים זה לא הפתרון, כי החיפושית הזאת יודעת גם לעוף, ובעיקר לעוף. והפתרון הזה של לא להעביר חוטרים ממקום למקום הוא משני. והחדקונית לא יודעת לקרוא את החוקים.
יש פה עניין שפשוט משרד החקלאות מתנער מאחריות ומעשייה בכל הנושא הזה. עד לפני כמה שנים הוא התעסק עם זה, כי זו בעיה בכל רחבי הארץ, לא רק בערבה.

אני מקבל מה שאתה אומר.

אני יכול לעזור לדיון, אבישי?

אני כבר נותן לך. רק אני שואל את השאלה ואתן לאיציק. מה משרד החקלאות צריך לעשות בנוסף לתקנה הזאת כדי שהחדקונית, חיפושית, מה שתקרא לה - - -

תקציב.

כמה? איציק, תוסיף? כמה כסף?

אגיד לך, מהניסיון. לי היו בבית דקלים, והחדקונית הזאת גמרה אותם, זה שני עצים גבוהים מאוד. ואני לא מדבר על מטעים, ששם הנזק יכול להיות בלי סוף. זאת אומרת, אני בגליל, קח את הערבה, אין מקום במדינה שלא נפגע מהחדקונית. הבעיה של זה שבזמנו, כאשר התגלתה הבעיה, כשעלו על הבעיה, הקציבו לזה כסף.

כמה אתה זוכר? אם מישהו לעדכן במשרד החקלאות, כמה כסף?

אין לי מושג, לא זוכר.

חנן, אתה זוכר? אתה הלוא 50 שנה במשרד החקלאות.

אני חושב שגם היום צריך לטפל בנושא התקציבי הזה.

סגן מנהל השירותים הווטרינריים נמצא פה.

כן, סגן מנהל השירותים הווטרינריים.

וטרינריים לא, אבל הגנת הצומח.

להגנת הצומח, סליחה, התבלבלתי.

משה וייס.

אנחנו משנת 99', סדר גודל של 1,000,000 שקל לשנה. השירותים להגנת הצומח על-פי חוק מטפלים בנגעי הסגר, לא בכל נגע שנמצא.

עכשיו, היה טיפול לחדקונית, ובאיזשהו שלב היא יצאה מכלל שליטה והוכרזה במדינת ישראל כנגע רגיל. מה שאנחנו רוצים באזור הערבה, להחריג ולעשות לו אזור הסגר. ברגע שהוא נגע רגיל, השירותים להגנת הצומח יוצאים מהמשחק. ולכן מלפני שנתיים בערך יצאנו מהמשחק. ורוצים לחזור למשחק באזור הערבה, כי שם עדיין אפשר לקרוא לו נגע הסגר.

אבל מה לגבי השאלה הזאת, שהתקנה הזאת היא חיובית והיא תעזור, אבל מעבר לזה, כמו שאומר מר סבלדי, אם החדקונית לא תקרא את התקנה ותעוף, הדברים האלה, צריך גם איזשהו תקציב לבער אותה. אז מה התשובה לזה?

קודם כול, ללמד אותה לקרוא. אבל האמת היא שהתעופה שלה היא מאוד מועטה. היא עפה מאוד בקושי. והיתרון של הערבה שהיא מבודדת מאזורים אחרים.

ולכן אתה לא רואה את הבעיה שמר סבלדי אומר כבעיה משמעותית.

היא בעיה לאזורים אחרים כן.

יש לי שאלה, רק לחדד את זה טיפה. אתה מדבר על הערבה, אבל כמי שקצת מכיר את הארץ ויודע שגם באזור בית-שאן יש לנו הרבה. השאלה מה אנחנו עושים באזור הזה, גם שם יש מפגע, לא פחות חשוב לטפל בזה.

תראו, אפשר להרחיב בנושא הזה. אנחנו בזמנו ניסינו, כי אנחנו, בסך הכול משרד החקלאות מטפל בשטחים חקלאיים. ניסינו לעניין את המועצות, את העיריות. זה לא כל כך הלך, זו האמת.

זאת אומרת, תקציב מהעיריות לא תקבלו.

לא רק תקציב, אפילו כוח אדם לא עבר.

כוח אדם זה תקציב, זה אותו דבר.

נכון.

לא רצו להעביר לכם תשלומים. האם משרד החקלאות, שכל כך הרבה כספים מועברים אליו לאחרונה, יכול לדאוג לנושא הזה בהתאם?

רק להוסיף מילה. שירות ההדרכה, בעצם כשזה יוצא מגדר של נגע הסדר והופך לנגע רגיל, שירות ההדרכה במשרד החקלאות מטפל ומייעץ, בעיקר מייעץ. זאת אומרת מי שרוצה עזרה יש לאיפה לפנות, תקציב אין לצורך העניין הזה.

הבנתי. זאת אומרת, מה שאתה אומר לי: בעבר היה 1,000,000 שקל בארץ לחדקונית הדקל. הופסק.

כיום אין תקציב בכלל.

כרגע ההערה של מר סבלדי היא נכונה, שכמובן מעבר לתקנה, אם היה תקציב זה היה עוזר. הוא אפילו טוען שהתקנה בפני עצמה יכול להיות שלא תהיה אפקטיבית. אבל אתם אומרים לי בצורה הכי ברורה: אין כסף. נציג משרד האוצר ישנו פה? האוצר א', האוצר ב'? אין. טוב.

אני מבקש להגיד משהו.

כן, מר סבלדי, ומה שם אדוני?

אבי רמות.

אז מר סבלדי ואחרי זה אבי רמות.

רק להוסיף עוד דבר אחד, שהבעיה גם בערבה הדרומית וגם בבקעה היא יותר מהצד הירדני או מהצד המצרי. ובעבר, כשמשרד החקלאות טיפל בנושא היה שיתוף פעולה עם הירדנים, שפקחים מישראל עברו לשם ועשו את העבודה, ובתיאום והכול.

ועכשיו שאין פקחים אז לא עושים את זה. ואז חדקונית הדקל הירדנית חוצה את הגבול.

כמה עשרות מטרים, אין לה הרבה ללכת.

אצלה יש שיתוף פעולה, שלום כבר מזמן במזרח התיכון, והיא גומרת לנו את התמרים.

אז יש שיתוף פעולה עם הירדנים עדיין.

אבי רמות, כן.

אני מקיבוץ יוטבתה ואני מרכז את הוועדה החקלאית של המועצה האזורית חבל אילות. אני מאוד שמח על הישיבה הזאת. אני רוצה להודות לאנשי משרד החקלאות, אנחנו הצבנו בפניהם את האפשרות לסייע לנו קודם כול בדרך של תיקון התקנה שיחול עלינו, להרחיב את הצו שישנו ממילא בערבה בדברים אחרים גם לגבי חדקונית הדקל.

צרה צרורה, איום גדול. אנחנו מתעתדים, אחרי שהתקנה תתפרסם ברשומות, לשבת שוב עם אנשי משרד החקלאות, כמו שעשינו בהתחלה אצל יוסי ישי ונמשיך עכשיו, ולראות איך אנחנו נערכים מעשית לטובת היישום של הדבר הזה.

זה לא פשוט, זה כל משאית שעוברת על הכביש ויש עליה חוטרים של תמרים, מישהו צריך לשים עין ולהתחיל לברר. אבל יש לנו ניסיון באזור בשני פרויקטים דומים: קודם כול, בנושא זבוב הים התיכון, גם כן מזיק שאנחנו – כשאני אומר אנחנו זה החקלאים – בלתי נמנע, ומשרד החקלאות והמועצות האזוריות בעניין הזה. ויש את התקנות של תקופת החיץ, הסניטציה החקלאית, שגם בה אנחנו במשמעת עצמית עובדים בעניין הזה.
אין לנו יותר מדי דרכים לעבוד. שיתוף הפעולה עם הירדנים הוא on and off. באירוע האחרון של הארבה מרים ניהלה את חיל האוויר שלהם ואת חיל האוויר שלנו, מהבחינה הזאת של הריסוסים. אבל מהניסיון שלנו, כשחלילה קורה משהו - -

יש חברים טובים לפרוינד.

- - אנחנו יכולים להגיד שאנחנו צריכים לעשות את כל מה שאפשר על מנת לעשות. יש היום מערך ניטור שנמצא בכל המטעים.

זאת אומרת, אבי, בקצרה אתה אומר לי, שאתה ממליץ להעביר את התקנה. ולאחר מכן אתה וסבלדי תמשיכו את הלחץ על משרד החקלאות, כדי שבכל זאת יצליחו ללחוץ על משרד האוצר או לקחת מהתקציב שלהם כדי להוסיף משאבים למגר או לבער את חדקונית הדקל.

בהחלט.

אני חושב שהלחץ שלך הוא הרבה יותר חזק מאשר שלנו.

אני עושה מה שאני יכול.

יש לי מילה אחת להוסיף. אני חושבת שהבעיה באזורים האחרים, לא בערבה, ששם אנחנו לוקחים את זה לידיים שלנו, זה דווקא השטחים העירוניים ולא השטחים החקלאיים.

באיזה אזורים? בית-שאן, מה שהוא אומר?

כמעט אין אזור היום שלא נגוע בחדקונית. אולי תל-אביב עדיין נקיה, אבל היא סוגרת עליה.

אזור תל-אביב עדיין נקי.

אולי תסבירי לי מרים: איך זה מתבטא?

הדקל בסופו של דבר מת.

הוא נגמר.

הקסם של החדקונית, שאתה לא רואה אותה עד שהיא גומרת את העץ.

למה קוראים לה חדקונית? יש לה חדק?

כן. זה סדרה של חיפושיות עם חדק. והקסם שלה שהיא חודרת לעץ, היא מקיימת את הדורות בתוך העץ. היא אוכלת בעצם את כל העץ והעץ נשאר חלול, ואחרי זה רוח מצויה מפילה אותו.

אז לכן בעצם את אומרת לי שאם התופעה הזאת היא תופעה כל כך שכיחה צריך לעשות מאמץ. חנן, צריך לעשות פה מאמץ.

אבישי, העיר נהריה זאת העיר שיש בה הכי הרבה דקלים, ראש העיר משוגע - - -

לדקלים.

לא רק לדקלים, הוא בכלל משוגע לאסתטיקה של העיר. כמי שקרוב לעיר הזאת, אני רואה אותה, הוא באמת אחד מראשי הערים שאני חושב שאכפת לו מכל דבר.

זה נכון. אבל את הכסף לחדקונית הוא לא - - -

ואני זוכר את התקופה של החדקונית. והוא החליט שהוא פועל ביחד עם המערכת ועם המשרד כדי לטפל בדבר הזה. והוא טיפל, הוא עזר הרבה מאוד.

כן, אבל לא הצלחנו כי כמות העצים שהייתה שם זה משהו לא נורמלי.

הייתי מבקש, אם ככה, ממשרד החקלאות: נקרא את זה עכשיו ונאשר את התקנות. אבל אני רוצה לקבל לוועדה ולהעביר לחברי הכנסת דוח שאומר מה המשמעות באמת לגבי הדקלים בארץ בכל האזורים. אם באמת המשמעות היא קשה, כמו שנאמר פה, שחדקונית כזאת יכולה להגיע למצב של בעור של הדקלים, מה צריך לעשות אולי במספר פאזות – הטוב ביותר, קצת פחות וכו', עם עלות כספית, כדי שהבעיה הזאת תיפתר. אני רוצה לקבל את זה עם העתק לכל חברי הוועדה.

לגייס את משרד הפנים.

ותהיה לי שיחה השר שמיר.

אם אפשר להעיר הערה בנושא, אז החדקונית היא בעיה קשה, אבל בחקלאות יש אלף בעיות קשות.

אז אתה אומר: למה התעוררתי הבוקר לחדקונית?

לא, אני לא אומר למה. על-פי חוק המשרד מטפל במה שחדר לארץ ועדיין לא התפשט, לנסות לעצור אותו. אם משרד החקלאות יתערב בכל מזיק שנמצא בחקלאות, נצטרך תקציב של משרד הביטחון.

אני רוצה לקבל נייר, ללמוד – חבר הכנסת וקנין, אני, כל חברי ועדת הכלכלה, שיסביר – עזוב אותך מהחדקונית – בעיית המזיקים שחודרים, מה המדיניות שעושים אחרי שמאתרים אותם? מתי צריך לעשות את זה? מה סדר העדיפויות? מה התקציבים? ואז אזמן דיון לבעיית המזיקים במדינת ישראל, מה סדר העדיפויות שלה ואיך פועלים.

נשמח לעשות את זה.

מילה אחרונה, אדוני מ - - -

אני חמי ברקן מוועדה חקלאית ערבה תיכונה. מה שחשוב להגיד, שהערבה בינתיים, לכל אורך הערבה עד אילת אזור נקי. זה נורא חשוב להדגיש. זאת אומרת, ברוב הארץ ישנה, חוץ מתל-אביב. אולי אם ייפול על איזה מכונית איזה עץ אז זה יהיה במקומות אחרים.

נפל.

אבל זה חשוב להדגיש, לא בכדי אנחנו פה, כי הערבה היא אזור נקי.

ואתם רוצים להישאר נקיים.

כן. התמרים בערבה, הדקלים, זה נטיעות שכל שנה יותר ויותר. זה ענף טוב, יש לו הצלחה, ואני חושב שצריך לשמר את זה.

דרך אגב, הייתה בערבה נגיעות שהגיעה מטאבה באזור אילת ואילות – טופלה והערבה נקייה.

יפה מאוד. אז אם ככה, רבותי, מה שאנחנו נעשה, נקרא את זה, נאשר את התקנות, אקבל את הנייר לגבי המזיקים, ואז נעשה את הדיון לגבי כל המזיקים באופן כללי ונראה ונסתכל מה אפשר לעשות הלאה. חנן, רשמת את זה בפניך גם כן.

רשום.

בבקשה, מי הקורא?

עורכת-דין תמי מור.

בבקשה.

תיקון תקנה 1
1.
בתקנה 1 לתקנות הגנת הצומח (מניעת חדירה של נגעים לאזור הערבה), התשס"ט-2009 (להלן – התקנות העיקריות), בסופה יבוא:
""עצי דקל" – כל עץ ממשפחת הדקליים (PALMACEAE), חומר הריבוי שלו וכל חלק אחר של העץ, למעט פירות הדקל ולולבים."

אוקיי. עורכת-דין כספי, איזה הערה יש לך?

לא, רק רציתי לשאול: זה כולל גם עציצי דקל? זאת אומרת, יש לזה איזושהי השפעה על משתלות? כלומר, משתלות יבדקו את כל העציצונים הקטנים האלה שקוראים להם דקלים שמגיעים למשתלות?

נכון.

אוקיי. אם כך, נרשם לפרוטוקול שגם כן.
הצבעה

בעד תיקון תקנה 1 לתקנות העיקריות – פה אחד
התקנה אושרה.

אם כך, חבר הכנסת וקנין, אנחנו מאשרים את זה. תודה רבה לכולכם.

רגע, זאת רק ההגדרה.

אה, רק ההגדרה?

זו הייתה ההגדרה. רגע, אנחנו מתקנים עוד תקנות.

בבקשה. כן.

הוספת תקנה 2א
2.
אחרי תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא:




"איסור הכנסת עצי דקל למניעת נגעים
2א.
לא יכניס אדם לאזור הערבה עצי דקל, אלא בהיתר של המנהל ולפי תנאי ההיתר;

בתקנה זאת, "אזור הערבה" – לרבות תחום העיר אילת".

מאשרים. הלאה. כן, איציק, הרם את ידך. תודה.
הצבעה

בעד הוספת תקנה 2א לתקנות העיקריות – פה אחד
התקנה אושרה.

הלאה, כן.

תיקון תקנה 3
3.
בתקנה 3 לתקנות העיקריות -



(1)
ברישה, אחרי "בניגוד לתקנה 2" יבוא "או 2א", ואחרי "לעשות בפונדקאים" יבוא "או בעצי הדקל";





(2)
בפסקה (2), אחרי "להשמיד את הפונדקאים" יבוא "או עצי הדקל".

תודה. הערות, כן?

רציתי לשאול הערה כללית: איך מפקחים על זה בפועל? אתם בודקים כל משאית שעוברת על הכביש?

לא.

עושים מדגם?

מדגם, בדיוק.

כן, בכלל בדיקות צריכות להיות במדגם, למען יראו וייראו, או למען יראו וייראו החדקונים.

אז מה ההיערכות שנדרשת?

אסביר לך איך הדברים האלה - - -

אבי, בבקשה.

בתחום החקלאי, אנחנו יודעים היכן עתידים להרחיב את המטעים הקיימים או לטעת מטעים חדשים. וחזקה עלינו, ועדות חקלאיות, שאנחנו מעורבים בדברים האלה ודואגים שהתמרים יגיעו ממקור בטוח. לגבי העיר אילת, כמו שמרים ומשה אמרו, זה עסק שונה, אין שמה תרבות חקלאית כמו שיש אצלנו, אבל אנחנו יודעים שיש רצון לשיתוף פעולה מצד העיר, מצד העיריה. ועכשיו, כשהדברים מקבלים איזושהי תקרה חוקית, יהיה לנו יותר נוח לבוא איתם בדברים ולגייס אותם לעניין הזה.

ראש העיר ביקש וקיבל הסברים והעתק של התקנות עצמן.

כן. הוא מאוד היה פעיל בשיחות עם הגברת ורון, וגם רמז לי. זאת אומרת, אילת בתמונה.

כן, הם היו מתואמים אתנו.

יש שיתוף פעולה מלא עם אילת.

והמשרד עושה פרסום לעניין?

כן. יהיה פרסום.

יש מעבר לזה גם - - - פרסומי של מה מותר ומה אסור.

כן.

ולעניין המשתלות, זאת אומרת המשתלות מודעות לזה שיהיה אסור להן להביא סוגים מסוימים?

ניידע את כולם.

אוקיי.

הצבעה

בעד תיקון תקנה 3 לתקנות העיקריות – פה אחד
התקנה אושרה.

אם ככה, אנחנו מאשרים את סעיף 3, איציק. 4.

אני רוצה לבקש תיקון נוסף.

רגע, אחרי 3?

אחרי 3.

כן. לפני 4.

כן, אסביר מה העניין. בעצם כשמשרד החקלאות הגיע אלינו עם התקנות הם ביקשו להוסיף את תקנה 2א ולהוסיף בתקנה 3 את העניין שבכל מקום שיבוא הפונדקאים יהיה גם עצי דקל. זאת אומרת, שמשרד החקלאות יכול להורות על עצי דקל או פונדקאים שנמצאים, שאפשר להוציא אותם מחוץ לאזור, אפשר להשמיד אותם וכו'. ומשרד החקלאות מבקש להחיל את אותו דבר על עצי הדקל.
עכשיו, מעבר לזה קיימת תקנה 4, שאומרת שאם משמידים את הפונדקאים, צריך לעשות את זה בהתאם לדינים הקיימים. וחשבתי שאולי זה המקום להוסיף, שגם את עצי הדקל, כמו שאנחנו מחילים על הפונדקאים בתקנות הקיימות, שההשמדה תהיה בכפוף להוראות הדינים הנוגעים בדבר, אותו דבר יחול ביחס לעצי הדקל.

מרים, עורכת-דין מור, מקובל?

כן.

אוקיי.
הצבעה

בעד תיקון תקנה 4 לתקנות הקיימות, לפי עורכת-דין אביגל כספי – פה אחד
התיקון אושר.

אז אם ככה, עם תיקון כספי, אנחנו מאשרים את זה. אוקיי.

אז אנחנו נוסיף את התקנה.

דבר נוסף של תחילה. אומנם כתבנו, כמו שאנחנו עושים בכל התקנות: תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן. אבל היינו רוצים בעצם שהתחילה תהיה ביום הפרסום. לא לתת את ה-30 ימים, כי אנחנו לא רוצים שמישהו יינזק.

אז לעניין הזה רק השאלה היא באמת איזה היערכות נדרשת. האם זה באמת משהו שצריך פרסום?

מהיום להיום?

נתחיל בפרסומים כבר היום, אבל אני לא חושבת שצריך איזושהי היערכות.

בוא נחיש את הדברים האלה. אנחנו מקבלים את עמדתכם.
הצבעה

בעד אישור מועד התחילה של התקנות ביום פרסומן – פה אחד
מועד התחילה אושר.

אז אם ככה, אנחנו מאשרים גם את הנושא הזה.

אז תחילתן של תקנות אלה מיום פרסומן.

כן. אני מודה לכולכם. שיבואו ימים טובים. תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:50.>