PAGE
2
ועדת הכספים
30/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 373>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ב' בתמוז התשע"ד (30 ביוני 2014), שעה 12:10

<תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים); (דוחות); (סיווג קרנות לצורך פרסום); תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק ובניהול (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון)>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
יצחק כהן

דב ליפמן

יעקב ליצמן

>
פרופ' שמואל האוזר - יו"ר הרשות לניירות ערך

עו"ד אמיר וסרמן - היועץ המשפטי, הרשות לניירות ערך

עו"ד שרה קנדלר - מנהלת מחלקת חקיקה, הרשות לניירות ערך

דוד לביא - מנהל מחלקת השקעות, הרשות לניירות ערך

שרון אופיר שטרית - מנהלת יחידת קרנות, הרשות לניירות ערך

עו"ד דורית גילת - הרשות לניירות ערך

אופירה ריבלין - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אלי בבלי - יו"ר יגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד אופיר שמרת - איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד רן ונגרקו - ראש תחום שוק ההון, איגוד הבנקים בישראל

טיבי רבינוביץ - איגוד הבנקים בישראל

רועי קציר - מנהל רגולציה, בנק הפועלים

יוסי שי - אגף ניירות ערך, בנק הפועלים

עינת סקורניק - ענף מחקר, בנק לאומי

ברכיה רוזנברג - בנק לאומי

רונן סולומון - איגוד לשכות המסחר

נדיה אייזנר - שתי"ל

חובב ינאי - המשמר החברתי

מיטל כהן - פעילה חברתית

אור סיוונוב - הקשת הדמוקרטית המזרחית

תמר אברמוביץ - לוביסטית (פוליסי), בשם איגוד הבנקים

צבי קסלר - לוביסט (פוליסי), בשם איגוד הבנקים

עדית פוליסי - לוביסטית, בשם איגוד הבנקים

אורלי בן שמאי - לוביסטית, בשם בנק לאומי

אייל לב ארי

>

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים
<תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים); (דוחות); (סיווג קרנות לצורך פרסום); תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק ובניהול (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון(>

אנחנו ממשיכים בסדר היום. על סדר היום תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים); (דוחות); (סיווג קרנות לצורך פרסום); תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק ובניהול (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון(, תקנות שאמורות להיטיב עם העם.

נכון. אנחנו מדברים על הקפ"ם שזה בעצם מוצר, מנקודת מבטה של הרשות, שבא להיטיב עם הצרכנים, שוב, כחלק מהחקיקה הצרכנית שאנחנו מדברים עליה. מבלי להרחיב יתר על המידה, אני רק אומר שזה מוצר שמאפשר לקבל ריבית גבוהה למשקיע הקטן, זה מוצר שמאפשר למשקיע הקטן לקבל ריבית כמו משקיע גדול. זאת המהות.

תסביר קצת יותר.

אנחנו יוצרים כאן סוג של קרן כספית שמשקיעה בפיקדונות ומק"מים לטווח מאוד קצר שמדמים במידה רבה פיקדונות לבנק. הם הופכים להיות סוג של אלטרנטיבה לפיקדונות פק"מ בבנק. אנחנו יודעים שכלקוח קטן אתה מגיע לבנק ומקבל כלום.

0.00001.

משהו כזה. אבל אם אתה לקוח גדול, אתה מקבל הרבה כסף מכוח זה שאתה מגיע. המכשיר הזה מאפשר לאותו לקוח קטן לקבל ריבית כמו הלקוח הגדול, ריבית גבוהה יותר.

למה אתה צריך מכשיר חדש?

כשאתה הולך לבד, תקבל מעט. אם אנחנו נבוא כולנו ביחד, נקבל מהבנק יותר.

אי אפשר להחליט נניח על הפיקדון שזה מה שיקרה? זאת אומרת, זה תלוי בבנק? הבנק קובע את מה שהוא רוצה?

ודאי. אלה תנאים תחרותיים. אלה תנאי שוק.

אם עכשיו אתה קובע איזו תכנית, אנחנו קובעים גם את הריבית שלה וכולי?

אנחנו לא קובעים את הריבית. הריבית היא לפי ריבית שוק.

אני בא לבנק ויש לי מאה אלף שקלים.

אם אתה בא לבנק ויש לך מאה אלף שקלים או שיש לך 10 מיליון שקלים, יש הבדל. במאה אלף שקלים תקבל ריבית קטנה מאוד, אפסית.

אם אני בא לפיקדון רגיל.

כן. זה מאפשר לך, במקום לשים בבנק, דרך הקרן הכספית להפקיד בדיוק לאותה תקופה ולקבל ריבית הרבה יותר גבוהה. מדוע הקרן הכספית הזאת שמדמה פיקדון מקבלת יותר? משום שהיא באה עם הרבה יותר כסף ולבנק יש אינטרס.

למרות שאני שם את אותו סכום.

אתה שם את אותו סכום.

אבל מצטרפים אלי אחרים.

כן. הקרן עצמה מאגדת את זה ומביאה את העוצמה.

מי נותן את זה, הבנק?

הבנק. כן.

הבנק יכול להחליט שהוא לא רוצה לתת את הריבית הזאת.

הבנק עושה שיקולים של פיקדונות.

זה כמו ארגוני צרכנות. כמו חבר.

אם הבנק עושה את כל השיקולים, מה פירוש?

הוא מציע לך הצעה הרבה יותר טובה כי אתה מביא לו הרבה יותר כסף לפיקדונות והבנק מעוניין בפיקדונות.

זה אומר שבמקום שאני בא ושם מאה אלף שקלים, מאחר ובאותו חודש בטח באו עוד כל מיני אנשים ששמו את אותו סכום, תראה את כולם כגוף אחד ואז יש כאן הרבה כסף ואז הבנק נותן ריבית יותר גבוהה.

נכון, ואתה על המאה אלף שקלים שלך גם תקבל את הריבית הגבוהה.

אם הבנק אומר שהוא לא רוצה להיות במשחק הזה, הוא יכול?

יש תחרות בין הבנקים. אם לא הבנק הזה, יהיה בנק אחר. הם מתחרים על הפיקדונות. יש תחרות על הפיקדונות. אם היה רק בנק אחד, הוא לא היה נותן ריבית לגדול מלכתחילה.

למה הבנק מראש לא עושה את זה, כדי למשוך את המפקידים אליו? אתה תגדיר את כל אלה שהפקידו נניח בבנק לאומי, תאחד אותם, ולמה מנכ"ל הבנק לא עושה את החישוב הזה ואומר שהוא רוצה למשוך אליו מפקידים ולכן הוא ייתן להם ריבית? אנחנו כאילו עושים משהו טכני כדי שהוא ייתן ריבית גבוהה יותר, אבל למה הוא לא עושה את זה לבד?

זה בדיוק כמו שאתה רוצה לקבל הנחה מבית עסק מסוים וכדי לקבל את ההנחה, הוא אומר שאם תביא עוד עשרה לקוחות, הוא ייתן לך הנחה יותר גדולה. זה אותו רעיון.

קבוצת רכישה.

המדינה מארגנת?

לא המדינה. הבנקים זקוקים לפיקדונות האלה. זה לחמם. פיקדונות מצד אחד והלוואות מצד שני. ככל שיש שם יותר, הם יכולים לעשות יותר עסקים. הבנקים מתחרים על הפיקדונות האלה.

אם הם מתחרים, איך הריבית היא אפס? איזו תחרות יש בבנקים אם כולם נותנים ריבית אפס?

הם מתחרים, אבל לא אותו דין על הלקוח הקטן.

הם יודעים לבד שהלקוחות הקטנים האלה מביאים.

זאת עובדה.

בלי לדבר אחד עם השני – כי אסור להם חס ושלום לעבור על החוק – כולם מבינים את זה.

אלה תנאי שוק. הם מתחרים. לקוח קטן פחות מעניין אותם ולקוח גדול יותר מעניין אותם. זה לא אומר שלא מעניין אותם גם הלקוח הקטן, אבל.

הבנק יודע שמגיעים אליו נניח חמישים אלף לקוחות קטנים ואם כל אחד נותן סכום כזה, זה סכום אדיר. הוא רוצה למשוך אותם אליו, אבל היום אין תחרות כי כולם נותנים ריבית אפס.

תחשוב גם מנקודת מבטו של הבנק. לכאורה הוא היה יכול לבוא, אבל הוא צריך ללכת לכל חמישים אלף האנשים האלה, אחד אחד. במקום זה יש לו אחד.

הם כולם באים אליו. הוא לא עושה כלום. אתה נכנס לבנק ואתה נכנס לתוכנית אותה אתה מגדיר כתכנית מחברת. כל הבנקים יהיו אותו הדבר ושוב לא תהיה תחרות.

תחשוב על זה בהקבלה.

אני אשמח לעשות את זה, אבל אני אומר שזה נראה לי משונה מאוד.

הבנקים מאוד לא אוהבים את זה.

בטח שהם לא אוהבים את זה. בשיטה הזאת, מי קובע את הריבית שניתנת?

הבנק מציע את הריבית.

כל בנק יכול להציע איזו ריבית שהוא רוצה?

בוודאי.

גם על פיקדון הוא יכול להציע כל ריבית שהוא רוצה.

ודאי.

למה כאן תהיה תחרות ושם לא תהיה תחרות? אני לא מצליח להבין.

זה אותו דבר כמו בית עסק. תיכנס לבית עסק, אתה רוצה לקבל הנחה והוא אומר לך שתקנה יותר או שתביא עוד מאה לקוחות, הוא ייתן לך הרבה יותר. זה אותו הדבר.

אבל אני לא מביא מאה לקוחות.

מנהל הקרן יביא. קרן הנאמנות, הוא זה שיאגד את כולם.

כלומר, אני צריך מנהל קרן שיפקיד את הכספים בבנק?

כן.

אתה הולך למנהל הקרן.

אנחנו רק עושים את התשתית המשפטית כדי שמנהל הקרן יקים את הקרנות האלה.

אפשר יהיה להציע שאותו מנהל קרן יוכל לבוא ולאסוף מכל הלקוחות הקטנים.

זה משהו אחר. עכשיו אני מבין. אנחנו מקימים קרן והקרן הזאת מושכת הרבה אנשים ואז מנהל הקרן בא לבנקים ואומר להם שמי שייתן לו יותר ריבית, הוא מפקיד אצלו.

כן.

לפני הלקוח עומד או פיקדון בבנק או - - -

בלי שאנחנו עושים משהו, זה לא יכול להיות?

יש את זה היום.

לכן בשביל מה אני צריך? מה הבעיה כאן? איזה איסור יש בזה?

יש כאן שני תיקונים.

בא חבר לבנקים ואומר להם שאם הם רוצים את כל חבר אצלם, הוא רוצה דבר כזה והם מקבלים.

אנחנו נסביר. יש כאן הבדל. נכון. קודם כל, קרנות כספיות קיימות היום אבל בעולם המוצרים יש בעצם שני סוגים של מוצרים. יש מוצרים שמוגדרים כמוצרים מיועצים, זאת אומרת, אי אפשר להציע ללקוח את המוצר אלא על פי הוראות חוק הייעוץ. כלומר, צריך לשבת עם הלקוח ולברר את צרכיו, והבנק צריך להחליט שהלקוח מעניין אותו ושהוא רוצה לשבת אתו ולהציע לו את המוצר. יש מוצרים אחרים כדוגמת הפיקדון הבנקאי שחוק הייעוץ אינו חל עליהם ואז בעצם אותם כללים שחלים במסגרת חוק הייעוץ, לא חלים. זאת אומרת, כל אחד יכול לפנות ולהציע את המוצר.

הרעיון שעומד בבסיס ההצעה הזאת הוא לקחת את המוצר הקיים, את אותה קרן כספית שחלות עליה הוראות חוק הייעוץ, להפוך אותו למוצר עוד יותר שמרני ולהחריג אותו מחוץ להוראות חוק הייעוץ. בזה בעצם אנחנו מסירים את החסם המרכזי. צריך להבין שאין עוררין על כך שהקרן הכספית אמפירית וגם הגדרתית, נותנת למשקיע הממוצע ריביות או תשואות הרבה הרבה הרבה יותר גבוהות מאשר החלופה הבנקאית, במיוחד כאשר סביבת הריבית היא נורמלית. זאת אומרת, לא כמו במצב היום שאנחנו נמצאים בריבית מאוד מאוד נמוכה, ולמרות זאת במבחן התוצאה הכסף לא נמצא במוצרים האלה. יש למוצרים האלה הצלחה לא מבוטלת אבל יחסית להיקף הזרימה של הכספים לשוק הפיקדונות, מדובר בהצלחה מאוד מאוד מוגבלת.

מה שאנחנו מנסים לעשות כאן זה בעיקר למצב מוצר ולהחריג אותו מהוראות חוק הייעוץ באופן שיגביר, כמו ביוזמה הראשונה שדנו בה בתיקון 15, את הנגישות של הציבור למוצר ובאופן הזה גם לחבר את המשקיע לעולם המושגים שמוכר לו. המשקיע הלא מתוחכם, שלא נמצא בקשר עם יועץ ההשקעות ושלא מושקע בשוק ההון, לא מכיר אלטרנטיבה לפיקדון הבנקאי ומה שאנחנו עושים כאן, אנחנו אורזים מוצר שיאפשר לו - זה מתחיל מהשם שבו אנחנו עושים שימוש ודרך ההחרגה שלו מהוראות חוק הייעוץ – להגיע לאלטרנטיבה שבהרבה מקרים לפי פרמטרים אובייקטיביים של תשואה או של ריבית הוא מוצר עדיף. היום הציבור פשוט לא מודע לכך כי אף אחד לא מספר לו. הוא מגיע לפקיד בבנק והפקיד בבנק גם לא מורשה וגם אין לו אינטרס להציע לו אלטרנטיבה אחרת לפיקדון הבנקאי. אנחנו רוצים לשנות.

אני מבין שלהזיק, זה לא מזיק.

זה כן יכול להזיק.

אתם מייצגים את הבנקים?

כן.

אם אתם מתנגדים, זה סימן טוב.

אנחנו לא מתנגדים.

קיבלתי את התשובה שלי עכשיו.

אנחנו לא מתנגדים.

אני יכול לארגן כאן את כל חברי הכנסת ולומר שבמקום שכל אחד יפקיד ויקבל אפס, נתארגן ביחד, נציע לבנקים סכום גדול ונקבל יותר.

זה לא החידוש של התקנות.

מה החידוש?

מה שדודו הסביר עכשיו על מי יכול להציע ומי יכול להנגיש.

נניח חבר שעושה דברים דומים, הוא לא רשאי לעשות את זה?

לא, כי עדיין מי שמורשה להציע את המוצר הזה, זה מנהל קרן שקיבל רישיון מהרשות. זאת אומרת, המוצר הוא מוצר מפוקח. רצינו לייצר מוצר שהמאפיינים של הנכסים שהוא משקיע בהם וגם המסגרת החוקית לפיה הוא פועל, הופכת אותו לאלטרנטיבה ראויה.

בסדר. האורחים רוצים להתייחס?

ראש תחום שוק ההון, איגוד הבנקים. קודם כל, אנחנו לא מתנגדים למוצר הזה. כמו בתיקון 15, אנחנו לא מתנגדים לשום מצב בו שמים לנו על המדפים שלנו כיועצים מוצרים נוספים.

אבל?

לא אבל. כאן יש שני חידושים שאתם צריכים להיות מודעים להם. קודם כל, כמו שדודו אמר, כל אחד מוכר את המוצר הזה. אם עד היום מוצרים מהסוג הזה, שזאת קרן כספית לכל דבר, מי שמכר את זה, זה היועץ בבנק והוא התאים לך את הצרכים ובדק שזה מתאים לך ובדק איזה רמת סיכון באה לך, הוא מכר. אתה עברת איזשהו מתווך שהוא מקצוע, שהוא עבר בחינות, שהוא עבר הסמכה והרשות מפקחת עליו ומענישה אותו אם צריך. היום כל אחד מוכר והרשות מכוונת גם לסוכנים ומכוונת גם לרשתות שיווק. זאת אומרת, מחר אתה תיכנס לאיזה רשת שיווק ובסוף המכירה מציעים לך טופס לוטו - - -

תסביר לי, אם היועצים בבנק עושים את עבודתם, איך זה יכול להיות שיש לכל כך הרבה אנשים פיקדונות בריבית אפס? למה הם לא כיוונו אותם למשהו אחר?

גם אני, עת נכנסתי קודם למזנון וקניתי כוס קפה, זה עלה לי 13 שקלים. הייתי שמח מאוד לקבל את זה בשקל.

כאן?

כן, במזנון.

למה לא הלכת לקופי וקנית קפה בחמישה שקלים?

הנה, יש תחרות. כשאני פותח טלוויזיה ורדיו בזמן האחרון, אני כל הזמן רואה פרסומות של בנקים. בנקים מתחרים ביניהם ויש תחרות. אם אתה כלקוח תיכנס ותתמקח על הריבית שלך, אתה תקבל אולי שיפור בריבית.

אני גם רוצה להזכיר עוד משהו, עם כל הכבוד לכל הסיפור הזה לגבי הפיקדונות והגודל שלהם. אני רוצה להזכיר שהריבית במשק היום היא 0.75. אני רוצה להזכיר שבאירופה יש כבר ריבית שלילית על פיקדונות. זאת אומרת, אנחנו נמצאים בסביבת ריבית מאוד מאוד נמוכה.

אני עובר לנקודה השנייה. בגדול, אנחנו תומכים בדבר הזה ואנחנו רוצים עוד מוצרים על המדפים שלנו כי אנחנו מרוויחים מזה. אני לא מסתיר, אנחנו מרוויחים ויש לנו עמלות הפצה.

אבל אתה מרוויח יותר שם.

לא. ממש לא. אני רוצה להזכיר. לקחו כאן מוצר, שוק הון הוא מוצר שהוא קרן נאמנות ואמרו כאן פיקדונות בבנקים אבל זה לא רק פיקדונות בבנקים אלא זה גם מק"מים. אני רוצה להזכיר שמק"מ הוא כלי מסחרי ראשון במעלה שהוא גם יכול לרדת. עכשיו תשאלו את עצמכם את השאלה הפשוטה, האם מי שישקיע לשבוע אחד במוצר הזה יכול להפסיד כסף, להפסיד ולא להרוויח יותר מפיקדון או פחות מפיקדון אלא להפסיד.

כאן באה רשות ניירות ערך במהלך שבעינינו הוא לא ראוי. היא לקחה את המוצר שוק הון הזה שקיים היום – השם של זה הוא קרן כספית וזה מוצר מאוד מצליח והבנקים מוכרים אותו. נמצאים כאן יושב ראש הרשות ודודו לביא והם יכולים להגיד לך שהבנקים מוכרים את זה למרות שזה בא על חשבונות הפיקדונות הכספיים של הבנקים. מוכרים את זה ובגדול מוכרים את זה. כשזה כדאי ויש גם יתרונות מס לפעמים, מוכרים את זה. נאמר לי כאן חמישים מיליארד שקלים. אבל מה שעשו כאן, עשו כאן משהו אחר. אמרו שנעשה פורים, נעשה תחפושת, ניקח מוצר שוק הון, נחפש אותו, נעשה לו תחפושת של פיקדון בנקאי, נעשה אותו נגיד שהוא מוצר חסר סיכון, נגיד שהוא מוצר שמתחדש כל שבוע, נגיד שהמוצר הזה יש לו ריבית קבועה מראש. הם עשו כאן מנגנונים. לקחו כאן מוצר, ואני אומר את זה בצורה חד משמעית, שוק הון שיש בו סיכון. אני הייתי שמח מאוד אם רשות ניירות ערך הייתה מתחייבת כאן שגברת כהן, אני יכול להגיד לה בוודאות שעל המוצר הזה היא תרוויח כסף אחרי שבוע ולא תפסיד כסף.

הבוקר הלכתי לחודשים האחרונים, לחודשיים האחרונים, והסתכלתי על המק"מים. יש כאן נתונים חד משמעיים מהבורסה לפיהם המק"מים מפסידים כסף. 0.01, אם אתה לקוח של זה, אתה רוצה פיקדון בנקאי, אז אתה צריך פיקדון בנקאי. זה בונקר. אתה יודע שאת הקרן שלך אתה לא מפסיד. אם אתה רוצה מוצר שוק הון, יש היום קרן כספית ומחר יהיה קפ"ם.

הבנתי. תשובה.

קודם כל, כמו שאמרתי, יש שני סוגים של מוצרים. יש מוצרים שהם מיועצים ומוצרים שאינם מיועצים. המוצרים שאינם מיועצים, הם הפיקדונות בבנקים. יש כל מיני סוגים של פיקדונות. יש פיקדונות בריבית קבועה, יש צמודי פריים, יש צמודי מט"ח וכל המוצרים האלה הם מוצרים שאינם מיועצים. זאת אומרת, הבנקים יכולים להציע אותם על ידי אנשים שאין להם בהכרח את המיומנויות לייעץ למרות שמדובר במוצרים שהם לא פחות מורכבים כי סביבת הריבית משתנה והפריים לפעמים עולה או יורד, והמט"ח לפעמים עולה ולפעמים המט"ח יורד. כאשר משקיע שם את הכסף שלו בפיקדון צמוד דולר, הוא לא יכול להפסיד כסף? הוא יכול להפסיד כסף.
אנחנו איתרנו כשל חמור בשוק הכספים ועמדו בפנינו שתי אלטרנטיבות, ואנחנו מוכנים גם לזנוח את היוזמה הזאת וללכת לאלטרנטיבה אחרת. אלטרנטיבה אחת היא להחיל את הוראות חוק הייעוץ על כל המוצרים התחליפיים, כולל המוצרים בשוק הכסף והפיקדונות הבנקאיים. אם נציג הבנקים אומר לנו שהוא מוכן לגבי המוצרים האלה - - -

תן סיבה שנייה אליה אתם הולכים.

האלטרנטיבה השנייה היא להנגיש את המוצר ולהפוך אותו למוצר שהוא באמת אלטרנטיבה לפיקדון. איך עשינו את זה? נכון, יש שם מק"מים אבל המח"מ של התיק הוא שישים יום לכל היותר. המוצר הזה הוא מוצר שהמשקיע נפגש עם הכסף רק באינטרוולים של שבעה ימים. באינטרוולים ארוכי טווח, כאשר מדובר בתיק שהמח"מ שלו הוא שישים ימים, אין דבר כזה תשואות שליליות.

מעבר לכך. יש לנו נתונים אמפיריים כולל המשבר של 2008 וכולל כל השנים שלאחר מכן, ונתונים אמפיריים שמתייחסים לקרנות הכספיות של מוצר הרבה יותר מסוכן יחסית כי אנחנו מדברים כאן על מח"מ של שישים ימים לעומת מח"מ של תשעים ימים. אחד וחצי רגישות לזמן ולשינויי ריבית וכן הלאה. וגם מוצרים שפוטנציאלית יכולים להיות יותר מסוכנים. בלי יוצא מן הכלל, בכל אינטרוול זמן שאתה בודק מהנקודה שבה הבאנו ב-2008 את המוצר הזה, המוצר הזה עדיף על הפיקדון ולא בפיפס אלא ברמות ובמכפלות.

למה אתה צריך לשנות? למה אתה לא עושה את שניהם? למה אתה עושה פק"מ, כל יום יש לך שם אחר שדומה אחד לשני? שנית, אני רוצה לדעת כמה ריבית אני מקבל? כמה אתה נותן? את זה אתה לא אומר.

זאת התחרות שתהיה.

שיאמר שפק"מ זה איקס אחוזים.

זה לא סותר.

למה לוותר?

אתה לא מוותר. אתה מוסיף עוד מוצר. אתה רק מוסיף עוד מוצר.

הוא שואל למה בחרתם את השם הזה.

מק"מ יותר בטוח מפיקדון בבנק.

תלוי לכמה זמן.

לא משנה. מי שעומד מאחורי המק"מים זה בנק ישראל ומדינת ישראל.

למה בנק ישראל לא בא לכאן? למה אתה בא לכאן?

אני מבנק ישראל.

שמוליק, תסביר את זה עוד פעם כדי שנתקדם.

אני אנסה להסביר.

אני יודע שמק"מ, פק"מ – אני לא יודע את כל השמות – הכול אותו הדבר.

לא. כאן הוא מציע תכנית אחרת.

אני רוצה להסביר.

תתחיל בפק"מ. מה זה פק"מ.

פק"מ זה פיקדון בבנק עליו אתה מקבל ריבית.

אנחנו יודעים כמה ריבית וכמה זמן.

כן. זה סוג של מכשיר. מק"מ זה סוג של מכשיר שמנפיק בנק ישראל. זה מלווה קצר מועד שבעצם הוא מכשיר שבנק ישראל משתמש בו עבור מדיניות מוניטרית והוא מקובל. זה כמו הטרז'רי, איגרות חוב קצרות מועד שיש בעולם. הוא מציע בעצם סוג של איגרות חוב קצרות מועד ללא קופונים שהם נותנים לך גם איזושהי תשואה ואם אתה קונה אותה בהתחלה ומשאיר אותה עד הסוף, אתה יודע את הריבית. אם אתה מוכר באמצע, יכול להיות שתפסיד או לא. זאת אלטרנטיבה.

יש אק"מ - אין כסף מספיק.

אני מדבר אתך גם על האק"מ. אדם נחשב מבחינת הבנק כאק"מ, שאין לו כסף, אם הוא בא עם 10,000 או עשרים אלף או שלושים אלף שקלים, הוא מפקיד את הכסף ומקבל ריבית קרובה לאפס, אם בכלל.

זה נשאר.

זה המצב הנוכחי.

אבל זה גם נשאר עכשיו.

זה נשאר. מה שאנחנו אומרים זה שאם אתה בא עם ה-אין כסף שלך, עם הקצת אין כסף שלך, עם 10,000 שקלים או עם עשרים אלף שקלים, אותה קרן שאנחנו מציעים את התשתית המשפטית שתוקם, תוכל לבוא ולומר לך ולומר לכולם שאם תבואו אלי, אני אלך לבנק ככוח קנייה ואתם תקבלו ריבית יותר טובה.

אני עושה תחרות בין הבנקים. זה המכשיר.

מה זה שייך לך?

אני מסביר לך איך זה שייך.

כשהביאו את הפק"מ לכאן במהדורה הקודמת, מי הציג את זה? לא בנק ישראל? אני לא מבין מה זה שייך אליך. יבוא בנק ישראל כי זה אחד התנאים של הפקדות בבנקים והוא צריך להציג את כל הנושא הזה.

לא. הוא מקים קרן. הוא נותן לאדם יכולת להקים קרן.

אני מכיר את זה בעל פה ואני יודע מה זה. אני צודק בזה כי הוא לא היה בפק"מ לפני עשר שנים. מי שהציג את זה, היה בנק ישראל.

נכון. אין שום בעיה. אם אתה רוצה נגיד לקחת את בנק ישראל ולומר לו – דרך אגב, אני לא מציע את זה – שכאשר אדם שם 10,000 או עשרים אלף שקלים הוא יקבל אותה ריבית כמו אחד ששם עשרה מיליון שקלים, לא צריך את המכשיר הזה. המכשיר הזה קם משום שאין דרישה כזאת ואנחנו מציעים איזושהי אלטרנטיבה שנותנת לך. אתה לא חייב אבל זאת עוד דרגת חופש בשוק שאומרת לך שכאשר באים אליך, אתה רוצה להפקיד בבנק, לך תפקיד בבנק ותקבל כלום, תקבל גורנישט מיט גורנישט.

כדי שאני אהיה רגוע, תשנה את השם. זה חשוב מאוד, כי השם מבלבל. הבן אדם נכנס והוא לא יודע כמה ריבית הוא מקבל.

השם הזה לא נבחר סתם.

זאת הסיבה שאני דורש לשנות אותו.

לשם הזה יש משמעות כי הוא בדיוק מתחרה עם זה. אם זה היה מטריד את הבנקים, הם היו מציעים.

דרך אגב, זה שם עם משמעות.

בטח משמעות. לבלבל את האויב.

שמוליק, יש כאן שאלה יותר מרכזית. האם יש סיכוי שהמכשיר הזה יגרום ללקוח הפסד? האם יש סיכוי שהמכשיר הזה יגרום ללקוח להפסיד כסף בניגוד לפק"מ? זאת השאלה היחידה.

לא. ההתנגדות של הבנקים נובעת מכך שהם חוששים לתת עוד ריבית לאנשים כי המשמעות היא שהם ירוויחו מרווחים יותר קטנים.

ממש לא.

לשאלה שלך. הסיכוי של ההפסד הוא סיכוי זניח ביותר.

אבל הוא קיים.

אבל הסיכוי להרוויח יותר, הוא קיים בהסתברות הרבה יותר גבוהה. ההתחסדות הזאת של הבנקים היא בלתי מקובלת לחלוטין. אני מודיע לכם שאסור לקבל אותה.

ואת ההתחסדות של חברי הכנסת מותר לקבל?

אני אומר שוב, מבחינת הבנקים אנחנו יודעים שאתה שם פיקדון ומקבל אפס ריבית. אתה נמצא בגירעון, אתה משלם ועוד איך. כאן מציעים לנו מכשיר שלמעשה יכול לאפשר לך לקבל ריבית כי אתה לא בא כאדם ששם 10,000 שקלים אלא אתה מצרף עוד 2,000, 5,000 אנשים או יותר שאם תכפיל כל אחד עם ה-10,000 שקלים שלו, אתה מגיע לסכומים גדולים ואז תהיה תחרות כי כל בנק ירצה את האנשים האלה ויתחיל להציע ריבית יותר גבוהה, כך שאולי פעם אחת תהיה תחרות בין הבנקים.

יש את זה היום.

מי קורא את התקנות?

תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון), התשע"ד-2014

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3(א)(12) ו-42 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. פטור מייעוץ לקרן פיקדונות ומלוות
ייעוץ השקעות או שישווק השקעות בנוגע לקפ"מ אינו טעון רישיון לפי החוק. לעניין זה, קפ"מ" – כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחליק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994.

אפשר להעיר?

כבר הערנו. כבר שמענו.

מי בעד אישור תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון), התשע"ד-2014?
הצבעה

בעד אישור התקנות – 3
נגד – 1
התקנות אושרו.

רביזיה.

רביזיה.

תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון), התשע"ד-2014 – אושרו.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשע"ד-2014

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 59, 62(א) ו-131(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק), לפי הצעת הרשות ו באישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. תיקון הפתיח
בפתיח לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994 (להלן –התקנות העיקריות), אחרי "התשנ"ד-1994" יבוא "(להלן – החוק)".

2. תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות העיקריות, אחרי ההגדרה "פיקדון לזמן קצוב" יבוא:

"קפ"מ" – קרן שמתקיימים בה אלה:

(1) היא קרן כספית.
(2) היא קרן מועדים קבועים כמשמעותה בסעיף 47 לחוק, שיחידותיה מוצעות וניתנות לפדיון פעם אחת בשבוע בלבד – אנחנו רוצים כאן להוסיף או פעם אחת בחודש, כך שתהיה אפשרות חודשית - ביום קבוע, ואם אותו היום אינו יום חישוב המחירים – ביום חישוב המחירים העוקב.
(3) נקבע בהסכם הקרן כי תהיה קפ"מ (קרן פיקדונות ומלוות)".

3. תיקון תקנה 2א

בתקנה 2א לתקנות העיקריות אחרי תקנת משנה (ד) יבוא:

"(ה)
על אף האמור בתקנה 2 ובתקנות משנה (א)-(ד), רשאי מנהל קרן לקנות ולהחזיק בקפ"מ שבניהולו נכסים מהסוגים המפורטים להלן בלבד:

(1) מלווה קצר מועד שהוציאה המדינה, הנסחר בבורסה, שיתרת התקופה עד למועד פדיונו אינו עולה על שלושה עשר חודשים.
(2) פיקדון לזמן קצוב.
(3) מזומנים".

בכל מקרה אנחנו מבינים שהדברים האלה הם לטובת הצרכן והאזרח הקטן.

אני חולק על מה שאמרת. אני לא חושב שזה בעד הצרכן. ברגע שלא מוגדרת ריבית, אני לא חושב כך.

תהיה תחרות. כאשר קרן מחזיקה חמישים מיליון שקלים והולכת להפקדה, כל בנק ירצה אותה וייתן לה ריבית.

אני חולק על זה.

יש הערות לחבריי? אין.

מי בעד אישור תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשע"ד-2014?
הצבעה

בעד אישור התקנות – 3
נגד – 1
התקנות אושרו.

התקנות אושרו.

רביזיה.

יש רביזיה.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום) (תיקון), התשע"ד-2014

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 72(א), 73(ג1) ו-131(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק), לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס"ח-2007 (להלן – התקנות העיקריות) -

(1) אחרי ההגדרה "אגד חוץ", "אגד ישראל" ו"קרן מוחזקת" יבוא:
""אומדן תשואה שנתית" – נתון המבטא תשואה שנתית צפויה של הקרן, בהסתמך על הרכב נכסי הקרן והתחייבויותיה, ביום חישוב המחירים שקדם למועד הקבוע להצעת יחידות, אשר מחושב בדרך המקובלת למדידתו, כפי שייקבע על ידי הרשות".
(2) אחרי ההגדרה "פרופיל חשיפה" יבוא:

""קפ"מ" – קפ"מ, כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994".

2. תיקון תקנה 3

בתקנה 3 לתקנות העיקריות –
(1) בתקנת משנה (א), בסופה יבוא:
"(8)
בפרסום אודות קפ"מ, יצוין גם אומדן התשואה השנתית הידוע במועד הפרסום, ולצדו יצוין באופן מובלט, כי "אומדן תשואה שנתית הוא נתון המחושב ומתעדכן מדי שבוע – או מדי חודש - בהסתמך על הרכב נכסי הקרן ביום חישוב המחירים שקדם למועד הקבוע להצעת היחידות, ומבטא אומדן בלבד לתשואה השנתית הצפויה של הקרן".

(2) בתקנת משנה (ב), אחרי פסקה (7) יבוא:
"(8)
קפ"מ".

אני רוצה לומר שכל התקנות האלה קשורות לנושא המרכזי עליו דיברנו כל הזמן וזה רק המימוש של זה. יש למישהו מחבריי הסתייגויות או משהו? אין.
מי בעד אישור תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום) (תיקון), התשע"ד-2014?
הצבעה

בעד אישור התקנות – 3
נגד – 1
התקנות אושרו.

רביזיה.

יש רביזיה. התקנות אושרו.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות) (תיקון), התשע"ד-2014

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 61(ג)(4), 72(א) ו-131(א) לחוק השקעות משופות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק), לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הוספת תקנה 20כז2

אחרי תקנה 20כז1 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ"ה-1994, יבוא:
"20כז2
(א)
אומדן תשואה שנתית של קפ"מ



בתקנה זו –
"קפ"מ" – כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכעסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהן המרביים), התשנ"ה-1994.

"אומדן תשואה שנתית" – כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס"ח-2007.

(ב)
מנהל קרן ידווח, ביום חישוב המחירים שקדם למועד הקובע להצעת יחידות של קפ"מ ולפדיונן, את אומדן התשואה השנתית של הקפ"מ כפי שחושב ביום זה, ולצדו יצוין, באופן מובלט, כי: "אומדן תשואה שנתית הוא נתון המחושב ומתעדכן מדי שבוע או מדי חודש לפי העניין, בהסתמך על הרכב נכסי הקרן ביום חישוב המחירים שקדם למועד הקבוע להצעת היחידות, ומבטא אומדן בלבד לתשואה השנתית הצפויה של הקרן".

יש למישהו הערות?

אפשר רק מילה אחת?

מילה.

התקנות האלה הן העוול הכי גדול שעושים ללקוחות. כאשר כבודו מדבר על לבוא לקראת הלקוח, זה העוול הכי גדול שיש כאן. מפרסמים כאן מה שנחזה להיות לכאורה ריבית מובטחת אבל לא רק שמטעים את הלקוח בשם, קפ"מ, שמפ"מ, דפ"מ, אלא כאילו נותנים לו מספר מראש שזאת הריבית. זה ממש לא מובטח. זה ממש על העץ.

זה מה שטענתי.

זה העוול הכי גדול. אני מבקש מחברי הכנסת הנכבדים, שאם אתם מאשרים את התקנות, לפחות לוותר על זה.

אני רוצה לומר שאתה נציג הבנקים.

כן. אני נציג הבנקים ומחר אני מתמודד עם הלקוחות האלה שיבואו אלי ויאמרו שהרשות הבטיחה להם מספר ואין לי יכולת לבוא ולומר להם למה המספר הזה לא מקוים.

אתה לא צריך לעשות את זה.

אני כן אצטרך.

אתה תיתן להם רק ריבית יותר גבוהה בבנק.

הדבר היחיד שאני אצטרך לטפל בו זה בלקוחות שהבטיחו להם ריבית לכאורה ובסוף זאת לא ריבית.

מאחר וכבר קיימנו את הדיון וזאת רק חזרה על הדברים, כל אחד מבין את הדברים. אנחנו לא מרוצים מהריבית שהבנק נותן על הפיקדונות וזה אמור לגבי כל הבנקים ואין תחרות.

השאלה אם הלקוח ידע שהוא יפסיד כסף.

שמענו את זה.

מי בעד לאשר את תקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה) (תיקון), התשע"ד-2014?
הצבעה

בעד אישור התקנות – 3
נגד – 1
התקנות אושרו.

התקנות אושרו.

רביזיה.

יש רביזיה.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה) (תיקון), התשע"ד-2014
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 73(ב) ו-131(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק), לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הוספת הגדרה
בתקנה 1 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה), התשנ"ה-1995 (להלן – התקנות העיקריות) –
(1) לפיי ההגדרה "דולר" יבוא:
""אומדן תשואה שנתית" – נתון המבטא תשואה שנתית צפויה של הקרן, בהסתמך על הרכב נכסי הקרן והתחייבויותיה, ביום המסחר שקדם למועד הקבוע להצעת יחידות, אשר מחושב בדרך המקובלת למדידתו, כפי שייקבע על ידי הרשות".

(2) אחרי ההגדרה "המדד" יבוא:

""קפ"מ" – כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994.

2. תיקון תקנה 6
בתקנה 6 לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן "(א)" ואחריה יבוא:

"(ב)
לא יפורסם אומדן תשואה שנתית של קפ"מ, אלא אם כן ציין מנהל הקרן בפרסום, באופן מובלט, כי "אומדן תשואה שנתית הוא נתון המחושב ומתעדכן מדי שבוע או מדי חודש לפי העניין, בהסתמך על הרכב נכסי הקרן ביום חישוב המחירים שקדם למועד הקבוע להצעת היחידות, ומבטא אומדן בלבד לתשואה השנתית הצפויה של הקרן".

התקנה הזאת באה בדיוק לתת מענה לטענה של הבנקים.

הבנתי. חבריי, יש למישהו הערה? אין.

מי בעד אישור תקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה) (תיקון), התשע"ד-2014?
הצבעה

בעד אישור התקנות – 3
נגד – 1
התקנות אושרו.

התקנות אושרו.

רביזיה.

יש רביזיה.

אני רוצה להודות לכם ואני מצרף את תודתנו ליושב ראש ועדת המשנה על החלק הראשון של הדיון שלנו, תיקון 15, שעשה עבודה גדולה ולכל אלה שהיו חברים והיו שותפים.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:45.>