ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 30/06/2014

חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 23), התשע"ד-2014

פרוטוקול

 
PAGE
53
ועדת הכספים
30/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 372>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ב' בתמוז התשע"ד (30 ביוני 2014), שעה 10:00
<סדר היום:>
<הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 15), התש"ע-2010>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
גילה גמליאל
משה גפני

יצחק כהן

זבולון כלפה

דב ליפמן

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

עפר שלח

<מוזמנים:>
עו"ד חיים זקס - משרד המשפטים

אופירה ריבלין - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

פרופ' שמואל האוזר - יושב ראש רשות לניירות ערך

עו"ד אמיר וסרמן - היועץ המשפטי, הרשות לניירות ערך

עו"ד שרה קנדלר - מנהלת מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

שרון אופיר - מנהלת יחידת קרנות, רשות לניירות ערך

דודו לביא - מנהל מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

עו"ד דורית גילת - יועצת משפטית מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

בועז נגר - יושב-ראש איגוד תעודות הסל, איגוד לשכות המסחר

אלי בבלי - יו"ר איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד אופיר שמרת - איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ וממשל, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד רן ונגרקו - איגוד הבנקים בישראל

עינת סקורניק - ענף מחקר, בנק לאומי

יוסי שי - אגף ניירות ערך, בנק הפועלים

סיימון בראון - איגוד הבנקים הזרים בישראל

ד"ר בועז שוורץ - איגוד הבנקים הזרים בישראל

מיכל זיו שוחט - איגוד הבנקים הזרים בישראל

איבון אודיל סנוף - מנהלת עמותת הבנקים הזרים בישראל

עו"ד נסים עוג'י - יועץ משפטי, איגוד הארגונים החברתיים

רחל כהן - לוביסטית, מייצגת את המועצה לצרכנות

דפנה כהן איוניר - לוביסטית, ("כהן רימון כהן"), מייצגת את איגוד תעודות הסל


<ייעוץ משפטי: >
אייל לב ארי
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון – חבר המתרגמים
<הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 15), התש"ע-2010>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים. שלום לאורחים.
אדוני יושב ראש ועדת המשנה, אני מבקש מחבר הכנסת, סגן שר האוצר לשעבר, יצחק כהן, לפתוח ולהציג את הנושא. לאחר מכן נראה איך אנחנו מתקדמים.

<יצחק כהן:>
תודה אדוני היושב ראש. ישבנו מספר ישיבות על נושא הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מספר 15). היו דיונים די מעמיקים. היו ישיבות משותפות גם בין הצדדים והגיעו להבנות. אני חושב שמונח לפניך תיקון אחרי שכולם קיבלו את יומם. ההצבעה הייתה פה אחד. אני מציע ששמוליק יתחיל להסביר לחברים. אני לא רואה שיש כאן חברי ועדה נוספים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני כאן.

<יצחק כהן:>
אם כן, תסביר ליושב ראש.

<שמואל האוזר:>
אני חושב שבמסגרת בה אנחנו מדברים, אלה תיקונים שבמהות שלהם הם תיקוני חקיקה צרכניים. אנחנו חושבים שלא פחות ממהפכה צרכנית זה לפתוח את השווקים לתחרות במקומות בהם זיהינו כשל. שני הנושאים בהם אנחנו דנים, הראשון הוא קרנות זרות והשני הקפ"ם, אבל לגבי הקרנות הזרות זה נושא שאנחנו דנו בו הרבה זמן, שקלנו איך אנחנו צריכים לעשות את זה ואני רוצה באמת להודות גם ליושב ראש ועדת הכספים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על כך שלא הפרעתי.

<שמואל האוזר:>
כן. על שאפשרת לוועדת המשנה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת איציק כהן שהוביל את הוועדה הזאת , את דרך החתחתים הזאת ועבר את כל המשוכות. אני לגמרי מצטרף לאמירה של חבר הכנסת איציק כהן שניתן יומם של כולם. כולם נשמעו באריכות וזה לקח זמן רב. למעשה הרשות כבר התחילה הרבה שנים והתהליך כולו הסתיים. אני מאוד מעריך וחושב שהגענו להצעה שהיא טובה מאוד, שהמשמעות שלה היא בעצם פתיחה של מוצרים אטרקטיביים ואיכותיים מחוץ לארץ שבאים לישראל. לא רק שיש כאן מוצרים שהם אטרקטיביים והם איכותיים ויהיו טובים למשקיע הישראלי אלא יש כאן גם בשורה של תחרות ותחרות תמיד מובילה להוזלת עלויות. אני חושב שבמה שנוגע לשני המוצרים, אבל במיוחד אנחנו מדברים עכשיו על הקרנות הזרות, זה מוצר שאני חושב שיוסיף מאוד לשוק ההון בישראל. תודה רבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תן לי להבין יותר לפני שאנחנו מקריאים. אני רוצה להבין על מה מדובר, כך שלא יהיה מצב שנצביע ואחר כך חבר הכנסת ליצמן יגיד שלא ידענו על מה אנחנו מצביעים.
<יעקב ליצמן:>
יש לי הרבה דברים להגיד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תסביר קצת יותר.

<שמואל האוזר:>
אני מציע שניתן לדודו, שהוא מנהל מחלקת השקעות, להסביר לגבי הקרנות הזרות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ככלל, כל דבר חדש שנכנס צריך לקבל אישור וכולי? כל מיני תכניות בחוץ לארץ שרוצות להיכנס לבורסה או דברים כאלה, כל דבר חייב לקבל אישור? בדיקה ואישור?

<שמואל האוזר:>
תלוי מה הם עושים, אבל בעיקרון, בגדול, כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תציג את עצמך.

<דודו לביא:>
דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך.

בוקר טוב. על שולחן הוועדה מונחת יוזמה לתיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות שנועד בין היתר או בעיקר להסדיר את האופן שבו ניתן להציע קרנות זרות לציבור בישראל. המהלך הזה בעיקרו הוא מהלך בעל אופי צרכני מובהק כי הוא מיועד בעצם לפתוח שוק לתחרות, שוק שהיום רק חלקו הקטן של הציבור, כפי שהדברים באים לידי ביטוי בחלק שמהוות ההשקעות בחוץ לארץ או המוצרים שמתמחים בחוץ לארץ מכלל נכסי הקרנות – סדר גודל של כחמישה אחוזים מושקע בחוץ לארץ וגם בעלויות שמאפיינות את המוצרים האלה שהן עלויות יחסית למה שאנחנו מכירים בעולם, שהן עלויות גבוהות יחסית.

המהלך הזה בעצם מיועד להנגיש לציבור בישראל מוצרים איכותיים שמנוהלים על ידי הגופים המובילים בעולם בעלויות שאמורות להיות עלויות אטרקטיביות ולאפשר לציבור גם לגוון את תיק ההשקעות שלו להשקעות בחוץ לארץ, שיש בה גם אלמנט של פיזור סיכון, וגם מקום שבו הוא מעוניין להשקיע בחוץ לארץ, לאפשר לו להשקיע במוצרים שמתומחרים בתמחור נמוך יותר ופוטנציאל התשואה שלהם הוא פוטנציאל תשואה אטרקטיבי.

המהלך הזה בעצם מיישם מודל שבמסגרתו רשות פותחת את השוק על בסיס מודל של ההסתמכות שמיועד גם לייצר מנגנוני הגנה למשקיע הישראלי בשני מישורים. מישור אחד הוא המישור שמתייחס לתנאים בהם ניתן יהיה להציע את אותם מוצרים בישראל, זאת אומרת, מודל התגמול של היועץ האובייקטיבי של הבנק, שזאת בעצם הפונקציה שעיקר הציבור מבצע את השקעותיו בשוק ההון באמצעותה. מודל התגמול בגין הקרנות הזרות מיועד להיות מודל זהה למודל שחל ביחס לקרנות הנאמנות בישראל שהן המוצר התחליפי. במישור האחר, המישור של הגנת המשקיע בהיבטים של הנגשת מידע ובהיבטים של כריות ביטחון או זכות מקום שבו נוצרת עילת תביעה, לאפשר למשקיע לברר את עניינו בבית הדין המקומי ולא להידרש להתנהלות בחוץ לארץ, מיועדים לספק את ההגנה הזאת.

לעניין ההסתמכות. ההסתמכות בעצם מבוססת על שני פרמטרים או על שני מישורים עיקריים: מישור אחד הוא הנחה שהכמות, יש בה כדי להעיד על האיכות במובן הזה שבעצם נקבע רף של ניהול נכסים בהיקף מינימלי של עשרים מיליארד דולר לגוף שמבקש להציע את המוצרים שלו לציבור בישראל. רק כדי לסבר את האוזן, עשרים מיליארד דולר, אנחנו מדברים על סדר גודל של שבעים מיליארד שקלים, כאשר כל תעשיית קרנות הנאמנות בישראל מנהלת כ-260 מיליארד שקלים. מתוך זה, כאמור, רק חמישה אחוזים הם מוצרים שמתמחים בהשקעות בחוץ לארץ. זאת אומרת, מדובר בגופים בסדר גודל ניכר.

המישור האחר הוא מישור ההסדרה של הקרנות האלה. מנהל קרן יוכל להגיע לארץ ולהציע את מוצריו אך ורק אם הקרנות מוסדרות ומתנהלות בהתאם לאחד משני דינים שאנחנו מצאנו שהם הדינים המובילים בעולם ומספקים הגנה ראויה ומתבססים על עקרונות ראויים. האחד הוא האינווסטמנט קומפני אקט האמריקאי שהוא המקבילה של חוק השקעות משותפות בנאמנות בישראל. השני הוא הדירקטיבה של היו-סיט שבעצם מסדירה את פעילות קרנות הנאמנות שמוצעות ברחבי האיחוד האירופי.

הבידול כאן הוא בידול מאוד חשוב במובן הזה שהמשקיע ידע מקום שהוא מבקש להשקיע במוצר מהסוג הזה, הוא משקיע במוצר שעומד בקריטריונים שנמצאו כמתאימים על ידי הרגולטורים באירופה ובארצות הברית. לא מדובר כאן בפיקוח של רשות ניירות ערך. הפיקוח של רשות ניירות ערך יתמצה בעמידת הגופים בהוראות הצעת החוק וכמובן בכל מה שקשור לתנאי הפצה, פרסום ושיווק כי מאוד חשוב לנו שיהיה מדובר בהיבט הזה בתחרות הוגנת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יכול לתת לאדם שלא היה בוועדת המשנה דוגמה של מוצר כזה? אתה אומר מוצר וכל אחד מדמיין לעצמו אני לא יודע מה. תן לי דוגמה כדי אני אבין.
<דודו לביא:>
אנחנו מדברים על הסדר שהמטרה שלו היא השקעה משותפת בנאמנות.

<אראל מרגלית:>
קרן נאמנות.

<דודו לביא:>
קרן נאמנות. המשמעות שמדובר בהשקעות שמנוהלות במשותף, בפול, עבור ציבור מאוד גדול כאשר המשקיע משקיע במוצר כזה, הוא בעצם רוכש חלק יחסי, הוא רוכש יחידות השתתפות או מניות בתוך תיק ההשקעות הגדול. למשל, ניקח לדוגמה משקיע שמבקש להשקיע במניות שנכללות במדד מוביל בעולם, למשל ה-SNP 500 בארצות הברית – הוא יוכל להשקיע בקרן שמתמחה בהשקעות, במדד ה-SNP ובכך תמורת תשלום של דמי ניהול בשיעור מסוים כפי שקבוע בתשקיף הקרן, הוא יוכל בעצם להשתתף וליהנות מתוצאות ההשקעה של אותו תיק השקעות שמנוהל בפול. דרך אגב, מדובר בפרקטיקה שהיא זהה לחלוטין לפרקטיקה שחלה בקשר למוצרים שמוצעים לציבור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה עד היום זה לא היה אפשרי?

<אראל מרגלית:>
כי הן לא פועלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הן לא פועלות כי אי אפשר היה.

<דודו לביא:>
הדין הקיים לא מאפשר להציע לציבור בישראל ניירות ערך וקרנות נאמנות אלא באמצעות תשקיף שהרשות נתנה לו היתר ואלא אם כן אותו מציע עומד בכל הוראות הדין הישראלי.

צריך להבין שבכל מדינה בעולם יש מסגרת הסדרתית שחלה באופן ייחודי על המוצרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מאמצים את זה.

<דודו לביא:>
לכן בעצם עד היום מי שהיה מבקש להציע את המוצרים מחוץ לארץ לציבור בישראל, היה מנוע מלעשות זאת. המהלך כאן הוא בעצם מהלך שבאופן הדרגתי מידתי. הדרגתי מפני שקבענו רף כניסה מאוד מאוד גבוה של עשרים מיליארד דולר לפחות, מיועד לחשוף את הציבור בישראל לאותם מוצרים. צריך לומר שבדרך כלל באופן טבעי הציבור הרחב ייחשף לאותם מוצרים בעיקר באמצעות מערכי הייעוץ בבנקים ולכן יש לנו גם עניין להבטיח שכל התהליך של ההתנהלות והתגמול יהיה תהליך שיבטיח שהייעוץ יהיה מקצועי ובלתי מוטה.

צריך להגיד בשולי הדברים, במקום שבו משקיע מעוניין באופן יזום להשקיע במוצר בחוץ לארץ, הוא יכול לעשות את זה גם היום. החוק כיום לא פותח דלת או שער למוצרים בחוץ לארץ אלא הוא פותח באופן כללי והוא מאפשר לאותם יצרנים מחוץ לארץ לבוא לציבור ולהציע לו את המוצרים.

<אראל מרגלית:>
בוא נעשה סימולציה. מה יהיה דמי ניהול על קרן נאמנות כזאת טיפוסית בארצות הברית?

<דודו לביא:>
קודם כל, יש שונות. כמו שבארץ, יש שונות מאוד גדולה בדמי הניהול בקרנות הנאמנות אבל אנחנו מדברים על סדר גודל של קצת יותר מאחוז לקרנות שמנוהלות בניהול אקטיבי. בארץ דמי הניהול הם גבוהים מהותית.

<אראל מרגלית:>
בוא נגיד שזה אחוז. בוא נגיד שאני רוצה להסתכל על המוצר הזה ולקנות. מי משווק לי את זה כאן בארץ?

<דודו לביא:>
החוק לא קובע באופן בלעדי מה יהיו ערוצי ההפצה של המוצר. יש איזושהי הנחה די סבירה שערוץ ההפצה העיקרי יהיו הבנקים אבל יתאפשר גם ייעוץ אישי.

<אראל מרגלית:>
מי שמפיץ את זה, מה הוא לוקח בנוסף?

<דודו לביא:>
הבנק יתוגמל על ידי מנהל הקרן הזרה בשיעור של 0.35 אחוזים מהשווי של האחזקה של הלקוח באותה קרן.

<אראל מרגלית:>
כמו שהוא משלם לקרן ישראלית.

<דודו לביא:>
כמו בקרן ישראלית. משקיע שמשקיע 10,000 שקלים בקרן נאמנות זרה, הבנק יתוגמל בגין אחזקה שנמשכת שנה שלמה ב-350 שקלים, בדיוק כפי שמתוגמל בקרן ישראלית.

<עפר שלח:>
מה יראה לפניו הלקוח? מה תקרת העמלה שהוא יראה? דמי הניהול.
<דודו לביא:>
הלקוח משלם את דמי הניהול. יש עלות נלווית.

<שמואל האוזר:>
הוא יראה דמי ניהול ודמי הניהול שלו הם יותר נמוכים מאשר בישראל. זה הרעיון. זה מאוד תלוי בניירות הערך.

<קריאה:>
מבחינתו הדרך היא שקופה.

<דודו לביא:>
שקופה למעט בהיבט אחד. הקרנות הזרות הן קרנות שהיחידות שלהן נקובות במט"ח ועל כן, כדי לרכוש קרן זרה, אתה צריך להמיר שקלים למט"ח או אם יש לך חשבון מט"ח, לבצע את הרכישה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה רק דרך הבנקים?

<דודו לביא:>
לא רק דרך הבנקים. הדין מאפשר גם למנהל הקרן הזרה לפנות לציבור בכל דרך שהוא מוצא לנכון, בערוצי הפצה בשיווק המקובלים, אינטרנט, באמצעי תקשורת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז חוסכים את עמלת הבנק, את ה-0.35?

<דודו לביא:>
במקרה שהרכישה לא תתבצע באמצעות המערכת הבנקאית אלא באמצעות למשל מה שנקרא דיסקאונט או ערוץ הפצה אחר, בעצם לא יהיה תשלם של אותה עמלת הפצה אבל מאחורי הקלעים תהיה איזושהי מערכת התחשבנות אלטרנטיבית כפי שמקובל. מערכת הסדרים במסגרתה היצרן מתגמל את המפיץ, המערכת מאוד מקובלת בעולם. בכל מקרה, ללקוח תהיה אלטרנטיבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אותו מצב אבל הפוך. קרנות ישראליות יכולות?

<דודו לביא:>
קרנות ישראליות היום, בעיקר מסיבות של בטיחות, ניתן לרכוש רק באמצעות חבר בורסה. חברי בורסה יש משני סוגים, יש את הבנקים ויש חברי בורסה שאינם בנקים. גם לעניין זה מודל התגמול שנקבע במסגרת חוק השקעות משותפות בנאמנות, אתה שואל אם הם יוכלו לצאת לחוץ לארץ?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. מה שאנחנו מאפשרים להם לעשות בארץ, האם הם מאפשרים לנו, לקרנות ישראליות, לעשות בחוץ לארץ?

<דודו לביא:>
ההסדר הוא לא הסדר בילטרלי.

<שמואל האוזר:>
הוא שואל באופן כללי.

<דודו לביא:>
באופן כללי, זה תלוי בהוראות הדין שחלות בחוץ לארץ.

<שמואל האוזר:>
אני אענה לך. בדוח של ה-OECD, בין השאר הם טענו שאנחנו שמים מחסומים רגולטוריים הרבה יותר גבוהים מאלה שהם שמים. בדרך כלל המחסומים אצלנו יותר גבוהים מאשר המחסומים אצלם. הסוג הזה של הפעילות קיים בכל העולם ומותר להם להציע הצעות כאלה. זה לא דבר מיוחד.

<אראל מרגלית:>
אפשר לסכם את העלויות? אנחנו רוצים להבין. בוא נניח רגע שזה אחוז, שהקרן הזרה לוקחת אחוז דמי ניהול ומצופה לכן שתשלם אחוז דמי ניהול. עכשיו יש לך את ה-0.35.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שהקרן משלמת.

<שמואל האוזר:>
מנהל הקרן משלם.

<אראל מרגלית:>
נניח שמתי 10,000 שקלים בכלי הזה, הרי הוא לא ייקח את זה מכיסו אלא הוא לוקח את זה מהסכום שלי.

<קריאה:>
הוא לוקח מכיסו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מהאחוז שלו. מהאחוז שהוא מקבל.

<שמואל האוזר:>
האחוז כולל את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מהאחוז שהוא מקבל, הוא מפריש 0.35.

<שמואל האוזר:>
זה בדיוק העניין של עמלות ההפצה עליהן דיברנו בזמנו. כשאתה מוריד, אתה בעצם מאפשר להם.

<דודו לביא:>
זה הסדר זהה לזה שחל בארץ. גם כאשר אתה קונה קרן ישראלית ומשולמת עמלה של 0.35.

<אראל מרגלית:>
שים לב שאחוז מ-10,000 שקלים זה מאה שקלים ואתה מדבר על 350 שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על 35. על 0.35 שזה 35 שקלים.

<אראל מרגלית:>
הבנתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מתוך המאה הוא מחזיר 35.

<אראל מרגלית:>
הקרן הזרה תסכים לקבל פחות.

<דודו לביא:>
כן. כי הוא מפיץ אותה.

<דודו לביא:>
המודל הזה הוא מודל שקיים בארץ. ההנחה שבלעדי ערוץ ההפצה הבנקאית היקף היחידות שיוקצו לציבור יהיה קטן. זה אומר שדי בכך שיש מרווח בין העמלה שמשולמת לבנק לבין דמי הניהול שנגבים, שהוא מכסה, בהנחה שכל התקורות מכוסות. צריך להבין גם שלא מדובר כאן בקרנות שיוצעו באופן בלעדי לציבור בישראל אלא מדובר בקרנות שמן הסתם ינהלו סכומים מאוד גבוהים. מדובר כאן בתוספת שולית של הכנסות בגובה ההפרש שבין דמי הניהול לבין עמלת ההפצה שמשולמת.

<בועז שוורץ:>
אולי אני אתייחס כנציג הבנקים הזרים וכמנכ"ל דויטשה בנק. ככלל בעולם חצי מעמלת הניהול בדרך כלל משולמת החוצה כעמלת הפצה למפיץ זה או אחר. אם במקרה ההפצה שלך היא הפצה ישירה, כמובן אתה נהנה ממלוא עמלת הניהול אבל בדרך כלל בתכנון כל קרן מתוך, נקרא לזה, אחוז דמי הניהול, אתה מייעד עד כחצי לתשלום החוצה לסוכנים, למפיצים וכולי. כך שהמודל בארץ הוא לחלוטין מתאים למודל בעולם.

<קריאה:>
מה שמעניין הוא שאין תשלום מעל האחוז לצרכן.

<אראל מרגלית:>
עוד דבר שמעניין אותנו הוא האם יש איזושהי התייחסות לשער שבו אני קונה את המטבע הזר, לקנייה ולמכירה, אם יש לי איזה דיסקאונט מיוחד בגלל שאני נכנס בתוך איזשהו פול של קבוצה או שאני משלם מה שמשלמים באופן רגיל.

<קריאה:>
אתה לא נכנס לפול. אתה ממיר לבד.

<אראל מרגלית:>
אני מבין, אבל מכיוון שאני קליינט שבא יחד עם הרבה קליינטים, שקונה כחלק, האם אני מקבל.

<דודו לביא:>
עמלת ההמרה בעצם משולמת לבנק. הבנק נותן לך את השירות הזה, את התיווך שממיר שקלים למט"ח. העמלה שאתה תשלם לבנק עבור המרת השקל למט"ח ולהפך, היא המרה שהבנק מתמחר בהתאם למאפיינים שלך כלקוח כמו כל עמלה אחרת במסגרת מערכת היחסים שבין הבנק ללקוחו.

<אראל מרגלית:>
עשית את החשבון? אתה יודע, זה מרווח שיכול לפגוע לך.

<קריאה:>
החשבון שלך כצרכן.

<אראל מרגלית:>
אני מבין, אבל אתם עשיתם את הסימולציה הזאת?

<דודו לביא:>
השאלה היא שאלה במקום. כאן צריך להבין שיש בתווך, בין יועץ ההשקעות לבין ההשקעה, יועץ ההשקעות. לנו יש עניין במהלך הזה שהלקוח יצא נשכר. זאת אומרת, אם תוצאות המהלך הן שהלקוח משלם יותר מאלטרנטיבה אחרת, המהלך הוא לא מהלך.

<שמואל האוזר:>
אני רק אתייחס לשני היבטים. האחד, כיוון שיועץ ההשקעות יעבור דרך יועץ השקעות, יועץ ההשקעות יהיה אמור – אנחנו גם נאמר לו – לשקלל גם את פעולת ההמרה. כאשר הוא עושה את הייעוץ הוא לוקח בחשבון את כל העמלות והוא יצטרך להגדיר ללקוח גם את הנקודה הזאת וזה יהיה חלק מהשיקולים שהוא לוקח. זאת נקודה ראשונה. הנקודה השנייה היא שעמלת ההמרה הזאת נעשית רק פעם אחת. כלומר, פעם בכניסה ופעם ביציאה. אם באמצע אתה שוכר, אין לך את העמלה הנוספת וגם זה אנחנו נקפיד שהיה. זה בעולם של הבנקים. צריך לזכור שזה בעולם של הבנקים. אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים לעשות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כאן בארץ אנחנו מרגישים – לא תמיד מתייחסים לזה – שמישהו גדול מתחיל לרעוד. איזו פירמידה שמתחילה לרעוד ואז כל אחד כבר יודע להיזהר או לא להיזהר. יש כאלה ששואלים למה נכנסו ל"צים". לא חשוב. אנחנו מרגישים. כאן למעשה אין לנו שום מושג. יכולה לבוא לכאן קרן של עשרים מיליארד דולר ויכול להיות שבארצות הברית היא כבר מתחילה לרעוד וכאן אף אחד לא ידע על כך ואנחנו נמשיך לקנות ולקנות. השאלה אם יש מישהו שיודע או בודק את האיתנות של הדבר הזה.

<אראל מרגלית:>
הוא שואל שאלות קיצון. בוא נגיד שב-2008 או בסוף 2007, קרנות ה-SAP פריים שהיו יכולות להיכנס.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמו שאתה רואה מה קורה בישראל, בטח גם שם. כאן בישראל אתה אמור לחוש, לצערי לא תמיד אתה עושה אלא אתה חש ורואה וממשיך להשקיע אבל זה סיפור נפרד אבל לפחות אתה יודע. השאלה אם יש לנו איזשהו ידע, בקרה או משהו כדי לדעת ולברוח כי אחרת ההוא הולך ושוקע וכאן קונים וקונים.

<דודו לביא:>
אני אתייחס בשני מישורים. קודם כל, בשוק ההון יש מגוון מאוד מאוד רחב של מוצרים, חלקם מפוקחים, חלקם מפוקחים פחות וחלקם לא מפוקחים בכלל, מוצרים שמאפשרים למשקיע להשתתף ולהשקיע בשוקי ההון בארץ ובעולם. קרנות הנאמנות נחשבות למוצר המפוקח ביותר. כמו שאמרתי, המוצרים שיגיעו לארץ הם מוצרים שההסדרה שלהם היא הסדרה על פי הדינים המתקדמים שיש בעולם על ידי רשויות ניירות ערך או גופים מקבילים לרשות ניירות ערך במדינות המוצא.
צריך להבין את המהות של המוצר הזה. המהות של המוצר הזה היא בעצם תיק נכסים שמנהל השקעות מנהל אותו בהתאם למדיניות השקעות שקבועה בתשקיף.

המישור השני הוא בדיוק המישור שמתייחס לצד הגילוי. זאת אומרת, ההסדר הזה גם כולל מנגנונים שנועדו להנגיש את הציבור הישראלי לכל המידע שרלוונטי לצורך הבנה והכרה של המוצר. מעבר לזה, יש מנגנון נוסף שאפשר להגדיר אותו פרסונלי של נציג שזה בעצם גוף שלוח של אותו מנהל קרן זר שנמצא פיזית בישראל והוא אמור לשמש שכממשק בין אותו גורם שנמצא בחוץ לארץ, לבין הרשות, לבין במידת הצורך גם משקיע הקצה. כל המידע שחשוב, שהרגולטור במדינת המוצא סבר שהוא מידע שחשוב למשקיע סביר שמבקש להשקיע באותו נכס, יהיה זמין גם למשקיע הישראלי בשפה האנגלית או בשפה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה אוטומטית. אם יש לו איזה ידע או משהו כלפי ארצות הברית נניח, הבורסה שם, אוטומטית זה יעבור גם לכאן.

<דודו לביא:>
כן, אבל צריך להבין שמאפייני המידע שבדרך כלל משתפים בהם את המשקיעים גם בקרנות נאמנות ישראליות, בדרך כלל לא מתייחסים להערכות אנליסטיות ביחס לכדאיות ההשקעה בנכס המטרה של המוצר. זאת אומרת, המידע הוא לא ניתוחים של כדאיות ההשקעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש נניח הערת אזהרה בעסק גדול שהוא מהווה עשרים אחוזים – סתם אני אומר – מהקרן. יש הערת אזהרה. אם זה כאן בישראל, אתה יודע שיש הערת אזהרה ומי שחכם, מתחיל.

<דודו לביא:>
קודם כל, יש כאן יתרונות שבאים לידי ביטוי בשני מישורים. האחד, מדובר במוצר מאוד מאוד שקוף כי כל תוצאה של עליית ערך או ירידת ערך במרכיבי תיק ההשקעות, באה לידי ביטוי באופן מיידי בכל יום ויום. מחירי הקנייה והמכירה של קרן נאמנות גם בארץ וגם בעולם מתפרסמים בכל יום והתנודה, השינוי במחיר של הקרן, משקף בעצם רווח הון או הפסד הון שנצבר ביחס לאותו מוצר. כך שהפידבק הוא מיידי. אם מתפרסמת אזהרת רווח, ואנחנו מדברים על שווקים משוכללים, סביר להניח שלאותה אזהרת רווח תהיה השלכה מיידית על מחיר הנייר בבורסה בה הוא נסחר. משכך, תהיה לזה גם השלכה מיידית על השווי של היחידה שהלקוח רואה לנגד עיניו באותו יום וכפועל יוצא מזה הלקוח יוכל לכלכל את צעדיו ולהחליט האם הוא רוצה להמשיך להחזיק את הנייר או למכור אותו. המישור השני הוא מישור הרגולציה שמחייבת פיזור נכסים. גם בארץ. צריך לזכור, ב-2008, בשעת המשבר הגדול, היו חברים שנקלעו לקשיים, הגיעו גם כדי הסדרי חוב וגם למצבים של חדלות פירעון. פועל יוצא של הוראות הפיזור שקיימות בארץ וגם קיימות בחוץ לארץ, וגם פועל יוצא של ההתנהלות שמחייבת ממילא גם פיזור השקעות וגם התנהלות שהיא פועל יוצא של חובות אמון והתנהלות מדיניות של ניהול סיכונים של מי שמנהל השקעות בסדרי גודל כאלה, מביאות לכך שבעצם לא שמים את כל הביצים בסל אחד. כמובן שאין בכך כדי להגן על מצב שבו יש כשל קולוסלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אני לא מדבר על זה.

<שמואל האוזר:>
הערת אזהרה עליה אתה מדבר היא חברה בודדת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כדוגמה.

<שמואל האוזר:>
כדוגמה. החברה עצמה משקיעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם נניח לגוף הזה יש עשרה אחוזים בקרן, סתם אני אומר?

<שמואל האוזר:>
הקרן עצמה מחזיקה בחברה עצמה עשרה אחוזים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן.

<שמואל האוזר:>
אז הקרן עצמה עוקבת ואתה עוקב אחרי הקרן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שם בבורסה הם יודעים והשאלה אם האינפורמציה הזאת עוברת גם לכאן. יכול לקרות ששם יש הערת אזהרה ויכול להיות שם הולך ומפסיד, אבל בארץ ימשיכו לקנות.
<שמואל האוזר:>
מה ההבדל בין זה לבין אם אתה קונה איזו חברה אמריקאית בארץ?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע. אני שואל.

<שמואל האוזר:>
אתה שואל אותו הדבר. אתה יודע את מה שחשוף שם, אתה יודע את המידע שנמצא שם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אתה הולך לקנות חברה, יכול להיות שבודקים ספציפית לגבי אותה חברה, אבל כאן בקרן יש לך מקבץ מורכב מהרבה ואתה לא מסוגל לדעת. אם אני רוצה לקנות, אני לא מסוג להתחיל לבדוק כל אחד ואחד מהמרכיבים של הקרן לגבי מצבו.

<שמואל האוזר:>
מצבך דרך הקרן, יותר טוב, גם בגלל הפיזור, גם בגלל שהקרן עצמה בודקת וגם החברה עצמה חשופה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם היא מחויבת להעביר לי את האינפורמציה, אני רגוע כי מה שקורה שם, יעבור לכאן וזה בסדר. אבל יכול להיות שהיא יודעת ויש לה אינפורמציה והיא לא מחויבת להעביר אותה לכאן, ואז מה שיקרה זה שהקרן שם בסכנה ואולי תשקע אבל כאן ימשכו כספים ויקנו.

<דודו לביא:>
קרן נאמנות גם בארץ וגם בחוץ לארץ, זאת בעצם הפקדת שיקול הדעת בידיו של מנהל ההשקעות של הקרן. זאת אומרת, גם בארץ אין פרקטיקה שמקום שבו במסגרת תיק נכסים של קרן שיכול להיות מפוזר ולהכיל גם מאות ניירות ערך, מקום שבו יש הערת אזהרה או איזשהו אירוע מיוחד בנייר ערך שמוחזק בקרן, של דיווח פרטני או נקודתי ללקוח. בסיטואציה מהסוג הזה, כפי שאמרתי קודם, לדבר הזה יש השפעה מיידית על שווי הנכסים וכפועל יוצא מזה הלקוח רואה במבחן התוצאה את המשמעות של הדברים ובידי מנהל ההשקעות יש את מרחב שיקול הדעת האם להמשיך ולהשקיע בנייר או לממש אותו. ההסדר כאן הוא בעצם הסדר שבו אנחנו לא ממציאים שום דבר חדש אלא זאת בדיוק מערכת הכללים שחלה על המוצר בקשר להצעה לאזרחים בחוץ לארץ והלקוח הישראלי לא מופלה לא לטובה ולא לרעה לעומת הלקוח האירופאי או האמריקאי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם יודעים שיש הרבה קרנות שרוצות להיכנס לכאן או שההחלטה כאן היא החלטה שפותחים ועכשיו כל הבא ברוך הסבא.

<קריאה:>
יש לך כאן נציג. אתה יכול לשאול אותו.

<בועז שוורץ:>
אני מדויטשה בנק. אני חושב שיש מספר לא מבוטל של גופים מהגופים המובילים בעולם שהביעו התעניינות. לאחרונה הצטרפו לאגודת הבנקים הזרים מספר גופים כאלה ואני מצפה שלפחות בין חמישה לעשרה גופים מהמובילים בעולם ישווקו את הקרנות שלהם בישראל לכשהחוק והתקנות יעברו.

<אראל מרגלית:>
קרנות נאמנות ישראליות, כותבים על זה ועושים על זה אנליזה, לא רק יועצי השקעות אלא גם בעיתונות הכלכלית וכולי. כאן אנחנו מבינים שבתחילת הדרך זה יהיה על ידי אנשים שמוכנים לעבוד דרך מקצוענים או שהם בעצמם יותר מקצוענים ועוקבים אחרי הדברים? הרבה מהמידע, לפחות בשלב ראשון, לא כל כך יזרום כאן.

<דודו לביא:>
לאו דווקא כי אחד הדברים שמאפיינים את המוצרים האלה, כמו שאמרתי, קרנות המוצר, שקוף ומאוד פשוט. רוב האנליזות או התהליכים שהתוצר שלהם הוא בעצם המלצה על קרן כזאת או אחרת, הם תהליכים שמתבססים על פרמטרים אוניברסליים ועל ביצועי הקרן בעבר. לכן מאחר שמדובר במוצרים שמוצעים על ידי הגופים המובילים בעולם וחלק מהתנאים שגם קבועים במסגרת הדין שאנחנו מבקשים אתכם לאשר, מבטיחים את הזמינות של המידע הזה. היום אנחנו מדברים בעולם פתוח, בעולם של מערכות שיכולות להתממשק, ואין ספק שהבנקים, מקום שבו הם יבקשו להכיל את המוצרים האלה במסגרת המערכות שלהם, יצטרכו גם להקים את התשתיות שיאפשרו ליועצי השקעות להמליץ באופן מושכל על אותם מוצרים כאשר מה שמאפיין את המוצרים האלה זה שיש בסיסי מידע שמאפשרים באמת לקיים את אותם תהליכים במרבית המקרים, דרך אגב, באופן ממוחשב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאחר וקיימתם דיונים, האם המסקנות שאתם מביאים בפנינו הן למעשה פה אחד או יש נושאים שנשארו במחלוקת או שיש התנגדות גדולה מצד גופים בישראל?

<יצחק כהן:>
תשעים אחוזים הם בהסכמה ובהבנה בין הצדדים. יש פה ושם מחלוקות שבסוף החלטנו עליהם כי אנחנו רוצים שתהיה תחרות בתעודות הסל. בועז בטח יביע את עמדתו כי אתם לא הגענו להבנה. גם אם אני הייתי בועז לא הייתי מגיע להבנה כיוון שגם אני רוצה להיות מונופול ולהישאר לבד, אבל אתה חייב לקבל החלטה. חוץ מתעודות הסל, הייתה כמעט הסכמה מקיר לקיר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפני שניכנס לנוסח, נשמע את המתנגדים.

<עפר שלח:>
אפשר גם לשמוע את שמוליק אפרופו השקעה? אתם לא פעם הבאתם דאגה מכמות הכסף בשוק המקומי. האם זה לא יגרום מבחינתכם לכך שעוד כסף ילך למוצרים של חוץ לארץ ולא נגיד לבורסה פה בארץ?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
או שזה יכול להחיות את הבורסה.

<עפר שלח:>
זה כסף אלטרנטיבי.

<שמואל האוזר:>
הם מציעים מוצרים אחרים שלא מוצעים על ידי הקרנות המקומיות. זה כסף שהוא בהחלט כסף ישראלי שהולך לחוץ לארץ.

<קריאה:>
זה יחזור לבורסות בעולם.

<שמואל האוזר:>
כאשר אנחנו מדברים על השקעות, יש מקום גם לפזר את ההשקעות ויש מקום גם להשקיע בעולם. השאלה שאתה מעלה קשורה לשאלה האם ישנם כספים בידי משקיעים מוסדיים גדולים, הרבה כסף שיוצא החוצה במקום לממן פעילות עסקית של חברות ישראליות ואולי מממן פעילות עסקית בחוץ לארץ. אנחנו מדברים כאן על פתיחה של השווקים שהמשמעות שלה כפי שאמרתי, אני רואה בזה באמת מהפכה צרכנית. העובדה שאין כאן קרנות זרות היא בעצם מפתיעה.

<עפר שלח:>
זה לא מדאיג אותך.

<שמואל האוזר:>
אנחנו לא מתחרים לא על החברות הישראליות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למוסדיים יש סכומי עתק שהם גם לא מסוגלים להשקיע.

<עפר שלח:>
אני אומר את זה לא בהכרח כמה כסף יש בבורסה הישראלית וזה לא בהכרח גם מה אנחנו עוסקים בו. אבל התקיימו כאן דיונים ואני שואל על ההשלכה.

<שמואל האוזר:>
זה עקבי עם אותה דעה ששווקים, צריך לתת להם לפעול ויש מקום לתחרות. אני רואה את הכניסה של הקרנות הזרות, היתרון הגדול בהן הוא שהן מביאות גם מומחיות, מוצרים איכותיים ובעלויות יותר זולות. הם יעשו את התחרות ובסוף זה יגיע גם למשקיעים הישראלים. זאת המשמעות של זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם למישהו יש הערה לסעיף פרטני, את זה נעשה כאשר נקרא את הצעת החוק. אני שואל אם בגדול יש למישהו הערה כלשהי. אני רוצה לשמוע אם יש התנגדות.
<אלי בבלי:>
יושב ראש איגוד מנהלי הקרנות. שתי הערות לדברים שנאמרו בדיון. בקשר להצעת קרנות ישראליות בחוץ לארץ, אנחנו בדקנו את הנושא הזה. במדינות אנגלו-סכסיות, היכן שיכולנו לבדוק את זה, ובקנדה, בארצות הברית ובבריטניה, הדבר בלתי אפשרי. בקנדה ובארצות הברית האיסור מוחלט, בבריטניה האיסור הוא מותר באופן כזה שלא מאפשר לנו בכלל להציע את הקרנות שלנו אצלם. חשוב שתכירו את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על זה שאלתי ואמרו לי שזה אפשרי.

<אלי בבלי:>
אני מתקן את מה שנאמר כאן. יש הרבה מדינות בעולם. אנחנו בדקנו את המדינות האנגלו-סכסיות המובילות.

בקשר לעלויות המט"ח. זה נושא שאנחנו העלינו אותו מתחילת הדרך. עלויות הרכישה של הלקוח בזמן שהוא קונה את הקרן הזאת. הגענו לאיזושהי הסכמה עם הוועדה, עם בנק ישראל, עם הרשות ועם הבנקים בנושא גילום העלויות ללקוח. זאת אומרת, הלקוח ידע מה הן עלויות הרכישה בהן הוא אמור לשאת והקרן תיבדק לעומת אלטרנטיבות אחרות מהיבט עלויות הרכישה. הנושא הזה, אנחנו מבקשים שיקבל איזשהו פירמול על ידי רשות ניירות ערך כדי שקווי גבולות הגזרה של היועצים ואפשרויות הפעולה יהיו ברורים לכולם, גם ליועצים שלא ייכשלו וגם שאנחנו נבין את הדברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמוליק, אתה אמרת את זה אבל זה לא בא לידי ביטוי בפועל?

<שמואל האוזר:>
מה שכאן נאמר על ידי אלי בבלי, אנחנו אמרנו וציינתי את זה קודם שאנחנו נדאג לכך שיועץ ההשקעות יעשה את מה שהוא אמור לעשות, לשקלל את העלויות בדרך שהלקוח יודע את כל העלויות.

<אלי בבלי:>
תפרמל את זה.

<שמואל האוזר:>
אני אומר את זה כאן לפרוטוקול. מניסיונך קרה פעם שאמרנו משהו לפרוטוקול ולא היה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת נקודה חשובה. זה שאתה אומר כאן לפרוטוקול, המשמעות היא שזאת ההנחיה שלך. השאלה אם באמת כולם ידעו על כך וכך זה יתממש. זאת אומרת, אני האיש הקטן, לא יאמרו לי שזה יעלה לי כך ואחר כך יתברר לי שעלה יותר ואז יאמרו לי שזה משהו אחר, זאת המרה.

<דודו לביא:>
אנחנו אומרים לפרוטוקול, מתחייבים לפרוטוקול, שלפני שההסדר הזה ייכנס לתוקף, אנחנו נוציא תוצר פיזי, חוזר שיהיה מיועד לבנקים וליועצי ההשקעות בבנקים. הוא יתייחס באופן ספציפי לאופן שבו יש להתייחס לעלויות שכרוכות ברכישה, אחזקה או מכירה של קרנות נאמנות. אנחנו נעשה את זה כדרכנו בתיאום ובשיתוף עם כל הגורמים הרלוונטיים, גם עם איגוד מנהלי הקרנות וגם עם הבנקים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר.

<דודו לביא:>
זה במישור אחד. במישור נוסף אנחנו גם נקפיד לבדוק את היישום בפועל ובמסגרת תכניות הביקורת שלנו והתהליכים שאנחנו מיישמים מול הגופים המפוקחים, אנחנו גם נוודא שהעקרונות האלה אכן מתקיימים בפועל בשטח.

<אראל מרגלית:>
הדבר האחר שאלי אמר, אנחנו כן רוצים לאפשר ולפתוח ערוצים למוצרים ישראליים דומים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה כבר סיפור נפרד.

<אראל מרגלית:>
אני מבין אבל זה חלק מהעניין.

<שמואל האוזר:>
אנחנו עובדים על זה.

<שרון אופיר:>
בקשר לדברים שאמר אלי שיש באמת קושי שאנחנו מודעים לו בנושא של ארצות הברית וקנדה, אני אדגיש שבמדינות האלה באמת הפתיחות למוצרים, בכלל מוצרים פיננסיים, היא בעייתית. בנושא של אירופה יש דירקטיבה שנכתבה ממש לפני כשנה ופורסמה לציבור. היא נקראת נו-ניוסיטס דיירקטיב. כמו שיש את ה-יוסיט שאלה הקרנות האירופאיות, יש את הנו-ניוסיט. זה מאפשר כניסה של הצעה של מוצרים שהם מוצרים שלא מוסדרים על ידי ה-יו-סיטס. קרנות אחרות, קרנות מסוגים אחרים, חלקם בהסדרה זרה. אנחנו כן יודעים מהשיח שלנו עם גופים שפעילים בלוקסמבורג ובאירלנד שמוצעים שם כבר היום מוצרים ממדינות אסייתיות במוצרים שונים. זאת אומרת, גם למנהלים הישראליים יש דרך להגיע לשוק. שוב, אני לא מכירה את השוק באופן ספציפי למה בבריטניה זה לא עובד אותו דבר, אבל אנחנו כן יודעים שהמדינות האירופאיות, מרכזים של קרנות נאמנות - ולוקסמבורג ואירלנד הם מרכזים גדולים מאוד בתחום קרנות הנאמנות באירופה – יש פתיחות למוצרים זרים. אני לא יודעת אם מנהלי הקרנות הישראליים אכן עשו את המאמץ לפנות ולנסות להגיע אם זה בכלל מעניין אותם.
אנחנו כן יכולים לומר לכם שגם בעתיד הקרוב, בעקבות זה, אנחנו מתכוונים להגיע פיזית גם לאירלנד - בלוקסמבורג כבר היינו – ולנהל שיח פתוח עם הרגולטור בנושא הזה ולוודא שהדברים האלה אכן יתקיימו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בארצות הברית אין סיכוי לפרוץ?

<קריאה:>
לא.

<שמואל האוזר:>
אני לא חושב שקרנות מארצות הברית יבואו לכאן. זאת ההערה שלי. זה לא מעניין אותם.

<אמיר וסרמן:>
אין להם צורך. זה שוק ענק והם לא מחפשים שווקים אחרים.

<שמואל האוזר:>
זה באמת יותר בינינו לבין האירופאים.

<בועז נגר:>
בוקר טוב. אני רוצה קודם כל להתייחס לתפיסת העולם שהחוק הזה מייצג ואחר כך לכל מיני אמירות שנאמרו כאן שלדעתי כוללות הרבה מאוד אי דיוקים.

אם נבין את תפיסת העולם, נוכל אחר כך להבין כי השאלות ששאלת הן שאלות מצוינות ואת התשובות תבינו לבד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תציג את עצמך.

<בועז נגר:>
אני יושב ראש איגוד תעודות הסל. קודם כל, כיום לקוחות פרטיים לפי הערכות מחזיקים בסדר גודל של חמישים מיליארד שקלים בנכסים בחוץ לארץ כאשר לפי ההערכות שמונים אחוזים מזה מוחזק בתעודות סל. אלה המספרים. זאת אומרת, אנחנו מדברים כרגע על חמישים מיליארד שקלים כאשר שמונים אחוזים מהם מוחזקים בתעודות סל, גם בארץ וגם בחוץ לארץ.
דבר נוסף שצריך לדעת הוא שהיום לקוח שרוצה לקנות מוצר בחוץ לארץ, אף אחד לא עוצר אותו. הוא יכול לקנות. אף אחד לא עוצר אותו. צריך גם לדעת שהחוק כיום מאפשר לרשות ניירות ערך לאפשר לכל מנהל קרן להיכנס. נשאלת השאלה מה החידוש בחוק הזה? אם ללקוח מותר לעשות מה שהוא רוצה ולקנות ואם הרשות יכולה בלי לשאול אתכם לתת להיכנס לכל מי שרוצה להיכנס, למה שמו את החוק הזה כאן? זאת אומרת, מה הם מנסים להשיג בהצעת החוק הזאת שלא קיים להם כבר היום? מה חסר היום? אם זה טוב ללקוח, מה חסר שהיום הלקוח ילך ויקנה?

אני אתן לכם את התשובה והיא פשוטה. החוק כתנאי לפטור דורש מהם שני דברים. הוא דורש מהם לחתום באחריות, שהם יהיו אחראים לזה שהלקוח לא נפגע. יש הבדל בין זה שהלקוח בוחר לבד לבין זה שהרשות נותנת הכשר. הדבר השני הוא שכאשר הם נותנים פטור לגוף זר, הם חייבים לתת את הפטור לגוף הישראלי כי אחרת הם יעמדו בפני בג"ץ בגלל אפליה. התכנסה מועצת החכמים ואמרה, איך נעקוף את זה? מצאו שיטה פשוטה – נעשה את זה בחוק כי בחוק יותר קל להגן על זה בבג"ץ וניצור את הפטור ואת האפליה בחוק. אז מה תפיסת העולם באה ואומרת? תפיסת העולם באה ואומרת שהסעיף הראשון בחוק הוא טייס אוטומטי. אם אתה קרן זרה, אין לי שיקול דעת כרשות. ברגע שעמדת בתנאים, הכנסת תקבע את אותם תנאים, כל מי שעמד באותם תנאים ייכנס בצורה אוטומטית ואז בעצם סוגיית האחריות של הרגולטור, של המפקח, לא קיימת בעניין הזה וכך הם פטרו את עצמם. איך הם פתרו את סוגיית האפליה? הם באו ואמרו שהחוק קבע את האפליה הזאת.

זאת היא תפיסת העולם. תפיסת העולם כאן באה ואומרת שיש גופים שלא יישאו באחריות בישראל אלא יקבלו טייס אוטומטי במסלול ירוק ויש גופים שהם יקבלו פטור. אותה מהפכה צרכנית היא במלים אחרות, אם נכבס אותה, היא מתן פטורים של מדינת ישראל לגופים זרים מהדין הישראלי. מתן פטורים לגופים זרים מתשלום מס בישראל. הם לא ישלמו שקל מס בישראל. מתן פטור מהמון הוראות של הרגולציה. זאת מהות החוק וזאת מהות הפטורים.

אני בעד להכניס אותם אבל הכנסת צריכה לשאול את עצמה שתי שאלות. האחת, כמה היא מוכנה לתת להם פטור מאחריות כי הם מבקשים מכם כרגע את הפטור המקסימלי מאחריות. השאלה השנייה שאתם צריכים לשאול היא עד כמה אתם מוכנים להתפשר כדי שהם ייכנסו. אני גם בעד לתת להם פטור אבל יש פטור גורף ויש פטור חלקי. יש פטור מלא מתשלום מס הכנסה ויש פטור חלקי מתשלום מס הכנסה.

לכן אמרתי בואו נהיה חכמים כבעלי ניסיון. הרי בסופו של דבר האמת צריכה להיות באמצע. בואו נלמד מהניסיון של מדינות אחרות.

יש מדינות כמו ארצות הברית ואירופה, ואני לא יודע מה דיברו כאן על אירופה כי אני ניסיתי להיכנס לאירופה וזרקו אותי מכל המדרגות.

<קריאה:>
כי אתה לא קרן נאמנות.

<בועז נגר:>
גם בארצות הברית וגם באירופה, התשובה שלהם, הסובלנות לפטורים היא אפס. הסובלנות לפטורים לגופים זרים – אפס פטורים לגופים זרים. אתם יודעים מה? אולי בשוליים. יש להם סיבות שלהם. מדינות אסיה, יש להן סובלנות אבל אני אומר לכם באחריות שאף מדינה באסיה לא הלכה כל כך רחוק עם הפטורים לגופים הזרים כמו שהצעת החוק הזאת מבטאת. אף מדינה באסיה לא פגעה בצורה כל כך קשה ולא יצרה אפליה עם גוף מקומי כמו שהצעת החוק הזאת מייצרת. מייצרים כאן אפליה.

אני רוצה שתבינו, הפטורים יהיו פטורים בכיוון אחד ואני אתן לכם כמה דוגמאות של פטורים כדי שתבינו את עומק האפליה. מדברים על תחרות אבל אף אחד כאן לא הזכיר את המילה הוגנת. תחרות הוגנת. אם למנהל קרן זר מותר להשיק מוצר א' והרגולציה בארץ אוסרת עלי להשיק את אותו מוצר – זאת לא תחרות הוגנת. אם רשויות המס נותנות להם טיפול מס א' ואצלי מבקשים פי שתיים מס – זאת לא תחרות הוגנת. אם רשות ניירות ערך מבקשת ממני אגרה איקס וממנו חצי איקס – זאת לא תחרות הוגנת. אם על גוף זר אין מגבלה של נתח שוק למרות שכל אחד מהם הוא בגודל של כל השחקנים הישראלים ביחד ועלי יש מגבלה של נתח שוק – זאת לא תחרות הוגנת.

לכן אני חושב שבתפיסת העולם צריך לתת שתי תשובות וביקשה את זה חברת ועדה במסגרת ועדת המשנה ולא הציגו את הנתונים והדבר אומר דרשני. בואו תראו לנו. קודם כל, במודל האחריות שלכם תראו לנו מדינה שאימצה את מודל האחריות שלכם, את מה שאתם מציעים כאן, את הפטור הגורף. תראו מדינה אחת שאימצה את זה בהקשר הזה ולא בהסכם הדדי אלא מדינה שהכירה באופן חד צדדי בקרנות זרות ונתנה להן פטור מלא במנגנון שאתם מציעים. הם לא הראו. זה התבקש בוועדה. הם אמרו שהם יציגו את הנתונים אבל הם לא הציגו אותם ולא סתם הם לא מציגים את הנתונים.

אנחנו ביקשנו ואמרנו את הדבר הבא. אמרנו שלא מקובל עלינו שרשות ניירות ערך תנהג עם הגופים הזרים כבית הלל ואתנו היא תנהג כבית שמאי. אם זה חשוב לצרכן לתת פטורים, אם כדי לתת עוד מוצרים לצרכן, כדי לייצר תחרות, זה מוצדק להתפשט מנכסים ולתת פטורים, אז הפטורים, אני מבקש, לא רק לחוץ לארץ אלא שבבקשה יבדקו את תיקון 21 בו הם מטילים עלינו הרבה מאוד גזרות וכל יום שני וחמישי אנחנו נתקלים בהרבה מאוד גזרות. אנחנו מבקשים שכל הגזרות שלא קיימות על גוף זר, שהגזרות האלה לא יחולו עלינו וירדו מאתנו. הם מטילים עלינו גזרות שלא קיימות בחוץ לארץ. אם חוץ לארץ זה טוב, אם זה הסטנדרט החדש, אם זה עגל הזהב החדש, שיהיה גם עלינו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. הבנו.

<בועז נגר:>
אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שנאמרו כאן. נשאלה שאלה לגבי דמי הניהול. אני אתן לכם את המספרים. כמו שאמרתי, השוק מכיל בערך חמישים מיליארד כאשר בערך שמונים אחוזים ממנו נמצא בתעודות סל ורק עשרים אחוזים בקרנות הנאמנות. בקרנות הנאמנות, זה נכון שיש להם מה להציע ברמת המחיר והם מציעים גם מוצר שונה. בשמונים אחוזים, זה מוצר גנרי. במוצר הגנרי הם לא מציעים מחירים טובים יותר. שאל חבר הכנסת מרגלית מי משלם. בתעודות סל מי שמשלם את שני האחוזים עמלת מט"ח פלוס עמלות קנייה ומכירה, זה הלקוח. כלומר, סביר להניח שהלקוח ישלם יותר בשמונים אחוזים מהשוק. סביר להניח, זאת אומרת זה לא בא מתוך מנהל הקרן. כל התשלומים של הלקוח לא באים מתוך מנהל הקרן אלא באים מהכיס של הלקוח ועל פי ההסדר לא יהיה פיקוח על גובה התשלומים שהלקוח משלם. במוצר הזה, בסגמנט הזה, באותם שמונים אחוזים, לא הוכיחו כרגע שיש פה איזושהי הטבה משמעותית בדמי ניהול שמצדיקה את ההתפשטות המלאה בפטורים, את אובדן ההכנסות ממסים ואת כל ההשלכות.
שאל אדוני היושב ראש מה קורה במקרה קיצון. שאלה מצוינת. אני יכול לומר לכם שבמשבר הפיננסי באותן מדינות באסיה בהן כן אפשרו להיכנס, לא במודל שלהן אלא במודל שהן לקחו קצת יותר אחריות מכפי שהם לקחו, הרבה יותר אחריות מכפי שהם לקחו, הם עצרו את הפצת הקרנות הזרות. כשהייתה בעיה, כאשר התעורר המשבר הפיננסי, בא הרגולטור ביוזמתו ואמר: תקשיבו, יש כאן משהו גדול שקורה, עצר הפצה של קרנות זרות במדינות באסיה. כרגע, לפי הצעת החוק אין להם אפילו את הסמכות לעצור את זה כי הם לא רוצים את האחריות לבדוק את העניין הזה.

אדוני שאל על הדדיות. אין הדדיות. כאשר היה הסכם השמים הפתוחים, זה היה הסדר הוגן. למה? כי הדבר הראשון שהיה בו, הייתה הדדיות. מה שנתנו לחברות התעופה הזרות, נתנו גם לחברות התעופה הישראליות. הדבר השני, הייתה תחרות הוגנת. הם בדקו היכן יש פערים בדרישות הביטחון והמדינה פיצתה את דרישת הביטחון. כל מה שביקשנו – ואנחנו אפילו כבר לא מבקשים הדדיות – את אותו חלק שני. תזהו איפה יש פערים בין הרגולציה שם, איפה אתם מכבידים עלינו, תורידו את ההכבדות ולא בכותרות בעיתון אלא בפועל. בפועל מה שהם עושים כרגע, הם מניחים על שולחן הוועדה עוד סדרה של חוקים עם גזרות חדשות מכאן ועד הודעה חדשה.

נאמרה כאן אמירה לגבי הבורסה בארץ. התשובה היא שמתוך החמישים מיליארד שקלים, ארבעים מיליארד שקלים נסחרים בבורסה בארץ כרגע וסביר להניח שתהיה הסטה לחוץ לארץ בלי שהלקוח יקבל. נאמר כאן שבלוקסמבורג ואירלנד מאפשרים לקרנות ישראליות להיכנס, הם אכן מאפשרים בתנאי שתקים חברה בלוקסמבורג וחברה באירלנד כמו שאנחנו מאפשרים לגופים זרים לעשות את זה. אין מודל כזה לא באירופה ולא באסיה. המודל היחידי שקיים באירופה הוא בין מדינות האיחוד האירופי כאשר זה חוק אחד. זה כמו להגיד שברחובות ותל אביב אפשר להפיץ. זאת אותה מדינה וזה אותו גוש כלכלי.

<אראל מרגלית:>
שמענו את כל מה שאמרת, אבל אתה יכול לומר באיזה מידה אתה אינטרסנט. כלומר, באיזו מידה אתה בעל פוזיציה במה שאתה אומר. תסביר לנו.

<בועז נגר:>
אני אומר שהאינטרס שלי הוא רק אינטרס אחד. האינטרס שלי הוא, אני רוצה שהם ייכנסו והאינטרס שלי גם שהם יקבלו את ההקלות כי זה טוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל שייתנו גם לכם את ההקלות.

<בועז נגר:>
החוק הזה בא להבטיח תחרות ולתחרות יש שני רגליים, יש רגל של שחקנים זרים ויש רגל של שחקנים מקומיים. הוא מתחיל את התחרות בנקודת יתרון כי גודלו הוא פי עשר מגודלי.

אני מבקש. כל מה שטוב לצרכן כאן, שיהיה טוב לצרכן. אתם רוצים הרבה שחקנים, אתם לא רוצים רק אותם, ואנחנו צריכים את הדברים האלה כדי לשרוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה. יושב ראש ועדת המשנה.
<יצחק כהן:>
שמעתי את בועז כמה פעמים והוא כנראה מדבר על כללי הרגולציה. מי ששומע כאן את הדיון חושב כאילו יש כאן הפקרות מוחלטת. על הגופים האלה חלים כללי רגולציה בארצות המוצא שלהם ואני חושב שהרגולציה שם לא פחות טובה מהרגולציה שלנו. זה לא פטור. מי ששומע פטור, כאילו מדובר כאן בפתיחת גדרות וכניסה של הפקרות.

לשאר הטענות, אני מציע ששמוליק או דודו יתייחסו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נתחיל עם דודו ואחר כך שמוליק.

<דודו לביא:>
אני בעיקר מבקש לשים את הדברים שנאמרו כאן בפרספקטיבה כי צריך להבין שהחוק הזה מסדיר את הכניסה של קרנות הנאמנות מחוץ לארץ לישראל והתעשייה הרלוונטית שצריכה להישמע כאן היא בעיקר תעשיית קרנות הנאמנות הישראליות. קרנות הנאמנות הישראליות מפוקחות על ידי חוק השקעות משותפות בנאמנות. במקום שבו מביאים טענות לעניין אפליה, הטענות צריכות להישמע ביחס לדינים שחלים על קרן נאמנות מול קרן נאמנות.

בועז מייצג את תעשיית תעודות הסל. תעודות הסל היום נהנות ממונופול מוחלט. הן מנהלות כמאה מיליארד שקלים ללא רגולציה של הוראות חוק השקעות משותפות נאמנות. הוא דיבר על כך שהגופים שיגיעו מחוץ לארץ לא יהיו כפופים להוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות, אבל הוא לא כפוף להוראות חוק השקעות משותפות בעצמו.

<אראל מרגלית:>
תסביר את זה עוד פעם.

<דודו לביא:>
אני אסביר. חוק השקעות משותפות בנאמנות הוא חוק שמסדיר את האופן שבו צריך להתנהל הסדר להשקעה משותפת עבור הציבור בישראל. ההסדר הזה היום חל על קרנות נאמנות שמיוצגות על ידי אלי בבלי כיושב ראש איגוד מנהלי הקרנות בישראל.

<אלי בבלי:>
אבל זה רלוונטי גם לנו.

<דודו לביא:>
תעודות הסל בישראל הן נייר ערך שפועל בהתאם להוראות חוק נייר ערך. הן בעצם סוג של איגרת חוב שמתחייבת לתשואה. בועז מגייס כסף מהציבור ואומר לו שהוא ייתן לו תשואה שדומה לתשואה של המדד שאחריו הוא עוקב. הוראות חוק השקעות משותפות שמתייחסות לסמכות רשות ניירות ערך כגורם מפקח, שיש לו סמכות לתת הוראות עשה או להחליט שמוצר מסוים חדל מלהתקיים או מוצר אחר מתנהל באופן אחר, לא חלות עליו בכלל.

<יצחק כהן:>
אולי הגיע הזמן לתקן גם את זה.

<דודו לביא:>
לכן המוצר שכרגע נהנה ממעמד תחרותי חסר תקדים – ואני רוצה להתחבר לדברי הפתיחה של שמוליק ולומר שהמהלך הזה הוא מהלך צרכני. הוא מהלך ששם את האזרח במוקד. כשאנחנו באים ושואלים את עצמנו מה צריך להיות מאזן השיקולים שלנו, כאשר אנחנו מבקשים לקדם מהלך מהסוג הזה, אנחנו באים ואומרים לפרוטוקול שטובת המשקיע במהלך הזה קודמת לטובתם של גופים בעלי אינטרס כזה או אחר לשמר את הרווחיות שלהם. דרך אגב, רווחיות שנובעת מכך שבשונה למשל מקרן נאמנות, וזה לא משנה אם מדובר בקרן נאמנות שמנוהלת באופן אקטיבי או קרן נאמנות שמנוהלת באופן פסיבי. ה-EPF שיגיעו לארץ ויתחרו בתעודות הסל המקומיות, הם מוצר שהזכרתי אותו קודם כמוצר שקוף. מה המשמעות של השקיפות? השקיפות נובעת מכך שבעצם כל מקורות הרווח שקשורים במישרין ובעקיפין להשקעה בנכסי המטרה של המוצר, של קרן הנאמנות, הם הקניין, הם בבעלות המשקיע עצמו. זאת אומרת, אם למשל יש קרן נאמנות שעוקבת אחרי מדד ניירות ערך בחוץ לארץ, אחרי מדד מניות בחוץ לארץ והמדד מניות מחלקות דיבידנד, ואותו מנהל השקעות מחליט להשאיל את אותן מניות שנכללות במדד ולקבל דמי השאלה, ואותו מנהל פועל בצורה כזאת או אחרת בנכסים ומפיק כתוצאה מהפעילות הזאת רווח – כל הרווח כולו, לטוב ולרע, הוא בבחינת הקניין של המשקיע.

המודל של תעודות הסל בישראל כיום הוא מודל אחר. הוא מודל שבו מנהלי תעודות הסל באים למשקיע ואומרים לו שהם מתחייבים לתת לו תמורה שהיא מיוצגת בנוסחה מסוימת. מעבר לתמורה הזאת, לטוב ולרע, העלויות הישירות והעקיפות הן עלויות שאינן מעניינו. זאת אומרת, כשאנחנו מדברים על מוצר שבמאפיינים שלו, זה נכון שיש לו מאפיינים משותפים יחד עם חלק מהמוצרים שיגיעו לארץ, אבל הוא מוצר שמבחינת ההסדרה שלו, מבחינת השקיפות שלו, מבחינת הכללים שבהתאם להם הוא פועל, הוא פועל באופן שונה ולא רק ביחס למוצרים בארץ. זאת אומרת, יש כיום גם תחרות לא הוגנת בין קרנות הנאמנות הישראליות לבין תעודות הסל הישראליות כי קרנות הנאמנות כפופות להוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות ותעודות הסל לא.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תסביר את הנושא של המיסוי.

<דודו לביא:>
לעניין המיסוי. אנחנו מדברים כאן על שירות. אנחנו מאפשרים לציבור בישראל ליהנות משירותים ולשלם עבורם ואלה שירותים שמוצעים לציבור בישראל. דרך אגב, גם היום, אם אדם מבקש לרכוש קרן זרה, הוא יכול לרכוש את הקרן הזרה והעובדה שהוא קונה את הקרן הזרה לא מייצרת חבות מס לאותו מנהל השקעות בחוץ לארץ אבל היא כן מייצרת למערכת המיסוי בישראל הכנסות, מקום שאותו משקיע מממש את ההשקעה שלו ומפיק ממנה רווח הון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מדבר על תעודות הסל.

<דודו לביא:>
אם אני היום הולך לחוץ לארץ וקונה מוצר בחוץ לארץ, אני משלם עליו את המס ולא היצרן בחוץ לארץ משלם את המס. זאת המהות של מודל. המהות של המודל היא לאפשר לציבור להגיע למוצרים בחוץ לארץ ובאיזושהי הקבלה או אנלוגיה לייבא אותם. כשאתה מייבא מוצר מחוץ לארץ, אתה משלם את המכס.

<אראל מרגלית:>
מבחינת הקרן האמריקאית, במקום W8, אתה תחתום על W9, אתה זר, הם לא ייקחו לך.

<דודו לביא:>
קודם כל, לגבי הקרנות האמריקאיות, שמוליק אמר גם קודם, ההערכה שלנו היא שגם בגלל שיקולי מס וגם בגלל שיקולים אחרים, הסבירות שהקרנות הזרות יגיעו היא די נמוכה. סבירות יותר גבוהה היא ששלוחות של אותם בתי השקעות שמאוגדים ברחבי אירופה יהיו אלה שבעצם יציעו את המוצרים שלהם.

<אראל מרגלית:>
הוא יסדר לך מעמד של משקיע זר ולכן לא יהיה לך רווח הון במקום בו הקרן מממשת.

<דודו לביא:>
שאלת חבות המס היא שאלה ששמה אותם באותו מישור. המישור כאן הוא מישור זהה למעמד שלך כמי שמבקש להשקיע בנייר ערך בחוץ לארץ.

<אראל מרגלית:>
נניח אני מממש ויש לי רווח. מה אני משלם?

<יצחק כהן:>
זה פרסונלי. אתה משלם.

<דודו לביא:>
אתה משלם מס רווח הון בישראל על הרווחים שאתה מפיק.

<אראל מרגלית:>
כמו שאני משלם רווח הון בישראל על המוצרים הישראליים.

<שמואל האוזר:>
בדיוק. אין הבדל.

<אראל מרגלית:>
כלומר, זה נותן לי תשואה יותר גבוהה בקרן אבל אני משלם מס.

<דודו לביא:>
דרך אגב, גם בקרנות הישראליות אין חבות מס בתוך הקרן.

<שמואל האוזר:>
הדיון הזה חוזר על עצמו והוא גם נדון בהרחבה לפני שהוא הגיע לוועדת המשנה.

<אראל מרגלית:>
אנחנו צריכים להבין על מה מדברים.

<שמואל האוזר:>
כן. אני אומר שאני לא רוצה להלאות יותר מדי. אני רק אומר מה זה חידוש. אם הם משלמים עלויות יותר נמוכות, זה חידוש. את בועז אולי זה לא כל כך מעניין כי עלויות זה דבר שטוב לו, אבל אותנו זה מעניין ולכן אנחנו רואים בה מהפכה צרכנית. זה חידוש מספר אחד. הוא יכול לקנות. אפשר לומר שגם בועז לא יציע תעודות סל שמתמחות בניירות ערך זרים. למה? כי יכולים לקנות את זה זרים אבל הוא מציע, בגלל שהוא נותן איזשהו ערך מוסף למשקיע. זה מה שאנחנו מציעים, ערך מוסף למשקיע.

דבר שני. בואו לא נשכח שבעיקר מדובר על העולם של קרנות נאמנות ובישראל יש הבדל בין קרן נאמנות לתעודת סל כפי שהסבירו אותה. תעודת הסל הישראלית היא שונה מתעודת הסל האמריקאית ויש לנו גם תיקון בדרך שאנחנו רוצים לשנות גם את המעמד הזה.

<אראל מרגלית:>
במה היא שונה?

<שמואל האוזר:>
קרן נאמנות, כשאתה קונה אותה והקרן משקיעה, זה שלך. גם אם המנהל יפשוט רגל, עדיין זה שלך. תעודת סל, אם בועז יעשה טעות, אתה לא תשלם כלום. הסיכון הרבה יותר גדול בתעודת סל. למזלנו זה עוד לא קרה אבל הסיכון הרבה יותר גדול. לא תקבל כלום כי זאת תעודת התחייבות.

<אראל מרגלית:>
אין לך נכס.

<שמואל האוזר:>
כן.

<אראל מרגלית:>
כלומר, בקרן נאמנות אני מחזיק את המניות שהן ה-אנדר ליין.

<שמואל האוזר:>
המנהל מחזיק וגם אם הוא ייפול, עדיין זה של בעל היחידות. תעודת סל, הסיכון הרבה יותר גדול. בעולם הזה יש לנו הים 19 מנהלי קרנות בישראל, יש לנו ארבעה מנהלי תעודות בישראל. אנחנו באמת מגבילים את זה עד 25 אחוזים למען התחרות. לכן אנחנו רוצים להביא עוד תעודות ושגם תעודות סל יבואו לכאן, כדי שתהיה תחרות. יש כיום ארבעה גופים שאנחנו מעריכים את הפעילות שלהם, את הערך המוסף שלהם, אני חושב שיש להם חשיבות, הם תרמו לשוק בישראל. זה נכון שיש להם מקום בישראל. כך קיים בעולם. אלה לא תעודות סל בדיוק כפי שקיימות אבל במהות יש להן מכשיר פסיבי - - -
<אראל מרגלית:>
מה ההבדל בין תעודת סל ישראלית לתעודת סל נניח בארצות הברית?

<שמואל האוזר:>
בארצות הברית היא מוגדרת כקרן נאמנות יותר. היא קרן מחקה. היא יותר דומה. זה לא שאין מהסוג שלנו אבל כאשר אומרים תעודת סל בחוץ לארץ, אומרים על קרן נאמנות. זה מה שמדובר. זה לא שאין גם מהסוג הזה. אצלנו תעודת סל היא לא קרן נאמנות. אנחנו צריכים לשנות את זה.

<אראל מרגלית:>
אבל קרן נאמנות, אתה מחזיק בה מניות שקרן הנאמנות קנתה.

<שמואל האוזר:>
את היחידות, כן.

<אראל מרגלית:>
כשאתה קונה תעודת סל - - -

<שמואל האוזר:>
הוא נותן לך התחייבות שהוא נותן לך את מדד תל אביב 25 ואם הוא שגה ועשה טעות, המחשב שלו נפל, משהו קרה - - -

<אראל מרגלית:>
אז הוא בעצם מחזיק מניות שמשקפות את המדד.

<עפר שלח:>
אם הוא נופל, אתה נשאר בלי כלום.

<אראל מרגלית:>
בארצות הברית הוא נשאר עם משהו או בלי כלום?

<שמואל האוזר:>
אם זאת מוגדרת כקרן נאמנות, כמו קרן נאמנות. זה שלך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל הוא אומר שיש גם תעודות סל מהסוג הזה.

<שמואל האוזר:>
משפט אחרון. אני חושב שהמהלך – וזה החידוש הגדול – והסיבה שאנחנו פותחים את זה, זה משום שאנחנו רוצים להוריד עלויות. אני רוצה לומר לכם שהיו לפני חודש 26 רגולטורים אירופאיים אצלנו ולרגולטורים האלה יש מערכת פיקוח מאוד מפותחת. אנחנו חושבים שלנו לא פחות טובה.

<אראל מרגלית:>
פעם הבאה תזמין אותנו כי אנחנו רוצים לשמוע אותם.

<שמואל האוזר:>
נשמח.

<אראל מרגלית:>
היו כאן מקרן המטבע ולמדנו הרבה. אנחנו רוצים לשמוע פרספקטיבות בינלאומיות.

<שמואל האוזר:>
היינו מאוד שמחים.

<בועז נגר:>
נקודה חשובה בעניין המיסוי. משפט קצר. מנהל ישראלי גובה 0.4 אחוז דמי ניהול על אותו מוצר ונותן אותה תשואה. מנהל זר גובה 0.4 אחוז על אותו מוצר. כרגע, במצב המיסוי הקיים, המנהל הזר ישלם רק 12.5 אחוזים מס והמנהל הישראלי ישלם קרוב לארבעים אחוזי מס. דבר שני, על כל דיבידנד שיחלק המוצר הישראלי והמוצר הזר, בישראל המוצר הזר ישלם רק פעם אחת מס, בישראל, הלקוח הישראלי, ישלם פי שתיים. זה עיוות מס. זה לא קשור לשאלה של צרכנות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לכם הערות לנושא שהוא מעלה עכשיו?

<שמואל האוזר:>
מיסוי הוא לא בעולם שלנו.

<אראל מרגלית:>
אבל תסבירו מה הוא אומר.

<דודו לביא:>
אני אתרגם את זה. המשמעות היא שכתוצאה מזה שהמנהל הזר משלם פחות מסים וכתוצאה מזה שכאשר אתה קונה את ההשקעה בחוץ לארץ אתה לא משלם כפל מס וכאשר אתה קונה את ההשקעה בארץ אתה כן משלם כפל מס, זה הופך את המוצר מחוץ לארץ להיות בעל פוטנציאל להיות יותר אטרקטיבי למשקיע בישראל.

<אראל מרגלית:>
איפה אתה משלם כפל מס בארץ?

<דודו לביא:>
יש קושי שנובע מכך שבחלק מהמקרים כאשר מנהל ישראלי משקיע במניה בחוץ לארץ והמניה מחלקת דיבידנד, המהות של ההסדרים היא כזאת שהדיבידנד מנוכה במקור. גם כאשר יש אמנה למניעת כפל מס, למנהל הקרן הישראלי אין אפשרות לקבל חזרה את אותו סכום שנוכה כדיבידנד בחוץ לארץ. התוצאה היא שהמשקיע בארץ משלם רווח הון על מוצר שאמור להיות שקוף ונטול מסים גם במקום בו מחולק הדיבידנד.

ההסדר הזה מאפיין את המוצרים הישראליים. כשאתה קונה את המוצר בחוץ לארץ, בגלל שמדובר במוצר שפועל בסביבה הטבעית שלו, הוא לא משלם את המס. כאשר המשקיע מממש את ההשקעה שלו במקרה של חלוקת דיבידנד, בעצם משלם מס פעם אחת. המשמעות של זה היא שהמוצר הישראלי הוא פחות אטרקטיבי. דרך אגב, חשוב להגיד בהקשר הזה של הגנות שבמסגרת החוק הזה יש הגנה שהיה לנו מאוד חשוב לבסס והיא שהתחרות תהיה אך ורק במגרש שבו לזרים יש יתרון, וזה מתקשר לעניין הזה. אנחנו לא מאפשרים במסגרת החוק לזרים, יש להם באמת את העוצמות והיכולות המוכחות, לבוא ולהציע לציבור בישראל מוצרים שמתמחים בהשקעות בישראל. זאת אומרת, אנחנו כן משמרים גם לתעשיית תעודות הסל וגם למנהלי הקרנות הישראליים את הבלעדיות בכל מה שקשור להצעה של מוצרים שמתמחים בהשקעות בישראל. המוצרים שיגיעו לארץ הם מוצרים שמתמחים בהשקעות בחוץ לארץ ויש להם יתרונות מובנים, בין היתר גם יתרון המס. שוב, המטרה של המהלך הזה היא להיטיב עם הציבור. אם יש לקונות בתחום המס, זה לא במנדט של רשות ניירות ערך להתמודד אתה אבל מנקודת המבט שלנו מדובר בתיקון של לקונה.

<אראל מרגלית:>
סליחה שאני מתעכב. אני מבין את העניין הבינלאומי. שוב תגיד לי היכן הישראלי משלם פעמיים מס.
<דודו לביא:>
קרן נאמנות ישראלית, קרן פטורה, אמורה להיות מוצר שקוף. זאת אומרת, היא לא אמורה מחויבת במסים בתוך הקרן והמס היחיד אמור להיות משולם על ידי לקוח הקצה כשהוא מממש את ההשקעה ברווח ואז הוא משלם מס רווח הון של 25 אחוזים על הרווח הריאלי. יש עיוות מסוים שנובע מכך שבמקרים מסוימים כאשר בתיק הנכסים של הקרן שמושקע בחוץ לארץ מוחזקת מניה ומניה מחלקת דיבידנד, אז לכאורה במודל של מוצר שקוף, לא הייתה אמורה להיות חבות של תשלום מס במקור והמיסוי היה אמור להיות רק במדינת המקור, בישראל ולא בחוץ לארץ. בפועל יש מקרים בהם בחוץ לארץ המדינה מנכה מס במקור על אותו דיבידנד, זאת אומרת, משולם מס בתוך הקרן ומעבר לכך, כאשר הלקוח מממש את ההשקעה שלו, הוא משלם מס עם נוספת. יש כפל מס. דרך אגב, גם כאש מדובר במדינה שלמדינת ישראל יש אמנה למניעת כפל מס.
<אראל מרגלית:>
זה דבר לא תקין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משלמים את המיסוי רק אם מחלקים שם דיבידנד.

רבותיי, הנושא הזה כבד ולכן הוקמה ועדת משנה. באופן עקרוני ועדת המשנה עשתה את העבודה ואנחנו סומכים עליה, אבל על פי החוק או הנוהל או התקנון זה מחויב באישור מליאת ועדת הכספים. לכן אנחנו חייבים לקרוא את הצעת החוק, לקבל הסבר וכך נתקדם כאשר אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהייתה ועדת משנה שלנו שכבר דנה בנושא ובדרך כלל אנחנו סומכים עליה.

מי מחברי הכנסת שרוצה להסתייג מאיזשהו סעיף, זאת חובתו.

<שרה קנדלר:>
לפני שאני אקריא, כדי שלא תהיה אי הבנה. כל החלק הראשון מתייחס לכל מיני נושאים אחרים שלא קשורים לקרנות הזרות. יש כאן צבר של תיקונים, חלקם טכניים וחלקם טכניים פחות, של ניסיון שנצבר בשנים האחרונות מאז התיקון האחרון. יש כאן התאמות לתיקונים אחרים שנעשו במהלך השנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק תסבירי בחוכמתך בקיצור.

<שרה קנדלר:>
הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 15), התשע"ד-2014

1. תיקון סעיף 1

בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1) במקום ההגדרה "אתר הפצה" יבוא "אתר ההפצה".
(2) אחרי ההגדרה "חברה" יבוא:
"חברה מנהלת", "קופת גמל" – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ח-2005|".
(3) ההגדרה "חברה קרובה של קרן" – תימחק.
(4) ההגדרה "פקודת החברות" – תימחק.
(5) ההגדרה "קופת גמל" – תימחק.
(6) ההגדרה "קרן חוץ" – תימחק.

עד כאן אלה תיקונים טכניים של הגדרות בעיקר וקרן חוץ כי אנחנו מסבירים את זה בפרק ט'1.

2. תיקון סעיף 2

בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, במקום "כמשמעותה" יבוא "וחוזה עתידי, כהגדרתם".
<אייל לב ארי:>
תסבירי את סעיף 2.

<שרה קנדלר:>
היום תחולת החוק לא מתייחסת להשקעה בחוזים עתידיים שזה נכס שכן משקיעים בו היום אבל כאשר החוק נכנס לתוקף עוד לא הייתה התייחסות לכך. אנחנו כן רואים את זה ולכן הוספנו את זה.

<אייל לב ארי:>
אפשר להצביע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על כל סעיף צריך להצביע בנפרד.

מי בעד אישור סעיף 1?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 1 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 1 אושר.

מי בעד אישור סעיף 2?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 2 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 2 אושר.

<שרה קנדלר:>
3. תיקון סעיף 15

בסעיף 15 לחוק העיקרי –

בסעיף קטן (ד) אחרי "ביטלה הרשות" יבוא "או התלתה".

שוב, זה תיקון די טכני. אנחנו מאשרים סמכות לא רק לבטל רישיון אלא גם להתלות אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל המחיקות האלה, ממה הן נובעות.

<שרה קנדלר:>
מה שהיה בכחול כי חלק מהתיקונים נכנסו כבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כלומר, אלה שינויים של ועדת המשנה?

<שרה קנדלר:>
לא. חלקם כבר נעשו בשלב ההכנה בגלל שנכנסו לתיקונים אחרים שנעשו בינתיים כמו חוק אכיפה מינהלית שחלק מהשינויים נכנסו שם.

<יצחק כהן:>
גם חלק בוועדת המשנה.

<שרה קנדלר:>
ברור. בוועדת המשנה ובהסכמות עם הצדדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 3?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 3 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 3 אושר.

<שרה קנדלר:>
4. תיקון סעיף 16
בסעיף 16 לחוק העיקרי –
בסעיף קטן (א1), במקום "לרשם ולרשות ניירות ערך" יבוא "לרשות ניירות ערך".

שוב, מחיקה. פעם היו מדווחים גם לרשם החברות והיום הדיווח הוא במגנה ומגיע לרשות ניירות ערך ואוטומטית גם לרשם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 4?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 4 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 4 אושר.

<שרה קנדלר:>
5. תיקון סעיף 20א

בסעיף 20א(ח) לחוק העיקרי, במקום "אחת לשלושה חודשים לפחות" יבוא לפחות אחת לרבעון. פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים".

תיקון שעשינו בוועדת המשנה בעקבות בקשת איגוד מנהלי הקרנות, להקל על העבודה של ועדת הביקורת של מנהל הקרן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הכוונה שלושה חודשים במקום רבעון. מה זה?

<שרה קנדלר:>
פרק הזמן יכול להיות קצת יותר ארוך בין ישיבה לישיבה.

<קריאה:>
לא חייב להיות רבעון קלנדרי.

<שרה קנדלר:>
אלה יכולים להיות ארבעה חודשים שהם לא רבעון. יש הגדרה של רבעון.

<אייל לב ארי:>
זה בא להתאים לתיקונים שעשיתם.

<שרה קנדלר:>
שעשינו במסגרת חוק ההקלות. עשינו את זה לוועדת ההשקעות ולדירקטוריון.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 5?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 5 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 5 אושר.

<שרה קנדלר:>
6. תיקון סעיף 25

בסעיף 25 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א) המלים "לרבות יחידות אומניות של קרן חוץ" – יימחקו.

(2) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3)
הצעת יחידות למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות לפי סעיף 51א(א)(1) לחוק ניירות ערך, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע יחידות בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר יחידות במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע. במניין המשקיעים לעניין זה, לא יבואו בחשבון משקיעים המנויים בסעיף 15א(ב)(1) ו-(2) לחוק האמור".

יש כאן מצד אחד מחיקה של הצעה של קרנות זרות, כי זה כאמור אנחנו מסדירים בפרק ט'1 והדבר השני הוא עיגון של החלטת סגל לאמץ את המבחנים של הצעה לציבור שקבועים כבר היום בחוק ניירות ערך.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 6?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 6 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 6 אושר.

<שרה קנדלר:>
7. תיקון סעיף 26

בסעיף 26 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), המלים "ותשקיף של קרן חוץ (בחוק זה – תשקיף)" – יימחקו.
(2) סעיפים קטנים (ד) עד (ו) – בטלים.
שוב, קרן חוץ תוסדר במסגרת פרק ט'1. סעיפים קטנים (ד) עד (ו) עוסקים בקרן ייחודית שכבר אינה קיימת. זה תיקון טכני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 7?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 7 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 7 אושר.

<שרה קנדלר:>
8. תיקון סעיף 27

בסעיף 27 לחוק העיקרי, סעיף קטן (א)(4), המלים "או של חברה קרובה של הקרן" – יימחקו.

שוב, תיקון טכני. חברה קרובה, מונח שכבר לא קיים בחוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 8?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 8 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 8 אושר.

<שרה קנדלר:>
9. תיקון סעיף 29
בסעיף 29 לחוק העיקרי –
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לתת היתר לפרסום תשקיף:

(1) מטעמים שבשלהם רשאי יושב ראש הרשות להורות על תיקון פגם כאמור בסעיף 15(א).

(2) אירעו נסיבות שבשלהן רשאית הרשות להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק הקרן כאמור בסעיף 104(א).

(ב2)
מצאה הרשות, לאחר שלמנהל הקרן ניתנה ההזדמנות לטעון את טענותיו, כאמור בסעיף קטן (ב1), כי התקיימו טעמים כאמור בסעיף קטן (ב1) וסברה כי הפגם ניתן לתיקון, תורה על תיקונו תוך תקופה שתקבע. לא תוקן הפגם להנחת דעתה של הרשות, תודיע הרשות למנהל הקרן בהקדם האפשרי ובהודעה מנומקת על סירובה לתת היתר לפרסום תשקיף".

סעיף 29 הוא סעיף שתוקן במסגרת ועדת המשנה לאור בקשה של איגוד מנהלי הקרנות. הכוונה לתת לרשות סמכות לסרב לתת היתר לתשקיף אם יש בעיה של מהימנות של מנהל הקרן. כיום יש רק סמכות לא לתת רישיון או לבטל רישיון ועכשיו נתנו לגבי תשקיף ספציפי והוספנו שמיעת טענות והזדמנות לתקן לאור בקשת איגוד מנהלי הקרנות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 9?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 9 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 9 אושר.

<שרה קנדלר:>
10. תיקון סעיף 31

בסעיף 31(ב) לחוק העיקרי, אחרי "יפרסם מנהל הקרן" יבוא "את התשקיף באמצעות דיווח אלקטרוני לפי סעיף 44ב(א) לחוק ניירות ערך וכן".


שוב, תיקון טכני שרק אם פרסום התשקיף באתר הפצה, אפשר להתחיל להציע יחידות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 10

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 10 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 10 אשר.

שמוליק, אחד הקריטריונים שלכם לקבל עובדים היא מהירות הקריאה, נכון?

<שמואל האוזר:>
כן.

<שרה קנדלר:>
11. ביטול סעיף 33

סעיף 33 לחוק העיקרי – בטל.

אפשר לקבל הארד קופי של תשקיף וכבר אין צורך בסעיף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 11?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 11 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 11 אושר.

<שרה קנדלר:>
12. תיקון סעיף 41

בסעיף 41 לחוק העיקרי, המלים "התשנ"ט-1999" – יימחקו.

שוב, תיקון טכני לאור הגדרת חוק החברות ששונה זה מכבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 12?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 12 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 12 אושר.

<שרה קנדלר:>
13. תיקון סעיף 49

בסעיף 49 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ג), בפסקה (1), במקום "ובדבר" יבוא "בדבר" ובסופה יבוא "ובדבר השווי הנקי של נכסי הקרן ביום האמור".
(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1)
הוראת סעיף קטן (ג)(3) לא תחול אם ביום האחרון שקדם ליום רכישת היחידות של הקרן המקורבת, לא עלה השווי הנקי של נכסי הקרן על סכום הגדול משלוש פעמים השווי המזערי, הקבוע לפי סעיף 46(ז)".

סעיף 49 מדבר על הגבלת אחזקת יחידות על ידי מקורבים למנהל הקרן. זאת אומרת, מי שהם עובדים שלו ומנהל הקרן בעצמו. הגבלנו את זה ואמרנו שהמגבלות האלה לא יחולו על קרן קטנה כדי לאפשר למנהל הקרן בתחילת דרכו להחזיק גם באמצעות מקורבים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 13?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 13 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 13 אושר.

<שרה קנדלר:>
14. תיקון סעיף 67

בסעיף 67 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א)(2), המלים "או לחברה קרובה של הקרן" והמלים "או מחברה קרובה של הקרן" – יימחקו.
(2) בסעיף קטן (ב) במקום "בתום" יבוא "במהלך".
שוב, תיקונים טכניים בנוגע לחברה הקרובה של קרן שכבר לא קיימת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 14?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 14 אושר.
<סהיו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 14 אושר.

<שרה קנדלר:>
15. תיקון סעיף 72
בסעיף 72 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א)(1), בסיפא יבוא "או שיש לשלוח אותם לבעלי היחידות באופן הקבוע בסעיף קטן (ה1).


המטרה כאן היא לאפשר להסמיך את שר האוצר לקבוע דיווחים שצריך לשלוח ממש לבעלי היחידות לפי המענים שלהם ולא דרך המפיצים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 15?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 15 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 15 אושר.

<שרה קנדלר:>
16. תיקון סעיף 77

בסעיף 77 לחוק העיקרי –
(1) במקום כותרת השולים, יבוא "השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים או בהליכים נוספים".
(2) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א)
שר האוצר יקבע הוראות לעניין השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים ובהליכים נוספים של תאגיד בהם רשאים מחזיקי ניירות ערך להשתתף, שניירות ערך שהוצעו על ידו לציבור, למעט ניירות ערך חוץ, הוחזקו בקרן שבניהולו במועד הקובע לבעלות במניה לפי סעיף 182 לחוק החברות או לבעלות בתעודת התחייבות לפי סעיף 35יב24 לחוק ניירות ערך, לפי העניין. בסעיף זה, "אסיפת מחזיקים" – אסיפה של מחזיקי ניירות ערך בתאגיד כאמור לעיל, כולם או מקצתם, לרבות אסיפה כללית כהגדרתה בחוק החברות.

(3) סעיפים קטנים (ב) עד (ב1) – בטלים.
(4) בסעיף קטן (ב2)(2), בהגדרה "המועד הקובע" בסיפא יבוא "או כמשמעותו בסעיף 35יב24 לחוק ניירות ערך, לפי העניין".
(5) בסעיף קטן (ג), במקום "באסיפה כללית" יבוא "באסיפת מחזיקים או בהליכים נוספים בהם רשאים מחזיקי ניירות ערך להשתתף".
כאן אנחנו מדברים על חובת ההשתתפות של מנהל הקרן באסיפות מחזיקים בתאגידים שהוא מחזיק בהם. החובה קיימת היום בסעיף 77. המטרה של התיקון היא להפוך את הסעיף לסעיף הסמכה כדי שההסדר המהותי ייקבע בתקנות. המטרה היא לקבוע תקנות שיהיו אחידות לתקנות שאגף שוק ההון הוציא בעניין רק בשבועות האחרונים וגם ליצור ודאות משפטית עם תקנות יותר מפורטות ממה שההסדר הקבוע היום בסעיף 77.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 16?
הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 16 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 16 אושר.

<שרה קנדלר:>
17. תיקון סעיף 81
בסעיף 81 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), בפסקה (1), במקום "בהסכם הקרן ובתשקיף" יבוא "בהתאם להסכם הקרן ולתשקיף".

(2) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "לעניין הוראות סעיף קטן זה, "מועסק" – לרבות אדם השולט במועסק או חברה בשליטת אדם כאמור".
אנחנו מדברים כאן על המנגנון הקבוע בהסכם של שכר מנהל הקרן ואנחנו נותנים כאן קצת יותר גמישויות כך שאפשר לקבוע את זה גם בהסכם ולא רק בתשקיף.

<קריאה:>
גם בדוח.

<שרה קנדלר:>
נכון. גם בדוח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 17?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 17 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 17 אושר.

<שרה קנדלר:>
18. תיקון סעיף 82

בסעיף 82(א) לחוק העיקרי –
(1) בפסקה (1), בסופה יבוא "על פי תנאים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח, ואשר לא יהיו כפופים לשיקול דעת מנהל הקרן".

(2) אחרי פסקה (5) יבוא:

"תשלום לעושה שוק או לחתם, ליחידות הקרן, עבור פעילות עשיית שוק או חיתום. לעניין זה -

"עושה שוק" – אדם שהתחייב להגיש במהלך כל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה, פקודות לקניית יחידות ופקודות למכירת יחידות, על פי כללים שייקבעו בידי הבורסה, וכן לפרסם מחיר שבו הוא מתחייב לקנות את היחידה ומחיר שבו הוא מתחייב למכור את היחידה.

"חתם" מי שהתחייב לרכוש יחידות המוצעות על פי תשקיף אם לא ירכוש אותן הציבור או התחייבות לרכוש יחידות המוצעות על פי תשקיף כדי למכור אותן לציבור".

אנחנו מדברים כאן על הוספת תשלום לעושה שוק כחריג לאיסור מתן הטבה על ידי מנהל קרן וגם אפשרות למתן הנחה בהוספה שאפשר יהיה לתת רק לפי קריטריונים ברורים שמנהל הקרן יקבע אותם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 18?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 18 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 18 אושר.

<שרה קנדלר:>
19. תיקון סעיף 85
בסעיף 85 לחוק העיקרי, במקום "בהליך לפי סעיף 15(ג)" יבוא "בעתירה נגד החלטת הרשות לפי סעיף 15(א)".

תיקון טכני לאור שינויים שנעשו בחוק לאכיפה מינהלית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 28?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 19 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 19 אושר.

<שרה קנדלר:>
20. תיקון סעיף 97
בסעיף 97 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)
(1)
הוראות לפי סעיף קטן (ב), אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הרשות תפרסם
ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.

2)
הוראות לפי סעיף קטן (ב), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה".

שוב, זה תיקון של סעיף שכבר קיים לגבי הוראות שהרשות מפרסמת למנהלי קרנות וזה מסדיר את אופן הפרסום בדיוק כמו שנמצא בחוק הייעוץ נכון להיום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 20?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 20 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 20 אושר.

<שרה קנדלר:>
21. תיקון סעיף 99א

בסעיף 99א לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג), הסיפא החל במלים "לא היה לדירקטוריון" – תימחק.

הסיפא מתייחסת כאן למקרה בו לא היה לדירקטוריון יושב ראש והחובה כבר קיימת היום. זאת אומרת, היום חייב שיהיה יושב ראש דירקטוריון ולכן הסיפא מיותרת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היועץ המשפטי, אם כל הנוכחים מצביעים בעד, אני צריך גם לשאול מי נגד ומי נמנע?

<אייל לב ארי:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 21?
הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 21 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 21 אושר.

<שרה קנדלר:>
22. תיקון סעיף 100 –
בסעיף 100 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), האמור בו יסומן "(2)" ולפניו יבוא:

"(1)
לא יאוחר משני שבועות לפניי מועד המיזוג או הפיצול יגיש משנהל הקרן דוח לרשות ולבורסה, על המיזוג או הפיצול, לפי העניין, תכניתו ומועדו".

(2) בסעיף קן (ז), במקום הרישא עד המלים "באותה עת" יבוא "מנהל קרן ומפיץ ישלחו את הדוחות כאמור בסעיף קטן (ו) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע בסעיף 112א(ב). לדוח לפי סעיף קטן (ו)(2) תצורף הודעה".

אנחנו מדברים כאן על מיזוג או פיצול של קרן ואנחנו מוותרים על אסיפה כללית בעניין זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 21.

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 21 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 21 אושר.

<שרה קנדלר:>
23. תיקון סעיף 101

בסעיף 101 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפא החל במלים "משיים ימים" יבוא "משלושים ימים מיום שהגיש מנהל הקרן דוח על כך לרשות ולבורסה".
(2) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה)
מנהל קרן ומפיץ ישלחו את הדוחות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ד) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע בסעיף 112א(ב)".

זה סעיף שעוסק בקרן סגורה שהופכת לפתוחה. הבורסה ביקשה לקצר את הזמן כי לא טוב שזה ייסחר בלי שיודעים שהיא הולכת להימחק. קיצרנו את הזמנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 23?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 23 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 23 אושר.

הסעיף הזה הוא לטובה.

<שרה קנדלר:>
כן.

24. הוספת סעיף 104א

אחרי סעיף 104 לחוק העיקרי יבוא:

"104א.
קרן בעלת שווי נכסים נמוך

(1) פחת השווי הנקי של נכסי קרן פתוחה ממחצית השווי המזערי הקבוע לפי סעיף 46(ז), במשך תקופה של 90 ימים רצופים או ב-120 ימים במשך תקופה של 180 ימים, על מנהל הקרן לפרק את הקרן או למזגה עם קרן אחרת שבניהולו לקרן אחת, באופן ששווי נכסי הקרן האחת יעלה על מחצית השווי המזערי. מנהל הקרן יודיע תוך שבעה ימים על החלטתו לפרק או למזג אתה קרן, לפי העניין.
(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הקרן להמשיך ולנהל את הקרן ובלבד שהקרן עמדה בתנאים אלה:
(1) לא יפרעו מנכסי הקרן הוצאות עודפות.
(2) שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות מאותו סוג שבניהול מנהל הקרן ושיעור שכר הנאמן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר הנאמן בכל הקרנות מאותו סוג שבניהול מנהל הקרן להן הוא משמש נאמן. לעניין זה, "סוג" – סוג קרן שקבע שר האוצר לפי סעיף 82.
(3) התקופה בה שווי נכסי הקרן נמוך ממחצית השווי המזערי הקבוע לפי סעיף 46(ז) לא עלתה על 120 ימים רצופים ולא על 150 ימים במשך תקופה של 210 ימים.
(3) יושב ראש הרשות או עובד שהסמיך לכך רשאים, לבקשת מנהל הקרן והנאמן, להאריך, מנימוקים שיירשמו, את התקופות שנקבעו בסעיף קטן (א)".
(4) התקיים האמור בסעיף קטן (א), יישא מנהלה קרן מאמצעיו בהוצאות העודפות שנוכו מנכסי הקרן עד מועד הפירוק או המיזוג לפי העניין.
(5) סעיף זה יחול על קרן פתוחה בחלוף שנה מיום שיחידותיה הוצעו לראשונה לציבור או מיום שנעשה שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של הקרן כהגדרתה בסעיף 61(ב1).
(6) בסעיף זה, "הוצאות עודפות" – הוצאות הנפרעות מנכסי הקרן לפי סעיף 80 בשל היותה בעלת שווי נכסים נמוך.
הסעיף הזה בא להתמודד עם קרנות מאוד מאוד קטנות עם שווי נכסים מאוד נמוך. זה בדרך כלל לא טוב ולא מוצלח לבעלי היחידות כי ההוצאות הקבועות ממשיכות להיות ויש תקורה גבוהה. אנחנו נותנים כאן אופציה למזג או לפרק את הקרן כדי שהם לא ימשיכו להתקיים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה נמוך?

<שרה קנדלר:>
קבענו כאן פרמטרים. נמוך, זה בדיוק מה שקבוע בסעיף (א).

<קריאה:>
קרוב לארבעה מיליון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור 24?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 24 אושר.
<היו"ר סניסן סלומינסקי:>
סעיף 24 אושר.

<שרה קנדלר:>
אם אפשר עכשיו להקריא ביחד את כל הסעיפים שקשורים לפירוק הקרן. מ-106 עד 112, הכול על פירוק הקרן. אפשר לקרוא את הכול ביחד ולאשר?

25. תיקון סעיף 106

בסעיף 106 לחוק העיקרי –
(1) בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), המילה "תחילת" – תימחק.

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)
הצעת יחידות קרן פתוחה תופסק החל מיום חישוב המחירים הראשון שלאחר מועד הגשת דוח כאמור בסעיף קטן (א).

(א2)
על אף הוראות סעיף 61 לחוק, בתקופת מימוש נכסי הקרן כאמור בסעיף 109(א), מנהל הקרן יהיה רשאי לחרוג ממדיניות ההשקעות של הקרן שנקבעה בהסכם הקרן ובתשקיף או בדוח בשל מימוש נכסי הקרן".

(2) בסעיף קטן (ב) –
(1) במקום "מועד תחילתו" יבוא |"מועד הפירוק".
(2) אחרי המלים "ושכרו" יבוא "ציון העובדה כי הצעת יחידות בקרן פתוחה תופסק החל ממועד הגשת ההודעה, וציון זכותו של מנהל הקרן לחרוג ממדיניות ההשקעות של הקרן בשל מימוש נכסי הקרן".
סעיף 106 עד 112 מדברים על הליך פירוק של קרן. אלה סעיפים שאנחנו תיקנו אותם בוועדת המשנה לאור הערות שהגיעו ממנהלי הקרנות. אנחנו בעיקרון רוצים להפוך את הליך הפירוק להליך של יום אחד במקום שזה יהיה תהליך, שתהיה הודעה של מנהל הקרן ופירוק ועד הפירוק אנחנו משחררים אותו מעמידה במדיניות השקעות כדי שהוא יוכל לפרק את הקרן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 25?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 25 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 25 אושר.

<שרה קנדלר:>
26. תיקון סעיף 107
בסעיף 107 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים המילה "תחילת" – תימחק.
(2) בסעיף קטן (א), במקום "לתחילת הפירוק" יבוא "לפירוק".
(3) בסעיף קטן (ב), ברישא, המילה "תחילת" –תימחק, ואחרי פסקה (5) יבוא:
"(6)
בפירוק לפי סעיף 104א – בתום תקופה שלא תעלה על תשעים ימים ממתן הודעה כאמור בסעיף 106".

שוב, זה נושא הפירוק. במקום תחילת פירוק, זה פירוק. הליך של יום אחד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 26?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 26 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 26 אושר.

<שרה קנדלר:>
27. תיקון סעיף 108
בסעיף 108 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ד), במקום "בעשרה אחוזים" יבוא "בחמישה אחוזים".
(2) במקום סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ה)

מפרק קרן יפדה את יחידות הקרן במועד הפירוק".

שוב, ממשיך בנושא הפירוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 27?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 27 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 27 אושר.

<שרה קנדלר:>
28. תיקון סעיף 109
בסעיף 109 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "בפירוק" יבוא "לשם פירוקה", ובמקום הסיפא החל במלים "לפני תום שישה חודשים" יבוא "עד מועד הפירוק".
(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "פקודת החברות" יבוא (נוסח חדש),התשמ"ג-1983".
(3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג)
לא יאוחר משבוע לאחר מתן ההודעה כאמור בסעיף 106, יגיש מנהל הקרן תכנית פירוק לאישור הנאמן. מנהל הקרן יגיש לרשות את התכנית לאחר שאושרה על ידי הנאמן. התכנית לא תהיה פתוחה לעיון הציבור.

ד)
נותרו בידי המפרק, לאחר מועד הפירוק, מזומנים, יעשה בהם כפי שיורה לו הנאמן בהתייעצות עם יושב ראש הרשות או עובד שהסמיך לכך. נותרו בידיו התחייבויות בסכום העולה על המזומנים בקרן – יישא המפר בהפרש מאמצעיו".

המשך תהליך הפירוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 28?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 28 אושר.
<היו"ר סניסן סלומינסקי:>
סעיף 28 אושר.

<שרה קנדלר:>
29. תיקון סעיף 110
בסעיף 110 לחוק העיקרי –
(1) ברישא, במקום "בתום פירוק הקרן" יבוא "מיד לאחר פירוק הקרן ומימוש נכסיה כאמור בסעיף 109".
(2) בפסקה (1), במקום הסיפא החל במלים "הוצאות הפירוק" יבוא "שנותרו לאחר מועד הפירוק, על מה שנעשה במזומנים או בהתחייבויות כאמור בסעיף 109(ד) ועל הוצאות הפירוק".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם יוצאים מתוך הנחה שפירוק לא יהיה ולכן אין צורך להסביר אותו יתר על המידה.

מי בעד אישור סעיף 28?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 29 אושר.
<היו"ר סניסן סלומינסקי:>
סעיף 29 אושר.

<שרה קנדלר:>
30. תיקון סעיף 111

בסעיף 111 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), בפסקה (2), במקום "מעשרה" יבוא "מעשרים", ואחרי "ממספר היחידות" יבוא "או באישור הנאמן – לפחות חמישה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מחמישה אחוזים ממספר היחידות".
(2) בסעיף קטן (ד) -
פסקה (1) – תימחק.

במקום סעיף קטן (ז) יבוא:

"(ז)
יחידות המוחזקות בידי אדם השולט במנהל קרן, עובד של מנהל קרן, נושא משרה במנהל הקרן, אדם המועסק על ידי מנהל קרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן, עובד של אדם המועסק כאמור ותאגיד בשליטתו של כל אחד מאלה, לא יקנו זכות הצבעה".

(3) בסעיף קטן (א), במקום "פקודת החברות" יבוא "חוק החברות".
אנחנו מדברים כאן על אסיפות כלליות. יש כאן הקלה על כינוס אסיפה שלא על ידי מנהל הקרן אך באישור הנאמן, חמישה בעלי יחידות שמחזיקים חמישה אחוזים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 30?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 30 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 30 אושר.

<שרה קנדלר:>
31. תיקון סעיף 112
בסעיף 112 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "לפי סעיפים 47(ב), 100, 101, 102 ו-193)3)" יבוא "לפי סעיפים 102 ו-103(3)".
(2) בסעיף קטן (ה), במקום "אחרת מהמנויות בסעיף" יבוא "שלא לפי סעיף".

המשך של האסיפה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 31?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 31 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 31 אושר.
<שרה קנדלר:>
32. תיקון סעיף 112א

בסעיף 112א –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "או חלקו" יבוא "או על סיום ההתקשרות עם אדם כאמור" ובמקום המלים "ויפרסם את הדוח בעיתון" יבוא "דוח על העברת קרן שבניהול מנהל הקרן לניהול בידי מנהל קרן אחר או על מינוי חברה אחרת לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו יפורסם בעיתון".
(2) בסעיף קטן (ב), במקום המלים "מנהל הקרן ישלח את הדוח" יבוא "מנהל הקרן ישלח את הדוח על העברת קרן שבניהול מנהל הקרן לניהול בידי מנהל קרן אחר או על מינוי חברה אחרת לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו".
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 32?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 32 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 32 אושר.

<שרה קנדלר:>
הגענו לנושא של קרנות זרות.

33. הוספת פרק ט'1
אחרי סעיף 113 לחוק העיקרי יבוא:

פרק ט'1: הצעת יחידות של קרן חוץ

113א.
הגדרות


בפרק זה –
"גוף מפקח" – גוף שתפקידו, על פי דיני המדינה שבה הוא פועל, להתיר הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור באותה מדינה.

"יחידות של קרן חוץ" – יחידות המקנות זכויות בקרן חוץ או מניות של קרן חוץ, אם קרן החוץ היא תאגיד.

"מדינת המוצא" – מדינה שבה ניתן היתר מהגוף המפקח, להציע יחידות של קרן החוץ.

"מנהל קרן חוץ" –תאגיד שאשר אושר על ידי הגוף המפקח במדינת המוצא לנהל קרנות נאמנות ולהציען לציבור.

"קרן חוץ" – הסדר או תאגיד, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שהוקם במדינת חוץ על פי דיניה. לעניין זה, "נייר ערך" - לרבות אופציה וחוזה עתידי כהגדרתם בסעיף 64(ב9.

113ב.
הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור
(1) יחידות של קרן חוץ לא יוצעו לציבור. ואולם רשאי שר האוצר לקבוע תנאים כאמור בסעיף 113ג(א)(1) שבהתקיימם רשאית הרשות להתיר את הצעתן לציבור של יחידות כאמור, ובלבד שהן מוצעות על פי אישור מאת הגוף המפקח במדינת המוצא.
(2) תנאים כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיתייחסו גם להצעת יחידות של קרן הרשומות למסחר בבורסה או בשוק מוסדר מחוץ לישראל, בדרך של רישומן למסחר בבורסה בישראל.
(3) הרשות רשאית שלא להתיר הצעת יחידות של קרן חוץ, אף שמתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (א), אם סברה, על פי מידע שהובא לידיעתה, כי קיים חשש סביר שעניינו של ציבור המשקיעים בישראל אינו מובטח די צרכו, ולאחר שנתנה למנהל קרן החוץ הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
113ג.
תקנות לעניין קרן חוץ

(1) שר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור, אשר יבטיחו די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל ובכלל זה –
(1) תנאים להצעת יחידות של קרן חוץ לציבור.
(2) חובות ותנאים שיחולו על מי שמציע יחידות של קרן חוץ לציבור.
(2) תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגי קרנות ויכול שיתייחסו, בין השאר, למדינת המוצא, לדין שעל פיו הוקמה קרן החוץ או שעל פיו היא פועלת, פיקוח על קרן החוץ, מאפייני הקרן או מאפייני מנהל הקרן.
<בועז נגר:>
הערה. כתוב כאן שבמנדט של לקבוע את התנאים, אלה תנאים אשר יבטיחו די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל. אנחנו מבקשים להוסיף את המלים "וקיומה של תחרות הוגנת".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מבחינת הנוהל התקין, מי שיכול להכניס הערה, זה רק חבר כנסת. נשמע את ההערה ואם מישהו מחברי הכנסת ירצה להכניס את זה כהערה, נצביע על זה. אם לא, נמשיך.

<בועז נגר:>
כתוב כאן בסעיף ההסמכה לקבוע את התנאים שיחולו על הקרנות. כתוב "אשר יבטיחו די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל" ואנחנו מבקשים להוסיף "וקיומה של תחרות הוגנת".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אל תסביר. כבר הסברת לנו.

<בועז נגר:>
הם אמרו שזה בסדר ואני לא מבין מה הבעיה לקבוע את זה גם בחוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש מישהו מחברי הכנסת שרוצה להכניס את זה? אם לא, תמשיכי הלאה.

<שרה קנדלר:>
113ד.
תחולת הוראות על קרן חוץ

(1) ההוראות לפי הסעיפים המפורטים להלן יחולו על יחידה של קרן חוץ, קרן חוץ ומנהל קרן חוץ, בשינויים המחויבים, ובשינוים כמפורט בצידן, כאילו היו יחידה, קרן ומנהל קרן, לפי העניין:

(1) סעיף 41.

(2)
סעיף 42 –
(1) סעיף קטן (ד) – הרישא עד המלים "ובתנאים שבהם הותר".

(2) סעיף קטן (ד1).

(3) הוראות לפי סעיף קטן (ה) בדבר תנאים שבהם רשאי מפיץ לגבות עמלה מרוכש יחידה ובדבר שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה.

3)
סעיף 44(א) – הסיפא החל במלים "מפיץ לא יסרב" תחול ביחס לקרן חוץ, ובלבד שמפיץ רשאי שלא להפיץ קרנות חוץ כלל.



4)
סעיף 72א(א).
5)
סעיף 72ב – יחול גם על תשקיף של קרן חוץ וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בו, על הנספח לתשקיף כאמור וכן על כל דוח שיגיש מנהל קרן חוץ לרשות לפי חוק זה.

6)
סעיף 73(ב) עד (ה), ובלבד שאין בכך למנוע ממנהל קרן חוץ לפרסם פרסום שהוא מכוח חובה על פי הדין החל עליו במדינת המוצא ובאופן בו נדרש לעשותו.



7)
זאת בקשה שאנחנו מבקשים להוסיף והיא לא הייתה בוועדת המשנה:




סעיף 73(א).

זה פרט מטעה. גם הוראה שאומרת שאסור שיהיה פרט מטעה בכל דוח ותשקיף, גם זה יחול על הקרנות הזרות.



8)
סעיף 82.



9)
סעיף 83(א) – הרישא עד המלים "לפי חוק זה".

<בועז נגר:>
לסעיף קטן (א). אחריות בחקיקה ראשית. יש סעיף אחריות שכרגע הם רוצים להכניס בחקיקה משנית שאומר שאם הוא הפר את הדין הזר, יש לו אחריות כלפי המשקיע, גם אחריות אזרחית וגם פלילית. כרגע סעיף האחריות כתוב בתקנות ולא בחוק ראשי. כל דברי החקיקה, סעיפי האחריות, הם בחוק ראשי ואנחנו ביקשנו ונאמר לנו שהם יכניסו את זה לחוק הראשי. כלומר, אנחנו רוצים שבחוק הראשי יהיה כתוב שכל הפרה של הוראות הדין הזר, היא הפרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו התחייב?

<שרה קנדלר:>
לא. הכנסנו הפרות ספציפיות לכאן. כאשר התקנות יעברו, יהיו הפרות נוספות שייגזרו מהתקנות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר.

<שרה קנדלר:>
(2) על הפרת ההוראות שבסעיף קטן (א), יחולו סעיף 114 וההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין הפרת הוראות לפי סעיף 42(ד) ו-(ה) – פרט (10) לחלק א', פרט (8) לחלק ב', פרט (7) לחלק ג' בתוספת הראשונה.
(2) לעניין הפרת הוראות לפי סעיף 72א(א) – פרט (5) לחלק א' בתוספת הראשונה.
(3) לעניין הפרת הוראות סעיף 73(ב)(1), (ג), (ג1) ו-(ג2) – פרט (21) לחלק ב' בתוספת הראשונה.
(4) לעניין הפרת הוראה לפי סעיף 82(ג) – פרט (26) לחלק ב' בתוספת הראשונה ולעניין הפרת הוראות סעיף 82(א) ו-(ב) – פרט (28) לחלק ג' בתוספת הראשונה.
<אייל לב ארי:>
תסבירי על סעיף קטן (ב), את המשמעות ואיזה הוראות יחולו על קרנות הון זרות.

<שרה קנדלר:>
את הרשימה המפורטת?

<אייל לב ארי:>
כן.

<שרה קנדלר:>
סעיף 41 מדבר על מימון תובענה ייצוגית. סעיף 42 על שיעור עמלת ההפצה. סעיף 44(א) על האיסור למפיץ לסרב להפיץ יחידות. סעיף 72 על דיווח במגנה. סעיף 72(ב) על היות התשקיף, הודעה, פרסום פתוחים לעיון הציבור. סעיף 73(ב) עד (ה) אלה הוראות בדבר פרסום. סעיף חדש שהוספנו, 73(א), פרט מטעה. סעיף 82 הוא איסור מתן הטבה. סעיף 83(א) הוא אחריות מנהל הקרן כלפי בעלי היחידה. בסעיף קטן (ב), על כל ההפרות של הסעיפים האלה, הטלנו את העיצומים הכספיים שחלים על מנהל קרן ישראלית, גם כלפי מנהל קרן זרה. אותם עיצומים כספיים.

ביקשנו להוסיף בסעיף קטן (ג), בנוסח שאתם רואים, התייחסות לסעיף 124 שהוא סעיף העונשין אבל יש התנגדות של משרד המשפטים.

<מאייל לב ארי:>
משרד המשפטים יוכל לנמק את ההתנגדות שלו?

<שרה קנדלר:>
ההתנגדות שלהם נובעת מזה שהם חושבים שצריך לעשות דיון יותר עמוק – שלא הספקנו לעשות דיון כי הכנסנו ברגע האחרון – על הנושא של התחולה הטריטוריאלית של סעיף העונשין, היות ומדובר במנהלי קרנות זרות וחלק מהפעילות נעשית בישראל. הייתה להם שאלה לגבי הטריטוריאליות של ההפרה מבחינת דיני העונשין. הסכמנו אתם שאנחנו מוכנים להביא את זה בתיקון עתידי ובינתיים לא להכניס את זה.

<אייל לב ארי:>
התעורר במשרד המשפטים ספק. כיוון שקרנות החוץ לא יחויבו להקים כאן נציגות פיזית שלהם.

<שרה קנדלר:>
לא, הם כן יחויבו.

<אייל לב ארי:>
הם יפעלו באמצעות נציג אבל עושה הפעולה מבחינת ההשקעות וכדומה הוא מנהל הקרן. מנהל הקרן לא חויב להימצא בישראל ולכן התעוררה שאלה לגבי התחולה הטריטוריאלית של סעיף העונשין על מנהל הקרן. יכולה להיות אולי תחולה על הנציג אבל הפעולות שהנציג יוכל לעשות הן מוגבלות יותר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבין שזה יידון בנפרד.

<שרה קנדלר:>
אנחנו נצטרך לעשות תיקון חקיקה ראשית, אם נרצה לעשות את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר.

<שרה קנדלר:>
113ה.
חובת הודעה

(1) חדל להתקיים האמור בסעיף 113ב(א) לרבות תנאי מהתנאים שנקבעו מכוחו, לפי סעיף 113ג(א)(1), יודיע על כך מנהל קרן החוץ לרשות, מיד כשנודע לו על כך.
(2) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין מתן ההודעה לרשות, לרבות לגבי אופן מתן ההודעה והמועדים לביצועה.
113ו.
הוראה על תיקון פגם

נודע לרשות, בין על פי הודעה לפי סעיף 113ה ובין בדרך אחרת, כי חדל להתקיים האמור בסעיף 113ב(א), לרבות תנאי מהתנאים שנקבעו מכוחו, לפי סעיף 113ג(א)(1), או נודע לרשות כי מנהל קרן החוץ הפר הוראה החלה עליו לפי סעיפים 113ג(א)(2) ו-113ד(א), רשאית הרשות להורות למנהל קרן החוץ לתקן את הפגם בתוך תקופה שתקבע.


113ז.
הוראה על הפסקת הצעה של יחידות של קרן חוץ

הרשות רשאית להורות למנהל קרן החוץ, לאחר שנתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להפסיק את הצעת היחידות לציבור, בתוך תקופה שתקבע, בהתקיים אחד מאלה:

(1) מנהל קרן החוץ לא תיקן את הפגם בתוך התקופה שקבעה הרשות כאמור בסעיף 113ו.
(2) הגוף המפקח במדינת המוצא, ביטל או התלה את אישורו להצעת היחידות של קרן החוץ.
(3) היחידות של קרן החוץ רשומות למסחר בורסה בישראל ונמחקו מן הרישום למסחר בבורסה או בשוק המוסדר, מחוץ לישראל.
113ח.
הוראה על מחיקה מהרישום למסחר

הורתה הרשות למנהל קרן חוץ להפסיק את הצעת היחידות לציבור בישראל כאמור בסעיף 113ז, והיו היחידות רשומות למסחר בבורסה בישראל, רשאי יושב ראש הרשות להורות לבורסה למחוק את היחידות מן הרישום למסחר, בתוך תקופה שיקבע.


113ט.
הסדרים להבטחת זכויות

הבורסה בישראל תקבע בתקנונה כללים להבטחת זכויותיו של בעל יחידות של קרן חוץ שנרכשו בה, בנסיבות שבהן נמחקו היחידות מן הרישום למסחר בה. לעניין זה, "תקנון" – תקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך".
<דורית גילת:>
נאמר כאן קודם שאחת הבעיות היא שאין לרשות סמכות להפסיק הצעת יחידות של קרן זרה אם היא מזהה איזו בעיה. אני מפנה את תשומת הלב שיש.

<שרה קנדלר:>
נכון.

<בועז נגר:>
את מדברת על 113ז?

<דורית גילת:>
ז', ו', ה'.

<בועז נגר:>
אבל הדוגמה שהם הציגו היא שיש בעיה בבנק למעלה. באסיה הייתה בעיה בבנק והרשות עצרה עד שהיא תבין מה קרה במשבר הפיננסי. משבר פיננסי, הגוף המפקח לא ביטל, לא קרה שום אירוע שנותן לכם סמכות כמו במשבר הפיננסי. כתוב בהתקיים אחד מאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא העיר הערה. מישהו מקבל אותה?

<שרה קנדלר:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו מחברי הכנסת? לא. אנחנו נצביע על כל פרק ט'1.

<אייל לב ארי:>
על הוספת פרק ט'1.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
פרק ט'1 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אושר פה אחד.

<שרה קנדלר:>
לגבי הסעיף הבא, שהוא הוספת סעיף 128ג, קיבלנו אתמול בערב הערה ממשרד המשפטים שהנוסח שקבענו לא עומד בסטנדרט שמשרד המשפטים עכשיו מבקש בכל החוקים, שאחריות נושא משרה היא לא ישירה אלא שהם חייבים לפקח על נושא המשרה וההפרה היא הפרה של חובת פיקוח.

אני אקרא את הסעיף שהם הציעו ואנחנו מקבלים אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא מה שכתוב כאן?

<שרה קנדלר:>
זה לא מה שכתוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם לא היו שותפים לדיונים?

<שרה קנדלר:>
הם היו שותפים. זה איכשהו התפספס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר.

<שרה קנדלר:>
34. 128ג.
אחריות נושא משרה
(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 124(א) על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו. המפר הוראה זו דינו מחצית הקנס הקבוע בשאלות העבירה . לעניין סעיף זה "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד אחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
(2) נעברה עבירה לפי סעיף 124א על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאחר וזאת תוספת שלא כתובה כאן, למישהו מחבריי יש שאלות או הערות? אין.

מי בעד אישור הוספת סעיף 128ג לפי הנוסח שהוקרא כאן?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 128ג אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אושרה הוספת סעיף 128ג.

<שרה קנדלר:>
35. ביטול סעיף 129א

סעיף 129 לחושק העיקרי – בטל.

<אייל לב ארי:>
זה סעיף ההסמכה היום. לא נעשה בו שימוש לכניסתה של קרן. פרק ט'1 מחליף את סעיף 129.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 35?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 35 אושר.
<היו"ר סניסן סלומינסקי:>
סעיף 35 אושר.

<שרה קנדלר:>
36. תיקון התוספת הראשונה
בתוספת הראשונה לחוק העיקרי –
(1) בחלק ב' -

(1) אחרי פרט (21) יבוא:

"(21א)
לא השתתף או לא הצביע באסיפת מחזיקים ובהליכים של תאגיד שניירות הערך שהוציא מוחזקים בקרן שבניהולו, בניגוד לתקנות שנקבעו לפי סעיף 77 שקבע שר האוצר בתוספת זו".

(2) בפרט (24), בסופו יבוא "או לא נשא מנהל הקרן מאמצעיו בהוצאות העודפות שנוכו מנכסי קרן שבניהולו, בניגוד להוראות סעיף 104א(ד)".
(3) בפרט (26), אחרי "גבה" יבוא "תשלום או".

(2) בחלק ג' –ׁ
(1) אחרי פרט (2) יבוא:
"(2א)
מינה דירקטור חיצוני בלא שקיבל לכך את אישור הנאמן, כנדרש לפי סעיף 16(א1)".

(א1)
בפרט (3), בסופו יבוא "או שלא באישור הרשות בניגוד להוראות לפי סעיף 113ב(א).
זאת תוספת שהוספנו אחרי ועדת המשנה.

(2) בפרט (26), אחרי "עד (4), יבוא "ו-(א1)".
(3) אחרי פרט (29) יבוא:

"29א)
לא מינה רואה חשבון לקרן, בניגוד להוראות סעיף 99(א)".

(4) במקום פרט (31) יבוא:

"(31)
לא פדה את יחידות הקרן הפתוחה במועד הפירוק, בניגוד לסעיף 108(ה)".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים על תיקון התוספת הראשונה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 36, תיקון התוספת הראשונה אושר.
<שרה קנדלר:>
37. תיקון התוספת השלישית
בתוספת השלישית לחוק העיקרי –
(1) בחלק א', פרט (2) – יימחק.
(2) בחלק ב' –
(1) במקום פרט (14) יבוא:

"(14)
לא סיים את מימוש נכסי הקרן עד מועד הפירוק בניגוד להוראות סעיף 109(א).
(2) פרט (11) - יימחק.
(3) בחלק ג', אחרי פרט (7) יבוא:
משרד המשפטים מתנגד להוספת ההפרה של 7(א), אפליה בין בעלי יחידות.

<אייל לב ארי:>
למה?

<שרה קנדלר:>
הם חושבים שזה לא מתאים להפרה של אכיפה מינהלית.

<יצחק כהן:>
הם לא היו בדיון?

<שרה קנדלר:>
הם היו בדיונים הקודמים.

<יצחק כהן:>
מה זה הדבר הזה? יש כאן מישהו ממשרד המשפטים?

<שרה קנדלר:>
כן.

<יצחק כהן:>
מה הדבר הזה? אני לא מבין. אתם עושים פרה רולינג?

<חיים זקס:>
לא.

<יצחק כהן:>
השתתפתם בדיונים.

<חיים זקס:>
הנציגים של המחלקה הפלילית לא השתתפו בדיונים.

<יצחק כהן:>
למה?

<חיים זקס:>
אין לי סיבה. לא השתתפו. היו כמה שינויים מהכחול.

<יצחק כהן:>
נראה לך הגיוני ונורמלי שזה יקרה בהקראה הסופית שאתם תבואו ותגידו שיש שינויים? זה נראה לך סביר.

<חיים זקס:>
לא נראה לי סביר.

<יצחק כהן:>
תעביר את זה בבקשה לממונים עליך. תודה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם מקבלים את התיקון?

<שרה קנדלר:>
כן.

אפשר להצביע על התוספת השלישית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים על התוספת השלישית עם המחיקה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 37, התוספת השלישית – אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התוספת השלישית עם המחיקה אושרה פה אחד.

משרד המשפטים, אתם צריכים להשתדל שזה לא יקרה בקריאה הסופית.

<שרה קנדלר:>
38. תיקון חוק הסדרת העיסוק
בחוק הסדרת העיסוק –
(1) בסעיף 2(ב2), אחרי "או בעלי רישיון מנהל תיקים" יבוא "ולעניין זה יראו קרן חוץ שמנהל הקרן משמש נציג לה או למנהל הקרן שלה כקרן בניהולו".
(2) בסעיף 17(ב), בפסקה (4) אחרי "מנהל קרן" יבוא "או מנהל קרן חוץ כהגדרתו בחוק השקעות משותפות".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 38?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 38 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסעיף אושר.

<שרה קנדלר:>
39. תיקון חוק תובענות ייצוגיות
בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ס-2006, בפרט 5 לתוספת השנייה, בפרט 2 לתוספת השלישית, בכל מקום, בהגדרה "יחידה", בסופה יבוא "לרבות יחידה של קרן חוץ המוצעת לציבור בישראל, כמשמעותה באותו חוק".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף 39?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 39 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסעיף אושר.

<שרה קנדלר:>
40. תחילה

(1) תחילתו של חוק זה, למעט הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ב), 90 ימים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה).
(2) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1) תחילתו של סעיף 77 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 17 לחוק זה, במועד כניסתן לתוקף של תקנות שיותקנו לפי סעיף 77(א) ו-(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 17 לחוק זה.
(2) תחילתו של פרק ט'1 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 51 לחוק זה, במועד כניסתן לתוקף של שתקנות שיותקנו לפי סעיף 113ג לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 51 לחוק זה.
<בועז נגר:>
אדוני, הערה לסעיף התחולה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, אבל אולי תסבירי במילה אחת לפני שהוא מעיר.

<שרה קנדלר:>
סעיף התחילה אומר שכל ההסדר של הקרנות הזרות וההסדר של ההצבעה באסיפות כלליות ייכנס לתוקף רק אחרי תקנות שהן גם יבואו אליכם לוועדה. חיכינו שזה יעבור אבל כבר יש לנו את התקנות מוכנות. ברגע שזה עובר קריאה שנייה ושלישית, אנחנו נביא לכאן את התקנות. אחרי שהן יעברו, אז ההסדר נכנס לתוקף.

<בועז נגר:>
יש מוצרים מסוימים שלנו אסור לפי החוק בארץ להנפיק ורק במסגרת תיקון חקיקה שנקרא 21 יתאפשר לנו להנפיק. כרגע, כמו שמנוסחת התחילה, יהיה כאן פרק זמן מסוים שבו להם יהיה מותר להנפיק מוצרים מסוימים ועלינו הדין הישראלי יאסור להנפיק את אותם מוצרים. אנחנו חושבים שזה לא תקין וכי זאת אפליה ממש לא תקינה.

<יצחק כהן:>
כבר דיברנו על זה.

<דודו לביא:>
אנחנו בהחלט היינו יכולים להבין את הטענה הזאת אם תעודות הסל היו מבקשות להיכנס לתהליך במסגרתו הן היו הופכות מתעודות סל לקרנות סל באופן שיאפשר להן, כאשר תיקון 21 ייכנס, להתחרות באופן הוגן בקרנות הסל. אלא שעמדת תעודות הסל היא שתעודות סל הן מוצר עדיף על קרנות הסל. משכך, מה שאנחנו מבקשים זה להביא מוצר שיוכל לתת איזשהו סוג של איזון או תחרות לתעודות הסל, שכמו שאמרתי קודם נהנות ממונופול והעדפה שהוא פועל יוצא של אי תחולת הוראות חוק השקעות בנאמנות עליהן.
לכן מה שהם מבקשים זה בעצם לשמר את המעמד המונופוליסטי שלהם לתקופת הביניים עד לתיקון 21 ולא לאפשר לנו להציע איזושהי אלטרנטיבה לציבור בישראל כי הם לא באים וטוענים שהמוצר שלהם הוא מוצר נחות לעומת קרנות הסל. אם המוצר שלהם היה מוצר נחות לעומת קרנות הסל, הם היו מוכנים להיכנס לתהליך במסגרתו תעודות הסל הופכות לקרנות סל ואז היה באמת בסיס לטענה הזאת. משכך, אנחנו לא מוצאים טעם להיענות לבקשה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבריי, מישהו רוצה לצרף הסתייגות?

<יצחק כהן:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור סעיף התחילה, סעיף 40?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 40 אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סעיף 40, סעיף התחילה, אושר פה אחד.

רבותיי, אני רוצה לשבח את יושב ראש ועדת המשנה, את כל חברי ועדת המשנה ואת כל אלה שהשתתפו בדיונים שקיימה ועדת המשנה. באמת עשיתם עבודה גדולה ורצינית עם השקעה גדולה מאוד.

<יצחק כהן:>
גם אייל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ודאי. אמרתי, כל אלה שהשתתפו. בסדר, טמיר ואייל. אם אני אתחיל לפרט, אני אפול. כמובן אני מודה לאורחים שהסכימו וחלק שהתנגדו, גם אותם נשבח על כך שבאו והשתתפו. בסופו של דבר, מתוך חילוקי הדעות התבררה האמת ומה שאישרנו כאן, זה הדבר הטוב ביותר. אני משבח אתכם.

אני חושב שיש לנו מוצר טוב.

<שמואל האוזר:>
גם אני רוצה להודות לאיציק כהן על העבודה המדהימה שנעשתה בהקשר הזה. אני רוצה להודות לכם על כל העבודה שנעשתה היום. תודה רבה.

<יצחק כהן:>
יישר כוח, תודה לכם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם אם לא כל תאוותכם בידיכם, בכל זאת אני מניח שבהרבה דברים הצלחתם להשפיע תוך כדי הדיונים בוועדת המשנה. שיהיה לכולם בהצלחה.

תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:00.

קוד המקור של הנתונים