PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
30/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 222>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ב' בתמוז התשע"ד (30 ביוני 2014), שעה 11:30

הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון - השעיית עובד חינוך או עובד שירות), התשע"ד-2014, של חברי הכנסת פנינה תמנו-שטה, קארין אלהרר, מיכל רוזין, אלעזר שטרן, עדי קול, שולי מועלם-רפאלי ואברהם מיכאלי - הכנה לקריאה ראשונה

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון
יואב בן צור

פנינה תמנו-שטה

>
אריה מור - סמנכ"ל ומנהל אגף ביטחון, משרד החינוך

דליה מזרחי - מנהלת גף תנועות עו"ה, משרד החינוך

אייל פרידמן מירב - קב"ט משרד החינוך

לירן שפיגל - עו"ד, עוזר ראשי ליועצת המשפטית, משרד החיניך

יעקב פרידברג - עו"ד, משרד המשפטים

מוחמד מסאלחה - עו"ד, עוזר משפטי, הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה לשלום הילד

דן בן חיים - ראש מינהל יחסי עבודה ושכר, מרכז השלטון המקומי

רויטל לן כהן - עו"ד, קואליציית הורים לילדים מיוחדים

דוד דהאן - יו"ר הארגונים החברתיים בכנסת

דן קדרון - נכים למען נכים

יהודית אייזנר - הסתדרות המורים

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר המתרגמים
הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון - השעיית עובד חינוך או עובד שירות), התשע"ד-2014, של חברי הכנסת פנינה תמנו-שטה, קארין אלהרר, מיכל רוזין, אלעזר שטרן, עדי קול, שולי מועלם-רפאלי ואברהם מיכאלי - הכנה לקריאה ראשונה

קודם כל, מברכים את חבר הכנסת שמעון אוחיון על הצלחתו להעביר אתמול בוועדת השרים לחקיקה את החוק המונע העסקה קבלנית של מורים במערכת החינוך.

בעזרתך כמובן. הבנתי שגם אתה תמכת ועזרת. כל הכבוד. מותר למחוא כפיים. מדובר ב-15 אלף, עובדים.

זה יבוא לכאן.

זה יבוא לכאן.

רצו להעביר את זה לוועדת העבודה, אבל אמרתי ליריב לוין שלא בא בחשבון וכי זה יבוא רק לוועדת החינוך.

יש לי רק השגה אחת. רק הוא חתום על הצעת החוק.

לא. גם את.

זאת הייתה הלצה.

אנחנו כמובן נעשה מאמץ גדול. ישימו לנו עוד מספיק מכשולים בדרך.

נושא הדיון הוא הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון - השעיית עובד חינוך או עובד שירות), התשע"ד-2014. היוזמת היא חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה ואתה חברי הכנסת קארין אלהרר, מיכל רוזין, אלעזר שטרן, עדי קול, שולי מועלם-רפאלי ואברהם מיכאלי. אנחנו במסגרת הכנת החוק לקריאה ראשונה.

תודה היושב ראש. ראשית, אני אפתח את דבריי בתודות למועצה לשלום הילד על כך שהיא גלגלה את הנושא אל שולחני ופקחו את עיניי לעובדה שיש עדיין לקונות וחסרים בתוך החוק הישראלי ואלה לקונות הרות גורל. מצד אחד החוק הזה חל על עובדי מדינה בטרם הגשתי את הצעת החוק הזאת, אבל כאשר מצליחים להחיל או לשים את המטריה של חוק אחד על סוג מסוים של עובדים ועל סוג אחר לא מצליחים לשים - בוודאי שאנחנו מבינים שהתוצאות הן תוצאות שיכולות להיות מעוותות. לכן אני מודה לכך דוקטור קדמן על הצעת החוק. אני חושבת שהפעילות שלכם לקידום הגנה, בטיחות ושלום הילד הוא דבר שלא בכדי והוא דבר שהוא חשוב.

הדבר השני שחשוב לי לספר אותו, הוא סיפור אישי. לפני כמה שנים עבדתי ברשות השידור כעיתונאית ובעלי היה צריך לאסוף אותי לביתי בשעה מסוימת בין הערביים. בדרך אלי כאן בירושלים הוא רואה מישהו מבוגר הולך עם ילדה. תשומת לבו התעוררה בשל העובדה שהילדה הייתה ילדה מאוד צעירה. בת הקהילה שלי, קהילת יוצאי אתיופיה, והאיש לא היה יוצא הקהילה. הוא לא חשב שזה ההורה שלה. הוא קלט שהוא לקח אותה לאחת הסמטאות. הוא היה ברכב אבל החליט שהוא עוקב אחריהם. הוא הבין שנכנסים למבנה נטוש והלב באמת התכווץ לו והוא החליט לעצור את הרכב ולעקוב בשקט. בצער רב, אותו איש ביצע מעשים שלא צריך לתאר כאן בילדה אבל הוא הבהיל אותם, אותו אדם ברח ובעלי תפס את הילדה ושאל אותה איך קוראים לאיש. היא נתנה לו את הפרטים. הוא דובב אותה. היא נתנה את הפרטים ואמרה לו שהוא במקרה עובד ברשות השידור אתי, אבל ההיכרות שלה אתו היא בבית הספר. הוא היה השרת.
למה אני מספרת את הסיפור הזה. תחשבו שאותו בן אדם שכמובן פוטר ונעשו התהליכים שהיה צריך לעשותם, הוגש נגדו כתב אישום והוא ימשיך להיות שרת בבית הספר עד שהעניין בעניינו יתברר. אם אתה עבריין מין או אלימות חמורה, אנחנו לוקחים חמישים אחוזים סיכון, שלא נורא שעד שתתברר חפותך או אשמתך, אתה יכול להישאר במשרה. בוודאי שאסור לנו לקחת סיכון של אחוז אחד כאשר מדובר בילדים שלנו. כדי להבין את המשמעות של החוק הזה, הייתי חייבת לספר את הסיפור הזה. אני מאוד מקווה שתהיה לי הזכות להגיע לוועדת החינוך כדי לשים כמה שיותר שלייקעסים בהגנה על הילדים שלנו ועל שלומם כי לצערי בכל מה שקשור לפגיעות מיניות, כולנו מכירים את הדוחות שצועקים לשמים. תודה.

תודה. מי רוצה להתייחס?

אני אהיה מאוד קצר כי אני חושב שחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה אמרה כבר את הכול.

נכון.

האמת היא שמעבר לכל הדברים, לנו העניין הזה נותן אות מאוד חשובה שאסור להתייאש. ראשיתה של הצעת החוק היא בכנסת ה-15 ואנחנו נמצאים בכנסת ה-19. העניין התגלגל במספר כנסות ומשום מה כל פעם, לפני שזה עמד לעבור, או שהכנסת התפזרה או שהיו כל מיני סיבות אחרות. זכתה חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה יחד עם אחרים שעכשיו כנראה בשלה השעה.

או שחברת הכנסת מוכשרת פוליטית.

אנחנו מסכימים.

בעניין הזה יש הסכמה. מהשיחות שקיימתי הבנתי שהממשלה תומכת בהצעת החוק שהיא מאוד חשובה ולמעשה באה, כמו שנאמר כבר, לסגור לקונה. אנחנו נתקלנו בזה שוב ושוב, במורים שאילו היו עובדי מדינה, היה מסלול מאוד ברור כיצד לטפל בהם, באמצעות השעיה, באמצעות הארכת ההשעיה על ידי נציב שירות המדינה. יש כללים מאוד מסודרים שמבטיחים שגם אם מישהו עומדת לו חזקת החפות אבל הוא חשוד במעשה מאוד חמור, ניתן בינתיים להשעות אותו. אם משלמים לו שכר מלא או חלקית, זה כבר לא ענייננו.

חצי.

לפחות מפרידים בין החשוד בתקיפה לבין המותקף. היו מקרים בהם פנו אלינו אפילו מנהלי בתי ספר ואמרו שקרה כאן משהו נורא, אבל הם לא יכולים לעשות שום דבר עם המורה הזה אלא אם היה עובד מדינה, כי אז הם היו פונים למנכ"ל.

אני מבין שהחוק עוסק בעובדי חינוך שהם לא מורים.

לא. עובדי חינוך קבלן, אבל עכשיו שיניתם.

עובדי חינוך שאינם עובדי מדינה ועובדים אחרים במערכת החינוך.

זאת אומרת, יכול להיות שרת.

יכול להיות גם מורה.

עובד רשות מקומית.

זה יכול להיות מורה, זה יכול להיות מורה קבלן, זה יכול להיות כל אדם במערכת.

אם ברשות המקומית רוצים היום להשעות את השרת, יכולים.

בעייתי.

בעייתי מבחינת דיני עבודה.

לא. יש בית דין למשמעת בשלטון המקומי. אני חושב שנמצא כאן נציג השלטון המקומי.

אני אומר לך כנציג לא פורמלי של השלטון המקומי שכאשר שרת לצורך העניין, מוגש נגדו כתב אישום, נגד כל עובד עירייה - - -

אבל לפני כתב האישום.

כתב אישום. אנחנו הלכנו באמת באופן מידתי, אחרי הגשת כתב אישום.

כאן מדובר על הגשת כתב אישום. הרשות יכולה וכאן באים לחייב אותה.

נכון, בגלל שהרבה היו חוששים. זה בדיוק המקום.

זאת אומרת, הוא יכול גם היום. כאן מחייבים אותו.

היו ראשי רשויות שאמרו שאצלן איש כזה לא ימשיך להיות.

נכון. אני זוכר מקרים כאלה.

אבל היו ראשי רשויות מקומיות אחרות שלא עשו זאת.

היום זה גם ברור יותר שיש להם אסמכתה חוקית.

גם עובדי חינוך שהם לא סגל ההוראה וגם סגל הוראה שהם לא עובדי מדינה.

נכון.

כאן בעצם חלה חובה להשעות אותם.

נכון.

אני יכולה ללכת?

כן.

אני סומכת עליך. אני רק אומר, בהמשך למה שאתה אמרת והערת, שאני חושבת שבסוף, כשרואים אסמכתה חוקית, אין חשש לרשות מקומית לבוא ולעשות את זה כי היא מבינה שיש לה עיגון בחוק. הדבר השני, זה גם מצמצם את הפתח לוויכוחים על פי דיני העבודה ונותן מבחינה מוסרית גיבוי. אני חושבת שזה דבר מאוד מאוד חשוב.

תודה רבה לכם גם על ההתחשבות שלך אדוני היושב ראש בכך שיש לי דיון מאוד חשוב. אני כמובן סומכת עליכם.

אנחנו נדאג לך.

אתה חבר קבוע בוועדה?

כן. במקום נהרי.

אנחנו קודם כל מברכים אותך.

תודה.

פעם ראשונה שלך בוועדה שלנו.

כן.

אני רוצה להבין. להערתה של יהודית אייזנר. אנחנו עוסקים בכאלה שהוגש נגדם כתב אישום ולא באלה שהם תחת חקירה כי פה יש בעיה כי זה יכול לקחת חודשים.

אני מודה שזה היה מוצא של פשרה מפני שהיה חשש שהועלה גם על ידי הסתדרות המורים שמחר מישהו מכל מיני סיבות יעליל על מישהו, יפיץ על מישהו שמועה וכבר יחייבו להשעות אותו. לכן בוא נחכה שתהיה מסננת. המסננת של כתב אישום היא מסננת שאומרת שזה עבר את המשטרה שהמליצה להעמיד לדין, זה עבר את הפרקליטות שבחנה שיש ראיות לכאורה וכדומה ואחרי מסננת כזאת אפשר להיות רגועים.

בעיה, אבל בסדר.

אם אתה לוקח את זה לצד השני, יש מקומות שלוקח הרבה מאוד זמן עד שהפרקליטות מחליטה והשאלה היא מה עושים בינתיים. זה נכון. אבל אני אומר במפורש שזאת הייתה פשרה כדי לאפשר את העברת החוק הזה ואחרי מסננת כזאת אפשר להיות רגועים שזאת לא עלילת דברים או משהו כזה.

משרד החינוך. רוצים להגיב?

משרד החינוך תומך בהצעת החוק. יש לנו הערות לנוסח אבל בעיקרון אם עד עכשיו ניתן היה להפעיל את הסמכות הזאת בדרך של פרשנות של החוק, בנקיטה של אמצעי שהוא חמור פחות מדרישה לפיטורים, אז היום זה יהיה ברור וכתוב בספר החוקים.

השלטון המקומי, אתם הבעתם את דעתכם?

אנחנו בעד.

משרד המשפטים.

גם לנו יש כמה הערות לנוסח. אני לא יודע באיזה שלב אתם רוצים לשמוע אותן.

לא בשלב הזה.

אם זה משהו פשוט, אפשר להכניס.

אלה לא יהיו ענייני נוסח בלבד אלא לגבי האופן בו הדברים כתובים שאנחנו חושבים שצריך לשנות.

אבל בעיקרון אתם תומכים. אולי כפי שמירב מייעצת, תאמר את הדברים לפרוטוקול כדי שלא יאמרו אחר כך נושא חדש.

אני מבין שלא קוראים היום.

קוראים.

אנחנו נקרא אבל אנחנו לא הולכים לעבור משפט משפט.

כאמור, גם אנחנו סבורים שהחוק הזה, יש בו כדי ליצור בהירות שהיא טובה למרות שכבר בנוסח הקיים יש עילה של השפעה מזיקה לתלמידים ואפשר היה לתלות את זה שם, אבל טוב לומר את הדברים מפורשות.

יחד עם זאת, בגלל שמדובר במשהו שאמנם דוקטור קדמן אמר שכבר יש כמה מסננות, בכל זאת מדובר כאן על פגיעה שיכולה להיות חמורה מקום שבו כתב אישום שהוגש בסופו של דבר ייגמר בלא כלום ודברים כאלה קורים כל הזמן. לכן אנחנו חושבים שצריך לנסות ולצמצם עד כמה שניתן. אם יש למשל עובדי שירות שלא באים במגע ישיר עם תלמידים, למשל צוותים שעובדים במוסד אבל אף פעם לא פוגשים תלמידים, נניח עובדים אחר הצהרים. ככל שיש דברים כאלה.

כשאתה אומר את הדברים האלה, תחשוב על עצמך גם כאבא. חצר בית ספר או חצר מוסד חינוכי, לא משנה לצורך מה הוא בא. הוא חצר.

זאת אמירה אחת.

בחופש הגדול אין תלמידים. אם הם עובדים רק בחופש הגדול, אין בעיה.

אם אלה צוותי בינוי למשל או דברים מהסוג הזה.

אתה יורד מזה?

כרגע זה לא חשוב.

הערה נוספת נוגעת לעניין הזכות לעיין במרשם הפלילי. כרגע על עובדי שירות, החוק בכלל לא מעניק סמכות כזאת לעומת עובדי הראה ולכן אנחנו יוצאים מתוך מצב שהוא קצת אבסורדי, אם לא נתקן את החוק גם בעניין הזה כי מנהל שבא להגיש רשימה של עובדי שירות לפי סעיף 21 למשרד, הוא אמור לעשות את זה אחת לכל שנה בשנה והמנהל הכללי של משרד החינוך, אין לו בכלל סמכות לעיין במרשם הפלילי בכניסה להעסקה. יוצא שאנחנו לא יודעים אם יש מרשם פלילי על העובדים הללו או לא.

זה לא קשור להצעת החוק הזאת.

כאן אנחנו יוצאים מתוך הנחה הוא יהיה מסוגל לדעת אם מוגש נגדו כתב אישום. צריך פשוט להעניק לו סמכות לעיין במרשם הפלילי, גם לגבי עובדי שירות.

דבר אחרון נוגע למנגנון ערר שכמובן צריך להכניס כאן כי זאת כאמור החלטה מינהלית בעלת משקל.

אלה ההערות שלנו.

קודם כל, בעיקרון אנחנו בוודאי תומכים בחוק הזה. אני רק חושב, כפי שגם נאמר כאן, שצריך ליצור את הזיקה בין החוק הזה לבין חוק המשמעת של עובדי הרשויות המקומיות כי לכאורה הסמכות להשעות עובד שירות כפי שהוא נקרא כאן, שהוא עובד הרשות המקומית, היא בידי ראש הרשות, בין הדין למשמעת.

לא כל העובדים הם עובדי הרשות המקומית.

זה אמור לחול על אלה שהם לא עובדי הרשויות המקומיות כי ברירת המחדל תהיה שאם הוא עובד רשות מקומית, חוק הרשות המקומית (משמעת) חל עליו.

זה לא מוגדר כאן, כי כתוב עובד שירות שזה לכאורה אותו שרת.

היום ראש הרשות רשאי. כאן הולכים לחייב אותו.

כאן כתוב שהמנהל הכללי של משרד החינוך ידרוש ממנו. ראשית, אין לו סמכות כלפיו וצריך לחבר את שני האורגנים האלה כדי ליצור את הזיקה.

חוק הרשויות המקומיות (משמעת) אם הבנו אותו נכון, מחיל את ההוראות.

חוק שירות המדינה (משמעת) לעניין השעיה של מי שהוגש נגדו כתב אישום.

נכון.

אבל כפי שאמר היושב ראש, זאת לא חובה אלא זה לשיקול דעת.

בחוק שירות המדינה (משמעת), זאת חובה להשעות. כתוב "ישעה".

תלוי על איזה סוג של עבירה.

עבירות מין.

אנחנו מדברים על העבירות הספציפיות האלה. החוק בהקשר הזה, למעשה הוא מועתק מחוק שירות המדינה (משמעת).

עבירות מין או עבירות אלימות קשה נגד קטין.

מי ייכלל עכשיו? מה התוספות? מה המשמעות של התוספת?

יש שני חוקים שלמעשה יש בהם הוראות מאוד מאוד דומות. זה מועתק בשינויים המחויבים מחוק שירות המדינה (משמעת) שחל על עובדי מדינה בהקשר הזה של עבירות מין. בנוסף, חוק הרשויות המקומיות (משמעת) בעצם מאמץ את ההוראות מחוק שירות המדינה (משמעת) גם על עובדי רשות מקומית בשינויים המחויבים. שוב, הוא נותן סמכות לראש הרשות המקומית וכולי. אבל בעיקרון ההסדר כבר קיים. ההסדר שאנחנו מבקשים לאמץ כאן כבר קיים לגבי עובדי מדינה ולגבי עובדי רשות מקומית. זה בא בעצם להשלים את החסר לגבי עובדים שהם במערכת החינוך והם לא עובדי מדינה ולא עובדי רשות מקומית. זאת הייתה הכוונה כפי שאנחנו הבנו אותה.

אם מעירים לפרוטוקול, אני מבקש להעיר כמה הערות. דבר ראשון, לגבי סעיף 1 שמדבר על הגשת כתב אישום בחשד לביצוע עבירות שמוזכרות בו בקטין או בחסר ישע עליו הוא אחראי. אנחנו חושבים שזה מאוד מצמצם כאן את הסמכות.

זה מועתק.

לדוגמה, במקרה שבו עובד הוראה היכה את השכן שלו בצורה חמורה, האם במקרה כזה לא נוכל להפעיל את הסמכות?

זה לא דבר שקיים בחוק שירות המדינה (משמעת) ובחוק רשויות המקומיות (משמעת). זה מועתק.

אבל חוק הפיקוח הוא חוק רחב יותר.

הוא מציע לשנות.

אין בעיה. בסדר אבל במידה מסוימת זה יהיה יותר רחב לגבי עובד שהוא לא עובד מדינה או עובד רשות מקומית. לגבי עובד פרטי. זאת שאלה של שוויון ביחס מול עובדים שונים במערכת החינוך.

משרד החינוך יכול לתקן את זה גם בחוק ההוא.

בסדר, אבל זה כללי. שם זה לא רק על עובדי חינוך. זה חוק שחל על כלל עובדי המדינה ועל כלל עובדי הרשויות המקומיות ולא רק על עובדי חינוך או שירות בבתי ספר. צריך לשקול את זה. זה לא בסמכות משרד החינוך לתקן את זה, לפחות באופן כללי.

לא חשוב. אנחנו מתקנים את זה כאן לגבי עובדי חינוך.

אבל זה לא יחול על עובדי חינוך שהם עובדי מדינה או עובדי רשות מקומית, שהם במערכת החינוך הרשמית. זה לא יחול עליהם כי החוק הזה לא חל על בתי ספר רשמיים. לכן זה לא יחול עליהם ומה שיחול עליהם, אלה הכללים הרגילים של עובדי מדינה ועובדי רשות מקומית ואז נוצר חוסר שוויון מסוים ביחס מול עובדים כאלה. זה משהו שצריך לשקול אותו. אי אפשר כלאחר יד להחליט שעל עובדים כאלה אנחנו מרחיבים ועל עובדים אחרים זה חל.

אי אפשר לעשות תיקון עקיף באמצעות החוק הזה?

אפשר אבל צריך לשקול האם אפשר בחוק שירות המדינה (משמעת) ורשויות מקומיות (משמעת) לעשות תיקון רק לגבי עובדים בבתי ספר כי אני לא חושבת שעכשיו נציבות שירות המדינה תרצה.

לא. מוסדות חינוך. אנחנו מדברים על מוסדות חינוך.

זה כבר דבר הרבה יותר נרחב שצריך לשקול אותו.

דבר נוסף, לסעיף 5. סעיף 5 לא מדבר על הגשת כתב אישום אלא מדבר על החלטה אם להעמיד לדין או לא. צריך להתאים את זה לנוסח הכללי. סעיף 5 אומר ש"הותלה אישור של עובד חינוך, תימשך ההתליה או ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא להעמידו לדין פלילי" ואנחנו כבר מדברים על מצב שבו ההתליה באה בעקבות הגשת כתב אישום.

זה בעצם ביטול כתב האישום. זאת הכוונה. אם זה קורה.

דבר נוסף, לעניין התליה והשעיה. מדברים על האפשרות בה המנהל הכללי של משרד החינוך יוכל לקצר את המועד של ההתליה או ההשעיה וקובעים שהוא חייב להתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. אנחנו לא סבורים שהדרישה הזאת להתייעץ היא הכרחית. למנהל הכללי יש סמכות והוא יפעיל אותה ויתייעץ עם מי שהוא צריך ולצורך העניין הזה הוא לא צריך הוראה ספציפית.

אבל אולי כן בהתייעצות עם – צריך למצוא את הניסוח – הבעלות או עם הרשות המקומית כי אחרת עם מי הוא מתייעץ? עם עצמו.

מן הסתם כאשר המנהל הכללי יבוא להתייעץ, הוא יבדוק את כל הנתונים לפני שהוא יחליט ואז הוא מתייעץ מן הסתם עם הגורמים המקצועיים במשרד שלו.

גם זה לקוח מחוק שירות המדינה. בוודאי שלגבי שירות המדינה זה רלוונטי.

במידת הצורך, אם צריך, יפנו לאותו פרקליט שמטפל בהגשה התלונה.

השאלה אם נכניס את זה כאן. מומלץ תמיד להתייעץ, זה בסדר, אבל השאלה אם נכניס כאן. בואו נשאיר את זה לקריאה השנייה והשלישית.

אולי נקריא ואז נחליט מה מתקנים ומה לא בשלב הזה.

אני לא מציע לתקן משהו בשלב הזה. תקריאי, אלא אם כן יש עוד מישהו שרוצה להתייחס. תקריאי ברצף.

הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון - השעיית עובד חינוך או עובד שירות), התשע"ד-2014
1. תיקון סעיף 18
בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 18 –
(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1)
המנהל הכללי יתלה אישור – זה אישור שהוא נותן לעובד חינוך - לפי סעיף 16 אם הוגש נגד עובד חינוך כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או עבירת אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להתלות את האישור, וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע שעליו העובד אחראי במסגרת עבודתו. החלטה לפי סעיף קטן זה תהיה בכתב. בסעיף קטן זה –
"אחראי על קטין או חסר ישע" ו"חסר ישע" – כהגדרתם בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין).

"עבירת מין או אלימות חמורה" – עבירה לפי סעיפים 203ב, 298, 300, 305, 329, 333, 335, 345, 346, 347, 347א, 348, 351, 368ב, 368ג ו-377 לחוק העונשין".

זה דומה לעבירות שקיימות בחוקים שציינתי קודם.

כאשר נגיע להערות ספציפיות, נרצה להכניס כאן גם עבירה לפי סעיף 214ב.

אני רק אומרת שבעיקרון השאלה אם אנחנו רוצים שההתייחסות תהיה זהה לכל העובדים במערכת החינוך או שדווקא כאן אנחנו מכניסים את זה. צריך עוד לשקול לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

(2) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "או להשעות עובד חינוך שאישורו הותלה כאמור בסעיף קטן (א1)".

2. תיקון סעיף 19

בסעיף 19 לחוק העיקרי, אחרי "ולט יבטל" יבוא "או יתלה".

3. תיקון סעיף 22

בסעיף 22 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)
המנהל הכללי ידרוש, בכתב, מאת בעל רישיון או מנהל בית ספר כי ישעה עובד שירות אשר הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת מין או עבירת אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעות את העובד, וכי לא יגרם נזק לקטין או לחסר ישע שעליו העובד אחראי במסגרת עבודתו. בסעיף קטן זה, "אחראי על קטין או חסר ישע", "חסר ישע" ו"עבירת מין או אלימות חמורה" – כהגדרתם בסעיף 18".

ההבדל כאן נובע מכך שעובד חינוך צריך לקבל אישור אינדיבידואלי ממנכ"ל משרד החינוך כדי שתאושר העסקתו. לעומת זאת, עובד שירות, מה שנדרש היום בחוק זה שתהיה רשימה שמנהל בית הספר או הבעלות מגישים למנכ"ל משרד החינוך ולכן השוני.

זאת אומרת, באחד זה ישעה.

נכון. ובשני הוא יורה.

זה בעצם ישלול את הרישיון.

נכון, כי כאן אין אישור אינדיבידואלי.

4. תיקון סעיף 23

בסעיף 23 לחוק העיקרי, אחרי "לפטר" יבוא "או להשעות".

5. הוספת סעיף 25א

אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא:

"25א
עיון מחדש בהחלטת התליה או השעיה

(1) הותלה אישור של עובד חינוך לפי סעיף 18(א1) או הושעה עובד שירות לי סעיף 22(א1) – תימשך ההתליה או ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא להעמידו לדין פלילי, ואם הועמד לדין פלילי – עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים. ואולם רשאי המנהל הכללי להורות על הפסקת ההתליה או ההשעיה במועד מוקדם יותר.
כאן רשמתי לפני את ההערה של משרד החינוך.

שהיא?

רק מי שהוגש נגדו כתב אישום.

ביטול כתב אישום.

זה משמעותי.

למעשה זאת הכוונה. זאת אומרת, בסופו של דבר ההליך לא התקיים.

(2) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד חינוך שאישורו הותלה או עובד שירות שהושעה, לפנות למנהל הכללי בבקשה שיורה על הפסקת ההתליה או ההשעיה. פנה עובד כאמור בתום שישה חודשים מיום מתן החלטת ההתליה או ההשעיה, ישקול המנהל הכללי – כרגע זה בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, וגם כאן רשמנו את הערת משרד החינוך –

גם את ההערה שלי שכדאי שתהיה התייעצות עם בעל הרישיון או עם מנהל בית הספר.

את האפשרות להפסיק את ההתליה או ההשעיה באותו מועד. החליט המנהל הכללי שלא להפסיק א ההתליה או ההשעיה במועד כאמור, ישקול מחדש, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, אחת לתשעה חודשים, החל במועד ההחלטה לפי סעיף קטן זה, את האפשרות להפסיק את ההתליה או ההשעיה".
רשמנו גם את ההערה של משרד המשפטים לגבי ועדת הערר.
יש לנו הודעה ממשרד האוצר שלחוק אין עלות תקציבית, דבר שצריך לציין בקריאה הראשונה.

אנחנו מצביעים על אישור הצעת החוק.

מי בעד אישור הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון - השעיית עובד חינוך או עובד שירות), התשע"ד-2014?

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת החוק אושרה פה אחד

הצעת החוק אושרה פה אחד. תודה רבה. אנחנו נעביר אותו לקריאה ראשונה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>