PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
07/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 93>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט' בתמוז התשע"ד (07 ביולי 2014), שעה 11:30

<סקירת יו"ר הסוכנות היהודית מר נתן שרנסקי, על פעילותה ותקציבה>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

ישראל חסון

מרדכי יוגב

דב ליפמן

אברהם מיכאלי
נחמן שי

>
מאשה נוביקוב - ממונה קשרי חוץ, משרד ראש הממשלה

יונתן שכטר - לשכת ראש הממשלה, משרד ראש הממשלה

לילך אלמקיאס - אגף פנים, תכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה

חביב קצב - סמנכ"ל דיור, משרד העלייה והקליטה

חנה קורן - מנהלת אגף בכיר לעידוד עליה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

אלה סבן - סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עליה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

פטריסיה חבבו - ממונה עידוד עלייה וקליטה, משרד העלייה והקליטה

דוריס קריאף - ממונה תיעוד וזכות, משרד העלייה והקליטה

נתן שרנסקי - יושב ראש הסוכנות היהודית

אלן הופמן - מנכ"ל הסוכנות היהודית

ג'וש שוורץ - מזכ"ל וסמנכ"ל קשרי ממשל, הסוכנות היהודית

דניאל גרינברג - עוזר יו"ר הסוכנות, הסוכנות היהודית

יעל סיני - עוזרת מנכ"ל הסוכנות היהודית

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

חגית הללי - דוברת הסוכנות היהודית

חגי אליצור - מנהל תחום תפוצות, המשרד לירושלים והתפוצות

ישעהו יחיאלי - מנהל תכנית "נעל"ה"

דבורה גרייזמן - מנהלת תכניות בינלאומיות, בית התפוצות

בקי כספי - מנכ"לית הפדרציות היהודיות, צפון אמריקה

ליזי מרטין - ארגון "נפש בנפש"

יצחק הילדסהיימר - כתב "מקור ראשון" ו- "NRG"

גידי זאגא - לוביסט "אימפקט" מטעם בית התפוצות

דנה גורדון שושני

יעל, חבר המתרגמים
<סקירת יו"ר הסוכנות היהודית מר נתן שרנסקי, על פעילותה ותקציבה>

שלום לכולם, אנחנו שמחים לארח היום את יושב ראש הסוכנות היהודית, מר נתן שרנסקי שייתן לנו בהמשך סקירה על פעילות הסוכנות היהודית. אני חושב שיש לוועדה שיתוף פעולה פורה עם הסוכנות היהודית. נציגה משתתפים כאן באופן שוטף, הנציג שלה הוא אורח קבוע, הוא כבר חבר ועדה. חמישה מחברי הכנסת יצאנו לארה"ב וראינו את הפעילות של הסוכנות היהודית בארה"ב, ראיתי את הפעילות של הסוכנות היהודית באוקראינה ובעוד מקומות. אנחנו מכירים ומוקירים את כל מה שהסוכנות היהודית עשתה.
אני מבקש לספר, היה אצלי כאן גו'ש בפגישה, פגישה שהייתה לי עם חבר הנאמנים של הסוכנות, גם עם היושב ראש. ישבנו וקצת סיפרנו, סיפרתי את סיפור העלייה שלי, איך עלינו ולמה עלינו, אנחנו אומרים שאנחנו גם מנסים לעזור ובאמת כדי שתהייה עלייה וקליטה טובה יותר. אז נזכרתי במשהו שנגע לנו, אני חושב שכשספרתי על זה גם נגע לחבר הנאמנים. סיפרתי שאנחנו עלינו לארץ בשנת 1991, הוריי ואחי הקטן, אני ואחי הקטן ישנו על הרצפה במשך חודש-חודשיים. אז קיבלנו את המיטות של הסוכנות. אין מישהו מהעלייה שלא זוכר את המיטות של הסוכנות. חמי הכין לנו מיטת קומתיים ועד היום זה בבית אצלו. אני חושב שכל העלייה מוקירה את פעילות הסוכנות למרות שאין לה את הבמה, כולם זוכרים את המיטות של הסוכנות. אני ככל שאקנה מזרון של "עמינח" או אחר, תמיד אזכור את מיטת הסוכנות שהייתה נוחה. זה קוריוז קטן מהזיכרונות הטובים שלנו.

אתם עושים הרבה עבודה, ואני אתן לכם להציג את הפעילות. בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. אני אבקש ממנכ"ל הסוכנות היהודית לתת סקירה. אני אקדים ואשתף מההתרשמויות מהימים האחרונים שלי. חזרתי עכשיו מצרפת. מצרפת, במשך כמה שנים ציפינו וראינו כל מיני סימנים שתהייה עלייה גדולה. כעת אנחנו נמצאים בתוך העלייה הגדולה.

כאשר אנחנו מדברים על עולם חופשי במדינות שאין בהן שום הגבלות ליהודים והקהילה תופסת עמדות השפעה, אין לנו קהילה בעולם החופשי שתוך שנה שולחת אחוז אחד מהקהילה לישראל. משנת 1948 לא היה דבר כזה מאף מדינה, לא מאירופה ולא מאוסטרליה, לא מדרום אפריקה. השנה בפעם הראשונה קהילה השנייה בגודלה בתפוצות, צרפת, תשלח לפחות אחוז אחד של יהודים לישראל. העלייה גודלת באופן מטאורי. בשנת 2012 – 1,800 איש. בשנת 2013 – 3,300 איש. השנה אנחנו מתווכחים בינינו לבין עצמנו אם יהיו 5,000 או 6,000 איש. אני מעריך שיהיו 6,000 איש.

אם נתסכל על הסיבות, ראשית, זו תוצאה של חוסר ביטחון בגלל האנטישמיות שהתחזקה מאוד בעשור האחרון. עשר שנים רבנים ומנהלי בתי ספר אומרים לילדים לא להסתובב ברחוב עם כיפה. תבינו, במוסקבה לא אומרים כך, בקייב לא אומרים כך, אבל בפריז כבר 10-11 שנה אומרים כך. זה יוצר תחושה של חוסר ביטחון בנוסף לפיגועי טרור. כאשר המצב הכלכלי לא מעודד ויש הרבה צעירים, לא רק יהודים, שלא רואים את עתיד שלהם בצרפת. שני דברים אלה הם מאוד חשובים. למדינת ישראל ולסוכנות היהודית אין שום אחריות על הפקטורים הללו, הם לא תלויים בנו. אבל בפעם הראשונה רוב היהודים שהחליטו לעזוב, הם עוזבים לא לטורונטו ולא למונטריאול שהייתה היעד מספר אחת של יהדות צרפת כי שם יש הרבה דוברי צרפת, לא ללונדון ששם בגלל החוקים האירופיים אפשר ללמוד באוניברסיטה חינם, אלא דווקא למדינת ישראל. אין ספק שזה כתוצאה של כל המדיניות שלנו, של ממשלת ישראל לחזק את הזהות יהודית. למעשה, לקשור כל משפחה ואת כל הצעירים בצרפת באמצעות כל מיני תכניות למדינת ישראל. הם מרגישים שפה הבית.

עולה שאלה מאוד חשובה, האם יש עתיד היום באירופה ליהודים - - -

יש.

אני חייב להגיד שאני שואל את השאלה הזאת במשך חודשים ארוכים את כל מנהיג צעיר באירופה, קשה להם להגיד שאין, אבל לא מצאתי אף אחד מהם שאמר שיש.

בישראל יש.

בדיוק. זה הזמן להזכיר להם ואחר כך להוכיח שבישראל יש להם עתיד בטוח.

מילה אחת על אוקראינה, אני חייב להגיד שקודם כל למרות על התעמולה אין כוח פוליטי אנטישמי בממשלת אוקראינה. אין מדיניות אנטישמית מצד ממשלת אוקראינה. להפך, ממשלת אוקראינה מנסה להוכיח שהיא תשתף פעולה עם כל הקהילות. אבל באוקראינה יש חלקים גדולים ששם יש וואקום של שלטון. אני נולדתי וגדלתי במקומות שאף אחד לא ידע שיש מקומות כאלה, היום כל העולם מכיר אותם כי שם יש חוסר של וואקום ויש מלחמה. כאשר יש חוסר של שלטון הדעות הקדומות יוצאות החוצה. היום יש גידול מאוד משמעותי במספר העולים, היום יש יותר יהודים שעלו מאוקראינה מאשר בשנה שעברה. צריך להבין, בניגוד לצרפת ששם הכול הולך בשיתוף פעולה עם כולם, כאן תוך כדי תהליך העלייה יש קרבות ואנחנו מוציאים משפחות מתוך הקרבות.
הסוכנות היהודית כמובן דואגת להביא יהודים לישראל באמצעות כל מיני תכניות, היא גם מביאה את ישראל לכל העולם. אדוני היושב ראש, ראיתי שליחים שלנו בקמפוסים שהם בשיא המאבק ללגיטימציה של ישראל, בשיא המאבק כדי לתת ליהודים הרגשה שהם לא צריכים להתבייש בקשר שלהם לישראל, אלא להפך. היום יש לנו יותר שליחים בעולם מאי פעם, 1,250 שליחים - - -

נתן, צריך להסביר שזה סוג אחר של שליחים. שליח חדש, הוא מסוג השליחים שהיו - - -

היום כשאנחנו שואלים את השליחים שלנו, אנחנו במפגש עם 300 שליחים באמריקה, מי מכם יותר מבוגר מבן 30, אולי יש חמישה-שישה אנשים שמרמים ידיים. כלומר, כל השליחים שלנו הם אחרי צבא ותואר ראשון. הם הולכים לקהילות, לבתי ספר, לקמפוסים והם מדברים בכל מיני נושאים החל מעלייה וחיזוק זהות יהודית ועד למאבק על שם טוב למדינת ישראל. עם כל הקיצוצים הדרמטיים שלנו מספר העולים רק עולה כי יותר ויותר ארגונים ופדרציות וקהילות מוכנים לשלם עבור השליחים שלנו כי הם מרגישים שזה גשר מאוד חשוב בין העם היהודי למדינת ישראל.

אבקש ממנכ"ל הסוכנות היהודית לתת סקירה יותר מפורטת.

בוקר טוב לכולם. שמי אלן הופמן. תודה אדוני היושב ראש חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חברי הכנסת, נחמן שי יושב השדולה של העם היהודי בכנסת.

אני כבר יודע ששבענו ממצגות, אני אשתדל לעבור מהר מאוד על הסטטיסטיקה הכי בסיסית של העשייה של הסוכנות היהודית.
נתחיל עם זה שהסוכנות היהודית עוסקת בארבעה מעגלים של עשייה עיקריים: יש בשקף את העלייה בצד ימין, למטה רואים שאנחנו עוסקים בחיבור יהודים צעירים מהעולם לישראל ולזהותם היהודית. זה בדיוק מה שנתן כרגע דיבר בנוגע ליהדות צרפת. זה לא במקרה, זה לא אסתטי שהמעגל הזה חופף עלייה. אנחנו גם עוסקים בחיבור ישראלים צעירים ליהדותם ובעיקר לעם היהודי. אנחנו עוסקים באוכלוסיות בסיכון.

אעבור לעלייה. כמה נתונים. צופים ל-23 אלף עולים בשנה זה. רואים את העלייה של השנה האחרונה וגם של שנה לפני כן. אנחנו מוקד עלייה. כאן ההזדמנות לציין את שיתוף הפעולה המאוד מאוד הדוק שמתקיים בשנים האחרונות עם המשרד לעלייה וקליטה. חביב קצב נמצא כאן, אבל בכל הדרגים מהדרג של השותף שלי עודד מנכ"ל המשרד לקליטה ועלייה וגם עם השרה לאורך כל הדרגים. אני יכול לציין שהרבה מאוד ממה שאני מציג כאן הוא בעצם פרי של עבודה משותפת בינינו לבין משרד העלייה וקליטה.

22 מרכזי קליטה שנותנים נחיתה רכה ללמעלה מעשרת אלפים עולים בשנה. הנה המומחה לנושא הזה, חביב קצב מהמשרד לעלייה וקליטה. כאשר אנחנו מדברים על עלייה וקליטה, הסוכנות היהודית מתמקדת בצעירים. רואים כאן, אני לא רוצה לעבור על כל המספרים כאן, אפשר להסתכל ולראות שהמספרים עולים. לא רק שכלל מספרי העולים עולים, אבל בעיקר מספרי העולים בשנת 2013 הם של צעירים יותר שהם בוגרי תכניות, שהם היו ב"מסע", שהם היו ב"תגלית", הם באים לישראל. רואים את אולפני עציון של הסוכנות שהתרחבו מירושלים לאולפני עציון בכל הארץ, בחיפה, ברמלה וברעננה. בית ברודצקי הוסב השנה לעולים. ב"נעלה" יש לנו 435 משתפים. תק"א – תכנית קדם אקדמית ו"סלע", גרעין צבר הוא דבר מאוד מאוד חשוב. בני ישראלים שחוזרים לארץ לשירות צבאי, חוזרים לארץ. למטה יש את העבודה שאנחנו עושים עם משפחות לבוגרים. סך העולים החדשים והותיקים שהשתתפו בתכנית קליטה של הסוכנות היהודית, כמובן עם המשרד לעלייה וקליטה עומד על 21,381.

כעת אנחנו מגיעים לנושא צרפת, אנחנו צופים, מאוד חשוב להסתכל על השקף הזה, אנחנו צופים ל-7,000 עולים מצרפת השנה. זאת אומרת, בשנת 2014 יבואו למדינת ישראל כפליים עולים מצרפת מכל ארצות הברית. יהדות צרפת על המזוודות, אבל לא מספיק שהם על המזוודות. הדבר החשוב הוא, יהדות צרפת, כאשר משפחה שוקלת לעזוב את צרפת באופן מוחלט היא בוחרת לבוא לישראל. הם נוסעים למקומות אחרים, אבל בוחרים לבוא לישראל. עד תחילת יולי הגיעו כבר 2,700. בינואר עד מאי 2,000 תיקים לעומת 863 תיקים ולעומת כחצי שהגיעו בשנת 2003, זה כמעט חצי אל מול השנה לפני כן. זה אולי הסיפור הדרמטי ביותר שקורה היום בזירה של עלייה וקליטה.

כמו שנתן אמר, שאחוז, על אחוז אחד מכל הקהילה בעצם עוזב את צרפת. זה כדור שלג. יש לזה דיני מס חדשים ומצב כלכלי. מעניין לראות אם בשנת 2015 המגמה הזאת ממשיכה. אם היא תמשיך בשנת 2015 אנחנו נהייה בפני רעידת אדמה באירופה. רעידת אדמה באירופה.

כאשר אנחנו מדברים על המעגלים הללו, מעגלי עלייה שחופפים לאוכלוסיות בסיכון, זה מה שאנחנו קוראים 'הצלה'. פעם זה היה התפקיד העיקרי של הסוכנות היהודית. אני חושב שאנחנו צריכים לברך שהיום מכלל ה-13 מיליון יהודים בעולם לא יותר מ-50 אלף אולי נמצאים במדינות שחייהם עלולים להימצא בסכנה. הסוכנות היהודית מציגה בשם העם היהודי, היא ממשיכה להביא יום-יום ממקומות כמו טורקיה, קובה וונצואלה ועוד כמה מקומות שאלו אנקוב בשמם בגלל הרגישות. יום-יום אנחנו מביאים יהודים כולל יהודים שאין להם דרכונים, מביאים ממקומות שיהודים נמצאים בסכנה. צריך להכיר בעובדה שהפעולה של 'הצלה' הולכת ומתייבשת בעולם היהודי. אולי זה תופעה מאוד חיובית של המצב של העם היהודי.
כשאנחנו מסתכלים על אוקראינה, זה עוד מוקד, אנחנו רואים שהצפי הוא עד ל-4,000 עולים, 3,400-3,900 בשנת 2014. גם פה יש הבדל ענק, הכפלה של מספרים, יש גם את המספר למטה שהוא כמיליון וחצי שקל שאנחנו משקיעים מכסף שהסוכנות מגייסת בנושא של ביטחון הקהילה היהודית באוקראינה. גו'ש אחראי על כל המפעל הזה. בסך הכול הקרן הזאת חילקה עד עכשיו 13 מיליון שקל בתיאום עם המוסדות הרלוונטיים במדינת ישראל אנחנו עוזרים לקהילות להגביר את הביטחון. מצבים כמו טולוז שלא היו מצלמות, שלא הייתה החומרה המתאימה, אנחנו מנסים לתקן את זה ומגייסים כסף כל שנה וכל חודש כדי לעזור לקהילות האלה.

ניסיתי לאפיין את תחום שמעניין בעיקר את הוועדה הזאת, אבל אני מבקש ללכת הלאה. הסוכנות היהודית עוסקת בהבאת עולים, כדי להביא את העולים צריך לעסוק בחיבור של יהודים צעירים בעולם לישראל ולזהותם היהודית. את זה אנחנו עושים בשתי דרכים, מביאים את הצעירים לישראל ומביאים את ישראל לצעירים. איך מביאים את ישראל לצעירים, בבקשה. כאשר אנחנו מדברים על 100 אלף סטודנטים יהודים בעולם, קרוב לאחד מארבעה מהסטודנטים יהודים נחשפים לפעילות של שליחי הסוכנות היהודית. בשנה הבאה יהיו לנו בקמפוסים 75 צעירים ישראלים בוגרי אוניברסיטה ב-75 קמפוסים.

התחלנו במפעל חדש, כמו שאמר חבר הכנסת נחמן שי, זה דגם חדש של שליח. תלכו לטורונטו ותראו 21 צעירים ישראלים עושים שנת שירות בקהילה היהודית בטורונטו. כל אחד בבית הכנסת. מה שקורה לצעירים האלה שלא רק שהם מביאים את ישראל אליהם, הם חוזרים אנשים אחרים.

כאשר אנחנו הולכים הלאה, חלק היה להביא את ישראל לצעיר, החלק השני של המשוואה הוא להביא את הצעיר לישראל. 62 אלף צעירים יהודים שמתחלקים: 10 אלפים ב"מסע"- הפרויקט בין הסוכנות וממשלת ישראל, מדינת ישראל. אנשים באים לשנה או לשישה חודשים – אלו העולים של העתיד. אתם תראו עוד דוגמה לגבי צרפת. כשמסתכלים הלאה רואים ש-10 באים בתקופת התיכון, 41 אלף באים במסגרת "תגלית". השאלה שנשאלת לגבי בוגרי "תגלית", כולם שואלים מה קורה לבוגר "תגלית" הוא שמונה ימים, עשרה ימים, ראה את ישראל דרך אוטובוס. בנינו תכנית של שישה עד שמונה שבועות שהיא סוג של סטאז, זה טוב בשביל קורות החיים. בשנת 2013 היו 513 משתתפים, 1,000 השנה. אנחנו מתכוונים להכפיל את זה 2,000-3,000 – כולם בוגרי "תגלית". השנה, הרמנו כפפה שזרקה לנו הממשלה, להביא את המחוננים ביותר בעולם הטכנולוגי לישראל מהאוניברסיטאות הכי טובות. אנחנו בנינו תכנית ייחודית. לצורך דוגמה, כאשר הקמנו את "מסע" אמרו לנו 'לא יבוא אף ילד לישראל במסגרת "מסע"'. היום אנחנו רואים 1,000, 850 איש שבאים מצרפת במסגרת "מסע". תשימו לב, 705 מהם עולים לישראל.
1,000 תלמידים מצרפת היו בישראל במסגרת התיכון. הנה לכם דוגמה של המעגלים של הסוכנות בכפר הנוער כמו קריית יערים, אנחנו רואים את האוכלוסייה בסיכון, בצד שמאל למעלה, אנחנו רואים עולים חדשים שהם האוכלוסייה הבסיסית של כפרי עליית הנוער, רואים ששנת שירות של ישראלים יחד עם שנת שירות של העם היהודי, זו דוגמה איך הסוכנות בונה את החיבור בין צעירי העם היהודי וצעירי ישראל. אנחנו ממשיכים לעבוד בכפרי עליית הנוער, יש פה 1,200 איש שמקבלים מלגות מהסוכנות היהודית. 950 איש בכפרי עליית הנוער ו-12 אלף תלמידים, 17% מהם הם עולים מהפריפריה של ישראל, הם נמצאים בתכנית של הסוכנות שנקראת "פותחים עתיד".

אני מקווה שבריצה ניסיתי לתת לכם את המספרים הכי חשובים של הפעילות של הסוכנות היהודית. תודה רבה.

בבקשה נציג משרד העלייה והקליטה.

אני שמח לומר שאנחנו עושים עובדה מאוד יפה בשיתוף עם הסוכנות היהודית, עבודה מתואמת בנושא עידוד עלייה כולל קבלת החלטת ממשלה על מטרה משותפת, כולל עידוד עלייה מצרפת. זו תכנית מאוד מפורטת שכוללת גם את נושא צבא וגם את הנושא של אוקראינה, גם בתכניות צעירים אנחנו עושים עבודה משותפת.

אדוני היושב ראש, אני מבקש לומר במיוחד לך בעקבות הדיון שקיימת כאן בוועדה בנושא של מבשרת. בהתאם להוראה של מר שרנסקי, נעשתה עבודה לא פשוטה, לא קלה, עבודה מאוד מורכבת עם הרבה מאוד גורמים ובתיאום. הצלחנו להוביל להמשך קיומו של מרכז הקליטה לתקופה של שנתיים עד שלוש שנים. אין לזה שום קשר - - -

אני מקווה שלא נפגעו עולים.

ללא עבודה משותפת, יושב לידי יהודה, הייתה עבודה מאוד משותפת לטובת העולים. אני מקווה שהעבודה הזאת תמשיך וששיתוף הפעולה פה יהיה פורה יותר ובזה נצליח להביא יותר עולים.

יושבות כאן נציגות המשרד, חנה מנהלת אגף עידוד עליה, אלה, דוריס, פטריסיה שעמלה מאוד קשה על כל פרויקט צרפת. נקווה שנעשה עוד תכניות לעידוד עלייה מארצות אחרות ושיבואו יותר עולים. אני מבקש לומר תודה רבה על שיתוף הפעולה הפורה. תודה.

תודה. לגבי העניין של מרכז הקליטה, אני רוצה להודות לכל הגורמים ולכל מי שהתגייס. אנחנו באמת צריכים כולנו להתגייס לטובת העולים. בקשה, להתחיל לעקוב אחרי אותם עולים שאינם אמורים להישאר שם מעבר ל שנים המוקצות להם. בסופו של דבר אנחנו כמדינה, הם וישבו פה בשולחן מלא האנשים. אנחנו כמדינה נפגעים מזה כי הם מתרגלים למצב ונוח להישאר שם והם לא רוצים לעזוב. הם בעצם פוגעים בעצמם ואת זה הם לא מבינים. אנחנו צריכים לדאוג, יש חוקים ומה שהחוק מחייב זה מה שצריך להיות. אחרי זה צריך לצאת אל הדרך וללמוד להיות עצמאים. אמרתי להם, כמה שזה כואב, זו החלטה כואבת ואולי אלו אמירות קשות, אבל זאת המציאות. בסוף המציאות הזאת היא לטובת אותם אנשים.

בהחלט. כמו שהבטחתי לך בטלפון, אף עולה לא יפגע, אבל לא יכולים להיות עולים לנצח. באיזשהו שלב צריכים ללמד אותם לקחת עצמאות על עצמם.

ראשית, אני רוצה להביע באמת הערכה גדולה על כל מה שהסוכנות עושה בכל מישורי הפעילות. ניסתי להביא עוד פרויקט, אני לא יודע לאן הוא הגיע בסוף, אותו סיפור שכן מתקיים במכינות של חצי שנה גם של אוכלוסיות אתיופיות ואחרות. דיברתי גם להביא נוער למכינות, אמרנו שזה מתקיים בשתי מכינות, נדמה לי ב"רבין" ו"קשת". הצעתי לתת להם את האתגר. יש היום נשיאות למכינות, יוסי בר, מי שהיה קצין חינוך ראשי. אני חושב שדרך זה שהם רגולטורים למכלול המכינות היום, החילוניות והדתיות, ניתן לתת להם משימות ולייעד אותן לסוג אוכלוסייה. הסתבר, לצורך העניין "קשת" עסוקה רק באוכלוסייה האנגלו סקסית. דרך זה הם מסוגלים לתת את המענה הקונקרטי. חצי שנה הראשונה היא עברית, היא אוריינטציה ויש צורך בהרבה מאמצים ונכון שכך יהיה.

אם לצורך העניין תוקם מכינה כזאת לעולים מאוקראינה אני רוצה לומר לכם שחוץ מכיתה כזאת, עשרה, עשרים נראה לי שהאוריינטציה שלהם מביאה שם לאחוזים של 90% שמתגייסים לצה"ל. 80% נשארים בארץ עם תעודת זהות בסוף שנה, ו-90% אחוז מתגייסים לצה"ל, דהיינו יש כאלה שיורדים, משלמים את הלימודים חוזרים כעבור שנה שנתיים. המכינה היוותה בית עבורם גם בזמן השירות.
אני חושב שהמחשבה הזאת לקרוא את יוסי בר שיפתחו ושייקחו את זה כמשימה, האם זה מול בין אם זה מול העולים מצרפת ובין אם זה מול אוכלוסיות אחרות. הם ימצאו את המכינות החזקות וידעו לתת להם את האתגר הזה.

אני באמת רוצה להביע הערכה למרכז קליטה של מבשרת. בלי קשר אם יש פה שטיקים או אין, את זה נשאיר ליושב ראש הסוכנות להחליט. כמו שאתם מראים צריכים כאן הרבה מרכזי קליטה. הערכה ושאלה אחת קטנה. דיברתם כאן על פוטנציאל של 23 אלף עולים, דיברתם על כ-7,000 מצרפת וקרוב ל-4,000 מאוקראינה, שזה 11 אלף, עוד 12 מאיפה?

3,500 מאמריקה, בערך כ-7,000 מברית המועצות לשעבר. עכשיו יש תחרות אם מצרפת יהיה יותר מכל ברית המועצות או רק מרוסיה ואוקראינה. תמיד יש עוד כמה מאות מאוסטרליה, כמה מאות מבריטניה, 1,000 ומשהו מדרום אמריקה. ברוך ה' יש.

אהבתי לראות בנתונים שיש הרבה חבר'ה צעירים. מחר הייתה אומרה להתקיים וועדה שהתבטלה, עם שר האוצר ורצינו להראות לו את התרומה של העולים לכלכלת ישראל. אני חושב שיש עלייה בנתונים הריאליים של המספרים, אפשר לראות איך העלייה תורמת לכלכלה. לפני כשבוע קיימנו דיון בנושא איך אנחנו כמדינה ערוכים, כי הרשויות המקומיות מתלוננות שהן קולטות עכשיו הרבה עלייה, צריך לפתוח כיתות, לבנות כיתות, איפה קולטים. משרד החינוך מתקצב, עיקר הטענות היו כלפי משרד החינוך שהוא מתקצב שנה כיתות אולפן. אז מה קורה, הילדים עדיין לא שולטים בשפה מספיק טוב והם מתקשים בלימודים. הרשויות המקומיות מממנות את זה. יש לא מעט בעיות ואני חושב שזה הזמן עם גל העלייה ועם המספרים שהוצגו, אנחנו צריכים יותר ויותר ללחוץ את הממשלה לתקצב.

אני חייב להגיד, ראשית כתוצאה משיתוף הפעולה שלנו עם משרד העלייה וקליטה הממשלה נותנת עכשיו קצת כסף למרכזי קליטה. "ברודצקי", מי שנולד בשנות 79 יודע שזה ה-סמל, כבר לא קיים מרכז קליטה ועכשיו הוא חוזר להיות מרכז קליטה. את אולפני עציון אנחנו מעתיקים. אני חייב לומר, עם כל החשיבות של הכסף שהממשלה נותנת, אם לא היו הפדרציות והפרטנרים שלנו, מהמקורות שלנו אנחנו משקיעים 51 מיליון דולר לעלייה וקליטה. טוב שעכשיו הממשלה מצטרפת ומשקיעה בזה, אבל ללא התמיכה של העם היהודי לא היינו יכולים להרים את זה.

דבר נוסף, הפריע לי באחת הוועדות ובאחד הדיונים העניין של ההסברה. אין לנו כאן נציגים של משרד החוץ, אבל המסרים שעוברים ממשרד החוץ אומרים שצריכים להשתמש במשאב שנקרא שליחי הסוכנות. חומרים מסוימים צריכים להיות מעוברים עם הסברה כי זה הכלי הכי זול, והכי נכון לעשות הסברה בתפוצות. את שיתוף הפעולה הזה דרשתי ממשרד החוץ. אתם צריכים לעדכן אותי אם נעשה משהו או לא נעשה.

שנית, הייתי רציתי לשמוע על דברים שאתם רואים שאנחנו כאן בוועדה יכולים לשנות או לעזור. היה לנו כאן דיון בעניין תכנית "מסע" לגבי אישורי עבודה שהם לא יכלו לקבל, אז היינו צריכים את משרד הפנים. היינו צריכים להסדיר את אישור העבודה. אם אתם רואים שבמקרים האלה כשאפשר לעזור לאנשים לקבל החלטה, באמת יש לנו אפשרויות פיננסיות שיקלו עליהם, נעשה את זה בהחלט. אנחנו נפנה למשרדים הרלוונטיים ונעזור.

משרד ראש הממשלה בבקשה.

אני מלשכת ראש הממשלה. אני בסך לא כל כך הרבה זמן בתפקיד, אבל אני רוצה לציין שבתקופה הקצרה שלי בתפקיד אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם הסוכנות היהודית במספר נושאים. בין היתר ביוזמה החדשה לחיזוק הקשר עם התפוצות. יש לזה מרכיבים שונים שהוצגו כאן, פחות על עלייה ויותר על החינוך הישראלי בחינוך וגם חינוך בארץ על הקהילות היהודיות בחו"ל. אני חושב שזו יוזמה מאוד מבורכת, זה בשיתוף פעולה הדוק בינינו לבין הסוכנות היהודית וגם בינינו לבין משרד התפוצות שנציג שלו נמצא פה.

כמי שגם ישן לילות במיטות של הסוכנות, גם אשתי בוגרת אולפן עציון, גם אנחנו עברנו את המוסדות של הסוכנות. אני מבקש לציין את העבודה החשובה ואת שיתוף הפעולה המבורך. תודה.

תודה. הייתה לנו כאן שאלה, יצחק בבקשה.

אני רוצה לשאול את היושב ראש נתן שרנסקי מה הסוכנות עושה כדי להגביר את פעילות עידוד העלייה בקרב יותר מ-1,200 מיליון יהודים דוברי רוסית שפזורים בכל העולם, בארצות הברית, גרמניה, קנדה וכדומה?

אני מקווה שזה קצת פחות. כן, הערכה היא שיש כמיליון דוברי רוסית יהודים ויש כמיליון דוברי עברית שהן אוכלוסיות בסכנת התבוללות אם לא יעשו מאמצים מיוחדים. לכן המחלקה שלנו שעד לפני שלוש שנים טיפלה ביהודי ברית המועצות הפכה עכשיו למחלקה שמטפלת בדוברי רוסית בכל העולם. כמובן רוב המאמצים שלנו ובמיוחד היום הם באוקראינה, ברוסיה, אבל יש לנו שליחים לקהילות בלוס אנג'לס, ניו יורק ועכשיו לפי בקשה של הקהילה יש לנו שליחה באוסטרליה.
עידוד עלייה מתחיל תמיד בחיזוק הקשר עם ישראל. יש לנו היום קבוצות של "תגלית" דוברי רוסית. למשל באוסטרליה נתנו הם לעצם שם רוסי ומתברר כשלא מוכנים לעבוד דרך הקהילה הם לא מרגישים שהם קרובים למוסדות שלהם, אבל כאשר אנחנו מארגנים להם פעילות בתוך קהילה דוברי רוסית מביאים אותם לישראל ודרך ישראל מחזקים גם את הקשר שלהם גם לקהילה שלהם. יש לנו מחנות קיץ משותפים שבאים דוברי רוסית ממדינות שונות לישראל. כעת יש בארה"ב מחנות קיץ לדוברי רוסית. שוב, זה לא כדי לבנות גטו, להפך, זה בשביל להכניס אותם לפעילות של הקהילה היהודית כדי שירגישו חלק ממשפחה. למעשה התכניות שיש לנו יש לנו יש את אותן תכניות מיוחדות מסוג זה לדוברי רוסית.

מה עם גרמניה?

בגרמניה יש לנו היום שלושה שליחים, ארבעה שליחים. יש לנו שם הרבה סמינרים. שם יש די נסיגה מבחינת "תגלית" בגלל שמרגע שלא אנחנו אחראים על "תגלית" אלא הקהילה המקומית, המספרים ירדו באופן דרמטי כי הקהילה או מנהגי הקהילה לא מכירים את כל מי זכאי לפי החוק השבות כיהודי, כזכאי לתכניות שלהם. היום בגרמניה יש 80 אלף יהודים לפי ההלכה ו-100 אלף שהם לא יהודים על פי ההלכה ושהם זכאים. עכשיו אנחנו יחד עם מנהיגות "תגלית" מדברים איך לחזור לשיטות שמאפשרות לנו לעבוד עם כל הקהילה. אנחנו כמובן עובדים עם כל הקהילה. גרמניה מצד אחד היא מקום להרבה פעילות שלנו ומצד שני היא אתגר מספר אחת מבחינת התבוללות. אנחנו תומכים גם במוסדות קיימים או ביוזמות מקומיות שיהודים נוקטים כדי לחזק את הזהות היהודית שלהם.

תודה. למי יש עוד מה להוסיף. אנחנו לקראת סיום.

אני שמח שיש לנו שיתוף פעולה מלא בין הוועדה לבין הסוכנות היהודית. אנחנו באמת מנסים להרים הרבה פרויקטים יחד. אנחנו מברכים אתכם על כל מה שאתם עושים.

כמו שאמרתי, אני צמחתי בתוך זה. אני חושב שלא רק אני אלא הרבה מהעולים יודעים להעריך את מה שאתם עושים.

אני שמח על שיתוף הפעולה שיש בין משרד העלייה וקליטה לבין הסוכנות היהודית וגם הפדרציות שתומכות. זה באמת משמח את העם היהודי גם כאן וגם בתפוצות. כולנו מנסים להיות יחד ואחד בשביל השני. נמצאים כאן נציגים מ"נפש בנפש", נעלה, כולם כאן ולא אזכיר את כולם בשמות. כולם באמת עושים עבודה נהדרת. המטרה הסופית שהיהודים יהיו כאן. לפחות מי שלא כאן שיזדהה עם המדינה שלנו ויתמוך בנו, זה מאוד חשוב. אנחנו לא יכולים להכריח אנשים לבוא לכאן בכוח. אנחנו באמת צריכים לתת את התנאים ולהראות שכדאי להיות כאן.

קוראים לי דבורה גרייזמן מנהלת תכניות בין לאומיות בבית התפוצות. רציתי להציע, יש לנו בית לעם היהודי. אנחנו מוכנים לעזור ולשתף יותר עם כל הסטודנטים שמגיעים לארץ.

תודה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:20.>