PAGE
3
ועדת הכלכלה
09/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 312>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"א בתמוז התשע"ד (09 ביולי 2014), שעה 9:00

<הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורת וייצור דבש, התשע"ד-2014 (מ/859)>

חברי הוועדה: >
יצחק וקנין – מ"מ היו"ר
חנא סוייד

שמעון אוחיון

עמר בר-לב

זבולון כלפה

>
שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר
רמי כהן - מנכ"ל המשרד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת אביאני - יועצת משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי צוק בר - מנהל תחום אסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רחל וידל - יועצת מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מעין נשר - רפרנטית חקלאות באג"ת, משרד האוצר

בועז כנות - יו"ר, מועצת הדבש

הרצל אבידור - מנכ"ל, מועצת הדבש

גיל להב - יועמ"ש, מועצת הדבש

מרדכי כהן - פרוייקטור, מועצת הדבש

ניצן למדני - חבר הנהלה, מועצת הדבש

עמית בלונסקי - מגדל, מועצת הדבש

יורם ברק - מגדל, מועצת הדבש

דרור גל - מגדל, מועצת הדבש

דורון לבנה - מגדל, מועצת הדבש

שי ספקטור - מזכיר, מועצת הדבש

ברוך פויכטוונגר - מגדל, מועצת הדבש

ניצן פצורניק - מגדל, מועצת הדבש

נוגה ראובן - מגדלת, מועצת הדבש

זוהר רודולף - מגדל דבורים, מועצת הדבש

מנחם טור - מגדל דבורים, מועצת הדבש

בועז כנות - מזכיר, ארגון מגדלי דבורים

יצחק גולדנברג - דבוראי - מגדל דבורים, מגדלי דבורים

אראל גלבוע - עורך דין המייצג שני דבוראים, מגדלי דבורים

אלי מרגלית - מגדל דבורים מקיבוץ אמיר, מגדלי דבורים

עובד לדזינסקי - מגדל דבורים, מגדלי דבורים

יוסי דמטר - מגדל דבורים, מגדלי דבורים

יואל ברקוביץ - דבוראי, מגדלי דבורים

דב אמיתי - יו"ר התאחדות האיכרים

אבשלום וילן - מזכיר, התאחדות חקלאי ישראל

אלי מרגלית - נציגי כוורות

נילי אבן-חן - סמנכ"ל כלכלה ומחקר, התנועה למען איכות השלטון בישראל

אריאל ארליך - ראש מחלקת ליטיגציה, פורום קהלת

איתי עצמון

לאה ורון

אתי בן-שמחון
<הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורת וייצור דבש, התשע"ד-2014 (מ/859)>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. היום ה-9 ליולי 2014, י"א בתמוז – הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורת וייצור דבש, 2014.

רבותיי, אני רוצה לומר מספר מלים בפתיחת הישיבה. יצא לי לשבת עם מספר חברים פה, יצא לי לשבת גם עם מנכ"ל משרד החקלאות ועם השר, ועם הרבה גורמים אחרים בנושא של הצעת החוק הזו. יש לי בקשה אחת מתחילת הדיון, ואני אשמור על הדבר הזה לאורך כל הסעיפים של החוק.

אני מבקש שלא תהיה פה לא התלהמות של אף אחד כלפי אף אחד. כל מי שירצה לדבר יקבל את רשות הדיבור. אני לא אסתום פיות, אני אומר את זה מראש, אבל אני לא ארשה שתהיה פה מקהלה ושוק, ואיש הישר בעיניו יעשה, זה לא יהיה. מי שיפר את הסדר הזה, אני אומר לכם בתחילת הדיון, אני לא אתן לו לשבת בחדר הזה. בבקשה מכם, בוא ננהל דיון מכובד, תרבותי, נשמע את כל הצדדים. אני מאמין שאם יהיו דברים שעדיין הם בחילוקי דעות, אני הבנתי שהיו הרבה ישיבות בין המשרד לבין המגדלים, לבין המועצה עצמה, חברים שמייצגים את מועצת הדבש. אנחנו נשתדל למצוא פתרונות יצירתיים לדברים, ואני מקווה שבסופו של דבר נוציא חוק כפי שצריך שכל הצדדים יהיו מרוצים מהחוק.

בפתח דבריי אני אתן לשר החקלאות, השר יאיר שמיר, לומר מספר מלים. במידה והמנכ"ל ירצה גם לומר אני אאפשר לו. חבר הכנסת כלפה, אם תרצה אני אאפשר לך גם, אחר כך נתחיל את הדיון, אני אאפשר לכל הדוברים סביב השולחן להשמיע את הדברים ונתקדם.

אדוני השר, בבקשה.

בוקר טוב, לקחת לי את הנאום שהכנתי, כנראה שנתליתי על אילן גדול.

קצת ניסיון.

אני לא חושב שיש פה שני צדדים למטבע, יש אולי דעות לגבי נושאים שונים, חלוקות, בגדול אני חוב שאנחנו רוצים לעשות חוק דבש טוב. אנחנו באנו לחזק את השוק הזה, לאפשר לאנשים נוספים להצטרף אליו. אני מציע ללכת סעיף סעיף בחוק, את הדברים אולי הקשים ביותר נשאיר טיפה הלאה, בטקטיקה אתה הרבה יותר מנוסה ממני. בסופו של יום, אנחנו עוסקים עם אנשים, שכפי שהגדירו אותם מלח הארץ, עובדים קשה, עבדו קשה, ישקיעו, השקיעו, ואנחנו צריכים להגן עליהם ועל האחרים – אנחנו נעשה את זה בהגינות וביושר. תודה רבה.

אני רק אוסיף לדברי השר, שאנחנו בחודשים האחרונים עשינו הרבה מאוד פעילות עם הנציגים של הדבוראים. באנו בהחלט בידיים נקיות ומתוך רצון טוב וכן להגיע לתמימות דעים במרבית סעיפי החוק. אני חושב שבהחלט הגענו לתובנות משותפות שאפשר לחיות איתן. במהלך היום נוכל כבר להתחיל את ההקראה ולהתקדם ולראות שמרבית הדברים אכן סגורים.

תודה למנכ"ל.

זבולון, רוצה לומר מספר מלים?

מצטרף לאווירה הזו גם כן. מקווה שהלא הרחק נמצא את עצמנו בסיטואציה אחרת, אבל בסדר גמור, אין שום בעיה.

רבותיי, אני מוכן לאפשר לכל מי שרוצה עכשיו לומר משהו, דברים כלליים.

אני אתחיל לפי הרשימה. נוגה ראובן, בבקשה.

שלום, חלק מהדברים אני אקריא מהכתב, כי אני לא כל כך רגילה לפורום הזה, אני יותר רגילה לעבוד בשדה, וגם אני רוצה לדייק מאוד בדברים שאני אומרת.

אני קראתי בעיון את הצעת החוק, ואת פרוטוקול ישיבת הכנסת, וככל שהתעמקתי להבין, הרגשתי שרוב השיקולים הם שיקולים זרים, לא ענייניים, אמוציונאליים, וחוסר הבנה של ענף הדבוראות. אומר השר, התכלית המרכזית של החוק זה היתרי הצבה לפי כלים ברורים, שוויוניים ושקופים, והצורך לספק שירותי האבקה לחקלאי. אני חשבתי שתכלית החוק זה לאפשר גידול דבורים במדינת ישראל כדי לספק שירותי האבקה לחקלאים, לטבע וייצור דבש ישראלי, זאת המטרה שנראית לי של החוק הזה, צריך לעגן בחוק את היתרי הצבת הכוורות.
כפי שמוצע פה בחוק, אין שום אפשרות לגדל דבורים במדינת ישראל. הוא צודק השר, הלב של גידול הדבורים זה היתרי הצבה של הכוורות. אפשר לחשוב שהיתרי ההצבה האלה הם עומדים עכשיו לרשותו של השר, כי למה? כי הם כדבריו נכס של המדינה. אפשר לחשוב שעד היום אין כוורות על היתרי הצבה האלה. למי שלא ברור, ומי שעוד לא הבין, כל ההיתרים האלה מחולקים היום עם רשיונות למגדלי הדבורים. מגדלי הדבורים מגדלים היום עם רשיון. השר יודע שכך הדבר, אז הוא מעלה רעיונות שבעיניי הם הזויים, אני מודה, עם הסברים הזויים. הוא קורא לזה כללים שוויוניים, מה זה כללים שוויוניים? מה אנחנו ברוסיה, מה זה השוויוניים האלה? מה זה כאן? הוא יגרום לתחרות בענף על ידי זה שהוא יעודד תחרות בענף. אני פונה אליך כבוד השר, מי, דבורה מול דבורה? עם מי התחרות פה על הקצת שטחי מרעה שישנם כאן?
הכי גרוע בעיניי זה אפשרות לקחת נקודות ממגדל דבורים, ולתת אותם לאחרים. אנשים, כבוד השר, בנו את חייהם כולל אני, זה החיים שלי, זה הפרנסה שלי. אני בניתי את חיי בתור חקלאית, בתור דבוראית. אני קניתי כל כוורת שישנה היום ברשותי, אני לא יודע, בעיניי זה נראה הזוי, לבוא היום ולהגיד שהוא יכול לבוא ולקחת.

אתה מדבר הרבה כבוד השר, ואני שמחה לשמוע על הכנסת צעירים לענף. יש פה הרבה אנשים שרוצים שייכנסו צעירים וכן הלאה, הרעיון מצוין. תשב ועדה משרד החקלאות, יעלו רעיונות, יגבשו כל מיני יזמויות להכניס צעירים. לכולנו יש ילדים, ומי שרוצה להיות חקלאי זה מצוין והכל בסדר. אבל יש פה שני דברים, הענף הזה משופע בצעירים. זה ענף חקלאי עם עבודה פיזית קשה. אני עובדת במכוורת 30 שנה, ולידי איתי ביחד עובדים עוד שני צעירים שעוזרים לי ואנחנו ביחד מגדלים דבורים, כאילו אין צעירים. ומה יהיה בעוד 20 כשיעבור החוק? יגיד השר בעוד 20 שנה, עוד 15 שנה, זהו, אתם כבר זקנים הצעירים שלפני זה? לכו, נזרוק את זה לפח?

אדוני השר, אתה יודע מה, זה גם מעליב. אתה יושב פה עם כמו שאמרת, מלח הארץ, אני לא צריכה לספר לך עם מי אתה יושב. לבוא ולהגיד לי היום, בוא תבוא ותיקח לי נקודות מרעה, על מה ולמה, מה קרה? זה דבר אחד. הקלות הזו שאפשר לבוא ולזרוק.

אני רוצה לגעת בעוד נקודה אחת שהיא חשובה מאוד בנושא מועצת הדבש. מועצת הדבש זה גוף שמייצג את כל המגזרים – את הציבור, התאחדות החקלאית, את המשווקים, את המגדלים, ובעיקר את משרד החקלאות. אני חושבת, כבוד השר, אתה מטעה ומערפל, כאילו אתה תיקח את נקודות המרעה למועצה, ואתה מציע לנו איזה ארגון כזה של מגדלים כמו ועד עובדים שהוא יטפל בכל הדברים. אני לא רוצה לחזור, ולכולם יש פה את הדפים, מי ידאג לבריאות הכוורות, מי ידאג לדבש, מי ידאג להאבקה, לכל הטיפולים, לכל הדברים, כאילו מועצת הדבש זה רק ההיתרים. אז בוא נוציא את ההיתרים ממועצת הדבש, וניתן את זה. אתה השר, לעניות דעתי, משרד החקלאות לא בנוי לעשות את התפקידים האלה.

אני חושבת שלפני שאתה לוקח ומרים את השלטר, ואתה שורף את כל מה שמסביב, החוק הזה לא יעבור, וגם אני לא חושבת שזה יהיה נכון, משום שאנחנו נהרוס את כל הענף הזה.

תודה.

שמי ניצן כפי שנאמר, אני מנס ציונה. לפני 130 שנה, יהודי בשם ראובן לרר, עזב את האדמות שלו ברוסיה, ובא למדינת ישראל, לנס ציונה, כי אמרו לו שזה קרוב לירושלים.

אני דור חמישי של אותו ראובן לרר, שהיה מגדל דבורים היהודי הראשון בארץ ישראל. אין הרבה עסקים במדינת ישראל שהם מתנהלים חמישה דורות. אני חושב שאפשר לספור אותם על יד אחת. רק באירופה אפשר לראות בית קפה מ-1870, שנשאר באותו מקום, פה אין דבר כזה.

אני מדבר בשם אבי ואבותיי. החוק המוצע מלא חורים כמו רשת שרוצה לצוד לווייתנים, לא סרדין. מדבר על שניים, שלושה נושאים ואת השאר זונח. אני באתי לפה בשביל להגן לא על העסק הפרטי שלי, אני דור חמישי, ואני אמשיך לשרוד, השרים התחלפו, המנכ"לים התחלפו ואנחנו נשארנו. 70 שנה יש לנו ענף שמתנהל בצורה טובה, לא מושלמת, בצורה טובה. הדברים עובדים, המכונית הזאת נוסעת.

בא כבוד השר והמנכ"ל, ואומרים רגע, אני יודע לעשות מכונית יותר טוב. מה אתה בתוך שנתיים שאתה במשרד החקלאות יודע יותר טוב מדורות שמתקיימים ועובדים?

בוא לא נזלזל באף אחד.

יכול להיות שאתה טועה, כבוד השר, יכול להיות, תשקול את זה שאתה טועה, ויש אנשים שיודעים לא יותר טוב, אבל גם אולי לא פחות טוב.

אתה רוצה לשפר את המכונית שים לה בולמי זעזועים, תהפוך אותה למכונית מרוץ אין בעיה, אני חושב שצריך לתקן חלק מהדברים, אבל בצורה שהחוק מוגש, הוא הולך לפגוע בדבוראים.

אני אחד מגדולי מאביקי גידולי החקלאות בדרום, יש לי כ-700 כוורות בערבה, וברגע זה סביב עוטף עזה יש לי 800 כוורות בגידולי חמניות ואבטיחים ומלונים שכרגע קשה מאוד להגיע לטפל בהם. ברגע שיגעו בנקודות המרעה שלי, זה כמו שיגידו לבעל מכולת, אדוני, יש לך מכולת, עכשיו אני לוקח חלק מהמכולת שלך, היא לא שלך, בנית אותה, הרחבת אותה, השקעת בה, זה לא שלך, תן לי אותה, אני אתן אותה לשכן שלך שרוצה גם כן שיהיה לו מכולת. הפגיעה הזאת בנקודות המרעה היא חמורה. לוקחים לך את אמצעי הייצור שבעצם קיים בשבילך, ואומרים לך, למרות שכל עלויות הייצור פה שאנחנו יודעים רק עולות, ועולות, מחיר הדבש נשאר כבר שנים בגובה שלו, ואנחנו אם ייקחו לנו גם את אמצעי הייצור וגם עלויות הייצור שלייצר קילו דבש יעלה הרבה יותר, לאן אנחנו נגיע? גם כך אנחנו עובדים מבוקר עד ליל. אני חושב שאפשר לשקול ולעשות את זה בתיאום עם ארגון מגדלי הדבורים שהוא מייצא כ-90% ממגדלי הדבורים בארץ, אני לא אומר מאה אחוז, ברור שיש אנשים שיש להם דעות, אבל הוא מייצג 90% ממגדלי הדבורים. אם יישבו איתם ויגיעו להבנות, אני חושב שאפשר להתקדם בצורה טובה.

תודה.

בוקר טוב, אני דורון לבנה בן 38, כיום מגדל דבורים מסחרי. אני מגדל הרבה שנים דבורים בתור חובב. ב-2008 החלטתי שאני עוזב את התעשייה, מהנדס במקצועי, והולך להיות רק חקלאי. הקמתי מכוורת מסחרית של כ-600 כוורות, את כל המכוורת הזאת בניתי בעשר אצבעות. כשעיינתי בהצעת החוק שהתקבלה, נדהמתי לגלות שבעצם בחרתי להיות סוג באנלוגיה עגל לפיטום, כי אני הולך להקים את העסק, משקיע בו, מגדיל אותו, וכשאני אגיע לגודל מסוים, כנראה שאני אלך לשחיטה. הבסיס הקיומי לעסק הוא נקודות המרעה, ובנקודות המרעה האלה אתה קונה, רושם עקב בצד אגודל לאורך השנים. מה שהוצע לנו כרגע, מדברים עליו לרוטציה, ולהכנסת צעירים, אני שהשקעתי מאות אלפי שקלים בשנים האחרונות, את כל כספי אני שם על קרן הצבי.
כשאני מסתכל על האופק אני חושש מאוד מה יהיה, בהבטחות שיהיה לי יותר טוב. בשיחות שהיה לי גם עם המשרד וגם עם אנשים, קשה לי להבין איך יהיה לי יותר טוב, אם אין לי את הביסוס העקרוני שזה המרעה של הדבורים.

תודה.

בבקשה, חבר הכנסת חנא סוייד.

תודה, אדוני היושב ראש, אני חושב שמדובר בניסיון של רפורמה בתחום שאולי צריך לאוורר אותו, בטח עבר הרבה זמן, לפני שמישהו נגע בתחום הזה, ואני מניח שהשר עם הראייה המודרנית שלו, ההייטקית שלו, הוא רוצה לגעת בעניין הזה ולעשות רפורמה, ועל זה תבורך כבוד השר.

יחד עם זאת, לא יכול להיות מצב שבו מנצלים את ההזדמנות הזו, ותחת הכותרת של רפורמה שכולם אוהבים, וזה כאילו הטרנד והמודה, כולם רוצים לעשות רפורמה כמעט בכל דבר, לבוא ולשפוך את התינוק עם האמבטיה, עם המים, עם כל הדברים.

לא יכול להיות מצב שבאים לעשות רפורמה, כאשר המטריה, כאשר המגדלים, הדבוראים הם זועקים ואומרים שזה בעצם לא מתאים לרקע, לא מתאים למסורת של התחום הזה, אני מאמין להם. אני חושב מה שהם מבקשים זה תיאום איתם, לקחת בחשבון את הניסיון המצטבר שלהם, מישהו דיבר על מסורת של 130 שנים גידול, של דבוראות, ובעצם צריך לקחת בחשבון ולנצל את הידע הזה.

אני חושב שניצול הרגע הזה של רפורמה על מנת להכניס דברים שיש בהם אלמנט של כפייה על הדבוראים, זה דבר שאני כחבר כנסת, כנציג של ציבור לא יכול לקבל ולא יכול לתמוך בו בשום פנים ואופן. דווקא הכיוון עכשיו, יש הרבה תחומים בחיים שיש היתרים, קחו למשל את התחום של תכנון ובנייה. גם שם יש ועדות תכנון, וחלוקת היתרים, יש הרבה צעקה על זה. דווקא הרפורמה בתחום ההוא זה לבזר, דווקא לתת יותר אפשרות, לא לרכז את הכול באיזשהו מוסד מרכזי אחד, אלא דווקא לתת יותר לאנשים שעוסקים בעניין הזה. לתת לוועדות המקומיות שהן יותר קרובות למטריה ולאנשים, לתת להם יותר סמכויות על מנת לטפל, ועל מנת לתת היתרים בצורה אפקטיבית יותר, ובצורה מתאימה יותר למטריה.

לכן אני לא רוצה להאריך בדברים. התחום הזה של דבוראות עובר משבר בכל העולם דווקא. אני מניח שאתם מעודכנים שעד כדי הבית הלבן, והנשיא ברק אובאמה מעורב בעניין הזה. באירופה יש בעיות עם התחום של דבוראות. אני חושב שהמשרד, משרד החקלאות, השר צריך להיות עם אוזן קשבת לדבוראים, לשבת איתם ולתאם איתם את הרפורמה הזו, כך שבסופו של דבר אנחנו נקבל רפורמה שהיא לטובת המגדלים, שהמגדלים יהיו שמחים, ולא לכפות עליהם דברים שהם לא רוצים.

תודה לחבר הכנסת חנא סוייד.

אני עובד לשעבר של משרד החקלאות במחלקת ההתיישבות. מילאתי שורה של תפקידים בכירים. במהלך שירותי הייתי שותף מספר פעמים לרפורמות, פעם אחת כמנהל הרשות בכתיבת מצע שעל פיו פחות או יותר מתנהלות היום המועצות שהיה בזמנו מאוד מהפכני ושינוי גדול בשנות התשעים, בתקופתו של יעקב צור כשר החקלאות. פעם שנייה כיושב ראש ועדה שעסקה בנושאים הצמחיים והמלצנו המלצות. פעם שלישית כיושב ראש ומנכ"ל מועצת הצמחים, ביצעתי את הרפורמה שהייתה פועל יוצא של ועדת שאלתיאלי בחוק חדש שעבר בכנסת, זה היה התפקיד שלי וזה מה שביצעתי.

אני רוצה לומר שתפיסת העולם של משרד החקלאות, הייתה מאז ומתמיד, לעשות את הרגולציה באמצעות הגופים האלה, לפקח עליהם, לשמור על ההתייעלות והתאמה לצורכי הזמן, אבל אף פעם לא נעשה נסיון לקחת רגולציה שפועלת באמצעות הגופים האלה ונחזיר אותם למשרד משום שהתפיסה הייתה שזה לא יהיה יעיל ולא יהיה נכון. אני חושב זה גם תפיסה של ממשלת ישראל.

אני רוצה לומר עוד כמה דברים. אני התבקשתי להכין איזושהי בדיקה כלכלית של הנושא, של השלכות החוק עבור המועצה. אני רוצה לומר כך, קודם כל לגבי חשיבות האבקה, כדאי לזכור שתרומת התורמים לחקלאות ישראל היא סדר גודל באופן ישיר של 2.5 מיליארד שקל בשנה, אם מוסיפים את המכפיל הכלכלי זה מעל 5 מיליארד שקל בשנה. זאת אומרת, לפי תחשיב של מספר הכוורות המשתתפות ומספר הדבורים, כל דבורה כזאת קטנטונת, תורמת לחקלאות ישראל בין שקל וחצי לשלושה שקלים בשנה. זה קשה לתפוס את המשמעות של זה, אבל כל דבורה שהולכת לאיבוד נגיד כתוצאה מתופעת היעלמות הדוברים, מהמחלות, מהפגיעות שיש בענף, זה ענף מאוד פגיע, או כתוצאה מירידת הצוף שמשפיע על ירידת מספר הדבורים בקהילה, פוגעת קשה מאוד בחקלאות ישראל. אנחנו, כאשר מטפלים בנושא הזה חייבים להיות מאוד זהירים.

דבר נוסף, אני חושב שהמועצה, לפחות לפי תפיסתי, מנהלת את הדברים, את העבודה שלה בצורה בהחלט סבירה, מה עוד שהיא מפוקחת על ידי משרד החקלאות. חברי המועצה ממונים על ידי שר החקלאות, כלומר, כל הכלים ישנם בידי המשרד לפקח על המועצה ולוודא שהיא תעשה את עבודתה נאמנה.

אני חושב שאם רוצים לעשות שינוי, השינוי צריך להיות הפוך. צריך לתת למועצה כלים חזקים, צריך להפוך אותה למועצה סטטוטורית, ולתת לה לפעול באופן המתבקש. אני רוצה לומר לסיום עוד דבר. משרד החקלאות יש לו תפקידים מאוד חשובים, והוא יכול לסייע הרבה מאוד לטיפוח וקידום ענף הדבש במספר תחומים חשובים, ויש לו את כל הכלים לעשות את זה.

אני חושב שהכלי הזה לקחת את ההסדרה אליו הוא לא הכלי הנכון, ולא שם תהיה התרומה של משרד החקלאות לענף. תודה רבה.

תודה לך.

הלכנו כולנו כברת דרך מאוד ארוכה בשנה האחרונה. בשנה אנחנו כבר מתעסקים עם הנושא הזה, ואני חושב שחלק מההישגים של משרד החקלאות בשנה הזאת היו הישגים משמעותיים במובן הזה שגם הדבורים וגם מועצת הדבש הבינו שיש דברים שצריך לשנות. יש דברים שצריך לשנות, הבינו שהמרחב האווירי הנמוך של מדינת ישראל, זאת אומרת, בגובה של כמה עשרות מטרים בודדים זה לא נחלה של אף אחד, זה נחלה של מדינת ישראל, וצריך להסדיר אותה בצורה כזאת או אחרת. אני חושב שבמובן הזה היו הישגים מאוד גדולים, ושוב, אני פוגש ונפגש עם הרבה מאוד מהדבוראים, אני זוכר את ההתבטאויות לפני שנה, ואני שומע את ההתבטאויות היום, בהחלט יש כאן שינוי מאוד גדול.

אני חושב שגם יש גם הכרה שיש מקום וצריך לתת הזדמנות גם למגדלים דבוראים חדשים להיכנס לענף. שוב, כמו שאמרתי, גם הענף כמו כל ענף אחר במדינת ישראל הוא לא נחלה של רק רק מי שעוסק בו ברגע זה, בוודאי לא המרחב האווירי של מדינת ישראל. מצד שני, מה שאני שומע, אנחנו שומעים את זה היום גם מהעדויות של האנשים שמדברים עד עכשיו, שבסך הכול אצל רוב העוסקים בנושא לצד ההבנה שיש מקום לשינוי, יש שביעות רצון מהמצב הקיים. זאת אומרת, מכיוון שאני יחד עם ידידי חבר הכנסת וקנין, וחבר הכנסת זבולון כלפה יושבי ראש של השדולה החקלאית, אנחנו מכירים גם ענפים אחרים בתחום החקלאות שבהם יש חילוקי דעות בין הלקוחות. זאת אומרת, בין החקלאים האם צריך לנהל את הענף בצורה כזאת או צורה אחרת, אני לא אפרט, כולנו יודעים על מה אני מדבר. דווקא בתחום הזה אני חושב שיש אחידות, כולל מה שאמרתי בהתחלה אחידות דעים לגבי ההבנה שיש מקום לעשות רפורמות.
לכן אני באמת מצטרף לסימן שאלה הגדול שכאן מונח על השולחן, האם הדרך לעשות את זה, זה בעצם כמעט לחסל את הנוהל הקיים שבעיקר בא לידי ביטוי במועצת הדבש, ולהקים ארגון, שיטה אחרת חדשה שתיקח חלק מהסמכויות וחלק מהסמכויות לא ברור מי ייקח אותם. או הדרך הנכונה לעשות את זה, זה לקחת את מועצת הדבש כפי שהיא, לקחת את כל נושא הדבוראות והדבוראים במדינת ישראל, ולהכניס פה שינויים ועדכונים, כמו שאמרתי, ברור לכולם שיש מקום לעשות את זה.

אני חושב שבמקרה הזה אין צורך במהפכה, יש צורך בשינוי ועדכון ושיפור. אני חושב שגם כל מה ששמעתי עד עכשיו, לכולם פה סביב השולחן יש רצון טוב אמתי לעשות שינוי ושיפור, אבל לא לכרות את הענף שאנחנו יושבים בו, ולנסות לגדל עץ עם ענף אחר שאולי טוב או אולי יהיה פחות טוב. אני חושב שבמקרה הזה של הדבוראות זה ממש לא נחוץ. תודה.

תודה לחבר הכנסת עמר בר לב.

אני ממושב שדה ניצן ביישובי עוטף עזה. אני מגדל מגיל 13, לא חובב, חושב שנושא אחד מהותי היה גורם לזה שלא היינו מגיעים בכלל לצורך הזה של להיכנס לזה, וזה חוסר בקרה, וחוסר פיקוח על הנושא הזה של מועצת הדבש. מניסיון אישי, אני יודע שבקדנציות קודמות במשרד החקלאות ניתנה הוראה פשוט, היה פיקוח, אבל קיבלו הוראה לא להתייחס לזה, ויכול להיות שלא היינו מגיעים לעניין הזה בכלל. מה שאני רואה בחוק הזה, אני לא נכנס לרזולוציה של נקודות מרעה, שם נכנסנו לפלונטר לא נורמלי, אני לא יודע איך יוצאים ממנו. זה שאין בקרה ואין פיקוח ולא הייתה הפרדת רשויות. הרשות המפקחת היא גם המחוקקת, והיא גם מוציאה לפועל קנסות מנהליים. הכסף אמנם לא נכנס לקופת המועצה, נכנס לקופת המדינה כמו שאני מבין, אבל זה מצב לא בריא, וזה דרוש שינוי.

דבר נוסף שאף אחד בכלל לא מעלה את זה, כל הזמן מדברים על קיום ענף הדבורים, זה בכלל לא עולה פה בשום מקום. רבע אונייה של דבש סיני בנמל אשדוד, ואין לנו פה מה להתווכח פה על נקודות מרעה, זה לא כתוב בשום מקום. אני יודע שיש הסכמים בילטרליים עם כל מיני מדינות ומחויבויות, וכל מיני דברים כאלה, אבל המדינה צריכה לשקול את טובתה, האם רוצה פה חקלאות או לא רוצה חקלאות. אני מדגיש, מה שהיה חסר עד עכשיו, זה קטע של בקרה ופיקוח ושקיפות, וזה אין עד עכשיו.

תודה.

אני מפורום קוהלת. בשנה האחרונה חקרנו את נושא משק הדבש בישראל במסגרת פרויקט שאנחנו עושים על הרבה הסדרי רגולציה שישנם במדינה, זה לא סוד שיש הרבה רגולציה ארכאית שנכון לבדוק אותם מהיסוד, ולבחן את ההיבטים גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה חוקתית האם הם נכונים. ביצענו מחקר בנושא משק הדבש גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה חוקתית.
אני רוצה לומר לגבי משרד החקלאות בהחלט שבחים על עצם הנכונות ללכת לבדוק את הנושא האם ואיך ומה אפשר לשפר, זה לא מובן מאליו. היה צריך לא מעט אומץ, זה בהחלט חשוב, אני חושב שהתוצאה בסופו של דבר של החוק, יש בה הרבה מאוד בשורה לכל העוסקים בתחום, ולכל אזרחי מדינת ישראל. יש עדיין כמה דברים חלקם יסודיים שהיה נכון לעשות אחרת, אם אפשר בקצרה.

כנקודת המוצא לא נעשה פה תהליך של בואו נחשוב האם הרגולציה כפי שהיא היא נכונה, או בואו נחשוב איך מראש צריך להסדיר ענף. בנקודת מוצא לחשוב איך ראוי שהענף ייראה, ומשם ללכת לראות איך מביאים את המצב הקיים לקראת האידיאל הזה, אלא לקחו את המצב הקיים, ואמרו בואו נראה איך מפה אנחנו משפרים אותו, מעלים אותו מדרגה אחת או מדרגה וחצי, ואני חושב שיש לזה כמה תופעות שליליות.
אנחנו שומעים פה את הדברים שאומרים חלק מהדבוראים, אני מניח שהתחלנו גם לשמוע קולות אחרים, מה ששמענו עד עכשיו בהתחלה, ויש עוד דבורים שגם יגידו לך כבוד השר, גם דברים מהצד השני, כמובן שכל מה שנאמר פה לגבי הצורך לתת הכרה ומעמד להשקעה, להשקעות של שנים, והשקעות כלכליות, והשקעות של מפעל חיים, הכול נכון לחלוטין ואף אחד לא מתווכח עם זה. אני מניח שנשמע פה בהמשך דבוראים שחושבים שהמצב הנוכחי כפי שהוא עכשיו הוא בהחלט ראוי לשינוי.

הרגולציה שיש במדינת ישראל על הדבש היא רגולציה מאוד ייחודית, זה צריך לדעת, אין בעולם דבר כזה. יש פה ושם במדינות מסוימות בארצות הברית אולי מעט הגבלות שצריך לשמור מרחק מסוים, הוראה לדבוראי, שים את הכוורות שלך רק שני קילומטרים, ובמדינות שיש בהם מרחבים בלי סוף. אין רגולציה כזו שיש גוף מרכזי בעל סמכות מטעם המדינה שמחלק נקודות. השאלה האם באמת משרד החקלאות עשתה את החשיבה מראש האם בכלל נכון להמשיך את המצב הזה כפי שהוא, אז שינויים נעשו, נקודת המוצא לא נבחנה. בקצרה אני אומר, חוות דעת כלכליות שאנחנו מסתמכים עליהם שאני חושב שהן פשוטות ומשכנעות, וגם העברנו את חלקן למשרד החקלאות, אומרות שבשביל להגשים את מטרת החוק, זאת אומרת, שתהיה האבקה במדינת ישראל ויהיה אפשר לגדל דבורים, הסיכוי שהתרת הרגולציה ולאפשר לאנשים לגדל באופן הרבה יותר חופשי זה סיכוי שזה יפגע בהאבקה הוא קטן יותר מהסיכוי שזה דווקא ייתן האבקה רבה יותר.
מה שאני רוצה לומר, הנושא הזה לא נבחן.

נבחן.

סליחה אני אסתייג. ככל הידוע לנו לא נעשתה חשיבה.

הערה קטנה, קודם כל הנושא נבחן, אבל במצב הקיים, אם היינו עכשיו אומרים בסדר, כל אחד יכול להציב וזהו, היינו באמת הורסים, לפי דעתי היינו הורסים את הענף. לכן אמרנו אנחנו נעשה דברים מאוד מינוריים, מקסימום 3% נאפשר שינויים כי אחרת אתה פשוט באמת הורס פה קניינם של אנשים, אז זה נבחן, אבל החלטנו ללכת בצורה אבולוציונית ולא רבולוציה כי פשוט השטח הוא קטן, הוא מחולק כולו.

תודה.

שאלה שנייה באמת בידי מי, ככל שבאמת יש רגולציה כמו שהיא קיימת, השאלה היא בידי מי היא תהיה. בסופו של דבר הצעת החוק הנוכחית עושה שינויים, לכן אני תמה על כל הזעקה שמרימים פה חלק מהדבוראים, כאילו שזה הולך לעשות איזושהי רעידת אדמה.

בסך הכול מה שהחוק עושה, זה לקחת את המנגנון הקיים ולהביא אותו לידי משרד החקלאות. תחת ההנחה שבאמת, מה שהעליתי קודם סימני שאלה, שאכן צריך להשאיר מנגנון כזה קיים, בוודאי שמי שצריך לנהל אותו זה לא חברה לתועלת הציבור, חברה פרטית לתועלת הציבור, אפילו אם המדינה יש בה שליטה מסוימת, ודאי שחלוקת משאבי ציבור צריכה להיעשות על ידי גורם מדינתי, על ידי חוק שקובע כללים ברורים של שקיפות, שקובע דרגות של בקרה, שמחייב, מאפשר תחרות, שקובע כללים שיוכל אחרי זה ליישם אותם, ובוודאי שמדובר על אכיפה, אפילו אכיפה מנהלית, בוודאי שחייב להיות שהמדינה תעשה את זה, וזה לא יופרט לידי גוף פרטי, אני חושב שזה אל"ף בי"ת שלא צריך להיות משפטן בשביל להבין את זה.

נקודה אחרונה בקשר לנושא הזה, משרד החקלאות עשה פה צעד גדול בלקחת את הסמכויות האלה להחזיר אותם לידי המדינה. לכן אני תמהה איך ייתכן שבוועדת הערר, אפילו לפני ועדת ערר, ועדה שמחלקת את ההיתרים יש בחוק מעמד לגוף פוליטי שייצג חלק מסוים לדבוראים, אפילו אם זה חלק גדול. אם נחשוב על אותו דבוראי שהוא לא – אפילו רק 10% שהוא לא מיוצג באותו גוף, כשבסוף הוא בא להתמודד או לריב על נקודה מסוימת עם מישהו שהוא כן באותו הגוף, אז אנחנו נותנים לו יתרון מובנה בחוק זה דבר שהוא נוגד כל הגיון, קל וחומר כשמדובר על וועדת הערר. גוף פוליטי במובן החיובי, גוף שמייצג חלק מהדבוראים אבל לא מייצג את כולם. יש שם שליש קולות לנציג של הגוף הזה. זה סותר את כל מטרת החוק שהחלוקה תהיה שוויונית. אני חושב שזו נקודה שמשרד החקלאות לא יכול לוותר עליה. אני חושב שחשוב מאוד שיהיה ייצוג לדבוראים, שישמעו אותם, שהדיונים יהיו פתוחים, שכל מי שרוצה יוכל לבוא ולהשפיע ולתת מעמד בחוק לגוף שמראש מייצג חלק מסוים, זה דבר שנוגד כל כלל של צדק טבעי.

רבותיי, כל מי שירצה לדבר, אני אאפשר לו. אני לא אאפשר שמישהו ייכנס לדבריו של מישהו אחר, כי אחרת יהיה פה מקהלה, ואנחנו נקיים דיון שהתכלית שלו לא תגיע לשום מקום.

מוותר.

אני מייצג דבוראי שהוא אחד הכי ותיקים בארץ כבר 60 שנה, דבוראי אבשלום רז מאשקלון. ראשית, אני רוצה לברך את כבוד השר על הצעת החוק, הגיע הזמן להסדיר את הענף הזה. הגיע הזמן שהענף לא יפעל מכוח תקנות שעת חירום שזה דבר בלתי סביר לחלוטין. 2. לא ייתכן שענף חקלאי כזה יישלט באמצעות ומכוח תקנות שעת חירום על ידי חברה פרטית שנשלטת שבעלת המניות בה זה עמותה שקרויה ארגון מגדלי הדבורים. יש כאן פגם אינהרנטי שיוצר ניגוד עניינים מהותי בין ארגון מגדלי הדבורים לבין המועצה, וזה דבר שהוא בלתי נסבל, כי הכובע של ארגון מגדלי הדבורים להגן על דבוראי מול מי? מול עצמו כבעלים של חברה פרטית שזכותה לאכוף עליו את הוראות הצבא וכן הלאה.

לא רק זה, בעיית השקיפות. נכתבו שני דוחות מבקר מדינה מאוד מקיפים על מועצת הדבש. דבר מהאמור בדוחות האלה לא ייושם, מדוע? כי למבקר המדינה אין סמכות לאכוף את האמור בדוחות שלו על חברה פרטית, וחברה פרטית יכולה לעשות עם הדוח הזה מה שהיא רוצה, כנראה זה מה שהיא עשתה.
בנוסף, העדר השקיפות ואותו ניגוד עניינים אינהרנטי מגיע גם לחוסר תקינות מנהלית בהעדר יכולת פיקוח חיצונית על עובדי מועצת הדבש. אין עליהם אימת התקשי"ר, אין עליהם אימת נציבות שרות המדינה, ולא בכדי, בשני פסקי דין, לא אציין את שמו של אחד ממנהלי מועצת הדבש, אבל על אחד המנהלים פסקה השופטת הדסה אסיף, כי - "אינו נרתע מהסתרת האמת כשדבר הזה נוח לו". לו בית משפט היה אומר את זה על עובד מדינה, בוודאי שנציבות שרות המדינה הייתה חייבת לבחון האם יש מקום להעמיד אדם כזה לדין משמעתי. בוודאי שהיה מקום לבחון האם אותו אדם שבית המשפט קבע שאינו אומר אמת, ראוי להמשיך בתפקיד בכיר. אבל במועצת הדבש אין עליה פיקוח, ואיש היישר בעיניו יעשה, זה לא פסק הדין היחידי, אני יכול לצטט את השופט ד"ר קובו שאמר: - "לא יעלה על הדעת כי הרשות תגיע עם אזרח להסכמה כי היא תשיב לו את רכושו למקום מסוים, ולאחר שהרשות מציבה את הרכוש במקום זה, יוגש נגד האזרח כתב אישום בטענה שרכושו נמצא במקום אסור והדברים ברורים".
כלומר, חוסר יכולת לפקח על המועצה, ניגוד העניינים המהותי שקיים כאן בין תפקידיה של המועצה לבין היותה חברה פרטית בבעלות ארגון מגדלי הדבורים, הוא כזה שזה גוף שחייבים לבטלו או לפחות לשלול ממנו את כל סמכויותיו, עד הסמכות האחרונה שבהם. כי המועצה הוכיחה עד היום שהיא גרמה נזק לענף, ויסלחו לי הדבוראים האחרים, אבל מי מייצג את אחד הדבוראים הכי ותיקים בארץ, אולי הוותיק שבהם, שכבר מזמן חגג יום הולדת 80 והוא עדיין פעיל, אבל הוא קטן. פניות שלו למועצה לא נענו.

נא לסכם.

יש בחוק פגמים, יש כמו בכל הצעת חוק. הנושא של הזכות הקניינית על נקודות המרעה שלו הוא נושא מהותי. עוד נושא מהותי, וכאן אני מצטרף לחברי, שבמקום דבוראי חייב להיות כמו בבתי דין מינהליים אחרים נציג ציבור בשני בתי הדין האלה, ולא הוועדה יש לה סמכות מעין בית דין מינהלי, וועדת ערר ודאי ולהקטין את הכוח של משרד החקלאות על ידי מינוי נציג ציבור במקום שני נציגי משרד החקלאות, וכמובן שלא יהיה נציג של ארגון שאינו מייצג את כל הדבוראים, ושיש עניין קנייני בכל הנושא של ייצור הדבש. תודה.

תודה.

חבר הכנסת לשעבר אבו וילן.

בוקר טוב, אני רוצה להעיר כמה הערות כלליות, לנסות למקד. יש כרגע חילוקי הדעות העיקריים ואיך ניתן לגשר עליהם. החוק עבר בקריאה ראשונה, אני חושב שצריך לראות בסופו של דבר איך משלימים אותו נכון.
קודם כל כמה קווים כלליים ברקע שהם בהקשר הזה צפים ועולים. למשל, נושא של מועצות הייצור, גם האוצר אני מבין גם יש לו הצעות חדשות לחוק ההסדרים הקרוב.

נשמע גם את האוצר.

מועצת הייצור, בעצם משה דיין בזמנו הקים אותם כשר החקלאות, וכל תכליתם היה באמת לייעל את המערכות. אני חושב שברובם הגדול הם מילאו היסטורית את תפקידם. גם צריך להבין שהיו עוד כמה דברים, ולא במקרה בענף החלב זה היה גם חקיקה, בסופו של דבר לאחר שפקיד - ושר החקלאות תמיד מעורב בסוף, מי שנותן את הרישיונות עצמם זה בעצם גוף ציבורי. ולא יש מצב שאיש פוליטי כאילו נותן זכות קניינית, עד היום המדינה הקפידה על זה מאוד. עכשיו בפורמט, ולפי החוק התבטל המועצה, אז יבוא לרשות המשרד, מה שאני שואל, את משרד המשפטים, משרד האוצר, איך מבטיחים את הדברים האלה כי זה מבחינה ציבורית חייב להיות נכון.
אנחנו שנים מתלבטים בנושא של חוק החקלאות, בעשר השנים שהייתי פה כל פעם זה עלה וירד. יש לנו היום למשל חוק נוסף כמו הזכות לעבד, עם כל ההרחבות ריחות רפת, ריחות לולים - אתה נכנס לתוך בעיות שעד היום לא התמודדת. כל הנושא ההיסטוריים החקלאיים, זכויות במים, מכסות יצוא, מעולם לא עוגנו פה בחקיקה מסודרת כי המדינה היה לה הסדרים. זה מביא אותי לנקודה העיקרית שהיא כרגע במחלוקת, ומה שאמרו פה הדבוראים, זה בעצם מי מבטיח את זכות הקניין? חוק כבוד האדם וחירותו, חוק חופש - - - , וזה הליבה היום של חוקי היסוד שהם בעצם כעין שרשרת חוקה של מדינת ישראל. אני אומר את זה מהיום הראשון, אמרתי את זה לראש אגף תקציבים, המשרד רוצה לשנות בסדר, אבל איך אתה מבטיח את זכות הקניין? בכל אופן דור חמישי, איך אתה מבטיח לו באמת את זכות הקניין, זה לא המצב.

אני רוצה להעיר לידידי המלומד מקוהלת, שישראל זה לא ארצות הברית. בארצות הברית יש בעיה של היעלמות דבורים, של מחלות וטרינריות, שלאף אחד עדיין בתחום המקצועי אין את התשובות. אז אתה אומר על שטח מרחב – חבר הכנסת עמר אמר, השטח האווירי הנמוך ברוח ימים אלה כל כך קטן, בתוכו כל אחד יכניס – מחר פתאום תהיה לך בעיה וטרינרית, נאמר 5 מיליארד שקל, איך שאתה מסתכל על זה, גם האבקה, גם הטבע, גם החקלאות, זה דבר שצריך להיות מאוד זהיר איתו. נאמר בצדק שצריך להיות הסדר שמצד אחד שומר על זכות קניין, מצד שני, הנקודה השנייה שהיא במחלוקת, ועליה היתה הרבה מאוד תרעומת, וגם שמעתי אתכם, יש פה נקודה שצריך לפתור אותה, זה איזה קריטריונים בונים, איך נכנסים חדשים לענף, זה צריך לפתור בצורה מסודרת עם קריטריונים ברורים בחקיקה, שיאפשרו פתרונות באמת סבירים לכול.
לכן, אם אני אסכם את מה שנאמר פה, מבחינת ייצור הדבש, מבחינת מאקרו ועדת כלכלה, סיפור ייצור הדבש 70, 80 אלף בשנה, אין בעיה מחר, אמרת רבע אונייה מסין, ומקומות יותר קרובים, הבעיה איננה צריכת הדבש, הבעיה היא כל המכלול - האבקה בחקלאות, הטבע, כל המערכת הזאת. לכן יש בה 3 נקודות שהן עדיין שנויות במחלוקת, וצריך פה שניכנס לחקיקה לעשות חשיבה משותפת ולהגיע להסדרים. אחד, הבטחת זכות הקניין. 2. הסיפור של כניסת החדשים. 3. אם אין מועצת ייצוא, איך מבטיחים גם שמבחינה ציבורית הרישיונות ניתנים כחוק וכדין, ושנית, מי ממלא את כל הפונקציות כולל הפיקוח הווטרינרי, כולל כל הבעיות האחרות. עכשיו אני לחצתי על הדבוראים, ועורך הדין המייצג אותם דוד ויינשטיין, הכין שורה של נושאים על כל הדברים האלה. ביקשתי מהם לשבת ולהגיע להסכמות.

הייתה ישיבה לפני יומיים של כמה שעות במשרד, אני הבנתי שהגיעו לשם לשתי שורות, שלוש שורות, לא התקדמו וחבל. אין ברירה, נצטרך לעשות את זה פה. אני חושב שחייבים להגיע להסכמות.

אנחנו נעשה את העבודה השחורה, זה בסדר.

אבל צריך להשקיע בזה מחשבה כדי לצאת עם משהו שהוא באמת מוצא משוכלל של כל הגורמים הוותיקים והישנים ושלא ייצאו נפגעים מיותרים.

תודה לאבו וילן.

חבר הכנסת שמעון אוחיון. בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, כבוד השר, אני מודה ומתוודה, אין לי ניסיון כחקלאי, אולי בעוד היותי במסגרת הנח"ל עברתי את אותו קורס נדמה לי של גידולי שדה או פלחה, או משהו כזה, זה רק כדי לפתוח קצת נעימא דבדיחותא.
אני רוצה לדבר מן המבט של הניסיון שיש לי כשנה וחצי כחבר ועדה לביקורת המדינה. חלק גדול מן הבעיות שאנחנו עדים להן בוועדה לביקורת המדינה שמציגים זה אותן חברות, אותם גופים המתנהלים על פי מה שהיה לפני 30, 40, 50 שנה. יושבים כרגע על חוק השידור הציבורי, ואתה רואה כמה הוא לא רלבנטי מה שהיה בעבר למה שקורה היום. וכאשר משרד החקלאות לוקח היום יוזמה כדי לתקן על ידי חקיקה, וכדי לסדר את ההליכים על פי הנחיות של היועץ המשפטי, הלא היועץ המשפטי בא ואמר, רבותיי, צריך להחליף את הצו הזה בחקיקה עדכנית. כשאומרים לי שעל פי המדיניות של הממשלה, המועצה היא גוף פרטי וכדי שתוכל להתנהל על פי המדיניות של הממשלה היא צריכה להיות תאגיד על פי החוק, אנחנו אחרי הכול עוסקים בחלוקת משאבי ציבור שצריכה להיעשות על ידי המדינה.

יש לי כבוד גדול מאוד למשפחת לרר, בוודאי על כל מה שאתם עשיתם ואתם הייתם חלוצים, בינתיים עלו עוד כמה אנשים למדינת ישראל, וגם הם השתלבו בחברה, וגם הם רוצים את מקומה. המדינה צריכה לקחת זאת בחשבון ולבדוק כיצד היא מחלקת את המשאבים, את משאבי הציבור בצורה כזאת שהיא שתוכל גם לפקח עליהם ולנהל אותם. לכן אני גם חושב, גם מי שעוקב, השתתפתי בכמה סוגיות של משרד החקלאות. אדרבא, ההכנסה של הדברים לתוך משרד החקלאות, תוך ראייה רב זוויתית, תוך שילוב כמובן של ענף הדבש, תוך תיאום עם מחלוקות ועם גופים אחרים יכול רק לסייע. אחרי הכול, שטחי המרעה מה שיש לנו עדיין עם כל החלומות שלנו, בוודאי אין לנו את עבר הירדן המזרחי, ולא מקום אחר, זה מה שיש כרגע. בשטח הזה להתחלק במשאבים הללו. אנחנו צריכים באמת לנהל אותם בצורה מפוקחת והגונה בעניין הזה. וכשבא מישהו, אני לא חושב שפה במשרד החקלאות יש כאן איזשהו אינטרס. האינטרס שלו הוא באמת שהדברים הללו התנהלו על פי חקיקה עדכנית תוך ניצול משאבי הציבור בצורה יעילה, הגונה, צודקת ומפוקחת כמקובל בגופי ציבור. בוודאי שישנם, אם יש עוד תיקונים, עוד תוספות ובקשות בוודאי.

אני חושב שבסך הכול, אדוני היושב ראש, כאן צריך לברך את משרד החקלאות, שלקח על עצמו יוזמה שהיא חשובה ממעלה ציבורית בכל מה שעובר עלינו היום במדינה, ואתם לא הגוף היחידי, וצריך לברך על כך שנעשות כאן יוזמות כדי לשתף ציבורים אחרים. ולכן אנחנו כמובן מבקשים לתמוך בהליכים כדי לקדם את קבלת הצעת החוק במלואה.

תודה לחבר הכנסת שמעון אוחיון.

אני חקלאי ממושב גמזו, יש לנו במשק מטעי נשירים ופרדס. אני לא כוורן, ולא מגדל דבורים, הבן שלי מגדל דבורים. אנחנו מגדלים פרדס, משקים אותו, מזבלים אותו, גוזמים אותו, ומה לעשות, יש גם פרחים, עכשיו הפרחים הם מקור הצוף לדבורים. אני את הצוף הזה רוצה לתת לבן שלי, לא רוצה לתת למי שאדון מועצה קבע, והיום אסור לי. המועצה תגיד איזה דבורים של איזה טייקון דבורים ישימו אצלי בחצר, למה? ככה, כי ככה זה נקבע בשנות החמישים. אין לזה שום טעם, שום ריח, זה לא יפה, לא מוסרי, אמנם חוקי. אני רוצה להאביק את האגסים, אסור לי, אני צריך לקבל אישור מהמועצה את מי לשים - למה?

- - -

הזהרתי בתחילת הדיון רבותיי, גם אם הדברים לא נשמעים לכם טוב, ולא נעימים לכם, אני אמרתי שאי אאפשר לכל מי שירצה לדבר, לדבר, אז אל תשסעו את דבריו, תנו לו לומר את הדברים גם כשזה כואב לכם.

מר אבו וילן דיבר על זכות הקניין, אז יש צד שני גם כן לזכות הקניין, וזה הצד שלי, ואני רוצה לתת את הצוף שלי למי שאני רוצה. אם אתם רוצים ללכת לצד השני, ומכסות זה טוב, אז תעשו מכסות גם לאפרסקים, תעשו מכסות גם כן לשזיפים - למה? זה טוב רגולציה, זה פוגע, לא כל אחד יכול לעשות. בזמנו, היו מכסות לעגבניות והיו מכסות לתפוחי אדמה. אמרו, אם יבטלו את המכסות, השוק התמוטט, שום דבר לא קרה, אנשים ממשיכים לגדל ולקנות עגבניות, והכול בסדר וטוב. אני מברך את המנכ"ל שמוכן להילחם נגד כל הטייקונים האלה, ויישר כוח.

תודה.

חבר הכנסת וקנין, אני רק רוצה להעיר הערה. אם יש הסכמה שמרחב האוויר הנמוך הוא בבעלות המדינה, והיא תחליט בצורה כזו או אחרת דרך אחר, או דרך גוף אחר, אז זה נכון גם לגבי אותו מרחב מעל הפרדס הפרטי של כל אחד מאתנו. זאת אומרת, זה לא שמעל הפרדס הפרטי שלי המרחב הוא שלי, ובמקומות האחרים המרחב הוא של המדינה. אם זה של המדינה, אז המדינה, והיא צריכה להחליט.

תודה לחבר הכנסת בר-לב.

אני מגדל דבורים כבר 7 שנים, המכוורת קיימת 87 שנה, אני מברך את כבוד השר, מנכ"ל משרד החקלאות על הצעת החוק. למועצת הדבש אין מקום, מינהל ציבורי תקין לא היה שם. יחד עם זאת, חשוב להוציא את המגדלים מכל פורום שקובע למגדלים אחרים מה יהיה. זאת אומרת, להוציא אותם מועדת הערר, לא להכניס אותם לוועדת ההיתרים, שיושב ראש ועדת היתרים לא יישב גם כן בוועדת הערר. כל הדברים האלה יש להקפיד שתהיה הפרדה מוחלטת בין המגדלים לבין הרגולציה שהם לא יהיו חלק ממנה. המהות של החוק, הוא ביטול המועצה, לשאר הדברים אני לא נכנס, על כך אני מברך.

תודה.

בועז כנות, יושב ראש ארגון מגדלי הדבורים.

תודה. תודה לכל מי שהגיע הנה. אני רק חייב לציין בפתח דבריי שאת החוק הנוכחי, חוק הדבש, מועצת הדבש וארגון מגדלי דבורים הניעו את משרד החקלאות בהנהלות הקודמות שלו לקדם אותו. ההנהלה הנוכחית מצאה חוק מוכן, ארוז, מוכן למשלוח שינתה אותו בחוק אחר לגמרי, כלומר, היוזמה התחילה אצלנו כי אנחנו ערים לזה שאנחנו ב-2014, ויש שינויים וצריך להתעדכן ולשפר כמובן. כל חוק שעוסק בגידול דברים צריך להתבסס על שלושה דברים. מקצוע, כלומר, התנאים הנדרשים להתפתחות תקנית של הדבורה.
מכוורות – התנאים הנדרשים לקיום מכוורות מסחריות על מנת לייצר אספקת כוורות איכותיות, זמינות ובמחיר סביר לחקלאות ישראל. דבר שלישי, תחשיב כלכלי. כל סעיף בחוק צריך להיבחן, לעבור מבחן כלכלי. חוק הדבש הנוכחי יצא לדרכו ללא התייחסות לשלושת הגורמים הנ"ל. אני חייב לציין, התקיימו פגישות רבות בינינו לבין הנהלת המשרד ועובדיו, לובנו דברים. מספר דברים בחוק שונו, עדיין נדרשים מספר שינויים מהותיים נוספים, אחרת יש סכנה לקיום המכוורות המסחריות ולענף גידול הדבורים. כשאני מדבר על ענף גידול הדבורים, אני לא מדבר על החובבים, חובבים תמיד היו ותמיד יהיו ויש להם מקום מכובד, אני מדבר על מכוורות מסחריות.
הבעיות שבתוך החוק מפורטות בחוברת, ועיקרן פגיעה בנקודות המרעה של המכוורות. נקודת מרעה מהווה את הבסיס החיוני לכל מכוורת מסחרית, אין כוורת ללא נקודת מרעה. אי מתן זכות קניין ועדיפות למכוורות קיימות, תמוטט את המכוורות הוותיקות. טענותיו של המשרד בדבר אי כניסת מגדלים חדשים, הם בגדר סיפור טוב שלא מבוסס על עובדות. הנתונים מצויים אצלנו, ואנחנו מחלקים אותם ומציגים אותם לכל מי שמעוניין. בכל מקרה, יש לנו הצעות שלדעתנו טובות מאוד, שנותנות מענה לכניסת דבוראים חדשים, אנחנו מקבלים את עמדת המשרד והרגישות בעניין הזה. אין לנו שום ויכוח, ובדברים אחרים, לא בכול יש ויכוח. מועצת הדבש לא מוזכרת בחוק שנותן מענה חלקי וקטן למכלול הפעולות שמבצעת המועצה. ביטול המועצה, ואי מתן מענה למכלול הפעולות האלה יביא שוב להרס ענף הדבורים, ופגיעה בייצור המזון של המדינה.
אנחנו בטוחים שוועדת הכלכלה תדע להכניס לחוק את השינויים הנדרשים ולייצר בו את האיזונים הנכונים שיבטיחו את קיום הענף שנים רבות קדימה. לסיום, אני חייב כמה מלים אישיות כאזרח מהשורה שתורם כל חייו לסביבה שלו. אני לא יכול להבין את דרך ההתנהלות של משרד החקלאות והממונים שלו. אני מצטט קטע קצר משיר, עשיתי בו התאמה לדבורים, בזה אני מסיים.
"רק על עצמי לספר ידעתי, רחב עולמי כעולם הדבורה. גם מסעי עמסתי כמוה, רב וכבד מכתפי הדלה. גם את דרכי כדרכה אל צמרת, דרך מכאוב ודרך עמל. יד ענקים זדונה ובוטחת, יד מתבדחת שמה לאל". תודה.

תודה.

אני בן 35, בשנת 2001, התחלתי לגדל דבורים, מאז אני תקוע ולא מצליח להתקדם בענף, לא מצליח להתפתח. אני דוגמה קלאסית למגדל קטן שלא יכול להתפתח אך ורק בגלל מועצת הדבש. אחד מהשינויים המרכזיים שהחוק עושה, הוא מעביר את הסמכויות ממועצת הדבש למשרד החקלאות, וזה מהלך מבורך וחשוב מאוד. מועצת הדבש היא חברה פרטית שפועלת מניגוד אינטרסים, כמו שאמר העורך דין, אינהרנטי ממש מובנה, כלומר, מועצת הדבש מקבלת את הכסף שלה מהמגדלים. אני מגדל קטן, ומשלמים 30 שקלים פר כוורת. אני משלם עבור 80 כוורות 2,000 שקל למועצה, המגדלים הגדולים משלמים עשרות אלפי שקלים למועצה, מזה מגיע השכר, המשכורת של הפקח. כל פעם שיש ויכוח בין מגדל קטן למגדל גדול, ודאי שהפקח שמקבל את המשכורת מהמגדל הגדול, פועל לטובת המגדל הגדול. פסק הדין שהועלה כאן שהוקרא כאן, זה פסק דין בענייני. זוכיתי משלושה כתבי אישום, אחד מהם ששמתי כוורות בשטח אגס של אבא שלי, למרות מה שאמרו כאן מגדלי הדבורים, מועצת הדבש תבעה אותי על כך שהצבתי כוורות ללא רשיון להאבקה, בית המשפט זיכה אותי בעניין הזה. פעם אחת הורשעתי על זה שגידלתי דבורים ללא רשיון כשהתחלתי לגדל דבורים, וזה אמר השר.

אנחנו לא בית משפט. אנחנו משתדלים לעשות את הדברים כמה שאפשר.

אין חשיבות, אין מחלוקת על החשיבות של הדבורים ועל חשיבות של הענף, השאלה מי ינהל ואיך זה התנהל. בוודאי שהניהול צריך להיעשות על ידי גוף ציבורי ועל ידי המדינה, ולא על ידי חברה פרטית שמתנהלת כקרטל.
החברה הפרטית יושבים בדירקטוריון של מועצת הדבש רוב של מגדלי דבורים, 8 מגדלי דבורים מתוך 14 חברי דירקטוריון. ודאי שכל ההחלטות של מועצת הדבש יהיו לטובת אותם מגדלים, ואלה כמובן אותם המגדלים הגדולים, לא המגדלים הקטנים. חקיקה כזאת כמו שקיימת היום, ברוך השם, משרד החקלאות הולך לשנות אותה לא קיימת בשום מדינה אחרת בעולם, זה ייחודי למדינת ישראל. מבקר המדינה בשתי הדוחות היחידים שהוא כתב על משרד החקלאות, כתב שיש מקום לשקול את הצורך בביטול מועצת הדבש.
לגבי הטענה על מחלות דבורים. נכון, לדבורים יש מחלות, ויש צורך בפיקוח על המחלות. יש חוק אחר במדינת ישראל שנקרא פקודת מחלות בעלי חיים דבורים שמטפל בנושא הזה. אין שום קשר בין החקיקה הנכונה הזאת לטענות לגבי מחלות בעלי חיים.

תודה.

שלום לכולם, ראשית, אני רוצה לחזק את בועז. אחת הסיבות שארגון מגדלי דבורים ניסו לחוקק את החוק מההתחלה אותם דברים שאנחנו עדים להם כאן, שהגוף שאמור היה להסדיר את הנושא של ראיית הדבורים וכל המכלול הנוסף של גידול דבורים בישראל, לא היה לו יכולת לאכוף למעשה את החוקים שלו, הוא היה צריך איזשוהי הכרה סטטוטורית על מנת שיכול לבצע את הדברים שלו.

יש מלא אנשים שרוצים לעשות ולהיכנס, ויש מעט מאוד שטח, העסק מצומצם, ויש פה דרכים להיכנס פנימה. מאזור שאני מגיע אליו, מאזור עמק החולה בצפון יש לא מעט דבוראים חדשים שנכנסו אפילו בעשור האחרון. אם אנחנו הולכים הלאה, עוד הרבה יותר, מדבר על דבוראים שגדלים באופן שמתאפשר, קונים כוורות מדבוראים שיוצאים, ובעקבות קבלת הכוורות מקבלים את הזיכיון לנקודות. מדובר לפחות ב-5, 6 דבוראים שרק בשלוש השנים האחרונות כל המצג שווא הזה של אי אפשר להיכנס לענף, הענף הזה הוא ענף שעד לפני עשר שנים אני עוד זוכר שנכנסתי לענף לפני 10 שנים, אני גם צעיר, ישבתי בוועדה בישיבות של ארגון מגדלי דבורים, הגיל הממוצע היה סביב 60, או 70. היום אני חושב שאנחנו סביב ה-50 או ה-40. יש מגמה חדשה של הענף, אנשים חדשים נכנסים. הרבה מהמגדלים הגדולים יוצאים, הדרך שלהם לצאת היא להעביר את הכוורות שלהם, או למכור את הכוורות שלהם לאחרים.

גם אנשים שבהם אנחנו דנים היום רשאים לעמוד ולעשות את אותם המהלכים ולקנות נקודות, או לקנות יותר נכון כוורות, אלא שזה לא נוח, מה לעשות, כולם רוצים להיות ליד הבית ולעשות עסק כלכלי, זה עסק שצריך לחשוב עליו ולהשקיע בו הרבה משאבים. לפעמים צריך לנסוע מירושלים לרמת הגולן, לפעמים צריך לנסוע למקומות יותר רחוקים, יש לזה עלויות והוצאות, ואנשים פשוט רוצים לעשות את מה שנוח להם על יד הבית, זה יכול להיות נחמד בתור תחביב, אבל צריך להיות לזה משהו מוסדר, וצריך להיות גוף שמנהל את זה, ולא כל אחד שרוצה לעשות משהו עושה אותו.
לגבי הצעת כבוד השר, של 3%, אני עוד לא הבנתי האם ה-3% מדוברים פעם אחת, 3% כל שנה, בעוד 10 שנים, האם יהיו 3% נוספים, ולאן אנחנו מגיעים במערכת המסגרת הזאת שבה כל פעם מי שבנה את עצמו, רכש כוורות, הגדיל את המכוורת כדי להיות יעיל, כדי שיוכל לעמוד בתחרות ההולכת וגדלה, ובהורדת המחירים שרוצים לייצר לצרכן, צריך לוותר על הנקודות לטובת אנשים שרוצים להיכנס לענף.

תודה.

אני לא אחזור על דברי אחרים, אני אגיד במשפט אחד שאנחנו תומכים מאוד בהעברת מועצת הדבש למוסד פרטי, גוף פרטי לפיקוח של משרד החקלאות. אנחנו מקווים שזה גם יהיה הסנונית הראשונה ולא האחרונה של העברת מועצת רבות אחרות שצריכות לעשות את אותו מעבר. אנחנו מקווים שמשרד החקלאות ירים את הכפפה אחרי שהוא יצלח את המהלך הזה. זה בקשר לנושא הזה. אבל צריך להבין שהמעבר של גוף פרטי למשרד החקלאות והתחלואים שהיו בו, צריך לדאוג שבהצעת החוק אותם תחלואים ואותן בעיות שראינו בגוף הפרטי לא יעברו לנו למסגרת של חקיקה. הדבר המרכזי שאנחנו רואים בחקיקה היום זה את השילוב של אותם אנשים שהיו במועצת הדבש, קרי, אנשים שיש להם יכולת השפעה במסגרת החקיקה, הן בוועדת ההיתרים והן בוועדת הערר, וזה התיקון המהותי ביותר שאני חושבת שראוי לתקן אותו. לא ייתכן שמי שאמור לאכול מידה של אותה ועדת ההיתרים יהיה משקיף, עוד בוועדת הערר הוא יושב כאחד מאלה שפוסקים וקובעים, וזה אחד התיקונים המרכזיים שנדרשים לעמדתנו.

אגיד לך מה היה הרעיון שלנו. הרעיון היה פשוט בפרקטיקה. יש פה ציבור ששנים עובד, היה להם חשש, והרי ישבנו איתם, שפה הולכים לנשל אותם, אז אמרנו לפחות ניתן להם את הנוחות שלא עושקים אותם. מבחינה משפטית טהורה אני מסכים איתך, בסיטואציה שאנחנו מצויים בה, חשבנו לעדן את הקטע הזה כדי שלא יהיה מצב שכאילו הביורוקרט הנוקשה - - -

דווקא בכל העולם - - -

בבקשה, לא הפרעתי לך, אני מבקשת שלא תפריע לי. אנחנו מכירים, זה לא פעם ראשונה.

סליחה, את רוצה לנהל איתו אין לי בעיה, אני אתן לך להתנהל מולו, אם את רוצה להתנהל מולו תתנהלי, או שאת נותנת לי לעשות סדר. אף אחד לא יפריע לך עד שתסיימי את הדברים. השר תמיד יכול להיכנס, אפילו במליאה הוא יכול לקחת את המושכות ולעשות.

אני רוצה להתייחס לדברי השר. גם אנחנו הבנו את המצוקה הזאת, ולכן אחד הפתרונות שהצענו בנייר עמדה שהופץ לכולם, אם מדברים על עמדה של משקיף, שתינתן אפשרות להיות משקיף לכל מי שרוצה.

נדון בזה, ונעשה את השיקול.

נילי, תשאירי לנו את הדברים שהם שייכים לגוף החקיקה, ניכנס אליהם, תאמיני לי על כל סעיף, אנחנו לא נמרח פה את הדברים. אני אכנס לכל סעיף, נשמע ונשקול את הדברים, אנחנו גם נראה מה קורה במועצות אחרות.

אני רוצה לסיים בנקודה אחת שאני מקווה שתהיה לנגד עינינו לאורך כל העבודה על הצעת החוק, וזה הנושא של הריכוזיות, של הקרטל שנוצר עד היום בשוק הדבורים. בערך מתוך 500 דבוראים בישראל, 50% מחזיקים ב-80% מהכוורות, זה לא תוצר – סליחה 20%.

- - -

אני אאפשר לך, אבל אל תשסה את דבריה.

זה לא תוצר של שוק חופשי, זה תוצר של מה שהיה עד היום, ולכן צריך להיות ערים כשנדון בסעיפי החוק, לדאוג לא לשמר את המצב הזה, ולתת אפשרות לדבורים חדשים להיכנס, זה משהו שעובר לאורך כל הצעת החוק, מגבלות קטנות שלא בהכרח שמים לב אליהם בקריאה ראשונה, וצריך להבין שאותן מגבלות שקיימות אם לא נפרוץ אותן אז המצב יישאר כפי שהיה.

אני רוצה לסיים, שמענו פה חלק מהדבוראים שהשמיעו את עמדתם, הם אלה שהיום נהנים מאותו קרטל, ואלה הקטנים יותר לצערנו - - -

אני יכול להגיד ששמעתי את כל הצדדים. שמענו גם את הצדדים האנשים שחושבים אחרת על כל העניין.

זה נכון, אבל יש כאלה שהם מפחדים לבוא ולהשמיע.

אני לא חושב שמישהו צריך לפחד. את רואה שהשולחן פתוח, כל מי שרוצה לומר יכול לומר את הדברים. אנחנו לא נסתום פיות לאף אחד חד וחלק, אני אומר את זה. כל מי שחושב לומר משהו, יאמר אותו, יקבל את רשות הדיבור, אנחנו נשמור על דרך של הניהול הזאת לאורך כל החקיקה.

מעין נשר מהאוצר.

בוקר טוב, אנחנו במשרד האוצר מברכים את משרד החקלאות על השינוי שהוא עושה פה בחקיקה הקיימת. אנחנו חשבנו שצו הדבש שקיים כיום הוא יוצר עיוות מאוד גדול, מפוקח, מבצע את תפקיד המפקח. אנחנו התנגדו לנוסח הקודם שהופץ על ידי משרד החקלאות, ואנחנו חושבים שהנוסח הנוכחי נותן את האיזון גם בין שמיעת האינטרסים פה של המגדלים, לבין זה שיהיה פיקוח ממשלתי, לא משנה אם זה נכנס פה, במקרה זה משרד החקלאות, או גורם ממשלתי אחר. זה שוק שאנחנו מבינים שדרוש פה רגולציה. יש משאב ומחסור, יש עניין של בריאות הדבורה. יש עניין של חשיבות האבקה, השאלה איך עושים את הרגולציה בצורה נכונה, ואיך מוציאים את המנגנון שבאמת מאפשר כמה שיותר שקיפות, ואולי איזה צדק בחלוקת המשאב.

אנחנו מברכים על התיקון. יש דברים שאפשר לטייב בנוסח ואנחנו נצלול לזה כשנדבר על הסעיפים הפרטניים ואז אני אגיד את עמדתנו לגבי כל אחד מהדברים. בגדול, בהחלט שינוי מבורך, וחבר הכנסת אוחיון שכבר הלך, דיבר על זה מאוד יפה, צריך לעשות תיקון. אני לא אדבר על הנושא הקנייני, נגיע אליו, אנחנו חושבים יש פה קושי מהותי בלתת פה זכות קניינית, נדבר כשנגיע.

תודה.

יורם ברק ממושב רם-און. בבקשה.

רבותיי, אנחנו מתחילים להתכנס, אני אאפשר סיבוב אחרון. אנחנו ממש לקראת הסוף.

אני מגדל 44 שנים. הרקע שלי אני מניח זכות אבות, כמו שאמר פה אחד המגדלים, סבי היה שר החקלאות, ייתכן שזה הדרך לענף.
בשלב מסוים לפני 44, 45 שנה, הגעתי למושב רם-און מקיבוץ אלומות, לראות שם את אמצעי הייצור שהיו לנו אז שהם בעצם אותם אמצעי ייצור שיש היום, לא השתנה שום דבר, קרקע ומים, מי שמתרגם את זה היום, זה משכורת בקושי לחודשיים. במושב רמון נעשה מהלך מבורך שעשה עיבוד משותף לקרקעות, מודל מאוד משוכלל, עובד כבר מאז, כולם מרוצים ממנו, זה פתח אפשרות לאנשים להשלים עוד 10 חודשים בשנה של משכורת. אני שקלתי את האפשרויות שעמדו אז בפניי מה לעשות, אין לנו גם היום לא מכסת חלב, ולא מכסת פיטום, אין, היום אני לא יכול להשיג את זה.

האפשרות שהייתה היה להיכנס לגידול דבורים, אמרתי ננסה את העניין, ובחסדי השם אנחנו עד היום. אני מכיר את מועצת הדבש, ושמענו פה טענות על מועצת הדבש. אני חושב שאם הייתי הולך לפרט את טענות מועצת הדבש, אז כל מה ששמענו פה הייתי יכול אולי להשמיע הרבה יותר, אבל צריך לקחת ביחסים הכול בין הנושא הזה של הטענות על מועצת הדבש שלפי דעתו הן טענות שוליות, וצריך גם לבדוק את שני הצדדים, לא רק את מי שטוענים עליו, גם מי שטוען על מועצת הדבש.

הקמת המכוורת אצלי הייתה מלווה, ומלווה עד היום בהתמודדות שוטפת עם מועצת הדבש, הנושא של נקודות מרעה. זה דבר פשוט וברור. יש מישהו ששולט במשאב הלאומי הזה, למעשה הוא לא שונה מרפת, הוא לא שונה מלול, זה מכסת ייצור שלנו, נקודות המרעה.

כשמדברים על לפרק את המועצה, צריך כמה דוגמאות. אני רוצה לגעת אולי בנקודה אחת קטנה שהיא קיימת כבר מעל 20 שנה, והיא קיימת גם בשנים האחרונות, היכולת הפעולה של המועצה בתועלת לענף זה גם תועלת למטרות שמציג החוק החדש, והמטרות האלה שמציג החוק החדש אני חושב שבעיקר אנחנו לא מתנגדים אליהם, רק השאלה איך משיגים אותם. במאמר מוסגר, מי שרוצה להשיג מטרה הוא בדרך כלל משקיע, זה אחת הסיבות שיש כוורנים גדולים והרבה יותר כוורנים קטנים. אבל ארגון מגדלי דבורים שיושב פה, הוא מייצג 77% מהמכוורות בארץ. אם תעיינו ברשימה, תראו שבתוך ה-87% האלה יש הרבה יותר כוורנים קטנים מאשר כוורנים גדולים. זאת אומרת, שגם הכוורנים הקטנים לא כל אחד לא מעוניין אפילו להיות כוורן גדול, אני חוזר עוד פעם, הכוורנים הגדולים זה אלה שחשובה להם המטרה.

סליחה. מישהי הגישה רשימה של כוורנים חדשים שנכנסו ב-10 השנים האחרונות, מ-2004, עד 2013. אלה כוורנים קטנים לפי מספר הכוורות שאני רואה. מדברים פה על כ-190 דבוראים חדשים שנכנסו לענף הזה, חובבים, בסדר. מספר הכוורות 8,695. רבותיי, אנחנו נתייחס לגופו של עניין.

אני ארצה לגעת בדוגמה, יעילות של מועצת הדבש, וזה ברור שגוף שהוא מסוגל להיות קטן וזריז, יכול לפעמים לענות על מטרות חיוניות הרבה יותר טוב. לפני 28 שנה, נכנס המזיק שהוא היום מבחינת המזיקים מספר אחד בעולם, וכמובן גם בארץ זה הוורואה.
מי שלקח את עיקר העול על הכתפיים והזיז אותו זה היו שני דברים. אחד, יעקב לובינבסקי שהיה מנהל מחלקת ההדרכה, וקיבל על הראש ממשרד החקלאות, לצערנו הרב, על ההישג שהוא השיג בשיטה המידית לעצור את המזיק הזה, והשני, זה מועצת הדבש שלקחה על עצמה את כל האופרציה להפעיל את השיטה הזאת בענף.

ממול, אנחנו עומדים היום, שמשרד החקלאות העביר לעצמו, זכותו כמובן, את הפיקוח או הפרת הפיקוח על הצבת הכוורות כפי שמציב כוורות שלא ברשיון לפיקוח, אכיפה, ולצערנו היום, עד היום במשך כמה שנים, שום דבר לא נפתר, פשוט תקוע. כשמתבוננים בבעיות שלנו מול הפיקוח, מול הפקח של המועצה, אז רואים שזה שנים נמשך אותה בעיה, אמרו לנו זה יעבור לפיצוח זה ייפתר. עבר לפיצוח, לא נפתר שום דבר. בקיצור, אני רוצה להגיד בסיום, שאם רוצים להשיג את המטרות של החוק, בלי ארגון מגדלי דבורים והמגדלים הדבורים שלוקחים על עצמם את העול היום, יש שלושה כוורנים היום שעוזבים את המכוורת שלהם ולוקחים על עצמם את העול בהתנדבות, זה עולה להם הרבה, הם מוציאים מכספים שיש להם בכדי לעמוד על כך שהמטרות האלה של נציג משרד החקלאות יושגו, יהיה מגדלי הדבורים, ועם מועצת הדבש שהיא חיונית, בלי מועצת הדבש, המטרות האלה לא יושגו.

תודה.

אני היועץ המשפטי של מועצת הדבש. קודם כל היה ברור לנו, אנחנו בעד הסדרה מחקיקה מודרנית ומקיפה של כל ענף הדבש. כמו שכבר נאמר פה, קידמנו במסגרת הנהלות קודמות של משרד החקלאות חקיקה כזאת. יש לנו עם החקיקה שמונחת פה היום כמה בעיות מהותיות. אנחנו גם לא חושבים שזה מסוג בעיות שאפשר לפתור אותן בתיקון של כמה מלים בסעיף כזה או אחר ואני אסביר.

מה שאני מבקש ממך מראש, אם אתה מתכוון לסעיפים ספציפיים בחקיקה, עדיף שנעשה את זה כשנגיע לסעיף ונפרק אותו לגורמים. כשנגיע לחקיקה, אנחנו ניכנס לכל סעיף. השאלה שלי אם אתה רוצה להתייחס כללית זה חשוב, ספציפית לסעיפים מסוימים תשאיר אותם לחקיקה.

אני מדבר פה על הערות מהותיות שהן קשורות לחקיקה בכללותה.
דיבר עו"ד ארליך קודם על חקיקה בארצות הברית, או על העדר חקיקה בארצות הברית. נזכיר שוב, בארצות הברית היום רק לפני מספר שבועות נשיא ארצות הברית הכריז על תכנית לאומית רחבת היקף לאור המשבר המאוד עמוק שקיים בארצות הברית בכל מה שקשור לענף הדבש. הדגישו בתכנית הלאומית הזאת את החשיבות של הדבורים לחקלאות, ולצמחי הבר בביצוע האבקה. אנחנו יודעים שבמדינות כמו קליפורניה כמעט ואין יותר כוורות, מייבאים כוורות מחוץ לארץ. ארה"ב בעצם היום משקיעה משאבים אדירים בשביל לשקם את הנזקים שנגרמו במהלך העשורים האחרונים.
מדינת ישראל לעומת זאת, כמו שאמרו פה, מצב הענף כיום הוא מצב טוב, הוא לא במצב מושלם, אבל הוא בהחלט במצב טוב. הוא במצב טוב משתי סיבות עיקריות: 1. שיש לנו פה מועצת דבש. 2. שיש פה דבוראים שהם אנשי מקצוע.
מועצת הדבש, בסופו של דבר, מורכבת מנציגים של מדינת ישראל, מנציגים של ארגונים חקלאיים, תנועות מיישבות, משווקים, נציגי ציבור, דבוראים. מועצת הדבש מעבר לביצוע הסדרה היא מבצעת שורה ארוכה של פעולות נוספות שהן חיוניות לקיום הענף, אם זה הנושא של נטיות סופניות, ביטוח, מחקרים, הדרכה, חינוך החקלאים והציבור, כל הנושא של תכשירים שהוא נורא חיוני כדי לשמר את הענף, ייבוא תכשירים, סבסוד, תו איכות, אשראי למשווקים, קשר מול משרדי הממשלה. אנחנו חושבים שבסופו של דבר במסגרת חקיקה חדשה צריך לעגן את הסמכויות של מועצת הדבש, לעגן אותה כמועצה סטטוטורית שהכול יהיה שקוף, הכול יהיה ברור. מועצה שמשקפת מגוון של כל האינטרסים, גם היום בסופו של דבר, ההחלטות לא מתקבלות על ידי אדם אחד או שתיים, יש פה מגוון של גורמים, מגון של אינטרסים. יש פה ועדות משנה גם הן של אנשי מקצוע וכו', שנותנות ביטוי לכל מגוון האספקטים.

בסופו של דבר, כל הצעת החוק הזאת היא מבוססת על ההנחה שיש צורך בענף לצורך קיום שרות חיוני לציבור שזה הנושא של האבקה. זאת ההצדקה בעצם לחקיקה, כי כולנו כבר אמרנו, אחרת היו מייבאים דבש וסוגרים פה את כל הענף בארץ. בשביל לבצע את זה, צריך באמת שיהיה פה דבוראים שיהיה להם את התשתית הנדרשת כדי לבצע, שיהיה להם מספר הכוורות הנדרש, עם תשתית יכולת שינוע לבצע את האבקה הזאת, בשביל זה צריך הסדרה שבסופו של דבר תבטיח שהדבוראים האלה אכן יוכלו להתפרנס, אכן יוכלו להתקיים. זה מתקשר לנושא נוסף, שזה כל הנושא שדובר פה על הזכות של הדבוראי, הזכות הקניינית שלו בעצם בשטחי הראייה במקום הצבת הכוורות.
אנחנו צריכים לזכור שמדובר פה על דבוראים, חלקם כבר עשרות שנים שזה עיסוקם, זה פרנסתם, השקיעו הון, השביחו שטחי מרעה. נקודת המוצא צריכה להיות בחוק של הערך הזה, לזכות הזאת יש ערך כלכלי. זה לא סותר את העובדה, זה לא צריך למנוע כניסת דבורים חדשים. כמו שאדוני אמר, נכנסו לא מעט דבוראים חדשים בעשור האחרון, דבוראים ותיקים פורשים מעת לעת. יכול להיות שצריך לייעל את ההליכים, אולי הדברים לא נעשו בשקיפות מספקת, והדברים צריכים להיות אולי מפורסמים ובשקיפות יותר גדולה. אבל בסופו של דבר דבוראי – גם אדוני מחר ירצה להיות דבוראי, יוכל להיכנס לענף. עוד דבר אני רוצה להגיד, אם המדינה מעבר לתחלופה הטבעית חושבת שיש פה איזה עניין שהיא שרוצה לקדם מדיניות של לעודד דבוראים קטנים, כל הזמן מדברים על דבוראים חדשים, גם צריך אולי לעודד גם דבוראים קטנים. היא יכולה לעשות את זה כמו שעשתה בענף החלב, כמו שהיה במתווה לוקר, אני מדבר על פדיון נקודות, אם המדינה מחליטה שיש פה אינטרסים נורא חשובים עוד הפעם להכניס דווקא דבוראים חדשים, גם לזה יש פתרון כמו שנעשה בהרבה מאוד ענפים.

תודה.

יעקב פולג, יושב ראש מועצת הדבש, וגם עובד משרד החקלאות. אני מבקש שאולי תתייחס למהות של כל פעילות המועצה, דיברו כולם מה החשיבות שלא תהיה מועצה, מהפן שלך כעובד משרד החקלאות, איך אתה רואה את הדברים.

תודה, כבוד היושב ראש. אני משמש כיו"ר המועצה שנתיים האחרונות. אני רוצה להתייחס לאמירה הכללית שהושמעה כאן על ידי חלק מהמגדלים מן הסתם שדאגו ליציבות והביסוס בענף. היציבות והביסוס בענף, מתייחסת בעיקר לרישיונות ולהסדרה שהתקבלו במנגנון במועצה שלדעתי הוא בעייתי, כיוון שעל פי הוראות המועצה מי שמקנה את הרישיונות זה סמנכ"ל המועצה ומנכ"ל המועצה. הם רשאים ומוסמכים להחליט איזה נקודות מרעה יינתנו, ואחד הדברים שהפתיעו אותי כשאני נכנסתי למועצה, שבעצם כל אדם יכול - - -

כמה זמן אתה יושב ראש?

כשנתיים.

אולי רגע לפני כן תציג את המועצה, מהי המועצה, איך מונתה, מי החברים במועצה, מה התקציב, איך היא מעניקה רישיונות. תציג קודם כל לוועדה באופן ברור את פרטי המועצה ופעילותה.

המועצה התאגדה כחברה פרטית מוגבלת בערבות בשנת 69'. חברים במועצה כ-13 דירקטורים. יושב ראש המועצה הוא נציג משרד החקלאות, סגן יושב ראש המועצה אמור להיות נציג המדינה אבל הוא לא, הוא מגדל בעצמו.

והדירקטורים?

הדירקטורים חלקם, כמו שנאמר כאן, נציגי ארגוני מגדלים, נציגי משווקים, נציגים מטעם הציבור, נציגים מטעם האיחוד החקלאי, ומשווקי דבשים וממשלה. הסגן שלי אמור להיות נציג ממשלה והוא לא.

אני רוצה בהקשר הזה לומר שאכן המועצה מתכנסת ומקבלת את החלטותיה בישיבות שנקבעות מראש. אבל גם כאשר אני מבקש להביא נושא לדיון, או להציג מדיניות, או אינטרסים של משרד החקלאות, אינטרסים ציבוריים, הדבר לא פשוט, כיוון שמראש אנחנו נמצאים במיעוט שם. התקציב של המועצה הוא בסביבות 3 מיליון שקלים שרובו ככולו מאגרות רישוי. אגרות הרישוי נגבות על פי כמובן מספר הכוורות, כמובן שיש ביטוי לגודלם של דבוראים בתשלום השנתי שלהם למועצה.

מהו סכום האגרה?

29 שקלים לשנה לכוורת.

רבותיי , זה לא קריטי, 27, 29, זה סדרי הגודל פחות או יותר.

התקציב משמש לפעולות שהמועצה קובעת לעצמה. פעולות כמו נטיות סופניות, כמו רכישה של חומרי הדברה, ופעולות נוספות שנקבעות מעת לעת.


למועצה יש גם ועדות משנה שמסדירות את הפעילות שלה, כמו ועדת נדידה, וכמו ועדה נוספת ועדת מרעה וועדת נדידה שדנות בהקצאה של הנקודות. כיו"ר המועצה אני התבקשתי מספר פעמים לדון גם בבקשות של דבוראים קטנים שהרגישו את עצמם מקופחים מהחלטות המועצה. יש טענות כנגד הפעילות והקצאה של הנקודות, יש טענות אחרות. המועצה דנה במסגרת הועדות האלה והטענות.

מצג שווא כאילו בהחזרת הסמכות למשרד החקלאות ייווצר נזק, אני לא מבין מהיכן הביטחון הזה, ומהיכן התחושה הזאת. משרד החקלאות דאג תמיד להתיישבות ולחקלאים, ולדבוראים בתוכם, המצג הוא מצג שקשה להסכים אתו. אני לא רואה בהעברת סמכויות למשרד או החזרת סמכויות המועצה למשרד החקלאות סכנה לענף.

תודה.

דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים.

אדוני היושב ראש, נכבדי שר החקלאות יאיר שמיר, מנכ"ל משרד החקלאות, אני אומר לכם, אני יושב פה קרוב לשעתיים, ואני גאה להיות חקלאי. אני גאה שיש לי חברים דבוראים, לא היו הרבה דיונים מהסוג הזה, ואני מודה לך על ניהול הדיון, פשוט כיף להיות פה. אני רק מציע לכמה יועצים מהצד לא לזרוק לנו כל מיני עצות כי אין פה ניגוד אינטרסים. אנחנו שנה, טיפה למעלה משנה עובדים עם שר החקלאות והמנכ"ל, יש כאלו אומרים רפורמות, אני אומר יוזמות חדשות להגדלת הרווחיות בענף החקלאות. סבלנו, עדיין סובלים. יש פה מהלכים מדהימים של המשרד ככל שקשורים לרווחיות שלנו, ואין פה שום ניגוד אינטרסים, שאף אחד לא התבלבל. דלתו של השר פתוחה, הייתה פתוחה, תישאר פתוחה, עודנה פתוחה, וגם מחר בבוקר. אין לי ספק, מכיוון שאין ניגוד אינטרסים והיוזמה של חקיקה היא יוזמה נכונה, אנחנו נמצא את הדרך. אנחנו, המגדלים, החקלאים, הדבוראים להגיע להסכמות. אני רק מבקש מכל מי שיושב מסביב הסקטור החקלאי, ישקול לא לייעץ למען אינטרסים כאלו ואחרים, כי אנחנו בסופו של דבר נמצא את הפתרון.
אני רוצה לומר ולהזכיר לכולם, שמי שפתח ביוזמה על הזכות הקניינית שלנו הדבוראים זה היה השר הזה שיושב לימיני. הוא זה שדאג, אתם עוד לא יודעים עד כמה, הוא עמד למול מערכות אחרות שנמצאות גם בחדר הזה, ולכן אני מניח שכולנו, יחד עם יושב ראש התאחדות חקלאי ישראל שיושב פה, מאיר, אבו, ואני, נמצא יחד אתכם את הדרך, אין לי ספק בכך.

אדוני היושב ראש, אני סומך עליך שתמשיך לעמוד לצדנו, ועם הנסיון הרב שיש לך, תנחה אותנו ותעזור לנו למצוא את הדרכים. תודה.

בעזרת השם.

אדוני השר, אתה רוצה לסכם את הדברים לפני שאני מתחיל להקריא. אני אתחיל את ההקראה היום, כדי שיבינו שאני מתחיל.

סך הכול אני מרוצה מהדיון, אני חושב שגם נשמעו דעות לכאן ולכאן, והוא מאוזן. תרבות הדיון, אני מקווה, שגם תשקף את המשך העבודה. עוד פעם אני אומר, אנחנו בעד חקלאות בישראל, אבל תחת קריטריונים ברורים, זה לא רוסיה פה, ההיפך הוא הנכון. ברוסיה מחלקים מקורבים ולא נותנים לאחרים, לכן אנחנו נעשה את זה בפתיחות. מי שחושב שאני לא פתוח מספיק, אז שיבוא אליי ואני אראה אם אני יכול לעזור עוד. תודה רבה.

אני אישית מודה לשר החקלאות, אני חייב לומר משהו, כמי שיושב בבית הזה הרבה שנים. אני חושב שדווקא בקדנציה הזאת יש לנו שר טוב שמבין ושומע ומקשיב. אני חושב שבסופו של דבר אני כמעט בטוח באלף אחוז, שמה שאנחנו נוציא פה מתחת ידינו יהיה לשביעות רצונם של כל הגורמים שיושבים סביב השולחן. אנחנו נבחן את הדברים לעומק, נראה כל סעיף. אני מקווה שבסופו של התהליך, יש לי קצת נסיון, אני זוכר את חוק הטייס, שם, תאמינו לי זה היה קטן, הפורום פה קטן לעומת הפורום של חוק הטייס, וישב לידי יועץ משפטי מאוד מנוסה. אני חושב שגמרנו את החוק זה היה משהו שאי אפשר להבין אותו, כולם עמדו בשורה, ולחצנו ידיים, הבנו שהאינטרס של כולנו גובר מעל כל אינטרס אחר פרטי של מישהו כזה או אחר. אני מקווה שאנחנו נוביל את זה בכיוון הזה. וכל העם הזה על מקומו יבואו בשלום. תודה אדוני השר.
השר נאלץ לעזוב אותנו, תודה אדוני השר.

עו"ד דוד ויינשטיין, לקוח ארגון הדבוראים. אני חושב שכולם פה בעד החוק, חבל שהשר לא שומע את זה, כי יש לי הרושם כאילו יש פה כאלה שאינם בעד החוק.

המנכ"ל שומע, זה בסדר.

כולם בעד החוק, וכולם בעד החקלאים. אני חושב שזה אבל גדול שכל אחד מכניס את האבל שלו מהזווית שלו וזה מה שיוצר את הבעיה.
ניהלנו, אנחנו מנהלים שיח ששואף להיות פורה עם המשרד ועם אנשי המשרד, ודאי שנועם הליכותיהם עוזר לדיון הזה. אבל יש שני פערים יסודיים שעומדים ביסוד היסודות של הדברים, והם בולמים את כל היכולת לגשר על ליבות המחלוקת. אחד, הנושא של זכויות הדבוראים, השני, הנושא של המועצה, מעמדה ותפקידיה.

הפער הזה הוא לא סתם בא אל העולם, זה פער שנובע מפערים בתפיסות עולם. דיבר עו"ד ארליך, ונציגת התנועה לאיכות השלטון, הם ביטאו חשיבה שונה לחלוטין מהחשיבה שמוליכה אפילו חלק מנציגי הדבוראים שבאופוזיציה למועצת הדבש, למי שהקשיב להם באוזן קשבת. הם ביטאו גישה של עולם שהזכויות החוקתיות דוחקות לאחור כל דבר אחר, אבל כל דבר אחר. ואם יורשה לי להגיד בנימה אולי טיפה יותר בוטה, עולם של תיאוריה מול עולם של מעשי. עולם של תיאוריות משפטיות יפות.

סליחה שאני מפסיק אותך, שים לב, כל הוויכוחים בין עורכי הדין לא בין החקלאים. אנחנו מכירים את זה מהשטח, אתה אומר את דעתך, היא אומרת את דעתה, ברור שאתה לא תסכים איתה. יש לנו מושבניקים יש להם מלח הארץ, יש להם איזה הבנה אחרת איך להוביל את הדברים. נתגבר גם על הניואנסים האלו.

אני מבקש להתייחס לא לסעיפי החוק, אלא דווקא להתמקד בדבריו של עורך דין ארליך מקוהלת, הוא דיבר על כמה דברים שבליבת העניינים, אני מבקש לקחת אותם ולעשות בהם שימוש כדי לחדד את הדברים שאמרתי לפני רגע.

אנחנו לא באים פה להסדיר מראש ענף, אנחנו לא באים פה לבנות ענף ולראות איך מסדירים את פעולת הענף שלא הוסדר עד היום. יש פה ענף שפועל, יש דברים שצריך לתקן, יש דברים שצריך לסדר. אבל יש פה ענף שפועל, האמת הוא גם פועל לא כל כך רע, יש לו חריקות, ואת החריקות האלה צריך לסדר. אבל יש פה ענף שפועל, ואתה לא יכול לבוא למשהו שפועל, ולמשהו שקיים, ולאנשים שחיים בתוך זה, כל אחד פה דיבר על משכו וויתקו, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה של הדבוראים. אתה לא יכול לבוא ולהסתכל כאילו הם לא היו עד עכשיו, וכאילו בוא נראה איך אנחנו בונים לכם ענף נכון על פי האופן שבו אנחנו רואים את הדברים. לא, יש מצב קיים, ואליו צריך להתאים את הרצונות שכולנו רוצים להכניס פנימה. גם הארגון רוצה להכניס, גם המועצה רוצה להכניס, גם המשרד רוצה להכניס, אבל צריך להתאים את זה למצב קיים.
לפני מספר שנים ישבנו פה בעניינו של חוק שגם כן בא לעשות סדר בענף קיים בתחום החקלאות, עם מכסות ועם הכול – חוק תכנון ענף החלב שהתקבל לפני 3, 4, שנים וחידש את הרגולציה סביב ענף החלב בלי להרוס את כל הקיים. החוק הזה גם בין היתר הסדיר את המעמד של מועצת החלב שעד אז הייתה חברה פרטית, והפך אותה לחלץ.
החוק הזה גם לקח את מועצת החלב, הפך אותה לחברה לתועלת הציבור, קבע את הכללים שבה התנהלו הדברים, קבע סעיף ניגוד עניינים מאוד מפורט כדי להבין שמצד אחד במקום הזה צריכים לשבת אנשי העשייה, ואנשי המקצוע או נציגיהם, ומאידך, צריך למנוע את אותו ניגוד עניינים שכולנו רוצים לסכל, כדי שלא יפריע להתנהלות.
דבר דומה לזה צריך לעשות במקרה הזה פה. צריך להפוך את מועצת הדבש כחברה לתועלת הציבור. צריך לקבוע סעיפי ניגודי עניינים מאוד ברורים, ואז ברגע שחוק יסדיר את המעמד הזה, ויעגן את הכול, אפשר יהיה גם שלא הדבוראים, לא ארגון העובדים של הדבוראים יהיה זה שיושב בוועדת ההיתרים, אלא שוועדת ההיתרים יהיה בה נציג מועצת הדבש, והוא יהיה בוועדת ההיתרים, ולא נציג הארגון. אלא מה שקורה פה, זה באמת אותה תקלה מסוימת שיש בתוך המערכת הזו, שרוצים להתעלם ממועצת הדבש, אגב, לא משמידים אותה בצורה פורמלית, אלא פשוט עוקרים אותה מתוכן, בין היתר גם לא נותנים לה לשבת בוועדת ההיתרים, אז אם לא היא, שישבו שם ארגון הדבוראים. נכון, ארגון הדבוראים לא צריך - - -

נגיע למה שצריך.

ההתמודדות עם השאלה העקרונית, אדוני היושב ראש, לא עם האמירה בסעיף האם זה כך או אחרת. הניסיון להראות מדוע המהלך, או האופן שבו קוהלת רואה את הדברים, וקראתי בעיון רב את החוברת שהפיצו בעניין, זה באמת מעניין, אבל עדיין במעשי זה לא עובד כמו שהם רוצים את הדברים האלה. חופש הפעולה שמדברים עליו, תיקן אותם, וטוב שעשה ככה כבוד השר, חופש הפעולה שכל אחד יוכל לשים בפרדס שלו, עם כל הכבוד, אני מניח שלמושב גמזו יש יותר מאשר פרדס אחד. יהיו כוורות בפרדס של האדון הנכבד, שאני מתנצל, אני לא זוכר את שמו, יהיו כוורות גם בפרדס על יד, ואלה יסכנו את אלה, וקטונתי מלהסביר לדבוראים מיומנים מה זה יעשה להם. אני לא האריך כי שעת הסיום של הישיבה הזאת באה, ועוד נגיע לכל הדברים האלה. אם מה שמדובר עליו זה עידוד כניסת צעירים, כבר דובר פה מספיק על כניסת צעירים. אי אפשר להכניס צעירים תוך "הרג" הוותיקים. בסופו של דבר אם מסתכלים על איזשהו ויסות נורמלי של הענף, צריך שבכל עשור התחלף כשישית. לפי הניירות שהוצגו פה, התחלף בעשור, הם נכנסו לענף הרבה יותר מאשר שישית, אלא מהי, בינתיים חלקם עדיין קטנים, או חלק ניכר מהם קטנים.

אני חושב שגם אם נסתכל לצבא הקבע, רוב הצעירים הם בדרגות נמוכות, מה לעשות, זה טבע הדברים. עם הזמן הם יהיו גדולים. זאת אומרת, שהדברים הם לא חד ערכיים, יש מספיק מרחב תמרון בדברים האלה, וצריך למצוא את זה. כל זה צריך לעשות תוך הקניית יציבות לדבוראים, וזה יסוד היסודות מבחינתנו, ועל כך הדבוראים יאבקו בכל תחנה שהנושא הזה יהיה.

הנושא של הכנסת צעירים הוא חשוב, וחייבים להסתכל עליו. אבל סתם לדוגמה הבחור שיושב פה, סך הכול בן גיל שלי והתחיל איתי. בוא נניח שנכניס רק צעירים, עוד שלוש שנים מה יהיה איתנו? ייכנסו עוד יותר צעירים, לא יהיה מקום לאף אחד. גם הנושא של הכנסת צעירים, והכנסת דם חדש, צריך להיות סדור בהגיון ובקצב נורמלי, ולא בקצב אמוציונאלי.

אני מגדל דבורים, כ-2,500 כוורות מכפר חיים. לפני שאני אתייחס, יש שני דברים שמטרידים אותי, אבל שמעתי פה את ההערה של משרד האוצר איך הוא התייחס לחוק. אני יושב רק 20 שנה במועצת מנהלים, לא ראיתי פעם אחת את הנציג של משרד האוצר במועצת מנהלים שהוא חבר דירקטורים.

קיבלנו את ההערה.

זה קצת צורם באוזן.

לגבי החוק, יש שם אפשרות למשרד החקלאות שכל הסמכויות בידיו, לקחת לנו, ולהפקיע כ-3%, זה מה שהם הסתפקו 3% מנקודות היתרי הכוורות. אני לא חושב שעשו אפילו בדיקה אחת כלכלית לראות מה ההשלכות והמשמעות לגבי הרווחיות שלנו במכוורת כאשר לוקחים לנו נקודות, גם אם יפצו אותנו ובנדיבות רבה, ומה שלוקחים מאיתנו, צריך לראות איך אנחנו נראה עם אותה מכוורת נוכל להחזיק אותה מבחינה כלכלית.
המצב הכלכלי שלנו דומה בערך כמו למלך והמלכה, שסנטימטר למעלה עושה אותו למלך, סנטימטר למעלה עושה אותנו מלכה. אנחנו נמצאים שם פחות או יותר. הנושא של חוסר נקודות, מדברים פה כל הזמן שהוא מטריד בעיקר כוורנים שרוצים להיכנס לענף, כוורנים קטנים שרוצים לגדול, ואני גדלתי ל-2,500 כוורות לא כי היה לי טוב ורציתי מאוד לגדול, הייתי מאוד רוצה להישאר עם 800 או 1,000 כוורות. זה עבודה מספיק קשה, וכאבי ראש הייתי מספיק מכוורת קטנה. זה מטריד אותי כמגדל גם של 2,500 כוורות שהרווחיות הולכת ומצטמצמת, ואני לא יודע איך אני אם אני חושב היום לא על מה, אנחנו מדברים כל הזמן על מה שהיה. אם אני צריך לחשוב איך אני נראה בחמש או עשר השנים הבאות עם מחירי הדבש והבעיות הכלכליות, אני לא יודע איך אני אצליח עם המכוורת שלי עם 2,500 כוורות? בשוק בעולם, בייחוד השוק האמריקאי, האוסטרלי, הניו-זילנדי, אני לא מדבר על השוק האירופאי שכולו מבוסס כמעט על יבוא, והכוורנות שמה היא בדרך כלל כוורנות, גם 800 כוורות המגדל הגדול ביותר וכל התשתית והכלכלה שם הם אחרים לגמרי והם חיים מצוין, מבוססים בעיקר על יבוא. אנחנו דומים יותר לשוק האמריקאי, הניוזילנדי, אוסטרלי, אתה חייב כל הזמן לגדול עם מספר כוורות כדי להישאר במקום. היום אין לי אפשרות לעשות את זה. מועצת הדבש בעולם לא באה אליי ואמרה לי ניצן, אתה נחמד אני נותנת לך נקודות מרעה בחיים זה לא יהיה כך. אני, כדי לגדול, הייתי צריך או לרכוש, או לחפש נקודות פנויים. הייתי צריך לבוא למועצה, להוכיח שאני זקוק לנקודות האלה, שהנקודות האלה פנויים מבחינת מרחקים וקריטריונים, ואז היו מחליטים אם לתת לי אותו או לא. עוד הערה קטנה, מועצת מנהלים מעולם לא דנה בנושא של למי כן לתת היתר לא לתת היתר. כל דירקטורים זה היה מרוחק מהם מזרח ומערב.

האמן לי שניכנס לברים לעומק.

אני חייב להתכנס. אני אתן ליועץ המשפטי. אני אתחיל את ההקראה של החקיקה, כדי שבישיבה הבאה אנחנו נתחיל את ההקראה.

אדוני, אני מבקש לומר בקצרה מספר דברים. אני רוצה לומר שהקושי המשפטי איננו חלילה בקיומה של המועצה, אלא במתן, או בהשארת סמכויות בעלות אופי שלטוני בידי גורם שהוא גורם פרטי, ואני לא ארחיב, הדברים נאמרו כאן בהרחבה על ידי מספר דוברים. בעניין הזה אני רק אזכיר, כי העיקרון שעבר ועובר לאורך השנים כחוט השני בפסיקת בית המשפט העליון, הוא שלא ראוי לתת סמכויות בעלות אופי שלטוני לגורמים פרטיים, גורמים שאינם רואים לנגד עיניהם את האינטרס הציבורי במובן הרחב שלו. אני אומר גם שבעידן של זכויות יסוד, זכויות יסוד חוקתיות, אני חושב שלא ראוי לתת סמכויות כאלה, סמכויות רגולציה שכרוכות גם במתן סמכויות אכיפה, כאשר מדובר על סמכויות לדרוש מידע, סמכויות להיכנס למקרקעין, סמכויות לחפור, כל הסמכויות האלה הן סמכויות שבעצם מרכיבות את הרגולציה היום. אני מניח שסמכויות כאלה צריכות להיות בידי גורם שלטוני, דהיינו משרד החקלאות.

תודה ליועץ המשפטי.

נתחיל את ההקראה.

מטרות

1. מטרותיו של חוק זה הן –
(1) להסדיר הצבת כוורות מאוכלסות, לשם הבטחת קיומה של האבקה לגידולים חקלאיים,
האבקה רציפה לצמחי בר, והגנה על דבורים כערך טבע, מתוך התחשבות בשמירה על המגוון

הביולוגי.

(2) להסדיר את הפיקוח על ייצור דבש בכוורות מאוכלסות ורדייתו, לשם אספקת דבש איכותי

לציבור.

מי שלא ישב בדיונים של הוועדה, בדרך כלל, אחרי הקראה אני שואל את כל הנוכחים אם יש הערות לסעיף, לא חייבות להיות הערות, אם יש הערות להעיר אותן.


בישיבה הבאה אנחנו נמשיך את ההקראה ואת החקיקה.

על סעיף המטרות רצינו להגיד שיש הנחת מוצא בסעיף המטרות שתחרות לא מבוקרת בין דבוראים עלולה להוביל לאכלוס יתר של כוורות באזורים מבוקשים, ולמצב בו לא התאפשר קיום כלכלי ש משקי גידול דבורים, זה מתוך הסעיף של המטרות. היינו רוצים לשמוע האם יש איזשהו ביסוס מקצועי להנחה הזאת, זה הנחה שהיא הנחה שעומדת ביסוד כל החוק, ורצינו לדעת אם יש איזשהו ביסוס מקצועי, אם יש איזשהו מחקר, משהו שנעשה שאפשר להתבסס עליו, ועל סמך מה משרד החקלאות קבע.

הערה ברורה. לישיבה הבאה אנחנו נקבל תשובה לדבר הזה.

הסיבה העיקרית שאני נמצא פה וגם במזכירות ארגון מגדלי דבורים, זה מה שנקרא מרעה לדבורים. הבעיה של כל ענף המכוורת חדשים, ישנים, לא משנה, זה חוסר מרעה לדבורים. אין שום ביטוי במטרת החוק שרוצה לקיים את כל המטרות שלפניו, לזה שמשרד החקלאות, קרי, המדינה, צריכה לפתח את מרעה הדבורים בקצב שהענף הזה יוכל להתקיים, ולא יילך וייסוג כי הוא הולך ונסוג, אני 40 שנה בנסיגה.

אני אומר את הדברים מה אני רוצה לדיון הבא. מאחר, רבותיי, מה שאנחנו מבינים, שהמועצה עד היום התנהלה בתקציב שלה, לא שהיה לה איזה תקציב שהמדינה נתנה לה אותו, זה תקציב שלקחו מאותם מגדלים. הייתי רוצה לדעת, אדוני המנכ"ל, לישיבה הבאה, מה המשמעות של הצעת החוק מבחינה כלכלית אם זה מצריך מהמדינה לשים כסף גם, וגם הנושא של הפקעת 3% משטחי המרעה. אני בכלל חושב

כמי ששמע את כל הדעות פה, שמה שעומד לנו בלב החקיקה הזאת, זה נושא של שטחי המרעה, כניסת מגדלים חדשים, ובאיזה גודל הם נכנסים. העניין הזה של ביטול המועצה, או לא ביטול המועצה, אך הדבר הזה ייראה מבחינת שיום אחרי כן, כאשר תסתיים החקיקה הזאת, איך כל הענף הזה ממשיך להתנהל בצורה מסודרת, וזו חובתנו סביב השולחן הזה לפחות של חברי הכנסת, אנחנו נשמע את הדעות, אבל בסופו של יום, חברי הכנסת הצטרכו להצביע איך הם רואים את הענף הזה. אני מקווה שבסופו של דיון, אנחנו נצא מפה בשביעות רצון של כול הצדדים, כי המטרה העיקרית היא באמת לשמור על הענף הזה. אני חושב שכולנו מבינים מה החשיבות של הענף הזה, וכלל הגידולים במדינת ישראל, זה לא רק הדבש, רבותי, זה שאר הגידולים, יש להם השפעה של האבקה. אני זוכר את התקופה שאני הייתי מגדל אבוקדו, הייתי תמיד מתאם.

למה אתה לא מגדל?

לקחו לי את השטח, לטובת שטח אזור תעשיה שלומי. קרוב ל- 25 דונם לקחו לי. זה לא שלי לבד, שלי ושל אמא שלי, אנחנו שני משקים, אז קרוב ל-25 דונם. אני לא מגדל יותר אבוקדו, אבל ביצים זה ענף ששייך לכל קו העימות, אני עדיין מגדל ביצים, גם שם יש מועצה, אבל קצת מסודרת בצורה אחרת, המשרות הן שוות, הן לא פרוצות, כל אחד באותה מכסה, כולם מגדלים אותו דבר. פה יש קצת שוני, אבל צריך לבחון את כל השוני הזה בצורה הגיונית איך אנחנו ממשיכים בחקיקה רבותיי, ומוציאים מפה חוק, שלמרות כל החששות של הרבה גורמים סביב השולחן, שהחוק יהיה טוב, יהיה לטובת כל הענף הזה. אני מודה לכל המשתתפים. תודה.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:05.>
21/10/2014
12:20