PAGE
3
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי
07/07/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 16>
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי
יום שני, ט' בתמוז התשע"ד (07 ביולי 2014), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 07/07/2014
חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
קארין אלהרר – היו"ר
יואב בן צור
איתן כבל
עיסאווי פריג'
רינה פרנקל
דוד צור
יוני שטבון
איילת שקד
שמעון אוחיון
באסל גטאס
תמר זנדברג
עפר שלח
מוזמנים
¶
>
שר התקשורת גלעד ארדן
דנה נויפלד - עו"ד, היועצת המשפטית, משרד התקשורת
חגית ברוק - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
משה שלונסקי - חבר ועדת לנדס, משרד התקשורת
עופר מרגלית - רכז תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר
אורי אפלבום - עו"ד, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
אייל בן ישעיה - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
דלית זמיר - עו"ד, משרד המשפטים
דפנה גלוק - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
רבקה ורבנר - עו"ד, סגנית הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד הכלכלה
אמיר גילת - יו"ר רשות השידור
חנה מצקביץ - עו"ד, היועצת המשפטית, רשות השידור
מרסיה צוגמן - עו"ד, סגנית היועצת המשפטית, רשות השידור
יואב אשכנזי - סמנכ"ל גבייה בפועל, רשות השידור
איתי נבו לנדסברג - מנהל מחלקת תעודה, רשות השידור
ברוך אסקרוב - יו"ר וועד העיתונאים בקול ישראל תל-אביב, רשות השידור ועדי עובדים
לזר צנדקוביץ - יו"ר ועד הנדסה קול ישראל, רשות השידור
תמנה עורב - יו"ר ועד האקדמאים, רשות השידור
משה שגב - יו"ר ועד הנדסה טלוויזיה, רשות השידור
גדי בן יצחק - ועד עיתונאים קול ישראל ירושלים
אביגדור דנן - עו"ד, היועץ המשפטי, הטלוויזיה החינוכית
ראובן נסים - יו"ר וועד עיתונאי תפעול, הטלוויזיה החינוכית
לילך גבאי שזר - יו"ר ועד הנדסה, הטלוויזיה החינוכית
מונדר אבו קנדיל - יו"ר ועד עיתונאים, הטלוויזיה החינוכית
עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית, איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה
ליזקה אסא - הנהלה הנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים
נגה בריינס - מנכל איגוד העורכים - איגוד מקצועות הפוסט פרוד
אורלי פרוינד מיה - עו"ד, יועצת משפטית, אמ"י
יאיר טרצ'יצקי - יו"ר ארגון העיתונאים
לואיז ספורטס - עו"ד, יועצת משפטית, אגודת העיתונאים ירושלים
רותם אברוצקי - יו"ר אגודת העיתונאים תל אביב
יורם בן דוד - מנכ"ל תעשיית המוסיקה כחול לבן
מלי פולישוק - דירקטורית, אקו"ם
פרופ' אלי פולק - יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת
גלילה הורנשטיין - עו"ד, מייצגת את ההסתדרות הכללית
מיכאל שיזף - המשמר החברתי
גל גולן זילברמן - לוביסטית, ברדוגו יועצים, מייצגת את אקו"ם
רומן גרביץ - לוביסט, פוליסי, מייצג את שח"ם
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני פותחת את ישיבת הוועדה. היום יום שני, ה-7 ביולי 2014. אני רוצה להמשיך ולסיים את הדיון שהיה אתמול בנושא תביעות החוב ובקשתה של עורכת הדין הורנשטיין לעניין הגדרת תביעת החוב. אני מבינה שנעשה מאמץ גדול ויש נוסח מוסכם. עורכת הדין זמיר, את רוצה להציג?
דלית זמיר
¶
זאת בעצם תוספת לאותו סעיף של המועד להגשת תביעות חוב, תוספת של סעיף קטן (ב), סעיף 90 שכותרתו המועד להגשת תביעות חוב. אנחנו מוסיפים את סעיף קטן (ב) שאומר:
"על אף האמור בסעיף קטן (א), עובד של הרשות יגיש תביעה כוללת בשל חוב שנוצר לפני יום הפרסום ובשל יום שנוצר לאחר מועד הפרסום, לרבות בשל חוב שנוצר עקב סיום העסקתו לפי חוק זה, לא יאוחר ממועד שיקבע המפרק שיהיה לאחר מועד התחילה".
היו"ר קארין אלהרר
¶
הצבענו על העיקרון.
אני רוצה להצביע על סעיף 90(ב). מי בעד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 90(ב) אושר
דנה נויפלד
¶
אני אזכיר במה מדובר. סעיף 22 שהוקרא הוא סעיף שמדבר על גמול והחזר הוצאות. היה כאן דיון ביחס להבדל בין עובד של גוף מתוקצב לעובד של גוף שאינו מתוקצב או עובד חלקי של גוף מתוקצב. בהסכמה עם הממונה על השכר, אנחנו נבקש להוריד את סעיף (א), (ב) ו-(ד) ולהשאיר רק את סעיף קטן (ג) שאומר: "שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם תאגיד השידור הציבורי גמול או החזר הוצאות לחבר המועצה ואת שיעוריהם".
אורי אפלבום
¶
לאור ההערות של השר בישיבה הקודמת והבעיות שהוא העלה, סוכם אתו שאנחנו רוצים לקבל יותר פירוט ולהבין לעומק את הבעיות שהוא מדבר עליהן ונקבע את זה אתו בהמשך, איך זה ישולב. כרגע אנחנו מסכימים לא להגביר את זה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
בסדר גמור. אני מעלה להצבעה את סעיף 22 עם התיקונים שהוצגו, דהיינו להשאיר רק את סעיף קטן (ג) והוא יהיה עכשיו סעיף 22. מי בעד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 22 אושר
דנה נויפלד
¶
יש לי עוד סעיף שהוספנו בעקבות הערה של היועצת המשפטית. הוספנו סעיף שהוא איסור על ניגוד עניינים, בתוך הנוסח שהעברנו אתמול לוועדה. אין לו מספר בגלל שלא רציתי לבלבל את המספור. זה לפני סעיף 29.
דנה נויפלד
¶
זה לא איסור הזיקה אלא זה איסור לפני כן. זה איסור ניגוד עניינים של חבר ועדת איתור. זה היה בעקבות הערה של אתי ואני חושבת שזה היה מקובל על הוועדה עת הקריאו את הנוסח.
אתי בנדלר
¶
הטכניקה היא מאוד פשוטה. אם זה אחרי סעיף 28, קוראים לזה סעיף 28א. אחר כך אנחנו עושים את המספור. הסעיף עכשיו לא ממוספר. זה סעיף שבא אחרי סעיף 28 שכותרת השוליים שלו היא איסור ניגוד עניינים.
דנה נויפלד
¶
אני מסבירה. הסעיף הוא סעיף על איסור ניגוד עניינים שיחול על יושב ראש ועדת האיתור או על חבר ועדת האיתור.
היו"ר קארין אלהרר
¶
בנוסח שחולק לכם ונמצא על שולחנכם, אחרי סעיף 28 יש פסקה שלא ממוספרת, בעמוד 16, והכותרת של הסעיף היא איסור על ניגוד עניינים.
עורכת הדין נויפלד, תסבירי מהיכן זה בא.
דנה נויפלד
¶
יש סעיף שכבר הוצבע. דובר על כך שחבר הוועדה ימונה באישור הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות. בטכניקה שעשינו במינויים האחרים זה היה להחיל את חוק החברות הממשלתיות שכולל גם סעיפים של ניגודי עניינים. בעניין ועדת האיתור כתבנו באופן מפורש שחבר הוועדה ימונה באישור הוועדה לבדיקת מינויים. על מנת לוודא שבטכניקה הזאת שהיא קביעה ישירה לעומת החלה, הוספנו כאן סעיף של ניגוד עניינים על חבר ועדת האיתור או על יושב ראש ועדת האיתור. זה עניין של טכניקה כי היה ברור מלכתחילה שאחד הדברים שוועדת ברנר בודקת זה את שאלת ניגוד העניינים.
דנה נויפלד
¶
"איסור על ניגוד עניינים.
לא ימונה כיושב ראש ועדת האיתור או חבר הוועדה מי שעלול להימצא במישרין או בעקיפין באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים בתפקידו כחבר ועדת האיתור, בין עניין אישי שלו או תפקיד אחר. בפסקה זו, עניין אישי – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר ועדת האיתור או קרובו מנהלים או עובדים אחרים בו או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל ובזכות הצבעה. לעניין הגדרה זו, קרוב, לרבות ..."
אתי בנדלר
¶
זה מכוח המשפט המינהלי. אין הוראה כי בדרך כלל אנחנו מוסיפים לגבי פעולת ועדות שהכהונה נפסקת אם יש מתקיים בו תנאי שהיה פוסל אותו מלכתחילה.
אתי בנדלר
¶
לא ימונה ולא יכהן. אני מציעה. אני מיד אתייחס לשאלה שלך. אם כן, לא ימונה ולא יכהן. בסדר. דנה, שואל חבר הכנסת באסל גטאס אם יש לנו הוראה המגדירה מה זה ניגוד עניינים באיזשהו מקום.
אתי בנדלר
¶
ניגוד עניינים, המילה לא צריכה הגדרה. מה שצריך להגדיר, בין מי למי ניגוד העניינים. למשל, בין עניין של קרובו, אז מי הוא קרובו לצורך העניין. אלה דברים שאתה צריך להגדיר כי אחרת אתה לא יכול לדעת אם רק בן זוג הוא קרוב או גם ילד או גם בן זוג של הילד וכולי. המילה ניגוד עניינים היא מילה מאוד מפורשת.
היו"ר קארין אלהרר
¶
למיטב זיכרוני אין בחקיקה הישראלית הגדרה מפורשת של מהו ניגוד עניינים. בתי המשפט עסוקים לא מעט בתיקים בהם היה חשד לניגוד עניינים והם פירשו מהו ניגוד עניינים. תמיד צריך להגדיר בין מי למי צריך להיות ניגוד העניינים.
דנה נויפלד
¶
נכון. לכן נאמר לא מונה ולא יכהן. הוספנו עכשיו: לא ימונה ולא יכהן, וזה אומר שאם נוצר לו במהלך הכהונה ניגוד עניינים, זה לא רק מי שמונה אלא גם מי שמכהן. הוספנו את זה עכשיו בעקבות של היועצת המשפטית לוועדה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מתנצלת. אולי בוועדה מיוחדת אחרת.
אני מעלה להצבעה את הסעיף שעניינו איסור על ניגוד עניינים. מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
היו"ר קארין אלהרר
¶
כן. אלה הפקות עבור משרד החינוך. אני רוצה להסביר. דנה, בסעיף 70 שכחת להוסיף מילה.
חגית ברוק
¶
61.
היחידה המסחרית
(1) לתאגיד השידור הציבורי תהיה יחידה מסחרית שפעילותה תופרד משאר פעילות התאגיד.
(2) היחידה המסחרית תהיה אחראית להכנתם ולהפקתם של תשדירי פרסומת והודעות, תשדירים לשירותה ציבור והודעות חסות וכן למכירת זמן השידור בעבורם, בין בעצמה ובין באמצעות אדם אחר, אחד או יותר, שייקבע בדרך של מכרז.
(3) המועצה תקבע, בהתייעצות עם המנהל הכללי, כללים בדבר:
(1) סייגים להשתתפות אדם במכרז במטרה למנוע ניגוד עניינים ולקדם את התחרות בתחום פרסומת השידורים.
(2) כל הנוגע להכנתם ולשידורם של תשדירי פרסומת והודעות.
(ד)
(1)
בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי סעיף קטן (ג)(1), לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לפי סעיף זה תאגיד שהוא מוציא לאור של עיתון יומי או עיתון אחר לרבות ירחון (להלן – תאגיד עיתונות) מי שהוא בעל זיכיון או רישיון לפי כל דין לשדר לציבור או לחלק ממנו (להלן – תאגיד השידור) או מי שאוחז במישרין או בעקיפין בשיעור כלשהו מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד עיתונות או בתאגיד שידור או ביכולת לכוון בדרך אחרת את פעולתו של תאגיד כאמור.
(2)
בסעיף קטן זה, אחזקה במישרין או בעקיפין ואמצעי שליטה – כמשמעותם בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
5) המועצה תמנה לפי הוראות סעיף 20 ועדת משנה לפיקוח על פעילותה של היחידה המסחרית או על מי שפועל מטעמה.
דנה נויפלד
¶
אני אסביר. קראנו לזה עכשיו היחידה המסחרית. אני אסביר מה היה במקור ומה תוקן. אם היועצת המשפטית של רשות השידור תוכל לעזור לי כאן, אני אעריך את זה. היום זמן פרסום ברדיו נמכר והתשדירים מוזמנים ומופקים על ידי גורם חיצוני לרשות השידור. בהצעה שהממשלה הביאה האופציה שכתבנו בהצעה הייתה שזה ייעשה בתוך תאגיד השידור הציבורי באמצעות גורמים פנימיים ויהיה פיקוח על הגוף הזה על ידי יושב ראש המועצה. שמענו כאן דברים בדיונים וגם מחוץ לדיונים ונאמר שיכול להיות שהדרך הטובה יותר תהיה בכל זאת להוציא את זה החוצה. על מנת לא להכריע בשלב הזה, אמרנו שהמנהל יוכל להכריע בעניין כחלק מהניהול של הגוף, האם נכון יותר שזה ייעשה על ידי יחידה פנימית או על ידי גוף חיצוני במכרז. מה שעשינו, למעשה זה מועתק מחוק רשות השידור היום במובן הבא: ככל שהמנהל החליט להוציא את היחידה, זאת אומרת, ההפקה ומכירת זמן הפרסום וטיפול בכל העניין – וכאן זה מורחב יותר וזה לא רק לעניין הפרסומות אלא גם להודעות וגם לתשדירי השירות - ירצו לעשות את זה בחוץ, תאגיד השידור הציבורי יצטרך לערוך מכרז על מנת לבחור את אותו גוף שיעשה את זה. יש כאן את אותן מגבלות שיש היום בחוק לעניין בעלויות צולבות, של מי הגורם שיהיה רשאי להתמודד במכרז כזה על מנת למנוע כל מיני גופים שיש להם עניין בתוך השוק כבר היום, שהם לא יוכלו להתמודד ויהיה אפשר לקבוע סייגים נוספים.
חנה, את רוצה להוסיף על זה משהו?
חנה מצקביץ
¶
לא. אני חושבת שזה נכון לעשות את זה, להשאיר את כל האופציות פתוחות כדי שיבחרו באופציה הטובה ביותר.
דנה נויפלד
¶
נותנים את שיקול הדעת למנהל לראות מה הדרך הכי יעילה וטובה על מנת למקסם את האופציה הזאת לטובת התאגיד.
אתי בנדלר
¶
רציתי לשאול לגבי סעיף קטן (ג)(1), לקדם את התחרות בתחום הפרסומת - בשידורים בכלל או בשידורי הרדיו?
היו"ר קארין אלהרר
¶
הוועדה חשבה שלא כדאי להכניס פרסומות ואנחנו רוצים שידור ציבורי נקי מתכנים שיווקיים. זה נראה לנו הדבר הראוי ביותר והנכון ביותר לשידור הציבורי.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני יכול להסביר? בוקר טוב. לגבי הפרסומות היה דיון ואני קיבלתי את העמדה של יושבת הראש ואני חושב שזה נכון. אני מציע לכולם להסתכל על אתר האינטרנט של ה-BBC. זה נכון שהעידן של הצפייה הוא ילך ויעבור לכיוון של האינטרנט, אבל אנחנו חשבנו שבגלל שמדובר בשידור ציבורי וכיוון שממילא החוק אמור לייצר בסיס הכנסות שהוא מובטח לא על בסיס הגדלת הפרסום. אם בזכות זה שהרייטינג יעלה, כל פרסומת תהיה שווה יותר כסף – מה טוב, אז יהיה יותר כסף לתכנים. הרי יש מגבלה של הוצאות השכר שמחייבת להשקיע אחוז מסוים לטובת התוכן, שלא הגידול בשכר יבוא כל הזמן על חשבון התוכן כמו שהיה בעבר. לכן אין סיבה. פרסומות הן כורח. זה לא משהו שהציבור רוצה ומצפה לו. הוא לא רוצה. תראו את האתר של ה-BBC, איזה תענוג זה כשהוא נקי ושום דבר לא קופץ לך ואתה לא צריך לחכות.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בסדר. האגרה כאן הוחלפה במודל מימוני אחר אבל אני מניח שאתה לא חושב שהציבור יפסיק לקנות כלי רכב. אני הייתי מאוד שמח אם הוא היה מפסיק לקנות כלי רכב, אבל בוא נגיד שבעשור הקרוב אנחנו לא רואים את זה. רמת המינוע, אחוז כלי הרכב לאלף אנשים, יחסית למדינות המערב היא נמוכה ולכן התחזית היא די ברורה לעשור הקרוב והיא אומרת גידול. זה ייצר תזרים הכנסות מאוד ודאי לשידור הציבורי ולכן אין סיבה שכאשר אנחנו מעמידים תקציב מסוים לעניין הזה, לאפשר לשידור הציבורי להיראות כמו שידור מסחרי, לא בהקשר של תכנים ממונים ואני מניח שעוד מעט נגיע לשם ולא בהקשר של איך נראה אתר האינטרנט של השידור הציבורי. אם פתאום נגלה שתחזית ההכנסות שלנו איננה מתממשת, תמיד אפשר לפתוח את זה לדיון בעתיד ולהרחיב את תחום הפרסום, אבל כרגע, אם הולכים לשידור ציבורי בשאיפה לשדרג אותו – למרות שמי שמקשיב לו וצופה חושב שסוגרים אותו – אבל כיוון שאנחנו הולכים לשדרוג השידור הציבורי, בואו ננסה לעשות את זה ככל שניתן נקי מפרסומות. אם נראה שזה לא מספיק, להרחיב לפרסום תמיד אפשר אבל לצמצם יהיה מאוד קשה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
ברדיו שמונים מיליון ובטלוויזיה כעשרים מיליון. זאת אומרת, סך הכול כמאה מיליון שקלים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
היום זה מתוך כ-900 מיליון תקציב רשות השידור, פלוס-מינוס. תלוי, לפעמים הסכום הוא 950 ולפעמים 850.
אלי פולק
¶
אלה הכנסות ברוטו ולא הכנסות נטו משום שמזה צריך להוריד לפחות שליש הוצאות של הפקה וכן הלאה וזמן שידור. כלומר, מבחינה אמיתית ההכנסות מפרסומות הרבה יותר קטנות. לכן מאוד מקובל מה שהשר מציע.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
פרופסור פולק מעיר שגם כדי לייצר את ההכנסות מפרסום, זה עולה כסף כי יש שיווק, הפצה וכולי.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
ב-COM. אבל ב-BBC UK אין פרסומות. אם רשות השידור תפתח COM, לא אכפת לי שיהיו פרסומות. תיכנסי ל-BBC.CO.UK. נכון שאין שם פרסומות?
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני רוצה להצביע על סעיף 61 שכותרתו היחידה המסחרית. מי בעד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 61 אושר
היו"ר קארין אלהרר
¶
מדובר בסעיף 7 שהכותרת שלו היא תפקידי תאגיד השידור הציבורי. זה סעיף שעורר המון תגובות בוועדה והמון בקשות. המשרד בהחלט שמע והדברים שנאמרו כאן נפלו על אוזניים קשובות ולכן הם הגיעו עם הצעה מתוקנת בעניין הזה. אני מבקשת מעורכת הדין נויפלד להציג את הדברים.
דנה נויפלד
¶
אני אומר את העיקרון אותו ניסינו לעשות ואחר כך, אם צריך, נקריא. לדעתי היו כאן שני דיונים מלאים על השאלה של תפקידי תאגיד השידור הציבורי. אני מבקשת להבהיר את הדבר הבא: היה בלתי אפשרי להכניס את כל ההערות של כולם כי גם היו כאן הערות סותרות. יותר מזה, אם היינו עושים את זה, מעבר לעובדה שהיו תפקידים סותרים, היה יוצא סעיף שאורכו יותר ממגילת העצמאות האמריקאית. לכן ניסינו לקחת ולשלב את רוב ההצעות שהיו כאן שמסתדרות זו עם זו ועדיין ליצור סעיף שהוא מספיק פתוח כדי שיהיה אפשר לתת לו אחר כך תוכן מעשי.
דבר נוסף. התקבלו כאן הערות של המכון הישראלי לדמוקרטיה – אני חושבת שזה היה בעקבות הערות יושבת הראש - בנוגע לראייה העתידית של הגוף הזה, להתייחס לתפקידים בראייה עתידית. לבוא ולומר שהגוף הזה הולך לספק תכנים והתכנים האלה יופיעו בכל צורה שהיא. זאת אומרת, לא רק שידורי הטלוויזיה.
דנה נויפלד
¶
גם באינטרנט ובפלטפורמות מתפתחות. לכן נתנו לזה ביטוי בשני סעיפים. האחד, הסעיף הזה, והשני, סעיף שאחר כך אולי נעבור עליו והוא הסעיף של באיזה אפיקים ובאיזה אופן התכנים האלה הולכים להיות מסופקים. זה גם נותן מענה להערות שקיבלנו על כך שלא שילבנו במסגרת הגדרת השידורים את האינטרנט. למעשה איחדנו גם בתפקידים וגם אחר כך באופני ההפצה של התכנים את הרדיו ואת הטלוויזיה באינטרנט ונתנו להם מעמד שווה. יבוא יום והשידורים יחלפו מן העולם. יכול להיות שהיום הזה הוא קרוב ויכול להיות שהיום הזה רחוק, אנחנו לא יודעים מתי הוא יבוא אבל אנחנו נערכים לזה. אנחנו בחרנו בדרך ביניים שאומרת שעדיין מרב התקציב ומרב תשומת הלב שיש לגוף הזה הוא במסגרת שידורי הטלוויזיה והרדיו. יכול להיות שיהיה תיקון מספר 1 לחוק בעוד שלוש-ארבע שנים שיבטל את הפצת השידורים. אנחנו עוד לא נמצאים שם. אני חושבת שהלכנו כברת דרך. עוד לא הלכנו את כל הדרך כדי לבטל בכלל את ההתייחסות לצורת ההפצה.
חגית תקריא את הנוסח החדש. אני רוצה לבקש. אני לא אומרת לחברי הכנסת כי הם כמובן מחליטים, אלא אני מדברת אל המוזמנים ואני לוקחת לעצמי את החרות בכל זאת לומר את זה. לא הייתה אפשרות לתת את כל המענה לכל מה שהתבקש כאן.
אתי בנדלר
¶
מה זאת אומרת אם יש נוסח של ההסתייגויות? יש לי רשימה של הסתייגויות שהוגשו והן יועלו כאן להצבעה.
תמר זנדברג
¶
רק להבין. חברי כנסת וכל מיני גופים הגישו הצעות ועכשיו אנחנו עומדים להקריא מה שהתקבל על ידי הייעוץ המשפטי של המשרד.
תמר זנדברג
¶
השאלה היא האם לפחות אנחנו יכולים לראות את ההצעות שהוגשו על ידי חברי הכנסת על מנת שנוכל להשוות את זה ולראות.
תמר זנדברג
¶
יש חברי כנסת שנמצאים הרבה מאוד בדיון. כמו שאת יודעת, הדיונים מתנהלים באופן שמקשה מאוד מאוד על כל חברי הכנסת להיות בדיון ועדיין אנחנו מנסים לעשות את עבודתנו בכפוף לעוד דיונים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
גם חברי כנסת שאינם חברים בוועדה מגיעים אחת לזמן מסוים וזה מעולה בעיני. אני לא חושבת שצריכה להיות טענה לגבי התקדמות עבודת הוועדה.
תמר זנדברג
¶
טענתי טענה? שאלתי האם אפשר לראות את הנוסח. אולי יש משהו שכל חברי הוועדה חושבים שהייעוץ המשפטי של המשרד לא הכניס ואנחנו חושבים שכן צריך להכניס.
אתי בנדלר
¶
חברת הכנסת זנדברג, אני אתן את שירותיי גם לעניין הזה. אחרי שהמשרד יקריא את הצעתו ואחרי שיישמעו הערות, אני אקריא את כלל ההצעות שהגישו חברי הכנסת וחברי הכנסת יחליטו על מה הם מבקשים להצביע. אני מניחה שחלק מההצעות הוטמעו וחלק לא. מה שחברי הכנסת ירצו, עדיין אפשר להגיש הסתייגות אחרי שהוועדה תצביע.
דנה נויפלד
¶
7.
תפקידי תאגיד השידור הציבורי
(1) תאגיד השידור הציבורי יקיים שידורים ויספק תכנים חזותיים קוליים וכתובים בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט.
(2) תכני תאגיד השידור הציבורי יהיו עצמאיים, יפנו לכלל אזרחי מדינת ישראל, ישקפו ויתעדו את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל ויתנו ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.
(3) תאגיד השידור הציבורי יספק תכני חדשות ותכנים בענייני היום באופן שקוף, מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, נטול פניות ואמין תוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי מתוך נאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.
(4) תאגיד השידור הציבורי יספק תכנים מגוונים הפונים לילדים ולנוער ובמסגרתם יקדם יצירה של תכנים ערכיים, חינוכיים ולימודיים לילדים ולנוער.
(5) תאגיד השידור הציבורי יספק תכנים הפונים למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית ובכלל כך שידורים בשפה העברית, שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסייה הערבית בישראל, ושידורים בשפות נוספות הרווחות בציבור הישראלי.
(6) במילוי תפקידיו כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), תאגיד השידור הציבורי יפעל:
(1) להרחבת ההשכלה והדעת.
(2) לקידום התרבות, לקידום היצירה האיכותית הישראלית המקורית ולקידום המוזיקה הישראלית.
(3) לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם בטכנולוגיות השידור.
(4) לטיפוח ולקידום השפה העברית.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני קצת לא מבין את הבקשה הזאת. לא נשחזר עכשיו את כל ההיסטוריה. שיתעניינו ויכינו שיעורי בית. היו עשרות הערות, מהמוזיקה העברית, השפה העברית ושפות נוספות. ניתן כאן מענה להמון הערות שנאמרו לאורך הדיונים.
באסל גטאס
¶
אפשר להגיד לספק לאוכלוסייה הערבית בישראל שידורים בערבים בכמות ובאיכות. היום בשידור המסחרי נותנים חצי שעה או שעה ביום בערבית וכך יוצאים ידי חובה. בשידור הציבורי אין ערוץ.
אתי בנדלר
¶
אבל יש לזה תשובה בהצעת החוק, בהוראות אחרות שכבר הוקראו.
דנה, תאמרי לחבר הכנסת גטאס הוראות אחרות שכבר אושרו בוועדה לגבי האוכלוסייה דוברת ערבית.
דנה נויפלד
¶
בתוך הצעת החוק יש עיגון בפעם הראשונה לערוץ טלוויזיה בשפה הערבית. זה סעיף שהוא סעיף כללי שמדבר על תפקידים. חוץ מזה, בסעיף אחר שעוד לא הוצבע, יש ערוץ טלוויזיה וזה מעוגן בחוק שיהיה ערוץ טלוויזיה לרבות כמות הכסף שמושקעת בהפקות וברכישת תכניות.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני רוצה להבהיר משהו. הסעיף הזה – שיהיה ברור – הוא סעיף כללי. הוא לא יורד לרזולוציות.
היו"ר קארין אלהרר
¶
שאלת שאלה ואני רוצה להשיב לך. לא יעלה על הדעת שבחקיקה ראשית אנחנו נרד לרזולוציות ששמורות למנכ"ל, לעורך הראשי, למועצה. לשם מה אנחנו ממנים אותם? הם יהיו בובות?
תמר זנדברג
¶
יש לי שתי הערות. קודם כל, אני חייבת לברך מאחר ומהנוסח הקודם לנוסח הזה חל שיפור במעמדה של החברה הערבית בישראל. עם זאת, אני חושבת שעדיין יש כאן איזושהי התייחסות מבחינת הטרמינולוגיה. אני מקבלת את ההערה שזה סעיף כללי וצריך להישאר כללי אבל שני דברים. האחד, מבחינת הטרמינולוגיה של האוכלוסייה הערבית. ההתייחסות היחידה כאן לאוכלוסייה הערבית היא לצרכים, לצרכיה של האוכלוסייה הערבית, בעוד שהחברה דוברת עברית, היהודית, הדמוקרטית, מקבלת כאן מעמד טבעי ומובן מאליו וטוב שכך. אני חושבת שמילה נכונה יותר תהיה שיקוף או לשקף. כלומר, תפקיד השידור הציבורי הוא לשקף את כל החברה הישראלית ולא לענות לצרכים. יוצא כאילו יש איזה צורך שצריך לענות עליו ולא איזשהו מעמד אינטגרלי.
עיסאווי פריג'
¶
לא. זה לא השתנה. המשכתם להתעקש על החברה הערבית לפי צרכים. מה הוא צריך, לשתות מים? נביא לו מים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני רוצה להסב את תשומת לבכם. סעיף קטן (ב) אומר: תכני תאגיד השידור הציבורי יהיו עצמאיים וייתנו לכלל מדינת ישראל, ישקפו ויתעדו את היותה של מדינת ישראל וכולי וייתנו ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור הישראלי. כאמור, זה כולל הכול.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה לקרוא לכם מתוך דף ההצעות שאתם הגשתם, הסתייגויות של חברי הכנסת אילן גילאון, עיסאווי פריג', זהבה גלאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין ותמר זנדברג. הצעה מספר 17 מציעה להוסיף פסקה האומרת: לקיים שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסייה הדוברת ערבית ולקדם את ההבנה והשלום עם מדינות שכנות.
עיסאווי פריג'
¶
אנחנו העברנו דף משלים של סעיף 7 ויש בו סעיף מושלם לגבי החברה הערבית ולא מה שהוקרא עכשיו.
תמר זנדברג
¶
גברתי היושבת ראש, זאת פעם שנייה שאת אומרת לי. אני באה למלא את תפקידי, להעיר על נוסח ואת אומרת לי שאני באה בטענות. אני לא באה בשום טענות. אני מבצעת את התפקיד של חבר כנסת שזה לראות נוסח ולהעיר עליו. אמרתי בפתח דבריי שסעיף המטרות מאוד השתפר יחסית להתחלה ואני מניחה שזה היה בין היתר בגלל הערות של הרבה גופים וביניהם קבוצת מרצ. עכשיו הנוסח מונח לפנינו. אני העליתי את זה ולא דיברתי עם עיסאווי לפני כן ואפילו לא קראתי מה הוא הגיש וההסתייגויות הן גם בשמי. אני אומרת בשם כולנו שעכשיו, כאשר רואים את כל הסעיף שהשתפר מאוד, המילה "צרכים", הגם שאנחנו הצענו אותה, היא צורמת. אם אפשר את המילה הזאת להחליף.
עיסאווי פריג'
¶
אני עוד לא הגעתי לרמות שלך בצעקות. ייקח לי המון זמן להגיע לזה. אני מבקש, בלי הערות ביניים מיותרות.
עיסאווי פריג'
¶
אני חושב שאתה מנהל את הוועדה הזאת ולא מתקיימת כאן הפרדה בין חקיקה לביצוע. אני עומד על שלי ואני רואה את זה.
תמר זנדברג
¶
אני מבקשת מהייעוץ המשפטי להחליף את המילה "צרכים" במשהו שישקף או משהו מן הסוג הזה. המילה הזאת צורמת לנו אחרי שאנחנו רואים את הנוסח.
אתי בנדלר
¶
אפשר למחוק את המילה "לצרכיה" ואולי לומר לאוכלוסייה הערבית בישראל במקום לצרכיה של האוכלוסייה הערבית בישראל.
תמר זנדברג
¶
הערה שנייה נוגעת לתפקיד, בעצם הליבה של רשות השידור וזאת העיתונות. מההתרשמות הכללית של הסעיף הזה, ובמיוחד סעיף (ו)(1) עד (4) - - -
תמר זנדברג
¶
המקום היחיד שזה נמצא כאן כרגע זה ב-(ג). יכול להיות שאולי חסר סעיף קטן נפרד או להכניס בתוך (ג) את זה שתפקיד תאגיד, או לדעתנו רשות השידור הציבורי, היא צריכה לספק עיתונות עצמאית וביקורתית, מנותקת משיקולים כלכליים ופוליטיים.
תמר זנדברג
¶
זה בדיוק ההבדל בין תכני חדשות ותכנים בענייני היום לבין עיתונות עצמאית חוקרת וביקורתית. זה בדיוק ההבדל. חדשות יש גם בערוץ הילדים שמופיע בסעיף (ד) כאשר מקריאים קצת ממה שיש בחדשות. איפה תחקירים? איפה עיתונות חוקרת? איפה עיתונות ביקורתית? איפה עיתונות שמנותקת משיקולים זרים? הדברים האלה הם הלב. יש כאן שישה סעיפים שדנים בתפקידי השידור הציבורי ועוד סעיף (ו) שבעצם הוא (1) עד (4) האומר מה התפקידים. אני לא רואה כאן בשום מקום שתפקיד הרשות הזאת הוא להיות ביקורתית וזה לספק עיתונות חוקרת.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני אומר שזה מוטמע כאן ולכן אני מתנגד לנוסח שאת מציעה. זה מובנה בהגדרה של עיתונאי.
תמר זנדברג
¶
גברתי היושבת ראש, אני רוצה להביע תמיהה עד כדי דאגה מהדברים. באתי להביע דבר מסוים ואני מבקשת לסיים את דבריי ולקבל התייחסות. למה אני צריכה לקבל כל הזמן צעקות שאני באה בתלונות, שאני לא רוצה להקשיב? מה קרה? למה זה כך?
תמר זנדברג
¶
תודה רבה. בארבעת הסעיפים הקטנים של (ו) חסר כאן מאוד. יש כאן השכלה, דת, תרבות, חדשנות, קידום השפה העברית, סיפוק תכנים, ענייני היום אבל אני לא רואה כאן את התפקיד המרכזי, את הליבה של ערוץ השידור הציבורי והוא עיתונות. קיום עיתונות חוקרת, ביקורתית, עצמאית שהיא מנותקת משיקולים זרים כאשר אך ורק האתיקה העיתונאית וחוש הביקורת הבסיסי מנחה אותה. אני חייבת אפילו להוסיף שהתפרצות השר כמי שנשכו נחש קצת מדאיגה אותי בהקשר הזה. אני לא מבינה למה זה לא יכול להיות מעוגן באופן ברור, כמו שהתכנים ישקפו את היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית ואת מורשת ישראל. להדגיש גם יהודית ודמוקרטית, מעוגן בחוק היסוד.
תמר זנדברג
¶
הצעתי היא או בסעיף (ג) או בסעיף נוסף בין לבין להוסיף שתפקיד תאגיד השידור הציבורי הוא לספק עיתונות עצמאית וביקורתית שכללי האתיקה העיתונאיים מנחים אותה והיא מנותקת משיקולים זרים, כלכליים או פוליטיים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
חברת הכנסת זנדברג, אני מבינה את ההצעה שלך. לפני שנמשיך אני רוצה להסב את תשומת לבך שוב לנקודה. מדובר בסעיף שמנוסח בצורה הכללית ביותר שניתן, מכיוון שברור שעולם השידור הציבורי הוא עולם ומלואו ואפשר לרדת לרזולוציות מאוד קטנות אבל ביקשנו שלא לעשות זאת במסגרת הסעיף הזה.
לגבי תפקיד העיתונאים והחדשות. לי, ואני חושבת שגם ליתר חברי הוועדה, היה די ברור שכאשר מדובר בתכנים חדשותיים ובתכנים עיתונאיים, הרי מכללא אנחנו מדברים גם על כתבות שהן ביקורתיות, כתבות שהן חוקרות. אני חושבת שבאמת ככל שנרבה במלים, הרי ברור לכולם שככל שמרבים במלים בחקיקה ראשית, זה סותם את הגולל על אופציה לראות ראייה רחבה יותר. לכן המחשבה הייתה לתת כמה משפטים שהם באמת המתווה, מתווה העקרונות של הסיפור הזה ולאחר מכן כמובן שהדבר פתוח לפרשנות ויותר מזה, זה הרי מתבקש הסיפור של חדשות ביקורתיות וכתבות תחקיר מעמיקות.
תמר זנדברג
¶
אבל יש הבדל בין עיתונות חוקרת, עצמאית וביקורתית לבין לספק תכנים בענייני היום ותכני חדשות. עיתונאי שיוצא לשטח ומקבל שזאת הגדרת התפקיד שלו, תפקידו להביא מה קורה בענייני היום. תפקידו בהחלט לא לבצע תחקירים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
עיתונאי עצמאי שרוצה לייצר כתבת תחקיר, זה אומר שיש לו את המרחב ואת שיקול הדעת ללכת ולהביא את כתבת התחקיר הראויה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
זה בדיוק העניין, שאנחנו לא רוצים ליצור רוח מפקד שבאה ואומרת תעשה רק כזה או רק כזה.
תמר זנדברג
¶
לא רק. הסעיף הזה נכנס לפרטים הרבה יותר קטנים בדברים אחרים כמו בשידורי ילדים ונוער ובכל הדברים האחרים. עיתונות חוקרת ועצמאית, זאת הליבה של הדברים.
יאיר טרצ'יצקי
¶
חשוב לי להדגיש את החשיבות של הדברים האלה. בסופו של דבר אנחנו מפרקים עכשיו מוסד שנוצר אצלו אתוס של עשרות שנים ויוצרים משהו חדש מאין. יש כמובן הרבה מאוד חשש מאיך הגוף הזה ייראה. לכן הדברים הם חשובים. יש הבדל בין להגיד לייצר חדשות לבין לדבר במונחים של עיתונאות ובמונחים של ביקורת. אני אומר לך שכאשר אני קורא את התפקידים על פי החוק של גוף השידור הציבורי, זה מריח לי כמו איזה גוף הסברה של המדינה. אני מבין את התפקידים ההסברתיים אבל העניין הביקורתי שהוא חלק מהדברים שלדעתי הייתה אחת הסיבות שבכלל היה צריך לקדם את הרפורמה הזאת שתיווצר עיתונות ביקורתית מנותקת מהעטינים של השלטון, שמסוגלת להעביר ביקורת על השלטון ועל מוקדי הכוח בחברה, אני חושב שהעניין הזה לא קיים כאן וצריך להדגיש אותו. זה תפקיד מרכזי. זה לא עוד איזה משהו שולי.
היו"ר קארין אלהרר
¶
טוב שאמרת את הדברים. אני רוצה להסב את תשומת לבכם שבחוק רשות השידור הקיים היום סעיף 3 מדבר על תפקידי הרשות. אני רוצה להסב את תשומת לבכם מה אומר הסעיף היום ולמה אנחנו רוצים להביא אותו. הוא אומר לשדר מידע מהימן, הוא אומר לקיים שידור איכותי בשים לב לתפקידה של הרשות לקיים שידור ציבורי, הוא אומר לחזק את ערכי הדמוקרטיה, הפלורליזם והסובלנות, והוא אומר בסעיף (4) הבטחת שידור מהימן, הרשות תבטיח כי בשידורים יינתן מקום לביטוי מתאים ומאוזן של השקפות שונות הרווחות בציבור ותשודר אינפורמציה מהימנה.
עכשיו תגיד לי אתה, ואתה עיתונאי ואתה רוצה לבוא ולהביא את כתבות התחקיר הטובות ביותר שיש, תבוא ותגיד לי שהסעיף החדש המוצע לא עונה על הקריטריונים האלה.
יאיר טרצ'יצקי
¶
החוק החדש בהרבה מאוד דברים הוא הרבה יותר טוב מהחוק הישן אבל חשוב להבין שגוף שקיים עשרות שנים כבר לא מתנהל על פי חוק אלא יש לו איזה אתוס ויש לו אנשים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אנחנו רוצים ליצור את האתוס החדש. אתם הרי לא תסגרו את כל הפינות. זה מכללא. אי אפשר בחקיקה ראשית להגיד כל מילה שעולה לנו בראש.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אנחנו לא מקיימים עכשיו דיאלוג עד הלילה. יש עמדה ואני מבקש להציג אותה. תקבלו אותה, תקיימי עליה הצבעה. אבל זה לא שכנוע עכשיו עד הלילה. תגיד את העמדה שלך. הבנו. בסדר.
יאיר טרצ'יצקי
¶
לומר שהשידור הציבורי ייצר עיתונות עצמאית שאחד מתפקידיה הוא גם לבקר את השלטון, את מוקדי הכוח.
רותם אברוצקי
¶
אנחנו מבקשים את התיקון הזה של עיתונות ביקורתית וחוקרת. לא סתם. כמה תחקירים היו עד היום ברשות השידור?
גדי בן יצחק
¶
אני מבין למה לא מוזכרת בחוק כל שפה מה-17 שפות שרשות השידור משדרת היום. חסר לי מאוד הקשר לתפוצות וחלון לעולם. אני לא הייתי רוצה לראות את מדינת ישראל – לא אקרא לזה ממלכה – נותנת לגופים פרטיים לשדר מה קורה כאן. בחוק הזה כתוב רק לאוכלוסייה הישראלית. אנחנו לא מעוניינים בדעת העולם ומשאירים את העולם לאחרים כדי שיסבירו אותנו או שישדרו, לא יסבירו, מה קורה.
גדי בן יצחק
¶
למה בקול ישראל יש שידורים לחוץ לארץ? כדי שלא יגידו לנו מה לעשות אלא אנחנו כעיתונאים. אם נשאיר את זה בחוץ, או משרד החוץ הוא המבצע או הסוכנות תסביר איך נראית המדינה.
אלי פולק
¶
ראשית, אני רוצה להודות. אני חושב שסעיף 7 של היום נראה הרבה יותר טוב מסעיף 7 המקורי ואני חושב שהוא מראה התחשבות של הגורמים שקובעים את הסעיף בדעות שהושמעו כאן בוועדה.
שנית, הייתי רוצה לומר שאפשר לפתור את הבעיה של ביקורתיות על ידי מילה אחת, כאשר בסעיף (ב) נאמר תכני תאגיד השידור הציבורי יהיו עצמאיים, אפשר להוסיף לזה "וביקורתיים". אני חושב שזה עונה על הרבה מאוד מהטענות שנאמרו.
שלישית, אם מותר לי לומר. זה עומד לפני הצבעה אבל לחברי הכנסת יש מחלוקת מאוד מאוד מהותית מהי רשות השידור. האם רשות השידור היא מתעדת ומשקפת או שרשות השידור היא מחנכת. אין מחנך גדול במדינת ישראל מאשר התקשורת ובוודאי התקשורת המסחרית. רשות השידור בתור גוף משדר הוא גוף מחנך. העובדה הזאת איננה מתמצית אך ורק לילדים אלא בעצם לכלל האוכלוסייה.
אלי פולק
¶
במקום רק ישקפו ויתעדו, היה אפשר להוסיף שם עוד שתי מלים ולומר "יחזקו ויעמיקו" כפי שנמצא בחוק הקיים.
בסך הכול הצעתי שלוש מלים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא נמצא, וגם לא צמצום הפערים החברתיים ושיפור איכות הסביבה ועוד הרבה נושאים שהיו בחוק הקודם ואינם. הגוף החדש כנראה יעסוק בהרבה פחות נושאים חשובים.
אני לא רוצה לחזור לעניין של ההתנצחות. אני אסביר את עמדתנו. סעיף 7 איננו מדבר רק על חטיבת החדשות ברשות השידור אלא הוא מדבר על תפקידי תאגיד השידור הציבורי בכלל. ועדת לנדס ישבה ושמעה את כולם.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
מי שלא נשמע בפני ועדת לנדס, בוודאי שהיה יכול היה להישמע כאן ואף אחד לא חסם אותו מלומר את עמדתו כאן, ומי שישב כאן בכל הישיבות. הוועדה המקצועית ישבה וחשבה והמליצה, ואני אמרתי את זה נדמה לי בדיון הראשון. יש במדינת ישראל אלף בעיות ואלף נושאים לטיפול וזה לא רק התחום של החינוך. אפשר לחנך אנשים לכל דבר. אפשר לחנך אותם להתנהג יפה בתחום של איכות הסביבה ואפשר לחנך אותם לעזור לקשישים לחצות את הכביש ואפשר לחנך אותם לעזור לעניים ואפשר לחנך אותם לפעול לצמצום הפערים החברתיים ואני יכול למנות עוד מאות נושאים, וגם צריך לחנך אותם לייצג יפה את ישראל בעולם או לייצג גם עמדה ביקורתית כלפי ישראל בעולם. כנראה שאנחנו לא עומדים לפתור את כל בעיות החברה הישראלית דרך התכנים של השידור הציבורי. לכן ההסתכלות צריכה להיות כמה שיותר רחבה בעניין הזה וזה מה שניסינו לעשות כאן. המקום שבו סעיף המטרות או התפקידים נוגע בחדשות הוא סעיף קטן (ג) ובסעיף קטן (ג), כך הבין את זה כל מי שהיה שותף בניסוח הסעיף, שהתפקיד שלו הוא לספק תכני חדשות בענייני היום, וכתוב במפורש שצריך לעשות את זה באופן שקוף, עצמאי ומקצועי, אז בעיני ובעיני כל מי שהיה שותף – והיו שותפים אנשים עם רקע תקשורתי – בתוך זה מובנית גם הגישה הביקורתית העיתונאית.
ביקשה היושבת ראש – ואני מכבד את בקשתה – למען הסר כל ספק שתהיה כתובה כאן גם המילה ביקורתי, אז תתווסף המילה ביקורתי ואנחנו מסכימים לכך.
מעבר לזה, לאחר כל שמיעת ההערות כאן והשינויים – בין אם זה בענייני שפות, תכנים, מורשת ישראל והשפה הערבית – את ביקשת גם להוריד את המילה "צרכים" מהמשפט הזה, בסדר, זה באמת לא מהותי ואין כאן התעקשות על העניין הזה, אבל מעבר לזה אני מבקש, אין לנו עניין לפתוח עוד ועוד כי הדיון הזה יכול להיות אין סופי. כל אחד עם הכאב המוצדק שלו בחברה הישראלית יכול לבקש שזה ייתן מענה וזה לא ייתן. בסוף אלה בני אדם ובסוף צריך לנהל גוף, ואם מי שמנהל את הגוף צריך לחפש איך בשידורים לתת מענה לעשרות נושאים, הוא גם יפספס אותם וגם את המשימה הגדולה והרחבה יותר. תודה.
אתי בנדלר
¶
גברתי, יש הצעות, חלקן של חברי כנסת שלא נוכחים כאן כרגע וביקשו באיזשהו שלב להגיש את ההסתייגויות.
אתי בנדלר
¶
את מתירה. אני אציג. חבר הכנסת חמד עמאר מבקש בסעיף 7(ה), שבסופו יבוא "ובכלל זה שידורים בשפה הרוסית".
אתי בנדלר
¶
השפה היחידה שמוזכרת בסעיף הזה היא רק עברית וערבית כיוון שהן השפות הרשמיות של מדינת ישראל.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מי בעד קבלת הצעתו של חבר הכנסת חמד עמאר?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההצעה לא התקבלה
אתי בנדלר
¶
הצעתו של חבר הכנסת נחמן שי. אחרי "לצרכיה של האוכלוסייה הערבית בישראל" שזה יהיה עכשיו "לאוכלוסייה הערבית בישראל" יבוא "ותושבי האזור". אני לא יודעת מה המשמעות של זה ומה זה האזור.
אתי בנדלר
¶
שוב הצעה של חבר הכנסת נחמן שי. "ובכלל זה שידורים בשפה האנגלית".
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההצעה לא התקבלה
אתי בנדלר
¶
יש לי הסתייגויות של קבוצת מרצ, בל"ד וחד"ש. יש לי הרבה מאוד דפים של הסתייגויות. אני לא יודעת מאיזה דף לקרוא.
עיסאווי פריג'
¶
אני מבקש, את השאר, תשאירי את ההסתייגויות. מה שחשוב להסתייגות של התוכן שאני מבקש להוסיף. תוכן לחברה הערבית. תקריאי את זה בקול רם בבקשה.
אתי בנדלר
¶
"המשדר הציבורי יקיים שידורים בשפה הערבית שיפנו לאזרחי המדינה הערבים ולדוברי הערבית במדינה וישקפו את התרבות הערבית של אזרחי המדינה הערבים. השידור ידווח ויתעד את הנושאים העומדים על סדר היום בחברה הערבית בכל תחומי החיים בהתייחס למלוא מורכבותם".
יש עוד סעיף קטן שהצעת
¶
"השידור הציבורי ישקף את מלוא המורכבות של החברה הישראלית על כל המיעוטים שבה, כולל את ייצוגם ההולם של החברה הלא יהודית הערבית, האתיופית והרוסית".
עיסאווי פריג'
¶
את הסעיף הראשון (ו), אני מבקש להוסיף כהגדרת תפקידים נוספת. לחדד את הסוגיה. אני מבקש להעמיד את זה להצבעה ושיירשם בפרוטוקול.
אתי בנדלר
¶
קודם כל, גברתי, תעמידי בבקשה להצבעה את הצעתו של חבר הכנסת עיסאווי פריג' להוסיף סעיף קטן המדבר על כך שהמשדר הציבורי, תאגיד השידור הציבורי יקיים שידורים בשפה הערבית שיפנו - במקום מה שכתוב היום – לאזרחי המדינה הערבים ולדוברי הערבית במדינה וישקפו את התרבות הערבות של אזרחי המדינה הערבים. השידור ידווח ויתעד את הנושאים העומדים על סדר היום בחברה הערבית בכל תחומי החיים בהתייחס למלוא מורכבותם.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מי בעד קבלת הצעתו של חבר הכנסת עיסאווי פריג'?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההצעה לא התקבלה
אתי בנדלר
¶
ההצעות הבאות. אתה מבקש להוסיף סעיף קטן: תאגיד השידור הציבורי יקיים חינוך לסובלנות ולמאבק בגזענות ובאפליה על כל גווניה ובכלל זה יטפח אזרחות טובה וערכים של שוויון ויחזק את ערכי הדמוקרטיה, הפלורליזם והסובלנות.
עיסאווי פריג'
¶
כן. לאור מה שקורה היום במדינה, אני מבקש להעמיד את זה להצבעה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההצעה לא התקבלה
אתי בנדלר
¶
תאגיד השידור הציבורי ישקף ויתעד את חייהם של אזרחי ישראל ושל העם היהודי בתפוצות, את תרבות העמים ואת היצירה האנושית.
אתי בנדלר
¶
תאגיד השידור הציבורי ישתף את ההוויה הישראלית בשידור אל מחוץ לישראל ויקיים שידורים ליהודי התפוצות.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
זה לא בא לידי ביטוי. התקציב הוא עוגה אחת. תחייב אותו לפזר על שלושים נושאים, אף אחד מהם לא יהיה טוב ברמה שאתה רוצה. לי נראה שקודם כל שידור ציבורי איכותי, המחויבות שלו היא כלפי אזרחי מדינת ישראל. אם הוא עושה את זה כל כך טוב ומוצלח וגם נשאר לו כסף, שיעשו שידורים לעולם. לחייב את זה מראש בחוק, אנחנו לא חשבנו שצריך לעשות את זה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני יכול להגיד שיש לי גורמים חיצוניים שמוכנים להמשיך ולממן את השידורים בפרסית משיקולים אחרים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
זה תרתי דסתרי. אתם הרי מבינים היטב שכאשר מדברים על עיתונאות, כשאתה מדבר על שידורי הסברה, אתה מכניס DNA אחר לדבר הזה.
אתי בנדלר
¶
ההצעה הבאה. תאגיד השידור הציבורי יקדם את החינוך הממלכתי על כל גווניו ואת מטרות החינוך הממלכתי כאמור בחוק חינוך ממלכתי התשע"ג-1953.
אתי בנדלר
¶
תודה רבה. אני עוברת להסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב. תאגיד השידור הציבורי יקיים תכניות לקידום הדת והמורשת.
עיסאווי פריג'
¶
אני בסדר גמור. מה שחשוב לי זה החינוך לסובלנות והמאבק בגזענות לאור מה שקורה היום בארץ. אני רואה שהחברים התנגדו וזה עצוב ומכאיב. אני חושב שזה לא מתאים לרוח הדברים שקיימת היום במדינה. צר לי מאוד שאתם עוברים על זה בקלות ראש כזאת.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את סעיף 7 כנוסח ההצעה הממשלתית המתוקנת. מי בעד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 7 אושר
אתי בנדלר
¶
דילגתי על הצעה אחת של חברת הכנסת עליזה לביא. הצעתה של חברת הכנסת עליזה לביא על ערכי השוויון הופנמה לתוך הנוסח ולכן אין צורך להצביע עליה.
סעיף 7 בנוסח שהוצע התקבל בכפוף לתיקוני נוסח בהמשך.
היו"ר קארין אלהרר
¶
לסעיף 67 שכותרתו הספקת תכנים. היה סעיף 67 שכותרתו ערוצי שידור. המשרד, בהתאם להערות שהתקבלו כאן בוועדה, עשה עבודת תיקון נוסח סעיף כדי לתת ביטוי להערות שהושמעו ובעצם מה שהיה בזמנו 67א, כל הסעיף שהתייחס לערוצי השידור ברדיו, הוטמע לתוך סעיף 67 המקורי ושמו שונה ועכשיו הוא קרוי הספקת תכנים.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להעיר שוב. בשלב ניסוח, אחרי שכל סעיפי הצעת החוק יוצבעו כאן, אנחנו נעבור לשלב הכנת הנוסח לקריאה שנייה ושלישית. הסעיף עליו הולכת עכשיו הוועדה להצביע מדבר גם על הפלטפורמות וגם על התכנים ולדעתי זה עירוב מין בשאינו מינו. אחרי שהוועדה תאשר את זה, בשלב הנוסח ככל הנראה נפריד את זה.
דנה נויפלד
¶
אני אסביר מה העיקרון שניסינו לעשות כאן. כמו שאמרה אתי, יכול להיות שנצטרך להפריד את זה לשני סעיפים. בעקבות ההערות הרבות שנשמעו על כך שהאינטרנט מקבל מעמד פחות מכובד ולרדיו לא היה עיגון, הרחבנו את הסעיף שדן בשאלה איך התאגיד יספק את התכנים ובאיזה אמצעים הוא יספק תכנים לציבור. על מנת לא לתת עדיפות לאף אחד מהמדיות, איחדנו את זה בסעיף אחד ועכשיו אפשר לראות שיש כאן למעשה שלושה אופנים שניתן לספק תכנים - במסגרת שידורי הטלוויזיה, במסגרת שידורי רדיו ועל גבי רשת האינטרנט וזה בלי לתת מעמד עודף לאף אחד מהם ולכולם אנחנו מתייחסים כך שכל אחד מהם יכול בצורה לגיטימית להעביר תכנים. לכן זה נקרא הספקת תכנים כי באינטרנט זה לא שידור במובן של החוק.
אנחנו נקריא את הסעיף.
אתי בנדלר
¶
לגבי הנוסח אנחנו נשב בסוף. המילה אינטרנט הוטמעה בחקיקה. המילה מרשתת לא הצליחה להיקלט כראוי בשפה העברית והמילה אינטרנט משמשת בכל העולם והיא מילה בינלאומית. יש היתר מהאקדמיה להשתמש בה.
חגית ברוק
¶
תאגיד השידור הציבורי יספק תכנים באופנים הבאים:
(1) במסגרת שלושה ערוצי טלוויזיה לפחות והם:
(1) ערוץ שידורים מרכזי.
(2) ערוץ לילדים ולנוער.
(3) ערוץ בשפה הערבית.
(2) (1)
במסגרת שידורי רדיו בנושאי אקטואליה, מוזיקה, מורשת ישראל, שידורים לילדים
ושידורים בשפה הערבית ובשפות שונות הרווחות בציבור הישראלי ובכלל כך בשפה הרוסית והאמהרית. מחצית לפחות מהשירים המשודרים ברדיו במהלך כל חודש יהיו שירים בשפה העברית. בסעיף זה, שיר בשפה העברית – שיר שמרבית מילותיו הן בשפה העברית.
(2) על גבי רשת האינטרנט, ורשאי הוא לעשות כן באמצעים טכנולוגיים נוספים על האמור בהגדרה שידורים. על תוכן המועבר לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות לפי חוק זה החלות על שידורים בשינויים המחויבים למעט הוראות סעיף 68.
דנה נויפלד
¶
כמו שאמרנו, יש לנו שלושה אופנים להעביר תכנים – האחד, ערוצי טלוויזיה, שלושה ערוצי טלוויזיה, השני, במסגרת שידורי הרדיו וזאת פעם ראשונה שמעגנים את שידורי הרדיו כי עד היום לא היה העיגון הזה בחוק רשות השידור וזאת פעם ראשונה, ויש כאן גם, מה שלא היה בעבר, את סוגי השידורים שיהיו, המאפיינים של השידורים ברדיו. זה חידוש שלא היה עד היום, לרבות בשפה הרוסית והאמהרית ולרבות בשידורים לילדים. אלה דברים שלא היו עד היום מעוגנים. כמו כן התקבלה ההערה לעניין השידורים של השירים בשפה העברית, לבקשת הוועדה. כתבנו רשת האינטרנט בתור חובה ולא בתור רשאי וגם זה היה בהמשך להערה שנשמעה כאן. בנוסף, אם יהיו אמצעים טכנולוגיים אחרים שהיום אנחנו לא יודעים לצפות אותם, תאגיד השידור יהיה רשאי גם באופן הזה להביא לשיקול דעת - הנוסח הוא מספיק רחב - ולאפשר להעביר באמצעים נוספים.
גדי בן יצחק
¶
אני חוזר על שאלה שכבר שאלתי. בהמלצות ועדת לנדס שאני רואה שהרבה פעמים הם נר לרגליה של הוועדה נאמר לשמור על שמונה תחנות הרדיו. משום מה הן נעלמו. אני חושש שעוד פעם מדובר בכמה כסף יעמוד לרשות המנהל המצוין שיגיע ולא יהיה עיתונאי ואז ייעלמו חלק מהתחנות שהצרכים שלהן ייענו על ידי שירותים פרטיים כמו השידורים בפרסית לדוגמה.
תמר זנדברג
¶
אין כאן שום התייחסות? אני רואה שיש כאן סעיף שנמחק. אין במקומו שום דבר לגבי שידורי הרדיו?
דנה נויפלד
¶
הסברתי פעם ואם אתה רוצה, אני אסביר את זה שוב. היום בטלוויזיה יש שניים. כדי לחייב שיהיו שלושה, אנחנו מחדשים. זה חידוש. עד היום לא היו שלושה ערוצים אלא היו רק שניים. דבר שני, במסגרת שידורי הרדיו אנחנו מעגנים את החובה וגם מעגנים את הנושאים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא הצהרתי. אל תכניס מלים לפה שלי. אם כך אתה עורך חדשות, אני מבין טוב מאוד למה משמיעים שקרים בקול ישראל. אל תכניס מלים לפה שלי. לא אמרתי שתיסגר שום תחנה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אמרתי שכיוון שלא רוצים להתחייב לעולמי עד שזה יהיה בתצורה של שמונה. אולי יהיו תשע, אולי יהיו עשר, אולי יהיו שבע. לא יודע. זה שיקול דעת של מנהל הרדיו יחד עם מנכ"ל הרשות בהתחשב בתקציב שעומד להם, בהתחשב בהתפתחות הטכנולוגיות ושל רדיו אינטרנטי בכלי הרכב ובכלל. הם יעשו את השיקול. לעומת זאת, אל מול המצב היום שבו רדיו קול ישראל איננו קיים בחקיקה הישראלית ובכל רגע נתון אפשר לסגור את השידורים שלו ברוסית, באמהרית, באקטואליה, במוזיקה, למרות זאת כאן בחקיקה, לראשונה מאז הקמת רשות השידור, מעוגנת החובה בחוק לשדר שידורי רדיו בכל הנושאים שהזכרתי ועוד. במקום לראות את 95 אחוזי הכוס המלאה, אתם רוצים לדבוק במודל הקיים שלא בטוח שהוא הכי נכון והוא הכי יעיל והוא הכי עיתונאי והוא הכי והכי, כי אולי בגלל שמבזבזים כסף באיזושהי תחנת רדיו על משהו מיותר, אין כסף ליותר תחקירים עיתונאיים של רשת ב'. דמגוגיה גם אני יודע, כמו ששמת לב. לא בטוח שעובדים שאולי אין הצדקה לקיומם, שבאים על חשבון תחקירים עיתונאיים מוצדקים נגד הממשלה, לא בטוח שזה הדבר הנכון בעיתונאות וברדיו וזה המודל שאנחנו תומכים בו.
תמר זנדברג
¶
אני חייבת להתייחס לתוכן הדברים. אני חייבת הערה לסדר. עם כל הכבוד, אני חושבת שהשר הממונה יושב כאן ועולב בצורה משתלחת וברוטלית בעובדים שהם תחת משרדו.
תמר זנדברג
¶
קודם כל, עד עכשיו אני דיברתי מאה אחוזים עניינית ונדהמתי מהדברים בין היתר שלך. אני רואה בעיניים מה הטעם לפגם שהשר יושב כאן. עם כל הכבוד, בתור השר הממונה שאינו חבר ועדה והוא לא חלק בהקשר הזה מהוועדה הפרלמנטרית המחוקקת - - -
תמר זנדברג
¶
כן. זה המודל הפרלמנטרי שמלווה את ישראל מאז קום המדינה, שאתם מנסים פעם אחר פעם להחריב אותו ואנחנו מנסים בשארית כוחנו לשמור עליו ועדיין אחרי כל זה, זה יכול להיות ויכוח פוליטי בינינו. אתה שר, אני חברת אופוזיציה, אולי יום אחד זה ישתנה, הכול פתוח, הדמוקרטיה פתוחה. זה שאתה בתור השר הממונה יושב כאן ועולב בעובדים ואומר שהם משדרים שקרים וכולי, אני מבקשת לפחות את ההערה הזאת למחוק מהפרוטוקול כי היא לא ראויה. תודה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
את יכולה לבקש למחוק דברים שאת אומרת לפרוטוקול. אל תקבעי איזה אחריות יש לי. אני מבין טוב מאוד את האחריות שלי. תאמרי את עמדתך ואל תחנכי אותי. אני אומר את עמדתי ולא אחנך אותך.
תמר זנדברג
¶
כל מה שאני אומרת, זאת עמדתי. מילא שאתה מחנך אותי בתור חברת אופוזיציה, אבל אתה מחנך את עובדי רשות השידור בתור השר הממונה ובכך יש טעם לפגם.
עיסאווי פריג'
¶
חברים, בואו נהיה ענייניים. ההתייחסות בחוק לרדיו היא דלה מאוד. יש התייחסות לטלוויזיה על מגוון ערוציה בצורה ברורה, בצורה של תקציבים, שמית וכולי. אני שואל את עצמי, ואני חושב שמחובתו של השר להגיד את זה ואפילו ברמה של התחייבות וזה צריך לבוא לידי ביטוי גם בחוק, האם יש לך התחייבות מינימלית של מספר תחנות רדיו בחוק?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
הדבר היפה הוא שלפני שנייה טענו שאני לא צריך להיות כאן, אבל עכשיו ביקשו שאני אצהיר על משהו. אם לא הייתי כאן, איך היו יכולים לבקש ממני להצהיר?
תמר זנדברג
¶
לא ייאמן לאיזה רמה יורד שר בישראל. עם מי אתה מתקטנן? עם חברי הכנסת מהאופוזיציה? אלוהים אדירים, מה קרה?
תמר זנדברג
¶
דרך אגב, לא אמרתי מילה על הקול. כנראה אתה מפנים את תחושת האשמה הפנימית שלך. אני לא אמרתי מילה אחת לא על הקול ולא על שום דבר. מרגע שנכנסתי לכאן הודעת שאני באה בטענות בעודי מנסה לבצע את תפקידי. אני עכשיו בהחלט באתי בטענה. גברתי יושבת הראש, כנראה גם את התבלבלת בתפקיד חברת כנסת.
תמר זנדברג
¶
יכול להיות. גם זה במסגרת התפקיד שלי. את לא תחנכי אותי. את באת להקשיב למה שיש לי להגיד על הסעיפים. איך שהערתי על הסעיפים, את כבר אומרת שאני באה בטענות. אם כך את מתייחסת לחברי הכנסת החברים בוועדה שלך.
עיסאווי פריג'
¶
אני שאלתי לגבי התייחסות דלה לערוצי הרדיו. אני חושב שמן הראוי שבחוק תהיה התייחסות יותר מפורשת לעניין. רציתי לשמוע מהשר האם יש לו התחייבות מינימלית למספר תחנות רדיו שיהיו בשידור הציבורי כי בחוק לא ניתן להבין כלום.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
התשובה היא כפי שהסברתי לגדי קודם. אין לנו התחייבות למספר ערוצים. יש לנו התחייבות לנושאים שצריכים לקבל מענה וזאת העמדה.
גדי בן יצחק
¶
הערה עובדתית. אמר כבוד השר - ואני באמת מצטער אם העליתי את הטון אבל זאת סערת רגשות ואני מניח שאתם מבינים למה, ושוב, סליחה – לא פעם ולא פעמיים שבחוק הזה סוף סוף הרדיו מוסדר אך בחוק הקודם לא. זה נכון. החוק הוא מ-1965 כאשר בארץ הזאת לא הייתה טלוויזיה ועל אינטרנט לא חלמו. התחילו לדבר על זה כמה מדענים בארצות הברית. לכן כל מה שכתוב בחוק בעצם מתייחס לרדיו ואחר כך הוסיפו קצת על טלוויזיה, כמו שהיום הוספנו קצת על אינטרנט. מכאן לבוא ולומר שהחוק הזה לא מתייחס לרדיו, זה נראה לי מוזר.
עיסאווי פריג'
¶
כן, הצעה שיכול להיות שיקבלו אותה ואז לא תהיה הסתייגות. אני רואה שקיבלו את מה שהגשנו לפני כן בסוגיית שירים בשפה העברית שאני עכשיו מבקש להרחיב אותה. אתי, כתבתם שם מחצית מהשירים המשודרים על ידי תאגיד השידור הציבורי, כתבתם על ידי הרדיו ולא תאגיד השידור הציבורי. אני מבקש לציין שזה תאגיד רדיו וטלוויזיה ולא רק רדיו.
עיסאווי פריג'
¶
הכנסתם את התיקון אבל תחמתם את זה רק לרדיו. כמובן שזה יהיה בתוספת שהגשנו בסוגיה של הטלוויזיה בערבית והרדיו בערבית. זה ישליך אותו הדבר, חמישים אחוזים מהשירים יהיו בשפה הערבית כדי לעודד את השירה הערבית המקומית והתפתחותה. אלה שני התיקונים שאני מבקש ואשמח אם יהיו בגדר של תיקון ולא הסתייגות כי הם מחויבי המציאות.
אתי בנדלר
¶
אני חוזרת. אתה רוצה בסעיף קטן (ב)(2), במקום "ברדיו" יהיה "בשידור הציבורי", בסעיף שמדבר על השידורים בשפה הערבית ייאמר שהשירים המשודרים ברדיו בערבית, בערוץ בערבית, חמישים אחוזים לפחות מהשירים יהיו בשפה הערבית.
יורם בן דוד
¶
אנחנו כמובן תומכים בכך שגם השידור הזה צריך להיעשות על כל תאגיד השידור וכמובן לפתוח פתח גם לשפה הערבית ולשירים בשפה הערבית. גם אם יש ערוץ רדיו או תחנת רדיו בשפה הערבית, צריך באמת להקפיד שיהיו שירים של יוצרים ערבים. ההבדל הוא משמעותי מאוד כי בואו נסתכל על ערוץ השידור לילדים למשל. אנחנו מקימים כאן ערוץ שידור לילדי ישראל ובטלוויזיה אנחנו אומרים לא, לא יהיו שירים ישראליים, לפחות חצי. לכן זה מאוד משמעותי שזה יהיה בכל תאגיד השידור. למי שחושש שזה מכריח את התאגיד לשדר שירים כל הזמן, זה לא כך. זה אומר רק שאם הוא משדר, אם הוא משמיע שירים.
יורם בן דוד
¶
לא. מחצית. מדובר על מחצית בלבד. לא מדובר על תכנית בודדת אלא מדובר על מכלול התכנים של הערוץ. במכלול התכנים צריך להיות מאזן. מה לעשות שאנחנו במדינת ישראל ויש כאן תעשיית מוזיקה כמו תעשיית הקולנוע שאת מייצגת אותה. אם בצרפת עשו את זה, גם לנו מותר. אין לנו פלטפורמות אחרות לצערי.
יוני שטבון
¶
להעיר ולהאיר. הערוצים מופיעים בסעיף 66 מופיעים כסעיפים מאוד כלליים. ברדיו כן יותר פירוט, ובצדק, על התכנים, הכיוונים והמגמות. חשוב לי לומר לפרוטוקול ואשמח מאוד אם השר יגיב לדברים שתכנים בערוץ הטלוויזיה לגבי מורשת ישראל, האם הם נספרים ונמצאים? בסוף היום מחלקות שלמות שעסוקות בנושא הזה כאשר ברדיו כן כיוונו לשם והגדרנו שזה נושא ובערוצי הטלוויזיה התכנים לא נמצאים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
ב-(ב) יש חובה כללית שישקפו ויתעדו את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, דמוקרטית, ערכיה ואת מורשת ישראל. מה יותר?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
חלים על כלל שידורי התאגיד. כל עוד הטלוויזיה היא החלק המרכזי של התאגיד, ודאי שזה חל עליה.
יוני שטבון
¶
אני אומר את זה לטובת הפרוטוקול, כי יש משמעויות רבות, כי יש מחלקות שלמות שעוסקות בנושא הזה גם בערוצי הטלוויזיה.
אתי בנדלר
¶
אני מבקשת להצביע על שתי ההצעות של חבר הכנסת פריג'. הצעה אחת אומרת: בסעיף קטן (ב)(2) שמדבר על כך שמחצית מהשירים המשודרים יהיו בעברית יחול לא רק על הרדיו אלא על כלל השידור הציבורי. זאת הצעה ראשונה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
הנימוק נשמע כאן קודם, שזה מאוד מאוד מגביל את הנושא של עריכת תכניות ודרמות. נגיד שיש דרמה לבחור יהודי או ערבי שהוא נורא אוהב את הרולינג סטונס וכל הזמן הוא שומע בחדר הרולינג סטונס, אז נשנה את העלילה בגלל זה?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל יש אצלנו גם אנשים ששומעים מוזיקה. האמת, למדתי לקחים לחוקים הבאים שלי. בסדר. הלכנו מהתחלה על מודל שהולך על מאוד כללי ולאפשר גמישות ניהולית למנהל כדי לעשות את המוצר הכי טוב, שלא יהיו אחרי כן תירוצים ולומר שהחוק חייב אותי לכאן והחוק חייב אותי לשם. על הדרך רצינו לבוא לקראת גופים מסוימים. מסתבר שכאשר באים לקראת גוף מסוים, זה לא עוצר רק במקום שהוא הציב. הרי בחוק הקודם החובה הייתה רק ברדיו כי העיקר של השמעת השירים היא ברדיו. נוסעים בדרך, שומעים רדיו. לא רצינו להתחיל להגביל את העריכה הטלוויזיונית.
אתי בנדלר
¶
הייתה הצעה של חבר הכנסת מצנע לגבי המוזיקה הישראלית. לדעתי היא הוטמעה בנוסח.
יש הצעה של חבר הכנסת רוזנטל שאני לא בטוחה שהיא קשורה לסעיף הזה, אבל אני מציעה בכל זאת, לפני שמצביעים על הסעיף, להצביע גם עליה. הוא מציע להעביר את המבנה הארגוני, את מספר התחנות ואת עובדי הרדיו הקיימים ברשות השידור לתאגיד השידור הציבורי.
היו"ר קארין אלהרר
¶
הוא רוצה שלא תהיה רפורמה ברדיו.
אני מעלה להצבעה את הצעתו של חבר הכנסת מיקי רוזנטל. מי בעד?
הצבעה
בעד – 2
נגד – 3
ההצעה לא התקבלה
היו"ר קארין אלהרר
¶
אם כך, אני מעלה להצבעה את סעיף 67 שכותרתו הספקת התכנים. מי בעד אישור הסעיף כולל התיקונים?
הצבעה
בעד – 3
נגד – מיעוט
הסעיף אושר
יאיר טרצ'יצקי
¶
הערה חשובה בהקשר של ההפקה והרכישה של תכניות. בוועדת לנדס, בדוח שהיא הוציאה, נאמר למעשה במפורש. ראשית, הדוח כמובן ממליץ להוציא הפקות ותכניות להפקה חיצונית אבל הוא מדגיש שם בצורה מפורשת שאין לעשות את זה בנושאים של חדשות, אקטואליה, תחקירים וספורט. לי יותר חשוב העניין של החדשות והאקטואליה, אבל זה נכון גם לגבי ספורט. אני לא מבין למה הצעת החוק לא מגבילה את זה וההפך. למעשה באופן שבו הצעת החוק מנוסחת, יש חשש מאוד גדול שיש כאן תמריץ בגלל ההגבלה של ה-35 אחוזים על השכר שבסופו של דבר כמה שיותר דברים יצאו החוצה, גם עניינים עיתונאיים, וזה מנוגד להמלצות הוועדה ומנוגד לחוות הדעת של ארגוני העיתונאים השונים. זה משהו שהוא חייב להיות בחוק. אסור לדעתנו שהוא יישאר לשיקול הדעת של המנכ"ל כי זה ייצר סחף החוצה. עיתונות היא ליבת העיסוק של השידור הציבורי, היא צריכה להישאר בבית בהפקה פנימית. זה חשוב אמנם גם לתנאי ההעסקה של העיתונאים אבל לא פחות מזה, זה חשוב לחוסן של התחקירים, החדשות והאקטואליה.
עיסאווי פריג'
¶
בהמשך למה שציינו קודם לגבי היצירה המוזיקלית. אני רוצה להשליך אותה כאן בחוק גם בהגדרתה בתוך סוגה עילית. לשם כך אני מבקש מחברי להתייחס לעניין סוגה עילית, דוקו ודרמה מוזיקלית. אני רוצה להרחיב את ההגדרה.
יורם בן דוד
¶
תכף תראי שלא יפריע. להוסיף לתכנית תעודה, תכנית העוסקת בתיעוד של תופעות אנושיות, חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, תיעוד של יוצרים ישראלים ותהליכי יצירת מוזיקה ישראלית.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
קודם על הסעיף ואחרי כן על התוספת, נוסח משולב. דנה תתייחס לכל השינויים גם יחד, בתקווה שיבינו.
ראשית, נענינו להצעת הוועדה, להצעת חלק מחברי הוועדה והיוצרים, להפחית את התקרה שמותר לרכוש מגורם אחד במהלך שנה אחת, כך שהיא לא תעלה על עשרה אחוזים. הורדנו את זה מ-15 אחוזים לעשרה אחוזים. רק לשם הפרוטוקול והפרשנות, הכוונה היא עשרה אחוזים מסך כל ההוצאות שמוציא הגוף על הפקות חיצוניות, קרי, אם הוא מוציא 180 בערבית ועוד ילדים, אנחנו מתייחסים לסכום הכולל. אם זאת לא תהיה הפרשנות, יאמר מי שיאמר שבערוץ בערבית אי אפשר לעשות הפקה ביותר משני מיליון שקלים ולכן עשרת האחוזים אלה עשרה אחוזים כללי. לצורך העניין, אם אני לוקח את זה לקיצון, במקרה הקיצוני ביותר יהיו לפחות עשר חברות הפקה שעובדות עם רשות השידור. בתקווה שיהיו הרבה יותר, אבל זה במקרה הקיצון.
בנושא של נציגי ציבור אתם תהיה חובת ההתייעצות וסיכמנו אז שהמועצה תקבע כללים וכולי, התקופה שלהם לא תהיה יותר משלוש שנים.
דנה נויפלד
¶
המילה לקטורים לא מופיעה בחקיקה. כתוב בדברי ההסבר ואנחנו יודעים שזאת הכוונה. אני מניחה שמי שאחר כך יקבע את הכללים, בטח ייעזר. לקרנות הקולנוע יש נהלים בדבר לקטורים ואפשר יהיה לראות.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני מציע לא לכתוב להם עכשיו את הנהלים. לשם כך יש את הגוף ויועץ משפטי. הם צריכים לעשות את זה גם בצורה שעומדת בכללי המשפט המינהלי עם כל מה שמשתמע מכך.
לגבי התוספת שסעיף 68 מפנה אליה. אנחנו עשינו בה מספר שינויים ואני מסביר אותם עכשיו בעל פה וחלק מהנוסח יצטרך להשתנות בהתאם להסבר. ההוצאה השנתית כפי שנאמר בתוספת בסעיף 2 היא להפקות חיצוניות, לרכישה, למימון וכולי, וזה מאתיים מיליון שקלים לפחות. הוספנו את המילה לפחות. מתוך זה 180 לפחות חייב להיות מקומי ומקסימום עשרים מהמאתיים האלו יכול להיות רכש זר. עד עכשיו זה בעצם מה שכתוב ועוד מעט אני אצביע ואומר מה שינינו. בתוך ה-180 יש תשעים שהיו מיועדים לדרמה ודוקו ותשעים למעשה לכל השאר וספורט. בתשעים של הדרמה והדוקו אנחנו מבקשים לשנות את זה מ-45 ו-45 ללפחות חמישים לדרמה ומקסימום ארבעים לדוקו.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
הנימוק הוא שהשתכנענו שתכניות דרמה באופן כללי העלות שלהן גבוהה יותר. דוקו ניתן גם לבצע על בסיס חטיבת החדשות והאקטואליה. אנחנו לא שללנו את זה. לכן במצרפי ארבעים מיליון פה ועוד מה שיכולה לעשות חטיבת החדשות והאקטואליה, אנחנו חושבים שזה מענה הולם וראוי. הגדלנו בחמישה מיליון את הדרמה. אני מודה ומתוודה, זה לא מדע מדויק.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לכן אמרתי חמישים ולפחות חמישים. שוב, לא נוכל כאן לרדת לרזולוציות ולהחליף את הדירקטוריון ואת ההנהלות העתידיות של גוף השידור.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא. אני לא אמרתי שאפשר להעלות. אני אחזור על ההסבר שוב. לצערנו למדנו מילדות שכאשר מושכים שמיכה, הרגליים נחשפות. הקצינו כאן תשעים מיליון לדוקו ודרמה. אחרי ששמענו את כולם, החלטנו לשנות את הנוסח כך שמתוך התשעים, לפחות חמישים יהיו מיועדים לדרמה. זאת קריאת הכיוון של המחוקק בהקשר הזה. ירצה הדירקטוריון להגדיל ליותר מחמישים, הוא יוכל להגדיל את זה אבל זה יהיה או על חשבון הדרמה או על מקור אחר ברשות השידור החדשה. לא קובעים לו מהיכן.
לגבי הספורט. הספורט כרגע נמצא בצד של התשעים השני שהוא כל השאר.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
יש 180 מיליון. זה תשעים ותשעים. תשעים דרמה ודוקו, תשעים כל השאר וספורט. בתשעים דרמה ודוקו, לפחות חמישים זה דרמה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
זה לא שאסור לעשות יותר מארבעים. מתוך התשעים לא יהיה יותר מארבעים חיצוני לדוקו. הוא יכול לעשות יותר הדוקו, אבל זה יהיה ממקור אחר. אם הוא עושה יותר מארבעים, זה לא מתוך התשעים האלה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אי אפשר מתוך תשעים להגיד על שני הצדדים לפחות. ה-לפחות יכול להיות רק על הדרמה.
קריאה
¶
המשמעות של זה היא שאם על הדרמה אומרים לפחות חמישים ועל הדוקו מקסימום ארבעים, יכול להיות שבעים ועשרים.
דנה נויפלד
¶
התוספת קובעת סכום מינימלי. נניח מחר בגלל שיש רדיו מדהים, יש עלייה במאתיים אחוזים בפרסומות ופתאום יש להם תקציב שהם לא חשבו עליו. אנחנו בנינו כאן איזשהו תמהיל על סמך מקורות ההכנסה הצפויים. אז תהיה תוספת הכנסה לגוף ואת הדלתא של הסכום שמתקבל בידי תאגיד השידור הציבורי, המנהל יכול לחלק את התוספת, את מה שיש On top. הוא יכול לחלק ולתת יותר לכל אחד מהרכיבים. מה שאמרתי ברור?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בכל זאת, הוא מציג עמדה שונה מזו שאני הצגתי מלכתחילה. מה שאני הצגתי מלכתחילה משאיר שיקול דעת למשל להגדיל ל-55 ואז הדוקו מתוך התשעים האלה יהיה 35 מתוך תקציב ההפקות.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
במקור רציתי והאמת היא שעדיין אני חושב שזה יותר נכון כי אם לא יימצא מקור חיצוני נוסף וירצו להגדיל את הדרמה, לא תהיה אפשרות. לעומת זאת, בהקשר של דוקו, יש את חטיבת החדשות והאקטואליה שגם ממנה ניתן להשתמש בתקציב לסרטים דוקומנטריים והם אקטואליים.
איתי נבו לנדסברג
¶
אני עושה אבל בתקציב החדש לא תישאר הפקה פנימית וחטיבת החדשות מפיקה בהפקה פנימית ולא בהתקשרויות. קודם זה נאמר.
איתי נבו לנדסברג
¶
לא. דוקו אין. זה לא נכון שחטיבת החדשות תוכל להפיק סרטים דוקומנטריים. זה פשוט לא נכון. ההתקשרויות גם לדוקומנטרי מתבצעות בחטיבת התכניות מתוך התקציב הזה של הארבעים מיליון וצריך להגביה את הרף התחתון של הדוקומנטרי. המועצה תוכל לקחת מתוך הסכומים האחרים של התשעים מיליון האחרים, משם היא תוכל לקחת ולהעביר לדרמה או בגיוס של מקורות חיצוניים כמו קרנות וגורמים בחוץ לארץ אבל חייבים להגדיל את הרף התחתון.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אדוני השר, אני רוצה להצביע על הרביזיה של חבר הכנסת שטבון. אני מצטערת, אני קוטעת בגלל הזמנים.
יוני שטבון
¶
אני ביקשתי להגיש רביזיה על סעיף 9 שקשור למועצת תאגיד השידור הציבורי. אני מבקש להוסיף נציג ציבור נוסף למועצה הציבורית שהוא נציג ציבור בעל ניסיון ורקע ביהדות ומורשת ישראל.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את בקשתך לדיון מחדש. מי בעד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הרביזיה התקבלה
היו"ר קארין אלהרר
¶
הבקשה התקבלה. אני מעלה להצבעה את ההצעה. מי בעד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההצעה התקבלה
אתי בנדלר
¶
אני מבינה שזה נציג ציבור נוסף. אני רוצה להעיר שהמשמעות של הבקשה הזאת, יש לה השלכה על הרבה מאוד סעיפים נוספים, למשל על מספר החברים שוועדת האיתור צריכה להמליץ עליהם בפני השר וכן הלאה. זאת בעצם הייתה הצעה או הסתייגות לנושא ולא לסעיף כי קבלת ההצעה של חבר הכנסת שטבון גוררת בעקבותיה שינוי בסעיפים נוספים וצריך לשים לזה לב. אולי צריך לפתוח גם את הנושא של מספר הנשים במועצה, של מספר המומלצים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
זה לא משנה שום מאזן. עם כל הכבוד, אנחנו היום יושבים במליאה של 31 חברים. אני רוצה להגיד את עמדתי ואני מאוד גאה בה ואני לא מסתתר מאחורי שום דבר. הרצון במקור היה לתשעה חברים. בעקבות דיוני הוועדה נעשו כאן שינויים שאני תמכתי בהם כי זה ידוע שבתהליך חקיקה עושים גם פשרות ושומעים את רחשי לב חברי הכנסת וזה בסדר גמור. למרות למשל שחוק החברות הממשלתיות מחייב שיהיה נציג ממגזרי המיעוטים, הסכמתי, ואני חושב שזה נכון שיהיה גם דקלרטיבית וחשוב שיהיה והלוואי שיהיו יותר מנציג אחד גם לא יהודי במועצה הזאת כי אני רוצה שהשידורים האלו גם ידברו אל למעלה ממיליון אנשים שיש במדינת ישראל, אולי כבר מיליון וחצי, שהם לא יהודים. אדם שהוא לא בא מהם, אין לו מושג איך לטפל בנושא הזה ובאופן טבעי הוא גם לא יאבק על זה. לא פחות חשוב מהעניין הזה הלא יהודי, גם העניין היהודי חשוב בעיני.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
פנה אלי חבר הכנסת שטבון ואני מכבד את דעתו לא פחות מזה שאני מכבד את דעתך, ונעתרתי. דרך אגב, אם לא היה רוב בוועדה, אז לא היה רוב בוועדה. אני חושב שכאשר ההרכב היום – ומסתכלים עליו – לא מבטיח, יכול לקרות שיצא מישהו שיש לו גם רקע בתנ"ך או ביהדות ואני אומר לפרוטוקול שלא מדובר באדם דתי לתפיסתי. יסלחו לי אבל אני חושב שלפעמים המפלגות הדתיות והחרדיות מרחיקות את הדור הצעיר מזיקה לתרבות היהודית ולהיסטוריה היהודית ואני ממש לא מתכוון שיבוא לכאן נציג דתי. אבל מישהו שיש לו איזשהו רקע וידע ביהדות – כן חשוב בעיני שיהיה בדירקטוריון הזה כי זה אחד מכשלי השוק. השידורים המסחריים לא מתעסקים בנושאים האלו כמו שהם לא מתעסקים בשפה רוסית, כמו שהם לא מתעסקים במתן מענה לאוכלוסייה הלא יהודית ואני חושב שנציג אחד מ-12, השמים לא ייפלו אם הוא יהיה. לא יהיה רוב לזה, ייפול, בסדר, חבל אבל זאת השקפת עולמי.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
היה כאן תהליך. התחילו להיכנס לשפה הרוסית ולשפה האמהרית וזה בסדר מבחינתי. באו אלי ואמרו לי למה זה שהיה בחוק הקודם לא קיים כאן בכלל ואין אפילו אחד כזה. אמרתי, תביאו להצבעה ויהיה מה שיהיה.
אתי בנדלר
¶
ברור. עכשיו אני בודקת מה הן ההשלכות של קבלת ההצעה הזאת. גברתי היושבת ראש, ברישא לסעיף קטן (א), בסעיף 9(א), כתוב שמתוך 11 החברים שהיו עד עכשיו, אנחנו משנים את המספר ל-12, נקבע שיהיו שש נשים לפחות. בבקשה להצביע.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני מציע 12 נשים. אני לא חושב שגברים צריכים להיות בגוף הזה. בואו נקצין את זה עוד יותר.
אתי בנדלר
¶
כיוון שהייתה הסתייגות לנושא, כמובן שוועדת האיתור תמליץ לשר על 12 מועמדים.
צריך לבדוק אם יש צורך לשנות גם את סעיף 20(ב) ואם כן, גברתי תגיש בקשה לדיון מחדש וזה על מניין מינימלי של חברי ועדת משנה. כאשר היו תשעה חברים, דובר על שליש ועכשיו כבר עלינו ל-12 חברים. השאלה אם ראוי או לא ראוי לשנות רק את המספר המינימלי של חברי ועדת המשנה. אם אין צורך לשנות, אז אין צורך לשנות.
אתי בנדלר
¶
אדוני, כזכור, כאשר יש בקשה לדיון מחדש, יש שתי הצבעות. קודם כל יש הצבעה על עצם הבקשה לדיון מחדש ואחרי שהבקשה התקבלה, צריכים להצביע על הנוסח החדש.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
היו שתי הצבעות. הייתה הצבעה לפתוח את הסעיף והייתה הצבעה על הסעיף. אני מציע לך שיפור, אבל זה צריך להיות על דעתו. אני משתדל להציע הצעות הגיוניות. אני מציע לא לסגור את הסעיף הזה. אנחנו נקרא לו חזרה והוא יסביר שוב כי להבנתי, כפי שהוא פנה אלי, כרגע, כשאת אומרת רקע וניסיון, זה בעייתי. הוא אמר את זה בחטף. הכוונה הייתה צריכה להיות רקע או מעמד במורשת ישראל או יהדות.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני לא מחליטה על דעתי. זאת הייתה הצעה של חבר הכנסת שטבון. אני לא יודעת מה זה רקע ביהדות ומה זה ניסיון ביהדות.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
נחכה לו. אני חושב שזה די ברור. אם נוריד את המילה יהדות יהיה ידע וניסיון במורשת ישראל. זה אומר שאם הוא לימד תנ"ך או חוקר תנ"ך או חוקר יהדות או מישהו שמתמצא בזה. כשפוגשים אותו, יודעים מה זה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
הנה הוא. רק עשית צרות והלכת. חבר הכנסת שטבון, ניסיון ביהדות זאת הגדרה מאוד מאוד בעייתית. אני לא מכירה מה זה אומר ניסיון ביהדות.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אתה אמרת רקע וניסיון ביהדות ובמורשת ישראל. כל אדם שנולד בישראל והוא יהודי, יש לו רקע ביהדות. או אישה שנולדה בישראל, חבר הכנסת פריג'. יש טקסים יהודיים. אני מניח שזה לא הניסיון אליו התכוונת. הידע שלך הוא מסוג כזה שהוא מסוגל גם להעניק איזשהו חינוך יהודי או ידע יהודי בתרבות היהודית ובמורשת היהודית על בסיס הניסיון שהוא צבר. זה יכול להיות היסטוריון שחקר את ההיסטוריה היהודית או את מורשת ישראל או את התנ"ך או את הספרות היהודית. צריך לנסח את זה בצורה אחרת כי בצורה הזאת זה לא ברור מה זה.
יוני שטבון
¶
אני מקבל את ההערה. נכון, לא כל מי שחווה חוויה יכול להעניק בתחום החינוכי לשידור הציבורי.
יוני שטבון
¶
מבחינתי אין שום בעיה שתביאו נוסח שיבטא את היתרון היחסי שיש למי שיש לו רקע בתחום. אשמח לשמוע כי המטרה היא שיביא את הניסיון.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני לגמרי יכולה להתחבר לבקשה שיהיה אדם שיש לו ידע במורשת ישראל. אני לא מצליחה להתחבר לבקשה בידע ביהדות. מצטערת. מורשת ישראל כוללת את יהדותה.
יוני שטבון
¶
אין לי שום בעיה אבל אני רוצה להעיר הערה לפרוטוקול. אני מקבל את ההערה של מורשת ישראל. דווקא כאן בכנסת ישראל המילה יהדות מלחיצה גורמים כאלה ואחרים.
יוני שטבון
¶
אני יכול להעיר את ההערה? היושבת ראש, קיבלתי את הערתך ואני מקבל בעל מעמד ורקע במורשת ישראל למחוק, לצערי, את המילה יהדות.
יוני שטבון
¶
אני מקבל את ההערה. חשוב לי להעיר ולהאיר שחבל שיש גישה שיהדות מאיימת על מורשת ישראל. אין הכוונה לדברים. מבחינתי מורשת ישראל היא יהדות ויהדות היא מורשת ישראל על גווניה השונים וזה בסדר גמור.
עיסאווי פריג'
¶
אני חושב על סיטואציה שיכול להיות ערבי שיש לו תואר שלישי במורשת ישראל. יכול להיות שלא לכך התכוון המשורר.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אחרי שסיימנו את הפרשה הזאת, אני רוצה לחזור לסעיף 68. אדוני השר, הסברת את החלוקה של התשעים מיליון הראשונים מתוך ה-180 מיליון. סיימנו את העניין של ה-לפחות, ארבעים-חמישים, דוקו-דרמה.
איתי נבו לנדסברג
¶
אני מבקש להעיר על זה. אם אין רף תחתון לדוקומנטרי זה אומר שתיאורטית אפשר שכל התשעים מיליון ילכו לדרמה ולכן צריך לקבוע רף תחתון. אם כבר גרעת חמישה מיליון, חייב להיות רף תחתון.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בסדר. קיבלתי. כמו שאמרה היועצת המשפטית, כיוון שאפשר להוסיף ממקורות אחרים, בחלוקה של התשעים, יהיו לפחות חמישים דרמה ולפחות ארבעים דוקו.
בתשעים האחרים, לגבי הספורט יהיה כתוב שהספורט הוא לכל היותר 15 מיליון שקלים בשנה. כלומר, אפשר גם יותר אבל לא על חשבון ה-180 מיליון של ההפקות הישראליות.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
מתוך ה-180 האלה, לכל היותר 15 מיליון ילכו לספורט. אני לא קובע פנימי או חיצוני. גם הסעיף לא קובע את זה. ירצו מעבר לזה עוד - ממקורות, יש אירוע מונדיאל, שימצאו אבל לא על חשבון זה. לא על חשבון הפקות המקור החיצוניות.
דנה נויפלד
¶
צריך לתת ניסוח אחר לתוספת בעקבות ההערות שנשמעו כאן. אנחנו נתקן את זה. חשוב לי להבהיר כדי שהוועדה תצביע על זה ואז יהיה אפשר להכניס לנוסח. ה-15 לכל היותר לספורט הם מתוך הסכום של המאתיים.
דנה נויפלד
¶
כל ההוצאה שמחולקת עכשיו מתחילה במאתיים. סעיף (2). אפשר גם מחוץ למאתיים. כאשר הוא אומר 15 מיליון לכל היותר לספורט, זה מתוך הסכום הזה.
דנה נויפלד
¶
הסכום של ה-15 מיליון – יש לנו פירוט בסעיף הזה כאשר מתחילים ממאתיים ואז גוזרים ממנו סכומים – נגזר מתוך זה. זאת אומרת, אם יהיה מקור אחר כי תאגיד השידור הציבורי יהיו לו הרבה הכנסות ממקורותיו, הוא יכול להוציא עוד מעבר למה שכתוב כאן בהתאם לחלוקה ושיקול הדעת הוא של המנהל. אם יש מונדיאל פעם בארבע שנים, הוא יכול לשים בצד ולחסוך.
משה שגב
¶
אדוני השר, אבל אז אתה נמצא מבחינת הספורט בבעיה. אני לא מדבר רק כעובד רשות שידור אלא מבחינת צורכי הספורט. רק רשות השידור לצערי מצליחה בשנים האחרונות להביא את ליגת העל בכדורגל, ליגת העל בכדורסל, ספורט נשים. הערוצים האחרים, זה לא רווחי ולא רלוונטי לגביהם ואנחנו יודעים שיש לדברים האלה רייטינג באמת לא רע, גם בנקודה של היום. ב-15 מיליון אלה, אתה תגביל מאוד את הצופה והערוצים האחרים פשוט לא יספקו את הצרכים האלה לצופה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני חייב להגיב על זה. יש נושאים שיש בהם כשלי שוק ויש נושאים שיש פחות. אני לא רוצה כרגע לדבר על הספורט והיכן יש בו והיכן אין בו. יש הרבה מאוד אנשים במדינת ישראל – אני לא נמנה עליהם – שמוכנים לשלם הרבה כסף על שידורי ספורט. זה התחביב שלהם.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לעומת זאת, בדרמות ובנושאים אחרים, לצערי זה עדיין לא המצב. כשאתה מדבר על זה ששידור ציבורי לא צריך לכוון בעיקר לשיקולי רייטינג, אנחנו חייבים לשים איזושהי מכסה בנושא הזה. אני לא רוצה לדרדר את הדיון הזה לאווירה לא טובה אבל באופן עקרוני, אם לא נגביל את זה, שידורי הספורט אפשר לקנות מהארץ ומהעולם ובסכום בלתי מוגבל ודרך זה להשיג רייטינג לא רע של קהל חובבי הספורט בישראל שיעדיף את זה מאשר לשלם כסף בערוצים ייעודיים לזה אבל אנחנו מפספסים את הייעוד המרכזי של השידור הציבורי. אתה רוצה להפרות את היצירה הישראלית, את שוק התוכן, שחקנים, כותבים, תסריטאים, אז כל סכום שאני אכתוב כאן, הוא לא יהיה מספיק. אם הרשות תהיה טובה ואם יהיה כסף והכנסות מפרסום – ודרך אגב, לדעתי האוצר יביא עוד בשורות על הגדלת התקציב – אני חושב שלאירועים כאלו לאומיים שמעניינים את כלל הציבור, יותר מהקהל השבוי של שידורי הספורט, המנכ"ל יצטרך לתכנן לקראת אותה שנה. הרי מונדיאל לא נופל בהפתעה וגם לא אולימפיאדה, אז שייקח את זה בחשבון לקראת הפעם בשנתיים או פעם בארבע שנים וישריין מראש תקציבים. ראינו גם שכאשר יש אירועים כאלה, יותר קל למכור על בסיסם פרסומות וחסויות. ברור שזאת פשרה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
עיסאווי, יש שאלה אחרת והיא האם זה שווה את הסכום הזה. יכול להיות שאם ידעו שם שיש לרשות פחות, תראה שהמחיר גם יכול לרדת. אני כבר למדתי שכאשר באתי לבזק עם הרשות השנייה והודענו להם שמבטלים, הם הורידו חמישים אחוזים ממחיר ההפצה של ה-DTT. כשרואים שיש כסף בקופה, המחיר עולה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אדוני השר, בהתייחס לשאלה של עפר. אני חושבת שאחד הדברים שבאמת השידור הציבורי, התפקיד שלו הוא גם להביא את הספורט שהוא לא הפופולרי ביותר. אחד הדברים – קיבלתי פניות – הוא אותו ספורט נשים שלא משודר בערוצים אחרים, הספורט הפרה-האולימפי שלא מקבל ביטוי באף ערוץ תקשורת שמשדר ספורט אחר. אני חושבת שכן יש מקום ולו בהתייחסות בפרוטוקול לקרוא למשדר הציבורי החדש כן לתת את הדעת בדיוק לסוג הספורט הזה כך שגם אם אני ארצה לקנות אותו בערוץ 5 בלוויין, אני לא אוכל לעשות את זה כי הם לא קונים את הזכויות לדבר הזה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
קודם כל, הייתה התחבטות גם אצלנו וגם בוועדת לנדס בנושא הזה. בתחום של חטיבת החדשות, כשאנחנו רוצים לייצר גוף – קודם צלבתם אותי על עניין הביקורתיות, הכוח והעוצמה של חטיבת החדשות והאקטואליה להיות גוף שנותן מענה – והגוף הזה צריך לתת מענה, ובוא נשווה את זה לחדשות 2 שהתקציב שלהם הוא 95 מיליון שקלים ואין להם שמונה תחנות רדיו.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
כרגע יש לי שמונה ואני מאמין שבטווח הנראה לעין השמונה האלה גם יישארו. את העתיד אף אחד מאתנו לא יודע. לכן אני חושב ש-160 מיליון זה לא סכום מאוד מאוד גדול ולהתחיל להוריד ממנו עכשיו את הספורט, עלול להחליש את הגוף הזה. הייתה דילמה. אני לא אומר שלא הייתה דילמה. חשבתי שלאור העלייה המשמעותית שיש כאן בהקצאה להפקות חיצוניות, אף אחת מהאופציות היא לא מושלמת. שוב, יש מגעים להוסיף עוד כסף לתקציב אבל בין להוריד את זה מחטיבת החדשות והאקטואליה לבין שזה יהיה, אם זה יהיה, כמו ששמת לב, לא חייבנו את ההשקעה הזאת בספורט. לא חייבנו. זה לא לפחות כמו בדרמה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני לא יודע. אם יהיה מענה דרך השוק המסחרי לשידורי ספורט, וכאן אני רוצה לומר גם לחבר הכנסת שלח. יש בהחלטות מועצת הכבלים והלוויין החלטות ומאפיינים של שידורי ספורט והסוגים שלהם היכן הם חייבים להיות משודרים בערוץ שהוא פתוח והוא בחינם לכלל האוכלוסייה. בין היתר זה המונדיאל משלבים מסוימים שלו.
עפר שלח
¶
תכניס אותו לחבילה השנתית. 15 מיליון שקלים זה סכום שבשוק הספורט הוא נופל בין הכיסאות. הוא לא מספיק גדול כדי להיות שחקן על הדברים הפופולריים שאני מעלה בכלל שאלה אם הם צריכים להיות בשידור הציבורי. אני ממש לא בטוח שהם צריכים להיות. אגב, מסורתית רשות השידור שידרה למשל אירועים כמו המונדיאל והאולימפיאדה כתוצאה מכך שהיא הייתה חברה ב-IBU והיה לזה סוג של בלעדיות על העניין.
עפר שלח
¶
להבנתי הוא ישקיע. לא זאת הנקודה. זה סכום שהוא לא לכאן ולא לשם. אני חושב שספורט הוא עמוד שדרה של תחנת טלוויזיה ראויה ואני אומר שבסוף כשאתה לוקח את מפת השידורים, אתה בסופו של דבר, היסטורית, רשות השידור השקיעה בנכסים שהם היו נכסים אטרקטיביים אבל בעיני לא ראויים לשידור ציבורי כמו למשל שידורים של קבוצת כדורסל אחת, דבר שיצר עיוות גם בשוק של הכדורסל, או בדברים שיש להם תחרות בספורט. בעיני מה שיש לו תחרות ראויה בשוק המסחרי לא צריך להיות בשידור הציבורי. גם הסכום הוא סכום שאתה לא תהיה לא לפה ולא לשם.
משה שגב
¶
רק להזכיר לכם שלמשל השנה החולפת עם מכבי חיפה ומכבי תל אביב ששיחקו בליגה האירופאית, הכריחו אותנו. אנחנו בכלל לא ניגשנו למכרזים האלה אבל הכריחו אותנו וגם קבעו לנו את המחיר. אתם צריכים להבין שיש דברים שפתאום בא מישהו וכופה עליך, למה? כי אתה השידור הציבורי. מה פתאום בערוץ 5? אנחנו רוצים שזה יהיה בשידור פתוח ונקי לכל עם ישראל.
עיסאווי פריג'
¶
אנחנו אומרים שיש שוני, ואני מסכים עם עפר, בין ליגת העל שהיא מקצוענית וליגה ברמה אחרת לבין ליגות אחרות שהן ממלכתיות עממיות עם אספקט חברתי.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
עפר, אני מבין מה אתה אומר ועדיין אנחנו לא חסמנו. הרצון הוא להמריץ ספורט מבחינת גוף שידור וזה הדבר הכי פשוט לעשות אל מול התחקירים, התעודה, הדרמה והדברים האחרים כי אתה קונה זכויות של משהו שקורה ואתה משדר אותו. יש לך גם קהל של צופים די גדול. שוב אני אומר, השמיכה היא אותה שמיכה. ה-15 מיליון, אני מסכים אתך שזה לא יהפוך אותו לשחקן משמעותי בתחום הזה אבל זה עדיין כן יכול לתת מענה לכשלים שלא משודרים בשום מקום. היו אלי פניות, לא משנה אם זה הפועל ירושלים שמייצגת את ישראל כאן ושם וזאת לא מכבי תל אביב שזה מבוקש ממילא, כדורסל נשים. דרך אגב, אני לא בטוח שהם צריכים ללכת לדברים שהם ממילא הכי מבוקשים ויקנו אותם בערוצים פתוחים אחרים אם הם לא יקנו אותם.
עפר שלח
¶
זה מה שאני אומר. אם אתה מחליט שהספורט הוא ספורט שהולך לשקף, כמו שקארין אמרה, דברים שלא משודרים במקומות אחרים, זה סיפור אחד וזה נכון מאוד בעיני ואז הסכום הוא סביר. תבין שאתה לא מדבר כאן לא על רייטינג אלא אתה מדבר על משהו שהוא בקטגוריה אחרת.
אמיר גילת
¶
ברור שספורט הוא אחד הרגליים של השידור הציבורי. אם אתה הולך על כשלי שוק והדברים שרוצים, אתה כן במסגרת התקציב. אם אתה הולך לכיוון של רייטינג, אתה לא.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני באמת חושבת שלאורך כל הדיונים דיברנו על זה שהמדד שעל פיו ייבחן הערוץ הוא לא הרייטינג. זה לא המקום לרייטינג. המקום הוא לשידור ציבורי איכותי. בעיניים שלי, כשאני רואה שידור ציבורי איכותי, אלה בדיוק אותם דברים שכשלי השוק לא מביאים לשידורם במקום אחר. אני בהחלט חושבת שבנסיבות האמורות ונוכח העובדה שהמועצה מורכבת ברובה מנשים, 15 מיליון שקלים זה סכום שיספיק.
שלונסקי, בבקשה.
משה שלונסקי
¶
בסדרי עדיפויות, הספורט לא יכול להיות ראשון. אם הציבור לא משלם בעצמו אגרה, הוא צריך להבין שיש לזה מחיר. הספורט יהיה באמת לדברים יחסית איזוטריים. הערוץ הזה לא יכול להיות שחקן מרכזי בשידורי הספורט אלא אם יש לו, בגלל הנוכחות שלו בארגון האירופי, הוא מקבל את האולימפיאדה בזול. בעיקרון הוא לא מרכיב מרכזי בשידורי הספורט וצריך לוותר.
הערה קצרה לך. אל תגידי את המשפט לא שיקולי רייטינג. אין רייטינג, אין ערוץ. אוי ואבוי אם הערוץ הזה לא יביא בערב את השבעה, שמונה, תשעה אחוזים כי אז הוא לא יהיה קיים. זה לא ערוץ 8 שיכול להביא חצי אחוז. הוא חייב להביא מה שאני קורא רחב וגבוה ואוי ואבוי אם הוא לא יהיה שם.
עיסאווי פריג'
¶
ה-15 מיליון שהשר מציע ואנחנו אומרים שזה לא בסדר העדיפות, אין אגרה והציבור ירגיש שיש פגיעה.
עיסאווי פריג'
¶
אני לא מעניש. אתה כאיש תקשורת, איש ניהול ועיתונאי, איך אתה רואה את המכלול הזה, איך הוא יקבל ביטוי בשורה התחתונה של רייטינג?
משה שלונסקי
¶
אני רק יכול להגיד לך שאני מצטער אבל אין ברירה. בסדרי עדיפויות, זה החדשות והיצירה הישראלית באות לפני הספורט. לספורט יש אלטרנטיבה וליצירה הישראלית אני לא בטוח שיש אלטרנטיבה. בין זה לזה הייתי מוותר על הספורט, לצערי הרב.
היו"ר קארין אלהרר
¶
לגבי הקולנוע היה דיון ארוך עם כל המפיקים, עם כל היוצרים ועם כל הבימאים. דיברנו על הדברים. אם השר ירשה לי, אני יכולה לחזור על הדברים שנאמרו, שהמקום של קידום הקולנוע בישראל הוא דרך משרד התרבות ולא דרך החוק הזה. יש הרבה דברים שהיו הצעות כדי לשפר את מצבה של החברה הישראלית וכולן הצעות ראויות וטובות אבל לא מקומן של כולן בתוך חוק שכל מטרתו היא להקים תאגיד שידור ציבורי ישראלי. זה חשוב. אני לא מפחיתה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני בטוחה שאם התקצוב יבוא ממשרד התרבות, הדבר עדיין יקדם את הקולנוע ואם יהיה צריך, זה ייחשב כהפקת מקור קנויה. הכול יהיה בסדר.
עיסאווי פריג'
¶
אני מציע - מאחר ויש לנו מגבלה תקציבית בכל הסוגיה של רשות השידור היום, אני רואה את ההשלכות הרוחביות של זה - שבמידה ויחול שינוי מבני ברשות שיפתח תקציבים נוספים, אני מציע לציין את הסוגיה של הקולנוע בפרק.
עפר שלח
¶
אני רוצה להזכיר שיש היום חוק קולנוע והסכום במסגרת חוק הקולנוע יגיע קרוב לשמונים מיליון שקלים. נדמה לי שזה מצב יותר טוב ממצבה של רשות השידור.
אתי בנדלר
¶
השאלה אם יש עוד תיקונים לתוספת.
אני מבקשת להזכיר לשר שאמרת שתביא לוועדה אם להקצות חמישה אחוזים מהתקציב לערוץ הילדים ונוער לסוגה עילית.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
כל הכסף הוא למקומיות וחוץ מזה חזקה על משרד החינוך שהודיע לי אתמול ששוריינו לו בתקציב השנתי ארבעים מיליון שקלים לטובת הפקת תכנים חינוכיים ויש כאן סעיף שמחייב אותנו לשדר אותם בערוץ הילדים. יחד עם העובדה שמדובר בתאגיד שידור ציבורי שהוא לא אמור בשום דרך להוות תחליף לערוצי ילדים אחרים שהתכנים בהם הם מסוג אחר – ואני אומר זאת בעדינות – אני לא רואה צורך כאן לכבול באיזו הגדרה שלא ברור מהי.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בסעיף 5 יש את ה-לפחות לגבי הערוץ הערבי. ב-4 וב-5 צריכה להתווסף המילה לפחות לסכומים. גם ב-3.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
כן. זה לא עשרים אלא זה עשרים בהתחלה ואחרי כן שלושים וזה לא כולל ההפקות הפנימיות, העובדים והשכר.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
איך אני יכול לצבוע את זה? ברצינות. נגיד שיש עובדים בחטיבת החדשות, אקטואליה, שהם עושים תכנים גם לעברית וגם לערבית. אני לא יודע, אני לא הפעלתי אף פעם חטיבת חדשות. הולכים ומצלמים חדשות, חלק שמים קריינות בערבית ומשדרים את זה בערוץ בערבית ובחלק שמים קריינות בעברית. אני לא עשיתי בחטיבת החדשות שום חלוקה פנימית בנושא הזה.
עיסאווי פריג'
¶
אני מציע, כמו שיש את משרד החינוך בחינוכית והוא דואג לכמה עשרות מיליוני שקלים, ובצדק, לטלוויזיה, אולי יש מקום לפנות לרשות לפיתוח כלכלי במסגרת תכניתה חומש שעכשיו עובדים עליה ולקחת נתח עבור הטלוויזיה כמקור נוסף. עקבת אחרי מה שאמרתי?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
שמעתי, כן. אני מאוד בעד שהם ייתנו כסף אבל אני לא השר הממונה עליהם. על איזה גוף דיברת?
עיסאווי פריג'
¶
על הרשות לפיתוח כלכלי שם עכשיו עובדים על תכנית החומש והיא מאגמת את כל המשאבים של המגזר.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני לא יכול להציע על חשבון המשרד שלו שהם ישקיעו בזה. אתה יכול לפנות אליו ישירות ואם הוא ירצה, הוא ישקיע. אני חושב שזה רעיון יפה ואין לי דבר נגדו. זה לא הכסף שלי.
עיסאווי פריג'
¶
אני אפנה. בוודאי שאני אפנה.
הגשתי את זה כהסתייגות אבל אני מעלה את זה כתיקון. בהגדרה של סוגה עילית, וכאן התקיים דיון בין המפיקים למוזיקאים ולפי מיטב ידיעתי הם הגיעו להבנה, רציתי להרחיב את ההגדרה של סוגה עילית ולהכניס בה את הצד המוזיקלי. שתהיה בסל יצירה מוזיקלית.
עיסאווי פריג'
¶
בהגדרת סוגה עילית, תוספת האומרת תיעוד של יוצרים ויצירות ישראליות ותהליכי יצירה מוזיקלית ישראלית. הדבר הזה יבוא כהגדרה לתכנית תעודה ותכניות דרמה. להוסיף דרמה מוזיקלית.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל אנחנו לא פותחים על זה דיון. אלה הצעות שלו שכבר נדונו בעבר אבל הוא חוזר עליהן כדי שתהיה הצבעה עליהן.
אתי בנדלר
¶
יש את ההצעה של חבר הכנסת פריג' ויש עוד הצעות. אני שאלתי את עופר מרגלית. סעיף 6 לתוספת מדבר עדכון סכומי ההוצאה השנתית ומדבר על כך שהסכומים שנקובים בתוספת הזאת יתעדכנו מדי שנה ב-1 בינואר. שאלתי אותו מתי יהיה העדכון הראשון בהתאם להצעתם כדי להבהיר את זה.
עופר מרגלית
¶
מועד תחילת הגוף הוא 2015 לפי החקיקה ולכן שנת הבסיס היא 2015, מה שאומר שהעדכון הראשון יהיה ב-2016.
אתי בנדלר
¶
עדכון ראשון יהיה ב-1 בינואר 2016. אפשר לכתוב את זה. או ב-1 בינואר בשנה שלאחר הקמתו. נראה איך ננסח את זה.
יורם בן דוד
¶
רציתי לשאול את השר כי התרשמתי שהשר אמר שהוא יבדוק אפשרות שמהתשעים מיליון הנוספים מתוך המאתיים יוקצה איזשהו אחוז ולו קטן לטובת עידוד המוזיקה המקומית הישראלית. אין לנו פלטפורמות אחרות כידוע לכבוד השר.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
למיטב הבנתי, במטרות או בתפקידים של הגוף הכנסנו את הנושא של המוזיקה העברית ולכן חזקה על חברי הדירקטוריון שם שהם יפעלו לממש את התפקידים שהמחוקק הטיל על הגוף הזה. אמרתי בתחילת דבריי היום, עת הצגתי את הנושא, שאנחנו לא מעוניינים לרדת לרזולוציות של כבילת שיקול הדעת של הדירקטוריון באיזה סכום לעשות את הדבר הזה.
תמנה עורב
¶
תודה רבה. אני רוצה להעיר לטובת אנשי הקולנוע שבזמנו בין שנת 1993 לשנת 2000 היו קופרודוקציות בין רשות השידור לבין מפיקי קולנוע. היו שם כל מיני הסדרים ואני יודעת את זה מידע אישי. נמצאים כאן אנשי המחלקה המשפטית שיוכלו להעיד על כך. אני חושבת שאפשר אולי לעשות את אותם דברים גם לטובתם בפעם הזו, בשידור הזה.
איתי נבו לנדסברג
¶
היה כאן חשש שזה יפגע ביוצרים הישראלים. הבאתי לכאן את שני הסעיפים הרלוונטיים, האחד מתוך האמנה עצמה עליה חתום משרד החוץ הישראלי ומשרד התעשייה הישראלי, ואני מבקש ממשרד התקשורת שידבר עם שני המשרדים האלה. האמנה קובעת שכל צד ינהג בארצו בסרט הבא – נגיד סעיף קטן (1) - בסעיף זה כבסרט לאומי למטרת הטבות כלשהן המוענקות באותה מדינה לסרטים לאומיים. חוק הקולנוע שמחיל את האמנות האלה, קובע שהסרט מוכר על פי אמנה בינלאומית לאחר שאושרה בידי מדינת ישראל כסרט שנעשה בשיתוף פעולה בין גורמים מפיקים מישראל לבין גורמים מפיקים מן המדינה שהיא צד לאמנה. אין שם שום דבר שפוגע ביוצרים אלא להפך, מסייע. אם משרד התקשורת חושש, אני אומר שידבר עם משרד החוץ ועם משרד התעשייה שחתומים על האמנה הזאת.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני לא מצליח להבין את הטענה. אני לא חושש אבל אני לא רוצה להכיר בזה כהפקה מקומית.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
כן. אני לא יודע איפה זה היה אבל הקראנו שזה 75 אחוזים מכל שרשרת הייצור שצריכה להיות עם אנשים מקומיים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל האמנה הזאת היא לא לצרכים האלה אלא היא לצרכים אחרים של שיתופי פעולה אתה רוצה שעל בסיס האמנה הזאת אני אכיר בקופרודוקציה כהפקה מקומית לצורך המאתיים מיליון.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
מה זה חוקים? איזה חוקים? לי יש את החוק הזה ואין לי חוקים אחרים. אני רוצה לשאת באחריות שיהיו בשוק היצירה המקורי 180 מיליון שקלים לפי ההגדרה מהי הפקה מקומית. עכשיו תסביר לי, אם אני אכיר בקופרודוקציה כהפקה מקומית, איך אני אוכל אחר כך להישיר מבט אל היוצרים ולהגיד שהשקעתי 180 מיליון כאשר למעשה אולי השקעתי בהם שמונים מיליון ומאה מיליון יצאו לחוץ לארץ אצל השותפים.
איתי נבו לנדסברג
¶
לא. הכסף מחוץ לארץ מגיע מחוץ לארץ מאותם גורמי הפקה מחוץ לארץ. הכסף הישראלי מגיע מישראל כאשר יש גורם הפקה ישראלי. זה מה שהאמנה קובעת.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לפי הפרשנות שלי זה גם היום כך. זאת אומרת, הכסף שמיוחס שם להפקה הישראלית יוכר כהפקה מקומית ישראלית.
איתי נבו לנדסברג
¶
אני יכול לתת דוגמה ספציפית מהימים האלה. יש סרט שצולם במחנות ההשמדה על ידי היצ'קוק בהפקה בריטית שחלקו מצולם בישראל, התזמורת הפילהרמונית, חלק מהניצולים וכולי, על ידי צוות ישראלי כאשר מה שמתבצע בישראל, יש בו את ה-75 אחוזים צוות ישראלי וכולי. ההפקה בכללה היא לא 75 אחוזים צוות ישראלי אלא היא בשיתוף פעולה עם הבריטים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל האמנה היא לא לצורך הכרה בהפקות. מה זה אמנה? מה אומרת האמנה? תסביר מה אומרת האמנה. המילה אמנה לא מעבירה אותי לדום. מה אומרת האמנה? במה היא מחייבת אותי?
איתי נבו לנדסברג
¶
האמנה אומרת שכל צד ינהג בארצו בסרט הבא כבסרט לאומי, כלומר, הפקה מקומית למטרת הטבות כלשהן המוענקות באותה מדינה לסרטים לאומיים. ההפקה שהצגתי לך כרגע, הסרט הזה למרות שבכללותו הוא סרט בריטי בשיתוף פעולה עם מפיקים ישראלים, הוא ייחשב כהפקה מקומית בישראל כיוון שחלקו שמצולם בישראל, יש בו את העמידה בתנאים שלנו, של ישראל.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל זה לצורך קבלת הטבות. כמו שאמרתי קודם, זה משרד התרבות. זה לצורך קבלת הטבות. גוף שידור שרוצה לשים על המסך שלו את תוצרת הארץ ואתה רוצה שיכירו בקופרודוקציות האלה, מעבר לקבלת הטבות כספיות, גם כהפקה מקומית. זאת מחלוקת ערכית בעניין הזה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
לא. העובדה שבכלל התרתי דיון שחוזר על עצמו היא יפה. אנחנו לא נפתח מחדש את כל הדיון.
ליזקה אסא
¶
לא, סליחה, חס וחלילה, לא פגעתי באינטליגנציה של השר. אני מתכוונת לומר שהאמנה היא סיטואציה שהיא וין-וין. כאשר אנחנו עושים קופרודוקציה עם הבריטים, אנחנו מביאים 400 אלף שקלים והם מביאים מיליון שטרלינג, אנחנו על המסך הישראלי בשידור הציבורי מקבלים תוצאה של מיליון שטרלינג פלוס 400 אלף שקלים. הפרודקשן שם הוא מאוד מאוד גדול. בהפקה הישראלית, מתוך ה-400 אלף שקלים שהשידור הציבורי ישקיע, יהיו 75 אחוזים שהם הולכים לשוק הישראלי.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אז מה את מבקשת? אם זה עומד בהגדרה של הפקה מקומית, זה מוכר כהפקה מקומית. מה אתם מבקשים? האם אתם מבקשים שכאשר יש משקיע זר והוא לא עומד בהגדרה של הפקה מקומית, זה יוכר כהפקה מקומית? זאת הבקשה?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אם זה עומד, זה עומד ולא משנה גם אם משקיע מאו צה טונג את הכסף. לא אכפת לי מי משקיע את הכסף. זה לא משנה. כתוב בסעיף 1 הפקה מקומית, תכנית טלוויזיה שרוב יוצריה – את מייצגת את היוצרים בישראל – רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני–הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע. כלומר, אם אפילו שישים אחוזים הם ישראלים וארבעים אחוזים הם זרים, זה מוכר. מה אתם מבקשים?
ליזקה אסא
¶
אנחנו מבקשים שאם עושים הפקה כזאת, איך שזה נספר היום, איך שמתייחסים לזה היום, מתייחסים לזה כאל הפקה של מיליון ו-400 ואומרים שמרבית הכסף בא מחוץ לארץ. אנחנו מבקשים, כדי שנוכל לעשות הפקות יוקרתיות שייראו על מסך השידור הציבורי - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
הבנתי. תודה. לדעתי פרשנות הסעיף היא שאם תכנית עומדת בהגדרה של הפקה מקומית, אז כל הכסף שיצא אליה הוא כסף לעניין הזה.
איתי נבו לנדסברג
¶
אני מבקש להסביר במילה אחת. הקופרודוקציה מורכבת משיתוף פעולה. שיתוף הפעולה הזה הוא גם בהשקעה של כסף וגם בהשקעה של צוותים.
איתי נבו לנדסברג
¶
לא. אני מסביר לך את אותה בקשה מקורית שלי. אנחנו מדברים באותה שפה. הקופרודוקציה מאפשרת להכיר בחלק הישראלי של הקופרודוקציה כהפקה מקומית. כאשר באה לוועדת התקשרויות של רשות השידור כל ההפקה, כל ההפקה נחשבת בריטית.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
החלק היחסי יוכר רק אם ההפקה תגרום לזה שה-75 אחוזים הם ישראלים כי אחרת התוצאה יכולה להיות שהכול יהיה קופרודוקציות, הכול יהיה ארבעים אחוזים ישראלי ויוציאו מאתיים מיליון שקלים רק על קופרודוקציות ויהיה שוב שידורי ספורט. יופי, ויש לנו מישהו מחוץ לארץ שיעשה את העבודה עבורנו.
עיסאווי פריג'
¶
בהגדרה שאמרת, תכנית טלוויזיה שרוב יוצריה, למה רק טלוויזיה? למה אין רדיו? בסעיף הגדרות, הפקה מקומית.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני לא מבין את השאלה. בנוגע להפקות מקומיות טלוויזיוניות, אתה רואה שיש סוללה של אנשים בכל דיון שרוצים. פעם פגשת כאן מישהו שאמר למה לא מוציאים הפקות ברדיו?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
כי כנראה שאין בעיה שצריך לחייב את זה בחוק. דרך אגב, אני לא מעוניין לעשות את זה.
אתי בנדלר
¶
בסעיף 68, אני מזכירה שיש בו את כל השינויים שהשר פירט בתחילת הדיון. לסעיף 68 אין לנו הסתייגויות. אני מדברת כרגע על סעיף 68 ולא על התוספת.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את סעיף 68 עם התיקונים ובלי התוספת. מי בעד?
הצבעה
בעד – 4
נגד – מיעוט
סעיף 68 אושר
אתי בנדלר
¶
לגבי התוספת. בנוסף לתיקונים שהשר פירט, יש הסתייגויות כדלקמן. חבר הכנסת נחמן שי: מימון שידורי חדשות מקומיות, ההוצאה השנתית שיוציא תאגיד השידור הציבורי למימון הפקה של שידורי חדשות מקומיות יומיות בטלוויזיה וברשת האינטרנט יהיה עשרה מיליון שקלים מדי שנה.
אתי בנדלר
¶
הצעתו של חבר הכנסת נחמן שי לגבי פרט 5 שעניינו במימון תכניות המיועדות לשידור בשפה הערבית. חבר הכנסת נחמן שי מציע להרחיב את זה, שהסכום הזה יכלול גם תכנים בשפה האנגלית וישודר באמצעות שידור לווייני ואינטרנטי לאוכלוסיות האזור ומדינות הסביבה.
אתי בנדלר
¶
חבר הכנסת פריג', אתה הצעת שהחלוקה של מאתיים מיליון שקלים תהיה לפני הפחתה של עשרה אחוזים.
עיסאווי פריג'
¶
עשרת האחוזים, מתחילים להפחית אותם בהצעה המקורית מהמכה הראשונה. אני אמרתי אחרי חמישים אחוזים תתחילו בעשרה אחוזים. שתושבי חוץ לארץ ייהנו פחות. השר התעקש שהם יעלו בעשרים מיליון.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
זה לא תושבי חוץ לארץ ייהנו. כשאחימאיר קונה מה-BBC או ממקום אחר תכנים זרים לשים ב"רואים עולם", אנחנו נהנים ולא הזרים נהנים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
כלי עזר לשר לאורך כל הדרך. הוא עשה את העבודה הכי חזקה כאן מכל האופוזיציה. אמיתי.
אתי בנדלר
¶
חבר הכנסת פריג', האם אתה רוצה להצביע על ההצעה שלך להרחיב את ההגדרה של סוגה עילית כך שגם המוזיקה תיכלל בפנים?
אתי בנדלר
¶
במסגרת תכנית תעודה הכלולה בסוגה עילית, ייכלל גם יוצרים ויצירות ישראליות ותהליכי יצירת מוזיקה ישראלית. בדרמה תיכלל גם תכנית דרמטית מוזיקלית.
אתי בנדלר
¶
אני מיד אקרא את ההסתייגויות של חבר הכנסת אלעזר שטרן בתחום המוזיקה. ההצעה החלופית שלו זהה להצעה שאת מעלה עכשיו להצבעה.
יורם בן דוד
¶
כבוד השר, מישהו הטעה אותך ואמר שזה בא על חשבון דברים אחרים אבל זה לא בא על חשבון דברים אחרים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את הצעתו של עיסאווי פריג' ואת הצעתו של אלעזר שטרן שהיא אותה הצעה. מי בעד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההצעה לא התקבלה
מירב תורג'מן
¶
באותו עניין, הסתייגות אחרת. חברי הכנסת עמרם מצנע ואלעזר שטרן מציעים שבפרט 1 לתוספת אחרי פסקה (2) יבוא:
(3) תכנית מוזיקה ישראלית, תכנית באורך של 45 דקות לפחות או סדרה בת כמה פרקים כאשר כל פרק, אורכו 24 דקות לפחות מתוכן 15 דקות של שידור יצירה מוזיקלית ישראלית העוסקות באחד מאלה:
(1) ביצירה מוזיקלית ישראלית או בתהליכיה.
(2) ביוצרים ומבצעים ישראליים.
(3) במורשת המוזיקה הישראלית כאשר התכנית כוללת 25 דקות שידור לפחות של יצירה מוזיקלית ישראלית באורך מלא וכן 15 דקות שידור לפחות של יצירה מוזיקלית ישראלית.
לעניין זה, יצירה מוזיקלית ישראלית - יצירה מוזיקלית שמתקיימים בה שניים לפחות:
(1) המלים של היצירה חוברו על ידי תושב ישראלי המתגורר דרך קבע בישראל.
(2) הלחן של היצירה הולחן על ידי תושב ישראל המתגורר דרך קבע בישראל.
(3) היצירה מבוצעת על ידי תושב ישראל המתגורר דרך קבע בישראל.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מי בעד ההצעות של חבר הכנסת עמרם מצנע וחבר הכנסת אלעזר שטרן?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – 2
ההצעות לא התקבלו
מלי פולישוק
¶
אדוני השר, אני רוצה לומר לך ולכל חברי הוועדה תודה על התוספות. יש בהחלט שינוי לטובה ואנחנו מאוד מרוצים. היכן שמגיע, מגיע.
היו"ר קארין אלהרר
¶
התוספת התקבלה.
אני מבקשת להעלות בקשה לדיון מחדש בסעיף 17. אני רוצה להסביר את העניין. סעיף 17 שכותרתו תוקף פעילות, קובע כי המועצה, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו ובלבד שרוב חבריה מכהנים כדין. הייתה תוספת שאמרה: ושהשר פעל בהקדם האפשרי למינוי חברי המועצה כאמור בסעיף 16(ג) או (ד).
התוספת הזאת, שהשר פעל בהקדם האפשרי, יכולה בפרשנות שלה לפגוע בסמכות הפעילויות. לכן אני מבקשת להוריד את הסיפא על מנת לא לפגוע בהחלטות שנתקבלו ושלא יהיה ניתן לומר שנתקבלו שלא בסמכות.
אתי בנדלר
¶
כמובן זה לא מוריד מהחובה של השר לפעול בהקדם האפשרי כפי שבא לידי ביטוי בסעיפים הרלוונטיים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
כמובן. לפיכך אני מעלה להצבעה את בקשתי לדיון מחדש בסעיף 17. מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
הבקשה אושרה
היו"ר קארין אלהרר
¶
הבקשה אושרה. בהתאם אני רוצה להעלות להצבעה את סעיף 17 עם התיקון המבוקש. מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
סעיף 17 אושר
עיסאווי פריג'
¶
אני מבקש להעיר הערה. לפני כמה ימים ישבתי על החומר והגשתי הסתייגויות. בסעיף 11(ב), רשאי השר למנות ממלא מקום, שיניתם וזה דבר שלא נדון כאן.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להסביר לך את משמעות הדברים. אם יושב ראש המועצה מושעה מתפקידו או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ממנים ממלא מקום מבין חברי המועצה. זאת אומרת, באופן אוטומטי המועצה פועלת כתוצאה מכך בהרכב חסר. אמרנו שמשאירים את הסמכות הזאת גם יכול להיות שנבחר למילוי מקום מי שאין לו את הכישורים של יושב ראש מועצה כי הכישורים הנדרשים למילוי יושב ראש מועצה הם כישורים מוגברים מעבר לחברי המועצה. נאמר שאם יסתבר שנודע לשר שההשעיה עלולה להימשך תקופה ארוכה או שהנבצרות עלולה להימשך זמן רב, בנסיבות כאלה אפשר או למנות מבין חברי המועצה או נותנים לשר שיקול דעת למשך תקופת ההשעיה או הנבצרות הזמנית למנות מישהו שאינו חבר מועצה אבל באותה דרך שממנים חבר מועצה. זאת אומרת, עם ועדתה איתור וכל הכללים. אם מדובר במילוי מקום לתקופה ארוכה, שמי שימלא את התפקיד הזה יהיה מישהו שעומד בכל התנאים. זה הכול. זאת תוספת ולא בא במקום הדרך הראשונה. אלא רק שיקול דעת לשר להפעיל את הסמכות הזאת במקרה של היעדרות ארוכה של יושב ראש המועצה.
אתי בנדלר
¶
בכל מקרה, חבר הכנסת עיסאווי, אני רוצה להפיס את דעתך, אנחנו נבדוק את זה שוב כדי שהכוונה תהיה ברורה. ברור שמדובר כאן על מינוי בהתאם להוראות סעיף 9 ויכול להיות שבמקום זה נכתוב חבר חדש או מילה אחרת. אנחנו נבדוק את זה.