PAGE
2
הוועדה לקידום מעמד האישה לשוויון מגדרי
17/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 87>
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, י"ט בסיון התשע"ד (17 ביוני 2014), שעה 9:00

<הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון - מפעלים מוגנים ומשתקמים), התשע"ד-2014>
של חברי הכנסת קארין אלהרר, עדי קול, פנינה תמנו-שטה, רות קלדרון, יריב לוין, מיקי רוזנטל, איציק שמולי, שולי מועלם-רפאלי, דב חנין, דוד צור, מיכל רוזין, נחמן שי, באסל גטאס, רונן הופמן

חברי הוועדה: >
עליזה לביא – היו"ר
קארין אלהרר

באסל גטאס

>
ד"ר שלי נורדהיים - מנהלת השירות לשיקום מקצועי תעסוקתי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דני כץ - מפקח ארצי, תעסוקה, האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד אדוארד ווייס - סגן היועץ המשפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד דן אורן - ממונה בכיר (ייעוץ וחקיקה), משרד המשפטים

עו"ד יותם ליבר - משרד המשפטים

עו"ד ישראל הבר - נציגות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

עו"ד דבי ספיר אליעזר - ממונה ייעוץ, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה

עו"ד מוחמד מסאלחה - עוזר משפטי, הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

עו"ד דנה ברכפלד - הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, האוניברסיטה העברית

יצחק בנון - סטודנט, הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות

נעמה פרידמן - סטודנטית, הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות

נעמה לרנר - מנהלת המחלקה הקהילתית, בזכות

עו"ד מאירה בסוק - הלשכה המשפטית, נעמ"ת

ענת מימון

דלית אזולאי

אהובה שרון - חבר המתרגמים
<הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון - מפעלים מוגנים ומשתקמים), התשע"ד-2014>
של חברי הכנסת קארין אלהרר, עדי קול, פנינה תמנו-שטה, רות קלדרון, יריב לוין, מיקי רוזנטל, איציק שמולי, שולי מועלם-רפאלי, דב חנין, דוד צור, מיכל רוזין, נחמן שי, באסל גטאס, רונן הופמן

בוקר טוב. יום שלישי בשבוע, י"ט בסיון התשע"ד, ה-17 ביוני 2014 ואני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. על סדר היום הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – מפעלים מוגנים ומשתקמים), השתע"ד-2014, של חברי הכנסת קארין אלהרר, עדי קול, פנינה תמנו-שטה, רות קלדרון, יריב לוין, מיקי רוזנטל, איציק שמולי, שולי מועלם-רפאלי, דב חנין, דוד צור, מיכל רוזין, נחמן שי, באסל גטאס, רונן הופמן.

חברת הכנסת קארין אלהרר, אני רוצה שתרחיבי ותאמרי מה את מבקשת לתקן בהצעת החוק ועל מי זה יחול.

תודה גברתי. הצעת החוק היא הצעה יחסית פשוטה. משפטית, מפעל מוגן הוא מקום שבעצם מגיעים אליו אנשים שלא מצליחים להשתלב בשוק התעסוקה החופשי. מדובר באנשים עם מוגבלויות פיזיות נפשיות קוגניטיביות. המפעל המוגן אמור להוות עבורם איזשהו שלב בדרך לעולם תעסוקה ולשילוב באמצעות הקניית מיומנויות של תעסוקה, אימון והכנה שלהם לשוק. בפועל מדובר באוכלוסייה מאוד מאוד חלשה, מאוד מאוד מושתקת, מאוד מאוד שקופה, מאוד קשה גם לאנשים ללא מוגבלויות להבין את העניין של הטרדות מיניות ועל אחת כמה וכמה אצל אנשים עם מוגבלויות. הבעיה שקיימת היום בחוק היא שבעצם אין יחסי עובד-מעביד לכל דבר ועניין בין ה"עובדים" – ואני אומרת במירכאות כי הם לא עובדים הלכה למעשה – בין המועסקים במפעל המוגן לבין המנהלים של המקום. למעשה לא חל עליהם החוק למניעת הטרדה מינית.

מה זה מפעל מובן?

מפעל מוגן הוא מקום יצרני אליו מגיעים אנשים שלא מצליחים להשתלב בשוק התעסוקה החופשי. הם עושים עבודות פשוטות, בין אם בספירת חרוזים, בין אם בהכנת שקיות הפתעה ליום הולדת וכולי. דברים מאוד מאוד פשוטים שהרבה פעמים מתאימים ליכולות הקוגניטיביות הפיזיות שלהם והרבה פעמים לאף.

ההטרדות המיניות הם מעובדים נורמטיביים או מהמעסיקים שלהם? מה התלונות שמגיעות אליך בדרך כלל?

הפנייה שהגיע אל הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות באוניברסיטה העברית משם מגיעה ההצעה לתיקון החקיקה היא פנייה של אישה עם מוגבלות קוגניטיבית שהוטרדה מינית. אין שום חובה על המעסיק לעשות עם זה משהו בניגוד למצב הרגיל. מעבר לצו המצפון והמוסר, אין שום חובה חוקית. אני חושבת שזה מצב שהוא לא תקין. אי אפשר לסבול אותו, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסייה כל כך קשה וכל כך חשופה לאותן הטרדות.

ההצעה היא הצעה פשוטה והיא אומרת להחיל עליהם יחסי עובד-מעביד רק לעניין חוק מניעת הטרדה מינית. אני חושבת שזאת הצעה ראויה שיש לה מקום בחקיקה הישראלית. אנחנו תמיד מדברים על שוויון זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות ויש חוק מאוד משמעותי במדינת ישראל. התקדמנו ואנחנו רוצים שהדבר יבוא לידי ביטוי גם באופציות התעסוקה של אנשים עם מוגבלויות. המטרה היא לתת להם איזושהי מעטפת ואיזשהו גוף שיהווה עבורם חממה תעסוקתית וזה לא בא לידי ביטוי, בוודאי שלא בעניין הזה של הטרדות מיניות.

לא נמצאים כאן חברי ועדה, אבל אני הייתי מבקשת להעביר את הצעת החוק.

אני ממש מסכימה אתך. אני חושבת שאת באמת זיהית נושא. אני חייבת לומר לך שהנושא הזה חוזר ועולה בחוסר יחסי מרות בעניין של הטרדות מיניות. לא אחת דנו כאן במסגרת הוועדה למשל בשירות הלאומי.

אני רוצה לשאול את ענת, היועצת המשפטית של הוועדה, אם בעצם זאת כזאת לקונה או כזה חוסר ואנחנו רואים אוכלוסייה אחת, ודיברנו על האוכלוסייה הקודמת כאשר יש לנו גם היום את כל הנושא הזה ובכלל בכל מקום בו יש מתנדבים כמו למשל מתנדבים במגן דוד, מתנדבים במכבי אש, החוק פרוס? אנחנו צריכים לעשות איזשהו תיקון שיחול גם על מתנדבים בכל מיני ארגוני חברתיים כאלה ואחרים?

למעשה החוק למניעת הטרדה מינית אוסר הטרדה מינית בכל מקום שהוא. אנחנו אומרים שבמקומות שהם במסגרות מסודרות, מקומות עבודה, יש חובות גם על המעסיק למנוע ולטפל בנושאים של ההטרדה המינית וגם יש איזשהו סעיף שקובע שהטרדה מינית שנעשית במסגרת מערכת יחסים מיוחדת יכולה להיות מוכחת יותר. כלומר, גם הטרדה מינית שהמוטרד לא אמר שהוא מתנגד להטרדה, עדיין זאת תיחשב הטרדה מינית. נותנים איזושהי מעטפת הגנה יותר חזקה במקרים האלה.

חוק הטרדה מינית חל ובכל מקרה הטרדה מינית היא אסורה בכל מסגרת. נכון שלאט לאט אנחנו מגלים יותר ויותר מקומות שיש להם מערכות יחסים מיוחדות שאנחנו צריכים ללכת ולהרחיב. מצד שני, לכתוב איזשהו סעיף כללי שאומר שבכל מקום – קצת קשה לתפוס את כל המקרים האלה באיזושהי מעטפת גג ולכן אנחנו עושים זאת באיזושהי עבודה של פינצטה וכל פעם אנחנו מגלים שהבעיה קיימת במקומות נוספים ושם כן ראוי להחיל את החובות המוגברים האלה. אולי צריך לצאת באיזושהי קריאה אם יש עוד מקומות או דברים שאנשים חושבים ואז אולי באמת לעשות חשיבה יותר כללית ותיקון יותר כללי לדברים האלה.

אני רוצה להתייחס לתיקון הספציפי הזה. כמו שחברת הכנסת אלהרר הציגה, באמת יש מגמה הולכת וגוברת בשנים האחרונות לכל הנושא הזה של תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה וזה יכול להיעשות בין אם במפעלים מוגנים שאלה באמת מקומות תעסוקה שמותאמים כאשר בדרך כלל אוצר המדינה גם משתתף בתקציב המפעלים האלה, ובין אם זה במסגרות פרטיות רגילות, אם זה ביחידות מיוחדות לאותם אנשים או במסגרת פרטית רגילה לפעמים יש תעסוקה של אנשים עם מוגבלויות. מבחינת החקיקה יש כמה דברי חקיקה שמתייחסים לנושא הזה. אם זה חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שמתייחס לאנשים עם מוגבלויות ואוסר אפליה שלהם וקובע התאמה של מקומות העבודה. יש את חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים, שם החוק מתייחס למשתקם שמוגדר כמי שכוח העבודה שלו מופחת באחוזים מסוימים, בעשרים אחוזים מכוח העבודה של עובד רגיל ואז גם עליו חלה מערכת יחסים מיוחדת והוא מוגדר כמשתקם ולא כעובד.

מערכת יחסים במובן של עובד-מעביד.

כן.

מופחת ל-81 אחוזים.

כן. יש לדוגמה את חוק שכר מינימום שקובע בסעיף 17 במפורש שהחוק יוחל לפי תקנות של שר הכלכלה. יש תקנות שכר מינימום שאמנם מחילות את חובת שכר מינימום על אותם אנשים אבל יש באמת שכר מותאם שבמקרים מסוימים אפשר לפי מדרג מסוים להחיל על אותם אנשים.

למעשה מה שאנחנו מבקשים בחוק הזה לעשות, כמו שאמרתי, אנחנו מבקשים בשני מקומות. קודם כל, סעיף 3 שמגדיר מהי הטרדה מינית. אנחנו נכנסים שם בפסקה (6), שזו הפסקה שבאמת מאגדת את כל המקומות בהם יש יחסים מיוחדים וקובעת שם חובה מוגברת ואומרת שההטרדה תהיה הטרדה גם אם המוטרד לא הראה שהוא לא מעונין בהצעות. שם אנחנו רוצים להכניס גם את המפעלים המוגנים כאשר המשתקם היום כן נמצא באותו סעיף.

בנוסף, הסעיף הנוסף שאנחנו רוצים לתקן הוא סעיף 7 שהוא נקיטת אמצעים בידי מעביד. שוב, אמנם אנחנו לא אומרים שיש כאן יחסי עובד-מעביד רגילים ואנחנו גם לא אומרים שלא. אין לנו כל אמירה בנושא הזה אבל כן חשוב לנו שאותו מעסיק במפעלים המוגנים יהיה חייב בחובות למניעת הטרדה מינית לפי החוק הזה.

להיכנס לנוסח?

אני רוצה לשמוע את משרד המשפטים.

כפי שכבר נאמר, הממשלה תומכת בהצעת החוק, כרגיל בכפוף לתיאומים עם משרדי הממשלה כמקובל וזה נעשה.

מבחינת הדברים שנאמרו עד עכשיו שהם יותר כלליים. עלו כאן כמה נקודות שנראה לי חשוב בקצרה להתייחס אליהן. שני דברים. קודם כל, מבחינת ההתייחסות למצבים כמו מתנדבים, אני חוזר ומדגיש, גם כמי שמעורב לכל אורך הדרך בחוק למניעת הטרדה מינית ובניסוח התקנות למניעת הטרדה מינית בקשר לחובות מעסיקים, שאנחנו זוכרים שאחד מהעקרונות שהיוזמים והמחוקק בעצם קיבל בקשר לחוק למניעת הטרדה מינית זה עיקרון שחייב להיות לו חריגים, שעיקרון המוטרד הפוטנציאלי צריך להגיד לא וצריך להתנגד כדי שזה יהווה הטרדה מינית.

יחד עם זאת בסעיף 3(א)(6) לחוק למניעת הטרדה מינית כבר עם חקיקת החוק פורטו כמה וכמה מצבים בהם יחסי הכוחות הם כל כך לא שווים כמו מטפל ומטופל, באמת עובד-מעביד תוך ניצול של יחסי מרות, שאלה נקבעו כמקרים בהם לא צריך לומר לא כדי שהמעשה יהווה הטרדה מינית. כאן מבקשים להרחיב את זה. כמו שכבר נאמר, אט אט אנחנו מגלים או נתקלים בעוד מקרים.

בנושא של מתנדבים, במקרה או לא במקרה אני מעורב מתוקף תפקידי במיזם שמשותף לממשלה ולמגזר השלישי ולמגזר העסקי לעידוד ההתנדבות. אני עומד בראש פורום בקשר להסדרה וחקיקה כאשר אחד החוקים שאנחנו שוקלים ובודקים האם להוסיף את אחד התיקונים הוא בקשר למתנדבים. זה לא חד וחלק אבל רק לומר שיש חשיבה ועשייה בנושא. זה באמת לא שייך לתיקון הספציפי הזה.

אבל זה מאוד מעסיק אותנו.

כיוון שגברתי היושבת ראש העלתה את הנקודה הכללית, את הראייה הכוללת אנחנו כמובן שותפים לה, רציתי לציין את זה. רציתי לציין גם נקודה נוספת והיא שבהתאם לכל המהפכה החברתית-משפטית לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התקבלה שורה של דברי חקיקה – בראש וראשונה חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שקובע איסור אפליה וחובת ייצוג הולם – אבל בדברי החקיקה השונים יש כבר התייחסות גם למצב בו אנשים עם מוגבלות, כל מה שהם צריכים זה הסרת המחסומים של אפליה ושיש להם יכולת עבודה רגילה ככל אדם, וגם למצבים בהם אנשים עם מוגבלויות מסוימות, יש להם יכולת עבודה מופחתת בשל המוגבלות. במסגרת הזאת, כאשר גברתי שאלה מה זה מפעל מוגן, מפעל מוגן, כפי שציינה חברת הכנסת קארין אלהרר, הוא מפעל יצרני וכולי כאשר המגמה היום היא מעבר ממסגרות סגרטיביות כמו מפעל מוגן לתעסוקה בשוק החופשי, שזה חוק המשתקמים שגם בא לידי ביטוי בתיקון הזה, אבל זה לא אומר שמהיום למחר יבטלו את כל המפעלים המוגנים וכל עוד הם קיימים, ההגנות כמו שהתיקון הזה מקנה הן מאוד חשובות.
לכן גם אם המעבר הוא ממפעל מוגן לשוק החופשי, המפעלים המוגנים קיימים ולכן צריך להתייחס אליהם.

תודה על ההבהרה.

עורך הדין אדוארד ווייס, סגן היועץ המשפטי במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

רציתי להסביר מה זה מפעל מוגן. מדובר בעצם בחלק של שירותי הרווחה ושירותי בריאות הנפש שניתנים לאנשים עם מוגבלות שאינם יכולים לתפקד בתעסוקה רגילה וזקוקים לליווי ושיקום. המקום הוא לא מקום עבודה רגיל אלא זה מקום שמיועד לעזור לאנשים והאפיון הוא בעיקר אפיון טיפולי-שיקומי כאשר יש ליווי ושיקום לאורך כל השעות בהן האדם נמצא שם. המקום הוא לא מקום רגיל של תעסוקה אלא זה מקום שהמדינה בעצם מממנת את האחזקה בדומה לכל שאר שירותי רווחת בריאות הנפש. כל האנשים שנמצאים במקום מופנים על ידי שירותי הרווחה או על ידי הגורמים המתאימים בתוך משרד הבריאות. לכן יש צורך להסדיר את זה באופן נפרד. זה לא מקום עבודה במובן הרגיל ואנחנו מסכימים עם זה. מאוד חשוב לציין שהאפיון העיקרי של המקומות האלה הוא אפיון טיפולי-שיקומי.

מע"ש הוא חלק מזה?

כן. הוא מיועד לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. יש מקומות כאלה לאגף השיקום וגם לאנשים עם אוטיזם.

הוא נחשב מפעל מוגן?

כן. הוא מפעל מוגן. הם מקבלים אישורים של המשרדים.

המע"ש הראשון הוקם במגזר הערבי.

איפה?

ב-רמי.

תודה. עורכת הדין דבי ספיר אליעזר ממשרד הכלכלה.

אנחנו מברכים על הצעת החוק כי היא אכן הצעת חוק חשובה. חשוב לנו להדגיש שנושא של קיומם של יחסי עובד ומעביד במפעלים מוגנים היא שאלה שאיננה פתורה בדין הישראלי. אין אמירה חד משמעית שחלים יחסי עובד-מעביד ואין אמירה חד משמעית שאין יחסי עובד-מעביד. בזמנו, כאשר "המשקם" היה הגוף העיקרי שבעצם החזיק את המפעלים המוגנים, ראינו שהוא חתם על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות הכללית. הגישות הולכות ומשתנות ואין אמירה כללית.

הלכה למעשה.

כן. הלכה למעשה יש איזשהו ספק והספק הזה לא יכול ליפול על כתפי האנשים עם המוגבלות המועסקים באותם מפעלים. לכן הצעת החוק היא חשובה. חשוב שהמפעל המוגן יופיע בתוך החוק למניעת הטרדה מינית כדי שלא יוכל המעסיק לטעון שעליו לא חל החוק כי אין יחסי עובד-מעביד.

רציתי להוסיף שעמדת משרדנו לאורך כל השנים היא שאין יחסי עובד-מעביד בגלל האפיון הטיפולי-השיקומי ולכן יש חשיבות, כפי שאומרת דבי, להחיל את החוק גם על המקומות האלה.

אני אומרת שיש חילוקי דעות במסגרת הנושא הזה.

על מה חילוקי הדעות?

זה לא יכול ליפול על כתפי האנשים עם המוגבלות המועסקים במפעלים ולכן נכון וחשוב להכניס אותם אל תוך החוק למניעת הטרדה מינית.

המשרד תומך.

בוודאי. לצורך ההבהרה בעניין חוק שכר מינימום, בקשר לחקיקה שמתייחסת לאנשים עם מוגבלות, אכן יש תקנות ויש את חוק המשתקמים. תקנות חוק שכר מינימום וגם חוק המשתקמים מתייחסים להעסקה בשוק העבודה הפתוח.

הם לא חלים על מפעלים מוגנים.

כן. בסעיף 17 לחוק שכר מינימום, יש שני סעיפים קטנים. סעיף (א) מתייחס למפעלים המוגנים שכדי להחיל את חוק שכר המינימום היו צריכים להתקין תקנות ותקנות כאלה לא הותקנו. לכן חוק שכר מינימום לא חל במפעלים מוגנים. לגבי העסקה בשוק העבודה הפתוח, יש תקנות והן תקנות שכר מינימום. לעניין חוק המשתקמים, הוא אותו מנגנון שבחוק שכר מינימום מותאם אלא שהוא נועד לאותם אנשים עם מוגבלות שיכולת העבודה שלהם היא מאוד מאוד מופחתת, כך שהשיקול השיקומי הוא גבוה יותר מהשיקול של עבודה. בדרך כל יש סוג של מתח, חשיבות ומתח, בין השיקום לבין העבודה, מה גובר על מה ואיזה סוג של תעסוקה היא בהתאם לאפיונים שלה.

חשוב להבהיר שגם בעניין המשתקמים, גם המשרדים וגם מקומות העבודה לא רואים במועסקים עובדים גם כאשר הם משתקמים. זה נכון שזה פחות סגרגטיבי מהמפעל המוגן ואולי הזכויות הן זכויות בשווי גבוה יותר למועסק.

אבל זה לא מקרין.

בדיוק.

בחוק כתוב במפורש שלא חלים יחסי עובד-מעביד על משתקמים.

מבחינתנו זה אותו דין. מבחינתנו זה אותו עניין.

כאשר חברתי דבי ספיר אליעזר אומרת שלהכניס את העובדים האלה במפעלים המוגנים לחוק למניעת הטרדה מינית, כמובן שאני מדבר בעדך ואני אומר שהכוונה היא לא שהחוק למניעת הטרדה מינית לא יחול. הטרדה מינית היא הטרדה מינית בכל מקום וזה בהמשך למה שאמרה חברתי היועצת המשפטית.

התכוונתי לסעיף הזה.

הכוונה היא לסעיף 7 וגם לסעיף 3(א)(6). בסעיף 7 יש התייחסות מיוחדת למקום עבודה וההתייחסות מטילה אחריות שילוחית מיוחדת על מעסיק בגין הטרדה מינית או התנכלות שעובד של המעסיק עושה לאדם אחר במסגרת יחסי העבודה. כיוון שזה מתייחס למעסיק ועובד, במקום שאין יחסי עובד-מעביד, אם לא נגיד שבסיטואציה של מפעל מוגן יש אחריות של בעל המפעל המוגן, אותה אחריות שילוחית מיוחדת, היא לא תהיה.

חברת הכנסת קארין אלהרר, חשבנו שהחוק הזה לפני 16 שנים הוא אחד החוקים המתקדמים, בטח בהשוואה למדינות אחרות והוא חוק פורץ דרך ועוד ועוד, אבל עם השנים אנחנו מגלות עוד ועוד ועוד. אגב, בסוגיה שאת מעלה כאן, רק בשנה האחרונה אנחנו דנו בזה. אני מאוד אשמח לשמוע על העבודה שלכם כי אנחנו לא מחכות. לנו יש עוד ועוד פרצות לסגור.

עורכת הדין דנה ברכפלד, הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, בבקשה.

תודה. אני כמובן מסכימה עם כל מה שנאמר כאן, למעט התייחסויות לאופי של המפעל המוגן. קודם כל, רק לציין שלא מדובר באיזה משהו איזוטרי. אין לנו נתונים מדויקים אבל לפחות 10,000 אנשים היום מועסקים במפעלים מוגנים.

יש לנו כאן את המייסד במגזר הערבי, חבר הכנסת באסל גטאס.

וזה לא שהמספר הולך וקטן אלא הוא דווקא גדל.

לא ייסדתי בעצמי אלא דאגתי לבנות את הבניין.

זה חשוב לא פחות.

למרות המגמה עליה כאן דובר של כן לשלב את אותם אנשים בשוק החופשי, לצערנו מספר המפעלים המוגנים בפועל בארץ לא קטן אלא גדל. כלומר, זה משהו שקיים ויהיה קיים כנראה עוד שנים רבות. יש איזושהי אנומליה ביצור הזה של מפעל מוגן כי מצד אחד עובדים שם אנשים, זה נראה כמו מקום עבודה. דרך אגב, אני לא יודעת אם זה נכון להגיד שהם לא מסוגלים להשתלב בשוק החופשי כי רבים מהם כן מסוגלים. פשוט, מסיבות שונות הם נשארים שם ולפעמים שנים רבות, לצערנו. לכן הנושא הזה שלא חלים שם יחסי עובד-מעביד הוא מאוד מאוד בעייתי ולא רק מההיבט של החוק למניעת הטרדה מינית אלא מהרבה היבטים אחרים.
אנחנו חשבנו שחשוב לפחות לטפל בעניין הזה, שהוא ממש קריטי ואקוטי לפני שאנחנו באים או במקביל למהפכה הגדולה שאנחנו מקווים שתהיה בנוגע למפעלים מוגנים. אנחנו רואים בזה בהחלט הגשמה של עיקרון השוויון, כמו שנאמר כאן, כי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בוודאי לא מסתדר עם זה שיש הגנה על עובד רגיל ואין הגנה על עובד עם מוגבלות.

אתם רוצים שנלך לכיוון של יחסי עובד-מעביד במפעלים מוגנים?

כן, אבל רק אחרי שנוציא משם את כל - - -

אתן מכניסות עכשיו עוד נושא. אני אשמח מאוד שהחקיקה תגיע לוועדה שלנו אבל זה חורג מנושא הדיון שלנו הבוקר.

בכל אופן, התיקון הזה מאוד חשוב ואני שמחה שיש לו תמיכה.

דני כץ, האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית במשרד הרווחה.

מוגבלות שכלית התפתחותית. המונח שפעם היה פיגור שכלי ושונה.

נגיד את זה עוד פעם. האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

כן. השר לשעבר משה כחלון שינה את המונח.

במקום לומר מוגבלויות, אני חושב שיותר טוב לומר אנשים עם צרכים מיוחדים.

היום עדיין אומרים אדם עם מוגבלות, אבל באמת אני חושבת שהגיעה העת לשנות את שם החוק כי הוא נוראי.

במשרד יש עבודה לשנות את זה.

אני צריך לצאת. אני חתום על החוק ובאתי לומר שאני בעד.

תודה.

כולנו מבינים מה יוצרת הטרמינולוגיה.

אנחנו עובדים על התיקון לחוק.

גברתי בוודאי מבינה את הדברים לעומקם. אני חושבת שיש כאן איזושהי בעיה שמצד אחד אנחנו מאוד מתקדמים בזכויות ובדברי החקיקה אבל בסוף, כאשר זה מגיע לשאלה איך אנחנו פונים לאותם אנשים, בעיני אנחנו לא הולכים עם האמירות הגדולות שלנו עד הסוף.

אני רוצה להזכיר לך שבאת לשנות.

אכן. באתי לשנות.

דני, נחזור אליך.

רציתי לומר קודם כל שבאמת יש עבודה במשרד לשנות גם את המונח בחוק. כן רציתי לומר שבאיזשהו מקום נוח להגיד שלא רוצים שיהיו מפעלים מוגנים אבל אני חושב שבסופו של דבר היום המשק, החברה הישראלית, לא מוכנה או לא מסוגלת עדיין לקלוט אנשים רבים כל כך לתוך השוק החופשי. הצורך לתת מענה של מפעל מוגן הוא צורך של האנשים. זאת אומרת, אלה אנשים שזקוקים לתמיכות רבות על מנת שהם יוכלו להיות במסגרת יום וההתפתחות של השירותים האלה נובעת בעיקר מזה שיש היום ירידה במספר האנשים שיוצאים למשל לסידורים חוץ ביתיים, לסידורים פנימייתיים, בגלל שיש לנו אפשרות לתת גם לאנשים מאוד נמוכים - - -

בזכות. לא בגלל.

בזכות. בזכות זה שיש היום מפעלים מוגנים שמסוגלים לתת את התמיכות הרבות גם לאדם עם מוגבלות שכלית ברמה מאוד נמוכה בתוך המפעל המוגן, זה מאפשר לו בסופו של דבר להישאר לגור בבית, בבית ההורים וליהנות מחיי קהילה ובמשך היום, מ-8 עד 3:30-4:00, הוא נמצא בתוך המפעל המוגן.
כאשר אנחנו אומרים מפעל מוגן, אנחנו בעצם לא משתמשים היום כל כך בטרמינולוגיה של מפעל מוגן אלא אנחנו מדברים על רצף תעסוקה. ברצף התעסוקה אנחנו היום מרחיבים יותר ויותר את האפשרויות להעסקה של אנשים בכל מיני מסגרות כשבעצם אנחנו גם מכניסים היום את שוק העבודה אל תוך המפעל המוגן. זאת אומרת, אנחנו מעתיקים חלקים מפסי ייצור, מיחידות עסקיות, לתוך המפעלים המוגנים ובעצם זה אנחנו מאפשרים לאנשים להיחשף לסוגי עבודה קצת יותר מתקדמים. קודם אמרה חברת הכנסת אלהרר לארוז שקיות ליום הולדת או לארוז כפיות, ואני מזמין אותך לבוא לראות כי בלא מעט מפעלים, ויותר ויותר, יש לנו קווי ייצור ויחידות עסקיות שמעסיקות אנשים בצורה מאוד מאוד שוויונית ומאוד מתקדמת.

אני דיברתי עקרונית על מפעל מוגן. זאת אחת האמירות מרחיקות הלכת ששמעתי אפילו בבניין הזה. אני חושבת שזה באמת מרחיב את היריעה מעבר להצעת החוק שנדונה כאן, אבל הטיעון שאתה מעלה הוא נכון לאוכלוסייה מאוד מאוד מצומצמת והוא בעיני הוא לא נכון – ויעידו על כך גם אנשי משרדך – לגבי כלל אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות שנמצאים כרגע במפעלים מוגנים. רק מהביקורים שעשיתי במפעלים המוגנים, אני יכולה להצביע על יותר מעשר אצבעות של מספר האנשים שיכולים לצאת לשוק העבודה, אולי לא החופשי בצורה מלאה בשלב הראשון אבל בהחלט להיות משתקמים וכן להמשיך הלאה.

זה באמת חורג מהנושא של הצעת החוק. אני אשמח לשבת בעניין הזה ולחשוב. אני חושבת שכן צריכה להיות תכנית ממשלתית על מה אפשר לעשות כדי להוציא אנשים עם מוגבלויות לשוק בתעסוקה. זה אפשרי. להגיד שזה הפתרון הטוב ביותר שניתן לתת, בטח בגלל שזה נובע מהעובדה שאנחנו רוצים להשאיר אותם בבית הוריהם, אני חושבת שזה טיפה מתנשא במובן הזה שלאנשים עם מוגבלויות מגיע כמו לכל אדם אחר סידור חוץ ביתי, בין אם זה דיור בקהילה, בין אם זה הוסטל, לפי בחירתם. זה לא צריך להיות תלוי בנושא של מפעל מוגן או לא מפעל מוגן. אני חושבת שיש כאן ערבוב של כמה נושאים שכולם מאוד חשובים ושווים דיון רחב ומעמיק בנושא הזה. לא הייתי מציעה להצדיק את המצב שהיום יותר מדי אנשים עם מוגבלויות נמצאים במפעלים מוגנים. זאת נקודה מאוד חשובה.

נעמה לרנר.

ארגון בזכות. שלום. לא חשבתי להיכנס לזה אבל מאחר שנכנסו לזה כאן, אני מחזקת את הדברים של חברת הכנסת קארין אלהרר ורוצה להוסיף עליהם עוד. ארגון בזכות מתנגד בעיקרון לחקיקה שתיטיב עם המפעלים המוגנים בדרך כלל. אנחנו חושבים שהמפעלים המוגנים דינם להיסגר והם צריכים להפוך למפעלי מעבר, שאנשים שנמצאים בהם צריכים או להיכנס לשם למשך תקופה מוגבלת, ללמוד לעבוד בחוץ ולצאת לעבוד בחוץ מאחת מהאופציות היפות הקיימות. המשתקמים, היכולת שלהם כמשתקמים או כאנשים בשכר מינימום מותאם או בכל דרך אחרת. אנשים שלא יכולים לעבוד ושמסתבר שלעולם לא יוכלו לעבוד וקיבלו את ההזדמנות שלהם ולא הצליחו לצאת החוצה, צריכים לעבור למסגרות של מועדונים חברתיים.

בחדר הזה יש לך הסכמה מחדר לחדר. אני מבקשת לחזור לעצם הדיון כי הזמן שלנו מתקצר.

אני חוזרת אל היועצת המשפטית של הוועדה.

למעשה הנוסח שעבר בקריאה הטרומית ביקש להוסיף פסקה בסעיף 3(א)(6) לגבי אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסק במפעל מוגן תוך ניצול יחסי מרות או תלות.

עלתה איזושהי בקשה כן לנסות לסדר טיפה את חוק הטרדה מינית ולאגד תחת גג אחד את כל מי שפחות או יותר מבחינתנו נמצא באותה משפחה, שזה יחסי עבודה, שירות והתעסוקה במפעלים מוגנים או משתקמים. לכן בנוסח שלפניכם איחדנו את זה בפסקה אחת.

הבוקר שוב נשמעו קולות ואנחנו נמצאים באיזושהי התלבטות אם עדיף באמת לאגד את זה יחד בפסקה שמדברת על יחסי עובד-מעביד או להקצות לזה פסקה נפרדת או באמת להכניס לתוך הפסקה של המשתקם שכבר נמצאת היום.

בשלב הזה אני כן אומר שבנוסח שיועבר בקריאה הראשונה אנחנו נעשה את זה בפסקה נפרדת. לקראת הקריאה השנייה והשלישית יהיה דיון נוסף בוועדה ואז אנחנו נחשוב מה המיקום המתאים ביותר, שוב, מתוך הנחה שאנחנו לא רוצים להגיד אמירה כזאת או אחרת לגבי יחסי עובד-מעביד שקיימים, אבל מבחינת המטריה המשפטית שזה יהיה במקום הנכון של זה.

אני אקריא את הנוסח.

1. תיקון סעיף 2

בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, אחרי ההגדרה "מסגרת יחסי עבודה" יבוא:
""מפעל מוגן" – כמשמעותו בסעיף 17 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-19878".
2. תיקון סעיף 3

בסעיף 3(א)(6) לחוק העיקרי -
ברישה, במקום "עד (ח)" יבוא "עד (ט)" ואחרי פסקת משנה (ח) יבוא:

"לאדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-1988" –

שם כבר מוגדר כאדם עם מוגבלות נפשית, גופנית או שכלית – המועסק במפעל מוגן תוך ניצול יחסי מרות או תלות".


בסעיף 7, שזה הסעיף שמחיל את חובות המעביד, נוסיף פסקה שמחילה למעשה את חובות המעביד גם על מפעלים מוגנים וגם על משתקמים.

"הוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחויבים לפי העניין, גם על מעסיק ומשתקם, כהגדרתם בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007 ועל מפעל מוגן. לעניין זה יראו את הבעלים והמפעיל של המפעל המוגן כמעביד, ואתה אדם עם המוגבלות המועסק בו – כעובד".


גם לגבי האמירה הזאת הייתה לנו התלבטות אם צריך להגיד את זה או לא כי זה די ברור מבחינת היחסים על מי יחולו החובות כמעביד ומי ייחשב כעובד. בשלב הזה אנחנו נשאיר את זה לנוסח לקריאה ראשונה. אני אשמח אם במהלך התקופה שתעבור עד לדיון, כן תעבירו אלי אתה הערות שלכם ונחליט אם אנחנו רוצים להשאיר את האמירה הזאת או לא אבל בנוסח לקריאה ראשונה זה יופיע.


עד כאן.

אנחנו נצביע או שיש לך, חברת הכנסת אלהרר, משהו לומר?

לא.

נעלה את זה להצבעה. מי בעד אישור הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – מפעלים מוגנים ומשתקמים), התשע"ד-2014 לקריאה ראשונה?

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת החוק אושרה

רק אני מצביעה. אני מצביעה בעד. הצעת החוק אושרה פה אחד לקריאה ראשונה. יש כאן הסכמה מקיר לקיר. אני חושבת שהצעת החוק היא מאוד מאוד חשובה ואנחנו נמשיך לחוקק אותה. את כמובן מוזמנת להתחיל לשנות שמות וגם בנושא הזה נעזור ונסייע.

תודה לגברתי.

תודה לך. המשך יום טוב לכולם .תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:35.>