PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
16/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 248>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ח בסיון התשע"ד (16 ביוני 2014), שעה 10:00

<הצעת חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
רוברט אילטוב

נחמן שי

>
עו"ד דבי ספיר אליעזר - ממונה ייעוץ, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה

עו"ד יותם ליבר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד מוחמד מסאלחה - עוזר משפטי, הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

עו"ד אלי יריב - ההסתדרות החדשה

עו"ד דן כרמלי - סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר

עו"ד שלומי לויה - היועץ המשפטי, איגוד לשכות המסחר

נעה בן שבת

וילמה מאור

אהובה שרון - חבר המתרגמים
<הצעת חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014>

בוקר טוב. אנחנו מתחילים שבוע חדש. יום שני בשבוע, י"ח בסיוון, ה-16 ביוני 2014 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014. אנחנו הולכים לעשות צעד דרמטי ולהוציא מהלקסיקון שלנו את המילה מעביד ונתייחס למעביד כאל מעסיק, ואז שורש העבד יימחק.

חשבנו לעשות את זה כחוק יסוד.

לפעמים יש הצעות חוק שמשפיעות על חיינו ואנחנו מרגישים אותן בצורה חומרית אולי והן הרבה יותר צרות לטיפול. הצעת החוק הזאת הייתה הצעת חוק שהצריכה עבודה של עורכי דין, קשה וארוכה.

הצעת החוק היא של חברי הכנסת נחמן שי ורוברט אילטוב. אני מציין ששני חברי כנסת אלה שמופיעים בהצעת החוק נוכחים כאן וזה לא כמו אותה קבוצת חברי כנסת שנרשמים להצעת חוק והם אפילו לא באים לדיון. יש לי הערכה ולא במירכאות. אני מכבד אתכם על שאתם באים לדיון בהצעת החוק. זה שאתם חתומים על הצעת החוק ומגיעים לכאן, מכבד את הכנסת.

הצעת החוק, עניינה היא החלפת המונח מעביד במונח מעסיק.

אני אעשה את זה מאוד קצר. אתה בעצם אמרת את מהות הדברים. אמנם זה נושא סמנטי אבל הוא חשוב לאוכלוסייה מאוד גדולה של עסקים במשק, של עסקים קטנים ובינוניים. מדובר על מאות אלפי עסקים וחשוב שהעסקים האלה והאנשים האלה שמייצרים מקומות עבודה, היחס המילולי אליהם יהיה בהתאם. זאת בעצם מהות החוק והתייחסת לזה מאוד ברור.

אני אשמח מאוד אם נתקדם.

החוק הזה זכה לעמוד שלם בעיתון "ידיעות אחרונות" והיה כתוב גם איך הוא נולד. בא נחמן שי ואמר לי לא מיני ולא מקצתי, לא היו דברים מעולם.

זה כנראה שיש לי את חוק "ישראל היום". כך טוענים בעיתונים כאלה ואחרים.

זה היה מזמן. עוד לא היה חוק "ישראל היום". זה היה לפני שנה.

חברים, אנחנו חוזרים ואומרים את הדברים. אמרנו את זה במליאה ואנחנו אומרים את זה בוועדה. רוברט ואני חושבים שיש טעם בשינוי הזה. הוא לא סתם סמנטי אלא הוא יעשה משהו באווירה ובהתנהלות של יחסי עבודה במדינת ישראל. אין כוונה, כמו שמישהו כתב – יש אנשים מבוהלים – שאולי גם נשנה את השם של המפלגה שלך וכל מיני שטויות כאלה שאנשים כותבים לי. בסדר, אני עונה לכולם. אנחנו לא מתכוונים לבטל את השם עובד ואת מעמד העובד, לא נפגע במעמד העבודה, לא נפגע קל וחומר בזכויות העובדים. המילה מעביד היא מטבעה מילה רעה. אני יודע שזה מצלצל טוב עובד-מעביד, מעביד-עובד, אז יהיה מעסיק ולאף אחד לא יקרה שום דבר, מה גם שבאמת ההעסקה במשק קיבלה הגדרה הרבה יותר רחבה ואז יצרו כל מיני מעמדי ביניים כמו זאת עבודה או זאת העסקה? זאת העסקה או זאת עבודה? זאת העסקה בתוכה כלולים גם יחסי עבודה וכולי. לא נפגע שם דבר. כבר אמרתי לך, חיים, בהרבה הזדמנויות שאותי לא צריך לשכנע להגן לא על עובדים ולא על עבודה ולא על כל דבר שנגזר מתוך העולם הזה. ממש לא.

לכן אני משוכנע שאנחנו לא מזיקים. אם נימצא מזיקים, לי זאת תהיה אכזבה גדולה. המילה מעסיק תחליף את המילה מעביד בהקשרים האלה ואני חושב שזה שינוי נכון.
אני מודה לייעוץ המשפטי של הוועדה שלך שחודשים על חודשים עבדו ועובדים וכמה שלא ניסינו לסייג, זה יצא כמו ים. נראה בעוד עשר שנים מה יקרה. יש דברים שהשינוי בהם לא מתחולל מיידית. אנחנו מדינה שחושבת קצר, לצערי הרב, אבל בואו נחשוב טיפה ארוך ונראה מה נעשה.

אני רוצה להגיד לך שהחוק הארוך ביותר שעשיתי היה חקיקה בעקבות פנסיית חובה. האנשים הראשונים שיצאו לפנסיה, זה יקרה בעוד כ-25 שנים. אני חוקקתי שהאנשים האלה שיצאו לפנסיה ולא יקבלו הבטחת הכנסה בגלל שיש להם פנסיה, אותם אלפיים שקלים, אבל יש להם אלפיים שקלים פנסיה ולכן הם לא יקבלו הבטחת הכנסה, שלפחות יישארו להם התנאים הנהוגים שהם היו מקבלים אם הייתה להם הבטחת הכנסה, קרי, הארכה בארנונה, תרופות וכולי.

למה הם לא יקבלו הבטחת הכנסה? כי יש להם פנסיה.

יש להם פנסיה.

אבל הפנסיה שלהם היא קטנה מאוד.

לא משנה.

ברגע שיש לך פנסיה, אתה לא מקבל.

הם עומדים במכסה. אנחנו חברי הכנסת החכמים, הטובים, אלה שהפופוליזם עובד אצלנו ולא חושבים, אישרנו פנסיית חובה.

דרך אגב, זה לא רק אצל חברי כנסת.

במקרה הזה, מי שאישר זאת לא הייתה הכנסת אלא זה היה צו הרחבה. פואד אישר את זה וחברנו עופר. הוא לקח פנסיה. אלה שעובדים בעבודה עתירת עבודה, גם אין להם שכר אלא שכר מינימום כך שהם גם לא מקבלים הטבות מס כי הם מתחת לסף המס. אתה לוקח חמישה או שישה או שבעה אחוזים מהשכר שלהם, זה 250 שקלים מהנטו שאין להם, מה-4,000 שקלים, והם לא יכולים לחיות עם פחות 250 שקלים אלה. זה קשה להם. אבל מה, אתה יוצר להם פנסיה ואחרי ארבעים שנים הוא מקבל 2,500 שקלים פנסיה ולכן הוא לא מקבל הבטחת הכנסה. אתה דופק אותו פעמיים, גם עכשיו כשאין לו וגם לעת זקנה.

כמה כאלה יש?

700 אלף אנשים. אבל מה, הבאנו פנסיית חובה למשק ונתנו פנסיה לכל עקרת בית. לא מיניה ולא מקצתיה. פופוליזם.

אני חוקקתי שבעוד 25 שנים, לגביהם יעשו דיס-ריגרד על 2,500 שקלים ויקבלו את התנאים הנלווים. אתה מבין מהי ראייה לרחוק?

זה אמור לגבי אלה שייכנסו לקטגוריה של פנסיית חובה.

בעוד עשרים שנים.

יש מישהו שרוצה להגיד משהו על החוק?

שתי מלים אדוני. אני מאיגוד לשכות המסחר. כולם בירכו ואני רוצה לברך אותם אדוני היושב ראש.

אותי?

כן, אותך אדוני היושב ראש. אני בטח מצטרף לברכות, במיוחד לצוות הנהלת הוועדה והייעוץ המשפטי שבאמת עשו עבודה מדהימה בהבאת הצעת החוק החשובה הזאת כך שהיא תחדור באופן ישיר אחרי שהיא תעבור כאן את ההכנה לקריאה שנייה ושלישית ותחדור לשיח הציבורי בתחום יחסי עבודה.

לך אדוני, זאת קדנציה שנייה שאתה מנהל את הוועדה החשובה, לטעמי החשובה ביותר בכנסת ישראל, ואני באופן אישי עברתי אתך את שתי הוועדות האלה, את הוועדה הקודמת ואת הנוכחית, ואני מרגיש שאתה עושה עבודת קודש ביצירת מידתיות נכונה בין הדאגה הלגיטימית העניינית והרצינית שלך לעובדים והחשובה. אנחנו גם חושבים שעובדים זה הנכס וההון החשוב ביותר למעסיקים ואנחנו צריכים לדאוג ולהמשיך לשמר אותם, לדאוג לתנאי ההעסקה שלהם ולשפר אותם ככל האפשר.

עבור המעסיקים אני לא עובד?

לכן השתמשתי במילה מידתיות כי אתה אדוני יודע לעשות את המידתיות וליצור את המצב שבו גם כאשר מבקשים לדאוג לעובדים, לא פוגעים במעסיקים. זה בסדר לדאוג לעובדים בלי לפגוע במעסיקים. הצעת החוק הזאת של חברי הכנסת דוקטור נחמן שי וחבר הכנסת רוברט אילטוב, אני חושב שהיא אבן יסוד לשיח הציבורי החדש שיוצא מהוועדה הזאת.

שוב פעם תודה רבה אדוני. תודה רבה.

תודה. יש כאן עוד מישהו שרוצה להגיד משהו? דבי? את לא חייבת אבל אם את רוצה, את מוזמנת.

באמת ברכות לחברי הכנסת. כמובן הממשלה תומכת בהצעת החוק. ברכות למציעים. אכן הייעוץ המשפטי של הוועדה עשה עבודת נמלים בקשר להצעת החוק הזאת. חשוב לנו כן לומר לפרוטוקול שעצם זה שמשנים את החוקים, אין בכך כדי לפגוע בתוקפן של תקנות מכוח אותם חוקים, כך שברור שהתקנות שעוד לא תוקנו ימשיכו לחול והן בתוקף.

נעבור להקראה.

לפני כן, כמה הערות.

אכן ההצעה הצריכה בדיקה של עשרות, אם לא מאות, חוקים והטיות שונות של הפועל, אבל באופן כללי הקו המנחה בהצעה הזאת הוא שאנחנו מתקנים את המונח מעביד בדברי חקיקה שעוסקים בעולם העבודה והעיקרון הוא שמכאן ולהבא כל דברי החקיקה יתיישרו לפי המונח הזה.

כמו כן, הוראות שהתייחסו בעבר לפרקי זמן ספציפיים וכבר לא תקפות כמו חוקי הסדרים, חוק ההתנתקות, אליהם לא התייחסנו בהצעה.

לגבי חקיקת משנה. כמו שדבי אמרה, כמובן בחקיקה ראשית אנחנו לא מתקנים תקנות אבל חשוב להבהיר שאין כאן אמירה מהותית או כוונה לגבי תחולת התקנות והכוונה שזה ימשיך לחול גם בעתיד על מעבידים ומעסיקים, גם אם המונח בתקנות נשאר מעביד.

בנוסח הזה לקריאה הראשונה הוספנו תיקונים לפקודת מס הכנסה וביטוח לאומי שנעשו בתיאום עם אותם גופים בגלל שבאותם חוקים יש שימוש מאוד נרחב במונח מעביד ולא רצינו באמת לפגוע ולתקן, אבל מה שכן עשינו בשני החוקים האלה זה שהוספנו את ההגדרה של מעסיק או מעביד, כך שאפשר יהיה להשתמש מכאן ולהבא במונח מעסיק אבל אנחנו לא משנים את הנוסח הקיים.

בנוסף, בשונה מהנוסח שהיה בקריאה ראשונה, הוספנו כאן תיקון גם למונח יחסי עובד-מעביד ושינינו את זה ליחסי עבודה, דבר שמהווה תוספת.

לגבי המונח ארגון מעבידים, זה משהו שעלה ונבחנה האפשרות לתקן גם את זה, אבל לבסוף הוחלט, כדי לא לפגוע באמת בפסיקה בנושא ובכלל בהלכות שקיימות, שאנחנו לא משנים כרגע את המונח ארגון מעבידים ואנחנו מחריגים את זה מכל החוקים.

אני אומר בסיכום שבאמת המטרה היא לשנות פה שיח ציבורי. אנחנו לא פוגעים כאן בנורמות או באיזשהו עניין מהותי לגבי התחולה של החוקים האלה.

אני מבקשת מהוועדה שתסמיך אותנו ככל שבמהלך הניסוח נמצא עוד איזה דבר חקיקה שחמק ושנוסיף אותו לחוק הזה אם יהיה צורך בעוד תיקונים.

אני לא אקריא שוב את כל ההצעה אלא אני אקריא רק את מה שנוסף.

1. בסעיף 1 אנחנו מוסיפים גם את המונח "במקום" ו"שהמעביד יבוא" ו"שהמעסיק".

במקום "מעבידם" יבוא "מעסיקם".

במקום "ומעבידיהם" יבוא "ומעסיקיהם".

במקום "להעבידם" יבוא "להעסיקם".

במקום "ומועבד" יבוא "ומועסק".

במקום "שמועבדים" יבוא "שמועסקים".

במקום "יחסי עובד-מעביד" יבוא "יחסי עבודה".

במקום "יחסי עובד ומעביד" יבוא "יחסי עבודה".

במקום "ביחסי עובד ומעביד" יבוא "ביחסי עבודה".

במקום "כיחסי עובד ומעביד" יבוא "כיחסי עבודה".

במקום "יחסי עובד ומעביד" יבוא "מיחסי עבודה".

2. תיקון פקודת מס הכנסה
בפקודת מס הכנסה, אחרי ההגדרה "מנהל" יבוא:

"מעביד", "מעסיק" – מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה".

3. תיקון חוק הביטוח הלאומי
בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, בסעיף 1 –
(1) בהגדרה "עובד", במקום "יחס של עובד ומעביד" יבוא "יחסי עבודה".

(2) אחרי ההגדרה "מדד" יבוא:

"מעביד", "מעסיק" – מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה.

4. תיקון חוק תובענות ייצוגיות

בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, בתוספת השנייה, בפרט 10(3), בהגדרה "תביעה", במקום "והמעביד" יבוא "והמעסיק".

פקודת מחלקת העבודה, 1943, למעט המילה "מעבידים" כסעיף 6(ז).

פקודת תאונות ומחלות משלח יד (הודעה), 1943.

חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, למעט המילה "מעבידים" בסעיפים 1, 2(1) ו-(2), 8(1), 15(ג), 17, 24, 26, 32 ו-34, והמילה "המעבידים" בסעיפים 16(2), 33א, 33ב ו-33ז.

חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957, למעט המילה "מעבידים" בסעיפים 2, 4, 7(3), 19, 37ב(ד) ו-39.

חוק שירות התעסוקה התשי"ט-1959, למעט המילה "מעבידים" בסעיף 10, המילה "המעבידים" בסעיף 50(א)(3), המילה "מעבידים" בסעיף 50(ב) והמילה "המעבידים" בסעיף 53.

חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, למעט המילה "מעבידים" בסעיף 21(6).

חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.

חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1969.

פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל-1970.

חוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב), התש"ל-1970.

חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994.

חוק מידע גנטי, התשס"א-2000.

פרק ט"ז לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, למעט המילה "מעביד" בסעיף 95א.

חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-20078, למעט המילה "מעבידים" בסעיף 9.

חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012.

חוק להשתתפותם של העובדים, נושאי המשרה ובעלי תפקיד אחרים בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2013 ו-2014 (הוראת שעה), התשע"ג-2013.

מישהו רוצה לומר משהו? אין.

אנחנו נעבור להצבעה.

אתה מחליף את מיקי רוזנטל ואתה מחליף את אורלי לוי.

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014 – אושרה פה אחד

כל חברי הכנסת שנמצאים כאן, והם שלושה במספר, אישרו את הצעת החוק כהכנה לקריאה השנייה והשלישית. אני מקווה שההצעה תעלה למליאה במהרה ותיכנס לספר החוקים.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:20.>