PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
24/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 218 >
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ד (24 ביוני 2014), שעה 13:00

<המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר

שמעון אוחיון

יעקב אשר

יחיאל חיליק בר

משולם נהרי

בועז טופורובסקי

>
סלומון מלול - מנהל מחלקת תקצוב ובקרה, משרד הכלכלה

עו"ד אביטל שרייבר - סגנית ראש רשות התאגידים (מלכ"רים), מנהלת יחידת רשם העמותות, משרד המשפטים

עו"ד יניב לוי - רשות התאגידים, משרד המשפטים

פרופ' מנואל טרכטנברג - יו"ר ות"ת

נטע שדה - עוזרת יו"ר ות"ת

עו"ד יעל טור כספא - יועצת משפטית, מל"ג

שרון אחדות - דובר מל"ג

פרופ' אריה מרשק - נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה

ד"ר שמריהו רוזנר - סמנכ"ל חינוך, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה

יצחק רמות - מנהל הספרייה, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה

דליה זיירמן - סגנית מנהל הספרייה, המכללה האקדמית להנדסה אורט ברואדה

צבי פלג - מנכ"ל אורט

עו"ד אביבה כינורי - יועצת משפטית, רשת אורט

עו"ד ישי פייגנבוים - יועץ משפטי, רשת אורט

ד"ר רענן הר זהב - עורך דין, יועץ משפטי, רשת אורט

ענבל אבנון - התאחדות הסטודנטים בישראל

טלי חרות-סובר - עיתונאית, דה מרקר

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.כ. חבר המתרגמים
<המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה>

ברשותכם נפתח את הדיון. אחר צהריים טובים, מכובדי ועמיתי חברי הכנסת, מכובדי יושב ראש ות"ת, מנכ"ל רשת אורט עם אנשי אורט.

סדר היום הוא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, או ליתר דיוק נושא הסדרת מעמדה של המכללה, שעד היום לא קיבלה בעצם אישור קבע לפעילותה, וזאת בגלל שהיא פועלת באופן שמנוגד לנוהלי מל"ג, ות"ת, שמסדיר את נושא החופש האקדמי, שהוא בעצם תנאי בסיסי לפעילות האקדמיה, גם האוניברסיטאות, גם המכללות המתוקצבות וגם אלה שאינן מתוקצבות. באופן כללי אפשר לומר שהמכללה מנוהלת כיום במצב של ניגוד אינטרסים.

אנחנו ניסינו בוועדה לקבל מרשם העמותות את התקנון של העמותה שבעצם על בסיסה פועלת המכללה ולא הצלחנו לקבל תקנון, ונאמר לנו שאין תקנון ספציפי, אלא פועלים, אמורים לפעול על פי התקנון הסטנדרטי, שהוא בעצם תקנון סטנדרטי שפועלות עמותות כשאין נרשמות.

למה אני אומר את זה, כי אני חיפשתי מה כתוב באמת בתקנון של העמותה ומאחר שלא מצאתי, אז ביקשתי לראות תקנונים של עמותות אחרות שפועלות באותו סדר גודל, וקיבלתי כמה. באחת מהן לפחות, של עמק יזרעאל, שהיא גם כן מכללה מתוקצבת, מצאתי כמה דברים שנוגעים בדבר, על הסדרת הנוהל ומתן חופש אקדמי והימנעות מניגודי אינטרסים שאמורים להיות בתוך הגופים האקדמיים, האוניברסיטאות והמכללות.
בין השאר, בתקנון די ארוך ודי מפורט, בשלב ההגדרות או פרשנות כפי שכתוב פה, מצאתי את ההגדרה למה הם גורמים חיצוניים ומה הם גורמים פנימיים. המסמך נדרש להגדרה הזו, מאחר שבהמשך הוא מגדיר מי רשאי להיות שותף בהנהלות ובגופים המנהלים של המכללה. אז רק כדי לסבר את האוזן, גורמים חיצוניים זה אישים או גופים המייצגים גופים, מוסדות ותאגידים חיצוניים למכללה, לרבות רשויות מוניציפאליות, רשויות חינוך, איגודים מקצועיים, תאגידים ציבוריים ופרטיים, שיש להם זיקה למכללה. בגורמים פנימיים מצאנו – עובדי המכללה, סגל אקדמי, טכני, מנהלי ואחר.

בהמשך, כשנכנסים קצת יותר פנימה, למשל כתוב שבהרכב חבר הנאמנים, סך כל גורמי הפנים וגורמי החוץ מבין חבר הנאמנים, יהיה בהתאם לתקנות החברות ולהנחיות המל"ג, ולא יעלה על 20% כל אחד. כלומר, סך כל אותם אלה המוגדרים כפנימיים – גורמי פנים או חוץ – לא יעלה על 20%.

בהמשך, למשל, אני רק נותן דוגמאות, במקום שבו כתוב יושב ראש חבר הנאמנים לא ייבחר מקרב נציגי החוץ או נציגי הפנים כהגדרתם בתקנון זה, וזה חוזר על עצמו כשיורדים מחבר הנאמנים, שזה בעצם גוף העל, מה שנקרא האסיפה הכללית, ממנו יורדים כלפי מטה.

כאשר העניין הזה הועבר לידיעתנו, לא יכולנו שלא ללמוד את הנושא ולבקש לעשות דיון ולשמוע את הגורמים הרלבנטיים. מצאנו לנכון גם לעשות ביקור ועדה במכללה עצמה, כדי שלא נדון בדברים תיאורטיים וערטילאיים שאנחנו לא מכירים אותם ואני מוכרח לומר שהביקור היה מאלף. זאת אומרת התוודענו – אני לא הייתי שם לפני זה – למכללה מוסדרת, ממוקמת במקום יפה, פעילה ושמענו סקירה מאנשי הסגל למיניהם בתחומים השונים.

זה כמובן לא במקום ולא סותר את הצורך בלקיים את ההוראות והנהלים. אני גם שאלתי ונאמר לי, ואני לא יודע אם הנתון הזה נכון לגמרי, שאין בארץ, במדינת ישראל, גופים אקדמאיים אחרים שלא מוסדרים מבחינת אותה בעיה של סמכויות, ניגוד אינטרסים וחופש אקדמי; ושני הגופים היחידים הלא מוסדרים זה מכללת אורט בראודה, שהיא מכללה מתוקצבת, ומכללת אורט הרמלין בנתניה, שהיא מכללה לא מתוקצבת, אבל גם היא - על פי נוהלי מל"ג - חייבת לעמוד בקריטריונים ובכללים שנקבעו על ידי המל"ג-ות"ת.

אני יודע שיש היום גם ביקורת של מבקר המדינה, גם רשם העמותות נדרש לזה, ואני ביקשתי כמובן גם מפרופסור טרכטנברג להיות כאן איתנו, כי נדמה לי שאנחנו זכאים להסברים איך דבר כזה ממשיך לעבוד כל כך הרבה שנים. קיבלנו, חברי הוועדה, מכתב מצבי פלג, המנכ"ל, שנותן לנו קצת סקירה באמת היסטורית על תהליכים שהתחילו ונקטעו, וקיבלנו גם, חברי הוועדה, מכתב משני וועדי העובדים, נדמה לי - - -

הסגל האקדמי והמנהלי.

הסגל האקדמי והמנהלי במכללה, שגם כן הובא לידיעתנו ומונח בפני חברי הכנסת.

פרופסור טרכטנברג, אם אפשר את התייחסותך בבקשה.

כן.

לאחר מכן, צבי, אני אתן לכם כמובן.

אדוני יושב הראש, חברי הכנסת, אני קודם כל שמח מאד שהדיון הזה מתקיים בבית הזה, כי הבית הזה חייב להתערב. אני לא צריך להקדים ולומר שמן הסתם אנחנו במצב של עימות ועלולים להיאמר דברים כאלה וכאלה.

אני רוצה להקדים ולומר שכל מה שאני אגיד לא גורע כהוא זה מההערכה העצומה שאני אישית רוחש לרשת אורט על פעילותה רבת השנים לטובת מדינת ישראל וגם רשת אורט העולמית, לטובת יהדות התפוצות. אני מכיר את שני הדברים מקרוב ואני כאמור רוחש הערכה עצומה, לא גדולה, עצומה, לפעילות הזאת, ואני אעשה ככל יכולתי, גם בכובעים אחרים, כדי לתמוך בפעילות הזאת. זה לא נוגע לנושא הדיון, נשים את זה בצד. כל מה שייאמר כאן לא יכול לפגוע בהערכה הזאת.
דבר שני וכפי שאמרת, אדוני יושב הראש, לכולנו אני חושב יש הערכה עצומה למוסד עצמו, לאורט בראודה. מי שלא יודע, אורט ברואדה זו אחת המכללות הטובות ביותר שיש במערכת להשכלה גבוהה במדינת ישראל בתחום ההנדסה, ובוודאי בצפון, ואנחנו גאים על ההתפתחות היפה של המכללה הזאת. אלה שתי אמירות מקדימות.

עכשיו לעצם העניין. באיזה שהוא מקום הנושא מאד מאד פשוט ומתמצה בשאלה אחת בלבד: האם יש ריבון במדינת ישראל. זהו. למה? מכיוון שהריבון, שזה הבית הזה, חוקק חוק בשנת 1958, חוק המל"ג, והעניק סמכויות למל"ג לקבוע כללים על ההתנהלות של המוסדות האקדמיים. וכפי שציינת, כל המוסדות האקדמאיים במדינת ישראל שהם תחת המל"ג, שהם 44 או 45 - - -

אולי את אריאל שכחת?

לא, לא, לא, ממש לא. יש את העניין של האיחוד של אחווה ואחווה, אז אני לא זוכר אם נגרע המספר הזה.

אחת מהן הייתה מכללת הוראה נדמה לי.

כן, בדיוק. אז היא עברה אלינו. בכל אופן נגיד 44 מוסדות אקדמאיים בישראל מינוס שניים, מקבלים לחלוטין את הכללים, לאמור מקבלים את סמכותו של הריבון כרגולטור לקבוע כללים, ויש שני מוסדות שלא. והנה, למה אנחנו פה? אך ורק בגלל הסיבה הזאת. ואף אחד לא יטען כאן שלא ניסינו וכו', שהמוסד עצמו לא ניסה, אבל זה לא קורה ונשאלת השאלה למה זה לא קורה.

למה עד היום, אחרי עשרות שנים – הדבר הזה לא קורה. זו השאלה ואין בילתה. האם יש ריבון במדינת ישראל שכולם מקבלים אותו.

לאורט בראודה יש שני מאפיינים יוצאי דופן שצריך לתת את הדעת עליהם. הראשון כאמור, שיש גוף חיצוני למערכת ההשכלה הגבוהה, ששולט בפועל ובריש גלי ואפילו מתגאה על כך ששולט במונחים כאלה במכללה הזאת אחרי כל השנים האלה, זה לא קורה בשום מקום אחר.
הדבר השני, שסמוך ביחד פיזית עם המכללה - - -

באותה חצר.

באותה חצר, יש מוסד אחר – מכללה להנדסאים - שהיא בבעלות מלאה של אורט ישראל והסמיכות הזאת יוצרת ביניהם קשרים כלכליים בין היתר. לאמור – המכללה להנדסאים משלמת סכום מסוים פר תלמיד למכללת אורט בראודה, וכמו כן, עניין של הקצאת משרדים, כיתות, מעבדות וכו'. כלומר, יש פה שני מוסדות שחיים, דרים יחדיו. יש קשרים כלכליים ואחרים ביניהם וראה זה פלא, יושב ראש חבר הנאמנים של האחת, הוא המנכ"ל של הרשת של השנייה. אני לא מכיר מצב יותר קיצוני בהקשרים שאני מכיר, של ניגוד עניינים. לא מכיר.

כלומר, איך זה קורה? הרי בכובע אחד אז מנכ"ל אורט אומר לאורט בראודה תקבלו כזה וכזה, ואז בתור חבר הנאמנים הוא אומר – אני מוכן לקבל כזה וכזה? לא מכיר מצב יותר קיצוני של ניגוד עניינים. שני האיפיונים האלה לא קיימים בשום מקום אחר במדינת ישראל.

יתרה מזאת, העניין של העצמאות הניהולית, האוטונומיה הניהולית של המוסדות להשכלה גבוהה, זה בלב ליבה של האקדמיה. והדבר הזה מתואר היטב בחוק המל"ג וכמו כן אפילו בהחלטה 666 של הקמת הות"ת הדברים האלה נאמרים שוב. למה? כי אין דרך אחרת להבטיח את החופש האקדמי ואת הפריחה של המחקר וההוראה, אלא על ידי כך שהמוסדות מתנהלים ללא מורא, ללא התערבות חיצונית, ללא אינטרסים זרים ורק השכלה גבוהה, כפי שמתנהלת בתוך המוסד, היא בראש מעיניה של המכללה או של האוניברסיטה ושל הגופים המנהלים את המוסדות האלה. זה לב ליבו של העניין האקדמי.

לכן זה לא עניין של עוד סעיף, אתה יודע, טריוויאלי למי יש זכות לחתום על השקים ומתי זה קורה. זה לא זה. זה לא עניין שרשם העמותות יגיד טוב, אתה יודע מה, שלושה כאלה, ארבעה כאלה. זה לב ליבו של העניין.

ולכן, המל"ג נדרשה לעניין הזה פעם אחר פעם וקבעה כללים. בהתחלה הם לא היו מוגדרים, אחר כך הם נקבעו ואף הועצמו. ואני רוצה לבשר שהוועדה שהקימו ראש הממשלה, שר החינוך ושר האוצר לענייני המשילות של השכלה גבוהה, שסיימה את עבודתה בשבועות האחרונים והדו"ח עומד לצאת כל רגע.

יש שם דיון עמוק בעניין הזה של החופש האקדמי, שאני יכול להגיד כאן שמי שכתבה אותו זו לא אחרת מאשר חברת הוועדה, השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה והעמיקה בעניין בסוגיה הזאת. ומה שנגזר מזה, מהצורך של אוטונומיה שמתחילה באוטונומיה של הות"ת-מל"ג מול השלטון וממשיכה הלאה בעצמאות של המוסדות, אפילו במידה מסוימת מולנו, ובלבד שתשמר את העצמאות הניהולית של המוסדות.
והנה יש גוף חיצוני שהוא מעולם לא וגם אם היה מעולם קשור באיזו שהיא צורה להשכלה גבוהה, אבל הוא חיצוני, עם אינטרסים חינוכיים נהדרים, אבל גם עם אינטרסים כלכליים ובצדק. צריך לנהל את הגוף הזה. והוא שולט ביד רמה, בניגוד מוחלט להנחיות ולהוראות ועל זה לא יכול להיות ויכוח. אז זה המצב שאנחנו נמצאים בו.

עכשיו לעניין של מייסדים, לא מייסדים: אתה יודע, לפעמים דברים טריוויאליים פתאום נראים לא טריוויאליים. אז אני רק אקדים ואומר, העניין הזה של השליטה היתרה, של השליטה קודם כל, אין שליטה יתרה, שליטה, אבל בוודאי יתרה להוראת הכללים, של אורט ישראל ואורט בראודה, במובן של האחיזה במוסדות המנהלים, חבר הנאמנים והוועד המנהל, זה הרבה מעבר לכך שאם היו או לא היו מקבלים מה שנקרא מעמד של מייסדים. יש דבר כזה מעמד של מייסדים, שזה איזה שהוא תיקון יותר מאוחר, אבל זה הרבה מעבר לזה.

אבל בואו נידרש לעניין של מייסדים, האם אורט ישראל היא במעמד של מייסדים כלפי המוסד. אז קודם כל אולי אפשר להשתעשע בזה או לא, אתמול, אתה יודע, אני נכנס לאינטרנט. מה עושים בימים אלה כשאתה מתכונן לנושא, אני מתקתק לי אורט בראודה ומשום מה, כנראה שזה היה בגוגלcom ולא בגוגל ישראל ואז זה יוצא באנגלית ואני מדפיס את זה, ומה כתוב כאן, אדוני יושב הראש? אורט בראודה – מכללה להנדסאים – World Ort. אורט עולמי. ראייה מספר אחת. יכול להיות שזה משעשע, אבל המכתב הזה הוא פחות משעשע.
זה מכתב מטעם אורט העולמית, שמופנה ליושב ראש הסגל האקדמי, לא חשוב, עם העתקים לכולנו, שאומר את הדבר הבא ותרשה לי לקרוא שתי פסקאות מכאן, כי זה מאד חשוב:

מתוקף היותה של אורט עולמית, World Ort באנגלית, היזם, המממן והמניע העיקרי להקמת אורט בראודה בכרמיאל, ודרך אגב, השם בראודה, למי שלא יודע, בראודה היה שמו של הנשיא של אורט עולמי הרבה מאד שנים, אם מישהו רוצה לדעת, משנת 1957 עד שנת 1980. שמו היה מקס בראודה, יו"ר אורט עולמי.

בכל אופן - המניע העיקרי להקמת אורט בראודה כרמיאל, תוך שימת דגש על כך ש-World Ort (עוד פעם)I הגישה בעצמה פנייה לרשם העמותות בעניין זה. אבקש להבהיר בפניך בקצרה את עמדתה אל אורט עולמית. בכל מקום שאני אומר אורט עולמית, כתוב כאן World Ort.

אורט עולמית חרדה אף היא למצב המשילותי, תאגידי הבלתי חוקי בעליל, בו נמצאת עמותת אורט בראודה מזה שנים ארוכות. גם לדעת אורט עולמית, לא יתכן מצב שבו אורט ישראל תשלוט באמצעות נציגיה ובעיקר באמצעות מנכ"לה, צבי פלג, באורט בראודה. מעבר לכך שיש בשיטה זו משום הפרה בוטה של הדין הקיים, יש בכך גם ניגוד עניינים חריף הבא לידי ביטוי השכם והערב בעניינים שונים, כספיים ואחרים.
מכתב של אורט, לא אורט עולמי. אז אני לא יודע. אבל מה, אנחנו בדקנו. אחרי שבמשא ומתן, ואני תיכף אתייחס למשא ואם יש משהו שאני מכה על חטא, זה זה, שאני אישית הייתי מעורב במשא ומתן שלא היה צריך להתרחש מלכתחילה. אני מכה על חטא. אני אסביר.

אבל במהלך המשא ומתן כל הזמן, עד לאחרונה, יצאנו מתוך הנחה שרשת אורט ישראל היא המייסדת, ולכן אולי יש מקום לזכויות יתר אל מול המצב שאין מייסדים. עד שפנינו לרשם העמותות ומסתבר שלא כך העניין, שיש שם שבעה שמות של אנשים שבזמנו היו קשורים, בצורה זו או אחרת, לאורט, חלקם נדמה לי שלא בחיים. חלקם, אני לא יודע.

חלקם בחיים.

חלקם בחיים, נהדר, עד 120. וזה המצב ובשום מקום לא כתוב אורט ישראל. ויש כאמור את האמירה של אורט עולמית, שטוענת אחרת ויש את האתר שטוען אחרת ואם אני יכול לנחש, אני חושב שהדף הזה של האתר יעלם עד הערב. אני מניח. המצב הזה הוא בלתי סביר בעליל.

עכשיו אני רוצה לציין את העניין של ניגודי העניינים, שזה בנוסף. ניגודי העניינים באים לידי ביטוי בשלושה דברים. אלף, בתשלומים שהמכללה להנדסאים משלמת לאורט בראודה. לא יתכן שאותו גורם שהוא הבעלים של האחד, יהיה גם ראש של השני, ואיך מחליטים על הדבר הזה? הדבר השני זה כאמור שימוש בבניינים ומעבדות; והעניין שאני רואה בו חומרה יתרה זה העניין של התרומות.

אורט ישראל אסרה, אסרה על אורט בראודה לפנות בצורה עצמאית, כשלעצמה, לתורמים, אלא באישור מפורש של המנכ"ל. זה דבר שהוא חריג גם במונחים של ניגודי עניינים, שיבוא גוף חיצוני ויאסור על הגוף הזה, הגוף של השכלה גבוהה, לפנות לבקשת תרומות - כאשר כולנו יודעים שבהשכלה גבוהה התרומות הן הכרחיות להתפתחות של המוסד הזה - אלא בהסכמתו של המנכ"ל, שמשמש שם כיו"ר חבר הנאמנים. אז הדבר הזה הוא בלתי נסבל.

אני רוצה להגיד משהו על העניין של המשא ומתן. כשאני נכנסתי לתפקיד לפני 4.5 שנים - - -

המשא ומתן בין הרשת - - -

בינינו לבין הרשת. כשאני נכנסתי לתפקיד לפני 4.5 שנים, לא הכרתי את העניין הזה. פגשתי מצב נתון והיו מפגשים. אני הולך להגיד משהו שהוא מאד לא פשוט ואני מצטער שאני צריך להגיד אותו. מה שנאמר לי היה מאד פשוט – אמרו לי תראה, אל תתעסק איתם, כי להם יש כוח פוליטי. אל תתעסק איתם.

מי זה להם?

לאורט ישראל יש כוח פוליטי, הם איימו בעבר להפעיל את הכוח הפוליטי הזה כדי להסדיר את מעמדם כשליטים של מכללה אקדמית שלנו. אל תתעסק איתם ובוא נגיע להסדר.

אני חייב להגיד, אני הייתי עסוק בדברים אחרים קצת יותר חשובים. שיקום מערכת ההשכלה הגבוהה אחרי ה... ... לא התעמקתי בזה. לא רציתי להיכנס לעימותים, לא רציתי, אז מה שנקרא בלשון של ימינו – זרמתי עם זה וזרמתי גם עם המשא ומתן, אבל התחלתי לשאול שאלות, כי היו דברים שלא נראו לי גם במסגרת של האיום הזה. אתה יודע, יש דברים שאתה עושה ולא עושה.

וכך זרמנו עד לאחרונה, כאשר כל פעם המשא ומתן היה לו דפוס קבוע. היינו, אתה יודע, מסכימים בחוסר ברירה, אתה יודע, מגיעים להסכמות כדי רק לא עוד פעם לעורר את כל השדים וזה, ותמיד היה העניין הזה של גשר אחד רחוק מדי. ואז כל פעם היינו מבינים שהמשא ומתן הזה לא יתנהל בתום לב, במובן של בסדר, אנחנו מקבלים את העיקרון של העצמאות ורק אנחנו מנסים מפאת ההיסטוריה והכבוד וכו' וכו', שיהיה לנו מעמד מכובד. לא. לא. אורט ישראל והמנכ"ל של אורט ישראל לא היו מוכנים להרפות מהשליטה. בכל המשא ומתן הייתה מסכת של תכסיסים כדי ללכת עם ולהרגיש בלי. ממש כך. כלומר, איך לשמר את השליטה אבל לתת מראית עין של איזה שהם ויתורים.

ואני שואל את עצמי איפה אני הייתי, לא אתם. איך אני, יו"ר הות"ת, מצאתי את עצמי נגרר למסכת כזאת שלא היה צריך, ואני אומר את זה בפה מלא ואני מוכן לשאת בתוצאות של מה שאני אומר: לא טוב שיו"ר ות"ת נגרר למערכת כזאת של משא ומתן לא ראוי. לא יכול להיות שרגולטור מנהל משא ומתן על כמה הוא מוכן בעצם להתאים את עצמו לחוסר הנכונות של זה שהוא עושה רגולציה עליו, לקבל את המרות ואת הדין. וזה מה שקרה ואני מכה על חטא, ואם יש משהו, עוד פעם, אם יש משהו פסול בתהליך, זה ההתנהגות שלי עצמי. ואני אומר את זה לא באירוניה ולא בשמץ של ציניות. אני אומר את זה ממש ברצינות, כי לא יתכן שרגולטור ממלכתי, כשיש ריבון במדינת ישראל, ישפיל את עצמו ויגיע לפינות כאלה שהן לא נכונות בעניין הזה.

לכן בשורה התחתונה הגענו אל הקצה. ודרך אגב, שנייה, אני רוצה להוסיף עוד משהו. יושב ראש הוועד המנהל של אורט בראודה עד לאחרונה, פרופסור ידין דודאי ממכון ויצמן, אחד המדענים הכי מכובדים וחשובים במדינת ישראל בחקר המוח ובכלל. אדם שמלבד היותו מדען דגול, כל החיים שלו תרם בדרכים שקטות למדינת ישראל בהקשרים אחרים, כולל בהקשר הביטחוני עד היום הזה. בדברים מאד חשובים, והתנדב באמת מתוך ציונות צרופה של פעם.
לגזול מהזמן היקר שלו כחוקר, כמובן בהתנדבות ולהיות יושב ראש של הוועד המנהל. הוא נואש ושלח מכתב, ופה יש לי את המכתב, לא האימייל הקצר אלא המכתב הארוך, שבו הוא מפרט למה הוא נואש ולמה הוא מתפטר, כיוון שהוא לא יכול לשאת יותר בכך שהוא עומד בראש ועד מנהל של מוסד שלא מקיים את הכללים הבסיסיים של התנהלות תאגידית של השכלה גבוהה.
ולמי שיש ספק כלשהו, אתה יודע מה, אולי אני בגלל 4.5 שנים בתפקיד, אני לא אובייקטיבי וכו', אל תשמעו לי. תשאלו את ידין דודאי על זה. מבחינתי זה סוף, זה כתב האישום הכי חמור. שלא נדבר על ההשפלות שזכה להן הנשיא המכהן של המכללה וכו', והסגל וכך הלאה וכך הלאה.

אני דורש בתור יו"ר ות"ת וחבר המל"ג, שלושה דברים. האחד, התפטרות מיידית של מר צביקה פלג, מכל המוסדות של אורט בראודה, איפה שהוא נמצא. זה קשה לעקוב. אני חושב שכיום אתה חבר בוועד המנהל ויו"ר חבר המנהלים, אם אינני טועה. יכול להיות שאני טועה.

אתה בקיא בחומר.

אז בגלל סיבה אחת – ניגוד עניינים מהותית, כפי שתיארתי אותה. שתיים, אני דורש שהוועד המנהל, בהרכבו הנוכחי החסר, אבל זו המציאות, יכריז מיידית על קבלת כללי המל"ג לעניין הניהול התאגידי, ככל מוסד אחר בישראל. לא פחות ולא יותר. ושלישית, שימונה גורם חיצוני, עדיף שופט בדימוס, לוודא שהכללים האלה מיושמים בטווח המיידי.

עד כאן. תודה.

אני מודה שכשיזמתי את הדיון הזה, אחרי ששמעתי על הבעיה, לא הערכתי שאנחנו נזכה לנאום כל כך ברור, חד משמעי ותוכחני. יש פה כתב אישום חמור מאד על הדרג או הרשות המבצעת של מדינת ישראל, על כך חלקיה, בכך שכל כך הרבה שנים דבר כזה לא מוסדר – לכאן או לכאן.

ובאמת אני חושב שבעקבות הדיון הזה, כל אחד מהגורמים, אם זה רשם העמותות, אם זה מבקר המדינה וכמובן מנכ"ל אורט, יצטרכו באופן מיידי להסדיר את הדברים. זה לא סיכום, את הסיכום אני אומר בסוף.

וגם אני מוכרח להוסיף, ההיכרות שלי עם רשת אורט היא היכרות מאד חיובית. בחיפה בתקופתי לא הייתה רשת אורט, אבל בירוחם, בית ספר אורט ספיר, בית ספר שהוא באמת גולת הכותרת של היישוב. וכפי שכבר אמרתי, הביקור שלנו, של הוועדה לפני שבועיים, עשרה ימים במקום, במכללה, לשמחתנו באמת מקום חי, תוסס, אקדמי, פעיל וכן הלאה וכן הלאה, ואני לא מצליח להבין את המציאות שבה ואיתה אנחנו צריכים להתמודד היום.

אולי לפני שניתן לך, צבי, רשם העמותות, מי זה?

שמי עורכת דין אביטל שרייבר, אני סגנית ראש רשות התאגידים, מנהלת יחידת רשם העמותות. אני חושבת שהדברים גם שנאמרו מקודם על ידי פרופסור טרכטנברג, היו ברורים גם בהקשר הזה שהכללים שאמורים לחול על אורט בראודה הם כללים שנקבעו על ידי המל"ג. רשם העמותות, כמובן, מפקח על עמותות בהקשרים הרוחביים שרלבנטיים לגבי כלל התאגידים שרשומים כעמותות. בהקשר של הנחיות המל"ג ובכל מקרה שיש רגולטור ייעודי לגופים מסוג מסוים, אז רשם העמותות פחות מעורב בעניינים של ההנחיות הספציפיות שנקבעות על ידי - - -

אבל איך הסכמתם למצב שאני תיארתי אותו בהתחלה, כשנתתי את הדוגמאות, למצב שלעמותה הזו אין תקנון של עמותה.

לעמותה יש תקנון, התקנון של העמודה הוא תקנון מצוי - - -

הוא סטנדרטי.

העמותות רשאיות, כלל העמותות רשאיות על פי חוק העמותות להירשם עם תקנון מצוי ורוב העמותות הרשומות בישראל רשומות עם תקנון מצוי. זה התקנון של העמותה. המל"ג דורשת מעמותות שהן מכללות ואוניברסיטאות, לאמץ הוראות מסוימות, שהן נדרשות על ידה כרגולטור ייעודי; וזו בעצם החלוקה בין התפקידים של הרגולטור הייעודי ושל הרגולטור של רשם העמותות, שאחראי על ההיבטים של הממשל התאגידי וההתנהלות התאגידית הכללית.
עכשיו, גם בהקשר הזה, אנחנו קיבלנו תלונות בתקופה האחרונה, באשר לנושא ניגודי עניינים ואנחנו בקשר עם המל"ג והיינו בקשר עם המל"ג, וגם ביוזמתנו התקיימה ישיבה גדולה שכללה גם את נציגי המל"ג וגם את נציגי משרד מבקר המדינה בנושא הזה. ואנחנו הבנו שבאמת המל"ג כבר הרבה שנים מנסה להסדיר את העניין הזה.

אנחנו עדיין נמצאים בתיאום בהקשרים האלה, כי הכללים שלנו הם כללים שנוגעים להיבטים מסוימים בנושא של ניגוד העניינים, שגם עולים מהתלונות. אבל השאלה היא האם נכון שאנחנו נפעל לגבי אותם הקשרים בדיוק, רק על היבטים ספציפיים, כשהמל"ג עצם בכוונתו, לפי מה שאנחנו מבינים, להסדיר את הנושא הכולל בהתאם להנחיות שלו, שזה גם יענה על הדרישות שלנו.

טוב, אוקיי.

צבי, בבקשה.

תודה. צהריים טובים, מכובדי כולם.

נאמרו כאן הרבה דברים ואני מקווה שיינתן לי הזמן להשיב אחד לאחד.

בהחלט.

כי אני חושב שהנושא הוא בהחלט גם רב שנים, ואני שמח שפרופסור טרכטנברג התחיל בדבריו לומר שהריבון של מדינת ישראל זה כנסת ישראל. זה דבר חשוב, כי נדמה לי שבדברים שאני אבוא ואומר, שמי שניסה לקעקע את כנסת ישראל זו הייתה הות"ת בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17 ואני אביא לכך אסמכתאות.

אני יוצא חוצץ נגד האמירה שרשת אורט ישראל היא פוליטית. רשת אורט ישראל היא הגוף היחידי במדינת ישראל, בסדר גודל שלה, של 100,000 תלמידים, 8,000 עובדים, מיליארד וחצי שקלים מחזור, שהיא משרתת את כלל אוכלוסיית מדינת ישראל - יהודים וערבים וחרדים ובדואים ודרוזים – כולם היו בנינו.

ואני אומר את הדברים, כי לבוא ולומר רשת אורט ישראל יש לה כוח פוליטי, זו אמירה חדשה לפחות בנוף, מאז שאני כבר למעלה מ-10 שנים מנכ"ל, שומע שפתאום אורט ישראל היא גוף פוליטי או רשת שיש לה עוצמה פוליטית. יש לה עוצמה חברתית, כי גם בשנה הבאה היא תפתח עוד בית ספר במגזר הערבי וגם בשנה הבאה היא תפתח עוד בית ספר, עוד כפר נוער חרדי בזנוח, וגם בשנה הבאה היא תהיה בפריפריה החברתית בעוד בית ספר ברמלה, והיא תהיה בעוד בית ספר של הציונות הדתית במדרשיה כנראה של כפר סבא. לבוא ולומר שאורט ישראל זה גוף פוליטי? זה גוף שמשרת את כלל עם ישראל ואין לו שום זיקה פוליטית והוא לא זכה מימיו לשום כסף ייחודי במדינת ישראל.
מכאן אני רוצה לעבור, ונדמה לי שמי שגורם לזילותה של כנסת ישראל - ואני אומר את הדברים בכאב לב כאזרח מדינת ישראל ומי שמצוי בחינוך כבר 40 שנה – זה הות"ת. אני מציע לכולנו לקרוא את הפרוטוקולים ששלושה אנשים או ארבעה אנשים היו באותה תקופה כאן: יהודית גידלי, מנהלת הוועדה, ד"ר רענן הר זהב כמשפטן ועבדכם הנאמן.

ומכאן אני אחזור קצת להיסטוריה. ההיסטוריה התחילה בשנות ה-90, כשעוד אף אחד במדינת ישראל לא חשב שצריך להקים מכללה להנדסה בגליל, בכרמיאל. מי שיזם את ההקמה הזאת, זה הייתה רשת אורט ישראל, לפני שהיא יזמה את כפרי הנוער החרדיים ואני אומר את זה כאן לחברי הכנסת. עד היום אורט ישראל לא מקבלת אגורה אחת על כפרי נוער חרדים – חמישה במספר שהיא כבר מנהלת, מכפר זיתים וח"בד בצפת וזוהרים, אבל באני מאמין שלה. במודל החינוכי שלה. וזה האתגר הגדול לקחת בני נוער חרדי ולתת להם אופק כלכלי לשילובם במדינת ישראל. ואני עושה את זה עם כל הרבנים הגדולים, בלי הסכמה, אבל באהבה רבה.

רשת אורט ישראל היום משרתת אוכלוסייה של אלפי תלמידים מהמגזר הערבי והבדואי. רשת אורט תורמת למדינת ישראל כל שנה כ-70 מיליון שקלים מתרומות ממשאביה הפרטיים. הכל למען החינוך. ולפני 20 שנה, כשאנשי החזון של רשת אורט ישראל באו ואמרו צריך לפתוח מכללה להנדסה בגליל, זה היה חזון גדול מאד.

כבוד יושב הראש, זה שראית עכשיו מכללה יפיפייה, זה בגלל ש-20 שנה מישהו פיתח וגידל אותה והשקה אותה והרווה אותה וגרם לביסוסה הכלכלי. 100 מיליון שקלים עלתה הקמת המכללה הזאת, כולל כיסוי כל הגירעונות של השנים האחרונות.

13 שנה אתם לא נותנים שם אגורה, על מה אתה מדבר?

אני מבקש לא להפריע לי כי אני מדבר על הקמת המכללה לפני 20 שנה.

13 שנה אפילו לא - - -

אני חוזר ואומר, אני ממש מבקש, לא הפרעתי לפרופסור טרכטנברג, תכבדי גם אותי, גם אם זה לא מתאים לאג'נדה שלך, וזה בסדר.

את כל הגירעון השוטף בשנים הראשונות להקמתה כיסתה רשת אורט ישראל ממשאביה ומתקציביה. וללא ספק, אני אומר לכם חברי הכנסת, שכאשר באה הדרישה, לפני כ-8 שנים, 10 שנים לרשת אורט ישראל לבוא ושהיציבות שלה במוסדות המנהלים תרד ל-20% - העלינו תהייה. האם אורט ישראל, תחת השם אורט בראודה, מחר היא תיפול, נפלו כבר כמה מכללות. רק לפני שבועיים, עם כל הכבוד לות"ת, ראינו את החוסן הכלכלי כשהות"ת מנהל דברים. ראינו שפרופסור טרכטנברג בוועידה האחרונה שלו בשרתון סיטי מודיע שעוד שתי מכללות נמצאות במצב קשה.

לא מתוקצבות. אבל במכללה - - -

היום היה פרסום שחריגות שכר בות"ת הן הגדולות ביותר בתחום החינוך האקדמי. היום. זה ניהול? כן, יש רצון רב של נשיא מכללת בראודה היום לשנות דברים, כי הוא נמצא בשכר שהוא נמוך ב30-40% מאשר נמצא נשיא אחר שיש לו 1,000 תלמידים. כי אורט ישראל מנהלת כלכלית גם את מוסדותיה ויש לה אחריות לכך. וכשהיה קשה וצר – הבאנו את הגירעונות והתחייבתי כאן דרך אגב, שנים רבות בפני כנסת ישראל, שרשת אורט ישראל תמשיך ותישא במידה ויהיו גירעונות. אבל מה לעשות שניהלנו את זה כך שהיום יש בקופה 30 מיליון שקלים כסף רזרבי להשקעות?

במקרה אני רוצה, פרופסור טרכטנברג ברשותך, לבוא ולומר על הריבון שאתה מחבל את הריבון - הות"ת, לא אתה באופן אישי – ואנחנו לא. בכנסת ה-16, בחר הכנסת אילן שלגי שהיה יושב ראש ועדת חינוך הגיש הצעת חוק שאין סיבה שבעולם שרשת בסדר גודל של אורט, לא תוכל לנהל מוסדות אקדמאיים להנדסה. מה הרבותא בזה? האם אנחנו ממציאים תכניות לימוד? האם אין בקרה על האיכות האקדמית? אתם לבד אומרים שאיכות אקדמית היום היא פריחה גדולה. אתם לא אומרים שגם בזה שאתם אומרים שהשתלטנו מנענו את הפריחה של המכללה שעלתה לבד ואתם שניכם אמרתם שהיא המכללה הפורחת ביותר במדינת ישראל להנדסה. באנו ואמרנו שנתערב בפן האקדמי? יש לנו נציג אחד בוועדות האקדמיות של המכללות שלנו? באנו ואמרנו כן, מבחינה ניהולית אנחנו רוצים לשמור על השם אורט, כי מחר זה יקרוס, אז השם יהיה שאורט קרסה.

ובאו חברי הכנסת, גם אילן שלגי ואחריו חברת הכנסת מלי פולישוק, כולם בני הבית הזה, והעלו הצעת חוק כדי שיבואו ויאמרו שמוסדות בסדר גודל מסוים יוכלו לנהל מכללות אקדמיות להנדסה. לא הצליחו להעביר אותן. הגיעה הכנסת הנוספת בשנת 2007, דרך אגב יש גם בעיה שאני מקווה שחס וחלילה זה לא מורה על מה שהולך לקרות כאן, כי מיד אחרי הגשת הצעת החוק הכנסת נפלה, הממשלה נפלה והעסק לא התקדם.

אנחנו מחפשים סגולה כזאת.

יכול להיות. כבודו, יכול להיות. ומה שקרה, קרה בסופו של עניין שבכנסת ה-17 – שתי סיעות מהבית, לא אחת – שתיים, אלכס מילר מישראל ביתנו ויעקב מרגי מש"ס, הגישו הצעת חוק, אותה הצעת חוק. שקיבל את זה חבר הכנסת מלכיאור, שהוא היה יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת. זה לא אני. הוא לא חבר שלי, אנחנו לא מאותו בית. אמר לחבר הכנסת יעקב מרגי ולחבר הכנסת אלכס מילר בואו קודם כל תאחדו את שתי ההצעות. וזה עבר בקריאה טרומית וזה עבר בוועדת שרים לענייני חקיקה.

ואז מה שקרה, כשזה הוחזר לוועדת החינוך, ואתה אדוני יושב בוועדת החינוך, אתה בוודאי רוצה שיכבדו גם אותך, אחרי שכבר לא תהיה יושב ראש החינוך בעוד כמה שנים, כשתהיה ראש ממשלה. אתה היית בוודאי רוצה שיכבדו את מה שקרה כאן. ואז, בישיבה בשנת 2008, אנשי הות"ת יושבים כאן, כולל עורכת הדין יעל טור כספא ומתחננים בפני כנסת ישראל – אל תחוקקו את החוק, ואני מתבייש לומר מה היו הסיבות שאמרו לי באוזן למה לא.

אומרים להם גם אלכס מילר וגם זבולון אורלב, ואני מציע לכם ללכת לפרוטוקולים של כנסת ישראל משנת 2008, שנמצאים כאן אצלי מאותה ישיבת ועדת חינוך, ואומר להם אתם לא מותירים בידינו ברירה, כי אתם לא מבינים שרשת אורט ישראל, גוף בסדר גודל לא יכול להיות שלא תהיה לו הזכות לנהל מה שקרוי מכללות להנדסה אקדמאיות.

אני אומר לכם, הרי זה לא רצון אישי. רשת אורט ישראל היא שליחה של עם ישראל, ובגלל זה היא נמצאת אצל הבדואים והיא נמצאת בכפרי הנוער החרדיים. אבל המודל הזה שהצבנו, באנו ואמרנו רבותי, אל תבנו מכללות או אל תבנו מתקני התפלה בנגב, שם אין שם. אנחנו הגורם ש-65% מתלמידי רשת אורט ישראל הם בחינוך הטכנולוגי. הם הצמיחה והנביעה הטבעית שיהיו מהנדסים במדינת ישראל.

יצא רק עכשיו דו"ח של תעשיות ההייטק, על החוסר במהנדסים, שכל 1,000 מהנדסים זה מאגר גז אחד. שכל 1,000 מהנדסים זה עוד 6 הנדסאים שצריכים לשרת אותם. ומדינת ישראל לא נותנת מענה, שמעתם את נשיא אינטל לפני שבוע, כמה מהנדסים חסרים. ואנחנו באנו ואמרנו לנו יש את הנביעה, אנחנו יודעים להוביל תלמידים ולאתגר אותם ללמוד הנדסה.
לפני פחות משנתיים, שלוש שנים, פנה אלי האלוף יאיר נווה, סגן הרמטכ"ל, בא למשרדי ונפגשנו אחרי זה בחצור, ואמר לי צביקה, חסר הנדסאים במדינת ישראל. מי שיכול לתחזק את החמקן ואת הדולפין זה רק הנדסאים באלקטרוניקה, במחשבים, במכטרוניקה. אנחנו צריכים שתעזרו לנו. אורט ישראל לקחה על עצמה לשלש את מספר ההנדסאים שלומדים היום כשוחרים, עם חיל האוויר וחיל הים וחיל המודיעין וחיל תקשוב. ורק השר בוגי יעלון ציין את זה בבנייני האומה לפני שלושה חודשים, כשהוא הצדיע לאורט על 4,000 שוחרים שהיום מוכנים להיות הנדסאים במדינת ישראל.

זה ברור לכולנו שאותם הנדסאים יובלו לאחר מכן, אני מקווה, להיות מהנדסים. גם היום, 30% מתלמידי אורט בראודה הם בוגרי רשת אורט. אנחנו יודעים להניע את התלמידים כדי שיהיו.

אני חוזר לאותם פרוטוקולים, שגברת טור כספא ענתה בהם ואמרה להם אל תדאגו, אל תחוקקו את החוק, אנחנו לא רוצים, אורט ישראל-. אני אומר לכם שוב פעם, אם אני אקריא מה שאמר כאן סטיבן סתיו, שהיה המנכ"ל, מילות אהדה והערצה לאורט ישראל. הוא אמר להם חברה, אוקי, עם אורט ישראל נגיע להסדר מיוחד, אל תדאגו. אל תדאגו, זה כתוב בפרוטוקול. אני מפנה אתכם לפרוטוקול ועדת החינוך של כנסת ישראל, של הריבון, מר טרכטנברג. שאתם ביקשתם שלא יחוקק החוק. אני לא הפרעתי לך.

לא, לא, אל תגיד אתם, כי אני לא הייתי שם.

לא, זה לא משנה. זה שאתה לא היית שם, יש המשך של משילות. יש רצף משילות. יש ריבון. אתה אמרת ריבון ואני אומר ריבון.

כן, צבי, בבקשה.

וביקשתם והתחננתם, אנחנו נגיע באמת עם רשת אורט, שהיא רשת טובה, סטיבן סתיו, אני מקריא לכם כאן את מה שהוא אמר. ואז באתם ואמרתם, טענו הרי שבכלל כמות הייצוגיות שלנו בנקודת זמן היא בכלל לא כצעקתה. עלו הדוברים ואמרו אתם לא יודעים מה שקורה כאן. צביקה פלג, מנכ"ל אורט, שכל עשייתו לשליחות חינוכית ולכן הוא פותח עוד ועוד ועוד למען עם ישראל. אני מציע לכולם לנסוע לשבטי אבו בסמה בנגב, לראות מה עשינו שם עם שבטי הבדואים, בשליחותו של שמעון פרס. תשעה בתי ספר של בדואים.
מה הטענה לצביקה פלג? הוא מביא אנשים שהוא מכיר, שהם יהיו בחבר הנאמנים. יש הגדרה מי יכול להיות חבר נאמנים. אומר פרופסור הייבלום, ממכון ויצמן, שהוא לא פחות מידין דודאי, ידידי, אומר כאן לוועדה משפט: אתם רוצים להגיד לי שפרופסור ברבש הוא לא דמות ראויה? אתם רוצים להגיד לי שפרופסור אורי שפיגל הוא לא דמות ראויה? נכון שהוא לא פרופסור טרכטנברג בכלכלה, אבל הוא פרופסור לכלכלה מהידועים במדינת ישראל – פרופסור אורי שפיגל.
ונכון שאתם רוצים להגיד לי שעוד אחרים הם לא ראויים, על זה אתם אומרים שהם חברים כאילו של צביקה פלג? מה, אני הולך ברחוב אני אומר – אתה תהיה חבר חבר הנאמנים? זה הכל בהתנדבות הרי. בוודאי שאני פונה לאישי ציבור. בוודאי שאני פונה לפרופסורים. בוודאי שאני פונה לראשי תעשיות.

ועם כל הכבוד לנשיא של בראודה היום, שהוא לוקח את אחד מאנשי התעשייה שהובילו בצפון – ישראל שוטלנד - והוא אומר לו אני יודע למה אתה כאן, כי אתה חבר של צביקה פלג. סעדי במרומים בכלל שנשיא מתערב בגופים המנהלים, זה דבר שערורייתי בפני עצמו, אבל לכם אני אומר, לא מכיר, הוא לא יודע איך נראה ביתי, מר ישראל שוטלנד. ותוקף אותו בישיבת חבר הנאמנים – שאתה מקורב לאורט. למה?
ואני חוזר לפרוטוקול. הפרוטוקול בא ואומר, ואני מצטט את הרב מיכאל מלכיאור: "אני מבקש מכם ות"ת, לשבת ברצף ולגמור את ההסדר שלכם עם אורט, כדי שאם אתם מבקשים שלא נ...". ועברה חצי שנה והדבקות של הות"ת לריבון היא ממש ידועה. חצי שנה שואל אותם אחרי זה חבר הכנסת מלכיאור, ביוני 2008 – נו מה עשיתם? אנחנו בדקנו. כמה פעמים נפגשנו? פעם אחת. יצא עשן לבן? לא. לא היה לנו מספיק זמן.
אומר להם הרב מלכיאור – רבותי, כנסת ישראל הולכת להצביע על החוק, הצעת החוק של אלכס מילר ויעקב מרגי. תעשו לנו טובה, מעכשיו נהיה ילדים טובים. אני מציע לכולם לקרוא את הפרוטוקול. אנחנו עכשיו נשב ברציפות. אומר להם חבר הכנסת מרגי – מה זה נקרא רציפות? אתם כל הזמן משטים בנו. הוא אומר, אני מקריא: את טוענת, הוא אומר ליעל טור כספא, שזה יהרוס את החינוך האקדמי, זה יהרוס את החינוך הזה, והוא עונה לה – אם זה כל כך הורס, למה את לא יושבת עם אורט לגמור את העניין? אם זה כל כך יפגע בחינוך האקדמי, למה את לא עושה שום דבר?

אבל מה הוא אומר לה? הוא גם אומר לה – המשיכה שלכם היא משיכה טקטית. אתם כנראה מחכים שאולי עוד פעם ממשלת ישראל תיפול ולא יקרה שום דבר.

ואנחנו יושבים, אחרי יולי, ואנחנו מעבדים מסמך מוסכם עם הות"ת, עם מנכ"ל הות"ת, עם משה ויגדור. ומה לעשות, בפברואר 2009 נופלת הממשלה. עצוב. ואני בא לות"ת ואני אומר טוב, חברה יש פה מסמך מוסכם, בואו נחתום. אולי נקודה אחת או שתיים לא בהירה, לא ברורה. אומרים לי – תסלח לי, מר פלג, הממשלה נפלה, הייתה רק קריאה טרומית, אנחנו כבר יותר לא מחויבים לכלום. זה משילות? זה הערכה לריבון? זה הות"ת מעריך את הריבון? הכל כאן מעוגן בפרוטוקולים.

גם מטרות החוק של אלכס מילר ושל יעקב מרגי מונחות כאן לפנינו, ואנחנו ממשיכים להתדיין. ויעיד כאן תיכף ד"ר רענן הר זהב, עורך הדין שלנו, שמלוה אותנו שנים בעניין, בסאגה הזאת, וכל פעם בדיוק הפוך ממה שפרופסור טרכטנברג אמר. צר לי לבוא ולומר את זה - שאדם בסדר גודל של באמת יושב ראש הות"ת ואחד מהאנשים המובילים בכלכלת ישראל - קצת לא מדייק. כל פעם שמגיעים לסיכום – יש סיבה למסיבה למה לא לקיים את הסיכום. אני מאד אבקש מד"ר רענן הר זהב שישלים בפרטים.
פרופסור טרכטנברג מבקש לאחר ישיבה שעשינו עם פרופסור ידין דודאי, גדי פרנק – מ"מ מנכ"ל הות"ת, יחד איתי, באוניברסיטת תל אביב – צביקה, בוא נגמור את העניין. אני מקווה שכולם מבינים שאחרי קרוב ל-8 שנים של משאים ומתנים כושלים באשמת הות"ת, ואני אומר את זה חד וחלק, בחוסר תום לב, אני יושב עם מר גדי פרנק, ואני מוכן ללכת דרך אגב להיחקר במכונת אמת, אני גם מוכן להפסיק את עבודתי ברשת אורט. אל מול גדי פרנק יושב, והוא מציע לי מעין עוד פעם אופציה כדי לסכם את כל הבעייתיות ואת כל חילוקי הדעות.

יש כאן מסמך לא שלי, חתום עליו גדי פרנק, מ"מ, מה-4 בפברואר, סיכום לשיחה בינינו: להלן סיכומי עיקרי הדברים. אורט ישראל ייסדה את עמותת אורט בראודה ותוכל להיות מוכרת כתאגיד אשר הינו גורם מייסד בהתאם להחלטות הות"ת-מל"ג. האסיפה הכללית עד 40%, הוועד המנהל 25%, ועוד כהנה וכהנה, אני לא אלאה כאן את הבית הזה. היו כמה חילוקי דעות לפרישת המתווה, משך זמן, שינוי. קיבלתי את הנחיות הות"ת שאני יותר לא אהיה יושב ראש חבר הנאמנים, אני נגוע. תיכף נדבר על ניגודי האינטרסים.

למעשה, כמעט הכל הוסכם. כן, מר טרכטנברג, לנושא התרומות, בוא נדייק מה שאני אמרתי בחדרך. אמרתי שמאחר וזה נגרעות ואני נגרעות, ומאחר שאנחנו נבוא לאסוף תרומות בחוץ לארץ ואנחנו מכבדים את השם של אורט, אמרתי שנבוא ונציג חמישה – שמונה תורמים גדולים שהם של אורט, ובהם מכללת בראודה לא תוכל לגעת. הרי זה ברור לכם שאם יש גברת אדית אוורט שתורמת כל שנה חצי מיליון דולר לאורט, זה קצת יראה משונה שפתאום יבוא אליה אורט אחר ויבקש גם כן את הכסף.
ואמר לי גדי פרנק - וזה גם מקובל עלי ובוודאי שלא יכול לקרות כדבר הזה – תמציא לנו רשימה. אמרתי בבקשה. והמשכנו לדבר ולהתדיין.

אני רוצה לעשות כאן מה שנקרא יציאה קצת מסדר הישיבות שהיו. ניגודי אינטרסים? אני רוצה לראות שיביאו לי מכל הפרוטוקולים של ה-12 שנים האחרונות, פרוטוקול אחד שהוועד המנהל וחבר הנאמנים, 95% בו לא הצביעו פה אחד. אני רוצה לראות שמישהו התנגד ואמר זה לא נכון. 90%. איזה חילוקי דעות? אורט הציעה 100 מיליון שקלים - אין חילוקי דעות. אורט בנתה את המכללה – אין חילוקי דעות.

אורט לא גובה מה שהיא צריכה לעשות ופרופסור טרכטנברג יודע כעמותה, גם אנחנו חברה לתועלת הציבור, לא גובה דמי שימוש במתקנים שבנינו, כדי שלעמותה יהיה יותר כסף, לעמותת בראודה. אתם משתמשים במתקנים של רשת אורט ישראל. האדמה היא בחכירה של רשת אורט ישראל. בנינו בתים. ציידנו, ריהטנו, גיננו. לא מגיע עבור דמי שימוש של מכללה אקדמית לשלם עבור ההשקעה הזאת דמי שימוש במבנים? לא גבינו כסף.

אני אומר את הדברים גם לגבי היחסים הכלכליים שקיימים בן שני הגופים. פרופסור טרכטנברג, בוודאי ידוע לך שגם במכללת רופין יש הנדסאים. לא ציינת את זה כאן. גם במכללה כנרת יש הנדסאים, לא ציינת כאן את זה. גם בעוד כמה מכללות יש הנדסאים. כן, אני ביקשתי מכם, התחננתי ב-18 מיילים. אתה חושב שאנחנו משלמים פחות מדי עבור שירותי ניהול במכללת בראודה? תגיד לי כמה אחרות משלמות. ביקשתי את זה ולא קיבלתי במשך שישה חודשים. אולי אנחנו משלמים יותר?

אבל מה לעשות שגם את האישור של 4,000 שקלים האלה, צמודי מדד, שהגענו לתשלום הזה, שיושב כאן ד"ר שמריהו רוזנר, שהוא היה נשיא המכללה בעבר, שהוא סיכם את ה-4,000 שקלים האלה, דמי הניהול, קיבלנו את אישור הות"ת. יש לי אישור בכתב שהות"ת מאשר שהסכום הזה הוא סכום ראוי לשלם. אז לבוא ולהגיד שיש ניגודי אינטרסים אחרי שהות"ת היה חלק מהאישור של הסכום הזה?

וראו זה פלא. הנשיא היה קצת מאוים על ידי הוועד המנהל וחבר הנאמנים, כי היו כמה חילוקי דעות והוא הכין לו איזו מעטפת כנגד הגופים המנהלים. ובטעות הוא שלח מייל אלי, שהיה צריך להגיע לאותה מעטפת שאותה הוא בנה כדי לטוות איזו עשייה כנגד הגופים המנהלים. פרופסור ידין דודאי כתב לו, פרופסור טרכטנברג. ואני מצטט: אם זה היה קורה במכון ויצמן – פרופסור מהרשק, היו מבקשים ממך להתפטר במיידית. יש את זה בכתובים כאן, לא במקום אחר. אני מוכן להקריא את זה, באנגלית הוא כתב את זה, אם זה היה קורה.
ברגע שהוא שלח את המייל שהוא חותר, או שהוא פועל כנגד הגופים המנהלים, הוא רץ למבקר המדינה להגיד חברה, רוצים לפטר אותי, הגנת שחיתות. מה שחיתות? שאנחנו 12 שנה עומדים כאן מול המועצה להשכלה גבוהה ומול כנסת ישראל כדי לשנות את החוקים? זה השחיתות. צביקה פלג לקח אגורה אחת לכיסו? צביקה פלג נהנה, לצביקה פלג יש הנאה כלכלית מבראודה? איזה שחיתות?

ואנחנו במיידית ביקשנו, פרופסור ידין דודאי, להביא רואה חשבון חיצוני, שיבחן באמת את העלויות בפועל. ולא רק זה ביקשנו. רבותי, המכללה היא הרי שלנו, אנחנו ניקח מבנה אחד, נאכלס שם את ההנדסאים, את כל שירותי הניהול אנחנו יודעים לעשות לבד, יש לנו שבע מכללות יחידניות להנדסאים, ננהל את זה לבד. לא צריך עובדי מינהל, לא צריך ספרייה שגובה מאיתנו קרוב ל-800,000 שקלים בשנה על מאגרי מידע שהנדסאים לא צריכים. אנחנו לפי סימולציה שלנו, זה יעלה לאורט בקושי 3.5 מיליון שקלים בשנה, מול 5-6 מיליון שאנחנו מעבירים היום למכללה.

מה שקרה לגבי רואה החשבון החיצוני שבודק, כבר הייתה החלטה בראשותו של פרופסור ידין דודאי לפני חודש וחצי שימשיך את עבודתו. רק מי שעצר כרגע את העבודה של רואה החשבון זה נשיא המכללה האקדמית שלנו. כי מה נעשה, אולי באמת התוצרים יהיו ששילמנו יותר מדי?

אני מגיע לסיומו של המשא ומתן.

אני מבקש גם שתגיע לסיום הטיעונים שלך.

כן, כן. ב-12 במאי קיימנו - ד"ר רענן הר זהב שיושב כאן, עו"ד יעל טור-כספא וגדי פרנק – ישיבה נוספת, והגענו לסיכום סופי סופי ואחרון מה שנקרא. 12 במאי, לא לפני 100 שנה. 12 במאי 2014. יש לי את הסיכום כאן. ארבעה ימים לאחר מכן אני פתאום אומר להם חברה, אתם הטעתם-. אומרים לי, הטעית אותנו. אתם בכלל לא גוף מייסד. אנחנו כל הזמן חשבנו שאתם גוף מייסד. אפשר לדעת איזו מכללה אחרת היה לה גוף תאגידי מייסד במדינת ישראל? שאנחנו הטענו?

מ"מ מנכ"ל הות"ת בכל החצי שנה לא ידע שאנחנו לא גוף מייסד והוא אמר לי אתם גוף מייסד, ואני בוודאי, אם הוא היה שואל אותי הייתי אומר לו שאני יודע שאני גוף מייסד. דרך אגב, גם באמנה אל מול המכללה בשנת 1996 כתוב שאנחנו גוף מייסד. אני מקריא לכם את האמנה משנת 1996:
הואיל ואורט ישראל ייסדה את מכללת בראודה, כתוב באמנה משנת 1996, לא היום, אני מקריא לכם. היה לי ... לחשוב שאם זה שבעה אנשים שכולם סמנכ"לים ומנכ"ל אורט לשעבר – זה לא גוף מייסד? מה, לקחו 100 מיליון שקלים מאורט שהוא לא גוף מייסד? אבל בואו נשאיר את זה.

ואז הבנתי שנכון שהמשא ומתן, אורט לא עשתה בתום לב, אבל מישהו אחר לא עשה אותו בתום לב, כי ארבעה ימים אחרי שכבר היה סיכום, נתבקשתי באותו יום, 12 במאי: צביקה פלג, רק דבר אחד אנחנו מבקשים, שזה יעבור בדירקטוריון של אורט, שכולם אנשים מהרמה הציבורית הגבוהה ביותר, מדוב ספיר שהוא ראש התקינה החשבונאית ועו"ד מאן ופרופסור ברכה רגר ואחרים. אנחנו רוצים לדעת שגם הדירקטוריון שלכם, של אורט, יאמץ את ההסכם.
למזלנו באותו יום אחר הצהריים באורט נתניה ליבוביץ, הייתה ישיבה של הבורד שלנו. העברתי את זה, היו שאלות – למה, הבטיחו פעם 49% , למה ירדת ל-40%? מכתבים של הות"ת, של יעל טור כספא על 49%. עו"ד רענן הר זהב יראה את המכתבים האלה – למה ירדת ל-40%. מי יערוב לידינו שהמכללה לא תיפול מחר בבוקר ומה תעשה, אתה תסכים לא להזרים לה כסף? אין אחריות ב... באים קדנציה של 4-8 שנים נשיאים והולכים, ואם לאחר מכן עשו בור, אז עשו בור.

אז מדינת ישראל, להזכירכם, חברי כנסת כאן מציינים בשנת 2008 שמכללת רופין, כשפשטה רגל, מי הזרים את הכסף? מדינת ישראל. כשתל חי פשטה רגל מי הזרים את הכסף? מדינת ישראל. האם פעם אחת בהיסטוריה של 65 שנה של אורט ישראל ראיתם שמדינת ישראל נתנה לאורט כסף ספיישל אגורה אחת? באנו לבוא ולומר שיש גירעון במכללת בראודה להנדסה של 50 מיליון שקלים – בואו תכסו?

כן, צבי, אני מבקש - - -

אני כבר מסיים.

אתה כבר - - -

אני עוד קצת לעומת פרופסור טרכטנברג, אבל אני לא סופר את הזמן, כל אחד אומר את ה - - -

אני סופר את הזמן.

ואז מה שקרה, אמרו לנו היות ואתם דור מייסד, אנחנו חוזרים אחורה. לקח לי שלושה ימים להירגע, שעוד פעם לא עומדים במתווה ועוד פעם לא עומדים בדיבור ועוד פעם לא עומדים בהסכם. ובאתי ואמרתי לגדי פרנק – תקשיב, באמת כבר התשתם אותי. בוא נגיד ככה, אתם באתם ואמרתם שעל המתווה הזה של דור מייסדים של 40% חבר נאמנים ו-25% אתם נותנים לנו, לאורט, ולוועד המנהל ולחבר הנאמנים – חבל להסדיר את העניינים עד סוף תשע"ו. זה כתוב בהסכם. אמרתי תראו, אתם רוצים 20-20? בואו נעשה גם את זה בשלבים.
מאחר שהמתווה היה בחבל עד סוף שנת תשע"ו, אני מבטיח לכם שאם עד 30-, אנחנו ניגש לבית משפט ונבקש צו הצהרתי שאורט ישראל היא הגוף המייסד. אם אורט ישראל היא גוף מייסד, נחזור למתווה 40% ו-25%. אם עד 30 ביוני 2016 לא נקבל את זה, תוך שלושה חודשים נמשיך את הסדרת המתווה ל-20-20. אבל ממילא נתתם לנו חבל עד סוף שנת תשע"ו להסדיר את העניינים, תנו לנו אותו חבל. התשובה הייתה לא. עכשיו תוך שלושה חודשים, אם לא – נוריד את ההכרה ונוריד את התקצוב ונראה לכם מי בעל הבית.

אני עם כל הכבוד, לכם אני אומר, כנסת ישראל, מאז לאורט ישראל יש התנכלות, ואני אומרת את המילה בחריפותה – של הות"ת, לחוצפה של אורט ישראל, ושמענו את זה גם בדבריו של פרופסור טרכטנברג, שבכלל שתי סיעות – ש"ס וישראל ביתנו הגישו הצעת חוק ברוחה של אורט ישראל ומאז יש התנכלות.

אני אספר לך רק על אורט הרמלין, שזו מכללה לא מתוקצבת. יש שם שלושה חוגים. אנחנו כבר מממנים את המכללה הזאת מתוך חזון וחלום 10 מיליון שקלים כל שנה, מתקצבים אותה מתקציבנו, ממשאבינו. הייתי גם עם זה כבר אצל השר שי פירון. מכללה להנדסה, לא בשביל אורט ישראל, אני יודע מה הם יעשו שם. הגשנו עוד שני חוגים: תקשורת חזותית ומחשבים. זה עבר את כל הוועדות הפדגוגיות, כמו שלוקח במל"ג-ות"ת קרוב לשנה וחצי, שילמנו לפרופסורים, הכל. ואתם יודעים למה לא מאשרים אותם עדיין? המכללה לא מתוקצבת, כי כבר שלושת רבעי שנה בודקים את החוסן הכלכלי של אורט, אולי זה יגרום לה גירעון ואולי הוא לא תוכל לעמוד בגירעון הזה. ולזה לא קוראים התנכלות?

האם באמת למכון לנדר מישהו בדק את החוסן הכלכלי? אורט ישראל, שמגלגל מיליארד וחצי שקלים ושיש לו רזרבות ושיש לו צוואות ושיש לו השקעות?

משפטים אחרונים לגבי פתאום הפליאה שפרופסור טרכטנברג כתב – World Ort. הוא לא אמר אורט. אתם יודעים למה? כי אסור להם להיקרא בארץ אורט. פתאום World Ort. אסור לו להיקרא בארץ בשם העברי אורט. ולמה? כי בשנת 2006 אורט העולמי, בדירקטוריון יושבים חברים מכל ארצות העולם שיש בהן אורט. מה שנקרא מדינות מתרימות ומדינות ביצועיות. אנחנו מדינה מבצעת, אנחנו יש לנו 200 בתי ספר.

בשנת 2006 שאלו חברי דירקטוריון שלי, אודי שטיינברג, שייבדל לחיים ארוכים, שעליו יש את חוק שטיינברג, אי אפשר להאשים אותו, אדם ללא רבב, בן 92, שהקדוש ברוך הוא ייתן לו הרבה שנות חיים, ואחרים, ושאלו את הבורד באנגליה שאלה פשוטה: אתם גובים 20 מיליון דולר תרומות – איפה הכסף? אנחנו המעצמה הכי גדולה. התרומות. כי אורט ישראל לא הייתה יכולה באותן תקופות לאסוף כספים לבד. אפרופו כל כך אתה נגד שיאספו כספים, לאורט ישראל הגדולה היה אסור לאסוף כסף לבד. זה לא שאנחנו הגבלנו, גם לנו היה אסור.

וכשנשאלו השאלות האלה, התחיל דין ודברים והתברר לנו שבשנת 2006 ביקשנו מאורט העולמי לא עוד איסוף תרומות לאורט ישראל, כי לא יכול להיות שאנחנו מקבלים 2.5 מיליון דולר בשנה מכל התרומות של אורט העולמי, מעוגה של 20 מיליון דולר. ואז, כשהעברנו תהליך ביקורת אצלנו, התברר שלמעלה מ-40 צוואות של העם היהודי שיושב בארצות הברית – נעלמו. וכשביקשנו לדעת איך יכול לדעת שצוואה, שיהודי השאיר לאורט ישראל, כתוב בה אורט ישראל, כתוב בה אורט כפר סבא, אורט יד שפירא, אורט זה - נעלמו.
פנינו לבית המשפט וביקשנו את בית המשפט שיבקש מאורט אמריקה ומאורט העולמי דבר אחד, גם את החובות שהם חייבים לנו במיליוני שקלים וגם את הצוואות. אני מאד שמח שבית המשפט המחוזי, לאחר הרבה מאד תעתועים של אורט העולמי ואורט אמריקה, נמצא בימים האלה בסופו של תהליך ואני מציע למי שיכול לראיין את השופטת שרה דותן, והייתי כמעט בכל הישיבות בבית המשפט, על הדברים החמורים שהיא אמרה לנציגי אורט העולמי ואורט אמריקה, על המוסר בהעלמת צוואות.

כן, צבי, אתה מוכרח לסיים.

ולכן, אני לא מתפלא שנשיא מכללת בראודה גייס את המנכ"ל הנוכחי של אורט העולמי, כי התחלפו המנכ"לים שם לפני שנה, ואמר בוא תגיד שגם זה שלך. תגידו - סוראסקי באיכילוב הוא המייסד? הוא התורם. שרי אריסון – היא המייסדת?

צבי, אתה מוכרח לסיים.

לא, לא, אני - - -

לא.

אני כבר מסיים.

אבל אתה אומר כבר מסיים כבר איזה 15 דקות.

כבר. ולכן רבותי אני חוזר ואומר, אני חוזר להצעה שביקשתי, אף על פי שיכול להיות שאני אשמע לא טוב, אבל אני אומר, מי שיודע, אותי עוד לא תפסו בדבר שקר. אני חושב שידי הנקיות הן ההוכחה להישרדותי במערכת הציבורית 40 שנה. יכולים להגיד עלי הרבה דברים. מפעיל מודלים חינוכיים, מוליך מודלים חינוכיים, גאווה גדולה, הכל. אבל ידיי נקיות.
ולכם אני אומר, גם כבר היום פנו אלי שלושה חברי כנסת – בואו נחדש את הצעת החוק משנת 2008. אמרתי רבותי, אני עוד לא מוכן לזה. מה שאני מוכן לבוא ולבקש מהבית הזה, שאותו מתווה שסוכם ב-12 במאי – יקוים ככתבו וכלשונו, ואורט ישראל מגישה בימים אלה בקשה לצו הצהרתי שהיא גוף מייסד. אם היא גוף מייסד היא תמשיך להיות 40-25. אם היא לא תהיה בסוף המתווה, בסוף שנת תשע"ו היא תרד ל-20-20.

תודה.

אני רוצה - - -

לא, לא, תסלחו לי, הזמן שלנו קצוב. אני חושב שהצגת את עמדתך בצורה ברורה - - -

לא, לא. לא את הזיגזגים של הות"ת. אני חושב שמבחינה משפטית - - -

הצגת את עמדתך - - -

זה לא את עמדתי, זה את עמדת אורט ישראל.

אני נותן לפרופסור מהרשק את זכות הדיבור, בבקשה.

אני אהיה מאד קצר. מספר הערות קטן.

אלף, האם הצבעה פה אחד מייצגת העדר ניגוד אינטרסים? אני תוהה. הצבעה פה אחד זו הוכחה לניגוד אינטרסים, פלג? אני לא חושב ככה. להיפך אני חושב.

הערה שנייה.

אתה נבחרת - - -

אני לא הפרעתי לך בכלל.

אתה נבחרת על ידי אותו הוועד המנהל. אתה נבחרת לתפקיד, ידעת - - -

אבל צבי, לא הפריעו לך.

סליחה, נכון.

הערה שנייה לגבי ניגוד עניינים. אני מתבקש על ידי מנכ"ל אורט ישראל שהוא יו"ר חבר הנאמנים, לתת לו הנחה בנושא קוד 4,000. ביקשתי תחשיב, נייר ועיפרון, נציג שלך, נציג שלי, בוא נבדוק אם מגיעה הנחה. אולי מגיעה הנחה. פלג לא הסכים לתחשיב. הוא בשום פנים לא הסכים לתחשיב.

הוא זימן אותי ללשכתו ב-26 במאי 2013 והודיע לי. זה הוא קוד 4,000 החדש. תוציא נייר ועיפרון, תרשום. בעל פה הוא אמר לי. ביקשתי את זה בכתב. כעבור כמה שעות רואת חשבון ליאת הר פז נתנה לי את זה והיא חתמה על זה. כלומר, חתומה נציגת אורט. לא חתום על זה צבי פלג, שאמר לי את זה בעל פה.

אני ביקשתי רואה חשבון. צבי פלג הציע לי רואה חשבון מטעמו.

צביקה פלג לא הציע. הציעה רואת חשבון של אורט רואה חשבון לא מטעם אורט. לא, אתה אומר דברים לא נכונים.

סליחה, צבי, אתה חושב שכל הדברים שאתה אמרת כולם מקבלים שהם נכונים?

בטוח שלא.

סליחה. התקשר אלי סמנכ"ל אורט איתי גולדפרב ואמר לי ככה: צביקה פלג מבקש שרואה החשבון יהיה חיים לחם, ואנחנו מייעצים לך לא להתנגד. התנגדתי מיד. פניתי לפרופסור ידין דודאי, ביקשתי רואה חשבון אובייקטיבי. אני ביקשתי רואה חשבון צביקה, ולא אתה. אני ביקשתי.
אני פניתי למבקר המדינה ומעולם לא ביקשתי צו הגנה כפי שנאמר פה. קל מאד לבדוק את זה. זה מופיע בכתובים. אז מדוע - - -

סליחה, יש בכתובים ממבקר המדינה שאתה מבקש צו הגנה. תגיד לי, אתה - - -

לא, יש גם החלטה.

יש גם החלטה.

סליחה. עורך הדין רענן הר זהב - --

גם הוא לא - - -

סליחה, אפשר לבדוק. אני אמרתי שאם בעתיד יעלה הצורך בבקשה לצו הגנה, אז אני אבקש. תבדוק בבקשה.

כותב לך מבקר המדינה – לאור התייחסות שלנו – שהוא מוריד ממך את צו, שבכלל לא היה - - -

אפשר לבדוק את זה. חבל.

נכון, נכון.

לא ביקשתי צו הגנה.

כתוב לי ואני מוכן לשלוח את זה לוועדה.

הוא כותב הואיל ולא ביקשת צו הגנה - - -

הוא לא כותב.

אז תבדוק את זה.

היות ולא אוימת בפיטורים, אני לא יכול לתת לך צו הגנה על מה שלא אוימת. זה מה שהוא כותב. אתה רוצה שאני אבקש שיעבירו את זה עכשיו בטלפון? יעבירו את זה, בבקשה.

סליחה, אפשר לבדוק את זה.

לא, אני רוצה להעביר את זה לוועדה.

בבקשה, פרופסור מהרשק, תמשיך.

כן, עכשיו ככה. לא הבנתי מהצגת הדברים של פלג, מדוע המכללה שלי אינה ראויה לעצמאות. לא הבנתי. לא הבנתי. היה סיפור ארוך, הייתה אהבת ישראל, היה או בסמה, היו בדואים.

המכללה שלי?

המכללה שלי מתוך הזדהות. שלי מתוך הזדהות.

אהה. הבנתי.

לא הבנתי צביקה, מתוך כל השיח הארוך שלך, עם הרבה ציונות, אהבת אחים, מולדת, לא הבנתי למה למכללה שלי לא מגיעה עצמאות? לא הבנתי. לא מבין את הקשר בין מה ש - - -

תנו לי הזדמנות, אני - - -

סליחה, לא הפרעתי לך במילה.

צבי, צבי, צבי.

לא הבנתי את הקשר בין מה שאמרת לנושא הדיון כאן, שהוא עצמאות המכללה. אין שום קשר. לא רלבנטי.

חברים, המכללה שלי מתחילה לסבול מנזקים.

שלי.

נזקים. ידין דודאי פרש, זה הוא נזק גדול. סטודנטים שואלים שאלות, זוי עונת ההרשמה. סטודנטים מצטיינים באים ואומרים לי – אנחנו נקום ונלך למקום אחר.

אני מבקש להציל את המכללה. יושב הראש, פרופסור טרכטנברג, דיברו על מכללה ייחודית. חברים, זאת הקליפה. בפנים הלבה מבעבעת. צריך לקבל החלטה.

תודה.

תודה רבה.

עורכת דין יעל טור כספא.

כן, אני רוצה להתייחס בקצרה לכמה דברים שנאמרו פה. הביקורת שהועלתה כלפינו, אז נכון, נלחמנו על זה שלא יתוקן חוק המדד, על שמירה על סעיף 15 ועל העצמאות של מערכת ההשכלה הגבוהה, כי חשבנו שהתיקון שבו רצו לתקן את סעיף 15 ולאפשר לתאגיד חיצוני לשלוט במוסד להשכלה גבוהה, יהרוס מבחינתנו את מערכת ההשכלה הגבוהה.

הרגשנו שאין לנו ברירה והיינו מחויבים להיכנס לדין ודברים מול המוסד, כדי לא לפגוע במערכת כולה. כיבדנו את המחויבות למשא ומתן ופעם אחרי פעם היו שיחות עם המוסד ולא הצלחנו להגיע להבנות עם המוסד. הרבה פעמים המוסד חזר בו בעצם מדברים שהוא הסכים ולא נותרה ברירה בסופו של דבר.

אני רוצה להגיד, בהתייחס לדברים שנאמרו פה, שההבנות שהגענו אליהן בתקופה האחרונה, כמו שנאמרו בשיחות שהיו עם המנכ"ל, היו בהבנה שבעצם אורט ישראל הם המייסדים. בדיון שהיינו בו כולנו זה נאמר בתחילת השיחה, וזה הותנה בזה שאורט ישראל היא הגוף המייסד. רענן הר זהב גם אמר שהוא יציג בפנינו מסמכים שמעידים על כך.

זה לא נכון.

זה כן נכון. אני רוצה לסיים.

תנו לעורכת הדין.

זה נאמר, אמרתם שיש מסמכים שמעידים על כך ורק לאחר מכן התברר לנו - - -

אתם שאלתם לגבי אורט העולמי, בואו נדייק.

רק לאחר מכן התברר לנו מרשות התאגידים, שהמצב אינו כזה.

אני רוצה להגיד אמירה כללית. ההנחיות שלנו, שבעצם קובעות את המגבלות על מעורבות של תאגיד חיצוני, נקבעו בעבר לאור ועדה - קראו לה ועדת אלבק – שהיא בעצם דנה במקרה שהיה במכללה למנהל, מעורבות של המוסד הלא אקדמי במוסד האקדמי; ואני רק רוצה להקריא חלק מאד קצר שבעקבותיו נקבעו ההנחיות שלנו, ואני חושבת שהוא מזכיר את המקרה הזה. זה גם היו התשובות שלנו בכל ההתנגדויות להצעת החוק בזמנו ובערר שהגישה שרת החינוך דאז להצעת החוק.

"המסלול האקדמי נרשם כעמותה נפרדת, אבל כל חברי חבר הנאמנים של המסלול היו גם חברי חבר הנאמנים של המכללה למנהל. מצב זה נראה בעינינו נוגד בצורה קשה את דרישת אי התלות של המסלול האקדמי. נמצא שחברי חבר הנאמנים חייבים נאמנות כפולה, למכללה למנהל מחד ולמסלול האקדמי מאידך. נאמנות כפולה פוסלת נאמן מלהיות כזה. כל טיבו של נאמן ושל חבר חבר הנאמנים, הוא שיפעל בתפקידו לפי מיטב האינטרסים של מוסד שהוא נאמן בו. איך הוא יכול לפעול כך כאשר בה בעת הוא חייב חובת נאמנות למוסד אחר, אשר עשוי להיות בעל אינטרסים שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרסים של המוסד שבו הוא נאמן".

הדו"ח הזה היווה נר למל"ג ולות"ת כשהם קבעו את ההנחיות שלהם. אנחנו עומדים על זה שההנחיות שלנו הן חשובות והבסיס שלהן הוא שמירה על העצמאות האקדמית והמנהלית של המוסד, וכך אמרנו במשך כל השנים בכל הדיונים בוועדות הכנסת ובוועדות השרים.

כן, תודה.

שניים-שלושה משפטים, לא יותר, כי אנחנו צריכים להתחיל לסכם.

אני אפתח אולי בדבר לא משפטי. אומרים אם משהו לא מקולקל – אל תנסה לתקן אותו. יש פה מכללה שאין מחלוקת, המכללה המובילה. היא נמצאת בגליל וזה לא קל. מי שלמעשה הרים את המכללה, מפקח עליה, רואה שהכל בסדר ומימן את הקמתה – זאת אורט ישראל.

כעת התעוררה שאלה ציבורית פעם אחת. השאלה הציבורית האמיתית שהייתה התעוררה בשנת 2008. וזאת הייתה השאלה האם מוסד שהוא מלכ"ר, שהוא רשת חינוך, שעוסק בחינוך טכנולוגי, יכול גם להקים ולקיים מוסד להשכלה גבוהה. זאת שאלה. האם זה נכון או לא נכון.

לשאלה הזאת יש תשובה מבחינת מדינת ישראל.

לא, אין תשובה, אדוני.

בוודאי שיש.

סליחה, תרשה לי. התעוררה השאלה במסגרת הצעות חוק.

אתה יודע כמה הצעות חוק עולות פה?

סליחה אדוני.

ועוברות קריאה טרומית וקריאה ראשונה ונעלמות בהיסטוריה, עם כל הכבוד להצעות חוק.

אני אשלים ואדוני יראה. אומר ות"ת יש ריבון ואנחנו עשינו כללים. איפה הכללים? כשאדוני חיפש הוא לא מצא את הכללים שלהם. אתה יודע למה, אדוני? הם צריכים לעשות כללים בחקיקת משנה ולבוא לוועדה הזאת. עד היום אין חקיקת משנה. יש היום בג"ץ תלוי ועומד בשאלה העקרונית הזאת. איך יתכן שמל"ג, את כל ההחלטות וההנחיות שלהם – לא עיגנו בחקיקת משנה ובואו לכנסת?

עמדתנו המשפטית היא שונה ו - - -

אז למעשה עד היום אין ות"ת שאומרת אנחנו עשינו כללים, מל"ג שאומרת אנחנו עשינו כללים. הם לא עשו כללים כפי שהם צריכים לפי החוק. והשאלה היא שאלה שעומדת.

כעת אדוני, מה קרה. הייתה הצעת החוק, קיבלה את אישור ועדת שרים לחקיקה, היה לה רוב מכריע בכנסת, היא עמדה לעבור. ואז באה ועדת חינוך ואמרה תיכנסו איתם למשא ומתן, למה? כי עובדה שאורט עשתה עבודה טובה ואנחנו לא רוצים להרוג את הבייבי הזה. זה הכל. ואז היה משא ומתן. הנה, אדוני, אני מגיש לכם בכמה עותקים את כל הסיכומים בכתב שלהם. הם הגיעו איתנו לסיכומים כתובים על ניירות שלהם, במכתבים שלהם. חילקתי את זה. יש פה מתווה 2008, אישור שלהם. קיבלנו אותו. אנחנו מקבלים אותו גם היום. יש פה מתווה 2012 עם אישור שלהם. קיבלנו אותו. אנחנו מקבלים גם היום.

יש את מתווה 2014, הרבה פחות טוב, שם הם נתנו לנו 49%. אגב, הדיונים האלה לא היו רק איתם, הם היו עם משרד המשפטים כשאישרו את זה, כדי למנוע שליטה. הם נתנו אפשרות נוכחות. כשמדברים פה על שליטה, לאורט יש היום באסיפה הכללית 28% ובוועד המנהל 25%. זה שליטה? אז הם הסכימו לתת 49% ו-40% והם הסכימו שהוא יהיה יושב ראש, בכתב. לכל זה הם הסכימו, על ניירות שלהם. ופעם אחר פעם חזרו בהם מהסיכומים האלה. וזה מה שקרה.

וגם המתווה האחרון, שהוא הרבה פחות טוב, אמרנו בסדר, ופתאום באו עם סיפור מן ההפטרה - אורט ישראל לא מייסדת. אז מי מייסד אם לא אורט ישראל מייסדת? מה, המכללה נפלה מהשמיים? המכללה הזאת פעלה בשנים הראשונות כחלק מאורט ישראל, אז מי ייסד אותה? מה זה הסיפור הזה? היה דיון משפטי בין אורט ישראל לאורט עולמי, שאורט ישראל ניצחה בו. אז עכשיו מביאים את אורט עולמי, מגייסים אותה כדי שתטען שהיא ייסדה? שבעה בעלי תפקידים – מנכ"ל וסמנכ"לים של אורט ישראל חתומים כמייסדים. הכתובת הרשומה היא אורט ישראל, באמנה כתוב אורט ישראל. מי ייסד את זה? חוצנים מחוץ לכדור הארץ?

אנחנו נלך לבית משפט. אנחנו נקבל צו שאורט ישראל היא מייסדת ובכך ייפתר העניין, נלך לסיכום. לכן כל הסיפורים האלה, גם קוד 4,000, הניגוד עניינים. ות"ת אישרה את המספר, את הכסף. יותר מזה, עכשיו באנו לות"ת אמרנו – תנו לנו כמה משלמים בכל מקום אחר. אנחנו נתיישר לפי מה שמשלמים. הם לא יודעים. במקומות אחרים, אנחנו התחלנו לברר, משלמים פחות. זה אותו דבר. אז מה זה הסיפור הזה על ניגודי עניינים שהם אישרו? הם ביקשו מאיתנו, ות"ת, שלא נגבה שכר דירה. זה עשרות מיליונים.

אני רוצה רק להזכיר לך שבמקומות אחרים אין חוסר בהירות וניגוד אינטרסים בהנהלה, ולכן ההנהלה ברופין - - -

אדוני - - -

תן לי רגע. ובעמק הירדן – זו הנהלה אחת, שלפחות אין ניגוד אינטרסים בתוכה בזה שהיא רואה את שני המוסדות האלה, שאחד הוא אקדמי והשני הוא לא אקדמי, כיחידה אחת. זה כל ההבדל. הבדל מהותי.

אדוני, אמרה אורט ישראל עכשיו, אני אגיד לך מה קרה, היא אמרה אנחנו לא רוצים. אנחנו ננהל את הנדסאים לבד, לא נשלם לכם. מה באה המכללה ואמרה? לא, לא, אל תעשו את זה. תשלמו לנו.

אוקיי.

זה פותר את כל ניגוד העניינים, אז מה הבעיה?

תודה.

לכן אדוני, בסופו של דבר יש פה שאלה אמיתית שצריך ללבן אותה, לא בצורה הזאת, בצורה האם אורט ישראל, שייסדה את אורט הרמלין, מוסד לא מתוקצב, היא צריכה לדאוג למהנדסים במדינת ישראל? ות"ת נותנת כסף לדברים אחרים - - -

היא צריכה לדאוג לבוגרי תיכון? מה זאת אומרת? איזו מן הערה זו?

לא.

אתם באים לכאן ומציגים כאילו אתם בשליחות של עצמכם. כל הכבוד למה שאורט עושה ואני אמרתי את זה בתחילת דברי. מה זה הדבר הזה? משרד החינוך יכול לבוא ולהגיד תיכף בשליחות של המדינה אני - - -

עם כל הכבוד - - -

הנושא שעומד על הפרק הוא נושא מאד רציני ופשוט: אם יש קביעה ויש קביעה ואני חושב שהיא מוצדקת, שבמדינת ישראל גופים אקדמאיים יהיו עצמאים, אז צריך לעשות את החלוקה הזו גם באורט ישראל, אורט בראודה. זה העניין. לא ההיסטוריה ולא החוקים שהגישו או לא הגישו, מי שהגיש.

תראו, אני בא מהפוליטיקה. אני יודע מה זה חברי כנסת שמפעילים אותם להכין הצעת חוק, עם כל הכבוד. ואני לא מאשים פה אף אחד. זה חלק מהמערכת הפוליטית. יש פה נקודה שלדעתי היא ברורה. אתה אומר שמה שמתוקן לא לקלקל. יושב פה נשיא המכללה, נשיא המכללה ואתה שומע את הטענות שלו. אני שוחחתי עם פרופסור דודאי, לשמוע אותו, כי מישהו אמר לי שלא על הרקע הזה הוא פרש. שמעתי אותו. הוא פרש בגלל חוסר יכולת לנהל את המקום הזה.
אני קיבלתי היום, כמו חברי הוועדה האחרים, את המכתב של שני ארגוני העובדים, שאין להם, המכללה היא לא אבא שלהם. הרי בכל מקום אחר, ממש לאחרונה סיים הות"ת משא ומתן מפרך וארוך עם מכללת תל-אביב-יפו, עם שנקר שהבנתי שגם כן זה מתחיל להסתיים. יש מסלול ברור של הות"ת, עם המכללה עצמה מול העובדים. פה יש גוף נוסף, שזה דבר לא ראוי.

אתם יודעים מה, כל הדיון הזה פה, לא ראוי שהוא בכלל יתקיים בוועדת החינוך ועצם קיומו מראה שיש פה בעיה.

ולכן בסופו של דבר אני לא רוצה בכלל להתערב בענייני מל"ג-ות"ת. זה כל הרעיון של חוק המל"ג והחלטת הממשלה של ות"ת והחוק החדש, שאני מקווה שיגיע גם אלינו – חוק המשילות. זה פשוט אבסורד.

אני גם לא מבין, צביקה, באמת. אני ככה מצטער שאני מתפרץ באמצע. לא מבין איזו בעיה יש לכם לעבוד על פי הנהלים. לא 49%, גם לא 40%. דרך אגב, אני לא מבין את העניין הזה של מייסדים. אני חיפשתי באיזה שהוא מקום, לא מצאתי איפה זה כתוב.

זה בהנחיות מל"ג שלא מצאת כי הן לא קיימות.

אני חיפשתי, לא מצאתי.

כי לא קיימות, אדוני.

אז כנראה שחיפשתי מספיק טוב. אבל אני אומר לך עוד פעם, מה שהקראתי לכם ועברתי על התקנון של עמק יזרעאל במקרה, למרות שיש לי עוד כמה תקנונים, כי רציתי ללמוד על זה – הוא תקנון סביר, נכון, מתאים. מה זה יפגום באורט ישראל אם כל העשייה המדהימה באמת שאתם עושים, בעיקר במערכת החינוך התיכונית, במה זה מפריע?
אנחנו צריכים להתחיל לסיים.

רק על סוף הדברים שלך. אני מצטער שיצאתי באמצע, הייתי בוועדה אחרת, אבל אני דווקא רוצה להתחבר לסוף הדברים שלך ולדבר על הסיפור של העובדים. כי אני באתי לפה בכלל לא בגלל מלחמת הלווייתנים בין אורט לות"ת וכו', אלא בגלל - - -

דווקא זה הסרדינים.

כן, אבל פה זה שני גדולים שרבים, ואלי פנו עובדים שמאד מוטרדים מאיפה יהיה מקומם במאבק הזה. ולפעמים כשהגדולים נלחמים, הקטנים, ופה בסיפור הזה הקטנים כמו תמיד זה העובדים, הם אלה שנפגעים, ואני לא יודע כמה דיברו פה, כשלא הייתי, על הסיפור של העובדים.

אבל המכללה האקדמית בעצם נולדה כבית ספר להנדסאים, כשכל העובדים היו עובדי אורט, ותקנו אותי אם אני טועה, שרצו לקבל את האישור. המל"ג דרש להפריד הנדסה וכל העובדים המנהליים חויבו בעצם לעבוד באותה עמותה שהוקמה. לא הייתה להם אפשרות בחירה, הם חויבו לעבוד שם, ובמשך השנים בעצם זה היה סוג של קמפוס בתוך קמפוס כזה, אחד להנדסה ואחד להנדסאים, כאשר העובדים כולם היו עובדי העמותה, אלה שנתנו את השירותים שהם יכלו לתת לשני הגופים האלה, והיום, בגלל הסכסוך הזה יש בעצם את הכוונה להיפרדות הזאת, והדרישה שלי או מה שאני רוצה לבקשת, או שהוועדה הזאת לפחות תדחוף אליו, זה שהעובדים יעברו מהעמותה-. סליחה, היום יש דרישה של אורט שהעובדים יעברו מהעמותה לבית הספר להנדסאים, חזרה לאורט, או שהיא תקלוט עובדים חדשים וחיצוניים דרך מקור אחר, ובעצם העבודה תיוותר עם עובדים ותצטרך לשלוח אותם הביתה, כי לא יהיה מה לעשות איתם, אם אתם תעסיקו דרך מקור אחר.

ולכן הדרישה של העובדים, בכל הנוגע לעובדים, מבלי להיכנס לשאר הבעיות הגדולות שציינו פה, היא בעצם להשאיר אותם כגוף אחד, כעובדי עמותה, שימשיכו בכל קונסטלציה, אדוני יושב הראש, שנגיע אליה פה, לתת שירותים לשני בתי הספר, כימים ימימה וכפי שהיה בעבר.

אני לא קיבלתי את המכתב הזה, אבל קיבלתי מכתב אחר מהעובדים, והם בעצם מבקשים מאיתנו – אחד, עצירת תהליך ההפרדה מן ההיבט של גוף העובדים ושמירה על גוף עובדים אחת בקמפוס בראודה. להפריד אותם בהפרד ומשול – הזכויות שלהם ייפגעו, זכות ההתאגדות שלהם תיפגע, ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעצור את הליך ההפרדה ברמה של העובדים וביכולת שלהם להגן על עצמם, ובעצם ניהול מאוזן של שתי המכללות בקמפוס בראודה על ידי סמכות אחת, של המכללה האקדמית, כך שלא תיפגע האפשרות של העובדים למימוש תפקידם, ושתימנע כמובן העסקת עובדים נוספים וחיצוניים, בשטח שהוא גם ככה מאד מצומצם עם אפשרויות מוגבלות, על ידי שני מעסיקים שיש להם בכלל אינטרסים מנוגדים.

אז משפט אחרון, אני ארצה שאנחנו נגן על ענייני העובדים בקמפוס בראודה, נבטיח את עתידם התעסוקתי לנוכח האיום שיש עכשיו בשל המריבה, הבאמת לא נעימה הזאת שראינו פה, ולעמוד בעצם על דרישת המל"ג למשילות מלאה של המוסד האקדמי, באמצעות העובדים ולא על חשבון העובדים, ואני אבקש שגם את הדברים האלה של העובדים ניקח בחשבון בסיכום של הוועדה.

תודה.

אוקיי, בבקשה.

חיליק סיכם את דברי, את הדברים שרציתי לומר – מילה בסלע.

תודה.

יפה. יש עוד מישהו שחשוב לו לומר איזה משפט, שניים, או שלושה שלא נאמרו?

מנואל, בבקשה.

מעט מאד. כלומר, הרשימה של התיקונים שהייתי צריך לעשות על הדברים שאמר מנכ"ל אורט, היא ארוכה מדי. אני רק אציין, למען הדיוק באמת, גם כשמתווכחים, אני לא אמרתי שרשת אורט זה גוף פוליטי. שנבדוק את הפרוטוקול? אני אמרתי שרשת אורט מפעילה כוח פוליטי באיום, כפי שבא לידי ביטוי ועשית את זה לפני רבע שעה, כשאמרת תראו, אני רוצה להיות בסדר, אבל אם אתם לא תהיו בסדר – יש פה שלושה חברי כנסת שמסתובבים, שאתה יודע. לזה התכוונתי. לא שאורט חס וחלילה הוא גוף פוליטי. אורט משרתת את מדינת ישראל נאמנה ואני לא אפליג בשבחים, אבל זה למען הדיוק, בכל זאת.
הדבר השני - - -

למה, נעים לשמוע.

הדבר השני, באמת, מאד התחזקתי בעמדה שלי מדבריך. על כל מילה שנייה אמרת – אנחנו באורט יודעים לנהל את המוסדות שלנו ואנחנו יודעים לנהל את אורט ברואדה. QED כמו שאומרים. מה שצריך להוכיח במתמטיקה אומרים הנה, אתה מתייחס לאורט בראודה כעוד מכללה שאתם מנהלים ביד רמה, ועל כן כל המשא ומתן כפי שהיה, שהיה צריך לשחרר את אורט בראודה בדיוק מהמשפטים האלה, עובדה. עובדה.

אתה חוזר היום פה בכנסת וחוזר על האמירות האלה פעם אחר פעם בדבריך. אנחנו, שאנחנו מנהלים את זה, לא ניתן להן ליפול. אתה יודע, המדינה לא שם, זה מכללות מתוקצבות, אבל תבין, סליחה, אני לא צריך את אורט ישראל שלא תיתן להן ליפול. אני, כיו"ר ות"ת אחראי על המכללות האלה, לא אורט ישראל. אוקיי? אז את הטובה הזאת לא צריכים.

אז אני אומר שוב פעם, הוכחת בדבריך אחד לאחד, את כל מה שאנחנו באים וטוענים.

תראו, הלוואי שלא היינו נדרשים לדיון הזה, כי זה באמת לא תפקידה של הוועדה להתערב ברגולציה, שיש לה סמכות ויש לה אחריות. אבל נדרשנו ואני חושב שטוב שעשינו, ואני חושב שצריך לשמור ממש שמירה צמודה, כבבת עינינו, על העניין שנקרא חופש אקדמי וחוסר התערבות – לא של גורמים פוליטיים, לא שלנו בכנסת - בניהול המערכת האקדמית.

ואני חושב, ואני אמרתי את זה מקודם באמצע, צביקה, אתה יודע שיש לי הערכה רבה לרשת אורט, למרות שמדי פעם יש לנו ויכוחים בדברים שונים, וזה לגיטימי, אבל יש לי הערכה גדולה מאד ואני גם מסייע בכל מיני תחומים שעולים מדי פעם לסדר היום.

אתה מוכרח לשחרר את המכללה האקדמית אורט בראודה משליטתו של אורט. נקודה. אין שום דרך אחרת ואין שום אלטרנטיבה. לא יעבור פה שום חוק שיעשה החרגה למציאות, כפי שהיא צריכה להיות במערכת האקדמית של מדינת ישראל. ואני אמרתי בהתחלה, זה המקרה היחידי, אין שום מקרה דומה לזה בכל מערכת ההשכלה הגבוהה, שהיא 45 או 44 מוסדות מתוקצבים ושאינם מתוקצבים.

גם אלה שאינם מתוקצבים וכביכול לא מקבלים גם לא רשת ביטחון ושום דבר מהמדינה, הם לא מקבלים את הרישיונות ואת הסמכות ללמד ולתת תארים, אם הם לא עומדים בכללים האלה של עצמאות אקדמית.

עצמאות אקדמית, אני גם פעם חשבתי שאפשר לחלק עצמאות אקדמית ועצמאות מנהלית ולמדתי, הסבירו לי. יש עכשיו גם איזו הצעת חוק בכנסת על פיקוח וביקורת חיצונית על הנושאים המנהליים בתוך האוניברסיטאות, שזה דבר שקשה מאד להפריד אותו.

ולכן צריך את הסאגה הזו לסיים ורשם העמותות, אתם צריכים להפעיל גם את סמכותם בעניין הזה. ויש לכם סמכות. לא יתכן שגוף כל כך מכובד וכל כך רציני, שפועל כל כך הרבה שנים, יפעל על תקנון סטנדרטי. לי זה לא עושה שכל. שיעור סטנדרטי לעמותה של חצי מיליון שקלים ועמותה של מאות או עשרות מיליוני שקלים, עם כמובן מערכת ומערכת ציבורית ומערכת רגולציה וכדומה.
אני לא יכול אלא לחזק ולגבות את הדרישות שלך, יושב ראש ות"ת, פרופסור טרכטנברג. לכם יש מספיק סמכויות. אתם לא צריכים סמכויות מאיתנו, כדי באמת בהקדם להביא את הנושא הזה לסיום ושאורט בראודה ינותק מאורט ישראל.

אני אוסיף באמת משפט לסיום, כפי שביקש חבר הכנסת חיליק בר וכפי שאני מבין, אתם רוצים כמובן לדאוג שגם נושא העובדים יוסדר באופן מלא ומוחלט, ללא פגיעה בזכויותיהם, במעמדם וביכולתם להתקדם.

כן.

הערה. מדם ליבם של העובדים, אנא, אל תעבירו אותנו שלב של הסרת הכרה. אנא. אל תכריחו אותנו ל - - -

אף אחד מאיתנו - - -

כי זה יגזור גזר דין בעייתי מאד על - - -

אף אחד מאיתנו, אני לא חושב, לא אורט וצביקה ולא ות"ת או מל"ג, אף אחד לא רוצה ללכת בכיפופי ידיים ולהפעיל את הסמכות לביטול האישורים שיש. זה לא הדרך. הדרך צריכה לחזק את המכללה ולא להחליש אותה.

ואני רוצה לומר לכם שגם אם לא נתנהג בתבונה, כל אחד ואחד מהשותפים, בעיקר אתם צביקה, של, איך אמרת קודם – ללכת הביתה, שלושה ימים להירגע ולהעביר דף. כי אם אנחנו נתחיל עכשיו בהורדת ידיים, התקשורת תחגוג על זה והסטודנטים לא יירשמו. זה האיום הכי גדול. והם יצביעו ברגליים.

כבוד יושב הראש, ולכן את המתווה שהצעתי, ש - - -

לא, אין מתווה.

גם שלשום, כשקיבלתי מגדי פרנק, שבמידה ונוכר כגוף מייסד, הם חוזרים למתווה של - - -

אני אומר לך את דעתי. אני לא כל כך מבין את העניין הזה של גוף מייסד או לא מייסד.

אתה לא מבין, אבל זה - - -

לא, בסדר, אני לא מבין.

אבל אם אני מקבל שלשום מייל כזה, שבית המשפט יכריז עלינו כגוף מייסד, נהיה 40 ו-25%. אז גם את שיקול דעת של הות"ת - - -

צביקה, אני אומר לך את דעתי בעניין הזה. אני לא מבין. יש כללים, יש נהלים, יש חופש אקדמי, יש צינור ניהול ופיקוח - - -

אבל אדוני, זה על פי הכללים.

הבנתי. אז אני אומר לכם עוד פעם - - -

אם אדוני אומר, או שהולכים לפי הכללים - - -

הסיכום של הוועדה - - -

... לברר את השאלה הזאת - - -

אתה לא יכול לדבר יחד איתי, עם כל הכבוד.

סליחה אדוני.

הסיכום של הוועדה הוא בתוקף ואנחנו קוראים לרשת אורט, להנהלת ות"ת, לרשם העמותות, להביא לסיום הסאגה הזו ולתת עצמאות לאורט בראודה.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:40.>