PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
16/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 205>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ח בסיון התשע"ד (16 ביוני 2014), שעה 9:00

הצעה לסדר-היום בנושא: "ערכי המשפחה בישראל - מתקפה או התחדשות?", של חברי הכנסת משה זלמן פייגלין ורות קלדרון.

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר

שמעון אוחיון

משה זלמן פייגלין

רות קלדרון

מרדכי יוגב

>
בטי רטיבו - ממונה על תחום הורים ומשפחה באגף שפ"י, משרד החינוך

לינדה דגן - מפקחת ארצית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד חיה תמר הר-פז - יו"ר פורום נשים ציוניות

רנ"ג (במיל') דני קדרון - מומחה לתעבורה, עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים

ד"ר אֵוֶון כהן - יו"ר גאווה בליכוד

אודי לדרגור - יו"ר עמותת אבות גאים

מיכאל פואה - עוזר פרלמנטרי של חה"כ משה זלמן פייגלין

איתן אלון - לוביסט (גלעד לובינג), מייצג את עיריית ירושלים

יהודית גידלי

יעל, חבר המתרגמים

"ערכי המשפחה בישראל - מתקפה או התחדשות?"

בוקר טוב לחבריי חברי הכנסת. נושא הדיון: הצעה לסדר שהגישו חבר הכנסת משה פייגלין וחברת הכנסת רות קלדרון בנושא "ערכי המשפחה בישראל – מתקפה או התחדשות?". קודם שאנחנו פותחים את הדיון הבוקר, אני מבקש להביע, אני חושב שבשם כל הנוכחים, חברי הכנסת והמשתתפים בדיון, משאלה, שהנערים החטופים יחזרו במהרה הביתה בשלום. באמת כולם צריכים להיות היום מלוכדים בדבר אחד מרכזי ולא בשום דבר אחר ובו לרכז את כל המאמצים, כל האנרגיות, כל הידע ואת כל הניסיון כדי להחזירם הביתה בשלום. כולנו דתיים כחילוניים מתפללים שאכן זה יקרה. תודה רבה.

אני מעביר אליך חבר הכנסת משה פייגלין את רשות הדיבור. בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. כמובן אני מצטרף לדבריך ומבקש לומר משפט אחד של הערכה עמוקה ותודה עמוקה, מלבד כל כוחות הביטחון שעוסקים עכשיו במלאכה, למשפחות עצמן שמפגינות תעצומות נפש ולכידות ואחריות לאומית יוצאת מגדר הרגיל ומהוות לפיד שנעים לכולנו בימים האפלים הללו.

ברשותך לנושא. אני מבקש לפתוח. טיבם של דיונים מהסוג הזה שהם הולכים לאיבוד בכל מיני כיוונים. לכן אני מבקש להגדיר מראש מהי המטרה שלי. מטרה מאוד מעשית וטכנית בכל הסיפור ואז נצלול לתוך הדיון, אולי זה ייתן לכל הדיון כיוון, מי בעד ומי נגד וכדומה.

לדעתי הגיע הזמן להקים את הרשות לקידום המשפחה הטבעית בישראל. אני מייד אסביר מדוע. בסופו של דבר לכך אני חותר, אני לא חותר כאן לתקציבים או שינויים תקציבים כי אז הייתי מבקש דיון בוועדת הכספים או וועדת הכלכלה, למרות שמיד תראו שהדברים קשורים גם לנושאים כספיים. אני לא חותר עכשיו לחקיקה או לשינוי חקיקה ולפגיעה במעמדו של מישהו או שינויים כאלה ואחרים. המטרה היא לא להוריד אחרים אלא להרים, הייתי אומר שאפילו מאשפתות, ערך מאוד מאוד בסיסי שבונה את החברה שלנו ושהוא נדחק לפינה. כעת מן הסוף אל ההתחלה לבנות חזרה את הטיעון.
אנחנו עדים היום לכך שאנחנו נמצאים בתוך תהליך שהוא כל כך משמעותי שאותו אנחנו לא מבינים, לא מסוגלים בכלל להתחיל להבין אותו. תהליך קריסת הציוויליזציה המערבית כולה. מה שאמרתי עכשיו נשמע כמו משפט בומבסטי שקשה לתפוס אותו, אבל לפי כל הפרמטרים המשפחה הממוצעת במערב כבר יולדת פחות משני ילדים ועוד מעט נכנסים למצב שציוויליזציה בת אלפיים שנים, נקרא לזה הציוויליזציה המערבית נוצרית, באירופה המערבית וגם המזרחית קורסת. בארה"ב איך שהוא מצליחים להחזיק מצב שאיך שהוא ייקח עוד דור או שניים נוספים. כמה וכמה ספרים כבר נכתבו על הנושא הזה, "ציוויליזציות גוועות" – ספר אחרון שיצא, מומלץ לכולם לקרוא אותו. הציוויליזציה המערבית כולה קורסת. שמעתי לא מזמן הערכה של שני אנשי שב"כ כשהשתתפתי בפנל בצוותא תל-אביב בהשתתפותם, זה היה לפני כחודשיים. הם אומרים שעוד חמש עשרה שנה רוב הציבור, באנגליה למשל, יהיה מוסלמי. זה לא יאומן. אנחנו לא מבינים מה קורה כאן.
קריסה הציוויליזציה מלאה, כאשר המקום היחיד בעולם המערבי שזה לא קורה, זו ישראל. ברוך ה', אצלנו המצב הפוך. המשפחה הישראלית מגלה, וזה האור שבסיפור, הצד החיובי של הסיפור, מגלה יכולת עמידה שלא קיימת בשום מקום בעולם. אני לא יודע להסביר את זה כי התרבות שלנו היא תרבות מערבית, היא שואבת מהמערב, היא הולכת אחרי המערב בכל דבר, כול טרנד שרץ היום באמריקה ובאירופה מיד גולש לכאן, ורק האלמנט הזה שהאישה הישראלית יולדת הרבה הרבה יותר. למעשה, שימו לב לנתון הזה, הקהילה היחידה בעולם כולו, לא רק המערבי, שגדלה במקום להצטמצם זו הקהילה היהודית בארץ ישראל. היהודים בחו"ל מתכווצים כמו שכניהם, ישנן קהילות במזרח שיולדות עדיין הרבה מאיתנו אבל הן בכיוון ירידה. הקהילה היחידה שהיא בצמיחה זו הקהילה היהודית בארץ ישראל. ברוך ה' אצלנו זה לא קורה, משום מה זה לא קורה ואני לא יודע להסביר את זה מלבד ההסבר האמוני, אין לי לזה הסבר הגיוני.

אבל, אנחנו צריכים להבין שאותם ערכים, ערכים שבאים לפרק ערך חברתי ובראש ובראשונה את ערך המשפחה, אותם ערכים שתקפו את הציוויליזציה המערבית ומובילים לקריסה הזאת תוקפים גם אותנו. אם אנחנו רוצים לשמור על עצמנו כחברה שרוצה להמשיך ולהתפתח, להמשיך ולגדול, אנחנו חייבים את ערך המשפחה לשמור. ערך המשפחה או מה שנקרא ערכי המשפחה הוא ערך שיש סביבו קונצנזוס כל כך רחב שאתה לא שומע מתקפה ישירה על ערכי המשפחה. כולם אומרים 'משפחה זה נפלא'. ובכל זאת, אותו רצון לתקוף את ערכי המשפחה, אותו דרייב כללי שאנחנו רואים בכול העולם, לתקוף את ערכי המשפחה קיים והוא פועל בדרכים עקיפות. איך עושים את זה? –במקום לומר לא למשפחה, אומרים הכול זה משפחה וממילא מעמדה המיוחד של המשפחה מתערער והתהליך הזה הולך וגובר בא ומוביל בסופו של דבר לידי ביטוי גם במערכת המיסוי. אמרתי, בישראל ערכי המשפחה עדיין נשמרים ברמה שאין לה מקבילה בעולם המערבי או בעולם כולו, אבל מאוד לא כדאי כלכלית להתחתן היום. פעם זה היה כדאי, היום זה לא כדאי. להפך, יש משפחות רבות בישראל שמתגרשות כי משתלם להתגרש בישראל. אילו היה לי זמן הייתי מביא עדויות של אנשים שפשוט גירשו את נשותיהן כי להיות משפחה חד-הורית זה הרבה יותר משתלם, או שני חד-הורים זה הרבה יותר משתלם מאשר להיות נשוי ביחד.

אני יודע שבארה"ב למשל משפחה, אני מדבר על המשפחה הטבעית גבר ואישה, יכולה להגיש למס הכנסה דוח משותף ויכול להיות שאחד הצדדים מחליט שהוא רוצה להקדיש את הזמן לגידול הילדים בעוד שהשותף השני יעבוד מעבר לשעות הרגילות. זאת, על מנת לפרנס את המשפחה ולאפשר את הזמן הראוי לגידול הילדים והשאיר את תשומת הלב לילדים ולמשפחה, והמס המשותף יתחלק בין שניהם כך שאף אחד מהם לא יגיע למדרגות מס מטורפות. בישראל הס מלהזכיר רעיון שכזה. אני אישית וחברים היינו צריכים להילחם קשות על מקרה מאוד ספציפי של עסקים משותפים, לא של משפחות משותפות אלא של עסקים משותפים, כדי להוביל לכך שהעוול קצת יתוקן. אבל על כלל המשפחות בישראל רעיון שכזה הס מלהזכיר.

אני מבקש לבוא ולומר כאן שוב, אני לא יוצא כאן נגד שמירת זכויות אדם או נגד שמירה על זכויותיהם בכלל של כל מי שרוצה לחיות חיים משותפים, לכל מי שיש לו בעיה טכנית של מדרגות מס, זוגות חד-מיניים, בכלל אנשים שלא שפר עליהם גורלם ונאלצים לגדל את ילדיהם בנפרד. חלילה וחס, אף אחד לא בא כאן לגרוע מזכויותיהם הטבעיות בסיסיות וזכויות האדם שלהם ושל כל שאר הגורמים בחברה. אנחנו צריכים להבין שבתוך, אני אקרא לזה, בולמוס החקיקה שאנחנו רואים בכנסת האחרונה, ומשהו יותר רחב ממנו, פריצת המושג ערכי המשפחה, בלבול של עצמנו ויצירת מן ענן שאומר 'הכול זה משפחה'. הלך מעמדה של המשפחה הטבעית ונסוג לאחור. כאמור, זה בא לידי ביטוי חמור בנושאי מיסוי. אתם יודעים מה, העניין פה הוא לא הכסף, העניין פה, שאנחנו מגיעים למצב שאחד מכול שלושה זוג בישראל מתגרש. אנחנו רואים שבציבור הדתי לאומי, זה אחד מכל חמישה עשר, זה בכל אופן הנתון שהובא לפני ואני מקווה שהוא מדויק, אני מאמין שכן. זה לא ציבור שיש לו בעיה חברתית להתגרש, זה לא ציבור שתאמר לגביו שאין לו בררה.
אנחנו רואים שלחוסנו של התא המשפחתי יש קשר הדוק לערכים שאופפים אותו. לכן חשוב מאוד שאנו כאן בכנסת ישראל נקים את הרשות לקידום מעמד המשפחה הטבעית על מנת שבתוך הרצון הכללי להיטיב לכולם תהייה אמירה ברורה למשפחה הטבעית, שהיא אבן הבניין של החברה ושבלעדיה שום חברה לא יכולה להתקיים ובוודאי שלא חברה במדינה כמו המדינה שלנו. לאבן הבניין הזאת יש ערך מיוחד במדינת ישראל שמכירה בכך. את מה שאמרתי עכשיו אני מקווה שבהמשך יתאפשר למיכאל לגבות בנתונים במצגת שהוא יציג. תודה.

אני אבקש להציג את בסיס הנתונים. לקחנו את האמירה של מדינת ישראל לאורך השנים דרך חקיקה, מהי משדרת דרך חקיקה לציבור, אחד הנושאים המשמעותיים ביותר הוא הנושא הכלכלי. זה שקף שמציג את הפריון הכולל של ישראל ביחס לממוצע ב-OECD. רואים שמדינת ישראל היא בממוצע של שלושה ילדים וכל המדינות האחרות נמוכות ממספר הילדים שמספיק ליציבות האוכלוסייה שהוא בשיעור של 2.1. ארה"ב מגיעה בדיוק ל-2.1 ואחריה צרפת, בריטניה ושוודיה עם 1.9 וכך הלאה. אגב, זה תהליך שקורה גם במדינות המוסלמיות שאינן מופיעות כאן בשקף. לדוגמה איראן שהיא היום ב-1.9 וטורקיה עם 1.5 ממוצע פריון כולל. פה מדינת ישראל בהחלט מבטאת מאוד חזק אופטימיות ורצון להתפתחות. מצד שני, כשאנחנו מסתכלים על הגרף שמתחיל בשנת 1955, הקו הכחול מציג את שיעורי הנישואין והקו האדום את שיעורי הגירושין – רואים שהפער בין הקווים הולך ומצטמצם. כלומר, אם פעם היו יחסית מעט גירושין והרבה נישואין, לאט לאט במהלך השנים הפער הזה מצטמצם ומתקרב. שוב, אנחנו עדיין במצב טוב, אבל התהליך הוא תהליך שקורה. אנחנו כמובן צריכים להיזהר שהקווים לא יפגשו או חלילה יחתכו האחד את השני. זה מימין לשמאל, 1959 ו-2010 עם 6.3 בנישואין ו-1.7 בגירושין.

מהם המספרים.

6.3 נישואין ל1,000 אנשים באוכלוסייה. מספר הנישואין הולך ויורד ומספר הגירושין הולך ועולה.

שוב, עדיין ביחס - - -

אני מניחה שאתה סופר רק נישואין ברבנות.

אלו נישואין מוכרים, זה לא ברבנות אל נישואין מוכרים.

זה סופר גם נישואין בחו"ל?

כן. רושם הכול.

כשמסתכלים על הטבלה של שיעורי גירושין ושיעורי נישואין במדינות בעולם, זאת השוואה בין 1970 ל-2008, בצד ימין אנחנו רואים את הגירושין ובצד שמאל את הנישואין. נתחיל עם צד שמאל, במדינת ישראל בשנת 1970 היה 9.1 נישואין ל-1,000 ובשנת 2008 זה 6.3, אבל עדיין מדינת ישראל חמישית מלמעלה בסדר הנישואין. בגירושין המצב הוא הפוך, אנחנו למטה, זה עלה מ-0.8 ל-1.9, זה הכפיל את עצמו, אם אמרת קודם שזה ירד כפול, כאן זה הכפיל את עצמו. עדיין הפער הוא יחסית גבוה. תראו שיש מדינות שבהן הפער כל כך הצטמצם כך שאחוז הגירושין והנישואין כמעט נושק האחד לשני, מדינות כמו שוודיה שהגירושין בה הם 2.3 הגירושין שם מגיעים ל-4 או 3.5. במקומות שהפער בין הנישואין לגירושין הוא בשיעור 1-1.5 זה ממש נפילה גמורה של המשפחה. זה באופן כללי המצב שלנו.

כאן אני הולך לנקודה שחבר הכנסת משה פייגלין הזכיר קודם, ההשפעה הכלכלית של החוקים במדינת ישראל על המשפחה. אחד הדוגמאות הבולטות שבחנו הוא מיצוי נקודות זכות במס הכנסה. כידוע במדינת ישראל יש נקודת זכות לכול ילד, השאלה מי זוכה לקבל את אותן נקודות זכות. כאן אנחנו מדברים על עשירון, אחד, שניים, שלוש וארבע שבכלל לא נמצאים בסף המס ואין סיכוי שימצו את הנקודה הזאת. עשירונים תשע ועשר, אלו העשירונים, המשפחות שיזכו להחזר מס מכיוון שהנשים מרוויחות שיעור כזה גבוה שיש טעם או יש אפשרות לממש את נקודת הזכות. לעומת זאת, המשפחות שבעשירונים חמש, שש, שבע וחצי שמונה, רובן ככולן לא תממשנה את נקודות הזכות של מס הכנסה מאחר שבמדינת ישראל רק האישה מממשת את נקודות הזכות ולא הבעל. המשמעות, רוב המשפחות שבמעמד הביניים שנמצאות בעשירונים, חמש, שש, שבע ושמונה לא מסוגלות לממש את נקודות הזכות במס הכנסה. אומנם נקודות הזכות נועדו לעזור לנשים, אבל בסופו של דבר אותן משפחות ששם הנשים או שאינן עובדות או שעובדות בשיעור נמוך למימוש נקודות המס, הן לא זכות לממש את נקודות הזכות. הפערים במקרה הזה, במידה והמשפחה הזאת תתפרק, כמו שחבר הכנסת משה פייגלין הציג קודם, ותרצה לממש את נקודות הזכות, אז הורה יחיד יזכה לממש את הנקודות החל ממשכורת של 4,700 שקל. כך משפחה שהבעל עובד ומשתכר 6,000 שקל והאישה לדוגמה 3,000 שקל, היא לא תממש את נקודת הזכות. משפחה שמכלכלת ארבע נפשות או הורה יחיד עם שני ילדים שמכלכל שלוש נפשות ומרוויח את אותו שיעור של 9,000 שקל, יממש את נקודות הזכות. הפער השנתי בין המשפחות יהיה 5,016 שקל לשנה. דבר שיוצר עידוד.
פירוט ההטבות להורה עצמאי שהחליט להביא ילד לעולם בלי ההורה השני, פוטנציאל הסיוע שהמדינה נותנת לו מגיע עד 440 אלף שקל בשמונה עשר שנות הגידול. התוצאה - - -

440 אלף שקל מעבר לכל דבר אחר שמקבל במשפחה רגילה?

כן.

התוצאה היא, שבפחות מעשור גדל ב-80% מספר האימהות החד-הורית הרווקות בישראל, כלומר העידוד הכלכלי, אנחנו לא יודעים מה גורם את מה, אבל העידוד הכלכלי הוא בוודאי נותן כאן בונוס - - -

להגיד שזה תוצאה מכך זה מאוד לא מדויק.

לא אמרתי שזה תוצאה מכך. לא אמרתי - - -

אמרת שתוצאה מכך, תקשיב להקלטה.

לא. אני אומר שאני לא יודע להגיד מה גורם את מה. יש שינויים תרבותיים ויש הרבה גורמים שמשפיעים ובזה אין שום ספק. ברור שיש כאן גם עידוד כלכלי או אמירה כלכלית שמדינת ישראל אומרת לאותן משפחות ומשדרת את הדברים האלה כלפי כלל הציבור.

יש עוד סוגיות רבות. כאן נגעתי רק בסוגיה הזאת. אני אגיד בקיצור שיש עוד סוגיות רבות בנושא של כל התהליך של הגירושין. הייתי היועץ של שר הרווחה, השר כחלון, כל המערכת שמטפלת בנושא הרווחה בתהליך פירוד, סכסוך בין בני זוג תומכת היום באופן חזק מאוד, זה טוב וזה מצוין, בנשים, אבל מעמידה את הגברים חסרי אונים בלי שום סיוע. אני אומר את זה כמי שראה את הדברים מפנים. הדברים האלה ביחד, אולי תמר הר-פז תוכל להרחיב בהמשך.

תודה רבה. חבר הכנסת מוטי יוגב.

ראשית אני מודה ליושב הוועדה חבר הכנסת עמרם מצנע ליוזמים, חברת הכנסת רות קלדרון וחבר הכנסת משה פייגלין ולכל הנוכחים. אף אחד לא יכול שלא לחזור על דבריו של יושב ראש הוועדה שכולנו בימים אלה בתפילה ובכל מאמץ אפשרי להשיב את הנערים, גיל-עד, נפתלי ואייל בריאים ושלמים לחיק משפחותיהם. גם הערכה גדולה למשפחות וגם לכוחות הביטחון.

אני חושב שהנתונים שהוצגו כאן והדברים שהקדים לומר חבר הכנסת משה פייגלין אני ארצה לכוון אותם דווקא לצד החינוכי, ברשותך יושב ראש הוועדה כי זו וועדת חינוך. אני חושב שראוי לקיים בצד של המחקר, אני אומר גם לעוזר חבר הכנסת משה פייגלין, ראוי לקיים משהו בוועדת כספים בתחום של המיצוי ומה מעודד מה. בצד החינוכי, דברים פשוטים כיהודי מאמין אני אומר אותם, יכולות להיות גם אמונות אחרות.
בספר בראשית, בתנ"ך, אני לא מצטט את המילים במלואם אלא רק בתמציתם. "זכר ונקבה ברא אותם ויקרא את שמם אדם זה ספר תולדות האדם". תולדות האדם, תולדות האנושות. אבא, אימא ילדים זה כל הסיפור. זה, במכראות, יש עתיד של העולם כולו. במידה רבה נעשו על כך מחקרים, אין לי אותם, לא מספיק, עד כמה המשפחה הטבעית היא באמת לבנת היסוד לגידול תקין בתמיכה של אבא ואימא לבניית חוסן האדם הפרטי, בתמיכה של אבא ממאדים ואימא מנוגה ועם כל התכונות של זו וזה. גם לבנת היסוד של חוסן החברה ושל עם ישראל ושל האנושות כולה.

אקצר את דבריי, אני אומר את זה כדברים ברורים, טבעיים. היו שאמרו פעם שגימטרייה של אלוהים זה טבע. ייקח את זה כל אחד לאן שהוא רוצה לקחת. אני חושב שמול הגל הגדול שבא לידי ביטוי, גם בכנסת, ברצונות חקיקה שווים לזוגות חד-מיניים או לדברים אחרים, הוא מבטא באווירה או בדחיפה לכיוון הזה שהוא כיוון של לא יש עתיד לאנושות אלא של אין עתיד לאנושות. אני חושב שנכון שמערכת החינוך, דהיינו המדינה, כן תעמיד, בלי לפגוע חס וחלילה באחרים, אבל כן להעמיד את המשפחה הטבעית כערך עליון לחוסן החברה ולגידול ילדיה. ראוי שיקדישו בכל מערכות החינוך, החינוך הכללי, הממלכתי דתי, הממלכתי והחרדי והאחרות שיעורים לחיי המשפחה וחוסנה החל מהאהבה ועד ההתמודדות בגילאים השונים, גיל ההתבגרות שהיום זה כבר מתחיל בכיתות ה', ו', ז' ו-ח', חטיבת הביניים ועד גילאי התיכון. אני חושב שיהיה לזה ערך גדול. המערך הזה חשוב שייוצר ויתמוך את המשפחה הטבעית ואת חוסן החברה, את עם ישראל ואת האנושות כולה.

תודה. תודה על היוזמה של חברת הכנסת רות קלדרון וחבר הכנסת משה פייגלין לקיים את הדיון הזה. תרשו לי, גם אני מצטרף לתקווה ולתפילה לשלומם של הנערים שנחטפו, באמת גם זו תקופה לא קלה שממנה אתה יוצא מחוזק ומעודד ובוודאי כל המשפחות. היינו אצל המשפחות אתמול ובוודאי מכמה מהן יצאתי מאוד מאוד מעודד. כפי שאתה אמרת חבר הכנסת משה פייגלין, תחושת האחידות, האחריות והשותפות הלאומית. נצטרף כולנו לתפילה שיחזרו הביתה בשלום.
הנושא עצמו. לדעתי דבר טוב שוועדת החינוך לקחה על עצמה להתחיל את הדיון בנושא הזה. אני רואה בזה רק התחלה ובוודאי צריך להציף זאת. חבל שזה בא רק כתגובה לחקיקה או למתקפת החקיקה שאתה מציין לגבי העניין הזה. אני חושב שהיום כוועדת חינוך אנחנו צריכים לקיים דיון בפני עצמו על מעמדו של התא המשפחתי ותרומתו.

אני מבקש לחזור לימים, תמיד דיברנו על הזהות האישית והזהות החברתית של כל אחד ואחד מאיתנו, הלא בכל אחד ואחד יש את שני הפנים. יש את הזהות האישית הייחודית ויש את הזהות החברתית המורכבת מקבוצות ההשתייכות שהוא שייך להן. אנשים שהיו איתו בתנועות הנוער, צבא, מקצוע ועוד ועוד. קבוצת ההשתייכות הראשונה המשמעותית, היא המשפחה. מה למעשה אנחנו מקבלים מקבוצת ההשתייכות? – אנחנו מקבלים תמיד את התמיכה האקספרסיבית הרגשית, ומי שזוכה מקבל גם את התמיכה האינסטרומנטאלית אם זו משפחה חזקה וכדומה וכדומה. קודם כל התמיכה הרגשית שנותנת לנו גם תחושת הלכידות, תורמת לחוזק, לחוסן שלנו, להתמודדות שלנו במסגרת החברה, להשתלב בחברה. כאן אני חושש, ואני קצת מודאג ומוטרד ממה שקורה לנו למרות המספרים שהוצגו, ברוך ה' מצב הילודה בארץ, ולא רק אצל המשפחות הדתיות, גם את זה צריך לציין ברוך ה', אלא גם משפחות שבדרך כלל לא נחשבות כמסורתיות, גם שם אנחנו רואים שינויים והסטטיסטיקה לטובה. לכן מן הראוי שנקיים דיון על מעמדו של התא המשפחתי, על תרומתו לחוזקה וחוסנה של החברה ושל כל אחד ואחד מאיתנו.
אני חושב שהדיון הזה צריך להיות הרבה יותר מקיף ממה שאנחנו היום מצטמצמים במסגרת הזאת, כדי להבליט את היתרונות וגם את הסכנות שהתא המשפחתי צריך לעמוד בפניהם. לכן אני חושב שכהתחלה של דיון יש לברך על כך, אני מברך על כך ומבקש מהיושב ראש, עד רבה, בהזדמנות להרחיב זאת ולהביא גם אנשים שהם עוסקים במערכת החינוך. אני לא יודע אם נמצאים כאן נציגים מהחינוך המשפחתי, פעם היו קוראים לזה 'חינוך לחיי משפחה'.

מדברים על החינוך של משפחות חד-מיניות וכדומה. היום יש בוועדה למעמד הילד דיון על מערכת החינוך, לא יכולנו להיכנס לוועדת החינוך השבוע.

מה דעתך על הניתוח ההפוך לחלוטין שאומר שדווקא בגלל שחברה מתקדמת, כמו החברה הישראלית והחברה הנאורה, שמאפשרת סוגים של משפחה, דווקא היא הסיבה שהפריון בחברה הישראלית הוא יותר גבוה משאר כל העמים? אם חד-הורית, לא אומר שאין לה מספר ילדים ראוי או בני זוג מאותו מין זה לא אומר שאין ילדים ואין משפחה, אולי בלי זה הם לא היו שם.

נו באמת, הרי אתה יודע שהנתונים אובייקטיביים.

אני רק נותן לך רעיונות.

מה נותן לי רעיונות. הנתונים האובייקטיביים שכמה ילדים יש באמצעות פונדקאית ובאמצעות - - -

הנתונים שהוצגו כאן - - -

ברוך ה' מבחינת האישה היולדת הטבעית, היא בוודאי שווה ואני מקווה, מבלי לפגוע וחלילה לא להישמע שוביניסט בעניין זה. בוודאי שמבחינה סטטיסטית, בלי להגיד טבעי או לא טבעי, זה נתון טבעי ומתגבר יותר מאשר כל האפשרויות לבנות את המשפחות באמצעות פונדקאית כזאת או אחרת שיש כדי לפתור את הבעיה של המשפחות החד-המיניות.

להפך, מתגברים על בעיות שייצר הטבע על ידי מודרניזציה, רפואה מתקדמת, תהליכים שמאפשרים לכל אחד להיות הורה.

חברת הכנסת רות קלדרון.

אני מציע שתסתמך על נתונים.

אני מסתמך רק על נתונים.

רגע, רגע. רגע, אינשאללה אני אומר לצורך העניין, תבדוק כמה הילדים הללו של אימהות חד-הוריות, של זוגות כאלה ואחרים מתמודדים ובאילו היקפים, נבדוק החל מלשכות הרווחה דרך מערכות אחרות ואז תבחן איפה אתה רואה חוסן גדול יותר וטוב יותר, מה בונה חברה ומה מחליש חברה. גורמים מחזקים וגורמים מחלישים. בוא נשאיר את זה בכותרת של גורמים מחזקים וגורמים מחלישים.

חברת הכנסת רות קלדרון בבקשה.

חברים, אני מצטרפת לדברים הראשונים שאמרתם על הדאגה של כולנו לצעירים החוטפים. אני רוצה להוסיף את דברי ספר בראשית, "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותיי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ". הלוואי. אמן.

אני מודה לחברי, חבר הכנסת משה פייגלין שהעלה את הנושא הזה וגם שאתה מקיים איתי שיח מנומס, קשוב וארוך למרות שבדרך כלל אנחנו לא ממש משכנעים זה את זו. אבל הקיום שלך והשיחה שלך מבחינתי מאוד מעשירים אותי וגם מסבירים לי דברים שחשובים - - -

על אותו משקל אפשר לומר מפרה.

כן, אבל בדיון הזה זה קצת מסובך.

אני רוצה גם להגיד לחברי הכנסת האחרים ובמיוחד לך חבר הכנסת מוטי יוגב, המפגש בין 'יש עתיד' ל'בית היהודי' שהתחיל במקרה, עשוי בעיניי להוות הזדמנות גדולה לחוסן החברה הישראלית לו באמת נצליח להבין האחד את הדאגה של השני ולנסות להגיע לעמק השווה על איך בונים חברה. אני מאוד מנסה להבין מה מאוד מדאיג אתכם. אני אגיד את האופן שבו אני מבינה את זה ואת מה שאני חושבת בעצמי.

המושג משפחה טבעית, קשה בעיניי. אתם יודעים, אנחנו מברכים "אשר ברא" או - - - או "משנה הבריות" וכל מיני דברים הם טבעיים. נחזור לספר בראשית חבר הכנסת מוטי יוגב. הבריאה הראשונה, ריבונו של עולם באופן חד-הורי ברא את האדם בלי ישות אלוהית נשית שהתפתחה מאוחר יותר בקבלה כמו השכינה. בבריאה הראשונה אין אישה. לא שהוא בורא אדם ואישה. הבריאה הראשונה, שניהם מהאדמה ואת הבריאה השנייה הוא לוקח מצלעו. כלומר, לא מובן מאליו שיש שם זוגיות בספר בראשית. חזק מזה, האבות והאימהות שלנו, אברהם אבינו לו יש שתי נשים, הגר חיה כאם יחידנית שמגדלת את ישמעאל לבד, רחל ולאה, ניצלות האוזניים, שתי אחיות שוכבות עם איש אחד ושתיהן נשואות לו. אחר כך לוקחים נשים נוספות וליעקב יש שפחות ולא ברור אם הבנים שלו שוכבים עם המשרתות או לא. כלומר, מה שקורה בספר בראשית הוא הרבה יותר נועז מאשר קורה במצעד הגאווה ולכל קוראים טבעי. יש שתי נשים, עד חרם דרבנו גרשום היו שתי נשים לגבר. רב כשהיה נוסע לבבל היה נושא אישה ללילה ומגרש אותה בבוקר ואותו דבר הבנים האחרים, זה כתוב בתלמוד, כתוב: "מה נביא ליומא" – מי תהייה אשתי להיום. היו אונסים אותה, היו שוכבים איתה ולמחרת היו מגרשים אותה. יש דרכים רבות להיות יהודי. היו מסורות שונות בעם ישראל, את כלום אני מכבדת. אני חושבת שזה מעניין.
כאישה לא פשוט לי לשמוע על האימהות בספר בראשית, אבל ברור לי שלא בדיוק מה שהיה שם יש עכשיו. רבנו גרשום היה חכם להבין שצריך חרם דרבנו גרשום ולא נכון להתחתן יותר מאישה אחת בגלל זכות האישה להיות היחידה, להיות המלכה בביתה, להיות אימא גאה לילדים שלה או בגלל אמונות שאנחנו מאמינים היום. זה ראשית.

שנית, אני חיה במשפחה טבעית שעברה פרידה, אני ובן זוגי, בעלי הראשון התגרשו ושנינו בניניו ברוך ה' משפחות חדשות מסוגים שונים. יש ילדים חדשים בתוך המבנה החדש וכולנו מרגישים היום חסון יותר, בריא יותר, לילדים טוב יותר. האילוזיה הזאת שאם מתגרשים לכולם נעשה רע וכולם נעשים עניים היא עוול לאנשים, אתם יודעים שמי שמגרש את אשתו הראשונה אפילו מזבח מוריד דמעות, זה באמת נכון, זה עצוב. אבל יש אחריו חיים ויש אחריו תיקון וכול הדמות הזאת שלהחזיק את המשפחה הראשונה ויהי מה, לפעמים זה עוול למשפחה ועוול לילדים.

אני מבקשת להכריז שאני מרגישה שהמשפחה שלי טבעית למרות שהיא מאוד מורכבת. לילדים יש עכשיו אח קטן מנישואין שניים והם מאוד אוהבים אותו. סבבה. זה לא פשוט, אבל החיים הם לא פשוטים וגם זה טבעי וגם זה בריא מאוד.
אם עוזרים לנשים או לגברים שמגדלים באופן מיוחד את הילדים שלהם במשפחה מאותו המין או למשפחה חד-הורית זה טוב מאוד וטוב שהמדינה עוזרת למשפחה לחיות. החוסן של המדינה בנוי ממשפחות שבהן טוב לאנשים וטוב לילדים. יש אנשים שהם חד-מיניים, שהם הומוסקסואליים או לסביות שאחרת לא היו יכולים לחיות במשפחה ואחרת לא היו יכולים להיות הורים. היום, ברוך ה' הם יכולים לבחור לחיות במשפחה או לבד, זו זכותו הטבעית של אדם לא להיות לבד. הבדידות והלבד הם שמפרקים. אני לא אגיד שמפרקים כי גם לחיות לבד זו זכותו הלגיטימית של אדם, אם אדם בוחר אותה.
אני סידרתי קידושין לנשים דתיות אורתודוקסיות שגדלו בבית ספר חרדי וניסו למצוא שנים שידוך, הן הבינו שזה לא ילך, הן הבינו שהן לא יכולות לחיות עם גבר. הן נישאו זו לזו והן חיות שנים רבות יחד ושומרות הלכה, אלו נשים מאוד רציניות. לא הייתה להן דרך אחרת. צריך להבין שיש לסביות דתיות, הארגון שלהן "בת קול" הוא מאוד רציני מבחינה יהודית והוא מאוד רציני מבחינה הלכתית. אם ריבנו של עולם ברא ככה, אני לא יודעת אם יש לנו מחלוקת, שיש אנשים שנבראים עם נטייה שהיא לאותו מין, אני חושבת שמצידנו כבני אדם זו חוצפה כלפי מעלה לא לקבל אותם כיהודים טובים ולאפשר להם לחיות חיי זוגיות. גם אנשים שמרגישים עצמם דתיים וגם חילוניים, זכותם לחיות ולתת הורות טובה. על זה הייתה לנו מחלוקת מאוד מעניינת. שרת המשפטים דיברה אחרינו ואמרה 'הורה טוב יכול להיות אבא ואבא או אימא ואימא והורה רע יכול להיות אבא ואבא והורה רע יכול להיות אבא ואימא - - -

ואז שאלתי את השאלה. את זוכרת מה הייתה השאלה?

מה הייתה שאלתך?

טוב שאת מזכירה את הדיון הזה, כי הגעת בדיוק לנקודה. שאלתי את שרת המשפטים, במידה ומדובר בשני זוגות שניהם מושלמים, ממעמד סוציו-אקונומי גובה. בשני המקרים מדובר בהורים שאוהבים את ילדיהם ובוודאי לא יפגעו בהם לרעה ורק יחפשו הכול כדי לעשות להם טוב. אלא מה, זוג אחד הם גבר ואישה והזוג השני, גבר וגבר או אישה ואישה, ולך יש ילד אחד למסור לאימוץ לאחד משני הזוגות, האחד מה שאנחנו קוראים משפחה טבעית, דהיינו גבר ואישה או לזוג השני לזוג החד-מיני. שאלתי את שרת המשפטים מעל בימת הכנסת שהיא בוודאי הרחק הרחק מדעתך ואפילו קיצונית ממנה, שאלתי למי היית מוסרת את הילד הזה לאימוץ. היא גמגמה.

היא לא גמגמה. אני חושבת, תראה, קודם כל טוב שאנחנו ושרת המשפטים מדברים על זה בכנסת. זה נושא חשוב שצריך לצאת לסדר היום הציבורי באופן מנומס ומכבד, זה שיח חשוב. אני לא שמעתי שהיא גמגמה, אבל אני הופתעתי משאלתך וחשבתי עליה אחר כך הרבה. אני חושבת היום שהמשפחה הזאת טבעית והמשפחה הזאת טבעית. אני חושבת שזה לא צריך להיות חשוב לאדם שמוסר לאימוץ אם זה אב ואב או אם ואם או אם ואב, אלא שלילד שאין לו כרגע הורים יהיו הורים שיתמכו, יאהבו אותו ויתנו לו להיות מי שהוא. אני חושבת שהמילה 'טבעית' אסור לה להיות רק לצד אחד. אני אישית הייתי מוסרת לאימוץ להורים טובים - - -

אנחנו בעוד כמה דקות צריכים לסיים את הדיון.

אפילו במובן הגיוני, הרי ברור שגבר וגבר צריכים להתערבות לא טבעית כדי להביא - - -

סליחה, יש לי בקשה. אני רוצה לתת לכמה אנשים לומר את דבריהם.

אני מבקשת להגיד שמגיל צעיר צריך להכיר לילדים גם את האופציות המשפחות האחרות כדי שזה לא יבוא ויראה להם לא טבעי כשהם גדולים.

בבקשה, אבל ממש בקיצור כי לצערי הרב סוג הדיונים האלה הוא קצר מאוד.

בוקר טוב. אני רוצה להודות לחבר הכנסת משה פייגלין ולחברת הכנסת רות קלדרון על הדיון המאוד חשוב הזה. אני מבקש לדבר דקה על ערכי המשפחה כי זה באמת נושא שמאוד קרוב לליבי.

גם אני התאהבתי ורציתי להתחתן, התחתנתי ואז הייתה לנו כמיהה לילדים וילדנו ילדה מהממת שתחגוג שנה וחצי בחודש הבא.

אני באמת חולק הרבה מערכי המשפחה ואני שואב את החוסן שלי מחיי הנישואין שלי. האהבה שלי לילדה היא אין סופית בדיוק כמו שחבר הכנסת משה פייגלין דיבר על אותם ערכים שמחזקים את חיי המשפחה. אבל כאן אני חושב שדרכינו נפרדות כי יש עוד ערך אצלנו במשפחה שאנחנו מנסים לחנך את הבת שלנו והוא הסובלנות וקבלת האחר שזה נושא שמערכת החינוך עוסקת בו הרבה. אני לא חושב שאנחנו חולקים את אותו ערך בנושא הזה. אנחנו מחנכים את הילדה שלנו שכל הילדים בגן שלה שווים גם אם יש להם אימא, גם אם יש להם אבא וגם אם יש להם אבא ואימא וגם אם יש להם אבא ואבא וגם אם יש להם אימא ואימא. פה אנחנו חלוקים.
לדעתי ערכי המשפחה זה לא משהו שלי או לך יש עליו מונופול. אני חושב שאתה זכאי לגדל את המשפחה באיזה הרכב שאתה שרוצה ולחנך אותם איך שאתה רוצה כל עוד זה לא פוגע באחרים. את זה אני מנסה לעשות ביחד עם בעלי. אגב במקרה שלא ציינתי. אני נשוי לגיא, התחתנו בקנדה רשמנו את נישואינו במשרד הפנים בארץ. נאלצנו לנסוע לארה"ב לשלוש שנים עם פונדקאית נפלאה כדי לעשות את הילדה שלנו כי עדיין אנחנו לא יכולים לעשות את זה כאן בארץ. זה נושא מאוד חשוב לקדם אותו פה. אנחנו מגדלים את הילדה שלנו בהמון המון אהבה.

אני רוצה לחזור לשאלה האחרונה שלך, למי הייתה שרת המשפטים מוסרת ילד. אני חושב שהבעיה הראשונה שאולי גרמה לה לגמגם, אני לא הייתי שם ואני לא יודע, או שאולי גורמת לחברת הכנסת רות קלדרון לחשוב על זה אחרי הדיון, הרי יצחקו על הילדה בגן, נכון היא שונה, היא גדלה אצל אבא ואבא או אצל אימא ואימא וצריך להסביר את זה. מאוד קל לפתור את זה, בוא נחנך ילדים מגיל הגן שכול המשפחות שוות ואז פתרת את הבעיה. אז בהטלת מטבע אפשר למסור את הילד לאימוץ כמו שאמרת לאבא ואבא או לאימא ואימא או לאבא ואימא כשכל התנאים שווים.

אני חושב שנורא חשוב לקדם את החקיקה שכבר התחילה נגד הסתה על רקע נטייה מינית מגדרית. זה ישים סוף לכל מיני יוזמות של קידום מעמד המשפחה הטבעית שאנחנו צריכים אותה בדיוק כמו הרשות לקידום משפחות בלונדיניות עם עיניים כחולות. אם זה מריח קצת רע, אז גם הרשות למשפחה - - -

לאן נעלמה פתאום הסובלנות?

יש לי המון סובלנות, פשוט אני לא חושב כמו שאמרת שצריך להרים סוג אחד של משפחה על פני סוג אחר. אני לא נגד אף אחד וזה בדיוק ההבדל בינינו. אני מאוד מאמין בתחייה ותן לחיות ואני לא מקבל את זה ממך חבר הכנסת משה פיגליין. אתה רוצה להרים, כפי שאמרת, סוג אחד של משפחה כשברור לך שבאופן טבעי זה יגרום לכל שאר סוגי המשפחות לרדת. אני לא רוצה. אני רוצה שהמשפחה שלי תהייה שווה למשפחה שלך. אני חושב שאפשר לפתור את בעיית הנישואין המאוד מדאיגה שהעוזר שלך הציג פה, על ידי זה שנפתח את מוסד הנישואין האזרחי בארץ ושגם אני אוכל להתחתן עם בעלי בארץ. אני חושב שאפשר לפתור את בעיית הילודה המאוד מדאיגה שציינתם פה בכך שנאפשר פונדקאות כאן בארץ להומואים ולא נצטרך לנסוע ולהוציא את כל כספנו ולקחת שתי משכנתאות כדי לעשות את זה בארה"ב. מאוד מאוד פשוט לפתור את הדברים האלה.

תודה. יש למישהו לומר משהו חשוב?

אני יושבת ראש פורום נשים ציוניות. קודם כל הביטוי חד-הורית, אם איני טועה, הוא לא כל כך בתוקף. הוא צומצם מאוד. היום אנחנו משתמשים בביטוי 'הורה עצמאי'. בגלל שהביטוי אם חד-הורית נניח כאשר היא גרושה מהאבא או שהיא הביאה את הילדים מבלי להינשא לאבא, כאילו מעלימים את האבא.

אני מבקשת לחדד בנושא שמיכאל פואה אמר כאן לגבי הפגיעה שנגרמת לגברים היום במערכת מתוך רצון לתמוך בנשים שמגדלות את הילדים בנפרד מהאבא. רציתי להביא כמה דוגמאות איך זה מעודד בעצם גירושין. לדוגמה מהיום, במצב שבו אב המשפחה עקב פעילות כזאת או אחרת נכנס לפשיטת רגל או לחובות והאם מתגרשת ממנו, האב נמצא עם החובות לבד. אי אפשר לפעול נגדה. זו דוגמה למשהו שיכול לעודד נשים לעזוב את הבעלים שלהן - - -

על זה מישהי תעזוב את הבעל?

כן. חד-משמעית כן. אני אומרת לך שכן, אני עורכת דין של הוצאה לפועל. אם זה בנישואין פיקטיביים, אז היא כביכול יכולה לפתוח תיק הוצאה לפועל לבעלה ולדרוש בו את המזונות. היא כאילו סוגרת חלק מההכנסות שלו באופן שנושים אחרים לא יוכלו לפעול נגד ההכנסות. אבל במי זה מתנקם בסופו של דבר? – בה. נשים שבאמת התגרשו מהבעלים שלהן והן חסרות אמצעים לאתר נכסים שלו במקומות שונים, הן היו יכולות להרוויח מכך שנושים אחרים פועלים כרגע. אנשים שיודעים שהכסף לא יגיע אליהם מפסיקים לפעול, היא שהייתה יכולה להיות מרוויחה נוספת לא מרוויחה בסיטואציה הזאת. יש מצב שבו היא אומרת לו 'הנישואין איתך לא משתלמים לי יותר כלכלית. מה לעשות, אנחנו צריכים להיות ריאליים, אני הולכת ולוקחת את הילדים ואתה ממשיך לשלם מזונות והחובות נשארים שלך'. זה רק חלק מהדוגמאות. עצם הביטוי חד-הורות הוא למעשה ביטוי שמוחק את האבא מהתמונה.

תודה.

אני יושב ראש "גאווה בליכוד". אני חושב שאני וחבר הכנסת משה פיגליין חולקים אידיאולוגיה מסוימת שנקראת אידיאולוגיה ליברלית. אנחנו תומכים בכך שהמדינה תהייה מעורבת כמה שפחות בחיים שלנו.

אני תומך גדול במהות של האידיאולוגיה הליברלית. האידיאולוגיה הליברלית כמו שחבר הכנסת משה פייגלין בוודאי יודע, אומרת שהמדינה לא צריכה להתערב בכל פרט ופרט בחיינו ובוודאי לא במבנה המשפחה שלנו. גם אם המדינה תחליט לעת עתה לומר שמשפחה מסוימת עדיפה על משפחה אחרת, זה לא ישנה שום דבר במישור הפרקטי. אני ובעלי מזה חמש עשרה שנה לא נפרדים מפני שחבר הכנסת משה פייגלין או חבר הכנסת מוטי יוגב או כל חברי הכנסת כולם, כל 120 חברי הכנסת יגידו שהזוגיות שלנו אינה ראויה.

אני רוצה להגיד משהו על זוגיות ראויה, מיכאל הציג בפנינו המון המון סטטיסטיקות, אבל מה שהוא לא הציג לפנינו למשל, יש שתי סטטיסטיקות מאוד חשובות שנוגעות לילדים. מספר ילדים שהוצאו מחזקת הורים במשפחות חד-מיניות לעומת מספר ילדים שהוצאו מחזקת הוריהם במשפחות מעורבות, מספר ילדים שמתעללים בהם בבתים שלהם במשפחות חד-מיניות לעומת הילדים שמתעללים בהם במשפחות מעורבות. אני חושב שאם היינו מסתכלים על הדברים האלה היינו לפחות רואים משהו מאוד חשוב, שבסיס של כל משפחה הוא בסיס של אהבה. אם אנחנו מחפשים אהבה בין הורים לבין ילדיהם ובין הורים לבין עצמם, אנחנו נמצא אותה סטטיסטית הרבה יותר במשפחות חד-מיניות יותר ממשפחות מעורבות.

משה פייגלין, משפט סיכום.

האמת היא שכל הדיון בכלל לא הלך, כלומר אתם לקחתם את הדיון למשפחות חד-מיניות ותא גאה כזה או אחר, לא על כך דיברתי. עם כל הכבוד הוצגו כאן נתונים, בפועל עם המספרים אי אפשר להתווכח. כדי שאתה תביא ילד לעולם, המדינה תשקיע בו עד גיל 18 קרוב לחצי מיליון שקל - - -

המדינה? לא קיבלתי שקל מהמדינה.

מיכאל יראה לך אחר כך שלמרות שלכאורה לא קיבלת שקל, זה גם נראה בנושאים אחרים.

מה שדיברנו זה לא איך לדפוק אתכם או לערער אתכם או לערער משהו מזכויותיכם, אלא להגיד - - -

רגע, רגע, רגע עם כל הכבוד לכל מה שרות קלדרון מתארת כאן ושגם אתם תיארתם כאן, אף אחד לא בא להתווכח אתכם בכלל או לפגוע בכם. להפך, אני הראשון שירוץ - - -

אחד אומר - - -

עוד פעם הסובלנות שלך משום מה נעלמה.

כשיש חוסר שוויון אני חסר סובלנות.

יפה. נכון, סובלנות, אתם יודעים אלו מילים יפות. מה שאני זיהיתי ודיברתי עליו בתחילת דבריי הייתה העובדה שמעמד המשפחה הטבעית, רות, יש דבר כזה משפחה טבעית והדיונים הפילוסופיים על המשפחות של האבות והאימהות הם מאוד מובנים. אגב, - - -

יעקב רחל ולאה, זה לא טבעי? מה זה?

תתני לסיים משפט. הדיונים הללו - - -

את מצטטת רק את מה שאת רוצה. זה הכי טוב.

אלו המשפחות של האבות והאימהות שלנו.

אנחנו רואים את ההוליסטיות שבתורה כולל אותם פסוקים שמדברים על אותם מערכות יחסים - - -

לכן אני לא רץ אחורה לפרשנויות שונות של מעמד המשפחה. אני מדבר על המשפחה, כשדיברתי לא דיברתי על הומואים ולא דיברתי על לסביות. דיברתי על המשפחה הטבעית במובן הטבעי והפשוט ביותר בין גבר לאישה שרק הם מסוגלים באופן טבעי ללדת ילד, בסדר. בואו נדבר רגע על אבני הבניין הבסיסיות ביותר שלא צריך התערבות של מדע המאה ה-21 כדי - - -

בלי המדע של המאה 21 לא היינו, אתה מרכיב משקפיים נכון, המשפחה שלך היא בדיוק כמו המשפחה שלי.

חברים, אני מצטער, אני נועל את הדיון. הדיון הסתיים. אני מצטער מאוד. אנחנו עברנו את הזמן. אני מודה שלא הבנתי מלכתחילה בדיוק את כותרת הדיון - - -

גם אני לא כיוונתי לכותרת שהם נתנו.

לא הם נתנו. אתה נתת.

תן לי רק להסביר.

לא. אני מצטער. אתם רוצים, אפשר להמשיך אותו בהזדמנות אחרת. מחכים כאן לדיון אחר, לי יש דיון אחר במקום אחר. טבע הדיונים האלה שהם קצרים ואני מניח שהם אינם ממצים את הכול. אני חותם על כל מה שחברתי רות קלדרון אמרה. לא יכולתי להעמיד את זה בצורה יותר טובה. הדיון תם ואני מניח לא נשלם. תודה רבה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:03.>