הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני

<פרוטוקול מס' 244>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"א בסיון התשע"ד (09 ביוני 2014), שעה 12:45

הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – פיצויים בשל נזק שאינו ממוני ונגישות למידע מהמעסיק), התשע"ג-2013, של חה"כ עליזה לביא, רינה פרנקל, דוד צור, תמר זנדברג, מיכל רוזין, עיסאווי פריג', ניצן הורוביץ, אילן גילאון, בנימין בן-אליעזר, מרב מיכאלי, נחמן שי, משה מזרחי, שמעון אוחיון, שלי יחימוביץ', שולי מועלם-רפאלי, דב ליפמן (פ/1536)

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר

שולי מועלם-רפאלי

יעקב מרגי

רינה פרנקל

קארין אלהרר
עליזה לביא

>
אינה דויד-סולטנוביץ - נציבה איזורית מחוז ירושלים והדרום, משרד הכלכלה

דבורה ספיר אליעזר - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

אורי שיינין - רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

דניאל סוצ'י - רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

הדס אגמון - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מוחמד מסאלחה - עו"ד, הרשות לקידום מעמד האשה, משרד ראש הממשלה

סיגל סודאי - מנהלת האגף ליחסי עבודה, איגוד לשכות המסחר

דנה נאור מנדאל - מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל

תמר אדלשטיין זקבך - מנהלת פרויקט שוות ערך - לקידום שכר שווה, שתי"ל - שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים לשינויים חברתיים

שרון צ'רקסקי - מנהלת מקשרי ממשל, ויצ"ו

מאירה בסוק - עו"ד, לשכה משפטית, נעמ"ת

רומי הוניג - עו"ד, ועדה לענייני ביטוח לאומי, לשכת עורכי הדין

אשר לכברגר - משקיף, המשמר החברתי

רומן גרביץ - לוביסט פוליטי, איגוד לשכת המסחר

נעה בן שבת

וילמה מאור

אתי בן-שמחון

<הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – פיצויים בשל נזק שאינו ממוני ונגישות למידע מהמעסיק), התשע"ג-2013, של חה"כ עליזה לביא, רינה פרנקל, דוד צור, תמר זנדברג, מיכל רוזין, עיסאווי פריג', ניצן הורוביץ, אילן גילאון, בנימין בן-אליעזר, מרב מיכאלי, נחמן שי, משה מזרחי, שמעון אוחיון, שלי יחימוביץ', שולי מועלם-רפאלי, דב ליפמן (פ/1536)

>

צהריים טובים, היום יום שני בשבוע, י"א בסיוון, ה-9 ליוני 2014. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות בנושא: הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – פיצויים בשל נזק שאינו ממוני ונגישות למידע מהמעסיק), התשע"ג-2013, של חברת הכנסת עליזה לביא, רינה פרנקל, בנימין בן-אליעזר, שולי מועלם-רפאלי ואחרים.

הצעת החוק באה כהכנה לקריאה הראשונה.

דיברנו על שני דיונים, בדיון הקודם בעיקר דנו בהוראת סעיף 2 שהתייחסה לנושא המידע, אם אפשר למסור מידע לארגון שדרש את המידע, והאם לא למסור ובאיזה תנאים.

עלתה הצעה בדיון הקודם לפצל את אותו סעיף 2 להצעת חוק נפרדת, ולהמשיך לדון בו בנפרד, אבל כרגע להמשיך לדון בסעיפים 1 ו-3 שמונחים בנוסח שלפנינו. אולי נצביע קודם על הפיצול.

מאה אחוז.

לפי סעיף 79(ב).

אנחנו רוצים בעצם סעיף אחד שעוסק בפיצוי בגין נזק שאינו ממוני בסעיף 3 להצעה, שעוסק שמניעת אי-ההתנגדות לעובדת.

בסדר אנחנו נפצל את שניהם.

סעיף 79(ב) גם טעון אישור הכנסת הפיצול הזה, והוועדה צריכה להחליט על כך.

אני מצביע לסעיף 79(ב) על הפיצול.

הצבעה

בעד סעיף 79(ב) על הפיצול – רוב
פיצול הסעיף אושר.

תודה רבה. את מחליפה את אילן גילאון, ואת בעד הפיצול.

כל חברי הכנסת והם 6 במספר אישרו את הפיצול. עכשיו נדון על מה שנותר.
חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה תני לנו סקירה מה אנחנו מדברים.

אדוני, תודה לך על הדיון, אני שמחה הוועדה מתכנסת היום לדון בהצעת החוק החשובה.

אני מבינה יותר ויותר את המושג שצריך לעזור לכולנו, לכל מי שמוגבל, לא פשוט, ולא במעט מקומות אין נגישות, והם מאוד מגבילים.

זה גם תפקידה של הוועדה.

תפקידי בהחלט בוועדה הזאת לבוא ולראות שצריכים לעזור בכלל, אף אחד לא יודע מתי הוא הזדקק, וכולנו צריכים לעזור תמיד לכולם, ולאפשר ולהנגיש.
הצעת החוק החשובה הזאת, דנו בה, כמו שעורך דין נעה דיברה והציגה. הצעה שמבקשת לחזק, להבטיח שימוש אפקטיבי בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד במקרים של אפליה בשכר. הנושא של פערי השכר מאוד קשה ומקובע בחברה בישראל. פערים גדלים 30% ואף יותר בין גברים לבין נשים באותו מקום עבודה, עם אותה השכלה, עם אותו נסיון, באותו מיצוב, ובאותו תפקיד. ומתוך ההבנה שהחוקים אמנם חלקם קיימים, אבל למעשה אנחנו רואים שהם לא מטפלים בסוגיות הללו, אנחנו מבקשים לבוא ולדבר עם המעסיקים על הסוגיה הזאת, לשים את הנושא הזה על סדר היום, על כך שבעצם אפליה היא לא טובה, היא לא נכונה, היא לא ראויה. אנחנו חייבים כולנו להתגייס לעצור אותה. אבל גם על העובדים ועל העובדות שיממשו את הזכויות שלהם, שיבינו איפה הם עובדים.

על העובדות, אנחנו לא מדברים על העובדים.

נכון, ברגע שאנחנו בעצם נאפשר את החוק הזה, זה יחול גם על עובדים, כמו שאתה יודע. כן, יש גם עובדים זכרים - - -

שמופלים לרעה מול נשים.

נכון, אבל המבנה שיינתן עכשיו לאוו דווקא כלפי נשים, אלא גם כלפי אותם גברים אחרים שנמצאים בתפקידים דומים, ואין להם למעשה יכולת להשוות, לדבר, לראות, להתמודד.
הצעת החוק הזאת היא לא הצעה של נשים, היא בעצם הצעה שבאה לדבר על קבוצה שמופלה הרבה מאוד שנים, וכשאתה מתבונן על מערכת החוקים במדינת ישראל, לכאורה, לא היינו צריכים להיות היום במציאות הזאת, לא היינו צריכים להיות בה. ב-56' מחוקקת גולדה את חוק עבודת נשים, ועוד ועוד חוקים, אדוני בעצמו שותף לעוד ועוד חוקים שבאו כדי לתקן את העיוותים הללו, והעיוותים הללו לא מתוקנים.
מידע שניתן לנו כל הזמן גם על ידי נתונים סטטיסטיים וגם על ידי עדויות גם אצלי בוועדה, גם אצלך בוועדה. ה-OECD כנס הנשים הגדול שהיה מלפני חודש ניתנו שם נתונים. מדינת ישראל במקום לא טוב, אדוני, במקום גרוע. לכן החוק הזה באמת בא ומתקן ויאפשר עוד כלי להתמודדות עם הסוגיה.

ועוד דבר שאני שמחה לשתף אותך, זה שבאמת ישבנו גם עם המעסיקים, ישבתי באופן אישי עם המעסיקים כדי לראות איך אנחנו מתמודדים, לא אנחנו ואתם, או אנחנו נגדכם. כשמדברים על דברים אדוני, הדברים נראים אחרת, כי גם למעסיקים יש בנות, ויש נשים. וכשאתה רואה את הנושא הזה מהזווית הזאת, אז באמת אני חושבת שהחוק הזה ייתן עוד כלי ועוד דרך להתמודד עם הפער הבלתי נתפס של השכר במדינת ישראל.

כמי שמגיע מוועד העובדים של מפעל שיש בו אפליה, למען האמת יש בו אפליה לטובת נשים, כנראה שהכול שווה רק הפנסיה לנשים יוצאות יותר מוקדם, יש להן בונוסים, ויש להן אופציות מעבר לגברים. אני בעד שיוויון, שיהיה לך ברור. למה נשים משחקות הטוב משלוש וגברים הטוב מחמש, ומקבלות את אותו כסף? למה? בספורט, למה? הן באו ואמרו אנחנו צריכות לקבל אותו כסף, אמרו אתן צודקות. למה אנחנו צריכות לשחק חצי מהגברים, בוא נשחק את אותו משחק, קבל את אותו כסף, מי שמנצח מקבל את אותו סכום, למה נשים חצי? למה נשים צריכות לצאת לפנסיה בגיל 62, ועל כל שנה עודפת תקבל בונוס.

- - -

מיעוט הנשים מקבלות את מה שאתה מדבר עליו, מיעוט של הנשים שמגיעות לצבור לפנסיה, ומגיעות לצאת לפנסיה בגיל שאתה - - -

ממש לא. עצם היותה אישה מקנה לה קיצבת זיקנה חמש שנים לפני גבר.

בסדר, אבל רוב הנשים כבר מגיל 50 לא מוצאות מקום עבודה.

מגיל 45.

לא, לא כמו בשיעורים של נשים. רוב הנשים, אני עדיין מזכירה לך, בדורך ישבו בבית וגידלו ילדים, וטיפלו בהורים מתבגרים, ולא עבדו בצורה מסודרת וצברו פנסיה. ולכן לעשות את ההשוואה - שוויון זה לא השוואה אחד לאחד, שוויון הוא לקדם אוכלוסיות מסוימות שיגיעו לאותה רמה של שוויון. לא משכנעים אותו כל כך מהר, בספורט שיהיו איגודים חזקים לנשים, ושספורט נשים יושקע בו את אותו כסף שמושקע בספורט גברים, אז נדבר על אותם חוקים מדויקים.

כולל הפרסים. אבל המרתון כאן מרתון, תסתכל מה קורה כשמסיים הראשון גבר, וכאשר מסיימת ראשונה אישה, מה הפערים בין הפרסים אדוני, ואני אתן לך - - -

אני במקום הנשים לא הייתי רץ.

היום לא כל המפעלים והמעסיקים כל כך מסודרים כמו של המעסיק שלך. ארגון העובדים, כן, לא כולם כאלה.

אני יצרתי אפליה ולא נתתי להעלות את גיל הפרישה לנשים.

אבל היא אפליה שיוצרת שוויון, היא אפליה נכונה.

אני לא העליתי את גיל הפרישה.

זו אפליה מתקנת.

היא לא מתקנת. שם יש אפליה לטובת נשים, יש להן זכות ללדת שאין לנו, וזו זכות גדולה, את לא מבינה איזה זכות זאת.

זאת זכות ועול.

לא, זה לא עול, זה רק נחת.

אני מוכנה לתרום לך את שלושת הניתוחים הקיסריים שלי, ונדבר על ענייני בריאות בנושא הזה בהזדמנות אחרת...

ואני את כל ניתוחי הרגליים שעברתי בגלל הכדורגל...

ההשוואה במקומה.

אדוני, אבל לא כל הנשים עובדות מהמקום שאתה בא ממנו. המציאות הישראלית היא - - -

נקריא את החוק.

הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון - פיצויים בשל נזק שאינו ממוני ונגישות למידע מהמעסיק), התשע"ד–2013.

תיקון סעיף 4
1
בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996
(להלן – החוק העיקרי), בסעיף 4, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:



"(ב)
בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, בנוסף לכל סעד אחר, לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין."

תיקון סעיף 7
2
בסעיף 7 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:



"(ב)
(1)
מעביד ימסור מידע כאמור בסעיף קטן (א), לארגון כאמור בפסקאות (2) ו-(3) לסעיף 9(א), שדרש את המידע, ובלבד שאם נדרשת לגבי הארגון הסכמת העובד לפי הפסקאות האמורות – העובד נתן את הסכמתו לדרישת המידע;




(2)
קיבל ארגון מידע לפי פסקה (1), ינקוט הארגון אמצעים סבירים לשמור על סודיותו ולא יעשה בו שימוש אלא לשם מימוש זכויות [העובד] לפי חוק זה או חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988".

תיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה
3.
בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988
, בסעיף 6, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:



"(ג)
הוראת סעיף זה תחול גם לעניין תביעה לעניין חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996
או לפיו."


אנחנו מדברים פה על אפשרות לפסוק פיצוי בעד נזק שאינו ממוני במסגרת התביעה בחוק שכר שווה, מבלי צורך להזדקק לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה כפי שנעשה בפסיקה. אפשרות נוספת למנוע התנכלויות בגין הגשת תביעה לפי החוק הזה על ידי זה שאנחנו קובעים שהתנכלות כזאת תטופל בדרך שמטפלת התנכלות בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, זה אומר שיש לה גם השלכות - - -
הפיצוי על נזק לממוני בגלל שהעילה לפי החוק הזה, חוק שכר שווה היא גם עילה שאפשר להגיש בגינה תובנה ייצוגית, גם הפיצוי הנזק לממוני הוא יהיה פיצוי שיהיה אפשר לפסוק באותה מסגרת.

נעבור להצבעה. מי בעד? ירים את ידו. את מחליפה את אילן גילאון, את עדי קול, ואנחנו 5 חברי כנסת שיש להם פה זכות הצבעה, יש בנוסף עוד חברי כנסת שהיו שמחים להצביע לפחות במקרה הזה.

הצבעה
בעד הצעת החוק – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון - פיצויים בשל נזק שאינו ממוני ונגישות למידע מהמעסיק), התשע"ד–2013, נתקבלה.

מאשרים את הצעת החוק בהכנה לקריאה הראשונה, אני מקווה שתעבור במהרה במליאה, ותגיע להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:05.>