PAGE
3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
02/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 78>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ד' בסיון התשע"ד (02 ביוני 2014), שעה 9:00

<1. הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון - תגמול לבן זוג של נכה שנפטר), התשע"ג-2013>
<2. הצעת חוק להגדלת הסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), פרקים א', ג', ד' וסעיף 6(ו), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר
נסים זאב

ישראל חסון

דב חנין

רינה פרנקל

יפעת קריב

>
קולט אביטל - חכ"ל, יו"ר מרכז הארגונים, מרכז הארגונים של ניצולי השואה

שי סומך - מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שרי ורדי - ממונה סיוע אזרחי - לשכת הסיוע המשפטי ת"א, משרד המשפטים

יהודית חי - מנהלת תחום שיקום, משרד האוצר

רוית ליברמן - מנהלת מח' תביעות, משרד האוצר

גליה מאיר אריכא - לשכה משפטית, משרד האוצר

נתן בן יקיר - לשכה משפטית, משרד האוצר

שרה שהם - עו"ד ברשות לזכויות ניצולי השואה, משרד האוצר

דנה חפצדי - מרכזת בכירה - תגמולים פיתוח, משרד האוצר

תאה אדרי - רכזת בכירה - תגמולים - שוטפים, משרד האוצר

עפרה רוס - מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, משרד האוצר - הרשות לזכויות ניצולי השואה

אושרית אברמוביץ - חשבת הרשות, משרד האוצר - הרשות לזכויות ניצולי השואה

שרה זילברשטיין-היפש - ראש תחום פניות ציבור, המשרד לאזרחים ותיקים

אונגר מתן - מנהל תחום קופות חולים, משרד הבריאות

אייל חסידים - מנהל תחום קופות חולים, משרד הבריאות

תמי מרוז - מפקחת ארצית ניצולי השואה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שאול מוצפי - אכלוס ניהול מקרקעין, משרד הבינוי והשיכון

לבנה עזרא - מנהלת תחום זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי

רועי קב - הביטוח הלאומי

אבי רוזנטל - מנכ"ל, מרכז הארגונים של ניצולי השואה

גיטה קויפמן - יו"ר עמותת מחנות ריכוז וגטאות, מרכז הארגונים של ניצולי השואה

אברהם שרנופולסקי - סגן יו"ר, חזית הכבוד - עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

אלכסנדר ברמן - יו"ר התאחדות הווטרנים, חזית הכבוד - עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

אליהו ולק - יו"ר, איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה

אברהם גרינזייד - יו"ר ארגון הווטרנים, ברית ותיקי מלחמת עולם השניה שנלחמו בנאצים

הילה שפיגל - עמותת אביב לניצולי השואה

דוד ידיד - עורך דין המייצג ניצולים

מרים גרייבר - עמותה פרלמנטרית לניצולי שואה

סארה מאטיאס

מירב תורג'מן

דנה גורדון שושני

לאה קיקיון
​​​​​​​<הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון - תגמול לבן זוג של נכה שנפטר), התשע"ג-2013>
<הצעת חוק להגדלת הסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), פרקים א', ג', ד' וסעיף 6(ו), התשע"ד-2014>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אנחנו נכין היום לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להגדלת הסיוע לניצולי שואה. זה הוא חוק חשוב שייטיב עם ציבור הזכאים בקרב נפגעי השואה, כמו שאני אומר – יש הרבה קבוצות. חלק יגדיל את המענק השנתי לו זכאים נכי המלחמה בנאצים ונכי רדיפות הנאצים וכן את הקצבה הבסיסית שלהם. בנוסף, הוא ייטיב עם האלמנים ואלמנות שלהם, שעד עתה קיבלו קצבה רק במשך 36 חודשים, ומעתה יקבלו עד סוף חייהם. עומדת לרשותנו בדיוק שעה וננסה להספיק כמה שאפשר, אנחנו רוצים לסיים היום את הפרקים שמתייחסים לוועדה שלנו.

לוועדה עברו כאמור סעיפים ג' ו-ד' הדנים בנכי המלחמה בנאצים ובנכי רדיפות הנאצים. כמו כן הועברה לוועדה הצעת החוק פרטית – הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון - תגמול לבן זוג של נכה שנפטר), התשע"ג-2013, ביוזמת חבר הכנסת דוד צור וקבוצת חברי כנסת. נבצר מחבר הכנסת דוד צור להגיע כך שתציג את ההצעה שלו חברת הכנסת יפעת קריב, ותבקש שהוועדה תמזג אותה עם הצעת החוק הממשלתית, תוך הצהרה שהמציעים מוכנים להתיישר עם הצעת החוק הממשלתית.

בשם חבר הכנסת דוד צור וקבוצת חברי כנסת אני מבקשת למזג את הצעת ​​​חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון - תגמול לבן זוג של נכה שנפטר), התשע"ג-2013, ובעצם אנחנו מתייחסים לכל נושא השאירים. למעשה, כשבן זוג ניצול שואה נפטר, אנחנו רוצים שבן הזוג שלו ימשיך לקבל קצבה גם לאחר שלוש שנים. מה שקרה עד היום, שהם קיבלו קצבה במשך שלוש שנים, ואז היא נפסקה בבת אחת. המטרה היא בעצם לתת להם, עד יומם האחרון, איזשהו סכום של כסף, כי ברור לנו שהאנשים שבהם מדובר, שהם בני 80 ו-90 ובאמת מאד מבוגרים, לא יקבלו הכנסות נוספות, ואנחנו לא רוצים לתת להם איזושהי הרעה בתנאים בימים האחרונים. רוצים לתת להם ביטחון כלכלי שירגיע אותם, כי זה יכניס באמת לאיזשהו סטרס ומצוקה מאד גדולה את אותם אנשים שיישארו בחיים. לכן אנחנו מבקשים לעשות הצמדה להצעת החוק הזו כחלק מהחוק הגדול.

אתם מוכנים להתיישר עם הצעת החוק הממשלתית?

כן, מוכנים להתיישר, והצעת האוצר מקובלת עלינו.

אז הוועדה תצביע על המיזוג בהתאם לסעיף 84(ד) לתקנון הכנסת.

חברת הכנסת רינה פרנקל תצביע במקום חבר הכנסת ליפמן.

אני רק אציין שהמיזוג הוא בכפוף, כמובן, לאישור ועדת הכנסת מיד בתום הישיבה נעביר פניה ליושב ראש ועדת הכנסת על מנת שיאשרו את המיזוג הזה. גם אציין שהנחת הצעת החוק תהיה, כמובן, בכפוף לאותו אישור שאנחנו מדברים עליו בנוגע למיזוג.

אז אנחנו מצביעים על מיזוג הצעות החוק.
הצבעה

בעד – רוב
ההצעה למזג את הצעות החוק נתקבלה.

תודה, הצעת המיזוג אושרה פה אחד.

תודה בעד האישור ולהגיד גם מילה טובה על כך שאנחנו מקיימים כאן את הדיון, היום, וכל הכבוד שהגעתם להסכמות בכלל, כי זה חוק מאד חשוב, והנושא של השאירים שעליו דיברנו עכשיו, הרבה מאד שנים ניסו להעביר אותו. היו להם הרבה הישגים היסטוריים אבל זו ההתחלה. אז – ברכות על כך.

זו הצעת חוק מאד גדולה וצריך לברך הרבה אנשים שעמלו, וקשה, ויש צורך של דחיפות, ממש משתדלים, אני חושב שכולם התגייסו כדי להעביר את החוק הזה כמה שיותר מהר, כך שיציגו לנו את כל הסעיפים של החוק, אז רק למי שיש הסתייגויות – נדבר עליהן. ברכות נשאיר למקום אחר.

אני רוצה לומר שזו באמת הצעת חוק מאד מאד חשובה, אלי ללשכתי הגיעו מספר פניות של אנשים שבאמת זקוקים לקצבה שקיבלו עבור בן הזוג, ופתאום הקצבה נפסקת, אז אני חושבת שזו הצעה מאד חשובה ואני מברכת על כך גם את הוועדה וגם את השר שאפשר להעביר את זה

תודה. חברת הכנסת לשעבר, קולט אביטל, יושבת ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה.

אין לי מה להגיד על הצעת החוק הזו. יש לי להגיד אחר כך על נושא אחר, שלא כלול בחוק.

אין בעיה. אנחנו נתייחס בהמשך.

עורכת הדין גליה מאיר מהרשות לניצולי השואה במשרד האוצר תציג את נוסח הצעת החוק הממשלתית.

הצעת החוק, שכוללת גם פרקים שיידונו בוועדת העבודה והרווחה, מהווה יישום של תכנית לאומית לסיוע לניצולי שואה שאושרה בממשלה ביום 27 באפריל, ובמסגרתה הוחלט על חבילת צעדים שכוללים, בנוסף להגדלת הסיוע לניצולי שואה שמוכרים כיום לפי החוקים השונים גם הרחבה של היקף הזכאים והכרה באוכלוסיות נוספות. במסגרת פרקים ג' ן-ד' מוצע להגדיל את סכום המינימום לתגמול החודשי המשולם לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, וחוק נכי המלחמה בנאצים, מוצע לקבוע מענק שנתי לנזקקים מקרב הנרדפים ומוצע לקבוע תשלום לבני זוג של נכים שנפטרו, למשך כל החיים.

את רוצה גם להסביר בכמה מילים מה ההסדר הכולל?

כן. במסגרת פרקים ב' ו-ה' שיידונו בוועדת העבודה והרווחה יידונו שלושה צעדי סיוע עיקריים: האחד, השוואת זכויות ותנאים של ניצולי שואה יוצאי מחנות וגטאות שעלו לאחר 1.10.53, שזה מועד קובע בחוק נכי רדיפות הנאצים, לזכויות ולתנאים שניתנים לניצולים שמוכרים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, שזה החוק העיקרי שמסדיר את הזכויות וההטבות לניצולי שואה. כן מוסדר מתן מענק שנתי לניצולי שואה שלא מקבלים קצבה חודשית בשל הנרדפות שלהם מכל מקור שהוא, ושלמעשה עד היום לא זכו לסיוע ישיר מהמדינה. בנוסף תידון החרגה של הקצבאות הניתנות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים במבחן הכנסה שנערך על ידי המוסד לביטוח לאומי לצורך הזכאות לגמלת סיעוד.

אתם כבר נערכים ליישם את זה, נכון? כי אנחנו מקווים להעביר את זה, כמו שאמר היושב ראש, בצעד הכי מהיר, חקיקה הכי מהירה שהועברה בכנסת. מה שמאד חשוב זה היישום. אז השאלה היא האם גם אתם, כרשות לניצולי שואה נערים ליישום, כי אין טעם שהחוק יעבור בלי יישום מהיר.

בהחלט, אנחנו כבר נערכים גם במקום שבו הזכאות מותנית בהגשת בקשה לקביעת זכאות, אנחנו נעשה הגעה, נשחר לפתחם של הזכאים הפוטנציאליים, באמצעות רשימות שנקבל גם מוועדת התביעות, נגיע לכל אותם זכאים פוטנציאליים ונודיע להם לגבי הזכאות שלהם.

זה המפתח, שהם יגיעו אליהם, ולא עכשיו אנשים יצטרכו לראות שהם עונים על החוק הזה, למשל. אנחנו נבוא אליהם ונגיד להם שהם עונים על החוק הזה, ומגיע להם כך וכך.

יש לנו הצלבות עוד לפני הצעת החוק, שעשינו עם משרד הפנים. בנינו מנוע, יש לנו מאגר של כל הזכאים הפוטנציאליים לפי כל זכאות, ואנחנו נגיע אליהם. צריך לציין שעם תוקף החלטת הממשלה יש זכאויות נוספות שלא מעוגנות בהצעת החוק ושיינתנו בעיקר לאוכלוסייה שתקבל, לאוכלוסייה שלראשונה תעוגן במסגרת הצעת החוק, ותקבל את המענק. הם יקבלו גם פטור מלא מדמי השתתפות עצמית, ברכישת תרופות מרשם שכלולות בסל שירותי הבריאות, וכן מימון טיפול פסיכולוגי למי שיזדקק לו וירצה בכך.

נושא התרופות הוא כבר בביצוע? נחתמו הסכמים עם קופות החולים?

אנחנו עכשיו לקראת סגירה עם קופות החולים.

מתי זה אמור להיות כבר, בפועל?

אני צריכה לברר עם הגורמים במשרד האוצר שמקדמים את הנושא.

הבנתי. יש פה כוחות משולבים, גם האוצר וגם הכנסת. אנחנו מדברים כאן מבחינת התשלומים, אני מאמין שכבר לקרת יולי ומבחינת התרופות הם עושים את הסגירות האחרונות, ואני מאמין ש - - -

אנשים שלא קיבלו, למשל, והם חושבים שהם זכאים איך זה עובד?

אנחנו נפרסם, כמובן, ומעבר להגעה אישית לאנשים אנחנו כמובן נבצע פרסום לגבי הזכאויות החדשות בכל דרך אפשרית, דרך אמצעי התקשורת, באתר האינטרנט והכתובת היא כמובן – הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר, כל הפרטים נמצאים שם.

ואז הם פונים לשם?

יש לנו מרכז מידע לאומי, שאפשר להתקשר אליו.

אני ממש מבקשת ממך, היושב ראש – שאנחנו נגיע אל האנשים, ושהאנשים לא יצטרכו להגיע אלינו. אנחנו יודעים כמה קשה לניצולי השואה להבין את הצעת החוק הזו. אני בטוחה שכל מי שיושב כאן בחדר יהיה לו מאד מורכב להבין את הצעת החוק. אנחנו חייבים להגיע אליהם, זה ההישג הכי גדול שהיה לנו ביישום של הצעת החוק הזו.

נרשם לפרוטוקול. אני מאמין שכל הצדדים, גם משרד האוצר, יעשו, גם הארגונים - - -

בהחלט, אני רוצה לציין שיש לנו לעניין הזה שיתוף פעולה של ועדת התביעות שמוכנה להעמיד לרשותנו את הרשימות.

גם ועדת התביעות וגם ארגונים של ניצולי שואה - - -

כמו שאמרנו – החקיקה היא גדולה וחשוב שבאמת כולם יתגייסו, כמו שהתגייסנו להעביר את זה מהר.
אין לנו הרבה זמן חברים, אנחנו צריכים להתחיל בהקראת הסעיפים.

אני רק אציין ואומר שהתחילה המתוכננת של הצעת החוק בכל מקרה תהיה ה-1 ביוני, 2014, דהיינו אתמול, רטרואקטיבית, כך שגם אם החוק יאושר במליאת הכנסת ויפורסם במועד מאוחר יותר, עדיין מועד חישוב ההטבות יהיה ה-1 ביוני.

אני קוראת:

"חוק להגדלת הסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), התשע"ד–2014

מטרה
מטרת החוק

1. מטרתו של חוק זה לקבוע הסדרים להגדלת הסיוע הניתן לניצולי שואה החיים בישראל".

אני רק אציין ואומר שסעיף 1 למעשה מתייתר עקב הפיצול של הצעת החוק, שחלקה נידון בוועדת העבודה והרווחה וחלקה – כאן. אז הצעת החוק תיראה כתיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים, עם תיקון עקיף לחוק נכי המלחמה, כך שלמעשה אין לנו צורך בסעיף המטרה. אז אני מבקשת מאדוני לא להצביע על הסעיף הזה, משום שאין בו צורך.

אנחנו לא מצביעים.

ממשיכה בקריאה:

סליחה שאני קוטעת אותך. אנחנו נדון פסקה פסקה. תקראי פסקה, תסבירי וככל שיהיו הערות נדון, ואז נעלה להצבעה.

סעיף 3 לחוק נכי רדיפות הנאצים – כעיקרון מדובר בתיקון טכני. סעיף 3 זה הסעיף שקובע מי הוא נכה הזכאי לתגמולים לפי החוק ובין היתר הוא מונה שני תנאים. מאחר שהתנאי השלישי בעבר בוטל, מוצע להתאים את הנוסח כך שבמקום שייכתב "נתקיימו בו שלושה אלה" ייכתב – "נתקיימו בו כל אלה".

אנחנו מעלים להצבעה. יש הסתייגויות? אין הסתייגויות?

הצבעה

בעד – 2
פסקה (1) אושרה פה אחד.

פסקה (1) אושרה.

אני ממשיכה בקריאה:


(2)
בסעיף 4, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:


"(א1)
סכום התגמול החודשי המשולם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-2,200 שקלים חדשים.";
סעיף 4 לחוק נכי רדיפות הנאצים קובע את גובה התגמול החודשי המשולם לפי החוק ואשר נגזר בכלל מדרגת הנכות של הניצול. כיום, גובה התגמול המינימאלי לדרגת נכות של 25%, שהיא דרגת הנכות המינימאלית הנדרשת החוק, עומד על 1,825 שקלים. בסעיף 3(2) אנחנו מתקנים את סעיף 4 לחוק נכי רדיפות הנאצים. כפי שציינתי, זה הסעיף הקובע את גובה התגמול החודשי לפי החוק שנגזר מדרגת הנכות, כאשר הסכום המינימלי עומד על 1,825 שקלים. פה מוצע לקבוע כי התגמול לא יפחת מסכום של 2,200 שקלים.

אין הערות? אין הסתייגויות? אני חושב שהסעיף מאד חיובי.

עלתה השאלה אם לא צריך למדד את הסכום, מבחינת הצמדה למדד.

אני מציעה, בהקשר הזה, לעבור לפסקה שמדברת על כך, ואז תעלי את הנושא לדיון. אז אני מציעה לעבור לסעיף 3(4). שקובע: "בסעיף 4ה, בסופו יבוא "לרבות הסכום האמור בסעיף 4(א1)";
סעיף 4(ה) לחוק נכי רדיפות הנאצים קובע את סמכותו של שר האוצר באישור ועדת הכספים להעלות את שיעורי התגמול המשולמים לפי החוק. במסגרת הזו מוצע להרחיב את סמכותו של שר האוצר בהעלאת שיעורי התגמול, כך שהיא תחול גם על סכום המינימום שהצענו לקבוע כעת על אותם 2,200 שקלים. אני רק אציין שככלל, התגמולים לפי החוק מעודכנים כפי שמעודכנים התגמולים הניתנים לנכי צה"ל ואשר מוצמדים למדד שנקרא "מדד השירותים הקהילתי" שכולל דמי שקלול של כל תוספות השכר במשק, וזה מדד שהוא יחסית מדד מטיב ביחס, למשל, למדד המחירים לצרכן.

טוב. אפשר להעלות להצבעה את פסקה (2) ואת פסקה (4).

מי בעד?

הצבעה

בעד פסקה (2) ו-(4) – 2

פסקאות (2) ו- (4) התקבלו.

תודה. הסעיפים התקבלו פה אחד.

עוברים לפסקה (3).

(3)
אחרי סעיף 4ג1 יבוא:

"מענק הטבות לנכה הזכאי לתגמול לפי הכנסה או לתגמול מוגדל לפי הכנסה

4ג2.

(א)
לנכה הזכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה ולנכה הזכאי לתגמול לפי הכנסה ישולם, עד 10 בפברואר של כל שנה, נוסף על האמור בסעיפים 4א או 4ג1, לפי העניין, מענק הטבות שנתי בסכום של 2,000 שקלים חדשים; הסכום האמור יעודכן ב-1 בדצמבר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בדצמבר 2014";
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.

(ב)
מי שהוחלט לגביו לפי סעיף 4א כי מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת תגמול מוגדל לפי הכנסה או מי שהוחלט לגביו לפי סעיף 4ג1 כי מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת תגמול לפי הכנסה, יהיה זכאי למענק הטבות שנתי לפי סעיף זה בעד התקופה שבה מתקיימים בו התנאים האמורים, החל ב-1 בינואר של אותה שנה שבה הגיש את הבקשה לקבלת תגמול מוגדל לפי הכנסה או תגמול לפי הכנסה, לפי העניין.;"
בסעיף זה מוצע להוסיף זכאות למענק הטבות שנתי בסכום של 2,000 שקלים למקבלי תגמול לפי הכנסה, ותגמול מוגדל לפי הכנסה, שזה תגמול בחוק נכי רדיפות הנאצים שכולל רובד סוציאלי מיוחד, לנזקקים מקרב הנרדפים. ככלל, בחוק יש תגמול עיקרי, שלא כפוף למבחן הכנסות, בנוסף יש תגמול מוגדל שכן כפוף למבחן הכנסות. לאוכלוסייה הזאת מוצע להוסיף הטבה שעניינה, כמובן, בנוסף לתגמולים שניתנים להם, מענק הטבות שנתי. בהתאם להחלטת ממשלה המטרה שבהוספת המענק הזה היא לתת, בין היתר, מענה ישיר, במקום הסיוע שניתן עד היום באמצעות ארגונים חוץ ממשלתיים, כגון הקרן לרווחת נפגעי השואה, סיוע שהיה מותנה עד היום בהגשת בקשות ובהמצאת קבלות, ופה מוצע לבטל את הביורוקרטיה ולשלם את המענק ישירות - - -

זאת אומרת שבמקום המענק שניתן עד היום דרך הקרן לרווחה, פעם בשנתיים, של 4,000, יקבלו כל שנה 2,000 אוטומטית.

אוטומטית, ישירות לחשבון הבנק.

זה יידון בוועדת העבודה והרווחה.

יש הסתייגויות? אין, אז נעבור להצבעה על פסקה (3).

הצבעה

בעד פסקה (3) – 2

פסקה (3) התקבלה.

פסקה (3) התקבלה פה אחד.

את פסקה (4) אישרנו קודם. נעבור לפסקה (5).

"(5) בסעיף 9, אחרי "תשי"ד–1954" יבוא "בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להם ההחלטה";
סעיף 9 לחוק מסדיר את הזכאות להגיש ערר על החלטה של ועדה רפואית שקובעת את דרגת הנכות, ערר בפני ועדה רפואית עליונה. כיום, לפי התקנות, פרק הזמן להגשת ערר עומד על 30 יום. מוצע להאריך ל-60 ימים.

יש הסתייגויות?

הצבעה

בעד פסקה (5) – 2

פסקה (5) התקבלה.

פסקה (5) התקבלה פה אחד. עוברים לסעיף הבא.

(6) בסעיף 9א, אחרי "משפטית בלבד" יבוא "בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להם ההחלטה";
סעיף 9א מסדיר את הזכאות להגיש ערעור על החלטה של ועדה רפואית עליונה בפני בית משפט מחוזי. היום פרק הזמן עומד על 30 ימים. מוצע להאריך את התקופה ל-60 ימים.

אנחנו מצביעים.


הצבעה

בעד פסקה (6)– 2

פסקה (6) התקבלה.

ככלל, אולי כדאי לציין שאתם מבקשים להאריך את כל המועדים, הן להגשת בקשה והן להגשת ערעור, מכך שבמקום 30 ימים יעברו 60 ימים.

נכון. כך גם לגבי החוק הנוסף שלא יידון כאן, שיידון בוועדה הבאה – חוק להטבות לניצולי שואה. אנחנו מאריכים את המועדים מ-45 ימים ל-60 ימים.

יפה מאד.

אני ממשיכה בקריאה:

"(7) בסעיף 10(א), במקום "עם תום כל שנה מיום שנקבעה לאחרונה דרגת הנכות" יבוא "עם תום שישה חודשים מיום שנקבעה לאחרונה דרגת הנכות, או במועד מוקדם יותר אם אירעו נסיבות חדשות, הנתמכות במסמכים רפואיים, שיש בהן כדי להשפיע על דרגת הנכות של הנכה";
סעיף 10(א) לחוק כנוסחו היום מאפשר לניצול לדרוש לקבוע את דרגת נכותו מחדש, בתום שנה מהמועד שבו נקבעה לאחרונה דרגת נכותו. מוצע כאן לקצר את פרק הזמן ולהעמיד אותו על חצי שנה או מוקדם יותר, אם הראו נסיבות חדשות שיכולות להשפיע על דרגת הנכות.

זה מה שדיברנו ביום השואה. העליתם - - -

זה ממש סעיף חשוב ביותר. גם תמיד אני אומרת: להקל עליהם, להקל עליהם, ולהכיר בדרגות כמו שצריך.

אז אני מבין שאין הסתייגויות. זה סעיף חשוב מאד. אנחנו מצביעים.

הצבעה

בעד פסקה (7)– 2

פסקה (7) התקבלה.

פסקה (7) התקבלה פה אחד.

אני ממשיכה בקריאה:
(8)
בסעיף 11א –

(א)
בסעיף קטן (א), בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "ובכפוף לשינויים" יבוא "בתום התקופה האמורה תשולם לבן זוגו, כל עוד לא נישא, קצבה חודשית בסכום של 2,000 שקלים חדשים";

(ב)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:


"(א1)
סכום התגמול המשתלם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-2,000 שקלים חדשים; סכום זה וכן סכום הקצבה החודשית המשתלם לפי פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור יעודכנו בהתאם לשינויים שיחולו בתוספת היוקר בלבד.";
סעיף 11א לחוק נכי רדיפות הנאצים הוא הסעיף שקובע הוראות לגבי תשלום תגמול לאחר פטירת הניצול. הסעיף קובע שבמקרה שבו הניצול בחייו את התגמול הבסיסי העיקרי, שלא כולל את הרובד הסוציאלי, ישולם לבן זוגו למשך 36 חודשים את אותו התגמול בשיעור שהיה משתלם למנוח למשך 36 חודשים ממועד הפטירה. פה מוצע להאריך את הזכאות ולקבוע אותה למשך כל החיים, באופן שישולם סכום של 2,000 שקלים מתום אותם 36 חודשים.
בנוסף, הסעיף קובע לגבי ניצול שהיה זכאי בחייו - - -

שיהיה ברור לפרוטוקול: זה לא רטרואקטיבית, זה רק מיום כניסת החוק לרישום.

מיום כניסת התוקף, אבל זה יחול לגבי נכים שנפטרו החל מ-36 חודשים שקדמו ליום התחילה.

זה מאד משמעותי, הנקודה הזו.

גם איש שנפטר במהלך שלושת השנים שקדמו ליום התחילה, הזכאות של בן הזוג - - -

מה זה התוספת יוקר? דיברנו על מדד ו- - -

בעיקרון, תוספת יוקר זו הדרך שבה מעודכנת הקצבה כיום, ואנחנו לא שינינו מהעניין הזה. מדברים פה על בני זוג של ניצולי שואה, שנפטרו. המדד שעליו דיברתי קודם נוגע לתגמול שמשולם לניצול השואה עצמו.

יש הסתייגויות?

פנתה אלינו גב' רונית מקובר, וציינה שחוק נירדפי הנאצים לוקה בחסר מבחינת ההגדרות שלו. כתוב שם: אלמן או אלמנה יקבלו 36 חודשי קצבה. "עליכם לעדכן את החוק לגבי הגדרה קטגורית של "אלמן" או "אלמנה" כיוון שיש ניצולים רבים שלא מתגוררים ביחד, חיים בנפרד, ואף גרוע מכך. בפועל, כאשר ניצולת שואה נפטרת, ובעלה הופך להיות אלמן אוטומטית, גם אם לא התגורר בצוותא, הוא מקבל פרס מהמדינה, למעלה מ-200 אלף שקל בגין 36 חודשי קצבאות. יש לשנות ולהוסיף בתעודה הציבורית של משרד הפנים ורישום "אלמן" ברישום מושג הקיים, אך לא נעשה בו שימוש. עליכם להשוות את החקיקה לביטוח הלאומי – קצבת שאירים, שם מסייגים קבלת קצבת שאירים שזה עובר לפטירת האדם או האישה, באם בן או בת הזוג שלו ניהלו חיים משותפים כבני זוג ולא אם כתוב להם בתעודה "אלמן". אתם מעוניינים לתת סיוע כספי, אבל אני מקווה שאתם לא רוצים במקביל גם ליצור עיוותים ולתת כספים לאלמנים או אלמנות פיקטיביים".
היא כותבת שהיא מדברת מניסיונה.

אולי הניסיון האישי של הגב' מקובר, מי שפסק במקרה שלה - - היא, באמת, הודיעה לנו שאביה ואימה לא חיים יחד, ולא שילמנו אוטומטית לאבא, לבעל, לבן הזוג של הגברת מקובר - - -

אם אפשר – פחות עם פרטים אישיים.

נכון, סליחה.

נכון, היא העלתה את זה, אבל אם אפשר עם קצת פחות פרטים אישיים. אבל זו סוגיה עקרונית של בני זוג ש - - -

מה שרציתי להדגיש – שבמקרה הזה, בית המשפט פסק לשלם לבן הזוג. זאת אומרת, אנחנו, כאשר אנחנו יודעים, ואפשר להכניס את זה לחוק, אין לנו בעיה – כאשר אנחנו יודעים שהם לא חיים ביחד, ולא תמיד אנחנו יודעים, אבל במקרים שאנחנו יודעים, אנחנו - - -

אפשר להציע את זה כהסתייגות, ואז – כבדיקה והכי הרבה, נמשוך את זה.

השאלה שאני מעלה כאן לדיון: האם זו לא עוד ביורוקרטיה שאנחנו נטיל על - - -

זה לא - - -

אם אתה רוצה, אני יכולה להציע את זה כהסתייגות, נבדוק את זה, ואז נוכל – או למשוך את ההסתייגות או לקבל אותה.

הסתייגות שהיא – מה? להסדיר בחוק שהיא תיבחן?

הלא כל הרעיון של הסעיף הזה בא ואומר שאם שני בני זוג חיו ביחד, בבית, והיתה להם הכנסה בסך הכל של 5,000 שקלים, נניח, ואחד מבני הזוג נפטר, ההכנסה לא תרד פתאום ל – 3,000 שקלים כי האישה הרי לא תצא עכשיו לעבוד ותשלים את הסכום. הוצאות הבית נשארות אותן הוצאות. אבל אם הם באמת לא חיים ביחד, אז אין להם בעצם שום הוצאות משותפות. בעצם, אם מישהו חי במקום אחר, שווה לעשות פה בדיקה קטנה. אני מציעה להגיש את זה כהסתייגות – נבחן את זה היום, שבאמת הכסף הזה מועיל ומחזק את האדם שזה ניתן לו. יכול להיות שאין שום קשר

לנו אין בעיה להוסיף - - -

בדיקת כתובת זו לא בעיה.

השאלה היא אם באמת מדובר בבדיקת כתובת או בבחינה מהותית האם בני הזוג חיו וניהלו משק בית משותף.

זה באמת ביורוקרטיה.

השאלה היא – אם באמת כל אדם, כל מבקש בקשה, כל זכאי יצטרך היום לבוא ולהוכיח, אחרי שאותו בן זוג נפטר, האם הם חיו יחד. השאלה אם אנחנו באמת יוצרים פה איזשהו נטל מיותר.

אני בעד למנוע, ככל שניתן, ביורוקרטיה מיותרת. אנחנו גם לא שוטרים. אם אנחנו יודעים – אנחנו לא משלמים. אפשר להכניס את הפסקה הזו לחוק – שאם ידוע - - -

אם ידוע. תהיו יותר ערניים לשים לב. אבל לא להכניס עכשיו.

יש פה עניין חוקי. מתוקף מה אתם לא משלמים כשאתם יודעים שהם לא ניהלו משק בית משותף? כי אם הוא אלמן או אלמנה הוא זכאי לקבל.

אם בן או בת באים ואומרים לנו שההורים לא חיו יחד, אז זה משהו שכפי הנראה ידוע.

ולא התגרשו?

ולא התגרשו.

אבל מתוקף מה אתם לא משלמים?

אין הרבה מקרים כאלה, לדעתי זה סתם להקשות על החוק.

אני לא מכירה את פסק הדין. השאלה מתוקף מה פסק בית המשפט - את אומרת שבית המשפט פסק שהאלמן לא יקבל - - -

יקבל. לא אמרתי שלא יקבל, אמרתי בדיוק את ההפך.

כי אין פה הסמכה חוקית, אין הסמכה חוקית.

החוק קובע – אישה, לרבות ידועה בציבור. לכן, כל מי שרשום במשרד הפנים כבן זוג מקבל את התגמול הזה.

את יכולה לעשות את הבדיקה עם האוצר - - -הם לא נמצאים פה? גיא הרמתי לא נמצא פה? איך הם לא נמצאים פה?

אין פה נציג מהאוצר?

הרשות היא מהאוצר.

איפה נציג משרד המשפטים? אפשר לקרוא לו?

אני מאמין שאם יש תצהיר ממקור מהימן שהם לא חיים ביחד, אז לפי אותו תצהיר אפשר לשלול.

כל מקרה לגופו, אין צורך לשנות כאן משהו בחוק.

לא, לא, סליחה. צריך לשנות בחוק, כי החוק קובע "...אישה, לרבות ידועה בציבור", לכן, כל מי שרשום במשרד הפנים כבן זוג, אנחנו צריכים לשלם. אם רוצים לקבוע אחרת צריך לתקן את החוק.

לגבי הנושא של בני זוג בנושא השאירים. האם מתן קצבה לאחר שאחד מבני הזוג נפטר הוא מתן קצבה אוטומטית או שבאמת צריך לבדוק אם באמת בני הזוג ניהלו משק כלכלי ביחד וחיו ביחד. כרגע החוק אומר – אוטומטית ואז אנחנו אומרים שיכול להיות שאין בכלל שום קשר, למרות שהם נשואים בתעודת הזהות כנשואים. אנחנו לא יודעים מה לעשות. השאלה האם להעלות על זה הסתייגות ולבחון או זה, או לאשר את זה כמו שכתוב בחוק.

החוק קובע שבן זוג זה "אישה, לרבות ידועה בציבור, כך שאני לא חושבת שיש פה מקום לפרשנות.

אני חושב שעורכת הדין גליה מאיר היא המומחית לנושא. היא עוסקת בדברים האלה יום יום. הנושא לא נכלל בהצעת החוק הממשלתית ואני לא יכול להביע איזושהי עמדה אחרת.

מבחינה רחבית, שי, אני סבורה, אולי, שיש איזושהי בעיה להסדיר דווקא במקום הזה את סוגית השאירים, סוגית האלמנים-אלמנות כשהם לא מנהלים משק בית משותף. יכול מאד להיות שאנחנו נוגעים פה בנקודה שתהיה לה השלכה רחבית.

אבל בסך הכל מדובר בציבור די מצומצם והמקרים האלה הם מקרים יוצאי דופן.

נכון. בודדים לגמרי.

אבל אין לך עילה חוקית לשלול מהם את הקצבה, לפי מה שבית המשפט קבע.

השאלה היא באמת האם צריך לתבוע וללכת על ביורוקרטיה מיותר, כאשר אני חושבת שלרשות יש בכל זאת את הגמישות הזו לבדוק את המקרים.

הם יכולים לבחון, אבל אם הם בחנו וראו שזה נכון אין להם את הדרך שלא לתת את הקצבה.

העמדה שלנו לחלוטין, היא שאנחנו לא משרד חקירות ואנחנו לא מתכוונים לנהל חקירות כאן. אפשר לתת לאלמנות פה עוד 2,000 שקל. אני לא חושבת שמישהו מתכוון כאן לנהל איזושהי חקירה נגד ה - - -

אז אם אנחנו מבינים שהמקרה שהוצג כאן על ידי מנהלת הוועדה – הוא מקרה אחד ויחיד, אז הוא מקרה יוצא מן הכלל. תמיד יש יוצאים מן הכלל, אז בואו נישאר עם הכלל וניתן את זה לכולם כמו שהחוק אומר.

לדעתי זה מקרים יחידים מאד, וצריכים לתת את זה לכולם כמו שזה, ולא להקשות עוד על אוכלוסייה כל כך מבוגרת ולבדוק אותם. איך? אין להם כוח לכל הדברים.

היום, הגיל הממוצע של ניצולי שואה הוא 85. אני חושבת שזו אוכלוסייה שממעטת, במיוחד מעוטי ההכנסות שביניהם – מאד מאד מתמהמהים עד שמפרקים משק בית, וכל אחד חי מ-3,000-2,500 שקל. זה כל כך נדיר שחבל להתעכב על זה. יעלה למדינה יותר כסף לבדוק את זה, מאשר לתת ל-5 מקרים כאלה בשנה. זה גם משפיל. אם אנשים כאלה נפרדו, זה באמת כנראה מצביע על קשיים גדולים. זה לא cost effective אפילו לבדוק את זה.

אז ניצמד להצעה המקורית.

אז נעלה את הסעיף הזה להצבעה, הצטרף אלינו חבר הכנסת זאב.
הצבעה

בעד פסקה (8)– 3
פסקה (8) התקבלה.

אני ממשיכה בקריאה:

(9) בסעיף 17 –

(א)
בסעיף קטן (א), במקום "שלושים ימים" יבוא "שישים ימים";

(ב)
בסעיף קטן (ח), במקום "שלושים יום" יבוא "שישים ימים".
סעיף 17 לחוק נכי רדיפות הנאצים מסדיר את הזכאות להגשת ערר על החלטת רשות מוסמכת, בפני ועדת עררים וכן את הזכות להגיש ערעור על החלטת ועדת עררים בפני בית משפט מחוזי עומדים היום על 30 ימים מיום מתן ההחלטה. אנחנו מאריכים ל-60 יום.

יש הסתייגויות?

אני מהאגף לסיוע משפטי – ממונה ארצית לניצולי שואה. בסעיף 17 יש 30 יום ובנוסף, לוועדת הערר יש 14 יום נוספים. אז שתי אפשרויות – אחת, פשוט במקום 14 יום לתת 30 יום, כי גם כך הארכנו את האפשרות של הערעור, אז לתת לבית המשפט את האפשרות להארכה נוספת של 30 יום, או כמו שיש בחוקים אחרים – שכתוב: מנימוקים מיוחדים יש לבית המשפט שיקול דעת להוסיף ימים.

אין לנו התנגדות. אני מציעה לקבוע את זה בכל זאת לתקופה מסוימת, ולא - - -

אז במקום 14 יום יהיה - - -

יבוא 30 יום. אז המשמעות היא שיש להם 30 ימים להגיש ערר ולוועדת הערר יש סמכות להאריך בעוד 30 יום. יהיה כלומר 90 יום. נשמע לי סביר.

אז צריך להעלות את הסעיף להצבעה. כולל התיקון.

אז אנחנו מעלים להצבעה את הסעיף, עם תיקון מ-14 יום ל-30 יום. מי בעד?
הצבעה

בעד פסקה (9)– רוב

פסקה (9) התקבלה

הסעיף התקבל. נעבור לסעיף הבא.

אנחנו עוברים לתיקון בחוק הבא. הפרק הזה מעגן תיקונים בחוק נכי המלחמה בנאצים. הוא כולל גם קביעת סכום תגמול מינימאלי לנכי המלחמה וכן קביעת זכאות לבן זוג של ניצול שנפטר לקבל את התגמול למשך כל החיים.

תיקון חוק נכי המלחמה בנאצים
תיקון חוק נכי המלחמה בנאצים
4. בחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954‏ –
(1)
בסעיף 4א, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב)
סכום התגמול המשולם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-2,200 שקלים חדשים.";
סעיף 4א לחוק נכי המלחמה בנאצים קובע את גובה התגמול החודשי שמשולם לנכה לפי החוק, ושנגזר מדרגת הנכות של הנכה. כיום, גובה סכום המינימום שמשולם לדרגת נכות של 10%, שהיא דרגת הנכות המינימאלית, עומד על 433 שקלים. מוצע לתקן ולקבוע כי סכום התגמול לא יפחת מ-2,200 שקלים.

פה עשינו באמת שינוי מאד גדול. נכי מלחמה יש להם 10% נכות. זאת אומרת – פה זה ממש שינוי

אנחנו נצביע על הסעיף.

הצבעה

בעד סעיף 4(1)– רוב

סעיף 4(1) התקבל

תודה, התקבל.

אנחנו עוברים לסעיף הבא.

אני ממשיכה בקריאה:

(2)
בסעיף 5, בסופו יבוא "לרבות הסכום האמור בסעיף 4א(ב)";
סעיף 5, לחוק נכי המלחמה בנאצים, שאותו אנחנו מתקנים, קובע את סמכותו של שר האוצר להעלות את שיעורי התגמולים. מוצע להרחיב את סמכותו של שר האוצר כך שהיא תכלול גם סמכות להעלות את אותו סכום של 2,200 שקלים.

יש הסתייגויות? אין. אז נצביע. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 5(2) – רוב

סעיף 5(2) התקבל.

התקבל פה אחד.

אני ממשיכה בקריאה:

(3)
בסעיף 12א –

(א)
בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "בתוך שישים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה";

(ב)
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "בתוך שישים ימים מיום שנמסרה לה ההחלטה";
סעיף 12א זה הסעיף שמסדיר סמכות להגיש ערר לוועדה רפואית עליונה על החלטה של ועדה רפואית, וערר גם על - - כיום זה נקבע על 30 יום ומוצע להאריך ל-60 ימים.

אם אין הסתייגויות נעבור להצבעה. מי בעד?


(4)
בסעיף 12ב(א), בסופו יבוא "בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להם ההחלטה";

בעד פה אחד. עוברים לסעיף הבא.

(4)
בסעיף 12ב(א), בסופו יבוא "בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להם ההחלטה";
הסעיף הה מסדיר את הזכאות להגיש ערעור על החלטה של ועדה רפואית עליונה בפני בית המשפט המחוזי. גם כאן מוצע להאריך את פרק הזמן ב-30 ימים ל-60 יום.

הסתייגויות? אין. מי בעד?
הצבעה

בעד סעיף 5(4) – רוב

סעיף 5(4) התקבל.

תודה, התקבל פה אחד.

(5)
בסעיף 13א –

(א)
בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "ובכפוף לשינויים" יבוא "בתום התקופה האמורה תשולם לבן זוגו, כל עוד לא נישא, קצבה חודשית בסכום של 2,000 שקלים חדשים";

(ב)
אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא:


"(ב2)
סכום התגמול המשתלם לפי סעיף זה לא יפחת מ-2,000 שקלים חדשים; סכום זה וכן סכום הקצבה החודשית המשתלם לפי סעיף קטן (א) יעודכנו בהתאם לשינויים שיחולו בתוספת היוקר בלבד.";
כאן, בדיוק כמו בחוק נכי רדיפות הנאצים אנחנו מציעים להעמיד את הזכאות של בן זוג של ניצול שקיבל תגמול רגיל בחייו להמשיך לקבל את הקצבה למשך כל החיים כך שסכום הקצבה בתום 36 חודשים יעמוד על 2,000 שקלים.

אבל כבר דנו בזה.

עכשיו זה בחוק נכי המלחמה בנאצים. גם בני זוג של נכי המלחמה בנאצים יקבלו את אותו הדבר.

תאמרי לי בבקשה, אם אני מבין טוב את הסעיף הזה, זה סעיף שמיטיב מאד ביחס, למשל לנכי צה"ל, ביחס לנפגעי פעולות איבה.

זה נכון.

פה באה מדינת ישראל ונותנת משהו שהוא הרבה הרבה מעבר למה שאנחנו נותנים לנכי צה"ל, קשים מאד, ול - - -

נכון.

אבל מדובר בסכום יותר נמוך.

יכול להיות שנכי צה"ל על פי התקדים הזה יוכלו להשיג את זה, גם כן.

אם מה שאת אומרת הוא נכון אני חושב שאנחנו מדברים פה על סעיף שהוא במונחים של מיליארדים.

ממש לא.

במיליארדים.

בל נשכח שמדובר באוכולוסייה מאד מבוגרת, שמצבה הבריאותי לא הולך ומשתפר, קבוצה סגורה והמונחים הם לא מיליארדים.

זו סוגיה שלא מונחת כאן כרגע על השולחן. אנחנו נצביע, ואם יש קבוצה, כמו שאומרים - - -

אני שאלתי לצורך הבהרה. אם אתם רוצים לאשר-תאשרו, אבל אני חושב שכדאי שנדע מה אנחנו מאשרים.

אנחנו יודעים היטב כי זה כתוצאה מפניות של אנשים שנמצאים במצוקה מאד קשה, כך כל הנושא הזה עלה.

אני מעדיף לא לומר את מה שאני חושב לומר בעניין הזה.

טוב, נרשם לפרוטוקול, אנחנו יודעים שישנה בעיה, יש קבוצה שמקבלת פחות, קבוצה חשובה, ואני מאמין שאחרי זה אפשר - - -

אני מציע שהמחוקקים ידעו מה הם עושים, רבותיי.

הם יודעים. בחוק הזה, כל סעיף למדו אותו לעומק.

אנחנו יודעים. אנחנו מעורבים בסיפור הזה שנים.

ואלה נציגי האוצר שיודעים בוודאות שיהיו לו השלכות.

יש הסתייגויות? אנחנו מעלים להצבעה.

אני מתנגד ומסתייג. אני אגיש את ההסתייגות שלי.

ההסתייגות היא לבטל את הסעיף?

כן.

- - -

אנחנו מפליגים בעניין הזה. אין פה מבחן הכנסה, אין פה שום דבר. כשאתם לוקחים אוכלוסיות מקבילות בעם ישראל שמונות לא פחות - - -

האם יש אוכלוסיות מקבילות לניצולי שואה, בעם ישראל?

אני חושב שיש אוכלוסיות שחוו חוויה לא פשוטה לשם תקומת מדינת ישראל והם לא זוכים לזה, והם נמצאים גם כן מתחת לכמה קווים ואני חושב שאת הדבר הזה אי אפשר להניח בצד, כשאנחנו באים לדון בזה. אז עיני לא צרה בשום דבר ממה שנותנים. אני מציע שהמחוקקים יבינו מה הם עושים, והדבר הזה, אני חושב, שהוא ראוי מאד מאד לדיון ציבורי.

ומד שני זה מוגבל פה ל-2,000 שקל לחודש.

יש אנשים שגם את זה לא זכאים לקבל.

אז אדוני מבקש להגיש הסתייגות לבטל את הסעיף האמור?

כן.

אז אנחנו מצביעים על ההסתייגות. מי בעד ההסתייגות?

הצבעה
בעד ההסתייגות– 1
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אנחנו נביא את ההסתייגות למליאה.

ועכשיו אנחנו מצביעים על הסעיף עצמו. מי בעד? מי נגד? נגד – חבר הכנסת חסון, בעד – כל השאר.
הצבעה

בעד סעיף 5(5) - רוב

סעיף 5(5) התקבל.

הסעיף התקבל.

אם כך אני מבקש שתירשם הסתייגות הפוכה שלי שאומרת שהתחולה של הסעיף הזה תהיה שלקצבה הזו של 2,000 שקל יהיה זכאי כל אלמן או אמנה של ניצול שואה, לא רק אלה של ה-36 חודשים אחורה.

אז אתה מסתייג, למעשה, להוראת המעבר.

כן.

עוד לא הגענו אליה.

אני לא חושב שאתם מבינים מה שהוא אומר. אני מציע לכם שתחשבו טוב על מה שהוא אומר.

- - -

אז אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות– אין
נגד – רוב

ההסתייגות לא התקבלה.

תודה, ההסתייגות של חבר הכנסת חנין לא התקבלה.

ההסתייגות תובא למליאה.

הסעיף אושר כמו שהוא, כנוסח הוועדה, ואנחנו ממשיכים לסעיף הבא.

אני ממשיכה בקריאה:

(6)
בסעיף 14 –,

(א)
בסעיף קטן (א), במקום "תוך שלושים יום" יבוא "בתוך שישים ימים".

(ב)
בסעיף קטן (ח), אחרי "משפטית בלבד" יבוא "בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להם ההחלטה";
סעיף 14 לחוק מסדיר את הזכאות להגיש ערר על החלטה של ועדת עררים, את הזכות להגיש ערעור על החלטה של ועדה מוסמכת בפני ועדת עררים וערעור על החלטת ועדת עררים בפני בית משפט מחוזי. מוצע להאריך את המועדים מ-30 יום ל-60 יום כשבעניין הזה אני מציעה להכניס פה גם את בקשה של הסיוע המשפטי ולהותיר בידי ועדת הערר סמכות להאריך את המועדים ב-30 יום נוספים, בדומה לחוק נכי רדיפות הנאצים.

אז פסקאות (א) עד (ב) פלוס סמכות להאריך את המועדים עד 30 ימים, לוועדת הערר. בהתאמה לתיקון שהוועדה אישרה.

מי בעד?

הצבעה
בעד סעיף (6) - רוב
סעיף (6) התקבל.

הסעיף עבר.

אנחנו רוצים להוסיף עוד סעיף לחוק, אז אנחנו מבקשים הפסקה של כמה דקות של הפסקה כדי להסביר ליועצת המשפטית את הנושא.

אין לנו כרגע זמן.

זה נושא שעלה כרגע, לא דנו בו קודם.

הוא כן עלה.

אני מצטערת.

יש לנו מחויבות. הסעיף הזה עכשיו יפגע - - -

אם אני מבינה נכון, מדובר רק בהטבות נלוות שניתנות למקבלי הבטחת הכנסה, אשר כתוצאה מהעלאת תגמול המינימום ייתכן וייפגעו בצורה כלשהי בהשלמת הכנסה – הבטחת הכנסה שמקבלים, ורוצים לשמר להם את ההטבות הנילוות. לנו אין התנגדות לזה, כמובן.

כדי שזה לא יפגע במי שהפסיק לקבל הבטחת הכנסה ועובר לקבל רק קצבת - - -

צריך להבין שאדם שמקבל הבטחת הכנסה יש לו כל מיני הטבות. ברגע שמוספים את ה- 2,000 שקל יכול להיות שהוא לא מגיע לרף שזכאי להבטחת הכנסה, ואז יוצא שכתוצאה מזה,מצבו הורע - - -

אני רק רוצה להגיד דבר אולי עוד יותר מרחיק לכת. המטרה של כל המהלך החשוב והגדול הזה הוא לשפר את המצב של האנשים אנחנו בשום מקרה לא רוצים לייצר מצב שבו, כתוצאה מזה שמישהו יקבל הטבות לפי החוק הזה, בשורה התחתונה, הוא בסופו של דבר- ייפגע. ההערה של גברתי לגבי ההטבות הנלוות היא חשובה, אבל אני מוטרד מעבר לה. היום, יכול להיות מצב שבו אדם, ברמה העקרונית, מקבל הטבה כי מצבו הוחמר. הוא מקבל הטבה מכוח החוק הזה, אבל כתוצאה מהמהלך הזה הוא יקבל פחות כסף מהביטוח הלאומי, למשל, ובשורה התחתונה מצבו יהיה פחות טוב.

אז אנחנו צריכים למנוע את זה. צריך להיות איזה שהוא סעיף שאומר שאם יווצר מצב שכתוצאה מהשינויים האלה יוצא, איפוא, שאחד מהאנשים נפגע, אז לא לתת לו להיפגע.

אדוני צודק. ייצא מצב אבסורדי שבו יד אחת מעלה במקום אחד - - ויד שניה, אוצרית, מורידה במקום אחר.

- - -

חייבים להכניס את התיקון הזה עכשיו. אז אנחנו מכניסים את התיקון הזה, חברים?

אני רוצה לקרוא את הנוסח, ברשותכם, לראות שאכן מה שנאמר – אני אשמח אם הוועדה תוכל להסמיך אותי אחרי כן כדי לבחון את הסעיף, וככל שיידרשו התיקונים כדי להתאים להסדר שכרגע הוסבר כאן, אני אשמח לקבל את אותה הסמכה.

"נכה שהפסיק לקבל גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 או גמלת השלמת הכנסה לפי סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות...." - איך אני יכולה לעגן הסכם בתוך החוק?

הוא מעוגן כבר. זה הסכם לפי סעיף 9. יש התייעצות עם ועדת העבודה לפני שמאשרים הסכם כזה. זה לקצבת זקנה לעולים חדשים.

"....עקב הגדלת התגמול לפי סעיף 4, ימשיך להיות זכאי להטבות נילוות, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה נילוות כאמור לפי הוראות הדין או ההסדר שמכוחן ניתנה. בסעיף זה: "הטבה נילוות" – הטבה או מענק שאיננה תשלום גמלה חודשית הניתנת למקבל גמלת הבטחת הכנסה מתוקף כל דין או הסדר.
ב. ניצול שואה נזקק הזכאי להטבה נילוות לפי סעיף קטן זה, ואותו עניין שבתחומי ההטבה הנילוות, זכאי גם להנחה לפי כל דין או הסדר, יהיה זכאי להנחה בשיעור הגבוה מביניהן. בסעיף זה: "הנחה" – כהגדרתה בסעיף 15 לחוק האזרחים הוותיקים, התש"ע".
יש לי שתי שאלות.

גם לי יש שאלה: תודה על הנוסח. זה בהחלט פותר חלק מהבעיה, אבל לא את כל הבעיה. אנחנו צריכים, לדעתי, אדוני היושב ראש, בנוסח כללי, שאני לא יודע לנסח אותו מבחינה משפטית, שאם יש מצב שבו ההטבות לפי החוק הזה מייצרות תוצאה שהיא פחות ממה שמגיע לפי חוקי הביטוח הלאומי, למשל, אבל גם חוקים אחרים, אז תחול ההטבה הגבוהה יותר.

בדיון בוועדת העבודה בתיקון לחוק ההטבות יש כמה הוראות כאלה שנודעו בדיוק למטרה הזו. בוועדת העבודה יהיה דיון לגבי זה.

ההערה התקבלה.

אנחנו מדברים על חוק נכי רדיפות הנאצים. לא ראיתי פה התייחסות לחוק נכי מלחמה.

עכשיו צריך תיקון דומה בחוק נכי מלחמה.

אז תצייני גם את זה.

צריך תיקון דומה בחוק נכי המלחמה. מה קורה עם ההטבות של לפני 2003? זו סוגיה שעלתה בצוות של ועדת העבודה והרווחה. אין לזה רלבנטיות?

הטבות נילוות הן הטבות שאדם זכאי להן, לא חשוב מכוח - - -

לא חשוב ממתי הן או מכוח מה הן?

שאותו אדם זכאי להן. זה יהיה הדגש.

אלה הטבות מלפני 2003, הם בגיל העבודה, הם - - -

אוקיי, ומה לגבי קבוצות האבחנה? אנחנו לא מייצרים כאן שום קבוצות שמקבלות הסדר מיטיב?

יש הסדר מיטיב, אבל הסדר מיטיב כזה נעשה, למשל, לגבי עקרות בית שהוגדלה להן הקצבה, למשל, והן ניסו לקבל הטבות נילוות למרות שנשללה הבטחת הכנסה. היא נעשתה כאשר היתה הגדלה של קצבת זקנה בלי הגדלה מקבילה של הבטחת הכנסה. זאת אומרת, הסדרים כאלה הם כבר ידועים, והסיבה לייחד את הקבוצות האלה – כי הקבוצות האלה כבר התרגלו לקבל את ההטבות הנילוות, וכאשר מעבירים אותם מהסדר להסדר זה מוצדק לתת להם את ההטבות שהם התרגלו אליהם.

אז אני שוב שואלת – ההסדר הזה יחול לגבי כל ציבור מקבלי ההטבות מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי מלחמה, ככל שהם נמצאים במעגל הבטחת הכנסה?

והם עוברים, בגלל הגדלת ה - - -

שאבטחת ההכנסה שלהם עשויה להיות מושפעת כתוצאה מהעלאת תגמול המינימום.

אז נצביע על התיקון – כולל ההסמכה לנסח את ההצעה בהתאם לעקרונות שעלו כאן.

הצבעה
בעד הסעיף– רוב

סעיף התיקון התקבל.

תודה, הסעיף עבר.

אני ממשיכה בקריאה - פרק ו'.

תחילה, תחולה והוראות מעבר
תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה
6.
(א)
תחילתו של חוק זה ביום ג' בסיון התשע"ד (1 ביוני 2014) (להלן – יום התחילה).

אני רק אומר שזה לא סעיף שפוצל והגיע אלינו, אבל הוועדה מבקשת להוסיף את התחילה בהתאמה להסדר שייקבע בוועדת העבודה והרווחה, שהתחילה תהיה ב-1 ביוני, 2014.

אני ממשיכה בקריאה:


"(ב)
לא תשולם ולא תינתן הטבה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום התחילה.

(ו)
הוראות סעיף 11א(א)(1) לחוק נכי רדיפות הנאצים כנוסחו בסעיף 3(8) לחוק זה והוראות סעיף 13א(א) לחוק נכי המלחמה בנאצים כנוסחו בסעיף 4(5) לחוק זה...." – אני רק אומר שמדובר בהוראות שנוגעות לתגמול השאירים, שנוגעות לקביעת זכאותו של בן זוג להמשיך לקבל את הקצבה במשך כל החיים – הוראות אלו, "...יחולו לגבי בן זוגו של נכה כהגדרתו בכל אחד מהחוקים האמורים, לפי העניין, שמועד פטירתו חל בתקופה שתחילתה 36 חודשים לפני יום התחילה ואילך".

אז ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין תהיה לסעיף הזה, למעשה.

אז יש הסתייגויות? אין. נצביע על סעיף התחולה.

הצבעה
בעד הסעיף– רוב

סעיף ו' התקבל.

תודה, אושר. חברים, תודה רבה. זה היה דיון קצר וחשוב.

אדוני היושב ראש, אני מחזיקה אתכם בדיוק שתי דקות. אמנם הדיון בנושא הזה כנראה יימשך בוועדת העבודה, כיוון שפוצל החוק, אבל כיוון שעבר תיקון מאד חשוב ומתחשבים פה בציבור של אלמנים ואלמנות שלא היו ניצולי שואה, אני חושבת שזה עוול מאד גדול שאנשים שעבדו עבודות כפיה, בעיקר ברומניה, וזה המקום היחידי, במחנות שלא הוכרו כי הם לא היו מחנות סגורים אלא פתוחים, שהנושא הזה לא כלול בחוק. ב-2008 ישבנו בחדר הזה ואני הגשתי הסתייגות. ההסתייגות הזו הועברה למליאה ושר הרווחה אז, חבר הכנסת יצחק הרצוג, התחייב בשם הממשלה שהממשלה תמצא לזה הסדר. אני חושבת שהדבר הזה חייב להיכלל בחוק הזה, אל"ף, מכיוון שההתנגדות של האוצר היא התנגדות שמבוססת על כך שהם חוששים להשלכות רוחב, והם טוענים שיכול להיות זה יחול על עוד 80 אלף איש. אני חושבת שזו איוולת וזה חוסר הכרת ההיסטוריה. המקום היחידי שהיו עבודות כפיה זה ברומניה, זה ציבור שנשאר פעם אחר פעם מחוץ לחוק. אז אני רוצה שיירשם, גם כאן בפרוטוקול, ואנחנו נעלה את זה כהסתייגות בוועדת העבודה. תודה.

תודה. תודה רבה לכולם ובהצלחה. ישיבה זו נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:15>