PAGE
3
ועדת המדע והטכנולוגיה
21/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' >
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, כ"ג בתמוז התשע"ד (21 ביולי 2014), שעה 12:00

<דיווח שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, חה"כ יעקב פרי, על פעילות משרדו>

חברי הוועדה: >
בועז טופורובסקי – מ"מ היו"ר

שמעון אוחיון

יואב בן צור

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי
פרופ' נורית ירמיה - המדענית הראשית,משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

בינה בר-און - מנכ"לית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ד"ר טארק אבו חאמד - מנהל מדעי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אילנה לוי - מנהלת האגף לקשרי חוץ, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

יוסי קאליפא - מנהל תחום מחקרים במדעי החיים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אמרי קוזק - יועץ בכיר למנכ"לית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ד"ר חגית שוימר - מנהלת תחום מדעי הרפואה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ד"ר פדיל סאלח - מנהל מדעי בתחום הפיסיקה ומתמטיקה שימושית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ישראל חשין - יועץ המשרד לענייני המגזר החרדי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ד"ר אורן שלף - יועץ מדעי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

לאה לובודה - קשרי חוץ, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

חגי מרדכי - מבקר פנים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

נטלי אתי שמילה - אגף תקציבים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אבי ענתי - סמנכ"ל תכנון ובקרה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

רן סלבצקי - יועץ מקצועי לשר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ליבי עוז - דוברת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

עידית חכימי - מנהלת תחום מדעי החברה, המשרד לביטחון פנים

ד"ר עמי בן-יהודה - מנהל מינהל מחקר רפואי, משרד הבריאות

ד"ר רבקה אמית - מנהלת המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

ד"ר אברהם כהן - יועץ המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

פרידה סופר - מזכ"לית המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

אבישי לוי - מנכ"ל מיגל-מכון למחקר מדעי בגליל, מרכזי מו"פ אזוריים

ד"ר יונתן גורליק - מנהל מדעי, מופ"ת יהודה, מרכזי מו"פ אזוריים

יהודה גרמן - מנהל מו"פ יהודה, מרכזי מו"פ אזוריים

עפר דורון - מנהל מפעל מבת חלל, התעשייה האווירית

פרופ' בני גיגר - יו"ר ההנהלה האקדמית, הקרן הלאומית למדע

ד"ר תמר יפה מיטווך - מנכ"ל, הקרן הלאומית למדע

מנחם קידרון - מנהל סוכנות החלל הישראלית

ד"ר ליאת מעוז - היחידה לפרויקטים, המועצה להשכלה גבוהה

פרופ' ישעיהו שי ארקין - סגן נשיא למו"פ, האוניברסיטה העברית

אילה פייבלזון - מנהלת קשרי חוץ, קמפוס שטראוס, השלוחה החרדית של המכללה האקדמית הדסה, מכללת הדסה ירושלים


אורלי פרידמן מרטון - יועצת משפטית ומנהלת אחריות תאגידית, חברת מייקרוסופט, חברות היי טק ותקשורת

דוד דהאן - יו"ר הארגונים החברתיים, המשמר החברתי

רות סלומי - יועמ"ש הארגונים החברתיים, המשמר החברתי

אביגיל עמית - לוביסטית (אימפק לובינג) מייצגת את מייקרוסופט

רעות סוקלובסקי - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את ועד ראשי האוניברסיטאות

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים
<דיווח שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, חה"כ יעקב פרי, על פעילות משרדו>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
התבקשתי על ידי יושב ראש הוועדה למלא את מקומו, כדי שהוא יוכל לעשות קצת בלגן בוועדת הכספים על חוק מע"מ אפס, אז אני מניח שזה מה שהוא עושה עכשיו ואני, כחבר ועדת כספים - - -

איך אתה עוזר לו לזה?

אני כחבר ועדת כספים שמח להיות פה, להקשיב, במקום הבלגן שעושים שם, לדיווח שר המדע, הטכנולוגיה והחלל על פעילות משרדו, אני חושב שזה מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב. אני מברך גם את חבר הכנסת יואב בן צור, חבר בוועדה, שהגיע לשמוע את הדיווח ואת המנכ"לית היוצאת, שעוד מעט נברך אותה ונאחל לה בהצלחה בהמשך דרכה, הגב' בינה בר-און.
בישיבה הקודמת, אני רק מזכיר, כשהשר פירט ודיווח על פעילות משרדו ביקשנו התייחסות לשני דברים שאמרת שתקדם ואני מניח שכבר תתייחס אליהם עכשיו, אחד זה נושא חוק המדענים הראשיים והדבר השני זה הקמת שני מכוני מחקר שיקשרו בין המחקר לבין התעשייה. אני מניח שתפרט על זה עוד מעט. כבוד השר, הבמה לרשותך.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, חבר הכנסת טופורובסקי, חברי הכנסת, מנכ"לית משרד המדע, הגב' בינה בר-און, הנהלת המשרד ואורחים נכבדים. אי אפשר שלא לפתוח את ההתייחסות שלנו היום בהתייחסות קצרה מאוד לימים המורכבים והקשים שעוברים על כולנו. בראשית דבריי, אני אביע את תנחומיי לכל הנאספים כאן, המשפחות השכולות ומשפחות ההרוגים, גם החיילים וגם האזרחים, ואיחולי החלמה מהירה ושלמה לפצועים. חיילי צה"ל ומפקדיו נלחמים על האופן שבו אנחנו נוכל לחיות במציאות בטוחה יותר ואני אביע את רצון כולנו, את תמיכת כולנו, לחיזוקם.
אני סיירתי בדרום, פגשתי את האנשים ואני חייב לומר לכם שהעמידה האיתנה של העורף הישראלי והתמיכה בפעילות המסובכת, הקשה והכואבת של צה"ל, מרגשת ומעוררת הערכה רבה. כמובן שגם מהכנסת אנחנו חייבים לקרוא לאזרחי ישראל להמשיך ולנהוג לפי הוראות פיקוד העורף. המשמעת האזרחית הזו מצילה חיי אדם ונותנת לדרג המדיני ולדרג הצבאי את מרחב הפעולה הנדרש להמשיך ולפעול להשלמת המשימה בתבונה ובשיקול דעת. אני מניח שאני אביע את תקוות כולנו שהמבצע הזה יגשים את מטרותיו במהרה ושנדע כולנו ימים שקטים. יחד עם זה צריך לומר שצריך להתאזר בסבלנות ובאורך רוח, זה מצרך שלא תמיד אנחנו מצוידים בו.

העיסוק, גבירותיי ורבותיי, אדוני היושב ראש, בתחומי פעולתו של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, הוא תמיד הפוגה מבורכת מעיסוקיי האחרים בימים הללו, אבל צריך לציין כי גם משרד המדע גויס בכלים העומדים לרשותו כדי לסייע לתושבי הדרום. התחלנו להפעיל באופן מיידי, יחד עם עמותת תפוח, קייטנות טכנולוגיות מקוונות לילדי הדרום אשר מחליפות, עד כמה שניתן, את הקייטנות שבוטלו, בשל הצורך להשאיר את הילדים בבתיהם, בקרבה למרחבים מוגנים.
בקייטנות הללו הילדים מתחברים מהמחשב הביתי לפעילות בקבוצה קטנה עם מדריכים וחווים פעילות אינטראקטיבית חינוכית וחברתית מבלי שהם צריכים לצאת מהבית. בנוסף, הנחיתי להרחיב באופן משמעותי את כמות הקייטנות המופעלות בתמיכת המשרד ברשויות המקומיות, בדגש על דרום הארץ. הקייטנות יפעלו במקומות שבהם ניתן לקיימן במרחבים מוגנים, ובשאר המקומות רק בהמשך הקיץ, מיד לאחר שהמצב הביטחוני, בתקווה, ישתפר. בכך יתרום גם משרד המדע את חלקו בשמירה על החוסן הלאומי והאישי של תושבי הדרום בתקופה הקשה הזו ולאחריה ויסייע, מטבע הדברים, לתושבים לשמור על רמה מסוימת של שגרת חיים במציאות כל כך מורכבת.

רק ברשותך, בגלל שהזכרת את המצב, קודם כל ועדת המדע והטכנולוגיה מברכת את משרד המדע ואת השר על הפעילות שנעשית בשביל להקל על התלמידים והילדים ובכלל האנשים בדרום. גם השר, פעילותך האחרת שנעשית בימים אלה. אנחנו כמובן מביעים את תנחומינו למשפחות ההרוגים והחלמה מהירה לכל הפצועים ומקווים שהמבצע, המיני מלחמה הזו, ייגמר במהרה ונשיג את תוצאותינו. אנחנו גם מברכים, אנחנו בכל זאת ועדת המדע והטכנולוגיה, את כל אנשי המחקר והפיתוח על כל הפעילות הטכנולוגית, על העליונות הטכנולוגית שיש למדינת ישראל, בזכות החינוך הטכנולוגי והמדע והמחקר והפיתוח. בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. לגבי שני הנושאים שהזכרת בתחילת דבריך, נמצאת איתנו כאן המדענית הראשית של משרד המדע, הפרופ' נורית ירמיה, היא עוסקת באינטנסיביות רבה, אני צריך לומר, בשני הנושאים שהוזכרו על ידך, האחד זה הניסיון לחוקק או להביא הצעת חוק בנושא חוק מדענים ראשיים, כמובן יחד עם הגורמים המשפטיים של משרד המדע, ביחד עם פורום המדענים הראשיים של כלל משרדי הממשלה. אשר לנושא השני, גם כן עוסקת בו פרופ' ירמיה, בבחינת נושא הקמתם של שני מכוני מחקר, פיילוט. אני מוכרח לומר שהעבודה היא בתחילת הדרך, אבל אנחנו בהחלט מתייחסים לנושא, ואם תרצו יותר מאוחר, לאחר הסקירה של המנכ"לית, פרופ' ירמיה תוכל לפרט.

נשמח.

מנכ"לית המשרד, בינה בר-און, תציג בפניכם את פעילות המשרד בחציון הראשון של 2014, שלשמה נועדה הישיבה הזאת, אל מול היעדים שהצבנו לעצמנו ותכניות העבודה של המשרד. ברשותך, אדוני היושב ראש, אני אתערב מדי פעם על מנת להדגיש הדגשים שאני חושב שצריך להדגיש אותם.

ההערה האחרונה, ואתה כבר התייחסת, כפי שפורסם בשבוע שעבר, בינה ביקשה ממני לאחרונה לסיים את תפקידה כמנכ"לית המשרד. בינה שירתה ומשרתת את הציבור במערכות המדינה במגוון תפקידים כבר 30 שנה, בלטה ובולטת ביכולות שלה ובתרומה המשמעותית שלה בכל מקום שבו היא שירתה, הייתה לי אישית הזכות לעבוד עם בינה גם כשהיא הייתה ראש הרשפ"ת (הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, ארגונים ומוסדות), וכמובן במהלך כהונתה, עדיין, במשרד המדע, ולא נותר לי אלא להיענות בצער לבקשתה לפרוש. אני מבקש להודות לה על כל העבודה הקשה והמאוד מוצלחת ולאחל לה בריאות טובה ודרך צלחה. בכל מקרה בינה הבטיחה לי שהיא תמשיך לבצע את תפקידה עד שימונה מחליף או מחליפה. בינתיים כמובן שהיא ממשיכה במלוא העוז לכהן כמנהלת הכללית של המשרד בכל דבר ובכל עניין.

גם אנחנו מצטרפים.

גם ועדת המדע מודה לך על שירות מדהים שהיה לך למדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות ובתקופה האחרונה במשרד המדע. מאחלים לך בהצלחה ומודים לך על כל מה שעשית.

תודה רבה. נמצאים איתנו כאן המדענית הראשית של המשרד, חבריי מהנהלת המשרד, אגף קשרי חוץ, אגף מדע, אגף מדע וקהילה, סוכנות החלל, נמצאות פה עוד נציגי תעשיות ומבקר המשרד הנאמן. אנחנו נתחיל בסקירה קצרה של שטחי הפעילות של המשרד, עיקרי הפעילות שבוצעה ב-2013, מה נקבע כיעדים מרכזיים ל-2014 ומה ביצענו כבר ומה התכנית ל-2015. אם יהיה זמן וסבלנות נדבר עוד על כוח אדם ותקציב. משרד המדע מושתת על כמה רגליים, קידום המחקר, קידום קשרי חוץ, מדע וקהילה, סוכנות החלל והמולמו"פ.

ב-2013, מה שעשינו קצת במספרים, מימנו 70 מחקרים חדשים בתחומי עדיפות, חילקנו 142 מלגות בתחומי עדיפות, תמכנו במרכזי ידע ורכישת ציוד מדעי באקדמיה, 44 מחקרים חדשים בתקציב של 59 מיליון ₪ במסגרת 17 הסכמי מחקר דו לאומיים עם 13 מדינות שונות, חברות ב-9 ארגונים וביניהם החשובים ביותר CERN והורייזן 2020. במסגרת הקהילה אנחנו תומכים ב-8 מרכזי מו"פ בסך של 25 מיליון ₪, המרכזים מפוזרים בכל הארץ, אנחנו עוסקים בהנגשת המדע לכ-6,000 בני נוער בלמעלה מ-100 יישובים, אנחנו מבצעים תכניות חלל במסגרת התכנית הדו שנתית שנקבעה לפני למעלה משנתיים ואנחנו עוסקים בהפקת דוחות שעניינם המלצה לממשלה בנושאים מדעיים.

אני רק רוצה לומר, אם תרצו פירוט, ראש סוכנות החלל מנחם קידרון נמצא פה, כל מה שכתוב באותיות לועזיות, ונוס 3, ספייס IL, אולטרה סטאר וסמסונג הם פרויקטים של שיתופי פעולה בינלאומיים, במיוחד עם סוכנויות חלל אירופאיות שבהחלט פורצות דמיון. רובם עדיין נמצאים בשלבים של טרם שיגור, אני צודק, אני חושב, לגבי כולם, אבל אנחנו מקווים שאנחנו גם נזכה ליום שנראה אותם משוגרים אל החלל.

היעדים המרכזיים שנקבעו לשנת 2014. אחד הוא הקמת הקרן הלאומית למחקר הנדסי וטכנולוגי ולמחקר תשתיתי. העניין הזה זז יפה מאוד קדימה, כמו שנראה עוד מעט. קיבלנו מהאוצר הסכמה להקים את הקרן, עדיין יש ויכוח מה היא הסטרוקטורה המשפטית, אבל קיבלנו כבר 11 מיליון שקל למחקרים ראשוניים, יצאו קולות קוראים ואנחנו מתקדמים במרץ רב בנושא הזה.

פיתוח התשתיות האנושיות בתחומי המדע. אנחנו פועלים בעניין הזה הרבה מאוד, גם בענייני נשים וגם בכלל בהרחבת התשתיות האנושיות. הרחבה והעמקה של קשרי החוץ המדעיים – אנחנו רואים את עצמנו כמשרד החוץ לענייני מדע, ראינו כמה חשובה הייתה ההתערבות שלנו בהורייזן 2020, ומול החרמות והגידופים שאנחנו מקבלים בכל מקום בעולם שיתוף הפעולה המדעי הוא ספינת הדגל של מדינת ישראל.

אנחנו ניסינו, אדוני היושב ראש, בסעיף 3, להכניס לרווחי קרן ההון, ככה זה נקרא? שנדונה כאן בוועדת המדע - - -

קרן לאזרחי ישראל.

קרן לאזרחי ישראל, מקובל לחלוטין, את נושא המחקר הימי - - -

נכון, זו הייתה הסתייגות אפילו שלי.

הייתה הסתייגות שלך ובהסכמתי - - -

בהסכמתך הסרתי אותה.

אבל אני רוצה עוד פעם, זאת הזדמנות נאותה לבוא ולומר שהיכולות של מדינת ישראל בתחום המחקר הימי הן מאוד מרשימות ואנחנו צריכים לא לשכוח את זה, למרות שבקרן לאזרחי ישראל מוזכר העניין של התרומה למחקר ופיתוח.

מחקר ופיתוח וגם אנרגיות חלופיות.

אמת.

אנחנו עוסקים בהנגשת המדע לקהילה, בדגש על הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, בכל מיני דרכים. תחת הכותרת הזאת זו נראית לנו אחת הפעילויות החשובות ביותר, להראות לילדים שאין להם מושג מה זה אקדמיה ומה זה מדע כמה זה חשוב ולפתוח בפניהם עולמות חדשים.

הפעילויות המרכזיות שעשינו ב-2014. כאמור קרן למחקרים הנדסיים ויישומיים. הקרן באה לטפל בפער על ציר הזמן בין המחקר הבסיסי ובין הפיתוח התעשייתי.

יושב איתנו פרופ' בני גיגר, שהוא ראש ה-ISF, ידיד ותיק, והם נותנים, הוות"ת וה-ISF נותנים את רוב התשובות של מדינת ישראל לנושא של המחקר הבסיסי. בינה תסביר למה אנחנו חתרנו והקמנו את הקרן שהתחילה כבר לפעול למדע יישומי, הנדסי.

בעבודת מחקר שעשינו התברר צורך להשלים פער על ציר הזמן בין מחקר בסיסי ובין פיתוח תעשייתי. הפיתוח התעשייתי ממומן בדרך כלל, בחלק הצבאי על ידי מפא"ת, בחלק האזרחי על ידי משרד הכלכלה, על ידי המדען הראשי, ובצד השני המחקר הבסיסי ממומן באקדמיה על ידי ות"ת וה-ISF.

זה הכול? אולי את יכולה לפרט? אלה כל התמיכות שמגיעות למחקר הבסיסי? אלה המקורות? לא הבנתי.

לא כל. במדינת ישראל, הוות"ת ו-ISF הן העיקר.

לא ברמה הבינלאומית.

ברמה הבינלאומית לא, יש את הורייזן 2020, יש - - -

כולל גם קרנות דו לאומיות שיש להם גם - - -

ה-GIF, ה-BSF.

אבל עדיין בחלק המרכזי שמכונה על ידי אנשי המקצוע 'עמק המוות', החוקר, אם אין לו תמיכה ואין לו גרנט הוא לא יכול להתקדם במחקר. כאן אנחנו נכנסים עם הקרן למחקר הנדסי. ממספרים שאנחנו בדקנו יש ירידה במיקומה של ישראל במחקר ההנדסי, מהמקום הראשון בעולם למקום שמיני בעולם, כשאפשר לומר שמקום שמיני זה 'וואוו, נהדר', אבל אם רואים את הקו של הירידה המתמשכת זה לא טוב, יותר טוב שנעצור כאן ונתמוך במחקר ההנדסי, שהיום כל דבר יש לו פן הנדסי.
אם אנחנו רואים את פרסי הנובל האחרונים, זה תמיד משהו עם הנדסה, אנחנו רוצים שהמחקר ההנדסי יישאר בארץ. כשמסתכלים על הסכומים שהולכים למחקר הנדסי צריך לא להתבלבל, הרבה מאוד כסף הולך לשם, אבל זה כסף של חברות ציבוריות וחברות פרטיות ולא כסף ממשלתי. אנחנו חושבים שיש צורך להביא כסף ממשלתי, כי היום אינטל או גוגל, או מי שלא יהיה, נמצא בארץ ומחר הם נמצאים באירלנד. אנחנו צריכים שיהיה בסיס של הממשלה ולא לסמוך על טובות של אחרים.

בלי להיכנס להערכות תקציביות, אנחנו מתכוונים לבקש בתקציב 2015 הגדלה מאוד משמעותית לנושא של קולות קוראים. וכפי שבינה אמרה, עד שאנחנו נדון או נסכם עם האוצר איזה ישות משפטית תהיה לקרן, חברה לתועלת הציבור או סוג אחר, אנחנו נמשיך להוציא את הקולות הקוראים בנושא של הקרן מתוך משרד המדע.

וכרגע התקציב הוא 11.5 מיליון שקלים?

לא, עד סוף 2014, ב-15' אנחנו נבקש באופן משמעותי הרבה יותר. זה לא אומר שנקבל, אבל אנחנו נבקש.

יש לכם קשרים טובים שם.

היעד השני הוא פיתוח תשתיות אנושיות ופיזיות בתחומי המדע והמחקר. אנחנו, בהמלצתה החמה של המדענית הראשית, שינינו את המלגות שאנחנו משלמים. אנחנו משלמים פחות מלגות, אבל מלגות יותר גדולות, בכדי שהחוקרים יוכלו לסמוך על המלגה ובאמת לחקור ולא לעבוד בעבודות אחרות. יש לנו מלגות לקידום נשים, יש לנו מלגות לקידום מגזרים אחרים.

למשל?

למשל יש לנו תכניות למגזר הלא יהודי ויש תכניות מיוחדות גם למגזר החרדי במשרד ומנסים את הכול ביחד לראות איך אפשר לתת את המענה הנכון ביותר לאוכלוסיות נוספות.

נגיד בשבוע האחרון ישבנו עם השר לאיזה שהוא גיבוש קול קורא מיוחד למלגות למגזר החרדי, לאלה שלומדים במסגרת האקדמיה של מח"ר.

למלגות מחקר?

לא, מדובר בתואר ראשון, למלגות בתחומי המדעים במכללות החרדיות.

וגם נחזור לשאלה שלך, היושב ראש, לגבי מכוני המחקר, אז גם חלק מהמוסדות להשכלה גבוהה, כשאנחנו באים איתם בדברים לגבי ההקמה של מכוני המחקר והאפשרויות, הם גם מכל המגזרים. גם מהמגזר החרדי, גם מהמגזר הלא יהודי.

והמיקום הגיאוגרפי? האם למשל נתתם עדיפות לגליל? הלוא יש חלום להקים אוניברסיטה וחסרים שם מכוני מחקר, שילוו את האוניברסיטה בגליל.

כפי שהשר אמר, אנחנו בתחילת הדרך וכרגע אנחנו נפגשים עם כל הגורמים הפוטנציאליים כדי לבדוק - - -

אז זה דבר מיוחד, מה שעכשיו אנחנו רואים, שמשרד המדע מקצה מלגות למגזר החרדי בתחום המדעים המדויקים, אני מבין?

כן, וחרדים שלומדים במכללות, כן.

אני רק רוצה להבין, מכוני המחקר, יש קשר ביניהם ובין מרכזי מצוינות, שיש תקצוב מיוחד ודי גדול בוות"ת?

לא, שני דברים נפרדים.

היעד השלישי הוא הרחבה והעמקה של קשרי החוץ המדעיים. אנחנו מדברים על קשרי חוץ משני סוגים, אחד עם מדינות נוספות, ושני עם ארגונים. אנחנו מנסים להיכנס לכמה שיותר ארגונים שהם רלוונטיים למחקר של מדינת ישראל ושמאפשר לחוקרים של מדינת ישראל להשתתף בתחרות על גרנטים. זה לא כתוב כאן, אבל אנחנו עכשיו לוקחים חלק במחקר בנושא חברה, מחקר כלל אירופאי שנקרא SSR, שנותן אפשרות למדענים הישראליים לקבל דאטה ענקית על כל מיני נושאים של חברה.

אגף התקציבים באוצר הסכים להגדיל את תקציב קרן גרמניה-ישראל ב-3 מיליון יורו. זו קרן מאוד יוקרתית וההסכמה היא לשלוש שנים.

זאת אומרת, 9 מיליון יורו הגדלה.

נכון.

וכמה זה היום?

את ה-GIF הגדילו עכשיו בעוד 3 מיליון ו-2.5 או 3 מכל צד. סך הכול הקרן היום, חילקנו ביוני קרוב ל-11.5 מיליון יורו.

הקרן הייתה קרן של כסף שמונח באגף התקציבים והיא חיה מהריבית. מכיוון שהריבית שואפת לאפס אז היה צריך כסף נוסף ואז האוצר - - -

למה לא השקיעו את זה?

אין במה.

היעד הרביעי הוא הגדלת ההישגים בתחומי החלל האזרחי. אנחנו אחראים על החלל האזרחי, בהבחנה מהחלל הביטחוני. הייתה לנו נחת גדולה, לשר ולי, בביקור שהיה החודש בהרצליה, תלמידי תיכון שיגרו את דוכיפת 1 לחלל, פשוט מדהים, שיגור שלם עם תחנת קרקע, עם אותות שהם מקבלים. משהו.

נחתמו ארבעה הסכמי פיתוח, ישראל הצטרפה לדירקטוריון של אוניברסיטת החלל, אנחנו עובדים יד ביד עם משרד החינוך לעשות את נושא החלל כנושא רוחב שיילמד בהרבה מאוד בתי ספר ואנחנו נגיע לזה עוד פעם, אבל מכיוון שאנחנו בנושא חלל, בשנת 2015 יהיה כנס החלל העולמי השנתי, בירושלים, זה כנס שבאים אליו למעלה מ-3,000 אנשים ואנחנו מתכוונים לעשות כנס כהלכה.

לפני היעד הבא, היה איזה שהוא רעיון של עיגון סוכנות החלל בחוק, כל הכללים והפעילות שלה, גם היה סיור של הוועדה שדובר הנושא הזה. יש איזה התקדמות עם זה?

אני לא מכירה דבר כזה.

אגב, גם לי זה חדש. עיגון חוקי, מנחם?

בזמנו בתכנית שהוגשה לפני שנתיים אחת ההמלצות הייתה לעגן את נושא החלל בחוק. על פי סיכום עם האוצר דאז אמרנו, בואו נעבוד שנתיים ונראה ובתכנית החדשה נעלה את זה שוב על הפרק. אז זה פחות או יותר איפה שזה עומד.

אני מוכרח לומר, אולי לבושתי, שפעם ראשונה אני שומע את זה, אבל זה טוב, איך אומרים, לשמוע פעם ראשונה ואז שהעניין ייבדק. כל הנושא של העיגון החוקי של סוכנות החלל הוא נושא חדש עבורי. בהחלט ייבדק.

גם עבורי.

היעד החמישי הוא באמת הנשמה, לקחת ילדים שלא ראו אקדמיה, שלא ראו מעבדה, שלא יודעים מה זה ולשנות את הסטייט אוף מיינד שלהם כדי שהם ירצו להיות מדענים כשיהיו גדולים. זה דבר נהדר. אנחנו עוסקים בחשיפה יומית, אנחנו עוסקים בחשיפה בכנסים מסוימים, אנחנו מפעילים קייטנות, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה כאמור עם משרד החינוך ואנחנו מחפשים סיגמנטים באוכלוסייה שלא נחשפים באופן טבעי לנושאים הללו.
אנחנו מעבירים כאמור קורסים טכנולוגיים למגזר החרדי בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים, יש לנו סדנאות בנושא קידום נשים באקדמיה וקידום נערות במדע, יש לנו פרויקט מאוד גדול בקידום נערות ללימודים מדעיים ואנחנו עובדים עם הסטודנטים של פר"ח, דרך פר"ח, לתת חונכות מדעית לתלמידים.

מכל הדברים האלה מה שביצענו במחצית הראשונה של 2014, בנוסף למה שנאמר, היה מינוי מדענית ראשית במשרה מלאה בחודש פברואר, המדענית מונתה - - -

צריך פה לציין, לטובה כמובן, את המדען הראשי שהחליפה אותו נורית, פרופ' אודי גזית, שאז הוא עסק ב-50% משרה ואנחנו סברנו שהמשרד ראוי ל-100% משרה וצריך להגיד את שבחו של אודי גזית שאמנם לא הסתפק בעבודה של 50%, אבל אנחנו חשבנו שראוי שהמשרה תהיה של 100%. זאת הייתה הסיבה העיקרית לשינוי האייושי והנשי.

השר מינה את המדענית ליושבת ראש המועצה הלאומית לקידום נשים במדע וטכנולוגיה ובנוסף לזה פורסם דוח המולמו"פ שיוגש באופן מיוחד לוועדה, יהיה דיון בנושא הזה והדוח יוגש אליכם בצורה מסודרת. אחת ההמלצות העיקריות זה להגדיל את תקציב המחקר.

פורום המדענים הראשיים מתעורר לחיים והוא מכונס ופועל. יש סיכום עם אגף התקציבים על העברת פרויקט להב"ה למשרד.

מה זה להב"ה?

מזה מספר שנים - - -

כי יש להב"ה במשרד החינוך.

אני עם משרד החינוך לא מתעסק, אתה מתעסק.

ברור, כל היום היה לי 'יש עתיד', כל היום הייתי עם השרים של 'יש עתיד'.

במשרד האוצר ישנו פרויקט תחת אגף התקשוב, שהוא פרויקט גדול מאוד, שעוסק בענייני הנגשת מחשוב לאוכלוסיית ישראל. לצמצום הפער הדיגיטלי, זו הכותרת הכוללנית, במסגרת הפרויקט הזה נפתחו במדינת ישראל באזורים שונים, בדגש על הפריפריה, אבל לא רק, 30 מרכזים שנקראים מרכזי להב"ה, שהכוונה היא שהם יהיו פתוחים משעות הבוקר ועד שעות הלילה המאוחרות ובשעות שלפני הצהריים בדרך כלל מוסדות חינוכיים, בתי ספר, יוכלו לקבל שם הדרכה והנגשת מחשוב וטכנולוגיה ואחר הצהריים ובערב כל אזרחית או אזרח שרוצים להיכנס, ללמוד איך גולשים באינטרנט, איך מעבירים מיילים, דברים בסיסיים, כולל להרבה מאוד אוכלוסיות שאין להם בבית מחשב. הפרויקט הזה, שהוא פרויקט קהילתי חברתי טכנולוגי, כל מה שאתם רוצים, מהמעלה הראשוני, "זכה" במרכאות, לשני דוחות של מבקר המדינה, שאני אומר בהמעטה, היו לא מחמיאים, כתוצאה מהעובדה שזה מופעל על ידי שתי חברות קבלניות וצורת ההעסקה וכיוצא בזה.
שר האוצר ביקש ממני שמשרד המדע ייקח תחת חסותו את פרויקטי להב"ה, לקח לנו מספר חודשים על מנת לבדוק את הדברים ולפני כשבועיים הגענו לסיכום עם משרד האוצר שהפרויקט יעבור למשרד המדע, הוא בשלבי העברה עכשיו ואנחנו נצטרך לטפל שם בהרבה מאוד תיקון של ליקויים שנבעו מסיבות שונות, שלא כדאי כרגע לפרט אותם. אני מאוד מקווה שבדיווח החצי שנתי הבא לוועדת המדע אנחנו נוכל לפרט איך הדברים עובדים, איך הם מתנהלים ואנחנו מקווים שבשנים הבאות נוכל גם לפתוח מרכזים נוספים. הפרויקט הוא פרויקט באמת חשוב, מאוד ערכי ואנחנו לוקחים אותו תחת חסות משרד המדע.

הפרויקט הזה בהחלט מבורך, הוא היה גם, אני חושב, חלק מהפרויקט הגדול של ממשל זמין, שהוביל בזמנו השר מיקי איתן.

כן, כל ממשל זמין בישראל הוא דיגיטלי, כל הדברים האלה, זה אחד שלוב בתוך השני. פרויקט להב"ה הוא קטע בתוך הנושאים האלה.

והקטע הספציפי הזה נלקח אליכם?

עובר למשרד המדע. דרך אגב, על מנת שאני אדייק, זה מחייב עדיין החלטת ממשלה, אבל אנחנו נביא את זה להחלטת ממשלה כאשר כל הפרטים יסוכמו.

הפעילויות המרכזיות המתוכננות לחציון השני של 2014. יפורסם דוח פורום המדענים הראשיים, ייחתמו מזכרי הבנות עם מדינות נוספות, ליל המדענים, שהוא אירוע שמערב כ-100,000 איש בארץ בפעילות של מדע וקהילה. אנחנו מגדילים את מספר המשתתפות בפרויקט מדעניות העתיד, זה פרויקט הדגל שלנו. אנחנו נשיק קמפיין טלוויזיוני לעידוד נערות ללמוד ולעסוק במדע, יהיה כנס בנושא הזה ואנחנו נערכים לכנס החלל ב-2015. התכניות המרכזיות שכבר ישנן ל-2015 הן כמובן הקמת וחיזוק הקרן שעליה דיברנו, התנעת תכנית החלל הרב שנתית החדשה, כנס החלל וציון של 50 שנה ליחסים הדיפלומטיים עם גרמניה. היחסים עם גרמניה נולדו ביחסים בין מדענים ממכון וייצמן, זו הייתה ההתחלה, ומכאן הגענו ליחסים של עד היום, שהקנצלרית תומכת בנו.

הדגשים להרחבת הפעילות בקהילה, בקרב המגזר החרדי, מגזרי המיעוטים והנשים, הגברת פעילותה של המועצה הלאומית לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה, הרחבת קשרי החוץ של מדינת ישראל וחתימת הסכמים חדשים.

אני רק רוצה להודות לכל חבריי ממשרד המדע שעובדים מאוד מאוד קשה, לפעמים נגד כל הסיכויים, בשביל להזיז דברים והצלחה שלכם נראית פה בצורה מאוד ברורה.

אני כמובן מצטרף ומודה לכל חברותיי וחבריי ממשרד המדע, מהמינהל המדעי, היועצים, וגם חברינו מהתעשיות, תעשיות החלל, מהקרנות, מהוות"ת, שהמשרד זוכה לשיתוף פעולה מאוד חברי, חם ולא יכול שלא להודות על כך. יושבת כאן גם אילנה, שהיא ראש האגף לקשרים בינלאומיים, שעושה עבודת קודש, אבי ענתי, סמנכ"ל, ויקטור וייס, דנה, המדענית הראשון, מנחם קידרון שכבר הזכרנו, ראש סוכנות החלל, כולם אנשים מצוינים.

המון המון תודה על סקירה יפה, אנחנו ב - - -

וכמובן שאנחנו בחום רב מודים לוועדת המדע, למזכירתה, לחבריה, ליושבי הראש, לממלאי מקום יושבי הראש, על הסיוע ועל האהדה ועל הליווי השוטף וההיענות לכל בקשותינו והבית החם שאתם מעניקים לנו.

תודה רבה. לפני שנפתח את הדיון רק שאלה, כיושב ראש ועדת השרים לענייני מדע, את כל הנושאים האלה אתה גם תביע בפני השרים החברים בוועדה?

כבר נעשה. היה כינוס של ועדת השרים לפני כחודש, פחות מחודש, היינו צריכים על פי החוק לדווח שם ולאשר למעשה את דוח האקדמיה הלאומית למדעים, עשינו את זה, ודוח מצב המדע, שני דוחות שהאקדמיה הישראלית למדעים מפרסמת, הבאנו גם את דוח המולמו"פ וגם דיווחנו על הקמתה של הקרן להנדסה. כך שאת חובתנו לוועדת השרים עשינו.

חברי כנסת, מישהו רוצה לדבר? חבר הכנסת אוחיון, בבקשה.

קודם כל באמת יישר כוח על הפעילות, שהיא באמת רחבה וענפה ביחס למסגרת התקציבית שעומדת למשרד באמת, נעשית פעולה רחבה ומקיפה ואני רוצה לציין במיוחד שני דברים. אל"ף, העניין של הרחבת קשרי החוץ המדעיים, שהמשרד משקיע בו והוא מאוד חשוב לנו, לא רק להתפתחות הטכנולוגית, אלא בוודאי, אני מאמין, גם לעניין הפוליטי ציבורי וללגיטימציה של מדינת ישראל, שלצערנו אנחנו לא נהנים ממנה מקהילות רבות, אבל הקשרים המדעיים בוודאי יוכלו לאפשר לנו לחזק את הלגיטימציה.

וברכה שנייה, על ההיחלצות שלכם למגזר החרדי ולשתף אותו בעניין הזה. אני חושב שכולם צריכים לקחת דוגמה. אחרי הכול כולנו נואמים ומדברים יפה על שילוב המגזר החרדי בתעסוקה וכו', בלי להיכנס לוויכוח של נושא השירות הצבאי, אבל אני מאמין גדול שככל שמדינת ישראל תשקיע במגזר החרדי ותמשוך אותו, אפילו גם תפתה אותו, לקבל תקציבים בחינוך ומענקים, בסופו של דבר הוא ישתלב במערכת ההשכלה הגבוהה וגם יקבל הכשרה מקצועית ראויה. לי הייתה ביקורת על המל"ג בעניין הזה, שאני חשבתי שהם התנהגו יותר כרגולטורים ולא כאנשים שרוצים למשוך את המגזר הזה ולהקל עליו.
אבל הייתי רוצה לבקש ממך משהו, באמת העלינו את הנקודה הזאת כשדנו כמה פעמים על הסוגיה של בריחת המוחות. הנושא עלה פה בישיבה ואחת הבעיות הייתה העניין הזה שכל מדען היה רוצה טכנאים טובים, היה רוצה להקים לידו מעבדה, זה לא המשכורת שגורמת לו לברוח, אלא אותה מעבדה, אותם כלים, אותם תנאים, אותם טכנאים, אותם הנדסאים שאמורים לעמוד לרשותו ויחד איתו לעשות את עבודת המחקר המדעית. זה בסופו של דבר מה שיוצר את המוטיבציה אצל אנשים להישאר ולהשתלב במוסדות כאן בארץ. אנחנו לא יכולים להעמיד את זה לכל אחד ואחד, אבל בוודאי נצטרך כמה שאפשר להגדיל את האפשרויות הללו כדי להשאיר את מיטב המוחות איתנו.

והאתגר שהייתי רוצה לשתף את המשרד זה העניין של החינוך הטכנולוגי. החינוך הטכנולוגי הוא היה, איך נקרא לזה? בן חורג ובן יתום כמעט והוא סבל מכמה חוליים, בין היתר גם מדימוי שאמרו בשעתו שמי שהולך לחינוך הטכנולוגי, החינוך המקצועי - - -

קראו לזה בית ספר מקצועי ובית ספר עיוני.

כן, היה בית ספר מקצועי ועיוני ואני לא רוצה עכשיו להיגרר לסיפור בקטע הזה, שגם הייתה חפיפה סוציולוגית שבוודאי גם בסופו של דבר הבריחה את האנשים. ד"ר מתי דגן ז"ל, עד כדי כך רצה לברוח מהעניין הזה של החינוך המקצועי, שהוא לא נתן אפשרות, הוא לא הסכים, משום שרוקנו את בתי הספר העירוניים, שלחו את הילדים לישיבות תיכוניות ומי שנשאר בעיר הפכו אותו לבית ספר מקצועי ואז כמובן לא הייתה בגרות שלמה וכו'. אבל אנחנו נמצאים היום במצב שאין לו אבא, הוא מתנדנד קצת בין משרד החינוך וחלקו במשרד התמ"ת, אני עוד לא מבין מה הוא עושה במשרד הכלכלה. אני אז פניתי לשר הכלכלה, אמרתי לו 'אם באמת היית לוקח אותו כבן יחיד, כבן טיפוח, מילא, אבל אין לך זמן לזה, חבל'.

אני ראיתי במהלך הסקירה שלכם כמה תכניות יפות של השתלבות משרד המדע והטכנולוגיה בבתי הספר כדי להעשיר את החינוך הטכנולוגי, החל מסדנאות וכלה גם בהכשרה למורים בעצמם בנושא החלל. מדוע שלא ננסה להרים את הכפפה בקטע הזה ולחבר אתכם אל בתי הספר ואל המכללות הטכנולוגיות? אני מאמין שניתן גם יוקרה ואנחנו חייבים לשנות את הדימוי של החינוך הטכנולוגי המקצועי, שנמצא גם בדימוי נמוך וגם בתנאי פעילות מאוד ירודים. אני לא צריך לספר לכם שאני נדהמתי, כשהייתי במכללה טכנולוגית בבאר שבע והם מספרים לי שישנם מורים, מרצים, שמקבלים 70 שקלים לשעה. זה עתיד החינוך הטכנולוגי שלנו, אלה הכוחות שאנחנו מושכים כדי להכשיר את ילדינו בעניין הזה, כדי לתת להם את החינוך הטכנולוגי, והוא מאוד חשוב. לכן חשבתי, מן הראוי לבדוק באיזה מידה, אם היינו משחררים את משרד התמ"ת ודווקא החיבור בין משרד החינוך ל - - -

אתה רוצה לסבך אותי עם בנט?

אני לא אמרתי במפורש, אני מנסה להיות כאן ענייני. שאלתי אותו גם מעל בימת הכנסת והוא השיב, 'זה לא עניין טריטוריאלי'. אני זוכר שהוא אמר את זה, זה לא עניין טריטוריאלי. אם יש לך אפשרות לטפח אותו ולקשור אותו - - - זה שמחברים כמה מפעלי תעשייה ובגלל שאתה עושה בתעשייה ובכלכלה ואתה מחבר את בתי הספר, זה עדיין לא נותן לך את ההצדקה באמת שאתה הולך ומשקיע בצד של ההכשרה והמקצוע. פה החיבור, אני שוב אומר, זה לא רק תקציב, זה גם עניין של חיבור, יוקרה וגם עניין מקצועי. כשאתה מחבר את החינוך הטכנולוגי אל משרד המדע וכל הגופים המכובדים הללו בוודאי ובוודאי אתה יוצר רמת ציפיות אחרת ודימוי אחר. דימוי אחר, שאני מקווה שגם יגדיל את התקציב שלך. תודה.

אני אל"ף, רוצה להודות לך על ההתייחסות הרצינית והמעמיקה שלך, חבר הכנסת אוחיון. אני יודע עד כמה אתה בקי בנושא ואני ערני לבקיאות והיכולות שלך. יש שתי כותרות או שלוש שאני רוצה להתייחס אליהן. אחת זה הנושא של בריחת מוחות. מידיעתי, על מנת להחזיר מדען, איש מדע שהוא רוצה לחזור, כי לא כולם רוצים לחזור, איך אומרים? צריך להיות גם ישרים עם עצמנו ולאו דווקא מטעמים שהמוסד הנחקר לא מעמיד לרשותם מעבדה או תנאי עבודה, אלא מסיבות אישיות כאלה או אחרות, אנחנו כמובן מדברים על אלה שרוצים לחזור ושאנחנו רוצים שיחזרו, העלות היא עלות מאוד מאוד כבדה.

מיליון דולר.

כן, מיליון-מיליון וחצי דולר פר מדען. כפי שאתה יודע, מדינת ישראל קצת מתקשה להעמיד את זה ב - - -

אנחנו הכנו את הקרן עכשיו.

כן.

כולם בונים על הקרן. זה חלק מהחששות שלנו ברמת הקרן.

על כל פנים, זה באמת אחד מהנושאים שהמשרד מתייחס אליהם וכמובן הוא לא היחידי, כיוון שהמשרד על כתפיו הצרות לא יכול להכיל את כל הנושא. הוא יכול להיות זרז, הוא יכול להיות קשר. מי שעוסק בעניין הזה, ואני מוכרח לומר לכם שרוב מרכזי המחקר, אם זה מכון וייצמן, אם זה אוניברסיטאות המחקר הגדולות בארץ, עושות עבודה מאוד מרשימה ואנחנו מצליחים להחזיר מדי שנה כמה עשרות, עשרות בודדות, לא עשרות רבות, של מדענים ישראלים, שמשתלבים כאן בעשייה המחקרית והמדעית. אין ספק בכלל שצריך לתגבר את זה, עד כמה שזה ניתן ועד כמה שזה אפשרי מבחינה תקציבית. אבל זה בהחלט בראש מעיינינו.

הנושא השני, נושא שעוסקים בו הרבה מאוד, זה הנושא של החינוך הטכנולוגי-מקצועי. קודם כל צריך לומר שמשרד החינוך מקדם תכנית רחבה מאוד וכוללת בתחום החינוך הטכנולוגי. אנחנו נכנסנו לעניין, עד כמה שאנחנו יכולים להיכנס, ואני צריך להגיד פה כבר הערה אחת של פורמליסטיקה או אזהרה, למשרד המדע אין דריסת רגל, או אסור שתהיה לו דריסת רגל בחינוך הפורמלי. מכאן זה מתחיל. זאת אומרת כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה בתחום החינוך הלא פורמלי ואני לא מדבר כרגע על מערכת יחסי הגומלין בין משרד החינוך לבין משרד המדע, שהיא טובה, פורייה, ואנחנו משתדלים לשתף פעולה, אבל פורמלית אסור לי, אסור למשרד המדע, לטפל בבית ספר, גם עיוני וגם טכנולוגי. לעומת זאת אנחנו עושים הרבה מאוד בחינוך הלא פורמלי, גם בנושא של עידוד לימודי מדעים וגם בנושא של עידוד טכנולוגי. אחת הדוגמאות, כפי שגם ציינת, זה הכשרה באמצעות סוכנות החלל האזרחית של מורים לנושאי חלל בחוגים שלאחר שעות הלימודים ואנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה עם האגף לחינוך טכנולוגי של משרד החינוך, עם ד"ר עופר רימון.
אנחנו יכולים לעשות עוד, משרד החינוך יכול לעשות עוד ולפי דעתי מדינת ישראל צריכה להתייחס לפער הזה שנוצר בחינוך הטכנולוגי-מקצועי שהוא פער לא רק בגלל נושאים סוציו אקונומיים או פריפריאליים, הוא נושא שלא ניתן מספיק דגש בשנים האחרונות להכשרה של בעלי מקצועות שלצערנו בעידן המודרני נחשבים חלקם למקצועות low-tech ולא מקצועות היי-טק. אני חושב שבשנים האחרונות, בשנה האחרונה, יש שיפור בנושא, אבל אנחנו עוד רחוקים מלהגיע ליישומו או מיצויו. אם מישהו ממשרדנו, המנכ"לית, או נורית, רוצים עוד להוסיף בשני הנושאים האלה, אתם כמובן מוזמנים.

אוקיי. חבר הכנסת בן צור, בבקשה.

אדוני השר, אני עוקב אחריך במשך התפקידים שלך במשך השנים שעברת, ואני מעריץ שקט שלך ליכולת ואופן הניהול שלך של הדברים. משרד המדע, לפני שנכנסת היה נחשב איזה משרד זניח כזה, שלא שמים לב אליו ועכשיו הוא מקבל מקום הרבה יותר מרכזי. אני גם מקנא בך על הפרגון שאתה יודע לפרגן לכל העובדים שלך, לא כל שר יכול לעשות את זה ומסוגל לעשות את זה, והייתי בדיונים, לא משנה באיזה ועדות, ולא ראיתי כל כך פרגון לעובדים, אלא השר היה סוליסט כזה, לבד, 'אני עשיתי', אני הכול וכו'. בשיתוף שלך, לדעתי, אתה מקבל פידבק רציני מהעובדים שלך כתוצאה מזה, ועל כך שבחים.
אני רוצה לומר משהו דווקא בנושא של המגזר שאני קרוב אליו, ואני חושב שאתם עושים עבודה נפלאה, אני רוצה לומר לכם רק שהמגזר החרדי השתנה. הוא השתנה בתפיסה שלו, הוא השתנה בגישה שלו, יש לו רצון הרבה יותר גדול ללמוד ולהחכים - - -

ולהשתלב.

ולהשתלב, בהחלט.

ולשרת.

גם לשרת. איתי אל תדבר על זה, עם כל הכבוד. דווקא בימים האלה? אני עברתי כקצין את אסון המסוקים ואת צאלים הראשון, עזוב, בוא נמשיך הלאה.

בכל אופן אני רוצה לומר, יותר ממה שהפרה רוצה להניק העגל רוצה לינוק במציאות שלנו וככל שתגבירו את התקציבים שאתם מעבירים לטובת המגזרים האלה, גם המגזר הלא יהודי, אבל גם המגזר החרדי, שיש לו מוטיבציה מאוד גבוהה, ודאי בקרב הנשים, אבל גם בתקופה האחרונה בקרב הגברים, אני חושב שאתם תקבלו את התמורה המלאה לאגרה. לציבור הזה יש מוטיבציה גבוהה, יש לו יכולת חשיבה גבוהה בנושאים הטכנולוגיים, במיוחד הגברים שיודעים מה זה ללמוד דף גמרא, הם יודעים לחדד את המוח שלהם בצורה כזאת שהם יכולים להגיע באמת להישגים מאוד יפים ואנחנו מאוד נשמח לקדם ולעזור בכל תחום שהוא.
בכל אופן אני בא מהצד החינוכי, הייתי במשך שנים רבים בנושאים חינוכיים, במערכת חינוכית גדולה, לכן אני אומר, באמת המשרד עשה באמצעות היועץ שלכם, שהוא מוכר מאוד בקהילה שלנו ועשה ועושה עבודה יפה, אנחנו מצפים שיעשה יותר.

אני מאוד מודה לך ואני מוכרח לומר לך, מעבר לעניין של הנושאים האישיים והמשרדיים, הנושא של העצמה, הגברה, של המגזר החרדי, בפעילות של המשרד, היא לנגד עיניי, זה באמת בדגש גבוה, והלוואי שהייתה לנו היכולת התקציבית. אני באמת חושב שהיכולת התקציבית פה היא לא דרמטית, אנחנו לא מדברים פה על מאות מיליוני שקלים, עוד כמה מיליונים בודדים של שקלים ואנחנו יכולים לעשות, לא רוצה לקרוא לזה מהפכה, אבל באמת שינוי דרמטי בהבאה של נשים וגברים חרדים שרוצים להשתלב בנושאים שהם סמי מדעיים, או מדעיים, לימוד מדעים או עיסוק בנושאים שקרובים למדע וטכנולוגיה.
אנחנו נשתדל, בתקציבים של 2015 והתקציבים הבאים, לתת לזה תשובה הולמת, כמובן בסיוע היועץ שלנו ובסיוע כל המנהלים המדעיים, כל מי שעוסק בנושא של מדע וקהילה. הנושא הוא חשוב מעבר לחברה החרדית עצמה, לעוצמתה וכלכלתה של מדינת ישראל. כל שברי אחוז שאנחנו נצליח במאמצים משותפים להביא את החברה החרדית, להביא את החברה הלא יהודית, להשתתפות בכוח העבודה ולהשתתפות במעגלים מדעיים טכנולוגיים אנחנו נתרום תרומה משמעותית מאוד לכלכלת ישראל. אנחנו מבינים זאת, אנחנו רוצים זאת. עם כל הצניעות אני חושב שזה גם יכול להיות זרז ויכול להיות תרומה משמעותית להעצמת הדו שיח וההבנה, שלצערנו בחלקים כאלה של החברה חסרים, מבלי שניכנס פה לדיונים מעמיקים בנושא.

כשאנחנו מקבלים מכות אנחנו מתחברים.

אני מודה לך על הבקשה שלך, אנחנו לוקחים אותה בתשומת לב.

שאלה לי אליך, מכוני מחקר ממשלתיים, יש איזה שהן פעולות לחיזוק המעמד שלהם, בסך הכול הם עושים את המחקר במה שהמדינה חפצה ביקרו ולא תמיד את התעשייה זה מעניין כל כך.

מישהו רוצה להתייחס? אין בעיה, אם לא, אני אענה.

אני יכולה לומר שבמסגרת כל הפעילות של המשרד שלנו, כמובן שמכוני המחקר רשאים להגיש הצעות לכל הקולות הקוראים ועל ידי זה זו דרך אחת שבה המשרד פועל כדי לחזק אותם. זה ככה נושק גם לשאלה ששאלת קודם לגבי שני מכוני המחקר, הפיילוט שהמשרד מבקש כרגע לשקול את הקמתם, ובחלק הזה אני יכולה לומר שלמדנו באמת מה קרה לאורך השנים ומדוע חלק ממכוני המחקר לא הצליחו.
בשנה האחרונה נעשתה עבודה מקיפה, גם במסגרת המולמו"פ וגם במסגרת המשרד כדי להבין טוב יותר מה הם הצרכים של מדינת ישראל, הן במישור התעשייתי והן במישור היותר אקדמי וכן מה הם המודלים המתאימים יותר לתקופה הזו להקים מכון מחקר, וכרגע אנחנו בדיוק בשלב הזה של פגישות נוספות עם סגני נשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטאות ועם גורמים נוספים בתעשייה, כדי להקים את צוות ההיגוי כדי לצאת לדרך עם ההצעה למכון הראשון.

אני אוסיף לדבריה של נורית, כאשר ניגשנו בפעם הראשונה לנושא של אם ישנה הצדקה להקמתם של מכוני מחקר חדשים, הכוונה היא מכוני מחקר שבתקציב שלהם שליש תישא הממשלה, שליש האקדמיה ושליש התעשייה. אלה הם דוגמאות של מכוני מחקר שישנם בחוץ לארץ, במיוחד בדגש באירופה לרוב, אולי המוליכים או המוכרים יותר אלה מכוני פראונהופר בגרמניה שתורמים תרומה מאוד משמעותית לתעשייה ולכלכלה הגרמנית ובאירופה. אמרו לי, אל תכניס בכלל את היד לנושא הזה, שאלתי למה? אמרו לי ככה.
מאז שנות ה-50 הוקמו במדינת ישראל די הרבה מכוני מחקר, או מכונים מדעיים, או מכונים לחקר שלוש נקודות, חקר ימים ואגמים, המכון הגיאולוגי, המכון לגיאו פיזיקה, המכון המטאורולוגי, you name it. חלקם מכונים מוצלחים, עשו את עבודתם, חלקם שקעו במהלך השנים מסיבות שונות ומשונות, שאיך אומרים? חס וחלילה להצביע באצבע מאשימה, אבל הם לא היו מודל מובהק של הצלחה. למעשה מכון החקר או מכון המחקר שהכי הצליח בכל השורה הזאת הוא מכון וולקני לחקר חקלאות שהוא באמת דוגמה מופלאה ליכולות מחקר ולמוצרים חקלאיים שהוא מייצר.

והמבנה התקציבי, הוא מחולק כך לשלושה, במכון וולקני?

לא, לא. אמרתי, במודל שעכשיו נורית בודקת את שני מכוני הפיילוט. למרות הנבואה, או האזהרה שלא לגשת לעניין, אנחנו כן בודקים את הנושא, ואחד המכונים שאנחנו חושבים שצריך להקים זה מכון לאומי לרובוטיקה. אבל אני לא יכול לבשר לכם שזה קרם עור וגידים, אנחנו יודעים שיהיו לנו כל מיני קשיים, ולאו דווקא מהעניין התקציבי, זה איפה למקם את המכון, לקדם אותו בתוך אקדמיה, לקדם אותו על יד האקדמיה, להקים אותו בצמוד לאקדמיה ואנחנו עוד לא יודעים איך התעשייה תסתכל על מכונים כאלה. למכון הזה לא תהיה זכות קיום אם התעשייה לא תבקש ממנו לחקור עבורה נושאים שמעניינים אותה או הם תקועים בה. לכן זה די בחיתוליו, אבל אנחנו לא הרמנו ידיים. אנחנו בודקים את הנושא וכאשר נגיע למסקנות, אז או נקים או נודיע לכם למה החלטנו לא להקים. נכון, נורית?

מאה אחוז. שאלה נוספת, אני כבר אפתח את זה לשאלות, כחבר כנסת, וגם אליי פנו מספר עובדים במדען הראשי במשרד הכלכלה, לגבי השינוי שמתעתד להיעשות שם, אשמח לדעת את הגישה של משרד המדע.

למשרד המדע יש כמה הערות. חבר הכנסת טופורובסקי מדבר על הקמת רשות המדען הראשי במשרד הכלכלה, שהוא ייצא ממשרד הכלכלה, יהיה רשות נפרדת, התקציב יהיה כנראה בתוך משרד הכלכלה, אבל הוא יועבר איכשהו כחבילה לרשות הזאת, בראשו יעמוד מה שקוראים היום המדען הראשי במשרד הכלכלה. יש למשרד המדע כמה הערות, די מהותיות, למבנה הזה. המבנה הזה אמור לעבור, הרשות הזאת אמורה לעבור, בחוק ההסדרים לקראת תקציב 2015.
אני לא יודע אם נפלה בחלקי הזכות להצטער על כך שהתמניתי להיות גם חבר בקבינט החברתי כלכלי, שם אמורים לדון בחוק ההסדרים ואני את ההערות של משרד המדע אומר בדיונים על חוק ההסדרים. יש כמה נושאים שאנחנו חושבים שהם נופלים על סמכויות במשרד המדע ואנחנו כמובן נשמור על הטריטוריה שלנו, איך אומרים? באומץ. אני לא יודע אם זה יעלה בידינו או לא יעלה בידינו, על כל פנים אני ערוך אלי קרב.

זה קצת לא במקום, לדעתי, שזה יגיע דרך חוק ההסדרים, אבל בכל מקרה אנחנו מבקשים ממך, כחבר ממשלה שמייצג את נושא המדע והטכנולוגיה, שתעזור ותדאג שהסעיף הזה יגיע לדיון בוועדת המדע.

כך ייעשה.

וכך ראוי, לדעתנו. תודה רבה.

אילנה, שאלה לי אלייך, כל הפעילות המבורכת שנעשית בנושא קשרי החוץ, יש איזה שהוא קישור למשרד החוץ, עם גורמי ההסברה? במיוחד היום עם הפרסום השלילי שיש למדינת ישראל.

כמובן שיש עבודה שוטפת עם משרד החוץ. יש למעשה איזה שהיא הסכמה בינינו לבין משרד החוץ שבנושאים של מדע אנחנו מובילים, תוך התייעצות איתם, בנושאים של קשרי מדע. אנחנו לא כל כך עוסקים בהסברה, אני חושבת שההסברה הטובה שלנו היא שקשרי המדע מתקיימים ומדינות שאנחנו דווקא לא תמיד חושבים שהן הידידות הגדולות שלנו, דווקא כאשר זה מגיע לנושא של קשרי מדע, ברמה הממלכתית אנחנו מדברים, בהחלט מקדמים קשרים והסכמים. אבל כן יש לנו, כיוון שישנם הרבה ביקורים של שרים ושל מדענים, אנחנו בהחלט מקבלים סיוע ומתייעצים גם עם מחלקת הדיפלומטיה הציבורית, כפי שהיא נקראת היום, במשרד החוץ.

אני חושב שיש בינינו לבין משרד החוץ, לאו דווקא בנושא של קשרי המדע השוטפים, למשל בכל העבודה על הורייזן 2020, בנושאים שיש בהם מכשולים כמו סעיף טריטוריאלי שרצתה ממשלת גרמניה להכניס להסכם המדעי, יש שיתוף פעולה מאוד ערני בינינו לבין משרד החוץ.
כמובן שאין כמעט שר או שרה למדע, טכנולוגיה, השכלה גבוהה ודברים נוספים, שלא מרבים לבקר כאן ולכן יש לנו מערכת די ענפה של ביקורי שרים מחו"ל שבאים להתרשם מהישגי המדע הישראלי ומהישגי הטכנולוגיה והיצירתיות הישראלית. ישנה מערכת מאוד ענפה, שמנהלים אותה השגרירים במדינת ישראל, השגרירים במדינת ישראל כמעט מכל מדינות העולם, שדרכם אנחנו גם מתחזקים את קשרי המדע, אלה שחתומים ואלה שייחתמו, כך שהמערכת היא מאוד ענפה, מאוד מתואמת עם משרד החוץ ובסך הכול עובדת, עד כמה שאני יכול להגיד, לשביעות רצוננו.

לשאלה שלך בנושא של ההסברה, יש שגרירים שלא מגיעים, מטעמים שכמובן מובנים להם, לא מובנים לי, למשרדי, שהוא שוכן מאחורי המטה הארצי במזרח ירושלים. יש שגרירים, לא רק שגרירים, שרים ואחרים, שמנועים על פי החלטות הממשלות שלהם מקשרים כאלה או קשרים אחרים, אבל בסך הכול אני חושב שאנחנו יכולים להגיד שהמדע, הטכנולוגיה, החלל, נמצאים מעל הפוליטיקה. לא לגמרי, אבל בגדול זה אחד הנושאים שמדינת ישראל זוכה בו להערכה בינלאומית מקיר לקיר ואני חושב שאנחנו מנצלים את זה בצורה יותר מִסְבירה.

אני מבקשת להוסיף שההסכמים שיש לנו עם המדינות הם הסכמים אקטיביים, זאת אומרת קורים דברים, זה לא רק חתימה ושגר ושכח, אלא יש משלחות, יש קונסורציום של מדענים בנושאים מסוימים, יש כנסים, יש הרבה פעילות און גואינג.

אוקיי, יפה מאוד.

מישהו רוצה להגיד משהו, לשאול?

בעניין המכונים אני מרגישה את עצמי נציגה, אני לא רואה שחבריי - - -

וטוב שכך.

הייתי מאוד רוצה לראות חיזוק הקשר עם משרד המדע, אנחנו כמובן אין לנו את הפן התעשייתי, או הפטנטים של מכון וולקני והחוקרים, אנחנו פונים לקרנות, אם זה ה-ISF, BSF, GIF וכדומה, מקבלים קצת תמיכה מהממשלה שלא מספיקה, משום שאין מוצר מוצק, אבל התרומה שלנו, אני חושבת שהיא מאוד רצינית, אם זה בנושאי אנרגיה, תחנות כוח גרעיניות, מערכות התרעה לרעידות אדמה, כל נושא קידום הטיפול ברעידות אדמה, תשתיות ים המלח וכו', חלק מהדברים שמעניינים את המדינה כמובן, מעבר למחקר בסיסי. היינו רוצים לראות חיזוק או בכיוון הקולות קוראים איך לחזק את הקשרים, אני חושבת שאז זה ירים את המכונים וכדאי להשקיע במכונים הקיימים.

קודם כל את מתקבלת בברכה רבה, לפחות על ידי, אני מניח שגם על ידי יושב ראש ועדת המדע.

בוודאי.

אני מציע שתקשרי קשר, יש לך פה, עם המדענית הראשית שלנו. אנחנו מכירים את המכון, אני מכיר את המכון הגיאולוגי, יש גם אבי - - -

אנחנו גם מממנים מחקרים.

כן, יש לנו מחקרים ממומנים - - -

שנייה, מעבר לעניין של מימון המחקרים, אם אנחנו "נצליח במלחמתנו", במרכאות, עם האוצר ואנחנו נצליח להגדיל באופן משמעותי את קרן התשתיות, תכנית התשתיות שלנו, אין לי בכלל ספק שגם אתם תיהנו וגם אחרים. אבל אני חושב שהאינפוט שלכם בנושא של מכוני מחקר, הקמתם, ניהולם, תחזוקם, יכול להיות מאוד מבורך ואני יותר מאשמח לקשר בינינו לביניכם באמצעות המדענית הראשית, באמצעות אבי, באמצעות המנהלים המדעיים. אתם מתקבלים בברכה.

נשמח, תודה.

גם חשוב מאד, ברגע שתוקם קרן הגז, בכל זאת מכון גיאולוגי, חשוב מאוד יהיה לעשות את הקישור. אני בטוח שירצו איזה שהוא קשר.

במילים אחרות, כדאי לכם.

כן, יש שם גם קצת כסף.

אני מקווה שכדאי לך וכדאי לנו.

לכם נראה לי שכדאי, המכון - - -

מישהו נוסף רוצה לשאול או להגיד משהו? כן, בבקשה.

אני רוצה לברך על הפעילות הענפה שהתבצעה בשנתיים האחרונות תחת תכנית החלל הלאומית שיצאה לדרך בהנהגת סוכנות החלל בראשות מנחם והשר שנכנס באופן מאוד אקטיבי לנושא הזה. תכנית החלל הזאת הראתה שיש לאן להתקדם, אנחנו נמצאים עכשיו על פרשת דרכים, מאוד לא טריוויאלית, שבה הוגשה בקשה לתקציב של השנים הבאות ולתכנית ההמשך, ובהינתן שהתכנית הזאת תצא אל הפועל כפי שמתוכנן, אני חושב שאפשר יהיה להצמיח מאוד רחוק את תעשיית החלל כקטר טכנולוגי מדעי לכלל עם ישראל.
אנחנו היום בעלי הישגים מאוד מרשימים בעולם ובהשקעות שמסתמנות באופק אפשר להגיע להישגים מרשימים עוד יותר, חלקם נוגעים בדברים שהעלו אותם חברי הכנסת, חינוכיים וחברתיים, הרבה מעבר לטכנולוגיה הישירה. כנראה שקלענו לדעת גדולים, ערכנו השנה קורס למורים של בית ספר אורט להנדסת חלל כדי שיוכלו ללמד את הילדים הנדסת חלל במגמות המדעיות של בית ספר אורט. הראינו לחברי הכנסת בסיור שהם עשו לפני חודשיים השתלבות חרדים וחרדיות בכל הגילאים בתוך תעשיית החלל, נושא שאנחנו משקיעים בו באופן מאוד ממוקד, ומנסים לקחת את החלל הרבה מעבר לטכנולוגיה עצמה.

עם זאת, כדי להגיע ליעדים המאוד שאפתניים ששמה לעצמה תכנית החלל, צריך להשקיע את המשאבים ולמצוא את המנגנונים המנהליים שיאפשרו להוציא אותה אל הפועל, נושא שהיה בעייתי בשנים האחרונות. אני חושב שאם נפתור את שני הדברים האלה, אפשר לעשות קפיצת מדרגה מאוד גדולה קדימה.

אני גם הייתי בסיור של ועדת המדע בתעשייה האווירית, זה היה מרתק, מדהים וחשוב מאוד.

החלל הוא נושא פורץ דמיון וסוכנות החלל הגישה לאגף התקציבים תכנית ארבע שנתית, אם אינני טועה, עם מספרים מרשימים ודרישה מרשימה שקשה לי להאמין שהיא תיענה במלואה, אבל אנחנו נדע את זה בימים הקרובים, בשבועות הקרובים. אין ספק שתעשיית החלל האזרחי שמשיקה מטבע הדברים לתעשייה הביטחונית היא מאוד מרשימה והיא טומנת בחובה פוטנציאל אדיר, גם בנושא של קהילה וחינוך למדעים וגם במסגרת של שיתוף פעולה דו לאומי, כפי שציינתי, עם סוכנויות החלל העולמיות. וצריך עוד פעם לציין, מדינת ישראל נבחרה להיות המדינה שבה תהיה תערוכת החלל העולמית, אסטרונאוטיקה העולמית ב-2015. אנחנו מקווים שיגיעו לירושלים, אנחנו מקווים שיהיה כאן שקט ונעים, ויגיעו למעלה מ-3,000, 3,500 מומחי החלל המובילים בעולם, סוכנויות החלל מכל העולם, אנחנו נארח אותם בירושלים - - -

אל תשכח להביא אותם למשרד שלך.

איפה?

במזרח ירושלים.

זה רק מראה על המקום שמדינת ישראל מקבלת, המעמד שהיא מקבלת, בקרב סוכנויות החלל בעולם, וצודק עפר, ככל שאנחנו נשקיע וככל שאנחנו נעמיק, ההישגים יהיו בהתאם.

אני מוכרח לומר לך, דיברה כאן בינה קודם, על השיגור שעשו התלמידים מהרצליה, של לוויין במשקל של 800 או 700 גרם, שמסובב את כדור הארץ ומשגר אותות ויש להם תחנת חלל בבית ספר למדעים במרכז המדעים בהרצליה, יש את הקבוצה של הנוער של ספייס האל, שמשתדלת לבנות לוויין שייסע לכיוון הירח במסגרת תחרות של גוגל, שאנחנו, מה שמותר לנו, מתקצבים, נדמה לי שזה 10% מסך כל הפרויקט, ונרתמו לכך נדבנים ישראלים ויהודים שירימו את כל הסיפור הזה. יש דוגמאות כאלה בלי סוף, ככל שאנחנו נעודד יותר כך ההישגים יהיו בהתאם.

ומרביתם בשיתוף פעולה הדוק בין התעשייה ובין החינוך, לטובת כל הצדדים. אני רוצה להודות בהזדמנות זו לממשלה על הסיוע ההולך ומתגבר בנושא יצוא של לוויינים, נושא שהוא פוליטי מעיקרו, יש מאבק גדול בין המדינות השונות על מי מסייע יותר לתעשיית החלל שלו. ממשלת ישראל החלה להירתם לנושא הזה, השר מוביל את הפעילות עם משרד החוץ, אני מברך על כך ואני מקווה שזה יתחיל לשאת פרי בתחרויות הקרובות, ויש כמה חזקות על הפרק.

אני מקווה שגם נמכור.

עוד מישהו רוצה לשאול, להגיד משהו?

לפני שאני מסיים רק נושא נוסף, אם יש התייחסות לנושא הסייבר שלא עלה. יש איזה שהיא התייחסות? התקדמות? איזה שהיא פעילות של המשרד, או שזה רק כיחידה נפרדת במשרד ראש הממשלה ועם פחות התייחסות של משרד המדע?

אני רואה שהתקדמת לכיוון המיקרופון. בבקשה, תתחילי ואני אשלים.

אז במסגרת שנת התקציב של 2014, קודם כל יש לנו קול קורא משותף עם בריטניה בתחום הסייבר. בנוסף בשבועות האחרונים ממש נפגשנו עם המטה הקיברנטי במשרד ראש הממשלה וכרגע משרד המדע בראשות השר והמנכ"לית כן קיבל החלטה להצטרף להקמה של מספר מרכזי סייבר נוספים. עד כה הוקמו שני מרכזים, אחד באוניברסיטת תל אביב ואחד באוניברסיטת בן גוריון, וכעת יש בקשות מעוד כמה וכמה מוסדות להשכלה גבוהה להקים מרכז סייבר ואנחנו בוחנים את ההצעות הללו. אנחנו נצטרף כשותף שווה בשווה עם משרד ראש הממשלה, עם המטה בהקמה של המרכזים הבאים.

תשובה מושלמת.

אני אומר שכדאי להוסיף שבשנים 2012-2013 היה לנו שיתוף פעולה מאוד הדוק עם המטה הקיברנטי, מימנו מחקרים ומלגות בסכומים מאוד גדולים.

רק להוסיף שאנחנו כרגע גם בפועל מחפשים מנהל מדעי בתחום הסייבר. זה יהיה בתוך המינהל המדעי. כך שהמשרד נכנס גם לתחום הזה.

אף אחד לא רוצה לשאול, להעיר הערות?

אולי אני נציג המו"פים האזוריים, אני רוצה להעלות על נס את המו"פים האזוריים שהולך לדעתי ב-2015 עם התקנה החדשה לעשות איזה שהיא קפיצת מדרגה מאוד משמעותית מבחינת ההתייחסות של המשרד וממילא של כולם לכל המו"פים האזוריים, איפה שהם נמצאים. ברכה גדולה שחיכינו לה הרבה מאוד זמן ולהודות באמת על העובדה שרואים בנו פרטנרים משמעותיים, תכל'ס בשטח, רוב המו"פים האזוריים לא נמצאים במרכז הארץ, הם נמצאים במה שקשור לעולם הפריפריאלי, אבל בשורה התחתונה אני מרגיש שגם בתחום החוקרים, שלא נמצא שם בצורה כל כך מלאה כמו באוניברסיטאות ובמקומות האלה, וגם בתחום החינוך, מצוינות מדעית, אנחנו עושים דברים חשובים ובהחלט אני מרגיש שהמשרד מבין את זה ומתוך זה מקדם אותנו. ב-2015, אני מקווה לקראת דברים משמעותיים מאוד. תודה רבה.

אני, ברשותכם, אסכם. אני רוצה להודות לשר המדע, הטכנולוגיה והחלל, על הדיווח על פעילות משרדו ולמנכ"לית בינה בר-און, גם על הדיווח וגם על שירותה הנאמן והמעולה.

כמה נושאים שעלו, נושא עיגון סוכנות החלל בחוק, אנחנו מבקשים לדעת כיצד הנושא הזה יתקדם, עכשיו כשזה הובא לידיעת השר. גם הנושא התקציבי, אנחנו רואים חשיבות מאוד מאוד גבוהה בכל נושא תקצוב כל הפעילות בחלל וסוכנות החלל, מהניסיון שיש לנו, גם מהסיור שהיה לנו וגם מהתכניות העתידיות שיש למדינת ישראל ואנחנו בהחלט תומכים בכך.

אנחנו תומכים בתוספת תקצוב, כפי שהעלה כאן שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, לקרן המחקר היישומי וההנדסי והמחקר בכלל ולחיזוק נושא המדע בכל המגזרים באוכלוסייה במדינת ישראל.

רשות המדען הראשי בכלכלה, אנחנו מדגישים כאן שאנחנו מבקשים שהנושא הזה, ברגע שהוא יגיע לדיון באחת מוועדות הכנסת, שיגיע לדיון בוועדה הזו, בוועדת המדע והטכנולוגיה.

כנס מומחי החלל הבינלאומי, איך קוראים לו בדיוק?

IAC 2015.

אבל מה בעברית?

כנס החלל הבינלאומי של האגודה האסטרונאוטית הבינלאומית.

אנחנו מזמינים אתכם להזמין את החוקרים שיגיעו, את האורחים שיגיעו, לוועדת המדע בכנסת לעשות דיון חגיגי. אם יבואו הרבה מאוד אנשים, אנחנו גם נעשה את זה באולם ראוי, עם כל הכבוד ומה שנדרש לכך.

הם מתכננים כנס פרלמנטרי בנושא אצלכם.

מעולה, אז אנחנו כמובן נשמח לשתף פעולה ולהיות בורג, או ציר מרכזי, בנושא הזה.

ואני חייב גם לתת קצת שיעורי בית ליושב ראש הוועדה, שביקש ממני להחליף אותו, אז אני אראה לו מה זה. אנחנו רוצים שהוועדה תקיים דיונים, והוועדה מחליטה כאן, כיוון שיש לי רוב קולות כאן, אז הוועדה מחליטה לקיים דיונים גם בדוח המולמו"פ שהוגש לנו עכשיו בנושא המחקר הימי, שאמנם הורדתי את ההסתייגות שלי משום מה, בסופו של דבר, אבל חשוב שנקיים דיון על כל נושא המחקר הימי, בטח לאור חגיגת הקרן לאזרחי ישראל, הקרן שתפעל מתמלוגי רווחי הגז.
הוועדה תקיים דיון על הדוח העתידי שאמור להיות מוגש במהלך חודש אוגוסט, של פורום המדענים הראשיים. הוועדה צריכה לקיים דיון נוסף, למרות שהיא כבר קיימה דיון על נושא בריחת המוחות, עלו כאן סוגיות חשובות וזו תמיד סוגיה חשובה ושתמיד חשוב שנהיה עם יד על הדופק בנוגע אליה. גם נושא החינוך הטכנולוגי, הוועדה מתבקשת ותקיים דיון בנושא הזה. הרובוטיקה, ממלא מקום יושב ראש הוועדה מאוד אוהב את נושא הרובוטיקה ואני חושב שכדאי וחשוב מאוד שהוועדה תקיים דיון בנושא הזה, במיוחד לאור מה שנאמר כאן על ידי שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, ואנחנו רוצים גם לקיים דיון בנושא מכוני המחקר הממשלתיים.

לחבר הכנסת גפני תהיה הרבה מאוד עבודה ואנחנו, כחברי הוועדה שלו, נבוא ונעזור לו לקיים את הוועדה הזאת. אלה דיונים חשובים, אני חושב שוועדת המדע והטכנולוגיה, ראוי שיהיה בה יותר בשר, יותר פעילות ויותר עבודה, לאור חשיבות המחקר, המדע והטכנולוגיה והחלל במדינת ישראל לעתיד המדינה.

אני מודה מאוד לכל הנוכחים שהגיעו, לכל מי שכיבד אותנו בנוכחותו תודה רבה והמון המון בהצלחה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:20.>