PAGE
3
ועדת המדע והטכנולוגיה
09/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 46>
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, י"א בסיון התשע"ד (09 ביוני 2014), שעה 12:00

<תעסוקת חרדים בעולם ההיי-טק - מדיבורים למעשים: ממשלה, מגזר עסקי וסבסוד למעונות – בקשה לדיון מהיר של חה"כ אראל מרגלית>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
בועז טופורובסקי
אברהם מיכאלי
אראל מרגלית
יעקב אשר

באסל גטאס

דב ליפמן

אורי מקלב
איילת שקד

>
אבירם ז'ולטי - סגן המדען הראשי, משרד הכלכלה

אשר שטרית - סגן מנהל מרכז ההשקעות מסלול תעסוקה, משרד הכלכלה

אביב שלו - מסלול תעסוקה, מרכז ההשקעות, משרד הכלכלה

מלי שטריגלר - מנהלת אגף בכיר למעונות יום, משרד הכלכלה

אלכסנדר בלונוגוב - מנהל תחום מוקד מעונות יום, משרד הכלכלה

שירה ברלינר - ממונה על תעסוקת חרדים, משרד הכלכלה

שמעון דוד - המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, מפקח אוכלוסיות מיוחדות, משרד הכלכלה

מרים כהן - מנהלת תחום מדע וקהילה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ישראל חשין - יועץ למשרד בענייני חרדים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אמרי קוזק - יועץ בכיר למנכ"לית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

רן רידניק - רכז תעסוקה, משרד האוצר

אמיר וקנין - ראש מדור חרדים, צה"ל, משרד הביטחון

רמי ליבר
- מנכ"ל ישיבת הסדר חרדית טכנולוגית משרד הביטחון/חינוך

בניהו טבילה - מפקח כולל בתי ספר על יסודיים בנים, משרד החינוך

אסף מנוחין - מרכז השכלה על תיכונית במינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

ורד סויד פאר - מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה

ניצה קסיר - מנהל תחום שוק העבודה והרווחה, בנק ישראל

מרק פלדמן - ראש תחום סטטיסטיקה של עבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המרכזית לסטטיסטיקה

אליהו שמואל וינד - ממונה על מרכז כיוון לתעסוקת חרדים בירושלים, עיריית ירושלים

מאיר רובינשטיין - ראש העיר, עיריית ביתר עילית

הרב ד"ר צבי אילני - מנהל קמפוס לוסטיג, המרכז האקדמי לב

יעל גנדמן - מנהלת מדור השמה וקשרים בתעשייה, המרכז האקדמי לב

סטיוארט הרשקוביץ - יועץ בכיר לנשיא, המרכז האקדמי לב

עדינה בר שלום - יו"ר, המכללה החרדית ירושלים

אמיר שושן - מנכ"ל, המכללה החרדית ירושלים

הרב משה פרידמן - מייסד המיזם "קמא-טק" (לשילוב חרדים בהייטק), יזמים חרדים מתחום ההיי-טק

יעל בליץ זיסקין - ראש צוות פיתוח והערכה, עמותת ידידות טורונטו

יעל אלימלך - מנהלת הכשרות ארצית, עמותת תמך (העמותה לקידום הכלכלה והתעסוקה בישראל)

גולדי זייבלד - רכזת הכשרות, עמותת תמך (העמותה לקידום הכלכלה והתעסוקה בישראל)

ליבי אפין - מנהלת חטיבת "מטריקס גלובל" (פרויקט "תלפיות" לשילוב חרדים בעיר מודיעין עלית), חברת מטריקס

ישי פרנקל - מנכ"ל מרכז הפיתוח של ירושלים למיחשוב תפיסתי, חברת אינטל ישראל

גלית לוי - מנהלת קשרי ממשל זמין ורגולציה, אינטל ישראל

ורד בר-עוז - מנהלת תחום עסקי, נס טכנולוגיות, חברות היי טק

נעם זאב - מנהל מרכזי הפיתוח, נס טכנולוגיות, חברות היי טק

גרשון פרוש - מנהל פרויקטים חברת סיסקו-קמאטק, חברות היי טק

גל פניגר - נציגה, איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

חיים צבי קרוגליאק - מנהל מעבדת מיחשוב, לשכת המהנדסים והאדריכלים

דוד אריה דינר - פעיל, המשמר החברתי

יובל וורגן - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

יהודה סקר - יו"ר מועצת הורים בירושלים

אירדה קריימר - לוביסטית, מרכז אקדמי לב, גלעד

זכריה רייך - שדלן, איגוד תעשיות אלקטרוניקה ותוכנה, פרילוג

רעות סוקולסקי - לוביסטית, טלדור, פוליסי

ענת לוי

אושרה עצידה
<תעסוקת חרדים בעולם ההיי-טק - מדיבורים למעשים: ממשלה, מגזר עסקי וסבסוד למעונות>

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. על סדר היום בקשתו של חבר הוועדה חבר הכנסת אראל מרגלית: תעסוקת חרדים בעולם ההיי-טק - מדיבורים למעשים: ממשלה, מגזר עסקי וסבסוד למעונות.
אני חייב לומר שלפני מספר שבועות הייתי, וגם חברת הכנסת איילת שקד היתה שם, ביוזמה של חבר הכנסת אראל מרגלית על עולם ההיי טק החרדי. אנחנו די הופתענו מהכמות הגדולה של חרדים וחרדיות בכינוס שעשה אראל מרגלית. זה באמת היה מרשים מאוד. לאור העניין הזה בקשתו של אראל מרגלית שאני חושב שהוא עשה יותר מכל הממשלות בישראל בנושא של תעסוקת חרדים.

לא, לא. כולנו עשינו משהו.

את הממשלות אני מכיר, את מה שאתה עובד אתה מכיר. אולי כדי לא להגזים נאמר שאתה עשית, אחרים לא עשו. נראה מה שיהיה בהמשך. על כל פנים, אני ביקשתי ממנהלת הוועדה לאור הבקשה שלך לזמן את הדיון כמה שיותר מהר מבחינת סדר היום ואני שמח שאנחנו כאן מקיימים את הדיון הזה. אני כמובן אתן לך את רשות הדיבור.
אני חייב לומר שני דברים שקרו בינתיים: ראשית, ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול את הצעת החוק שלי ושל עוד כמה חברי כנסת של העדפה מתקנת לחרדים ושר האוצר הגיש על זה ערר לממשלה.

הוא הגיש ערר?

כן, למה מה חשבת? אני מתכוון לשאול אותו בעזרת השם ביום רביעי האם הדיבורים האלה על שילוב חרדים בעבודה מביא אותו להגיש ערר לממשלה.

זה היה בתמיכת משרד הכלכלה, לא? הוא הגיש ערר?

אני לא רוצה עכשיו כל כך להיכנס לעניין הזה. אבל אם מישהו מדבר כל הזמן והאג'נדה שלו זה שילוב חרדים בעבודה אז הוא היה צריך לתמוך בחוק הזה כמו שתמכו כולם, גם שר הכלכלה וגם השרים האחרים. אם הוא רוצה שצריך לחכות עם זה עד שהממשלה תשלים את עבודתה, כמו שאני התחייבתי גם שאני אמתין, אז זה התפקיד של שר הכלכלה, זה לא התפקיד שלו, אלא אם כן הוא רואה את השם גפני ואז הוא נגד. גם זו אפשרות. אני לא יודע למה הערר הזה הוגש, אני רק יכול לנחש. אני אביא את זה ביום רביעי. אני שמח על כך שוועדת השרים אישרה ואני מקווה שהערר יוגש מהר ויידון כי ההתנגדות של שר האוצר מדליקה אורות מאוד מאוד מסוימים על האמירות שלו על שילוב חרדים בעבודה - האם הוא באמת מתכוון לזה או מתכוון למשהו אחר?

הוא הגיש ערר לוועדת שרים או לממשלה?

לממשלה. כל שרי יש עתיד הצביעו נגד בוועדת השרים. הם השרים היחידים שהצביעו נגד. גם ישראל ביתנו שבפעם הקודמת היתה נגד הצביעה בעד, שלא לדבר על שר הכלכלה שהצביע בעד, שלא לדבר על כל השרים האחרים. אני משבח את שר הכלכלה על זה שהוא תמך בחוק, לפני שאני הולך לתקוף אותו. זה באמת ראוי כי אני חושב שהרבה שנים, כבר חמש או שש שנים, שלא אישרו את החוק הזה. לא אישרו אותו מכיוון שמשרד המשפטים טען שהחרדים זה לא דת, לא גזע ולא מין, ולכן אי-אפשר להגדיר אותם בחוק. אחרי שאת העברת את החוק הרע הזה, את חוק הגיוס, אז יש כבר הגדרה של חרדים. אם רק אפשר לעשות רע, אפשר לעשות גם טוב.
שנית, הוא הוריד את הסבסוד למעונות. זאת אומרת, כל הסבסוד של המעונות הוא כדי להוציא נשים לעבודה. אם אנחנו מדברים על החרדים אז זה כדי להוציא נשים חרדיות לעבודה. להוריד את הסבסוד למשפחות חרדיות – ויש פה גם עבודה של הממ"מ – המשמעות של העניין זה פגיעה במשפחות של 800 שקל לחודש, אם מדובר בתינוק ואם מדובר בילד.

לילד.

אמרנו שזה 400.

800 שקל. הם בדקו את כל הנתונים. אני ביקשתי לקראת הישיבה לבדוק את הנתונים. מדובר על פגיעה של 800 שקל לחודש. המשמעות של העניין - זה ברור שבסופו של דבר, אם הוא לא ישנה את ההחלטה הזו, נשים לא תצאנה לעבוד, לפחות חלקן, כי יעשו מהר את החשבון האם הזה משתלם מבחינה כלכלית או לא ולא ייצאו לעבודה. לכן, אני רוצה שנתייחס גם לנושא הזה.

בכל מקרה, אני שמח על הדיון הזה ואני מבקש מחבר הכנסת אראל מרגלית לפתוח בדברים.

תודה רבה. תודה רבה ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת גפני. ההתגייסות שלך באמת לנושא הזה בתקופה האחרונה ובכלל, היא דרמטית. היא מסמנת מאוד מאוד חשוב. אני גם רוצה להודות לחברתי חברת הכנסת איילת שקד שגם כן היתה בכנס והיא גם עושה הרבה מאוד לנכונות של משרד הכלכלה לעמוד בדברים יותר תכליתיים כלפי הרצון.
מתרחשת דרמה בציבור הישראלי ולדרמה הזו יש שתי פנים: יש לה פן אחד של קונפליקט ופן אחד של שותפות שיכולה להיות שותפות אמיתית. הרבה מאוד דברים קשורים לשפה ועל מה אתה מדבר קודם כי הרבה מאוד פעמים אתה יכול לדבר ולהגיע לאותן תוצאות, אבל סמלים זה דבר שאנשים בתוך חברה שמים אליו לב.
יש פה אנשים שעושים הרבה מאוד למען הדבר הזה. הציבור החרדי במשך מספר שנים האחרונות, בעיקר הנושא הזה מובל על-ידי נשים חרדיות, אבל זה עכשיו כולל קבוצות גדלות והולכות של גברים, מעוניין להשתלב במעגל התעסוקה בכלל, ובמעגל התעסוקה המתקדמת בפרט. אותם גורמים עסקיים שנכונו לקחת על עצמם להיות הראשונים והנחשונים שמעסיקים ומעסיקות ראו ברכה. אני קרוב בעיקר לעולם ההיי טק למרות שזה נמצא בעוד תחומים. בשנים האחרונות היינו מעורבים בכניסתן של אלפי נשים חרדיות לשוק התעסוקה. הרבה מאוד פעמים הכניסה הראשונית היתה כניסה במשכורות יחסית נמוכות כי הרבה מאוד מהחברות היו צריכות להעביר גם הכשרה. אבל אחרי שנתיים, שלוש, ארבע שנים, אני מזמין אתכם לראות ואני מוכן שנעשה סיור, איך נשים חרדיות, ועכשיו גם גברים, מובילים את הובלתם ופיתוחם של מוצרים אסטרטגיים לחברות ולא רק פיתוח משני. הרבה מאוד פעמים משכורות התחילו ב-3,000- 3,500 שקל, היום אני אראה לכם מצבים שבהם יש פיתוח שאת אותו פיתוח היינו שולחים אחרת להודו, או למזרח אירופה או למקום אחר. התחלנו בעבודות הפשוטות יחסית בהיי-טק לעשות אותן במדינת ישראל, אבל היום העבודות האלה מאוד התפתחו וזה בעצם לא רק הזדמנות חברתית אלא זו הזדמנות כלכלית.
יש אנשים בפוליטיקה שהקונפליקט וההתנגשות מהווים עבורם בעירה פוליטית לאג'נדה שלהם, ולפעמים אפילו כאילו שנאתם אומנותם. ברמה החברתית הקריאה לשותפות אסטרטגית היא קריאה דרמטית. יש היום צורך לדרך, לכיוון של השותפות האסטרטגית החדשה בין הקהילה החילונית לבין הקהילה החרדית והמילה שעומדת במרכזה היא "פרנוסה" - פרנסה. אנשים רוצים להתפרנס ולהתפרנס בכבוד ורוצים לתרום. אדם חרדי שהולך לעבוד ואישה חרדית שמקימה חברה, בעיניי בעיקר כירושלמי אני אומר את זה כשבירושלים אנחנו מרגישים את זה לא בצורה מאוד דרמטית, הוא והיא שותפים אסטרטגים.
אבל אני רוצה לומר את הדבר הבא. גם המודל הכלכלי הוא מודל שצריך לעבוד בתוך התהליך הזה. המדינה חייבת להיות שותפה בתוך התהליך הזה עם המוסדות שמכשירים ועם החברות שקולטות את העובדים. זה משנקראPublic private partnership - אין לזה עוד מושג בעברית, אנחנו צריכים להמציא ביחד. למה אני מתכוון? יש מודל שעובד. המודל הזה עובד בתוכנית שגובשה בזמנו במרכז ההשקעות ובמשרד ראש הממשלה, מודל שנותן סטיפנדיה לחברה שכוללת את העובד או את העובדת ומממנת חלק גדול מההכשרה בשנה ובשנתיים הראשונות. המודל הזה עובד ואם אנחנו היום נלך לקריית ספר ולמודיעין עילית ולראש העין ולירושלים ולמקומות אחרים אנחנו נראה חברות עובדות, מרוויחות, ואנשים משתלבים בתוך מעגל התעסוקה. זה מודל כלכלי שעובד וזה דגם שאפשר ללכת אחריו.
כאן אני בא לממשלה. רמת התקצוב של התוכנית הזאת נמוכה ביותר. היא טובה, היא מצוינת, אישרנו אותה, אבל היא נמוכה ביותר בתוך מרכז ההשקעות. אני לא אומר שאין עוד דיבורים על תוכניות גדולות מסביב, אבל התוכנית הזו שעובדת מתוקצבת ברמה נמוכה.

אדוני ראש עיריית ביתר עילית, בוא שב ליד השולחן.

שלום לך, ברוך הבא.

אני רוצה להגיד את הדרמה. אני מוביל את השדולה של תעסוקת החרדים. ישבו לפני מספר חודשים שישים חברות היי טק גדולות בחדר הזה יחד עם ארגונים כאלה ואחרים ואמרו: אנחנו מוכנות לקלוט בין 50 ל-200 עובדים - כל אחת, אבל אנחנו רוצים שאותה תוכנית שהיתה בשנים הקודמות תמשיך. אנחנו רוצות לדעת שאם אנחנו מגישות אותה שלא נלך ונעשה את כל המאמץ ואתם בסוף תגידו לנו שאין לזה תקציב השנה, אלא אנחנו רוצים לקלוט. אנחנו מוכנים להיכנס לתוכנית קליטה של עובדים במשך שנתיים-שלוש השנים הקרובות. תגידו לנו שהתוכנית הזו מתוקצבת. ישב הבחור מאוד נחמד ממשרד הכלכלה ולא ידע לענות במספרים אמיתיים. הוא ידע להגיד שזו תוכנית טובה, הוא ידע להגיד שהיא עובדת, אבל היה לו קשה מאוד להגיד בכמה הוא מוכן לתקצב את זה.
אני אומר את הדבר הבא. הכניסה של החרדים והחרדיות למעגל התעסוקה היא לא הוצאה של המדינה, היא השקעה של המדינה. צריך לראות אותה על פני חמש עד שבע שנים כמו שאתה מנפיק אג"ח להשקעה ארוכת טווח וצריך לראות איך המדינה מקבלת בחזרה את ההכנסות שלה אפילו כפרויקט כלכלי וצריך לראות את זה כהשקעה שנותנת החזר. אני אומר לכם שאם היום אנחנו ניקח את התוכניות שעובדות - יש תוכניות שלא עובדות, צריך להיות מפוקחים - ונתקצב אותן ברמה אמיתית תהיה פה דרמה.
אני רוצה להגיד עוד משהו ברמת השיח כמו לגבי החוק שדיברת עליו אתמול. יש גם עניין של שפת גוף ושל שיח. אי-אפשר ללכת על תוכנית דיור ממשלתית חדשה שמפלה ציבור שרוצים לשלב במעגל התעסוקה, יש גם עניין של שפת גוף, יש גם עניין של התנהגות ודרך ארץ ודיבור בין קהילות כדי שאפשר יהיה להיפתח ולעשות דברים ביחד. לכן, אני שמח על הדיון הזה. אני שמח על ההתעסקות של ועדת המדע בנושא הזה ואני חושב שצריך להרחיב את הדברים שעובדים צריך להביא אותם בצורה הרבה יותר דרמטית כי כרגע גודל התוכניות מאפשר למעט מאוד שחקנים חדשים להשתלב במעגל התעסוקה.

תודה רבה, חבר הכנסת אראל מרגלית.

אני מבקש את נציגה אזורית מחוז ירושלים נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, הגברת אינה דוד סולטנוביץ. האם היא פה? היא לא נמצאת? שיבש לי את העניין כי קראתי היום בידיעות אחרונות שהעדפה של חרדים בעבודה תפגע באוכלוסיות חרדיות, שכך אומרת נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה עו"ד ציונה קניג יאיר. ראית דבר כזה?

היא פחדה ממך ולא באה.

למה? אני מפחיד?

אנחנו יכולים להגיד את הדעה ההפוכה כי אנחנו נתנו חוות דעת אחרת.

אני נמצא כל כך הרבה שנים ואני כל הזמן חשבתי מה תגיד העיתונות על העדפה מתקנת לחרדים. הרי כל הזמן מטיפים לי מוסר. זה הכותרת: "העדפה של חרדים בעבודה תפגע באוכלוסיות - - -". אני לא שאלתי את זה כשהעדיפו ערבים. להיפך, אני חשבתי שצריך להעדיף ערבים בהעדפה מתקנת. היא לא עלתה ואמרה שההעדפה הזו תפגע בעובדים יהודים או שכשהיתה העדפה מתקנת לנשים היא לא באה ואמרה שזה ייפגע בגברים. אצל חרדים הכול מותר - כותרת בידיעות אחרונות. אולי היא עוד תבוא. אני הקדמתי אותה כי חשבתי שאולי נוכל לדון בזה.

האם אנחנו נוכל לומר מילה? כי את חוות הדעת שלנו לא פרסמו ואנחנו קראנו - - -

אני אאפשר לך. את יודעת שאני לא אסיים את הישיבה בלי שתקבלי רשות דיבור. אני עכשיו הולך לפי הסדר פה. פורום ההיי טק החרדי, גברת גנות ואדון קרומבי נמצאים? גם לא. מייסד המיזם קמא-טק לשילוב חרדים בהיי טק, הרב משה פרידמן. אם אפשר שכל אחד ידבר בקצרה, אני פשוט רוצה לאפשר לכולם.
אני רק רוצה להדגיש כדי שלא תהיינה בעיות. אני לא מדבר בכל הדיון הזה, בשום דיון אני לא מדבר, על חרדים שלומדים תורה. מי שלומד תורה אני לא מבקש ממנו לצאת לעבודה ולא ליזום לא היי טק ולא שום דבר. הציבור החרדי הוא ענק, הוא ציבור גדול. הלוואי והיו לוקחים את אלה שלא לומדים ורוצים לעבוד לפרנסתם. אני לא אומר "פרנוסה" בגלל שאני לא ידוע אידיש, אבל רוצים לעבוד לפרנסתם ולקבל משכורת כמו כולם. למה לא מאפשרים להם?
הרב פרידמן, בבקשה. אתה היית מעורב גם עם בית הנשיא?

כן.

היום אסור לומר את המילה "נשיא".

לי יש שני כובעים: אני מייסד ומוביל את מיזם קמא-טק. מיזם קמא-טק הוקם בשותפות עם חברת סיסקו. הקמנו קואליציה של 30 חברות ההיי טק הגדולות בארץ. שותפים שלנו גם כן: אינטל, גוגל, מייקרוסופט, אמדוקס, צ'ק פוינט, IBM, וכל החברות הגדולות. אנחנו פועלים למען שילוב חרדים בעלי הכשרה מתאימה בחברות ההיי טק הגדולות.
הדבר המדהים הוא שאצלי במחשב הפרטי שלי יש מאגר של קרוב לאלף גברים חרדים בעלי הכשרה בהיי טק שלא עובדים, אנשים שהם יוצאי שח"ר בצבא, אנשים יוצאי מכון לב, יוצאי מכללת הדסה, יוצאי האוניברסיטה הפתוחה, אנשים עם תואר במדעי המחשב, תואר בהנדסה, שלא עובדים.

האם יש כאן נציג של משרד הכלכלה ממרכז התעסוקה בירושלים?

כן. שמי אשר שטרית.

אה, הנה אשר. יש לכם אנשים טובים במשרד הכלכלה.

זה רק אצלי במחשב שלי. אנשים בעלי הכשרה רלוונטית, לא סתם אנשים. הם אנשים שמחפשים עבודה ולא מוצאים.

אני לא מכיר את האנשים, אבל הם עובדים בינתיים בשכר זעום כדי להתפרנס לא בהכשרתם.

או שלא עובדים בכלל או שעובדים בשכר מאוד זעום. אם אנחנו מדברים על שילוב חרדים בוא ניקח את הקבוצה הזו של האלף הראשונים ובואו נעזור להם. אחרי שנשלב את האלף האלה נדבר על עשרת אלפים הבאים. לצורך כך הקמנו תוכנית שמטרתה לעזור בשילוב חרדים בחברות הגדולות. עד היום ברוך השם הצלחנו לשלב למעלה מ-120 חרדים בחברות הטובות ביותר. שמנו חרדים בגוגל, במייקרוסופט, בסיסקו וכן הלאה, אבל אין הקומץ משביע את הארי. יש צורך אדיר וכל יום ויום נוחתים אצלי באימייל עוד עשרים ושלושים קורות חיים של אנשים.

שנית, יש לי כובע אחר. אני עובד בקרן ק.מ.ח ושם אנחנו מובילים מיזם שנקרא טיק-טק שזה הכשרות קצרות לעבודה בהיי טק. זאת אומרת, לא אקדמיה, לא צבא, הכשרות קצרות, הכשרות של פחות משנה בתחומים כמו סייבר סקיוריטי, כמו פיתוח אפליקציות, פיתוח אתרי אינטרנט, שיווק באינטרנט, דברים כאלה. עד היום הכשרנו מאה אנשים. הבעיה שם היא שאין לנו מימון. למרבה ההפתעה מי שמממנת את הדברים האלה זה ממשלת ארצות הברית שהיא שותפה שלנו במיזם הזה ותורמים פרטיים, חרדים עשירים מחו"ל.

אבל ק.מ.ח מתוקצבת על-ידי משרד הכלכלה.

המיזם הספציפי הזה שנקרא טיק-טק שזה הכשרות להיי טק יש לנו 600 איש שמחכים בתור לבוא וללמוד, 600 איש שכבר עברו מיונים.

חברת הכנסת שקד שואלת אותך וגם אני שואל, ק.מ.ח מתוקצבת על-ידי משרד הכלכלה.

יש המון תוכניות שונות.

לא בתוכנית הזאת.

זה וולפסון. כשבנינו את התוכנית הזאת התבססנו על הוואוצ'רים. אמרו לנו: יש ואוצ'רים. כל ואוצ'ר זה 7,000 - 9,000 שקל, ועל זה ביססנו את התוכנית שלנו. כשהגענו לרגע האמת ורצינו לקבל ואוצ'רים לא קיבלנו ואוצ'רים. יש לנו 600 אנשים שמחכים בתור ואין ואוצ'רים. יש סיפורים על ואוצ'רים, במציאות אין ואוצ'רים. פחות מ-50 איש קיבלו ואוצ'רים בפועל אחרי דם, יזע ודמעות שאני באופן אישי ועוד אנשים שעובדים איתי כיתתנו את רגלינו ממרכזי מפתח למרכזי מפתח, מהג'וינט למשרד הכלכלה. קיבלנו ואוצ'רים ל-50 איש. יש לנו עוד 600 אנשים שמחכים בתור. הנה, בבקשה. יש לנו 600 חרדים שרוצים ללמוד ואין לנו מספיק מימון לתת להם.

שאלה לאשר שטרית בעקבות הדברים שהוא אמר. שר הכלכלה סיפר לי לפני חודשים רבים בגאווה על תוכנית הוואוצ'רים. קודם כל, למה קיבלו רק 50 ואוצ'רים? כמה ואוצ'רים בכלל משרד הכלכלה מקצה בשנה להשתלמות מקצועית וכמה מתוך הוואוצ'רים זה להיי טק? שנית, מה משרד הכלכלה עושה? האם משרד הכלכלה בכלל יודע שקיים ארגון כזה והאם אתם מנסים לעשות השמה לאלף האנשים שנמצאים שם כי זה ברור לגמרי שהחברה החרדית של היום זה כמו העלייה הרוסית של שנות התשעים. זה מנוע צמיחה של הכלכלה, ובטח של עולם ההיי טק.

אני מודה לך על השוואה, אנחנו היינו לפנייך.

לא הייתם בעולם ההיי טק, מה לעשות? בתור מי שלמדה ארבע שנים הנדסת חשמל ומדעי המחשב זה מיותר ברוב התפקידים. ברוב התפקידים אפשר ללמוד גם שנה ולעשות עבודה טובה.

לא כולם גאונים כמוך.

לא, אני אומרת שזה מיותר.

מי שצריך לתת את התשובות לשאלות האלה זו הממונה על התעסוקה. אני מניח שיש פה נציגה שלה. שירה יכולה לתת תשובות.

שירה פה? שירה, את חשובה. בואי ושבי פה.

הטיפול שלי הוא בסבסוד שכר, מסלולי תעסוקה למיניהם. אראל מכיר אותי, אנחנו מכירים.

עבודת קודש אתה עושה. תעשה יותר.

אני מצטרף.

תודה. במסגרת המסלול הזה אנחנו מסבסדים שכר. יש לנו תקציב די גדול והשנה הגדלנו אותו. כשיגיע תורי אדבר.

שירה, בבקשה. שם ותפקיד לפרוטוקול.

שירה ברלינר, ממונה על תעסוקת חרדים במשרד הכלכלה. בכל מה שנוגע לשוברים, אנחנו תקצבנו את נושא השוברים, הוואוצ'רים. תקצבנו את הנושא הזה בתחילת השנה ואנחנו תקצבנו אותו עוד פעם ממש לאחרונה והשוברים יגיעו.

היות ואני לא למדתי את הליבה את צריכה להגיד לי מספרים, לאט לאט. תקצבתם את השוברים – זה בסדר שאת אומרת את זה בעברית. תקצבתם את השוברים בכמה?

לחרדים אין עליי את המספרים המדויקים.

בערך.

מיליונים, מספר מיליונים של שקלים לשוברים.

כמה שוברים?

300 שוברים.

גולדי זייבלד, אני מעמותת תמך. אני מרכזת את תוכנית השוברים אצלנו בתמך. הייתי בכל הישיבות שהיו במשרד הכלכלה עוד בתחילת הדרך שהעלו את הנושא והבטיחו בסביבות 15.5 מיליון שקל, אבל תכל'ס בשולחן כל השותפים החרדים עם כל המרכזים שמפעילים את זה קיבלו נראה לי באזור ה-200. אצלנו פחות מ-20. אני יכולה לציין שה-20 עד עכשיו עדיין לא אושרו. הם בתהליכים מול משרד התמ"ת, מול זה, בלגנים שחוזרים חזור ושוב. אולי חמש נשים אושרו ויש לנו תור של ממתינות.
אני יכולה לציין שהכלי הזה הוא מדהים. הוא השיג את המרב. 85% מתוך הנשים שקיבלו את השובר הושמו בעבודות. הוא כלי שאין ויכוח שהוא תועלתי והוא נצרך והוא חשוב. איפה כל המיליונים?

אין לנו ספק שזה כלי מצוין ואנחנו פועלים לתקצב אותו. זה כלי חדש שקיים בערך תשעה חודשים. הוא עוד לא ב- full capacity. אנחנו נפעל לתקצב אותו.

תיכף נדבר גם עם אשר. כמשהו עובד וגם אתם חושבים שהוא עובד וגם האנשים שמתעסקים, אני ממליץ לדחוף.

יעידו אנשי השטח כאן שאנחנו מאוד דוחפים את הכלי הזה, מאוד מאמינים בו. אנחנו נמשיך לתקצב אותו, במיוחד לכל אנשי ההיי טק.

זה לא עובד בשטח. יכול להיות שזה רעיון שמנסים לקדם אותו.

זה עובד, אבל לא מספיק טוב.

אומרים הצרכנים שזה לא מגיע בפועל. כמה זמן את מעריכה שזה יתחיל לעבוד במלוא הקיטור עם התקציב שגם אמרת שהוספתם? כמה הוספתם?

מבחינת התקציב, הוספנו עכשיו. ביקשנו עוד 2 מיליון.

ביקשתם מהאוצר.

כן, וזה לא ההקצאה האחרונה.

משרד האוצר - רן, בוא תתקרב. תמיד אתה מתחבא.

אתם הופכים פה את הישיבה לכולל? חברותא אתם לומדים?

אני ישבתי אצלנו, הוא מכוחותינו. הוא מנסה באמת לעזור.

כולם אומרים שהנושא הזה הוא נושא מרכזי בעניין של קידום התעסוקה. מה התקציב שאתם מעמידים לרשות העניין הזה?

השוברים – גם אנחנו חושבים שזה כלי טוב. זה כלי חדש יחסית. בפועל הוא התחיל לפעול לפני כשנה. הוא נותן גמישות גם לגופי ההכוון, גם לפרט עצמו הוא כלי טוב. מבחינת התקציב עצמו יש גמישות תקציבית לא קטנה. אם אני זוכר נכון, התקציב שמוקצה לשוברים ולהכשרות בכלל השנה הוא סדר גודל של למעלה מ-10 מיליון שקלים. מקווים שיהיה ניצול מלא של הדבר הזה. אם כן, יש לנו גם נכונות לבצע הסטות. נשמח אם יהיה ניצול מלא של הכלי. זה כלי טוב שהוא עכשיו בשלבי תאוצה.

שירה, זאת אומרת שהם מוכנים להגדיל את התקציב אם תשתמשו בכל השוברים.

הכתירו אותך לרב אז שיהיה לך בשעה טובה. אני לא יודע אם זה נכון להקצות 600 שוברים לפרויקט ספציפי. גם על זה צריך לבצע איזשהו ביזור וריבוד בעולם של גיוון תעסוקתי בהרבה מאוד מקומות. למשה יש מניות יקרות בהרבה מאוד דברים ועושים איתו הרבה מאוד שיתופי פעולה אם זה דרך קמא-טק, אם זה דרך מרכזי ההכוון הרלוונטיים, אם דרך מיזם שהוא רוצה לקדם. לא בטוח שנכון לשים את כל הביצים בסל אחד, את השוברים לפרויקט ספציפי. נכון גם את זה לבזר. יש הרבה מאוד שיתופי פעולה בין החבר'ה של קמא-טק לבין משרד הכלכלה.

אם כולם אומרים שזה כל כך טוב למה הצרכנים בשטח אומרים שזה לא עובד או עובד מאוד חלקי?

יש לכלי הזה חבלי לידה מסוימים.

כמה זמן חבלי הלידה האלה אמורים להיות? מהיום כמה זמן חבלי הלידה?

לדעתי, ההקצאה הקרובה אנחנו נראה ניצול יותר יעיל שלה. זה תופעה שהמקור שלה זה גם חבלי הלידה של מרכזי ההכוון שצריכים ללמוד לעבוד עם זה, גם המוסדות שמקבלים את השוברים צריכים ללמוד לעבוד עם זה. כולם צריכים ללמוד לעבוד. במגמה שאנחנו רואים זה התחיל בקטן וזה עולה ועולה ועולה. אני מאמינה שעד סוף השנה נראה ניצול הרבה יותר גדול של הכלי הזה. בין היתר, אם טיק-טק, כפי שהצענו, רוצים לעשות, כמו שרן אמר לשים 600 שוברים במקום אחד, זה קצת יותר מדי, אבל רוצים לעשות פיילוט, הצענו: בואו נעשה פיילוט ונראה איך זה עובד. היה ובאמת זה כלי כל כך חזק כמו שהרב פה התחייב אז אנחנו באמת נשקול.

שירה, מה עושים עם האלף חבר'ה עם הכשרה שיש לו בדאטא-בייס שלא מועסקים? האם יש קשר ביניכם?

ודאי, ודאי שיש קשר הדוק בינינו.

אנחנו מדברים בטלפון הרבה. יש רצון לעשות ביחד דברים. לצערי, כרגע זה עדיין לא קורה.

יש מספר דברים שאנחנו עושים ביחד גם בכובע של מוישי כקמא-טק, גם בכובע של מוישי כק.מ.ח. אנחנו עובדים הרבה ביחד, בין היתר, גם על מה שנקרא מיזם "תלפיות" שאנחנו מתכוונים להוציא לדרך. אנחנו לא עיוורים לאנשים שמחכים במאגר ורוצים להיות מושמים. בין היתר, הם יוכלו לקבל מענה במרכזי ההכוון שפתחנו ברחבי הארץ ושם רכזי המעסיקים ומקדמי התעסוקה יוכלו לתת להם מענה. אנחנו שוב פתוחים לכל שיתוף פעולה שיכול לאפשר השמה של החבר'ה האלה. עוד רעיונות יתקבלו בברכה.

עם כל הכבוד, זה נראה לי ישיבה יותר מדי - - -. אני רוצה לדעת, תגידי לי בעוד חודשיים מה התקדם עם העניין הזה. את אמרת שהתקציב לעניין של השוברים הוא 12.5 מיליון?

עדכון על השוברים?

לא רק על השוברים, על כל הנושא. תיכף נשמע את האחרים. אני לא אוהב את זה שאת משבחת אותו והוא משבח אותך והוא משבח את שניכם ואתם שניכם משבחים אותו. אם הייתי שומע גם מהם שזה המצב הכול היה בסדר. אני לא שומע את זה. לכן, אני מבקש בתוך חודשיים לדעת על כל מה שעולה כאן בישיבה. אני רוצה לדעת מה התקדם. אומר נציג האוצר מה שהוא לא אומר. הייתי אומר לך את זה בארבע עיניים, אבל בסדר - שאחרים לא ישמעו. הפסיכולוגיה של אנשי האוצר זה שהם רוצים להיות נדיבים ברגע שהם יודעים שלא הולך לקרות כלום. אבל כשיקרה בפועל - - -

אני מוחה על האמירה הזו.

לא חשוב, אל תשמע. אני מדבר איתה בארבע עיניים. זה שהוא נדיב כזה, שמעת איך שהוא אמר? יהיו הסטות מכל מיני מקומות. הוא נותן לך בעצם תקציב בלתי מוגבל, כדי שתדע, הוא אומר לי, שהאשמה היא במשרד הכלכלה ולא במשרד האוצר. לכן, אני רוצה להזים את זה. אני רוצה לעזור לך.

קודם כל, תודה. בעוד חודשיים אנחנו - - -

אני מבקש בתוך חודשיים פירוט של כל המיזמים שעלו כאן, מה התקדם, איך התחלתם אותם ואיך הם התקדמו הלאה.

גברת ליבי אפין, בבקשה. את המנהלת של מטריקס, נכון?

אחת המובילות הגדולות של הדרמה שקרתה בשנים האחרונות.

בעלה הוא אברך בכולל, אני חושב שהוא ראש כולל – לא חשוב?

העיקר שהוא לומד.

<

את לא תקבלי סבסוד לילדים במעונות. היא לא צריכה סבסוד, אבל כולם כן צריכים. למה לא מגיע לה? היא לא עובדת?

מהסיבה שלי לא נתנו סבסוד.

היא באמת לא תקבל סבסוד, לא בגלל חרדים.

למי שלא מכיר - לפי המבטא אני אמריקאית. אני עובדת במחשוב משנת 75'. התפקידים האחרונים שלי: הייתי מנהלת מיחשוב של משרד החוץ הרבה מאוד שנים.

סליחה, חבר הכנסת אראל מרגלית צריך ללכת לכנס הרצליה.

מה שליבי עושה, מה שאתם עושים במטריקס גלובל במודיעין עילית ובמקומות אחרים, זה מודל פנטסטי. יש פה עוד כמה אנשים ואני מצטער שאני נותן מחמאות בצורה סלקטיבית. אבל זה עובד, זה נותן תשואה. אני חייב להגיד לכם שבתקופה שהייתי יזם - יש שם חדרים קטנים של כל אחת מהחברות שמקבלת חדר עם כמה אנשים - זה התחיל מעבודה פשוטה. היום זה עבודה שהחברות שם ממציאות את המוצרים.

תודה, אראל. גברת אפין, בבקשה.

לפני שאראל הולך אני רוצה להבהיר כמה דברים שהוא לא יודע. יש דברים שהם חדשים. ברפאל אנחנו מכניסים גם דרוזיות היום, יש לנו גם פעילות של דרוזים בצפון, יש לנו גם פעילות של ערבים בצפון. יש לנו גם עכשיו פעילות מאוד גדולה ואנחנו מדברים גם על באר שבע. התחלנו להיות בקשר עם מוישי.

החרדים והערבים. זה כמו אני אחמד טיבי אצל היועץ המשפטי.

אנחנו נדבר על אלף החרדים האלה וגם אשר שטרית היה אצלנו. יש שתי חברות שרוצות ואנחנו חושבים שזה יותר נכון להעסיק חרדים ולא חרדיות - רק שתדע שגם על זה אנחנו עובדים.

במסגרת העבודה שלי יש לנו היום קרוב ל-900 חרדיות שעובדות. יש לנו שבעה סייטים, גם בצפון, גם בבאר שבע עכשיו אנחנו מדברים על פתיחה. זה לא סוד שאנחנו מרגישים קצת פחות עזרה מבחינת הממשלה בנושא החרדיות.
הנושא של מעונות יום נראה לי נורא. אני עם שישה ילדים ולא היה לי מעונות יום, אבל היה לי מספיק כסף מההורים כדי לעזור לי לעבוד. אבל הנושא של ה-800 שקל של מעונות יום נראה לי שיהיה קטסטרופה. אנחנו זורקים את התינוק עם המים.
אני בדיוק כתבתי למנכ"ל שלי, למוטי גוטמן, שאני מרגישה קצת דז'ה וו פה בגלל שאני יודעת אפילו מתוך שינה איך להגיע לוועדות האלה, אבל בסך הכול אני לא רואה איזושהי פריצת דרך משנים שאני בתוך הוועדות. הבעיה הגדולה היא שהתקציב גם של נשים וגם של גברים בגלל שקודם כל הרבה מאוד חברות עדיין לא מוכנות לקלוט חרדים. זה תהליך שצפוי לקחת זמן. הן מוכנות לקלוט חרדיות. הן חושבות שיש לנו כסף ולכן הן מוכנות לשלם לנו פחות במקום ללכת להודו, אבל בפועל אין לנו את הכסף. בשנה האחרונה, לדעתי, אין לנו את הכסף. יש בעיה ידועה של נושא של הבייס-ליין שאני לא אדבר על זה פה, וזה לא פתיר. יש לנו כל מיני דברים ודיברנו אז עם שר הכלכלה בנט שפגשנו אותו אז שהם עדיין לא פתירים. אלו דברים שאי אפשר להגיד אותם פה, אבל זו רשימה של שואו-סטופרים שמאוד קשה לנו להעסיק חרדיות.

לא הבנתי. הבעיה זה בלגייס חרדיות או להעסיק?

ביוני יוצאות לנו 500 נשים חרדיות הנדסאיות שחלק גדול מהן עברו את מבחני פיל"ת שלנו בהצלחה אדירה, אבל החברות לעומת, יש להן ב-ROI ובתעסוקה ובנושא של יעילות. התחרות שלנו מול חברות אמריקאיות זה שער הדולר, אנחנו ממש לא בתחרות. שם הם מצפים לתעריפים של 25- 26 דולר שעה. אנחנו בקושי מגיעים ל-32 דולר שעה שאנחנו יכולים לחייב את הלקוח כשהם מצפים ל-26. התמיכה של הממשלה היתה עוזרת לנו אבל זה כמעט איננו כי יש לנו תקציבים מאוד קטנים, אם בכלל.
החרדיות שאנחנו רוצים להביא אותן, אם אין לנו את העזרה להכשרה ולהעסיק אותן ולהגיד לחברה שאנחנו נסבסד נגיד כמו החרדים 35%, אם היינו יכולים לסבסד את הנשים זה גם היה עוזר לנו. אין לנו את הסבסוד. כל הדברים האלה מביאים לזה שהחברות האלה אומרות לנו: גם שמונה שעות שאנחנו מנסים לעגל לתשע, גם לידות, גם חרדים, ובינינו זה לא יוצאי טכניון ואלה, יש יותר מדי שואו- סטופרים שאם אתם לא תיתנו לנו משהו כלכלי לאמת את זה זה פשוט לא עובד. כל הדברים האלה פשוט אינם. הם פשוט הפסיקו.

את אומרת שיש לך 500 נשים שהן מוכשרות כבר אבל אין להן השמה.

בחודש הנוכחי יש חברה אחת שאני לא רוצה להגיד את שמה שקולטת אצלנו 40 נשים. אני נוסעת מחר לארצות הברית. יש לי עוד חברה שהולכת לקלוט אצלנו עשר נשים. יש לנו עוד חברה שעכשיו מתעמתת מול אוקראינה להעסיק חרדים. אני רוצה להעסיק חרדים וגם שם אני בונה על העזרה ממשרד הכלכלה כדי להתחרות מול אוקראינה. יש המון רצון, אנחנו יודעים שהרבה מאוד אנשים חרדים וחרדיות רוצים לעבוד, אבל חייבים לעזור להם.

תודה רבה. סגן המדען הראשי של משרד הכלכלה אבירם ז'ולטי, בבקשה.

המדען הראשי התחיל לאחרונה להפעיל כמה תוכניות חדשות בשביל לעודד יזמות בקרב החברה החרדית מתוך כוונה ליצור מערכת שלימה ולא רק להשאיר את האוכלוסייה החרדית בתור חוטבי עצים ושואבי מים. במסגרת זו יש שתי תוכניות חדשות שאנחנו השקנו באותו פורום שגם אתם הייתם וגם אנחנו היינו שם. זה הושק בבוקר. דיברנו גם על מכינת מו"פ בשביל לעודד יזמים חרדים לעשות מו"פ וגם תעדוף לחברות של יזמים חרדים שכאשר היזם חרדי אז אנחנו מציעים מענקים בשיעורים הרבה יותר גבוהים לחברות של יזמים חרדים. אנחנו עדיין לא רואים יזמות חרדית גבוהה אבל אנחנו בהחלט מתכוונים ליצור סט שלם של כלים על מנת לעודד את היזמות בקרב החברה החרדית. מעבר לזה אין לי מה להוסיף.

תודה. ישי פרנקל מנכ"ל מרכז הפיתוח חברת אינטל, בבקשה.

אני מנכ"ל אינטל ירושלים, חבר הנהלת אינטל ישראל. היסטוריה בקצרה. את המיקוד שלנו, של חברת אינטל ישראל, בנושא הציבור החרדי התחלנו לפני שש שנים כשעוד מישהו היה עיתונאי, מישהו אחר היה יושב ראש של ועדה אחרת. לשמחתנו, כיום בחברת אינטל ישראל מועסקים מאות מהנדסים ואנשי מו"פ ואנשי ייצור חרדים. אני אישית מעסיק באינטל ירושלים 150 איש. חשוב לומר שיש בהם מנהלים מובילים ואנשים שהם בהחלט נותנים את הטון. באינטל ירושלים 150 חרדים מתוך 1,200 איש.

אינטל ראוי לציון בעניין הזה לא מהיום. אינטל מעסיק חרדים על אף הממשלה, לא בגלל.

כשמישהו היה עוד עיתונאי. הוא אמר, לא שמעת את זה.

שמעתי. האחרים לא הבינו.

אגב, הוא מקבל מימון מאיתנו.

אני לא אומר על אף ממשלה, חס וחלילה. אינטל מעסיקה. אני מסרתי את המספרים.

על אף עיתונאי ועל אף ממשלה.

חשוב מאוד להבין, חברת אינטל היא חברה פרטית. אנחנו לא עוסקים בפילנתרופיה, אנחנו לא עוסקים בקידום אוכלוסיות. אנחנו עושים את מה שאנחנו חושבים שנכון לבעלי המניות שלנו. מדובר פה באוכלוסייה מאוד מאוד איכותית. לשמחתנו, מדובר בסיפור הצלחה.

אם יש לי בקשה אחת או דבר אחד שלי חשוב מאוד להדגיש - שמענו פה גם את מוישי וגם את ליבי. אגב, זה מועדון קצת מצומצם, לצערי, של אנשים ששנים העניין הזה חשוב להם. שמענו פה את ליבי עם 500 הנדסאיות שלא מוצאות תעסוקה, ומוישי פה עם אלף איש עם הכשרה מקצועית. לעניות דעתי, החסם המקצועי ביותר הוא השכלה אקדמית מלאה. בסופו של יום, כן אנחנו צריכים הנדסאים קצת, צריכים להתחרות באוקראינה. אבל כשמסתכלים על היתרון של ההיי טק הישראלי הוא בחדשנות, הוא במקצועיות. אם יש דרכים לסייע לאלה שבוחרים כן לקבל השכלה אקדמית משמעותית מלאה, אני מסתכל פה על צעדים של המל"ג כמו הקמת המח"רים - - -

החרדים שעובדים אצלכם הם עובדים טובים?

הם עובדים מצוינים.

יש להם השכלה אקדמית מלאה?

אנחנו מעודדים מאוד, בעיקר את הנשים.

אני שואל לפני העידוד, עד העידוד, אתם כבר שש שנים.

אין לי את המספרים המדויקים. מתוך אותם 150 למעלה מחצי סיימו כבר תארים אקדמאים מלאים או נמצאים בתהליכים.

לפני התארים האקדמאים אני שואל האם העובדים הם עובדים שפועלים לשביעות רצונכם?

הם פועלים לשביעות רצוננו, אבל על מנת שהתרומה תוכל להיות משמעותית יותר לא רק בתחומי בדיקות השכלה מלאה חשובה.

לא כל אחד רוצה ללכת להשכלה אקדמית מלאה.

זה מובן. זה לבחירה של כל איש ואישה.

אני מודה לך, תודה רבה. כן, בבקשה.

יעל אלימלך מתמך, מרכזת הכשרות ארצית. יכול להיות שהנקודה שמר פרנקל העלה פה זה נקודה מאוד חשובה בנושא של עידוד הממשלה, בנושא של קידום. יש הרבה נשים חרדיות שבאמת חסרות השכלה שאולי מתאימה לרמה האקדמית.

גם צופים בנו וגם אנשים שומעים את העניין הזה. אני בא מתוך החברה החרדית, אני באמת חי בתוך חילונים כל הזמן. מה זאת אומרת "נשים חסרות השכלה"? דווקא טוב שאמרת את זה כי אני רוצה לחדד את העניין.

השכלה אקדמית.

נשים את הדברים על השולחן כדי שגם אנשים ישמעו את זה. יכול להיות שיהיה לישיבה הזו סיקור בעיתונות החרדית, לא בטוח - אולי.

אני מבקש לדעת. יש לי בת יחידה שהיא נשואה. גרתי באופקים והיא למדה באופקים בבית ספר יסודי של החינוך העצמאי. הלכה אחרי זה לתיכון ולסמינר. כשהיה לי זמן להסתכל בשיעורי הבית שלה, כשלא רבתי פה עם מישהו, ראיתי שהיא למדה מושגים. היא למדה בסמינר את כל המקצועות, הכול: ביולוגיה, כימיה. היא לא קיבלה תעודת בגרות והיא לא הלכה לאקדמיה. אבל היא למדה בסמינר את כל המקצועות. היא לא הלכה לעבוד אחרי זה, אבל אישה כמוה הלכה לעבוד נניח באינטל או בכל חברה אחרת. מה חסר לה בהשכלה לאותה בת חרדית?

אם יורשה לי לענות.

לא, אני שואל אותה. מה שאתה הולך לענות אני יודע.

לא. יש לי תשובה קצת שונה, אם יורשה לי.

מה את אומרת? מי שרוצה ללכת אחרי זה - בסדר. אבל קודם כל היא בת משכילה.

נכון, על זה אני מדברת כי עד היום לא הצליחו להכניס את הנושא של השכלה אקדמית לתוך הסמינרים.

עזבי את האקדמית, אני שואל מה שיש היום.

מה שיש היום עדיין לא מספק את המעסיקים.

אני אשמח לנסות להסביר למה בעולם מושגים שמוכר לשנינו.

כן, בגלל שהנשים החרדיות לא תסכמנה ללכת להשכלה אקדמית.

אני אנסה להסביר. הן מאוד יקרות לליבנו, מאוד. להבדיל אלף הבדלות, יש הבדל. אם תיקח פוסק - האם הרקע שלו להכיר את קיצור שולחן ערוך של הרב גנצפריד שהוא שינן בעל פה ומכיר את כל ההלכות לפי מה שהן כתובות בספרון, לבין הבנת הרקע, התשתית והבסיס? בסופו של יום, זה מקצוע שמצריך אוריינות ויצירתיות וזה חסר.

היא יכולה ללמוד את זה.

פה צריך את ההשכלה האקדמית.

אני לא מקבל את העבודה הזרה הזו ואני אגיד לך למה. אני איש פרקטי, אני לא מבין שום דבר. אתה בחברת אינטל צריך שהיא תדע לעשות את הדברים הכי רציניים שיכול להיות ושתעשה את זה ברמה הכי טובה - שהיא תלמד את זה עכשיו. למה היא צריכה ללמוד את האקדמיה? למה היא צריכה ללמוד באוניברסיטה?

נכון מאוד. צריך להיות משהו נקודתי. אקדמיה זה סיסמא.

מיצינו את העניין. הנושא של האקדמיה - אני גם טוען את זה כאן ובעבודות שהכנסת יוזמת. פתאום שר החינוך בא ואומר שלא צריך את בחינות המיצ"ב. הוא מתחיל לצמצם בבחינות הבגרות. הנושא הזה של האקדמיה שבן אדם צריך להיות הנדסאי מכונות , אז הוא צריך גם ללמוד את הלימודים. אם הוא לא לומד את זה באותה מסגרת אז הוא לא מתקבל במכרז כי הוא לא עובר את הסף, הוא לא עובר את המבחן הראשוני כי הוא לא למד סינית עתיקה. אם הוא למד סינית עתיקה הוא מתקבל. לדעתי, צריך להוריד את העבודה הזרה הזו.

במדעי המחשב אני לא מסכים.

לא חשוב, זו דעתי. עם כל הכבוד, לי יש חסינות אז אני יכול להגיד.

אני רק רוצה לחזק, ההכשרה הנקודתית היא מאוד חשובה, להשלים את הפערים.

כן, זה ברור. זה אין ספק. תודה. כן, בבקשה.

ורד בר-עוז, נס טכנולוגיות. אני מנהלת את תחום ברקת אצלנו, אני לא אוהבת לקרוא לזה חרדיות. מתחילים פה להגיד חרדי ואני כבר לא אוהבת את זה. אני לא אוהבת שמקטלגים אותנו. אני בעלת תשובה. אני לא אוהבת שמקטלגים ואומרים: חרדי. לנו יש שם, קוראים לזה תחום ברקת, לא התחום של החרדיות כי מכאן זה מתחיל, גם איך שאומרים ואיך שמציגים את הדברים ואיך מתייחסים לזה מבחוץ.
שנית, מתייחסים בכלל לחרדיות כלואו-הנד למרות שיכולים כהיי הנד, זה ברור לחלוטין. הגברת הנחמדה ממטריקס הזכירה אוקראינה, כל מזרח אירופה כי שם זה הלואו-קוסט, זה התחליף. אומרים חרדים, חרדיות, אומרים לואו-קוסט, ופה הטעות השורשית. כי אם אתה תמשיך ותשמר אותם במחירים של לואו-קוסט הם לעולם לא יצליחו להשתלב נכון בשוק העבודה כי תמיד ישלמו להם משכורת של גרוש וחצי.

זה בגלל המקצוע כי במקצוע הבדיקות - - -

אני לא אומרת בדיקות. אצלי רוב הבנות הן בפיתוח, בוגרות מכון לוסטיג של הרב אילני פה, בנות מצוינות, מבריקות. אנחנו שמים אותן בקדמת הטכנולוגיה. באמת, אני נותנת להן לעשות. הם עשו פרויקטים ב-CA ואני נותנת להן. אני מתעקשת שהן יהיו בקדמת הטכנולוגיה. הן לא צריכות ללמוד עבודה זרה והן יודעות להשתלט ולכתוב גם באנגלית. הן יודעות והן מצוינות.
מה הבעיה? לגבי משרד הכלכלה - המודל התפעולי, לא המודל הכלכלי. הממשלה הקצתה דמי כיס, כך אני קוראת לזה, ל-36 חודשים ואומרים למעסיק: קח, תסתדר עם זה. המעסיק מקבל את הכסף אחרי 24 חודשים כשבמשך השנתיים הוא מימן מהכיס שלו. כשאתה רוצה לקלוט ג'וניורים שהם ישר סיימו מדעי המחשב ואתה מכניס אותם, אתה צריך לדאוג לפרויקטים. אבל מה? לא תמיד בשוק יש את הפרויקטים המתאימים ולא כל אחד רוצה להעסיק ג'וניור. ואז אתה נתקע עם בנות שמי יעסיק אותן? בגלל זה הוא אולי נתקע עם 500 עובדות כי אף אחד לא רוצה להעסיק מישהו שהוא ג'וניור.
לדעתי, משרד הכלכלה צריך לחשוב גם על מודל תפעולי שאם הממשלה יוצאת במכרזים, שם אולי לתת סעיף מהכוח של המחוקק ולהגיד להכניס חרדים.

זה החוק של העדפה מתקנת.

נכון, צריך את זה כי יש סגרגציה בשוק העבודה. כמו שיש בין גברים לנשים, כמו שהיה בין ספרדים לאשכנזים, יש היום גם בין חרדים. צריך להכניס את זה לתוך המכרזים ואז אתה מקל על המעסיק לשלב אותם.

יתרה מזו, הבנות החרדיות כן יוצאות החוצה. אצלנו זה לא כמו במטריקס שהקימו בתוך ביתר עילית ליד הסופר, ליד המעונות וליד קופת החולים ואז יותר קל. אצלנו הן יוצאות, הן נוסעות ומגיעות לקריית עתידים ברמת החייל בתל אביב ושם הן עובדות ומשתלבות. הן עושות קידוש השם כי תענוג לעבוד איתן. כל מי שעובד איתן אומר: כן ירבו כמותן. אבל מה? אנחנו נתקלים בקשיים של מודל תפעולי. לצערי הרב, פה צריך לתת את הדגש עם כל מה שכולם דיברו פה ודיברו יפה ברמה הפרקטית מה עושים על מנת לעזור לנו כי אחרת זה ילך ופשוט מאוד ייעלם.

תודה רבה.

אבל אי-אפשר להתעלם מאותן בוגרות שצברו ניסיון שמתמודדות במכרזים בשוק החופשי ויש אחת חרדית ואחת לא חרדית, על אף השם הטוב שיש להן בסופו של דבר יקבלו את הלא חרדית, על אף שיש לה ניסיון אותה דבר והיא עשתה התמחות ויש לה אפילו ניסיון יותר גדול. בסופו של דבר, זה מה שקורה.
לגבי מטריקס - חברת הכנסת שקד, את אמרת כבודקות. לא כבודקות. על המשרה שהיא יושבת במרטיקס, המטריקס מקבלים פי חמש. נותנים לה חמישית ממה שמקבלים עליה. איך אפשר להגיד על זה שהיא בודקת? חברה שיש לה הסכם עם מטריקס על הפרויקט הזה, היא משלמת לה למטריקס פי חמש. איפה החוק שאסור שיהיה פערים? הן מקבלות שכר של עבדות.

זה בניגוד למה שהיא אמרה.

אני חייבת להגיד משהו, עם כל החסינות של חברי הכנסת.

הגברת אפין, את מייצגת את מטריקס ואת יודעת שהבנות שלך לא יכולות לעבוד ב- - -. חמש שנים אף פעם לא יכלו לעבוד. אני מקבל את זה שאתם מאיימים עלינו.

קודם כל, יש הרבה מאוד בנות אצלנו שכבר עובדות בחוץ ומרוויחות 20,000 ו-25,000 שקל. יש הרבה מאוד. הם רק עוברים בעוד שנתיים, אלה שרוצות להישאר נשארות.

נקנסות אם הולכים באמצע. החברה עצמה לא יכולה - - -, זה חוזה ב - - - שאתם עושים איתם. אתם מאיימים. אדוני היושב-ראש, הם מאיימים שאם אנחנו נצא נגד ההעסקה הזו הם לא יעסיקו חרדיות. זה רק עובד באיומים. צריך להגיד את זה על השולחן.

אבל זה עכשיו לא הדיון. היה לנו ויכוח על העניין הזה. גם כשהייתי במטריקס דיברתי איתך על זה. החברות שלהן שעובדות בפתח תקווה או במקום אחר מקבלות שכר יותר גבוה. נדבר על זה. שינו - בסדר. עכשיו אנחנו מדברים על הממשלה.
הגברת בר שלום, בבקשה.

אנחנו מלמדים לימודים כן אקדמיים במדעי החברה ולימדנו גם מדעי המחשב. 94% מאלה שלמדו מדעי המחשב עובדים, מצליחים, וכל בוגרי המכללה עד היום, עשרה מחזורים עד היום, 94% השמה. הם עובדים, חלקם בתוך הציבור החרדי, חלקם בציבור הכללי.
הזכירו כאן קודם את קידוש השם שעושים. אני לא רוצה לקרוא לזה כך, אבל כל בת שיוצאת מהמכללה יודעת מאיפה היא באה, לאן היא הולכת, ועושה את זה בדרך הנכונה.
אני באתי לכאן כדי לשמוע קצת על ההכשרה המקצועית ואני פתאום נבהלת. אני חושבת שאולי לא כדאי, אולי אין מספיק עבודה ואולי השכר זעום. אולי צריך לעשות חושבים עוד פעם. אני באתי ללמוד היום משום שאת האקדמיה אני מכירה, אני יודעת. הלימודים האקדמיים אצלנו הם מקצועיים, הם לא לימודים כלליים. זה לא מדעי הרוח, אלה נושאים שבהם ניתן לצאת לעבוד ולהתפרנס ולפרנס משפחות. לכן, הלכנו לכיוון הזה. לא הלכנו לקדש את שם האקדמיה או משהו כזה. אנחנו באנו ללמד כדי לאפשר לאנשים להתפרנס בכבוד, נקודה. הם יכולים להתמודד במכרזים והן מצליחות בדיוק כמו הלא דתיות. אין הבדל משום שהתעודה שהם מקבלים תעודה של אוניברסיטה בן גוריון, בר אילן. התעודות הן תעודות בעלות ערך ולכן ההתמודדות שלהם במכרזים היא שווה. גם השכר שלהם שווה. זו נקודה שאף אחד לא יודע. אנחנו עד לפני שלוש שנים החזקנו במכללה יועצת השמה, כך קראנו לה. היא דאגה להעביר את הבנים ואת הבנות קורסים איך להציג את עצמם בעבודה וזה עזר מאוד מאוד. בשנתיים האחרונות אין לנו תקציב לזה וללכת למפתח ולמקומות כאלה זה פוגם בהשמה. אנחנו רוצים את יועץ יועצת ההשמה במכללה וצריך לזה תקציב. קרן ירושלים שתקצבה קודם את יועצת ההשמה דאגה לזה שהבאנו קורסים ללמד אותם איך להשתלב במקומות עבודה, איך להציג את עצמם, איך לשמור על כבודם. את כל הדברים האלה צריכים ללמד.

זה נכון שביקשתם להוריד את הבסיעתא דשמייא בתחילת קורות החיים?

חס ושלום, חס ושלום. אין מקום עבודה שמסרב לקלוט בת ששמה בסיעתא דשמייא, אין מקום עבודה כזה, לא בת, לא בן. אנחנו רוצים ללמוד לגבי הכשרה מקצועית ואנחנו מבקשים עזרה בהשמה בעבודה.

תודה רבה. חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה. היא צריכה לצאת.

אני צריכה לצאת לחוץ וביטחון.

אחרי זה אנחנו דנים בסבסוד המעונות ואת תקבלי כל החלטה שאנחנו נחליט.

חבל שהיא לא נשארת לשמוע את זה.

יש לי דיון מהיר בחוץ וביטחון.

בחוץ וביטחון לפיד קובע, עזבי. אתם לא קובעים כלום.

אני אנסה לעשות את זה מהיר. די לקטר כל הזמן.
בעניין מה שאמרה עדינה - אני רק רוצה שיהיה ברור. זה לא שאין עבודה, יש עבודה וחסרות ידיים עובדות ויש גם הזדמנויות. החיים הם מלאי הזדמנויות וגם שוק העבודה מלא הזדמנויות. שבוע שעבר שמעתי ממנכ"לית של חברת היי טק שיש לה בחורה חרדית שהתחילה לעבוד אצלה ב-5,000 שקל והיום היא מרוויחה 32,000 שקל והיא יוצאת לחופשת לידה והיא מתחננת שהיא תחזור אחרי שלושה חודשים - בחורה חרדית שלמדה והיום היא מרוויחה 32,000 שקל והיא לא מופלית חס וחלילה לרעה על פני בחורות או גברים אחרים. לכן, כן חשוב להגיד שיש הזדמנויות בשוק וצריך להעז ולהשקיע ולעבוד קשה, ואז אפשר להתפרנס גם בעבודה ולעשות עבודה משמעותית.

הממשלה צריכה ליצור הזדמנויות.

היא גם תעבוד, גם תתמקצע ובמעונות היא תשלם יותר.

תקשיב למשהו שאבא שלי לימד אותי מגיל צעיר: אל תסמכי על הממשלה, תסמכי על המשק הפרטי. המשק והמגזר הפרטי במדינה הזו זה מה שמחזיק את המדינה הזו וזה מה שמפתח אותה. לא צריך תרומות, צריך ליזום ולהצליח בשוק הפרטי. הממשלה עוזרת ודוחפת במה שאפשר. אתם יודעים יפה מאוד ששר הכלכלה רתום לזה והוא עושה את מה שצריך.

לא, לא.

זה לא שהכול מושלם. פרויקט הוואוצ'רים, לדוגמה, אני יודעת משני אנשים שניגשו אליי ברחוב כמה זה עזר להם. זה בכמויות קטנות כמו שלמדנו עכשיו. צריך להגדיל את זה, אבל לא צריך לסמוך רק על הממשלה. צריך לסמוך גם על המגזר הפרטי, על יזמות, על חדשנות ועל שוק העבודה והעסקים. תודה.

איילת, המצב הוא לא טוב כמו שאת מתארת אותו. אני מתאר לעצמי שכל מי שיושב פה מאוד מכבד את מה שאמרת, אבל הוא לא מסכים איתך.

אני מסכים איתה דווקא.

בסדר. לא שמתי לב שנכנסת.

אני לא אמרתי אם המצב הוא טוב או רע. אמרתי שיש הזדמנויות וצריך לדעת לנצל אותם.

מה זה "הזדמנויות"? ההזדמנויות הן כאשר אנחנו מדברים על חרדים וחרדיות, קבלתם גם במגזר הפרטי הוא קשה מאוד מאוד.

חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, קודם כל, תודה על הדיון הזה. למי שלא יודע, חבר הכנסת גפני הרבה מאוד שנים מאיר ומעורר הרבה דברים שנעשו עד היום, באמת נעשו בגלל הפעילות הזו. אני רוצה לומר דבר אחד ובאמת לא בקטע שלא להיות ממורמר ולא להקניט ולא שום דבר. כי אם אני הייתי יודע שאת לא רוצה לשמוע ביקורת הייתי חוסך לך את הדבר הזה, אבל מאחר ואני יודע כמוך שמביקורת אפשר רק ללמוד דברים אז קודם כל בואו נוריד את המסכה מדבר אחד. לא קרתה שום מהפיכה בשנה וחצי האחרונות. אותם דברים שכן קרו, מעט מהם, אותה התנהלות של משרד התמ"ת לגבי הנושא של אישור מעסיקים והדברים האלה הולך עם עוד פעם בעיות, עם אותה כבדות, עד שמאשרים ומתי מעבירים, וכמו שהיא דיברה קודם, 24 חודש עד שהמעסיק מקבל. בינתיים הוא מעסיק את העובד נמוך. לא קרתה מהפיכה. חוץ מהפיכה של כוכבית 128 – אני לא יודע בדיוק איזה מספר - שתמיד שר הכלכלה אומר שגם שם לא עונים כל כך לא קרתה שום מהפיכה. תשאלו בכל המגזרים, בכל הכיוונים. תשאלו את הגברת עדינה בר שלום האם קרתה מהפיכה בוות"ת, בהתייחסות של הוות"ת לכל הנושאים הלימודים - רק מקשים. אם יש מישהו שהיא בעלת תשובה והיא למדה בתיכון דתי והיא רוצה היום ללמוד במכללה חרדית היא לא יכולה ללמוד שם. אז אומרים: שבי בבית, תהיי מטפלת וזה הכול. אלה התשובות שאנחנו מקבלים.

בגלל הוות"ת?

כן, כן. אני אסביר לך אחר כך.

אז על מה יצא 250 מיליון?

על מה יצא כסף אני לא יודע. בינתיים יצאו רק הצהרות. גם משרד התמ"ת דיבר על חצי מיליארד לחמש שנים, בינתיים תוכניות שהיו בשנים עברו הפסיקו.
אין מהפיכה . קודם כל, בואו נדע את האמת. את אומרת שוק פרטי, יזמות? בסדר. אפשר לעודד כל אחד לעשות הרבה מאוד דברים, אבל בסופו של יום אין מהפיכה. אבל לא רק שאין מהפיכה, אנחנו יושבים פה ומדברים על נשים שאנחנו רוצים שייצאו לעבודה. חלק מהן, בעליהן יושבים ולומדים והן גאות בכך. זה הטריגר שלהן בשביל ללמוד יותר ולהיות מקצועית יותר.
היא עובדת במקום עבודה, היא יכולה לעבוד במקום עבודה יותר טוב אם היא תקדיש יותר שעות. היא יכולה גם לעבוד וללמוד במקביל. כן אקדמי, לא אקדמי, אני לא אכנס לעניין הזה כי ההערה של הרב גפני קודם היא נכונה. אפשר היה למצוא משהו אקוויוולנטי לאקדמאי ולפתור את הבעיה הזו גם כן, אבל זה לא רוצים. אבל אנחנו רוצים שהיא תתמקצע ושלא יהיו רק מורות, שלא יהיו רק גננות. אישה שיש לה ארבעה ילדים בבית, בעלה לומד כי זה כל תפילתה מהיום שהיא נערה, אבל היא רוצה להתמקצע ולהגיע לתפקיד ניהולי עם 30,000 שקל לחודש, היא צריכה גם ללמוד. אבל בעלה אומר לה: גברת, ההנחה במעון גם ירדה לנו כדי לעודד את מי? את הגברים. אז בואו נהרוג את הנשים, נעודד את הגברים.
חבר'ה, תחליטו מה אתם רוצים. אתם מטיפים לנו, אתם אומרים לנו. תחליטו מה אתם רוצים. את תשמעי מכל אחד מה המשמעות של לקחת דבר כזה. היה דיון אצל עליזה לביא לפני שבועיים. ישבו שם מלא נשים חרדיות שעובדות ולומדות. שאלנו במי פוגע הדבר הזה ו-50% הצביעו שזה פוגע בהם. אתם תגרמו לכך שהנשים לא יתמקצעו ולא ילכו לעבוד יותר מדי מסובכות. יפתחו משפחתון בבית, יחסכו את הכסף של המעון, ושלום על ישראל.
לכן, אם אתם באמת מתכונים לדבר הזה אז כל נושא משרד הכלכלה צריך להתחיל להיות אמיתי ופרקטי. הוות"ת צריך להפסיק לרדוף את הרעיון של הפלטפורמות שכל כולן לשמור על החרדיות של הבנות האלה ואם פיכם וליבכם שווים אנחנו נראה. אבל מה שקרה עד היום - לא קרתה שום מהפיכה. המהפכה התחילה עוד לפני עשר שנים בדברים שקרו. היום זה מכוח האינרציה שלהם.

מלי שטריגלר, אני רק רוצה להקדים ולומר שאת חדשה בתפקיד במשרד הכלכלה בנושא המעונות. אני מאחל לך הצלחה בתפקיד שלך. המעונות משולבים בתוך הדיון. מבחינתי, זה חלק בלתי נפרד מהתייחסות הממשלה ליציאת נשים וגברים לעבודה. יהיה קשה שאת תעני על העניין הזה, אבל בכל זאת אני רוצה את התייחסות שלך. חבר הכנסת אשר דיבר על העניין.
כשאני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים אני על-פי בקשת האוצר ביטלתי את בג"צ פרי שהוריד 6 מיליארד שקל להכיר במטפלות לצורך חישוב מס. זה היה 6 מיליארד שקל לפי טענת האוצר, אני ביטלתי את זה על-פי בקשתם. תמורת זה היה סבסוד למעונות, בניית מעונות וצהרונים וכו' - הרבה מאוד כסף שהאוצר הקדיש לעניין הזה. יש לי הרבה מה לומר בנושא הזה. מטרת סבסוד המעונות היא לעודד נשים לצאת לעבודה.

החליט עכשיו שר הכלכלה, והוא פרסם את זה, גם לגבי צמצום הנושא של המעונות שזה דיון בפני עצמו. אני לא הולך להיכנס לעניין הזה עכשיו. אם הייתי נפגש הייתי מדבר איתך על זה. ניפגש בעזרת השם באיזשהו שלב. אני מבקש את הפגישה הזאת, אני רוצה להיפגש כי אני חושב שיש שם בעיות. אבל לא זה נושא הדיון. נושא הדיון הוא ברגע שבאים ואומרים שמי שתורתו אומנותו יקבל סבסוד רגיל במעון. מי שאין תורתו אומנותו אלא הוא מקבל פטור, הוא לא מקבל סבסוד או שמעלים לו את זה בנקודה. לפי מה שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת זה יכול להיות במשפחות כאלה הפסד של 800 שקל לחודש. הם עשו את החשבון כמה עולה תינוק וכמה עולה ילד רגיל. ואז האישה עושה את החשבון. אנחנו עדיין לא נמצאים בימות המשיח שאמרה חברת הכנסת איילת שקד. אנחנו מכירים את החברה החרדית. נשים יוצאות לעבודה לאפשר לבעליהן ללמוד. לפי החוק החדש שאיילת שקד העבירה בוועדה שלה עד גיל 22 מקבלים דחייה של תורתו אומנותו. עד גיל 22 אף בחור לא צריך מעון לבן שלו כי הוא עדיין אפילו לא התחתן. מגיל 22 הוא מקבל על-פי החוק פטור, הוא לא ביקש אותו. ואז מגיל 22 הוא חייב לצאת לעבוד. הוא לא הולך לעבוד כי הוא לומד תורה. אם הוא הולך לעבוד אז לפי דעתי בחלק גדול מהמקרים הוא גם לא צריך את הסבסוד. זאת אומרת, הולכים לקחת את רוב הנשים החרדיות ואומרים להן: אתם תפסידו עכשיו 800 שקל לחודש שהתוצאה המידית היא שלפחות חצי מהן לא תצאנה לעבודה.
כמי שאחראית על המעונות, האם את יכולה להשלים עם המצב הזה או שתבקשי מהשר לשנות את הכלל הזה. הכלל הזה הוא כלל דרקוני. הוא נוגד לחלוטין את בסיס הסבסוד של נשים עובדות.

האם בדקו את ההשלכה של זה?

קודם כל, אני מבקשת להזכיר לכולם שזו לא החלטה של השר אלא זו החלטת ממשלה שאנחנו פועלים מכוחה ועל פיה. זו החלטת ממשלה שאומרת שיש מטרה לעודד לא רק את הנשים לצאת לעבודה אלא גם את הגברים לצאת לעבודה. לא רק את הגברים החרדים, בכלל את הגברים. נכון שזה מאוד משפיע על האוכלוסייה החרדית, אבל זה דבר שמדבר על כלל האוכלוסייה. המטרה היא לעודד גם את הגברים לצאת לעבודה.

איפה כתוב בהחלטת הממשלה הסלקציה הזו שהזכיר היושב-ראש? תראי לי בהחלטת הממשלה שהממשלה החליטה לעשות סלקציה בין מקבלי פטור לדחייה? הממשלה דיברה רק על כך ששני בני הזוג צריכים לעבוד עד מיצוי כושר ההשתכרות. את הסלקציה הזו אתם עשיתם ועכשיו והתאמתם את זה בדיוק - - -

לא היא, השר. יש עוד בעיה כי גם שנה שעברה היתה החלטת ממשלה והשר דחה את היישום שלה בניגוד להחלטת ממשלה. עכשיו כשעבר החוק של הגיוס, למה לא לדחות את זה בעוד שנה, לבדוק מה ההשלכות? את הסלקציה הזאת עשה משרד הכלכלה.

אני אענה על ראשון ראשון. ההפרדה הזו שנעשתה היא פשוט הפרדה מכוח המציאות. זאת אומרת, ברגע שאדם יושב ולומד והוא עדיין מוגדר כך אז הוא נמצא - - -

עצה טובה – אל תנסי להסביר את זה.

בהחלטת הממשלה זה לא כתוב.

למה? יש שני מצבים. יש מצב שאדם קיבל פטור משירות. הוא עכשיו - - -

אני מציע לך לא להסביר בגלל שזה הסבר שירגיז.

אני כן אסביר. לא מטרתי להרגיז, חס ושלום. אני מנסה להסביר את הלוגיקה. יכול להיות שהלוגיקה לא תהיה מובנית או לא תהיה מקובלת – גם זה יכול להיות.

ברגע שאדם קיבל פטור משירות הוא כרגע ככל האדם, כמו אדם אחר לא חרדי, ולכן דורשים ממנו מה שדורשים מכל גבר אחר לפי החלטת הממשלה.

למה עשר שעות? מכל אחד דורשים משרה מלאה.

אתה יודע מה? אדרבא ואדרבא לדרוש משרה מלאה, והכוונה היא ללכת בכיוון.

שבגיל 22 יפסיקו ללמוד תורה.

חס ושלום, לא. אם אני אסביר בצורה רציפה אני מניחה שזה יהיה יותר ברור.
קודם כל, המטרה היא ללכת בצורה מדורגת. ואדרבא כשאתה שואל למה דחו בשנה? אז הרווחת לשיטתך עוד שנה. אז לא המטרה לבוא ולומר למה דחיתם בשנה, אנא דחו בעוד שנה, אלא תודה רבה שדחיתם בשנה. התקדמנו בדבר אחד.

אני 25 שנה בכנסת, אני מעולם לא אמרתי תודה רבה על דברים שעשו לי רע.

אני לא חושבת שזה עושה רע.

ועוד איך עושה רע, ועוד איך עושה רע. זה כוונה רעה וזה עושה רע. לא אמרתי תודה רבה. אני מכבד את מה שאומרים.

זו כוונה טובה.

רעה.

אנחנו נחלוק על זה. זו כוונה טובה, לפחות להבנתי. המטרה היא באמת לעודד גם גברים לצאת לשוק העבודה. אני רוצה לספר לך שיש הרבה מאוד משפחות חרדיות שמתלוננות אלינו למה בעצם גברים שלומדים מקבלים יותר סבסוד מגברים שעובדים? חרדים, חרדים. למה? כי ברגע שהם עובדים מצבם הסוציו-אקונומי נמוך יותר, הם מקבלים סבסוד לפני אלה שיוצאים לעבודה. אלה תלונות שאנחנו מקבלים מחרדים שזה דבר לא מוצדק. אני כבר לא מדברת על תלונות מהאוכלוסייה הכללית.
אני רוצה לתקן, ברשותך. הזכרת כמה וכמה פעמים את הסכום 800 שקל. הסכום הזה הוא לא מדויק. למען האמת הוא אפילו רחוק מהמציאות. מדובר על סדר גודל של שוני של 150 עד 200 שקל לילד.

לילד. הוא דיבר למשפחה.

בסדר. אני לא חושבת שבטווח של 0 עד 3 כל כך הרבה משפחות מגיעות לארבעה ילדים במקביל. לא 800. בין 150 ל-200.

למה לא 500 ו-600 אם הוא קופץ מדרגה 14 לדרגה 4?

לא.

ודאי. הוא קופץ באופן אוטומטי. את מעלה לו מדרגה 3 ויש לו שני ילדים אז הוא עובר לקבוצה לדרגה 14. ועכשיו לפי מה שעשיתם וקבעתם אין לו סיכוי לקבל דרגה 3 אלא הוא יקפוץ מיד לדרגה 4, אז ממילא אין לו דרגה 14 והוא ישלם על כל ילד עוד 250 שקל, ואם זה עם תינוק וילד אז זה ייצא 600 שקל. אז איך אתם באים עם נתונים אחרים שאתם אומרים כאן וחוזרים ואומרים את זה? דיברנו על זה בזכויות הילד. אני מוכיח לכם את זה שחור על גבי לבן ועדיין אתם מדברים על 150 שקל.

הנה, הטבלה פה. מדרגה 3 לדרגה 14 זה 100 שקל.

אי-אפשר להיות בדרגה 14 מעל דרגה 3, לא יכול להיות. משפחה שנמצאת בדרגה 3 ויש לה שני ילדים היא עוברת לדרגה 14. אני אביא לכם את הטבלה, אני אראה לכם.

הנה, יש לי כאן את כל הנתונים. במצב החמור ביותר אתה מגיע ל-300 שקל.

מה את עושה עכשיו בחוק? את אומרת לו שהוא לא יכול בדרגה 3 כי הוא לא עובד עשר שעות ואז הוא עולה לדרגה 4, לדרגה אחת יותר גבוהה. בדרגה 4 אין כבר 14. כל החלת דרגה 14 זה רק עד דרגה 3 ודרגה 1 ו-2 אתם יודעים שלא. אם זה תינוק וילד זה הבדל של 600 שקל? תגידו לי, כן או לא. 600 שקל למשפחה לאישה עובדת.

קודם כל, הלכת על מצב קיצון.

קיצון? שני ילדים זה קיצון? מי צריך את העזרה? לא אלה שיש להם שני ילדים שצריכים לשלם כל כך הרבה? זה קיצון עם 4,500 שקל שהיא מקבלת ממטריקס? עם זה את רוצה עכשיו עוד 500 - 600 שקל והאישה עוד תמשיך לעבוד?

ילד ותינוק זה לא קיצון.

שוב, אני חוזרת ואומרת שטווח המחירים הוא לא 500 - 600 ולא 800. זה תלוי אכן במספר הילדים שיש למשפחה. בכל אופן, חשוב לציין שהקריטריונים של הקבלה למעונות לא משתנים אלא רק דרגת הסבסוד. זאת אומרת, אדם שלא עובד עשר שעות עולה בדרגה אחת.

מה את מציעה לעשות?

<

אני הולכת לפי החלטות הממשלה.

הבנתי. אבל את אשת מקצוע עכשיו. אני שואל, האם לפי דעתך - - -?

האם מישהו מכם בדק את ההשלכות?

לחלוטין. אני יכולה לומר לך שלא רק שבדקנו, אלא ששיעור האבות שהשינוי אמור להשפיע עליהם הוא 20% בלבד. אלה נתונים בדוקים לגמרי. אני אומרת שהסכומים שדיברתם עליהם הם שונים.

מה זה ישפיע על אימהות עובדות?

זה ישפיע. האימהות העובדות, וסליחה שאני אטען שמה שהצגת ש - - -

יובל מהממ"מ, אתה כתבת נתונים אחרים.

לא, אנחנו קיבלנו היום נתונים מהאגף שלך. אני רוצה לשאול למה את התכוונת ב-20%? יש 28,000 פחות או יותר ילדים מהמגזר החרדי במעונות יום. במשפחתונים על פי הנתונים שלכם, בערך 17,500 מתוכם קוד העיסוק של האב זה לימודים בכולל. זאת אומרת, רוב הילדים החרדים קוד העיסוק של האב לימודים בכולל. אגב, 54% מתוכם הם בדרגות 3 ו-4 הנמוכות ביותר. אלה הנתונים שלכם.

השאלה היא אם הוא במצב של פטור משירות או במצב של דחיית שירות?

החוק פוטר אותו, זה הנתון. אנחנו התנגדנו לחוק הזה, אבל זה הנתון. זה הנתון שלכם.

אין פילוח לפי גיל.

כן.

לפי הנתונים, האבות אנחנו מדברים על 16,000 מתוך 82,000 אבות ועליהם זה אמור להשפיע.

אני מציע כך, אנחנו מתחילים להסתבך עם העניין. הממ"מ הוא מקצועי לגמרי.

כן. אבל הוא בנוי על נתונים שאנחנו נתנו, והנה אני משלימה אותם.

בסדר. לפי הנתונים שאנחנו קיבלנו כאן שהובאו מהנתונים שאתם העברתם אליהם המציאות היא שזה הולך לפגוע ברוב המשפחות.

לא, 20% וזה הולך לסייע למשפחות - - -

20% מכל האוכלוסייה.

לא, לא.

כן, כן.

אני לא אמשיך את הדיון. אני רוצה לבקש שתבדקי עוד הפעם את הנתונים. אני גם מכיר את הנתונים מהשטח, אני יודע במי מדובר. אבל יש את הנתונים שאתם העברתם. לפי הנתונים שאתם העברתם מדובר, יכול להיות, 20% משפחות מכלל האוכלוסייה. אני מבקש לבדוק את הנתון הזה

מכלל האוכלוסייה - ברור.

מכלל האוכלוסייה.

הנה, הוא אומר לך ברור שמכלל האוכלוסייה.

אני מבקש לבדוק את הנתון הזה. אני אבקש לקבל החלטה בעניין הזה לדחות את היישום. זו החלטה של ועדת המדע, אם יהיה צורך אני אביא את זה להצבעה, לדחות את היישום של מניעת הסבסוד של המעונות שיגרום להרבה מאוד נשים להפסיק לעבוד, לדרוש מהממשלה ומשר הכלכלה לדחות את היישום הזה לעוד שנה, לבדוק מה קרה. כי הרי החוק הזה שעליו אנחנו מדברים שהוא יוצר את הפטור שכתוצאה מזה יש את ההחלטה של השר, החוק הזה התקבל עכשיו, לפני חודש-חודשיים - התשעה באב שלנו. יש לבדוק את זה שנה לראות מה זה עשה. אני אבקש לקבל החלטה. כנציגה בכירה של משרד הכלכלה, אני אבקש ממך להעביר את ההחלטה הזו. אנחנו דורשים לדחות את יישום ההחלטה הזו של השר בעוד שנה, לבדוק את הנתונים בשנה הזו.

זו החלטת ממשלה, לא החלטה של השר.

את אישה חכמה והכול בסדר.

זה גם בנתונים של הממ"מ.

אני אומר לך, עברתי הרבה החלטות ממשלה על כל מיני נושאים. עברתי חוקים שהממשלה היתה צריכה ליישם, הרבה מאוד דברים. השר יכול לדחות את זה בשנה מהנימוקים הללו, במיוחד כשאנחנו ועדה פרלמנטרית שמפקחת על עבודת הממשלה, אנחנו דורשים לדחות את זה בשנה מהנימוקים שאמרנו. על-פי הנתונים שלכם כפי שהציג אותם הממ"מ מדובר על קבוצה ענקית של נשים שחלקן בוודאי תפסקנה לעבוד.

בגלל 150 שקל שווה להפסיק לעבוד?

אני לא חוזר על הנתונים.

יש עוד נתונים שהיא לא מכירה. זה אותם אנשים שירדה להם קצבת ילדים, ירדו להם עוד כמה דברים בדרך. 150 שקל זה הרבה כסף.

יעקב, בבקשה. אני מבקש לבדוק את הנתונים מחדש. אני אומר לך בוודאות מוחלטת, בוודאות. אני יכול להגיד לך שמות עם כתובות, עם מה הבעל עושה ועם מה האישה עובדת, שאמרו לי במהלך התקופה הזו שהן מפסיקות לעבוד. אם את חושבת שאצל משפחה כזו 150 שקל, אפילו 150 שקל שלפי דעתי זה יותר, זה לא משפיע כי הן עומדות על הקצה, זה לא נשים שמרוויחות 32,000 שקל, נשים שמרוויחות מעט מאוד ואצלן לפרנס את הילדים מאוד מאוד קשה עד שתבוא המהפכה כמובן. אנחנו מחכים למהפכה האקדמית. אני לא מחכה. אבל עד שזה לא יקרה ה-150 שקל האלה עושים הרבה מאוד. אם הם לא עושים מה אתם מעודדים גברים לצאת לעבוד? הרי זה לא עושה כלום. זה כן עושה.

לכן, אנחנו דורשים את ההחלטה הזאת לדחות בשנה ואז בתוך השנה הזו יבדקו מה יצר החוק וכו'. אולי גם הממשלה תתחלף - לא חשוב. זה לא לרשום בפרוטוקול. אבל זו ההחלטה. אני מבקש, אם מישהו מסתייג מההחלטה הזו שלי, אני מביא את זה להצבעה. מישהו מסתייג? מיכאלי?

בעד.

איך היא אומרת? אדרבא ואדרבא. לדבריכם ואדרבא, גם אם אתם חושבים שאתם רוצים לדרבן את האנשים שקיבלו עכשיו פטורים ושהם ילכו עכשיו לעבודה - אני אנטי דבריכם, אבל לדבריכם אם אמת כנים דבריכם, אתם יודעים שתהליך קבלת הפטור לוקח עכשיו חצי שנה. מי שנמצא היום בגיל 22 עד 28 כשמדובר על 28,000 אין להם עכשיו סטטוס. חלקם הקטן קיבל את הפטור, רובם עדיין לא קיבלו. הרישום הוא עכשיו. איך אתם באכזריות כזו גורמים להם עכשיו? איך הוא יכול ללכת לעבודה? הכשרתם אותו, הוא נמצא עוד בתהליך של משהו ואתם כבר עכשיו מחילים עליו את החוק הזה. איך אפשר לעשות דבר כזה? ותגידו כנים דבריכם. איך אתם רוצים שנקבל את הדברים האלה? איך הציבור יקבל את זה בכלל? זה לא משהו דרקוני? אין היגיון בדבר הזה.

תוקף הדרגות הוא מספטמבר.

עכשיו הרישום.

בסדר, אבל תוקף הדרגות הוא מספטמבר. הרי קבלה למעון לא מותנית - - -

מותנית, מותנית. עכשיו יש את הרישום.

הוא צריך לדעת כמה זה יעלה לו. עכשיו נקבעת הדרגה שלו.

מתקבלים למעון, רק השאלה אם יש - - -

אבל הדרגה שלו עכשיו, עכשיו הוא מביא את הטפסים.

לא משנה. הדרגה תקבע בהתאם למצב בספטמבר.

רגע, רגע. אי-אפשר לשמוע. האימא באה למעון ואומרים לה כמה היא צריכה לשלם. היא כבר עכשיו אומרת: אני לא נרשמת לשנה הבאה. אני אומר לך מהשטח.

אבל אומרים לה: אם תביאי אישור - - -

איזה אישור?

חבר הכנסת מקלב דיבר על פטור משירות.

ממטריקס הוא יביא אישור?

אבל איזה עבודה את מציעה לבעל?

אני לא צריכה להציע לו עבודה, בשביל זה יש לך את החצי השני של הדיון. אני רק אומרת שיש לו אפשרות. אני רק אומרת שאם הדרישה כדי לקבל דרגה נמוכה יותר או גבוהה יותר - תלוי איך מסתכלים - היא עשר שעות עבודה, זה לא אומר שהוא לא יכול להמשיך ללמוד.

הבנו, בסדר.

אצה לכם הדרך, זה הכול.

למה? אנחנו עושים מדורג. זה בכלל לא אצה הדרך. דחינו בשנה ודרגנו.

את צריכה להתרגל. בוועדות אני לא יכול להשתלט על חברי הכנסת כי הם יכולים, אבל אנשי משרדי הממשלה צריכים לשמוע ליושב ראש.

גברתי, בבקשה.

שמי גל פניגר ואני מייצגת את איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. קודם כל, לדבר אחרי הקרב הזה שהיה, - - - שזה העיתוי הנכון.

לא היה קרב, הכול בסדר. זה אפילו לא הגיע לקרב על הנשיאות, לא הגיע.

אני רק רציתי להגיד ברוח מאוד מאוד טובה שאנחנו באיגוד תעשיות ההיי טק שיש לנו משהו כמו 400 חברות שמאוגדות תחת האיגוד, אני שומעת נכונות של הרבה מאוד מפעלים ותעשיות שממש מבקשות מאיתנו לצאת עם כל מיני תוכניות ולגייס את החרדים לתוך תעשיית ההיי טק. אני יכולה כבר לציין שחברת אלעד מערכות שיושבת בקריית עתידים, חברת NDS, ועוד לא מעט חברות שרוצות, ויש לנו רשימה של חברות שבאמת רוצות לקלוט את המגזר החרדי - אנחנו מאוד מאוד בעד.

אמרה חברת הכנסת איילת שקד על העלייה מברית המועצות שהצילה את ההיי טק. כמובן שכבר האנשים שעלו מהעלייה הזאת לא נמצאים בתוך התעשייה, ואנחנו ממש ממש רואים את הקהל של החרדים כבוסט הבא שבאמת ייתן איזשהו מנוף לתעשיית ההיי טק להמשיך ולצמוח. אני גם רציתי להציע לרב הזה שישב שם מקמא-טק להיות איתנו בקשר.

מצוין. איפה הוא? צריך להגיד לו את זה. מנהלת הוועדה שאלה אותי אם אתם לא מדברים ביניכם.

<

הוא כבר יצא. אני מציעה לו להתחבר. אנחנו לא מציעים, לא שוברים.

הרב ד"ר אילני, אתה אמור לדבר עכשיו.

אני מביא לה את הכרטיס.

צריך להגיד לפרידמן מקמא-טק את מה שהגברת אמרה.

אנחנו מאוד מאוד בעד.

הרב ד"ר אילני, בבקשה. אני רוצה לסכם את הדיון, אם אפשר בקצרה.

ראשית, אנחנו במכון לוסטיג מרכז אקדמי לב כבר 16 שנה מכשירים חרדיות לעבודה. הוזכרו כאן שתי בעיות בהעסקת חרדיות: גם השכר הנמוך, גם זה שאין עבודה, וגם אלה שעובדות הן עובדות כחוטבות עצים ושואבות מים. זה בדרך כלל המצב. יש אולי בודדות שמגיעות ל-30,000 שקל אבל הן עובדות במשכורת של 4,000 שקל שגם ה-150 שקל של המעונות מאוד מאוד משנים להן.

אנחנו מכשירים בנות שהגיעו להישגים נפלאים. תלמידה שלנו קיבלה לאחרונה את פרס מנכ"ל התעשייה האווירית על פרויקט שהיא פיתחה לסיוע לביטחון המדינה. שתי תלמידות שלנו פיתחו מערכת בקרה לכלי חלל, השתלבו בחברת וריסנס. מדובר ברמה הגבוהה ביותר.
ברוך השם, אנחנו מצליחים כמו שציינה הגברת עדינה. ברוך השם הבוגרות שלנו רובן ככולן עובדות. אבל הבעיה שהדבר הזה נעשה בעיקר בתוספת של הכשרה ומימון פרטי. אנחנו צריכים להגיע לגוף כמו תמך כדי שיממן להם את ההכשרה הנדרשת שמעבר לתואר. אני נתקל בפניות רבות של בוגרות שכאשר הן מופיעות לראיון שואלים אותן את השאלה הפשוטה, לא באיזה דרגה הן יהיו במעון אלא כמה ילדים הן מתכוננות להביא לעולם. זו השאלה ששואלים אותן, ולא אחת ולא שתיים. אני לא מבין איך שואלים שאלה כזו במדינת ישראל. אני בקשר עם הבוגרות ואני יודע שהיחס הוא לפעמים יחס מפלה ביותר. רוב אלה שמעסיקים את החרדים זה בשכר של הודו ואוקראינה. אנחנו מכשירים בנות, נשים חרדיות, ברמה אקדמית גבוהה, אם זה בהיי טק, אם זה בחשבונאות, אם זה במינהל עסקים. יש לנו גם תואר שני. מדובר כאן ברמות הגבוהות ביותר. למה כאשר היה מכרז לדירקטורים והגישו בוגרות שלנו למכרז לא קיבלו?

העלו את הסף הניהולי.

מנכ"ל בנק ישראל היה אצלנו בשנה שעברה בלוסטיג, התרשם מאוד מהיכולות. הגישו כמה מכרזים. בוגרות שלנו שממלאות תפקידים בכירים מאוד לא קיבלו את המכרזים האלה, לא עברו את המכרזים האלה, כי ברגע שרואים שמדובר בבחורה חרדית.

במשרד הכלכלה משולבת מישהי?

אני חושב שיש לי ניסיון גדול, עשיר יותר מכל היושבים כאן הן בקשר לנושא של השתלבות בהיי טק, אני הייתי מנהל אגף במשרד התקשוב, והן בקשר ל-16 שנה שאנחנו מכשירים חרדיות והגיעו באמת לרמות הגבוהות ביותר. אבל עדיין אנחנו נתקלים באפליה.
אני קורא לחבר הכנסת הרב גפני גם כן, וגם למשרד הכלכלה כמובן, אנחנו צריכים שלושה דברים: ראשית, מימון הכשרות ייעודיות שנדרש גם לאקדמיה. ואם שאלת למה צריך אקדמיה? אני אומר, ודאי. יש כל מיני רמות. אגב, גם הבת שלי למדה בסמינר והיא גם כן - - -

אנחנו לא בתוכנית חיים שכאלה.

הכשרה נקודתית היא טובה לגבי תפקידים מסוימים בהיי טק, אבל כדי להגיע לתפקידים בכירים יש הכשרות יותר בכירות. כיוון שיש לנו בנות חרדיות שבעליהן אברכים יושבים ולומדים תורה והן ממלאות תפקידים בכירים בהיי טק אז אני קורא לממשלה שתסייע, ולך הרב גפני, לסייע להם להיכנס למשרות הבכירות בממשלה, ולא רק לבדיקות תוכנה.

אם אתה יכול לא להציג אותי ואת הממשלה ביחד, אם אפשר. אל תשים אותי עם הממשלה ביחד.

לא, לא. חלילה, חלילה.

הרב אילני, השאלה ששאלת מאפיינת חברות מסוימות? האם גם משרדי ממשלה שואלים בראיונות עבודה את השאלה הזו?

זה מאפיין חברות מסוימות. בקצרה, חברה אחת מהמובילות במשק שהמנכ"ל שלה אמר גם שהמצטיינות שלנו הן ברמה הגבוהה ביותר, אבל יש כנראה דרג מסוים של מנהלות משאבי אנוש בדרך כלל שעוצרות את זה. אני יכול לתת לכם רשימה.

אני מבקש עוד משפט אחד. מרכז אקדמי לב ומכון לוסטיג - אנחנו הקמנו כבר ואנחנו רוצים להקים עכשיו סטארטאפים, חברות סטארט-אפ של יוזמות טכנולוגיות שבהן יועסקו נשים חרדיות בסביבת עבודה מתאימה. אנחנו מבקשים סיוע. כל הזמן מדברים על מדען ראשי וסיוע, אנחנו לא מקבלים את זה. קיבלנו ממר אשר שטרית משהו על חממה שעשינו, אבל זה 30,000 – 40,000 שקל. כמה זה היה?

כמה מיליונים.

את המיליונים אנחנו לא רואים. אנחנו לא מבקשים מיליונים.

חבר'ה, יש פה כל מיני עיוותים של דברים.

תודה רבה, הרב אילני. אשר, בבקשה.

אני לא הולך לקרוא מה שהכנתי. אני פשוט מהלם מחוסר הדיוק גם של יעקב אשר שאני מכיר אותו הרבה מאוד זמן, הוא היה ראש עיר מצוין ושיתפנו פעולה בכל מיני דברים, של נס טכנולוגיה - 24 חודשים. חבר'ה, כל החברות האלה לא היו מעסיקות חרדים בלי הסבסוד שלנו, של מסלול תעסוקה. פשוט לא היו מעסיקים.

אתם מסבסדים את זה כבר כמה שנים.

פשוט מאוד לא להאמין - כל הקיטורים האלה. לא הזכירו את זה, פשוט לא להאמין.

אף אחד לא אמר שלא.

אני לא מסכים. מר שטרית, בבקשה.

אני רוצה כמה נתונים לתת לכם. בשנים האחרונות הכנסנו 6,000 חרדים וחרדיות למסלול לתעסוקה.

איזה שנה? תן טווח שנים.

אני אתן לך שנים, אתה היית שותף לזה.

אני יודע, לכן אני שואל. אני רוצה שכולם יידעו.

משנת 2005 עד היום, לא כולל 2013, הכנסנו 6,000 חרדים וחרדיות בתקציב של 300 מיליון שקל.

כשלפיד היה עוד עיתונאי.

אני הייתי שותף איתך בעניין הזה כשהייתי יושב ראש ועדת הכספים.

נכון, היה לי תענוג באמת לעבוד איתך.

כשהממשלה פיגרה בתשלומים - - -

הבאת כמה שקלים, 30 מיליון. זה הרבה מאוד כסף. אני לא שוכח דברים כאלה.

הבאנו את הכסף מפני שבאמת בלי הסיוע הזה הרבה מאוד חברות לא היו מעסיקות חרדים. מה שאמרת נכון. יש שאלה ועל זה אנחנו רוצים את התשובה ממך. מה שהיה ב-2007 אנחנו יודעים, מה שהיה ב-2010 אנחנו יודעים, מה שהיה ב-2013 אנחנו יודעים. האם היתה מהפיכה בעניין הזה בשנה האחרונה?

קודם כל, נוסף תקציב.

כמה היה ב-2012, כמה יש ב-2014?

2014 שכולל 4/18 כ-200 מיליון שקל.

כמה היה ב-2012?

80 מיליון, כולל ה-30 מיליון שהבאת שזה יפה מאוד - אז הנה לך.

ה-200 מיליון ב-2014 אתם נתתם לחברות להעסיק חרדים?

אנחנו עדיין לא נתנו. בזה הרגע יצא מכרז. זה מה שמתוכנן. עד סוף השנה אנחנו מוציאים 200 מיליון.

מה שאני ביקשתי ואני מבקש, היות ואני מכיר את התהליך הזה, ואני מכבד מאוד את העבודה שלך שהיא באמת מלאכת קודש, אני מסכים לחלוטין, אני רוצה לדעת לא מה יהיה. אני רוצה לדעת אחרי שיהיה, אני רוצה שידווחו לנו.

אין בעיה. אנחנו מדברים בטלפון הרבה. כמה שתרצה נביא. אין בעיה לשלוף.

בסדר. אמרת שעכשיו יצאתם במכרז, נאמר פה גם קודם. אני אבקש - תוך חודשיים אני רוצה דיווח כמה העסיקו חרדים, כמה חברות קיבלו.

בתום המכרז תקבל דין וחשבון מלא.

אתה לא נמצא בביקורת שנשמעה כאן. הביקורת שנשמעה היא נשמעה. אני אגיד לך בדיוק מה הביקורת. יש בערך כמיליון נפש חרדים - יותר, פחות. יש הרבה מאוד, בכמויות עצומות, אתה יודע את זה כי אתה נמצא על הצומת המרכזית, הרבה מאוד חרדים וחרדים שרוצים לעבוד והממשלה עדיין לא טיפלה בהם כמו שצריך. עם הוואוצ'רים ראינו את זה, עם השוברים. אנחנו רואים את זה עם המכרז שאתה מוציא עכשיו. בינתיים עוד לא יצא הכסף. ב-2013 לא יצא בכלל או שיצא קצת?

יצא, 80 מיליון - אמרתי.

לא, ב-2012. ב-2013?

לא. 2013 - 80 מיליון. דיברתי על 2013.

בסדר, אוקיי. עדיין צריכה להיות הרבה מאוד עבודה כדי לקחת את החרדים שרוצים לעבוד ומבקשים לעבוד כמו שאמר פרידמן על אלף כאלה שיש אצלו במחשב הפרטי. במקום זה, מה שהממשלה הזאת עושה היא הולכת לנהל מלחמה נגד מי שלומד תורה - זו הביקורת. פתרת כבר את הבעיה של החרדים והחרדיות שמבקשים לעבוד? שילבת אותם? הרי הם מבקשים, למה אתה לוקח את אלה שלא מבקשים? אלה מבקשים לשרת את עם ישראל בלימוד תורה. לכן, אל תיקח את הביקורת עליך. זה שאמרת שיעקב אשר היה ראש עיר טוב, אמרת דבר נכון. וזה שבבני ברק יש את מרכז התעסוקה שהוא אכן עובד, בירושלים הוא לא עובד. אתה רוצה שאני אתחיל ביקורת? ביקורת זה המקצוע שלי.

מה שאמר חבר הכנסת מקלב לגבי עובדות במשרד ממשלתי - יש לי במשרד שמונה מתמחות בראיית חשבון חרדיות. רק שתדע שקלטתי אותן.

שאלתי אם שאלתם את השאלה כמה ילדים יהיה להן?

אנחנו לא נגמור את הדיון הזה. אשר, תודה. אתה גם כן עשית פה כולל, אתה גם הולך להיות חברותא.

אני ראש כולל ידוע. מה, אתה לא יודע?

למה אתה לוקח את זה אישית? זה לא אישי נגדך – מה שאמרתי. דיברתי על המודל התפעולי, אשר, לא על מה שאתה עושה.

לא, לא. המודל התפעולי הוא גם לא מדויק. מה שאמרת לא נכון.

המודל התפעולי יצטרך להעסיק את האנשים בפרויקטים, לא - - -, על זה אני מדברת. תלמד מישהו איך לדוג, אל תיתן לו את הדגים לאכול.

גברת, עם כל הכבוד, פה צריך לשמוע ליושב-ראש.

אתה צודק. אשר הוא על הכיפק, אין לנו טרוניה כלפיו בכלל, אבל אני מדברת על המודל עצמו.

מה זה "על הכיפק"? אל תרשמי את זה בפרוטוקול.

הרב רובינשטיין, ראש עיריית ביתר עילית, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך. אני מברך מאוד על הדיון.

הולכים לבנות אצלך. כמו ששם עם המכרז כך יבנו אצלך.

אצלנו עד היום כל המכרזים אכן נבנו. במקומות אחרים אינני יודע. אצלנו כל - - - נבנה, ברוך השם.

הישיבה הזו ודאי תעזור לנו בקידום התעסוקה בביתר. המאמצים שאני עושה בעירייה לקידום התעסוקה. אשר, עם מה שיש לנו בביתר היום, מבנה של 6,000 מטר שהוא אומנם מבנה ראשון בסדרה, אני רוצה לברך כאן את אשר שהגיע לביתר לפני חמש-שש שנים - זה לגבי אשר.

אתם החרדים - רק תודה אתם יודעים להגיד.

לגבי המהפכה שאמרת - אני מגלה רצינות, אני מרגיש רצינות. רן הלך מפה. ישבתי אצלו במשרד האוצר וישבו גם במשרד הכלכלה, אבל זה עדיין לא בא לידי ביטוי. אני חושב שיושבים כאן ממשרד המדע. אכן עזרו מאוד בקורסים, בהכשרות, אבל עדיין מהפיכה להוציא את החרדים שמעוניינים לעבוד, ובמיוחד אלו שמעוניינות לעבוד, זה עדיין בגדר הכול דיבורים. למי שמגיע תודה - מגיע. עדיין אנחנו לא רואים - - -

בשמחה רבה.

אני יושב כאן ואני רואה כאן את החבר'ה של תמך ואני מזדהה איתם. קחו דוגמה שמשרד האוצר מימן את משרד הכלכלה. הקציבו 500 מיליון שקל להקמת מרכזי הכוון. הקימו בבני ברק ובירושלים. אתה אמרת, לא אני, שבבני ברק זה מצליח, בירושלים פחות. אין לי מושג.

מפני שבבני ברק זה נפתח ומצליח, בירושלים זה לא נפתח.

בירושלים זה גם נפתח בראשון למרץ. זה בהתחלה של פעילות, אבל זה נפתח.

לא נפתח בראשון ל- - -. אתה בטוח?

כן. אני עובד בעיריית ירושלים.

זה היה כאן באחת הוועדות וישבנו עם אנשים. הם התנצלו על זה. היו שם בעיות. אם נפתח אני מברך על זה.

זה נפתח קצת באיחור, אבל זה נפתח.

אם זה נפתח אז אני מברך על כך. אם זה לא נפתח אז אתה מתנצל - בסדר, לא חשוב.

אם זה לא נפתח - שיהיה בהצלחה שייפתח. ואם זה נפתח ודאי שיהיה בהצלחה. לי יש עדיין את הקרדיט לדבר רק בשם ביתר. אני אדבר גם קצת בשם מודיעין עילית. מודיעין עילית וביתר עילית הן שתי ערים חרדיות, גם אלעד - שלוש ערים חרדיות - שבהן לא הוקמו מרכזי הכוון כאלו. אני חושב שאם יש תקציב, המרכזים האלה, בטח ובטח כמו שאתה אומר שבבני ברק זה עובד טוב, אנחנו גם רוצים להצליח בהם. עדיין אנחנו לא מונחים לשם, לא הכניסו אותם לשם. מדובר באוכלוסייה של 170,000 – 180,000 נפש בשלושת הערים האלה וחבל. חשוב מאוד להעלות את זה כאן.
לגבי מעונות היום - אני מזדהה עם כל מה שאמרת. אנחנו הקמנו ליד המרכז התעסוקתי שלנו בעיר מעון וזה נבנה כיום, אבל בסופו של יום זה יפחית לנו את העובדות והמעון לא יצדיק את קיומו. אני בהחלט כראש עיר אומר לך גברתי הנכבדה, ואני מצטרף גם למחמאות שנתנו לך פה. אבל מסגרת של בין 200 ל-600 שקל לאישה שמשתכרת לצערנו בין 2,000 ל-3,000 שקל זה משליך מאוד כי למעון עולה לה כך, לשעות נוספות עולה לה כך, לבייביסיטר לפעוט שעדיין לא הגיע בכלל למעון, וכו' וכו'. מסגרת של כמה מאות שקל בהחלט נותנת חשיבה האם לצאת לעבודה, וחבל כי אנחנו ממש מתאמצים, ואשר יודע את זה. לא קל להוציא אישה שיש לה שלושה ארבעה ילדים לעבודה. מנסים למצוא לה את המסגרת סביב הבית, את המעון, את הפעוטון וכו'. מאוד מאוד קשה להוציא אותן.
לכן, אני מברך אותך, אדוני היושב-ראש. אני בטוח שדיונים כאלה, במיוחד שאתה מזמין כבר דיון לעוד חודשיים לעקוב אחרי ההתפתחות, יועילו לנו לעידוד התעסוקה. תודה לך.

תודה רבה. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני אתייחס בקצרה. אין ספק שיש מרחק גדול בין הדיבורים לבין האשמות שתמיד אומרים: אבטלה, אבטלה כביכול יזומה על-ידי הציבור החרדי לבין הסיוע והעזרה שהממשלה נותנת בכלל. אין טעם כרגע להתחיל לפרוט את אותם מקרים שמגיעים אלינו של אנשים פרטים שנתקלים בקשיים. לשם השוואה, אם אני יושב בוועדת חקירה של המגזר הערבי שם אנחנו דרשנו מכל משרד ממשלתי שיבוא ויציג לנו נתונים ושלא ידברו בהצהרות כלליות שהם עוזרים. אם אנחנו נעשה מעקב תמידי שכזה ונגלה, הן באקדמיה, הן אפילו בוות"ת, ונכנסתי כשהרבנית עדינה דיברה על זה, הוות"ת הרבה מאוד מצהיר יפה מאוד וגבוה שמקצים תקציבים כאלה ואחרים, אבל כשמגיעים ליישום תמיד שמים מקלות בצורה כזו או אחרת. אותו הדבר גם בתעסוקה. אותם אנשים שהולכים להתקבל למקומות עבודה ובגלל החזות או בגלל התוכן שלהם אומרים להם בצורה יפה כזו או אחרת שלא רוצים לקבל אותם. אף אחד לא יגיד את זה בצורה גלויה, אבל אנחנו רואים את זה בפועל ובמעשים. לכן, צריך לצמצם את הפער הזה. אם רוצה הממשלה לעזור ולצמצם את האבטלה במשק, במיוחד במגזר שלנו, אנחנו חייבים לראות את התוצאות לא בדיבורים אלא במעשים.

תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אני חושב שצריך להגיד את האמת, במיוחד בנושא משרד הכלכלה. אף אחד לא מאמין למה שאומרים כל הזמן: החלטת ממשלה, החלטת ממשלה. הרי אתם סותרים את עצמכם מיניי וביי כשאתם אומרים החלטת ממשלה ואתם כן מכירים בדחיית שירות כמיצוי כושר השתכרות. זה נגד החלטת הממשלה. אתם לא יכולים לקחת את הדבר הזה ומצד אחד לבוא ולהגיד: אנחנו מכירים בדחיית שירות כשהחלטת הממשלה היא לא להכיר בדחיית שירות, ואתם החלטתם לבד לעשות את הפטור. אז אל תגידו שאתם באמת רוצים את טובת העניין ואתם באמת צמודים להחלטת הממשלה. הדיבורים האלה לא מתקבלים על האוזן, הם לא סבירים. יכולים להגיד אותם בוועדה, אבל הציבור לא מקבל את זה ואנחנו יודעים שזה לא נכון.
אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך על הדיון שקיימת פה. שיקפת במקצת את הלך הרוח שקיים בציבור הזה שצריך להתמודד עם כל הדברים שנאמרו פה. אני אצייר לך בחצי דקה פרופיל של אישה חרדית שגמרה לימודי תעודה בהנדסת מחשבים. היא השקיעה שנתיים בלימוד וזה עלה לה 36,000 שקל. היא צריכה עכשיו להשתלב בעבודה בשוק. בשנה הזו היא צריכה להתקבל בעבודה, היא צריכה להגיש פרויקט בתוך לימודי התעודה האלה וזה דבר לא פשוט. היא גומרת את השנה השלישית והקשה בלימודי הוראה באותה שנה. היא גם צריכה לטפל בילד והיא צריכה לשלוח אותו למעון, והיא מפרנסת יחידה. מה אתם חושבים שיקרה במידה שאתם מקשים עליה בכל התהליך הזה? אם לשיטתכם 150 שקל זה לא הרבה אז האם אתם חושבים באמת ש-150 שקל הם אלה שידרבנו את הבעל לצאת לעבודה בגלל שזה עולה לה עוד 150 שקל? אם הסברה שלכם נכונה שאתם רוצים לדרבן ואתם אומרים: אנחנו לא ניתן במעון את ההנחה המקובלת כדי שהוא ייצא לעבודה, זה רק 150 שקל.
צריך לחזור ולומר את זה, משרד הכלכלה לא יכול להשתמש בטיעונים האלה. הטיעונים האלה של כושר השתכרות, זה לא מתאים אולי להלוואה של משרד השיכון, אולי לדברים אחרים, זה גם בוויכוחים, מה זה קשור לנושא מעונות שכל נושא המעון הוא לעזור לאישה להשתלב, לתת אפשרות לעבוד? אז מה אתם רוצים? שהיא לא תעבוד? מה יצא אם היא לא תצא לעבוד וגם בעלה יילמד? אם בעלה יהיה נרקומן - זה בסדר, אתם תתנו לה, ובגלל שהוא לומד עכשיו אתם לא תתנו בגלל שהוא לא ממצה את כושר ההשתכרות שלו? למה אתם תגרמו בכך? הרי עכשיו הרבה יותר קשה לאישה. תסתכלו מה החלטת הממשלה על מעונות – לאפשר ולעודד נשים לעבוד. אתם עושים בדיוק ההיפך.

תודה רבה. אני מתנצל בפני אלה שלא דיברו. אני חייב לסיים, זה ממש מעבר לזמן שאנחנו הקצבנו לעניין.

אני מבקש לסכם את הדיון ולומר שוועדת המדע והטכנולוגיה משבחת את הפרויקטים שיזם חבר הוועדה חבר הכנסת אראל מרגלית בנושא של קידום התעסוקה בהיי טק של הציבור החרדי. ועדת המדע משבחת אותו. אנחנו גם ראינו את העבודה שהוא עושה.

ועדת המדע רשמה לפניה את ההודעות של הממשלה לגבי עידוד חרדים לתעסוקה, גם גברים וגם נשים, ולפי הנתונים שהוצגו בפניה עדיין הפרויקטים הללו הם פרויקטים שלא חוללו מהפכה. הם לא חוללו מצב שונה ממה שהיה בעבר.

גם הנושא של השוברים - אנחנו מבקשים בתוך חודשיים לקבל את הנתונים המלאים מה קרה בחודשיים האלה, האם זה אכן התרומם, האם זה הגיע למצב שבו זה ממצה את עצמו מפני שגם על-פי דברי נציגי משרד האוצר וגם על-פי דברי משרד הכלכלה יש תקציב שעומד לרשות העניין הזה. מהאנשים בשטח שמענו שזה עדיין לא מגיע. זה מגיע למספר זעום של נשים ושל גברים. אותו דבר גם לגבי ההשתלמויות. אנחנו לא רואים עדיין שהיתה איזה תזוזה בעניין הזה, ובינתיים הממשלה הולכת נגד אלו שלומדים תורה והם לא מבקשים לצאת לעבוד בשעה שלא פתרו את הבעיה של החרדים, גברים ונשים רבים מאוד, שרוצים לצאת לעבוד, מבקשים להשתלב בתעסוקה, בפרנסה מכובדת, בתקציב הולם וכל מה שנלווה לעניין הזה.
ועדת המדע תעקוב אחרי העניין ואנחנו מבקשים גם מהמנהלת של אגף המעונות וגם משירה ברלינר בתוך חודשיים נתונים על מה שקרה עם העניין הזה. אם אנחנו נראה שהנתונים אינם משביעים רצון אנחנו נקיים דיון נוסף בעניין הזה.
אנחנו ממשיכים כתמיד לשבח את מרכז ההשקעות, את אשר שטרית ואת הנהלת המרכז שעושים את עבודתם. גם כן אנחנו רוצים לדעת האם אכן בתוך חודשיים יש שינוי בעניין הזה. אתה אומר שהתקציב גדל, האם באמת התקציב מגיע ליעדו כי כשהתקציב גדל זה עדיין לא אומר שפתרנו את הבעיה. אני ארצה לדעת בתוך חודשיים. שוב, אם הנתונים יראו שזה באמת בסדר אז אין בעיה. אם הנתונים יראו שלא בסדר נקיים דיון נוסף בוועדה על הנושא ואני גם אז אאפשר לאלה שלא קיבלו רשות דיבור ומבקשים לדבר בדיון ההוא.
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קובעת ודורשת מהממשלה לדחות את יישום ההחלטה שלא לאפשר סבסוד לאותן משפחות שהבעל לומד תורה אבל הוא קיבל על-פי החוק פטור - להמשיך את הסבסוד מכיוון שאחרת זה יפגע בנשים. נשים רבות על-פי הנתונים שבידנו תפסקנה לעבוד. יש לזה הרבה מאוד נתונים שצריך לדחות את זה, הרבה מאוד נתונים. ראשית, זה לא נבחן. החוק התקבל רק עכשיו. ההחלטה הזו לא מתבססת על החלטת ממשלה, היא מתבססת על החוק הקיים שהתקבל עכשיו, אחרת לא היו מוציאים, כמו שאמר חבר הכנסת מקלב, את הנושא של מי שתורתו אומנותו ומי שאין תורתו אומנותו. לא היה דבר כזה. לא היה דבר שמי שהיה תורתו אומנותו ומי שלא תורתו אומנותו מפני שגם מעל גיל 22 הוא היה תורתו אומנותו אם הוא למד. החוק החדש קבע שגם אם הוא לומד הוא מקבל פטור. אנחנו לא רצינו את זה, אנחנו התנגדנו לזה. התנגדנו לכל החוק, זה חוק רע, אבל קודם כל לבחון את זה, לבחון גם את הנתונים שאתם עדיין לא יודעים וגם לא יכולים לדעת, מה ההשלכה של ההחלטה הזאת? האם זה יעודד נשים לצאת לעודד לעבודה או שזה יעודד נשים לחזור הבית? לבדוק את זה. צריך שנה זמן כדי לעשות את זה. ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דורשת, ואני מבקש ממך להעביר את ההחלטה הזו לשר. אני מבקש לדחות את ההחלטה הזאת עד סוף השנה הבאה כדי שהמשרד יוכל לבחון את הדברים הללו - זו דרישה חד משמעית. זה יחד עם זה שאני משבח את השר על זה שהוא תמך אתמול בחוק של העדפה מתקנת לחרדים. שתי ההחלטות האלה הן תרתי דסתריי, האחת סותרת את השנייה כי העדפה מתקנת לחרדים זה עידוד חרדים לצאת לעבודה והורדת הסבסוד למשפחות שזה מגיל 22 לכולם, זה נגד תעסוקת חרדים.

אני אומר את זה בהסתייגות, זה הסעיף האחרון שאני אומר, אבל אני אומר את זה בהסתייגות כי אני מתבסס רק על מה שכתוב בעיתון. אם זה לא נכון אני אחזור בי מהסעיף הזה. אני רואה בחומרה רבה את אמירתה של נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה עו"ד ציונה קניג יאיר, אם היא אכן אמרה את זה, בגלל שזה מצוטט בעיתון, שהיא אמרה שהעדפה מתקנת של חרדים בעבודה תפגע באוכלוסיות אחרות. המשמעות של העניין שזה לא נאמר על אף אוכלוסייה שקיבלה העדפה מתקנת שאנחנו בסיעת יהדות התורה, למשל, גם בש"ס, המפלגות החרדיות תמכו בזה, בהעדפה מתקנת לערבים, לדרוזים, לצ'רקסים, לנשים, לעולים חדשים, לאתיופים, לאנשים עם מוגבלויות.

הקמנו ועדת חקירה פרלמנטרית כדי לעזור.

תמכנו בהעדפה מתקנת. מעולם לא נאמר על-ידי אף אחד שזה יפגע באוכלוסיות אחרות. אז זה ברור שאם יש העדפה מתקנת, אז אם יש העדפה מתקנת לערבי אז זה פוגע ביהודי. פה באה נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה ואומרים לנו כל הזמן שהחרדים לא הולכים לעבוד. אז הנה העדפה מתקנת לחרדים ובאה הגברת הזאת ואומרת: לא, זה יפגע באוכלוסיות אחרות. אני מגנה את זה בכל תוקף, אני הולך להוציא על זה מכתב. אני אבקש להכין מכתב בעניין הזה לשרת המשפטים, כך נדמה לי, אלא אם כן מה שכתוב בעיתון לא נכון מפני שהיו הרבה פעמים דברים שכתובים עליי בעיתון והיו לא נכונים. אז זה יכול לקרות בעיתון.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:05.>