PAGE
3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
27/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 296>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ז באייר התשע"ד (27 במאי 2014), שעה 11:00

<קידום תהליכי התחדשות עירונית בירושלים - במסגרת יום ירושלים>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
ישראל אייכלר

דוד צור

נחמן שי

יעקב אשר

אראל מרגלית

דב חנין

אורי מקלב

>
דלית זילבר - מתכננת מחוז ירושלים, משרד הפנים

שירה שפירא - מנהלת תחום התחדשות עירונית, משרד הפנים

שלמה בן אליהו - מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

מרצדס צרפתי - יועצת המשנה למנכ"ל, משרד הכלכלה

משה כהן - תכנון אסטרטגי ומדיניות מנהל מרקם ותיק, משרד הבינוי והשיכון

שרית גולדשטיין - משרד ירושלים והתפוצות

יוחאי טולדנו - יועץ מנכ"ל משרד הביטחון

ניר ברקת - ראש העיר, עיריית ירושלים

עופר צבי ברקוביץ' - ס' ראש העיר, עיריית ירושלים

ישראל קלרמן - סגן ראש העיר, עיריית ירושלים

מאיר תורג'מן - סגן ראש העיר, עיריית ירושלים

נחמניאל סבן - סגן ראש עיריית ירושלים, עיריית ירושלים

קובי כחלון - סגן רה"ע ומחיק תיק תכנון ובנייה, עיריית ירושלים

תומר דרור - עוזר ס' ראש העיר, עיריית ירושלים

עמרי רחמים - יועץ ראש העיר, עיריית ירושלים

אריאלה רג'ואן - יועצת ראש העיר לענייני חינוך, עיריית ירושלים

ברי רוזנברג - יועץ ראש העיר, עיריית ירושלים

אמנון מרחב - מנכ"ל עיריית ירושלים, עיריית ירושלים

מיכל שלם - ראש הסגל, עיריית ירושלים

יוחנן בצלאל ויצמן - חבר מועצה, עיריית ירושלים

מוטי גמיש - עיריית ירושלים

שירה אבני - מנהל לשירותי קהילה, עיריית ירושלים

מוריאל אזולאי - אגף תכנון ואסטרטגיה, עיריית ירושלים

עופר גריידינגר - מנהל האגף לתכנון העיר, עיריית ירושלים

רחלי נבנצל - אגף תכנון ואסטרטגיה, עיריית ירושלים

חגית בצלאל - אגף תכנון ואסטרטגיה, עיריית ירושלים

עמית פוני - מנהל מיזם דיור בר השגה והתחדשות עירונית ברשות לפיתוח ירושלים, עיריית ירושלים

דפנה דין - ראש לשכת רה"ע, עיריית ירושלים

קרן קרפ - עוזרת ראש הסגל, עיריית ירושלים

גיל ריבוש - מנהל אגף תכנון ואסטרטגיה, עיריית ירושלים

ירון תורן - רפרנט בכיר – קשרי ממשלה, עיריית ירושלים, אגף מדיניות

אריה קינג - חבר מועצה, עיריית ירושלים

מירב ינשרה - ע' לסגן ראש העיר קובי כחלון

יהודה סקר - יו"ר עובדי בתי המשפט

ישי אייזנברג - סמנכ"ל סיטיפס

עוזאל ותיק - מנכ"ל שיווק ודוברות, חברת סיטיפס

אילן גורדו - חבר הנהלה ארגון הקבלנים ירושלים והסביבה, התאחדות בוני הארץ

חומי נובנשטרן - סמנכ"לית, המועצה לשימור אתרים

יצחק שווקי - מנהל מרחב ירושלים, המועצה לשימור אתרים

יוני שפירא - מנכ"ל, אגודת מורי הדרך

יעל אלישר - רכזת תחום התכנון בקהילה בירושלים, החברה להגנת הטבע

ציפי רון - יו"ר הוועדה לבריאות ואיכות הסביבה, מועצת ארגוני הנשים

דינה רווה - פעילה

דוד דהאן - יור ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

מבשרת נבו - לוביסטית, עירית ירושלים

רחל כהן - לוביסטית, המועצה לשימור אתרים

איתן אלון - גלעד לובינג

יער אמיר - לוביסט, חברת סיטיפס

קרן שמש - גלעד יחסי ממשל

אביגיל עמית

רוני טיסר

לאה קריכלי

לאה קיקיון
<קידום תהליכי התחדשות עירונית בירושלים - במסגרת יום ירושלים>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום - קידום תהליכי התחדשות עירונית בירושלים - במסגרת יום ירושלים. אני שמחה לארח כאן את חברי הכנסת נחמן שי ודב חנין, מנכ"ל משרד השיכון והבינוי, מנכ"ל עירית ירושלים, ראש הסגל, חברים שהגיעו מירושלים ואותך, ראש העיר. אנחנו שמחים ואנחנו חוגגים כל אחד בעיר שבה אנחנו חיים או שאליה אנחנו מקושרים, אבל בירושלים – כל המדינה כולה חוגגת ושמחה ביום ירושלים. יש חשיבות גדולה שאנחנו נותנים כולנו לעיר.

הלוואי. הלוואי אני אומר.

יושב ראש השדולה, אני מדברת בשמי, לפחות. ירושלים חשובה לנו, נשמור עליה כעיר בירתנו הנצחית שנותנת מקום לכל הדתות בה, ומאפשרת בעצם גם לצעירים להמשיך לחיות בה, שלא יעזבו את העיר, שהעיר לא תהיה עיר מבוגרת, ואני חושבת שניר ברקת עשה הרבה מאד שינויים ופיתח את העיר מאד. זו סך הכל הקדנציה השניה שלך. אני רוצה להודות לך קודם כל על העשייה המרובה, על פיתוח העיר, על התרומה שלך ושל האנשים שלך לעיר, ואנחנו עוברים לנושא המיוחד היום שביקשת שנעסוק בו, והוא קשור לוועדת הפנים, הוא – סוגיית ההתחדשות העירונית בירושלים.
אני מבקשת שתציג את הנושא, תפתח, ולאחר מכן נשמע התייחסויות. נמצא מישהו מהאוצר? כרגיל, לא.

קודם כל, תודה רבה ליושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת מירי רגב, חברי הכנסת היקרים, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. יש כאן, לשמחתי הרבה, לא מעט חברי מועצת העיר ירושלים, אנשים מעירית ירושלים, ממשרד הפנים, מנהלת המחוז, מכובדי כולם. קודם כל, חג שמח. אני מסתובב בעולם ומציג את ההתפתחות בירושלים בשנים האחרונות, ואנשים לא מאמינים. לא מאמינים שבמזרח תיכון, שכולו מערבולת אחת גדולה, ומדינות סביבנו מתפרקות יש אי של שפיות שנקרא מדינת ישראל ובתוכה – קצב הפיתוח והתאוצה של העיר ירושלים הוא היהלום שבכתר. אנשים מסתכלים בפליאה על מה שקורה לנו. אכן, בשנים האחרונות ירושלים בתנופה מאד מאד גדולה של צמיחה. אני מגיע מוועדת הכלכלה שם הצגנו את התאוצה, את הפיתוח בעיר ירושלים, ברובע העסקי החדש בכניסה לעיר של 1,1 מיליון מ"ר, עם קיבולות של כ-50 אלף עובדים חדשים, פיתוח עצום בתחום התחבורה, שמאפשר לנו גם הנגשה של העיר, ולא פחות חשוב – על התוואי של התחבורה הציבורית, על הרכבות הקלות. אנחנו מדברים על התחדשות עירונית, פוטנציאל עצום של התחדשות עירונית, וכאן אנחנו נרצה להתמקד על תהליך שמתפתח בשנים האחרונות, והוא מאד הואץ בשנה האחרונה יחד עם השר אורי אריאל ומשרד הבינוי והשיכון על איך אנחנו מנצלים את המומנטום החיובי שקורה בעיר, גם להניע את התהליך של התחדשות עירונית והרחבת היצע יחידות הדירות בעיר.

חלק גדול מהחסמים שהיו, אני חושב שאנחנו אחרי הסרתם. בעיר ירושלים שמנו יד לייצר במינימום 4,000 ובשאיפה – ל 6,000-5,000 יחידות דיור, בשנה. במהלך השנים האחרונות העיר ירושלים שיווקה יחסית כמעט את כל העתודות שיש לנו להתרחבות של השכונות הקיימות. זו עבודה מאד אינטנסיבית של ממלא מקומי קובי כחלון, יחד עם מנהלת המחוז ותהליכים סטטוטוריים רחבים, אבל ברור לנו שאחד הפוטנציאלים הגדולים ביותר שיש לנו בעיר ירושלים זה נושא של התחדשות עירונית, ציפוף, לקחת שכונות, אזורים בהם אנחנו מעריכים שאפשר לעשות ציפוף ולהניע תהליכים של התחדשות עירונית, בשני ממדים עיקריים: תכניות פינוי-בינוי, והתכנית השניה היא תמ"א 38.
אני רוצה לומר שעד לפני שנה, לא בירושלים ולא במדינת ישראל, כמעט בשום מקום - לא פוצחה הדרך להגיע למספרים גדולים של בינוי. היו לזה סדרה של חסמים. החסמים הם: ודאות פיננסית של הקבלנים, לחליפין - תכנון שמאפשר ודאות תכנונית, או, לחליפין, תהליכים ביורוקרטיים שמנעו מיזמים את המוטיבציה להיכנס פנימה מתוך הביורוקרטיה שמלווה אותם. עוד מחסום לא קטן היה הוודאות של התושבים לקראת מה הם נכנסים. היו מגיעים אליהם מאכערים פה ומאכערים שם, ואנשים לא ידעו על מי לסמוך. אי הודאות הזו היתה במישורים רביים אנחנו עשינו סדרה של פעולות שלהערכתי מאפשרות לנו להיכנס לעידן חדש בנושא של כל התהליכים של פיצוח הבניה. קודם כל בנושא של ודאות פיננסית. התפתח בירושלים בשנים האחרונות קוד שמאפשר ליזמים – ודאות שיש רווח קבלני בכל פרויקט של פינוי-בינוי. זה תקן 21, שאומר שאנחנו, המערכת הציבורית, מכירים ברווח הקבלני של 20% ומראש לא מתווכחים אתו. ממה נפשך? אם אנחנו נניע, ונקצץ קומות, ונעשה אל"ף ובי"ת, ולא נעמוד בתקן, בוודאות הקבלנים לא יבנו. אז זה יהיה תיאורטי ולא מעשי. הבטחת רווח קבלני הוא תנאי הכרחי לכניסת קבלנים.
דבר נוסף, העברנו החלטה לפני חודש וחצי-חודשיים, כמדומני, בעיר ירושלים, לטובת פינוי-בינוי, ביטול גורף של היטלי השבחה. אין היטלי השבחה ב-7 השנים הקרובות לפרויקטים שנכנסים לפינוי-בינוי.

כמה כאלה יש? כמה כאלה מתוכננים, מנכ"ל משרד השיכון והבינוי?

קרקע פרטית. זה לא קשור אליו.

לא. יש יוזמה עירונית ויש יוזמה פרטית. אנחנו מעריכים שזה אחד החסמים שיאיצו ויבשילו עשרות ומאות פרויקטים בהמשך הדרך, ב-7 השנים הקרובות אבל אנחנו יודעים שלהסיר חסם - - זה רק אחד מהחסמים. אז היום, בירושלים, יש לנו ודאות הרבה יותר גבוהה שהיא פיננסית, שמבטיחה לקבלן רווח וכדאיות. שוב, כמו שאני אמרתי – אם לא יהיה קבלן שיידע להרוויח, זה לא פילנתרופיה, לא יהיה.

דבר שני – העניין התכנוני. אנחנו השלמנו מהלך רב שנתי, של כמה שנים טובות, העיריה עם משרד הפנים של השלמת תכניות ופרסום מפורט לציבור של האזורים המיועדים לתמ"א 38, ולפינוי-בינוי. עשינו תכניות אב למספר שכונות בעיר ירושלים, כך שהיום קבלן ויזם יודע לתכנן מראש מה הוא מקבל. הוא לא צריך לנהל משא ומתן בכל פרט קטן כשהוא נכנס לשכונות כמו קרית יובל, גוננים ושכונות נוספות שמיועדות לפינוי-בינוי בעתודה ראשונית.

רק פינוי-בינוי או תמ"א 38?

הוא דיבר כרגע על פינוי-בינוי.

תמ"א 39 זה כל העיר, ופינוי-בינוי זה - - -

זה מתחמים מסוימים.

זה היעד שלנו, להרחיב את זה - - -

אבל יש הגבלה באזורים מסוימים לתמ"א 38.

לא.

זאת אומרת, הרעיון היה בתהליך רב שנתי, לוודא שהיזם יודע לתכנן מראש, ולהקטין את האי ודאות הזאת.

ואתה יודע גם להגיד לו מה המחיר שאתה רוצה? אתה יודע לקבוע לו מחיר מטרה?

אנחנו עוד לא שם.

כרגע אתם רק מאפשרים לו את ההיתכנות בכלל, שיבוא ויציע את עצמו לטובת הפרויקט. אחר כך אתם מתחילים משא ומתן על מחיר מטרה וכל מה ש - - -

נכון. מה שאני אומר שבעבר הפרויקטים בכלל לא הגיעו להבשלה, וזו הסיבה. למדנו מה הסיבה שפרויקטים כאלה לא התרוממו. אז אני כיזם, אם יש לי אי ודאות גדולה, אני לא נכנס לפרויקט. הורדת אי הוודאות היא קריטית.

בתהליך - עשינו מספר שינויים. קודם כל נכנסנו לרפורמה מאד מקיפה ברישוי בניה בעירית ירושלים. אני לא אלאה אתכם, מצבנו היה רע. מצבנו משתפר כי הכנסנו מערכות מקוונות וממוחשבות, שממקבלות את התהליכים, אבל לא פחות חשוב – לקחנו את חברת הבת העירונית שלנו, חברת מוריה, שהיא חזקה מאד בפיתוח תשתיות, רק כדי לסבר את האוזן – היא מרימה היקפים של למעלה מ-700 מיליון שקל בשנה, תשתיות, בעיקר כבישים ופרויקטים מיוחדים – חברה עירונית. הטלנו עליה להיות האינטגרטור ומייצר סינתזה בין קבלנים, מצד אחד, לבין המערכת העירונית מצד שני, ובין התושבים מצד שלישי. זה גם להוריד אי ודאות לתושבים. תושב, איך הוא יודע? באים אליו 4-3 יזמים, 4-3 קבלנים, כל אחד מוכר לו סיפור אחר. איך יידע התושב או התארגנות של תושבים מה נכון ומה לא? אז חברת מוריה, שבין השאר מפתחת תשתיות, היא בקשר עם התושבים, עם המנהיגות של השכונות, בעצם לפתח מרכז עירוני שמסביר לתושבים מה האפשרויות שלהם, מה מותר, מה אסור - - -

איזה פרויקט יכול לצאת לפועל ואיזה לא.

נכון. לתת לתושבים ודאות גבוהה מה אומרת המערכת הציבורית. כקטליזטור לתהליכים של התחדשות עירונית, אנחנו אישרנו תקציב ראשוני מחברת מוריה של 1.5 מיליון שקל, ואנחנו יוצאים במהירות לדרך. הרעיון הוא לאתר את המקומות, להיות המתווך בין הקבלנים, התושבים והעיריה, הורדנו את אי הוודאות הפיננסית והיעד שלנו כמובן – להאיץ באופן ניכר את הפיתוחים.

בדרך, בתיווך, הם גם מגלגלים חלק מזה לאזרח, לצרכן? אם הוא משלם לקבלן, ומשלם כל מה שצריך עבור הבניה, עכשיו יש לו עוד חברה קבלנית, חברה עירונית שאמורה לסייע לו. השאלה אם גם הסיוע שלה – צריך, הרי, לממן את החברה הזו, גם הוא מתגלגל בסוף על מחיר הדיור לאזרח.

שאלה מצוינת. אנחנו עוד לא יודעים הגיד. חברת מוריה היא לא חברה למטרות רווח. היא חברה עירונית שמטרתה להאיץ את האינטרסים של העיר. קודם כל שמנו כסף נטו, עירוני. זה מסובסד על ידי העיריה. אני יודע שגם משרד השיכון מתכוון לעזור לנו. אנחנו מעריכים שהתקציב של חברת מוריה יעלה סדר גודל של בין 4 ל-6 מיליון שקל לשנה. היעד שלנו, אם נצליח לממן אותו באמצעות מדינה והשתתפות כזו או אחרת של מוריה – אני מקווה שלא נצטרך להפיל במשהו, אבל התהליך הזה הוא מסובסד על ידי המדינה, ואין לו מטרות רווח.
ישבנו עם קבלני ירושלים, ישבנו במספר ישיבות בכל מיני פרויקטים שמתפתחים, של פינוי-בינוי. אנשים מאד מאד אופטימיים שסדרת הפעולות שעשינו עד כה פותחת לנו צהר חדש. אני מרגיש בנוח לבוא ביום ירושלים ולהציג יעד מאד אמביציוזי שהצבנו לעצמנו, למעלה מ-4,000 יחידות דיור בחומש הקרוב, מפרויקטי פינוי-בינוי ותמ"א 38. זה לא מתקרב למספרים שהיו בעבר. שמנו יעד שכזה ואני מאמין שבעבודה נכונה, בעבודת מטה, והמון תשומת לב - - -

בתוכם יש גם דיור בר השגה? בתוך ה-4,000 האלה אתם מגדירים X דירות לטובת דיור בר השגה?

ברגע שאת מערבת גם דיור בר השגה באופן טבעי זה הופך את זה לפחות כלכלי.

אנחנו יודעים את זה, הוועדה הזו יודעת, ויושב הראש נלחמת על זה. הדוקטורט שאין לה זה דיור בר השגה. זו שאלה מאד טובה. מאד טובה.

אני אסביר, ברשותכם – כשאתה לוקח בלוק בקרית יובל עם אנשים שבחלקם מצבם הסוציו אקונומי לא חזק, ואתה נותן להם על הדירה שלהם דירה ששווה ב-150% יותר. שידרגת את מצבם. באופן טבעי, פינוי-בינוי ותמ"א 38 יש בו במהותו תמהיל של דיור בר השגה.

מי שגר בפינוי-בינוי זה ברור, אתה נותן לו קודם כל דירה תמורת דירה. הוא קודם כל מקבל דירה תמורת דירה, הוא לא מקבל סכום כסף. אם הוא מקבל סכום כסף, בסכום הכסף שהוא מקבל הוא לא יכול לקנות דירה. הוא לקח דירה, נתן דירה, קיבל סכום כסף, אמנם יקר, יחסית, או גבוה יחסית, אבל הוא לא יכול לקנות עם זה כלום. אז קודם כל דיברנו על זה שאחד העוגנים שלנו בפינוי-בינוי, זה לא קשור אליכם, שאתה מקבל דירה תמורת דירה, מי שאתה מפנה. ברור שכשאתה עושה פינוי-בינוי אתה רוצה גם להרוויח. אתה רוצה לבנות יותר קומות, ואנחנו, דרך אגב, מאפשרים את זה, בחוק התכנון והבניה החדש, כי אנחנו חושבים שזה נכון שיזמים ירוויחו, אני לא מאלה שחושבת שכאשר יזם מרוויח זה נורא. אבל אני רוצה שכאשר יזם מרוויח, גם האזרח ירוויח. קרי, שתהיה לו יכולת לשלב ולעשות תמהיל נכון גם של דיור בר השגה, כי אחרת, אם על קרקע שלנו לא הצלחנו לעשות דיור בר השגה - - -

זה תלוי באופי של המתחמים. אם זה בא בשכונה שמי שגר בה היום הוא אדם שצריך דיור בר השגה וגר היום בחצי מלונה, נקרא לזה, אם תפילי על זה עוד דיור בר השגה לא יהיה שם פרויקט.

לא. אני שואלת לגבי 4,000 יחידות דיור- אם יש שם תמהיל נכון, לא ביקשתי שכל המתחמים יהיו, אבל אתה בהחלט מצפה שמתוך 4,000 יחידות דיור, אתה תקצה דירות קטנות, תקצה דירות לצעירים, הרי רוב הצעירים רוצים להישאר בירושלים.

אני מסכים אתך, רק בואו נביא בחשבון שבערך בין 15 ל-20% דירות שייכנסו לשוק בנתיב הזה. פינוי-בינוי יש לו מרכיב קלאסי של שדרוג איכות חיים של התושבים, כולל לקחת אנשים שמצבם הסוציו אקונומי חלש. לשם אנחנו הולכים. ההתחדשות העירונית היא ללכת למקומות ותיקים, ישנים. אני מרגיש בנוח שאנחנו מטפלים נכון בתמהיל של הירושלים. גם תמ"א 38 זה קרקע פרטית, של יזמים, קבלנים פרטיים, זה להוסיף דירות כדי לשפר דיור, כדי להוסיף יחידות דיור, לחזק את המבנה, אז אנחנו מרוויחים לאורך כל הדרך.
אני חושב שהקלאסיקה של דיור בר השגה זה דירות חדשות למבנים חדשים - - -

לדעתי, היועצת המשפטית, בתכנון ובניה, גם בתחום הפינוי-בינוי אנחנו מחייבים 20% לדירות קטנות.

נכון. 20% דירות קטנות בכל תכנית חדשה.

זה לא קשור לדיור בר השגה.

זה קשור, אבל זה לא פוגע כלכלית בפרויקט.

זה בסדר, זה מצוין. זה לא פוגע ב - - -זה, אין בעיה.

כדי לא להרוג את הפרויקט, כדי שיהיה כלכלי, כדי שיהיה רווחי ליזם, אי אפשר לחבר שתי צרות ביחד ולעשות מזה שמחה. זאת אומרת, ההליך של פינוי-בינוי או של תמ"א 38 כל כך מורכב, כל כך עומד על הקצה של הרווחיות של הקבלן, כך שאם תגיד לו שאתה חייב להשכיר דירות ולא למכור דירות, הוא לא ייכנס לפרויקט, אם תגיד לו שהוא חייב למכור במחיר מופחת, הוא לא ייכנס לפרויקט. לכן, הדבר היחידי שאפשר לעשות, ולכן זה נעשה באמצעותכם בחקיקה, שברמת התכנון יחייבו אותו בדירות קטנות. אז בהגדרה של "בר השגה" לגבי דירות קטנות, אכן זה מותאם לתכניות האלה, אבל לא במונחים האחרים של בר השגה.

של ההשכרה וטווח ארוך ומחיר מטרה.

אדוני אמר - -

נעבור לראשון הדוברים - נחמן שי. יושב ראש השדולה למען ירושלים.

תודה רבה. אנחנו עוברים הבוקר מוועדה לוועדה ואחר הצהריים יש לנו מפגש של כל השדולה לעניין יום ירושלים. מאחר שאמרת משהו בעניין הזה, אז אני רוצה לומר לך שלצערי הרב יום ירושלים הפך בעיקר להיות ל – יום בירושלים והוא גם קיבל איזושהי משמעות שאני לא מבטל אותה – דתית, דגלים - כל דבר הוא יפה בדרכו אם הוא מקבל איזושהי משמעות בהקשר רחב. לצערי הרב הוא לא נחגג בישראל בהקשר רחב והוא לא מקבל את ההבנה מהישראלים מה זה אומר שהעיר הזאת פעם לא היתה מאוחדת, והיום היא מאוחדת, ומה המשמעות שלה כבירה לא רק של מדינת ישראל אלא של העם היהודי כולו. אני לא יודע באיזו ועדה אני צריך לדון בזה ולחשוב על זה איפה ירושלים נכנסת לתכניות הלימודים ואיך דור צעיר גדל כאן ומתייחס לירושלים מקסימום כטיול שנתי ובחלק מהמקרים גם לא זה. אז זו רק הערה על הדברים של יושבת הראש.
אנחנו עוקבים דרך השדולה וגם לא דרך השדולה אחרי הבעיות של ירושלים, ואנחנו גם מודעים לבעיות הקשות מאד של העיר הזאת, ולניסיונות של ראש העיריה ושל הצוות שלו להוציא אותה מזה ולהזניק אותה קדימה. זה לא מבצע קל. אני חוזר מה שאמרתי ואמשיך לומר: עד שמדינת ישראל לא תחליט שאי אפשר להסתפק באמירות, תקצה את המשאבים ותפנה את תשומת הלב, ותכפה קודם כל על עצמה לתת דוגמה לאחרים לגבי המרכזיות והחשיבות של העיר – בכל התחומים של העיר, כי אנחנו עוברים מוועדה לוועדה, ולא דיברנו על הכל היום – אז זה לא יקרה. הממשלה נקרעת. פעם יש את הפריפריה ופעם נושאים אחרים. זה לא יכול להיות.
קודם כל, העיר הזאת, ואני צועק את זה: אנחנו נאבד את ירושלים כבירת ישראל, גם את הרוב הציוני שבה וגם את הרוב היהודי שבה. אין מה לעשות, התהליכים האלה עוברים עלינו, וזה דורש מאמצים וסדר גודל של מנופים גדולים. אז יפה מה שהעיריה עושה, אבל גם ידיה מוגבלות ומשאביה הכספיים אינם אין סופיים. אז טוב יהיה אם את תתגייסי, אם הוועדה ומשרד השיכון יתגייסו – כי גם במשרד השיכון יש כוחות שמושכים אותנו למקומות אחרים – ובניה בירושלים היא קונצנזוס, קונצנזוס לאומי - - -

גם במזרח ירושלים?

כן, גם במזרח ירושלים. לא בתוך השכונות הערביות, עם כל הכבוד, לא לזה הכוונה. שם לא בונים בניה המונית בלאו הכי. על בניה ברחבי ירושלים יש קונצנזוס לאומי בכנסת, אין בעיה. אולי לא אצל דב חנין, אבל אני חושב שאצל רוב מכריע בין חברי הכנסת – אנחנו לא מתכוונים, גם מהאופוזיציה, כשרוצים לבנות בהר חומה או בגילה או בכל שכונה אחרת. אנחנו לא מתווכחים. אנחנו מתווכחים על בניה מטורפת במקומות אחרים. לכן תירגעי, בעניין של בניה בירושלים יש הסכמה רחבה ביותר בציבור היהודי במדינת ישראל. תודה רבה.

תודה לך, אני חושבת שהשדולה שאתה עומד בראשה היא חשובה. נכון שלא תמיד כולנו מתעסקים בסוגית ירושלים, אבל ברור לחלוטין שירושלים צריכה להיות מעל לכל, לא רק בתפילות שלנו וברצון שלנו לראות אותה ככזו אלא ביכולת שלנו לשים בה משאבים. לפחות הוועדה הזו, שאחראית על 4 משרדים גדולים: משרד הפנים, משרד הדתות, המשרד לביטחון הפנים – משטרה מד"א וכל הקשור לזה, והמשרד להגנת הסביבה, נעשה את כל מה שמתבקש כדי לסייע לכם ואני כבר מזמינה אתכם להעביר לנו רשימה של נושאים שלא נדון בהם רק ביום ירושלים אלא במהלך השנה כולה, נושאים שאתם חושבים שנכון שהוועדה תקדם. נעשה את זה בשמחה.
דב חנין, בבקשה.

תודה, גברתי יושבת הראש. מה זו עיר? מה זו ירושלים? יש ויכוח על השאלה הזו. אני לא מתכוון רק לשאלה הטריטוריאלית. אני מתכוון לשאלה – על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על עיר. יש כל מיני אג'נדות. יש כאלה שמוכנים לשעבד בכלל את הערים, ובטח את ירושלים, לטובת אג'נדה לאומית או לאומנית, או דתית או לטובת איזושהי אג'נדה ענקית. ואני אומר שמבחינתי ירושלים זה בני אדם. בני אדם שחיים בירושלים ועליהם אנחנו צריכים לחשוב, להם אנחנו צריכים לתת תשובות. אלה בני אמיתיים שיש להם קשיים, בעיות, יש להם מצוקות, ואותם אנחנו צריכים לראות כשאנחנו מדברים על ירושלים.
אני מברך, אדוני ראש העיר את הדגש שאתה שמת פה על התחדשות עירונית ועל ציפוף. אני, להבדיל מחברי נחמן שי, לא חושב שעתידה של ירושלים נמצא בעוד איזושהי התפרסות . גם בתוך תחומי העיר, אחת הבעיות האורבניות של ירושלים היא העובדה שבגלל אג'נדה לאומית המדינה בנתה פה, בנתה שם - ונוצרה עיר מאד מבוזרת, שמאד מקשה על יצירת רקמה אורבנית שהופכת את העיר למקום טוב לתושבים. ולכן האג'נדה שאתה שמת עליה את הדגש, של ההתחדשות העירונית, של הציפוף, של יצירת עיר שנעים להיות בה, עם מרכז עיר אמיתי היא אג'נדה מאד נכונה ואני מברך עליה.

בבוקר לא אמרת את זה על קלנסאווה.

גם על קלנסאווה. אני בעד ציפוף, בוודאי. רק כשבקלנסאווה כשבאים לצופף הורסים את הבתים. אז אני בעד לצופף בקלנסאווה. אתה תסכים אתי אחרי שתבוא לביקור.
אבל אני רוצה לחזור לירושלים. כשאני מדבר על ירושלים אני מסתכל על עיר שהיא קודם כל עיר עניה. חלק גדול מהאנשים בירושלים הם אנשים עניים. יש כאלה שמדברים אל איחוד ירושלים ועל אחדות ירושלים, אני לא בטוח שירושלים מאוחדת, אני לא יודע מאיזו בחינה היא מאוחדת, אבל בטח ברמת העוני יש תחרות בין העיר המזרחית לעיר המערבית. העיר המזרחית מנצחת בגדול – 75% מהתושבים בה נמצאים בעוני. וגם בעיר המערבית, אני אומר בצער, חלק גדול מהתושבים נמצאים בעוני.

גם אחוזי הגביה שם, בהתאם.

אני אומר את הנתון הזה של העוני, כי אם אנחנו מסתכלים גם על שאלות הדיור בירושלים], והן שאלות מאד שקשורות, אנחנו צריכים לראות את השאלה הזאת של הדיור בראיה חברתית. זה לא מספיק שיהיו דירות בירושלים, הרי גם דירות קטנות בירושלים – אני, למשל, לא מסוגל לקנות דירה קטנה בירושלים, לא בגלל שאני לא אוהב את העיר, כי המחירים הם מאד גבוהים.

הצטרף אלינו חבר הכנסת אראל מרגלית שגם הוא יושב ראש משותף לשדולה למען ולחיזוקה ושימורה של ירושלים, יחד עם חבר הכנסת נחמן שי.

ולכן, אדוני המנכ"ל אמרת בצדק שבעניין פרויקטים של בינוי-פנוי הם כוללים מבחינתכם, בראיה כלכלית, דירות קטנות, כי זה אפשרי וכדאי ליזם, כי זה גם עולה הרבה כסף, אבל זה לא בדיוק דיור בה השגה במונחים שאנחנו מדברים עליהם, וזו בדיוק הבעיה. אני לא מתווכח מבחינת ההיגיון של היזם. אני מתווכח מבחינת ההיגיון שלנו כמערת ציבורית שרוצה לתת גם לתושבי ירושלים וגם לילדים שגדלים בה, את האפשרות להמשיך לגור ולחיות בירושלים. אני שמעתי בזמנו שהאדמו"ר מגור, הקודם, הוציא הוראה שאומרת שזוגות צעירים לא יכולים לגור בירושלים, לא בגלל שהוא לא אוהב את העיר, אלא מכיוון שהוא הבין שבירושלים המחירים נעשו בלתי סבירים. אני חושב שזו הנחיה ברמה של מנהיג רוחני, אמירה יפה עם מסר חברתי חשוב, אבל כמערכת ציבורית אנחנו לא נותנים את התשובות הנכונות. אנחנו לא נותנים את התשובות הנכונות לאנשים האמיתיים שגרים בירושלים ואוהבים אותה, וילדיהם רוצים לגור בה, ולהם אנחנו חייבים תשובות.

התשובות האלה צריכות להיות ברמה המערכתית, ואני פונה פה – שני השחקנים המרכזיים, גם המדינה- בדמותך, אדוני, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, וגם העיריה, אתם צריכים לתת פתרונות של דיור בר השגה לא במובן הזה של דירות קטנות, שהוא לא הפתרון בר ההשגה האמיתי לתושבי ירושלים . פתרונות דיור בר השגה אמיתיים לתושבי ירושלים האמיתיים, ופתרונות דיור ציבורי אמיתיים. אנחנו מדברים בירושלים על דיור ציבורי – זו מצוקה קשה ביותר. אני, בכל שבוע נפגש פה עם אנשים שרוצים דיור ציבורי בירושלים, נמצאים בתור, זזים מהמקום ה-300 למקום ה-400, מצוקת דיור עצומה בתחום הדיור הציבורי. יש כסף בקופת הדיור הציבורי. בקופת חברת פרזות יש, כך אני מבין, יש 55 מיליון שקלים. אגב, פרזות מכרה המון דירות של הדיור הציבורי. הכסף הזה לא חזר לדיור הציבורי. עכשיו נותרו 55 מיליון שקלים. במקום להגיד – בזה אנחנו קונים ובונים דירות של דיור ציבורי ובזה אנחנו מתמודדים עם המצוקה, אני שומע שהכוונה היא לפרק את חברת פרזות, ולהעביר את ה-55 מיליון שקלים האלה לכל מיני מטרות אחרות.

אתה לא מכיר את העובדות.

אני אשמח מאד לשמוע תשובות בעניין הזה. אולי תרגיע אותי. אני רוצה עוד שאלה בהקשר הזה, אדוני המנכ"ל. לפני כמה חודשים שמענו שאתם מקדמים פיילוט בירושלים שהמדינה לוקחת דירות, שוכרת את הדירות ומשכירה אותן הלאה לזכאי הדיור הציבורי. אני חייב להגיד שאני חייב להגיד שאני חשבתי שזה מצוין. השאלה היא אם זה באמת קורה, ובאיזה היקפים זה קורה.

ומה המחיר. אם זה באמת קורה אז זה באמת מודל טוב שאפשר לאמץ אותו בירושלים וערים נוספות.
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בבקשה, הוא פשוט חייב ללכת.

אני רוצה להגיד משהו שדירנו עליו בוועדת הכספים, רוצה להציע משהו. דווקא מר בן אליהו, הממשלה הביאה שתי תכניות דיור בר השגה לאחרונה, לוועדת הכספים. אחת מהתכניות אנחנו מאד לא אהבנו, זו התכנית של המע"מ – חשבנו גם על האפליה שבה, והדרך שלה. הרבה פחות אהבנו אותה, ושמעת את זה מאתנו בוועדת הכספים. דווקא בנושא של מחיר מטרה, נראה לנו כהתחלה טובה, ניתן לעבוד אתה. בואו ניקח את ירושלים. אתם רוצים לעשות 10,000 יחידות כאלה בתקופה הקרובה. יושבים פה אנשים שאחראים על הדבר – בואו ניקח ונעשה פיילוט בצורה הרבה יותר מואצת, עם השיפורים שאתם חושבים, אולי, עוד להכניס בתכנית, ונעשה את זה פה, דווקא בשכונות. בואו ניקח ונהפוך את זה למשהו קונקרטי.

אבל מחירי מטרה זה לא לשכונות, מחירי מטרה זה לשיכונים שאתה בונה. בפינוי-בינוי כזה, שם אתה רוצה לעשות מחיר מטרה, והוא הסביר למה הוא לא יכול לעשות מחיר מטרה, כי אז זה לא ישתלם לקבלנים. אתה גם מבין משהו בזה.

הוא לא אמר את זה.

אז תסביר, כי ראש העיר אמר שמחיר מטרה, מבחינתו, כרגע, בתמהיל, בפינוי-בינוי – כרגע התמהיל הזה לא יכול לכלול מחיר מטרה.

- - -

- - הממשלה עוזרת במוכנות שלה, במנהל מקרקעי ישראל, לתת את הקרקע במחיר אטרקטיבי, אפילו בהורדת מחירים. זה מה שאנחנו רוצים.

אני אענה לפי הסדר – באמת, הרבה רשויות מדברות על התחדשות עירונית, אבל מדברות ולא עושות. לעומת זאת, עירית ירושלים לקחה לה כמשימה את הנושא, ואנחנו רואים גם כן צעדים של עשיה. מה זה צעדים של עשיה? רשות שאומרת שהיא מוותרת על היטל השבחה, היא מצהירה בזה שהיא לא מסתכלת רק על ההכנסות שלה, היא מסתכלת באמת על ההתחדשות העירונית.

דבר שני – היא לקחה לעצמה גוף ביצוע, שזה חברת מוריה, ונמצא כאן מנכ"ל מוריה. הם עושים עבודה טובה, מניסיוני, והם יודעים , באמת, לחבר בין הדיירים, בין היזמים ובין הרשויות. לכן אנחנו רואים רשות שהתגייסה לנושא של התחדשות עירונית. אלה לא תהליכים שקורים, באמת, כמו בשיווק מכרז רגיל כמו מחיר מטרה, אלא מדובר בתהליכים יותר ארוכים, כיוון שחיים אנשים בדירות.

יש הבדל בין תכנית פינוי-בינוי ובין תמ"א 38 אבל הממשלה החליטה בכמה צורות לתגבר ולתחזק את הנושא של התחדשות עירונית, וחלקם מופנים גם לירושלים. יש קול קורא ופונים לרשויות. רשות שעונה לקריטריונים מגישה בקשה שהיא רוצה לקבל גם תקציבים לצורך הפעילות של ההתחדשות העירונית.

זה תקציבים לפעילות, לא תקציבים לפרויקט.

אני אסביר. יש נושאים, לדוגמה, שאנחנו רואים אותם בפסקי דין שיוצאים כרגע, ועוצרים לנו – נניח ברמת גן, התחדשות עירונית, בכך שאומרים שאי אפשר להוציא היתר בניה לפי תמ"א 38 אם אין תכנון לכל השכונה. בית המשפט פסל היתרים שנתנה הוועדה המקומית לתמ"א 38 כי הוא אמר – אני רוצה לראות את ההיבט השכונתי, נושא התעבורה, מוסדות הציבור, וכו' וכו'. זה לא כאן, הדבר הזה, אבל מה שנעשה בירושלים – עם העיריה ביחד, ותקציבים משותפים, יש תכנון שכונתי. בגוננים יש תקציב לתכנון שכונתי. יש כרגע קול קורא ב-2014 שהם הגישו שתי בקשות לשתי שכונות נוספות – שמואל הנביא וארמון הנציב, גם זה תכנון שכונתי, וגם זה יאושר להם. יש נושא של תקצוב שאנחנו נותנים לשיקום תשתיות כדי שהשכונה תיראה אחרת. יש נושא של קרקע משלימה - - -

שזה הולך לקבל החלטת ממשלה – חלקו ביום ראשון הקרוב.

מה זה, 12%?

לא. יש פרויקטים שונים, מהרבה סוגים - - -

כי אני שומע מהרבה ראשי ערים, שאתם מכניסים אותם למצוקה עם התשתיות שהם צריכים לבנות, והם אומרים - אל תתנו לי את הפרויקט, כי אין לי את הכסף להרים את התשתיות.

פיתוח מרחב ציבורי בירושלים, בגוננים ובמקומות נוספים - - זה בהיקפים של למעלה מ-30 מיליון שקל.

אתה מדבר על נושא של שכונות חדשות, שרשויות טוענות שלא מקבלים א מוסדות הציבור בהתאם למה שהם צריכים ולכן הם צריכים להשלים מכספם. זו סוגיה בפני עצמה שלא פתרנו את כולה, פתרנו את חלקה ברשויות שיש הסכמי גג, אבל ברשויות שאין הסכמי גג הבעיה עדיין נותרה בעינה.
לגבי הנושא של דיור ציבורי שהעלה כאן חבר הכנסת דב חנין – אז אכן, לגבי הנושא של פרזות, ראש העיר אכן צודק, העברנו גם לוועדה כאן את ההסכם של המדינה עם פרזות ועם עירית ירושלים מה עושים עם הכספים של פרזות, וכפי שתראה בהסכם שם, הכספים הולכים לדיור הציבורי. ב-99%, הייתי אומר - - -

100%, ויתרנו על הכל שם.

העברתם את זה לוועדה?

כן. העברנו את זה לוועדה. לגבי הנושא החדש שאתה מעלה – מחיר מטרה וכדומה, זה לא מתייחס לחלוטין לרשות עירונית. זה מתייחס אך ורק לבניה חדשה. כאשר קבלן מקבל קרקע - - -

אין בעיה. בניה חדשה בחלק מהשכונות.

אנחנו נשמח שמחיר מטרה יהיה בירושלים, כמובן ש – השיווקים. אם השיווקים יהיו בשכונות ת יקרות שזה מעל לגג - - זאת אומרת, אם מחיר המוצר הסופי – אני מניח שאם יהיה שיווק ברחביה זה לא רלבנטי. לכן, אם השיווקים שהמנהל עושה בתקופה הקרובה יהיו שיווקים באזורים שבהם מחיר הקרקע - - -

יש שיווקים בתקופה הקרובה, בירושלים?

יש שיווקים בהתאם למדיניות. כן.

אני אגיד משהו לגבי המדיניות של השיווקים. אני נפגשתי בשבוע שעבר עם בנצי ליברמן, גם בעקבות הותמ"לים ועד כמה מנהל מקרקעי ישראל הם חלק מהעניין הזה, כמה הם משווקים, איך הם עו'קבים אחרי השיווק, מה מחיר הקרקעות, עד כמה העלו את מחיר הקרקעות. אנחנו קבענו שיגיע פה לוועדה הוא בעצמו, לא על ידי פקידיו ולא על ידי אנשיו, ולא על ידי - - -

לא על ידי שליח ולא על ידי מלאך.

יפה. הוא בעצמו יגיע לפה, לוועדה, ויסביר קודם כל את הבעיה שראינו אותה. ובינת שוורץ אמרה: מדינת ישראל באמצעות מנהל מקרקעי ישראל העלו את מחירי הדיור, באמצעות מחירי הקרקע. קודם כל זה נאמר. לכן זה צריך יהיה להיפתר. הוא יבוא לפה, הוא יציג את זה. אתה תבוא רק בסוגיית ההתחדשות העירונית, ובכלל כל התמונה הזו.

אנחנו שיכללנו את הפיילוט וצריכים לקבל את האישור של המשרד על השחרור של הפיילוט, ואם זה ישוכלל זה עוד יקצר את התהליך בשלוש שנים.

מה זה אומר, השכלול, ומתי זה יקרה?

זה אומר שזה פיילוט אוטומטי.

קרי? תן לנו פרק זמן.

כפי שהסביר ראש העיר – כאשר עושים תכנית של התחדשות עירונית יש שני כשלים – האחד, אי הוודאות הכלכלית של היזם. הכשל השני – שלדייר יש חוסר אמון ביזם, הוא לא יודע מתי הוא יקבל ומה הוא יקבל. המערכת שתכננו אותה, מה שאתה מכיר – פינוי-בינוי, היא מערכת שבאה ואומרת: בוא ניקח מגרש, נתכנן אותו, נעשה הסכמים של אופציה מול היזם, נעשה קול קורא ונעביר אותם. הרעיון שמתגבש עכשיו הוא שבמקום שניקח קרקע ריקה, שאותה נתכנן, נשווק, נעשה מכרז והסכמי אופציה ואז נצא בקול קורא, זה תהליך שעד שיוצא הקול קורא לוקח כמה שנים. הרעיון שהוא שהמדינה תרכוש בהסכמי אופציה דירות ובניינים גמורים, ואז תעשה את הקול קורא. מה שיקרה – נעשה את הקול קורא, ובניין שלם שרוצה לעבור, אני לא שם אותו בבניין אחד, אני מפזר אותם.

אני שאלתי שאלה אחרת – על הפיילוט שהמדינה תשכור דירות - - -

אתה צודק. בנושא הזה באמת הנחינו את עמידר לעשות את זה. היא הוציאה פניה לציבור לשכור דירות, וזה לא צלח. זה לא צלח, כי הציבור לא רוצה להשכיר דירות לדיירי הדיור הציבורי ודיירי הדיור הציבורי לא רוצים להשתמש בהיצע הזה כי הם רוצים דירה,, לא לשכור דירה.

נזמן אותו על זה לדיון בסוגיה.

אני חוזר לדבר היותר כללי - תראו, הממשלה, והרבה מאד מהשרים אוהבים מאד להישבע על הגבולות של העיר, ועושים מעט בשביל תכניה. אנחנו מדברים כרגע על החלטת ממשלה אומללה, האחרונה, שבעצם מעכבת העברתם של 4,000 עובדי ממשלה שעובדים במרכז, שהיתה החלטה לפני שנים שהם יעברו לירושלים, מעכבת השקעות של כ-120 מיליון שקל בשנה, וגם הבוקר, כשישבנו בוועדה לביקורת המדינה, שמענו הרבה מאד תירוצים מכל מיני משרדים. לא ראינו שיש גורם אחד שאחראי לומר - אוקיי, היה עיכוב, אבל יש לנו כרגע לוחות זמנים שעוד שלוש שנים אנחנו מעבירים X מהמשרדים לירושלים, ואומרים: זו הבירה, וזה לא רק מהשפה ולחוץ.

דבר שני, לגבי הנושא של קרית הממשלה והדברים שנבנים בנושא של התחדשות עירונית. בסדר גמור, הממשלה תהיה שם, בכניסה לעיר. אנחנו פוחדים, חלק מאתנו, הירושלמים, שזה ייקח המון מהכוח של מרכז העיר . אנחנו רוצים לראות במקביל תכנית, עם המעבר של "בצלאל" למרכז העיר, שתדבר על הקמת מרכזי ייצור, פרסום, תכשיטנות, צילום – כל הדברים האלה, למרכז העיר. לפני 20 ומשהו שנה כשהקימו את דרום מערב העיר, ובנו את מלחה, ואני אז עבדתי ברשות לפיתוח ירושלמים ומאד התגאיתי בגן הטכנולוגי שהקמנו שם - עשינו גם נזק לעיר. הנזק שעשינו הוא שלקחנו הרבה תכנים מהמרכז והוצאנו אותם החוצה. היום אני אומר לכם, כמי שגר פה, כמי ששלושת הבנות שלו הלכו לבית הספר הניסויי במרכז העיר כל יום, היום חסרים פרויקטים של תעסוקה ומקום שבו אנשים עובדים במרכז. אז אם המחלקה לארכיטקטורה עברה פנימה, והרבה סטודנטים עשו סביב עצמם התחדשות עירונית עם בתי קפה, ועברו לגור, 2,700 סטודנטים במרכז העיר, של "בצלאל" ואולי עוד כמה דברים, אנחנו רוצים לשמוע בשורה במרכז. כי אחרת שוב יקחו מהכוח של העיר, יבנו כמה בתים של קרית ממשלה – שיחשבו על זה אתנו: אנחנו נמצאים כאן במתחם הממשלתי כמו 5 צוללות – 1,600 איש בתוך הכנסת לא יוצאים החוצה. אנשים מבנק ישראל לא פגשו אף אחד ממשרד ראש הממשלה, ואף אחד ממשרד החוץ. יש פה הרבה מאד צוללות של קמפוסים סגורים.
אנחנו מבקשים תכנון שיוציא את האנשים שעובדים בירושלים - שיגעו בעיר. שתהיה ארוחת צהריים בחוץ, שאנשים ייפגשו אנשים לפגישות עסקיות, שאנשים ייגעו בעיר, כי כרגע זה בועות. אנחנו לא רוצים עוד בועה, אנחנו רוצים התחדשות עירונית כוללת שתיתן מקום תוסס לכל האנשים בעיר.

אנחנו היינו אמורים לסיים את הדיון אבל נאריך אותו בעוד רבע שעה.
דלית, כיושבת ראש הוועדה המחוזית של ירושלים אני רוצה שתגידי איך את רואה גם את שילוב הצעירים בעיר.

אני רוצה לומר קודם כל מילה לאראל מרגלית, כי הוא אמר את זה גם קודם - לגבי קרית הממשלה, יש תכנית שאושרה השנה שעושה את השינוי שאתה מבקש אותו ומקווים שבאמת , אם יבצעו אותה, וכאן הממשלה צריכה לבצע - - אז התכנית הסטטוטורית אושרה, אין חסם - - -

מה מאושר סביב "בצלצל"?

זה לא הנושא.

מה זאת אומרת? - - שאלה, אז אנחנו שואלים. איזה בניה ותעסוקה מוקמת סביב "בצלאל"?

יש לנו הרבה מלונות שאישרנו לאחרונה במרכז העיר.

מלונות זה לא - - -

אני מודה לך, אבל הנושא הזה הוא לגבי התחדשות עירונית.

אז אין ספק שהתכניות של התחדשות עירונית הן הכי חשובות, הן גם הכי מורכבות, מכמה היבטים. כמובן – ההיבט הכלכלי, החברתי והתכנוני. צריך רק לזכור שברמה התכנונית אנחנו פחות בבעיה, כי בעצם, מה שאנחנו אומרים, והקמנו צוות משותף שהוא ייחודי – שכולל גם את העיריה, גם את משרד הפנים, בעצם – את כל הגורמים המתכננים ביחד, לא צריך לעבור קודם ועדה מקומית ואחר כך מחוזית – יושבים כולם יחד, הוא מקבל את כל הכללים מההתחלה, ואנחנו מלווים אותו באופן מאד אינטנסיבי, ובעצם רודפים אחרי היזמים לקדם את התכניות. ירושלים היא עיר מורכבת ברמה התכנונית, אבל הכללים ברורים. יש לנו את האזור של העיר ההיסטורית ושם השימור נותן את הדגש, ויש לנו את האזורים שמיועדים להתחדשות עירונית.
אנחנו אומרים דבר כזה – וזו תשובה לחבר הכנסת חנין: תנו לנו את העיר שאנחנו רוצים, ותקבלו את הזכויות. אנחנו לא קמצנים בזכויות - - -

מי זה "תנו לנו"?

היזמים שבאים להתחדשות העירונית. אנחנו רוצים את המרחב הציבורי, אנחנו רוצים את עירוב השימושי - - -

אנחנו הממשלה, אנחנו הרגולטור, אתם אמורים לקבוע מה הם הכללים, אתם אמורים לקבוע איך העיר הזו צריכה להיראות, לא היזמים. היזמים הם נגזרת, תאמיני לי.

לא, את לא מבינה אותי. אני אומרת שהכללים קבועים, ומה שאנחנו מבקשים לקבל בתכניות האלה זה את העיר הנכונה, את עירוב השימושים הנכון, והזכויות - - -

אם הם לא יגישו תכנית נכונה, אל תאשרי אותה. אם התכנית שהם מגישים היא תכנית שלא מתקבלת, אל תאשרי אותה.

כמה תכניות היום - - -?

אנחנו במצב אחר בירושלים. אנחנו בעצם מנסים להביא את היזמים אלינו כדי לעזור לקדם את הבניה. ברמה החברתית צריך לזכור שמי שבעלי הבית בתכניות האלה זה התושבים עצמם, וזו הסוגיה הכי מורכבת. צריך גם לזכור שההתחדשות העירונית באה לפתור תכניות מאד קשות כמו אזורים כמו אולסוונגר, ששם המדינה כן צריכה לתת את המענה, ומנהל מקרקעי ישראל, למשל, לא נותן את המענה, כי אם הוא צריך לתת שטח כדי לעשות פינוי-בינוי, אין תחליף לתכנית הזו וצריך לזכור שמדובר שם על דירות שהן מתחת לכל ביקורת, ואין ספק שאלה המקומות הראשונים שצריך להיכנס אליהם בהתחדשות עירונית, ולא רק למאגר של יחידות דיור, שזה גם נכון וזה גם התחדשות עירונית, אבל עדיין, למשל במקרה הזה- כשבאה העיריה ופונה לרשות למקרקעי ישראל ומבקשת את השטח שיש לה, כדי שתצרף לתכנית, כדי שאפשר יהיה לעשות עם זה משהו, היא אומרת לא. וכאן יש לנו בעיה גם עם רשות מקרקעי ישראל וגם ברמה של מה שהמדינה נותנת, כי היא לא יכולה רק לתת ולדרוש ולהגיד – תעשו את זה, וזה אחר כך לא קורה, במקומות שחייבים לעשות אותם. לא צריכים ללכת רק למקומות הכי מבוקשים ושם לעשות התחדשות עירונית, כדי להביא את הרווח הגדול.

אוקיי. בעניין הזה של ממ"י תעבירו תכניות מסודרות – מה נתקע, ונטפל בזה. נעשה פה דיון נקודתי.

גברתי יושבת הראש, אדוני ראש העיר. קודם כל אני מברך על הרוח הזו של התחדשות עירונית. אנחנו משתמשים במילים גדולות וחשובות. יש מאחוריהן הרבה כאשר יש מאחוריהן הרבה. אין לי סטטיסטיקות לפני אבל ברור לחלוטין שאין בניה כמעט בירושלים, יחסית לערים בסדר גודל כאלה, או אפילו או אפילו סדר גודל יותר נמוך, ברחבי הארץ. הבניה בירושלים באופן יחסי לעיר, לגודל שלה, ולחשיבות שלה, בשנים האחרונות אין הרבה בניה בירושלים.

זה פשוט לא נכון. בשנה שעברה, שנת שיא ב-20 השנה האחרונות, למעלה מ-3,000 התחלות בניה חדשות. המספר הגדול ביותר, גם שאושרו - - -

כשאתה משווה את זה לערים במרכז הארץ - - -

כשאני משווה את זה למה שהיה בעבר. יחסית למה שהיה במרכז הארץ בשנה שעברה, הרבה יותר - - זה פשוט לא נכון.

אני לא מתכוון לתמונת מצב. יכול להיות שיש שיפור משנים עברו, אבל כלפי עיר בסדר גודל כזה זה היה צריך להיות הרבה יותר גדול, כי הדור השני שרוצה לגור כאן ואנשים חדשים שרוצים לבוא לגור כאן - הביקוש הוא ענק, זו עיר הבירה, שטח יש, אז צריך - - -

אתה לא טועה, כי הציבור שמגיע אליך ואומר שאין מכרזים ועוצרים גם מכרזים שקיימים - יש כאן ציבור תושבים, הוא אחרי זה נאלץ ללכת לשכונות אחרות וגם שם, אחרי זה, לא נותנים לו את המענה הנכון. אני יודע על מכרזים שיוצאים על ידי אנשי משרד השיכון ועוצרים אותם מסיבות כאלה ואחרות. ציבור שלם, 25% לא מקבל מענה, והולך לערי הפריפריה. רוב ההגירה השלילית שיש, בעיקרה, זה ציבור של תושבי בני ירושלים שאין להם מקום, אין להם פתרונות. אז אתה צודק, יש הגירה שלילית, יודעים לאיזה ערים הם הולכים, והם לא באים, לא מקבלים מענה. הזוגות הצעירים לא מקבלים מענה.

אין עצירת בניה בירושלים, ככל שהדבר תלוי בעירית ירושלים. לא עוצרים אף בניה בירושלים, זה לא נכון.

- - -

אני אומר, ועל כך אני חושב שאין ויכוח – הפוטנציאל צריך להיות הרבה יותר גדול, וזו גם המטרה שלכם, בשביל זה באת לכאן ואמרת: אני רוצה להשתמש בכלים אלה ואחרים. יש את הכלי שנקרא משרד השיכון ומנהל מקרקעי ישראל, ואנחנו יודעים את הבעייתיות שיש בדברים הללו, גם מבחינה מדינית. ובאמת, אם כבר משתחררים כמה מכרזים הם היו צריכים לעוף במהירות לשיווק, והם התעכבו בגלל בעיות כאלה ואחרות שרמז עליהם ואמר ידידי, חבר הכנסת הרב מקלב, ואני לא רוצה להעלות אותם כרגע לסדר היום, כי זה לא רלבנטי. אבל דבר אחד ברור: לעיריה, עוד לפני המנהל ולפני משרד השיכון, יש כלים לגרום לכך שתהיה בניה הרבה יותר גדולה בירושלים.
נושא פינוי-בינוי הוא נושא של הורדת ביורוקרטיה, הוא נושא של תמ"א 38 – אני לא יודע כמה - - -

הוא דיבר על זה, ביוזמתו.

נכון, אני רוצה לחדד את זה. אני שואל - כמה תמ"א 38 יש היום בעיר, וכמה היתרי בניה?

פי 5 ממה שהיה ב-5 השנים האחרונות.

לפני 5 שנים לא היה תמ"א 38.

היה אפס.

אני שואל את זה לא בשביל הביקורת, בשביל לנסות לשים את הדברים על השולחן. הכלים האלה חייבים להיות כלים נגישים לציבור, כלים קלים. הורדה של היטלי השבחה הוא מעשה מבורך שיעודד יזמים להיכנס לדברים הללו. הורדת ביורוקרטיה. העיר זקוקה להרבה מאד יחידות דיור, בכל השכונות. דיברו קודם על מתחמים שהם מלחמים שסכנת חיים לחיות בהם, היום. חבל שהלך מכאן מנכ"ל משרד השיכון. במקום כמו אולסוונגר יש שטח מנהל שאפשר היה להכניס אותו לתוך הפרויקט של הפינוי-בינוי ולעשות פינוי-בינוי ובינוי.
אני אומר דבר אחד: אם ראש העיר והצוות יסמכו רק על הפרויקטים של משרד השיכון, לא תהיה הרבה בניה בירושלים. העיריה יש לה בידה תפקיד מרכזי מאד להכפיל ולשלש במידית, ולא לחכות לתכניות אב כאלה ואחרות. קודם כל צריך לשים תרופה למה שקיים היום.

קודם כל אני מאד שמח להיות כאן. יום ירושלים, יום חגה של ירושלים. אני חייב לומר שמזה מספר שנים בכל יום ירושלים אנחנו באים לכאן. יש כאן, באמת, נושאים בוועדות, אנשים מדברים גבוהה גבוהה על ירושלים. כשיום ירושלים מסתיים – מסתיימות כל ההצהרות, וזה חבל. אני אסביר את עצמי. לגבי התחדשות עירונית – יש כאן מסר עירוני מדרגה ראשונה. אנחנו מדברים על מקומות שבהם גרים 8 ו-10 נפשות ב-60-50 מ"ר. מדובר על אולסוונגר, על שיכוני תלפיות, אלה הם מבנים שנבנו בתחילת שנות ה-60. נמצאים שם אנשים במצב מאד מאד קשה. המטרה של העיריה בהתחדשות העירונית הזו, מעבר למסר החברתי, שהוא שצריך לעניין אתכם הכי הרבה, זה שאנחנו לוקחים אנשים שנמצאים בתחתית החיים האישיים שלהם, אנחנו רוצים להרים אותם. וכאן הנקודה שדלית הזכירה – מנהל מקרקעי ישראל, כמו שהוא עשה עם הקיבוצים, שהוא ויתר על שטחים, על מיליוני דונמים, כאן, בירושלים, אנחנו לא רואים את הניסיון לעזור ולסייע לעיריה. אנחנו מגישים כאן תכניות שצריכות לעניין כל חבר כנסת שיושב במליאה הזו, שאם רוצים באמת שעיר הבירה של מדינת ישראל תיראה קצת יותר טוב ולא תהיה העיר העניה, כמו שהעירו כאן כמה אנשים – אראל מרגלית ונחמן שי מכירים את הנושא הזה לפני ולפנים, באמת, מתוך ידיעה שהאנשים האלה מבקרים במקומות, רואים את העוני והמצוקה – מדובר פה בעולים חדשים מאתיופיה, מרוסיה, וזו הזדמנות. אני אומר – מגיע צל"ש לעירית ירושלים על התכנית הזו. זו תכנית דגל שהממשלה צריכה להוביל אותה, צריכה לעזור לנו בנושא הזה. אנחנו הולכים לקת אנשים ולהרים אותם לחיים אחרים, למצב אחר לגמרי. אתם צריכים לעזור לנו בזה.

אני מוכנה לעשות על זה דיון נקודתי ברגע שראש העיר יגיד לי שלא הצלחתם לקדם את התכניות. ברגע שהוא יגיד לי שבנושא הזה דרושה התערבות של הוועדה, אני מצהירה שעוד במושב הזה אני אקיים דיון על העניין הזה, רק תגידו איפה תקוע. .

אמרת שאת רוצה להזמין לכאן את בנצי ליברמן, זה השלב הראשון.

הוא מוזמן, לגבי נושאים כלליים. תגידו מה אתם רוצים נקודתית, תקבלו מענה. חד וחלק.

כבוד ראש העיר, ברוך הבא בצל קורתנו, סגני ראשי הערים וכל חברי העיריה. אני מאד שמח לדבר על הנושא של ירושלים. ירושלים היא עירי, כמו של הרבה יהודים – יותר מחצי מיליון, זו העיר הגדולה ביותר בארץ.

לא חצי מיליון. היא עיר של 800 אלף

בכל מקרה, מדברים על עיר יהודית ודמוקרטית. כשאני שומע בחוץ, בתקשורת, שרוצים לציין את יום ירושלים, את החגיגה הזו, מדברים נגד שני דברים: נגד הגידול הדמוגרפי, נגד הזכות הדמוקרטית של אנשים ונגד יהודיותה של ירושלים. לכן אני אומר שיש שני ימי ירושלים – יש יום ירושלים שכולנו שמחים בה ויש את יום ירושלים של אנשים שאומרים: ערן ערו עד היסוד בה. הם לא אוהבים את ירושלים, בדרך כלל, האנשים האלה, כי אוהבי ירושלים, גם אם הם דתיים וגם אם הם חילוניים – ראיתי שכולם פה משתפכים על ירושלים, ואני רואה את זה בחיוב, גם אם אני לא מסכים בשאר הדברים עם האנשים האלה.
אני רוצה לצטט חבר כנסת, אולי זה לא מקובל, אבל ראיתי פה שהוא כותב כך: "בערב שבת, כשהשמש שוקעת, אני מביט אל האופק, איך השכינה עוטפת את העיר ומרככת אותה, ואיך היא חודרת אלי, והשבת המלכה באה אלינו, לעירנו, ומרגיעה את כולנו". אני חושב שרק ירושלמי כמו חבר הכנסת אראל מרגלית יכול לכתוב משפט כל כך יפה על ירושלים. לכן אנחנו צריכים לראות את ירושלים על כל תושביה כחלק בלתי נפרד משמחת ירושלים.

אני רוצה להיות ספציפי לגבי התכניות של התחדשות ירושלים. אלה שאומרים שיש בניה גדולה בירושלים צודקים, רא שהעיר צודק, יש בניית פרויקטים אדירים. אבל מה לעשות שרוב בני ירושלים עניים, ורוב הפרויקטים הם לעשירים. זו הבניה העיקרית בירושלים. אז מה הפתרון? התחדשות, כל מה שאתם מדברים על לחדש את השכונות. אבל יש פה בעיה שנקראת ביורוקרטיה, שיורדת לחיי כל אזרח במדינת ישראל, וגם בירושלים זה מעכב כל דבר. למשל, נושא מאד חשוב כמו שימור. כולנו רוצים לשמר, אבל אני לא חושב שהדירה בה אני נולדתי, צריך לשמר אותה ולמנוע לבנות בניין חדש שם. עיש כל מיני דרגות שימור. יש בתים שבאמת צריך לשמר, אבל השימור גורם, מעבר לנזק הכספי, לחוסר כדאיות של יזמים לחדש את העיר, וזה גם גורם לביורוקרטיה וסחבת נוראית. צריך לא לתת בידי המקצוענים את המושג הזה של שימור, כי שימור זה עניין ערכי, עניין סנטימנטלי. אי אפשר להגיד על כל בניין שני, ומי שיש לו אינטרס – תוקע את השימור. אם לא הצליחו אנשי הארכיאולוגיה למצוא שם עצמות אז מוצאים שזה נבנה לפני 100 שנים וצריך את הסופר הזה ואת הסופרת ההיא, כל אחד צריך להישמר.

זה גם מביא תיירות, זה מנוע כלכלי.

בוודאי. אני יודע שלירושלים יש מאות אלפי תיירים. הדבר היחיד שמייחד את ירושלים בתיירות מול תל אביב זה קדושתה של ירושלים, ורק אתמול היה פה מי שאיננו יהודי, והוא בא לירושלים רק בגלל קדושתה.
אני רוצה לדבר על העניין של העיר העניה, במשפט אחד. אומרים שירושלים היא עיר עניה ועיר מוזנחת. אני ממש נעלב בשמם של תושבי ירושלים. אמנם ההכנסה של תושבי ירושלים אינה גדולה כמו בערים אחרות, אבל "עני" זה מושג שמי שהוא עני הוא עני בדעת, ברוח – ירושלים עשירה ברוח, עשירה בדעת. יש אנשים ענים שראש העיר והעיריה צריכים לטפל בהם, ירושלים ויהודה תשב לעולם.

תודה לך, עופר, בבקשה.

אני ביקשתי רשות דיבור בפתק כשנכנסתי, כי אני רוצה לדבר על השימור, כי הוא דיבר על השימור.

אל"ף, לחבר כנסת מותר לדבר על מה שהוא רוצה. אני לא מתייחסת לשימור כי אני חושבת שיש חשיבות לשימור, אז עדיף שלא תעלה את זה.

התכוונתי להגיד דברים חיוביים.

אני רוצה לברך את יושבת ראש הוועדה שהיא לוחמת אמיתית לדיור בר השגה וגם אוהבת את ירושלים. זה דיון חשוב. מצוקת הדיור בירושלים היא מצוקה קשה, משפיעה גם על הרבה משפחות שעוזבות את העיר. בהיבטי התחדשות עירונית, קודם כל אני שמח שיושב ראש העיר, מחזיק תיק התכנון והבניה מובילים את הנושא הזה, ובאמת קיבלנו החלטה להוריד היטלי השבחה. עדיין\ המסלולים – יזמים, רשויות – המסלולים קשים. אנחנו רואים הרבה מאד עמידה בפרויקטים האלה, ואם ממשלת ישראל ומשרד השיכון לא יכניסו את היד לכיס ולא יעזרו בתמריצים ובתובנות נכונות איך לקדם את התהליך הזה, אנחנו נמשיך לדבר על זה, וזה באמת הפוטנציאל העיקרי בירושלים, כי אין לנו הרבה קרקעות בירושלים אבל יש לנו אזורים להתחדשות עירונית, ואנחנו צריכים לראות מעורבות אמיתית יותר ומעשית יותר לא רק בהגדרת מסלולים אלא גם בתמריצים שיוציאו את זה לפועל.
אני רוצה להציע עוד שלושה אלמנטים שהם ייחודים לירושלים. דירות רפאים. התחלנו במהלך שתכליתו לטפל בבעיה הזו של 10,000 דירות בירושלים שיכולות מחר בבוקר לשמש הרבה מאד אנשים בעיר. אז רק בשנה הבאה אנחנו מתחילים לגבות, לקח זמן להחיל את התהליך הזה, אצלכם, רציתם לדחות את זה בשנה. צריך להחריף את הצעדים נגד קנייה של אנשי חוץ - - -

זה בחקיקה? זה אצלנו בכנסת?

זה אושר על ידי משרד הפנים, אנחנו נעביר את זה בשנה הבאה. העברנו ב-2010 וזה לא אושר - - -

אני לא חושב שמס כפול זה הצעד היחידי שאנחנו יכולים לנקוט בו. יש פה עניין של מיסוי רכישה, יש פה עניין של אלמנטים אחרים.

אז דיבר אתי על זה גדעון וסגרנו את זה בתקנה של האוצר.

אני לא חושב שהצעד הזה הוא מספק כדי לטפל בתופעה. הוא יכניס כסף לעיריה, הוא לא יביא את אותם בעלי דירות להשכיר, וצריכים לנקוט בעוד צעדים. בקרוב תעלה הצעת חוק שמטרתה לטפל בתופעת הנכסים הנטושים, פילים לבנים שנמצאים ברחבי העיר, מאות אלפי מטראז'ים שיכולים לשמש לדיור, לתעסוקה. אנחנו היום פוטרים אותם מארנונה בהנחיה ממשלתית. אם הפטור הזה יקוצר אנחנו נורה ליזמים, לבעלי הנכסים להביא לשימוש מהיר את אותם נכנסים, אנחנו ניצור היצע דיור שקיים היום בעיר, עומד ולא שמיש. זה אמור לעלות בקרוב לוועדת השרים לחקיקה.

הצעת חוק ממשלתית או פרטית?

הצעת חוק ממשלתית של חבר טופורובסקי.

אז היא לא ממשלתית, היא פרטית.

סליחה.

הדבר האחרון – נושא שטחים חומים. במסגרת התיקונים של שר הפנים, במסגרת הרפורמה לחוק התכנון והבניה, כשאנחנו מבקשים את עזרתכם, ודיבר פה קודם חבר הכנסת דב חנין על כך שצריך למצוא פתרונות חברתיים – שטחים חומים, מגורים להשכרה בניהול עיריה, זה פתרון חברתי אמיתי שנותן כוח לנו לאפשר דירות לאנשים צעירים, אנשים אחרים שצריכים את הדירות האלה, במחירים סבירים, ידועים מראש - - -

אבל אתה תצטרך גם גני ילדים, ודברים כאלה.

אנחנו מדברים על מעל אותם שטחים חומים, וזה פתרון חברתי אמיתי שלא משאיר את הדברים - - -

מה סגרנו ב-101?

188- שיהיה תיקון.

עוד לא יצא התיקון של שר הפנים?

עדיין לא יצא.

כשאישרנו את חוק התכנון והבניה ביקשנו שיאשרו. אני מבקשת שיצא מכתב מסודר בעניין הזה.

סעיף 188 אומר שניתן לבנות דירות להשכרה על מגרשים חומים, אבל יש עוד סעיף 188 בפקודת העיריות שאומר איך מחלקים נכסים, באישור שר הפנים. - - רק רגולציה אחת - - -

זה נושא שנסגר עם שר הפנים ואמור היה לצאת, אני לא מבינה למה לא. יטופל.

קודם כל – חג ירושלים שמח. באמת, הדיון ברומו של עולם. אני רוצה להודות לך, חברת הכנסת רגב, יושבת ראש הוועדה, על ההזדמנות. כל דיון כזה הוא מפרה. אני בטוח שאנחנו הולכים מכאן עם כמה רעיונות ואתם, חברי הכנסת. אנחנו הצגנו במהלך היום את התהליך הכלכלי שעובר על ירושלים. שמנו דגש בוועדה על פיתוח כלכלי, על התהליכים, על התנופה הגדולה בפיתוח מתחמי תעסוקה, בפיתוח סביב תשתית הרכבות שאנחנו מניחים בעיר, שמאפשרים לנו התחדשות עירונית ברמה מאד מאד גדולה, התחייבות מדינה – למעלה מ-20 מיליארד שקל על תשתיות התחבורה של שני הקווים הבאים, ועוד השקעות וכן הלאה והלאה. היום, בוועדת הפנים שמנו דגש על השינוי הגדול שאנחנו מובילים בנושא של התחדשות עירונית. מה שהיה הוא ממש לא מה שהולך להיות. שמנו גז על הנושאים הגדולים, אנחנו לא מוכנים להזניח את הנושא של הדיור, כי זה בדמנו, בנפשנו, בסוף – צודקים החברים, העיר הזו צריכה להחיל את הקיבולת של הגרים בה, של העובדים בה, ואותם אלה שגרים, שגם תהיה להם תעסוקה, גם תרבות פנאי. לשמחתי הרבה ירושלים היא גם עיר עליה לרגל, ואנחנו צריכים להתמודד עם קיבולות הולכות וגדלות, לשמחתנו הרבה, של אנשים שמתחברים לירושלים בליבם, בנפשם – תיירים מהארץ ומכל העולם.
אני רוצה התייחסות אחת למה שהעלה חבר הכנסת נחמן שי, שאני באמת חושב שאנחנו צריכים לשנות את סגנון הדיבור שלנו על בניה בירושלים, בכל רחבי העיר. לצטט מה שאני אומר לאמריקאים: כשמדבירם על הקפאה בירושלים, אני שואל אותם את השאלה הרטורית הבאה: אנחנו האצנו תהליך תכנון שכונות במזרח העיר, לטובת התושבים הערבים. אנחנו מאיצים, ופתרנו לא מעט בעיות בנושא של רישיונות בניה, והמספרים של רישיונות הבניה שנותנים לתושבים מזרח העיר הם רק במגמת עליה. אנחנו משקיעים ומצמצמים כיתות לימוד וכבישים – כל זה אנחנו עושים לרווחת גם התושבים הערבים של ירושלים, כמובן. והשאלה שלי, כשמישהו בא ומדבר על הקפאה – הוא מדבר על הקפאה של זה? של כל הסיוע והבניה שאנחנו נותנים לתושבים הערבים? או שמא מישהו חושב שאנחנו, מדינת ישראל, עירית ירושלים – אני צריך לשאול את הבן אדם אם הוא יהודי, ואז לא אתן רישיון ולערבי – כן? על בסיס איזה חוק – אולי החוקה האמריקאית מרשה להפלות בין יהודים לערבים, בין שחורים ללבנים?

לכן אני מוחה בתוקף על סגנון השיח שרומזים להקפאה בירושלים. שיבהירו אנשים למה הם מתכוונים. להפלות לפי דת או להקפיא לכולם?

אמר חבר הכנסת מקלב בצורה מאד ברורה, וגם חבר הכנסת אייכלר - כשמדברים על הקפאה בירושלים, מדברים על כך שלא בונים בירושלים. אין בניה בירושלים.

חבר הכנסת יעקב אשר אמר את זה.

אתה כתבת לי להגיד את זה.

- - -

הטענה כלפי כל מי שטוען להפלות יהודים בבניה בירושלים – בושה וחרפה. לא יהיה לא את זה ולא את זה. לא מפלים לא חרדים ולא חיילים, ולא אנשי צבא – לכולם יש מקום בירושלים, לכולם יש מקום.

אז מה האמריקאים משיבים לך? זו השאלה.

הם לא משיבים, הם לא יודעים לענות כי זו בושה וחרפה, התלונות האלה על העיר ירושלים – הם יודעים שלפי החוקה האמריקאית אין להם זכות לטעון טענה שכזו.

אני מציע שאנחנו פה בכנסת נאמץ אמירה מאד ברורה: אין מושג של הקפאה. לא לפי דת, לא לפי גזע, לא לפי כמות התפילה ביום. אין לזה שום מקום בעיר ירושלים. אני מוחא על זה בתוקף. העיר שלנו צריכה להתפתח כעיר מאוחדת, כעיר מאחדת, ויש בה מקום לכולם.
תודה רבה, חברים.

אני רק רוצה לשאול - - להתערב בכוחות שוק חופשי, האם העיריה תפקידה לנווט איפה כן – לא רק במקומות שכבר גרים, לשמור על מי שקיים.

על מה, על מה מדובר?

היתה התערבות של העיריה בכוחות שוק חופשי כדי להפריע למכרזים שיצאו כבר, ושהתמודדו.

אתה לא מכיר את העובדות, אני אסביר לך אחר כך.

אני מכיר את העובדה, וזו שאלה שנשאלת על ידי תושבי העיר – האם זו תפקידה של העיריה להתערב.

החלטת ממשלה בגיבוי עירית ירושלים זה לתעדף כוחות ביטחון בירושלים, במכרזים ברמות ובגילה.

- - -

למה לא בגילה? יש לך - - למה דווקא ברמות תוך - - -

אני רוצה לסכם. אני רוצה להודות קודם כל לראש העיר על האמירות שלו המחברות והמאחדות. אנחנו בעד הגברת הבניה לכולם – ליהודים, לערבים, לחילונים, לחרדים. רק שנבנה בירושלים כמה שיותר, ונחזק אותה.

אני חושב שהעבודה שהצגתם בעניין התחדשות עירונית היא בעיניי עבודה יפה. אני חושבת שאנחנו יכולים לאמץ אותה בכמה ערים. הוועדה הזו מתעסקת המון בסוגיות תכנון ובניה.

- - תעזרו לנו בזה.

תן לי לסכם – אני חושבת שהעבודה שעשיתם היא טובה וחשובה, וכדאי שנאמץ אותה. כדי שנאמץ אותה ונראה במה כדאי לעזור לכם לא נוכל לעשות זאת בלי שתגידו במה אתם צריכים עזרה. זה אליך, מר תורג'מן. ראש העיר, אנא חזור אלינו בתשובה במה אתם צריכים עזרה. הוועדה הזו תסייע בכל מה שאפשר בעיר ירושלים – גם בנושא הבניה וגם בנושא ההתחדשות העירונית.
בנושא שטחים חומים ותקנה 188 – היועצת המשפטית, אני מבקשת לשלוח מכתב לשר הפנים. הוא הבטיח שהתקנה הזו תתממש מייד עם חקיקת חוק התכנון והבניה, וזה לא קרה. אז זה צריך להיעשות כדי שאנחנו נטפל בזה.

דירות רפאים – אני מציעה לקבל כאן את המלצת ראש העיר. בואו נראה איך התקנה הזו, שעכשיו הוציא השר, מתממשת. אם נראה שהתקנה הזו לא מסייעת בסוגיית דירות הרפאים, ונראה שצריך להתערב התערבות נוספת שלנו, או כוועדת הפנים, או בתקנות של השר, נעשה את זה גם.

אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לדיון הזה, וחג שמח, אדוני ראש העיר, כמו שאתה אומר.

תודה לכם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:45>