PAGE
3
ועדת הכלכלה
27/04/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 253>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ז בניסן התשע"ד (27 באפריל 2014), שעה 12:30

<1. תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע"ד-2013
2. תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע"ד-2013 – בקשה לדיון מחדש בסעיף 39(א), בעניין הודעה מוקדמת על העברת מכסה>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
יצחק וקנין

>
אפרת אביאני - יועצת משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תניב רופא - סגנית בכירה למנהל הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חנן רטמן - יועץ לשר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

לירון אדלר-מינקה - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יאיר שירן - מנהל מינהל תעשיות, משרד הכלכלה

זיו גלעדי - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

עילית סקפה לנדאו - יועצת משפטית, המועצה לענף החלב בישראל

מיכל קראוס - מנכ"לית, המועצה לענף החלב בישראל

אפרי רייקין - סמנכ"ל, המועצה לענף החלב בישראל

דורית אשכנזי - מנהלת מח' תכנון וסטטיסטיקה, המועצה לענף החלב בישראל

שולה נווה ורמוס - מנהלת לשכת המנכ"לית, המועצה לענף החלב בישראל

דפנה עצמון - מנהלת תוכן, המועצה לענף החלב בישראל

אדריאנה שוחט - מנהלת מח' פרסום, המועצה לענף החלב בישראל

אביתר דותן - מזכיר התאחדות מגדלי בקר לחלב

רני כץ - חבר הנהלת התאחדות מגדלי הבקר

פרץ שורק - חבר הנהלת התאחדות מגדלי הבקר

יצחק ויצמן - חבר תנועת המושבים

צביקה ורפל - חבר תנועת המושבים

איציק שניידר - מנכ"ל, ארגון מגדלי הצאן

אופי רייך - מנכ"ל "החקלאית"

רחמים אליהו - מזכיר מושב פרזון

דוד בראון - רפתן, מושב שפיר

מיכאל דוד - רפתן, מושב מנוחה

יואב הורוביץ - יצרן חלב במשק משפחתי

אמיר כהן - רפתן, באר טוביה

עדי פרי - עו"ד, רפתן, מושב גילת

יואב צור - רפתן, באר טוביה

רמי קלדרון - רפתן

דן שינבוים - רפתן, באר טוביה

שמשון תנחלסון - רפתן, מושב אליעד

אופיר גפן - המשמר החברתי

עדי אביטן - לוביסטית (גורן עמיר), מייצגת את טרה

מבשרת נבו - לוביסטית (גלעד לובינג), מייצגת את מועצת החלב

אילת סלע - לוביסטית (גלעד לובינג), מייצגת את מועצת החלב

איתי עצמון

לאה ורון

אור שושני
<תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע"ד-2013>

רבותיי, אנחנו בישיבה הרביעית בנושא תקנות החלב. סיימנו לדון ולאשר את רובן של התקנות, למעט נושא השותפויות, השנוי במחלוקת. בכוונתי לסיים היום את הליך אישור התקנות, בין היתר משום שהתקנות אמורות לקבוע כללים להסדרת תכנון הענף ולהחליף חקיקת חירום. יש לזכור שתקנות מדיניות הפיתוח שאושרו בישיבה הקודמת אמורות להסתמך על ההסדר הכללי שאנו דנים בו היום.

בתוך כל השיח הזה, היו נקודות מבט שונות, אינטרסים אישיים שונים, תפיסות עולם שונות, אבל אני חושב שיש פה נושא אחד מרכזי. מצד אחד, אנחנו יודעים שיש תשואה לגודל, אנחנו יודעים שגם בנושא של חלב, כמו במקומות אחרים, התשואה לגודל היא משמעותית. מצד שני, אנחנו מודעים לכך שגם בנושא החלב, כמו בדברים אחרים, ישראל הופכת להיות מדינה שבה קבוצה קטנה מחזיקה את רוב המשאבים, שולטת, משתלטת על כל המקומות, ולכן יותר ויותר אנשים עמלים שבנו עסקים, נעלמים בהדרגה – וזה כנראה שיווי משקל שקורה בישראל, לצערי. כי מדינת ישראל היא מדינה שהדגש על קבוצות שמעבדות ופועלות, שמעבירות את המקל מדור לדור, גם את עבודת האדמה וגם את עיבוד ארץ ישראל...
בסופו של דבר הזמן עושה את שלו, אנשים נשחקים, וכל מיני נוכחים-נפקדים שיושבים במקומות מסוימים משתלטים בהדרגה. וזה לא רק בנושא הזה, זה כמעט תהליך היסטורי שקורה פה, כי הציונות בעצם – עם כל השמחה שלי מיום העצמאות והגאווה וכל הדברים... כבר אמרתי שקבוצה קטנה לוקחת; 50% מהעובדים מקבלים פחות מ-6,400 שקל; המדינה הענייה ביותר במערב, מהאי-שוויוניוׁת ביותר; וכל נושא הערבות ההדדית ובניית חברה של – אני אפילו לא אלך לאנשי השמאל – קפיטליזם נאור, שבה יש באמת תחרויות ורוב התושבים נהנים מהפירות של הצמיחה – ישראל לצערי התרחקה מהנושא של חברת מופת. והתקווה שלי היא שעדיין יהיה תיקון.

למה אני מעלה את הנושא הזה? כי בחלק מהדברים כאן, לגבי איתור מספר השותפים והשותפויות, יש אנשים ישרי דרך, עובדי הקרקע, שהתנאים המיוחדים שלהם יאפשרו לעשות חריגים כדי שיתחברו; אבל מצד שני ישנה תופעה, יותר ויותר, שיהיו רבים שיהיו שותפים מבחוץ, שאינם שייכים לא למשק, לא לעבודה, אלא שיעשו בסופו של דבר את אותה נוכחות-נפקדות ויהפכו אותנו למשק טקסני – כמו שאנחנו בבנקים טקסניים, כמו שאנחנו טקסניים בחלק מהחברות.

למרות מאבקי, אני קורא את הרוחות: תנובה בטח תימכר... במאמר שכתבתי לפני עשרה ימים בעיתונים – אני מוכן להעביר אותו לאנשים שיושבים פה, שמאמינים בציונות – דיברתי על מעבר מכלכלת אקזיט לכלכלה ציונית. אנחנו מובילים בעולם בסטרט-אפים, אבל רובם זה אקזיט של קבוצה קטנה. ערך מוסף ותעסוקה? מעבר לארצות הים. את החברות הגדולות אנחנו מוכרים, ובימים קשים גם משם יכולים להוציא את הייצור. כלכלת האקזיט היא חבורה מאוד מדושנת, מאוד חזקה במדינה, אבל זאת לא כלכלה ציוניות שבונה תעשייה, חקלאות לטווח ארוך.

ברור שלעתים אומרים שזה עומד מול נושא מחירי המזון. אם ניתן את התופעה - - - אולי זה גם יוריד מחירים. לכן אני מציין את השאלה הזאת – כי כשנבוא לדיון עכשיו לגבי השותפויות, מה חריג ומה מותר, אז גם אלה שהם ציונים צריכים לקחת בחשבון שישנם רבים אחרים שאולי כבר נשחקו, שישתמשו באותם היתרים כדי להגיע לטקסס. ואני מציע לישראל לא לאמץ את תפיסת הימין הרפובליקני של טקסס, שלפיה קבוצה קטנה שולטת בכול ומנהלת את הכול. אנחנו עדיין רוצים לעבד את הקרקע הזאת, כי אותו עם שמאבד את הקשר לקרקע, בסופו של דבר יהפוך להיות עם של סוחרים פיננסיים ומוכרי הכול.


זה שייך לעניין השותפויות. אנחנו נעלה את הנושא הזה – מה חריג ומה מותר. אדוני היועץ המשפטי, עורכת דין אפרת אביאני, תניב רופא, חבר הכנסת וקנין, שאתה, כרגיל, שותפנו הנאמן, ואתה תמיד מגיע ועובד... אנחנו עושים את עבודתנו נאמנה.

הוועדה קיבלה נוסח לדיון שמתקיים היום. אנחנו הפצנו את הנוסח גם באתר של הוועדה, ואני רואה שד"ר רופא רוצה להציג אותו.

ד"ר רופא, דברי פתיחה ואז אנחנו נתקדם במהירות סעיף-סעיף, והיום אנחנו נחליט.

אני רוצה להגיד שבתום הישיבה הקודמת אנחנו התבקשנו, וגם הוצע על ידיך, שאנחנו – הממשלה, המועצה וארגוני היצרנים – נשב וננסה להגיע לאיזושהי הסכמה בנוגע לשותפויות. אכן ישבנו, בנוכחות הארגון היציג - - -

ומה השתנה?

ישבנו – הממשלה, המועצה והרפתנים, הארגון היציג כמובן – והגענו להסכמות שמונחות על השולחן וכבר פורסמו. מה שמוצג כאן זה בהחלט הסכמות שכבר הגענו אליהן אחרי ש - - -

תודה רבה. כמובן שאנחנו תמיד לא נשיג את השאיפה המקסימלית, אבל התקדמנו פה כברת דרך.

עדיין יש כאלה שלא שלמים עם הנוסח, אבל זוהי טבעה של פשרה.

אנחנו נתקדם באיזשהם ניסוחים, ואני מקווה שבאהבת האחר ובאהבת חינם... אנחנו בפרשת קדושים השבוע. בפרשת קדושים נאמר מה שאמר רבי עקיבא: ואהבת לרעך כמוך. וגם בנושא הזה, אני חושב שכדאי שכל אחד יסתכל גם על נקודת המבט של האחר, כדי שנגיע לסיכום. תודה רבה. עורכת דין אביאני, בבקשה.

קוראת את תקנה 18: "הגבלת מספר השותפים
 
18.
(א)      ועדת המכסות לא תתיר שותפות לייצור חלב בין יותר משלושה יצרנים.

 
 
(ב)       על אף האמור בתקנת משנה (א), ועדת המכסות רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר שותפות של עד שבעה יצרנים יחידים ובלבד שכל היצרנים השותפים בה מתגוררים באותו יישוב או ביישוב סמוך. בתקנת משנה זו, "יישוב סמוך" – יישוב שהמרחק בין מרכזו לבין האתר שבו יבוצע ייצור החלב במסגרת השותפות אינו עולה על שלושה קילומטרים."
 


אחרי דיונים, אנחנו מנסים לאזן את ההגדלה של מספר היצרנים באמצעי של קרבה גאוגרפית. בעצם יש פה מין כלים שלובים.

קודם כול – כולם גרים בַמקום. למרות שאמרו לי שיש אנשים שיכולים לגור בתל-אביב אבל הכתובת היא פה. איך אתם בודקים את זה?

לא, זו דרישה של חוק החלב: שצריך להתגורר ביישוב. זו גם דרישה של חוק ההתיישבות. אבל בעיקרון הדרישה צריכה להיות מגורים באותו יישוב של כל השִבְעָה, וכך, למרות השותפות, אנחנו מבטיחים קצת יותר טוב את השימור של העיקרון של הייצור העצמי, כאשר יש לזה חריג קטן: יש יישובים שהם ממש צמודים, ואפשר גם להתרחב ליישוב הסמוך ובלבד שהוא לא רחוק יותר משלושה קילומטרים מהרפת שבה מבוצע ייצור החלב.

עורך דין עצמון, בבקשה.

אני אתייחס בקצרה להצעה שמונחת היום על שולחן הוועדה, שזו כבר גרסה שלישית שהוועדה נדרשת לדון בה בנושא השותפויות. אני אתייחס כמובן ברמה המשפטית. הנוסח שמוצע היום מבטא, להבנתי, את העיקרון שישנו כלל שהוא ששותפות לייצור חלב צריכה להיות עד שלושה שותפים, וחריג לכלל הזה הוא שניתן להתיר מטעמים מיוחדים שיירשמו – שזו התיבה המקובלת בחקיקה לתיאור מקרים חריגים – שותפות של עד שבעה יצרנים, בכפוף למגבלה שמוצעת כאן. השאלה שלי היא האם ברמה המעשית אפשרי המצב שבו שבעה יצרנים אכן עוסקים בפועל בייצור חלב.

אני מכיר מקרים חריגים, ואין לי בעיה עם מקרים חריגים. אבל הבעיה היא שברגע שיהיו, נניח, עשרה שותפים, אז הכול יהיה עשרה. אנחנו התחלנו עם שלושה. היה לזה דוגמה ספציפית, אמרו שבמקרה הזה כולם יושבים במקום, כולם מעבדים, ואין בו את הנקודה של אנשים שמשתמשים בזה לרעה. האנשים האלה, תוכם כברם. אבל מצד שני, אומרים לי, יש מקומות אחרים ששם הדבר הזה יכול להיות, וזאת תהיה כסות להיתלות בה לתופעות לא בריאות. ולכן השאלה היא... אמרנו שלושה, ובאו אליי אנשים... האם הנושא של חמישה, למשל, עם אישור מיוחד לשבעה... המקרה הספציפי שנמצא על השולחן – כבר ראינו אותו, הוא יסודר. אבל אני הייתי מעדיף שהסייג יהיה נמוך יותר. הייתי לוקח במקרה הזה יד אחת – חמישה למשל. אבל כשיש דוגמה על הפרק, כשיש שבעה – שזה לא יתפתח כך שהכול יהיה משחק שביעיות.

אני אשלים את דבריו של היושב-ראש. אם אני מבין את כוונתך, אז בתקנת משנה (ב) ניתן יהיה להתיר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שותפות של עד חמישה יצרנים, אבל במקרים חריגים במיוחד, מקרים חריגים יותר או נדירים יותר, ניתן יהיה להתיר בין חמישה לשבעה - -

כן. כדי שלא יהיה פה זיוף מתמיד.

- - כדי לבטא באמת את העיקרון של החוק.

אם יהיה משהו על השולחן, וזה דבר נכון, אז זה יאושר. אבל אני לא רוצה לפתוח פה איזה תהליך שפתאום יהיה פה משחק השביעיות.
מר ויצמן, בבקשה.

תנחלסון. אתה תזכור את השם.

כל אחד בתורו.

אני מסכים לאמירה של השבעה. אבל מה הועילו חכמים בתקנתם כאשר עושים הגבלה על חמישה בשביל שאולי יהיו עוד סוּפּר-חריגים שיהיו שבעה. אין בזה שום היגיון. זאת אומרת, החלטה צריכה להיות חד-משמעית: שבעה. ההחרגה צריכה להיות אמיתית, לגבי שבעה. והבדיקה האמיתית לרפתנוּת, או ליצרנּות, היא ההשקעה הכספית האדירה של אותם יצרנים שהולכים להקים רפת יחד.

תודה. הבא בתור.

מיכאל דוד. אני רוצה להזכיר מהישיבה הקודמת את עורכת דין אפרת אביאני. אני מצטט: "התבקשנו להבהיר באילו תנאים באמת נחרוג מהמגבלה של שלושה יצרנים. מעל הכול – עיסוק בפועל". זה הציטוט.

כמה נתונים. למעלה מ-50 שותפויות התפרקו בשנים האחרונות. זה לגבי הנושא הזה. ישב כאן מנכ"ל מועצת החלב הקודם ואמר בריש גלי: אנחנו לא רוצים שותפויות כפי שהיה בביצים, כי אנחנו פוחדים שהנושא הזה יתפרק. מי שהשתלט שם זה טייקונים – בדיוק כך הוא אמר.

ח"כ וקנין, אתה מאשר?

לגבי הפטם כן. אני מקווה שזה לא הולך לביצים.

הלאה.

כזכור, הגשנו מכתב ליושב-ראש ועדת כלכלה ממר רנאטו לגבי סעיף 7(ד) של החוק, שלפיו ניתן להקים אגודה של יצרנים יחידים. יתר על כן, על פי פקודת הפרשנות, סעיף 16(4), "לא תהא תקנה סותרת הוראותיו של כל חוק". ככה כתוב שם. למעשה, חוק הפרשנות משאיר את האפשרות להקים אגודת יצרנים שחבריה הם יחידים, ומבטל את תקנה 35, שבה דנו בישיבה הקודמת, האוסרת על הקמת אגודה מהסוג הזה.

לא, אדוני, מה המלצתך?

ספציפית, מה ההצעה?

יש פתרון בחוק לגבי הקמה של אגודת יצרנים יחידים, וצריך ללכת עם זה. אגודת יצרנים יחידים.

הלאה.

אני שמשון תנחלסון. רק לפני חודש, ב-24.3, התקיימה פה ישיבה של ועדת הכלכלה, ואני זוכר איזה מאמצים אנחנו והנציגות שלנו עשינו בשביל לשכנע אותך, אדוני היושב-ראש, לדחות; בשביל שמגזר שלם ישב, ידון, ויחליט מה התפיסה שלו בעניין הזה. ואכן, המגזר הזה ישב, וההוכחה לכך היא שאתה קיבלת העתק ממכתב של מר אלון קמה – שהוא היושב-ראש של שולחן החלב, שמזכיר תנועת המושבים הקים אותו והתחייב בפניו שהוא יבצע את מה ששולחן החלב יחליט.

מאיר צור נמצא פה?

לא, הוא לא נמצא. לטעמי הוא יודע שהוא יצטרך קצת להתפתל, אז הוא לא פה.

הנציגים האלה היו אמורים לייצג אותנו. אז אני שואל סתם, שאלת תם, איך זה שהנציגים שלנו הולכים בניגוד למה שאנחנו החלטנו או בניגוד למה שאתה קיבלת במכתב, שבו הבאנו הצעה מפורטת שמדברת על אגודות.

עכשיו אגיע לעצם העניין. אני אתחיל מהסוף. קודם כול, אני אומר להסיר את כל סעיפי (ב), ולבטל את 35. ועכשיו אני אתחיל לנמק את העניין.
האדונים הנכבדים, היועצים המשפטיים, בטח מכירים את פקודת הפרשנות, שבה יש סעיף 16(4), שאומר שלא תהיה תקנה הסותרת הוראותיו של כל חוק. אני בטוח שהם מכירים את זה.

שמשון, יש לך כבר תואר במשפטים.

לא, אבל אני אגיד לך למה: כי כשאתה אמרת על העניין של ערכי הציונות, ולי כמעט יצאו הדמעות... ואני מדבר באמת, כי יש לנו פה הידרדרות ערכית של כל הציונות, אנשים לא מבינים מה זאת המדינה הזאת. רק לפני שנה עמדתי מול אנדרטה של סבתא שלי, שלא הכרתי אותה, בליטא, בינובה, וראיתי בדמיון איך הם עמדו חסרי ישע, הלכו בתור לבורות הרצח. איזה השפלה, איזה התעללות. שם החוליגנים חגגו חופשי. ואמרתי לה: תראי, בכל זאת איזשהו ענף מהמשפחה שלך התקיים, והנה, הקמנו מדינה. ב-67' הילדים שלכם, שזה ההורים שלי, שהם כבר קבורים – איפה? בבית קברות איפה שקרה אסון המסוקים, שזה ליד הגבול. אני רצתי עם הילדים שלי והוצאתי את האופניים באזעקות של הקטיושות מלבנון.

אבל עזוב, לא זאת הנקודה. אמרתי לה שהמדינה שלי תומכת, "תראי, אנחנו יושבים בגבולות, אנחנו שומרים – מה שקרה לכם לא יקרה יותר".

ולכן? אני מבין את כאבך, גם את כל משפחתי - - -

אז אני היום יושב ב... ומבין שרוצים לחסל אותי.

סבי, זכרונו לברכה, שלמה יצחק ברוורמן, הייתה לו חווה בליטא. ב-41', כשנכנסו הגרמנים, השכנים שלו שחטו אותו ואת כל הדודים שלי. הוריי הצליחו להגיע לפה ב-38' ו-36'. באנו לפה, ועכשיו השאלה שלנו היא איך אנחנו בונים את החברה. וחלקנו עושים עבודה טובה וחלקנו מזייפים.

אוקיי, אני ממשיך. בחוק תכנון משק החלב, ב-2011, בפרק ב', הגדרות – מה זה יצרן? יצרן הוא אדם שעוסק בייצור ובשיווק חלב ונקבעה לו מכסת חלב לפי סעיף 7. בואו נקפוץ לסעיף 7. בסעיף 7 כתוב: "לא תיקבע מכסת חלב לתאגיד אלא אם כן הוא בית ספר חקלאי, מכון מחקר חקלאי, או אגודה שיתופית שחבריה הם יחידים, וכן אגודה שיתופית שחבריה אינם יחידים, אם נקבעה לה מכסת חלב לפני תחילתו של חוק זה". מה המשמעות? שימו לב, כתוב "לה", לא כתוב "להם". "לה", הכוונה היא רק לשורה האחרונה, שבה, בעצם, מי שמסתבך עם העניין זה הקיבוצים, כי אם הם יחליטו מחר להקים קיבוץ חדש, תהיה למועצת החלב בעיה לתת להם מכסה.

ברור.

וגם, החוק היה ב-2011, ואז לא חשבו על - - -

שמשון, אנא צמצם.

לא, זה חשוב מה שאני אומר, כי זה מאוד עקרוני, כי זה החוק.

עכשיו, היועץ המשפטי שלך, אני במו אוזניי שמעתי שהוא שאל אותם איך סעיף 35 מסתדר עם סעיף 7. הוא שאל אותם.

וניתנו תשובות בישיבה ההיא.

התשובות היו שהם מחריגים את העניין לחמישה דונם, ואתה אמרת שמבחינת המהות - - -

לא, לא, לא.

הם ייתנו את התשובות תכף. שמשמון, אנא - - -

רגע. בשיחה הזאת הובטחה רביזיה של תקנה 35. לפי מיטב בדיקתנו, תקנה זו לא תעמוד במבחן בג"ץ.

יתייחסו לזה. יש פה משפטנים יותר גדולים גם משמשון וגם מאבישי.

אני מסיים. אני רק אומר שסעיף 35 סותר את סעיף 7 ולכן הוא צריך להתבטל. ואם אנחנו מבטלים אותו, אין פה שום בעיה לאף רפתן לגדול בתור אגודה, והם גם לא יתנגדו, הם רק אומרים שהרבה יותר נוח שתהיה שותפות.

תודה רבה. הבא בבקשה.

אני אופי רייך, מבית לחם הגלילית. אני אחד האנשים שמכירים את הענף, בהיותי מנכ"ל "החקלאית". אני לא מייצג ברגע זה איש, ואין לי מכסה בעצמי.

אני לא מכיר במשק המשפחתי בכלל – ולא רק בענף החלב – מקרה אחד שבו יותר משניים או שלושה אנשים באותו יישוב מקימים שותפויות רגילות לאורך זמן. כן מקימים, אבל זה לא עובד לאורך זמן. כאשר אנשים מתאגדים באמצעות אגודה, או אז ניתן לקיים שותפות אמת. שותפויות כאלה, שלהן מגבלות וסייגים המוגדרים באמצעות תקנון, הוכיחו יכולת לשרוד תקופות ארוכות, כולל תהליכי הורשה ומעבר בין-דורי – שמישהו שכח אותם פה. האפשרות להקים שותפויות של עד שבעה יצרנים ביישוב מבלי לחייב אותם להשתמש בכלים תאגידיים של אגודה, בעיניי חותרת באופן גס תחת התכלית הראויה – שכבוד היושב-ראש דיבר עליה בהתחלה. מגבלות נוספת, שעליהן חובה להתעקש, צריכות להיות מוטלות, על מנת שלא לאפשר לאותם אלו שרואים במכסת החלב פריבילגיה או זכות יתר בלבד ואינם מתכוונים להיות שותפי אמת בעשייה, להפוך את המכסה שלהם לנכס עובר לסוחר.

תודה רבה. אדוני, בבקשה.

אני איציק שניידר, מנכ"ל ארגוני הצאן. אני מביא את הדברים גם בשם מאיר צור, שלא יכול להיות פה היום.

לעניין מספר השותפים בשותפות – המספר שבע זה לא מספר שנפל מהשמיים; המספר שבע זה מספר שאמור לשקף מצב קיים.

שבעה ימי שבתא.

לא, שבעה יצרנים יחידים שהתאגדו עד ערב החוק, או עד ערב התקנות האלו, במסגרת של אגודה שיתופית; וכיום משרד החקלאות לא רוצה לאשר את האגודות האלה. אנחנו, על מנת לאפשר לעד-שבעה יצרנים להתאגד, ביקשנו כן לאשר את זה – וזו פשרה שמשרד החקלאות הלך בה לקראתנו, ואנחנו מודים לו על כך. יחד עם זאת, תנועת המושבים עדיין חושבת שהמסגרת הנכונה להתאגדות של יצרנים היא במסגרת של אגודות. אנחנו מקבלים את זה שכרגע זה לא ניתן, ופנינו למשרד החקלאות וסיכמנו שאנחנו נמשיך את הדיונים לגבי אגודות בהמשך, ואנחנו מקווים שכמה שיותר מהר נוכל - - -

אני יכול להבין למה זה לא ניתן כרגע?

לפי מה שהוסבר לנו, זה לא ניתן מכיוון שצריכות להיות הגדרות מסוימות לאגודות שיתופיות, על מנת להבטיח שכל אחד מהיצרנים השותפים - - -

כדי שלא תהיה אגודה בתוך אגודה? זו הכוונה? אני רוצה להבין.

לא, אין בעיה של אגודה בתוך אגודה.

אני חמוֹר לגמרי, אני לא מבין כלום בעסק, אני רוצה להבין את הדברים.

- - -

ברצינות, אני לא באתי לפה לבזבז את הזמן שלי, אני באתי לפה להבין את המהות של העניין. אני מבין את הנקודה של האגודה, זה ברור לי, אני נמצא בתוך העסק הזה. אבל אני רוצה להבין למה משרד החקלאות לא רוצה שיהיו אגודות.

אני יכול להגיד לפי מה שהוסבר לנו. לפי מה שהוסבר לנו, אגודה שיתופית זה מסגרת כוללת שלתוכה צריך לצקת תוכן; צריך לראות איך כל אחד מהיצרנים עוסק בייצור חלב ואיך מבטיחים את הכניסה של היצרנים ואת היציאה של היצרנים. יש הרבה כללים שצריך לקבוע על מנת שאגודה שיתופית כזאת תהיה אגודה אמיתית ועל מנת שניתן יהיה לפקח על מה שהחוק דורש – עיסוקו של כל אחד בייצור חלב. כרגע זה לא ניתן, ורוצים להתקדם עם התקנות. תנועת המושבים הסכימה ללכת על הנוסח שמוצע פה, תחת זה שביקשנו להמשיך את הדיונים בנושא.

תודה.

מילה, ברשותך.

בבקשה, אדוני.

אני וחבריי לא האמנו בהקמה של פורום החלב, כפי שביקש מאיר צור, מהסיבה שהיינו בטוחים שהוא פשוט לא יקשיב להם. הרי פורום החלב החליט החלטה מסוימת, ומאיר צור – עם כל הכבוד לך, איציק שניידר – החליט החלטה שהיא לא נכונה, החלטה לא כפי שביקש הפורום. הפורום המושבי החליט החלטה מסוימת, ומאיר צור חשב לעצמו אחרת.

אני רק יכול לומר על העניין הזה דבר אחד: למאיר צור יש הרבה מאוד ניסיון והרבה מאוד התנהלות מול משרד החקלאות - - -

אבל מה הקשר לניסיון?

חבר'ה, אחד-אחד.

מאיר צור התחייב להעביר את הנושא של אגודות שיתופיות. הוא יודע שלא ניתן לעשות את זה היום, כרגע, אבל בעתיד אפשר יהיה לעשות את זה. וכבר עשינו דברים בעבר.

תודה. רחמים, בבקשה.

אני רחמים אליהו, ממושב פרזון, חבר הנהלת התאחדות מגדלי הבקר. אפשר לפתור את הבעיה בפחות מחמש דקות עם רצון טוב של כל הצדדים. כל אחד חושב אחרת – זה חושב ככה והאחר חושב ככה – אבל הפתרון הוא להסמיך את ועדת המכסות לדון בכל נושא ספציפי ולפתור את הבעיה. בשביל זה הם יושבים שם, בשביל זה הם אנשי מקצוע.

ועדת המכסות היא לא חשודה. בוועדת המכסות שני נציגי משרד החקלאות ונציג מועצת החלב. אלה עובדי משרד החקלאות, עובדים ממשלתיים. אז אפשר להוסיף להם גם נציג ההתיישבות, של תנועת המושבים והארגון היציג – ולפתור את הבעיה. יהיו חמישה אנשים; ייקחו את הבעיה של השותפויות ויפתרו את הבעיה של השותפויות; ייקחו את הבעיה של שבע שותפויות ויפתרו אותה. אי אפשר כאן לדון בכל הדברים, כי יש 11 בעיות בנושא הזה, ולא נצא מזה. זהו, זה מה שצריך לעשות.

תודה. רבותיי, אני מצטער, אני רוצה לסיים את זה ב-13:30, כך או כך, בהחלטה שאנחנו נגיע להצבעה עליה. אם אתם רוצים לעשות פיליבסטר ולבוא לפה עוד פעם, אז אני סוגר את הישיבה ונבוא לפה בעוד חודש או חודשיים. אבל אני רוצה לגמור את זה היום. אני חושב שכל אחד חוזר פה על עצמו. אני רוצה לשמוע את משרד החקלאות.

אני לא רוצה לחזור על מה שאמרו, אני רוצה לומר דברים אחרים.

יואב, בקיצור בבקשה.

תראו, אנחנו עושים דיון על משהו מאוד ספציפי, אנחנו עושים דיון על הנייר הזה.

רק על זה.

כי זה מה שהגישו לכם. אבל לא על זה הדיון. הדיון הוא על היכולת שלנו, כרפתנים מושביים, לשרוד במציאות הכלכלית.

על זה דיברנו.

עכשיו, אנחנו מינינו ועדה בתוכנו על מנת לבוא מוכנים ליום הזה. הצגנו למשל שמכון חליבה נותן שירותים לשותפויות היקפיות, וזה לא מופיע פה. דיברנו על אגודות, וגם זה לא מופיע פה.

אנחנו נעלה את נושא מכון החליבה, הוא יידון בהמשך.

איפה? היום?

היום, היום. מר ורפל, בבקשה.

קודם כול, אני מסכים הסכמה מלאה עם חבריי שמה שהוחלט כתפיסת עבודה של פורום החלב של תנועת המושבים היה להמליץ ללכת לנושא של אגודות. חד-משמעית.

מעבר לזה, אני רוצה שכולנו נהיה הגונים מספיק עם עצמנו ונגיד כמה דברים. קודם כול, אגודה שהיא שותפות אמיתית היא פועל יוצא של מי שנכנס לסיפור הזה, אין פה טייס אוטומטי בשום מקרה, לא בשותפות ולא באגודה. אני אספר לכם שגם בשותפויות של שניים תכנית הפספוסים עובדת – שלא נתבלבל לרגע. זאת אומרת, אנחנו צריכים להיות הגונים לפחות עם עצמנו. ואני לא רוצה להגיד שיש גם בשותפויות של אחד דברים כאלה, לזה אני כבר לא נכנס. זה דבר אחד.

לגבי מה שאמר היועץ המשפטי – מי יעבוד ואיך יעבוד. בעניין הזה, מעבר למה שאמר ויצמן, "השקעה" – שוב, הדברים פתוחים, גם כשעובד יצרן אחד. העסק הזה מאוד רגיש ומאוד מורכב: מי עובד, מה בעצם המשמעות של עבודה, האם ניהול בדירקטוריון הוא עבודה או לא, האם חליבות זה עבודה, האם להוציא את הזבל זה עבודה ועוד. חבר'ה, הדברים האלה מורכבים, ולכן האמירה הזאת, "מי עובד", צריכה להיות מאוד מובנית ובצורה מסודרת – כי לכל אחד יש פרשנות אחרת לגבי עבודה. מבחינתי, מי שלא קם כל יום בארבע בבוקר, לא עובד. אבל אומרים לי שמשהו לא תקין אצלי, ואתה יודע מה? כנראה גם צודקים.

צביקה, קדימה.

אז בעניין הזה אני רוצה לציין שמה שאמרו האנשים לגבי אגודה – זה נכון. מצד שני, הנושא של השהיה הוא נושא שאסור להיכנס אליו, מכיוון שיש כאן אנשים שהדבר הזה בוער להם. זה מפתיע, אבל זה קורה: יש אנשים שמתנהלים כבר שנה וחצי ברצון להתחיל איזשהו מודל שותפות. לנו לא תהיה בעיה לעשות שינוי בתנועה, למדנו את זה בצבא, אנחנו יודעים לעשות שינויים בתנועה. אנחנו צריכים היום – אנחנו ועוד אחרים – לקבל אישור מהחטיבה לצאת למסע, כשיותר מאוחר אנחנו נחליט אם אנחנו נעים באחד לפנים או בשניים לפנים.

תודה רבה, צביקה. אדוני, בבקשה.

אני אביתר דותן, מזכ"ל התאחדות מגדלי הבקר, הארגון היציג. הבטחנו בתחילת הדיון הקודם שההתאחדות תקבל החלטה, וגם גידרנו את זה בזמן. ובאמת שבועיים אחרי הדיון התכנסנו בהנהלה וקיבלנו את העקרונות שמשרד החקלאות הגיש, את 18 ו-19, למעט נקודה אחת, העניין של השלושה קילומטר, שלא היה בהחלטה המקורית של ההנהלה.

מה ההחלטה הייתה?

ההחלטה הייתה בדיוק כמו התקנות האלה - - -

לא, לגבי השלושה קילומטר?

30 קילומטר.

לא, לא, לא.

ההחלטה הייתה ששבעה זה רק מאותו יישוב, וכשזה שלושה בשותפות – יכולים לקבל מיישוב אחר.

זה מה שהיה. אני בהחלט חושב שצריך להתקדם עם כל המחלוקות והכול, אבל יש כמה סוגיות שצריך לדבר עליהן בהקדם האפשרי. כל הנושא של מכוני החליבה, יש בזה המון היגיון, וצריך לפתור את זה.

תניב תתייחס לזה.

תניב תתייחס, ואני חושב שתהיה הבנה. גם הנושא של האגודות הוא נושא עמוק, הוא הרבה יותר גדול מהתקנות האלה. אני חושב שיש פה יכולת מספיק גדולה של כולנו למנף הסכמות ולשנות תקנות תוך כדי תנועה. צריך לאשר היום, ולאשר את הדברים בהמשך הדרך.

תודה, אביתר. מילה אחרונה, ואחר כך תניב ואפרת.

אני רני כץ, רפתן מבאר טוביה, חבר הנהלת התאחדות מגדלי הבקר. קודם כול, דיברת על נקודת המבט של האחר. אז אני פונה לעורכת דין אביאני ולד"ר רופא: צריך מאוד ללכת עם המשפט הזה, בעיקר בהיבט של תקנה 25, שאתן בכלל לא התייחסתן אליה בהצעה שהגשתן לכאן. אבל אני לא אכנס לזה בדיבור הנוכחי, אביתר כבר נגע בזה, ואם תהיה הסכמה – מה טוב.

לגבי אגודה – נכון, הרצון שלנו, נציגי תנועת המושבים, חברים בתנועת המושבים, היה ללכת לפתרון הזה. היה ברור לנו בדברים שנאמרו עם נציגי המשרד שכנראה לא ניתן לבצע את השינוי הזה בלוח זמנים קצר, ולכן ההסכמה שהתגבשה הייתה שזה יידון בהמשך אבל זה לא עף מהשולחן אלא נשאר על השולחן. נכון, לא תמיד אפשר לצאת עם כל תאוותינו בידנו, ובסעיף הזה כנראה שיהיה פרק המשך.

לגבי הנושא של מכון החליבה – אני חייב להתייחס בקצרה מאוד לעניין הזה, כי זה פשוט לא בא לידי ביטוי בכלל בהצעה שלכם לנושא. אני, בישיבת הנהלת ההתאחדות שהייתה לפני פסח, בתחום השבועיים – כמו שנאמר – הדגשתי שזה חסר וביקשתי שזה יידון; וזה לא קרה עד עצם היום הזה. בבוקר שלחתי גם לתניב מסמך שסוכם על דעתו של מאיר, בעניין של שימוש במכון חליבה; ואנחנו בהחלט מצפים שתהיה התייחסות חיובית לעניין, כי בכל מקרה, מבחינת מספר יצרנים, זה מופחת לעומת ההצעה של - - -

רני, כבר יש סיכום שידונו על זה. הולכים לשבת על זה - - -

רבותיי, גם למכון החליבה נגיע. ד"ר רופא, עורכת דין אביאני, שמעתן את ההערות. אני הייתי מעדיף אגודות שיתופיות. אבל אני מכיר את העסק הישראלי... כפי שאמר מר ורפל, אנחנו צריכים לקבל החלטה היום, כי יש אנשים שהם במשחק עכשיו, ועד שנתחיל להקים ולעשות וכו'... לכן מקובלת עליי הגישה ששמעתי ממר שניידר, ממר צור, מכולכם, שתתחילו לעבוד לגבי הנושא הזה ותתקדמו איתו, ואז תבואו לשולחן הזה ולשולחנות אחרים.

כרגע הנושאים שעל הפרק הם הנושאים של מספר השותפים, איך פותרים את העניין של חמישה, שבעה, מרחקים וכו', כולל החריגים. אני אומר עוד פעם, אני חושב שמי שיושב פה בשולחן – ואני אומר את זה גם מידע אישי לגבי השביעייה, שבלשון רמז, קשורה אליי: ורק יודעי תנ"ך יודעים לשם אבישי. אני חושב שאין בעיה עם החריג הזה. לכן אני מציע להוריד. אבל אני, עוד פעם, מעלה לתשומת לבכם: משלושה לשבעה – בכל מקום שבעה. אני בכל זאת הייתי מציע שתשקלו שבמקום שלושה יהיו חמישה, ואישור לדברים האחרים.

אדוני, אני מניח, מבקש לשמור על הכלל של שלושה, אבל שבחריג, יהיה ניתן, מטעמים מיוחדים, להתיר עד חמישה, ובמקרים חריגים מאוד עד שבעה.

המטרה שלי - - -

לא, הוא אמר: חמישה נורמלי, שבעה חריגים.

אני אמרתי מה שאמרתי. אני רוצה לשמוע מאפרת מה עמדתכן, אפרת ורופא. אם יש דוגמאות שרואים אנשים רציניים שנמצאים ביחד – לא בעיה, אתם נותנים את האישור, ונגמר. אבל אני לא רוצה שהדבר הזה ייפתח כך שכל אחד יעשה פה את השביעיות האלה. כי בכל זאת, למרות מה שאמר מר ורפל... הוא אפילו טען שאדם יכול להיות סכיזופרני, וגם בין שניים יכולים להיות דברים. אבל אני אומר שהאפשרות למונקי ביזנס (monkey business) בין שבעה היא הרבה יותר נמוכה מאשר בין שלושה, ארבעה או חמישה. ולכן, כאשר רמזתי ברמז גס שזו לא הבעיה שנוגעת כאן, שכולם מבינים שהיא פתורה... אלא, בתור הכלל, אני הייתי מעדיף כאן להיות צד לבית שמאי, עם חוכמת הלב של בית הילל.

אני רוצה להזכיר. אמרו פה שצריך לדבר בהגינות, שצריך לזכור לעשות את האיזון העדין בין הצורך בהתייעלות מצד אחד לבין המטרות המקוריות של החוק, מצד שני. וכנראה זה לא סתם שאנחנו פה כבר בדיון רביעי על הסוגיה הזאת – כי האיזון הזה הוא מאוד קשה. ולמרות שכולנו מאוד רוצים להגיע להסכמות, אנחנו נמצאים בסיטואציה מאוד קשה מבחינה משפטית, בגלל שחוק החלב מדבר בצורה מאוד ברורה וקובע לנו מסגרת מאוד נוקשה. ולכן, עם כל הרצון הטוב, צריך לזכור שאנחנו כפופים לחוק.

מה את ממליצה לי?

דיברו פה על הגינות, אז אני רוצה לומר את הדברים בהגינות.

רק בהגינות. כי אני חושב שיש פה כבר מספיק בגרות, ואנחנו מכירים אחד את השני, כך שאפשר לשים את הדברים על השולחן בדיוק כמו שהם.

נכון. שותפות מלכתחילה היא חריג. היא חריג. 7(ה)(2) הזה הוא חריג לכלל הרגיל, שיצרן מייצר במשקו. ועכשיו בא הסעיף החדש ואומר: אוקיי, הכלל בחריג הוא שלושה. אז בעצם יש לנו חריג של החריג. ועכשיו רוצים לחרוג מהשלושה ולהגדיל עוד ועוד. אני באמת רוצה שכל מי שיושב פה יבין את הקושי המשפטי שיש פה. יש פה קושי משפטי אמיתי. אנחנו צריכים לזכור שהתקנות לא יכולות לסתור חוק. אנחנו עלולים לקבל פסיקה של בית משפט שאומרת שהתקנות בטלות. עלולים. לכן המלאכה צריכה להיות מאוד זהירה ועדינה.

אז אנא, בחוכמתך כי רבה, אחרי שהקשבת לכולנו כבר...

בתור הייעוץ המשפטי למשרד ובתור מי שמנחה את הייעוץ המשפטי של ועדת המכסות בעניינים האלה – זאת כוונת המחוקק, זו רוח הדברים: שלושה הם חריג, חמישה הם חריג של החריג, ושבעה הם החריג של החריג של החריג. זאת האמת.

זאת האמת. זאת האמת. אז אפשר לכתוב את זה בצורה משפטית?

לכן, לטעמי – וגם אמרתי את זה לעורך דין עצמון – אנחנו לא חייבים לכתוב את זה. לטעמי אנחנו גם יכולים לומר את זה כהנחיה פרשנית לפרוטוקול - -

לפרוטוקול.

- - כחוות דעת, כמדיניות. אבל אני יכולה להבין בהחלט את העמדה המשפטית שאומרת שמטרת התקנות היא להנחות את ועדת המכסות, ולכן מן הראוי שהתקנות יהיו - - -

אני רוצה לעצור כאן לשנייה. אני, בחוכמתי המשפטית המוגבלת – זאת הייתה הכוונה. שלושה זה כבר... עוד חריג ועוד חריג. אבל איך עושים את זה? את אומרת שיש שתי גישות: אחת, הרוח; ועורך דין עצמון חושב שכן אפשר לנסח את זה.

יש רגישות עם הניסוח - - -

אני יודע שיש פה הרבה אנשים שקשורים לקרקע, והם עקשנים. ואני אומר שהעקשנות הזאת אמנם מביאה לכך שלא עוזבים את הקרקע וממשיכים, אבל כאן אני מבקש את הפתיחות.

אבישי, אני רוצה לעזור לדיון. אני רוצה לשמוע את ההצעה של איתי. לדעתי אני יכול למצוא פתרון גם למצוקה שלהם - - -

הבעיה שלהם פתורה. ויצמן, הבעיה שלו פתורה.

לא, לא, הבעיה של האגודות, גם אותה אפשר לפתור, אני חושב, באיזשהו ניסוח שלא מתחייב עכשיו - - -

אם אפשר לפתור את הבעיה של האגודה, פתרנו את כל נושא השותפויות.

לא, אני לא דיברתי עוד על האגודה.

תיתנו לי - - -

רבותיי, פרה חולבת, פרה חולבת, אחד-אחד, פרה-פרה.

אני רוצה לשמוע את איתי קודם, ואז אגיד את מה שאני צריך לומר.

עורך דין עצמון, בבקשה.

אני רוצה להסביר מה הטעם להצעה שלי לעגן את הדברים בצורה מפורשת. כפי ששמענו כאן, הפרשנות הכי סבירה, אני חושב, ברמה המשפטית לחריג שאתם מבקשים לקבוע כאן לנושא השותפויות, היא אכן שככל שמספר השותפים עולה כך מידת החריגות תהיה רבה. כלומר, יידרשו טעמים מאוד מיוחדים כדי לאשר.

משפט ורפל נכון בעיקרון, ומתעצם ככל שגדלים מספר השותפים.

עכשיו, אם זאת הפרשנות, אני מציע שהוועדה לא תסתמך כרגע על פרשנות שנותנות עורכת הדין אביאני ותניב רופא, כי התקנות האלה לא נקבעות בשבילנו, הן נקבעות עכשיו לשנים ארוכות. ולכן אני מציע לעגן במפורש את העיקרון הזה, כדי שהוועדה תוכל להבטיח שבאמת החריג יהיה חריג, כך ש - - -

אתה יודע שאני מכבד אותך, אבל יש לי כבוד גדול גם לד"ר רופא. בבקשה, מה את ממליצה לנו, עם החוכמה הכלכלית שלך, הידע החקלאי וההקשבה למשפטנים?

אני מקשיבה למשפטנים, אבל אני לא מחויבת בכל מה שמשפטנים מחויבים, אני יכולה לחשוב קצת יותר פתוח. אתה שלחת אותנו להגיע להסכמות. ובשולחן שישבנו בו והגענו להסכמות, אפרת ועורכת דין עילית סקפה, שהיא היועצת המשפטית של ועדת המכסות, שיושבת בוועדה, אמרו שככל שאנחנו מתרחקים מהשלוש, שהוא החריג הראשון, אנחנו צריכים להסביר את עצמנו יותר.

עכשיו, כמו שאתה רואה, זו לידה מאוד מסובכת. ולפחות אני התחייבתי לחברים שישבתי איתם שאני אעשה מאמץ מאוד גדול להעביר את החומר ככתבו וכלשונו, ואני גם ביקשתי מהם לעשות את זה, ולא לבוא איתי בשיטת הסלאמי. אנחנו עוד נהיה פה ככל הנראה – ככל שהענף ישתנה אנחנו נגיע עוד, בענייני האגודות ובענייני ה - - -

זה ברור, אל האגודות עוד נגיע.

ולכן אף אחד כאן לא רוצה לפרוץ את הענף ושיהיו כאן רנטות ושנגיע למקום לא טוב. אז היה ואנחנו רואים שיש סחף – מה שאני לא מאמינה שיקרה, כי רוח הדברים היא מה שדובר כאן עכשיו, וגם היועצת המשפטית של הוועדה מבינה את רוח הדברים ואומרת שככל שאנחנו מתרחקים משלוש, כך אנחנו צריכים להסביר את עצמנו יותר. לכן אני מאוד הייתי שמחה להישאר בהצעה הקבועה כאן, תוך הבנה – והפרוטוקולים של הוועדה מתפרסמים - - -

רגע, את מציעה – ותסלח לי, איתי, אני מבין גם את עמדתך – מה שאת אומרת לי, אם הייתי מנסח את זה עכשיו לפרוטוקול, שאני לא יודע כמה זה תופס מבחינה משפטית - -

זה תופס.

אז תעזרו לי. אמרה עורכת דין אפרת אביאני ששלושה זה חריג, חמישה זה עוד יותר חריג, ושבעה זה חריג בריבוע. אז איך ההערה הזאת, שאנחנו נרשום בפרוטוקול, תעמיק את עוצמת החריגות ככל שגדלים מספר השותפים בין שלושה לשבעה?

לפי מה שאני הבנתי, הניסוח כפי שהצגנו כאן עושה את העבודה: ארבע זה יותר משלוש, חמש זה יותר מארבע וכו'.

ואז ההחרגות הופכות להיות יותר קטגוריות.

נכון. ועל כך אמונה ועדת המכסות, שיש לה את החוקים - - -

זאת אומרת, הניסוח שלכם הוא עד שבעה יצרנים? אני רוצה להבין אם הניסוח שלכם הוא עד שבעה יצרנים.

זה עד שבעה, כאשר ככל שאנחנו מתרחקים משלושה, הוועדה תצטרך לבחון היטב את הבקשה ולראות אם היא אכן כוללת ייצור בפועל.

מבחינתי שבעה בעצם מכליל גם את השלושה ואת החמישה, ככה שאני לא רואה בעיה. אתם אומרים "עד שבעה", אז מה הבעיה שלנו?

הוועדה מוסמכת לאשר עד שבעה שותפים. עכשיו, עד שלושה, היא בודקת עיסוק בפועל, וזה חריג של חריג. בארבעה, היא בודקת את אותו ייצור בפועל, אבל היא צריכה להשתכנע יותר, בעזרת טעמים מיוחדים. כלומר, כל פעם המבקשים צריכים לשכנע אותה יותר שהם יהיו מעורבים בעיסוק ברפת. ואני חושבת שהפרוטוקול של הוועדה, מה שאמרנו עד עכשיו, יוצק לזה תוכן שאינו משתמע לשתי פנים.

הכול נכון, אבל עדיין, המובן מאליו – מוטב שייאמר. אני חושב שאם הוועדה רוצה להבטיח את אותו מדרג, אני לא רואה מניעה לכתוב את זה ולעגן את זה במפורש בנוסח.

גם אני חושב את מה שאיתי חושב.

לעניות דעתי אנחנו טוחנים מים, כי יש פתרון, ואנחנו לא רוצים להתמודד מולו. הנושא הזה של המדרג הוא מיותר, כי אם אנחנו אומרים שלושה, חמישה ואז שבעה, ואנחנו אחר כך צריכים לתת נימוק למה חמישה ולמה שבעה... יש לנו אגודה מוכנה, למה אנחנו בכלל צריכים לשבור את הראש, ריבונו של עולם?

וגם להיצמד לחוק. זה מאוד חשוב.

שבעה נותן מענה לאגודה, בלי להיכנס בכלל למדרג של חמש וכו'.

רבותיי, אני רוצה לקצר. אני רוצה להגיע לאגודות שיתופיות. אני מסתכל פה על שניידר. אתם צריכים להתקדם בנושא הזה. אבל מכיוון שבנושא של מכסות החלב הסורים על הגדרות ואנחנו צריכים להחליט היום, אז אם מקובל עליך, חבר הכנסת וקנין, נעשה כמו שנאמר לפרוטוקול – וגם חנן, נציג השר, יושב כאן – שהמעבר משלושה לשבעה הוא לא קפיצת דרך אלא החמרה ככל שעולים מספר השותפים, כולל נבוט, למען יראו וייראו כאשר הדברים לא נכונים. אני בדרך כלל הולך עם עורך דין עצמון, אבל במקרה הזה הוא יסכים – לפרוטוקול. אני אלך על אותה הצעה שקוראת לדיונים כמה שיותר מהירים כדי להקים אגודות שיתופיות, ומכיוון שאנחנו מקבלים החלטה היום, אנחנו נלך על ההחרגה משלושה לקפיצה של עד שבעה, כאשר הניסוח של הפרוטוקול הוא כמו שאמרתי: ככל שעולים במספר השותפים, כך מחמירים. מקובל עליך, חבר הכנסת וקנין?

אני מסכים - - -

גם המכונים.

צור, עוד לא הגעתי למכון החליבה.

רבותיי, גם את הבעיה של מכוני החליבה אנחנו נפתור. אבל אני רוצה להוסיף משהו: אני מסכים עם מה שאתה אומר, אבל לדעתי צריך לתת דד-ליין לנושא האגודות. לא להשאיר את זה פתוח, אלא לומר שבתוך חצי שנה יצטרכו להביא לפה את הדברים.

אבל אפשר גם תוך שבועיים.

- - -

עד חצי שנה.

רבותיי, זה אומר חצי וזה אומר שלושה חודשים. אפרת, אני רוצה לתחם את זה בזמן.

אני מצטערת, אני ממש מתנצלת, אבל העניין של האגודות השיתופיות הוא מאוד בעייתי.

בסדר, את הבעייתי אפשר לפתור.

לא, זה בעייתי לא רק ברמה הטכנית של הניסוח של הכללים של האגודות השיתופיות – האגודה השיתופית עושה משהו שאנחנו בחוק החלב מאוד ניסינו לשמור: היא מנתקת את הזיקה בין המכסה ליצרן.

ואם הבטחתם - - - ?

רגע, היא בזכות דיבור.

כשחוקקנו את חוק החלב אמרנו שאנחנו שומרים רק על האגודות השיתופיות שהוקמו לפני החוק, ואנחנו לא נאפשר הקמה של חדשות. זאת הייתה התכלית, זאת הייתה המטרה - - -

אתם אמרתם? אתם אמרתם?

- - -

בשפה שלך, את משמרת הקיבוצים ואת אומרת למושבים: תלכו לכל הרוחות, תמותו. את משמרת את הקיבוצים, זה הכול, זאת המציאות. תראי מה קרה בענף הפטם - - -

- - -

רבותיי, שקט.

תראי מה קרה בענף הפטם במושבים: המושבים התחסלו, לקחו את זה טייקונים, והקיבוצים שמרו על עצמם. הם שומרים על עצמם מכל הבחינות. ואין לי בעיה עם הקיבוצים, אתם יודעים את זה, אני אולי נלחמתי פה הרבה על הקיבוצים. אבל אל תעשו דבר ששומר רק על - - -

תקשיבי, אפרת - - -

דרך אגב, אני רוצה להגיד לךְ משהו - - -

אני רוצה להגיד לפרוטוקול שזה לא בא מתוך אג'נדה, זה בא ממקום משפטי.

זו לא אג'נדה, רבותיי, זו מציאות שטופחת לנו על הפנים.

תקשיבי מה שקורה פה. הוא מדבר בצורה הכי פשוטה. אתם אמרתם, מצד אחד, שאתם לא רוצים את האגודות השיתופיות. הקיבוצים מסודרים.

הם מסודרים.

לצערי גם תנובה בתוך הקיבוצים השותפים שמוכרים את זה לסינים, אין לי ספק – אני מסתכל על זה ועיניי דומעות. אבל, מבחינה משפטית, אם מצד אחד אנחנו אומרים... אומר פה שניידר: "הייתה לנו שיחה", ואומרת רופא שאתם כן רוצים לשמר את השיתופיות. אז את בעצם אומרת לי דבר והיפוכו. אם רוצים, אז מתחמים בזמן; ואם לא רוצים, אין תיחום בזמן.

אני רק מסבירה שזה קשה.

אבישי, אני יכול להגיד לך נתונים אמיתיים. אני רוצה שתדע - - -

לא, אין לי זמן. אני מתחם את זה בזמן.

בדקה וחצי אני מסכם לך את כל העניין. שים לב, בפטם הייתה מציאות שבה היו קיבוצים ומושבים. הקיבוצים התנהלו כאגודות שיתופיות, ובמושבים זה התפרק כל אחד לעצמו, כמו שזה קורה היום בחלב. אמרו: חבר'ה, המציאות היא שיותר אי אפשר לגדל בקטן – וגמרו. טייקונים, ארבעה מכל מקום, לקחו את כל הענף, ונגמר הסיפור. והקיבוצים נשמרו כמו שהם.
דרך אגב, בענף החלב – ואני אחראי למה שאני אומר, מילה במילה – הקיבוצים גדלו בקפיצות שאי אפשר לתאר אותן לעומת המושבים. איפה היו המושבים ואיפה היו הקיבוצים מבחינת הגידול. באחריות. קחו את הנתונים - - -

אבל זה לא נכון, חבר הכנסת.

אל תגיד לי "לא נכון". האחרון שתגידו לו "לא נכון" זה וקנין. אתם יודעים למה? כי אני אקח אתכם 15 שנה אחורה ואני אוציא לכם את המכסות – כמה היה לקיבוצים וכמה היה למושבים. אל תספרו לי סיפורים, אני יודע, רבותיי. אני שאלתי את השאלות האלה לא היום. ואני לא נגד, תבינו, אני בעד שהמערכת הקיבוצית תישמר, כי זו הדרך היחידה לשמור על הענפים. אבל צריך להסתכל גם על הצד השני, המושבים. תסתכלו עליהם, הם בדיוק החלק השני שלכם, שמשלים אתכם.
אני לא מוכן לקחת דבר ולעשות אותו ככה. אני אומר לכם, אם תהיה הסכמה שבתוך חצי שנה, או אני לא יודע כמה זמן, נבוא ונבנה את הנושא של האגודות – זאת הערובה לשמור על החבר'ה האלה. אם לא, הכול יתפרק פה. זה ייגמר, זה יתחסל.

זה מה שהם רוצים.

זה מה שהם החליטו פה בדיון לפני חודש - - -

רבותיי, אני זועק את זה - - -

- - - פטור מהגבלים עסקיים. הם באו ואמרו שהם רוצים שותפויות ואגודות, אבל כשזה מגיע לרפת – שם לא. אותם אנשים.

כי זה הענף היחיד שנשאר מתוכנן.

רבותיי, אני מציע ככה: היום 27 באפריל; אני רוצה מיד בפתיחת... מתי זה? ספטמבר?

אוקטובר.

באוקטובר אני עושה ישיבה, לא בוועדה. אתם באים אליי עם כל הנציגים ומציעים לי איך להתקדם באגודות השיתופיות. ואז, אחרי השיחה שבה כולנו ישבנו, אני אקדם את הנושא בוועדה. יש לכך שישה חודשים, תאריך מתוחם. ישיבה אצלי עם כל הגופים המייצגים, כאשר עד אז אתם באים אליי עם נייר עבודה שאומר איך לקדם את נושא האגודות. התאריך יהיה כנראה באוקטובר.

יש לי תוספת. אני רוצה להוסיף הוראה לעניין תקנה 18: אני מזכיר שהוועדה, בדיון הקודם, אישרה תיקון לתקנה 40, שעניינה פרסום החלטות ועדת המכסות. לפי התקנה ההיא, באתר המשרד ובאתר מועצת החלב יפורסמו החלטות ועדת המכסות, למעט פרטים כאמור בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, שאלה פרטים רגישים ובהם פרטים שיש בהם פגיעה בפרטיות; והיא רשאית לא לפרסם מידע כאמור בסעיף 9(ב) לחוק חופש המידע, בין היתר מידע שעלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית וכיוצא בזה. אני חושב שבשל הרגישות של נושא השותפויות, כפי שכולנו נוכחנו לדעת בישיבות האחרונות, להבנתי ראוי שההחלטות האלה יפורסמו.

בוודאי.

תפורסמנה. שקיפות, שקיפות, שקיפות.

יפורסמו, למעט מידע, כמו שאמרתי, שיש בו כדי לפגוע בפרטיות או מידע אחר המנוי בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע.

יירשם בפרוטוקול. מקובל.

אור השמש מחטא. אדוני, זאת תהיה הוראה מיוחדת לכאן, לעניין הפרסום, שבעצם באה לגבור על ההוראה הכללית שקבענו בתקנה 40.

מקובל לחלוטין. אם ככה אני יכול להצביע?

כבוד היושב-ראש, חצי שנייה. לגבי הנושא של הזיקה באגודה, ניתן ואפשר לעשות רשימה של יצרנים - - -

אז אתה תבוא לישיבה הזאת, תביא בקבוק יין טוב, ונקבל אותך.

איציק, אני יכול להצביע?

עם התוספת שהזכרתי?

כן, עם התוספת שאמרתי.

אתה רוצה שאני אקרא נוסח סופי?

כן.

תקנות משנה (א) ו-(ב) הוקראו על ידי עורכת דין אביאני, ותיווסף אליהן תקנת משנה (ג), שתאמר כדלקמן: "החלטות ועדת המכסות לפי תקנה זו" – לפי תקנת משנה (ב) למעשה, כלומר: החריגים – "יפורסמו באתר האינטרנט של מועצת החלב, למעט מידע כאמור בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע".

אוקיי, אנחנו מאשרים, חבר הכנסת וקנין?

כן.
הצבעה

בעד אישור תקנה 18, בכפוף לשינויים והתאמות שנאמרו לפרוטוקול – פה אחד

התקנה אושרה.

אישרנו.

"החלטות" – כמובן החלטות מנומקות.

ברור. הלאה, תקנה 19. עורכת דין אביאני, בבקשה.

קוראת את תקנה 19: "הגבלת מרחק בין השותפים למשק
 
19.
(א)      ועדת המכסות לא תתיר שותפות לייצור חלב בין יצרנים שהמרחק בין האתר שבו יבוצע ייצור החלב במסגרתו לבין מרכז היישוב בו מתגורר כל אחד מהיצרנים השותפים בה עולה על שלושים קילומטרים.
 

 
 
(ב)       על אף האמור בתקנת משנה (א), שוכנעה ועדת המכסות שלא קיימים ביחס ליצרנים המבקשים להתיר שותפות יצרנים אחרים שעימם ניתן היה לאשר שותפות לפי תקנת משנה (א), רשאית היא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר שותפות של עד שלושה יצרנים שהמרחק בין מרכז היישוב בו מתגורר כל אחד מהם לאתר שבו יבוצע ייצור החלב עולה על שלושים קילומטרים ואינו עולה על שישים קילומטרים.




(ג) בתקנה זו, "המרחק" – מרחק הנסיעה בדרכים."

הסבר.

עוד פעם, זה העניין של המרחקים. היסטורית, הייתה הגבלה מספרית והגבלת מרחק, וגם להגבלה הזאת אנחנו קובעים חריג וחריג לחריג, כאשר הנימוק המיוחד שבו ועדת המכסות תתיר ייצור במרחק של יותר מ-30 ק"מ הוא שלא קיימים ברדיוס של ה-30 ק"מ מכוני חליבה אחרים.

גם פה – פרסום.

אין שום בעיה.

אותה הוראה לגבי הפרסום שקבענו לגבי תקנה 18(ב) תחול גם כאן.

אדוני, בבקשה.

אני פרץ שורק, מחפץ חיים. במגזר השיתופי עד היום היה נהוג 60 ק"מ. חלק גדול מהשותפויות הקיימות במגזר השיתופי הן במרחקים שעולים על 30 ק"מ. אין סיבה להוריד את ה-60 ל-30, בעיקר בגלל זה שעשו שותפות בין אגודה אחת לשנייה, שהיא הרבה יותר מורכבת.

תודה רבה. מי עוד רוצה להוסיף?

אני רוצה להגיב. אני חושב שעצם קביעת המכסות בענף החלב היא פריבילגיה מיוחדת שניתנת ליצרנים. אלה זכויות יתר שפוגעות בחופש העיסוק, למען תכלית ראויה: פיזור אוכלוסין, שמירה על קרקע הלאום, בעיקר באזורי הספר. אני חושב שהתרה של שותפות באופן גורף במרחקים גבוהים חותרת תחת זה.

אז אתה בעד ה-30 ולא ה-60?

נכון.

תודה. ד"ר רופא, מילה אחרונה שלך.

קודם כול אני אתייחס למה שאופי אמר, התרה באופן גורף. אז כאן זה בוודאי לא באופן גורף, זה עד שלושה - - -

עד 30.

עד שלושה ב-30. כך שזה בוודאי לא באופן גורף. אנחנו ראינו שיש מצבים שברדיוס של 30 ק"מ יש רק שני שותפים, והם רוצים להתייעל. אז במקרים כאלה אנחנו לא התרנו עד 300 ק"מ, אלא רק עד 60. אני חושבת שמדובר כאן במשהו חריג.

ולעניין מה שהעיר פרץ שורק – באמת אנחנו ביקשנו בתקנות האלה לצלם מצב של מה שהיה קיים, לא רצינו להרע את התנאים. הלכנו לכללים שהנחו את ועדת המכסות עד כה, וועדת המכסות בדקה ו... עילית, את רוצה להתייחס?

אנחנו בדקנו את הנושא של המרחק שאושר לשותפים, וראינו שאכן בשנת 2001 היו אמות מידה שאישרו לשותפים במגזר השיתופי לעשות שותפות עד 60 ק"מ, אבל בשנת 2003 השתנו אמות המידה האלה: ב-2 בפברואר 2003 פורסם שהמרחק יהיה בין 15 ק"מ ל-20 ק"מ גם בין השותפים. זאת אומרת, משנת 2003 אלה המרחקים.

אז אנחנו הולכים לקולא. קיבלתי. יצחק אנחנו מאשרים?

אני מסכים איתם, רק יש לי שאלה: האם קיימים היום בפועל שותפויות שהן מעל 30 ק"מ?

כן, הרבה.

גם של 200 ק"מ.

מה שהיה היה, אנחנו ממשיכים קדימה.

אבל זה לא גורע?

זה לא גורע לגבי העבר. זה לא רטרואקטיבי, אתה לא נפגע. תודה רבה.

רגע, עוד הערה קטנה. לגבי סעיף (ג), המרחק צריך להיות לפי קו אוויר ולא לפי מרחק בדרכים, במיוחד אם אנחנו מדברים על פריפריה, ששם הממשלה משקיעה קצת פחות בדרכים. המרחק בין יישוב אחד לשני יכול להגדיל את עצמו בשליש בגלל שאין דרך ישירה.

בחוק החלב רשום "המרחק הגאוגרפי".

אני לא אכנס פה לכל הגאוגרפיה עכשיו. אנחנו מחליטים כמו שהמלצתם. רבותיי מי בעד?

הצבעה

בעד אישור תקנה 19, בכפוף לשינויים והתאמות שנאמרו לפרוטוקול – פה אחד

התקנה אושרה.

אושר. הלאה.

כולל אותה הערה לגבי פרסום, כפי שציינתי.

כן.

- - -

הלאה, 25.

לא, לפני 25 אתה מבקש לקיים בקשה לדיון מחודש בנושא 39(א), הערה טכנית שביקשה עורכת דין אביאני לצרף לסעיף.

<תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע"ד-2013 – בקשה לדיון מחדש בסעיף 39(א), בעניין הודעה מוקדמת על העברת מכסה>

מי בעד הרביזיה?

הצבעה

בעד הבקשה לרביזיה – פה אחד

הבקשה לרביזיה התקבלה.

אושר.

ברשותך, לגבי תקנה 35 - - -

אנחנו ב-39(א).

זה סעיף שכבר נדון, שעוסק בהודעה מוקדמת על העברת מכסה לנושה של יצרן: הרישום של הודעה של יצרן שיש לו חוב כלפי נושה, שוועדת המכסות עושה; ואז, כשהמכסה מנוידת, היא מודיעה לנושה שהמכסה מנוידת ויש תקבולים. קיבלנו מוועדת המכסות בקשה לתקן ולהבהיר שההודעה הזאת יכולה להירשם לא רק לבקשת יצרן, היא יכולה להירשם גם לבקשת נושה והיא יכולה גם להירשם לפי צו של בית משפט. ולכן אנחנו מבקשים למחוק את המילים "בקשת יצרן", ובמקום "הודעת יצרן" שיירשם "הודעה".

תודה.

רגע, אני מנסה להבין את התקנה. "ועדת המכסות תהיה רשאית לרשום לפניה הודעה כי יש ליצרן חוב"?

כן. זה אם הומצאה לה הוכחה מספקת בעניין קיומו של חוב.

תוכלו בבקשה לומר את הנוסח החדש במלואו?

אתם רוצים להתקדם הלאה ותכתבו לי את זה אחר כך?

לא, אני צריך להבין את זה עכשיו.

"הומצאה לוועדת המכסות בקשה לרישום הודעה על קיומו של חוב של יצרן, רשאית היא לרשום לפניה הודעה כאמור, וכי היצרן התחייב בפני נושהו שדמי הפדיון..."

"...ישמשו ערובה לחוב..."?

כן.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, לגבי תקנה 35 – צריך להוריד אותה.

אנחנו כרגע ב-39, אדוני.

במסגרת דיוני אוקטובר היא תיפתח.

רבותיי, מי בעד?

הצבעה

בעד אישור התיקונים בסעיף 39(א) – פה אחד

התיקונים אושר.

אושר. הלאה.

<תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע"ד-2013>

אנחנו חוזרים לתקנה 25, שעוד לא הקראנו - - -

לפני כן אני מבקש שתתייחסו לשאלה שהועלתה כאן לגבי תקנה 35, ביחס לסמכות לקבוע בתקנות הוראות או מגבלות לגבי מספר השותפים באגודה שיתופית. השאלה הזאת הועלתה לגבי תקנה 35 והתייחסתם אליה, אבל מכיוון שהיא הועלתה כאן שוב על ידי שני דוברים, אז אני מבקש שתתייחסו לזה.

- - -

רבותיי, אנחנו מתקדמים?

רגע, רגע.

יש פה שאלה של עורך דין עצמון. מה השאלה לגבי תקנה 35?

הועלתה כאן טענה על ידי שני דוברים ביחס לסעיף 7(ד) לחוק, שקובע שלא תיקבע מכסת חלב לתאגיד אלא אם כן הוא בית ספר חקלאי, מכון מחקר חקלאי או אגודה שיתופית שחבריה הם יחידים. אני, אם אינני טועה, שאלתי אתכם, כאשר נדונה תקנה 35, איך התקנה הזאת עולה בקנה אחד עם הסעיף המסמיך, ונתתם לכך מענה.

החוק השאיר את הפתח לקבוע מכסות לאגודות שיתופיות שחבריהן הם יחידים, כאשר, בגדול, הוא התכוון לקיבוצים. היום הנוסח הזה של התקנה, שכאמור ייפתח באוקטובר, כפי שהמשרד התחייב, מוסיף צמצום על הקמת אגודות שיתופיות חדשות, כדי לא לעקוף את הכלל של השותפויות. אבל, בהחלט יהיה אפשר לבחון את זה מחדש, אבל הכול בכפוף לרוח החוק, לשון החוק, העקרונות ה - - -

וכמובן זה עולה בקנה אחד עם הסעיף המסמיך, כפי שכבר ציינתם בדיון ה - - -

בוודאי, בוודאי, כי גם - - -

נרשם בפרוטוקול. התקדמנו.

אני מקבל את העמדה הזאת.

רבותיי, אני עובר לסעיף 25, מכון החליבה. קודם כול נקרא את הכול, ואז נתקדם. עד 14:00 אני רוצה לגמור.

קוראת את תקנה 25: "הסכם בין יצרנים לשימוש משותף במכון חליבה
25.
(א)
לא יעשה יצרן שימוש במכון חליבה שאינו נמצא במשקו, אלא בהיתר מוועדת המכסות ובהתאם לתנאיו.




(ב)
ועדת המכסות רשאית להתיר ליצרן להתקשר בהסכם לשימוש משותף במכון חליבה עם יצרנים נוספים, במשקו של יצרן אחר, בכפוף לקיומם של תנאים אלה:




(1)
פעילות ייצור החלב של כל אחד מהשותפים נותרה במשקו, ואין בהסכם לשימוש המשותף במכון החליבה כדי להגביל את היצרנים מלעסוק בפועל בייצור חלב;




(2)
המשק שנמצא בו מכון החליבה סמוך למשקו של היצרן המבקש, וקיים במרחק סביר שביל המאפשר הולכה של המקנה ממשק למשק בכל חליבה;




(3)
במכון החליבה קיים מכל חלב נפרד לכל אחד מהיצרנים.




(4)
הבקשה היא להתרת שימוש משותף במכון חליבה של לא יותר משלושה יצרנים בסך הכול, לרבות היצרן שבמשקו מצוי מכון החליבה; לעניין זה, היצרן המבקש או היצרן אשר במשקו נמצא מכון החליבה שותפים לייצור חלב עם יצרנים נוספים, יראו כל אחד מן השותפים כאמור כיצרן.



(ג)
בקשה להיתר לשימוש משותף במכון חליבה תכלול פרטים בדבר היקף קיבולת החלב במכון החליבה, תרשים המכון ותרשים מפורט של משקי היצרנים ומיקומם ביחס למכון החליבה.



(ד)
ועדת המכסות לא תתיר שימוש משותף במכון חליבה, אלא לאחר שהוצג לפניה הסכם בכתב בין היצרנים; ועדת המכסות תהיה רשאית לאשר את ההסכם או להורות על שינוי בתנאיו, כדי להבטיח קיומם של התנאים לפי תקנה זו.



(ו)
הסכם לשימוש משותף במכון חליבה יכלול פרטים אלה:




(1)
התחייבות כל אחד מהיצרנים הצדדים להסכם לנהל בנפרד ובאופן עצמאי את משקם, לרבות גידול המקנה בנפרד, רישום המקנה, אחזקתו, וניהול חשבונאי עצמאי של כלל הפעילות הנדרשת במסגרת עיסוקו כיצרן חלב, למעט השימוש המשותף במכון החליבה;




(2)
התחייבות יצרן, אשר מכון החליבה אינו נמצא במשקו, להעביר את המקנה שבבעלותו למכון החליבה לצורך חליבה בלבד, ולאחר כל חליבה להחזיר את המקנה למשקו;




(3)
החזקת מכל חלב נפרד במכון החליבה לכל אחד מן היצרנים הצדדים להסכם;




(4)
כל יצרן מהיצרנים הצדדים להסכם ישווק את החלב שיוצר על ידי מקנהו, באופן עצמאי, בתעודת משלוח נפרדת, מן המכל השייך לו בלבד;




(5)
הסדרת אופן התפעול והתחזוקה של מכלי החלב במכון החליבה.



(ז)

התירה ועדת המכסות שימוש משותף במכון חליבה, יראו את ההוראות שנקבעו בהסכם לפי תקנת משנה (ו) כתנאים בהיתר לפי תקנת משנה (א).



(ח)
כל שינוי או תוספת להסכם לשימוש משותף במכון חליבה מותנים בקבלת אישורה המוקדם של ועדת המכסות, בכתב, ואישור ועדת המכסות כאמור יהווה תנאי לכניסתם לתוקף.



(ט)
לאחר קבלת אישור ועדת המכסות להסכם לשימוש משותף במכון חליבה, היצרנים שהם צדדים להסכם יחתמו עליו ויעבירו העתק ממנו לוועדת המכסות.



(י)
אין במתן היתר לניהול מכון חליבה על פי הסכם לשימוש משותף במכון חליבה, כדי לגרוע מחובת כל אחד מן היצרנים לחליבת המקנה שבבעלותו, להעביר את החלב למכל החלב השייך לו בלבד, ולהעביר את החלב למחלבה.



(יא)
יצרן אשר קיבל היתר לשימוש משותף במכון חליבה מוועדת המכסות יודיע לה מיד על החלטת הצדדים להסכם לסיימו , או על החלטת אחד מן הצדדים להסכם לפרוש ממנו.



(יב)
קיבלה ועדת המכסות הודעה לפי תקנת משנה (יא), רשאית היא ליתן הוראות ולהתנות תנאים בעניין זה, כדי להבטיח כי כל אחד מן היצרנים הצדדים להסכם לניהול משותף של מכון החליבה ימשיך לעסוק בפועל בייצור חלב, וכי אין בשינוי המבוקש כדי לפגוע ביישום מטרות החוק או ההוראות שניתנו לפיו.



(יג)
הצדדים להסכם לשימוש משותף במכון חליבה חייבים למסור לוועדת המכסות, לפי דרישתה, דוחות ומסמכים אודות הפעילות המשותפת, במועד שהורתה לגביהם ועדת המכסות.



(יד)
ועדת המכסות, לאחר שנתנה לצדדים להסכם להשמיע טענות לפניה לפי תקנה 41, רשאית לבטל את ההיתר לפי תקנה זו, אם ראתה כי יצרן אחד או יותר מן הצדדים להסכם אינם עומדים בתנאים שנקבעו בהיתר, בהוראות החוק או בהתחייבויותיהם כמפורט בהסכם.



(טו)
נמחק."

יפה מאוד. הסבר קצר, ונענה רק לדברים שהם מרכזיים ולא לשיחות תפלות. ניתן ליואב צור לדבר ראשון, אבל רק אחרי שאפרת וד"ר רופא יסבירו. בבקשה.

אנחנו רוצים להסדיר פה את הפרקטיקה של שימוש משותף במכון חליבה, שזו פרקטיקה שקיימת בענף החלב; ופה נקבעים התנאים כדי שהפעילות המשותפת הזאת תעמוד בדרישות החוק ותהיה מפוקחת כראוי על ידי ועדת המכסות.

תודה. יואב צור.

אני כבר מתגעגע לפקידוּת של הברון מימי המושבה, שקבע לנו איך לחלוב. אני מציע שמשרד החקלאות יודיע שהמושבניקים - - -

הייתי בגולן, בקלעת נמרוד – מה זה "קלעת נמרוד"? זה לא שייך לנמרוֹד, הלוא היהודים תמיד משקרים; נמרוּד זה מרד – וראיתי איך זה מתחלף כל 200 שנה פה. לכן, אם לא תעשו את הדברים ב"אהבת לרעך כמוך"...

- - -

חבר'ה, עזבו את הממלוכים ואת המוסלמים ואת הצרפתים והסורים – בואו נראה מה הציונים עושים.

במסגרת דיכוי המרד הרפתני המושבי, אני מציע לחייב אותנו לחלוב ביד, על מנת שלא יהיה לנו זמן לבוא הנה.

יואב שלי, בקצרה.

אני אומר ככה: חד וחלק לא. ואני רוצה להגיד מה לשפר ומה לשנות.

אז דבר ספציפית על כל סעיף.

ודאי. קודם כול, בכל מקום שמופיע "יצרן" – לכתוב "שותפות". ולמה? כי בעצם המבחן האמיתי הוא המבחן הכלכלי. אם מכון חליבה קרוסלה קיבוצי יודע לחלוב עם שניים או שלושה מפעילים 300 פרות בשעה, אז אני אומר לך שמכון החליבה המושבי הטוב ביותר לא יודע לחלוב יותר מ-120-100 פרות. עכשיו, שם זה ליבו של הפיתוח. יש לנו פיתוח אחד בנושא מִמְשַק הפרות, והנושא השני הוא נושא החליבה והמחשוב סביבה. רק מכון חליבה ממוחשב ומשוכלל יודע לעמוד בתוצר - - -

אז זה בעצם הדבר המרכזי.

תניב הייתה שותפה להוליך את נושא הרובוטיקה, והכישלון הוא כגודל הרעיון לחסוך תאילנדים.

אז מה אני מציע? על מנת שנעמוד במבחן – מכון חליבה גדול יכול לשרת שותפויות מושביות, בדיוק כמו שמרכז מזון בבאר טוביה משרת בערך 300 רפתנים ואף אחד לא פסל את זה. אותו דבר שירות ההזרעה ואותו דבר "החקלאית" – אף אחד לא פסל אותם. אז מדוע לפסול מכון חליבה מרכזי שיחלוב שותפויות, לא ברור לי.

יפה מאוד, יואב. עשית זאת יפה, קצר וברור. רני, אתה רוצה להוסיף?

סליחה שאני מפריע לרני - - -

בגלל הגיל והכבוד שיש לי לדן שינבוים, הוא ידבר לפניו. בבקשה, דן.

אני רוצה שתדעו שאני חוזר מילה במילה אחרי מה שאמר יואב.

תודה.

ברגע שאושרו תקנות 18 ו-19 בנוסח שאושר היום, אנחנו לא מוצאים שום דבר מהותי בהחרגה לרעה, שאתם משאירים את סעיף 25. אין בזה שום היגיון ושום דבר.

אז אתה מחזק את דבריהם יואב ודן.

אני אומר שצריך בסופו של דבר לאמץ את אותם כללים גם לסעיף 25.

השאלה איך שבע רפתות - - -

מה זה מפריע למשרד? אני לא תופס את הראש שלכם. נכנסתם פה ל-20 תת-סעיפים, אי אפשר, זה סתם - - -

איציק, בסופו של דבר יש פה שני חברי כנסת, והם אלה שיחליטו. בדרך כלל הם היחידים שיושבים פה. הלאה.

אני אמיר כהן, ממושב באר טוביה. כמובן שאני מצטרף לעניין הזה, ואני גם טוען שזה מחזק את מה שהתיימרו לו, "התכלית הראויה". כי אם יש שתי שותפויות שחולבות במכון אחד לעומת שבעה שותפים שחולבים במכון אחד, אז האלטרנטיבה של שתי שותפויות, יותר ברורה בה הזיקה של החקלאים לרפת ולקרקע לעומת שבעה שותפים בשותפות אחת.

ואם כל שותפות היא של שבעה?

שהמכון יחלוב ל-70, מה זה משנה? ברפת העמק עמדתם על המשמר? חולבים שם 1,100 פרות. מה קרה?

לא מבין למה מתערבים בזה.

יואב, אתה עושה עכשיו טעות. רוצה לדעת למה? כי עד עכשיו דיברתם בשקט ותבונה. אני סיפרתי לך כמה פעמים את אותו סיפור גדול שמשה סנה פעם נתן נאום והרים את הקול. הוא שכח את הפתק שהוא כתב. בא מישהו אחריו וראה: "הנימוק לא משכנע, הרם את הקול". דברי חכמים בנחת נשמעים.

מכון גדול אחד מתאים לאגודה שתקום באוקטובר.

תניב, את הנימוק הזה הבנו. את אומרת, מצד שני, שיש בזה סכנה. מדוע? תסבירי מה?

קודם כול, אני רוצה להשיב ליואב שחוק החלב והתקנות שבגינו, בעיקר תקנות של שותפויות, לא עוסקות רק בכלכלה. אם היינו עוסקים רק בכלכלה, היינו גונזים את החוק. ככה שהעניין כאן הוא לא כלכלי, וכבר דנו בזה באריכות.

לא, זו כלכלה לטווח ארוך – לשמר עם שהולך לטווח ארוך, שיוכל להתקיים בכלכלה שהיא לא רק לקבוצה קטנה אלא גם לעוד אנשים.

לשמר את הייצור העצמי, מה שחבר הכנסת וקנין תמיד מדבר עליו בהטלה, הוא ערך בפני עצמו, ואנחנו צריכים - - -

אני מאוד חושש להטלה.

ובצדק.

אני מציע שתיכנסי לשאלה הספציפית.

אני רוצה להגיד שבדיונים שהתנהלו אחרי הישיבה האחרונה שהייתה כאן, הנושא של מכוני החליבה ומספר הרפתנים בעלי המכסה שיהיו שותפים שם, לא עלה כלל. הבוקר, או ביום חמישי האחרון, קיבלתי איזושהי פנייה, והתחלנו לחשוב – כי אנחנו חושבים ואנחנו - - -

אתם ראש פתוח.

אנחנו באים בנפש חפצה, אנחנו חושבים על הענף. התחלנו להסתכל על הניסוח שמונח פה, ואי אפשר לשנות מעכשיו לעכשיו לשבעה או לכמה שמדובר. אבל זה נושא שנראה לי קצת פחות סבוך מהאגודה, ואם אנחנו מתכנסים באוקטובר, נוכל לתת גם על זה מענה. אבל אני לא יכולה לשנות, כי הניסוח פה – יבוא היועץ המשפטי - - -

לא, לא, אפילו דקה אחת לא. יש לזה השלכות ממחר. לחוק הזה יש השלכות ממחר.

- - -

רבותיי, אני יכול לעשות אחד משלושה דברים: אני יכול לקבל את ההצעה של ד"ר רופא; אני יכול לעשות פה שינוי בהצבעת שני חברי כנסת לגישה יותר ליברלית של השותפות; או, אני יכול לצלם את המצב הקיים וכרגע לא לעשות פה עדיין את המהלך. זאת השאלה שאני שואל.

מה שכתוב כאן זה צילום של המצב הקיים.

אבישי, אני לא הייתי מעקר את זה כרגע, אני חושב שיש לזה חשיבות גדולה לנושא של מכוני החליבה. אי אפשר לנתק את זה אחד מהשני ולהגיד "את זה אנחנו לוקחים ואת זה אנחנו לא לוקחים".

מה אתה מציע?

רבותיי, מדובר פה באנשים, במשקים, בחקלאים – צריך לקחת את זה ולגמור את זה.

תן לי ניסוח.

אני לא הייתי שם מגבלות בדבר הזה, הייתי נותן אפשרות להתחבר כמה שאפשר. שיתחברו ביחד.

אבל זה צילום מצב של היום, זה מה שקורה היום.

אז מה? את מביאה לי חוק שלם שמשנה לי הרבה דברים, ואז את אומרת לי ש"זה המצב היום".

איציק, אני לא מבין אותך. יש שתי אלטרנטיבות – זאת שכתובה פה והאלטרנטיבה השנייה. מה האלטרנטיבה השנייה שאתה מציע?

אני אומר כן לאשר את השותפויות, בהתאם למה שאמר - - -

פה זה לא שותפויות - - -

לא, את האפשרות שמספר אנשים ילכו למכון חליבה.

כמה אנשים?

אני לא הייתי מגביל את זה. רבותיי, למה אני צריך להגביל את זה? אני שואל: מה המגבלה נותנת לי? אבישי, כשאני רוצה לקבל החלטה פה, אני צריך להבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההחלטה.

אני לא יודעת אם אלה שותפויות או רפתנים - - -

סליחה, כשאת אומרת שאת לא מאפשרת יותר משלוש שותפויות במכון חליבה, מה זה נותן לך מבחינת הפעולה היום-יומית? למה את צריכה להגביל את זה? למה? תסבירי לי.

לשמור על התכנון.

סליחה, אני רוצה להבין. האם הטענה שלך היא שאם אנחנו נתחיל פה עם שותפים ושותפויות, אנחנו נגיע לפגיעה במשטר התכנון, כולל חוסר או עודף היצע, שהתוצאה של זה תהיה פגיעה ביצרנים ובתפקוד משק החלב? זו הטענה שלך?

אבישי, זה סיפורים.

צריך להבין שהתקנות שנכתבו כאן הן צילום מצב, ועד יום חמישי האחרון לא קיבלנו שום - - -

בסדר, מה שהיה היה.

יש לי משהו להציע.

רק רגע. אם רוצים לשנות, צריך לשקול זאת בכובד ראש, מהבחינה שאנחנו לא יודעים היום אם אנחנו רוצים עד שבעה יצרנים או עד שבעה שותפים. אנחנו לא יודעים.

אבישי, אני רוצה להציע משהו.

אביתר, בבקשה.

אישרנו את התקנות, והיו הסתייגות. דיברנו עם תניב בבוקר ובכלל, ועשינו מיפוי ביומיים-שלושה האחרונים. אנחנו חושבים שלפחות צריך להשוות את זה לשותפות של השבעה, שיהיו שבעה שיכולים לעשות חליבה משותפת, לפחות כאיזו פשרה שאיתה אפשר ללכת קדימה כרגע.

למה?

כי הם לא יסכימו ללכת בצורה חופשית - - -

אבל מה "הם"? אתה צריך להילחם על שלנו. הם זה הם.

- - -

יואב, תקשיב, אפשר לקבל הכול או לא לקבל כלום. עד אוקטובר יובא הכלל, אבל עכשיו, כמו שחבר הכנסת וקנין אמר, לתת - - -

רבותיי, אני לא הייתי עושה שום מגבלה. הרי בסופו של יום כל תהליך כזה בא לוועדת המכסות וצריך אישור שם. לא הייתי עושה שום מגבלה, הייתי מוריד את כל ההגבלות, שכל מי שרוצה להתאגד וללכת למכון חליבה – שיבושם לו. חד וחלק אני אומר את זה. למה אתם מגבילים את זה? מה ההיגיון הכלכלי בזה? מה ההיגיון של החקיקה? תסבירו לי את זה.

אין היגיון, אין היגיון.

אבישי, הם צודקים, לא צריך שום מגבלה.

- - -

רבותיי, חבל על הזמן.

מר הורוביץ, בבקשה. ואחרי זה רחמים.

הגברת רופא היא בחורה מאוד חכמה, באמת. מחר יבואו שבעה יצרנים ויבקש אישור – היא תגיד שמבחינתה אין בעיה. אבל יש מגבלה: מכון החליבה יכול לתת שירות רק לשלושה יצרנים. אז מה עשינו בכל הסיפור? לא עשינו כלום. תיקנת פה וסגרת שם.

ב-25(א) כתוב: לא יעשה יצרן שימוש במכון חליבה שלא נמצא במשקו, אלא בהיתר מוועדת המכסות ובהתאם לתנאיו. עכשיו, השאלה שמפריע פה לתניב ולחלק מהיועצים היא האם העובדה שאנחנו מאשרים את זה ככה עלולה להביא ליצירת כל מיני רנטות ולמונקי ביזנס. זה מה שאני רוצה להבין, האם יש כאן פתח למונקי ביזנס?

הפוך, הפוך.

הפוך, זה הרבה יותר קטן מהסיפור של - - -

- - -

אפרת אביאני, בבקשה.

בתקנות האלה לא ממציאים שום דבר חדש.

בסדר, אפרת, אנחנו מבינים, אבל - - -

אפרת, זה לא מעניין אותי. זה לא עניין משפטי, אני רוצה להבין את המהות. איזה מונקי ביזנס אני מאפשר פה?

מה אתה נותן להם, אני רוצה להבין. לכמה?

- - -

אני לא נותן לאף אחד לדבר אלא אם הוא מציע פתרון.

יש פתרון.

אנחנו נתכנס לפתרון ונצביע. ויצמן, בבקשה.

הפתרון הוא בתוך התקנות שנקראו. נאמר שעל מכל חלב יהיה רשום שהרפת נמצאת אצלו ושהוא חולב אצל השכן. זאת אומרת שהחלב נשלח על ידי היצרן עצמו, גם אם הוא חלב אצל השכן. זאת אומרת שאין אפשרות – אין אפשרות – לעשות כל מיני עסקים. אם יש לי מספר יצרן והמכל שלי מקבל את החלב שלי, אז מה זה משנה אם אני חולב בימין או חולב בשמאל, או השותפות חולבת בימין או בשמאל?

- - -

רבותיי, אני אמרתי שאני רוצה לסיים את זה בדקות הקרובות. אפרת, אני רוצה להבין – אישרנו עכשיו למספר שותפים... לא ברור לי מה - -

- - מה היחס בין ההוראות האלה.

אני רוצה להגיד כמה מילים מהמקום התאורטי, כי אני לא מכירה את הענף הזה אלא מהניירות והמסמכים המקצועיים שמועצת החלב - - -

- - -

אף מילה, אף מילה. היא אומרת את האמת, היא אומרת מה שהיא מבינה. לפחות אנשים אומרים את האמת – הלוא יש הרבה אנשים שלא מבינים ובכל זאת מקשקשים. אבל לא כאן, בחדרים אחרים.

לפחות איך שהדברים הוצגו לי במקור ולפי איך שכתבנו את התקנות, שירותי החליבה הם בעצם סוג של שותפות. אמנם יותר מוחלשת, אבל גם סוג של שותפות. ולכן הסכנות שיש בשותפות קיימות, בעוצמה פחותה, גם בשירותי החליבה. זה הרציונל התאורטי. עכשיו, אתם יכולים לצעוק ולהגיד שאני טועה, אבל זה היה הרציונל של התקנות. ולכן, מפה באה החשיבה שצריך להגביל. עכשיו, לא המצאנו פה כלום – לקחנו את ההנחיות של מועצת החלב מ-2009, שאמרו שהיצרנים - - -

איך אתם, שעל כל דבר מתקשרים אליי... למה עד יום חמישי אף אחד לא העלה את זה?

אתה צודק.

לא דיברו איתנו.

- - -

הלאה.

יש פה נקודה אחת: נכון, ברגע שפרצנו את הרעיון של שבעה יצרנים, אז בוודאי שאפשר גם מכוני חליבה – זה קל וחומר. אבל יש לנו פה מגבלה פיזית, מגבלה של הולכת הפרות מרפת למכון חליבה ומעוד רפת למכון חליבה. עוד פעם, אני לא רפתנית, אבל אני עדיין רוצה שהתקנות יכתבו משהו שקשור למציאות. קשה לי לקבל שנגיד שמשבע רפתות שונות יגיעו פרות למכון חליבה אחד, פעמיים או שלוש ביום. לכן אני רוצה שהתקנות יעשו שכל במובן הזה. לגבי יצרנים לא אכפת לי שבעה, אבל בעניין הרפתות צריך להיות מחובר למציאות. זאת ההסתייגות היחידה - - -

זאת המציאות היום.

יש רפתות שבהן זה קיים כבר.

- - -

רבותיי, אני סוגר את הישיבה ככה. מה שיפה אצל אפרת אביאני זה שהיא אומרת מה שהיא יודעת. היא שואלת שאלה: האם באמת יש את הסיפור הזה שמשבע רפתות מצעידים פרות למכון חליבה אחד?

בוודאי שכן.

האם זה חזון נפרץ או תופעה שכיחה? אם אנחנו רוצים להתקדם בחמש הדקות הבאות לניסוח ברוח המקילה יותר שאמרנו, שאנחנו מקדמים את השותפויות, האם יש משהו שנוכל לחיות איתו גם מבחינת תניב ואפרת, לאור המציאות בשטח? כמה רפתות הולכות בדרך כלל למכון חליבה? מר ורפל, בבקשה.

אני רוצה להתייחס למה שהגדרת כ"עסקי קופים". החלב זה מדע מדויק. זאת אומרת, הרכב החלב זה דבר מאוד ספציפי לכל משק, ולכן החשש שאחד יעביר חלב לשני זה דבר שלא יכול לעבוד במציאות, כי לכל אחד יש את התאים הסומטיים שלו, את הרכב החלב שלו, חלבון, שומן ועוד.

קשה לרמות פה, אתה אומר.

קשה עד בלתי אפשרי.

תודה רבה. הלוא אחד הדברים שהזכרנו פה זה הסכנה ממונקי ביזנס.

אני יכול להציע פתרון. קודם כול, לעניין ה"קיים או לא קיים" – עורכת דין אביאני, אני אשמח לארח אותך בהתאחדות מגדלי הבקר ולהראות לך פתרונות - - -

אין לנו זמן.

רני, מה הפתרון?

הפתרון הוא להחיל את הכללים של סעיף 18 על סעיף 25.

כלומר, זה לוקח את השבעה?

כן.

- - -

רחמים, איתי, ואז אנחנו מחליטים. רחמים, בבקשה.

בכל הנושא של השותפויות, וגם בנושא של החליבה המשותפת, של המכונים המשותפים, לכל חקלאי יש לא דעה אחת אלא לפחות שתי דעות – והרבה רפתנים יושבים כאן. לכן צריך לתת לוועדת המכסות את האפשרות להחליט בכל נושא ספציפי. בשביל זה הם עובדים. הם אנשים סבירים, וזה דבר שצריך לחזור עליו.

אבישי, אני ביקשתי.

- - -

עד שבעה.

שבעה מה?

שבעה יצרנים.

למה? למה? למה שבעה יצרנים? למה לא שבע שותפויות?

- - -

יש ניסוח?

כן, אני חושבת שאפשר להיצמד כאן לעקרון הפשטות, למרות שאני מבינה את מה שאפרת אומרת. הרציונל שעמד מאחורי אמות המידה שנקבעו בזמנו לשירותי חליבה היה המספר של היצרנים בשותפות – שלושה. כרגע הגדלנו את זה בחריג לעד-שבעה. אני מבינה את מה שאפרת אומרת לעניין מספר הרפתות. הרי לא הגיוני שיהיו לי שבע רפתות... יואב דיבר כאן על שלוש רפתות של כמה יצרנים - - -

שלוש שותפויות. יש.

אנחנו מדברים על אתרי הייצור. הרי לא סביר שיהיו לי כל כך הרבה אתרי ייצור שכולם יובילו לאותו מכון חליבה. ולכן ועדת המכסות תבחן את זה: תבחן האם הם עומדים בכל התנאים והאם באמת יש שביל הולכה בין כולם. אז אני אכתוב שבעה יצרנים במקום שלושה, ואראה: אולי יהיו לי שלושה אתרים, אולי יהיו לי ארבעה אתרים. אבל אני לא רוצה לפתוח את זה למצב של - - - ואז יהיה שבע כפול שלוש.

מקובל.

יפה מאוד. אז תני לזה ניסוח משפטי.

פשוט במקום המילה "שלושה" - - -

- - -

רבותיי, אני לא רוצה לשמוע... אפילו את יואב אני לא רוצה לשמוע - - -

- - -

- - -

- - - במקום "שלושה" – "שבעה".

מר רחמים, לא תופס?

- - - הוא אומר: אני צודק בנושא של מכוני החליבה. אמרתי לו: ומה בנושא השותפויות? הוא אומר: אמרתי. בוא נחליט גם על הדבר הזה, זה יפתור את הבעיה.

אוקטובר.

הרפתנים יהרגו אחד את השני, אתה לא מבין, אבישי. תן לוועדת המכסות - - -

אבישי, אני רוצה להציע ככה: מכון חליבה לאתר. לאתר. אתר בחוץ, יוכל שיהיה לו מכון חליבה. למה להגביל?

עד ל-12 מיליון ליטר. תגביל אותו בליטרים.

למה הגבלות? לאתר.

- - -

רבותיי, אני מעלה להצבעה את הנוסח הבא: בסעיף 25(ב)(4) אני ממליץ לוועדה לשנות כך: הבקשה היא להתרת שימוש משולב במכון חליבה של לא יותר – במקום שלושה – משבעה יצרנים בסך הכול. אבל אני מבקש בניסוחים של החוק לעשות את ההתאמה בין אתר של ייצור לבין יצרן, כדי שלא יהיה פה את כל הבלגן הזה של - - -

יש פה סעיף, למשל, שאומר שבמכון החליבה קיים מכל חלב נפרד לכל אחד מהיצרנים. הרי אין כוונה שאם היצרנים מייצרים בשותפות אז פתאום יהיה חלב - - -

ברור. ולכן תנסחי כך שתהיה התאמה בכל מקום בין יצרן לבין אתר ייצור.

ואם המכל הוא של יצרנים בשותפות, אז המכל יהיה נפרד לשותפות.

יפה מאוד. רבותיי, חוכמת השולחן – רק בוועדת הכלכלה יש חוכמת השולחן. רבותיי, אם ככה, אני מעלה להצבעה את מכון החליבה לפי חוכמת השולחן, בתיקון ברוורמן, שניסחו עורכת דין עילית ואפרת אביאני, בהסכמה של עורך-דין עצמון. מי בעד?
הצבעה

בעד אישור תקנה 25, בכפוף לשינויים והתאמות שנאמרו לפרוטוקול – פה אחד

התקנה אושרה.

אושר.

עוד שני סעיפים, בבקשה.

קוראת את תקנה 26: "היתר לשימוש משותף במכון חליבה אחר
26.

הגיע הסכם לשימוש משותף במכון חליבה לסיומו, מכל סיבה שהיא – ישוב כל יצרן לחלוב את מקנהו במשקו, אלא אם כן ועדת המכסות התירה ליצרן לעשות שימוש משותף במכון חליבה אחר, ובלבד שההסכם לשימוש משותף במכון החליבה לא הופסק או הסתיים עקב הפרת הוראות ועדת המכסות או הוראות אחרות לפי החוק."

מדובר כאן על היתר לשימוש משותף לפי תקנה 25.

לפי תקנה 25, נכון. וגם פה צריך לעשות התאמה בין מצב שבו יש יצרן בודד שמקבל שירותי חליבה לבין מצב שהשותפות מקבלת שירותי חליבה, ולכן גם פה צריך לעשות התאמה בנוסח.

אוקיי, יתואם.

הצבעה

בעד אישור תקנה 26, בכפוף לשינויים והתאמות שנאמרו לפרוטוקול – פה אחד
התקנה אושרה.

סעיף 26 אושר בתיקונים.

אושר. הלאה.

קוראת את תקנה 27: "הוראת מעבר לעניין היתרים שניתנו כדין לפני כניסת התקנות לתוקף
27.
היתר ליצרנים לייצר חלב בשותפות והיתר לשימוש משותף במכון חליבה, אשר ניתנו כדין לפני יום תחילתן של תקנות אלה, יוסיפו לעמוד בתוקפם, אלא אם כן ראתה ועדת המכסות, לאחר שנתנה לצדדים להסכם להשמיע טענות לפניה לפי תקנה 41, כי יצרן אחד או יותר אינו עומד בתנאים שנקבעו בעת מתן ההיתר."

אני רק מבקש לשאול עד מתי הם יוסיפו לעמוד בתוקף.

עד להחלטה אחרת של ועדת המכסות, אני מניחה.

כלומר, צריך לומר "כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת"?

כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת.

איציק, מקובל?

הצבעה

בעד אישור תקנה 27, בכפוף לשינויים והתאמות שנאמרו לפרוטוקול – פה אחד

התקנה אושרה.

מקובל. אישרנו.

סעיף 27 אושר בתיקון.

סעיף אחרון, רבותיי.

הסעיף האחרון הוא סעיף חדש שלא מופיע בנוסח. מועצת החלב ביקשה להוסיף הוראה בקשר לבתי ספר חקלאיים.

יש לכם את הנוסח?

לא.

עילית, תקראי.

בעצם תקנה 2(4) מדברת על מגוון קבוצות של יצרנים, ביניהם גם בתי ספר חקלאיים. אנחנו מבקשים איזושהי תקנה שתקבע מה קורה כאשר אנחנו מעבירים מכסה של בתי ספר חקלאיים. הנוסח הוא כזה:
"הופסק ייצור החלב על ידי בית ספר חקלאי או הופחתה מכסתו מהסיבות המנויות בתקנה 6(א)(2) או (3)" – שזו הפחתת מכסה – "תעביר ועדת המכסות את המכסה שהופחתה מאותו יצרן ליצרנים אחרים שהינם בתי ספר חקלאיים בלבד; העברת המכסה תחולק בין כל היצרנים שהינם בתי ספר חקלאיים באופן שווה, ובלבד שמתקיימים התנאים הבאים:
מנת המכסה שיקבל כל יצרן לא תעלה על 15% מהמכסה שנקבעה לו באותה שנה,
היצרן אינו מוגדר בתת-ביצוע לפי תקנה 6(א),
באותו בית ספר חקלאי מתקיימת מגמת לימוד בנושא רפת."

כל אחד מאיתנו רוצה לחזק את בתי הספר החלקאיים. מר שניידר, בבקשה.

צריך להוסיף: "רפת או דיר".

בסדר.

אני רושם לפרוטוקול: "רפת או דיר".

ראוי היה להעביר נוסח כזה לפני כן.

נכון. הייתה תקלה שנגרמה עם הסיפור של בתי הספר, ולא היה לנו זמן להכין את זה.

אז תעשו את הביקורת המתאימה עם היועץ המשפטי - - -

אדוני, אני לא יכול לעשות ביקורת לפני שראיתי את הנוסח.

בסדר. אבל הרעיון מוצא חן בעיניי.

אני רק אסביר את הרעיון: יש לנו בעצם עוד תת-מגזר, שהוא המגזר של בתי הספר. יש שלושה או ארבעה כאלה, והרעיון הוא - - -

יש 14 בתי ספר חקלאיים.

זה בעצם מגזר מיוחד, והרעיון הוא שאם בית ספר אחד מפסיק לעסוק בייצור חלב, המכסה חוזרת למגזר הזה, בתנאים מסוימים: שזה לא מגדיל לו את המכסה יותר מדי, שהם לא בתת-ביצוע וכיו"ב.

וגם תנאים פדגוגיים: רק אם יש שם מגמה שלומדים שם רפת, שהחבר'ה עובדים ברפת וכו'.

רבותיי, אני מאשר את הנושא הזה. אני מעלה את זה להצבעה. אבל מכיוון שלא נתתם את זה בזמן, והיועץ המשפטי האחראי והמסור שלנו, איתי עצמון, לא ראה את זה, אז הוא יבחן את זה, ואם יעלו נושאים שלא קלטנו כאן, אנחנו נפתח את הנושא ונעשה את זה בהתאם. מקובל?

בסדר גמור.

אם כך אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור התקנה, בכפוף לבדיקה נוספת של הייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה – פה אחד

התקנה אושרה.

רבותיי, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

ניפגש באוקטובר. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:20.>