PAGE
3
ועדת הכלכלה
27/04/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 252>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ז בניסן התשע"ד (27 באפריל 2014), שעה 10:00

<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

>
עוזי יצחקי - המנהל הכללי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שרית זוכוביצקי-אור - עו"ד, סגנית יועמ"ש, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לנה גרשקוביץ - מרכזת בכירה כלכלת תחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ניר כהן - ראש תחום ייבוא, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קירמאייר - ראש תחום הדרכה שמאים ופיתוח, אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ברק טייכמן - עוזר מנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שירה ברגמן - רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אוהד מעודי - מנהל דיווח רכוש, אגף שוק ההון, משרד האוצר

אלעד אלקובי - דיווח רכוש, אגף שוק ההון, משרד האוצר

יערה למברגר קינר - ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקלי), משרד המשפטים

אפרת רותם - מתמחה, משרד המשפטים

שלמה שקד - מפקח ארצי למקצועות הרכב, משרד הכלכלה

רפ"ק טל ויתקון - יועמ"ש אתגר, אגף חקירות ומודיעין, משטרת ישראל

רפ"ק סימונה זילבר - ראש חוליית ייעוץ וחקיקה, אגף התנועה, משטרת ישראל

אפרת רחלי מאירי - עו"ד, ראש תחום ייעוץ וחקיקה, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

אנדרי ניקל - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

גיא בר צור - סגן הכלכלן הראשי, רשות ההגבלים העסקיים

אסף אלפסי - ראש ענף רכב וחלפים, מכון התקנים

מוטי חלפון - ראש מדור רכב, מכון התקנים

זאב פרידמן - היועץ המשפטי, המועצה הישראלית לצרכנות

יעקב אנוך - נשיא איגוד יבואני הרכב

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל איגוד יבואני הרכב

סיגלית בן ששון - יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

דניאל עיני - מנכ"ל לנדרובר, חברת המזרח לשיווק מכוניות, איגוד יבואני הרכב

גדי אוחנה - דובר, איגוד יבואני הרכב

אהוד שניידר - יועץ משפטי, מייצג את איגוד יבואני הרכב

אפרת שניר - יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

רון מלכה - מנהל קשת ליס בע"מ, חברות ליסינג

רונן לוי - יושב-ראש איגוד המוסכים בישראל

אריה אשד - מנכ"ל איגוד המוסכים בישראל

שמואל מלכיס - מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח

אמיר גבל - יועץ משפטי, כלמוביל, מתווכים לייבוא רכב

יורם בונן - עו"ד, מייצג את כלמוביל, איגוד יבואני כלי רכב

רפאל שחוח - נציג יוריס בלגיה בישראל, מתווכים לייבוא רכב

אורי וינקלר - נשיא אוטוורקס, יבואני חלקי חילוף תחליפיים, לשכת המסחר

חיים פילצר - סמנכ"ל אלון מוטורס, יבואני כלי רכב

דידי רוזנפלד - מנכ"ל שלמה SIXT, יבואני כלי רכב

ניל סמולט - יועץ משפטי, איילון מוטורס, יבואני כלי רכב

ערן זוננשטיין - מתמחה משפטי גרנות ושות', איילון מוטורס, יבואני כלי רכב

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, ארגון להשכרת רכב וליסינג

שמואל השמשוני - מנכ"ל מוסך סומרום בע"מ

משה בר - יושב-ראש עמותת תנו יד לחירש, נכים למען נכים, ארגון ארצנו החברתית

דני קדרון - יושב-ראש ועדת ביקורת, עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים

נסים עוג'ר - יועץ משפטי, איגוד הארגונים החברתיים

מבשרת נבו - לוביסטית, גלעד לובינג, מייצגת את איגוד המוסכים

נועה גונן - לוביסטית, גורן עמיר, מייצגת את יבואני הרכב

משה ביבי - לוביסט, גורן עמיר, מייצג את יבואני הרכב

אירדה קריימר - לוביסטית, גלעד לובינג, מייצגת את איגוד חברות הביטוח

רונן גרביץ - לוביסט, פוליסי, מייצג את איגוד חברות הביטוח

עידית חנוכה - רכזת בכירה בוועדה

לירון וייס - דוברת הוועדה

איתי עצמון
ענבל דגן (מתמחה)

לאה ורון

טלי רם
<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)>

רבותי, בוקר טוב. אנחנו פותחים וממשיכים בדיון שלנו באישור הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג–2013. כל מכובדי, חבר הכנסת יצחק וקנין, מנכ"ל משרד התחבורה עוזי יצחקי, הסמנכ"ל הבכיר מר פלור, שרית ידידתי – אפשר לקרוא לך הבוקר ידידתי?

- - -

זה בסדר. כל הנציגים של האוצר, כמובן כל הארגונים המכובדים. יש לנו כשעתיים, אנחנו רוצים להתקדם כמה שיותר, ולכן אני אבקש, שרית, את או אבנר או עוזי, מי פותח?

אפשר להתחיל בהקראת הנוסח?

בהקראה. אנחנו ממשיכים להתקדם. תודה רבה.

"איסור בדבר התערבות
45.
(א)
יבואן רכב מסחרי לא יכתיב למוסך ולא ימליץ לו בדבר זהות הגורם שממנו ירכוש מוצרי תעבורה, למעט ככל שמדובר בשירותי תחזוקה לרכב הניתנים במסגרת אחריות, בשיעור כאמור בסעיף 42(ג) או במסגרת תיקון תקלת בטיחות סדרתית.



(ב)
יבואן רכב מסחרי לא יתערב ולא יסכל בכל דרך שהיא ייבוא רכב בידי יבואן רכב מסחרי אחר או לא יפעל בכל דרך שהיא לסיכול קבלת רישיון יבואן רכב מסחרי בידי אדם אחר."

מילת הסבר.

פה אנחנו רוצים למנוע סיכול פוזיטיבי של התחרות, זאת אומרת למנוע פעולות שיבצעו יבואנים בעלי רישיונות ייבוא העוסקים בתחום, מכניסה של מתחרים פוטנציאליים לשוק או מתחרים קיימים בשוק.

אני מבקש לשאול שאלת הבהרה. אתם משתמשים כאן בפועל "לא יתערב", שהוא לא כל כך שגור בחקיקה. אם אפשר יהיה להסביר מה בעצם הפרשנות שלכם למונח הזה ואם אפשר גם לתת דוגמאות.

בבקשה, אבנר.

הסעיף הזה הוא סעיף שהורחב קצת מבסיס החוק שהיה, ובעקבות הישיבה האחרונה, הייתה הצעה של חברת הכנסת גמליאל. האחריות בנושא הזה היא בעצם על היבואן, רכב שקיים פה. היו לנו דוגמאות שלפחות לכאורה, כשהיה יבואן אחד מקביל שניסה לייבא רכב והיו כל מיני פניות של גורמים כאלה ואחרים, בעצם ראינו שיש עיכוב וחל עיכוב בתהליך הייבוא של אותם כלי רכב של היבואן המקביל.
בסעיף הזה, סעיף (ב) מתייחס לנושא של ייבוא הרכב, וסעיף (א) מתייחס לנושא של מוסך.
בנושא המוסך - כמו שאמרתי גם בדיון הקודם – לקחנו את סעיף 50(ב) של הממונה על ההגבלים העסקיים והוא מוטמע בסעיף (א) כי ישנם מקרים בהם ישנו עירוב של היבואנים, יבואנים כאלה ואחרים שמתערבים עם המוסכים באיזה חלקים להשתמש ומה להתקין.

תודה.

למה הכוונה בהתערבות לעומת סיכול בסעיף קטן (ב)?

זה פעולות התערבות.

זה גם פעולת התערבות.

לא, איזה פעולות התערבות אנחנו מכירים.

עורך-דין זוכוביצקי, בבקשה.

פעולות שלמעשה מתערבות בנושאים שלא קשורים ליחסים בין היבואן לבין היצרן אלא ביחסים שבין היצרן לבין גורם אחר. פעולות מתערבות, זאת אומרת להתערב זה ליידע.

אני יכולה להגיד שלא מזמן הבנתי שנוסח דומה אומץ בחוק המזון, שהוועדה פה אישרה.

ובכל זאת, תסבירו למה הכוונה. אם זה ליידע אז אפשר לכתוב "ליידע".

כבר אמרתי, עורך-דין למברגר, שתמיד אומרים: זה שהיה פה והיה פה והיה שם, להסביר מה זה, מה הכוונה כאן, לא להיתלות בסעיף זה או במזון זה.

זה נועד כדי ליצור נוסח רחב שייקח קשת רבה של פעולות.

הוא לא מפריע.

לא רצינו להשתמש בנוסח מצומצם כמו מניעה, שאחר כך יוכלו לעקוף את זה באמצעות פעולה עקיפה.

מה אני שאפול בין המשפטנים. עורך-דין פרידמן, אתה יכול לעזור לנו?

יש דוגמאות לכך? האם זה דבר שאתם נתקלים בו?

יש דוגמא להתערבות. ישנם חלקים במוצרי תעבורה שהם חלקים מקוריים וחלקים תחליפיים, וישנם מקרים שבהם גורמים כאלה ואחרים מחייבים התקנה ברכב בחלקים מקוריים, למרות שגם החלקים התחליפיים עומדים בדרישות התקינה. זו דוגמה, ואני מאמין שאלה נושאים שהמוסכים נתקלים בהם יום-יום, ולכן הסעיף הזה הוא מאוד מאוד חשוב.

הערות נוספות. עורך-דין פרידמן, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, שתי הערות, כשלפני כן, אולי ברשותכם, בסעיף קטן (א), הניסוח הוא "אחריות בשיעור". אין אחריות בשיעור. אם מסתכלים בסעיף 42(ג), זוהי אחריות שהיבואן משתתף בה בשיעור, אז נדמה לי שזה דורש תיקון בניסוח.

אוקיי.

לגופו של עניין, אני אתחיל בהערה כללית. אני בעד אי התערבות של עוסק אצל עוסק אחר. זה דבר שהוא טוב לתחרות, הוא מונע את ההשפעה של אחד בשני. אני רק רוצה להזכיר שכבר ביקשנו למנוע גם התערבות בין שמאי לשמאי אחר, וכשם שמאמצים את זה כאן אני ממליץ שנזכור שכדאי לאמץ את זה גם בתחומים אחרים בחוק הזה.
ההערה לגופו של עניין. אני רוצה למעט, לבקש שהוועדה תמעט מן הסעיף התערבות מסוג אחד – למעט מסירת מידע מהימן לרשות או לגורם אחר שתפקידו לבדוק את המידע.

אני מתכוון לכך שאם יש ליבואן מידע מפליל, מידע רציני, זה עדיין עלול להיחשב בהגדרה הרחבה כהתערבות, ואני רוצה שהמידע הזה כן יגיע, וזה לא ייחשב.

לא הבנתי מה אתה אומר. שאם יש לו מידע, והוא הולך להגיש תלונה במשטרה - - -

הוא לא הולך להגיש תלונה במשטרה. שיגיש תלונה למשרד התחבורה ויאמר: זה שמייבא את הרכב מביא רכב שהוא פגום או לא תקין.

זה לא מונע ממנו.

אתה יודע על איזושהי פסיקה שנחשבת התערבות?

אני אמרתי את מה שאמרתי בהתייחס בדיוק להגדרה שלכם. ניסיתם למצוא ניסוח שהוא מאוד מאוד רחב, ולכן אמרתם "לא יתערב". לא יתערב, בשפת הרחוב זה אל תדחוף את האף שלך בעניינים של אחרים, תשאיר לרשות לעמוד מולו.

בהבנה של רשות ההגבלים, כשאדם מוסר מידע לרשות ממשלתית זה נחשב התערבות תחרותית?

זה לא נחשב התערבות תחרותית אבל זה לא מה שכתוב בחוק. בחוק כתוב "לא יתערב", נקודה. לא יתערב, אז אני רוצה שתבהירו ש"לא יתערב", הכוונה למעט מסירת מידע מהימן לרשות המוסמכת.

עורך-דין פרידמן, שמענו. זה נשמע, כהרגלך, הגיוני. לפי הסדר, בבקשה.

פילצר חיים, סמנכ"ל אלון מוטורס. במסגרת ניסיונות הייבוא המקביל שמתרחשים גם בימים אלו, אנחנו נתקלים בתופעה.

זה לגבי הסעיף הזה.

סעיף 45(ב). אנחנו נתקלים בתופעות שיצרנים ראשיים באירופה, כשאנחנו מתקשרים לסוכן מורשה, מנחים את הסוכן המורשה בהנחיות שאנחנו יודעים שרק בארץ יודעים חוקים כאלה או אחרים, ואנחנו מקבלים את זה כתכתיב מאירופה. למשל, אי אפשר לייבא את הרכב הזה, לצורך העניין מתורכיה. מאיפה זה בא, זה סתם - - -

אז מה ההצעה לתיקון שלך?

אני אומר שהסעיף הזה אכן צריך להישמר מבחינת לא יתערב יבואן ישיר.

אתה תומך בהצעת החוק כלשונה.

בהחלט.

יפה.

תודה רבה. רונן, בבקשה.

רונן לוי, יושב-ראש איגוד המוסכים בישראל. שתי הערות לגבי הסעיף הראשון, זה קשור למוסכים. האחת, כשמדובר על שירותי התחזוקה הניתנים במסגרת האחריות, צריך להיות ברור שמשולמים על-ידי היצרן או על-ידי היבואן במסגרת האחריות, לא לדבר על התקופה אלא לדבר על הפעולה, שזה רק על תיקונים שהיבואן משלם עליהם. זו הערה ראשונה.
הערה שנייה, בצו המוסכם מדובר על המוצר. יבואן רכב לא יטיל על מוסך שירות כל מגבלה באשר לתמחור בהיבט של המוצר. שלא יגביל אותו לרכוש מוצר, ופה מה שהכנסתם זה לא לסכל תחרות עם יבואן של החלפים האחרים.

תודה על ההערות, תיכף יתייחסו אליהן. עורך-דין בונן.

יורם בונן, איגוד יבואני הרכב. אני מבקש בכל זאת להפנות את תשומת לבך, אדוני, למה שקרה כאן. זה סעיף שאמור לכוון התנהגות, זאת אומרת מישהו אמור לקרוא אותו ולהבין איך הוא אמור להתנהג. ביקש עורך-דין עצמון איזושהי דוגמה בסיסית למה אמור להבין מי שקורא את הסעיף הזה. ניסו ארבעת משרדי הממשלה, זה לא בדיוק הצליח. התשובה היחידה שבסוף קיבלנו היא שזה נוסח רחב.

אדוני, לאורך כל החוק הזה אנחנו מפנים את תשומת הלב – זה אגב סעיף שגם יש לו השלכות אחר כך לגבי סמכות לנקוט פעולות לגבי הרישיון – זאת אומרת, לא מוכנים להגיד - - -

מה המלצתך, עורך-דין בונן?

המלצתי למחוק את הסעיף הזה כי הוא כנגד הטבע.

בשום אופן. מה פתאום.

אתה, בתבונתך כי רבה ולא מתוך מי שאתה מייצג, את המילה "מתערב" באיזו מילה היית מחליף?

"ישבש". אם מדברים על הפעולה, על הסיכול - - -

"יסכל".

אותו דבר.

"יסכל" זה הרבה יותר אקסטרימי.

אז נוסיף: "לשבש ולסכל".

במקום "יתערב"? אני מבקש לא נאומים, רק הערת תיקון.

אני בינתיים בגדר של שומע בלבד.

אתה ברוח עוד כמה דברים?

לא, אני לסעיף 45(א). אהוד שניידר, עורך-דין, מייצג את איגוד יבואני הרכב. "יבואן רכב מסחרי לא יכתיב למוסך ולא ימליץ", כתוב. התוספת "לא ימליץ" היא תוספת שלא מצויה בצו הממונה על ההגבלים העסקיים, שקיבל תוקף של פסק דין אחרי דיונים שהתקיימו בין הממונה על ההגבלים העסקיים לבין יבואני הרכב, בשותפות משרד התחבורה. "לא ימליץ" זה דבר ממש לא טבעי בחיי המסחר.

מה אתה ממליץ?

למחוק את המלים "לא ימליץ".

אתה ממליץ לא לכתוב "להמליץ".

נכון. לא יכול להיות שסוחר לא יוכל להמליץ על מרכולתו. הרי זו הפעולה הבסיסית שכל אחד עושה, מה זאת אומרת הוא לא ימליץ. "לא יכתיב" זה בסדר. לא יכתיב – הוא לא יחייב, זה בסדר וצו הממונה מגן על זה.

לא, אבל אתה יודע איך זה להמליץ.

אתה זוכר – לי עוד היה שיער, ואתה היית ילד קטן – היה סרט מאוד מפורסם, "הסנדק". יש אנשים שממליצים, אז השאלה איזה סוג המלצה.

אז אולי גם לא יציע. אולי נגיד גם "לא יציע".

הלוא בישראל, תסתכל מה קורה בענייני בנקאות ואשראי – יש המלצות.

רון מלכה, קשת ליס. אני רוצה להתייחס לסעיף (ב). אני רוצה לעזור לעורך-דין רונן ולמשרדי הממשלה, הוא אמר שלא נתנו דוגמאות. כולם פה נמנעו מלהגיד את הדברים.

אתה נותן דוגמה.

אני אתן דוגמה. למשל, יש את אלון מוטורס, העורך-דין שלהם יושב פה. כשהם רצו להביא מכוניות פורד מקנדה, דלק מוטורס פעלה בכל דרך – בעל-פה, בכתב – והפעילה לחץ מאוד גדול על פורד מוטורס.

זאת אומרת, עשתה המלצות עדינות.

אני תומך במשל של היושב-ראש.

אמרו: You offer but you cannot refuse.

ולא רק זה. אני יכול להגיד לכם שגם במקרים אחרים יצרנים יכולים לקנוס. אם אני הולך לקנות מדילר כלשהו באירופה, יצרן יגיד לו: מכרת לישראל, אין בעיה, יש לך קנס, ההנחות שלך בשנה הבאה על המכוניות הן חצי.

מכירים את זה טוב מהמזון.

כן, אנחנו עברנו פה.

כן, אבל זה צריך להיות שהדילר הישראלי ידאג לזה.

רבותי, יש חוק בעולם – החזקים, יש להם המון כוח, יש להם המון לוביסטים, חלקם יושבים כאן, יש להם עיתונים, יש להם דברים. הבעיה שבעידן המודרני, הקפיטליזם הנאור כבר מזמן בכל המקומות הפך לאוליגרכי, ולכן השאלה הבסיסית היא תמיד מי מייצג את הציבור, כי את הציבור לא מבינים, הוא לא מבין מה קורה.
ולכן, במקום להתעסק פה בכל פרט, הייתי ממליץ לאותם אנשים בעלי עוצמה, זה לא הנקודות המרכזיות. נכון שיש לכם הרבה כסף והרבה עורכי-דין, ועל כל דבר תעשו, אבל הלוא בסופו של דבר אין פה דברים שיעבירו את העולם הזה מבית שמאי לבית הלל.

אני לא רוצה להאריך פה בדברים כי בלי סוף כל אחד יחזור על ההערות שלו ועל הדברים. אני גם לא רוצה פה פיליבסטרים, אני רוצה להתקדם עם החוק הזה, ולכן באמת אני מצמצם את זכות הדיבור.

אני מבקש מילה, אדוני.

יקי אנוך, מילה אחת, ואני מתקדם.

אני מבקש לפרוטוקול – יקי אנוך, נשיא איגוד יבואני הרכב. מה שאמר ידידי מלכה זה בחזקת שמועה, אין לזה שום בסיס.

ברור, ברור.

לא, זה צריך להיות ברור לפרוטוקול.

כולכם צדיקים, אין פה לוביסטים, אין כוח, אין שום דבר.

אדוני היושב-ראש, סליחה. אני לא אומר שאין ואני לא אומר שיש, אני אומר – מה שהוא אמר זה בחזקת שמועה שהוא אמר, אין לזה שום ביסוס. זה לא היה ולא נברא, וחבל שזה יהיה מול הוועדה במצב של דברים לא נכונים.

שופטים מבחינה משפטית. מבחינה מוסרית זה לא שייך אליכם. ישראל היא בבעיה. לישראל יש קבוצה קטנה מאוד חזקה ששולטת בכל הדברים ורוב הציבור לא נהנה ממנה. זה מתבטא גם במחירים, זה מתבטא במערכת האשראי, זה מתבטא במערכת השכר, באי בניית חברות. אז לכן אני אומר, לא על כל דבר צריך לקחת סוללת עורכי-דין חזקים – ראיתי שאתה מופיע באחד המשרדים הגדולים ביותר, בונן, אני לא יודע אם אתה 1, 2 או 3 כבר. אז לא כל תותח צריך לירות פה על כל דבר, למרות שהמשכורת היא גבוהה.

שאלה למנכ"ל משרד התחבורה, אם אפשר. אחת הפרקטיקות של יבואני הרכב היא הנחות מטרה כשנותנים יעדים, אומרים למוסך מורשה, אם תקנה אצלנו 100 מוצרים ולא 50 מוצרים, תקבל הנחה פחות. איך העניין הזה יגן על זה? תודה.

מה שאני מבקש לכל ההערות עכשיו, הצוות – משירה ועד יצחקי, כל החמישייה הפותחת – הערה ספציפית לכל ההערות שהיו, ואנחנו מצביעים.

התייחסות.

התייחסות, סליחה.

הנושא הכללי, אני לא אתייחס אליו כי כבר דיברו פה לגבי הדוגמאות. לגבי נושא השמאים, מה שביקש זאב, אנחנו נתייחס לזה בפרק של השמאים, אנחנו נבחן את הנושא. לגבי הנושא שהיצרן משלם עליו, מה שביקש רונן, זו הערת נוסח ואנחנו מקבלים אותה.

אז מה יהיה הנוסח?

אפשר לכתוב שהיבואן משתתף בה בשיעור כאמור. זה עניין של נוסח.

זו הערת נוסח. אני מבקש שתתייחסו לנקודות המהותיות.

לנקודות המהותיות שעלו כאן.

אני יכול להזכיר את הנקודות אם אתם רוצים.

"ישבש" ו"יסכל", "ימליץ" ו"יאשר", "יאהב" ו"יברך".

נעבור אחת-אחת?

אחת-אחת, בבקשה.

ההערה שנשמעה כאן היא לגבי המונח "התערבות". האם התיבה "לא יתערב" מונעת באיזושהי צורה דיווח לרגולטור בדבר הפרות?

לא.

בכלל לא.

השאלה אם לשיטתכם - זו שאלה משפטית – האם יש צורך לעגן את זה בנוסח.

אני לא חושבת שצריך לעגן את זה בנוסח.

תודה. משרד המשפטים, מקובל עלי. הלאה.

אפשר להגיד את זה פה בצורה - - -

נאמר לפרוטוקול.

ההערה הבאה שנשמעה היא לגבי סעיף קטן (א), שקובע שיבואן לא יכתיב ולא ימליץ בדבר זהות הגורם שממנו ירכוש המוסך מוצרי תעבורה. האם צריך להתייחס רק לזהות הגורם או גם לרכישת מוצרי תעבורה מסוימים?

לא, זה נמצא בסעיף 52.

זאת השאלה כי בסעיף 52 - - -

יש קשר בין 45(א) ל-52.

אני יודע. בסעיף 52 כתוב שיבואן רכב מסחרי לא יתנה התקשרות עם מוסך מומחה לשם היותו מוסך שירות של היבואן. כאן כתוב שיבואן רכב מסחרי לא יכתיב למוסך כלשהו ולא ימליץ לו בדבר זהות הגורם שממנו ירכוש מוצרי תעבורה.

אני חושבת ש-45(א) יותר ניסה – ואבנר ידע לתת דוגמאות יותר טובות – לטפל בתרחיש שבו תקנה מוצרי תעבורה ממני. זהות הגורם, זאת אומרת ממי תרכוש, תרכוש ממני.

כלומר, לשיטתכם, לא צריך להרחיב את הסעיף.

והנושא של למשל מקורי או תחליפי או סוגי מוצרי תעבורה מסוימים, אני חושבת ש-52 נועד לטפל בו. אבנר, אני צודקת?

כן.

האם אפשר להסביר מהותית למה אתם חושבים שלא צריך להרחיב?

- - -

האם לכלול סוג, זאת השאלה.

מדברים על ההמלצה.

אני חושב שלא מכיוון שכמו שאמרתי, אנחנו נגיע לחלק של מוצרי התעבורה, יש שם המון סוגים שונים ומשונים – גם חליפי, גם משומש, גם מקורי – ופה ניתן משהו כללי, זה עדיף.

דידי רוזנפלד, שלמה Sixt. אבנר, לא שמענו את התשובה על "ימליץ". יש כאן מילה אחת של "ימליץ".

הוא הולך לפי הסדר שלו. אנחנו ניתן תשובה.

אחד-אחד. סליחה, מה שם הדובר?

הערה נוספת, וזה בעצם המשך להערה הראשונית שלי לעניין הפועל "יתערב". האם אתם מבקשים למחוק את המילה "יתערב" ולהחליף אותה ב"ישבש", או להשאיר "יתערב" ולהוסיף "ישבש"?

להוסיף "לשבש".

מה מוסיף "משבש" ל"יסכל ויתערב"?

מרחיב עוד יותר.

סיכול ושיבוש זה אותו דבר. התערבות זה פעולות שיש להן מטרה.

אני מציע התייחסות משפטית לשאלה.

תנו לנו הצעה סופית.

אני אומרת להשאיר את "יתערב ויסכל", כי סיכול זה כבר תוצאה. "יתערב" זה פעולות שמטרתן לגרום לתוצאה, זאת אומרת להתערב, להרים טלפון.

יתערב למען סיכול? סיכול ממוקד, מה?

התערבות למען השפעה.

מה הניסוח?

לא יתערב במטרה לסכל? זה מה שאת מתכוונת?

לא יתערב במטרה לסכל. בסדר.

לא מובן מה שאת מציעה, עורכת-הדין זוכוביצקי.

אני מציעה להשאיר את זה כמו שזה, ללא שינוי.

אוקיי. להשאיר "לא יתערב".

"לא יתערב ולא יסכל".

אבל לא כתוב "לא יסכל".

כתוב: "ולא יסכל", עם דגש למטה.

כתוב: "ולא יסכל".

ולא יסכל. הלאה. מה עוד?

ומה ההתייחסות של משרדי הממשלה להצעה כאן לגבי סעיף קטן (א): יבואן רכב מסחרי לא ימליץ בדבר זהות הגורם שממנו ירכוש המוסך מוצרי תעבורה?

מבחינתנו, הוא רכיב מאוד חשוב כיוון שזה לא תמיד נעשה בהכתבה ברורה. המלצות בין אנשים שיחסי הכוח ביניהם הם שונים או שיש ביניהם יחסים נמשכים - -

המלצה שאי אפשר לסרב לה.

- - לפעמים הן המלצות לא רק ידידותיות.

זה מאוד דק הדבר הזה – לא ימליץ.

הבעיה היא רק דבר אחד, אני לא מבין, אני אומר את האמת.

אתה לוקח את זה למקומות שאני לא יודע אם הם אפשריים בעולם המסחר.

הרי בסופו של דבר, מי שיש לו את הכוח, שולט בכל מיני דרכים שהוא עושה את הדברים.

המלצה של אחד כזה עם כוח היא משמעותית.

לא, ברור, אבל מצד שני, מישהו קטן - - -

מה אתה רוצה, לסגור לו את העסק?

הבעיה האמיתית, אני אגיד לכם את האמת, את השחיתות הבסיסית שקיימת בכל המערכות ברחבי העולם וגם בארץ לגבי השימוש בכוח, לא ניסוחים משפטיים קטנים יכולים לפתור.

אבל אתם מעדיפים להגיד "לא יציע"? זה יהיה יותר ברור?

לא יודע. מה שאתם תלכו - - -

לא. "לא יציע" לא, אי-אפשר.

למה "לא יציע"? הוא רוצה למכור את מרכולתו.

- - -

להמליץ ולהציע.

להמליץ.

רבותי, איתי רוצה להמליץ בפניי, ואני מקבל את המלצתו. בבקשה.

מה שאני אומר הוא שאם באמת ההמלצה כאן היא בין גורמים שיחסי הכוחות ביניהם אינם שווים, אז ההמלצה היא לא באמת המלצה, היא יכולה להיות גם הכתבה. נכון לכך הכוונה?

לא, אבל זה לא ייחשב בגדר הכתבה. אתה לא מכתיב, אתה אומר: זאת רק המלצה, אני לא הכתבתי.

לא, אני תומך בעמדה שלכם.

אבל אתה יודע איזה המלצה.

אני לא יודע. אני לא משפטן. יתחילו להגיד פתאום: הוא המליץ, אבל תעשה מה שאתה רוצה. אתם משחקים פה משחק לא ברור לי כי אני לא מבין במשפטים.

לא, יושב-ראש הוועדה, זה ברור.

האם הנוסח שלכם מקובל על כולכם?

כן. וזה תיקון היסטורי, ואנחנו לא נחזור, עוד 50 שנה לא יחזרו עליו, וזו הזדמנות.

בסדר. תודה רבה.

שאלה נוספת, זה בהקשר לאחת ההערות כאן. אני רק רוצה לוודא שאני מבין. לגבי סעיף קטן (א), יבואן רכב מסחרי יכול להכתיב או להמליץ לגבי רכישת מוצרי תעבורה מסוימים?

הוא יכול רק לגבי מוצרים, כמו שאמר גם רונן, שהיצרן משלם עליהם, שבמסגרת האחריות.

היצרן או היבואן.

שם הוא לא צריך להמליץ בכלל. שם הוא יכול לחייב. אם הוא משלם הוא יכול לחייב.

תגיד אם זו פרקטיקה לגיטימית בעיניך. אם הוא ממליץ – תשתמש ברכב הזה רק במוצרי תעבורה מקוריים, אני חושב שברכב שלי רק מוצרי תעבורה מקוריים ייתנו את איכות השירות והנסיעה, האם זו המלצה לגיטימית כהמלצה למוסך?

מה אתה מצפה, שיבואן יגיד: אני ממליץ שלא תקנה חלקים?

אם לא אז הנוסח לא נותן מענה למה שאתם רוצים לבטא כאן. אם אני משווה את הנוסח של סעיף 45(א) לסעיף 52, שמדבר על התקשרות עם מוסך מומחה לשם היותו מוסך שירות, אז יש כאן איזושהי דלתא בעצם.

הוא לא אומר ממי.

הוא לא אומר ממי תקנה את המקורי.

החמישייה הפותחת. מה התשובה של החמישייה הפותחת?

מה התשובה שלכם ל-(א)?

להשאיר את זה ככה, אין צורך.

זאת אומרת, להשאיר את (א) ו-(ב) כניסוחם.

כפי שהם.

בהתאם להצעה החדשה שהעברתם.

כן. עם תיקון הנוסח.

אם אפשר הערה, אדוני.

הערה אחרונה.

אם יוחלט להשאיר "לא ימליץ", אז למה שזה יחול רק על יבואן רכב מסחרי? למה שזה לא יחול על כל אחד שמוכר מוצרי תעבורה? למה הפגיעה הזאת, אם כך, בתחרות? שאף אחד לא ימליץ.

אנחנו עוסקים ביבואנים.

מה התשובה, מר פלור?

מה זאת אומרת - - -

כרגע החוק מדבר על הדבר הזה.

יש יבואנים של מוצרי תעבורה שמביאים מוצרי תעבורה מכל מיני מקורות. אז אם אנחנו, יבואני הרכב המסחריים, לא יכולים להמליץ על המקור שממנו אנחנו מביאים – למשל, יצרן הרכב – אז מדוע להשאיר לאותו יבואן שמביא מוצרי תעבורה תחליפיים את האפשרות להמליץ על המקור?

שישמור את ההערה להמשך.

אני מציע שההערה הזאת תהיה בהמשך כי אנחנו נגיע אליה. בבקשה, איתי.

פרק ח' להצעת החוק עוסק בייבוא מוצרי תעבורה. אנחנו כרגע בפרק שעוסק בחובות יבואנים. ההערה, אני לא יודע אם היא במקומה או לא במקומה, אבל עדיף שתישמע בפרק הרלוונטי.

תודה רבה. אם כך, חבר הכנסת וקנין, אנחנו מאשרים את סעיף 45 כמו שנאמר. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 45 – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 45 נתקבל.

אושר. אנחנו עוברים לסעיף 46.

ראיתי גם דברים שהיו בעיתונות, אני רוצה להעיר פה הערה ברוח הדברים. אני קיבלתי מכתב ששלחו שני ארגוני הגג של יצרני הרכב, האירופאים והאמריקנים, שבו יש טענות בעיקר לגבי מתן שירות לרכב שלא היבואן הראשי הביא לארץ.

אני כמובן כבר הנחיתי להעביר את המכתב לשר ולמנכ"ל משרד התחבורה, לקבל את ההתייחסות שלהם, ואני בטוח שאתה תתייחס לזה גם היום.

כן.

ובהתאם להתייחסות אשקול אם לקיים בסעיפים את הדיון מחדש. מתי שתרצה תוכל להתייחס אליהם, מר יצחקי.

בסדר גמור.

תודה רבה. בבקשה.

"מסירת מידע בנוגע לטיפול ברכב
46.
(א)
יבואן רכב ישיר ויבואן רכב עקיף ימסרו, לבקשת מוסך או גורם אחר, מידע שהעביר להם היצרן או הסוכן המורשה הנדרש לשם טיפול ותחזוקה של רכב המיובא על ידם, לרבות מידע טכני, ומידע על ציוד והכשרת בעלי מקצוע.



(ב)
אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע מיבואן הרכב לדרוש תשלום סביר עבור מסירת המידע."


מטרת הסעיף היא להנגיש את המידע שנמצא בידי היבואנים בקשר לטיפול ברכב כדי לאפשר לעוד מוסכים וגורמים שמורשים לתקן רכב, דהיינו המוסכים, לקבל מידע ולטפל ברכב שמייבאים היבואנים, וכל יבואן מסחרי.

עכשיו, לאחר ששמענו את ההסבר, אני מבין שבעצם גורם אחר זה גורם שמורשה לתקן את הרכב?

לאו דווקא.

אני שואל את השאלה מכיוון שבסעיף קטן (א) יש ממש חובה פוזיטיבית על יבואן רכב ישיר ויבואן רכב עקיף למסור, כלומר כעניין שבחובה - -

אם יש בקשה.

- - לבקשת מוסך או גורם אחר שאנחנו לא יודעים מיהו הגורם האחר, מידע שהעביר להם יצרן או סוכן מורשה. השאלה אם לא כדאי לחדד ולהבהיר מיהו הגורם האחר המסתורי, שלו חייבים למסור את המידע.

אני אתן דוגמה שהיום אנחנו עובדים על-פיה. היום מכוני הרישוי מחויבים לבדוק את הרכב בנושא זיהום אוויר ודרישות נוספות, על-פי נתוני יצרני הרכב, זאת אומרת בדיקת זיהום אוויר על-פי נתוני יצרן הרכב.

הנתונים האלה, איך מקבל אותם איגוד מכוני הרישוי? הוא מקבל אותם מגוף שחתם הסכמים עם כל מיני מתווכים וגורמים כאלה ואחרים בעולם, גם עם היצרנים השונים, והוא בעצם מרכז את כל המידע הזה. אותו גוף הוא לא מוסך, אבל הוא עושה ריכוז של כל הנתונים האלה ומשווק אותם לאותם מכוני רישוי.

כלומר, זה גורם מסחרי. אלה גורמים מסחריים.

כן, גורם מסחרי, אבל הוא לא מוסך. ופה יכול להיות מצב, כמו שדיברנו גם בדיונים הקודמים, שהולכים להרחיב גם את המוסכים, מוסך מומחה וכו' – גם פה יכול להיות שיהיה איזשהו גוף שירכז עבור אותם מוסכים מומחים את כל החומר והמידע הזה. זה לא חייב להיות מוסך.

אבנר, אתה מתכוון גם – אני נורא מתעניין באוטו שלי אז אני ארצה - - -

מר רוזנפלד, אתה לא בזכות דיבור. קודם כול רונן, אחר כך אתה.

החלטת הממשלה בעניין הזה הייתה שיבואן הרכב המסחרי יספק גישה למידע הטכני, גם ציוד וגם הכשרה, לא למידע של הציוד והמידע של ההכשרה. אנחנו רוצים שיהיה פה ברור שהיבואן יהיה חייב גם לספק ציוד וגם לספק הכשרות.

תודה. תרשמו. מר רוזנפלד, בבקשה.

כשאתה אומר לספק לאחר, הרי אחר זה דבר רחב. כל בעל רכב שיבוא מחר ויגיד, אני רוצה ללמוד, לזה התכוונת?

תודה. עורך-דין שניידר?

אם הגורם האחר העלום נשאר בסעיף, אני חושב שלפחות צריך – הרי זה לא יכול להיות באמת כל גורם – אז לפחות משהו שהשר יקבע מיהו אותו גורם בתקנות, יקבע מיהו הגורם שרשאי לדרוש ממני, היבואן הישיר, למסור.
שלוש הערות נוספות לגבי הסעיף. האחת, לא ברור מה זאת אומרת למסור, איך אני אמור למסור את המידע. האם אני אמור להפנות לאתר באינטרנט שבו נמצא המידע? פעולת המסירה היא לגמרי לא ברורה פה והיא יוצרת קושי.

אוקיי. שאלה שנייה.

יש קושי נוסף. חלק מהיבואנים או רוב היבואנים הישירים, הגישה שלהם למידע נעשית על-ידי קבלת רישיון מיצרן הרכב להיכנס לאתר האינטרנט של יצרן הרכב, וכך הם לוקחים את המידע.

זה רישיון שניתן להם. הם לא רשאים לעשות ברישיון הזה שימוש כדי למסור מידע גם לגורמים אחרים.

הערה אחרונה.

והדבר האחרון, הסעיף הזה עלול להקים אחריות, לדעתי אחריות בנזיקין, ליבואני הרכב הישירים כתוצאה מזה שהם מסרו מידע לגורם כלשהו, או למוסך, והגורם הזה עשה שימוש במידע, עשה שימוש אולי לא מוצלח, ויטיל עלי אחריות כשכל מה שאני הייתי צריך לעשות זה למסור מידע, אני לא אחראי איך הוא עושה את השימוש במידע. אולי הוא לא מספיק מקצועי כדי לעשות שימוש נכון.

אנחנו היינו מבקשים להוסיף בסעיף הזה הגנה, ברשות אדוני אני אקריא אותה.

בבקשה. עורך-דין זוכוביצקי, עורך-דין למברגר, תקשיבו להצעה. תודה.

אני הייתי מבקש להוסיף לסעיף 46 סעיף קטן (ג), שבו ייאמר: אין באמור בסעיף קטן (א) כדי להטיל אחריות על יבואן רכב ישיר ויבואן רכב עקיף באשר לשימוש שנעשה במידע אותו נתבקשו למסור.

אני מודה לך.

למה שתקום אחריות כזו?

מפני שבתביעת נזיקין – אני רק אתן דוגמה – למשל, רכב שנכנס למוסך, יצא מהמוסך ואחרי יומיים הוא עלה באש. חברת הביטוח, מטבע הדברים, תתבע את כל מי שהיה מעורב. היא תתבע את המוסך אשר תיקן את הרכב והמוסך יגיד, מה אתם רוצים, אני קיבלתי את המידע איך לתקן את הרכב מהיבואן הישיר, אני אתבע גם את היבואן הישיר.

היבואן הישיר, מדוע שהוא יהיה אחראי לשימוש שנעשה על-ידי המוסך במידע שהוא מסר לו? יכול להיות שהוא בכלל לא ידע לאבחן את התקלה.

אם הוא לא ידע אז הוא לא יהיה אחראי, אבל אם הוא מסר מידע שעל סמך אותו מידע הרכב תוקן, אז למה הוא לא גם אחראי, נוסף על המוסך או הגורם שתיקן את הרכב?

הרכב הרי לא תוקן במוסך של יבואן הרכב. כל מה שנעשה, התבקש היבואן לתת מידע. אפילו הוא לא יודע אם המידע שהוא התבקש למסור הוא רלוונטי לתיקון שהמוסך היה צריך לבצע. המרחק פה הוא רב. אין שום קשר סיבתי אמיתי ואין מקום לחשיפה הזאת של מי שמוסר את המידע.

איתי, אני הייתי רוצה לחדד את זה.

חבר הכנסת וקנין, בבקשה.

אתה מחייב אותי למסור מידע, בוא נגיד לאחד המוסכים. אני חייב למסור על-פי החוק, לפי הניסוח של הסעיף.

רבותי, אני חושב שיש הצדקה בטענה שלהם, ואני מחדד את זה. אתה מחייב אותי כיבואן לתת מידע למוסך מסוים, לתת את כל המידע לגבי הרכב. אני מעביר לך את הדברים באינטרנט או בדרך אחרת אתה מקבל את זה כמוסך, מבצע את התיקון – כנראה שלא מבצע אותו טוב כי אולי יש חוסר מומחיות, אני לא יודע, אתה מבצע את זה בצורה לא נכונה.

התקלה הזאת, מחר באים, חוקרים למה זה קרה. נשרף הרכב והיו נוסעים וזו טרגדיה, וכל המדינה על הרגליים, מתחילים לבדוק. באים אליך, אתה אומר: רבותי, אני קיבלתי את המידע מהיבואן הראשי. זה מה שהוא מציג פה.

יכול להיות, אבל זו סיטואציה אחת. יכולה להיות סיטואציה אחרת.

זה פחות או יותר מה שהבנתי.

מה אתה עונה לסיטואציה הזאת?

סליחה, אבל מה אתה רוצה ממני, אני סך הכול מסרתי לך מידע. זה שאתה לא מיומן, למה אני צריך לשאת באחריות?

יש לזה אבל בדיוק את ההיפוך. ההיפוך יכול להיות גם שזה ייתן להם הגנה, ואם הרכב נשרף מפגם ייצור, אז הוא יגיד, עכשיו בגלל שנתתי לו את זה? אתה בעצם נותן לו הגנה מראש?

אבל זה לא קשור למידע.

- - -

אדוני, אין לי בעיה שהוא ימסור לך את כל המידע.

רבותי, הבעיה היא ההבחנה. אנחנו העברנו פה – גברת ורון – לא מזמן העברנו את החוק לגבי חברות דירוג האשראי, וגם שם נשאלת לפעמים השאלה, כשמישהו מקבל את המידע ומעביר הלאה, מי נושא באחריות.
אני רוצה באמת לשמוע ממשרד המשפטים כי המטרה שלנו היא עדיין שתהיה אחריות אבל לתת את הקביאט, את האפשרות, אם יש פה איזו הבחנה מסוימת שאפשר לעשות, למקרים באמת שאין פה עוול. האם אפשר לעשות את זה?

וגם להתייחס לעניין של העלויות, דרישת תשלום. באיזה עלויות העברת המידע מהיצרן או הסוכן המורשה כרוכה?

אדוני, בבקשה.

השמשוני שמואל.

את מי אתה מייצג, מר שמשוני?

מוסך סומרום. יש גם אפשרות שהיצרן העביר מידע וכתוצאה מהמידע הזה, כמו שהיה בטויוטה עם התקלות שלהם, המידע הזה ייצור את הבעיה, ואז הם יבואו ויהיה להם פטור.

ברור. יפה.

אתה נותן הגנה מראש, זה לא הגיוני.

יש פה מספר הבחנות של אירועים שונים, שכל אחד שונה, והשאלה לגבי האמירה הכללית – ללכת איתה או ליצור בכל זאת איזו הבחנה.

אז תן הגנה לכולם.

ההצעה שאנחנו הצענו ושהקראתי קודם מתייחסת - - -

סליחה. עורך-דין למברגר, מה שקורה, את משוחחת עם עורך-דין זוכוביצקי. אני גם מניח שאתן, שתי הנשים, האנשים החכמים ביותר בשולחן, אבל עדיין, מכיוון שישנן הערות ואתן מקשיבות אחת לשנייה, איך תוכלו לענות להם?

אנחנו לא התעלמנו מההערות שנשמעו פה בהצעה שלנו ולכן בהצעה כתבנו: ויבואן רכב עקיף לא יישא באחריות באשר לשימוש שנעשה במידע. אנחנו לא נדבר על אופן השימוש שנעשה במידע. אם מסרתי מידע לא נכון, זה לא משחרר אותי מאחריות, אבל אם מסרתי מידע נכון והשימוש שנעשה במידע היה לא נכון - - -

השאלה שלי, בלשון בני אדם מן היישוב, אם הוא מעביר מידע – לא שגוי, נכון, הכול בסדר – וקרה משהו במוסך, איך מבחינים כאן שלא ידיו שפכו את הדם הזה?

אפשר להשתמש בזה בכל מקצוע, אנחנו עורכי-דין.

היבואן פה בסופו של דבר אמור להיות צינור בדרך להעברת המידע, ולכן אני מקבלת את ההערה שאומרת – אנחנו לא רוצים להטיל עליו אחריות, גם אם המידע שגוי זה לא מידע שלו, הוא צינור בדרך.
למרות שאני חושבת שהסיכוי הוא מאוד קטן, אני כשלעצמי לא רואה התנגדות להכניס הגנה כזאת שהצינור יהיה מוגן.

אוקיי. אז אנחנו בעד צינור. אני מאוד מאוד מאוכזב שהצינור לגז, לפניציה, עוד לא מגיע, ועוד נשמע עדכונים בנושא ב-14:30, אבל לגבי הצינור הזה אני חושב שאפשר למצוא פתרון.

אני מוכרח לומר שאני לא בטוח שהבנתי. האם זה לא ברור מאליו? אם המידע שנמסר הוא נכון ורק השימוש במידע היה בעייתי, האם זה לא ברור מאליו שאותו יבואן שמסר את המידע איננו אחראי?

אני לא יכולה להיות אחראית על תביעות נזיקיות. אני אתן דוגמה. למשל, יש תביעות נזיקיות – חס וחלילה, אדם ריחף באיזשהו מצנח, התרסק, נהרג. אחר כך יש תביעה כנגד המדינה שהיא לא פיקחה על זה. התביעות הנזיקיות לפעמים הולכות באופן עקיף, אני לא יכולה לתת פה התחייבות.

רבותי, כל הנושא של טורט ונזיקין.

אבל עורך-דין שלומד באוניברסיטה, תובעים את האוניברסיטה?

אנחנו נחלק את כל הספרים של ג'ון גרישם.

זה מה שעושים. זה לא הגיוני מה שאתם אומרים.

אם אתם לא חושבים שאפשר לתבוע, למה לא לכתוב את זה?

- - -

רבותי. עורך-דין זוכוביצקי, אנחנו בהצעה. הקשבה לעורך-דין שניידר. בבקשה, עורך-דין שניידר.

סעיף קטן (ג): אין באמור בסעיף קטן (א) כדי להטיל אחריות על יבואן רכב ישיר ויבואן רכב עקיף באשר לשימוש שנעשה במידע אותו נתבקשו למסור.

אפשר לשלב את זה גם בסעיף (ב).

אפשר לקבל את זה.

זה סעיף טכני.

עורך-דין שניידר, חוץ ממעמדך הרם בשוק הפרטי, נכנסת לספר החוקים כתיקון שניידר.

זה תיקון שמקובל.

מקובל.

לגבי השאלה ששאלתי ביחס לגורם האחר. האם כדאי, אדוני, לחדד ולומר שמדובר על גורם אחר המורשה לטפל ברכב או גורם שקבע השר? כלומר, שיהיו כאן שתי אפשרויות.

שרית, אבנר.

אני אגיד מה הקושי שלנו בהצעה הזאת. למעשה, יש לנו מוטיבציה שיקומו גופים, אפילו לשם העניין בלבד, שירכזו מידע – מידע בדבר תיקון הרכב. אז לאפיין את המידע – זה גוף עסקי שראה הזדמנות עסקית בזה שהוא מרכז מידע שימושי לתיקון רכב. מוסכים יוכלו לעשות בו שימוש, אזרחים ייהנו מזה שיש הרבה מוסכים שיכולים לתקן כלי רכב, זה יתרום לתחרות, ולכן לאפיין את הגורם האחר זה יגביל.

יש לו רישיון, לגורם הזה?

לא.

אני מוכרח לומר שהתשובה לא כל כך מספקת אותי. אני לא מבין מי זה הגורם האחר. אם אתם יודעים על איזה גורמים מדובר - - -

זה יוכל להיות אדם. כל גוף.

כל אדם יכול לבקש את המידע הזה?

- - -

שישה מיליון אנשים יבצעו - - -

אתם תסתמו את היבואנים. כל בן-אדם יבקש מידע. לאן נגיע?

- - -

עזבי את הכסף.

הסעיף הזה נולד כדי לאפשר תיקון של רכבים על-ידי גורמים אחרים. פתאום זה נהיה סוכנות מידע? מאיפה זה בא הדבר הזה? כל ההצדקה לחייב אותנו למסור את המידע נופלת.

תודה. רבותי, אני לא רוצה להמשיך את התהליך הזה כי גם אני לא מאמין בתהליך לשם תהליך, כולל בנושא השלום, אני מאמין בהחלטות. תהליך, עורך-דין שניידר – ותרשה לי להחמיא לך – זה דבר שעובדים הרבה מאוד עורכי-דין. גם אנשים שמתעסקים בתהליך שלום שנים, אוהבים שהוא ארוך מאוד כי הם מקבלים פרסומת ותשלום על-פי שעה. לכן, אני אוהב לקבל החלטות ולכן התהליך הזה מגיע לסיומו בהמלצה שתתנו לי. מה ההמלצה?

במקום כל גורם אחר, נגיד: עוסק המבקש - - -

עוסק בתחום הרכב?

לא עוסק בתחום הרכב. עוסק המבקש לאסוף מידע, לרכז מידע – גוף עסקי כזה שזו המטרה שלו.

האם אין בכך כדי להביא למסירת סודות מסחריים למשל? אני שואל כי אני לא לגמרי מבין את ההצעה ואני לא מכיר את הגופים שאליהם אתם מכוונים.

רוב הנושא זה מידע טכני.

הבאתי את הדוגמה שמבוצעת היום. אני עוד פעם אחזור על הדוגמה שמבוצעת היום. חברת קארדאטא מבצעת מאגר נתונים של יצרני הרכב לאיגוד מכוני הרישוי. זה קיים היום, זו חברה עסקית.

מה עם התשלום?

זה ביניהם, בין איגוד המכונים לבין החברה.

אבל מיצרני הרכב, לא מיבואני הרכב.

מה אתה מנסה? שאותה חברה תוכל במקום לקנות אצל היצרן לקנות אצל היבואן?

- - -

הצענו שהשר יקבע בתקנות.

לגבי תשלום סביר, הסיפור הזה תמיד תלוי בממליץ. אנחנו יכולים לגמור את הסעיף הזה?

כן. אנחנו כבר יודעים שאנחנו רוצים לאפשר מסירת מידע לגורמים עסקיים, נכון? עלתה פה השאלה, כל אדם פרטי שיבוא ויבקש את המידע, זה יוצר אולי טיפה עומס, למרות שאנחנו מציעים תשלום.

כל אדם יכול להיות עסק תוך שנייה אחת.

אבל אנחנו כן רוצים לאפשר לעוסקים – לאו דווקא בתחום הרכב – שאפילו תכלית איסוף המידע זה העסק שלהם.

עורך-דין זוכוביצקי, תוך שנייה אחת אני נהיה עוסק.

שימסור את זה בעל רישיון.

- - -

זה מזכיר לי את הדיון בנושא ועדת המזון. היה לנו דיון בוועדת המזון לגבי השקיפות. מה היה הנושא? אמרנו – טוב שהצרכנים, באמצעות כל האנשים שעושים אפליקציות, יקבלו את המחירים בכל מקום באותו זמן. מצד שני, באו דווקא היצרנים הגדולים – תשמע, אתם עוזרים לנו לתאם מחירים, על-ידי זה שאנחנו נתאם מחירים.

אנחנו החלטנו, אמרנו – ממילא הם יכולים לדעת ולתאם מחירים בצורה זו או אחרת, ולכן עדיף שלציבור תהיה אינפורמציה כדי שהוא יוכל לעשות את הקניות שלו עם האינפורמציה המיטבית והמרבית.

בצורה מושכלת.

ולקחנו את זה בחשבון. האם גם כאן יש פה שני שיקולים בנושא הזה, ואיפה אתם רוצים להתקדם, כי בסופו של דבר אני מבקש את ההמלצה ההגיונית של משרד המשפטים ומשרד התחבורה.

וגם להתייחס לתשלום.

ומה זה תשלום סביר. כשאומרים תשלום סביר זה שאלה מי אותו המסביר ומי האדם שמחזיק את טענת הסבירות.

שרית, מה התשובה?

ואם אין הסכמה לגבי התשלום, האם הדבר לא עלול למנוע את הטיפול ברכב? כתבתם בסעיף קטן (ב) שיבואן הרכב רשאי לדרוש תשלום סביר עבור מסירת המידע.

גברת עין דור הצטרפה לשולחן שלנו.

אני עכשיו מעלה סיטואציה שיכולה לקרות, שאין הסכמה בין הצדדים על התשלום. הדבר הזה עלול למנוע טיפול ברכב במקרים מסוימים, ולא הצעתם כאן מנגנון כמו המנגנון שנקבע בסעיף 44, אם אני לא טועה, לגבי עלויות נלוות, מה קורה באמת אם אין הסכמה לגבי אותו תשלום סביר. נתתם את דעתכם לשאלה הזאת?

אולי קודם גברת עין דור, שהיא מנהלת אגף הכלכלה, תענה.

קודם נסביר לגבי הנושא הזה, לגבי הנושאים האחרים צריך עוד לדון בזה.

תודה. אז אנחנו מהחמישייה הפותחת לשישייה הפותחת.

מבחינתנו מחיר סביר, אני דווקא מקשרת את זה לגילוי דעת 13 של הרשות להגבלים עסקיים, שם מדובר על מחיר מופרז. למעשה, מחיר סביר מבחינתי זה מחיר שאינו מופרז. לכאורה, במובן מסוים, מחיר שלא היה נקבע בתנאי תחרות מלאה. לצורך כך באמת לראות כמשרד, אם וכאשר יגיעו אלינו באמת במצב של ועדת ערר או איזושהי מעורבות, שצריך להוסיף - - -

המינוח שמקובל בממונה על ההגבלים העסקיים זה המינוח הזה?

כן.

מחיר סביר כן.

את לא צריכה מנגנון שיסביר מה זה סביר?

אנחנו צריכים להגיע למצב שאם וכאשר המחיר לא יהיה סביר, לשיטתו של אחד מהקונים, והוא יגיע אלינו, צריך להכניס פה איזושהי התייחסות כאשר מגיעים למשרד התחבורה אם וכאשר מישהו יש לו תלונה, מה משרד התחבורה למעשה יבדוק כאשר דנים בנושא.

צריך לעגן את זה כמובן בנוסח הצעת החוק.

כן. צריך להוסיף איזושהי התאמה.

אז בבקשה. מה להוסיף? זה כל מה שאני שואל פה.

אפשר להציע? אריה אשד, איגוד המוסכים.

אתה מציע לנו הצעת תיקון.

אני חושב שמחיר סביר במקרה הזה הוא תיקון שנדרש. הרי גם מוסכים באירופה או אנשים באירופה קונים את המידע מהיצרנים באירופה, אז אני חושב שסעיף כזה שהתשלום שיידרש יהיה מותאם לתעריפי היצרן, למוסכים באיחוד האירופאי או במדינות נפט"א, הוא מקובל.

בתיקון שערי החליפין וכל הדברים.

תקנה ישירות מהם.

על איזה סכומים מדובר? אם תוכל להאיר את עינינו, מר פלור.

דוגמה, אבנר, על מה מדובר כאן. אני שואל את רונן, מה זה סכום סביר?

תלוי במנוי שאתה עושה. בעצם, יכול להיות שאתה עושה מנוי לאותו חומר ונתוני יצרן לשבוע, לחודש, לשנה, ויותר.

ולכן?

ולכן, זה יכול להגיע גם נדמה לי עד 3,000.

1,500 יורו, פלוס-מינוס, עולה הסיסמה לשנה.

3,500 ל-?

לקבל את המידע, את נתוני היצרן.

בין 1,500 ל-2,000 יורו לשנה.

אני מבקש את ההמלצה הסופית. עורך-דין עצמון.

אם אפשר הערה, אדוני.

קיבלנו תיקון אחד שלך, אנחנו מקשיבים.

לא שמענו התייחסות למקרה. המידע הזה הרי הוא לא מידע של יבואני הרכב, הוא מידע של יצרני הרכב. לא שמעתי התייחסות לאפשרות שיצרן הרכב לא נותן לי למכור את המידע שלו. הרי לי אין, אני לא יצרן הרכב.

אם המידע לא נמצא בידי היבואן, אין לו מה להעביר, אז אין עליו חובה. זה ברור.

הוא בידי היבואן.

הוא היצרן. מי היצרן?

כתוב: יעביר מידע שהעביר להם היצרן או הסוכן המורשה.

אבל אצל היצרנים, כשאתה נכנס באיחוד האירופי, זה מוגבל למוסכים באיחוד האירופי, אז איך נפתור את זה?

אבנר, השאלה אם יצרן לא העביר את המידע ליבואן.

אם הוא לא העביר, אז לא - - -

- - -

אם הוא לא העביר, אין מידע.

אדוני היושב-ראש.

מר רוזנפלד, אתה רוצה לחדד?

כן.

אבנר, תן למר רוזנפלד לחדד, ותענה.

אדוני היושב-ראש, יצרני הרכב מוכרים את המידע הזה באירופה, כרגע שמענו, 2,000 יורו לשנה או משהו כזה. ליבואני הרכב פה אין רשות למכור, היצרנים עצמם מוכרים.

תאר לך מצב שהיבואן בארץ כן קיבל את המידע, אבל הוא לא רשאי למכור אותו כי יבואן הרכב לא נתן לו, הוא צריך לתת לו אישור בכתב למכור אותו כי זה שלו, זה היצירה, יש זכויות על המידע הזה.

זכויות יוצרים.

אתה מוכר את זה למוסכי שירות.

אני לא מוכר למוסכי - - -

- - -

מי שמוכר היום למוסכי שירות זה יצרן הרכב.

ואתה נותן לו רשימה. אם נתת לו רשימה, תמשיך, תרחיב את הרשימה שהוא מאשר, זה הכול.

- - -

רבותי, אתם לא ברשות דיבור.

רבותי, עבר הפסח, עברה המימונה. חבר'ה, נחזור למסלול הרגיל. אבנר, איתי, ואנחנו מסכמים.

במהלך השנים היבואנים – אני לא אקרא לזה מוכרים – אבל כן מוסכי השירות שלהם מקבלים את החומר הזה ואת המידע הזה. מינואר 2013 ישנה דירקטיבה אירופאית שפתחה את זה, ועובדה שזה גם נמצא באתרי אינטרנט כאלה ואחרים, זאת אומרת אין שום סיבה שהיצרן לא יאשר את המכירה כי זה גם מבוצע באירופה.

אוקיי. איתי, משפטים אחרונים והצבעה.

כן, אבל לא דרך היבואן.

ביחס לסוגיה הראשונה, זהות הגורם האחר שנקוב בסעיף קטן (א), אני מציע "גורם אחר שקבע השר".

צריך להבהיר שאם השר לא יקבע, זה לא מונע מכניסה לתוקף.

לא. כתוב לבקשת מוסך, כלומר זה עומד בעינו, או גורם אחר ששר התחבורה יהיה רשאי לקבוע בתקנות.

בסדר.

אוקיי.

התייחסות שנייה ביחס לתשלום הסביר. אני מציע, אדוני, להחיל את המנגנון שהוועדה אישרה בדיון הקודם בסעיף 44 להצעת החוק, שעניינו תשלום עבור עלויות נלוות. בסעיף הזה נקבע מנגנון שמתייחס למצב שבו אין הסכמה בין שני הצדדים על התשלום, ולפיו מנהל אגף הרכב יהיה רשאי להורות על אותו תשלום ולתת כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, לרבות בדבר תשלומים חלקיים. הוראה כזאת צריכה להינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות העניין, ובאמת להחיל את סעיפים קטנים (ב), (ג), (ד) ו-(ה) לסעיף 44, בשינויים המחויבים.

מקובל?

מקובל.

שירה, מקובל?

לא נתתם תשובה לסוגיה לא רק של המידע, גם הציוד וגם ההכשרות. לא התייחסת לזה. דיברנו על רכישת ציוד.

- - -

כתוב: "לרבות מידע טכני ומידע על ציוד והכשרת בעלי מקצוע."

אם ככה, אנחנו מעלים להצבעה, חבר הכנסת וקנין. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 46 – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 46, כולל התיקונים, נתקבל.

בעד סעיף 46.

עם כל התיקונים.

עם התיקונים המדוברים. אנחנו מתקדמים ל-46א – מסירת מידע ללקוח.

"מסירת מידע ללקוח
46א
יבואן רכב זעיר שיבא רכב כאמור בסעיף 29(7)(ב) ימסור ללקוח מידע כאמור בסעיף 60."

הסבר.

29(7)(ב) זה רכב שנרשם לתנועה שנוסע עד 200 קילומטר; סעיף 60 זה רשימת מידע שכוללת בעלים קודמים, קילומטר, שנת ייצור, תקלת בטיחות סדרתית והגורם שממנו נרכש הרכב.

סעיף 60, אדוני, טרם אושר בוועדה.

טרם אושר, נכון.

את רוצה להתייחס לסעיף, להסביר אותו יותר בפירוט?

הקראתי מה תוכנו.

היא אמרה. התקלות, שנת הייצור וכו'.

אם יהיו שינויים, אז נשנה את זה גם פה.

אם יהיו שינויים, יושב-ראש הוועדה יפתח את הסעיף.
הצבעה

בעד סעיף 46א – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 46א נתקבל.

איציק, אנחנו מאשרים, ואם יהיו שינויים ב-60, נאשר. עורך-דין פרידמן.

אדוני היושב-ראש, אני רק תוהה לעצמי. אני חושב שכיוון שמדובר כאן בחוק שהוא כללי, שאמור לפעול לאורך ימים ושנים, אני תוהה לעצמי למה צריך להגביל את זה רק ליבואן רכב זעיר. מחר אנחנו יכולים לשנות ולהחליט שיהיו סוגי יבואנים נוספים שייבאו רכבים כאלה.

שאלה טובה. מה התשובה? מה ל"זעיר" ולשאינו זעיר? אבנר, שרית.

רשימת המידע מתייחסת לכלל היבואנים מבחינת המידע. פה זה ספציפית לזעיר, אבל גם היבואן המסחרי וגם היבואן העקיף מחויב לזה – אם זאת השאלה שלך.

השאלה היא למה צריך לומר שרק "יבואן רכב זעיר" צריך.

כי רק הוא מוכר אוטו לא חדש.

בדיוק, זה רלוונטי רק - - -

- - -

תמיד יש לכם נטייה לענות במקהלה. אם אבנר מדבר – אבנר; אם שרית – שרית; אם יערה – יערה.

מכיוון שהסעיף הזה מתייחס למכירת רכב משומש, היבואן הזעיר יכול לייבא עד 12 חודשים, ובעצם לגבי היבואנים האחרים אין אישור כזה.

אני סבור שזה לא מדויק. ראשית, אם אנחנו קובעים נורמה כללית, והנורמה הזאת היא נורמה שהיא ראויה בכל מצב, מחר מחליטים להרחיב את היבואן העקיף ולהגיד לו, אדוני, אתה יכול להביא רכבים אחרים. אגב, יבואן עקיף יכול להביא רכבים שנרשמו במדינת חוץ. יכול להיות שנסע 200 קילומטר, ב-200 קילומטרים יכולים לקרות כל מיני דברים. למה לא להטיל עליו את החובה? נכון, הם לא מייבאים רכבים אחרים אבל אין שום סיבה למה להחריג אותם.
זאת נורמה שהיא ראויה. אם יש לרכב היסטוריית רכב, היסטוריית הרכב צריכה להיות מוצגת לצרכן.

עורך-דין פרידמן, תודה. תשובה.

לגבי יבואן עקיף, האקט הזה של הרישום הוא אך ורק ליציאת הרכב מאותה מדינת יעד. ועובדה, זאב, שאנחנו מדברים על 30 יום ממתן שטר המטען ועד שהרכב יוצא, זאת אומרת זה אך ורק אקט לשם הוצאת הרכב אבל לא לתנועה. הוא לא נע, הוא לא לתנועה, בניגוד ליבואן הזעיר שיכול - - -

יש לו קילומטראז' שאפשרת לו?

אבל זה לכולם, גם ליבואן הישיר אפשרתי.

ליבואן הישיר יש חובות שמסבירות, יש הגדרה, כל מיני חובות.

אבנר, השאלה של עורך-דין פרידמן, ואני לא מקל אף פעם בשאלות שלו כי עד היום - - -

עד כמה קילומטראז' אפשרת?

200 קילומטר.

עד 150.

נכון. אני זוכר את הדיון.

מה השאלה שלנו לגבי האחרים?

היכן קבועה חובה מקבילה על היבואנים האחרים, אם היא רלוונטית?

תיאור הרכב. אני אסביר.

פשוט תפנו את הוועדה.

אם זה במקום אחר – בסדר. אם לא – זה אומר דרשני.

אני אסביר לגבי החובות שחלות על יתר היבואנים - אני מדברת על פרק ה'. החובות שחלות על משווק רכב חדש, זה חל גם על יבואני הרכב שמוכרים רכב חדש וגם על יצרני הרכב. יש להם חובה למסור תיאור מלא, אני מפנה לסעיף 68: "תיאור רכב – משווק רכב יתאר תיאור מלא ונכון של כלי הרכב שהוא משווק". אני מפנה להגדרה של תיאור, שכוללת כמות, משקל, ארץ ייצור, סמל, איכות, פגמים, מטרת השימוש, בדיקות ותוצאות, אחריות לתקינות ותקופת אחריות. זה מאוד מאוד רחב.

אבל זה לא כולל, לא את ההיסטוריה של הרכב ותשימי לב, את קוראת תחת הכותרת "רכב חדש". הגדרה של רכב חדש כוללת רכב שנרשם בחוץ-לארץ, ולרכב הזה גם יכולים להיות קילומטרים.

ולרכבים חדשים – אני אזכיר לכם את הדוגמה שמר פלור הציג כאן על רכבים שיובאו לארץ כרכבים חדשים אחרי שהוצפו באיזושהי סופה שאירעה בארצות-הברית. אין שום סיבה שכשיש היסטוריה כזאת, היא לא תגולה לצרכן, וזה לא נכנס.

אם זה חובה, זה בתיאור – פגמים.

- - -

זה שיש את השם של הדגם ואת נפח המנוע - - -

אני זוכר שאני העליתי את מה שאומר עורך-דין פרידמן בישיבה הקודמת.

סליחה. יערה. עורך-דין וקנין מחזק את עורך-דין פרידמן.

אני העליתי את כל הבעיה הזאת, אני זוכר, בפעם הקודמת אני אמרתי את הדברים בצורה ברורה. איך אני יכול להיות בטוח? רבותי, פה אנחנו לוקחים איזשהו סיכון. רכב – אנחנו יודעים כמה נהרגים בתאונות דרכים.

אבל יש פה את הגנת הצרכן.

רבותי, הגנת הצרכן, לא הגנת הצרכן, אנחנו מכירים את הפשלות, וכשיתחילו הפשלות, כולנו נגיד, הגנה, לא הגנה. חבר'ה, תעזבו.

מה אתה מציע, איציק?

אני יכול לספר סיפורים בלי סוף. זה המקצוע שלי, אני לא סתם בא לישיבות האלה, רבותי.

הצעה.

רבותי, אני אמרתי את זה בפעם הקודמת. איזה אחריות, איזה ערובה יש לי שלא יהיו פה תחמונים וספידומטרים, ויכיילו את הספידומטר ויעשו מיליון ואחת דרכים. מי אחראי לזה, רבותי?

רכב חדש, אני יודע. אני רוצה להגיד לכם – אני אומר את זה במלוא האחריות – לו אני הייתי צריך לקבל החלטות לא הייתי מכניס לפה רכב אחד משומש. רכב אחד משומש לא הייתי מכניס למדינת ישראל. אם אני צריך לקבל אחריות פה, כמי שמחוקק, לא הייתי מכניס רכב אחד משומש.

בכל העולם - - -

רבותי, לא מעניין אותי כל העולם. זה חיי אדם, וכשמדובר בחיי אדם - אדוני, זה המקצוע שלי, אני בוחר רכב, זה המקצוע שלי. ואני לא מדבר סתם, רבותי, אני לא מוכן לקחת סיכון. העליתי את זה בפעם הקודמת, דיברתי על זה, ורבותי, מתוך הבטן אני מדבר. זה לא פשוט.
איזה אחריות יש לי, רבותי, ששם לא מכיילים לי את הספידומטר? מי יכול להגיד לי שלא?

לא, לא קורה בישראל.

רבותי, אל תגידו לי לא קורה. וכשזה יקרה אנחנו נשב פה ונגיד מה עשו בוועדת הכלכלה - -

לא קורה פה. להלכה, זה לא קורה. בואו נתקן פה קודם כול את מה שאנחנו עושים פה, אחרי זה נחוקק חוק.

- - רבותי, אנחנו מחוקקים חוק ראשי למדינת ישראל בנושא ייבוא הרכב. ואין לי בעיה עם זה שיהיו עוד מאה יבואנים. רבותי, אני אומר לכם חד וחלק, זה לא מעניין אותי. מצדי, שכל אדם שני יביא רכב, אבל יביא רכב חדש, לא רכב שנסע.

רבותי. עורך-דין זוכוביצקי, מה הצעתך?

במקום "יבואן רכב זעיר" אנחנו נכתוב "יבואן רכב מסחרי", ימסור כאמור בסעיף 60, לפי העניין, כי לא כל - - -

לא הכול רלוונטי.

לא הכול רלוונטי.

יפה. קיבלתי. אתה קורא את זה, איתי, כלשונו.

"יבואן רכב מסחרי שיבא רכב כאמור בסעיף 29(7)(ב) ימסור ללקוח מידע כאמור בסעיף 60, לפי העניין."

לא צריך את 29(7)(ב). יבואן רכב מסחרי ימסור ללקוח.

"יבואן רכב מסחרי ימסור ללקוח מידע כאמור בסעיף 60, לפי העניין."

כן, כי תחת יבואן רכב מסחרי יש גם את יבואן הרכב הזעיר, גם את הישיר וגם את העקיף.

נכון.

בסדר גמור. תודה רבה. תודה על ההערה. מי בעד?

הצבעה
בעד סעיף 46א – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 46א, כולל התיקונים, אושר.

אושר. אנחנו מתקדמים לסעיף 47 – חובות דיווח, בבקשה.

"חובות דיווח
47.
(א)
יבואן רכב ישיר ויבואן רכב עקיף ידווחו למנהל בכתב, ללא דיחוי לאחר גילוים, או חצי שנה לפני המועד, לפי העניין, על עניינים אלה:




(1)
תקלת בטיחות סדרתית שנתגלתה בייצור רכב שייבאו והוראות לתיקון הרכב שהביא לידיעתם יצרן הרכב במדינת החוץ.;




(2)
מועד סיום ההתקשרות עם יצרן הרכב במדינת החוץ או עם סוכן מורשה, לפי העניין,;




(3)
מועד סיום התקשרות של יצרן הרכב עם סוכן ראשי או מועד סיום ההסמכה שנתן סוכן ראשי לסוכן מורשה כהגדרתו בפסקה (2) להגדרת סוכן מורשה.



(ב)
יבואן רכב מסחרי ידווח למנהל בכתב על עניינים אלה:




(1)
ימסור למנהל, מידי שנה עד 31 בדצמבר, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים כי יש בידו הון עצמי כאמור בתנאים למתן רישיונו לפי חוק זה ועל עמידה בעקרון העסק החי כמשמעו בגילוי דעת שפרסמה לשכת רואי החשבון בישראל בנושא זה;




(2)
ידווח בכתב למנהל על כל אירוע שעלול לפגוע באיתנותו הכלכלית, ובכלל זה על תכנית פעולה לשמירה על איתנותו הכלכלית ככל שגובשה על ידו; דיווח כאמור יימסר למנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נודע ליבואן על אירוע כאמור."


אני רוצה להגיד שבסעיף 47(ב)(2), המילה "בכתב" מיותרת כיוון שהיא מופיעה ברישה.

למעשה, ברמה של נוסח אפשר לוותר על התיבה "ידווח למנהל בכתב". זה ברור שאישור רואה חשבון הוא בכתב וגם הדיווח בפסקה (2).

נכון, ולכן אנחנו נעשה את התאמות הנוסח כי "בכתב" נמצא ברישה.

תודה.

"(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות הדיווח החלות על יבואן רכב מסחרי לפי חוק זה."


לעניין הזה אני אגיד שיש חובת דיווח כללית לפי סעיף 10 על כל שינוי שחל לגבי בעל רישיון בנוגע לתנאים לקבלת הרישיון או עילה שיכולה להביא לביטול הרישיון.

סעיף 10 חל בעצם על כל בעלי הרישיונות לפי החוק המוצע.

על בעלי הרישיונות המוסדרים לפי חוק.

תסבירי את הסעיף בבקשה.

אנחנו בעצם מטילים פה חובות דיווח על היבואן בנושאים שהוא צריך לטפל בהם או שעשויים להיות קשורים לכשירותו להיות יבואן רכב. למעשה, החובות מעוגנות היום בצו הפיקוח, אנחנו חשבנו שנכון לעגן אותן גם בחוק הזה.

נדבר על תקלת בטיחות סדרתית, זה מופיע גם היום בצו הפיקוח. אנחנו עיגנו את זה שיש חובה על יצרנים לדווח ליבואנים, וממילא על היבואנים יש חובה לדווח מייד על תקלת בטיחות סדרתית שנתגלתה ברכב מתוצר שהם ייבאו.

לגבי מועד סיום ההתקשרות עם יצרן רכב במדינת חוץ, אנחנו רוצים לדעת בעוד מועד – במקרה הזה, למעשה חצי שנה מראש – על העובדה שיש כוונה לסיים את ההתקשרות משום שיש דברים שצריכים יהיה לנהל אותם אחרי שהיבואן למעשה יפנה את הדרך משום שעדיין הלקוחות או הצרכנים מחזיקים בכלי הרכב ואנחנו רוצים להבטיח היערכות לקראת סיום ההתקשרות. למעשה, סיום ההתקשרות יביא להפסקת פעילות הייבוא משום שהיא מהווה תנאי לקבלת הרישיון לתוצר.
לגבי (3), אנחנו הרחבנו את אפשרויות הייבוא גם מסוכן ראשי וגם מי שהסוכן הראשי הסמיכו בכתב. גם פה אנחנו רוצים לדעת אם יש צפי לסיום ההתקשרות, מה שבעצם משמיט או יביא לכך שהיבואן לא יוכל עוד לעמוד בתנאי הייבוא, ולמעשה יפסיק את הפעילות שלו, ואנחנו רוצים לדעת על כך מראש.
לגבי הדוחות הכספיים המבוקרים ולגבי האיתנות הכלכלית, שוב, אנחנו רוצים לדעת מראש אם יש סיכוי לכך שהיבואן לא יוכל לעמוד בהתחייבויות שלו או שהוא יפסיק את פעילותו בשל קשיים כלכליים, אנחנו כן רוצים לדעת ולהיערך מראש כדי להגן על הצרכנים שעשויים להיפגע מהפסקת הפעילות הזאת.

<(היו"ר יצחק וקנין, 11:10)>

חובה דומה הוטלה, אם אינני טועה, בהצעת החוק גם לגבי יצרנים, על דיווח לגבי אירוע שעלול לפגוע באיתנות כלכלית.

כן, נכון.

אני מבקש לשאול שאלת הבהרה לגבי פסקה (1) בסעיף קטן (א). החובה כאן היא לדווח על תקלת בטיחות סדרתית שנתגלתה בייצור רכב והוראות לתיקון רכב שהביא לידיעתם. הדיווח אמור לכלול את ההוראות עצמן או רק את עצם הבאתן לידיעתו של היבואן?

גם את ההוראות.

הערות, רבותי.

יש לי הערה טכנית אחת. בסעיף קטן (ב)(1) כתוב: "ימסור למנהל, מידי שנה עד 31 בדצמבר". הבהרה, זה מתייחס לאותה שנה קלנדרית או שנה קודמת?

שנה קודמת.

שנה קודמת.

אז אין בעיה. אם זה אותה שנה, זה בלתי אפשרי טכנית פשוט.

הערה נכונה. צריך לתקן את זה, מבחינתכם?

לא צריך.

צריך להבהיר - - -

על מנת שההבהרה תהיה ברורה.

דפנה, תסבירי.

למה 31 בדצמבר.

כרגע זה עד סוף מאי. אנחנו דורשים כיום, במסגרת צו הפיקוח, עד סוף מאי. הרבה מאוד מהיבואנים טוענים שאין להם עדיין דוחות מבוקרים, ולכן אנחנו מאשרים באישורים חריגים דחיית המועד. מבחינתנו, אם זה יהיה עד סוף דצמבר בגין השנה הקודמת, זה בסדר, זה מבטיח שלא יהיו אישורים חריגים, וצריך להגדיר פשוט, זה בגין השנה הקודמת.

אז לרשום שנה קודמת.

אנחנו נבדוק בשלב הנוסח אם יש צורך להוסיף, אבל הכוונה ברורה.

בסדר. זו כוונת המשורר.

זו הכוונה.

בבקשה.

סעיף 47(1) מטיל חובה בכל מה שקשור לתקלת בטיחות סדרתית בעצם רק על יבואן רכב ישיר ויבואן רכב עקיף. לפי החוק יש עוד יבואני רכב שיכולים להביא רכב, ואם הם יודעים על תקלת בטיחות סדרתית, מן הדין שהחובה שחלה בסעיף 47(1) תחול גם עליהם. למה לפטור יבואנים אחרים מאותה חובה שחלה בסעיף?

לאיזה יבואנים אתה מתכוון?

יבואן זעיר למשל.

רק זה. אין עוד.

מאיפה הוא יכול לדעת?

למה באמת אתם החרגתם אותו? מה הסיבה?

צריך להיות יבואן רכב מסחרי, לא יבואן ישיר ויבואן רכב עקיף.

למה החרגתם את הזעיר?

היבואן הזה קיבל מהיצרן?

ההתייחסות פה היא לגבי (1) כי לגבי (2) ו-(3) זה לא מתקשר ליבואן זעיר. לגבי (1), לא תמיד הוא מקבל את המידע - - -

אבל אם הוא מקבל, אבנר? אם הוא מקבל, למה שלא נטיל עליו את האחריות?

- - -

כתוב: לאחר גילויים.

זה קצת בעייתי בנושא יבואן זעיר לקבל את זה.

למה?

למה אתה פוטר אותו?

אני מסביר למה.

רבותי, אל תפריעו. תנו לנו אנחנו להבין. אתם מבינים יותר טוב מאתנו. אנחנו צריכים להבין, השאלה היא במקומה.

אני אסביר למה. גם היבואן העקיף וגם היבואן הישיר, יש להם באיזשהו מקום קשר ישירות ליצרן – או ישירות או בצורה עקיפה. היבואן הזעיר, אין לו קשר. הוא רוכש רכבים מכל מיני גופים כאלה ואחרים. לא תמיד הוא יכול לקבל את המידע הזה און-ליין מטעם היצרן.

אבל באמת כתוב כמו שהוא אמר "לאחר גילויים". רק אם התגלה.

- - -

אני אאפשר לכולם לדבר, רבותי.

שהביא לידיעתם יצרן הרכב, לא גילה באופן עקיף. רק אם הביא לידיעתו יצרן הרכב. זה לא יקרה כמעט אף פעם, אבל אין התנגדות לכתוב את זה.

לדעתי, לא צריך לפטור גם את הזעיר. בבקשה.

מה אומר משרד התחבורה? שהוא מרשה שיביאו לכאן מכוניות כלשהן, מכל מקור שהוא, ואף אחד לא יהיה אחראי להן.

לא, הוא אמר את זה בסעיפים הקודמים, שאתה אחראי. זה סותר את הסעיפים הקודמים. האחריות כבר הוטלה עליך. בסעיף הזה אתה אומר, אני לא רוצה אותה.

אוקיי. יקי.

האחריות על recall-ים לא מסתכמת במה שמשרד התחבורה מחייב פה. היצרן מחייב את שרשרת האספקה שלו, הוא מודיע לו, זה הראשון שיודע. מי שקנה את האוטו מהיצרן, זה הראשון שיודע, והיצרן מטיל עליו את החובה לבצע את ה-recall. זאת אומרת, גם יבואן זעיר, ברוב המקרים יקבל ממי שמכר לו את האוטו – כי מישהו רץ אחרי האוטו הזה במסלול – יקבל את ההודעה על ה-recall.
היה והוא לא יקבל, אז יש לך את ההגנה הכפולה שזה יגיע בצינור אחר ויבוצע לו recall כזה או אחר, אבל אתה לא יכול לפטור אותו כי ברגע שאתה פוטר אותו יגיע אליו מידע, הוא לא יעשה אתו כלום. הוא פשוט לא יעשה כלום. למה אתה נותן את הפריבילגיה לא לעשות כלום?

<(היו"ר אבישי ברוורמן, 11:20)>

בסעיף 43(ה), יבואן זעיר מחויב להודיע, אם נודע לו, הוא מחויב להודיע למי שרכש את זה ממנו. יפנה אל כל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל - - -

כן, אבל אני לא הייתי נותן לו את הפטור גם פה בראשי.

הוא כן מחויב. אם נודע לו, הוא מחויב להודיע לקונים.

אז אותה חובה גם פה.

בדיוק בגלל זה.

לא. החובה כאן היא רק אם להודיע למנהל או לא.

שיודיע למנהל.

מה מפריע לך שיודיע גם למנהל?

הוא הרי לא יכול לעשות את ה-recall, אז שיודיע למנהל.

בסדר, "יבואן רכב מסחרי". בסדר. לא נתחיל לריב על כל דבר.

אדוני היושב-ראש, לגבי סעיף (1), במידה שהיצרן מודיע לו, ליבואן הזה.

לא. לא. למה היצרן?

יבואן לא יודיע לו לעולם.

אבנר, סליחה שאני אומר, אבל אתה מסבך את משרד התחבורה או את אותו מנהל מפני שיכול להיות שיצרן הרכב, שבכלל לא יודע עדיין שאותם כלי רכב, אותם דגמים יובאו לישראל, הוא לא יודע שהוא צריך לדווח על תקלת הבטיחות הסדרתית, אבל אותו יבואן זעיר כן מקבל את המידע מהגורם שהוא קנה ממנו את כלי הרכב, הוא יודע.

לכן, אם אתה מטיל עליו את החובה לדווח למנהל, אתה צריך לתקן גם את סעיף 47(1) ולהגיד שמקור המידע יכול להיות לא רק יצרן הרכב אלא גם אותו סוכן ראשי או סוכן מורשה שהודיעו לו.

כל שרשרת האספקה.

רבותי, אני לא הייתי פוטר בשום פנים ואופן אף אחד מדיווח. אסור לנו לפתוח פתח כזה, זה פתח לא טוב. חד וחלק אני אומר את זה.

טוב. איתי.

אני מוכרח לומר שלא הבנתי את הסיבה להחרגת יבואן רכב זעיר. יבואן זעיר, יש בידיו את המידע, אני חושב שאין סיבה לפטור אותו מחובת הדיווח.

אפשר לכתוב יבואן רכב מסחרי במקום זה?

לא, אבל זה רק לסעיף קטן (א)(1), כי השאר לא מתייחסים.

צריך לתקן גם את - - -

לא. רק ל-(1).

גם פה יהיה לפי העניין.

לא, אני אומר, נתקן את (1) אבל צריך - - -

שכנעו בכך היצרן אם גורם אחר הביא לידיעתו.

אם יורשה לי להציע את הניסוח שאנחנו כתבנו.

תציע את העיקרון, לא את הניסוח.

העיקרון בסדר.

נמצא את הניסוח.

בסדר. רק לסעיף (א)(1).

כאן מדובר לא בהכרח על מידע שהביא לידיעתו יצרן הרכב אלא - - -

גורם אחר.

כל גורם.

ומה המהימנות של המידע.

לא, צריך שזה יהיה מידע מהימן.

לא כל גורם.

הבעיה היא ש-recall זה מה שמודיע היצרן.

המנהל יקבל את המידע והוא יקבע אם זה מידע מהימן או לא. זה מידע לצורך פיקוח. אני לא כל כך מבין את השאלה.

לא, לא.

הוא יכול לקבל את המידע הזה, כמו שהוצג פה, או ישירות מהיצרן, הסוכן המורשה, או מהגורם שממנו הוא רכש את הרכב, לא מכל אחד.

תשימו לב. אם לא ברור איזה גורם הוא מהימן, הוא יגיד: שמעתי סתם שמועה מאיזה חבר, זה לא היה מהימן בעיני. אחר כך זה יהיה הפרה, לא יהיה הפרה?

למה שיבואן זעיר ידווח - - -

גברתי הנאווה, אנחנו מדברים פה ביבואנים, לא משנה אם זעיר או קטן. רבותי, אל תפתחו פה פתח בדברים שהם אל"ף-בי"ת. אני לא מבין מה אתם נותנים. אתם נותנים פה פתח לאיזה יבואן זעיר. מה זה משנה לי מה הוא? יש עליו אחריות או אין עליו אחריות, רבותי, זה יבואן רכב, אני לא מבין מה אתם רוצים.

בסעיף 43, אני מזכיר, הוועדה אישרה שגם אם נודע ליבואן הזעיר על תקלת בטיחות סדרתית כאשר לא הוגדר מאיזה מקור נודע לו, הוא אמור לפרסם הודעות לציבור, אז בהתאם לעיקרון שנקבע שם, אני חושב שאפשר להחיל את העיקרון גם כאן ומנהל אגף הרכב יעשה במידע הזה כפי שימצא לנכון, אבל חובת הדיווח תחול.

אני רק רוצה להסביר שתקלת בטיחות סדרתית, בהגדרה, היא כזאת שהודיע עליה היצרן, זאת אומרת ההודעה היא תמיד הודעת יצרן.

איתי, המלצה סופית, ואנחנו נצביע.

ההמלצה שלי, כמו שאמרתי, להחיל את החובה הקבועה בסעיף 47(א)(1) גם לגבי יבואן רכב זעיר ולעשות את ההתאמות הנדרשות מכיוון שלא מדובר בכך על מידע שהביא לידיעתו יצרן הרכב.

תודה רבה. מקובל. מקובל, איציק?

כן, מקובל. אני חושב שזו הדרך.

כן, בכפוף לזה שזה במידע שמקורו ביצרן.

זה נמצא בהגדרה, לא צריך לכתוב את זה.

נצביע.
הצבעה

בעד סעיף 47 – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 47 נתקבל.

אושר. הלאה. תודה. הסעיף הבא.

אישרת את הסעיף?

כן. אישרנו. הלאה. עורך-דין זוכוביצקי, יש לנו היום עוד שני דיונים – גם בנושא משק החלב, גם בנושא הגז – אני אסיים את הישיבה היום ב-12:00. בבקשה.

"יבוא רכב ללא רישיון יבוא או בניגוד לתנאיו
48.
יבואן רכב מסחרי לא ייבא רכב ללא רישיון יבוא או אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון היבוא או בניגוד לתנאים הקבועים בו."

יכול להיות שהמקום של הסעיף הזה ברמה הטכנית הוא לא כאן אלא אולי בתחילת הפרק שעוסק בכלל בייבוא, אבל אנחנו נבדוק את זה בשלב הנוסח.

בסדר גמור.

בבקשה, עורך-דין בונן.

אדוני, יש כאן עניין שאני לא יודע אם זאת הכוונה, אני אגיד מה הבעיה. זו אכן פרקטיקה מקובלת שאם חדל להתקיים בבעל רישיון אחד התנאים שמלכתחילה היה תנאי לקבלת הרישיון, אז יש אפשרות לבטל לו את הרישיון.

אני לא חושב, אנחנו לפחות לא מצאנו מקבילה בחקיקה לזה שמגלים את זה בדיעבד בהפתעה, בלי הודעה מוקדמת, כי התוצאה פה היא שאם זה חדל להתקיים אבל לא נעשה אקט פורמלי של ביטול הרישיון, פתאום בדיעבד מגלים שהוא ייבא רכבים ללא רישיון. אני לא מבין את ההיגיון בזה.
זאת אומרת, חדל להתקיים תנאי, מקיימים הליך, מבטלים לו את הרישיון ואז כולם יודעים גם מה ה-cut-off date, יודעים ממתי מותר לו וממתי אסור.

אבל אותו גורם שמייבא, לפי ההסבר ששמענו כשהוועדה התחילה לדון בפרק הייבוא, אותו גורם בעצם נדרש לשני רישיונות – רישיון ייבוא, שניתן מאת הרשות המוסמכת במשרד התחבורה, ורישיון יבואן רכב מסחרי.
הסעיף הזה בעצם קובע שאותו יבואן רכב מסחרי לא יכול לפעול לשם ייבוא רכב אם אין לו את אותו רישיון ייבוא מאת הרשות המוסמכת.

לא, לא.

זה לא מה שכתוב פה. כתוב פה: אם חדל להתקיים אחד התנאים לרישיון ייבוא, זאת אומרת גם ברישיון הייבוא, אם מישהו שולל אותו, אז הוא שולל אותו, אבל - - -

אם הוא שולל אותו, אז אין לו רישיון כבר. אין לו רישיון ייבוא.

אבל זה לא מה שכתוב פה.

הוא אומר גם אם עוד לא שללו. הוא הסדיר את התנאים, עוד לא עשו את האקט הפורמלי, אז הוא אומר - - -

תקופת הביניים.

אני מניח שחדל להתקיים זה אומר שיכול להיות שנעשתה איזושהי פעולה מנהלית לביטול הרישיון.

לא בהכרח.

לא פעולה מנהלית. הבן אדם הפר את אחד התנאים. אני מניחה שהוא יודע שהוא מפר את אחד התנאים לקבלת רישיון ייבוא. גם אם הרשות לא שללה לו, הוא יודע יותר טוב מהרשות אם הוא מפר.

מה אתה מציע, עורך-דין בונן?

פשוט למחוק את זה. זה אפילו לא עניין של היבואנים הישירים או העקיפים או הזעירים.

מה אתה מציע?

למחוק את זה. אין חוק שיש את זה.

תודה רבה. עורך-דין למברגר.

המטרה פה הייתה ליצור קישור בין רישיון יבואן מסחרי לרישיון הייבוא וליצור עוד דרך לאכיפה כיוון שבחוק הזה אנחנו יוצרים מסגרת יותר מודרנית, כלים יותר מפותחים לאכיפה, ולכן כך אנחנו יוצרים את זה, שזו בעצם אחת החובות שמוטלות על יבואן רכב מסחרי, שאת אכיפתה יהיה אפשר לאכוף - - -

אפשר לתת דוגמה לסיטואציה כזאת, כדי שנבין באמת מה הכוונה ומה הקושי?

זה גם יטיל עליהם את האחריות, לא רק על המפקח.

זה יאפשר ענישה. לפעמים, דרך אגב, ענישה יותר מקלה.

לא ענישה. אכיפה.

אכיפה מנהלית, למשל להטיל עיצום כספי במקום לבטל את הרישיון.

זה נותן עוד כלים.

לפעמים זה יוצר עוד כלים, דווקא יותר מידתיים.

אוקיי. איתי, המלצתך.

צריך לשמוע.

יש עוד מישהו?

אחרי שהם שמעו את ההערות.

שמענו את עורך-דין בונן. עוד מישהו? אין בעיה. בסדר?

הצבעה

בעד סעיף 48 – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 48 נתקבל.

אני מאשר, במקרה הזה פה אחד, ואני יודע שמר יצחקי צריך לעבור לוועדת חוץ וביטחון. אתה שמעת בתחילת דבריי את התייחסותי לגבי אותם מכתבים שקיבלנו.

כן.

אני פניתי לשר ואליך. אתה רוצה לתת את עמדתך?

אנחנו נגיב בצורה מפורטת. אנחנו גם נבדוק באי אלו ארגונים מדובר, על-פי מה ששאלתי את סמנכ"ל תנועה, לא כל כך מוכרים, אבל אנחנו נבדוק באיזה גורמים ונתייחס לפנייה באופן מאוד מפורט.

אני מאוד מודה לך, וכמובן בדחיפות הרגילה, במהירות.

כן, כן. בהחלט.

אני מודה לך.

מאה אחוז. תודה רבה.

אנחנו ממשיכים הלאה.

אנחנו מחקנו את סעיפים 49 ו-50 משום שהם מוסדרים בתנאים לקבלת רישיון הייבוא.

נכון, ואנחנו בסעיף 51 – הכרה במוסך שירות של יבואן רכב מסחרי.

"הכרה במוסך שירות של יבואן רכב מסחרי
51.
(א)
יבואן רכב מסחרי שיש לו מוסכי שירות יפרסם את התנאים לצורך התקשרותו עם מוסך מומחה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין התנאים כאמור ולעניין פרסומם.



(ב)
יבואן רכב מסחרי יפרסם רשימה מעודכנת של מוסכי השירות שלו, באתר האינטרנט שלו ואם אם אין לו אתר אינטרנט במקום מכירת הרכב, וימסור אותה לקונה לא יאוחר ממועד מסירת הרכב; יבואן רכב מסחרי ימסור למנהל, אחת לשנה, את רשימת מוסכי השירות שלו וידווח לו על ביטול הסכם עם מוסך שירות."


אני רוצה להקריא תיקונים בעקבות הערות ששמענו גם מהייעוץ המשפטי של הוועדה וגם הערות נוספות.
אני רוצה להוסיף נוסח של סעיף 51(א), אחרי המילה "עם מוסך מומחה" את המלים "לשם היות המוסך שירות של יבואן". זו הערה שקיבלנו מהייעוץ המשפטי.

מכיוון שמוסך שירות הוא מוסך מומחה, לפי ההגדרה שאושרה.

נכון. זו הערה שקיבלנו מהייעוץ המשפטי וחשבנו שנכון להוסיף את ההבהרה הזאת.

אנחנו רוצים לשנות את נוסח סעיף (ב) באופן שיחייב את היבואנים תמיד למסור את רשימת מוסכי השירות במקום מכירת הרכב, ובאתר האינטרנט אם יש להם, זאת אומרת להפוך את הסדר.
עוד נושא שאנחנו רוצים לשנות זה לחייב את היבואנים לדווח על כל שינוי שחל במוסכי השירות ולא פעם בשנה כדי שהרשימה תמיד תהיה מעודכנת.

כלומר, ימסור למנהל כל שינוי ברשימת מוסכי השירות.

כן.

במקום חובת דיווח אחת לשנה.

נכון.

ידווח למנהל על כל שינוי ברשימת מוסכי השירות שלו.

אז זה מבטל את הצורך של אחת לשנה אם הוא מעדכן.

כן, כי זה תמיד עדכני.

כן, כן. במקום אחת לשנה. אנחנו רוצים שהרשימה תמיד תהיה מעודכנת.

אין היום הרבה תוכן פעם בשנה.

אני יכולה להציע נוסח בהתאמה.

לא, אני חושב שהעיקרון ברור. יש לי שאלה לגבי סעיף קטן (א). אתם מסמיכים את שר התחבורה להתקין תקנות לעניין התנאים. הכוונה היא גם לקבוע את התנאים להתקשרות, ואם כן, מה היחס לסעיף 52, שעניינו התקשרות יבואן רכב מסחרי עם מוסך שירות.

אנחנו מדברים על התנאים לגבי המוסך, מבחינת התנאים הטכניים.

לא. כתוב "את התנאים לצורך התקשרות". מה זה התנאים לצורך התקשרות?

אנחנו לא מתערבים בתנאים.

אז מה הכוונה כאן?

אני יכול לעזור בעניין הזה.

לא, אני קודם כול אשמח לשמוע את התשובה של מי שניסח את הסעיף, למה הוא התכוון.

היום, כשאנחנו מאשרים מוסך שירות מרכזי, אנחנו מאשרים את זה על-פי נוהל שלנו ויש שם את כל התנאים והדרישות. הכוונה פה בסעיף הזה להסמיך אותנו כן לקבוע את אותה הוראת הנוהל הזאת.

אני לא בטוח שהבנתי. מהו מוסך שירות מרכזי?

עורך-דין עצמון, אני יכול לעזור. באמת.

בבקשה. עורך-דין שניידר, תן לנו תיקון שניידר נוסף.

במסגרת צו הממונה על ההגבלים העסקיים, הממונה על ההגבלים העסקיים חייב את יבואני הרכב לפרסם את התנאים שבהם צריך לעמוד מוסך שרוצה להיות מוסך מורשה של יבואן רכב. התנאים האלה הם תנאים שאסור ליבואן רכב לסטות מהם, והם נמצאים גם ברשות להגבלים עסקיים. הרעיון מאחורי זה היה שכל מוסך שרוצה להפוך למוסך מורשה צריך לעמוד - - -

מה זה מוסך מורשה? מוסך מורשה הוא מוסך שיש לו רישיון לפעולתו.

מוסך שירות.

מוסך מורשה יבואן.

אוקיי.

כשאני אומר "מוסך מורשה" אני מתכוון מוסך מורשה יבואן. הרעיון היה שכל מוסך שהוא, כדי להגביר את התחרות, כל מוסך שהוא שיעמוד באותם תנאים שפורסמו על-ידי היבואן, יכול לאכוף בעצם את עצמו על היבואן ולהפוך למוסך מורשה של יבואן, גם אם היבואן, אין לו אינטרס שמעבר לרחוב תהיה תחרות של מוסך אחר. זה היה הרעיון שעומד מאחורי זה, וזה הרעיון שלטעמי משרד התחבורה אימץ בסעיף 51(א).

בהקשר הזה אני רוצה להעיר הערה אחת. כתוב פה "לצורך התקשרותו עם מוסך מומחה".

"לשם היותו מוסך שירות", אמרנו שנוסיף את זה.

נכון. התוספת הזאת היא לא מספיקה וצריך להוריד את המילה "מומחה" מפני שפה חוטאים לכוונה של הממונה על ההגבלים העסקיים. כל מוסך שהוא מוסך בעל רישיון ממשרד התחבורה יכול בעצם לשמש כמוסך מורשה יבואן, לא צריך להגביל את זה למוסכים שקודם כול הפכו מומחים.

אולי אנחנו נשמע, יש פה נציגים של ההגבלים העסקיים, נכון?

כן.

אולי במקום שעורך-דין שניידר ייצג אותם, הוא ייצג אותם.

אדוני, בבקשה.

גיא בר צור, רשות ההגבלים. לגבי ההגדרות יש פה את משרד התחבורה שיגדירו. לגבי הרעיון, בסך הכול תיארו את זה נכון. הכוונה היא שיש סטנדרטים מסוימים. כל מי שעומד בסטנדרטים האלה יכול להיות המוסך, מה שאנחנו קוראים מוסך מורשה. לגבי ההגדרה הספציפית, זה כבר באמת לפי ההגדרות בחוק של מה זה מוסך מורשה ומה זה - - -

ברור. אין ספק.

הרעיון הוא ברור.

הרעיון הוא ברור למטרה הספציפית.

השאלה היא ניסוחית.

כן, השאלה היא הגדרה, פשוט הגדרתית.

לא, זו לא שאלה הגדרתית. זו שאלה מהותית. השאלה המהותית היא האם רק מוסך מומחה יכול להיות מוסך שירות?

מה פתאום.

הרעיון הוא כזה, שהיבואן מפרסם סטנדרטים ואז כל מי שעומד בסטנדרטים האלה יכול להיות מוסך מורשה יבואן. עכשיו תקרא לזה איך שאתה רוצה.

לא, אני לא קורא לזה איך שאני רוצה, אנחנו עוסקים בחקיקה.

אולי שעורך-דין ניקל יתייחס לזה.

אני יכול לעזור, איתי. מה הייתה פה המטרה? עד היום, מוסכים מורשים היו מוסכים בעצם שפעלו תחת היבואן, תחת הגג של היבואן, ולא הייתה אפשרות למוסכים אחרים שהם מורשים על-ידי משרד התחבורה, למשל להיות מומחה לפולקסווגן או כל רכב אחר.
מה שעושים פה, רוצים לתת אפשרות לעוד מוסכים להיכנס תחת הכיפה הזאת, אבל ברור שצודק עורך-דין שניידר במה שהוא אמר, אתה לא יכול לכתוב את המילה "מומחה". ההערה היא נכונה, בוודאי. אם אתה רוצה להכניס יותר מוסכים לתוך הצלחת הזאת, העוגה הזאת, וודאי שהם עומדים תחת כל הסטנדרטים, אז ודאי - - -

צריך את מה שאתה אמרת.

רבותי, בכלל, יש לפעמים שאלה מה זה מומחה. אף פעם לא הצליחו להגדיר. פעם מישהו עשה דוקטורט כשהייתי בסטנפורד בדיוק להסביר שמבחינה מתודולוגית אי-אפשר להגדיר מה זה מומחה, אבל אנחנו לא ניכנס פה לנקודה הזאת, אנחנו נוריד את ה"מומחה".

מר לוי רוצה רשות דיבור.

רונן, אתה מומחה, דבר.

יש לנו הרבה הערות לסעיף הזה. קודם כול, לגבי העניין הזה של הזדמנות לכל מוסך להיכנס לרשת של יבואן מסחרי, אנחנו מקבלים. לא צריך להיות מומחה בשביל להיכנס. הוא יכול להתחיל מאפס, ממוסך כללי, ולהיות מומחה. אנחנו מקבלים את ההערה הזאת.

ברגע שהוא יהיה מוסך שירות הוא בעצם חייב להיות מוסך מומחה, לפי ההגדרה.

ברגע שהוא נכנס לסטנדרטים - - -

אפשר להוריד את המילה הזאת.

נכון. אנחנו רוצים שאת התנאים למוסך יאשר המנהל ושהתנאים יהיו סבירים לגבי כל יבואן מסחרי.

קבוצת הממשלה, כשהוא מדבר אתם לא מקשיבים. אחרי זה, כשאנחנו נחזור לדברים האלה, אתם עוד פעם תעשו התייעצות. אולי תרשמו עכשיו לפני הפתרונות את כל ההערות, ואז תתייעצו. בבקשה, מר לוי.

אמרתי, הדבר השני שאנחנו רוצים, מאחר שיש לנו ניסיון עם ה"צו המוסכם" משך כעשור, הממונה על ההגבלים עשה את ה"צו המוסכם" כדי שיהיו יותר מוסכים מורשים של יבואני רכב ומוסכי שירות.
בפועל, זה קרה הפוך כי כל פעם עלו הסטנדרטים, זאת אומרת היבואנים פרסמו את הסטנדרטים, עשו סטנדרטים יותר קשיחים, ובסופו של דבר, נכון להיום מי שיכול לעמוד בסטנדרטים זה רק הבעלות עצמה של יבואני הרכב, מוסכים פרטיים כמעט כבר לא נכנסים לרשתות כיוון שנהיה מאוד מאוד יקר להיות מוסך מורשה.
לכן, אנחנו רוצים שטרם לכל זה המנהל יאשר את הסטנדרטים ויראה שזה סביר באותה רמת סבירות שהסטנדרטים סבירים ומוסכים כלליים פרטיים יכולים להיכנס.

לא הבנתי את ההערה האחרונה שלך. אתה מתייחס למה שנאמר "השר רשאי לקבוע הוראות", ואתה מבקש שהמנהל? אני לא הבנתי את ההערה.

שהמנהל יאשר את התנאים. בזמנו, מי שאישר את התנאים זה הממונה על ההגבלים.

זה לא נכון.

לא משנה. בסדר, לא אישר את התנאים. אנחנו רוצים שהתנאים יהיו סבירים, אמות המידה, בשביל להיות מוסך מורשה ולהיכנס פנימה להיות מוסך מורשה של יבואן מסחרי כזה או אחר, יהיו סבירות ושבאמת יאפשרו, בפועל שאפשר יהיה ליישם את זה, שזה לא יהיה יקר מדי.

כלומר, אתה מבקש שבעצם יהיה אישור ספציפי לגבי כל תנאי ותנאי ביחס - - -

כמו שבפוליסה, כותב הפוליסה מבטח ואז הוא מאשר אותה אצל הממונה על הביטוח, פה כשהוא עושה את זה, יאשר את זה אצל המנהל. אני לא רואה את הבעיה. ואז בעצם אנחנו יודעים שיש שוויון, ומוסכים פרטיים יוכלו להיכנס בעלות סבירה, החסם לא יהיה המחיר.

יכול להיות שלכך הייתה הכוונה בהסמכה של השר בסיפה של הסעיף, לקבוע הוראות לעניין התנאים, הסמכה שאני עדיין לא הבנתי מה בדיוק התוכן שלה.

- - -

אני מבקש את רשות הדיבור שלי ולסיים, לא להפריע לי. זה מה שאנחנו רוצים ותתייחסו לזה אחר כך. אני מבקש לסיים.

זה מהניסיון, ואני חושב שיהיו יותר מוסכים מורשים ברגע שהחסם של המחיר ירד – אני לא חושב, אני בטוח.
אנחנו רוצים גם להתייחס פה להמלצת זליכה כדי שהתחרות תיפתח בשוק המוסכים, שלא יותר ליבואן רכב להיות בעל החזקות של יותר ממוסך אחד. זאת אומרת, יבואן רכב – בין אם הוא מסחרי כזה או אחר – יהיה לו רק מוסך אחד בבעלותו, שאר המוסכים צריכים להיות מוסכים בבעלות פרטית, אז התחרות גם תתרחב.
אנחנו רוצים שלפני ביטול - כדי לשמור על סעיף 45 ועל המהות שלו ועל הכוח שלו – אנחנו חושבים שברגע שמוסך, היבואן רוצה לבטל התקשרות עם מוסך מורשה, הוא צריך להביא אותו לשימוע בפני המנהל. הוא צריך קודם כול לנמק למה הוא מבטל אתו, לעשות שימוע בפני המנהל, ושהמנהל ייתן את האישור בסופו של דבר לבטל אם כמובן ההתקשרות לא הופסקה בגלל שהוא המליץ לו לקנות חלפים, לצורך העניין, והוא לא הסכים והוא קנה חלקים ממקור אחר, ואז הוא ביטל לו את ההרשאה.
אנחנו רוצים, כדי לחזק את המוסכים, שיהיה מינימום של חמש שנים התקשרות עם יבואן – כמו שדיברנו, אם אתם זוכרים, בתחילת הדיונים – כדי לתת יותר כוח ליבואן. שיהיה מינימום של שנתיים מראש הודעת ביטול, זה ההודעה המוקדמת. כמו שמבקשים פה על הרישיון, אותו דבר, אנחנו רוצים את אותן זכויות שהיבואנים מבקשים פה מבחינת ביטול הרישיון. אנחנו לא רואים בזיכיון משהו שונה מהרישיון.

כשלמוסך מורשה יש זיכיון אצל יבואן, הוא הופך להיות הרגולטור. אנחנו, הרגולטור שלנו, אין לו ועדות ואין מי שידבר אתו ואין מי שיעשה לו שימועים. או לצורך העניין, כשיבואן רכב מקבל זיכיון, ויש איזושהי בעיה, יש לו למי לבוא לעשות שימוע, הוא בא לכאן. מוסך מורשה, הרגולטור שלו – היבואן, לצורך העניין – הוא מתחיל לבנות את החיים שלו ולהשקיע כל כך הרבה כסף, הוא לא יכול ככה לזרוק אותו בלי שימוע ובלי בעצם לקבל את האישור.

באיזה סכום מדובר? מה טווח הסכומים?

היום, המינימום ליבואנים, לצורך העניין במוסכים קטנים, מינימום השקעה הוא מיליון דולר וצפונה. יש עכשיו מוסך שבונה פה בירושלים ב-20 מיליון שקלים ויותר, בשביל להיות מוסך מורשה של יבואן.

אנחנו מדברים פה על סכומים אסטרונומיים, ולא יכול להיות שאחרי שהוא השקיע 20 מיליון שקלים וישקיע אחר כך בציוד ובהכשרות ובאנשים, בסוף יבואו וימליצו, והוא לא יקנה מספיק חלפים לפי דעתו של היבואן, מחר הוא יסגור לו את הברז, יסגור לו את הביזנס והוא יפשוט את הרגל, לא תהיה לו אפילו את זכות השימוע הזאת. כמו שיש זכות שימוע לעובד ויש זכות שימוע לכל אחד, אנחנו רוצים את אותה זכות.

אוקיי. לסיום, רונן.

הדבר האחרון שרצינו בעניין של התנאים ותנאי התקשרות זה כמובן החובה – ודיברנו על זה גם בהתחלה – שתהיה כבר חובת פיצוי סטטוטורית ברגע שיבואן רכב מבטל הרשאה.

יש בית-משפט בשביל זה. מי כמוך יודע.

אני יודע שיש בית-משפט. אמרתי חובת פיצוי, לא אמרתי כמה.

תודה.

זה מקובל גם בעולם כרגע, בכל המוסכים בעולם.

זה גם לא נכון.

היו פה כל כך הרבה התייחסויות.

מקובל בדרישות.

ממש לא נכון.

רונן, סליחה. אתם רוצים עכשיו להתייחס מה נוריד מהפרק?

כן, אני רוצה קצת לתאר את המצב הקיים היום. בעצם, במצב הקיים היום, יבואן יכול להתקשר עם מוסך כלשהו שיש לו את ארבעת המקצועות – מכונאות, חשמלאות, מיזוג וכו' – ובעצם מה שנכנס כאן זה נושא של מוסך מומחה.
אני חושב שניתן – ניתן לבטל מהסעיף הזה את המילה "מומחה" כי בעצם היבואן יכול להתקשר עם כל מוסך שהוא, שהוא בעל מקצועות מכונאות וכמו שאמרתי, אבל הוא מחויב כן לעמוד בדרישות היצרן. זאת אומרת, היצרן בעצם מכתיב לו את הדרישות של אותו מוסך כי המוסך הזה הוא מורשה יבואן ומורשה משרד התחבורה. זאת אומרת, זה שהוא מורשה יבואן, מה שעושה אותו מורשה יבואן זה היצרן, זה לא משרד התחבורה.

המוסך לא חייב להיות מומחה, זה מה שאתה אומר?

לא.

בהגדרה זה כיום.

אני יודע, לכן אני שואל.

אני רוצה רק מבחינת המהות של המצב הקיים היום, שנבין. מה שכאן נכנס, הנושא של המומחה, היות ובהגדרה של "מוסך מומחה" כתוב: "מוסך בעל יכולת מקצועית מוכחת לטיפול בתוצר רכב מסוים שניתן לו רישיון לפי סעיף 101".
זאת אומרת, מדובר במוסך שהוא מומחה לתוצר רכב מסוים, ולכן נכנסה אותה מילה בסעיף 51(א), אבל מבחינת המהות ומה שקיים היום, היבואן יכול להתקשר עם כל מוסך שהוא, שעונה לדרישות היצרן בהיבט של - -

בדרך כלל זה דרישות מומחיות.

- - דרישות המומחיות וכו'.

בבקשה, איתי.

בעקבות מה שאמרת אני רוצה פשוט להבין מה לשיטתך אמור להיות כתוב בסעיף 51(א). כרגע, מה שכתוב הוא ש"יבואן רכב מסחרי שיש לו מוסכי שירות יפרסם את התנאים לצורך התקשרותו עם מוסך מומחה לשם היותו מוסך שירות".
"מוסך שירות", לפי ההגדרה, הוא מוסך מומחה, אבל אם אנחנו מוחקים את המילה "מומחה", אז זה מוסך שיהיה מוסך שירות לאחר ההתקשרות אבל מוסך שירות חייב להיות מוסך מומחה, כפי שאמרתי לפי ההגדרה.

נכון.

אז אפשר למחוק את המילה "מומחה"?

כן.

עדיין, הוא יצטרך להראות מומחיות.

מומחיות, בכל מקרה הוא יצטרך להראות מומחיות באותו תוצר מסוים.

יש תוספת לנוסח שאתם מבקשים, מעבר למחיקת המילה "מומחה"?

צריך להבין שמחיקת המילה "מומחה" לא תעלה ולא תוריד משום שהמומחיות נדרשת מכוח ההגדרה.

בסדר. כרגע אני שואל מה כותבים. מוחקים "מומחה"?

אפשר, כן.

לדעתי זו שאלת נוסח.

לא, זו לא שאלת נוסח. זו שאלה מהותית, האם כתנאי פרלימינרי, המוסך הזה יצטרך להיות מוסך מומחה כדי שהוא יהיה מוסך שירות.

אם ההגדרה "למוסך שירות" היא מוסך מומחה, אז כן. מכוח ההגדרה, לא מכוח הסעיף.

שרית, אנחנו לא רוצים פולמוס פתרונות. אנחנו מוחקים את "מומחה".

כן.

כן.

תודה. יש עוד משהו, איתי?

לא כל כך הבנתי מה ההתייחסות שלכם לשאלה ששאלתי ביחס להסמכת השר לקבוע הוראות לעניין התנאים כאמור לעניין פרסומם.

אני מבין שיש היום הסדרי נוהל ביחס למוסך שירות מרכזי, זה גם קבוע היום בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב).

נכון.

ההוראות האלה או העקרונות האלה לא כל כך באים לידי ביטוי כאן. מה הכוונה שלכם לקבוע בתקנות? לקבוע את התנאים להתקשרות? מה זה הוראות לעניין התנאים?

עקרונות לגבי התנאים. תנאים שכעיקרון - - -

סליחה, לא שמענו.

חבר'ה, המלמולים האלה. את יושבת שם, ממלמלת.

- - -

כן, אבל אולי בינתיים הם יגבשו את התשובה.

רוצים להשאיר את סעיף ההסמכה כללי כדי בכל זאת להסמיך את עצמנו להתערב במידת הצורך, בין היתר לאור מה שאמר - - -

מר לוי.

לרבות קביעת תנאים גם, שיראו אותם כתנאים מחייבים?

כן.

זה לא סביר.

אם כן, זה ייקבע בתקנות. מקדמית, אנחנו לא רוצים להתערב בתנאים. צריך להבין, זה לא הרשאה של המדינה. מדובר ביחסים חוזיים שבין היבואן למוסכי השירות. צריך לקחת בחשבון שגם מוסך מומחה היום יכול לטפל ברכבי היבואן, זאת אומרת אין מגבלה. מוסך מומחה הוא מוסך שמתמחה בתוצר, יש לו את היכולת לטפל בכלי הרכב ויש לו מומחיות בתוצרים מסוימים.
ולכן, העובדה שהוא מוסך של יבואן או לא מוסך, לא מעלה ולא מורידה מבחינת היכולת שלו וגם מבחינה חוקית, לתקן כל תוצר של רכב שנמצא במדינת ישראל.

לא מה שהציבור חושב.

אנחנו מדברים על מערכת היחסים החוזית בין היבואנים לבין מוסכי השירות, כך זה כבר מוגדר. אומנם אנחנו מתערבים בצורה מינימלית באופן שבו יתערב הממונה לעניין רשימת התנאים וכו', אבל אנחנו לא רוצים עד כדי כך להתערב ברשימת היחסים החוזיים, אלא אם כן אנחנו נשאיר לעצמנו את הסמכות להתערב בתנאים במקרה קיצון, בין היתר אם יש תנאי בלתי סביר, למשל.

אבל נחוץ לפתוח את התחרות האנכית.

לא. יש התייחסות בסעיף 52 איזה תנאים בעצם אסור להתנות. נכון?

בשביל לפתוח את התחרות האנכית את חייבת להתערב - -

אבל יש רשימה של מה שאנחנו רוצים שלא יהווה תנאי.

- - אחרת את אומרת, רוצה לפתוח תחרות אבל לא פותחת תחרות. תחליטי. את צריכה להחליט אם את פה עושה חוק לפתיחת התחרות.

אבל אתה יכול לתקן רכב בלי הכותרת.

אבל התחרות היא גם אנכית.

אנחנו לא רוצים להתערב, למעט הנושאים שקבענו שלא יהיו - - -

בסעיף 52.

נכון.

יש הערה של מר אנוך, בבקשה.

ברשותכם, אני לצערי חייב תמיד לאזן את האי אמיתות, אז אני אעשה את זה גם הפעם.

אנחנו נקרא לך תמיד מהיום Mr. Truth, מר אמת.

אני משתדל, וזה דרך חיי. התנאים להסמכת מוסך מורשה על-ידי יבואן מבוססים על דרישות היצרן. דרישות היצרן – ויש ספר שאומר מה בדיוק – אנחנו חייבים להחיל אותו במלואו כי אם אנחנו לא מחילים, אנחנו לא עומדים בדרישות היצרן, וזו הפרה בינינו ובין היצרן, שזה עניין מסחרי. כפי שאמר את זה אבנר, אני לא חושב שיש מקום להתערב ולא צריך להתערב. זה אחד.

שנית, אנחנו לא מודדים בכסף את ההשקעות אלא מודדים במטלות, על מנת לשרת את הציבור. זאת אומרת, היצרן קובע כמה ליפטים יהיו או איזה ליפטים יהיו או איזה כלי עבודה, על מנת לשרת את הלקוח.
אני לא חושב שיש מקום לפגוע בשירות ללקוח דרך ההסתכלות של מישהו רוצה להשקיע רק חצי מיליון במקום מיליון במוסך. אני חושב שגם הדוגמה שניתנה פה על 20 מיליון שקלים מוסך היא ממש לא במקום, ממש לא במקום.

היא גם לא נכונה.

היא לא נכונה.

מה אתה מציע?

אני מציע שלא להתערב ביחסים החוזיים העסקיים בין מוסך לבין יבואן. אני מציע לא להתערב באמות המידה כי אמות המידה נקבעות על-ידי היצרן. זה מה שאני מציע.

תודה רבה. תגובה למר אנוך.

לפי הסעיף אני לא חושב שיש פה איזה התערבות ליצרן. לפי הסעיף, כפי שהוא מנוסח כרגע, אני לא חושב, אדוני היושב-ראש, שיש התערבות.

אבל בוא נשמע את חכמת הפרקליטים ומר פלור.

מבחינת הבסיס, הבסיס שלנו זה הוראות היצרן ולפי זה, אבל אני רוצה כן לבקש את מה שאמרה שרית, שתהיה לנו הסמכות - -

במקרה קיצון.

- - לקבוע את התקנות.

במידה?

במידה ואנחנו רואים לנכון. זאת הכוונה, שתהיה לנו הסמכות הזאת, לא צריכה להיות פה בעיה.

יצחק.

הזכרת מוסך שירות מרכזי. מהו מוסך שירות מרכזי ואיפה זה בא לידי ביטוי כאן?

לא, אני התכוונתי במצב הקיים היום.

בוא נגיד שזה כבר בטל. זה מייתר.

לכשתתקבל הצעת החוק, תהיה חובה להכניס מוסך שירות מרכזי?

אין חובה כזאת.

אין חובה.

תודה. אדוני, בבקשה.

דני עיני, מנכ"ל לנדרובר, חברת המזרח.

מה התיקון שאתה מציע?

הבקשה שלי שוב זה להבין. מוסך מורשה יבואן, בעצם גם מורשה יצרן, וחייב לעמוד בכל מיני דרישות על מנת שהוא יוכל להשתמש בסמל של היצרן ועוד כל מיני דברים שחלות עליהם זכויות יוצרים. כל הרעיון הוא שיצרן מעוניין שהלקוחות שלו יקבלו רמת שירות מסוימת ולא פחות.

ולכן?

ולכן, אני אומר – הוא יכול להחליט גם שכלים יהיו מזהב בחדר המתנה. אני לא חושב שזה מקום של משרד התחבורה - - -

אז אתה חוזר להערה של מר אנוך.

כן, אבל כאן לקחו את זה למקום שרוצים להשאיר כוח למשרד התחבורה סתם.

הבנתי.

אני מחדד את העניין. בכל מקרה, בסופו של תהליך, אם היצרן לא ירצה לתת את ההסמכה הוא לא ייתן לו את ההסמכה.

זה לא מה שמשרד התחבורה רוצה.

- - -

לצורך העניין הזה גם נוצר מעמד המומחה. לצורך העניין הזה משרד התחבורה יצר את מעמד המומחה. כל מוסך שיעמוד בדרישות של משרד התחבורה יקבל מעמד מומחה. אם הוא ירצה לעמוד, יקבל מעבר לזה - - -

לא בטוח שמשרד התחבורה ירצה לקחת על עצמו את הסיכון של מה שאתה אומר. אני לא בטוח.

הוא כבר לקח אותו.

רבותי, תאמינו לי, אני אומר את זה ככה במלוא הזהירות. לא פשוט שהמשרד ייקח על עצמו ויגיד מחר שמוסך פלוני אלמוני, סתם ככה, הוא מקבל ממחר לתת שירות לחברת טויוטה או לחברה שלך. אני לא חושב שעד כדי כך הוא ייקח את זה. יכול להיות שאני טועה.

הם יצרו מעמד כזה כבר בלאו הכי.

אוקיי. מר בר, בנושא הזה.

בנושא הזה רציתי לשאול. אם היבואנים והחברות, הם נותנים את האישורים למוסכים, הם יכולים גם להגיד למוסך, אתה חייב לקחת אותו מחיר כמו המוסך שלנו.

לא, לא - - -

זה אסור. תשאל את ההגבלים.

מר בר שאל, אני מבקש תשובה לפי הסדר. אדוני.

הערה לגבי הסמכות של משרד התחבורה. קודם כול, אני בעד כי אני חושב שהיבואנים לא תמיד נשענים אך ורק על מה שהיצרן מבקש מהם כאמות מידה אלא הם מוסיפים משלהם. לדוגמה, בטויוטה, ביוניון מוטורס בישראל, מבקשים שבעל המוסך יהיה גם הבעלים של הקרקע שהמוסך יושב עליה.

אתה טועה. זה הוראות - - -

מר רוזנפלד, אתה תדבר אחריו.

אני לא יודע להגיד כי אני לא מכיר את ההסכם של יוניון עם טויוטה מוטורס.

אתה לא מכיר, אז למה אתה מדבר?

מותר לי לענות.

מותר לו להגיד גם דברים לא נכונים. הוא לא היחיד שמדבר דברים לא נכונים.

היבואנים יכולים להחמיר את התנאים, גם שלא מן העניין, על מנת לייצר מצב שבו הם רצו מלכתחילה, שיהיו מעט מאוד מוסכי שירות יחסית, או בנקודות שהם רצו, או מי שהם רצו. הם יכולים גם להקשות בתנאים מסחריים ואחרים.

אוקיי. תודה. מר רוזנפלד, עורך-דין שניידר, ואנחנו מגיעים לסיכום.

ראשית, אני מודיע לך שיצרן הרכב דורש שבעל המוסך יהיה בעל הקרקע, לפחות יבואן אחד שאני מכיר, ואני מכיר יותר מאחד.

דורש?

דורש. שנית, זה נכון שאתה בא ואומר, אני רוצה להגן על עצמי. אנחנו לא יכולים לקבוע במדינת ישראל הגדולה והמפותחת את ההנחיות שייתנו יצרני הרכב לכל העולם כי ההנחיות האלה הן הנחיות לכולם.

אנחנו עדיין לא שולטים בעולם. אנחנו מתכוננים אבל - - -

אמרתי, עדיין. שנית, אני מסכים שהפחד כאן הוא שיבואני הרכב יוסיפו תנאים וכו'. על התוספות יש בהחלט מקום שמשרד התחבורה ישקול ויבדוק, אבל על הבסיס?

תודה. עורך-דין שניידר, הצעת תיקון, כהרגלך.

אני מצטער, אבל אני חושב שיש פה חוסר הבנה של ההסדר שהממונה על ההגבלים העסקיים הגיע בשעתו עם יבואני הרכב.

זה לא קשור.

וזה קשור בהחלט. ליבואני רכב יש אינטרס שיהיו להם מוסכי שירות ומוסכי רשת. אם הם רוצים להתפתח, הם חייבים, אז הם לא יכולים – בניגוד למה שאמר רונן, הם לא יכולים להכביד את התנאים יתר על המידה. אין להם אינטרס לצמצם את המוסכים, יש להם אינטרס שיהיו מוסכים. לכן, הרעיון היה שההוראות האלה יפורסמו ולא ניתן יהיה לסטות מהן.
אם יבואני הרכב יחמירו יתר על המידה, לא יהיו להם מוסכי שירות. איך הם יוכלו לתת שירות ללקוחות שלהם? לכן, הרעיון היה שיימצא איזון.

יש ניסיון של עשר שנים, יש תוצאות כבר. התוצאות הפוכות, זה בדיוק מה שאנחנו מנסים להגיד. יש כבר ניסיון, יש ניסיון של הממונה להגדיל, ירד, אבל הניסיון הוא הפוך.

אני אומר, ההוראות צריכות היו לשמור על האיזון, ולהערכתנו הן שומרות איזון, ויש יבואני רכב שהם מוסכים, כפו את עצמם על יבואני הרכב. גם אם היו שלושה יבואני רכב של יוניון מוטורס בבאר שבע, אולי יוניון מוטורס לא רצתה שלושה יבואני רכב בבאר שבע, ולכן צריך להשאיר את זה כך ואני חושב שאין מקום להתערבות השר בתנאים האלה, אלה תנאים מסחריים בלבד.

עמדתך ברורה. אני מבקש, אם כך, התייחסות לנקודה, המלצת היועץ המשפטי והתייחסות גם להערה של מר בר לגבי המחיר.

לגבי המחיר אי-אפשר להתערב. מטעם הממונה על ההגבלים, אם הוא ירצה לפרט הוא יפרט. לגבי מה שעלה פה, אני כן חושב – אין בכוונת משרד התחבורה להתערב בתנאים ובדרישות של היצרן.

זאת אומרת, כללית זה נרשם לפרוטוקול, אבל אתה רוצה אפשרות למה?

אני רוצה את האפשרות, במידה ויהיו החרגות, שיבואן יחליט שלמוסך בבאר שבע הוא ידרוש א', ב', ג', ולמוסך ביהוד הוא ידרוש א', ב', ג', ד' ו-ה', אז שאני כן אוכל ושתהיה לי סמכות כזו.

בסדר. זאת אומרת, אם יהיו תנאים מחשידים, אז תהיה הסמכות.

לקבוע כללים בתקנות.

תודה. בסדר.

לא את הכללים. לקבוע יותר את העקרונות.

או חסמים מעבר לזה. זה אחד. שנית, אנחנו עדיין רוצים כן לשקול את העניין שלא יותר ליבואן להיות יותר מבעל החזקות, שאתה לא מתייחס לזה.

אבנר.

מה שרונן התייחס בנושא התחרותיות, בהיבט שנאסור בעלות של יבואנים על יותר ממוסך אחד – מה שהייתה המלצת ועדת זליכה – זה לא בסעיף הספציפי הזה.

אנחנו נדון בזה.

זה בסעיף כללי יותר, בסעיף 39, שדן בנושא של התחרותיות.

אנחנו דנו בו כבר.

ב-39. יחד עם זאת, מה שאני מציע, שאני אשב עם רונן ונראה.

אני אשמח שתדונו בנושא כי הוא חשוב. תודה.

תשב גם אתנו.

חבל להתחיל את הדיון הזה.

בנושא של המוסך.

בנושא של מוסך אחד או שניים תדונו, ואם צריך אנחנו נחליט. עם כל התיקונים שנאמרו עכשיו, חבר הכנסת וקנין, נעלה את זה להצבעה. את הנוסחים תעשו. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 51 – 2
נגד – אין

נמנעים – אין
סעיף 51 נתקבל.

בעד. אני כבר עברתי את התקציב של הזמן ל-12:00 אבל אם אפשר את סעיף 52 לקרוא במהירות. אם זה יהיה דיון יותר מדי כבד, אני אדחה את זה, אבל בבקשה.

"התקשרות יבואן רכב מסחרי עם מוסך
52.
לא יתנה יבואן רכב מסחרי את התקשרותו עם מוסך מומחה לשם היותו מוסך שירות של יבואן בתנאי מן התנאים האלה:



(1)
תיקון רכב במוצר תעבורה מסוים, למעט מקרים כפי שקבע השר;



(2) מתן שירות לרכבי היבואן בלבד;



(3) הטלת מגבלה על מחיר השירות לרכב שהמוסך נותן."

הסבר.

אני רוצה גם להסביר וגם אנחנו שמענו לאחר שפרסמנו, הערות נוספות, ולכן אנחנו נציג גם תיקונים.

בבקשה.

פה אנחנו כן מתערבים, זאת אומרת אם הפוזיציה היא שאנחנו לא מתערבים ביחסים שבין היבואן למוסך השירות שלו, פה אנחנו אומרים איזה דברים לא יכולים להוות תנאי במסגרת היחסים החוזיים בין היבואן למוסך השירות.

התנאי הראשון הוא תיקון במוצר תעבורה מסוים. "למעט מקרים שקבע השר" – אנחנו למעשה נכתוב בתקנות – אנחנו מתכוונים למקרים שבהם היבואן יישא בעלויות התיקון, או ב-recall; "מתן שירות לרכבי היבואן בלבד", זאת אומרת אנחנו לא נסכים שתהיה מגבלה שתחייב את המוסך לתת שירות במוסך הזה רק ליבואן ולא לכלי רכב אחרים.

אתם מתכוונים לכלי רכב שיובאו על-ידי היבואן או מתוצר שיובא?

לא, מתוצר אחר.

לרכבי היבואן.

מה זה רכבי היבואן?

שיובאו. הכוונה שיובאו.

תיקון של עצמון.

נכון. שיובאו על-ידי.

זה לא עניין בעלות.

"יובאו" - אני אוסיף את התיקון. וכמובן, שלא יתערב במחיר.

הערות ששמענו ואני רוצה להתייחס אליהן במסגרת התיקון הזה. אנחנו כתבנו בפסקה (1): "למעט מקרים כפי שקבע השר". כמובן, זה סעיף מסמיך, אני רוצה להבהיר שהסעיף הזה הוא לא חובה, זאת אומרת השר לא חייב.

אז אנחנו נוריד אותו.

לא.

לא. לא סמכות שבחובה.

לא סמכות שבחובה. לגבי נוסח אחר שאנחנו הצענו - - -

אני חושב שהנוסח הנוכחי מבטא - -

אולי שימצא לנכון.

- - זה מבטא את העיקרון שאמרת כאן.

העיקרון בלבד.

יופי. לגבי מגבלה על מחיר השירות, אנחנו מציעים נוסח יותר ממוקד, למחוק את המלים "הטלת מגבלה" בגלל הרישה.

אלא?

לכתוב: מחיר השירות לרכב שמוסך נותן, למעט ככל שמדובר בשירותי תחזוקה לרכב הניתנים במסגרת האחריות, בשיעור כאמור בסעיף 42(ג) או במסגרת תקלת בטיחות סדרתית. למעשה, אנחנו מעתיקים.

ככל שתדברי יותר מהר - - -

ככל שיש לכם תיקונים לנוסחים, לפחות לחברי הכנסת, תשימו מול העיניים את הנוסח.

אני אקרא לאט.

את שלחת את זה למישהו?

לא, זה היה אחרי.

זה היה היום בבוקר.

זה נוסח שהשתמשנו בו בסעיף אחר.

השאלה היא כזאת. איתי, אתה רוצה שנסגור את הישיבה? יש פה הערות רבות?

יש הערות לסעיף.

אני סוגר את הישיבה. תעבירי את הנוסח.

אני אעביר.

אני מודה לכם על ההקשבה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:05.>