PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
13/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 231>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום ראשון, ט"ו בתמוז התשע"ד (13 ביולי 2014), שעה 11:00

<סייעת שנייה בגני ילדים>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר

שמעון אוחיון

>
אורה גולדהירש - מדריכה ארצית באגף לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך

מנחם מזרחי - מנהל תקציב חינוך מוניציפאלי, משרד החינוך

נועה היימן - רפרנטית חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

זיו בר - ע. ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

סינדי גולדברג כהן - הסתדרות המורים

ורד מליחי - הסתדרות המורים

טלי בריל - יזמית משותפת, "הורים דרושים מהפך בחינוך"

עו"ד עינב גוטרמן - יו"ר עמותת כולנו משפחה"

מיקול ניצא - ארגון ההורים למערכת החינוך בירושלים, "כולנו משפחה"

ישראל אליאף - ארגון ההורים למערכת החינוך בירושלים

עו"ד רויטל לן כהן - קואליציית הורים לילדים מיוחדים

דפנה אבן - גננת, ארגון גננות מחנכות

ד"ר תמר ארז - יו"ר האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך, נציגת הסתדרות הפסיכולוגים, נציגת המועצה הציבורית להורות בישראל

ד"ר יעל דיין - מרצה באוניברסיטה העברית, האגודה הישראלית למען הילד בגין הרך

עו"ד רחל בנזימן - יו"ר ועד מנהל איתך מעכי - משפטניות למען הצדק החברתי

יהודית גידלי

יעל, חבר המתרגמים
<סייעת שנייה בגני ילדים>

שלום. אנחנו מקיימים דיון בנושא הסייעת השנייה בגני הילדים. להזכיר, השנה בעקבות דוח טרכטנברג הוחל "חוק חינוך חינם חובה" מגיל 3. כתוצאה מכך עלו נושאים שונים ושאלות שונות בהקשר לצוות הגן במציאות שיש בגנים בין 30 ל-35 ילדים בני שלוש, חלקם לא גמולים, מה שמהווה עומס גדול וחוסר יכולת אמיתית לטפל גם בעניינים הפדגוגים וגם בצרכים השונים של הילדים בגילאים הללו.
הנושא לא חדש. עסקנו בו בתחילת ינואר, בתחילת השנה. משרד החינוך דיבר על כך שהוא יגייס בנות שירות לאומי לטובת סיוע נוסף בגני ילדים וכן ימצא פתרונות נוספים. אני רוצה להקריא את מה שכתבנו בסיכום הדיון שהתקיים ב-24 בינואר 2014.

"הוועדה מציינת פה אחד כי החלטת הממשלה בנושא חינוך חינם לילדים מגיל 3 בכל הארץ שהתקבלה בעקבות המחאה הגדולה הייתה משמעותית וחשובה וגובתה גם בהיקף תקציבי חסר תקדים.

הוועדה פונה למשרד ראש הממשלה, למשרד החינוך ולמשרד האוצר ומבקשת להשלים את המהלך ולאשר תקציב נוסף עבור סייעת שנייה בגני טרום, טרום חובה. התקציב יכול להיות דיפרנציאלי בין רשויות חזקות לרשויות מקומיות חלשות.

הוועדה מציינת את החשיבות בקיום גני ילדים רב גילאים. יש יתרון בגני ילדים שבהם ילדים גדולים יכולים לסייע לילדים קטנים.

הוועדה תתכנס ותדון בהרחבה על נושאים נוספים שעלו בישיבה כגון: מעמד הסייעות, תנאי העסקתן, סייעות בחינוך המיוחד ועוד".

ביקשנו אז דיווח על ביצוע מסקנות תוך שלושה חודשים.

זה הבסיס לדיון היום לקראת שנת הלימודים הבאה. אני אבקש את משרד החינוך להציג כמובן את הערכות שלו. בבקשה.

ראשית, זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו מדברים על הנושא. בוודאי שאנחנו כמוכם וכמו כולם כאן בטוחים שכדי לנהל גן ילדים ולהוביל חינוך מטיבי בגן יש צורך בכוח אדם נוסף בגני הילדים, באנשים מקצועיים. אנחנו מדברים גם על החלק הטיפולי, פיסי-טיפולי, בילדים, אבל בוודאי שהזמינות הרגשית והחלק הפדגוגי הם מאוד משמעותיים. כשהגנים מאוד גדולים אנחנו יודעים כמה זה קשה לגננות, אנחנו יודעים שיש צורך בעזרה מלווה לאורך כל היום בכל הנושא של צוות מקצועי בגן. אני במקצועי פסיכולוגית התפתחותית, ללא ספק את החלק הרגשי אני רואה כמרכזי מאוד. לכן, מעבר לתוספת כוח אדם הרבה מאוד מההשקעה שלנו הן בהשתלמויות של הגננות לגילאים הצעירים. ההשתלמויות נוגעות גם בצרכים המאוד בסיסיים של ילדים בגיל הרך. מעבר למספר הילדים בגן אנחנו רוצים גם לקדם את האיכות.
כיוון שלא תוקצבה תוספת כוח אדם לגנים, כמו שאמרת באמת הכניסו את הנושא של שירות לאומי, היום יש 1,200 תקנים שאושרו. לצערנו, כרגע בשלב זה של השנה, יש לנו רק 600 בנות שירות לאומי שתוכלנה להיכנס לגנים כי קשה מאוד לגייס בנות.
בנות שירות לאומי כצוות מסייע בתוך הגן, אנחנו משקיעים בהכשרתן. המשרד מלווה גם את בנות השירות הלאומי לאורך כל השנה על ידי יועצות לגיל הרך. היועצות החינוכיות לגיל הרך מלוות את בנות השירות הלאומי וגם את הגננות בשלבים הראשונים של שנת הלימודים. זה לא מספיק, אבל זאת המציאות נכון כרגע.

כמה גני ילדים לגילאי 3-4 יש?

בעקבות ועדת טרכטנברג נוספו 3,000 גנים. גם קודם היו גנים לגילאי 3-4, זה לא משהו חדש.

בפריפריה.

לא. היה בכל הארץ. 3,000 זה מספר הגנים שנוסף.

רוב הגנים הם רק גילאי 3, הגנים האלה יהיו בעדיפות ראשונה לגבי - - -

אני התכוונתי לגלאי 3, 3-4. כמה גנים כאלה יש?

בשלב זה של השנה לא ידוע בדיוק כי הרשויות מחלקות את זה עד לרגע האחרון לפי מספר הנרשמים, לפי מספר הפניות של ההורים.

אתם תקננתם 1,200 ומתוך זה רק חצי אתם מצליחים לאייש.

בשלב זה. נאמר לנו שלעיתים בנות השירות הלאומי, בסמוך לפתיחת הלימודים לאחר שהן בודקות את כל האפשרויות והן רואות את התנאים וכל מה שקשור לגני הילדים, לפעמים רק אז מצטרפות נוספות. אבל זה כרגע מה שידוע לנו.

נכון לומר שרוב בנות השירות הלאומי הן כאלה שהולכות לגנים הדתיים?

לא.

כי רוב בנות השירות הלאומי הן בנות דתיות.

כן, אבל הן משובצות בכל הגנים. הקריטריון הוא, גנים עתירי ילדים גילאי 3. גם בשנה שהסתיימה עכשיו היו כבר בנות שירות לאומי, גם הבנות הדתיות היו בתוך גנים ממלכתיים, לא ממלכתיים דתיים, זה לפי צורך.

מה קורה עם תקצוב לסייעת נוספת?

על זה אין לי תשובה. כרגע אין תקצוב.

האם אתם מאפשרים לרשויות חזקות כן להכניס סייעת לגנים?

רשויות לאו דווקא חזקות, יש רשויות שרואות חשיבות מכניסות סייעת נוספת. חלק מהרשויות מכניסות בשלושה חודשים הראשונים וחלק אחר לא מכניסות.

יש לכם נתונים על ההיקפים?

עדיין לא.

היו לכם נתונים לגבי השנה שחלפה?

יכול להיות שהיו, אין לי אותם כאן. בשנה הקודמת היו רבים יותר ממה שיהיה בהמשך כי זאת השנה ראשונה שהתמודדנו עם הנושא. יכול להיות שהשנה ימצאו פתרון באמצעות בנות השירות הלאומי ויוותרו על הכנסת סייעת נוספת. אין לי כרגע את הנתונים.

האם אתם מעודדים גנים משולבים של בני 3 ובני 4?

כן. אנחנו מעודדים. יש לזה יתרון מבחינת הובלת התהליך החינוכי, יש לזה גם יתרון מבחינת ההתמודדות עם הילדים הצעירים, אבל הרשויות הן אלה שבונות את הדגמים של הגנים. זה תלוי גם באזורים ובמספר הנרשמים וגורמים נוספים שנלקחים בחשבון.

בשורה התחתונה, בעצם שום דבר לא השתנה מהדיון שהתקיים לפני חצי שנה.

נכון. לצערי כן מלבד העובדה שהשנה תהיינה יותר בנות שירות לאומי מהשנה הקודמת.

את רואה שההשתלמות שבנות השירות הלאומי מקבלות מספיקה מבחינת ההכשרה כדי להתמודד עם הגילאים הללו, עם המיוחדות הזאת?

מאחר ואנחנו חושבים שהן בנות מאוד צעירות ללא ניסיון עם ילדים צעירים, זאת הסיבה שמעבר להכשרה שהן עוברות לפני הכניסה לגנים, אגף שפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי) שבו היועצות החינוכיות לגיל הרך נמצאות, הן מלוות את כל בנות השירות הלאומי בכל הארץ. לאורך כל הארץ יש יועצות שמלוות אותן לאורך כל השנה גם בהשתלמויות וגם בכניסה ישירה לתוך הגנים, גם בזמינות טלפונית. אני חושבת שזה משהו שעוזר מאוד בהתנהלות בתוך הגן. כמובן שגם הגננת מלווה את בת השירות לאומי ונותנת לה כלים להתמודדות.

הגשת בקשה למשרד האוצר לתוספת תקציבית לסייעות? ניתחתם מה התקציב לזה?

יש ניתוח תקציבי. ככל הידוע לי כרגע אין לזה תקצוב. אני אוכל לומר שיש כאן איזה תקציב שנדרש, אני אפילו לא יודעת לקרוא אותו עם כל כך הרבה המספרים שיש פה. התקציב שנדרש להכנסת סייעת נוספת לגנים, מדובר על גני טרום חובה מעורבים, למעלה 1,4 מיליארד.

איך החישוב נעשה?

בכל מה שקשור לכסף אני אעביר את רשות הדיבור.

אני ממינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך.

לגבי גנים שהם טרום חובה בלבד, מדובר על כ-700 מיליון שקל, סדר גודל של 6,200 גנים - -

6,200 גנים לגילאי 3?

גני 3-4. אין גן במערכת שמוגדר לגיל 3 בלבד, הגנים הם טרום חובה ומוגדרים לגילאי 3-4. זה הנתון.

אז הערכה שחצי מזה - - -

עשינו ניתוח נוסף, אם יש לפחות 60% ילדי גיל 3 בגנים האלה, מדובר על סדר גודל של 1,200 גנים. זה שליש מסך הגנים שבהם 60% הם בגילאי 3 ומעלה.

זה לא עושה שכל. אתה אומר שלגילאי 3 ולגילאי 4 יש 6,200 גנים, אז ההיגיון אומר שחצי צריך להיות 3,000 וחצי לגילאי 4, אלא אם יש מעורבים. גנים שבהם לפחות 60% הם גילאי 3 סדר הגודל הוא 1,200. זה עושה שכל לגבי סך בנות השירות הלאומי שאמורות להיות בתקן.

נניח ש-1,200 הן עוזרות גננות שהן לא בנות שירות לאומי, מה המשמעות התקציבית?

כ-140 מיליון שקל.

כמה עלה כל יישום דוח טרכטנברג בגנים?

תתקן אותי נועה, רק השכר הוא בסדר גודל של 1,4 מיליארד שקל, אם איני טועה.

והבינוי?

אני אתקן. עלויות יישום דוח טרכטנברג בגני הילדים מתחלקות לשתיים, עלויות בינוי שהן חד פעמיות במהותן ועלויות לבסיס שנועדו לשכר הסייעת, גננת ועלויות התפעול השוטף של הגן – התוספת התקציבית תגיע בהבשלה מלאה בנושא השכר ל- 1,8 מיליארד בשנה, כל שנה. עד כה התווספו לבסיס תקציב 2013-14 של משרד החינוך כ-1.4 מיליארד שקל. בשנת התקציב הקרובה צפויה להיכנס תוספת נוספת. בכל מקרה חינוך לגילאי 3-4 נכנס, לא רק שהוא מוגדר כחינם הוא גם נכנס לתוקף של "חוק חינוך חובה" ולכן מספר הילדים שיהיו במערכת זה מספר הילדים שיתוקצבו ללא קשר לתקצוב שניתן או לא ניתן. זאת אומרת,ש אם לצורך העניין ההתנהלות בפועל תהייה 2 מיליארד למרות שתכננו להקצות 1,8 מיליארד, כמובן שהסכום יתווסף.
לגבי עלויות הבינוי, אם אני זוכרת נכון, הן עומדות על כ-450 מיליון שקל. אני אוכל לבדוק ולהעביר את הנתון המדויק. הנתון הנכון והמדויק לגבי השכר הוא 1.8 מיליארד שקל.

איך נעשה הקיזוז מול בנות שירות לאומי, ה-600 שמשתלבות?

זה לא קיזוז, זאת עוד תוספת.

תודה. משרד החינוך יש עוד מה להגיד על העובדה שבעצם לא התקדמנו?

נשמח מאוד שנוכל להעניק חינוך מיטבי.

בוקר טוב לכולם אני עורכת דין מעמותת "כולנו משפחה". קודם כל תודה על קיום הדיון החשוב הזה.

ברשותכם אני ארצה לעשות סדר כי כשאנחנו יצאנו מהדיון הקודם, שם באמת נזרקו כל מיני סכומים וגם בדיונים אחרים, סכומים כמו מיליארד, 6,000 גנים, ניסינו לעשות סדר בדברים. בררנו את הדברים מול משרד החינוך, מול מנהל כלכלה ותקציבים. בשיחה מחודש מרץ נמסר לנו שדובר על 1,600 גנים בהם יש מעל 20 ילדים בגילאי 3. העלות של מימון סייעת נוספת באותם גנים עמדה על כ-160 מיליון שקל.
לשנת הלימודים הקרובה דובר על הוספת 1,200 בנות שירות מתוך ה-1,600 שאמורות להיכנס לשנת הלימודים שאחרי. כרגע אנחנו מדברים על 1,600 גנים, 600 בנות שירות. גם אנחנו בררנו שרק 600 בנות שירות משתבצות. כלומר, יש מחסור ב-1,000 גנים. על זה אנחנו מדברים כאן, לא על 6,000 ולא מיליארד. מדובר רק בכ-1,000 גנים. אני אומרת כ-1,000 גנים כי צריך לראות מה קורה מבחינת הרישום והשיבוצים. העלות מסתכמת ב-88 מיליון שקל. אם לוקחים את העלות השנתית של סייעת, שהוא 1,100 שקל, כול הנתונים האלה נמסרו לנו מאגף כלכלה ותקציבים, צריך לדעת דבר נוסף, מאחר ולא כל התקצוב של בנות השירות ממומש זה פה גם פער כי אם דיברו על 44 מיליון שקל עלות של 1,200 בנות שירות, אבל שובצו רק 600 בנות שירות, זאת אומרת שיש פער של כספים שאני לא יודעת מה עושים איתו, זה כסף שלא מומש. זאת אומרת שבסופו של דבר אנחנו מגיעים לסכומים מזעריים, יחסית מגוחכים לתקציב של כ-40 מיליארד שקל של משרד החינוך.
אנחנו משתוממים, אני מודה שגם מזה שלא יודעים מה בדיוק המספרים, צריך להביא אותם. הפער, מצד אחד החשיבות הקריטית, אנחנו רואים את זה בימים האלה. תחשבו מה זה 35 ילדים על גננת וסייעת בגנים שצריכים עכשיו לרוץ למקלט למשל, מי מחבק את הילדים האלה? מי מביא אותם לשם? מה קורה כאן? גם ביום יום ולא רק במצבי חירום מי דואג לילדים? איך אפשר לדאוג לילדים עם מספר כזה? תיקחו את החשיבות הקריטית ואת המציאות ההזויה ואפילו האכזרית שהילדים נמצאים בגנים אל מול העלות הזניחה הזאת. היום המחקרים מראים מה התמורה, מה התועלת שמניבים מהשקעה בגיל הרך. פשוט לא ברור איך זה לא קורה.

אנחנו כאן בשביל לשאול איך זה לא קורה, איך משרד החינוך לא מוצא עלות כזאת, אנחנו לא מזלזלים בסכום הזה וברור שזה סכום, אבל איך לא מוצאים כזה סכום כדי לתקצב דבר כל כך כל כך בסיסי. לא ברור לנו. אנחנו נשמח לשמוע תשובות.

האם יש הסכמה שמדובר באמת רק ב-88 מיליון שקל?

אמרתי, מדובר ב-1,200 גנים וזה לא 88 מיליון שקל, זה קרוב ל140 מיליון שקל - -

לפי איזה חישוב?

אני לא יודע מי נתן לכם את הנתונים - - -

מר דודי מזרחי מנהל המחלקה.

עלות סייעת זה למעלה מ- 117 אלף שקל. אגף התקציבים יוכל להעיד על הסכום. 1,200 תכפלי את זה. התקציב הזה לא יכול לבוא מתקציב משרד החינוך. אני מניח שאולי יהיו דיונים עם משרד האוצר לגבי תוספת.

אבל אני שומע, אתם לא הכתובת, אין בכלל דיונים עם משרד האוצר על ניסיון למקד ולמפות את הנתונים ואת העלויות בכמה רמות. הרי אם יש 600 בנות שירות אז זה מוריד את מספר הגנים שנדרש, יש 600 בנות שירות לאומי. אתה רוצה להגיע ל-1,200. נועה, אני מבין שאין אתכם דיונים על תוספת כסף. פוחדים מכם מראש.

דיוני התקציב נערכים בימים אלה ותקציב המדינה יאושר בממשלה בעוד כחודש וחצי - - -

אבל זה כבר אחרי פתיחת שנת הלימודים או לקראת שנת הלימודים.

תוספות תקציביות ניתנות בעיקר בהתאם לסדרי עדיפויות של משרד. אני יכולה למנות כאן מספר פרויקטים תוספתיים. הצרכים הם אין סופיים והמקורות מוגבלים, לצערנו זאת המציאות. אנחנו מגיעים לדיון כאן אחת לכמה שבועות, כל הדיונים מאוד חשובים ואני לא אומרת את זה בציניות, כל הנושאים קריטיים, כל הנושאים תורמים גם להתפתחות הילד וגם למיצוי פוטנציאל כלכלי, גם להתפתחות החברה וגם לשוויון הזדמנויות. אין שום תחום בחינוך שנקיים עליו דיון ולא נגיד שהתוספת התקציבית היא מוצדקת וראויה, לא גנים ילדים ולא חינוך מיוחד ולא הארכת שנת לימודים ולא תוספת שכר למורים ותוספת שכר לסייעות, אבל המקורות מוגבלים והדרישות הן אין סופיות. לכן בתוך עולם כזה צריכים לעשות סדרי עדיפויות. משרד האוצר משתדל לא להתערב בסדרי עדיפויות של משרד. נקבעת מסגרת תקציבית, מתנהלים דיונים תקציביים ובמסגרתם המשרד צריך להסתדר עם מסגרת המקורות שניתנה לו.

אנחנו יכולים למנות את התוספות שניתנו בשנים האחרונות ונוכל להחליט ביחד האם הם לא היו חשובים, האם הם לא היו רואים ולא תרמו לחינוך ילדי מדינת ישראל. תוספות שכר ניתנו למורים בסך של 6.5 מיליארד שקל עד כה. הרחבת חינוך חינם לילדי 3-4 כך שמעמד הביניים יזכה לגני ילדים. הארכת שנת הלימודים בהבשלה מלאה בעלות של 525 מיליון שקלים. אף אחד לא יכול לומר שהנושאים האלה לא ראויים. אנחנו מבינים שגם הנושא הזה חשוב, קריטי ומהותי ומנסים לתת לו לפתרונות ביניים, אבל העלות התקציבית היא מאוד גדולה. לא בדיוק הבנתי את החישובים שאמרת בהקשר, בסוף העלות המלאה עומדת, בסוף זה תלוי איך מגדירים איזה גן יקבל או לא יקבל את זה. אם נרצה להחיל את זה על כל הגנים שבהם יש גילאי 3 צריך לראות גם אם לא מעוותים תמריצים, זאת אומרת, ככל שתבטיח תוספת סייעות שיש בהם X ילדים, העלות היא לא קבועה כי ההתנהגות תשתנה ולכן העלות בפועל תהייה יותר גבוהה. זה עניין של סדרי עדיפויות בתוך תקציב המשרד.
אני אתן כמה נתונים לגבי תוספות שכר ותוספות תקציביות שניתנו לעניין גני הילדים. פרט ל-1.8 מיליארד שקל שהזכרתי קודם לגבי חינוך חינם לגילאי 3-4 ניתנו תוספות שכר לגננות במסגרת "אופק חדש" ותוספות שכר לסייעות. השתלמויות לגננות שהן עכשיו תנאי להתקדמות בדרגות ולהתקדמות בשכר - - -

זה חלק מ"אופק חדש".

נכון. אני אומרת שפרט לתוספת התקציב - - -

אוקיי, תכף תבכי על כתפינו או שאנחנו נבכה על כתפייך.

כמה גני ילדים מגיל 3 היו לפני דוח טרכטנברג? הלא יש שני סוגים, הפריפריה והיו כמובן רשויות שנתנו את השירות הזה, נתנו אותו כמובן תמורת תשלום וכל הקודם זוכה. כמה גנים כאלה היו בפריפריה לפני דוח טרכטנברג?

אין לי פה את הנתונים, אבל אפשר להוציא אותם.

אני לא רוצה להחליש את הטיעון בצורך בסייעת נוספת, אבל תקופה ארוכה מאוד שמתקיימים גנים לילדים מגיל 3 עם 35 ילדים, אף פעם הדרישה של סייעת נוספת לא הייתה כל כך דרמטית כמו עכשיו.

פשוט זאת הייתה אוכלוסייה חלשה שלא הייתה ערה לכך שהמענים לא היו טובים.

אבל הדרישה היום היא באמת דרישה לכולם.

לא שאלתי אם הדרישה היא לכולם. אני אומר שבנושאים רבים שעולים על השולחן יש הרבה דרמטיות. האמת תמיד נמצאת באיזה מקום באמצע וביכולת לעשות סדרי עדיפויות כפי שאומרת בצדק נועה.

רגע, ידעתי שאתם תכעסו עלי. אני מנסה להציג את הדברים מזוויות אחרות. שאלתי ולא קיבלתי תושבה, כמה גני ילדים היו, למשל בירוחם בגנים מגיל 3 לא הייתה סייעת שנייה. הייתה סייעת אחת על 35 ילדים. זה נתון, על מה הויכוח שלכם? זו עובדה. בואו נמשיך הלאה, אתם רוצים להתווכח איתי על זה? זו עובדה - - -

לא בטוח, צריך לבדוק את זה.

אני אומר לך. את יכולה לבדוק את זה כמה שאת רוצה.

אחד הדברים המרכזים כאן זה שהם היו גמולים והיום הם לא גמולים - - -

רויטל, רויטל. לא נצליח לשמוע את מה שאומרים.

לא ידענו עד כמה זה חשוב שם.

אני מארגון "הורים דורשים מהפך בחינוך" גם עד 2001 וגם מ-2011 המחשבה הייתה שילד מגיע למערכת החינוך בגיל 6 ומטפלים בו מגיל 6. משנת 2011 כשיצאה "מחאת העגלות", בעוונותיי היה לי חלק בה, הבינו שהילד לא נולד בגיל 6, ועדיין הילדים נדרשים להתאים את עצמם למערכת ולא המערכת מתאימה את עצמה לילדים. יש הרבה מאוד עלוות שהיו פה, באמת היו פה. באיזו נקודה, ככל שהיכולת שלנו כהורים לבוא ולהביע את הצעקה גם של ישובי הפריפריה היא מוחלשת, זה נכון. גם אני באה מישוב שהוא ישוב מבוסס וגם אצלנו זה היה כל הקודם זוכה, אבל לא היה מספר כזה של ילדים בגילאי שנתיים-תשע ולא היו כאלה בעיות ולא נוצר מה שהמצב יוצר היום.

המצב יוצר מערכת חלופית למי שיש לו כסף. כי למי שיש לו כסף חוזר היום לגנים הפרטיים שהם מוכר שאינו רשמי. יש את ההנחה בתשלום שאתה מקבל כשאתה ב"חוק חינוך חובה חינם", אבל מצד שני אתה מוסיף עוד כמה שקלים ואתה מקבל עוד אנשי צוות ועוד כיתה. היה מצב שאנשים באו למערכת הציבורית מתוך אמון במערכת הציבורית, היום בורחים. אני אימא לילד בן 4.5 שבא מגן מדהים, אבל לגננת יש רק שתי ידיים ולסייעת יש רק שתי ידיים.

הבנתי. לכן בהחלט המלצתי בדיון הקודם לעשות דיפרנציאציה כך שבגני ילדים שבישובים מבוססים יגבו איזה מחיר נוסף ועל ידי יממנו את הסייעת הנוספת. בסופו של דבר, זו אמירה גם לאוצר וכמובן גם למשרד החינוך, למצוא ולא ללכת על מספרי הענק האלה שמכילים את כולם. לעשות דיון וסינון, כלומר, ליצור סדרי עדיפויות כדי לתת פתרונות במקומות שבהם אין פתרונות אחרים.
תראו, הלא אם היינו מושיבים כעת את הארגון שאת באה מתוכו ואת זה שלידו, איך הם נקראים, "מחאת הסרדינים" ויש בטח עוד כמה כאלה, כל אחד הוא ימבה של כסף אם רוצים לעשות. אגב, הכול צודק. כיתה של 40 ילדים זה רע מאוד. נכון שבסוף מישהו באיזה מקום עושה סדרי עדיפויות, קייטנות ומה שנקרא 'בית הספר של הקיץ'. נכון שעושים סדרי עדיפויות. אני חסיד גדול של תקצוב דיפרנציאלי, אגב הוא הולך להיות. יש למשרד עניין בזה. משרד האוצר שם כאן כסף תוספתי כדי לא לפגוע ברשויות החזקות ושייתנו תוספת לחלשות, זה יהיה דבר קבוע כדי שביכולות שיש לנו נכוון למקומות.

אנחנו נחזור לדיון מסודר. דפנה אבן בבקשה.

אני מארגון הגננות. בוקר טוב.

ארגון הגננות שלא הסתדרות המורים.

נכון. מארגון הגננות המחנכות. אני כגננת מנסה לתת אור מאחר ויש את ההורים שבאים בקולו של הילד ויש פה נציגה של הסייעות. הגננת במקום בו היא נמצאת היא בעצם צריכה לדאוג לניהול הגן, לילד ולסייעת. בנייר העמדה שהנחנו הבוקר על השולחנות פירטנו שבשנים האחרונות מחילים עוד ועוד רפורמות בגני הילדים והגננת נאלצת ליישר קו בהתאם. היא מודעת לכך שמי שנפגע בסופו של דבר זה היא, הילד והאקלים המיטבי של הגן ואיתו גם הסייעת שהיא חלק בלתי נפרד מהגן.

לצערי אני שומעת עכשיו מנציגת משרד החינוך שבנוסף לארבעת הרפורמות שמצוינות בנייר העמדה שלנו, אני מבינה שיש לנו תפקיד חדש מהשנה והוא להיות מדריכת בת השירות הלאומי. לא מספיק שיש רק שתי ידיים כדי להכיל 35 ילדים ולתת את הטיפול הפיסי והמענה הרגשי. הנה עוד משהו חדש, זה משהו שלא מתאים למדינה מפותחת כמו מדינת ישראל. מאוד עצוב שמדינת ישראל שכבר הבינה, אני מקווה היא הבינה מפרופסור קליין את המשמעות של היפוך הפירמידה וחשיבות הגיל הרך שההשקעה בו היא ההשקעה הבטוחה ביותר והמניבה תשואה של בוגר שהוא בוגר בשל, בוגר שיגיע רחוק, ועדיין המדינה עדיין לא מסוגלת לתת את התקצוב המתאים ובאמת ממשיכה לפגוע.
פרופסור פנינה קליין פרסמה מחקר בו היא אומרת שכמו שתינוקות זוקקים לתפריט תזונתי של ויטמינים ומינרלים כדי להתפתח בצורה תקינה מבחינה גופנית, הם חייבים מבחינה מנטאלית לקבל את המענה הרגשי והנפשי כדי להבשיל. אם לא יתנו להם את זה אנחנו נראה חוסר רצון ללמידה, בעיות של קשב וריכוז ועוד קשיים.

את הנחת לנו את נייר העמדה.

זה לא כתוב שם, אני הבאתי את זה בנייר אחר. אני אומרת, שחבל ועצוב לשמוע שיש כאן הנחה שאם אנחנו נעשה גנים תלת גילאים אז הילד הבוגר יסייע לילד הצעיר. זו הנחה שהיא שגויה. ילד בוגר בגיל 5 גם הוא זקוק למענה, הוא לא צריך לתת סיוע לילד בגיל 3. הוא זכאי למענה ראוי מהגננת ולצערה היא לא פנויה כי היא עסוקה בהחלפת חיתולים.

תודה. בבקשה ישראל.

אני מארגון הורים למערכת החינוך בירושלים. הייתי מבקש להוסיף כמה דברים. הדבר הראשון, עד לפני כמה שנים הילדים האלה היו במעונות יום של התמ"ת (משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה) או לחלופין בגנים פרטיים, חישוב הצוות היה אחד על עשרה בערך. בגן של 30 ילדים היו בדרך כלל 3 גננות.

יישום וועדת טרכטנברג הוא דבר מבורך, אבל כמו שהשר אמר, שמעתי אותו בכמה דיונים והוא לא היה השר שעשה את השינויים, הוא אמר 'בכל דבר חדש תמיד יש מקצה שיפורים'. אנחנו חושבים שמקצה השיפורים הזה הוא ממש ממש נדרש.

אני לא מסכים אם הסיפור שילדים בוגרים עוזרים לילדים קטנים. אני בתור אבא לילדה בגן רב גילאי רואה בזה נזק גדול לילדים. הגננת לא מסוגלת ולתת את המענה הפדגוגי לשלושה גילאים ביחד.

דבר נוסף, התקצוב הדיפרנציאלי, כתבת את זה בסיכום הדיון הקודם שהתקיים לפני חצי שנה, אני חושב שהוא מאוד הגיוני ויש בו אמירה מאוד חזקה. חבל מאוד שבחצי שנה לא הייתה שום התקדמות. אנחנו עכשיו ביולי ואם אנחנו רוצים שתהייה איזו התקדמות בשנה הבאה צריך לקיים מרתון דיונים עד לספטמבר.

בנות שירות לאומי, בנושא בנות שירות לאומי יש בעיה מאוד רצינית. נציגת ארגון הגננות אמרה את זה כעת. הגננת צריכה להפוך בחודש ספטמבר, בחודש הכי קשה שלה כי בדיוק מגיעים הילדים הלא גמולים למעונות, היא צריכה להפוך מדריכה של בת שירות. צריך לקחת עוד דבר בחשבון, בת שירות לפעמים היא קצת לאומית, למה, כי בשנה הנוכחית הגדרות התפקיד של בנות שירות לא ברורות ובנות שירות אמרו 'רגע, סליחה, אנחנו לא מחליפות חיתולים, אנחנו בכלל לא אמורות', אז התחילו מריבות בגנים. במקום להתעסק בחיתולים עכשיו צריך להתעסק בלריב עם בנות שירות. בנות שירות, כאן זה יוצא פועל של הדיון הקודם שהיה מאוד ברור בסיכום הדיון הקודם, בנות שירות זה פתרון זמני, ממש זמני, זה לא מחליף סייעת מקצועית. אתה יודע, גם הפער בתשלום בין סייעת מקצועית לבין בת שירות זה לא מאפס למיליון. יש פער, אבל זה לא מאפס למיליון.
דבר נוסף שצריך לקחת אותו מאוד מאוד בחשבון - - -

כמה עולה בת שירות?

בערך 2,500 שקל בחודש. כמה עולה סייעת בשכר מינימום?

110 אלף לשנה לעומת 20 אלף.

זו סייעת בשכר מינימום בשכר של 2,700-2,800 שקל. אנחנו מדברים כאן על הבדלים - -

זה 20,000 וזה הבדל גדול.

אלו לא נתונים נכונים.

אני לא נכנס עכשיו לדיון - - -

יש הבדל מאוד משמעותי, לא ניכנס מה הוא.

אני מסכים שיש הבדל, אבל הוא לא הבדל שבת שירות עולה אפס מול סייעת שעולה 4,500 שקל. יש הבדל, הוא בערך חצי.

צריך לקחת בחשבון שאם הפתרון הזמני הוא פתרון של בנות שירות יש להגדיר את התפקיד שלהן מראש.

דבר נוסף שהוא רג'קטים שקיבלנו מהשנה שעברה, התחילו לחפש את בנות השירות רק ברגע האחרון ואז לא מצאו את בנות השירות הכי טובות. גם זה דבר חשוב.

דבר נוסף שהוספתי לנייר העמדה שמבחינתי הוא מבורך, וזה נייר העמדה שהעבירו הארגונים האחרים, זה לא נייר עמדה כל כך פשוט. לכתוב דבר כזה עם כל כך הרבה ארגונים, מגיע להם שפו על זה כי זה לא כל כך פשוט.
כתוצאה מהדיון הקודם עלה לי בראש דבר נוסף. אדוני היושב ראש, בדיון הקודם העלית את השאלה מהו תקציב הבינוי של דוח טרכטנברג וכמה נוצל ממנו – נוצל ממנו כ-50% - שאלת אז האם ניתן להסיט תקציב, לצורך העניין לסעיף השכר, ואנשי האוצר אמרו שאין מצב.

אני גם יכולה להסביר למה.

רגע, אני לא שם. אני רוצה להגיד משהו חשוב מאוד - - -

זה ההבדל בין הוצאה חד-פעמית - -

כן. אני מקבל את זה. אנחנו מבינים שיש פערים בשכר.

כרגע אני מבקש לציין בעיה רצינית במבנה. אתם נתתם תקציב מבורך לבינוי, אבל יש שכונות בירושלים שאין שום סיכוי להכניס שם בורג, בטח לא לבנות גן. התקציב שלכם הוא רק לצורך בינוי, אבל כשעיריית ירושלים או כל רשות אחרת רוצות לקחת את הכסף הזה ולעשות בגן קיים התאמה לילדי גיל 3 אומרים להם 'לא'. זה חסר היגיון - - -

מה זאת אומרת?

אני אסביר. במעונות היום יש לילדים בגילאי 3 אסלה נמוכה, יש להם אגנית, יש להם טוש וכל מיני דברים שילדים בגיל 3 צריכים כשמחליפים להם חיתולים. בגני עירייה לא היו קיימים הדברים האלה עד שהילדים עברו. עכשיו באה העירייה ורוצה לבקש את הכסף של הבינוי לצורך התאמה ואז אומרים להם 'לא'. זה ממש אווילי - -

יש עודף גנים?

שוב, הילדים עברו וכרגע בשנת 2014 יש ילדים שנמצאים בגנים של משרד החינוך לגילאי 3. הם עברו ממעונות היום ובגנים של משרד החינוך אין כרגע התאמה עבורם. צריך לקחת את הכסף של הבינוי ולאפשר איתו גם התאמה.

כרגע זה לא ניתן וזה דבר מאוד חשוב.

יש כסף שיושב ולא עושים איתו כלום.

הכסף לא יושב. תבינו, בסוף יצטרכו להקים את הגנים האלה. הבעיה היא מציאת הקרקע ולפעמים זה עניין של תכנון ערים. אני לא מדבר על מקומות שאין מקום. הבעיה במזרח ירושלים גם היא בעייתית. כשאתה מקצה כסף לבינוי הוא לא מוגבל לשנה. הוא מוקצה ליום שבו יאתרו את השטח, יגמרו את התכנון ויצליחו לבנות.

ברשותך אני מבקש להוסיף משפט קצר. כשעשיתם את התקציבים, גם אתם אנשי התקציבים וגם בדף העמדה, לדעתי היה צריך לקחת עוד דבר בחשבון, כרגע השירות בגנים האלה הוא לא אופטימאלי אז מי שיכול הולך לגן פרטי. קחו בחשבון שאם השירות הזה יהפוך להיות אופטימאלי, כלומר, אם תהייה סייעת, אז יהיו יותר ילדים ואז יותר יתקצבו. כרגע הוא לא אופטימאלי. אם אני הייתי יכול לשלם היום, לא הייתי שם. לא הייתי שם.

גם אני.

קודם כל אני מבקשת להזכיר שילדים בגילאי 3 הם הילדים של טרום אבחון. בעצם היום הם ילדים שמגיעים בפעם הראשונה לתוך מערכת החינוך, לפעמים זאת הפעם הראשונה שרואה אותם עין מקצועית ומתחילים את האיתור וצרכים מיוחדים בגן. המצב היום, לא רק שהגננת לא פנויה לראות אותם, יש לה סט כזה של בדיקות שהיא צריכה לעשות כשהיא מאתרת ילד כזה, לא רק שהיא לא תאבחן אותו, לא יהיה לה זמן לאתר את הילד הזה. הילד הזה ייפול בין הכיסאות. אנחנו נגיע למצב שהוא לא יאותר בזמן ובעצם הוא יפסיד את השנים הכי חשובות של המוח הגמיש ואת היכולת לעשות שינוי משמעותי.

דבר נוסף שיקרה, אנחנו נפסיד את ההזדמנות להשאיר אותו בתוך הקהילה כי הוא יתדרדר עד שהוא יגיע למצב שבאמת יהיה מצב שיחייב להעביר אותו לגני חינוך מיוחד. גני חינוך מיוחד עולים יותר כי הם מתוקצבים בחוק. זאת אומרת שבסוף יצטרכו הרבה יותר כסף ממה שהיו צריכים לתת אילו היו מסוגלים לראות את כל הילדים. זה עוד בלי לדבר על כך שילד עם צרכים מיוחדים בגילים הצעירים האלה נמצא בסכנה גם על ידי הילדים עצמם. הוא הילד החלש ובדרך כלל הפגיע ביותר בגן, אלו ילדים שבדרך כלל עוברים התעללות כזאת או אחרת בתוך הגן. אי אפשר שלא להתייחס לכך שהם נמצאים במספר גדול מאוד ושהם בשלבי טרום אבחון. הפגיעה הזאת, גם האבחון המאוחר וגם כל הדברים האחרים שציינתי גורמים בהרבה פעמים לנזק בלתי הפיך. יש מחקרים שמראים את הנזק הבלתי הפיך הזה.

דבר נוסף, יושבים כאן ממשרד האוצר וגם מאגף התקציבים, אתם מדברים על כך שצריך לעשות סדרי עדיפויות ולדאוג, אבל אתם בתור רגולטור יודעים שיש כספים שאתם מעבירים ושהולכים לרשויות המקומיות, שלא מגיעים למקום – זה לא איכפת לכם. מדברים כאן על סדרי עדיפויות אז תדאגו שהכספים שאתם כן מעבירים יגיעו. למשל, הכספים של הסייעות שנשארים בתוך האגפים ולא מגיעים לילדים למרות שלא רק שהם צבועים לרעיון, הם צבועים על פי תעודת זהות.

זה לא הדיון וזו גם לא הכתובת.

אני מהסתדרות המורים. אני מבינה שכל הדיון מתמקד בעצם על חלוקת תקציבים כי כולם מסכימים, כולם יודעים מה צריכים. אמרה בעצמה נציגת האוצר שכל הדרישות הן מאוד חשובות. השאלה באמת היא סדר עדיפויות.
אני חושבת שאם כולם אומרים כאן, אני אחזור על עמדת הסתדרות המורים, בעצם היא חוזרת על עמדת כולם, לפי מיטב ידיעתי דרשנו כבר באמצע השנה האחרונה שלא תהייה בת שירות לאומי אלא שתהייה סייעת, שזה יהיה חלק מהתקציבים. לדעתי התנו את זה בפתיחת שנת הלימודים.

מהן הסיבות למה צריך סייעת מקצועית ולא בת שירות, לדעתי ציינו את זה וחבל שאני אחזור על כך. צריך להוסיף מעבר לכל מה שנאמר כאן, היא מתנדבת והיא לא מחויבת.

לא במקרה מגייסים רק 600. כשאלה שתספרנה לאחרות מה עושים שם אז בשנה הבאה תהיינה פחות.

אני באמת לא רוצה לחזור על הדברים המאוד חשובים שנאמרו כאן, אבל באמת צריך להתייחס לזה. אני חושבת שמן הסתם למוקד הדיון הזה צריך לבוא עם נתונים שנוכל לדון. מישהו צריך לעשות את ההחלטה על הסכומים שהועברו ולדעת לאן הם הלכו. אם מדובר על זה, לדעתי אי אפשר לדון בלי נתונים. אני חושבת שעל הנתונים האלה צריכה וועדת החינוך יחד עם משרד החינוך ויחד עם הסתדרות המורים להחליט לאן הכסף ילך בעדיפות הראשונה. שאל האדון הנכבד כאן, לאן הולך הכסף כי אנחנו מכירים מועצות שקיבלו כספים והם לא הגיעו לגנים. בכלל על הכספים שמגיעים למשרד החינוך אנחנו מבקשים לבדוק כמה הילד מקבל, אני לא מדברת לא על הגננת ולא על הסייעת אלא כמה הילד מקבל, מה מגיע אליו אחרי שהוא עובר את כל השלבים שהוא עובר בדרך. לצערי, זה הפך להיות מהות הדיון כאן.

לא מדויק, גם הגננת וגם הסייעת, אגב, זו העיקר. עלות הגן והבינוי מתוקצבים. זה מגיע לילד ולצורך העניין את זה יש לחלק ל-35 ילדים, כך שדווקא די ברור שזה לכיתת הגן ושלא נשאר בדרך כלום. בסך הכול מערכת החינוך, זה סיפור בפני עצמו, אבל מבחינת שכרה של הגננת, שכרה של הסייעת - - -

וסייעת נוספת.

אני מתייחס לשאלה מה מגיע לגן.

אדוני היושב ראש, יש לי את החישובים של משרד הכלכלה ואיך הם עושים את החלוקה.

כן, אבל אל תשכח שבמשרד הכלכלה מסבסד ילדים או משפחות על פי הסוציו-אקונומי. אלה שהם מעל רף מסוים משלמים מחיר מלא וגובה וזה לא המחיר שגובים מהילדים.

ברור. אדוני היושב ראש, עשו דיון - -

חבר'ה, לא כולם יחד, אי אפשר כך לקיים דיון. אני מדבר על מעונות היום שאני מכיר, המחירים שם הם יותר נמוכים מהגנים הפרטיים, אבל הם גבוהים והם מסובסדים ונמצאים בקריטריונים של סיכון.

זה מה שאמרתי קודם, עשו רפורמה ובדרך כלל אחרי כזאת רפורמה עושים מקצה, אגב, גם השר אמר את זה בכמה וכמה הזדמנויות. נראה לנו שכרגע זה דבר למקצה שיפורים.

הבעיה העיקרית, לא הייתה מספיק מחשבה על נושא הסייעת השנייה. למה אני אומר את זה, כי אילו הייתה מספיק מחשבה היו רואים את הסל כולו. אולי אז אולי היו משאירים אותו בהיקף של 1.8, אבל היו מורידים פה ומורידים שם. כלומר, היו נותנים פתרון, אולי לא לכולם, אבל במקום שניתן הפתרון שהוא יהיה כולל. לכן נשארו לנו עודף שרך. אגב זה קורה בכל מיני רפורמות ופרויקטים גדולים שלא נותנים את הדעת לכל הדברים. זה כמובן ניתן לתיקון, זה לא דבר שלא ניתן לתיקון.

ברשותך לפני שאתה עובר הלאה אני מבקשת לציין עוד נקודה. צריך לחשוב טוב טוב על מה שאתה אמרת כרגע. אם זכור לכם, לפני שנים רבות עבר חוק חינוך חובה חינם לילדי 3-4 והוא לא יושם כי לא היה לזה כסף. עכשיו מה שהם עשו, הם בעצם העבירו את אותו חוק וגם אין כסף - - -

לא. לא. יש כסף, יש הרבה כסף. יש הרבה כסף, אבל כנראה חסר עוד כדי להשלים את זה למערכת יותר נכונה.

את הכסף שצריך.

כבר מלפני שנים רבות יש כוונה להוריד את מספר הילדים בכיתה. אני אומר תמיד שכל מי שמנהל תקציב, כל אחד מאיתנו מנהל תקציב בבית, הוא עושה בסוף סדרי עדיפויות. כך בדיוק מתנהל תקציב המדינה, אלא, ששם יש גם פוליטיקה שבבית היא קצת יותר חלשה.

אז אולי תעשו מה שעושים בבית, נשים מנהלות אז תכניסו יותר נשים - - -

רויטל, הרי את יודעת יותר טוב ממני כמה יעלה "חוק חינוך חינם משולב" וגם ההסעות והסייעות בחינוך המיוחד. חברים, לאט לאט. בואו נהייה הגונים לפחות כלפי עצמנו בדיונים שאנחנו עושים. זה לא שלא צריך לפתור את זה. אני חושב שניתן לפתור את זה בכספים לא גדולים ובשלבים, לפחות את חלק מהבעיה, בואו נראה את התמונה הכוללת.

כבוד היושב ראש, אולי אפשר ללמוד על עניין סדרי עדיפויות, אתה נוגע בדיוק בנקודה הקריטית ובשורש העניין. על מה הם סדרי העדיפויות של משרד החינוך ולמה. אני מחזירה אותך ואת כולם לדיון שהתקיים כאן לפני שבועיים בנושא צפיפות הכיתות, האולם היה מלא מפה לפה, אנשים לא הצליחו לדבר, אנשים עמדו פה בדלת, כבוד שר החינוך כיבד אותנו בנוכחותו. בכל מה שנוגע לגיל הרך לא צריך הרבה כדי לראות מה קורה פה, הגיל הרך על אף שהוא חייב להיות בראש סדר העדיפויות הוא - - -

אני מציע לא לשכוח, המדינה מהכספים שהיא גובה מאיתנו הקציבה בסוף משהו סביב 2.5 מיליארד שקל, אני לוקח את הבינוי ואת השכר ביחד, המדינה עשתה מהפכה. זה לא מספיק, צריך לעשות תיקונים.

אם מותר לי להעיר הערה בעניין זה, אני כן מזדהה בעניין הזה. לשמוע את המפקחת, בעצם היא חסרת אונים, היא הציגה דברים ואני רואה שלמשרד יש סדר עדיפות שונה. תראה, בתחילת השנה באו אלינו במסגרת "חוק ההסדרים" לקצץ מאות מיליוני שקלים עבור תוספות שהשרים הקודמים קבעו לכיתות א' וב', כדי להקנות מיומנויות יסוד בכיתות א' וב' בחשבון. הגיעו להבנה שזה דבר חיוני וחשוב, לא צריך להביא את פרופסור פנינה קליין בשביל להשתכנע, מספיק לראות את מאלטה המדינה הקטנה שזכיתי לבקר בה, מגיל אפס משקיעים, הם הגיעו להבנה שחשוב שמגיל אפס הכול יהיה בחינם כולל אוניברסיטה. אבל, כשמשרד החינוך מקצץ בכיתות א' וב' את אותן שעות ייחודיות שנוספו כדי שיפצלו את הכיתה וילמדו חשבון, קרוא וכתוב בקבוצה סבירה של 15-17 תלמידים, ושהוא בעצמו במסגרת "חוק ההסדרים" בא ולוקח את הכסף. אני הקטן ניסיתי להצביע נגד, אז אמרו לי 'אתה בקואליציה'. עכשיו הוא החזיר את זה בעקבות זעקה "מחמאת הסרדינים" – נו, זו מדיניות, אלו סדרי העדיפויות? לצערי בעניין הזה זו התנהלות, לפעמים היא נראית לי לא מקצועית להגיע להבנה שההשקעה היום היא בגיל הרך זה דבר חשוב.

תראי, אני גם מסכים עם אותם חוקרים שאומרים 'בעיית הצפיפות בכיתות היא לא בעיה אקוטית בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה'. יש כאן חוקרים שטוענים שלכל היותר זה ממרר את חייו של המורה. בכיתות א' וב', בגני הילדים, בתשתית שאני צריך להשקיע כרגע כי אחרת זה ילווה אותי, איך אמרה רויטל, נו, אחר כך נשקיע בחינוך המיוחד כי זה נסחב, בחשבון הוא לא נמצא שם, בקריאה וכתיבה הוא כבר לא נמצא שם ואז נתחיל להשקיע הרבה יותר. כמה זמן באמת צריך לקחת להפנים דבר שהוא יסודי, מקצועי. המפקחת באמת לא צריכה להישמע חסרת אונים ולומר 'אין לי את התקציב, אני לא יודעת מה קורה'.

>
זה הרבה יותר חמור מזה.

שלום. אני רוצה להציג את עצמי כאן. אני נציגה שלושה ארגונים שביקשו שאייצג אותם. ישראל, אתה מדבר על שותפות בין חמישה גופים, לנו אין לוגו, אבל נתבקשתי על ידי הארגון המקצועי שלי, ארגון הפסיכולוגים שלא קיבל את ההזמנה, שאציג את תמיכתם לדברים המובאים על ידי חמשת הארגונים הראשונים.

כמו שאמרתי, במקצועי אני פסיכולוגית, אני פסיכולוגית עם התמחות כפולה, חינוכית והתפתחותית. אני באגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך, בוועד המנהל ונציגה שלו במועצה הציבורית להורים בישראל.

אני מציגה את המשולש כי אני רוצה לתמוך בדרישה הזאת מההיבט של שלושת הגופים העיקריים: טובת הילדים, טובת הצוות וטובת ההורים. אי אפשר לראות אחד מהם מבלי להסתכל על האחרים כי זו מערכת שלובה.

איכות של גן נמדדת קודם כל על ידי הכשרה של הצוות החינוכי שלו, התמדה של הצוות החינוכי שלו וזה רלוונטי לדברים שעלו כאן. כמובן מספר קטן של ילדים על מבוגר. כל שלושת הדברים האלה חיוניים ביותר לתפקוד של גן. אני מוכרחה לומר כמי שהייתה יושבת ראש פורום הפסיכולוגים לגיל הרך בשפ"י עד פרשתי מהשירות הציבורי, בושתי כשהייתי ערה בפעם הראשונה אחרי יישום המלצות דוח טרכטנברג למה שאתה אמרת. לא הייתי ערה שיישום "חוק חינוך חינם" לאורך שנים בגני ילדים, בעשירונים הנמוכים, היה בלי שהותאמה תקינה לצרכי הילדים בגיל הזה. רק אחרי שקראתי את הדברים שמתרחשים בהיקף אוניברסאלי למדתי עד כמה קודם קופחו הילדים הצעירים, ללא ידיעתי, כי לא ראינו את הפריפריה הזאת. זה הזמן לתקן את זה עבור כולם. כפסיכולוגית והיום גם כסבתא שמאוד עוקבת אחרי הורים לילדים בגיל הרך וחינוך הילדים שלהם, אני יודעת ורואה כפסיכולוגית את הנזקים של הילדים הצעירים בכניסה למערכת שלא מסוגלת לקבל אותם.

באופן אישי, בסביבה הקרובה שלי שני ילדים בנים שעולים לכיתה א' בשנה הקרובה. שניהם נכנסו לגנים לגילאי 3 בערים שונות. האחד יליד ינואר נכנס לגן עם 21 ילדים, הוא שגשג ופרח והוא ילד רגיש מאוד שקיבל טיפולים על בעיות בתיאום גופני, אבל בגן הוא נקלט מצוין והתפתח טוב. בן דודו שלא היו לו קודם שום בעיות התפתחות היה גמול. הוא היה יליד דצמבר, הצעיר ביותר שנכנס בעיר מגוריו לגן לגילאי 3 ו-4, הוא היה הכי קטן בשני שנתונים, הגיע גמול. אחרי שבועיים הוא חזר לגן הפרטי שלו כי הוא חזר להרטיב, הוא ניזוק נפשית ועד היום הוא בטיפול. כל מה שהוריו חסכו על שכר הלימוד בגן ויותר מזה הם משלמים על טיפול פסיכולוגי. אני עזרתי להם למצוא מטפלת מאוד טובה ושתלווה אותו עד שהיא תראה שהוא נקלט היטב בכיתה א'. זה לקח שאני מחויבת כלפי ילדים צעירים ומשפחותיהם כדי שלא הרבה ילדים יעברו את זה. אני חושבת שבתוך סדר הקדימויות עם תקצוב דיפרנציאלי ובלעדיו חייבים למצוא לזה פתרון כי זה בנפשנו. הילדים נפגעים רגשית, ילד פגוע רגשית לא יכול לתפקד, לא קוגניטיבית ולא אחרת במערכת החינוך, לא באותו מועד ולא מאוחר יותר.

הוא גם יעסיק יותר את מערכת החינוך.

אני מעמותת "איתך מעכי". אנחנו מלוות את התארגנות הסייעות הארצית.
אנחנו כאן כדי לדבר קצת מהצד של הסייעת. כמו האחרונה בשרשרת המזון הסייעת אינה שותפה לדיונים ולהחלטות ובהרבה פעמים היא שנושאת בתוצאה הקשה מבחינת מצבו של הגן. אם אנחנו שואלים מה צריכים הילדים, הילדים צריכים צוות מוכשר. הגננת צריכה שתי סייעות, את זה כולנו מבינים., מה צריכה סייעת, היא צריכה סייעת לצידה, היום, גם כשיש לנו את בנות שירות לאומי הסייעת לא מקבלת עוד סייעת לצידה. הסייעת נשארת לבד ובת השירות הלאומי אולי, במקרה הטוב, עוזרת קצת לגננת, היא לא עוזרת לסייעת, היא לא מתפקדת כעוד סייעת. אני מסתכלת כל הזמן כאן בטלפון שלי כי יש לי כאן מכתב מאחת הסייעות שהתכוונה להגיע, אבל לא יכלה להגיע, היא בעצם אומרת שבנוסף לעבודה החינוכית בגן הסייעות עסוקות כל הזמן בהחלפת בגדים, להחליף לידים וכדומה וכדומה. בנות השירות הלאומי לא יכולות לעשות את הדברים האלה משום שזאת ההחלטה. בנות שירות לא הלאומי לא עוסקות בכל הפעולות היותר מלוכלכות שיש לעשות בגן כולל ניקוי שולחנות, החלפה לילדים וכדומה.
בסופו של דבר לסייעות נוספו עוד עבודה ועוד תחומי אחריות מתוך ההחלטה לקיים גנים לילדים צעירים מבלי שבסופו של דבר נלקח בחשבון הצורך של הסייעות לעזרה נוספת. לכן, כאן על השולחן התקבלה החלטה, יש 600 בנות שירות לאומי וזה בסדר, אז בואו נדבר על ה-600 האחרות. הסייעות בעצם אומרות שה-600 האלה לא מועילות. טוב שתהייה עוד בת שירות לאומי, אבל היא לא באה במקום סייעת. הקול של סייעות, הן אלה שנושאות בעול הקשה של טיפול בילדים הקטנים והלא גמולים, בנות שירות לאומי זה לא עוזר, במפורש זה לא נותן שום מענה לגן. יכול להיות שהגננת, אני כעת שומעת את הגננות שאומרות שהן צריכות להכשיר עכשיו את בנות השירות לאומי כדי שהן תעזורנה להן אחר כך. בנות השירות לאומי באות לשנה ועד שהן לומדות מה הן צריכות לעשות עוברת חצי שנה. לא יתכן שהמערכת בכלל תייחס לבנות השירות לאומי כפתרון.

אני קוראת לכם, כמעט להוריד את זה מסדר היום ולהגיד אין לנו שום עזרה. 600 בנות מהשירות הלאומי זה כלום, זה לא שווה.

אני מבקשת להוסיף משהו על דיפרנציאלי ועל רשויות חזקות והורים. א', החששות המאוד גדולים שלי, אני יודעת על כמה כאלה, בסופו של יום שולחים את ההורים להיאבק אל מול רשויות מקומיות כדי למצוא פתרונות לגבי השתתפות בתשלום, אם כן תהייה סייעת ולכמה זמן. אנחנו למדנו את זה השנה מכמה וכמה ישובים שנעשו הדברים האלה. זה לא פתרון. אם יש החלטה של השתתפות הורים זה צריך לצאת באופן מסודר מטעם המשרד ולא לשלוח את ההורים אל ראש העיר או אל ראש המועצה. הרבה פעמים אנחנו לא בסדר העדיפויות שלו. כאן כולם שוכחים, אנחנו מדברים הרבה על ילדים, אבל שמאחורי כל ילד עומדת משפחה. תמר תיארה מקרים ואני מכירה עוד מקרים כאלה. בסופו של דבר אלו אזרחים קטנים עם זכויות ויש להם זכות לחינוך וזכות להתפתחות. צריך לדבר בשמם.

אני אבקש לומר משפט אחד קצר. רעיון שאולי הוא ישים, בניגוד למה שנאמר קודם שאולי לקחת את הילדים ולשים אותם בגנים רב גילאים, כי אם אתה תמרכז ילדים בגיל 3 יהיה לך פחות צורך בסייעת נוספת. ראשית זה יעלה פחות. נכון שבמקומות מסוימים זה לא אפשרי כי אם יש שכונה מסוימת שאת הילדים שלה בגיל 3 היא תרצה למרכז היא אולי תצטרך להעביר אותם לשכונה אחרת. אם אתה ממרכז את ילדים בגילאי 3 לגנים לבד אז יהיו פחות גנים לגילאי 3 ולכן לא יהיה צורך בסייעת נוספת.
דבר שני, קודם נועה אמרה שמשרד האוצר מתקצב מראש ואחר כך לא מתערב בסדרי העדיפויות של משרד החינוך, אני מנושא אחר יודע שזה לא בדיוק מדויק. עכשיו אנחנו הולכים לעשות דיון בוועדה בנוגע לתקציב צהרוני צילה שמשרד האוצר דאג לנו ל-30% קיצוץ, זו בפירוש רפורמה שמשרד החינוך ומשרד האוצר תקצבו וכעת פתאום משנים את התקצוב. לכן לא כל כך מדיוק להגיד שמשרד האוצר לא מתערב - - -

אנחנו נקיים את הדיון הזה. אני מניח - - -

היו לנו על זה דיונים עם עיריית ירושלים. אתה לא צודק.

אני אומר לך, בטח בדיונים בין משרד החינוך למשרד האוצר כשסוכמו השינויים חשבו ביחד מאיפה להעביר. אנחנו נקיים את הדיון הזה.

לי אמרו משרד האוצר ואת אומרת לי משרד חינוך. שניכם יושבים כאן יחד.

לא אמרתי חינוך.

אני מכיר את המערכת. נכון שבסופו של דבר משרד האוצר מעורב, אבל משרד ממשלתי ובטח משרד החינוך שבא ואומר 'אני רוצה להסיט תקציב מנקודה א' לנקודה ב' הוא בא למשרד האוצר ואומר 'אני רוצה כסף' משרד האוצר אומר לו 'אתה זקוק לנושא מסוים 100 מיליון, אתה תמצא קיזוזים בערך של 50 מיליון ואנחנו נוסיף 50 מיליון'. משרד החינוך חוזר הביתה ומוצא את הקיזוזים האלה. כך פחות או יותר מתבצעת העבודה. לא נכון להגיד שמשרד האוצר מחליט מלמעלה על קיצוץ בצהרונים. אנחנו נקיים את הדיון הזה בפני עצמו.

בבקשה זיו מהשלטון המקומי.

אני אגיד בקצרה. ראשית אנחנו רואים בזה מקום להעצמת פערים כי הורים - - -

למה?

כשאין את הסייעת הנוספת.

העצמה זו קונוטציה חיובית.

להגדלת פערים. הורים שיש להם כסף שולחים לגנים פרטיים ורשויות שיש להן כסף יכולות לעשות מה שרשויות חלשות לא יכולות. הרשות המקומית היא גם הגוף המעסיק וגם משתתפת באופן יחסי במימון נמוך. היא משתתפת במימון גם של הסייעת וגם של המעטפת.

העמדה שלנו, לדבר הזה יש מקום, הוא ראוי ואנחנו היינו רוצים לראות הוספה של תקן נוסף.

אני לא יודע אם כולכם הבנתם מה זה זיו אמר. במידה רבה מאוד דוח טרכטנברג בעצם הוסיף לפריפריה וגם לישובים היותר חזקים את מימון גני חובה מגיל 3, בעצם מבלי להתכוון הגדילו את הפערים בין הפריפריה למרכז.

גם במרכז בין הורים שיש להם להורים שאין להם.

אני מדבר בגדול.

מהדברים שעולים כאן אני מבינה שבעצם היוזמה או ההמלצה של דוח טרכטנברג הייתה להיטיב עם העם ולתת חינוך חינם לציבור - - -

'להיטיב עם העם' זה מונח בעייתי.

זה לא רק עניין כספי. צריך להבין, "טרכטנברג" זה לא רק עניין כספי, זה לא רק לחסוך להורים 2,000 שקל. זה גם להכניס עוד גיל למערכת שיהיה מפוקח.

בעצם כשהוחל החוק הזה שכחו לקחת איזה רכיב קטן והוא תקציב כי לא לקחו בחשבון שגיל הילדים הוא אחר ולילדים האלה יש צרכים שונים. אם פעם תנאי לקבלת ילד לגן היה שהילד יהיה גמול, היום התנאי הזה ירד ולכן יש עומס יותר גדול. אולי משרד החינוך צריך להיות אמיץ דיו להגיד 'יזמנו משהו מאוד מבורך, אבל רגע, גילנו שחסר כסף'. אולי כדי להפסיק לפגוע בילדים שנכנסים בתנאים לא תנאים, בעצם פוגעים בהם בגנים, לצמצם את הגנים לגיל 3 ולתת מענה שהוא מענה ראוי לאלה שנמצאים בו. לפחות שלא יפגעו אלה שנמצאים.

חבר'ה, אל תתנפלו עליה, זה לא הולך להיות כתוב בהמלצות.

אני רוצה לתקן כמה מהדברים שנאמרו כאן. "חוק חינוך חינם לגילאי 3-4" לא התחיל בוועדת טרכטנברג, לא התחיל עם ההמלצות שלה - - -

היישום.

גם היישום שלה לא התחיל עם דוח טרכטנברג. "חוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-4" התחיל אי שם באמצע שנות ה-80.

מאז "חוק ההסדרים" שונה.

את שוב טועה. המערכת על פי החוק קבעה בצו שר חינוך אילו ישובים ושכונות יקבלו את תוקף החוק ואילו ישובים ושכונות לא יקבלו. מעל לשליש מהמערכת, גם לפני וועדת טרכטנברג, קיבל חינוך חינם חובה באותם תנאים לפי אותן נורמות כמו שמקבלים בדיוק היום תקצוב, מעל לשליש מהמערכת. "חוק חינוך חובה חינם" תמיד התקיים מאז שנות ה-80 והוא לא הומצא על ידי וועדת טרכטנברג. הוא לא נדחה "בחוק ההסדרים" כך שלא היה יישום מוחלט. שליש מהמערכת כבר היה בפנים, שליש המערכת החל. הוא תוקצב בדיוק באופן בו מתוקצבים היום כולם.

עוד שליש, לעניין הריבים על המקומות שמישהו קודם ציין, שליש מהמערכת היה שייך למדינה, בבעלות המדינה, באחריות המדינה. כמובן שבשיתוף השלטון המקומי, ועוד שליש היה במחירים מפוקחים, מה שנקרא 'גנים עירונים בפיקוח' ובקביעת מחירים של וועדת מחירים של משרד החינוך ומשרד האוצר. ועוד שליש מערכת היה בחינוך הפרטי. אלו העובדות.

העובדות אצלכם לא קשורות למציאות.

את יכולה לקרוא את זה גם בדוח ועדת טרכטנברג. גם שם מופיע הפילוח של שליש, שליש, שליש - - -

במדינת ישראל מתווכחים על העובדות וההערכות הן קבועות.

דבר שני, מערכת החינוך מקבלת אליה ילדים לא מגיל 6, אלא בכלל המערכת, מעבר לכך שליש מהמערכת קיבלה אליה את הילדים בגיל 3, אותם שליש שהזכרתי קודם, גם כלל המערכת לפני וועדת טרכטנברג מקבלת את הילדים מגיל 5 בגני חובה, לא בגני היסודי ולא בגיל 6.

לעניין מספר ילדים בגן, התקצוב לא עומד על 35 ילדים. משרדי החינוך והאוצר מתקצבים את גני הילדים בין 31 ל- 33 ילדים ועל פי זה בנוי התקצוב. הרשויות חלשות יותר זוכות לתקצוב של 31 ילדים בגן, רשויות חזקות יותר זוכות לתקצוב לפי 33 ילדים בגן.

בנוגע לתקציב הבינוי, בתקציב הבינוי אין בו עודפים. תקציב הבינוי עובד על פי הרשאה להתחייב. אתה מזהה צורך, אתה מתקשר מול רשות מקומית, אתה אומר לה 'אתם תבנו גנים לפי ההצעה שלכם'. הכסף הזה נשמר בגלל שתקציבי בינוי במהותם הם רב-שנתיים, אין שם עודפים ולכן זה לא משהו שאפשר להעביר. התשלום לרשויות המקומיות מועבר בהתאם לביצוע בפועל ולכן הכסף מועבר בהדרגה ונשמר כל הזמן לבינוי.

לבינוי, ואז אין אפשרות לבצע התאמות באמצע.

זה עניין אחר, אני שמה בצד לרגע את ההתאמות והשיפוצים.

סייעות לא מתוקצבות על ידי משרדי החינוך והאוצר בשכר מינימום. כשאתם עושים את התחשיבים כמה - - -

הסייעות לא יודעות את זה.

זה סיפור אחר שכבר דנו בו.

אני מסבירה שוב, הן לא מתוקצבות בשכר מינימום, הן מרוויחות יותר מזה, הן מקבלות את כל התנאים הסוציאליים ולכן כשאתם עושים חישובים כמה יעלה להכניס סייעת לגן, אנא, התחשבו גם בעלויות השכר הנוספות.

רחל בנזימן, אולי יש לך נתונים על השכר שלהן.

מחיר מפוקח של משרד הכלכלה, הייתה כאן התייחסות רבה לגני משרד הכלכלה, משרד הכלכלה לא מפעיל בעצמו גנים, הוא מסבסד גנים פרטיים. המחיר המפוקח עומד על 1,730 שקלים, זה לפני הנחה. יש לזכור שכחלק מהמלצות ועדת טרכטנברג, המטרות שלה בין היתר היו מחאה על יוקר המחייה. אנחנו רואים את זה גם בפעולה של הרחבת חינוך חובה לגילאי 3-4, כך שהיא בעצם לאוכלוסייה המבוססת יותר כהפחתה של יוקר המחייה. משרד החינוך, גם בדיון שהיה כאן בוועדה על תשלומי הורים, נחוש לא רק לדאוג לאיכות במערכת החינוך, הוא רוצה לדאוג שההורים לא ישלמו יותר מדי. אפשר להתווכח על זה, אפשר לדון על זה, אבל זו מטרה מוצהרת של משרד החינוך ושל שר האוצר. יש לזכור משהו שהוא במהות, מה שנקרא היום גני טרכטנברג, היה רצון להפחית את יוקר המחייה כך שההורים ישלמו פחות על גן ילדים.

ההורים ביקשו מערכת חינוכית לילדים שלהם כי ילד הוא לא מספר. ההכנסה של הילדים למערכת נועדה לא רק לעניין יוקר המחייה אלא להכניס ילדים למערכת שהיום נמצאים, קחו את המצב היום של עשרות גנים פרטיים, כשיש מצב ביטחוני חירום במדינת ישראל אף אחד לא יודע מה קורה, אם אין ממדים או יש ממדים. אין שום פיקוח על עשרות ילדים. כשנופלים טילים אף אחד לא יודע מה קורה כי הילדים האלה נמצאים במסגרת שאין לה אלטרנטיבה. זה חלק מהעניין.

מה אתם רוצים. נציגת משרד האוצר מעבירה נתונים, היא לא סותרת את מה שאת אומרת, אין ספק. תבינו, יש החלטה שחינוך חובה חינם הוא מגיל 3 והמערכת שמה על זה הרבה כסף. בעתיד היא תצטרך לשים עוד יותר כסף, אגב, המילה 'חובה' היא מילה בעייתית ולא נעסוק בזה כעת.
כמו שאומרת נועה, החוק חוקק כבר מזמן אלא שהחליטו ליישם אותו בשלבים ובכל פעם דוחים את השלבים הנוספים. יפה. דוח טרכטנברג בא בעקבות המחאה החברתית שהחלק המרכזי שלה היה יוקר המחייה, "טרכטנברג" מצא שזו אחת מההוצאות הגדולות ביותר. אני גם מעיד על הנכדים שלי, זו באמת הוצאה עצומה. בנוסף לזה, הפתרון הזה הוא חשוב גם מבחינה פדגוגית, מבחינת תפיסת אחריות המדינה על החינוך ועל כל הדברים הנוספים שקשורים ולכן זה קורה. אני חושב שצריך להסתכל על החלק המלא של הכוס שהוא הרבה יותר מחצי. אנחנו נעשה עם משרדי החינוך והאוצר לתקן את הדרוש תיקון.

>
משפט אחד בקטע הזה, עניין שמטריד אותי. בוודאי שיש בעיה תקציבית בסוגיה זאת. אני חושב שמי שמעיין בדוח טרכטנברג, גיוס אדם בסדר גודל של פרופסור פנינה קליין, זה לא כדי להתמודד עם המחאה החברתית בלבד. אני לא חושב שזה עיסוקה, זה תחום התמחותה. היא באה להעביר לנו מסר. אנחנו יושבים כאן בוועדת החינוך, היא מעבירה לנו מסר שהגיל הרך הוא חשוב מאוד,זאת התשתית.

כמו שהיושב ראש אמר, אותה תשתית חינוכית-פדגוגית שהיא חשובה להתפתחותו של הילד היא תלווה אותנו שנים רבות. זה לא רק עניין של יוקר המחייה. אני יכול להבין נושאים מסוימים שבאו וקיבלו תגובה בעקבות מחאה חברתית, אבל אני חושב שעניין גיל הרך זה עניין של ההפנמה שלנו, גם ההפנמה של משרדי החינוך והאוצר שמדובר במשהו שהוא בתשתית שלנו. בזה אנחנו צריכים לטפל. תודה.

בדיוק אותו דבר לגבי גילאי 0 עד 3.

פתרנו את גילאי 3 וכעת אנחנו עוברים לגילאי 0? תשאירו משהו למחאה הבאה, לכנסת הבאה. לאט לאט.

לא ברור למה המדינה לא יכולה לקחת תחת חסותה את כל אזרחיה ומחכים שההורים שוב ידפקו בדלת.

שלא תהיינה אי הבנות, בסוף ההורים משלמים את הכול, גם את הפגזים שיורים שם בדרום. השאלה האם המדינה לוקחת את האחריות ושדרך התקציב שכולו ממיסים של כולנו משלמים/עושים א' ולגבי חלק אומרים להורים זה סלקטיבי. סלקטיבי זו מילה בעייתית, אולי אומרים אתה משלם עבור השירות שאתה מקבל. לכן בסוף כשאתה מבין איך הדברים האלה מתנהלים אתה צריך לקחת את זה בחשבון.

אני לא רוצה לחזור, רק אומר, אין ספק בכלל שפירמידת השפעת החינוך מתחילה מלמטה למעלה. את זה אמרו לאורך שנים אנשי מקצוע וחכמים ממני. זאת לא הפעם הראשונה שאומרים את זה, אלא שלא יישמו את זה באופן ישיר ומלא. אין על זה ספק.
אני חושב שההחלטה להחיל את החינוך חובה חינם לכלל תושבי מדינת ישראל היא החלטה נכונה. אגב, כשאומרים היום "טרכטנברג" זה כמעט הדבר היחידי שבא לידי ביטוי ממשי, אני לא מדבר על נושא הריכוזיות, אני חושב כשואלים אדם מהרחוב מה שינה "טרכטנברג", הוא יענה שהנושא המרכזי ש"טרכטנברג" נותן מענה זה גילאי 3. אין בזה בכלל ספק.
אני חוזר, אני אומר את זה לאנשי משרד החינוך והאוצר, מוכרחים לתקן את מה שכנראה לא הובן מספיק טוב על ידי כל המערכות בתחילת הדרך, למצוא פתרון של סייעת שנייה בגנים של גילאי 3 בנתונים מסוימים. מיד אסביר למה אני מתכוון.

בנות שירות לאומי, יכול להיות שהן פתרון זמני בלבד. זה לא יכול להיות פתרון ארוך טווח והוא גם לא ייתן תשובה כפתרון ארוך טווח.

משרד החינוך, אתם אלה שצריכים, הקשר נמצא שם, לעשות חישובים יותר מדויקים, יותר ממוקדים ולבנות איזו פירמידה של סדרי עדיפויות. למשל, אם אמרו שרוצים לתת סייעת שנייה לגן שיש בו מעל 20 ילדים, אז אפשר ללכת ל-25 ילדים. אפשר למצוא פה מודל בשלבים ולהגיע למציאות שהעלות הנדרשת היא לא בשמיים ושהיא בהחלט אפשרית.

כפי שאמרתי כבר, תקצוב דיפרנציאלי, כלומר, בישובים שנחשבים בסוציו-אקונומי או במדד החברתי יותר נמוך, הם יצטרכו לקבל את זה כתוספת. בישובים שנחשבים יותר חזקים, כך עובד התקציב הדיפרנציאלי, ישובים שנמצאים בסרגל הזה יותר גבוה הם יצטרכו לממן את זה. אני מקבל את ההערה שהושמעה כאן, היה ומשרד החינוך ילך על זה צריך יש לקבוע את זה בתוך אותו צו של תשלומי הורים. כלומר, במקומות בהם מופעלים גנים לגילאי 3 מוסיפים סכום מסוים עבור הסייעת השנייה. צריך להביא את זה לאישור הוועדה כפי שנהוג על מנת שזה יהיה מפוקח, לא פרוץ ושלא כל רשות תעשה מה שהיא רוצה.

>
רק לזכור שגם בישובים בסוציו-אקונומי הגבוה יש אוכלוסייה חלשה מאוד.

אני לא פותח את הדיון מחדש, אחריות המדינה בין השאר היא בישובים מוחלשים, מרוחקים, בסוציו-אקונומי נמוך, שם היא צריכה להיות מעורבת יותר. זו תפיסת העולם שלי ולא אשנה אותה. אני מכיר את ההבדלים אחרי שפעם הייתי בחיפה ופעם בירוחם. אם אנחנו רוצים לתת שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה במדינת ישראל, זה צריך להיות בסיס ואין להתפשר עליו.

גם בחיפה יש את הכרמל ויש - - -

אני יודע מה יש בחיפה. עיריית חיפה יכולה לממן גם את "חליסה" ואת העיר התחתית. אם רוצים גם וגם וגם אז לא יהיה כלום. זו דעתי ואותה אני אומר מבלי לחשוש למרות שאני בא מחיפה. זו עובדה. העובדה אם אתם רוצים יותר לעמוק, כאשר אתה מסתכל בסטטיסטיקות כמה רשויות מקומיות מוסיפות מיוזמתן למערכת החינוך אתה מגלה שהכי נמוך זה רהט, שם מדובר בערך ב-7 או 9 שקלים, תל אביב זה כ-2,000 שקל לתלמיד. יש הבדל ברשויות שהן חזקות. אגב, הן חזקות לא בגלל שהאוכלוסייה שלהן יותר טובה. הן חזקות כי יש להן אמצעי הכנסה הרבה יותר מהותיים. תל אביב, אני לוקח את תל אביב כדוגמה וזה נכון גם לחיפה, ההכנסה מארנונה היא בערך 25%-30% מסך כל ההכנסות. המשרדים של כל המדינה והעסקים של כל המדינה נמצאים שם כולל הבנקים הגדולים. בחיפה יש נמל.

לכן, בעיקר במצוקה תקציבית יש חשיבות גדולה ליצור מערכת צודקת ונכונה שבה נותנים לכל ילד וילדה הזדמנות שווה מהמקום שהוא נמצא.

אני חוזר לשורה התחתונה, כמובן שאני אדבר עם שר החינוך ועם מנכ"לית משרד החינוך, אני הולך לכתוב בסיכום בצורה מפורשת, צריך לתקצב גם סייעת שנייה בגני הילדים מגיל 3. ניתן לקבוע פרמטרים כדי שהתקציב הנדרש יהיה סביר. נדמה לי שממה שאני ליקטתי מהנתונים שנאמרו כאן, אני חושב שבסכום שמסתובב סביב 100 מיליון שקל ניתן לתת פתרון, לא מלא, אבל פתרון טוב וראוי לבעיה שבפניה אנחנו ניצבים.

הנקודה הנוספת היא הסייעות עצמן, דיברנו על זה לא מזמן ואני מקווה שמרכז השלטון המקומי עם ההסתדרות נכנסים לעניין כדי להסדיר כמה תחומים לא מוסדרים בתחום השכר שלהן.

דבר שני. משרד החינוך עם השלטון המקומי צריכים לקבוע בצורה יותר מסודרת את מסלול ההכשרה ואת הדרישות מהסייעות. היום זה מקצוע שכביכול אין לו הכשרה, היום דורשים תעודת בגרות ואיזו השתלמות מסוימות מהסייעות החדשות. את הסייעת הישנות אישרו כפי שהן. אין ספק שתפקיד הסייעת הוא לא כמו שפעם חשבו שמדובר במישהי ששוטפת את הרצפה ומנקה את הגן, תפקידה הוא הרבה הרבה יותר מזה. היא גם מסייעת ועוזרת פדגוגית, היא פעילה והיא חלק מצוות הגן לכל דבר - - -

אולי לקרוא לה 'תומכת חינוכית' ולא סייעת.

נדמה לי שדיברנו על הכול. כמובן שאנחנו נמשיך לעקוב אחרי הזה.

אולי לקבוע לוחות זמנים.

וועדת החינוך היא לא גוף ביצוע. יש משרד החינוך, אנחנו יכולים להמליץ וכמובן לעקוב. אני מתרשם שמשרד החינוך ומשרד האוצר קשובים. אנחנו נמשיך לעקוב ולדחוף למען הסדרת נושא שדורש באמת הסדרה כמו שצריך. תודה רבה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:32.>