PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
19/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 260>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ז באדר ב התשע"ד (19 במרץ 2014), שעה 10:00

<צו למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), (סכום מרבי לתשלום פיצויים בשל נזק), (הוראת שעה), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
תמר זנדברג

איילת שקד

>
יואל הדר - יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

בן ציון - רת"ח חקיקה, המשרד לביטחון פנים

לירון שמחוביץ - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

נטע מלין - מתמחה ביוע"מ, המשרד לביטחון פנים

איתן גולן - רע"ן מנהלי וחקיקה, המשרד לביטחון פנים

טליה אברבוך - יועצת כנסת וממשלה לשר לביטחון פנים

נטע מלין - מתמחה, המשרד לביטחון פנים

בועז ספיר - המשמר החברתי

תומר רוזנר

לאה קריכלי

רויטל יפרח
<צו למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), (סכום מרבי לתשלום פיצויים בשל נזק), (הוראת שעה), התשע"ד-2014>

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון בסוגיית צו למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), (סכום מרבי לתשלום פיצויים בשל נזק), (הוראת שעה), התשע"ד-2014. כשאישרנו את החוק למניעת הסתננות בעצם דיברנו על כך שברגע שאנחנו הבאנו את החוק שמדבר על הקמת מרכז שהייה למסתננים, שמאפשר להם לשוהים מגורים ומזון ושירותי בריאות ורווחה, על פי החוק גם הגדרנו ששוהה במרכז שגורם נזק לרכוש, רשאי מנהל המרכז או הסגן שלו או מישהו מטעמו לחייבו בתשלום פיצויים לשירות בתי הסוהר על הנזק שנגרם עקב ההפרה ובלבד, כמובן, שתשלום הפיצויים לא יעלה על הסכום שקבע השר לביטחון פנים באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הצו שלפנינו בא למעשה לקבוע את גובה הסכום המרבי אותו ניתן יהיה לגבות ממסתנן שגרם נזק לרכוש.
אני אבקש ממך, יואל, להציג את הסכום ועל מה אתם מבקשים את אישור הוועדה.

תודה גברתי. בעקבות החוק, השר חתם על שתי תקנות שלא היו טעונות אישור ועדה: האחת -עוסקת בנושא של דמי הכיס שזכאים להם השוהים והשני, בנושא של תעסוקה, של כמה מגיע להם בזכות תעסוקה שהם עובדים בתוך המתקן. בעקבות הוצאת התקנות התאפשר לנו להביא את הצו לוועדה כי אנחנו צריכים לגזור מתוך דמי הכיס את הסכום המרבי שבו אנחנו מבקשים לנכות כי לא על כל דבר צריך לנכות את המרבי. אנחנו החלטנו על סכום שלא יעלה על 40% מגובה דמי הכיס. לכן, הסכום הוא 2336 שקלים. זה 16 שקלים ליום דמי כיס כפול 365, 40% - זה הסכום המקסימאלי שהבאנו.

2336 שקלים זה הסכום המרבי, שכמובן אפשר לקחת פחות ממנו. כמה מרוויח - -

הסברתי. דמי כיס 16 שקלים ליום כפול 365, 40% מזה יוצא 2336 שקלים.

כמה סך הכל הסכום שממנו אתם מורידים את ה-40%?

5840.

זה יותר ממשכורת מינימום...

זה לשנה.

מקבלים שם מזון ולינה.

ברור. זה כאילו ללכת לסרט - -

כן, סרט בחולות.

סליחה, הם יוצאים הרבה ובעיקר שאתם נותנים להם גיבוי לצאת עד ירושלים ולא לחזור בזמן.

נכון.

הבנתי.

מה העבירה או ההפרה, איך שאתם קוראים לזה?

נזק.

מה הרציונל שממנו שאבתם את הדבר הזה?

למה את הסכום הזה ולא סכום אחר?

לא, לא את הסכום עצמו. את הרציונל באופן כללי להפרה. למה זה מקביל? לאזרח שגורם וונדליזם לאיזה שהוא רכוש ציבורי? לאסיר בכלא שמשחית? מה העולם הנורמטיבי שממנו שאבתם את ההפרה הזאת?

מדיני הנזיקין, שמי שגורם נזק צריך לשלם עבור הנזק גם כדי למנוע ממנו לגרום את הנזק ולמנוע מאחרים לגרום את הנזק - -

למה הדבר מקביל? אם אני, בתור אזרחית, עושה משהו - -

אם את משחיתה את הכיסא שעליו את יושבת אז הכנסת תתבע אותך על עלויות של הכיסא. זה מאד פשוט. את גורמת נזק למישהו, את צריכה לשלם.

אז זה נזק שצריך לתבוע בגינו? צריך ללכת לבית משפט?

פה הוא עומד לדין בפני מנהל המתקן שאומר: אתה גרמת נזק - -

זה דין משמעתי?

זה דין משמעתי, כן.

בדומה למה שקורה בבתי הכלא?

זה שונה כי זה לא בית כלא.

אני לא אעמוד לדין משמעתי אם אני אשחית את הכיסא הזה, נכון?

זה הסדר מקביל אבל זה לא אותו הסדר.

לא רק. זה גם לסוהרים, לחיילים, לשוטרים. גם אם אני גורם נזק בנציבות, אני אעמוד לדין משמעתי.

כן, אבל עד כמה שידוע לי, אותו מבקש מקלט או אותו שוהה שלא כדין לא התגייס עדין לשורות של שום שירות ממשלתי - -

לא, לא. מי שגורם נזק, כמו כל אזרח שגורם נזק - -

הוא עומד לדין משמעתי?

לא בהכרח. הוא יכול לעמוד לדין ולשלם הרבה יותר.

יכול להיות אבל הוא יזכה להליך בפני בית משפט, הוא אזרח. לא חל עליו שום דין משמעתי של שום מוסד או גוף כזה או אחר.

אם את בבית מלון נניח, את גורמת נזק למלון, את נותנת את כרטיס האשראי שלך, אז מנהל המלון יפחית לך את הסכום.

זה במסגרת דיני חוזים ביני לבין המלון, וזה הכל כפוף לבית משפט.

את לא יכולה לעשות כלום.

בוודאי שאני יכולה לעשות.

ינכו לך את זה מהכרטיס אשראי ואחרי זה את הולכת לבית משפט.

סליחה, אבל זה במסגרת הסכמה. אדוני, אתה יועץ משפטי ואני לא. בא, תן לי קצת כבוד. זה במסגרת הסכמה ביני לבין בית המלון, זה במסגרת דיני חוזים, אני חותמת על חוזה, זה ככל הנראה חוזה אחיד ואני יכולה ללכת ולתקוף אותו בבית המשפט האם זה נכון שחייבו אותי או לא חייבו אותי ותהיה התדיינות משפטית-אזרחית ביני לבין המוסד במסגרת דיני חוזים. כאן זה משהו אחר, זה בעצם דומה לאיזה משמעתי כמו שעומד חייל, אסיר, סוהר או משהו כזה. האם נכון הדבר?

נכון.

תודה.

התייחסות של היועץ המשפטי של הוועדה.

העלנו הערות והגענו לסיכום עם נציגי הממשלה לגבי הנוסח המוצע. ההסדר הזה הוא בהחלט הסדר שהוא מקביל כמעט אחד לאחד להסדר שנוהג לגבי אסירים גם מבחינת הסכומים וגם מבחינת הדרך שבה זה מתבצע. לגבי שאלתה של חברת הכנסת זנדברג, הדרך של השוהה לתקוף החלטה כזאת שמטילה עליו חיוב בנזקים היא פנייה לבית המשפט. יש לו אפשרות לפנות לבית המשפט ולמיטב זכרוני, יתקן אותי עורך דין הדר, הפנייה היא לבית המשפט לעניינים מנהליים.

בבקשה להקריא את הנוסח. אני מבינה, לטובת הפרוטוקול, שהנוסח הזה מתואם עם משרד המשפטים, היועץ המשפטי למשרד לביטחון פנים בעצם מייצג את הממשלה כולה אז גם את משרד המשפטים. זה מקובל גם על השב"ס, מן הסתם, שנמצאים פה וגם על משרד הפנים וזה בתיאום עם כל המשרדים הרלוונטיים. הנוסח שאתה מקריא עכשיו מתואם עם הוועדה. בבקשה.

"צו למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (סכום מרבי לתשלום פיצויים בשל נזק) (הוראת שעה), התשע"ד-2014 . בתוקף סמכותי לפי סעיף 32יט(ג)(1) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת אני מצווה לאמור: 1. בצו זה, "תשלום פיצוי" – תשלום פיצוי בשל נזק שגרם שוהה כאמור בסעיף 32יט(ג)(1) לחוק. 2. הסכום המרבי שרשאי מנהל מרכז או סגנו לחייב שוהה שהפר חובה כאמור בסעיף 32יט(ב) לחוק בתשלום פיצויים על נזק שגרם עקב ההפרה הוא סכום השווה לנזק של הרכוש שגרם השוהה, ובלבד שלא יעלה על 2336 שקלים חדשים. 3. תוקפו של צו זה עד יום כ"ו בשבט התשע"ה (15 בפברואר 2015)."

למה אתם כותבים את הסכום ולא את האחוז?

לפי החוק. קיבלנו הערה נכונה מהיועץ המשפטי של הוועדה, רצינו לקבוע אחוז והוא אמר שלפי החוק אנחנו חייבים לקבוע את הסכום ולא את האחוז ולכן, אנחנו פעלנו בהתאם - -

אוקי אבל נניח שהסכום הזה, נניח שהוא יהיה גבוה מדי בעוד שנה - -

התוקף לשנה.

אוקי. אני עוברת להצבעה.

רק תיקון אחד למשרד לביטחון פנים: לפני כעשור שונה שם הוועדה לוועדת הפנים והגנת הסביבה.

לטובת הפרוטוקול, המצביעים הם - -

אני רוצה לציין לפרוטוקול גם את הערת היועץ המשפטי של המשרד ואת הערת היועץ המשפטי של הוועדה, שמדובר כאן, למעשה, בנוסח שזהה אם לא דומה מאד - -

דומה, לא זהה.

- - דומה, סליחה, לנוסח שחל על אסירים וזה בהתייחס להערות גם כאן, בין היתר, חוזרות ונשנות שלא מדובר במתקן כליאה ולא מדובר בהסדר כליאה. לא מדובר במתקן כליאה אבל ההסדר דומה להסדר של אסירים.

לא נפתח את זה לדיון אבל הערתך נרשמה בפרוטוקול. המצביעים הם חברת הכנסת מירי רגב, במקום חבר הכנסת זבולון קלפה מצביעה חברת הכנסת איילת שקד וחברת הכנסת תמר זנדברג. מי בעד הצו כפי שהוקרא?
הצבעה

בעד – 2
נגד – 1

נמנעים – אין
הצו עבר.

הצו עבר. בהצלחה לכולם.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:26.>