כנסת פתוחה

PAGE
39
ועדת הכלכלה

1.12.2009


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 189

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, ז' באדר התש"ע (21 בפברואר 2010), שעה 14:00

הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), התש"ע-2009

חברי הוועדה: אופיר אקוניס-היו"ר

כרמל שאמה

נחמן שי

יוליה שמאלוב-ברקוביץ

ניצן חן יו"ר המועצה לשידורי בלים ולשידורי לווין

חני לוז רכזת תדמי"ת

הדר ברדה תדמי"ת

ירמיהו קדושי מפיק תסריטאי שחקן, הפקות המזרח

לאוניד בלחמן מנכ"ל ועורך ראשי ערוץ 9

דב אברמוביץ יועץ משפטי, ערוץ ישראל פלוס

ורד אשכנזי היועצת המשפטית, חברת קשת

אמיר ונג יועץ משפטי, חברת קשת

יוסי ורשבסקי מנכ"ל ערוץ 10

דבורה קמחי יועצת משפטית, ישראל 10

אבי גרוסמן מחלקה משפטית, רשות להגבלים עסקיים

אביגדור דנן יועמ"ש, הטלוויזיה החינוכית

דנה נויפלד ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שאול מגנזי משנה למנכ"ל, חברת רשת

אילאיל לבנת היועצת המשפטית, חברת רשת

יורם מוקדי סמנכ"ל תוכן ורגולציה, חברת הוט

יהודה סבן רכז תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר

מנשה סמירה מנכ"ל מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

דורון אבני היועץ המשפטי, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

אסי מסינג לשכה משפטית, משרד האוצר

אסי קליין לשכה משפטית, משדר האוצר

תומר קרני עו"ד, רשות השידור

רון אילון מנכ"ל, חברת יס

מיכל רפאלי כדורי סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

יפה ויגודסקי מנכ"לית, הטלוויזיה החינוכית

אסף אמיר חבר הנהלה, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

אמיר רוזנברג יועמ"ש, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

אתי בנדלר


ניר ימין


יעל פיין

לאה ורון

יפעת שפרכר

הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), התש"ע-2009

אנחנו ממשיכים בהצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), פסקאות 67 עד 77 וסעיפים 43 עד 46. אנחנו בשאיפה לסיים הקראה והצבעה על הפסקאות האחרונות של חלק א'. לאחר מכן נחזור אחורה לדברים ששמנו בצד בשל היותם במחלוקת. בסופו של דבר נצטרך להכריע. אי אפשר להשאיר את המחלוקת הזאת נצחית. מדובר על פסקאות 29-32 בעניין מערך השידורים וההפצה בשיטה הקרקעית ספרתית DTT. היועצת המשפטית, האם חבר הכנסת וקנין ביקש משהו? את רוצה להגיד לנו מה הוא ביקש בעניין הזה?

ההסתייגות שלו נמסרה לי עכשיו. הוא מבקש שיתווסף לערוצים המופצים באמצעות מערך ה-DTT גם בעל רישיון לשידורי ערוץ ייעודי בשפה הרוסית אשר זכה במכרז לשידורים כאמור לאחר מועד חקיקתו של חוק זה.

מה המשמעות של זה?

הוא כותב כך: "הוספת הערוץ הייעודי בשפה הרוסית אל מערך השידורים הספרתי ב-DTT בעת הנוכחות וללא מכרז פוגעת בעיקרון השוויון, פוגעת במשתתפי המכרז.."

הבנתי מה הוא רוצה. אנחנו לא הצבענו על הדבר הזה. זאת הצעה אחרת.

אני רוצה להזכיר לכל הנוכחים שאין הסתייגויות אלא הצעות שמועלות בוועדה שנדונות כאן ומצביעים עליהן. ככל שהן לא מתקבלות, חבר כנסת יכול לבקש..

אין בעיה. הוא הגיש הצעה אחרת. יש את ההצעה שהגישה הממשלה. נחזור לדיון בעניין הזה כאשר נסיים את סעיף 46 כפי שהודענו בתחילת הישיבה. מדובר על תיקונים טכניים, כולל תיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה) שהודעתי למי שפנה אלי שאני מתכוון לתמוך בדבר הזה בצורה ברורה ולהמשיך לקיים שידורי תעמולה למערכות הבחירות לכנסת גם במתכונת החדשה.

זה לא הוגן.

תצביע נגד.

זה רכוש פרטי שאתה מתערב בו. אתה לוקח מהם זמן.

אנחנו נגיע לזה.

(69)בסעיף 107, בכל מקום, במקום בעל זיכיון" יבוא "מורשה לשידורים"; (70) בסעיף 108 – (א) בסעיף קטן (א), במקום "ותנאי הזיכיון או תנאי הרישיון לשידורי רדיו" יבוא |ותנאי הזיכיון לשידורים או תנאי הרישיון לשידורים" ובמקום "בעל זיכיון" יבוא "מורשה לשידורים"; (ב) בסעיף קטן (ג), במקום "בעל הזיכיון" יבוא "המורשה לשידורים"; (71) בסעיף 109 – (א) בסעיף קטן (א), במקום "זיכיונות או רישיונות לשידורי רדיו" יבוא "זיכיונות לשידורים או רישיונות לשידורים"; (ב) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "בעל זיכיון" יבוא "מורשה לשידורים"; (72) בסעיף 112(2), במקום "בעלי הזיכיונות" יבוא "המורשים לשידורים"; (73) בסעיף 117, בכל מקום, במקום "בעל זיכיון" יבוא "מורשה לשידורים"; (74) בסעיף 118(א), בכל מקום, במקום "בעל זיכיון" יבוא "מורשה לשידורים"; (75) בסעיף 121 – (א) בסעיף קטן (ב)(1), במקום "בעל זיכיון או על החברה" יבוא "מורשה לשידורים או על חברת החדשות"; (ב) בסעיף קטן (ג), במקום "ובעל זיכיון" יבוא "ומורשה לשידורים"; (76) בסעיף 126, במקום "בעל זיכיון" יבוא "מורשה לשידורים"; (77) בתוספת השניה – (א) בסעיף 1 – (1) בסעיף קטן (א), במקום ההגדרה "ערוץ" יבוא: "ערוץ" – ערוץ שבו משודרים שידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או שידורי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה; "שידור חוזר" – שידור מחודש בערוץ, של תכנית ששודרה בו קודם לכן או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדשה, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "בתוספת הראשונה;" יבוא "בתוספת הראשונה, אלא אם כן נקבע אחרת בתוספת זו;"; (ב) בסעיף 2, במקום "בעל ערוץ" יבוא "בכל ערוץ, וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה"; (ג) בסעיף 3, אחרי "בחלוקה שווה ביניהם" יבוא "וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה"; (ד) בסעיף 4, אחרי "בחלוקה שווה ביניהם" יבוא "וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה"; (ה) בסעיף 5 – (1) בסעיף קטן (א), במקום "בכל ערוץ, לשם" ליבוא "בכל ערוץ, וכל בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לשם"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "בכל ערוץ, בכל שנה" יבוא "בכל ערוץ, וכן בעל רישיון לשידור טלוויזיה, בכל שנה ובמקום "180 שעות בכל ערוץ באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ" יבוא "180 שעות בכל ערוץ; השעות כאמור ישודרו על ידי בעלי הזיכיונות בכל ערוץ באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ"; (ו) בסעיף 6, במקום "בעל זיכיון שידר" יבוא "בעל זיכיון ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו" ואחרי "בעל הזיכיון" יבוא "או בעל הרישיון"; (ז) בסעיף 7, במקום "בעל זיכיון ישדר" יבוא" בעל זיכיון ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו".


סעיף 107 עניינו חסינויות הרשות. סעיף 108 עניינו זכות כניסה ועיון לצורך ביצוע פיקוח של הוראות. סעיף 109 עניינו התליית זיכיונות בשעת חירום. סעיף 112 עניינו תפקידי ועדת התיאום שקיימת לפי החוק. צריך להתאים אותם לעניין השינויים כאן. סעיף 117 עניינו תלונה שמוגשת על הרשות או על בעל זיכיון או על חברת חדשות. סעיף 118 עניינו תלונות שאין לברר אותן. סעיף 121 עניינו תוצאות הבירור. בסעיף 126, שעניינו חובות מכוח המשפט הבינלאומי, יש תיקון של התוספת השנייה תוך התאמה לכך שיש לנו בעלי רישיונות שמשדרים בערוץ 1 ויש בעלי זיכיונות שעד תקופת המעבר עשויים להמשיך לשדר באותו ערוץ.

בינתיים התקבל תיקון 32 לחוק העונשין לעניין הארכת תקופת הזיכיון של ערוץ 10 ותיקונים נוספים. כמובן שנצטרך לבצע התאמות בתיקון של התוספת השנייה לאור אותו תיקון. אני מזכיר את הנושא של המחויבות לקולנוע שתצטרך לחול על בעלי רישיונות. מטבע הדברים אין לזה התייחסות כאן, כי זאת מחויבות שנוצרה רק לאחר שהצעת החוק הזאת אושרה בקריאה ראשונה.

ככל שמדובר בתיקונים טכניים אני מבקשת להסמיך אותנו לבצע את זה בתוספת השנייה. ככל שיידרש איזה שהוא תיקון מהותי - לא זכור לי איזה נושא יחייב תיקון מהותי – יצטרכו להעביר את זה לוועדה.

אם אפשר לבקש מהוועדה שהחובות שחלות על בעל זיכיון יחולו גם על בעל רישיון.

בעיני זה תיקון טכני. אנחנו נסמיך אתכם ברוח התיקון הטכני שגם עבר בחוק הקודם. מי בעד סעיף (66) עד סעיף (77)?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

אתם תיקנתם את התוספת השנייה והוספתם את המונח "שידור חוזר". לא ברור למה דבר כזה נמצא בחוק ולא בכללים. יש המון כללים ותתי כללים לגבי השידורים.

זה קיים בתוספת הראשונה.

למה כתוב בתוך שידור חוזר שזה כולל תכנית שהיא זהה במהותה? זה צריך להיות תכנית שזהה בתכניה.

זה העתקה של אחד לאחד ממה שקיים היום בתוספת הראשונה.

אנחנו מעתיקים את ההגדרה כפי שהיא. זה תיקון טכני שמעתיק מהתוספת הראשונה ומסדר את ההגדרות. אין שום שינוי ביחס למצב הקיים היום.

איפה זה נמצא בתוספת הראשונה?

זה נמצא בהגדרה של שידור חוזר.

היא קיימת עכשיו פעמיים.

אנחנו נמחק אותה מההתאמות.

הסעיף הזה הוצבע. אם את רוצה את יכולה לבקש מחבר כנסת להגיש רוויזיה. אנחנו עוברים לסעיף 43.

תיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה) 43. בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, בסעיף 16ג, במקום "ובעלי הזיכיונות" יבוא "והמורשים לשידורים כהגדרתם בחוק האמור". 44. בחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005, בסעיף 1, בהגדרה "משדר טלוויזיה", בפסקה (2), במקום "בעל זיכיון כהגדרתו " יבוא "בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה כהגדרתם". 45. בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003, בסעיף 8 (2)(ה)(2), אחרי "לשידורי טלוויזיה" יבוא "או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה", ואחרי "בבעל זיכיון" יבוא "או בבעל רישיון". 46. בחוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א-2001, בסעיף 4(א)(2), במקום "בעל זיכיון כהגדרתו" יבוא "בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה כהגדרתם".


יש כאן מספר הוראות חוק שמתייחסות לבעלי זיכיון. החוק הראשון הוא חוק הבחירות (דרכי תעמולה), שבו נקבעו הוראות שמחייבות את הרשות השנייה לשדר במסגרת בעל זיכיון בלי לגבות על כך תשלום שידורי תעמולת בחירות, וכן לשדר הסברים נוספים בדבר מערכת הבחירות. מה שמוצע כאן הוא להחיל את האמור גם על בעלי רישיון. בחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) נקבעו הוראות שמחייבות בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ללוות בכתוביות ובתרגום לשפת סימנים שידורים שהוא משדר. גם כאן מוצע להחיל את זה על בעל רישיון. אותו דבר לגבי חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, שבו נקבעה הוראה ולפיה בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לא יוכל להשתתף במכרז לבחירת הגורם אשר ישדר את שידורי הכנסת והמשדרים המוספים אשר ישודרו בערוץ הכנסת. כאן מוצע להחריג את בעל הרישיון. בחוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים נקבעה חובת סימון משדר שמשדר בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו ראוי לילדים, וכן איסור קדימון או פרסומת שעלולים לעודד את האמור. מוצע להחיל את אותה חובה גם לגבי בעל רישיון.

מה ההיגיון לשדר תעמולת בחירות בערוצים מסחריים?

שידרת עד עכשיו?

זה היה טוב לפני 16 שנה.

גם לפני שנה שידרת.

לפני שנה העלינו את זה בפני השופט.

מה הייתה עמדת השופט?

שיש מקום לשקול את זה.

יש מקום לשקול תיקוני חקיקה. תיקוני חקיקה לחוק הבחירות זה לא אגב איזה שהוא תיקון טכני שבמקום בעלי זיכיון כותבים בעלי רישיון, אלא זה צריך להיות במסגרת תיקוני חקיקה כלליים שנעשים בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

זה סיפור אחר אם עוברים מזיכיון לרישיון.

נכון שאנחנו עכשיו מסדירים את החוק ונשענים על הקיים, אבל לא ניתן להתעלם מהמציאות. המציאות היא ששידורי התעמולה בכל מערכות הבחירות האחרונות לא הוכיחו את עצמם מבחינת היקפי הצפייה בצורה משמעותית.

מה היה הממוצע שלהם?

נמוך ביותר. אולי בערב הראשון היה סדר גודל של 5%,6%, אבל לאחר מכן השידורים ירדו ללמטה מזה. יש פגיעה ברצף השידור והציבור הצביע ברגלים ובידיים.

מתי זה שודר?

לסירוגין. הרשות השנייה מסדירה את זה עם ועדת הבחירות על פי החוק. ערוץ 1 שידר ב-19:30, ערוץ אחר שידר ב-22:00 וב-23:00. בכל מערכת בחירות החלפנו. אלו שעות פריים, אלו שעות חשובות, אלו שעות שרצף השידורים נקטע. הציבור אמר את דברו. יש מקום לשקול את הנושא הזה. יחליטו היועצים המשפטיים אם מדובר בתיקונים טכניים או בתיקונים מהותיים, אבל יש מקום לשקול את הנושא הזה. מדובר בהכבדה משמעותית בעידן של שינוי המדיניות השידורית. צריך לפתוח את הנושא במקום המתאים.

אורכה של הסוגיה הזאת כאורך חייו של ערוץ 2.

גם של ערוץ 1.

מותר להחליט שבתוך שידור ציבורי נוטלים את זמן השידור בצורה שווה לכלל המפלגות. אין לי שום ביקורת על התהליך הזה. ערוץ מסחרי זה רכוש פרטי. עכשיו אנחנו קובעים שזה לא זיכיון אלא רישיון. אנחנו הולכים מדרגה נוספת. לא נראה לי. זה כאילו המדינה תחליט מחר שהיא לוקחת 3 עמודים בעיתון מסוים, או חצי עמוד כל שבוע. זה יוצא מהתחום הציבורי ונכנס לתחום הפרטי. אני לא נגד, אני חושב שזה נכון, אבל המדינה צריכה לפצות אותם על אובדן זמן שידורים.

זה בדיוק כמו שלוקחים לטלוויזיה הרב-ערוצית את האפיקים.

גם אני חושב שהמציאות השתנתה ולתעמולה היה בטלוויזיה מקום בימי הערוץ הראשון כערוץ בודד, כאמצעי צינור עיקרי להעברת מידע לציבור. אני לא הייתי מבטל את התעמולה, אבל כן הייתי קובע איזו שהיא תמורה למי שגוזלים ממנו דקות שידור. התמורה לא צריכה להיות ברמה מסחרית, היא צריכה להיות תמורה מינימאלית בסיסית.

נשלם להם ספוטים כמו שמשלמת להם קוקה-קולה ואז הם יהיו מרוצים. הם רוצים כמו בארצות הברית.

דיברתי על תשלום בסיסי.

לא הצעתי שיקנו בתשלום. קנייה בתשלום יוצרת אי שוויוניות, במיוחד בקרב אלה שתקציביהם מאוד נמוכים והם רצים בפעם הראשונה. צריכים למצוא איזו שהיא דרך הוגנת לפצות על אובדן זמן שידור.

כמו מה?

תטיל עליהם. הם יודעים, הם מבינים בתחום. הרשות השנייה תציע הצעה הגיונית.

אני דווקא חושבת שצריכים להיות שידורי תעמולה, כי לצערנו הרב הציבור לא מעורב בפוליטיקה. זאת אחת הסיבות לזה שיש כל כך מעט מצביעים. אני בטוחה שיש כאלה שמחייכים כאן ואומרים שאין פלא שיש כל כך מעט מצביעים אחרי שרואים את התשדירים.

הציבור לומד על פוליטיקאים מ"ארץ נהדרת" ומ"שבוע סוף".

אני חושבת שצריכים לקבל זמן שידור, אבל אולי צריך לחשוב על אפשרות לשבור את זה ולא לעשות את זה רצף של חצי שעה. אני ממליצה לערוץ 2, לערוץ 10 ולטלוויזיה המסחרית להתכונן לשינוי בתחום הזה.

הדיון פה הוא מאוד מבודח, אבל בי זה מעורר חלחלה. היה את ברית המועצות, היום יש את הוגו שאבס. מפקיעים פה זמן של חברות פרטיות. זו פשוט הפקעה. עם כל הכבוד לפוליטיקאים ולמפלגות..

דווקא אתה מדבר על זה אחרי שכולם כל כך עזרו לך? אני לא מבינה את זה. זה שאתה מפרסם את מה שקורה במפלגות זו טובת הנאה?

בוודאי שזאת טובת הנאה.

אתה מיידע את הציבור לגבי מה שהם צריכים להצביע ולגבי מה שהם לא צריכים להצביע. זה לטובת הציבור.

אין שום שוני מזה שיפקיעו שלטים, מזה שיפקיעו עמודים בעיתונים ומזה שיפקיעו מהשופרסל ומהקו-אופ אוכל לטובת פעילי המפלגות. זה בדיוק אותו דבר. זה נכון שבמשטר הזיכיונות הייתה ההפקעה הזאת - בגלל זה אתם יושבים פה ומחוקקים חוקים - אבל לא כל מה שהיה הוא מקודש. ההפקעה הזאת שווה מיליוני שקלים שאף אחד לא מפצה אותנו עליה. זה מיושן, ארכאי וצריך לשנות את זה.

חשבתם לשדר את זה בערוץ הכנסת?

לעניין הבחירות ברשויות המקומיות נקבע בחוק הבחירות (דרכי תעמולה) מנגנון לפרסום בתשלום אצל תחנות הרדיו האזורי. זה מנגנון שבעקבותיו נקבעו כללים על ידי מועצת הרשות השנייה. יש ממונה לכל דבר כזה. מבקר המדינה גם מעורב בתוך התהליך. יש מנגנון מן המוכן. אולי צריך התאמות כאלו ואחרות שיאפשרו לערוצים לגבות תשלום ולמפלגות לקבל ביטוי בטלוויזיה.

עשו את זה בבחירות האחרונות?

כן.

עניין התעמולה בא לידי ביטוי בחוק דרכי תעמולה בוועדה אחרת. יבואו הזכייניות, יפעילו כמה חברי כנסת בעזרת השתדלנים ויבקשו לשנות את חוק תעמולת הבחירות.

אני חשבתי שמדובר בשינוי קונספטואלי כשעוברים מזיכיונות לרישיונות. אני מאמין בזה, לכן תמכתי בזה מהרגע הראשון. זה מחייב שנושאים עקרוניים כמו הנושא הזה ייבחנו מחדש. כך נדמה לי. זה לא אוטומטי להעתיק מחוק לחוק.

זה בסדר מבחינתך להעתיק מחוק לחוק את העברה משיטת הזיכיונות לשיטת הרישיונות, אבל דברים שהם לא נוחים לא להעביר לשיטת הרישיונות. זה ממש מדהים.

באיזו ועדה החוק הזה?

בוועדת חוקה, חוק ומשפט.

הערתי איננה מתייחס לשאלה אם יש או אין מקום לתעמולת בחירות בתשלום או ללא תשלום בטלוויזיה המסחרית. אינני רוצה להביע עמדה ערכית לכאן או לכאן. כל מה שאני רוצה לומר בהקשר הזה נוגע למסגרת הדיון ולמקום בו הוא ראוי להיערך. אינני יכולה שלא להגיב למה שמר ורשבסקי אמר לגבי הפקעה. הפקעה זה משהו ששייך למאן דהוא ובאה המדינה ואומרת שלמרות שזה שייך למאן דהוא היא לוקחת. כאן הנושא של תעמולת הבחירות בערוצים המסחריים נקבע עוד לפני שניגשתם למכרז. מראש ידעו המועמדים במכרז לשידורים מסחריים שמוטלת עליהם החובה בתקופת הבחירות.

עברו 10 שנים, אפשר לשנות.

אני לא אומרת שלא. להתייחס לנושא הזה כאל הפקעה זאת לא התייחסות נכונה. סעיף 16ג, שאותו מבקשים לתקן תיקון עקיף במסגרת התיקונים הטכניים כאן, אומר שבמקום בעלי הזיכיונות יבואו מורשי השידורים, שזה כולל גם בעלי זיכיונות וגם בעלי רישיונות לפי חוק הרשות השנייה. הסעיף עצמו שעליו מדובר אומר שכל מיני הסדרים החלים לפי חוק הבחירות (דרכי תעמולה) יחולו על בעלי רישיונות. הסעיף הראשון המוחל גם על הטלוויזיה המסחרית אומר שלא יהיו שידורים של תעמולת בחירות בטלוויזיה אלא ב-14 ימים שלפני הבחירות. רוצים להחיל את המגבלה הזאת על בעלי הרישיונות או לא? אם יוחלט שהם רשאים לגבות תשלום עבור תעמולת בחירות, האם יש להגביל את פרק הזמן שבו מותר להם לשדר תעמולת בחירות? יש הוראה של פטור מאחריות פלילית או אזרחית בשל שידורי תעמולה. רוצים להחיל את הסעיף הזה, או לא רוצים להחיל את זה? הסמכות של ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לפרסם הודעות על תהליכי הבחירה. רוצים לאפשר לו לעשות את זה בערוצים המסחריים או לא? לבוא ולומר שכרגע במהלך הדיון שלנו בתיקון עקיף אנחנו יכולים לבחון את כל מכלול הסוגיות שמתעוררות מחוק הבחירות (דרכי תעמולה) נראה לי לא ראוי ולא נכון. ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת היא הוועדה שדנה בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), היא רואה את כלל ההסדרים בנוגע לתעמולת בחירות. אלה צריכים לדון במכלול ההסדרים בהקשר הזה. אני מציעה לא לדון בשינויים המהותיים אגב הדיון הזה.

אם אני מבין נכון, אז זה לא רק הסעיף הזה אלא מדובר במכלול שלם שאת מעדיפה שוועדה אחרת תיתן עליו את דעתה.

במסגרת חוק תעמולת הבחירות (דרכי תעמולה).

לא הצעתי שיהיו תשדירים בתשלום. את זה אני לא רוצה ליצור.

אי אפשר אגב הדיון המצומצם שלנו במתן רישיונות לתקן את חוק הבחירות.

בואו נסכם שאנחנו מעבירים את זה לדיון בוועדת החוקה.

תגיש הצעת חוק פרטית לתקן.

אם יתוקן החוק בוועדת חוקה, האם התיקון שאנחנו עושים כאן יתפוס באופן אוטומטי או שנצטרך לחזור לפה?

ודאי שלא. כשיתוקן חוק הבחירות (דרכי תעמולה) יתקנו גם את הסעיף הזה שאנחנו עכשיו מתקנים. לא יהיה צורך לחזור לכאן.

מחזיקים פה את המקל משני קצותיו. בעלי הרישיונות זה חיה אחרת, אלה לא בעלי הזיכיונות. אי אפשר לומר שחובה על בעלי רישיונות עתידיים, שהם חיה אחרת, לשדר ענייני תעמולה זה עניין טכני. זה לא עניין טכני. מדובר בעניין מהותי שהוועדה שדנה בחוק תעמולת הבחירות צריכה לדון בו.

זה בדיוק מה שאני אומרת. מדובר בנושא מאוד מהותי שלא זה המקום שאנחנו אמורים לדון בו.

זה גם לא המקום בתיקון עקיף לקחת ולהגיד שאותם גופים חדשים ישדרו תעמולת בחירות. זה עניין מהותי.

מישהו יודע להגיד מה קורה בעולם בנושא הזה?

למיטב הבנתנו זה לא קיים בפורמט הזה, בטוח שלא הפקעה של קניין פרטי. התיקון הזה לא משנה את המצב הקיים. אין בדבר משום הפקעה. הזיכיון ניתן בכפוף להוראות שהיו קיימות. בעלי הזיכיון ידעו מהן. בעלי הזיכיון קיבלו את הזיכיון ביודעם שכל אימת שיהיו בחירות הם יצטרכו לשדר שידורי תעמולה. אין בזה שום חידוש. המצב לא משתנה. במובן הזה התיקון הוא תיקון טכני. אפשר לפתוח את הדיון לדיון מהותי, אבל לא זה המקום.

כשחוקק החוק לא היו מניין הערוצים המסחריים שקיימים היום. בודאי שלא צפו את מניין בעלי הרישיונות שצפויים. מידת החשיפה לה זוכות המפלגות במסגרת התעמולה הזאת היא כפולה, משולשת ועומדת גם להיות מחומשת לעומת מה שהיה בחוק המקורי.

יכול להיות שאת צודקת, אבל מה שמנסים לומר לך זה שלא כאן המקום לערוך את הדיון הערכי בנושא.

להגיד שכל אותם ערוצים חדשים יצטרכו לשדר זה מהותי, זה לא טכני. לא אומרים פה ש-2 ו-10 יצטרכו לשדר, אומרים שהערוצים החדשים יצטרכו לשדר.

כולם אומרים שאף אחד לא יצטרף. למה אתם אומרים שיצטרפו הרבה?

אנחנו לא יודעים.

מבחינה דמוקרטית חשוב שהתעמולה תהיה דרך הערוצים המסחריים כדי שהמפלגות יוכלו להגיד את מה שיש להן להגיד בלי הפילטרים שקיימים בתכניות הרגילות, אבל צריך גם לא להכביד על בעלי הרישיונות החדשים ולהפקיע מהם זמן אוויר. אני מציעה לחשוב על תהליך של פיצוי כך שחודש אחרי בחירות יינתן זמן אוויר בכמות של 20%,30% לשידורי פרסומות מהזמן שהוקדש לתעמולת בחירות.

שיפוי מעסיקים. יכול להיות.

הכסף לא יבוא מהמפלגות שאין להן כסף. הציבור ישלם בזה שהוא יראה יותר פרסומות חודש אחרי זה.

אולי נפנה ליושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט על-מנת שתהיה יוזמה של חקיקה פרטית בנושא של חוק בחירות (דרכי תעמולה). זה לא יהיה בסעיף 43. מי בעד סעיף 43 כפי שהוא?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

סעיף 44 - כתוביות ושפת סימנים. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר


סעיף 45 - תיקון חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת.

סעיף 8 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת דן במי יהיה רשאי להשתתף במכרז לקבלת רישיון לשדר בערוץ הכנסת.

זכתה בו חברת החדשות של הערוץ השני. מתי פג הזיכיון?

בקרוב יסתיים הרישיון שלה. המועצה לשידורי כבלים ולווין, שהיא הרגולטור של הערוץ, צריכה להחליט אם להאריך או לא להאריך. הרישיון היה ב-2006 ל-4 שנים. יש אפשרות להאריך אותו לשתי תקופות של 4 שנים. בסעיף 8(2)(ה)(2) כתוב מי מהמפורטים להלן אינו בעל שליטה. יש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990, לרבות מי שהוא בעל שליטה בבעל זיכיון כאמור. עכשיו מכניסים את העניין שהוא בעל שליטה בבעל רישיון.

מי יהיו אלה שיהיו זכאים לשדר בעידן הרישיונות?

לא ישתנה שום דבר. מה שנאמר זה שככל שבעל זיכיון היה מנוע להשתתף במכרז, בעתיד גם בעל רישיון יהיה מנוע מלהשתתף במכרז.

כרגע חברת החדשות היא בעלת הרישיון.

חברת החדשות של ערוץ 2 היא בעלת רישיון לשדר בערוץ הכנסת.

איך היא תוגדר?

חברת חדשות 2 עושה כמה דברים. היא קודם כל משדרת חדשות בערוץ 2. חוץ מזה לפי חוק אחר היא גם מפעילה את ערוץ הכנסת. זאת אותה ישות משפטית, אותה חברת חדשות שביד אחת עושה את זה וביד שנייה עושה משהו אחר. בעתיד היא תמשיך לשדר לפי ההסדרה שאנחנו עושים עכשיו. היא תמשיך לפעול או שלא לפי החוק ההוא. החוק ההוא נשאר כמות שהוא, כלומר כל כמה שנים יש העמדה למכרז.

בעל רישיון ובעל זיכיון לא יוכלו להשתתף במכרז לקבלת רישיון שידור בערוץ הכנסת. רק חברת חדשות תוכל.

עד היום הגדרנו את חברת החדשות כבעלת זיכיון לשידורי חדשות והיא הייתה בעלת רישיון לשידורי ערוץ הכנסת. עכשיו אנחנו הופכים את זה לבעלי רישיון. היא תיקרא בעלת רישיון. צריך לוודא שיש אבחנה בין בעל רישיון כזכיין לבין בעל רישיון לחדשות. היא תיקרא כבעלת רישיון לחדשות בערוץ השני. צריך לוודא שתהיה אבחנה בין בעל רישיון בשידורי חדשות לבין בעל רישיון לשידורים בערוץ 2 או בערוץ 10.

אין שום הבדל מהותי בין חברת החדשות של הערוצים לבין בעלי הזיכיון. חברות החדשות ממומנות מהכסף הפרטי של בעלי הזיכיון. אני לא רואה מקום להבדיל.

אנחנו לא מקבלים את הטענה שלך. אני מאוד מקווה שיש אבחנה ושנשמרים כל המנגנונים להבטיח שחברת החדשות היא לא של הזכיין.

מה שהיא אומרת זה נכון.

זה לא מדויק.

השאלה אם זה ימנע מחברות החדשות לגשת בעתיד או לא.

לא.

חברת החדשות של הערוץ השני וחברת החדשות של ערוץ 10 זה לא חלק..?

הם תאגידים נפרדים.

מי משלם את הכסף?

העורך הראשי של בעל הזיכיון הוא עורך ראשי על פי חוק. לבעלי המניות על פי חוק הרשות השנייה אסור להתערב בתכני חברת החדשות. גם בתכני הערוץ אסור להם להתערב.

מי משלם?

הרשות השנייה. הכסף שהזכיין משלם חייב לעבור לרשות השנייה. החוק קובע שבעלי הזיכיונות צריכים להעביר את הכסף באמצעות הרשות השנייה ולא ישירות לחברת החדשות, ולו רק על מנת ליצור את החיץ כדי שלא יקרה מצב שבאמצעות הכסף וההון ישפיעו על אופן ההתנהלות של חברת החדשות. זה אחד מהמנגנונים. זה לא המנגנון היחידי. העצמאות של חברות החדשות וההתנהלות של חברות החדשות - בעיקר בערוץ ה-broadcast - היא מאוד קריטית. לא נתנו פה סקירה מלאה על המנגנונים שנועדו להבטיח את העצמאות של חברות החדשות אף שהמימון במקורו מגיע מבעל הזיכיון. יש שורה של מנגנונים שנועדו להבטיח ולייצר חיץ בין הזכיין לחברת החדשות. אני יכול להראות לכם שזה קורה. אני לא אגיד לכם שאין השפעות ואין מקרים, אבל בסך הכל יש בדירקטוריון של חברות החדשות נציגי ציבור. יושב ראש הדירקטוריון הוא נציג ציבור. גם בחירת העורך הראשי ומנכ"ל חברת החדשות חייבת להיות על דעת נציגי הציבור.

גם על ידי בעל הזכיינים.

הוא לא היחידי. יש מנגנונים של איזון. תקציב חברת החדשות מוכרע ומאושר על ידי הרשות השנייה כדי לוודא שיש תקציב שמספק את הפעילות. העברת הכסף נעשית אך ורק באמצעות המנגנון של הרשות. לחברת החדשות מותר כגוף הפקה עצמאי להפיק. זה נחשב להפקה עצמית.

הסעיף הזה הוא סעיף טכני. ב-2006 כשהיה מכרז לערוץ הכנסת התמודדו 9 קבוצות, כולל ערוץ דמוקרטיה, כולל המרכז הבינתחומי. זה לא רק ערוצי ה-broadcast.

זאת אומרת שאין כשל שוק.

בסופו של דבר נבחרה חברת החדשות של ערוץ 2 להפעיל את ערוץ הכנסת. מחר, כשהוועדה הזאת תאשר את החדשות להוט ויס, היא תוכל להתמודד על ערוץ הכנסת. אם אני מבין נכון את סעיף 45, אז הוא סעיף טכני ולא מהותי. הסעיף הזה מאפשר לכל העולם ואשתו להתמודד גם על ערוץ הכנסת.

לכל העולם ואשתו, ובתנאי שהוא בין היתר תאגיד הרשאי על פי דין להפיק ולשדר תכניות חדשות בטלוויזיה בישראל. גם ערוץ ייעודי לשידורי חדשות יוכל להתמודד.

אולי ניצן התכוון לומר שזאת ההזדמנות לתקן את החוק באופן שזה יאפשר לכבלים וללווין להפיק חדשות. לאחר שהם יענו על הקריטריון הזה הם יוכלו להתמודד.

אני ביקשתי חוות דעת של משרדי התקשורת והאוצר לגבי העניין של הפעלת חדשות על ידי חברות הוט ויס. עדיין לא קיבלתי שום תשובה. אולי כדאי שביום שלישי בבוקר תשיבו לנו. אנחנו מצביעים על סעיף 45 בנוסח הנוכחי. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

סעיף 46.

זה עוסק בשני עניינים. יש סימון וסיווג שידורים לפי קטגוריות של 8,14, ו-18 - שידורים מסוימים צריכים לשאת סימן זיהוי כך שיתריעו מראש בפני הצופים לגבי אופי השידור – ויש איסור שידורים מזיקים. זה אוסר באופן גורף על שידור פרסומות מסוימות בנושא אלימות קשה, סמים, אלכוהול וכן הלאה.

אנחנו מחילים את זה כמות שהוא על בעלי רישיון. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

אנחנו חוזרים אחורה לסעיפים שהיו במחלוקת במהלך 5 החודשים האחרונים מאז שהתחלנו להקריא את החוק. הודענו שאנחנו חוזרים לפסקאות 29 ו-32 לעניין מערכת ה-DTT. מנשה, אולי תעדכן אותנו בקצרה לגבי המערכת.

המערכת של עידן פלוס עלתה לאוויר באוגוסט. השידורים משודרים כשידורי ניסיון. יש כ-15 תחנות שידור שמפיצות עם היתרים כנדרש. לרבות ההיתרים גם ניסו להמציא כל מיני דברים בענייני קרינה. יש גם היתרים בתחום הזה. במסגרת שידורי הניסיון הציבור מתחיל ללמוד להכיר את המערכת הזאת. 5 ערוצים משודרים בהתאם לחוק שקבוע נכון להיום. מדובר בערוצים הידועים, בערוצים הפתוחים. אנחנו בסיומו של שלב א' ולקראת שלב ב' של עיבוי או חיזוק מערך השידורים והקליטה. ידענו, וזה היה על פי תכנית, שהעלייה לאוויר תלווה בכך שבחלק מהמקומות תהיה בעיית קליטה. את זה ניתן לדעת רק לאחר העלייה לאוויר. לאחר שקיימנו מדידות ובדיקות אנחנו מתגברים את מערך השידורים. באזור מארס, אפריל ומאי נסיים את התגבור של מערך המשדרים הנוסף שאמור להביא אותנו לקליטה תוך דירתית כנגזרת של החוק. המהלך הזה ילווה במידע לציבור.

מדובר באותו קמפיין שהוקפא?

כן. הקמפיין לא הוקפא. לא היה בו צורך. בשלב א', לאחר הקמת המערכת, רצינו להגיע לסדר גודל של כמה עשרות אלפים על מנת לדעת את רמת הקליטה. הגענו לזה בלי שום צורך להשקיע כסף בקמפיין. אנחנו נמצאים בסדר גודל של כ-60 אלף משקי בית.

אם רק 60 אלף קנו את זה - הבית הזה חוקק בכנסת הקודמת את החוק הזה שאני חושב שהוא מצוין - אז אתה צריך קמפיין.

אני לא רוצה. אנחנו כ-5 חודשים באוויר. החדרתה של תשתית לאומית מן הסוג הזה צריכה להיות זהירה ובטוחה. לאחר שעשינו את המדידות ולאחר שסיימנו את שלב א' והגענו לרמת כיסוי טובה, נרשה לעצמנו להודיע לציבור בצורה נרחבת. גם הספקים למדו את המוצרים שהם צריכים לשווק, כי מכרו מוצרים שלא התאימו לכל הדרישות והמאפיינים המקצועיים. גם בזה סיימנו מספר כנסים עם הספקים המקצועיים, היצרנים, היבואנים כך שבאזור אפריל ומאי נגיע לרמה ראויה וטובה. זה ילווה את המידע ההסברתי. הקמפיין היה בנוי מ-2 שלבים. שלב ראשון שתהיה רכישה בהיקף הזה. בחודשיים הקרובים משרד האוצר צריך להפיץ את הצו בעניין סובסידיה למשפחות נזקקות כך שזה ילווה את המהלך. שלב שני, שצריך להיות באזור אפריל מאי, זה יידוע הציבור לגבי אופי קבלת הסבסוד על פי צו שהאוצר צריך להתקין. אנחנו נערכים לקראת השלב השלישי, שזה סגירת המערך האנלוגי . זה צפוי להיות בפברואר. אנחנו נבקש בהליך חקיקה מסודר להקדים אותה, משום שאנחנו מעריכים שלאחר חודש מאי לא צריך למשוך את האנלוגי שיש בו יותר קרינה ויותר מידי עלויות לרשות השידור ולזכיינים של הרשות השנייה.

מה גובה הסבסוד למשפחות נזקקות? מי מוגדר כמשפחה נזקקת?

הצו הזה טעון אישור של ועדת הכלכלה.

ברור שזה יגיע לפה לאישור.

שר האוצר צריך לחתום בימים הקרובים על הצו.

עד סוף המושב אני רוצה לקבל את הצו. מה גובה הסבסוד ואיך נקבעות המשפחות הנזקקות?

החוק אומר שהוא לא יפחת מ-50%.

במערך השידור הספרתי הקרקעי הידוע כ-DTT מופצים בהתאם לחוק 5 ערוצים: שני ערוצי השידור הציבורי, ערוץ 10, ערוץ 2 עם שתי הזכייניות שלו וערוץ הכנסת. בהתאם להצעת החוק יתווספו למערך הזה בעלי הרישיונות, דהיינו אם בעלי הזיכיון לשידור בערוץ 2 יעברו למתכונת של קבלת רישיון, אז במקום ערוץ אחד יהיו שני ערוצים.

כל בעל רישיון אמור להיות שם?

כל בעלי הרישיונות הקיימים ובעל רישיון יעודי לשידורים בשפה הערבית. אלה הגופים המתוכננים להיות על פי הצעת החוק במסגרת המערך של ה-DTT. בהקשר הזה הועלו בוועדה הצעות רבות לשנות את הגופים שיהיו רשאים להעביר את שידוריהם ולהיות מופצים במערך הזה. לכך אני מניחה יתייחסו מיד הדוברים השונים. הצעת החוק מתייחסת גם לשאלה מי ישא בעלויות עיבוי המערכת לצורך קליטת הערוצים הנוספים שיופצו.

אלה לא משלמים?

החוק, שכאמור החליט במתכונת הנוכחית על 5 ערוצים, קבע שהמערכת תוקם מהתמלוגים ששילמו בעלי הזיכיונות בערוץ 2. התמלוגים היו מיועדים לאוצר. מי שמימן כרגע את עלות הקמת המערכת היה אוצר המדינה.

המדינה יכולה להמשיך.

יש כאן שיטה חדשה לחישוב התוספות האלו.

למה זה כל כך חשוב מי יעבור אם אפשר להעביר את כל מי שרוצה?

אי אפשר להעביר את כל מי שרוצה. זאת מערכת שההקמה וההפצה שלה עולה כסף. השאלה מי ישלם את זה. הבעיה היותר קשה היא שככל שיופצו שידורים באופן חופשי לציבור לא יהיה מקום לקיומם של הכבלים והלווין.

המערכת כיום יכולה להכיל עד 6 ערוצים. יש כרגע 5. מדובר בעצם בערוץ אחד עם 5 תכניות או 6 תכניות. יש גם אופציה של תחנות רדיו. עם סגירת המערך האנלוגי יתפנו תדרים כך שהמערכת תוכל לקלוט עוד 6 ערוצים לטובת הרישיונות. לא נערכים ליותר מ-6, כי בשום תרחיש אנחנו לא רואים עוד 6 ערוצי broadcast שיעלו. הצעת החוק מדברת על כך שהרחבת המערכת, שהעלות שלה עלולה ועשויה להיות כ-25 מיליון שקל, תיעשה על חשבון הערוצים או הגופים הקיימים והחדשים. אנחנו סבורים שניתן לממן את ההרחבה מתוך התקציב שנחסך בהקמת המערכת. אם אושרו לנו 80 מיליון שקל ועשינו את זה בסדר גודל של 50,60 מיליון, אז אפשר לשריין את הכסף ולא צריך להשית על הקיימים ועל החדשים.

זאת אומרת שהמדינה תסבסד את מערך השידורים.

המדינה תקים, לא תסבסד. זאת תשתית לאומית של המדינה. היא בבעלות המדינה. כשהמדינה תחליט להפריט אותה היא תמכור אותה למי שהיא רוצה.

צריך להביא לידי ביטוי את זה שהמדינה לקחה על עצמה בזה הרגע להמשיך לתקצב.

המדינה מיוצגת רק על ידי משרד האוצר.

המדינה מיוצגת על ידי הממשלה שנבחרה למשול ועל ידי הכנסת שנבחרה לחוקק. משרד האוצר ממליץ את המלצותיו. לפעמים הן מתקבלות, לפעמים לא.

הממשלה מתנגדת להצעה. אנחנו לא רואים שום סיבה לממן.

הממשלה משיתה את העלויות על כל המשתמשים.

שתחזיר את העודף לזכייניות.

בהצעת החוק כבר נאמר מי יהיה הערוץ השישי. אין טעם לעורר ויכוח על המקום השישי שבעצם המחוקק כבר החליט שהוא יהיה הערוץ הרביעי המסחרי. אפשר להתווכח על השישייה הבאה, אבל כרגע המקום השישי זה הערוץ הרביעי המסחרי.

אולי כדאי להזכיר למה נכתב בחוק הערוץ הרביעי.

הצעת הממשלה בעניין הזה מקובלת. עכשיו אנחנו רוצים לדבר על התוספות. אני ביקשתי מרשות השידור לבדוק את העניין של ערוץ 33. אני חושב שערוץ 33 מיותר. רשות השידור עומדת בפני אחד מהמשברים הגדולים ביותר בתולדותיה, אם לא הגדול ביותר. יש לה 70 מיליון שקל שהיא יכולה לחסוך ממחר בבוקר על ידי כך שהיא תפסיק את שידוריו של ערוץ 33 ותעתיק שעתיים ביום למען שידורים בערבית.

לגבי ערוץ 33 אני מניח שהדיון יהיה בנפרד ולא במסגרת תיקון לחוק הרשות השנייה. ה-DTT נועד לתת מענה לערוצים שנמצאים באוויר. ערוץ 33 זה ערוץ שנבחר על ידי רשות השידור. זה ערוץ שמשמש לשידורים בערבית. אנחנו חושבים שערוץ 33 צריך להיות ב-DDT כל עוד הוא קיים וכל עוד הוא משודר. להחזיר אותו לערוץ 1 ולמצוא שעות לשדר את השידורים בערבית זה לא כל כך פשוט. כרגע הערוץ משודר. הוא מיועד לשידורים בערבית. הוא צריך להיות חלק מהDDT. זה חלק מהשירות שלנו לתושבים דוברי הערבית. אנחנו מתנגדים להוריד אותו מהמערך.

מתוך 20% תושבים שאינם יהודים והם דוברי ערבית, מה אחוז הצפייה?

אין לי נתונים.

זה כמעט קרוב ל-0 גם מתוך ה-20% שהם תושבי ישראל שאינם יהודיים.

אני תומך באופן מוחלט בעמדה להוציא את ערוץ 33 מה-DTT. מקומו לא צריך להיות שם. הוא לא תורם כלום, בטח לא לאוכלוסיות שלהן נועד המכשיר הזה. אני תומך בהכללת ערוץ 9 במסגרת השידור הדיגיטלי. אני חושב שחשוב, לאחר שדנו בעניין והשקענו מחשבה, שערוץ 24, שהוא ערוץ שפונה לאוכלוסיות שה-DDT אמור לשרת אותן, ייכלל. האם מבחינה טכנית אפשר לפצל ערוץ לשני ערוצים, כלומר לחלק את הזמן?

אפשר לחלק את שעות השידור.

מה אחוז הצפייה בערוץ 24?

השאלה הזאת לא רלוונטית.

היא רלוונטית, כי כאשר דיברנו על ערוץ 9 דיברנו על השאלה אם יש ציבור גדול שצופה בערוץ כלשהו. ערוץ 9 נכנס לקריטריון הזה.

החובות של ערוץ 9 יהיו כמו החובות של בעל רישיון?

יכול להיות.

זה חלק מהאינטרס הציבורי של ה-DTT. ב-DTT עולים ערוצים שעומדים במינימום חובות.

יכול להיות שערוץ 9 יצטרך לקחת על עצמו בדיוק מה שצריך.

הרעיון של ה-DTT הוא רעיון נכון. אני חושב שנכון שרשות השידור תסתפק בערוץ 1, כי ערוץ 33 הוא ערוץ זניח שאין לו שום ייחוד ושום ייעוד. בילינו הרבה שנים בניסיון לחפש את שורשיו של ערוץ 33. הוא נועד בשעתו לשדר מהכנסת. על זה הדביקו שידורים בערבית. במהלך השנים השידורים מהכנסת מצאו את מקומם בערוץ 99, השידורים בערבית הצטמצמו ונדדו לערוץ 33. כך נוצר ערוץ כלבו עם צפייה מאוד נמוכה. אין לו שום ייחוד, שום מקום ואפשר לחיות בלעדיו. לא יקרה שום דבר. אני ממליץ שתתמקדו בערוץ 1 ותעשו בו חיל. הלוואי ונזכה ליום הזה. עזבו את 33. תעשו חשיבה מחדש אם יש מקום לזה. אולי אפשר לחסוך סכום שאולי הוא ההבדל בין להיות בגרעון או לא להיות. לא יקרה שום דבר לרשות השידור אם היא תוותר על הערוץ הזה. אני חושב שנכון שיהיו 1,2,10,9,99 והערוץ הייעודי בערבית.

הוא בחוק. הערוץ הערבי נשאר כמות שהוא. אנחנו מדברים על תוספות.

ההתלבטות שלי היא בקשר לערוץ 23. אם צריך להכניס לחבילה הזאת ערוץ ציבורי נוסף, אז זה ערוץ 23. אני לא יודע מה העתיד של הערוץ הזה, אני לא יודע מה המדינה הולכת לעשות לגביו, אבל לערוץ הזה יש יכולת יותר טובה מערוץ 33. הבעיה היא שכאן אני מגיע ל-7 ערוצים.

כשיסתיים האנלוגי בחודש מאי תוכל להכניס עוד ערוצים.

לוקח שנה להקים. נכון לרגע זה סוגרים בפברואר 2011.

אתה אמרת שאתה מקדים את הסגירה של האנלוגי.

אני מבקש.

המועד קבוע בחוק.

אם זה עניין של שנה, אז אפשר להתחיל עם 23 והערוץ הבא שייכנס יהיה הערוץ בערבית. ייקח לערוץ בערבית שנה עד שהוא יעלה לאוויר. אם זה ייגמר פחות משנה, אז ערוץ 23 יצטרך לפנות את מקומו. על דעת כולם לערוץ בשפה הערבית יש עדיפות.

מה לגבי האנשים שקנו ממיר בידיעה שיש להם את ערוץ 23?

באכזבה הזאת נעמוד.

כרגע בחוק מדובר על שנה מהרגע שהכנסת מאשרת את הצעת החוק.

בשנה הזאת יטילו על מנשה להכין את האפיק הנוסף.

למה צריך לעמוד ערוץ ריק? 10 שנים חיכו לערוץ בערבית.

עד שיהיה ערוץ בערבית זה ייקח חודשים על גבי חודשים. אחר כך גם יהיה בג"ץ שימשוך אותנו עוד חצי שנה. בשנה הזאת מנשה ייתן את הערוץ הנוסף. אני חושב שלערוץ 23 יש עדיפות על פני 33. הוא ערוץ ציבורי. הוא נכון מבחינת המשפחה הזאת של הערוצים. אם יתווספו בעלי רישיונות, אז אתה נותן להם את זה בכל מקרה. אם יקרה הבלתי צפוי והערוץ הייעודי יהיה מוכן לפני זה, אז אני מציע להחליט כבר היום שערוץ 23 יזוז והוא יהיה הראשון ברשימה הבאה של הערוצים.

אני לא הבנתי מה היתרון של ערוץ 23 או 24 על פני ערוץ 33. אם אנחנו נשאר עם ערוץ 1 על ה-DTT אנחנו נצטרך להחזיק את מערך השידור האנלוגי כדי להפיץ את השידורים בערבית. כל המעבר ל-DTT לא ישתלם לנו כלכלית, משום שנצטרך לשלם על שתי מערכות שידור, האחת אנלוגית והשנייה דיגיטלית.

האם ממשלת ישראל קיבלה החלטה בנוגע לסגירת ערוץ 33? זה יכול לחסוך 70 מיליון שקל לרשות ולסגור את העניין של הדילמה האיומה על ערוץ 33 ב-DDT.

יש החלטת ממשלה על ערוץ 33.

אנחנו יכולים להגיש הצעת חוק של ועדת הכלכלה על סגירת ערוץ 33 אם הממשלה לא מסוגלת לקבל החלטה בעניין.

יש חלופה נוספת שלא מצריכה סגירה של ערוץ 33 ופותרת את הבעיה. הטלוויזיה החינוכית משדרת היום 8 שעות מידי יום בערוץ הראשון. יש מחלוקת לגבי מי ישלם עבור 8 השעות האלו. ההצעה אומרת שערוץ 33 יישאר כערוץ 33 לעת עתה, נעתיק את שידורי הטלוויזיה החינוכית לערוץ 33, ונוסיף את השעות שהיא משדרת בערוץ 2 לתוך הערוץ. בצורה הזאת יש ערוץ מלא של הטלוויזיה החינוכית.

מה יישאר מערוץ 33?

33 הופך להיות הערוץ של החינוכית דה פקטו. השעות שמתפנות בערוץ הראשון יינתנו לערוץ 33. זה יחסוך את העלויות הכפולות של רשות השידור. זה משאיר אותנו עם הטלוויזיה חינוכית שמקבלת ערוץ.

אני מבין מעמדת משרד האוצר ומעמדת משרד התקשורת שהממשלה לא מתכוונת להביא הצעה לסגירת ערוץ 33. זה יכול לפתור לנו הרבה מאוד בעיות, בראש וראשונה לפתור בעיה מז'ורית לרשות השידור של 70 מיליון שקל. הוועדה יכולה להגיש הצעת חוק לסגירת ערוץ 33.

אנחנו לא סבורים שבמסגרת הנוכחית נכון שפקידים מסוימים יביעו עמדה שונה מעמדת הממשלה ללא דיון מסודר בממשלה.

אני קיבלתי את ההסכמה של חברי הוועדה להגיש הצעת חוק מטעם חברי הוועדה לסגירת ערוץ 33. פותרים בצורה הזאת את העניין של הDTT, את בעיית הגירעון של רשות השידור, את בעיית הערוץ שמתפנה.

אני מבקשת לא להצביע על הסעיף הזה בגלל המעורבות הרגשית והערכית המאוד קטנה. אני חושבת שהסיפור של ה-DTT יכול לפגוע בכללים ובלווין. זה מאוד לא פופולארי מה שאני אומרת, כי יגידו לי מה עם המסכנים. אני הייתי מעדיפה שאת ה-DTT נקבל במסגרת חבילה צרה בהוט וביס תמורת 25 או 30 שקלים כך שזה יישאר אצלנו ולא יצא החוצה.

אני מסכים שיש בזה פגיעה בפלטפורמות השונות.

לכן אני מקיים שיח עם משרד האוצר שהחבילה הצרה לא תהיה קיימת. משרד האוצר מתעקש לקיים את החבילה הצרה ולהעמיק את הפגיעה בכבלים ובלווין.

לא רחוק היום שבגלל ה-DTT נשמע את הבעיות שיהיו בכבלים ובלווין. אני חושבת שעניין ה-DTT זו טעות גדולה. מאחר וזה משהו שאי אפשר לתקן אותו, אז אני רוצה לדבר דווקא על הטלוויזיה החינוכית. אני כמובן מסכימה איתכם לגבי 33, כי הצעתי לסגור את רשות השידור ולפתוח מחדש רשות חדשה. כל הערוצים המסחריים וכל הערוצים הנצפים והחשובים נמצאים פה, ואילו הערוץ של החינוכית לא נמצא. כל עוד הוא קיים אני חושבת שהוא צריך להיות בפנים.

אם אנחנו מצרפים את ערוץ 9 לעניין של הערוצים בחינם אנחנו פוגעים בהכנסות של הכבלים והלווין, כי אין ספק שבחבילה צרה או בחבילה רחבה הם היו כוללים את ערוץ 9. מאחר וערוץ 9 נהנה מצפייה ומתייחס לפלח מאוד חשוב, אז הורדתו היא פגיעה. יש לזה ערך כלכלי. אני חושב שהוא צריך להיות בעסקה הקטנה הזאת, אבל אני גם חושב שצריך לחשוב מה המשמעות הכלכלית של הורדת ערוץ 9 מהערוצים בתשלום והעברתו לערוצים בחינם. צריך לחשוב איך הם לא יצאו נפסדים. 9, בניגוד לערוצים האחרים, זה משהו שלא ניתן חינם.

יש התעלמות מוחלטת מ-15% של העולים. זורקים פה סכומים של 70 מיליון שקל, 30 מיליון שקל. התקציב של הערוץ האתיופי הוא בין 3 ל-4 מיליון שקל בשנה. אנחנו גם רוצים להיות ב-DTT. אולי עד עכשיו לא דיברנו, אבל עכשיו אנחנו מסירים את הכפפות. יש דור צעיר שגדל פה. עד עכשיו המשפחות, המבוגרים לא דיברו ולא היה להם כוח לדבר. 70% מהם לא יודעים לדבר ולכתוב בעברית. הטלוויזיה בשבילם זה משמעותי. הערוץ הזה היה צריך להיות ערוץ ייעודי, אבל בגלל כל מיני נושאים פוליטיים זרקו אותנו.

איפה הערוץ הזה משודר?

הוא משודר בהוט וביס. זה נקרא ערוץ 140. הוא מכסה 16 אלף בתי אב מתוך 22 אלף בתי אב.

כמה שעות הוא משדר?

24 שעות. משלמים עבור הערוץ הזה 16 שקלים. זה בנוסף לחבילה הבסיסית. אני יודע שאין לנו 15 חברי כנסת. יגיע הזמן שיהיו. הדור הצעיר שגדל עכשיו יצא מהגטאות שהוא נמצא בהם. זאת בושה גדולה שיש התעלמות מוחלטת. אני שומע על כל מיני ערוצים שאחוז הצפייה בהם הוא 0 ובכל זאת מקבלים 70 מיליון שקל, 30 מיליון שקל.

מר חן, מדוע אין ערוץ ייעודי בשפה האמהרית?

הערוץ הזה הוקם ביוזמתם של 2,3 אנשים.

מי האנשים?

אני ועוד 2. הערוץ הוקם מהכסף הפרטי שלנו. אני רוצה לציין את הוט ויס שעזרו לנו מאוד. באוגוסט שעבר היינו במשבר כלכלי חמור ועל סף פשיטת רגל. מועצת הכבלים והלווין עזרה לנו הרבה מאוד ועוזרת לנו עד היום הזה. אי אפשר להתעלם מזה. צריך לתת להם את הקרדיט הזה. מועצת הכבלים והלווין עושה מאמץ על-מנת לפתור את הבעיה הזאת. 30 צעירים שסיימו את לימודיהם במגמות תקשורת וגרים בפריפריה עובדים בערוץ הזה. הם מתפרנסים מהערוץ הזה. הערוץ הזה הוא כמו ערוץ של משפחה. אין מאחורינו בעלי ממון. אם לא נטפל בדברים האלה זה באיזה שהוא שלב יתפוצץ. יש פה התעלמות מוחלטת. יש אדם אחד מטעמנו בכנסת שלא אומר את כל הדברים של העדה.

הזעקה של פאסיל כמנכ"ל הערוץ האתיופי מלמדת על מחדל שלטוני מתמשך. הערוץ הזה נפל בין הכיסאות. במקור הוא היה אמור להיות ערוץ בשפה האמהרית בדיוק כמו ערוץ 9. אני לא בטוח שפאסיל מודע למשמעות של להיות במערך ה-DTT. צריך לשלם דמי מעבר. אין לו כסף לנייר טואלט, לכן הוא לא יכול לשלם 2 מיליון שקל עבור המעבר. הוועדה המכובדת הזאת מסדירה עכשיו רפורמה כוללת בשוק התקשורת, לכן זאת ההזדמנות לתקן כשלים שנעשו בדרך בעשור וחצי האחרונות. בשנה האחרונה הערוץ הזה לא נסגר כתוצאה מפילנתרופיה של הוט ויס. הפילנתרופיה הזאת נגמרה כיוון שהמדינה הטילה הרבה מאוד משקולות על הוט ויס. הם לא מוכנים לקחת משהו שהמדינה צריכה לקחת. אני לא בטוח שה-DTT זה הפתרון לערוץ האתיופי. יש מקום לקרוא לשר התקשורת ולמשרד האוצר למצוא הסדר מדינתי ברור.

לקרוא למשרד האוצר ולשר התקשורת אלה דפוסים של שנות ה-80. אנחנו עושים. רדיו רקע מחלק את זמנו בין שידורים בשפה הרוסית לשידורים בשפה האמהרית. זה דבר מבורך.

אני אחד מהבוגרים של רדיו רקע. כיום רדיו רקע משדר דרך הטלפון בלבד. אין תקציב, אין כתבות. אם יש עכשיו פלטפורמה חדשה זה המקום לעזור לנו.

בהחלט בקשה לגיטימית.

אתה מבקש לצרף את הערוץ בשפה האמהרית למערך ה-DDT?

יש הצעה שמועצת הכבלים והלווין מגבשת.

אם יש אופציה להכניס ל-DDT, אז שיהיה ה-DDT. הוא לא מסוגל לממן את דמי ההפצה ב-DDT.

גם הזכייניות המסחריות לא רוצות לממן את דמי ההפצה.

כל מי שמשתתף ב-DDT צריך לשאת בדמי ההקמה.

אין ספק. לא תהיה אפליה של הזכייניות המסחריות על פני ערוצים אחרים, כי זה לא מתקבל על הדעת. זה או שכולם ישלמו, או שאף אחד לא ישלם.

אפשר לאשר באופן חד פעמי פרסום בערוץ האתיופי. הוא לא מאיים על אף אחד.

יכול להיות שהפתרון, כמו שהציע חבר הכנסת שאמה, הוא לחלק את הזמן באחד הערוצים שיתווספו למערך ה-DDT. ברדיו רקע יש חלוקת שעות. אם אינני טועה יש שם גם שידור בצרפתית ובשפות נוספות.

הציבור משלם היום 16 שקל עבור הערוץ. אפשר לחשוב על אפשרות שהמדינה תממן את אותם 16 שקלים באמצעות מועצת הכבלים והלווין.

איך הולך המכניזם של האישור לתת לו פרסום?

השר רשאי לאשר פרסום באישור ועדת הכלכלה.

מה הבעיה לפטור אותם מ-16 השקלים שהם צריכים לשלם כל חודש על הערוץ הזה?

מישהו צריך לממן את זה.

כמה כסף זה בשנה?

כ-2 מיליון שקל.

זה מועמס על יס והוט?

כן.

זה פותר לכם את הבעיה?

כן.

מדובר בהחלטה של המועצה ובהחלטה של הממשלה.

הסעיף הזה אמור להיות מבוטל. הסעיף במתכונתו היום הולך להשתנות אולי מחר. סעיף 6כד מדבר על כך שהשר, לאחר התייעצות במועצה, באישור הממשלה והוועדה יתיר שידורי פרסומת בידי בעל רישיון לשידורי כבלים.

יש שאלה אם ניתן להתיר דווקא לערוץ מסוים ולא לערוצים אחרים.

לערוץ הספורט יש.

לא במסגרת הזאת של 6כד. זאת לא הצעה שניתן להעלות אותה באופן הזה עכשיו.

זה ערוץ שהגיע לפת לחם. ועדת הכלכלה יכולה לתת לו מזון.

מה עמדת משרד התקשורת?

אני לא רוצה להתייחס כרגע לעמדת משרד התקשורת לעניין הערוץ האתיופי. הדבר הזה לא נבחן על ידי המשרד. הייתה כאן אי הבנה מסוימת לעניין דמי ההפצה. הויכוח שהיה פה קודם היה לעניין עלויות ההקמה. על כך הוחלט שנדון בהמשך. השאלה מי ישא בעלויות ההקמה של המערך הנוסף ככל שיהיה צורך בהרחבת המערך הקיים. מה שאני חושב שלא עומד למחלוקת זה עלויות ההפצה, שאלו עלויות שוטפות שכל מי שעובר על גבי המערכת נושא בהן וישא בהן גם בהמשך. העלויות הן עלויות כבדות. כל מי שרוצה להיות במערך צריך לקחת בחשבון שהוא ישא בעלויות.

זה מחליף את דמי הפצת השידורים ששילמו קודם זכייני ערוץ 2 ו-10.

זה בנוסף. זה לא מחליף.

מדברים על המערך האנלוגי.

זה לא מחליף לגבי מי שלא שידר באנלוגי.

אני חושב שהדברים של פאסיל הם נכונים ואמיתיים. שמענו כאן על הבעיה. כולנו מצדיקים את קיומו של הערוץ בשפה האמהרית. המודל הקיים היום הוא נכון. אני לא חושב שבגלל המצוקה צריך לפתוח את נושא הפרסום. זאת סוגיה שנדון בה באריכות. אין מקום לעשות תקדים שעכשיו נראה קטן בגלל ערוץ שהמצוקה שלו היא אמיתית והצורך שלו עז. צריך לראות כיצד ניתן לסייע לאוכלוסייה מאוד ספציפית וייחודית, לא להפוך את זה לנושא עקרוני שמשבש את כל התמונה שאנחנו עוסקים בה.

הוא לא משבש שום דבר. הפגיעה שלו בפרסום היא פרומיל שבפרומיל.

זה תקדים.

איזה איום יש על קשת ורשת אם הערוץ האתיופי יקבל פרסום? אין לזה שום השלכות.

לפעמים מדינה מחליטה על אפליה מתקנת לטובת אוכלוסייה מסוימת. מדובר פה בפלח אוכלוסייה קטן. הפלח הזה לא ימוטט את קשת ורשת.

זאת לא הדרך אם רוצים לעודד.

אנחנו נחשוב. השרים יקבעו מדיניות. אנחנו נפנה לשר האוצר ולשר התקשורת כדי שיקבעו מדיניות.

שר התקשורת בעד לפתור את הבעיה של הערוץ האתיופי. כמו שהמדינה מממנת את החדשות המקומיות דרך התמלוגים, אפשר גם לממן את הערוץ האתיופי מהתמלוגים.

אני מבקש ממנהלת הוועדה לפנות לשר התקשורת במכתב על מנת שנקבל את עמדתו.

האם אתה עדיין עומד מאחורי הבקשה שלך לכלול או לאפשר לכלול את הערוץ בשפה האמהרית במערך ה-DTT, או שאתה יורד מהחלק הזה?

אני מבקש לבדוק את 2 הפתרונות במקביל.

אנחנו חושבים שזאת תהיה טעות להוסיף ערוצים יעודים וערוצים אחרים ל-DDT. זאת פלטפורמה שנבחרה להיות בהוט וביס. עלול להיגרם בכך נזק משמעותי להוט וליס. אנחנו חושבים שנכון יהיה לבחון אותו.

הם יבואו ויגידו לכם שהרצון של הממשלה לכפות עליהם חבילה צרה פוגע בהם יותר מאשר הדבר הזה.

ההתנגדות שלנו היא התנגדות כללית להוספה של ערוצים יעודים.

גם 23?

אני מדברת כרגע רק על הערוצים היעודים. מטרתו של הכלי הזה שנקרא DTT הוא להיות מחליף טכנולוגי לאפשרות להעברת ערוצים שבמקורם אמורים להיות ערוצים פתוחים שמשודרים באוויר. זה המצב ביחס לערוצים היעודים. הערוצים המסחריים צריכים לעמוד במינימום דרישות במסגרת חוק הרשות השנייה. החובות שמוטלות על ערוץ 9 ו-24 הן לא החובות שמוטלות על בעלי רישיונות. הייעוד של ה-DTT' הוא לא כפלטפורמה שלישית שהיא כמו הפלטפורמה הרב-ערוצית של הכבלים או הפלטפורמה הרב-ערוצית של הלוויין, שמוסדרת באופן שונה, שנמצאת בפיקוח של מועצת הכבלים והלווין עם חובות מסוימים ועם דמי מנוי. התכלית של ה-DTT שונה לחלוטין. ההתנגדות שלנו היא לא רק בהיבטים של פגיעה בהוט וביס, אלא גם כיוון שאותם ערוצים שעולים ל-DTT חייבים לעמוד במינימום שנמצא בחוק הרשות השנייה, שזה המינימום שדנה בו הוועדה.

למדתי היום שכבר בנקודת הזמן הזאת יש העדפה לבעלי הרישיונות החדשים להיכנס ל-DTT' עוד לפני ערוץ ציבורי. השיעור הזה מלמד אותי מה עמדתה של הממשלה לגבי השידור הציבורי. מה שקורה נכון להיום זה חיסולו של השידור הציבורי. אני אמרתי בישיבות הקודמות שהטלוויזיה החינוכית נפתחה כערוץ פתוח. היא התחילה במה שנקרא היום ערוץ 1. מאוחר יותר הצטרפה רשות השידור, מה שנקרא היום ערוץ 11 וערוץ 1. עד היום שניהם חולקים ערוץ פתוח. בזמנו הטלוויזיה החינוכית שידרה במערכת החינוך ולכן השעות של הבוקר היו שעות רלוונטיות. מאחר והטכנולוגיה היום היא טכנולוגיה שונה ורוצים לתת לתלמידים ולאזרחים את תחומי הידע, את הערכים, את התרבות בכל שעות היום, השעות שלנו בערוץ הפתוח הופכות להיות שעות בלתי רלוונטיות, שלא לדבר על כך שאנחנו נמצאים בפלטפורמה שגם אם ישנן תוכניות טובות הן לא נצפות. הראיה היא שאותה תכנית שמשודרת בערוץ 1 ומשודרת בערוץ 2 הרייטינג שלה בערוץ 2 הוא פי 5,6 ו-7 מאשר בערוץ 1. זה אומר שהתכנית טובה אבל יש בעיה עם הפלטפורמה.

מה אחוז הצפייה הממוצע ביום בערוץ 23?

אני לא יכולה להגיד לך ממוצע. זה הרבה יותר מחצי אחוז, תלוי בשעות. אם אנחנו משדרים לילדים בערוץ 1 ובערוץ 23 בין השעות 13:00 ל-15:00, אז אנחנו בחלק גדול מהימים ברייטינג גבוה יותר מערוצים יעודים לילדים. יש היום החלטה במשרד החינוך שאנחנו נכנסים עמוק לגני ילדים ולבתי ספר. אני כבר לא מדברת על תכניות של הכנה לבגרות. הטלוויזיה החינוכית היא טלוויזיה ציבורית. כל אזרחי מדינת ישראל משלמים עבור השידורים של הטלוויזיה החינוכית. אין שום סיבה בעולם שאלה שלא יכולים להתחבר לכבלים ולוויין לא יוכלו לקבל את השידורים של הטלוויזיה החינוכית במהלך כל היום. לא יכול להיות מצב כזה. אנחנו לא מדברים כעת על האופציה שנכנס כערוץ נוסף, אלא להיכנס במקום ערוץ ציבורי אחר שנמצא בתוך ה-5 הערוצים, קרי ערוץ 33. אי אפשר לעשות שום השוואה בין כמות ההפקות של הטלוויזיה החינוכית בתקציב הרבה יותר קטן לבין מה שקורה היום ברשות השידור. אני מאחלת לרשות השידור את יישום הרפורמה, אני מאחלת לרשות השידור להגיע לאן שהיא צריכה להגיע כשידור ציבורי, אבל היא מאוד מאוד רחוקה. גם השר הממונה שהיה ממונה עד לפני שבוע אמר שיש שנות דור בין מה שאנחנו עושים לבין מה שהם עושים. אנחנו לא רוצים לתפוס מקום של ערוץ מסחרי. אני הרבה יותר סקפטית מיושב-ראש מועצת הכבלים והלווין לגבי מציאתו של זכיין לערוץ הערבי בשנה, שנתיים הקרובות. יש ניסיון בן 10 שנים. אף אחד לא קם. לדעתי זה ייקח עוד הרבה זמן. אני לא מבינה למה צריך לשריין מקום למישהו שעוד לא התעורר בתוך הפלטפורמה הזאת.

אמר כאן מנכ"ל רשות השידור שערוץ 33 עולה לו כ-70 מיליון שקל בשנה. אני לא יודעת אם זה מדויק. יכול להיות שזה גם יותר. מאחר ורשות השידור נמצאת היום בקשיים מאוד קשים, בואו נפטור אותה מעולו של זה. הטלוויזיה החינוכית תוותר על 8 השעות שלה בערוץ 1 ותיכנס במקום זה לערוץ 33. אנחנו מתחייבים לתת מענה גם לתכניות בשפה הערבית. אנחנו עושים את זה כל יום שישי בערוץ 1 במשך כמה שעות. אנחנו עושים את זה גם בערוץ 2. אנחנו ניתן יותר שעות בערוץ 33. בתקציב שעומד לטלוויזיה החינוכית, שהוא באופן תיאורטי 84 מיליון שקל, אנחנו מחזירים חזרה 24 מיליון, 64 מיליון. אנחנו מפיקים בו זמנית 24 תכניות. אני חושבת שאנחנו נמלא את תפקידנו ונעשה את זה נכון אם נהיה בערוץ הפתוח.

שאלתם אותי מה עמדת שר החינוך. אני רוצה לקרוא לכם את עמדת שר החינוך. אני קוראת מתוך מסמך שהוא כתב ב-25.5.2009.

הוא שינה את דעתו בוועדת שרים. המסמך הזה קודם לדיון בוועדת שרים לחקיקה .

אני מבקשת לא לשנות את ההיסטוריה.

זה לא סביר שפקיד ממשלה יביע כאן עמדה כנגד החלטת ממשלה.

השר כותב כך: "לטלוויזיה החינוכית תפקיד בהעברת תכני לימודים, הכנה לבגרות והנחלת ערכים חינוכיים ותרבותיים לתלמידי ומורי מערכת החינוך ולכלל אזרחי המדינה. מכאן קיימת חשיבות לכלול את ערוץ 23 במערך הדיגיטאלי המוקם ושאמור לעלות בחודש אוגוסט הקרוב. במאמר מוסגר אציין שאין כל היגיון בכך שערוץ 33, המשדר בעיקר שידורים חוזרים ותכניות נוסטלגיה, ישודר במערך הספרתי, ואילו ערוץ 23 בו מושקעים כספי ציבור רבים ומשדר תכניות, לרבות תכניות חדשות התומכות במערכת החינוך בפרט ובציבורית בכלל, לא ייכלל במערך זה. על מנת ששידורי ערוץ 23 יהיו נגישים לצופים אשר יחליטו להתנתק מחברות הכבלים והלווין לקלוט את השידור הספרתי, הנני מציע להוסיף אותו ומבקש את התיקון בחוק".


אנחנו לא ערוץ ייעודי. אנחנו משדרים כ-broadcast על פי הדרישות בערוצי נישה. אנחנו נמצאים בפתוח בשעות לא רלוונטיות. בחוק כתוב לא רק ערוצים פתוחים, אלא המילה "ציבוריים" מופיעה. יש לי מסמכים שמוכיחים שמשרד התקשורת איפשר לנו להפוך להיות פתוח באמצעות שידור בלווין. אני חשבתי שזה בזבוז כספי ציבור. חשבתי לתומי שהפוליטיקה לא תעבוד נגדי, לכן ויתרתי על זה ולא הוצאתי מיליון שקל, דבר שאני יכולה לעשות גם היום ולהפוך לפתוח. ברגע שישנה אפשרות שלא חוזרת על עצמה לקחת ערוץ ציבורי אחד ולהכניס אותו כערוץ ציבורי אחר שלא קיים, צריך לעשות את זה.

עשינו את הדיון הזה לפני חודשיים, שלושה בכנסת. אנחנו מתנגדים לכל שינוי במתווה של הטלוויזיה החינוכית, בטח לשילובה ב-DTT.

היא כבר נמצאת ב-DTT.

הנושא נדון בממשלה והוחלט בצורה מאוד ברורה על הערוצים שישולבו ב-DTT ועל הערוצים שלא ישולבו.

זה היה אחרי המכתב?

ודאי שזה היה אחרי.

זה לא היה אחרי. ההחלטה הראשונה על הערוצים הייתה לפני מספר שנים, לא כעת.

הנושא הזה נדון בפני הממשלה. שר החינוך הביע את עמדתו. המנכ"לית של הטלוויזיה החינוכית הייתה בוועדת השרים והביעה את עמדתה. עמדתה לא התקבלה. הנוסח בכחול משקף את עמדת הממשלה.

הבקשה של השר הייתה להכליל את החינוכית במקום הערוץ ערבי, לא במקום 33. זה נדחה.

היה דיון בוועדת השרים לעניין הערוצים שייכנסו למסגרת ה-DTT. ועדת השרים דנה בבקשת גברת ויגוסקי, אבל בקשתה נדחתה.

הבקשה שלי היום לא נדחתה. הבקשה של שר החינוך ושלי הייתה שבמקום הערוץ הערבי השישי יכניסו אותנו.

כרגע עמדת הממשלה היא נגד הכללת ערוץ 23. אם אינני טועה, גם נגד הכללת ערוץ 9.

גם הבקשה בנוגע לערוץ 9 נדונה, אבל הממשלה דחתה אותה. הערוצים שהממשלה החליטה עליהם באים לידי ביטוי בהצעת החוק.

הטלוויזיה החינוכית היא גוף ממשלתי, לכן כל שינוי בסטטוס שלה יצטרך קודם כל להיות נדון בממשלה, לא בשום מסגרת אחרת.

לא בטוח.

כל ועדה מוועדות הכנסת שדנה בתיקוני חקיקה יכולה להחליט על איזה תיקון שהיא רוצה. הממשלה יכולה למשוך את ההצעה.

התיקון של הוועדה צריך לעמוד גם באמות מידה של הצעת חוק תקציבית?

בוודאי. כמובן שלא מספיק לזרוק הערה כזאת לחלל האוויר. כמובן שהערה כזאת צריכה להיות נתמכת בנתונים עובדתיים שיתמכו בה. ברגע שיש הסתייגות תקציבית זה לא משנה כמה הצעת החוק הממשלתית עולה. הצעת חוק ממשלתית לעולם איננה הצעה תקציבית במובן של חוק יסוד משק המדינה. הסתייגות להצעת חוק ממשלתית יכולה להיות הסתייגות תקציבית.

אנחנו מדברים פה על חיסכון ולא על עלות.

אי אפשר לזרוק הערה כזאת בלי לתמוך בה. בסופו של דבר מי שמחליט אם זה תקציבי או לא זו הוועדה לאחר שמתקיים דיון.

אתם יכולים להסביר מה הסיבה שהאוצר לא מעוניין להכניס את הטלוויזיה החינוכית? האם ערוץ 1, ערוץ 2 והחינוכית לא עברו עד עכשיו פתוח אם הייתה לי צלחת?

תבדקו במציאות אם ערוץ 10 פתוח.

חינוכית לא. 1 ו-2 כן.

מה הסיבה שאתם לא רוצים את החינוכית? את 33 אני יכולה להבין, כי הוא לא קיים.

הטלוויזיה החינוכית צפויה לעבור שינוי מבני. יכול להיות שבמסגרת השינוי המבני יוחלט על המתכונת שבה השידורים של הטלוויזיה החינוכית ישודרו. יכול להיות שהממשלה תחליט שזה יהיה בתוך הערוץ הראשון, יכול להיות שזה יהיה במתכונת אחרת.

אתם קובעים מדיניות בשוק הטלוויזיה? אתם צריכים להתעסק רק בניהול הכספים של המדינה, לא בניהול שוק הטלוויזיה. הם רוצים להתערב בשוק הטלוויזיה, לכן הם ממציאים כל מיני המצאות.

לא נכון.

כל הצעות החוק שלכם זה התערבות בשוק הטלוויזיה. משרד האוצר צריך להתעסק בתקציב. בינתיים הוא מתעסק בקביעת מדיניות. עושים קמפיין על המדיניות הממשלתית לקיים רכבות וכבישים בישראל.

הרפורמה שהוא מדבר עליה היא רפורמה שאני דורשת אותה. אני מדברת על הוצאת 100 עובדים מהטלוויזיה החינוכית. מי שמקפיא אותה זה האוצר, כי לא מוכנים לתת תנאי פרישה.

פעם כשעוד לא חשבתי שאני אעבוד בחברת כבלים כתבתי טור באחד העיתונים על ה-DTT. קראתי לו רכבת תחתית לעפולה. השוואתי את ההחלטה לעשות DTT במדינה קטנה כמו ישראל, שבה ממילא כל האנשים קולטים את הטלוויזיה באמצעות כבלים או באמצעות צלחות, להחלטה לעשות מטרו בעפולה כיוון שצריך להחליף את האוטובוסים הישנים. אמרה בצדק חברת הכנסת שמאלוב- ברקוביץ שהפרויקט הזה הוא פרויקט מיותר. הוא מיותר כיוון שהטכנולוגיה משתנה. כדי להפיץ ערוץ טלוויזיה לא צריך לשדר שום דבר באוויר. יש אפשרות לשדר באינטרנט, יש אפשרות לשדר בסלולר. כל הרפורמה הזאת של להכניס עוד ערוצים תעלה למשלם המסים כסף. זאת שאלה שהוועדה הזאת צריכה להתמודד איתה.

אין לי טענות לוועדה, יש לי טענות למי שמכניס את הוועדה לפוזיציה שהיא צריכה עכשיו לבחור בערוץ כזה או אחר. אותם גורמים שבאו בפני הוועדה הזאת רק לפני שנתיים אמרו שכל מטרת הרפורמה של ה-DTT היא להכניס את 5 הערוצים, לא להכניס אחרים. אין צורך להכניס אחרים, כי יהיו לזה השלכות קשות מאוד על הכבלים ועל הלווין. במדינה הזאת אין מקום ליותר מ-5 ערוצים ב-DTT. זאת הייתה עמדת אלה שבדקו את זה. הבאתי ציטוטים בדיון הקודם מנציגי האוצר ויושב-ראש הוועדה על כך שלא צריך להכניס יותר ערוצים. עד היום לא נבדקה ההשלכה על מה קורה אם מכניסים את ערוץ 9, מה קורה אם מכניסים את ערוץ החינוכית ומה קורה אם מכניסים את ערוץ 24. הטענה שלי היא כלפי אלה שרוצים להיכנס. פעם כללי המשחק היו אחרים. כללי המשחק היו שמכרז נקבע כמכרז לשידורי כבלים. כך הוא הוגדר. כל המאמצים להכניס את אותם ערוצים בחקיקה נתקלו בסירוב, למעט הערוץ הערבי. עמדת הוועדה הזאת בשנת 2001 הייתה שערוצים ייעודים לא ישודרו באוויר. הגורמים שזכו במכרז לערוצים ייעודים לא עמדו במלוא המחויבויות המכרזיות. זה בלשון המעטה. זה עולה מפעם לפעם מדוחות המועצה לשידורי כבלים ולווין. אני שואל עד מתי מי שלא עומד ימשיך לקבל הטבות מבלי לתת דין וחשבון ולהסביר למה הוא לא עומד. ערוץ 9 לא עמד בחובות הדרמה והתעודה שלו, ערוץ 24 לא עמד בחובות שלו. זה מופיע בדוח המועצה לשידורי כבלים ולווין. אם ערוץ 24 או ערוץ 9, שמותר לו לשדר 50% מהשידורים שלו בשפה העברית עם תרגום לרוסית, נכנסים ל-DTT, אז שיעברו מכרז וייתנו לאחרים להתחרות בהם. בדמות הרפורמה הזאת כל מי שרוצה לשדר פרסומות בשפה הרוסית ייכנס ל-DTT. כל מדיניות הרישיונות הייתה רישיון לכל דורש בלי מכרז. למה זה שזכה במכרז X יכול עכשיו לקבל את הזכות להיכנס במקום אחר מבלי שהוא עמד במחויבויות שלו?

ערוץ 23 הוא ערוץ שנולד כערוץ כבלים. הוא יחידת סמך ממשלתית. חבריי ממשרד המשפטים וחבריי ממשרד התקשורת פראיירים כי הם יכלו לקבל ערוץ. השאלה אם יחידת סמך ממשלתית יכולה לשדר ערוץ טלוויזיה בלי שום פיקוח היא שאלה מאוד מעניינת שאף אחד לא נתן עליה את הדעת. על השידור הציבורי, שכולנו חושבים שצריך אותו, נבנו מגבלות, ועדות, ועד מנהל ומליאה. מועצת הכבלים והלווין שהתירה למשרד הקליטה לעשות ערוץ אינטראקטיבי ללימוד השפה העברית קבעה שזה ייעשה באמצעות מפיק חיצוני. עכשיו ערוץ כזה צריך להיכנס. הטלוויזיה החינוכית משודרת במסגרת ה-DTT באמצעות ערוץ 1 ו-2. שם היא נמצאת וזאת הפלטפורמה שלה.


כיוון ששמו את חברי הכנסת במצב הזה שהם צריכים להגיד כן או לא לערוץ 2, אנחנו מצפים מהוועדה הזאת שתתן לנו הקלות על הנזקים. יהיו לזה השלכות עלינו. אנחנו מבקשים לקבל הקלה בתמלוגים, לשחרר אותנו מהמגבלות על הבעלות בערוצים שלנו. אנחנו לא יכולים להתחרות כך. אנחנו מבקשים שמי שעושה רפורמה יעשה רפורמה עד הסוף ויבדוק את ההשלכות שלה.

אנחנו מדברים על הרחבת ה-DTT. משמעותה פגיעה קשה בטלוויזיות הרב-ערוציות, בפלטפורמות. החקיקה הפרטית נועדה לפתור בעיה של קבוצה מאוד מצומצמת של אנשים שמנהלת את ערוץ 1. במידה והרפורמה הזאת תעבור יכול כל אדם לגשת, לקחת רישיון, לשדר ערוץ רוסי ולעמוד במחויבות שנמצאות בחוק. אוטומטית הוא עולה ב-DTT, הוא לא צריך חקיקה פרטית בשביל זה ולא צריך חקיקה מיוחדת בשביל זה. משמעות ההרחבה של ה-DTT היא אי עמידה בהבטחות שהמדינה נתנה לפלטפורמות הרב-ערוציות. אנחנו לא התנגדנו להקמת ה-DTT . כשעלינו לאוויר היה ברור שישנם 5 ערוצים שהם ערוצים שממומנים על ידי אגרה והציבור זכאי ורשאי לקבל אותם בדרך היעילה ביותר. הדרך היעילה ביותר היא ה-DTT. מהרגע שהמדינה הופכת את עורה ולוקחת את פלטפורמת ה-DTT והופכת אותה לפלטפורמות פרטיות, אני חושב שזה שבירה של כללי המשחק. זה משהו שאין לתת לו יד. מכאן אפשר להגיע מאוד רחוק. אפשר להחליט שמקימים בנקים והמדינה תיתן את השירות בחינם. אפשר להחליט שהמדינה תיתן שירותי סלולאר או כל דבר אחר. ה-DTT נועד לשרת מטרה אחת. היו ערוצים משולמי אגרה, ממומני אגרה במדינה הזאת. צריך להפיץ אותם בדרך היעילה ביותר. פה זה מתחיל ופה זה צריך להיגמר. כל מי שרוצה להקים לעצמו מערך הפצה אחר, שיפעל בנתיבים הקיימים היום בחוק.

כל החבילה חינם היא מאוד מיותרת. בעידן הטלוויזיה של היום אני לא יודע איך היא תתפקד ובשביל מה. לי יש 3 ערוצים שלי. יש פה עוד עשרות. אני יכול להעביר אותם לטלוויזיה בלי שום בעיות. אני כבר לא מדבר על האינטרנט. באחד הדיונים הוזכרה פה החבילה הרוסית של 84 ערוצים. אני לא יודע מי יעמוד מול חבילה כזאת. כנראה שאין על מה לדבר וחבילת החינם תתקיים. אם היא תתקיים, אז אני חושב שהערוץ החינוכי צריך להיות שם. הוא יכול לפתור את הבעיה של הערוץ האתיופי. יכול להיות שהוא יוכל להקצות כמה שעות לערוץ 9, כי זה מה שצריך ערוץ 9. אני לא נגד ערוץ 9 ולא נגד שהוא יהיה בחבילה חינם, אבל החבילה חינם בעוד שנה או שנתיים תגרום לכך שתהיה שכבת אוכלוסייה נחותה, שכבה שלא תקבל את ערוצי הספורט, את ערוצי הסרטים.

אולי האוכלוסייה הזאת תשתייך לאליטה.

לא בסטנדרטים של החברה הישראלית.

רק האוכלוסייה המסכנה תוכל לקחת את חבילת החינם. זה מה שהולכים לייצר פה. תחשבו גם על זה. יכול להיות שהטלוויזיה החינוכית שתהיה בפנים תוכל לשפר את הרושם. אם ערוץ 9 וערוץ 24 נכנסים אתם צריכים לפתוח את המכרזים. זה לא לפי תנאי המכרז. כל אחד יוכל לגשת למכרז ולבקש רישיון, לבקש לפתוח ערוץ חופשי או ערוץ אחר. זה יצירת מונופול טוטאלי, לפחות בשפה הרוסית. זאת השמעת דעה אחת דרך מערכת חדשות אחת, פלוס פרסומות. יש בלעדיות על פרסומת. השוק הישראלי השתחרר, ערוץ 10 הוקם כדי להתחרות בערוץ 2, ואילו השוק הרוסי, שזה מיליון וחצי צרכנים, יתכנס לתוך מונופול. המחיר עלה, הצרכן משלם יותר ומשרדי הפרסום אין להם למי לפנות. מה עשו? למה בדנמרק זה אחרת? למה בנורבגיה זה אחרת? למה באוסטריה זה אחרת? שם זה חופשי. אם אתה מצליח אתה מתקיים, אם אתה לא מצליח אתה נסגר. יש פיקוח ציבורי. לא אלכוהול, לא טבק, לא אלימות. זה מה שצריך. אם אתם אומרים שיהיו פה 6,7 ערוצים בחבילת החינם, אז יס והוט יכולים מעכשיו להיסגר. אפשר יהיה לכלול הרבה מאוד ערוצים . זה בכלל לא בעיה של קיבולת בעידן הדיגיטאלי. מה יהיה? הכל יהיה חינם? איזה איכות תהיה? מי ישלם? עבור מה? כשאתה קורא את כל הדפים האלה אתה לא חושב שיהיו עוד 6,7. אולי 1. הרישיון זה לא פחות מהמכרז. זה לא כמו שהלך אדלסון למשרד הפנים וביקש רישיון לעיתון ופתח עיתון שהוא היום מספר 2 במדינה. פה זה הרבה יותר מסובך, כי זה טלוויזיה. אני לא הבנתי לאן הולכים. לאיזה טלוויזיה הולכים? לאיזה שוק? מה הציבור יקבל? הציבור בכלל לא מבין על מה אנחנו דנים, למרות שזה בעמודים הראשיים של העיתונים. למה החבילה חינם? אני 16 שנה מתעסק בטלוויזיה. אני לא מבין על מה אנחנו דנים.

הרשימה הקיימת היא רשימה לא יעילה. יכול להיות שיורם מוקדי צודק ומלכתחילה לא היה צריך לעשות DTT, אבל ברגע שיש את המשאב הזה של ה-DTT הרשימה הקיימת לא יעילה. על ערוץ 33 כל מה שהיה צריך להיאמר כבר נאמר. לגבי הערוץ בערבית המכרז שניצן חן דיבר עליו זאת הפעם השלישית שיוצאים עם מכרז כזה. יכול להיות שהבעיה היא לא בשאלה אם יוצאים למכרז או לא, אלא אם יש ייתכנות כלכלית לערוץ כזה. כשיש רק מספר מצומצם של ערוצים שאפשר לשדר אותם במסגרת החבילה הדיגיטאלית ומייחדים מקום לערוץ 33, שאין לו קהל יעד, לערוץ בערבית שעדיין לא קם - אני כבר לא מדבר על ערוץ הכנסת ועל ערוץ השידור - אז זאת בוודאי רשימה שהיא לא יעילה. המחשבה על כך שצריך לעשות פה חשיבה מחודשת היא המחשבה הנכונה. אין שום קדושה ברשימה הזאת, אין שום קדושה בהיסטוריה. אני לא מדבר על כך שעלולה להיגרם פגיעה בהוט ויס. גם היועצת המשפטית של משרד התקשורת אמרה את זה. אני הראשון שיאמר שהפגיעה בהוט וביס זה בוודאי שיקול.

אמרתי שה לא השיקול.

התוכן של מה שאמרת זה בדיוק זה. תשובת הממשלה היא שעלולה לגרום פגיעה בהוט ויס. זה בוודאי לא שיקול על או השיקול היחיד כמו שהממשלה מעניקה לו. הקריטריונים שצריכים להישקל כשמגבשים את הרשימה הזאת הוא אופי הערוץ, האם הוא ערוץ שבאופיו הוא broadcast. אני מפנה להצעת החוק של הממשלה כשהיא מדברת בדברי ההסבר על הכנסת הערוץ בערבית.

שם המנגנון אחר.

היא אומרת ששידוריו של בעל רישיון לשידורי ערוץ ייעודי בשפה הערבית דומים במהותם לשידורים בערוצים ציבוריים. גם בדברי הממשלה השיקול של אופי הערוץ זה שיקול מרכזי. קריטריון נוסף שחייב להישקל כשמגבשים את הרשימה הזאת זה החשיבות בהעמדת הנגישות של הציבור הרחב לאותו ערוץ, בייחוד לאותן אוכלוסיות שיכול להיות שהמחיר של השידור הרב-ערוצי הוא יקר עבורם. בוודאי ובוודאי לא להדיר אוכלוסייה כזאת בגלל שהיא דוברת שפה אחרת מהנגישות לשידור במסגרת השידור הדיגיטאלי בחינם.


אני שומע פעם אחר פעם מנציגי הממשלה, מהוט ומיס שאסור לשנות את המצב, שאסור לשנות את החבילה של ה-DTT. רבותיי, ה-DTT משנה את הסטטוס-קוו, משנה את המצב הקיים. אין מצב שבו אנחנו הולכים לשנות משהו קיים. עד היום לא היו שידורי broadcast במובן שאנחנו מדברים עליהם כאן כיום. העובדה שערוץ 10, שלא לדבר על ערוץ הכנסת, עבר רק בשידור הרב-ערוצי ועכשיו הולכים ליצור מעין פלטפורמה, בזה יש שינוי של הסטטוס קוו. כששואלים מי נפגע לא צריכים רק לשאול את השאלה אם הוט ויס נפגעים, אלא גם את השאלה אם ערוץ ייעודי שהוקם על רגע רגולטורי מסוים ועל רקע של מציאות מסוימת נפגע.


מה זה ערוץ 9? מדברים פה על כל מיני ערוצים, כמו ערוץ 24 או הערוץ הרוסי של האדון שדיבר פה קודם, שזה ערוץ רוסי זר שמשדר מחו"ל כדי לא להיות כפוף לרגולציה ולחוק הישראלי. ערוץ 9 הוקם במכרז שהמדינה הוציאה. המדינה החליטה שלא מספיק לתת לכוחות השוק להכריע בעניין הזה, אלא שצריך להקים ערוץ ייעודי שישדר שידורים בערוץ מסחרי לציבור דובר הרוסית. על הערוץ הזה מוטלות מחויבויות. הוא לא דומה לכל ערוץ. אין שום סיבה לומר שאם ערוץ כזה נכנס הדלת תהיה פתוחה לכל הערוצים.


לגבי מה שהיועצת המשפטית אמרה שכביכול יש איזו שהיא מטרה. פעם ראשונה שאני שומע שהמטרה של ה-DTT זה שתהיה סימטריה בין כל הערוצים שישודרו במסגרתו. אין שום חפיפה בין השאלה אלו ערוצים ייכללו במסגרת השידור הדיגיטאלי לשאלה אלו מחויבויות רגולטוריות צריך להטיל עליהם. על כל אחד צריך להטיל מחויבויות רגולטוריות. על כל ערוץ בהתאם לטיבו, אופיו והיקף האוכלוסייה שהוא משדר אליו. בעניין הזה אני חושב שעמדת הממשלה אומרת דרשני. מדוע כשהכללתם את הערוץ הייעודי בשפה הערבית לא קבעתם שצריך לעשות מכרז חדש, שצריך לעשות מחויבויות רגולטוריות שיהיו סימטריות לחלוטין לאלו של הערוצים?

הנוסח שהפצתם לוועדה זהה לנוסח של הערוץ בערבית, רק שבמקום המילה "בשפה הערבית" תהיה המילה "בשפה הרוסית". .

ה-DTT היום הוא כביש לעשירים שממומן על ידי המדינה. היום יש אפשרות לאנשים לרדת לכל חנות, לקנות צלחת ולראות את כל הערוצים שנמצאים ב-DTT. זו מין כפילות של דבר שקיים.

כמה עולה צלחת?

אלף ומשהו שקל. זה תופס גם ערוצים מהעולם. מה שעשו ב-DTT זה לבוא לאנשים, לקבע אותם במספר ערוצים ולנתק אותם מהעולם. אנשים באוכלוסייה המזרחית, הערבית, הפרסית, התורכית מחזיקים צלחת וקולטים ערוצים מהעולם וערוצים שקיימים באוויר. זו כפילות. כשמדברים על ה-DTT מממשים איזה מן חלום של מישהו שבא לשים ערוצים מסוימים. ככה זה נראה. אני שומע כאן שרוצים להכניס את ערוץ 24. אנחנו מתנגדים לזה בכל תוקף, כי ערוץ 24 זה ערוץ של יחצ"נים מסוימים.

ערוץ 24 בוורסיה הקודמת שידר מוסיקה מסוג אחד. אחר כך שינו אותו והוא שידר מוסיקה מהסוג השני. אני לא ראיתי שום איזון בשידורי ערוץ 24 לא בוורסיה הראשונה ולא בוורסיה השנייה. ערוץ 24 מאזן היום בתמונת ראי את מה שהיה בערוץ 24 לפני שנה.

זה לא נכון.

מצעד שירי האהבה אתמול היה רק בסגנון ים תיכוני. זה בסדר, דרך אגב, אבל צריך לכתוב מצעד שירי האהבה הגדולים של המוסיקה הים-תיכונית.

כשמדברים על ים תיכונית מתכוונים לקבוצה מסוימת של אמנים מיוחצנים שנמצאים שם. הערוץ הזה נשלט גם על ידי קשת.

אני מוכרח להגיד שאתה מפתיע אותי.

זאת האמת. זה שהאמנים באים מבית מזרחי ואמרו להם לשנות את העקרונות שלהם ואת סגנון המוסיקה זה לא אומר שזה סוג המוסיקה המזרחית שמדברים עליה. לא הגיוני שב-6 ערוצים שנמצאים ב-DTT יש שליטה של קשת מערוץ 2.

אני מבין שאתה מתנגד להכנסה של ערוץ 24.

זה רק יעשה רע להרבה אמנים שנמצאים בפריפריות. יש הרבה מועדונים שנסגרו בגלל כל הפעילות הזאת של ערוץ 24.

מה אתה מציע?

אם היה ערוץ ניטרלי שפונה לאוכלוסייה המזרחית זה היה משהו אחר, אבל כיום אין ערוץ כזה. תחנות הטלוויזיה לא פונות לקהל המזרחי. זה המצב היום בארץ. את המצב הזה צריך לשנות. גם בשליטה של קשת אני רואה את זה.

יש ערוץ יותר מזרחי מערוץ 24?

ערוץ 24 הוא לא מזרחי.

הוא טוען להפליה. אני מאוד לא אוהב את החלוקה הזאת של יוצאי עדות. בעיני זה שיח מיושן. מאיפה אתה יודע מי צפה אתמול ב"אח הגדול"? אולי היה רוב לבני עדות המזרח שצפו ב"אח הגדול".

הערוץ לא פונה לאוכלוסייה הזאת.

כל עם ישראל רואה. אני יודע שהזכייניות יכולות לבדוק מי צפה, באיזה גילאים, באיזו רמת אוכלוסייה. העניין של העדה זו חלוקה שאני מבטל אותה, כי בעיני כולם ישראלים. השיח בעיני בעייתי.

ערוץ 10 וערוץ 2 אומרים שהם לא פונים לאוכלוסייה המזרחית. הם לא מסתירים את זה.

אפשר לשמור מקום לערוץ מזרחי ב-DTT.

אני חושב שכן. כמו שיש מועדונים ומקומות שפונים לאוכלוסיות מסוימות, אין סיבה שלא יהיו גם ערוצים.

מה ההצעה שלך בנוגע להצעה הממשלתית?

אני חושב שה-DTT מיותר.

הוא קיים.

קודם כל שהמדינה לא תממן אותו, כי זה משהו שאני לא חושב שהמדינה צריכה לממן אותו. הדבר השני זה שלא ישימו ערוץ שנשלט על ידי אותו מקור. אני חושב שהמצב של המזרחים בארץ די דומה למצב של האתיופים, רק שלמזרחים אין ערוץ. מה שיכול לפתור בעיה של הרבה אנשים זה לא להגביל את שוק הפרסום, לתת שיהיה פרסומים בערוצים יעודיים.

ערוצים יעודים מוכרים פרסום.

ערוצים שנמצאים היום בכבלים ובלווין פונים לאוכלוסיות. כל דבר צריך לקבל פרסום. זה לא יפגע בנתח הפרסום בארץ.

אם יגידו על כל אחד שהוא לא יפגע, אז בסוף הוא יפגע.

זה לא יפגע, כי זה יביא עוד מפרסמים. יש לך היום הרבה אנשי עסקים, הרבה חבר'ה בפריפריות שלא יכולים להגיע לשוק הפרסום. שוק הפרסום הוא מונופול שנשלט על ידי קבוצה מסוימת. תסתכלו על גוגל ישראל איך היא פתחה את שוק הפרסום, איך באינטרנט עובד שוק הפרסום יפה מאוד ורק שוק התקשורת חסום בפני הרבה עסקים.

אני לא מצליח להבין איך מדברים פה על כל מיני הטבות, הקלות ומתנות כאלו ואחרות לערוצים כאלה ואחרים מבלי שיש מישהו שבודק את רמת המחויבויות ואי העמידה במחויבויות של הערוצים השונים, החל ב-9 וכלה בטלוויזיה חינוכית. ברגע שיש פגיעה בהכנסות של הכבלים, של הלווין, כאשר הפעולות שלנו וההפקות שלנו הן נגזרת של ההכנסות, מבחינתנו יש בעיה. אני מבקש להתייחס לכל הדברים במכלול ולהבין שיוצרים פגיעה ישירה בנו, מבלי שום קשר להיותנו אשכנזים, מזרחיים או כל דבר אחר.

זה אומר שערוץ 9 יצטרך לעמוד בכל המחויבויות.

זה מעבר לזה. יש להם היום מחויבויות הרבה יותר נמוכות שבהן הם לא עומדים. מה שהוצע זה שאם יאפשרו להם לשדר ב-DTT יטילו עליהן מחויבויות יותר רחבות כמו המחויבויות שחלות לגבי broadcast.

כך הם יכולים להיכנס בכרטיס של רישיון. יש פה חוק שעכשיו אתם מנסים לשנות אותו לכל הכיוונים. לא ברור למה זה יוביל. כל אחד מושך לכיוון אחר. מנשה דיבר על 12 ערוצים. מה זה אומר? כשיש פוטנציאל יימצאו הלוביסטים, חברי הכנסת והערוצים שירצו להיכנס.

העיקרון שעמד מאחורי חבילת הערוצים הוא לאפשר לערוצי broadcast לשדר באמצעות הטכנולוגיה של DTT. ועדת מרדכי המליצה לבחון את זה מחדש בשנת 2012. הממשלה אימצה את ההחלטה הזאת. הערוץ הייעודי בערבית על פי החוק הקיים יכול לשדר שידורי broadcast בהתאם לחוק התקשורת. אין כאן חריגה מהעיקרון שהממשלה הציבה. הטלוויזיה החינוכית אינה ערוץ broadcast, מעבר לשידורים שהיא משדרת בערוץ 1 ובערוץ 2. זה בהתאם לחוק הרשות השנייה ובהתאם לחוק התקשורת.

האם הממשלה עומדת על דעתה שהיא לא משנה את סעיפים 29-32?

אם הוועדה מחליטה בניגוד לעמדת הממשלה לגבי מספר הערוצים שייכללו ב-DTT, האם הממשלה תמשוך את ההצעה?

אני לא יודע. לעניין התמלוגים אנחנו נמליץ לשר האוצר למשוך.

זאת אומרת שאתם בחבילה הצרה תמליצו למשוך, בתמלוגים תמליצו למשוך ובשינויים ב-DTT תמליצו למשוך. אתם רוצים שנאשר את זה ככתבו וכלשונו. תודיעו לשר האוצר שזה לא יהיה. ההצעה הזאת לא תצא מכאן כפי שהיא נכנסה.

גם אם ההסתייגות לעניין התמלוגים תתקבל בניגוד לעמדת הממשלה, אין ספק שהעניין הזה יהיה הסתייגות תקציבית כי מדובר בסכומים שיעלו מעל ל-5 מיליון שקל בשנה.

לעניין התמלוגים, שזה אומר לעניין הקמת המערכת, ישתתף בישיבה הבאה מנכ"ל הכנסת שיש לו מה לומר על זה.

גם מנכ"ל רשות השידור יתבקש להתייחס לעניין.

אם תעלה הצעה לממן את הקמת המערכת מתקציב המדינה תצטרכו להביא נתונים לגבי העלות של העניין הזה.

האם יגידו שלעניין תקציב הכנסת העלות הנוספת תהיה על המדינה, לא על תקציב הכנסת? זאת תהיה ההצעה?

יש עלות הקמה ועלות תפעול. מדובר בשתי עלויות שונות.

לגבי ההפצה אין מחלוקות.

לאוניד בלחמן
זה נכון שבשנה שעברה הצטברו חובות בהפקה דוקומונטרית בערוץ 9. מדובר על חובות יותר נמוכות ממה שהוצגו פה. זה קשור לזכיינים ולערוץ 10. מדובר על 3,4 מיליון שקל שאנחנו בשנה, שנתיים הקרובות נכסה אותם. נכנסנו בהפקות מאוד גדולות בתחום של הדוקומנטרי. זה לא היה 6 שנים לפני המשבר.

יש במדינת ישראל בין 120 ל-150 אלף משקי בית שמחוברים למערך האנלוגי, זאת אומרת קולטים טלוויזיה באמצעות המערך האנלוגי. הם קולטים במקרה הטוב את הערוץ הראשון. אולי עוד ערוץ בגלל בעיות שידור. הערוץ האנלוגי ייסגר. העלות שלו יקרה מאוד בגלל התשתיות, עלויות ההפצה, קרינה ושטחי קרקע. הערוץ הזה ייסגר. המדינה חייבת לתת מענה. 120 אלף משקי הבית האלה הם ברובם מהפריפריה החברתית החלשה. הם חסרי אמצעים. הם חייבים לקבל חלופה של הפצת שידורים פתוחים לא של שני ערוצים מסכנים, אלא של 5 ערוצים פתוחים כמו כל בית בישראל. זה היה הרעיון שהסתתר מאחורי ההפצה הדיגיטאלית.


המערכת הזאת היא מערכת שנעשתה בטכנולוגיה מתקדמת מאוד מבחינת שיטת הדחיסה וההפצה שלה. אני שמח לומר שהרשות השנייה הציעה את המערכת הזאת והיא עובדת. זה בניגוד ליורם מוקדי שטעה אז במאמר וגם היום. הוא חשב שאפשר לעשות את זה באמצעות לווין. זאת טעות. כל העולם עבר לשיטת הפצה דיגיטאלית בגלל האיכות, הזמינות והאמצעים הנוספים.


בזכות זה שהמערכת כבר נמצאת באוויר אין ספק שההיצע לציבור השתפר מאוד. זה כבר מוכיח את עצמו התהליך הזה. בעניין הזה המדינה עשתה בחוכמה. המערכת הזאת נותנת את המענה. נקבע שערוצי broadcast פתוחים יעלו על המערכת. אנחנו צריכים לייצר תשתית שאם מחר יהיו עוד 1,2 או 3 הם יעלו. את זה נעשה. האם ייכנסו ערוצים אחרים שאינם עונים על ההגדרה זה הדיון שמתקיים כאן. אנחנו חושבים שלא כדאי לשנות את הפרופורציות שנקבעו. לגבי הטלוויזיה החינוכית אין סתירה בין ההצעה החדשה שהונחה כאן לעמדת הממשלה. כל מה שנאמר כאן זה להעביר את ערוצי הטלוויזיה החינוכית מהערוץ הראשון ל-33, ולהרחיב לה את השידורים בתוך ערוץ 33. זה יפתור את הבעיה של הדיגיטאלי. זה יותיר מקום לערוץ שנשאר. כרגע צריך לשמור אותו לערוץ בערבית.

כולם דיברו על ערוץ 33. הערוץ עדיין קיים. כולם מתחלקים בשלל כאילו הערוץ כבר לא קיים.

הוא משדר שידורים חוזרים.

הוא לא משדר שידורים חוזרים.

הודענו שאנחנו מגישים הצעת חוק לסגירת ערוץ 33 ושהממשלה תתמוך. תאמין לי שאנחנו עוזרים לרשות השידור ואחר כך גם מוצאים פתרונות לכמה מן הדברים שעשינו פה. אני מבקש מנציגי הממשלה לבוא ביום שלישי עם עמדה לגבי שידורי חדשות בכבלים ובלווין, עמדה ביחס לעלות ההקמה של ה-DTT מתקציב המדינה ועמדת שר התקשורת בנוגע לערוץ האתיופי. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 17:50