PAGE
7
ועדת הכספים

8.2.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ד בשבט התש"ע (8 בפברואר 2010), שעה 11:00

הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 4) (ריבית מיוחדת), התש"ע-2010

חברי הוועדה: ציון פיניאן-היו"ר

אמנון כהן

מגלי והבה

רונית תירוש

פיני שחר מנהל מחלקת ביטוח כללי אגף שוק ההון, משרד האוצר

אוהד מעודי מחלקת ביטוח כללי אגף שוק ההון, משרד האוצר

רני נויבואר סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

הילה דוידוביץ עו"ד, משרד המשפטים

מורן פרוינד עו"ד, הנהלת בתי המשפט

יוסי הלוי עו"ד, יועץ משפטי של איגוד חברות הביטוח

שגית אפיק

טמיר כהן

יפעת שפרכר

הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 4) (ריבית מיוחדת), התש"ע-2010

החוק הוא בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. החוק מדבר על מצב שבו המבוטח מתדיין עם חברת ביטוח כזאת או אחרת ובסוף אחרי שנתיים או יותר זה מגיע לבית משפט ובית המשפט רשאי לחייב את חברת הביטוח לתת פיצוי לאזרח. את הרשאי הזה אני רוצה לשנות לחייב, זאת אומרת שבמצב שהלקוח צודק בית המשפט יהיה חייב להטיל קנס כספי כזה או אחר על אותה חברת ביטוח שלא שילמה לו במועד את הכסף. זה בא בעקבות פניות של אזרחים שהתלוננו על כך שגופי הביטוח משתמשים בחוקרים, משתמשים בעורכי דין על מנת לדחות כמה שיותר את תשלום הכסף. הם משקיעים את הכסף של הציבור בכל מיני מקומות אחרים. חברות הביטוח צריכות לדעת שאם הן לא ישלמו במועד בית המשפט יחייב אותן. מדובר בסכומים שאין עליהם עוררין.

אנחנו הכנו את הצעת החוק בקריאה ראשונה לגבי כל סוגי הביטוחים. הפנייה שלי הייתה לגבי סוג ביטוח מסוים. הפיקוח על הביטוח ושוק ההון המליצו, לאחר שהיו אליהם פניות של מלא אנשים, להרחיב את החוק. אני בהכנה לקריאה ראשונה קיבלתי את זה. אם זה לא פוגע בהצעת החוק שלי אין לי בעיה, אבל אם זה פוגע בלקוח שרציתי לעזור לו אני לא אסכים.

המצב היום הוא שכשחברת ביטוח איננה משלמת את תגמולי הביטוח במועד רשאי בית המשפט להטיל עליה ריבית עונשית. אני מבין שחבר הכנסת כהן לא מסתפק בשיקול הדעת של בית המשפט.

אני לא מסכים לאמירה שאני לא סומך על בית משפט. אני סומך על בית משפט. אנחנו רוצים לשמור על האזרח כך שחברות הביטוח ידעו שבית המשפט יהיה חייב להטיל, לא יהיה רשאי.

ההצעה הראשונית הייתה לחייב את בית המשפט להטיל את הריבית העונשית בשורה של ביטוחים אישיים. אגב, אין לזה אח ורע בחקיקה אחרת. אין מצב שהריבית העונשית במדינת ישראל היא בחובה. לא ידוע לנו על כך בעולם. אנחנו חיים באיזה שהוא מקום. זה לא אומר שלבית המשפט יש פה יחס עדיף מאשר לבתי משפט במקומות אחרים. אחרי שהצעת החוק הוגשה הורחבה קשת הביטוחים. לא מדובר רק בביטוחים אישים. יש הצעה שמונחת בפני אדוני להרחיב את זה לכל הביטוחים. זה עניין עם תוצאות מידתיות הרבה יותר קשות. זה ללא שיקול דעת של בית המשפט. לקחת את שיקול הדעת מבית המשפט זאת חקיקה..

אתה מטעה. שיקול הדעת של בית משפט נשאר. אל תגיד שאנחנו לוקחים את שיקול הדעת. המטרה היא לא לאפשר להם לסחוב את האזרחים לבתי משפט. בית המשפט יקבע מה גובה הפיצוי.

אף אחד לא בא כאן להחליף את בית משפט.

אני לא אמרתי שלבית המשפט לא יהיה שיקול דעת, אבל בעניין הריבית יש עליית מדרגה. ריבית שהייתה ריבית עונשית בשיקול דעת נהפכה להיות ריבית שחייבים לתת אותה בנסיבות מסוימות. ההרחבה השנייה היא לכל הביטוחים. להחליף את הרשאי לחובה זה דבר מרחיק לכת. זה רצון הכנסת, אנחנו מקבלים את זה, אבל אנחנו לא מקבלים את ההרחבה על כל הביטוחים. אנחנו רוצים להוציא את ביטוחי העסקים ואת ביטוחי האחריות. אם תוטל על ביטוחי האחריות חובת ריבית עונשית זה דבר שישבש את ההליך המשפטי. זה בניגוד לקונספציה הבסיסית של דיני הנזיקין. דיני הנזיקין באים ואומרים שכשיש מזיק וניזוק הנזק שנוי במחלוקת. אנחנו בביטוחי אחריות, להבדיל מהביטוחים הישירים, מכסים את האחריות של המזיק. המשמעות של החוק הזה היא שכאשר מזיק לא מכוסה הוא יכול להתכחש לנזק. כאשר הוא מכוסה בביטוח הוא לא יכול להכחיש את הנזק והוא צריך לחפש משהו שלא שנוי במחלוקת. תהיה חובה על שופט שיבוא לדון לברר את הריבית העונשית. בכל נקודת זמן יכול להיות נזק שאיננו שנוי במחלוקת. המצב הנזיקי בנזקי גוף הוא מצב מתפתח, הוא מצב דינאמי. מה שקרה למחרת התאונה זה עניין של שקל אחד, מה שקורה בעוד 20 יום זה עניין של שני שקלים. זה מצב שאיננו אפשרי לבירור משפטי. זאת הסיבה שבחקיקה הקודמת הוציאו את ביטוחי האחריות. כאשר אתה הופך את זה לחובה אתה צריך להחריג את ביטוחי האחריות. אל תחשוב על חברות הביטוח, תחשוב על בתי המשפט.

אנחנו מתנגדים להרחבה של הסעיף על כלל סוגי הביטוח. אנחנו חושבים שזה לא נכון במקרים האלה להגביל את שיקול הדעת השיפוטי. בשביל בעיה של כשל שוק או של אי ציות לחוק של חברות הביטוח יש את הפיקוח על הביטוח. אני מבינה שהעבירו הצעת חוק שנוגעת ליישוב תביעות. יש להם סמכויות בעניין. הדרך היא לא להגביל את שיקול הדעת השיפוטי בעניין הזה. בית המשפט עוסק בתביעה ספציפית שמונחת בפניו. אם יש צורך להסדיר את החוק בגלל איזה שהוא כשל זה צריך להיות באמצעות אכיפה מינהלית.

אני לא יכול להסדיר את כל שוק הביטוח. אני גיליתי איזו שהיא בעיה ספציפית. ביקשו ממני טיפה להרחיב. אנחנו צריכים להמשיך את החקיקה.

ב-1998 הייתה חקיקה צרכנית שאמרה שחברות הביטוח לגבי תגמולים שאינם שנויים במחלוקת ישלמו ישר למבוטחים. כשבאו ב- 1998 ושאלו מה עם הביטוחים הצרכניים, הגדירו ביטוחים אישיים מאוד פופולאריים, שזה היה רכב, רכוש, דירות, ביטוחי חיים. עברו 22 שנים ואנחנו ב-2010. השוק השתנה. יש לנו ביטוחים צרכניים הרבה יותר חשובים, כמו ביטוח סיעודי, מחלות ניתוח ואשפוז, ביטוח רכב חובה, ביטוח לחקלאים. אין שום סיבה שחברת ביטוח שיש לה תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת לא תשלם את הדברים האלה לחקלאיים. אם היא לא משלמת להם שלא בתום לב, אין שום סיבה שבית המשפט לא יחיל עליה ריבית מיוחדת. הצעת החוק מדברת על לשנות לחובה בביטוחים אישיים. החלטת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק הזאת. ההצעה שלנו היא להרחיב את הסעיף הזה תחת המילה "רשאי" על כל ענפי הביטוח שלא כלולים בפנים. לבית המשפט יהיה את שיקול הדעת לפסוק ריבית מיוחדת על ביטוח חובה.

אתה אומר לי שתישאר המילה "רשאי"?

אני אומר לשנות את זה לחובה על הביטוחים האישים שמוגדרים עכשיו בחוק, כשלגבי ההרחבה נכתוב את המילה "רשאי".

זה קיים היום.

זה לא חל היום.

מה כתוב?

היום לא כתוב. היום החוק שותק בנושא הזה.

היום החוק מדבר על מצב שבו אם מבטח בביטוחים אישיים לא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב ובמועדים שבהם היה עליו לשלמם, רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום ריבית מיוחדת. הוא אומר לשנות לחייב לפי הצעת החוק, אבל לגבי יתר הביטוחים, שזאת ההרחבה שנכנסה בהכנה לקריאה ראשונה, להשאיר רשאי.

ככה אתה מרחיב את זה על כל הביטוחים האחרים וגם משאיר את שיקול הדעת להנהלת בתי המשפט.

בחוק הליבה שלי יישאר החייב?

כן. חוק הליבה לפני הקריאה הראשונה דיבר על מבטח בביטוחים אישיים שיהיה חייב.

בהרחבה לא היה רשאי?

במהלך הדיונים בקריאה ראשונה הם אמרו שהם מסכימים להצעתך בתנאי שתרחיב את סוגי הביטוחים. עכשיו אומרים שעל התוספת שהוכנסה בקריאה הראשונה הם מוכנים שזה יהיה רשאי. זה שונה ממה שטענו חברות הביטוח.

אנחנו מתנגדים להחריג ככל שהופכים את הרשאי לחובה את ביטוח האחריות. אין שום סיבה שלא ליצור את התמריץ על ביטוחים שלא מופיעים היום בהגדרה, כמו למשל ביטוח אחריות מקצועית. אין שום סיבה לא ליצור את אותו תמריץ כלפי אותו עורך דין או רואה חשבון או כל בעל מקצוע אחר שביטח את עצמו בביטוח אחריות מקצועית. אני מדברת רק לעניין החייב.

המבוטח הוא לא עורך הדין. התובע הוא צד שלישי.

השאלה אם יש סיבה להבחין.

אין שום סיבה, בשיקולים צרכניים שאליהם התייחס חבר הכנסת המציע, להחריג סוגי ביטוח כאלה או אחרים. הראייה בעת חקיקת החוק הייתה ראייה צרכנית. מאז חלפו אי אילו שנים. המציאות מלמדת שבשיקולים צרכניים אין שום סיבה לאבחנה בין סוגי ביטוח. ההצעה שהועלתה פה לגבי ההרחבה נשמעה לנו סבירה.

זה לא פוגע בחוק שלי?

זה קובע את החובה שאותה אתה רוצה להטיל לגבי הביטוחים האישיים כהגדרתם היום. שיקול דעת יוותר לגבי ההרחבה.

החוק היום לא מתייחס לעניין ההרחבה?

יש שיקול דעת רק לגבי ביטוחים אישיים.

אנחנו מתנגדים להחלה על ביטוחי אחריות משום שההשפעה והתוצאה יהיו מרחיקות לכת. כל הנושא של פיצויים עונשיים הם דבר חריג לחלוטין לדין הישראלי. המקום היחידי שבו נקבע בחוק פיצויים עונשיים זה רק כלפי חברות הביטוח. בארצות הברית הפיצויים האישיים הגיעו לממדים מטורפים עד כדי כך שענפים שלמים שותקו לאחר שחברות הביטוח לא יכלו לעמוד בתשלומים והענפים לא יכלו לשלם את הפרמיות שחברות הביטוח דרשו. התוצאה הייתה הרסנית מבחינה כלכלית. לא רק שאתם מאשרים עכשיו הרחבה בתחום הביטוח, אלא אתם יוצרים זליגה של הפיצויים העונשיים לתוך הנזיקין. צריך לשים לב שנוצר מצב שבו צד שלישי שנפגע על ידי מבוטח בביטוחי אחריות תובע תביעה נזקית. הוא לא תובע תביעה חוזית. אתם יוצרים בשלב ראשון אבחנה לתביעה כנגד מזיק שמבוטח ומזיק שאינו מבוטח. זה מצב שהמשפט לא יכול לסבול אותו. אני מתפלא על משרד המשפטים שלא רואה את ההשלכות המרחיקות לכת של הצעת החוק מהסוג הזה שיכולה להשפיע על כל תורת הנזיקין במדינת ישראל. יש הרבה מאוד פסקי דין של בית המשפט העליון שמתנגדים למצב שבו יש אבחנה בין תביעות נזיקין כנגד מבוטחים לתביעות נזיקין כנגד אנשים שאינם מבוטחים, כולל בנושאים של התיישנות. לא מזמן היה פסק דין שבו אמרו שאי אפשר לעשות איפה ואיפה בין שני התחומים האלה. נראה לי שמשרד המשפטים עושה טעות רצינית מאוד כשהוא מתעקש להחיל את הנושא של פיצויים עונשיים על ביטוחי אחריות. זאת תהיה טעות לדורות.

עליית הפרמיות לא תהיה כמו בארצות הברית כי אנחנו מגבילים את זה בשינוי של הריבית המיוחדת. עליית הפרמיות זה אומר שעכשיו בתי המשפט יפסקו ריביות מיוחדות על חברות הביטוח. זה אומר שבתי משפט יהיו משוכנעים שחברות ביטוח לא שילמו תגמולים שאינם שנויים במחלוקת שלא בתום לב. זה אומר שהתעריפים עולים בגלל שחברות הביטוח נוהגות שלא בתום לב. האבחנה בין מבוטח לצד ג' זה לא משהו חדש. אנחנו לא עושים את האבחנה הזאת. הזכויות של צד ג' והזכויות של מבוטח הן זהות. לא צריך להיות שום דבר שונה מבחינת ההתנהלות של חברת הביטוח אם היא עומדת מול מבוטח או אם היא עומדת מול צד ג'. צריך לזכור שבסופו של דבר שניהם נפגעים, שניהם קרה להם מקרה ביטוח, שניהם עכשיו זכאים מחוקים שונים לקבל תגמולי ביטוח.

מה לגבי ההרחבה? תוכלו לחיות עם זה?

נוכל לחיות עם זה. אנחנו פשוט לא רואים שום רציונאל משפטי לאבחנה הזאת. אנחנו לא רואים הסבר. צריך למנוע בלבול בקרב בתי המשפט.

את חושבת שזה יביא בלבול?

זה עשוי.

צריך להעמיד הסבר מאחורי אבחנה כזאת, לא לקבוע אבחנה שרירותית שכאת. אני לא מצליחה לחשוב על אבחנה למה ככה או אחרת.

ככל שיש צורך להגביל את שיקול הדעת השיפוטי עדיף שזה יהיה במקרים מצומצמים. לדעתנו יש צורך להצדיק הגבלה של שיקול הדעת השיפוטי. אם יש חשש לגבי המקרים הספציפיים של ביטוחים אישיים ראוי להסדיר אותם בסמכות חובה, לא את שאר סוגי הביטוח.

מה שהציע אגף שוק ההון לגבי ההרחבה יפתור את הבעיה.

אתה מקבל את ההצעה?

אני נוטה לקבל את דעתו של הגוף המקצועי. הוא ביום יום נתקל בדברים האלה.

האם בפועל זה יהיה ישים? כשאנחנו מחוקקים אנחנו שואפים לעשות משהו שהוא נורמטיבי וכללי. כאן עושים איזו שהיא חלוקה שאני באופן אישי לא מבינה מה המקור שלה ומה הסיבה לעשות אותה. השאלה אם זה לא ייצור בלבול כאשר הדבר יגיע לבית משפט ואז יצא שכרו בהפסדו.

זה לא צריך ליצור בלבול בבתי המשפט. ברגע שיש חוזה ביטוח ברור תחת איזה ענף אני מסווג אותו. גם חברת הביטוח מקבלת רישיון תחת ענף מסוים. לא צריך להיות הבדל. אם זה יגיע לבתי המשפט יעשו את האבחנה.

בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, בסעיף 28א, במקום "רשאי בית המשפט לחייבו" יבוא "יחייבו בית המשפט", ולעניין ביטוחים שאינם ביטוחים אישיים תחול אותה הוראת סעיף א לעניין חיוב בתשלום ריבית באותו שיעור הקבוע באותו סעיף, בשיקול דעת בית המשפט.

אנחנו נסמיך את היועצת המשפטית של הוועדה למצוא את הנוסח המשפטי.

מי בעד ההצעה פלוס התיקון?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

מה לגבי הוראת תחילה ביחס לתיקים תלויים ועומדים?

אנחנו מסמיכים אותך אם צריך תחולה מסוימת.

זה יחול 30 יום מיום הפרסום. אם תידרש הבהרה בנוסח זה יחול גם על תיקים תלויים ועומדים.

מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

הצעת החוק אושרה


תודה רבה, הישיבה נעולה

הישיבה ננעלה בשעה 11:45