הכנסת השמונה עשרה

PAGE
17
הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים

8 בפברואר 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 15
מישיבת הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים

יום שני, כ"ד שבט תש"ע (8 בפברואר 2010), שעה 12:00

מדיניות הממשלה בתחום העובדים הזרים – החלטות הממשלה האחרונות

חברי הוועדה: יעקב כץ - היו"ר

ח"כ דב חנין

ח"כ שלמה מולה

עו"ד קרן אהרון – הלשכה המשפטית, משרד ראש הממשלה

קרן טרנר – רכזת פנים באג"ת, משרד האוצר

מאיר שפיגלר – מנהל יחידת הסמך, משרד הפנים

עו"ד שושנה שטראוס – יחידת הסמך לעובדים זרים, משרד הפנים

יהודה בן עזרא – ראש יחידת עוז, רשות האוכלוסין, הגירה ומעברי גבול

זהרה כהן – המשרד לענייני גמלאים

אורי רובין – התאחדות הקבלנים

יצחק גורביץ- סמנכ"ל כספים, התאחדות הקבלנים

אריה זילברברג – התאחדות תאגידי כוח אדם זר לענף בניין

אברהם הראובני – התאחדות האיכרים

מרדכי שמש – התאחדות האיכרים

עו"ד ארנון וולסקי פרידמן – ועד המסעדות האתניות

אברהם דניאל – איגוד מגדלי הפרחים

דוד ברבי – איגוד מגדלי הפרחים

סיגל רוזן – מוקד סיוע לעובדים זרים

אורנה דיקמן – מוקד סיוע לעובדים זרים

חיים חבלין – פורום חקלאי הפריפריה

אבנר עורקבי – יו"ר ארגון הנכים

דורון יהודה – נציג הנכים

עו"ד יונתן דוידוביץ – נציג ארגון הנכים

נתן שביאן – ארגון הנכים

הלל וידאל – המכללה למדינאות יהודית

אביטל עבאדי – המכללה למדינאות יהודית

אלי יריב – ההסתדרות החדשה

הראל כהן – עוזר יו"ר הוועדה

בת שבע פנחסוב

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

מדיניות הממשלה בתחום העובדים הזרים – החלטות הממשלה האחרונות

בוקר טוב לכם. אנחנו כינסנו את הוועדה לבעיית העובדים הזרים בעקבות החלטת הממשלה האחרונה מס' 1274 מינואר 2010 שהיא בעצם באה לרכז או להביא לידי יישום החלטות שונות שהתקבלו במהלך השנים בקשר לנושא של העובדים הזרים. אנחנו יודעים שבמדינת ישראל יש כיום 255 אלף עובדים זרים כאשר מעבר לכך ידועים כ-20 אלף מסתננים שהגיעו מאריתריה, סודן, חוף השנהב, ומקומות אחרים באפריקה. יש לנו עוד 25 אלף עובדים ערבים שמגיעים מיהודה ושומרון שלא כחוק. יש לכם את הנתונים לפניכם, אתם יכולים לעבור על החלטת הממשלה. אני עברתי על החלטת הממשלה ואני רוצה לומר לפני שאני אפנה לנציגת משרד ראש הממשלה שנמצאת פה שאולי תבהיר מה היתה החלטת הממשלה. אני רוצה לומר מה הטריד אותי. אנחנו כבר שנה נמצאים בתוך הסאגה הזאת של העובדים הזרים. לי יש תחושה כמי שנמצא קצת בתוך הדברים בעל כורחי ומעורב גם בעסקי החקלאות, הבנייה והסיעוד, משום שהתעסקנו בנושא הזה מספר רב של פעמים גם בוועדות וגם בסיורים וגם בפגישה פרטנית של האנשים שמתמודדים עם הדבר הזה שנקרא עובדים זרים מאנשים סיעודיים נכים, זקנים ועד חקלאים ואנשי בנייה. גם החלטת הממשלה הזאת נגועה בכך שהיא לא ירדה לעומקם של הבעיות שאיתן המשק הישראלי מתמודד בבואה לקבל את ההחלטה שהיא קיבלה. ואני רוצה להסביר למה אני מתכוון ואחר כך כל אחד מהאמורים לבצע יסביר את הדברים. אמנם קבעו פה תאריכים, קבעו פה כללים, קבעו פה שאיפות אבל לי נראה שכבר עברו מספר שנים מההחלטה למשל לענייני בנייה בישראל. קראנו כללים והחלטות שכמות העובדים בענף הבנייה ירד ונראה לי שממשלת ישראל לא ירדה לעומק הבעיה שכתוצאה מכמות גדולה שנחתכה מכמות העובדים, בשיא היו 80 או 90 אלף עובדים זרים בתחום הבנייה. ירדנו לכיוון ה-7000-8000 עובדים. גם הם צריכים להיעלם מפה במהלך השנתיים הקרובות אבל בנתונים שהובאו בישיבה אחרת של הוועדה שאני התעסקתי בה התברר שאם פעם לקח לבנות 12 חודש מרגע שקבלנים נכנסו לשטח היום זה לוקח 25 חודש ולהערכתי כתוצאה מכך שהרשויות שהיו אמורות להכשיר ממשלת ישראל על משרדיה, להכשיר עובדים ישראליים לא עומדת ביעדים.

קרי, קורסים לא נפתחים. אני מביא את זה רק כדוגמה לגבי דברים אחרים, קורסים לא נפתחים. עובדים מיהודה ושומרון לא נכנסים בצורה חופשית. הם לא יכולים להיכנס כדי למלא את הכמות הנדרשת. עובדים זרים אחרים גורשו או לא נמצאים פה יותר. כתוצאה מכך מחירי הדירות עולים ומאמירים. זו דעתי כאשר אתה בא להסתכל על מחירי הדירות. משום אם צריך 40 אלף יחידות דיור כל שנה למשקי הבית ובונים בפועל כמו שבנו בשנה הקודמת רק 32 אלף והגירעונות הולכים ונמשכים, אז בקצב הזה מחירי הדירות יאמירו. בירושלים היום מחירי הדירות ברחביה בין עשרת אלפים ל-15 אלף דולר למטר מרובע. כתוצאה מזה שאין דירות בירושלים ועוד יש את ההקפאה מסביב מחירי הדירות גם במקומות האחרים הולכים ומתקרבים לכיוון היעד הזה. גם בתל אביב הדבר דומה, גם ברעננה. אנחנו מוצאים שגם מחירי השכירות לדירה הולכים ומאמירים משום שאין דירות. אז כאשר ממשלה מחליטה לגרש היא צריכה לבוא ולהגיד מה במקום. איך אני בונה דירות? איך אני יוצרת מציאות של 40 אלף יחידות דיור שנבנות כל שנה ואם אין לי מספיק פועלים ישראלים כי לא הכשרתי, כי לא פתחתי, כי לא שילמתי ליוצאי צה"ל את הקטע שהיה צריך משולם להם אני צריך לגרום לכך שמלאכת הבנייה בישראל לא תיפסק וזוגות שמתחתנים יהיה להם את האפשרות לשכור דירה לא ב-6000-7000 שקל לחודש אלא במחירים סבירים של אלף או 1500 שקל. זו דוגמה.


החקלאות. בזמנו החליטו לקצץ מ-28 אלף עובדים זרים תאילנדים להגיע בסופו של יום ל-19 אלף עובדים. כאשר דיברו על מיכון בפועל אנחנו מוצאים שיישובים וזוגות חדשים חקלאיים אין להם את האפשרות. המיכון לא קיים וכמות העובדים הזרים בתחום החקלאות ירדה אז הייצוא יורד, הופכים את החקלאים לעבריינים, כמות גדולה של ירקות הולכת ונזרקת. אני למשל אמרתי לשר אלי ישי ואמרתי את זה גם לשר האוצר אם אין מיכון ושטחי הנגב חשובים לנו אז אנחנו צריכים לדאוג לכך שכמות העובדים בתחום הזה תחזור לכמות שהיתה עם עוד 7000-8000 עובדים. זה לא שבאנו עכשיו לחתוך ואנחנו חותכים ואנחנו לא מוצאים מה פירוש החיתוך הזה. שאם כתוצאה מכך ייסגרו משקים. היום משקים חדשים בערבה או במקומות אחרים לא נפתחים כי אין מספיק ידיים עובדות, אין עובדים זרים מספיק שיתמקצעו בתחום הזה, אין חקלאות. אין ייצוא. לכן אני יש לי תחושה שהחוק הזה בא ליישם גזירה בלי לבדוק את התוצאות שלה. אני רציתי לשמוע הסברים איך תהיה בנייה בכל זאת? איך היישובים החקלאיים לא ייפגעו? איך הזוגות ה צעירים בכל זאת יוכלו לקבל ולפתוח משקים בערבה? והשטחים לא יעברו לידיים של בדואים באזור באר שבע.


אני הייתי מתחיל לגבי החלטת הממשלה במשרד ראש הממשלה ונעבור אחר כך למשרדים אחרים.

מה ההערה הזאת לגבי בדואים?

אני אומר שבאזור באר שבע נכנסו בדואים רבים לשטחים לא להם כתוצאה מכך שישראל לא הפעילה את הפיקוח שלה. ביישוביי הערבה מנחל ערבה ועד המכתשים, היום האזור הזה לא נכנסו אנשים בלא היתר. אין שם בנייה לא חוקית. כתוצאה מזה שהיישובים החקלאיים פורחים, כתוצאה מזה שאין עובדים תאילנדים עכשיו מכניסים עובדים בדואים. העובדים הבדואים לנים במקום, מביאים את המשפחה שלהם, סליחה, חבר הכנסת מולה.

אבל הם אזרחי ישראל. אני מעדיף את הבדואים אזרחי ישראל על עובדים זרים.

אתה לא שומע מה שאני אומר.

הם עובדים טובים. זהותם הלאומית לא צריכה להפריע לנו.

אבל אם אני בא לעבוד אצל חבר הכנסת מולה אני לא רשאי אחר כך להקים בחצר את הבית שלי, רק בגלל שבלילה נשארתי ללון. על זה דיברתי. הם נכנסים לשטחים לא להם לשטחים ששייכים למדינת ישראל וכתוצאה מכך נבנית פה בנייה בלתי חוקית.

כל המחאה שלי היא שאסור לראות באזרחי מדינת ישראל כאזרחי נכות, עוברים על החוק כל יום בלילה.

חבר הכנסת מולה תרצה לומר את דבריך אני אתן לך אחר כך רשות דיבור. אתה חבר כנסת. תעשה סיור כמוני. תראה את הישובים הפורחים, מה שהם עושים שמה. תראה את שמנה וסלתה. אחר כך תבוא ותגיד ניתן לבדואים להיכנס, יישנו פה בלילה, יביאו את המשפחות שלהם, יביאו את העיזים ואת הכבשים, ומחר לא יהיו שמה יישובים. אדוני, על זה דיברתי, על דברים שנעשים שלא כחוק. אני אתן לך בבקשה לפתוח.

יש יותר מדי דברים בקשר לעובדים הזרים. אני לא חושבת שעליית מחירי הדירות נובעת רק מכך שצמצמו את מספר העובדים הזרים בארץ. יש כאן פתרונות שמוצעים. המחסור של עובדים בבנייה ומחסור בעובדים בחקלאות והדבר הזה מפוזר בין המשרדים השונים ולכן אני חושבת שנכון שהם יגיבו קודם.

אני כראש ועדה רוצה לדעת מה את יודעת כנציגת משרד ראש הממשלה, כי ראש הממשלה הוא בעל הבית, איזה תוכניות יש לכם? אני יודע שבשטח אין. לכן אני שואל.

אני לא יודעת להגיד על תוכנית ספציפית. אני כן יודעת שבהצעות ההחלטה הציעו רעיונות, הציעו למשל לתקן את חוק הכניסה לישראל וכן לאפשר לשר הפנים לקבוע כללים ספציפיים לענף הסיעוד למשל. יש למשרדים אפשרות לפעול על פי סמכותם ולהרחיב בתחומים שצריך. כל משרד בתחומו הוא.

אני שאלתי האם בישיבת הממשלה, כיוון שלא הייתי שם, האם הובא לפני ראש הממשלה והממשלה שישבה לדון בנושא העובדים הזרים השייכים לפניה שהם עוד מעט הם הולכים להיעלם, שהיום אין בתים כי אין מי שיבנה את הבתים.

צר לי. אני לא יכולה לענות לך כי אני לא נוכחתי בישיבה בעצמי.

האם הדבר הזה הועלה? האם הוא ידוע? שהיום לבנות בית לוקח במקום 12 חודש 25 חודש? האם את יכולה לענות?

אני יכולה לומר שהבסיס להשקפה של הממשלה כבר הרבה שנים בנושא עובדים זרים היא ששיעור האבטלה בין אזרחים ישראלים שיש להם השכלה נמוכה היא גבוהה מאוד ולכן נראה שהמשרות שתופסים אותן העובדים הזרים הן משרות שעובדים ישראלים בעלי השכלה נמוכה היו יכולים להיות מועסקים בהן אילולא היו עובדים זרים.

האם ידוע לך גברת שטראוס שממשלת ישראל החליטה לפתוח קורסים למקצועות הבנייה למלאכות של רצפים וטייחים וכדומה והקורסים האלה נסגרו בין היתר משום שהתמ"ת לא הביא את הכספים, ואין היום פועלי בנייה מוכשרים ישראלים ואין פועלי בנייה ערבים שמותר להם להיכנס ואת פועלי הבנייה שבאו מסין מסלקים אז אני שואל אם כאשר קיבלו את ההחלטה מישהו יודע אם הועלתה לפני הממשלה השאלה איך ייבנו בתים בישראל. כי המציאות היא היום שהיום לבנות בית לוקח 25 חודש כי אין פועלים. אין פועלים.

מה שלנו ידוע מתוך הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי בשנים האחרונות מאז שקיצצו במספר העובדים הזרים ולא עשו את זה באופן חד וחלק אלא הודיעו בשנת 2000, בשנת 2001, קיצצו באופן הדרגתי ובשנים האלו נכנסו לתחום הבנייה ישראלים רבים. זה גם מה שהניתוחים הכלכליים הראו, ולא מזמן ה-OACD עשה ניתוח כלכלי היקפי של מדינת ישראל וגם עלו אותם נתונים. יש לנו ציבור גדול של אנשים בלי השכלה גבוהה שמחפשים עבודה. אני מתארת לעצמי שבכל עיסוק כאשר השכר עולה הישראלים נמשכים באופן טבעי. אני זוכרת את כבוד יושב הראש שבאמת הסביר לנו פעם על בן שבתחום התעשייה הוא למד מקצוע כלשהו כי השכר היה מאוד גבוה בגלל הצעדים שעשתה הממשלה.

אני אמרתי שהיה פה דיון בנושא הבנייה והתברר על ידי הקבלנים שלפני 7-8 שנים לקח 12 חודש לבנות היום זה לוקח 25 חודש לבנות. בין היתר בגלל שאין פועלים. דיברו על כך שעוד מעט יבנו עיר בבה"דים בנגב ויישאבו אליה כל אלה שיש להם היתרי ביטחון ואז בכלל לא יהיו עובדים שיעבדו במקומות אחרים. אני אומר את הדברים האלה כי כאשר מדברים על גירוש והוצאה של אנשים למשל אפרופו אנשים בתחום הבנייה שעד שנת 2012 צריכים להיות גם ה-7000 הפועלים העובדים כיום מסולקים מפה, האם מישהו עמד על כך לא מה צריך להיות אלא אם יש. אני מדבר על מציאות ואולי הגברת ממשרד האוצר תגיד לנו האם היא מודעת לכך שמחירי הדירות בירושלים היום נעים בין 5000 דולר לבין 15 אלף דולר ותגידי לי איך פותרים את הבעיה.

מדוע כבוד היושב הראש חושב שזה באשמת עובדים זרים ולא לדוגמה מחסור בידיים עובדות?

אני אמרתי שממשלה צריכה לדאוג לכך שתהיה אפשרות לבנות בתים. כדי לבנות בתים צריך פועלים. ואם אין פועלים כאלה ואין פועלים כאלה היא צריכה להגיד מי כן יבנה. האם השאלה הזו הובאה לפני הממשלה כאשר היא החליטה למשל להתעקש על כך ש-8000 הפועלים האחרונים שעובדים בתחום הבנייה יסולקו? זה גם נוגע לנושא העובדים בחקלאות. שצריך לקצץ אותם עד גבול 16 אלף כאשר היום החקלאים לא מתקיימים. האם מישהו הלך לכפרים ולישובים החקלאיים וראה שכבר היום משקים מתמוטטים?

אם אפשר לענות. לעניין הדיור בירושלים. הבניינים לא נבנים באוויר. מעבר לזה שראינו שמחקרים מראים שבמקומות שבהם ירדה המכסה של עובדים זרים עלה מספר העובדים הישראלים. בירושלים יש בעיה של מלאי תכנוני והיצע לבניית דירות, לא רק בעיה של עובדים זרים. אנחנו נמצאים בדיון על עובדים זרים ואתה מציג את בעיית הדיור בירושלים כאילו היא קשורה.

לא, אני אמרתי דיור בכל הארץ. היה פה דיון וישבו פה מומחים בתחום הבנייה והסבירו.

ישבו בעלי עניין בנושא הבניין וטענו שהם רוצים עובדים זרים. זה לא מפתיע.

יש מלאכות רטובות כמו טיח ורצפות שאם לא מכשירים את האנשים אז אדם נורמאלי גם אם הוא מחפש עבודה זו עבודה מאוד קשה שהוא לא ייכנס אליה. אני מביא את זה בתור דוגמה כי השאלה מחר תהיה מי כן יבצע את העבודה. אני לא רוצה להתנגח עם החוק. אבל בסופו של יום הזוג הצעיר שבא לקנות דירה ולא יכול אתם צריכים לתת תשובה.

אבל אי אפשר להתווכח עם המספרים. אנחנו רואים שככל שמספר העובדים הזרים מספרם יורד פשוט נכנסו עובדים ישראלים אם זה ערביי ישראל או אחרים.


בוודאי שהתאחדות הקבלנים מעוניינת בעובדים זרים. בוודאי שבו נכנסים יותר ויותר עובדים זרים והשכר שלהם יורד כלפי מטה בוודאי שעובדים ישראלים לא ירצו לעבוד שם. משתלם להם פחות. זה בעניין הדיור. עכשיו בעניין החלטת הממשלה. רק במאי 2009 קבעה הממשלה הנוכחית מתווה פוחת של מכסות לכל אחד מהענפים שבהם הממשלה מאפשרת לעובדים זרים להגיע. אם זה בניין, חקלאות, תעשייה, מסעדות אתניות. ראש הממשלה הטיל על שר האוצר עם פורום שרים של משרדי הפנים והמשפטים ובנק ישראל, הטילה להביא לה החלטה כוללת לטיפול בעובדים הזרים.

מה קשור בנק ישראל?

בנק ישראל, מחקרים. דוח אקשטיין עסק בהרחבה בנושא העובדים הזרים, ההשלכות שלו על המשק, הפגיעה במעמד הסוציו אקונומי נמוך, לעיתים לא משכיל. וכל הנתונים לגבי דירות נותחו. בוודאי יהיה אפשר להתייחס אל מול מחקרים שנעשו.

בחקלאות זה אותו דבר. לי יש תחושה שהממשלה החליטה ליישם חוקים קודמים שעניינם לקצץ לקצץ לקצץ בלי שהיא בדקה מה קורה בשטח. התוצאה של מה שנעשה בשנים האחרונות לדעתי יביא לחורבן של חקלאות ושל בנייה. וזה לא פשע שיש מישהו שמבצע את העבודה כל עוד אין לך מישהו אחר שיבצע את אותה עבודה. לא יהיו בתים ולא יהיה יבול.

אדוני מתייחס לנושא שהוא קצת רגיש והוא המכסות. מכסות נקבעו על ידי הממשלה לכל אחד מהענפים. במאי 2009 הממשלה בינואר הגיע להחלטה כוללת, לא מצאה לנכון לפתוח הסכמים שיש. ההחלטה עוסקת בעיקר בטיפול בתופעה שמאוד מדאיגה אותנו שזה עובדים זרים לא חוקיים שנכנסו ברובם באשרת תייר לא כעובדים זרים חוקיים, השתלבו פה בניקיונות בתים, בשיפוצים, במסעדנות. בהם טיפלנו. אם זה על ידי הרתעה של רשות המיסים, איפה שימצאו עובדים זרים גם תיעשה ביקורת מס. הוצאות לעובדים זרים לא יוכרו כהוצאה מוכרת למס. ואם זה בצעדי אכיפה דרקוניים יותר מול המעסיקים בעיקר אבל גם מול מי שינצל באופן ציני את האפשרות להעסקה כאן באופן לא חוקי. לא נגענו במכסות. אדוני מתמקד בעניין שלא נגענו בו.

אני אומר שכולנו רוצים שיפחתו העובדים הזרים וייכנסו העובדים הישראלים ושהחוק יבוצע ושמנהלי בתי המלון בים המלח לא יעסיקו מסתננים ושלא יעסיקו אנשים בלי אשרות יציאה. אני שאלתי רק שאלה אחת, האם כשממשלה באה לדון האם מישהו הביא לידיעת הממשלה ושריה שדנה וממחזרת חוקים על חוקים על חוקים ומגרשת או לא מגרשת, מה התוצאה של גירוש העובדים הזרים?

הרחקה, הרחקה, לא גירוש.

הרחקה, גירוש, זה לא משנה. לא מאז שגירשו אותנו מגוש קטיף אני קורא לזה גירוש. מה התוצאה בתחום הבנייה? בחקלאות? בסיעוד? ממה שכבר נעשה. האם יש נתונים? אני למשל עשיתי סיור בערבה ומצאתי שהמצב שם הוא קטסטרופה עם אנשים שנשלחו על ידינו. אני בדקתי בנושא הבניה. כל אחד יודע שזה אסון כי אף זוג צעיר לא יכול לשכור היום דירה כי המחירים הם בשמיים. מישהו צריך לתת על זה תשובה. שאלתי כשבאו לדון על השאלה האם לקחו בחשבון גם את הנתונים האלה? אפשר לדון בחוק. איך אנחנו מיישמים את החוק? מה נעשה היום? מה נעשה מחר? איך אנחנו חותכים, חותכים? מיישמים, כונסים? ואני בכוונה רוצה לדעת מה הובא לידיעת הממשלה לגבי הנתונים? האם אתם מודעים למצב הזוגות הצעירים כאשר הם באים לפני שאלת השכרת דירה?

בגלל עובדים זרים?

או האם בחקלאות פלפלים ועגבניות שוכבים על הקרקע ואין מי שיקטוף. העיקר לחתוך? העיקר לקצץ? העיקר לגרש? אני בכוונה רוצה לצאת מתחום הקופסה ולדבר קצת על הרגש ועל הנשמה. שאלתי רק ואני הבנתי את התשובה שלך. האם השתתפת בישיבת הממשלה?

בוודאי.

האם לפני ישיבת הממשלה מישהו אמר, תדעו שמצב החקלאים הוא קטסטרופאלי כתוצאה מזה שקיצצו מ-28 אלף ל-22 אלף?

בעצם מה שאדוני מנסה להגיד שנעשה סיכום בין משרד החקלאות שמייצג את החקלאים ומשרד האוצר על תוספת תקציב של מעל 300 מיליון שקלים למיכון עם תוואי פוחת של העסקת עובדים זרים חוקיים והסיכום הזה לא טוב וכדאי כן להוסיף עוד ועוד ועד כמה? מאה אלף עובדים זרים בחקלאות? מה הגבול? עשינו תוואי פוחת ולשאלתך הצגנו לממשלה ראשית, את האחוז הגבוה בהשוואה בינלאומית של עובדים זרים חוקיים ולא חוקיים במדינת ישראל. בפני חברי הממשלה עמדה החלטת הממשלה עם דברי הסבר ברורים שאנחנו בעצם מאמצים החלטה קודמת ממאי בנוגע למכסות. לא מצאנו לנכון לשנות את המכסות.

אוקיי. אני אבקש מחבר הכנסת דב חנין לומר את דברו.

תודה רבה לך אדוני יושב ראש הוועדה. אני רוצה לברך על קיומו של הדיון הזה במיוחד לאחר החלטת הממשלה האחרונה ואני רוצה להביע הערכה גדולה למחלקת המחקר של הכנסת והנתונים שנמצאים בפנינו בנושא החלטת הממשלה מס' 1274. ד"ר נתן הצליח לסכם בצורה בהירה ומחודדת כל סעיף בהחלטת הממשלה מול המצב הנוכחי ומול ההחלטות הקודמות שהממשלה קיבלה בתחום הזה. ברוב המקרים לא יושמו. אני רוצה לומר בצער שבתחום העובדים הזרים מה שאנחנו רואים זה לא מדיניות שיטתית וניתוח שיטתי. אנחנו רואים סיסמאות פופליסטיות, הכרזות חסרות אחריות. לפעמים סתם הסתה נגד בני אדם שנמצאים פה בארץ. הם נמצאים כאן כי אנחנו הבאנו אותם. הבאנו אותם כדי לעבוד בכל מיני תחומים והנה עכשיו מאשימים אותם בכל מכאובי החברה הישראלית ותחלואיה. דברים שהם מופקרים, חסרי אחריות, מבישים הייתי אומר והם באים כתחליף למדיניות שיטתית. זה מצער ועגום מאוד. למרבית הצער מדינת ישראל ככל הנראה צריכה עובדים זרים. היא צריכה עובדים זרים בתחום החקלאות, הסיעוד. אני הראשון שאהיה בעד לתת עדיפות לעובדים ישראלים. לעודד עובדים ישראלים לעבוד בחקלאות ובבניין ובסיעוד. אני בעד זה. אבל כרגע מכל מיני סיבות אותם קשישים שצריכים שמישהו יטפל בהם נעזרים בעובד זר. בתחום החקלאות נעזרים בעובדים זרים. כך בתחום הבניין. אחרי שאנחנו מייבאים לארץ את העובדים האלה אנחנו מתפלאים שהם לא מכונות קטיף והם לא מכונות סיעוד או בנייה. הם בני אדם, איזו הפתעה. איך אומר שייקספיר, כשדוקרים אותם כואב להם וכשמצערים אותם הם בוכים.

הוא אמר את זה על היהודים. חברת הכנסת יחימוביץ אמרה שמדובר במקרים בודדים. שהיחס שלנו מבחינה מוסרית לעובדים הזרים היא גבוהה ביותר כלפי עובדים זרים.

צר לי מאוד. יש הרבה מה לשיפור ביחס שלנו לעובדים הזרים. כשאני שומע את עמדת הממשלה ואת דברי ראש הממשלה אני ממש מתפלא. הממשלה היא זו שמייבאת עובדים זרים. גברתי נציגת משרד האוצר את בוודאי יודעת, יש גם את הנתונים לפנינו. בשנת 2008 הממשלה ייבאה ברישיון יותר עובדים זרים מאשר אלה שנכנסו באשרת תייר. 115 אלף יובאו לישראל ברישיון. בכל שנה ישראל מייבאת ברישיון עשרות אלפי עובדים לישראל. הממשלה מביאה אותם. אז כשראש הממשלה מזיל דמעות תנין על העובדים הזרים אני שואל את עצמי על מי הוא מלין? הדברים של ראש הממשלה מקוממים והם צבועים. הרי הוא נושא באחריות לדברים האלה. אותה דלת מסתובבת שבה מצד אחד מגרשים עובדים זרים ורודפים אותם ומתנכלים לילדיהם מצד שני ממשיכים לייבא עובדים זרים. הנייר שנמצא מולנו מסב את תשומת הלב על אחת הבעיות שעדיין לא נפתרה למרות החלטת ממשלה, זה נושא דמי התיווך. עדיין ישנם גורמים בישראל שממשיכים להרוויח מהיבוא של העובדים לארץ.

אנחנו לא קומוניסטים דב. אנחנו בעד שירוויחו.

למרות שאדוני לא קומוניסט תסכים איתי שסחר בעבדים זה לא דבר ראוי. עדיין יש אנשים שמרוויחים מיבוא עובדים לארץ. נגד המחלה הזו צריך להיאבק. אם הוועדה הזאת לא תיאבק נגד זה, זה יימשך. אני לא רוצה שתהיה מוטיבציה ליבוא עובדים ולא ליבוא עבדים.


עוד נושא אחד. נושא המאגר. הממשלה מדברת על זה כבר בהחלטה משנת 2006 שלא יושמה. בג"ץ מדבר על זה. אין מאגר אפקטיבי שבו אותם עובדים זרים שנמצאים בישראל ורוצים להסדיר את מעמדם אין מאגר. הם נידונים להישאר במעמד של בלתי חוקיים ונרדפים.

הם החליטו שתוך 45 יום יהיה מאגר.

הלוואי. אם יהיה מאגר אותם עובדים שכבר נמצאים בארץ יוכלו לעבוד ולקבל מעמד חוקי. עדיין יש מקום לעודד עובדים ישראלים. בתחום החקלאות אני יודע על מאות עובדות ערביות שמחכות לעבודה ואינן מועסקות.


החלטת הממשלה לא כוללת פרוט של אמצעים של יישום ההחלטה. אין גיבוי תקציבי בהחלטה הזאת, אין תוספת של תקני כוח אדם לטפל בעניין. אין אמצעים טכניים. אין מיפוי ומדורג של עדיפויות ליישום. זו עוד אחת מאותן החלטות כלליות שבשנת 2013 נחזור אליהן ונגיד ב-2010 החליטו.

תודה רבה. אני אבקש ממר שפיגלר איש משרד הפנים. תענה גם על השאלות שאני שאלתי ואם אתה חושב שאני צודק שיהיה לך האומץ להגיד שאני צודק.

אני רוצה להתייחס לדברי דב חנין. אני לא יודע מאיפה אתה שואב את המספרים. המספרים תלושים מהמציאות, זה אני אומר לפרוטוקול. אני יכול לציין אחת לאחת כל תחום ומספר העובדים שנכנסו. כך למשל בבנייה משנת 2008 לא נכנס אפילו עובד אחד. בתחום החקלאות יש חוסר בעובדים זרים ביחס למכסות שאישרה הממשלה. המקום היחידי שמספר העובדים הזרים נכנס מדי שנה זה בעיקר בסיעוד שעובד שהממשלה לא קבעה מכסה לעניין הסיעוד. סיעוד נדרש לתוחלת חיים ובריאות. אין שם מגבלה. ככלל הממשלה קבעה הפחתה של המכסות והדבר הזה ממומש הלכה למעשה בשטח. גם לעניין הדלת המסתובבת שהמונח היותר שגור בפינו הוא flying visa כלומר שמביאים עובד ועושים כסף על הבאתו ואחר כך שולחים אחר במקומו. אני לא יכול לומר שהדבר איננו קיים.

אני רוצה לדעת האם בישיבת הממשלה הובא לידיעת השרים שאין פועלים לבנייה? ושהשנה יהיו 32 אלף יחידות דיור במקום 40 אלף יחידות דיור. מישהו העלה את הנתון הזה? האם הנתון הזה שהחקלאים קורסים הובא לידיעת הממשלה?

היו שרים שהציעו להפחית בחקלאות עוד יותר וברגע שהבאנו לידיעתם שבמאי האחרון הממשלה החליטה על מכסות ויש סיכום עם משרד החקלאות הנושא לא נדון.

לגבי הנושא של המכסות והמספרים, גם ה-flying visa תופעה איומה ונוראה. אנחנו עושים הכול כדי לבער אותה מן השורש. ישנה פעילות לכל אורך הדרך והפעילות הזאת כרוכה גם בפיקוח ואכיפה מנהליים ולא רק פליליים כדי לגרום לכך שמי שטועה בתחום הזה ייתפס וייענש. הדבר אמור לגבי הסיעוד והחקלאות. בבניין אין בכלל הכנסת עובדים זרים אלא רק הוצאתם. לגביי שאלותיך.

היו אמורים להיפתח קורסים, גם לגבי חיילים ששוחררו ונשלחו לעבודה, ממשלת ישראל לא משלמת להם כמו שהיא הבטיחה. לכן אף בוגר צבא לא רוצה ללכת לזה. לכן לא נפתחים קורסים.

בישיבה הקודמת שקיימת בנושא הזה היו נציגי התאחדות הקבלנים. נערכו מאז מספר ישיבות. אני רוצה לבשר לכבודו שבשבוע שעבר בישיבה שהשתתפתי בה נזכר הנושא של הכשרת חיילים משוחררים לטובת עבודות בנייה, גם עבודות רטובות. נערכה עבודה רצינית על ידי יחידת ההכשרה המקצועית במשרד התמ"ת בראשותו של שלום בן משה. יש שם הטבות מרחיקות לכת לטובת אותם חיילים משוחררים שייאותו להיכנס לתחום הזה ולהיות פעילים בו לפחות שנתיים. זה אמור להתממש בעתיד הקרוב. והיות ויש שמה דברים מפתים אני מקווה שיהיו הרבה ישראלים שכן ייכנסו לתחום, כדי שמחירי הדירות ירדו.

בקורסים שהתקיימו במשך שנתיים סיימו בסך הכול 54 בחורים. רק 42 עובדים נכון להיום. מחירי דירות רק יאמירו כי לפי ההתנהגות של ממשלת ישראל והתייחסותה לתחום הבנייה והחקלאות לא יהיו בתים ולא תהיה חקלאות. אני אקח אותך קרן לסיורים. הייתי בסיור וראיתי איך החממות מלאות ירקות ואין מי שיקטוף וסיור שני בירושלים ובשפלה כדי לראות איך אנשים בונים בחניות או בחנויות או במחסנים דירות כי אין דירות. זה בושה וחרפה למדינת ישראל.

לגבי המאגר. יש החלטות. חלקן יושמו. אין דבר כזה עובד שמחפש מקום עבודה אצל מעסיק, מצא מעסיק והוא לא יכול להיקלט. נהפוך הוא. גם החקלאים משוועים דווקא לכוח אדם זר שנמצא בארץ. אין כאן אפילו חילוקי דעות בין שני הצדדים, צד אחד הרגולטור וצד אחד הצרכנים כלומר החקלאים. לגבי הערביות, הייתי בישיבה, היתה שם חברת כנסת שהבטיחה להעביר לי רשימה של עשרות עובדות ערביות שמעוניינות לעבוד בתחום החקלאות. עד היום לא קיבלתי ולו שם אחד. הבטחתי לה שכאשר יגיעו אלינו שמות נעשה כל אשר לאל ידינו כדי שחקלאים כן יקלטו אותן לעבודה. אם נקבל שמות נפעל. לא הייתה התייחסות עוינת כלפי החקלאים.

לגבי ה-flying visa. אנחנו מקבלים מכתבים מקשישים סיעודיים ונכים בצפון, בפריפריה שזכאים לעובד זר. העובד הזר מגיע ובורח כדי לעבוד במסעדה בתל אביב. או שהם עובדים בניקיון בתים. כשאתה בא להרחיק את העובדים האלה אומרים לך, למה שתרחיק אותם? תן להם לעבוד פה בסיעוד. אתה אומר להם, הם ניצלו לרעה את אפשרות התעסוקה פה בישראל.

אני לא בדעתו של דב חנין שאנשים שלא נמצאים שלא כחוק יישארו פה. אבל ממשלת ישראל בבואה לדון בבעיית העובדים הזרים צריכה שיהיו לפניה כל הנתונים. אני אבקש ממר חבלין שהוא איש הערבה ומייצג דעה של חקלאים רבים שיגיד מה קורה היום בתחום החקלאות מאז שהתחילו להפחית את מספר התאילנדים שרשאים להיכנס. בתחום החקלאות ביקשתי פגישה עם יושב ראש הכנסת. הדברים הובאו לידיעתו. התוצאה: הוא רוצה לקיים ישיבה שראש הממשלה והשר ישי ואני ניקח בה חלק. אם יש צורך להביא עובדים נוספים והיתה טעות בהערכה אז יביאו עובדים נוספים. בבקשה. תאר מה קורה.

בעיות הבניין נוגע ללב. גם צריך לבדוק אצל שירותי הביטחון כמה שב"חים נתפסים מדי יום, בשביל להבין איך מתנהלת הבנייה בישראל אחרי שהחליטו להוציא את העובדים הזרים.


לעניין החקלאות. אני מאמין שיש פה אנשים שמצדדים במאבק של שפיגלר. הוא עושה את זה בצורה אימתנית נגיד השחיתות שקרתה גם בחקלאות. אני מצדד בו. תקפתי את שפיגלר ברדיו דרום. בסך הכול הוא מנהל מאבק צודק שאני עומד מאחוריו. יחד עם זאת לא יכול להיות שחקלאים שצריכים עובדים, כמו שיש להם אמצעי יצור אחרים – קרקע ומים, הם צריכים עובדים ושלא יהיו פיגורים. כל פיגור מביא לירידת איכות, ירידת איכות מביאה לפסילת יצוא, פסילת יצוא זה אומר או הצפה של שוק מקומי, ירידת מחירים וחקלאי מתרסק.


לדוגמה 12 משפחות בערבה התיכונה שקלטנו בפברואר 2009 שמאז ועד היום, אנחנו כבר סוגרים שנה, ממשלת ישראל נתנה להם חממות, נתנה להם קרקעות, השקיעה בתשתיות מיליונים בשביל לקלוט את החקלאים האלה, משפחות צעירות משלנו, ועל כל שקל שהמדינה שמה הם הביאו שקל מהבית מההורים שלהם. אותן משפחות עד היום לא קיבלו עובדים זרים מתאילנד, 6 עובדים למשפחה על פי חוק. משרד החקלאות אחרי שעשה את המפקד החדש נתן בידיהם באמצעות משרד התמ"ת ושפיגלר נתנו נייר שעליו כתוב מגיע לך 6 עובדים. העובדים האלה לא הגיעו. זה בושה. זו רק דוגמה אחת. התוצאה היא שיש משפחות שקלטנו לפני שנה שהן כבר בדרך החוצה. ואם לא יקרה נס שינחתו להם העובדים, השדות שלהם עמוסים בפלפלים. המחירים באירופה הם מחירים מטורפים שהם יכולים להחזיר את ההשקעה.


יהודה בן עזרא מנהל האכיפה עושה עבודה נכונה, הכול טוב ויפה. יבואו ויגידו בערבה לא מוכנים לתת להיכנס. הכול טוב ונכון כל עוד יש מספר עובדים כמספר המכסות. בפועל חסרים היום לפחות אלפיים ברמה הארצית. אצלנו חסרים 500 .

אני שואל מה קורה עם צעירים שיד אחת נתנה להם חממות במיליונים, יד אחת טיפחה אותם, הם הביאו כסף מהבית, כמו בתחום הבניה יד אחת אמרה להם תלכו לקורס, תעבדו בעבודות רטובות, ובחורים התנדבו ובסופו של יום אלה לא עובדים בבנייה ואלה לא עובדים בחקלאות. אני מבקש להעביר את זה לראש הממשלה. הנתון הזה לא הובא כאשר החליטו על קיצוצים.

משרד החקלאות באמצעות הממשלה השקיע המון כספים גם אצלנו גם באזורים אחרים ובנה את החקלאות בצורה כזאת שהיא בנויה על עובדים זרים. באבחה אחת, 5 שנים זו אבחה. משרד האוצר רצה להוריד את זה ל-3000 עובדים. זה היה נכון להוריד את כל כמות העובדים בחקלאות ל-3000 עובדים ועל ידי כך לחסל את החקלאות. החקלאי מתאמץ לשרוד וזה נגמר במפח נפש, בפשיטת רגל ונטישת אזור. אצלנו חקלאי שלא שורד זה עזיבה של התיישבות. אין אצלנו חלופות תעסוקה. היה עדיף שהיו חותכים וזהו. עכשיו חתכו ב-30%. אנחנו לא יכולים לשאת את הדבר הזה. אנחנו לא יכולים להיות בתוך המתווה הפוחת.

מה יקרה בערבה ואני רוצה שעם ישראל ישמע. גלעד מהמ.מ.מ נותן לי נתון- חסרים 2434 עובדים בתחום החקלאות. האם ממשלת ישראל נתנה את דעתה על כך כאשר קצצה מכסות?

המכסות נשארו אותן מכסות.

המכסות נשארו אבל הלב, הנשמה. הרגש. האחריות. המשפחה. הילדים. הפירות, הירקות. ממשלה באוויר.

אני חייב לתת נקודת ציון אחת לשפיגלר. הוא הבין את העניין הזה לפני 4 חודשים עצר יציאת עובדים מהארץ בשביל לעצור את ההתדרדרות. באזור שלנו שמנו לנו כחזון להגדיל את האזור לעשרת אלפים תושבים אנחנו נמצא את עצמנו הולכים ופוחתים. אני רוצה לברך אותך היושב ראש שאתה עומד ונלחם כמו אריה על הזכויות שלנו.

לא ננוח ולא נשקוט לא רק לגבי הערבה, לא רק לגבי החקלאות, גם בתחום הבנייה. הראייה צריכה להיות ראייה אחראית. יש לנו זוגות צעירים, יש סטודנטים, צריך לדאוג להם. נשמע את בן עזרא.

אנחנו פשוט עושים בלבול לציבור. לא היה דיון במכסות של העובדים הזרים. לא נפתח הדיון הזה. דובר על אנשים שהם שוהים בלתי חוקיים בישראל. לא עובדים זרים.

מדוע שהממשלה מתכנסת לדון בנושא היא לא מתחשבת בהחלטות קודמות שהגענו אליהן בנושא? העניינים הם לא טכניים. אני דואג למסכנים, לחלשים, לפרולטריון, לערבים, לזרים, לזוגות הצעירים, לחיילים המשוחררים.

השרים לא חשבו כמוך. היו שרים שביקשו להפחית עוד יותר את המכסות.

אני יוצא מנקודת הנחה שהחלטת הממשלה נשענת על החלטות קודמות. כל ההחלטות הן לגבי שוהים בלתי חוקיים. היחידה שלי לא מרחיקה עובדים זרים חוקיים.

אני מהוועד של תאגידי כוח אדם. המצב אצלנו הוא אבסורדי. אני אתמול קיבלתי מכתב שצריך לגרש מהארץ 40% מהעובדים החוקיים. הנושא המוסדר ביותר זה נושא הבנייה. אין אף עובד לא חוקי. אין אף עובד שבורח ממקום העבודה שלו מאחר ויש להם קופת גמל שבתום תקופת העבודה יש להם 50 אלף שקלים נטו. אני מעסיק היום 300 עובדי בנייה, כולם חוקיים. העתק תלוש השכר שלהם נמצא בתמ"ת מדי חודש.

האם הנתונים שאני אמרתי נכונים?

לגבי הבנייה בוודאי. יש ביקוש עצום. העלות הממוצעת אצלי בתאגיד של הקבלן שמשלם לי היא 12 וחצי אלף שקל לחודש לעובד זר. האם אתם יודעים שרק האגרות שהמדינה גובה הן בדיוק 3000 שקל לחודש אגרות. אלף הושתו עלינו בינואר האחרון.

למה מחירי הדירות עולים?

מאחר ואין עובדים. הקבלנים מתחננים להביא עובדים. גונבים בעצמם מקבלן אחר. אומרים לי תרשום אצלך בתאגיד את העובדים האלה. ואין מי שיעבוד. אין עובדים ישראלים בבנייה. יש החלטת ממשלה. זרקו החלטת ממשלה על קורסים. אני קורא לממשלה אם הקורסים יצליחו אז תגרשו את העובדים הזרים. לא נעים לי להגיד את העובדים שלי הכי קל לגרש. כי יש להם כתובת, יש להם שם. קל למצוא אותם. הכי קשה להתעסק עם העובדים הלא חוקיים בתחנה המרכזית. תעשו משהו כי היום אני צריך לגרש מאה עובדים.

בנינו שמשתחררים מהצבא אין להם אין להם איפה לגור. על זה היתה צריכה לשבת ממשלת נתניהו. מתוך הנתון הזה להחליט אם צריך עובדים או לא. בן משה כבר פתח קורסים, כבר סגר קורסים. בבקשה.

אני יושב ראש ועדת העבודה של איגוד הקבלנים. מתי נוצרים שב"חים? כאשר יש חוסר בעובדים. למה לי לשלם לזילברברג 12 וחצי אלף שקל לחודש על עובד זר אם יש לי ישראלים? אני איש עסקים. אני רוצה שיעלה לי בזול, למכור ביוקר ולהרוויח. הוא לא מרוויח עלי יותר מדי. הוא מרוויח 3 שקלים לשעה. העלות הבסיסית שאחראית לה ממשלת ישראל מגיעה לרמות שכר של 12 וחצי אלף שקל. אנחנו רק לפני שבועיים חתמנו על הסכם קיבוצי בענף הבניין שהשכר הבסיסי בו הוא 4350 שקל ומסתיים ב-6200 שקל. אז למה לי לשלם כפול? בגלל שאין.


בענף הבניין יש קרוב למאה מקצועות. יש מקצועות רטובים שלהם הישראלים לא מגיעים ויש מקצועות יבשים. במקצוע השלדאות – טפסנות, ברזל, בנייה, טיח וריצוף לא מגיעים ישראלים. הכשרנו ישראלים בתחום הגבס והצבע והשרברבות והחשמל.

העובדים הם במחיר של 16 אלף שקלים. אם אתם רוצים עובדים זולים ישראלים לא ייכנסו לענף שבו השכר נמוך. מה אחוז השכר בתשומות שלך?

38.8% בממוצע. שאלת למה מחירי הדירות יקרים. יש 3 פרמטרים, שניים מהם לא קשורים לכאן. זה זמינות הקרקע והתכנון, זמן הרישוי. הדבר השלישי הוא כמות העובדים. תקורה של בניין של 9 קומות זה 60 אלף שקל לחודש. אם לוקח לו 18 חודש יותר ממה שצריך לקחת זה למעלה ממיליון וחצי שקל. תחלק את זה לכמות הדירות. זה מייקר כל דירה. 100 אלף שקל תוספת לעלות.


צריך לפתוח את הדיון על מכסות. בטח אצלנו שרק 4% מהענף הם עובדים זרים.

לא רק שזה 4% עובדים זרים בענף הבנייה. יש לנו 150 אלף עובדים ישראלים שבנויים על אותם 4% ו-15 אלף פלשתינים.

אני רוצה שמר שפיגלר יתייחס לנושא הסיעוד.

לגבי הסיעוד, בהחלטת הממשלה אין מגבלה לגבי המכסה של העובדים הזרים שרשאים להיכנס לארץ ולעבוד אצל מטופלים מכל הסוגים. יש היום 43 אלף עובדים זרים. מלכתחילה לא אמורים לתת היתר למעסיק שהוא לא נדרש לעובד סיעודי מסביב ל-24 שעות ביממה. תושב הארץ לא יכול להיות צמוד בצורה כזאת.

יש אגודות שאומרות שזה כמעט תנאי עבדות.

הוא לא עובד 24 שעות. הוא נמצא ליד המטופל 24 שעות ביממה. יש לו זכויות. חופשה שבועית. חופשה שנתית. הדברים האלה תואמים את עקרונות החוק הבסיסי במדינת ישראל. להחלטת הממשלה יש עוגנים מאוד משמעותיים שיש בהם כדי להקל באופן ניכר על המצוקה האובייקטיבית שעובדים זרים אם זה סמוך להגעתם, אם זה לאחר קליטתם בארץ עושים בסופו של יום את החשבון האישי שלהם ומחליטים לעבור ממטופל במצב פיזי אחד למטופל במצב פיזי אחר, ממצב של מגורים עם המטופל באזורים נידחים למרכז הארץ. ההחלטות של הממשלה נותנות כלים אופרטיביים למנוע את המצב הזה לא רק לנו גם ללשכות הפרטיות בסיעוד שמתמודדים עם המצוקה הזאת והן עומדות חסרות אונים לפעמים. עובד זר שבא מחו"ל מראש ידע לאיזה אזור הוא מיועד בארץ. אם הוא עובר למרכז הוא הופך להיות לא חוקי מבחינת השהייה. כנ"ל לגבי מעבר מתחום תעסוקה אחד לתחום תעסוקה אחר. וגם לגבי מספר הפעמים שהוא רשאי ללא סיבה מוצדקת להגיד: לא רוצה. הוא יכול לסרב להיות אצל מטופל מסוים, אצל מטופל שני, אבל בפעם השלישית אנחנו נעשה את הכול כדי שהוא יעזוב את הארץ ולא יישאר כאן.


לגבי בג"ץ הכבילה. החלטת הממשלה היא כזאת שאנחנו מקווים שההנחיות האלה תעמודנה גם בפני עתירות כלפי החלטות האלה בבג"ץ. היות ויש כאן גופים שמסייעים לעובדים הזרים ככל שזה נוגע לסיעוד אז אני רוצה לדווח ולומר שבמקביל נעשית אכיפה מאוד ממוקדת כנגד התנהלות קלוקלת כושלת של המעסיקים ושל הלשכות הפרטיות כנגד העובדים הזרים. זה נוגע לביטול רישיונות, קנסות על פי עבירות פליליות, ביטול היתרים של מעסיקים שמתנהגים בצורה שאיננה תואמת את הוראות החוק והערכים שלנו במדינת ישראל ואנחנו מכבידים את ידנו בתחום הזה. אנחנו הולכים לפרסם בימים הקרובים את התיקונים לנוהל החדש כדי לתת איזון בין הצרכים של המטופלים לבין הזכויות של העובדים לבין האפשרות של הלשכות הפרטיות לתת את השירות הנדרש מהם ולא לקרוס. זאת אומרת להצליח לשרוד גם בפן הכלכלי.

יש עובדים זרים בפריפריה שמאוד קל להם והם מאוד רוצים וקו לעובד מאוד מעודד את זה שהם יגיעו לתל אביב ואותם מטופלים סיעודיים נותרים חסרי אונים. אם אתם מאפשרים להם את הניוד הזה ואתם מאפשרים לאותו עובד זר שידע טרם כניסתו לארץ שהוא יעבוד אצל פלוני המתגורר בצפון הארץ והוא משיקוליו נוטש וזה המינוח הנכון בחוק העונשין, הוא נוטש את המטופל ועובר לתל אביב אותו מטופל נשאר חסר אונים ואתם משרד הפנים מאשרים זאת.

אתה לא יכול לתפוס בכוח עובד. משום העובדה שהוא לא תושב מדינת ישראל, הוא אדם שבא לכאן למען מטרה מוצהרת שידועה לו מראש. כאן יש בג"ץ כבילה ואנחנו לא יכולים לעשות דברים קיצוניים מדי מכיוון שאחר כך נידרש לבוא ולתת הסברים בפני בג"ץ מנסים למצוא את הדרך המלך. אנחנו מודעים לבעיה הזאת. אדם שננטש הוא חסר אונים ואין מי שייסע לו. בשורה התחתונה ישנם מקרים שאין תשובה. אלא אם תתקבל בוועדת חריגים החלטה להביא לאותו מטופל עובד זר חדש מחו"ל. בדרך כלל אלה שבורחים אי אפשר למצוא אותם. הם נעלמים. לא ייתכן שמדינת ישראל תביא כנגד כל עובד זר שבורח עובד זר חדש.


אנחנו נבדוק טוב את ההתנהלות של הלשכות הפרטיות, נראה אם זה משהו חד פעמי או תופעה שחוזרת על עצמה. אנחנו עושים את זה.

בן עזרא אתם ביחידת עוז לגבי עובד זר שנטש מטופל מתי אתם מטפלים בו?

אם מצאנו אותו עובד במקום אחר אני בא להרחיק אותו מהארץ כי הוא עובד לא חוקי עכשיו. מה אומרים לי? אי אפשר להרחיק אותו מהארץ. בג"ץ כבילה. אתה לא יכול לכבול אותו למעביד. אני עוצר אותו, עושה לו תשאול, בודק למה הוא עזב ואז הוא אומר לי: קשה לי אצל המעסיק שלי. אני מחפש משהו יותר קל.

מישהו יכול להגיד כמה נכים או זקנים בפריפריה ננטשים? צריך להיות חוק שעונה גם על נושא הכבילה.

בהחלטת ממשלה לא טיפלנו במכסות אבל כן נתנו מענה לזה. קביעת אזור גיאוגרפי, הגבלת מספר המעברים. אנחנו מטפלים בזה באוכלוסייה הזאת.

אנחנו נכין חוק שדומה למה שקורה בקנדה שברגע שהגיע לפה אדם לעבוד אצל מישהו מסוים אם לא התעללו בו והתעמרו בו הוא לא יכול לעזוב את המטופל. עכשיו אני רוצה לשמוע את סיגל.

קרוב לארבע שנים שהכבילה עדיין בועטת וקיימת והחלטה הזאת הולכת ומעגנת את זה בחוק ולא ברור לי איך חושבים לפתור את העניין הזה.

אם קשיש או נכה ננטשים על ידי העובד האם אתם גם מטפלים בזקן או בנכה?

יש מספיק ארגונים שמטפלים בהם.

לא. לא.

סליחה. אני נציגה יחידה כאן של ארגוני זכויות האדם. אני מבקשת.

אני שאלתי אם את גם חושבת על הנטוש?

הנטוש מיד יכול להעסיק עובד זר אחר גם אם לא באופן חוקי מקרב אותם מהגרי עבודה רבים שנמצאים בארץ ללא אשרה. ויש עודף חמור במהגרי עבודה. זה הנתונים שהמדינה נתנה לבג"ץ. היה עודף של עשרת אלפים עובדי סיעוד. לא נגמר כי מביאים כל הזמן חדשים. לדבריו של יוסי אדלשטיין מאגף זרים ברשות ההגירה מדי חודש נכנסים לישראל בין 500 ל-600 מהגרי עבודה אך ורק בתחום הסיעוד. יש בהחלטה צדדים חיובים. אנחנו בהחלט בעד המאגר. אנחנו בעד החמרה האכיפה על המעסיקים. אנחנו בעד ההסכמים הבי לטרלים. אני רוצה להתייחס לסעיף 7 בהחלטה שיוצר שב"חים. הוא יצור את כל שוהים שלא כדין שילכו ויתרבו כאן. הסעיף הראשון ב-7 דורש תקופת צינון, דורש שמהגר עבודה שנמצא בישראל שלא כדין יוכל להסדיר את מעמדו רק לאחר תקופת צינון שמהלכה הוא יצטרך לצאת מהארץ ולחזור. אנחנו מדברים פה על המוני עובדי סיעוד שמשרד הפנים בגלל שהוא לא מסדיר את האשרות גורם לכך שהם הופכים להיות שוהים שלא כדין. אנחנו מדברים על מבקשי מקלט ששוהים פה שלא כדין ולא יכולים לצאת מהארץ כי אין להם לאן. אנחנו מדברים על אנשים נטולי אזרחות, אנחנו מדברים על ילדים שנולדו כאן והם שוהים שלא כדין.


סעיפים 7 ג' וד' קובעים שמי שלא הועסק בתחום עיסוקו למעלה מ-90 יום לא יוכל להסדיר את מעמדו ויגורש מהארץ. בפועל מהגרי עבודה במיוחד בענף הסיעוד לא מצליחים להסדיר את מעמדם במשך למעלה מ-90 יום בגלל מדיניות משרד הפנים. בגלל שגם אם הם כבר מוצאים מעסיק שמעוניין להעסיק אותם משרד הפנים מתמהמה בהסדרת מעמדם והתוצאה היא שבמשך שלושה חודשים הם שוהים שלא כדין בישראל ואז הם יגורשו ותחתיהם יובאו מהגרי עבודה אחרים.


בבג"ץ הכבילה נקבע שביטול אשראי כסיום יחסי עבודה וגם הגבלת המעבר הינם מעין עבדות מודרנית. אלה מילים של בג"ץ. זאת אומרת שכל פעם שמהגר עבודה המעסיק הקשיש יחזיר נשמתו לבורא או יעבור למוסד סיעודי בעצם אותו עובד יהפוך לשוהה בלתי חוקי ואם תוך 90 יום הוא לא ימצא מעסיק חדש שיסדיר את האשרה שלו במשרד הפנים הוא יגורש.


מילה על הגבלה גיאוגרפית של מהגרי עבודה בענף הסיעוד לפריפריה. גם היום נורא קשה למצוא מעסיקים שיסכימו להעסיק מהגרי עבודה שאיבדו את מעמדם ולא משנה מאיזו סיבה כי כל זמן שהשמיים פתוחים ימשיכו להגיע עוד ועוד מהגרי עבודה יהיה להם עוד יותר קשה אם הם יהיו מוגבלים גיאוגרפית לפריפריה או לנכים קשים.


נאמר פה שחסרים עובדים לחקלאות. לפני כשבועיים השתתפתי בישיבה שכינס חבר הכנסת ניצן הורוביץ עם נציגי החקלאים ונציגי עמותת מען. נציגי עמותת מען הביאו רשימות של אלף עובדי ועובדות ערבים שמעוניינים לעבוד בחקלאות והיה בישיבה חיים חדד שהבטיח שיהיה בקשר עם נציג עמותת מען. נציג עמותת מען אמר לי רק אתמול שהוא רודף אחריו כבר ימים ארוכים ולא מצליח להשיג אותו.

אפשר להביא את זה אלי. אני יושב ראש הוועדה. אני אוכל לקשר אותם לחקלאות.

ההסתדרות החדשה. מחירי הדירות מאמירים ב-14%.

דיברתי אם השר אטיאס. הוא מוכן לשחרר מגרשים. אבל אין מי שיבנה אותם. היו פה 70 אלף עובדים זרים. קיצצו. צריך באיזו דרך למלא את מקומם. מי עושה את העבודה במקום? צריך לשאול את השאלה הזאת. השאלות צריכות להיות, איך אני עוזר לחקלאי? איך אני עוזר למדינה להכניס כסף? איך אני עוזר לזוג הצעיר לבנות? ומתוך כך לגזור את הנגזרת. לא ייכנסו אנשים בעבודות רטובות בלי שיכשירו אותם ויתנו להם הטבות או שיחנכו אותם לכך כמו שהיה בזמן בן גוריון לפני מאה שנה. אם לא יחנכו לעבודת כפיים ולא יתנו הטבות לבוגרי צבא לא ייכנסו אנשים לעבודה. ואם לא ייכנסו אנשים לעבודה אתה ידיים אחרות, או עובדים זרים או ערבים שבאים מיהודה ושומרון.

אנחנו כהסתדרות קיבלנו החלטה מהפכנית שאנחנו מצרפים את העובדים הזרים החוקיים להיות חברים בארגון שלנו על מנת לתת להם הגנה מקצועית בכל אשר הם יתקלו. אנחנו מברכים את הממשלה על צעדי האכיפה שהם נוקטים פה בהחלטות. אבל אנחנו מסתייגים מכל נושא המעברים. צריך לבחון אותו היטב לפני שמבצעים אותו מפני שעניין המעברים זה לא רק אם המטופל נפטר, יכול להיות שאין קומוניקציה, יש הרבה סיבות. צריך לפתור את זה בדרך מידתית.

דיברו על עובד שנוטש מטופל בפריפריה. עד שעובד חדש יגיע אליו ייקח זמן. עד שהוא ילמד את העבודה ואני יודע מה זה כי אני נכה מזה 13 שנה, היו לי 10 עובדים זרים במשך פחות משנה. הם פשוט בורחים. אין מי שיחליף אותם. רק עכשיו נודע לי שיש קו למעסיק. עד עכשיו היה רק קו לעובד. פעם יצאתם לטובת הנכים? לטובת הקשישים?

אני מייצג את ענף המסעדות האתניות, חלק מענף יותר גדול שקולט את אותם עובדים סיעודיים שבורחים לאנשים. יש בתל אביב צומת הפיל. יש שם מסעדה סינית מזה 25 שנה שנקראת פקין. במסעדה הזאת במהלך השנה האחרונה היו לפחות 15 ביקורות. חלקן של אנשי משרד התמ"ת, עוז, ואחרים. הם אף פעם לא מצאו שם עובד לא חוקי. האנשים האלה לא עברו את הרחוב פעם אחת לצהלה או לרמת השרון לחפש את אותם עובדים סיעודיים שברחו מהמעסיקים בקריית שמונה ונמצאים במשקי הבית שמעסיקים באופן לא חוקי עובדים. מערכת האכיפה מחפשת את המטבע מתחת לפנס. אם זה במשק של שדה יצחק של החקלאי שעובד על פי היתר או אם זה באתר הבניה בחולון שמעסיק עובדי בניין לפי היתר או אם זה במסעדת פקין. הבעיה היא שאתם נמנעים מלטפל בבעיה שאומרת שאם יש במדינת ישראל 105 אלף עובדים לא חוקיים הם נמצאים במקומות מאוד מסוימים אצל אנשים מאוד מסוימים וזה לא אצל אנשים שמעסיקים עובדים זרים לפי חוק. בפני ועדת השרים לחקיקה הונחה הצעה שהעסקת עובד זר ללא היתר בענפים שהם לא בעלי היתר תהיה עבירה שיש עימה קלון. דהיינו שאם אותו אדם ברמת השרון מעסיק עוזרת בית פיליפינית שבחרה ממעסיק בקרית שמונה זאת תהיה עבירה שיש עימה קלון. מה עושים? מכבידים את היד הן בקנסות והן בענישה כלפי המעסיקים החוקיים.

החלטת הממשלה מדברת על עובדים לא חוקיים. נקודת המוצא שלך יושב ראש הוועדה היא שהממשלה לא מטפלת בנושאים האחרים. נכון, הממשלה החליטה לטפל בעובדים הלא חוקיים. לגבי החוקיים מתקיימים דיונים, הוקמו ועדות בין משרדיות. הנושא מטופל. זה שעדיין לא התקבלה החלטת ממשלה ודברים לא כתובים על הדף זה עניין אחר.

אני מזכיר איגוד מגדלי הפרחים. מקבלי ההחלטות חושבים על ההיבט התיאורטי בלבד. ההמלצה של אקשטיין היא להפחית את מספר העובדים. שישראלים יעבדו בחקלאות. 4 מיליון אזרחים לא יוכלו לקנות לא פירות ולא ירקות.

אני רוצה לסכם. כשדנים בעובדים הלא חוקיים זה לא מנותק מהמציאות הכללית. לא הובאו בפני הממשלה נתונים על הצורך בעובדים זרים נוספים כדי לפתור בעיות אקוטיות של המשק הישראלי גם בתחום החקלאות וגם בתחום הבנייה. על הממשלה לפעול בהרחקת עובדים זרים רק בהתאמה להכשרת אלטרנטיבה בתחומים מסוימים שאנחנו מדברים עליהם. בחקלאות בבנייה וסיעוד. החלטות ממשלה שאינן ישימות ובלתי מותאמות למציאות ימיטו חורבן על נושאים לאומיים. לא יעלה על הדעת שממשלה תנתק את עצמה כשהיא דנה בעובדים הזרים מכל המציאות שקשורה במשק הישראלי. לכן אנחנו מוצאים שגם בתחום החקלאות ובתחום הבנייה אנחנו רואים חורבן. גם בתחום הסיעוד נראה חורבן. גם אם העובדים נהיו לא חוקיים או שהגיעו בצורה לא חוקית אבל כשאתה דן בדברים אקוטיים למשק הממשלה צריכה לדון בכל נושא לגופו של עניין. ולי יש הרגשה שהחוק הזה מנותק מהמציאות. המציאות תטפח לנו על הפנים. יכול להיות שאם ימשיכו להרחיק עובדים בתחום הבנייה, כי הם לא יהיו חוקיים, כי צריך עד 2012 שיישארו רק מומחים. הם לא שואלים במקביל מה יקרה עם הבתים, עם השכירות והקנייה.


בקשתי אלייך להעביר למשרד ראש הממשלה ואליך למשרד האוצר, אתם יכולים לדון טכנית, אני החוק, וככה. אני אומר שפה צריך להכניס נשמה. מדובר בבני אדם ומדובר באנשים שנפגעים כתוצאה מהפעילות של הממשלה והחקיקה שלה. צריך לשאול כמה עובדים אנחנו באמת צריכים בתחום החקלאות, בתחום הבנייה. אם לא ניתן ליישם עם עובדים ישראלים או ערבים צריך ליישם את זה עם עובדים אחרים. צריך לדאוג שיבואו עובדים תאילנדים שיעזרו בחקלאות. תודה רבה. הישיבה ננעלה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00