הכנסת השמונה עשרה

PAGE
8
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

22 בפברואר 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני








פרוטוקול מס' 71
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ח' אדר תש"ע (22 בפברואר 2010), שעה 10:00

שליש מהאסירים בכלא הצבאי עולים- מתוך דוח מבקר המדינה

חברי הוועדה: ליה שמטוב - היו"ר

דניאל בן סימון

רוברט טיבייב

אברהם מיכאלי

מרינה סולודקין

ח"כ שלמה מולה

תא"ל אלי שרמייסטר – קצין חינוך ראשי, אגף כוח אדם, משרד הביטחון

סא"ל ארז ניסים – אכ"א וע"ן כליאה, משרד הביטחון

שלום גנצר – הממונה על ענייני ביקורת המדינה במערכת הביטחון

סא"ל קרן בן נתן – מ"מ ראש מינהל כוח אדם טכנולוגי ומחקר, משרד הביטחון

רב סרן רני רביב – דובר צה"ל, אגף כוח אדם, משרד הביטחון

איתמר רועי – ראש לשכת קצין חינוך ראשי, משרד הביטחון

סא"ל כרמית נפתלי – ראש ענף עלייה והשתלבות באגף כוח אדם, משרד הביטחון

חיים לשם – מנהל בכיר על אגף, משרד מבקר המדינה

כרמלה בסון – מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה

דנה גורדון

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

שליש מהאסירים בכלא הצבאי עולים- מתוך דוח מבקר המדינה

בוקר טוב גם לצופי ערוץ הכנסת. אני רוצה לברך את קצין חינוך ראשי תת אלוף אלי שמרמייסטר, אם את נציגי משרד מבקר המדינה וגם את חברי הכנסת ואת כל המוזמנים שהגיעו לוועדה. כינסתי היום את הוועדה לדון בממצאי דוח מבקר המדינה שמתייחס לעובדה כי שליש מהאסירים בכלא הצבאי הם עולים. הנתון הזה בטח שהוא לא משמח וכשאנחנו רואים את האחוזים של חיילים יוצאי אתיופיה ויוצאי חבר העמים נוכחים שהמצב הוא לא רק לא פשוט, הואט חמור ביותר. כ-8% מחיילים יוצאי אתיופיה נכלאו בכלא צבאים כאשר שיעורם בקרב החיילים הוא רק 2.9%. ו-27% מהאסירים בכלא צבאי הם עולים מחבר העמים. חוץ מזה 80% מהחיילים יוצאי אתיופיה שהיו כבר בכלא ב-2007 חזרו לכלא פעם נוספת. אלה נתונים מאוד מדאיגים. 16% נשלחו לכלא מעל 4 פעמים. 6% לכלא מעל 5 פעמים. 3% מעל 6 פעמים.


דוח מבקר המדינה מסביר מונה את הסיבות למה חיילים יוצאי אתיופיה ומחבר המדינות נכלאו בכלא. סיבה אחת זה מצב סוציו-אקונומי במשפחה. שיבוץ לא מתאים. קשיים בהשתלבות חברתית. כל המתחים האלה בנוסף למתחים מהבית מקבלים חייל עם פוטנציאל לשבת בכלא. אנחנו נבקש היום לשמוע גם ממשרד מבקר המדינה וגם מצה"ל את הנתונים. מה הם עשו לאחר שקיבלו את הדוח? איזה פעילויות יש בצה"ל כדי למנוע תופעות אלה? הוועדה מבקשת לשבח את צה"ל קצינת עליה מקרב העדה האתיופית בכלא 4 ובכלא 6. זה החל ב-2009. יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם לא. אנחנו גם רוצים לשמוע על פעילות של "גחלת". תת אלוף אלי שרמייסטר יתחיל. בבקשה.

אני מברך על זה שראש הוועדה והוועדה מקדישה את הזמן לעסוק בהשתתפותם של העולים בשירות הצבאי וזה גם מה שעומד מאחורי שיעורי כליאה וגם הצלחות שיש בשירות, ביטוי לכך שאנחנו שותפים לאתגרים וגם לדאגות. נמצאים איתנו כאן נציגים מכל הגופים שמטפלים בעליה בצה"ל, סגן אלוף כרמית נפתלי, ראש ענף כליאה שמופקד על בתי הכלא הצבאיים ועל הטיפול באסירים, סגן אלוף קרן מחטיבת תכנון כוח אדם שאחראי גם על הפקת הנתונים וניתוח המשמעויות. אני ברשותך אפתח בסקירה כללית קצרה על קליטת העלייה בצה"ל ואחרי זה אתייחס באופן ממוקד לכליאה.


כל חייל חמישי בצה"ל הוא עולה. את הנתונים אנחנו מכירים. 22% מהגברים הם עולים חדשים או ותיקים. שני שליש מתוכם הם יוצאי חבר העמים ועבור רבים מהעולים החדשים המגיעים לצה"ל זו הזדמנות אולטימטיבית להשתלב בחברה דרך הפלוגה, דרך היחידה, דרך המשימה הצבאית, דרך הרעות, דרך החברה, דרך התמיכה הכלכלית, דרך השלמת השכלה שאנחנו מקנים בצה"ל. בראייתנו זוהי משימה ראשונה במעלה של המפקדים בצבא ושל מערכת הטיפול במשאבי האנוש בצבא בעיקר עבודת אגף כוח אדם. והצבא בניגוד אולי למה שהיה בשנים הראשונות אחרי קום המדינה הצבא משלב את תפישת כור ההיתוך עם רב תרבותיות. אנחנו אפילו מעודדים לשמור על מאפייני התרבות ודואגים שמי שלא מכיר אותם גם עבור יוצאי חבר המדינות וגם אתיופים וגם עולים מארצות מוצא אחרות שאנחנו נכיר להם את מאפייני התרבות כדי שלא אלה יהיו החסמים ולא אלה יהיו המכשולים בפני השתלבות מרבית.


באופן כללי צה"ל פועל במישורים הבאים. אחד, מיצוי מיטבי ושירות משמעותי לפרט. אני אתן פה איזשהו נתון כדוגמה לכך. בקרב בני העדה האתיופית מ-2007 ל-2008 עלינו ב-10% במיצוי ללחימה. זה מתקרב לממוצע של בני הארץ. אנחנו יודעים שבני העדה מתגייסים בשיעורי גיוס מאוד גבוהים. היתה לנו חולשה במיצוי ללחימה. אנחנו ב-2008-2009 עומדים על 40% מיצוי ללחימה בקרב בני העדה לעומת 30% ב-2007, שזה נתון משמעותי שהוא תוצאה של ההשקעה בשירות, בהסברה, בחינוך, בשיבוץ הנכון לבני העדה ועוד.

בעשור הקודם היה לכם שירות קרבי הרבה יותר גבוה ממה שעכשיו. לפחות מהידע האישי שלי.

הנתון קיים. המעגל הבא הוא הטיפול בפרט. אני פה כן אגע בכלואים. הנתונים מוכרים. הם פורסמו בדוח של מבקר המדינה ואנחנו יודעים שיש שיפור קל ב-2009 באחוזים בודדים. אבל באופן כללי הנתון הוא עדיין גבוה מהשיעור באוכלוסייה. 91% מהכלואים מקרב בני העדה האתיופית הם עריקים. 77% מקרב יוצאי חבר העמים זה שוב תוצאה של עריקות. עכשיו עריקות וכתב את זה גם מבקר המדינה, בדרך כלל, ואין לנו פה את הנתון המדויק, אבל עשינו איזשהו מדגם בהכנה לוועדה. מרבית הכלואים ביצעו עריקות כתוצאה מבעיות כלכליות מבית. לא כתוצאה מעבירות צבאיות. צרות בבית. אנחנו יודעים ש-52% מבני העדה האתיופית שמשרתים בצה"ל הם כאלה שזכאים להטבות כלכליות. זאת אומרת שהם מגיעים מרקע סוציו אקונומי נמוך. זו סיבה מרכזית לביצוע עריקות, להיעדרות מהשירות, וכתוצאה מכך בסוף לכליאה.

מה השיעור של עריקות בציבור הכללי הישראלי?

הוא גם גבוה מסיבות שונות. בקרב בני יוצאי חבר העמים זה 77%. נתון גבוה. זה לא אומר שבני הארץ לא מבצעים עריקות מאותן סיבות. הרבה מהעריקים זה כיוון שיש להם מצוקות מבית שהם צריכים לטפל בהן. לא כולם. אבל הרבה מהם. אנחנו במספרים וכמויות בשיעורים הולכים וגוברים משקיעים כמאה מיליון שקלים הטבות בחיילים בודדים ועולים חדשים. הטבות מכל הסוגים. מהטבות דיור, דרך מענקים, תוספות כאלה ואחרות, הטבות בתלושים, כרטיסי חיוג לחו"ל, תווי חג, מענקים, כל אלה כדי לחזק את כושר העמידה הכלכלי וכדי לפתור חלק מהבעיות שמביאים איתם העולים מבית. הנתון הזה הוא רק עבור חיילים בודדים. לא התמיכה הכללית בכלל חיילי צה"ל שזה ודאי הרבה יותר.


הכנה לשחרור. לקראת השחרור אנחנו מבצעים סדרה של פעולות מול חיילים בודדים, מול עולים מחבר העמים, מאתיופיה ומכל הארצות כך שישתלבו יותר טוב בחיים האזרחיים. זה סדנאות לחיילים בודדים לקראת שחרור, זה קורסי העשרה שנותנים גם מקצוע, קורסים פסיכומטריים, מלגות לימודים לחיילים בודדים משוחררים, הטבות כספיות ייחודיות מהקרן לחיילים משוחררים כדי לתת את אותה דחיפה לחיילים הבודדים שאין להם תמיכה מבית נדרשים לה כדי להשתלב יותר טוב בחברה האזרחית.

ואולי המעגל האחרון שנותן את ההשלמה לטיפול בפרט זה מעגל ההסברה למפקדים. אנחנו מבינים שכדי מפקד יטפל טוב בחייליו שמגיעים מתרבות אחרת הוא צריך להכיר אותה כדי שיוכל להבין את הסיבות להתנהגות כזו או אחרת. בכל הכשרות הצבא אנחנו נותנים הסברה ממוקדת. זה דרך אגב אחד השינויים של התקופה האחרונה. נותנים הסברה רחבה ממוקדת על תרבויות בעיקר על בני העדה אבל גם על עולים מתרבויות שונות. אנחנו הפקנו לאחרונה ערכה מארז למפקדים שכל תכליתה זו השתלבות חברתית. מערכי שיעור מידע על תרבויות שונות, דרכים לטיפול, סרטים, והכול לטובת חיזוק כשירותם של המפקדים להתמודד ולייצר קשר טוב יותר ולשלב, וליצור אינטגרציה טובה יותר ביחידה שלהם של עולים חדשים.

אני אתמקד עכשיו בבני העדה. אנחנו מריצים השנה השלישית תוכנית חומש, תוכנית משותפת למשרד לקליטת עלייה, לצה"ל ולגורמים נוספים. תוכנית שתכליתה לחזק את ההשתלבות של בני העדה בצה"ל. מכילה את המרכיבים הבאים: הכנה לצה"ל, צמצום כליאה בשלב המניעה, טיפול תנאי שירות, הרחבת תנאי השירות של בני העדה, הכשרות מפקדים וקידום אישי ומקצועי של בני העדה. בתוך התהליך הזה מצויות פעולות כמו הרחבת קורס "אמיר" שבראייתנו זאת הנוסחה האולטימטיבית של השתלבותם של בני העדה האתיופית בצה"ל. יש לנו הצלחה יוצאת דופן. מי שבוגר קורס אמיר שזה קורס בתחילת שירות, קורס אינסטרומנטאלי שמטרתו לחזק את ההשתלבות ביחידה. בוגר קורס בדרך כלל לא נכנס לכלא. מתגייסים ומתחילים את הקורס כדי שיוכלו לצאת ליחידות למקצועות מתקדמים. הקורס הזה מאפשר גם לחזק את הפרט בהתמודדות שלו וגם אנחנו אחרי זה משבצים אותם לאו דווקא על פי התוצאות שהם השיגו במבחנים שלהם.

מה אחוז יוצאי אתיופיה בוגרי הקורס הזה?

כשליש בשנה. כאן הבשורה. עד עכשיו כל מי שהלך ללחימה מכיוון שמראש הוא בא עם נתוני פתיחה טובים יותר הלך ללחימה ללא קורס אמיר. השנה אנחנו מתחילים לעשות הכנה ליחידות שדה, ללחימה, כך שכל ההולכים ללחימה שלא מעט מהם מגיעים לשערי הכלא או לא שורדים בשירות גם הם יעברו את הקורס ואנחנו צופים שזה ישפר משמעותית ויקטין את שיעורי הכליאה.


אני חוזר לעניין הסיפור הכלכלי. אנחנו שינינו כמה מהכללים והחוקים שלנו בצבא שמאפשרים כדי למנוע כליאה חוזרת למשל, שמאפשרים לאסירים בבתי הכלא שבעבר לא היו זכאים להטבות שלהם, לתוספות, לקבל אותם גם כשהם בבתי הכלא.


עיקר המאמץ שלנו זה בחיים שלפני הכלא. אנחנו רוצים להעמיד את החייל על הרגליים באופן כזה שלא יבחר בעריקות ולא יבחר בעבירה אחרת שסופה בבתי הכלא הצבאיים. בתוך מערך הכלא, יש לנו מערך שלם שעובד כמה שנים שמטרתו שיקום והחזרה לשירות תקין ומניעה של כליאה חוזרת. גם שם שינינו חלק מהכללים וכל המערך הזה נבחן שוב מתוך כוונה לחזק אותו ולמנוע את הכליאה החוזרת שכואבת לנו בוודאי.

לגבי הצעירים העולים שלפני גיוס, בכל זאת יודעים מאיזה משפחות הם באים. יש אפשרות לקיים קורסים לפני הגיוס?

כל דבר שניתן לעשות אותו מוקדם יותר בוודאי לפני הגיוס הוא טוב יותר. לפני הגיוס אנחנו עושים 3 דברים. אחד, תהליך אבחון שהוא תהליך שונה עבור אוכלוסיית העולים בעיקר בהיבטי השפה, ההשתלבות החברתית ומרכיבים יסודיים שנערים בישראל גדלו איתם ועולים חדשים אין להם את זה בעיקר מרכיבי יסוד שקשורים בשירות הצבאי.


הדבר השני, אנחנו משתדלים לגייס את העולים החדשים כבר מהיום הראשון עם ההטבות להם הם זכאים . מאבחנים את מצבו הכלכלי של העולה לפני הגיוס כך שלא יצטרך להתרוצץ עם טפסים בתהליך לא קל ולהוכיח שהוא זכאי כי הלוא יש קריטריונים. אנחנו משתדלים לעשות את זה לפני הגיוס עם הצלחה מרובה. מרביתם מתגייסים עם מלוא ההטבות להם הם זכאים.


והדבר השלישי זה ליווי והכנה לצה"ל. יש לנו מערך הכנה לצה"ל שפועל בקרב בני הנוער. יש לנו מערך ממוקד עם רכזים בשותפות עם הג'וינט וגופים אחרים שמטפל בגיוס בעיקר של בני העדה האתיופית אבל לא רק. אנחנו מפעילים פעילות ממוקדת בבתי ספר עתירי עולים. אנחנו מפעילים פעילות ממוקדת בפנימיות שיש בהן עולים חדשים. והסגל שלנו עובר הכשרה לעולים חדשים כך שנוכל לעשות הכנה לצה"ל חזקה וטובה שתביא את העולה לצבא גם עם מוטיבציה לשירות משמעותי וגם עם הבנה של הבעיות איתן הוא מגיע.


האם ניתן להרחיב שם? התשובה היא כן גברתי. ואנחנו גם נעשה את זה. כל מה שנוכל להרחיב לפני השירות נעשה.

כאשר חיילים חוזרים לכלא, 3% חוזרים מעל 6 פעמים, מה הן הסיבות? בכלא נותנים אוכל יותר טוב או מה? זו צריכה להיות סיבה חמורה.

קודם כל יש שונות בין האנשים ויש כאלה שחוזרים. גם בני הארץ יש כאלה שחוזרים. יש פה גם עניינים אינדיווידואליים. השיעורים הם נמוכים. כל פרויקט "גחלת", גחלת זה גורמי חזרה לשירות תקין, כל המערך הזה הוא תוצאה של הבנה שיש כליאה חוזרת. כדי לראות איך אנחנו גם משנים שיבוץ, גם מטפלים בבעיות ת"ש של עולים, גם עושים הרבה חינוך והסברה כי יש חבר'ה שצריכים את החיזוק הזה לערכים. כל אלה, אני לא רוצה לחשוב מה היה מצבנו אם לא היה מערך גחלת. בהחלט זה לנגד עינינו. לכן מתבצעת עכשיו עבודת מטה באגף כוח אדם שבוחן את מערך גחלת, את המשימות, את התפקידים, את המשאבים.

תודה. חברת הכנסת מרינה סולודקין.

תודה רבה. חשוב היה לשמוע את ההסברים למה אחוז כל כך גבוה של עולים נמצאים בכלא. התחלנו את הפעילות הפרלמנטרית מטיפול במרד בכלא 4 ובכלא 6. זה היה בשנים 96-97. נלחמנו נגד הפרת הזכויות של הכלואים בכלא הצבאי. אחר כך חברי כנסת יוצאי העדה בנו מול הצבא תהליכי הסברה. הודות לצבא הצלחנו בהרבה דברים. אם בשנות התשעים עבור עולה חדש להיות קצין היה דבר מאוד קשה והיו הרבה מחסומים פלוס דעות קדומות בשנות האלפיים המצב השתנה ואנשים יוצאים לקצונה בלי קשיים רבים. אני לא מקבלת עכשיו תלונות מהכלואים מזה 5 שנים. ראשית שיפרתם את עבודתכם. שנית, אני פונה לצופים שלנו, שלמה מולה, ליה שמטוב, רוברט, אני ואחרים, אם יש בעיות אנחנו בכנסת יכולים לטפל בשיתוף פעולה עם הצבא. הפניות שאני מקבלת עכשיו הן מסוג אחר לגמרי. הצבא לא מגייס את הנוער שיש להם תיקים פליליים. הייתי בחדרה, היה מקרה של בן טיפש עשרה שהיו לו 12 תיקים שנסגרו במשטרה ועכשיו הוא בן 19 והוא אומר שהוא לא רוצה לשלם על הטיפשות של נעוריו. ואולם לא לוקחים אותו. תודה רבה.

בבקשה חבר הכנסת רוברט טיבייב.

תודה גברתי יושבת הראש. תודה לתת אלוף אלי שרמייסטר. אני הייתי קצין בצבא האדום ואם חייל שלי היה טועה בשם המשפחה שלי – ישר לבית הכלא.


עכשיו ברצינות. אמרת נכון, הצבא הוא כור ההיתוך של מדינת ישראל. הצבא לא תמיד לידי המפקדים את הכלים להתמודד עם צרכים של אוכלוסיות שונות. יש צרכים של חלק ניכר מהעולים המתגייסים לצה"ל שהם שונים מהצרכים של הצברים. דרך אגב אין הבדל גדול בין מה שקורה בבתי כלא צבאיים למה שקורה בבתי כלא האזרחיים, כמעט אותם האחוזים. אני לא כל כך מאשים את הצבא בעניין הזה. אם לדבר על החיילים הבודדים אין להם נציגות, אין להם אבא או אימא. האבא והאימא שלהם זה הצבא. משרד הקליטה צריך להיות מעורב. הצבא צריך לקחת בחשבון את הקשיים של החיילים שחוזרים הביתה וצריכים לעזור למשפחותיהם להתפרנס ולקחת את אבא או אימא לביטוח לאומי ולתרגם להם את הדברים. כמעט אין להם זמן לטפל בעצמם. וכעת מצפים מהם לקבל מרות התרבות שהם לא כל כך מכירים.


אני הייתי בצבא האדום ושלחתי לא מעט חיילים לכלא. אני לא אומר שהצבא האדום הוא צבא יותר אכזרי מהצבא הכחול אבל היחס הוא בהחלט אחר לחלוטין. אנחנו לא צריכים להיטיב את התנאים בבתי הסוהר. העניין הוא אחר. מה עדיף לשלוח את החיילים לבתי סוהר או למנוע זאת ולנסות להבין איפה בעיותיו של אותו חייל ספציפי. לשלוח חייל לבית כלא זה הכי קל וזה לא מבטיח שההתנהגות שלו תשתנה. בבה"ד 1 ראיתי שלט: מי שלא יודע לחנך לא יודע לפקד. אלה מילים של חייל שנפל במלחמת לבנון השנייה, יפתח שרייר. לפי מה ששמעתי הוא היה מפקד מאוד חזק. מפקד צריך להיות מחנך טוב. זה לא תפקידו הראשי של מפקד. ואולם זה חלק מתפקידיו. צה"ל צריך לחזק גם את מערכת הייעוץ גם בשפה הרוסית וגם בשפה האמהרית. היועץ צריך לדבר עם החיילים בשפתם הם.


השילוב של חיילים ישראלים וחיילים עולים הוא דבר חשוב רק צריך לעשות אותו בעדינות.


בצבא יש המון חיילים מחבר העמים שהשתלבו בכל מיני תפקידים בכירים. הדאגה שלנו היא כלפי אלה שלא השתלבו ולצערי הם לא מעטים. אני פונה לצבא הגנה לישראל, אין לנו ברירה אתם גם אימא וגם אבא של אותם חיילים. תודה רבה.

לי יש רגשות מעורבים כלפי הצבא. מצד אחד אני מכיר במאמץ שהצבא משקיע כדי לקלוט את עולי אתיופיה. מצד שני, יש הרבה מאוד קשיים, וזה ניכר בפרט בעשר השנים האחרונות. היתה התרופפות מסוימת בתהליכי קליטת העלייה. הייתי בין אלה שהיו שותפים להרבה מאוד תוכניות בתוך הצבא. בני קהילת עולי אתיופיה היו בפרשת דרכים אחרי פרשת תרומות הדם. השבר עם הצבא התחיל בנקודה הזאת. אנחנו ביקשנו שיהיו תוכניות של הכנה לעלייה. בכל מה שקשור בשדרת הפיקוד של הצבא און רוגוניס שהיה אחר כך סגן ראש אכ"א מונה להכין תוכניות. ידענו שעולי אתיופיה רואים את ההשתלבות שלהם בחברה הישראלית דרך השירות הצבאי. לכן אחוז גבוה של מתגייסים. אז דיברנו על איכות השירות ולהגיע לקצונה וליחידות מיוחדות. היתה תקופה שנשים לא היו מתגייסות. ראינו בזה בעיה. הצבא טיפל בזאת והיום אחוז גבוה של מתגייסות.


אי אפשר לקשור בין הקשיים הכלכליים בבית לבין אחוז גבוה של אסירים בכלא. אני לא מקבל את התיזה הזאת. אתם צריכים לעשות בדק בית למה בכל זאת אנשים מגיעים לכלא. רוב הצעירים שמגיעים לארץ דווקא לא עולים חדשים. אלא ילידי הארץ של יוצאי אתיופיה. כדי למנוע נשירה וגם כליאה צריך לשים דגש על תוכניות טרום צבא. אם תעשו את זה תצמצמו את הפער.


העובדה שאתם משחררים בני 19 או 20 או 21 בעלי משפחות מהצבא זו טעות. גם נשואים צריכים לשרת.

אנחנו מגייסים אותם לפרקי זמן יותר קצרים. עד גיל 27 אנחנו מגייסים.

עד לפני שנתיים הייתי ממונה על קליטת יהודי אתיופיה בסוכנות. יחד עם אנשים במשרד הקליטה דחפנו שעולים צעירים נשואים יתגייסו. אמרו לנו אנשים בקטגוריה הזאת אנחנו לא מגייסים. אין לנו צורך בהם.

תוכנית החומש. אני לא יודע אם התוכנית הזאת תהיה קיימת בהמשך. אני יודע ששרת הקליטה נלחמת שהתוכנית הזאת תתוקצב. במידה והתוכנית הזאת לא תתקיים תצטרכו למצוא פתרון פנימי בתקציבים של צה"ל. תוכנית החומש היא המתכונת למניעת קשיים להסתגלות של חיילים. שמחתי לשמוע שאתם נעזרים בפורום קצינים. הפורום הזה קיים יותר מ-15 שנה. הם יכולים להיות סוכני שינוי משמעותי מאוד. אפשר לצרף לוחמים שיבואו אל החיילים העולים.

באחת הישיבות בוועדה שלנו השתתפו צעירים מתוכנית נעלה שהיו כחיילים בודדים בצה"ל ואחר כך סיימו את הצבא, למדו, קיבלו השכלה והיום הם שליחים ומכינים את בני הנוער לקראת הצבא. אפשר להיעזר בהם. אני רוצה לשמוע את משרד מבקר המדינה. בבקשה.

אני מנהל האגף לביקורת צה"ל בחטיבה לביקורת מערכת הביטחון. גברת כרמלה בסון היא מנהלת ביקורת ראשית באגף והיא זאת שעשתה את הדוח על מערך הכליאה בצה"ל. אני מבקש להעיר שתי הערות. הערה אחת, הדוח הזה עסק במערך הכליאה בצה"ל והוא בדק את תנאי הכליאה של הכלואים בלי אבחנה בין עולים לבין כלואים אחרים. הפרק על מערך גחלת שממנו הובאו הנתונים באופן טבעי הנתונים האלה בלטו לפי ארצות המוצא של הכלואים. אני מבקש רק לקרוא את הפסקה המסיימת של הדוח הזה. "הנתונים בנוגע לפעילות מערך גחלת מצביעים על הישגים בפעילותו והוא אכן תורם להחזיר כלואים רבים לשירות צבאי תקין ולהקטנת שיעורי הכליאה החוזרת. אולם ראוי שאכ"א יבחן וינתח את הסיבות להיקפי הכליאה תוך בחינת השיעור הגבוה של כלואים בני העדה האתיופית ויוצאי חבר המדינות ואם קיימות דרכים לצמצמן ובמיוחד בעבירה על היעדרות משירות צבאי שלא ברשות שבגינה נכלאו כשני שלישים מהכלואים". זו הפסקה המסיימת של הדוח שלנו בנושא הזה.


הערה נוספת. אנחנו לפני 11 שנים עשינו ביקורת על קליטת עולים חדשים בצה"ל. זה פורסם בשנת 1999.

תודה. חבר הכנסת אברהם מיכאלי.

אני לא תמיד בעד כותרות כאלה שיוצאות, שליש מהכלואים בצה"ל הם עולים. כי זה מוסיף לסטיגמה לעולים שלא היינו רוצים שיהיה להם. ואולם אי אפשר לברוח מהבעיה. אי אפשר לבוא בטענות רק לצה"ל בכל הנושא של בעיות כליאה של עולים כי העולים האלה מגיעים לצבא אחרי שנים מספר שהם בארץ והם נושאים איתם בעיות. אם המערכת האזרחית לא הכינה אותם לצבא כמו שצריך הרי שהצבא כמסגרת מאורגנת ומסודרת מאוד, הנערים האלה מוצאים את עצמם בבעיות. אכן צריך לחזק את התוכנית של ההכנה לקראת גיוס. אבל קורסי ההכנה לא נותנים פתרונות לבעיות האישיות של העולים. רבע מהמתגייסים לצה"ל הם עולים חדשים. אז אנחנו מבינים את ההתמודדות מול כמות כזאת גדולה של מתגייסים. צריך לעשות חשיבה מחדש ולראות איך אנחנו משפרים את התוכניות הקדם צבאיות.

חבר הכנסת דניאל בן סימון בבקשה.

נזכרתי שהייתי עולה חדש. כולנו ילדי חוץ, לא חשוב כמה זמן אנחנו פה. אני יושב בוועדות אחרות והן תמיד מלאות. בנושא הזה בוועדה הזו אנחנו מרגישים קצת בדידות. נצטרך לתקן זאת כדי ליצור עניין בכנסת. פה דנים בבעיות של עולים, לא כל כך אכפת לאנשים. חוץ וביטחון זה תמיד מלא כי יש ארומה של חוץ- איראן, דובאי וכולי. הסיפור האמיתי הוא פה. הייתי בין אלה שהביאו את הנושא הזה להצעה לסדר. עליתי בגיל 16 לארץ. מי שהיגר לארץ תמיד ייזכר שהוא מהגר. נקודת המעבר היא נקודה ארכימדית של כל אדם שהיגר מארץ לארץ. אני מעיד שהכניסה לצבא היתה בשבילי כרטיס כניסה לחברה הישראלית. 3 שנים בצבא הקלו על קליטתי בארץ. גם היום שום דבר בחברה הישראלית לא מכשיר את העולה כמו שהצבא עושה את זה. הצבא הוא מערכת שיש לה יכולת משמעתית וגם תגמולית לתת תחושה של שייכות לבחור או לבחורה שעוזבים את הבית, מזילים דמעה, מסתכלים אחורה בגעגוע למה שהם עזבו, מגיעים לארץ חדשה קשוחה וקשה. המנגנון המאפשר לאותו עולה אובד למצוא את עצמו זו המערכת הצבאית. שם מקבלים העולים תחושה של שייכות. זו גם מערכת שמאפשרת לעולה מוביליות יותר מאשר מערכות אחרות. שם נקלטים יותר טוב מאשר באקדמיה. אני זוכר לגבי עלייה ממרוקו שנחשבה לבעייתית עד אשר נתן אלתרמן כתב שיר על עולה שהקריב את חייו כאשר הוא קפץ על הרימון. "על החייל נתן אלבז". ברגע שהוא פרסם את זה בטור השבועי בשנות החמישים הוא קנה את עולמו בחברה הישראלית. לכן החשיבות אדוני התת אלוף לצבא שהוא כמעט המסגרת היחידה שיכולה לתת לעולה מפתח כניסה לחברה הישראלית. הצבא הוא חממה. לצבא יש חשיבות חינוכית ערכית קולטת יוצאת דופן. תגבירו מעשה בעניין הזה כי יש לכם תפקיד יותר מאשר המסגרות האחרות בחברה הישראלית.

תודה רבה חבר הכנסת בן סימון. משרד הקליטה בבקשה.

אני מעורה בפעילות השוטפת של הצבא ואני מכיר את הנפשות הפועלות. יחד עם זאת אני רוצה לבטא תחושה שיש בחדר הזה שכולנו מסכימים על החשיבות של המעשה, כולנו מסכימים על הסיטואציה המורכבת של עולה חדש שיש לו משבר על משבר בכניסה לצבא, ובכל זאת העובדות הן של פער בין הכוונות הטובות לבין הביצוע. הדבר הזה מחייב חשיבה. אנחנו הולכים יד ביד עם חיל החינוך בעניין הזה כדי לנסות לתקן את הדברים בתוכניות ספציפיות שנוכל להגיע לחיילים עולים בתוך בתי הכלא, שתהיה לנו שם נציגות על מנת ליצור משהו יותר רך, תקשורת חיובית עם החיילים ועל ידי זה לנסות עד כמה שניתן לסלול את דרכם חזרה ליחידה. אני לא ראיתי בדיווח הזה איזושהי התייחסות לחיילים הבודדים כמאפיין בתוך בתי הכלא. לתחושתי זו לא הסוגיה. דווקא החייל הבודד בא ברמת מוטיבציה כזו גבוהה ששיעורם של החיילים הבודדים בתוך הכלא הוא מהנמוכים. התופעה נשענת בעיקר על הבדלי מנטליות ותקשורת. לאו דווקא בין המפקדים לחיילים אלא יותר בין השכן לאוהל והחייל החבר. אני מקווה שהתוכניות שנעשו יחד עם חיל חינוך, ענף עלייה והשתלבות יניבו פירות. תודה.

שאלה למשרד הקליטה. האם בהכנות לגיוס לצבא יש לכם במשרד תוכניות שמתייחסות ספציפית לנוער הזה שמתעתד להתגייס לצבא?

דווקא משרד החינוך אמון על הנושא הזה ואנחנו מקיימים מפגשים שוטפים על מנת להגביר את המוכנות לשירות בצבא. יש תוכניות מוגדרות. בהחלט נותנים את הדעת על הדבר הזה. יש אגף ייעודי בתוך משרד החינוך שהוא למעשה המוביל, מינהל חברה ונוער ויש פעילות מאוד מגוונת.

למדתי מהדברים שנאמרו. קליטת עלייה והשתלבותם של עולים בצה"ל הן מהמשימות העיקריות של הצבא. בשל היותו של צה"ל צבא העם והגישה המיוחדת שאין לא אח ורע בעולם למשימות חברתיות הצבא הוא ארגון חברתי. המפקדים הם המחנכים שאמונים על ההתנהגות של החיילים, על קליטת העלייה, על ההשתלבות, על הדוגמה האישית, על הרעות, על הלכידות, על העמידה במשימה ועל עוד הרבה מאוד דברים. אנחנו לא נזדכה עליה גם אם משהו מסביב תקציבית ירעד. עשינו כברת דרך ארוכה עם קליטת עליה בצה"ל. האתגרים הם עוד רבים ואנחנו לא צריכים להשלים עם הנתונים כפי שהם. יש לנו לא מעט תוכניות שתכליתן להקטין למינימום את שיעורי הכליאה. עסקנו בכליאה, אבל היריעה הרבה יותר רחבה. העולים בצבא מגיעים לתפקידי מפתח. רק לראות את הלוחמים במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה, את הקצינים, את החיילים, הצלחה גדולה, איכויות מאוד גבוהות שהעולים מביאים לתוך הצבא. אנחנו מעודדים עולים מאתיופיה ללכת למסלולי קצונה. אנחנו לא לוקחים בחשבון בעיות שפה למועמדים לקצונה. אנחנו מתכוונים לבחון מה שעלה כאן. ישבנו לא מזמן עם משרד הקליטה על השתלבות של יוצאי קוקז למשל. תוכנית ייעודית. אנחנו מקיימים שולחנות עגולים עם מנהיגי העולים. אני מפעיל את הבסיס שמעביר את ההכשרה לחיילים עם עבר פלילי. אנחנו מגייסים חיילים עם עבר פלילי. אני רוצה לברך על הישיבה הזאת. אין לי ספק כאשר נבחן את סוגיות הכליאה נראה גם שיפור. תודה רבה.

הוועדה שמחה לשמוע את סקירת צה"ל על פעילותו לשיפור שילוב העולים במסגרתו. הוועדה מקווה כי אכן יפחת שיעור הכליאה של העולים בצה"ל. הוועדה מציעה לצה"ל להגביר את פעילות ההכנה לצה"ל לעולים לפני הגיוס. הוועדה תמשיך לעקוב אחר טיפול צה"ל בחיילים עולים. הוועדה מבקשת לקבל בעוד כשנה דיווח על שיעור הכליאה של החיילים העולים. תודה רבה לכם והישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20