PAGE
19
ועדת החוקה, חוק ומשפט

20.1.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 145

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, ה' שבט התש"ע (20 בינואר 2010), שעה 09:00

תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרגים (מסירת מידע מהקרן), התשס"ט-2009 – אישור התקנות - הצבעה

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

אברהם מיכאלי

עו"ד תמר קלהורה, משרד המשפטים

עו"ד בן ציון פרחי, מנכ"ל הקרן קרנית

דוד דוידי, יועץ, קרנית

פיני שחר, מנהל מחלקת ביטוח כללי אגף שוק ההון, משרד האוצר

אסף דהן, מחלקת ביטוח כללי אגף שוק ההון, משרד האוצר

לי דגן, סגנית בכירה לממונה על שוק ההון הביטוח, משרד האוצר

אסי קליין, עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

חיים אמיגה, ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ אלברט אסרף, רמ"ד נפגעי תאונות דרכים, המשרד לביטחון פנים

פקד שגית שועלי, ק' תביעות, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק רון לוינגר, ר' חוליית תעבורה, משטרת ישראל

עו"ד יואל ליפשיץ, סמנכ"ל קופות החולים, משרד הבריאות

אל"מ איל הנס, רמ"ח תכנון ותקציבים, משרד הביטחון

שמואל מלכיס, מנהל מח' כלכלית, איגוד חברות הביטוח

עו"ד ירון אליאס, יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח

אפרת חקאק

דורית ואג

הדס צנוירט

תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרגים (מסירת מידע מהקרן), התשס"ט-2009 –
אישור התקנות - הצבעה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אנחנו קיבלנו פנייה משר האוצר, לאחר שהוא קיים התייעצות עם שר המשפטים לגבי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרגים (מסירת מידע מהקרן).



מי רוצה להסביר את התקנות?

שלום. כיום הקרן קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, היא הגוף היחיד בשוק שיש בידיה מידע אודות כלי הרכב המבוטחים במדינת ישראל.

איך יש לה?

כי היא מקבלת דיווח מחברות הביטוח מדי חודש לגבי כל כלי הרכב המבוטחים. היא גם מקבלת אחוז מסך כל הפרמיה שחברות הביטוח גובות מהמבוטחים לטובת הפעילות שלה.

זה לא מדויק. הוסיפו לחברות הביטוח אחוז מסוים, כדי שהן יעבירו את זה לקרנית. זה לא שחברות הביטוח משלמות חלק מהסכום שלהן. אנחנו משלמים.

ודאי. חברות הביטוח לא משלמות מכיסן דבר. הצו של שר האוצר קובע שאחוז נוסף יועמס על הפרמיה לטובת העניין הזה. חברות הביטוח לא מתנדבות, זה על פי חוק, ומי שנושא בזה זה המבוטחים כמובן.

זה לא מדויק. האמירה הקנטרנית הזאת, שחברות הביטוח- -

היא לא אמירה קנטרנית בכלל. השוק והתחרות גורמים לכך שחברות הביטוח מורידות את החלק שלהם. אם, נניח, מותר להם לגבות עוד אחוז כדי להעביר לקרנית, והן מורידות באחוז, אז הם ויתרו על חלק מהרווח שלהם, לא האחוז של קרנית.

יכול להיות שגם הם הגדילו את ההפסד במקרים מסוימים.

יכול להיות. גם ההפסד זה אנחנו.

בכל אופן, מכיוון שקרנית מקבלת אחוז אחד מחברות הביטוח, שכמובן, משולם על ידי המבוטחים עצמם, היא גם מקבלת מידע לגבי כל כלי הרכב המבוטחים במדינת ישראל, והיא הגוף היחיד שמחזיק את המידע הזה נכון למועד ההתקשרות.


יש עוד מספר גופים, שהיינו רוצים שיהיה בידיהם המידע לגבי המבוטחים – לא כמאגר מידע כללי, אלא ספציפית לגבי מקרים מסוימים. בין הגופים האלה אפשר למצוא את המשטרה, שהיום כשהיא עוצרת אדם נוהג ברחוב, היא יכולה לבדוק על ידי מאגרי המידע שלה האם יש בידיו רשיון נהיגה, אבל היא לא יכולה לדעת האם הרכב מבוטח ביטוח חובה, ולכן, מכיוון שהיא אינה יכולה לבדוק, אפילו אם אדם מציג את התעודה, היא לא יכולה לדעת אם התעודה היא מקורית או לא, ויש גם בישראל תעודות מזויפות, ומכיוון שכך, ולמשטרה אין יכולת לוודא ולתקף האם לאדם יש ביטוח חובה, היא לא בודקת כיום. אנחנו כמפקח על הביטוח מאוד רוצים שהדבר הזה ייבדק. אני גם מזכירה שנהיגה ללא ביטוח חובה היא עברה על פי החוק, לכן אנחנו רוצים שהדבר הזה ייבדק, ולכן היינו רוצים שהמידע יהיה גם אצל המשטרה.

התקנות האלה לא יעזרו, משום שבסעיף 2 כתוב: הגופים הבאים זכאים לקבל מידע מהקרן לצורך מימוש זכויותיהם בקשר לתאונת דרכים.

יש סעיף 5 ו-6- -

הזכות של המשטרה להיות זכאית לקבל את המידע הזה כבר קבוע בחקיקה ראשית, בחוק הפלת"ד. לא צריך למנות אותה גם בתקנה 2.

גם בתקנה 6 כתבתם בסופה: לשם חקירת תאונות דרכים ואכיפת הוראות הדין הנוגעות לכך ולשם אכיפת הוראות פקודת הביטוח.

כלומר זה לא שיש לכם מאגר מידע, אלא אתם רשאים לפנות לגבי דבר ספציפי.

אכיפת הוראות פקודת הביטוח, המשמעות שלה היא בדיקה שאדם נוהג עם או בלי ביטוח רכב חובה, וזה על ידי כך שהם יכולים לבדוק במאגרים שלהם, שמקבלים את המידע מקרנית, האם המבוטח- -

כלומר אתם רוצים שמאגר המידע שנמצא בקרנית יהיה גם מאגר מידע במשטרה.

אנחנו לא רוצים. זה מה שהחקיקה הראשית אומרת.

אז אתם לא צריכים את תקנה 6.

אנחנו צריכים את החיבור למידע מקרנית.

אתם אומרים שזה כתוב בחוק. אם כתוב בחוק, לא צריכים תקנות. אם צריך תקנות, התקנות מוגבלות לחקירת תאונות דרכים.

סעיף 15א1, כתוב שם שנוסף על המידע האמור, תמסור הקרן למשטרת ישראל מספרי רישוי בתקופות ביטוח של כלי רכב לשם חקירת תאונות דרכים ואכיפת הוראות הדין הנוגעות לכך ולשם אכיפת הוראות פקודות הביטוח. עדיין צריך להשלים, עדיין לשר האוצר יש הסמכות להתקין עוד הוראות כדי להשלים את ההוראה הזאת; אחת לכמה זמן המידע הזה יעבור? איך המידע הזה יעבור? לכן צריך את תקנה 6. ולכן זה מידע משלים לחקיקה הראשית.

גם החוק וגם התקנות לא מקימות מאגר מידע חדש. לא יהיה מאגר מידע במשטרה. מה שהן אומרות זה שרשאים לבקש פרטים לצורך אכיפה, דהיינו אם אני הצגתי תעודה, והשוטר חושד שהתעודה שלי מזויפת, הוא רשאי לפנות לקרנית, ולהגיד האם התעודה הזאת בתוקף, מי המבטח וכו'. אין בשום מקום הסמכה להקים מאגר מידע נוסף במשטרה.

מוסרים לה כל הנתונים.

זה מה שכתוב בסעיף 6 - מדי חודש הקרן תמסור קובץ נתונים מקיף וכולל, שיש בו כל המידע הרלוונטי לצורך העניין. תקנה 6 בתקנות.

התקנות האלה שונו כבר. היה משא ומתן עם משרד המשפטים.

ואתנו.

יש נוסח אחר.

אני מאמינה שהנוסח שאני מחזיקה הוא הנוסח המעודכן, כתוב 19 בינואר 2010. אני מסתכלת על נוסח שמונח על השולחן, שכתוב: מאת הייעוץ המשפטי של הוועדה. קצת מוזר לי שזה לא אותו נוסח. תקנה 6 קובעת:

מידע שיימסר למשטרה - הקרן תמסור למשטרת ישראל ללא תמורה, אחת לחודש ביום האחרון בחודש, קובץ נתונים שיכלול את המידע וכן מספרי רישוי ותקופות ביטוח של כלי הרכב, לשם חקירת תאונות דרכים ואכיפת הוראות הדין הנוגעות לכך ולשם אכיפת הוראות פקודת הביטוח.


התקנה הזאת קובעת שמדי חודש בחודשו קרנית תעביר למשטרה קובץ שכולל את המידע הספציפי.

יש פה מישהו מהמשטרה? אדוני יכול להגיד לי איך המאגר הזה נשמר במשטרה?

אנחנו ישבנו עם אנשי קרנית, עם אנשי המחשוב שלנו, ואנחנו צריכים להסדיר בדיוק את הנתונים ודרך העברת המידע, אבל למשטרה יש קבצים מאובטחים, מוגנים, עם כל הרגישות הנדרשת.

זה אני יודע. אתה רוצה שאני גם אגיד לך איך זה עובר הלאה? אני רוצה להבין איך זה נשמר במאגרי המשטרה, למי יש זכות להיכנס לשם, איך עוקבים אחרי מי נכנס לשם?

אני לא איש מחשוב, אבל יש מערכת שלמה של מורשויות.

מי מורשה להיכנס?

כאן מדובר בהיבט תנועתי, אז חוקרי תאונות דרכים- -

כל חוקר תאונות דרכים?

זה משטרה.

אני יודע שזה משטרה. מי מוסמך להיכנס לקבל מידע והנתונים האלה?

אני מניח, מי שאנשי תנועה- -

"אני מניח" זה לא טוב לי. אני רוצה תשובות ברורות.

אני אגיד לך תשובות ברורות. מי שיורשה להיכנס למאגר המידע הזה הוא מי שמטפל בסוג העברות שיש כאן. אם יש כאן עברה על חוק הביטוח, אז אנשי התנועה אוכפים את סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי, והוא יורשה להיכנס למאגר כדי לבדוק- -

כלומר כל שוטר שנוסע בניידת יהיה רשאי להיכנס למאגר הזה.

לשאול שאילתא, אני מניחה.

הוא עושה את זה לגבי רשיונות, ואני מניח שהכוונה היא אותה כוונה.

אני רק רוצה לספר לך שישבנו פה בישיבה, וגילינו שלא נכנסים למאגר הזה. אין להם קשר בין המאגרים עם משרד התחבורה.

המאגר הזה עוד לא קיים, אז עוד לא נכנסים אליו. שוטר יכול להיכנס לניידת ולראות אם אדם עבר עברת שכרות, אם יש לו עברות מסוימות – אותו דבר הוא יוכל לראות אם יש לו ביטוח או אין לו ביטוח. היינו בפגישה עם קרנית, אנשי מחשוב שלנו מול אנשי מחשוב שלהם. נעשה את זה בצורה הכי מסודרת ומאורגנת. הרי יש שאילתא רכב, יש שאילתא אדם.

חברות הביטוח, אין לכם בעיה עם זה?

אנחנו יזמנו את הרעיון הזה בכלל.

האינטרס הוא אינטרס כללי.

כאשר יתחילו למכור בשוק בין חברות הביטוח את המידע, מי מבוטח בחברות אלה ובחברות אלה, כדי שאפשר יהיה לעשות תחרות, הם יבואו בטענות.

הדאגה של אדוני היא מובנת לחלוטין, והסיבה שאישור התקנות התעכב עד עכשיו, זה בגלל מצד אחד ההערות שלנו ומצד אחד גם הייעוץ המשפטי של הכנסת, ובעצם כולנו היינו מודעים לעניין הפרטיות. אך צריך גם לזכור שהמידע שניתן כאן הוא מידע שרגישותו מבחינת פרטיות היא מאוד נמוכה, כי מקבלים כאן מספרי פוליסה.

נתונים של כתובת פוליסה וחברת הביטוח- -

לא. רק את חברת הביטוח.

הביטוח הוא לרכב, הוא לא לאדם.

אין שום בעיה. שאלתי את חברות הביטוח, הן אמרו שאין להן בעיה.

ברור לנו שמה שמטריד את אדוני זו סוגיית הפרטיות. זאת גם הסוגייה שהטרידה אותנו, אבל מאחר שהמידע שנמסר כאן הוא מידע שגם לדעת מי שאחראי אצלנו על הגנת הפרטיות במשרד הוא מידע לא רגיש מהבחינה הזאת, ומצד שני לנוכח האינטרס שמשותף לכולנו, שהעברה של נסיעה ללא ביטוח תיאכף, ושיהיה ברור אם יש מבטח או אין מבטח ומי המבטח – יש פה אינטרס ציבורי שמשותף לכולם, לכן עשינו את זה. לגבי המאגר ולגבי המשטרה, השוטר בניידת, הוא ישלח שאילתא. המאגר יהיה במשטרה. לגבי תחזוקת מאגרים במשטרה – אנחנו יודעים שהנושא הזה צריך להיות מטופל.

יש הגדרה מה זה המידע בסעיף 1.

עוד גורמים שעשויים להזדקק למידע הזה, למשל, גורמים שנפגעו בתאונות פגע וברח. כיום אם פוגע רכב באדם, והאדם צריך לדעת את מי לתבוע, הוא לא יודע איפה מבוטח הרכב, ואז הוא הולך לקרנית. היום קרנית מנועה, לשיטתה, מלמסור את המידע, איפה מבוטח כלי הרכב, והאדם הזה נאלץ לתבוע את קרנית, להגיד שאין מבטח, ואז רק קרנית יכולה כטענת הגנה לומר: אני יודעת שהרכב מבוטח בחברת ביטוח כזאת או אחרת, ולמעשה יוצר סרבול כדי לקבל את המידע שמלכתחילה היא יכולה לתת לו.


גופים נוספים שעשויים להזדקק למידע הזה – קופות החולים וספקי שירותים רפואיים שמגישים שירותים רפואיים למבוטחים ורוצים לדעת ממי להיפרע על החלק שחברת הביטוח חייבת, ולכן גם פה המידע צריך להגיע לכל המוסדות הרפואיים השונים.


אותו דבר, מוסד לביטוח לאומי, גם הוא משתבב מול חברות ביטוח במקרים מסוימים, כאשר מדובר על תאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה, צריך לדעת למי לפנות.


החוק שתוקן והתקנות שתוקנו פה, המטרה שלו זה להביא ליעילות בהעברת מידע.

בשביל מה משרד הביטחון צריך לדעת?

לגבי נפגעים שהם חיילים, משרד הביטחון חייב לתת להם טיפול- -

רק לעניין הזה.

כן.

אבקש להזכיר שכל הגופים זכאים לקבל מידע מהקרן רק לצורך מימוש זכויותיהם בקשר לתאונת דרכים, חוץ מהמשטרה. לפיכך יש תקנה 6, שהיא נפרדת.

אז בשורה התחתונה, יפנו למשטרה ישירות, והמשטרה תיתן את אותם אישורי משטרה, כמו שהיא נותנת במקרים רגילים? אני מדבר על פגע וברח.

לא. כל אדם יוכל לפנות לקרנית ולשאול מי המבטח. כיום כיוון שקרנית לא יכולה לענות לשאלה, מיהו מבטח, הוא צריך לתבוע את קרנית, וקרנית כתת הגנה אומרת לו שיש מבטח אחר.

הפרקטיקה היא שפונים בדרך כלל לקרנית, וקרנית משיבה תשובה כזאת או אחרת.

נמצא פה מנכ"ל קרנית, אתה יכול לשאול אותו מה הפרקטיקה היום.

היא לא יכולה להשיב, כי המאגר נועד לצורך אחר.

אבל אם עורך הדין פונה אליכם במקרה של תאונת פגע וברח, אתם משיבים: אנחנו לא יכולים להשיב לך? לא. אתם אומרים: אנחנו לא מוכנים לטפל בתביעה כי יש כיסוי ביטוחי, ואתם שולחים חזרה. אז הפרקטיקה עד עכשיו גם עבדה מול עורכי הדין, מול הנפגעים- -

הפרקטיקה היתה מאוד קשה עלינו, ולפעמים הגענו גם לבתי משפט – צריך להביא צו כדי להכריח אותנו, ופה הדבר מוסדר.

היום אני לא יודע, אז אני מגיש תביעה נגד קרנית, קרנית מגישה הודעה צד ג', נכון?

היא מתגוננת.

זה הכבדה על המערכת, חוסר יעילות – לטרטר את המבוטח, לתבוע את קרנית כדי להגיד לו שחברת ביטוח X היא המבטחת?

מה אנחנו מרוויחים בפרקטיקה? המשטרה תחזיק את המאגר הזה- -

אדוני פספס את תחילת הישיבה, אז אני אחזור. המאגר שתחזיק המשטרה ישמש רק לשאילתות של שוטרים ספציפיים לעניין כלי רכב מסוימים. לגבי תאונות פגע וברח, יצטרך האדם לפנות לקרנית בשאילתא, וישאל אותה מי המבטח של הרכב, במקום לעשות את התהליך המסורבל והמיותר שמתנהל היום.

אם המשטרה כבר מחזיקה את המאגר, והנפגע פונה למשטרה, כפי שיש בתאונות רגילות- -

לא. אתה רוצה שהמשטרה תתחיל לתת שירותים?

יש היום שירותים כאלה. במקרה רגיל המשטרה מוציאה אישור, ואצלה מופיע כל הפרטים. היום, במקום לעשות את הסיבובים דרך קרנית, שהמשטרה כבר תוציא לפי הפרטים שיש לה אישור על המבטח.

המשטרה לא מקבלת את כל המידע שיש אצל קרנית.

אז תגידו שלא מקבלת.

בסדר. הלאה.

סיימתי להסביר את תכלית התקנות. אם יש שאלות נוספות, נשמח להשיב.

בואו נלך לאגרות.

מה שעמד בבסיס ההחלטה לגבי האגרות היה שהאגרות תהיינה מצד אחד נמוכות, כדי שהאפשרות לפנות למאגר תהיה זמינה ופשוטה ולא יקרה, ומצד שני כן לקבוע איזושהי אגרה כדי שלא כל אדם יתחיל להטריד את קרנית בשאלות סרק, גם כשהוא יכול לעשות את הבדיקה לבדו.

איך הוא יכול לעשות את הבדיקה לבדו?

יכול לשאול את הנוהג ברכב.

אז תעשו דבר פשוט, חברות הביטוח, תכניסו בפוליסה שלכם סעיף שאומר שאני כנפגע חייב להודיע מי- -

החוק היום מחייב מי שמעורב בתאונת דרכים עם נפגעים למסור מידע לגבי הביטוח שלו, כך שמבחינה זאת זה קיים, אבל לא בכל תאונת דרכים קיימת אפשרות להעביר את המידע. קודם כל, מקבל המידע לפעמים יכול להיות במצב כזה שלא מתעניין במידע אלא במצב בריאותו.

אז הוא גם לא יבקש מקרנית כלום.

למה? בשלב מאוחר יותר, או עורך הדין שלו יבקש. אבל בסך הכול הוא נזק לזה לצורך הגשת התביעה. מנסים להקל פה על הציבור.

דבר נוסף הוא שאנחנו כן רוצים להשיב לקרנית את העלויות של הפעלת כל הפרוצדורה וכל המחשוב הזה.


עוד עיקרון שעמד לנגד עינינו הוא להכיר את התהליך ולפשט אותו, ולפיכך קבענו אגרות מופחתות לכל מי שיפנה באינטרנט, ביחס למי שיפנה בכתב.


אני אזכיר שלגבי המשטרה, מכיוון שיש פה בסיס קבוע, אנחנו מבקשים לתת להם את הנתונים בחינם.

משרד הביטחון משלם כסף?

כן.

טוב. מה התשלום? קרנית, כמה עולה לכם לבדוק ולענות?

ההוצאות שלנו עד כה היו מעל 200 אלף שקל על הקמת תוכנות, שיוכלו לדבר בין הגופים הזכאים ובין פרטים. כל אחד זה תוכנה נפרדת. אנחנו מניחים שצריך יהיה עובד אחד שהוא יהיה כל הזמן ער לפניות השונות, אם זה ידני, לשלוח את המכתב עם התשובה- -

כמה שאילתות אתם מקבלים בשנה?

אנחנו עדיין לא מקבלים.

אתה אומר שאנשים פונים אליכם ואתם אומרים: אנחנו לא יכולים למסור מידע.

לא עשיתי סטטיסטיקה לצורך העניין. אני מניח שכשהכלי יהיה זמין, יהיו יותר שאילתות משיש היום, כי היום יודעים שאין לנו אפשרות.

אדוני היושב ראש, אגיד לך מה מפריע לי באגרות. אל"ף, לשלם את העשרה שקלים באינטרנט, לא כל אחד- -

תכף נברר איך משלמים בכלל.

כתוב פה אינטרנט.

אז אני צריך לתת את כרטיס האשראי שלי? אני לא קונה שום דבר באינטרנט.

זאת זכותו של אדוני, אבל מצד שני, כיוון שמדובר פה במערכות שפועלות הרבה יותר מהר וביעילות ובחסכנות אצל קרנית- -

למה לגבות אגרה מנפגע שמגיע לו ממילא התשלום הזה דרך חברת הביטוח - או קרנית או חברת ביטוח אחרת? אפילו מגן דוד אדום מבין את זה ולא גובה ממנו כסף שנה, כי הוא פונה בסוף לביטוח, אז למה לגבות מהאזרח כסף?

כי קרנית נותנת בסופו של דבר שירות למבוטח.

מה, תגיש את הקבלה אחר כך?

לא תמיד אתה יודע מי תהיה חברת הביטוח.

אבל מישהו ישלם את זה בסוף, אז למה לגבות כסף? בית חולים מה עושה – מגיש את החשבון, או קרנית או חברה אחרת.

שינו את החוק. האחריות על הטיפול הרפואי עבר- -

אבל מישהו משלם את זה. אנחנו מקשים פה על אזרחים. גם לא לכל אזרח יש בהתחלה עורך דין. בהתחלה הוא זקוק לאישור משטרה- -

התשלום הוא באמת נמוך, עשרה שקלים- -

בשביל עשרה שקלים תטרטרו אזרח, או ארבעים שקלים, שממילא בסוף חברת הביטוח משלמת אותם.

אני רוצה להבין איך אני משלם. קודם כל, אני לא רוצה אינטרנט. אני לא אוהב אינטרנט. אין לי אינטרנט.

אז יש אפשרות גם לפנות בכתב.

איפה אני משלם את האגרה?

פתחנו חשבון בבנק הדואר, הוא יהיה מפורסם באתר שלנו.

אין לי אינטרנט, אין לי מחשב.

עורך הדין שלך- -

אין לי עורך דין.

אז איך תדע שאתה יכול לפנות לקרנית?

אני עוד לא יודע כלום. אני רוצה לדעת בכלל מי פגע בי, אחרי זה אני אראה אם כדאי לי ללכת לתבוע.

אדם כדי לקבל את המידע מקרנית צריך לדעת שהמידע נמצא אצל קרנית. הוא יכול להסתכל באתר האינטרנט, ולגלות איך עושים את זה. הוא יכול להרים טלפון לקרנית, לאותו אדם שיישב מטעם קרנית וייתן את המידע הזה, ואז יפנו אותו, איך לעשות את זה.

ובאינטרנט אני אשלם עם כרטיס אשראי.

דרך מרכז סליקה, יש באלף מוסדות את האפשרות הזאת בלי שתהיה סכנה לגבי המשלם.

אני צריך להאמין בזה.

היום יותר ויותר אנשים מאמינים בזה.

כבוד היושב ראש, תאמין לי שלשלם בכרטיס אשראי באינטרנט בחברות ידועות זה הרבה יותר בטוח מאשר לתת כרטיס אשראי בבית עסק.

אני מסכים אתך במאת האחוזים, אבל כמו שפעם לא היינו הולכים עם כרטיס אשראי - לקח לנו הרבה שנים עד שהתחלנו להאמין בכרטיס האשראי, ויש כאלה שעד היום כשמקבלים את החשבון בכרטיס האשראי, הם בודקים שורה-שורה, כי הם בטוחים שמרמים אותם, גם ייקח זמן עד שאנחנו נאמין באינטרנט.

יש האופציה ללכת לבנק, לספור שני שטרות של עשרים שקלים, ולקבל את השירות תמורת ארבעים שקלים.

מה זה ארבעים שקלים?

למי שירצה לקבל את זה בכתב.

למה ארבעים?

כיוון שאנחנו רוצים לכוון אנשים לאינטרנט לשם היעילות והחיסכון.

אני ועדת חוקה שדואגת לתשלומים, אני לא ועדת חינוך. ועדת חינוך- -

זה לא ועדת חינוך, זה ועדה של חיסכון- -

ועדת מדע. אני לא עוסק בחינוך אנשים לפעול באינטרנט.

אנחנו לא עובדים על חינוך. כיוון שלקרנית העלויות מופחתות, כשאדם פונה באמצעות האינטרנט, אנחנו רוצים לעודד את האנשים לפנות באמצעות האינטרנט.

ההוצאה היחידה שיש לקרנית מעבר בין אינטרנט לבין דואר זה בול דואר.

והאדם שמתעסק- -

הוא אמר לי שצריך אדם במשרה ממילא. זה הרי אותו אדם. זה יהיה טופס מודפס, שההוא ילחץ במחשב שלו, ויראה מספר מכונית זה וזה, הוא ימלא מספר, חברת ביטוח זו וזו, בזה סיים את הסיפור.

אני לא מסכים להטיל על הנפגעים שקל בגלל השיטה שבסוף ממילא חברת הביטוח משלמת. מצדי, שישלמו באינטרנט, בשליח, מצדי.

אולי האדם בסוף בכלל לא יתבע, כי לא נגרם לו נזק?

אם לא, קרנית משלמת.

לא, הוא לא נפגע.

אם זו תאונת פגע וברח, נניח, שזה המקרה הכי קיצוני, אין לאדם שום פרטים. יש לו בקושי מספר רכב. אז הוא בא לקרנית, אומר: נפגעתי בתאונת דרכים, הוא מביא מסמך רפואי, מצדי. שישלח מכתב. ממישהו בסוף ייקחו את הכסף.

הוא צריך להביא מסמך רפואי כדי לקבל 5,000 שקל. בדרך כלל הוא יגיד שבצוואר כואב לו נורא. עכשיו - ישלם עשרה שקלים, יקבל את המידע, יקבל את זה מחברת הביטוח.

אני דואג לטרטור של העשרה שקלים. לא דואג לתשלום על העשרה שקלים. אותו אזרח צריך ללכת לדואר ולשלם את זה, כשהוא פגוע, ואין לו יכולת ללכת – בסוף לא ייתנו לו את המידע. אם הוא ישלח מכתב בדואר, זה מספק לכל הדעות לגבי נפגעים בלבד. לגבי גופים, אני לא מתייחס.

מי שלא יכול ללכת, יש לו עורך דין.

אין לכולם עורך דין בהתחלה. אני רוצה שהנפגע בסוף, התשלום שלו בסוף יעבור לאותה חברת ביטוח, או קרנית או מישהו אחר, והם יממנו את זה. הרי כל הגופים היום ממתינים.

יש היגיון. אם אני פונה לקרנית, וקרנית אומרת לי: חברת הביטוח שביטחה את הרכב שאתה שואל לגביו זה הראל ביטוח, תגישו מייד את החשבון להראל.

ואם אין מקרה ביטוח?

אני לא מבין. אתם חוששים לכך שאזרחים קמים בבוקר ומחליטים לשלוח מכתבים לקרנית?

אנחנו נותנים שירות, יש לנו הוצאות.

אז תגישו את זה לאותה חברת ביטוח שהיא אחראית לתאונה.

לא תמיד יש- -

אין דבר כזה. כשיש תאונת דרכים, יש ביטוח – או קרנית או חברת ביטוח אחרת. אתם מקשים על אזרחים.

אני חושב שזה פתרון הכי קל והכי זמין שיכול להיות, או דרך האינטרנט או בתשלום בדואר.

עשרה שקלים לשניהם.

איך הוא ישלח עשרה שקלים בדואר? הוא לא יכול ללכת לדואר.

אם הוא לא יכול ללכת לדואר, הוא בבית חולים? אדם ששוכב מאושפז בבית חולים, ייקח עוד שבועיים, יהיה לו עורך דין, ההוא יגיש תביעה מפה עד סוף השולחן וחזרה. עורכי הדין יעשו הוראות קבע. אגב, לפי התקנות האלה, גם עורך דין יוכל לפנות אליכם?

כן.

אדוני, אם אתם רוצים להציע שישלמו גם בדואר עשרה שקלים נפגעים, אנחנו לא נתנגד לכך. אנחנו כן מבקשים שגופים, כן נפנה אותם לשאילתות באינטרנט כדי לייעל את ההליך, כי שם מדובר במסות, ושם כן היינו רוצים את הדיפרנציאציה בין תביעה בכתב ותביעה באינטרנט בין הגופים.

מבטח, הייתי מחייב אותו ללכת דרך האינטרנט, ומכיוון שחברות הביטוח יזמו את זה והן מעוניינות בזה, אפשר לשלם יותר. זה לא נורא.

בסדר.

משרד האוצר הרחיב את זה לגבי נפגעים. שהנפגעים, אם זה שירות חשוב להם, שישלמו כסף.

נפגעים לא ישלמו כסף, כי אתם בסוף גובים ממילא את זה מחברת הביטוח.

אם תהיה תביעה, הם יגבו. אנשים יעמדו בתור ויבקשו עשרה שקלים החזר מחברת ביטוח? זה כאוס מוחלט.

יש לך ספק שיבקשו את העשרה שקלים האלה?

אם יש להם תביעה, מה הבעיה?

חלק ניכר מהגופים האלה כבר פנו מול קרנית כדי להתחיל לדבר, ורוב הסיכויים ש-95 אחוז מהפניות לקרנית של גופים שהם לא פרטים תהיינה באמצעות האינטרנט. אבל אנחנו רוצים לעודד אותם שזה יהיה שם, ולכן כן נכון לעשות דינפרנציאציה- -

אין בעיה. חוץ מהמוסד לביטוח לאומי- -

סעיף 7 כיום מדבר על בקשת נפגע באמצעות אתר אינטרנט וגוף באמצעות אתר אינטרנט – עשרה שקלים, ולגבי נפגע בכתב או גוף בכתב –ארבעים שקלים.

בקשת נפגע יהיה עשרה שקלים. בקשת גוף באמצעות אינטרנט - עשרה שקלים, למרות שאני מניח שהם יהיו און ליין בדרך אחרת, אני לא בטוח שזה יהיה אינטרנט. בקשת גוף בכתב – לא אכפת לי שזה יהיה 25 שקלים. אתם רוצים ארבעים שקלים? גם לא אכפת.

רוצים שתהיה דיפרנציאציה.

צריכה להיות דיפרנציאציה.

לא צריכה. אם זה היה תלוי במיכאלי, זה היה אפס.

בין ארבעים לאפס יש גם עשרים.

ויש גם עשר.

הדואר תובע לפחות עשרים שקלים.

גם למבוטחים יש אינטרס לעשות את זה באינטרנט. זה הרבה יותר פשוט מאשר ללכת לבנק הדואר. רוב יגיע אליכם באינטרנט.

ברוב המקרים יפנו אליכם עורכי דין. כשאדם פרטי פונה, זה דבר שאותי מפחיד. ואז עורכי הדין באמת יעברו אתכם באינטרנט, כי הם היום כבר מגישים כתבי תביעה דרך האינטרנט, והם יגישו לכם רשימה של עשרים במכה אחת.

אני מקבל את ההנחיה.

למה להתעסק עם האגרות? זה בלבול מוח, מאזרח רגיל. גופים – אני מסכים.

בקשת נפגע יהיה עשרה שקלים. בקשת גוף באמצעות אתר האינטרנט – עשרה שקלים. בקשת גוף בכתב - ארבעים שקלים.

בקשת נפגע בכתב גם יהיה עשרה שקלים.

כן.

אני מציע שישקלו מחדש בכלל לפטור את הנפגעים. זה יקל עליהם- -

בנושא הזה אני סומך על חברות הביטוח, כי בשלב מסוים יגידו לקרנית: בואו נעשה עסקה: כל פעם שאתה מדווח את החברה שלי ובסוף ממילא זה יגיע, נסגור את זה בינינו.

אם זה יהיה בכתב מחברות הביטוח, נצטרך- -

חברות הביטוח לא יפנו אליך בכתב גם אם תבקש.

לפני כמה דקות כבודו אמר שכל כסף כזה בין כה וכה מועמס על המבוטחים.

ולכן לא אתן להם מאה שקל, גם אם תפנה בכתב, ואני יודע שלא תפנו בכתב. אוי ואבוי לכם אם לא תעמיסו את זה על המבוטחים, כי אל תשכח שקרן הפנסיה שלי נמצאת מושקעת במניות שלכם...

לא הבנתי איפה המשטרה מופיעה בתקנות.

בתקנה 6.

אתם כן תיערכו לתשלום באינטרנט? אתם יודעים שזה יקרה.

יש לנו כבר שתי תוכנות קיימות, יש לנו ששים יום מרגע האישור להריץ אותן, ואני מקווה שהטכנולוגיה תדע לדבר.

אולי נעשה את זה מראש תשעים יום, כדי שלא תצטרכו לבקש בעוד ששים יום ארכה?

לא, ששים יום. אנחנו כבר ניצלנו את הזמן. יש לנו לכאורה שתי תוכנות לגבי הפרטים ולגבי- -

אני תמיד פוחד שכשאני קובע זמן קצר מדי, באים אליי אחרי ארבעים יום: דחוף, תאריך את המועד, כי אנחנו בבעיה.

בהצעה הראשונה זה היה שלושים. הגדלתם לששים. אני מאוד מקווה שנעמוד במשימה הזאת.

אין שום בעיה שזה יהיה תשעים יום.

תשעים יום, תודה רבה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

התקנות אושרו.

תודה, התקנות אושרו פה אחד.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.